הזמן פועל לטובתה של ישראל - Begin-Sadat Center for Strategic Studies

‫‪103‬‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫אפרים ענבר‬
‫מרכז בגין‪-‬סאדאת למחקרים אסטרטגיים‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫עיונים בביטחון המזרח התיכון מס' ‪103‬‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫אפרים ענבר‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫מרכז בס"א‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫רמת גן‪ ,‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫‪ISSN 1565-9895‬‬
‫מרכז בגין‪-‬סאדאת )בס"א( למחקרים אסטרטגיים‬
‫מרכז בגין‪-‬סאדאת )בס"א( למחקרים אסטרטגיים נוסד על ידי ד"ר תומס הכט‪ ,‬ממנהיגי יהדות‬
‫קנדה‪ .‬המרכז מוקדש לזכרם של מנחם בגין ואנואר סאדאת‪ ,‬אשר בחזונם ובמעשיהם הביאו‬
‫לחוזה שלום ראשון בין ישראל לבין מדינה ערבית‪ .‬המרכז הוא גוף אקדמי עצמאי השואף‬
‫לתרום לקידום הביטחון והשלום במזרח התיכון באמצעות מחקרים מכווני מדיניות בנושאי‬
‫ביטחון לאומי במזרח התיכון‪ .‬המרכז פועל ליד החוג למדעי המדינה שבאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫סדרת הפרסומים "עיונים בביטחון המזה"ת" מהווה במה לעבודות אקדמיות הראויות‬
‫לתשומת לב הציבור החושב‪ .‬סדרת הפרסומים "דיונים בביטחון לאומי" מביאה לציבור את‬
‫תוכן ההרצאות שהושמעו בכנסים שמארגן המרכז‪ .‬תוכן החוברות משקף כמובן את דעת‬
‫המחברים בלבד‪ .‬באמצעות הפרסומים‪ ,‬הכנסים‪ ,‬ימי העיון והסמינרים מתכוון המרכז לעורר‬
‫דיון ציבורי וחשיבה מסודרת בנושאי שלום וביטחון במזרח התיכון‪.‬‬
‫ועדה מייעצת בין‪-‬לאומית‬
‫מייסד המרכז ויושב ראש הוועדה המייעצת‪ :‬ד"ר תומס א' הכט‬
‫משנה ליו"ר הוועדה המייעצת‪ :‬מר סול קושיצקי‬
‫חברים‪ :‬פרופ' משה ארנס‪ ,‬גב' מריון הכט‪ ,‬מר רוברט הכט‪ ,‬מר שלמה הלל‪ ,‬פרופ' ריבה הפט‪-‬הכט‪,‬‬
‫מר מוזי וורטהיים‪ ,‬השגריר יצחק לבנון‪ ,‬סנטור יוסף א' ליברמן‪ ,‬מר רוברט ק' ליפטון‪ ,‬אלוף )מיל'(‬
‫דניאל מט‪ ,‬מר בריאן מולרוני‪ ,‬השגריר נורמן ספקטור‪ ,‬מר יואל קושיצקי‪ ,‬השגריר מאיר רוזן‪ ,‬מר‬
‫גרג רוסהנדלר‪ ,‬מר סימור ד' רייך‪ ,‬השגריר זלמן שובל‪.‬‬
‫ועדה אקדמית מייעצת בין‪-‬לאומית‬
‫פרופ' דזמונד בול האוניברסיטה האוסטרלית הלאומית‪ ,‬פרופ' איאן בקט אוניברסיטת קנט‪ ,‬פרופ' פטריק‬
‫ג'יימס אוניברסיטת דרום קליפורניה‪ ,‬פרופ' סטיבן ר' דיוויד אוניברסיטת ג'ונס הופקינס‪ ,‬פרופ' יחזקאל דרור‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬פרופ' אליוט א' כהן ‪ ,SAIS‬פרופ' רוברט ג' ליבר אוניברסיטת ג'ורג'טאון‪ ,‬פרופ' ברי‬
‫פוזן ‪ ,MIT‬פרופ' לורנס פרידמן קינגס קולג'‪ ,‬פרופ' ארווין קוטלר אוניברסיטת מקגיל‪.‬‬
‫צוות המרכז‬
‫מנהל המרכז‪ :‬פרופ' אפרים ענבר‬
‫חוקרים‪ :‬ד"ר אפרת אביב‪ ,‬ד"ר יעלי בלוך‪-‬אלקון‪ ,‬פרופ' איתן גלבוע‪ ,‬אל"מ )מיל'( אבי הר‪-‬אבן‪,‬‬
‫ד"ר צילה הרשקו‪ ,‬פרופ' יהושע טייטלבאום‪ ,‬ד"ר אלון לבקוביץ‪ ,‬ד"ר יעקב ליפשיץ‪ ,‬פרופ'‬
‫זאב מגן‪ ,‬ד"ר מקס סינגר‪ ,‬פרופ' שמואל סנדלר‪ ,‬פרופ' יונתן פאקס‪ ,‬ד"ר ליעד פורת‪ ,‬ד"ר‬
‫גיל פיילר‪ ,‬פרופ' הלל פריש‪ ,‬פרופ' אפרים קארש‪ ,‬פרופ' אבי קובר‪ ,‬ד"ר מרדכי קידר‪ ,‬מר עוזי‬
‫רובין‪ ,‬ד"ר יונתן ריינהולד‪ ,‬מר עמיר רפפורט‪ ,‬ד"ר דני שוהם‪ ,‬ד"ר שאול שי‪ ,‬ד"ר איתן שמיר‪,‬‬
‫ד"ר שלמה שפירא‪.‬‬
‫מנהל קשרי חוץ‪ :‬דוד מ' וינברג‬
‫מרכזת‪ :‬חוה וקסמן‪-‬כהן‬
‫עריכה בעברית‪ :‬אלונה ברינר רוזנמן‬
‫עריכה באנגלית‪ :‬איתן רפס‬
‫תקציר‬
‫ישראל היא מדינה קטנה וקיומן של מדינות קטנות שברירי יותר מזה של מדינות‬
‫גדולות‪ .‬ואכן‪ ,‬מאז היווסדה מתמודדת ישראל עם איומים קיומיים מצד שכנותיה‪.‬‬
‫למרות הצורך בזהירות פוליטית מתמדת‪ ,‬מאמר זה טוען שלא רק שישראל עד כה‬
‫היא סיפור הצלחה גדול‪ ,‬אלא גם כי דומה שהזמן בהחלט פועל לטובתה של ישראל‪.‬‬
‫בחינה של המשתנים החשובים ביכולתה של מדינה לעמוד בסכסוך מתמשך משאיר‬
‫מקום לאופטימיות‪ .‬סקירה של מאזן העוצמה הצבאית בין ישראל לבין אויביה‪ ,‬של‬
‫המאפיינים הפנימיים המשפיעים על עוצמתה הלאומית‪ ,‬כגון הכלכלה‪ ,‬הלכידות‬
‫החברתית והמערכת הפוליטית‪ ,‬ושל מעמדה של ישראל בקהילה הבין‪-‬לאומית‪,‬‬
‫מאששים הערכה זאת‪ .‬אחרי שישים וחמש שנות קיום יכולה ישראל לבטוח בכוחה‬
‫להתגבר על האתגרים העומדים בפניה‪.‬‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫אפרים ענבר‬
‫מבוא‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לעלייתה של ספרות נכאים‪ ,‬השמה דגש על פגמיה‬
‫בעתיד‪1.‬‬
‫המדומיינים או האמיתיים של ישראל ואף מטילה ספק בעצם קיומה‬
‫מודאג בעיקר השמאל הישראלי‪ ,‬הגורס כי יש דחיפות רבה לפתור את הסכסוך‬
‫הישראלי‪-‬ערבי שכן בהיעדר פתרון של שלום נגזר גורלה של ישראל להיעלם‬
‫מהמפה כמדינה יהודית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אופייה הדמוקרטי של ישראל‪ ,‬מעמדה הבין‪-‬‬
‫לאומי ויכולתה לעמוד לאורך זמן בסכסוך מתמשך מוטלים בספק‪.‬‬
‫ישראל היא מדינה קטנה וקיומן של מדינות קטנות שברירי יחסית למדינות‬
‫גדולות‪ 2.‬ואכן‪ ,‬מאז היווסדה מתמודדת ישראל עם איומים קיומיים מצד שכנותיה‪.‬‬
‫זיכרון החורבן של שתי מדינות יהודיות בידי אימפריות רבות‪-‬עוצמה מרחף על‬
‫דיוני המדיניות שמנהלים היהודים בתקופתנו‪ .‬כל מי שאינו מיסטיקן או מחזיק‬
‫באידיאולוגיה משיחית ייאלץ להכיר בכך שחורבן בית שלישי הוא בגדר אפשרות‬
‫היסטורית קיימת‪ .‬למרות הצורך בזהירות פוליטית מתמדת‪ ,‬מאמר זה טוען לא‬
‫רק שישראל היא סיפור הצלחה מרהיב‪ ,‬אלא גם כי דומה שהזמן בהחלט פועל‬
‫לטובתה‪ .‬סקירה של מאזן העוצמה בין ישראל לבין אויביה‪ ,‬של המאפיינים‬
‫הפנימיים המשפיעים על עוצמתה הלאומית‪ ,‬כגון הכלכלה‪ ,‬הלכידות החברתית‬
‫והמערכת הפוליטית‪ ,‬ושל מעמדה בקהילה הבין‪-‬לאומית מאששים הערכה זאת‪.‬‬
‫אחרי שישים וחמש שנות קיום ישראל יכולה לבטוח בכוחה להתגבר על האתגרים‬
‫העומדים בפניה‪.‬‬
‫אפרים ענבר הוא פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬מנהל מרכז בגין‪-‬סאדאת למחקרים‬
‫אסטרטגיים )בס“א(‪ .‬המחבר מודה להלל פריש‪ ,‬ניסים לאון‪ ,‬שמואל סנדלר ומקס סינגר על ההערות המועילות‬
‫לגרסה קודמת של מאמר זה‪ .‬תודה גם לאיתן רפס על הסיוע במחקר‪.‬‬
‫המאמר הוא גרסה עברית של ‪ Time Favors Israel‬שיצא לאור ב‪ Middle East Quarterly-‬בקיץ ‪.2013‬‬
‫‪6‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫זירת הביטחון הלאומי‬
‫המשתנה החשוב ביותר במאבק לשרוד בשכונה הקשה בה נמצאת ישראל‪ ,‬הוא‬
‫מאזן העוצמה בינה לבין שכנותיה‪ .‬אם עוצמתה של ישראל הולכת וגדלה עם הזמן‪,‬‬
‫ואם פער העוצמה בין המדינה היהודית לבין אויביה מתרחב‪ ,‬הרי שיכולתה להתגבר‬
‫על אתגרי הביטחון האזוריים מובטחת‪.‬‬
‫עובדה משמעותית בהקשר זה היא שישראל בנתה לעצמה מערכת צבאית חזקה‬
‫מאוד שהצליחה להתגבר על איומים צבאיים רבים‪ .‬צה“ל הוא ארגון מתוחכם ויעיל‪,‬‬
‫העושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובחימוש מתקדם‪ .‬ניצחונותיו במלחמות‬
‫העבר אותתו למדינות ערב כי לא ניתן יהיה למחות את ישראל בקלות מהמפה בכוח‬
‫הזרוע‪ ,‬וכי כל ניסיון לעשות כן יגבה מחיר יקר‪ .‬במידה רבה ניתן לומר כי העליונות‬
‫הצבאית של ישראל הביאה לירידה בעצימותו של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ .‬המערכה‬
‫הצבאית הקונבנציונלית הגדולה האחרונה שהיו מעורבים בה טנקים ומטוסים‬
‫התרחשה ב‪ .1982-‬גם תהליך השלום שהחל עם מדינות ערב כבר בסוף שנות‬
‫השבעים הביא להורדת הסבירות להתפרצותה של מלחמה קונבנציונלית בקנה‬
‫מידה גדול בין ישראל לבין הערבים‪3.‬‬
‫מאז ‪ 1982‬השתמשה ישראל בכוחה הצבאי בעיקר נגד ארגונים חמושים לא‪-‬‬
‫מדינתיים‪ ,‬כדוגמת החזבאללה‪ ,‬ארגוני טרור פלסטיניים ומיליציות אסלאמיסטיות‪.‬‬
‫יש לזכור כי עם תום המלחמה הקרה השתנתה סביבתה האסטרטגית של ישראל‪,‬‬
‫מאיומים שנבעו מעוצמה צבאית קונבנציונלית של מדינות‪ ,‬לאתגרים אחרים‪,‬‬
‫בדמותן של ישויות חמושות שאינן מדינתיות‪ .‬ישויות אלה עושות שימוש בשילוב של‬
‫שיטות‪ :‬טרור‪ ,‬פיגועי התאבדות‪ ,‬וטקטיקות של מלחמת גרילה‪ .‬כמו‪-‬כן מתמודדת‬
‫ישראל עם השימוש ברקטות ובטילים הנורים לעבר מרכזי האוכלוסייה שלה‪.‬‬
‫יכולותם של ארגונים לא‪-‬מדינתיים לפגוע בישראל מתעצמת בזכות התמיכה שהם‬
‫מקבלים ממדינות כמו איראן‪ ,‬תמיכה המעניקה להם בעיקר אימונים והכשרה טובים‬
‫יותר‪ ,‬וכן גישה לאמצעי לחימה מתקדמים‪ .‬האתגר של ארגונים לא‪-‬מדינתיים‪ ,‬או‬
‫במילים אחרות אתגר הטרור‪ ,‬הפך לאתגר מרכזי עבור ישראל ומאפיל על האיומים‬
‫הפוטנציאליים הנובעים מן הממד הבין‪-‬מדינתי של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ 4.‬המניע‬
‫העיקרי הגורם לארגונים אלה לרצות להכאיב למדינת ישראל ולבחון את חוסנה הוא‬
‫מניע דתי; לא סביר שמניע זה ישתנה בעתיד הנראה לעין‪ .‬ראוי לציין כי הטרור הוא‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫‪I‬‬
‫‪7‬‬
‫כלי נשקם של החלשים‪ .‬לארגוני טרור יש הרבה פחות יכולות לבנות נשק גרעיני או‬
‫טילים ארוכי טווח ובאופן כללי מחבלים מסוכנים פחות ממדינות‪ ,‬גם אם המאבק‬
‫נגדם עלול לגבות מחיר יקר ברכוש ובנפש‪.‬‬
‫הטרור הפלסטיני נבלם בהצלחה מאז המבצע הנרחב ”חומת מגן“ )מרץ‪-‬אפריל‬
‫‪ .(2002‬צה“ל הוכיח כי ניתן לגבור על הטרור‪ ,‬וכי הסיכונים באינתיפאדה שלישית הם‬
‫נסבלים‪ .‬המלחמה נגד חזבאללה ב‪ 2006-‬אמנם לא הסתיימה בניצחון מוחץ‪ ,‬אולם‬
‫נראה שהמכה שספג הארגון יצרה מידה מסוימת של הרתעה‪ .‬צה“ל הפיק לקחים מן‬
‫הכשלים של מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬והיום הוא מוכן יותר להתמודדות מול חזבאללה‬
‫בשדה הקרב‪ .‬גם ההתכתשויות מול החמאס בעזה מסתיימות כיום בתוצאות חיוביות‬
‫‪5‬‬
‫הרבה יותר מבחינת ישראל‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ההשקעה הגדולה באמצעי ההגנה נגד טילים מכל הסוגים והטווחים מניבה‬
‫פירות‪ .‬ישראל פרסה טילי חץ‪ ,2-‬המיועדים ליירט טילים ארוכי‪-‬טווח‪ ,‬וניסתה‬
‫בהצלחה גם את החץ‪ ,3-‬המתקדם יותר‪ .‬סוללות ”כיפת ברזל“‪ ,‬שנפרסו על‪-‬מנת‬
‫ליירט טילים בטווחים של עד שבעים ק“מ‪ ,‬הגיעו ליעילות‪-‬שיא של מעל שמונים‬
‫אחוזי יירוטים מוצלחים בסבבים האחרונים בעזה‪ 6.‬גם מערכת ”שרביט הקסמים“‪,‬‬
‫המיועדת להגנה בפני טילים שטווחם מגיע עד שלוש מאות ק“מ‪ ,‬עתידה להפוך‬
‫בקרוב למבצעית‪ .‬מערך ההגנה המרשים שבנתה לעצמה ישראל נותן מענה סביר‬
‫לאיומי הטילים ומשקף את מצוינותן של התעשיות הצבאיות של ישראל‪ ,‬המהוות‬
‫מרכיב רב‪-‬חשיבות בעליונותה הצבאית‪.‬‬
‫ישראל פיתחה גם אופציה גרעינית‪ ,‬ובכך ביססה את תדמיתה כמדינה רבת עוצמה‪.‬‬
‫כלי נשק מסוג זה מהווים תזכורת מתמדת כי כל ניסיון להשמיד את המדינה היהודית‬
‫עלול לגבות מחיר יקר ביותר‪ .‬לכלי נשק אלו יש ערך הרתעתי‪ ,‬בעיקר נגד מדינות עוינות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אויביה של ישראל בעולם הערבי מפגינים חולשה גדולה‪ .‬החברה‬
‫הערבית קופאת על שמריה‪ ,‬ורוב מדינות ערב עסוקות בבעיות פנים רבות‪ .‬דוחות‬
‫האו“ם בנושא ההתפתחות החברתית והאינטלקטואלית במדינות אלה מדגישים‬
‫את מצבן הנחות בתחילת המאה העשרים‪-‬ואחת‪ .‬מדינות ערב המתמודדות עם‬
‫אתגרי המודרניזציה נמצאות כעת במצב של אי‪-‬וודאות‪ ,‬והדבר נכון במיוחד מאז‬
‫תחילת התהפוכות בעולם הערבי‪ .‬הן טרודות במשברים כלכליים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים‬
‫‪8‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫חמורים‪ ,‬ואין להן האנרגיה או המשאבים הדרושים לבניית מערכות צבאיות רבות עוצמה‬
‫שתוכלנה לתקוף את ישראל‪ .‬יכולתן לאיים באופן צבאי על הסטטוס‪-‬קוו מוגבלת ביותר‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬פער העוצמה בין ישראל לבין שכנותיה הערביות הולך וגדל בהתמדה‪ 7.‬עם‬
‫הזמן הפכה ישראל לחזקה יותר‪ ,‬ואילו אויביה‪ ,‬למעט איראן‪ ,‬הלכו ונחלשו‪.‬‬
‫האתגר הביטחוני הלאומי החמור היחיד באזור הוא איראן גרעינית‪ .‬איראן גרעינית‬
‫איננה רק איום ישיר על ישראל; איראן גרעינית עלולה להביא לתפוצת נשק גרעיני‬
‫באזור‪ ,‬לשינוי במאזן העוצמה האזורי ולהשתלטות על משאבי האנרגיה שבמפרץ‬
‫ובאגן הים הכספי‪ 8.‬העולם הפך קשוב יותר לישראל בכל הקשור להבנת האיום‬
‫שבאיראן גרעינית‪ ,‬אולם הקהילה הבין‪-‬לאומית כשלה עד כה בכל ניסיונותיה‬
‫לבלום את ההתקדמות האיראנית בתכנית לייצר נשק גרעיני והנחישות של המערב‬
‫למנוע פצצה גרעינית מאיראן מוטלת בספק‪ .‬בהחלט יתכן שישראל תישאר לבדה‬
‫בהתמודדות עם האייתולות השואפות לנשק גרעיני; אולם בלימת תכנית הגרעין‬
‫האיראנית אינה משימה בלתי אפשרית עבור ירושלים‪.‬‬
‫כלכלה חזקה‬
‫עוצמה לאומית תלויה גם ביכולת כלכלית‪ .‬הפער בעוצמה בין ישראל לבין שכנותיה‬
‫גדל גם בגלל השגשוג הכלכלי של ישראל‪ .‬משק חזק הוא רכיב חשוב בבניית עוצמה‬
‫צבאית‪ ,‬וביכולתה של החברה הישראלית לשאת את עול הסכסוך המתמשך עם‬
‫שכניה‪ .‬הכלכלה האיתנה של ישראל היא פועל יוצא של מדיניות כלכלית נבונה‪,‬‬
‫השמה דגש על ערכי השוק החופשי ועל הסתגלות לגלובליזציה‪ 9.‬מעבר למוניטין‬
‫שישראל פיתחה כיצרנית של ציוד צבאי משובח התורם לעוצמתה הצבאית‪ ,‬היא‬
‫מצטיינת גם בתחומים אחרים כגון חקלאות‪ ,‬רפואה‪ ,‬תקשורת וכמובן הי‪-‬טק‪ .‬ההכרה‬
‫בהישגיה הכלכליים של ישראל לא איחרה לבוא; במאי ‪ 2010‬התקבלה ישראל‬
‫למועדון היוקרתי והאקסקלוסיבי של המדינות החברות בארגון לפיתוח ולשיתוף‬
‫פעולה כלכלי‪ ,‬ה‪ ,OECD-‬שבו חברות שלושים ושלוש המדינות המפותחות ביותר‬
‫בעולם המחויבות לדמוקרטיה ולכלכלת שוק‪.‬‬
‫המדדים הכלכליים מורים כיום על סיכויי הצלחה טובים למשק הישראלי‪ ,‬חרף‬
‫הבעיות הביטחוניות הנמשכות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בין השנים ‪ – 2012-2009‬שנות המשבר‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫‪I‬‬
‫‪9‬‬
‫הכלכלי העולמי – גדל התמ“ג בישראל ב‪ 14.7-‬אחוזים‪ ,‬שיעור הגידול הגבוה ביותר‬
‫בקרב מדינות ב‪ .OECD-‬הגידול בתמ“ג הישראלי בשנת ‪ 3.3) 2012‬אחוזים( היה המוביל‬
‫במדינות ה‪ ,OECD-‬שם עמד הגידול הממוצע בתמ“ג באותה התקופה על ‪ 1.4‬אחוזים‪.‬‬
‫ישראל הצליחה לצמצמם את יחס החוב לתוצר ממאה אחוזים ב‪ 2002-‬לשבעים‬
‫וארבעה אחוזים ב‪ ,2012-‬בעוד מרבית מדינות העולם רשמו נסיקה חדה ביחס החוב‬
‫לתוצר שלהן‪ .‬הגירעון של ישראל ב‪ 2012-‬ושיעור האבטלה עמדו על ‪ 4.2‬אחוזים ו‪6.9-‬‬
‫אחוזים‪ ,‬בהתאמה – כלומר‪ ,‬נמוכים בהרבה מהממוצע במדינות ה‪ ,OECD-‬שעמד על‬
‫שבעה אחוזים ועל שמונה אחוזים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬התקציב הלאומי הבא‪ ,‬הכולל קיצוצים‬
‫משמעותיים בהוצאות ציבוריות‪ ,‬מדגים המשכיות במשמעת פיסקאלית‪.‬‬
‫יתרות המט“ח – מרכיב קריטי ביכולתה של ישראל לשמר את האמון הגלובלי‬
‫בכלכלה שלה וביכולותיה להתמודד בהצלחה עם מצבי חירום – גדלו‪ ,‬מעשרים‬
‫וחמישה מיליארד דולר ב‪ 2004-‬לשבעים וחמישה מיליארד דולר ב‪ ;2012-‬יתרות‬
‫המט“ח לנפש בישראל הן מן הגבוהות בעולם‪ ,‬ובמדד זה מדורגת ישראל במקום‬
‫העשרים ושש בעולם‪ 10.‬קרן המטבע העולמית ציינה ביצועיה הכלכליים של ישראל‬
‫לשבח‪ ,‬והקרן אף הביעה אמון ארוך טווח בכלכלת ישראל‪11 .‬‬
‫ישראל היא יעד אטרקטיבי עבור משקיעים זרים‪ ,‬במיוחד בתחום ההי‪-‬טק‪ 12 .‬היכולת‬
‫הטכנולוגית של ישראל מהווה מוקד משיכה לענקי טכנולוגיה גלובליים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אריק‬
‫שמידט‪ ,‬מנכ“ל גוגל‪ ,‬רואה בישראל את ”מרכז ההי‪-‬טק החשוב ביותר בעולם אחרי‬
‫ארצות הברית“‪ 13.‬באוקטובר ‪ 2010‬אמר וורן באפט‪ ,‬המשקיע הידוע בעולם‪ ,‬כי ”אם‬
‫מחפשים שכל‪ ,‬יש ]בישראל[ כמות לא פרופורציונלית של שכל ואנרגיה“‪ 14.‬בשנת‬
‫‪ 2006‬ביצעה חברת ההשקעות של באפט‪ ,Berkshire Hathaway ,‬את רכישתה‬
‫הגדולה ביותר מאז ומעולם מחוץ לארצות הברית עת שילמה ארבעה מיליארד‬
‫דולר תמורת שמונים אחוזים מחברת ישקר הישראלית‪ ,‬המתמחה במכונות לעיבוד‬
‫מתכת‪ .‬בחודש מאי ‪ 2013‬השלים באפט את הרכישה בהזרמה של שני מיליארד דולר‬
‫למשק הישראלי תמורת עשרים האחוזים הנותרים של החברה‪.‬‬
‫הרבה חברות אמריקאיות גדולות כמו ‪General Electric, General Motors,‬‬
‫‪ Microso , IBM, Google, Apple‬ואחרות הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בארץ‪.‬‬
‫לדברי סטיב באלמר‪ ,‬מנכ“ל מייקרוסופט‪ ,‬הטכנולוגיות הישראליות חשובות כל כך‬
‫עד כי ניתן לראות את מייקרוסופט כחברה ישראלית לא פחות מכפי שניתן לראות‬
‫‪10‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫בה חברה אמריקנית‪ 15.‬כשלוש מאות חברות היי‪-‬טק אמריקניות מחזיקות משרדי‬
‫מו“פ בישראל‪ .‬ישראל היא מובילה עולמית בתכנון מעבדים‪ ,‬אלגוריתמי רשת‪,‬‬
‫מכשור רפואי‪ ,‬מחזור מים והתפלה‪ ,‬הגנה בפני טילים‪ ,‬לוחמה רובוטית וכטב“מים‪.‬‬
‫ההשתלבות של ישראל בכלכלה העולמית מעידה גם על העובדה שישראל אינה‬
‫מבודדת במערכת הבין‪-‬לאומית – סוגיה שתדון בהמשך‪.‬‬
‫היחס בין מספר התארים האקדמיים לבין גודל האוכלוסייה בישראל הוא הגבוה‬
‫בעולם‪ .‬האוניברסיטאות שלה הן בין הטובות בעולם‪ .‬מספר הציטוטים של מאמרים‬
‫שנכתבו על ידי מדענים באוניברסיטאות בישראל‪ ,‬מדד חשוב למקוריות וחשיבות‪,‬‬
‫הוא בין הגבוהים בעולם‪ 16.‬וחשוב מכל‪ ,‬שיעור ההוצאה על מו“פ בישראל הוא בין‬
‫הגבוהים בעולם‪ ,‬ועומד על ‪ 4.5‬אחוזים‪.‬‬
‫הדמוגרפיה האיתנה של ישראל‪ ,‬המתאפיינת בשיעור פריון של שלוש לידות לאישה‪17‬‬
‫– הנחשב שיעור שיא בקרב מדינות המערב – מעניק לכלכלה הישראלית רוח גבית‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬ממשלת ישראל מודעת מאוד לצורך להעניק חינוך טוב יותר למגזר הערבי‬
‫ולמגזר החרדי‪ ,‬על‪-‬מנת לאפשר לחברי מגזרים אלה להצטרף במספרים גדולים יותר‬
‫לשוק העבודה הישראלי‪ .‬כוח אדם מיומן נוסף הוא מרכיב יסודי בכל צמיחה כלכלית‪.‬‬
‫ישראל משגשגת כבר שנים‪ ,‬חרף העובדה שאין בה משאבי טבע; אולם גם מצב‬
‫זה משתנה‪ .‬גילוי מאגרי הגז הטבעי מול חופי ישראל מקטין את תלותה באנרגיה‬
‫מיובאת ויהפוך אותה עד שנת ‪ 2017‬ליצואן של גז טבעי אשר ישפר עוד יותר את‬
‫מצבה הכלכלי‪18.‬‬
‫ישראל נמצאת במסלול של צמיחה כלכלית מאז ‪ ,1973‬להוציא תקופת המיתון‬
‫בתחילת העשור הקודם‪ 19.‬המשך התקדמות כלכלית מחייב מדיניות כלכלית שקולה‬
‫ויכולת לעמוד בפני דרישות פופוליסטיות‪ .‬עד כה עמדו מנהיגי ישראל במשימה זאת‬
‫וישנם סימנים שהמנהיגות הפוליטית הפנימה את הצורך בהתנהלות כלכלית אחראית‪.‬‬
‫למרות ההישגים המרשימים‪ ,‬התל“ג לנפש בישראל הוא רק כשלושים ושניים אלף‬
‫דולר )פחות מרוב מדינות המערב(‪ ,‬עובדה המשאירה מקום רב לשיפור נוסף‪.‬‬
‫ראוי לציין גם כי הכלכלה של ישראל‪ ,‬שהיקפה כמאתיים וחמישים מיליארד דולר‪,‬‬
‫גדולה מסך כלכלותיהן של כל שכנותיה הקרובות גם יחד‪ .‬בקצרה‪ ,‬הכלכלה המשגשגת‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫והמתפתחת של ישראל יכולה להרשות לעצמה להגדיל את תקציב הביטחון שלה‪.‬‬
‫היא יכולה להקל על הנטל הכלכלי הכרוך בהתמודדות עם אתגרי הביטחון הלאומיים‬
‫ובמקביל להקצות את המשאבים הנחוצים על‪-‬מנת להבטיח את המשכיות המו“פ‬
‫הביטחוני‪ ,‬אחד הגורמים שיאפשרו לה לנצח במלחמותיה העתידיות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מדינות ערב השכנות נאבקות בבעיות סוציו‪-‬כלכליות חמורות ומתקשות להשקיע‬
‫במערכותיהן הצבאיות‪.‬‬
‫חברה חזקה‬
‫דימויה הרווח של החברה הישראלית כחברה שסועה איננו מדויק; למען האמת‪,‬‬
‫הלכידות החברתית היום חזקה מבעבר‪ .‬סוגיות שונות‪ ,‬שבעבר הביאו עמן פיצול‬
‫ומתחים חברתיים אינן מהוות יותר נושא למחלוקת; החברה הישראלית מסוגלת היום‬
‫יותר מבעבר לעמוד במבחן הבלתי נמנע של סכסוך מתמשך‪.‬‬
‫החברה בישראל הצליחה לגשר על מרבית השסעים שפיצלו אותה בעבר‪ ,‬והתוצאה‬
‫היא חברה חזקה יותר‪ .‬עובדה משמעותית בהקשר זה היא‪ ,‬שהפולמוס האידיאולוגי‬
‫המר על עתיד השטחים שנכבשו ב‪ 1967-‬הגיע למעשה לסיומו‪ .‬את סיני החזירה ישראל‬
‫למצרים ב‪ ,1979-‬ואחרי הנסיגה החד‪-‬צדדית ב‪ 2005-‬גם עזה שוב איננה מהווה סלע‬
‫מחלוקת‪ .‬יש הסכמה רחבה גם בנושא רמת הגולן ‪ -‬יותר משני שליש מהישראלים‬
‫מתנגדים לוויתורים טריטוריאליים כלשהם בגולן‪.‬‬
‫באשר ליהודה ושומרון‪ ,‬יש רוב גדול התומך בחלוקת הארץ‪ ,‬העמדה הציונית‬
‫המסורתית‪ ,‬ותומך בשמירה על גושי ההתנחלות‪ ,‬ירושלים )הר הבית( ובקעת הירדן‪.‬‬
‫הסכמי אוסלו )ב‪ 1993-‬וב‪ (1994-‬נחתמו מתוך שאיפה להיפרד משטחים מאוכלסים‬
‫לרוב בערבים‪ .‬הקמת הרשות הפלסטינית מהווה מעין חלוקה של הארץ‪ ,‬אם כי לא‬
‫הביאה לפתרון הסכסוך‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הקמתה של מדינה פלסטינית‪ ,‬שבעבר נתפסה‬
‫כסכנה קיומית‪ ,‬מקובלת על דעת הקהל בישראל‪ ,‬על אף שבציבור רווחת ספקנות רבה‬
‫באשר ליכולתם של הפלסטינים לסיים את הסכסוך עם ישראל ו\או להקים לעצמם‬
‫מדינה שלא תהייה מדינה כושלת‪ 20.‬מעט מאוד ישראלים ממליצים לכבוש מחדש‬
‫את ערי הגדה המערבית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ישראל בנתה גדר הפרדה ב‪ ,2002-‬ובכך הראתה‬
‫נחישות להתנתק מרכוזי האוכלוסייה הפלסטינים וסימנה מתאר אפשרי לגבול עתידי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫הוויכוח הטריטוריאלי הנוכחי עוסק בעיקר במספר אחוזי המולדת ההיסטורית‬
‫שעליהם יש לוותר ולהעביר לשליטה ערבית‪ .‬זהו ויכוח ענייני שאין בו כמעט שום סממן‬
‫אידיאולוגי‪ ,‬אלא רק ניסיון להעריך באופן פרגמאטי את מה שטוב ביותר לביטחונה‬
‫של ישראל‪ ,‬ומה ניתן יהיה להעביר במערכת הפוליטית הפנימית במחיר הנמוך‬
‫ביותר‪ .‬הציפיות הגבוהות שהיו נפוצות באמצע שנות התשעים לדו‪-‬קיום בשלום עם‬
‫הפלסטינים – ציפיות שעוררו בימין הפוליטי בישראל לעג וכעס – התחלפו בקונצנזוס‬
‫מציאותי יותר‪ ,‬המבוסס על ההבנה שהשלום אינו קרוב כל כך כפי שקיווינו‪ .‬החברה‬
‫בישראל הסכינה עם הרעיון כי בעתיד הנראה לעין יהיה על מדינת ישראל לחיות על‬
‫חרבה‪ ,‬ומרבית הציבור מוכן לשלם את המחיר ‪ -‬חיים במצב של סכסוך מתמשך‪.‬‬
‫הישראלים דוחים את הטיעון לפיו המשך המבוי הסתום הנוכחי במשא ומתן עם‬
‫הפלסטינים עלול להביא למדינה דו‪-‬לאומית‪ .‬הנכונות לחלוקת הארץ והיכולת‬
‫המוכחת של המערכת הפוליטית להתנתק באופן חד‪-‬צדדי מרכוזי אוכלוסייה‬
‫עוינים מבטלים את הטעון ”הדמוגרפי“‪ .‬ישראל אינה מוטרדת משיעור הפוריות‬
‫של הנשים בשכם כפי שאינה מוטרדת ממספר התינוקות שנולדים בעמאן‪ ,‬מכיוון‬
‫שרוב הישראלים אינם רוצים לשלוט בשכם‪ .‬בכל מקרה יש הגזמה גדולה באיום‬
‫”הדמוגרפי“ מיהודה ושומרון‪ 21.‬קיימת הגזמה גם לגבי כוחם הפוליטי של המתנחלים‪,‬‬
‫הזוכים לדמוניזציה בתקשורת‪ ,‬למנוע נסיגות מיהודה ושומרון‪ .‬הנסיגה מחבל ימית‬
‫וההתנתקות מעזה מוכיחות זאת‪.‬‬
‫הישראלים חשים כי הם לכודים בסכסוך טראגי עם הפלסטינים וממתינים בסבלנות‬
‫לזמנים טובים יותר‪ .‬העובדה שהפלסטינים דחו את הצעות החלוקה הנדיבות‬
‫שהעבירה להם ישראל )אהוד ברק ב‪ 2000-‬ואהוד אולמרט ב‪ (2007-‬רק מחזקת את‬
‫תחושת ה“אין ברירה“ הרווחת בציבור‪ ,‬תחושה שהיא חיונית ליכולת לצאת למלחמות‬
‫בעתיד‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬הביקורת שמטיח השמאל בישראל ומחוצה לה לא הצליחה‬
‫לסדוק את הקונצנזוס ואת הסולידריות של החברה בישראל‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי‬
‫נוסף בתוצאות הבחירות האחרונות‪.‬‬
‫גם הוויכוחים בנוגע למדיניות הכלכלית הנאותה נעלמו‪ .‬כמעט כל הישראלים‬
‫מסכימים שהקפיטליזם הוא הדרך הטובה ביותר לייצר עושר‪ .‬העם תומך בממשלות‬
‫הפועלות לפי קווי מדיניות ברוח זו‪ .‬הליכוד‪ ,‬ובראש ובראשונה ראש הממשלה בנימין‬
‫נתניהו‪ ,‬מקדמים כלכלת שוק חופשי ונמצאים בשלטון זה כמעט שני עשורים‪.‬‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫בבחירות האחרונות‪ ,‬שהתקיימו בינואר ‪ ,2013‬תמכו גם שתי השותפות החדשות‬
‫בקואליציה בראשות הליכוד – המפלגות ”יש עתיד“ ו“הבית היהודי“ – באידיאולוגיה‬
‫הקפיטליסטית‪ ,‬בעוד שמפלגת העבודה‪ ,‬שהדגישה את הסתייגותה מן המגמה‬
‫הקפיטליסטית במדינה‪ ,‬לא זכתה בהצלחה רבה‪.‬‬
‫גם הפער בין אשכנזים לבין ספרדים שבעבר נחשב לאחד השסעים המשמעותיים‬
‫בישראל‪ ,‬איבד הרבה מתוקפו‪ .‬מספר ”נישואי התערובת“ הולך וגדל‪ ,‬מגמה‬
‫המטשטשת באופן הדרגתי את הזהויות העדתיות‪ .‬בתגובה לתלונות על אפליה‪,‬‬
‫נפתחה המערכת הפוליטית‪ ,‬הן ברמת השלטון המקומי והן ברמה הלאומית‪,‬‬
‫ומספרם של פוליטיקאים ממוצא מזרחי עלה משמעותית‪ .‬בשלושת העשורים‬
‫האחרונים התחוללה זרימה של ”מזרחיים“ אל מעמד הביניים‪ ,‬וכן עלייה דרמטית‬
‫בשיעור הסטודנטים ממוצא מזרחי באוניברסיטה‪ ,‬וגידול דומה בשיעורם של קצינים‬
‫ממוצא מזרחי לדרגים הבכירים בצה“ל‪ 22.‬המוצא העדתי הופך לחסר משמעות‬
‫באינטראקציות החברתיות והפוליטיות בישראל‪ .‬בחברה הישראלית‪ ,‬שהיא חברה‬
‫קולטת עלייה‪ ,‬ניתן לצפות למתיחויות בין ותיקים לבין עולים חדשים‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫וחרף הקשיים‪ ,‬השתלבו העולים מברית המועצות לשעבר‪ ,‬כמיליון איש‪ ,‬בחברה‬
‫הישראלית באופן מלא כמעט‪ .‬יהודי אתיופיה מגיעים מרקע שונה מאוד‪ ,‬והסתגלותם‬
‫כרוכה בקשיים רבים יותר‪ ,‬ולמרות זאת אנו רואים היום את סימני האינטגרציה‬
‫הראשונים‪ ,‬בדמותם של קצינים ממוצא אתיופי ביחידות לוחמות בצה“ל‪ ,‬סטודנטים‬
‫ממוצא אתיופי באוניברסיטאות‪ ,‬וגם חברי כנסת ממוצא אתיופי‪.‬‬
‫השסע היחיד בחברה הישראלית שעדיין יש לו חשיבות חברתית‪ ,‬תרבותית ופוליטית‬
‫גדולה הוא השסע בין דתיים לבין חילונים‪ .‬למרות הניסיונות לשכך את ההשלכות של‬
‫תחושת הזרות והניכור המתגברות במגזר החילוני ביחס לערכי המסורת והתרבות‬
‫היהודית‪ ,‬אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תרבות‪ 23.‬עם זאת‪ ,‬מצב זה אינו שונה‬
‫בהרבה ממאבקי זהות פוליטיים של בין מגזרי אוכלוסייה שונים‪ ,‬שעמן מתמודדות‬
‫חברות נוספות במערב‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬אין מדובר בסכסוך בין שני מחנות נבדלים לחלוטין או מנותקים‬
‫לחלוטין זה מזה; יש די מרחב משותף בין המחנות כדי שניתן יהיה לתור אחר דגם‬
‫סביר של חיים בצוותא‪ .‬מספר הישראלים המגדירים את עצמם כחילונים הולך‬
‫ופוחת )עשרים אחוזים בלבד(‪ ,‬בעוד שיעור גדל והולך של האוכלוסייה מגדיר את‬
‫‪14‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫עצמו כמסורתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬באמצע הרצף שבין חילוני לחרדי‪ 24.‬גם שיעור החרדים‬
‫באוכלוסייה גדל‪ ,‬ומכיוון שליהודים מגוון דעות ותפיסות דתיות יש מקום לתיווך‬
‫ולקורטוב של הבנה‪.‬‬
‫לא הכל מושלם בחברה הישראלית ובמשק הישראלי‪ .‬להלן מספר בעיות‪ :‬אלימות‬
‫רבה מדי ברחובות ובבתי הספר; בעיות רבות במערכת החינוך; הפער בין עשירים‬
‫לבין עניים גדול מדי; אין די תחרות; ומחירי הדיור גבוהים מדי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדד טאוב‬
‫לביטחון חברתי מראה כי בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת קיימת בציבור‬
‫תחושה הולכת ומתגברת של שיפור באיכות החיים‪ 25.‬סקר רווחה שערך מכון גאלופ‬
‫ב‪ 19-‬באפריל ‪ 2011‬מציב את ישראל במקום השביעי בעולם מבחינת רמת האושר‬
‫שחשו הנשאלים‪ 26.‬באופן דומה‪ ,‬באפריל ‪ 2012‬אמרו ‪ 92.7‬אחוזים מהיהודים בישראל‬
‫כי הם גאים להיות ישראלים‪ 27.‬תיאור החברה הישראלית כחברה מפולגת ומסוכסכת‬
‫פשוט איננו נכון‪.‬‬
‫דמוקרטיה פורחת‬
‫חלק מהשמאל הישראלי המתוסכל‪ ,‬שלא מצליח לגייס בבחירות את התמיכה שהוא‬
‫בסכנה‪28.‬‬
‫מקווה לה במדיניותו‪ ,‬טוען זה זמן מה כי הדמוקרטיה הישראלית נמצאת‬
‫טיעון זה משקף את הכמיהה לימי שלטון השמאל‪ ,‬ובמיוחד לתקופה שלפני המהפך‬
‫של ‪ .1977‬אולם ניתוח אובייקטיבי של הפוליטיקה הישראלית מראה כי הדמוקרטיה‬
‫הישראלית התוססת עודנה חיה ובועטת‪ ,‬ולמעשה מצבה טוב הרבה יותר מכפי‬
‫שהיה ב“ימים עברו“‪.‬‬
‫עד ‪ 1977‬שלט מחנה השמאל באופן רצוף במוסדות המדינה‪ ,‬לאחר שעלה לשלטון‬
‫עוד לפני קום המדינה‪ .‬מאז ‪ 1977‬הייתה בישראל תחלופה מתמדת של אליטות‬
‫פוליטיות‪ .‬בראש ממשלות ישראל השונות עמדו שלוש מפלגות שונות )הליכוד‪,‬‬
‫מפלגת העבודה וקדימה(‪ .‬סיומו של עידן המפלגה השלטת הביא לדמוקרטיזציה‬
‫של המערכת הפוליטית בארץ‪ .‬כך למשל‪ ,‬במפלגות הגדולות לפחות‪ ,‬בא קץ לנוהג‬
‫להרכיב את הסיעה בכנסת באמצעות ”ועדת מינויים“ או ”ועדה מסדרת“‪ .‬מרבית‬
‫המפלגות העיקריות אימצו גם את שיטת הפריימריס‪ ,‬על‪-‬מנת להקל על רבים יותר‬
‫את הגישה לעמדות פוליטיות‪.‬‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫התקופה שאחרי ‪ 1977‬מתאפיינת בניידות חברתית רבה יותר‪ .‬שחיקת המורשת‬
‫הסוציאליסטית והפרטת המשק הריכוזי תרמו לעלייתו של מעמד ביניים לא‪-‬‬
‫אשכנזי‪ .‬הניידות החברתית הואצה בזכות נגישות גדולה יותר של ההשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫בתקופה שאחרי ‪ 1977‬נפתחו בישראל מכללות רבות‪ ,‬ברמות איכות שונות‪ ,‬שהתחרו‬
‫באוניברסיטאות הממוסדות על תלמידים ועל משאבים‪ .‬עם הזמן פחתה גם השפעת‬
‫השלטון המרכזי על השלטון המקומי‪ ,‬תהליך שיצר מוקדי כוח חדשים‪ ,‬שם יכלו‬
‫להתפתח מנהיגים חדשים‪.‬‬
‫מרכיב חשוב ביותר עליו נסמכת כל דמוקרטיה הוא המערכת המשפטית שלה‪ .‬עליית‬
‫כוחו של בית המשפט העליון‪ ,‬הנחשב על‪-‬ידי השמאל למעוזה של הדמוקרטיה‪,‬‬
‫למעמדו הנישא כיום החלה לאחר שקיעתה של מפלגת העבודה‪ .‬היה זה ראש‬
‫הממשלה מנחם בגין שתמך בבית משפט עליון אקטיבי יותר‪ .‬תמיכתו של בגין במינויו‬
‫של אהרון ברק כשופט בבית המשפט העליון ב‪ 1978-‬הייתה מכרעת‪ .‬לאחר שנתמנה‬
‫לנשיא בית המשפט העליון בשנת ‪ ,1995‬ניווט ברק‪ ,‬הידוע בדעותיו הליברליות‪ ,‬את‬
‫בית המשפט העליון לעמדה אקטיביסטית ביותר‪ .‬בשנים האחרונות התגברה מאוד‬
‫עצמאותן של המשטרה ושל מערכת המשפט בישראל‪ .‬המערכת המשפטית בארץ‬
‫לא חששה להעמיד למשפט נשיא‪ ,‬ראש ממשלה‪ ,‬ושרים חברי קבינט – ובכך הפכה‬
‫למושא קנאתן של מדינות דמוקרטיות רבות‪.‬‬
‫העיתונות – כלב השמירה של הדמוקרטיה – השתנתה לחלוטין מאז ‪.1977‬‬
‫העיתונות המגויסת‪ ,‬הכתובה והאלקטרונית‪ ,‬כמעט נעלמה לחלוטין‪ .‬כמעט‬
‫כל העיתונים ה“מפלגתיים“ נסגרו‪ .‬את מקומם תפסו אמצעי תקשורת שונים‬
‫ומגוונים עם סדרי יום שונים‪ .‬נכון שנתניהו תרם להקמתו של העיתון הימני‬
‫”ישראל היום“‪ .‬אולם העיתונות הכתובה והאלקטרונית ברובה – וכך גם הרשתות‬
‫החברתיות – היא בת‪-‬חורין וממלאת בצורה טובה את תפקידה ככלב השמירה‬
‫המשגיח על הפוליטיקאים‪.‬‬
‫גם בתחום זכויות המיעוטים ניתן לומר שמצבה של ישראל טוב בהרבה ממדינות‬
‫דמוקרטיות רבות אחרות‪ .‬עד שנת ‪ 1965‬חיו ערביי ארץ ישראל תחת ממשל צבאי ושתי‬
‫המפלגות הערביות בכנסת בתקופת שלטון מפלגת העבודה היו למעשה לוויינים של‬
‫המפלגה השלטת‪ .‬היום יש בארץ שלוש מפלגות ערביות‪ ,‬המייצגות מגוון של דעות‪ .‬גם‬
‫הקהילה ההומוסקסואלית בישראל זכתה לזכויות הודות למדיניותו האולטרה‪-‬ליברלית‬
‫‪16‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫של בית המשפט העליון‪ .‬בישראל של היום יש רגישות גבוהה יותר לשוויון בקרב נשים‬
‫וקבוצות ”מקופחות“ אחרות‪ ,‬ורגישות זו מלווה גם בתחיקה תואמת‪.‬‬
‫רבים בעיתונות ובאקדמיה אוהבים למתוח ביקורת על צה“ל שהוא אחד המוסדות‬
‫החברתיים החשובים בישראל‪ .‬הם טוענים שלצה“ל יש השפעה רבה מדי על תהליך‬
‫קבלת ההחלטות‪ ,‬ולעתים קרובות מאשימים אותו שהוא מקדם את המיליטריזם‬
‫בחברה בישראל‪ .‬אולם אין לך דבר הרחוק יותר מן האמת‪ .‬הדרגים הבכירים בצבא שוב‬
‫אינם נמצאים תחת שליטתם של המחזיקים בכרטיס המפלגה והיום כבר אין הכרח‬
‫להיות איש שמאל או לתמוך במפלגת העבודה כדי להתמנות לרמטכ“ל‪ .‬הצבא הפך‬
‫למייצג נאמן יותר של המגמות הדמוגרפיות הקיימות ושל הניידות החברתית הגוברת‬
‫והולכת‪ .‬בצבא ניתן למצוא עולים חדשים‪ ,‬מזרחיים‪ ,‬ואנשי המגזר הדתי‪-‬לאומי; כל‬
‫אלה‪ ,‬ובעיקר האחרונים‪ ,‬מעוררים תחושת אי‪-‬נחת בקרב האליטות האשכנזיות הישנות‪.‬‬
‫בעידן שאחרי מפלגת העבודה מפגין הצבא לא רק מקצועיות רבה יותר אלא גם צייתנות‬
‫רבה יותר בקבלו על עצמו את החלטות הדרג הפוליטי‪ 29.‬הדוגמאות הבאות מעידות על‬
‫כך‪ :‬במהלך המשא ומתן שהוביל להסכמי אוסלו ב‪ ,1993-‬הצבא לא עודכן על התקדמות‬
‫המגעים‪ .‬בשנת ‪ 2000‬התנגד הצבא לנסיגה חד‪-‬צדדית מלבנון; ובשנת ‪ 2005‬התנגד‬
‫להתנתקות מעזה‪ .‬שלוש ההחלטות האסטרטגיות החשובות ביותר שקיבלה ישראל מאז‬
‫‪ 1993‬בוצעו ויושמו חרף העובדה שצה“ל לא תמך בהן‪ .‬הדבר מוכיח בעליל כי ישראל אינה‬
‫מונהגת על‪-‬ידי ממשלה מיליטריסטית הנשלטת על‪-‬ידי הצבא‪.‬‬
‫נכון שתמיד ניתן לשפר‪ ,‬אך אין להכחיש שהדמוקרטיה הישראלית משגשגת‪ ,‬וכי‬
‫במרבית המדדים מצבה טוב מכפי שהיה בעבר‪ .‬השמאלנים המלינים על הדמוקרטיה‬
‫הישראלית בסופו של דבר ”אינם יודעים להפסיד בכבוד“‪ .‬הם מתקשים להפנים את‬
‫העובדה שמרבית הישראלים פשוט אינם מקבלים את עמדתם‪ .‬דומה כי הם אלה‬
‫שאיבדו את אמונם בכלל הדמוקרטי הבסיסי ביותר‪ :‬לישראלים‪ ,‬כמו לכל שאר עמי‬
‫העולם‪ ,‬יש הזכות הדמוקרטית לבחור לעצמם את ממשלתם כראות עיניהם‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ראוי לציין שישראל ממשיכה לתפקד כדמוקרטיה למרות היותה במלחמה‬
‫לאורך זמן‪ .‬זה טוב כשלעצמו‪ ,‬אבל מתברר גם שלדמוקרטיות יש יתרונות בלחימה‬
‫בעימותים מוגבלים‪ .‬ישראל היא דוגמה טובה לדמוקרטיה שהסתגלה היטב‬
‫לעימותים אסימטריים‪30.‬‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫‪I‬‬
‫‪17‬‬
‫הזירה הדיפלומטית‬
‫גם בזירה הבין‪-‬לאומית היו ההתפתחויות חיוביות ביותר‪ .‬למרות התפיסה הרווחת‪,‬‬
‫הגורסת כי ישראל מבודדת‪ ,‬סקירה של יחסי הגומלין שמקיימת ישראל עם הזירה‬
‫הבין‪-‬לאומית מוכיחה בבירור כי הערכות אלה הן שגויות‪ 31.‬בסוף ‪ 2012‬היו לישראל‬
‫יחסים דיפלומטיים עם מאה חמישים ושש מדינות מתוך מאה תשעים ושלוש המדינות‬
‫החברות באו“ם‪ .‬בהתחשב בכך שמרבית מדינות ערב ומדינות מוסלמיות אחרות אינן‬
‫מקיימות יחסים דיפלומטיים עם המדינה היהודית‪ ,‬הרי שהרשת הדיפלומטית של‬
‫ישראל מרשימה למדי‪.‬‬
‫עליית קרנה בעולם של ארצות הברית‪ ,‬עקב ניצחונה במלחמה הקרה‪ ,‬סייעה‬
‫לישראל שהייתה ועודנה בת ברית מוערכת‪ .‬מדינות חשובות רבות החליטו לשפר את‬
‫יחסיהן עם המדינה היהודית‪ ,‬שכן ישראל נחשבה לא רק כפותחת דלתות לוושינגטון‬
‫אלא גם כמדינה חזקה בפני עצמה‪ ,‬מבחינה צבאית ומבחינה טכנולוגית‪ .‬ב‪1992-‬‬
‫נפתחו שגרירויות והתחילו מערכות יחסים עם מדינות חשובות כגון סין‪ ,‬הודו‪ ,‬טורקיה‬
‫וניגריה‪ .‬אפילו האו“ם – אותו ארגון בלתי יעיל שנמצא בפשיטת רגל מוסרית ‪ -‬שינה‬
‫במקצת את עמדתו ביחס לישראל‪ ,‬ובשנת ‪ 1991‬ביטל את החלטתו משנת ‪1975‬‬
‫לראות בציונות גזענות‪.‬‬
‫לאחר ניצחונה במלחמת המפרץ של ‪ 1991‬כינסה ארצות הברית בחודש נובמבר‪,‬‬
‫את ועידת מדריד – שהיוותה נקודת מפנה בקבלה ערבית נרחבת יותר של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬יוזמת השלום של הליגה הערבית )‪ (2002‬ונוכחותן של מדינות ערב בוועידת‬
‫אנאפוליס )‪ (2007‬מעידות על המשך המגמה‪ .‬באפריל ‪ 2013‬הצהירה קבוצה של‬
‫שרי‪-‬חוץ ערביים שביקרו בוושינגטון על מחויבותם ליוזמת השלום הסעודית‪ .‬עליית‬
‫האסלאם באזור היא בעייתית מאוד מבחינתה של ישראל‪ ,‬ולמרות זאת מצרים וירדן‬
‫דבקות בהסכמי השלום שלהן עמה‪ .‬ישראל ממשיכה לקיים יחסים לא‪-‬רשמיים עם‬
‫מדינות ערב במפרץ ובצפון אפריקה‪ ,‬ומנהלת יחסי סחר ענפים‪ ,‬גם אם שקטים‪ ,‬עם‬
‫כמה וכמה מדינות ערב‪ 32.‬החרם הכלכלי הערבי איבד את מרבית השפעתו‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬עלייתו של הסהר השיעי בפוליטיקה המזרח תיכונית הפכה את ישראל‬
‫לבעלת ברית פוטנציאלית של מדינות ערב המתונות‪ .‬בעקבות האיום הגרעיני‬
‫האיראני הופכות המחלוקות שבין מדינות ערב הסוניות לבין ישראל בכל הקשור‬
‫לסוגיה הפלסטינית לעניין שולי‪ .‬מגמה זאת המתחזקת בשל המהפכות האזוריות‬
‫‪18‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫שהתרחשו לאחרונה‪ ,‬שהעסיקו ועודן מעסיקות את המשטרים הערביים בענייני‬
‫הפנים שלהן‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן משמעותית היא העובדה שיחסיה של ישראל עם העולם המוסלמי‬
‫השתפרו‪ .‬ישראל כוננה יחסים לבביים ומועילים עם מדינות מוסלמיות שהפכו‬
‫לעצמאיות בעקבות התפרקותה של ברית המועצות בקווקז ובאסיה התיכונה‪.‬‬
‫כיום יש נוכחות ישראלית מורגשת במדינות כדוגמת אזרבייג‘ן‪ ,‬קזחסטן‪,‬‬
‫טורקמניסטן ואוזבקיסטן‪ .‬זהותה המוסלמית של האוכלוסייה במדינות אלה‬
‫איננה פוגעת ביחסים עם ירושלים‪ ,‬ככל שהדבר נוגע בתחומים החשובים‬
‫לאינטרסים הלאומיים שלהן‪.‬‬
‫העליות והמורדות ביחסים בין ישראל לבין הפלסטינים כמעט שאינם משפיעים‬
‫על האופן שבו מנהלות מדינות שונות את יחסיהן הדו‪-‬צדדיים עם ישראל‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כישלונותיה של התנועה הלאומית הפלסטינית ועלייתו של ארגון‬
‫החמאס בפוליטיקה הפלסטינית גרמו למדינות רבות לגלות הבנה רבה יותר‬
‫למצבה של ישראל‪ .‬אפשר לזהות ירידה בעניין הפלסטיני במדינות רבות‪ ,‬אם כי‬
‫ניתן לצפות שלחצים בנושא זה ימשיכו להיות מופעלים על ישראל‪.‬‬
‫אירועי ה‪ 11-‬בספטמבר הגבירו את המודעות העולמית לדילמות העומדות בפני‬
‫ישראל במאבקה בטרור הפלסטיני‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אתגר הטרור ו‪/‬או האסלאם‬
‫הקיצוני בעידן שאחרי פיגועי ה‪ 11-‬בספטמבר גרמו למדינות רבות לרצות להדק‬
‫את שיתוף הפעולה עם ישראל‪ .‬יש למדינה היהודית דברים רבים להציע בתחומי‬
‫הלוחמה נגד טרור וסיכול הטרור‪ ,‬המודיעין‪ ,‬ותורת הלחימה‪ .‬האיום האסלאמי‬
‫המתגבר הביא לעלייה במספרן של המדינות המבקשות להדק את היחסים‬
‫הביטחוניים עם ישראל‪.‬‬
‫אירופה‪ ,‬ובמיוחד מערבה‪ ,‬משמיעות ביקורת רבה על מדינת ישראל בנושא‬
‫הפלסטיני‪ ,‬והאיחוד האירופי נוקט לעתים צעדים עוינים‪ .‬גודל הנזק עדיין אינו‬
‫ברור‪ .‬עם זאת במישור הדו‪-‬צדדי מדינות אירופה מנהלות יחסים תקינים ואף‬
‫פוריים עם ישראל‪.‬‬
‫שתי המדינות המאוכלסות ביותר והדינמיות ביותר בעולם‪ ,‬הודו וסין – שתיהן‬
‫מעצמות עולות במלוא מובן המילה – מפגינות יחס ידידותי ביותר כלפי ישראל‪.‬‬
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫‪I‬‬
‫‪19‬‬
‫שתיהן ציוויליזציות עתיקות‪ ,‬שלא מעיב עליהן מטען אנטישמי כמו זה המעיב‬
‫על אירופה‪ .‬הן מתייחסות למדינה היהודית בכבוד‪ ,‬שכן הן רואות בה ציוויליזציה‬
‫עתיקה כמו שלהן שהגיעה להישגים מרשימים‪ .‬ישראל הצליחה להגיע לשותפות‬
‫אסטרטגית עם הודו‪ 33 .‬במרבית מדינות אסיה יש גישה דומה כלפי ישראל‪ ,‬גם‬
‫אם בפורומים בין‪-‬לאומיים הן מצביעות נגדה‪.‬‬
‫גם היחסים עם המדינה החשובה בעולם‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬השתפרו באופן ניכר‬
‫מאז ‪ .1973‬מערכת היחסים האסטרטגית הזו‪ ,‬ההולכת ומתמסדת מדי שנה‪,‬‬
‫איתנה וחזקה מאוד‪ .‬למרות החולשה שמפגין משטר אובמה‪ ,‬ארצות הברית‬
‫תוסיף להיות המעצמה העולמית המובילה גם בעתיד הנראה לעין‪ 34 ,‬דבר טוב‬
‫עבור בת בריתה הקטנה ישראל‪ .‬ראוי לציין כי התמיכה הציבורית שישראל זוכה‬
‫לה בארצות הברית נותרה יציבה בארבעת העשורים האחרונים‪ ,‬ועומדת על‬
‫כשישים וחמישה אחוזים‪ 35 .‬במרץ ‪ 2013‬הגיעה התמיכה בישראל לשיא‪ 36 .‬אווירה‬
‫ציבורית זו מיתרגמת גם לתמיכה בישראל בקונגרס‪ .‬ישראל פופולרית בארצות‬
‫הברית לא בשל פעולת השדולה היהודית אלא בעיקר בשל האופן שבו היא‬
‫נתפסת‪ .‬אפילו השימוש שעושה ישראל בכוח‪ ,‬שגרר ביקורת בחלקים שונים של‬
‫העולם‪ ,‬נחשב מקובל ונתפס כזהה לאופן שבו גם אמריקה נלחמת‪ 37 .‬גם הנשיא‬
‫ברק אובמה נקט גישה ידידותית יותר כלפי ישראל וממשלת נתניהו‪ ,‬והדבר ניכר‬
‫במהלך ביקורו בישראל במרץ ‪ .2013‬אירועי האביב הערבי חיזקו את מעמדה של‬
‫ישראל כבת ברית יציבה ואמינה באזור עתיר אי‪-‬וודאות‪.‬‬
‫בתקופה שאחרי המלחמה הקרה הפכה ישראל לסיפור הצלחה כלכלי‪ ,‬מה‬
‫שהגביר את האטרקטיביות הפוליטית והצבאית שלה‪ .‬כל ההישגים הללו יצרו‬
‫הערכה בין‪-‬לאומית ועניין רב בכינון יחסים דו‪-‬צדדיים בכל המישורים‪ .‬המסע‬
‫הבין‪-‬לאומי הקורא להחרים את ישראל )‪ ,(BDS‬להימנע מלהשקיע בה ולהטיל‬
‫עליה סנקציות‪ ,‬לא הצליח להשפיע השפעה ממשית כלשהי על כלכלתה‬
‫‪38‬‬
‫המשגשגת של מדינת ישראל ועל חיי התרבות שלה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫סיכום‬
‫על אף שלא הכל מושלם בארץ הקודש‪ ,‬דומה כי ציר הזמן מעיד על התפתחויות‬
‫חיוביות‪ .‬ישראל היא דמוקרטיה תוססת ומשגשגת‪ ,‬השומרת על לכידות חברתית‬
‫גבוהה‪ .‬גם מעמדה הבין‪-‬לאומי של ישראל השתפר‪ ,‬והתמיכה בישראל מארצות‬
‫הברית – בת בריתה העיקרית והמעצמה השלטת בזירה הבין‪-‬לאומית – עודנה גבוהה‬
‫מאוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המדינה היהודית נתפסת לרוב כמציאות שלא ניתן לערער עליה‪,‬‬
‫וזאת אפילו מצד המדינות הערביות והמוסלמיות‪ .‬ישראל בנתה לעצמה מערכת‬
‫צבאית אדירה המסוגלת להדוף בהצלחה את כל האיומים האזוריים‪ .‬צה“ל היה‬
‫ועודנו הצבא הטוב ביותר באזור‪ ,‬ויש לו המוטיבציה‪ ,‬הציוד וההכשרה הדרושים כדי‬
‫לנצח במאבק נגד היכולות הקונבנציונליות של כל גורם באזור שיקרא עליו תגר‪.‬‬
‫ישראל הצליחה לבלום את הטרור ובנתה לעצמה מגן יעיל נגד טילים‪ .‬עם זאת‪ ,‬איראן‬
‫גרעינית תשנה לחלוטין את כללי המשחק במשוואה האסטרטגית‪ ,‬ויש לעשות הכל‬
‫כדי למנוע תרחיש זה‪.‬‬
‫הסבירות שבעתיד הקרוב יחולו שינויים גדולים במגמות הפוליטיות‪ ,‬החברתיות‬
‫והכלכליות שתוארו לעיל נמוכה‪ .‬המשמעות היא כי הזמן פועל לטובתה של ישראל‪.‬‬
‫בנוסף‪” ,‬רוח התקופה“ הנוכחית‪ ,‬השמה דגש על ערכים כדמוקרטיה ושוק חופשי‪,‬‬
‫פועלת לטובתה של ישראל‪ ,‬ולא לטובתם של יריביה הערבים‪ ,‬שעודם נמצאים‬
‫במשבר פוליטי‪ ,‬חברתי וכלכלי חריף‪ .‬אמנם האסלאם הקיצוני זוכה להישגים ועלול‬
‫לגרם צרות לישראל‪ ,‬אך בסופו של דבר הוא נידון לכישלון‪.‬‬
‫ישראל בת השישים וחמש היא סיפור הצלחה גדול; אם רק תשכיל להמשיך בהנחלת‬
‫האתוס הציוני גם לדורות הבאים ותנהג בזהירות הנדרשת בזירה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬צפוי‬
‫לה עתיד טוב‪ .‬שלום הוא כמובן רצוי‪ ,‬אך אין זה תנאי הכרחי לשרוד ולהצליח‪.‬‬
21
I
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
‫מקורות‬
:‫ מספר דוגמאות ל“נביאי יום הדין“ מסוג זה‬1
Tony Judt, “Israel: The Alterna ve, The New York Review of Books, December
4, 2003 (h p://www.nybooks.com/ar cles/archives/2003/oct/23/israel-thealterna ve/?pagina on=false); Avrum Burg, The Holocaust Is Over; We Must
Rise From its Ashes (New York: Palgrave MacMillan, 2008); Ian Lus ck, “With
a Bang or a Whimper, Time is running Out,“ Israel Studies Forum, Vol. 23,
No. 1 (Summer 2008), pp. 6-11; Diana Pinto, Israel Has Moved (Cambridge:
Harvard University Press, 2013); Peter Beinart, The Crisis of Zion (New York:
Times Books, 2012); Emmanuel Adler, ed., Israel in the World. Legi macy and
Excep onalism (London: Routledge, 2013).
David Vital, The Inequality of States: A Study of the Small Power in 2
Interna onal Rela ons (Oxford: Clarendon Press, 1972). k
Efraim Inbar, “Israel’s Strategic Environment in the 1990s.” Journal of Strategic 3
Studies, Vol. 25, No. 1 (March 2002), pp. 37-38; Hemda Ben-Yehuda and
Shmuel Sandler, The Arab-Israeli conflict transformed: fi y years of interstate
and ethnic crises (New York: SUNY Press, 2002), pp. 167-179.p
Shmuel Sandler, “The :‘‫ ר‬,‫מדינתיים של הסכסוך‬-‫ לעיון בהיבטים המדינתיים והתת‬4
Protracted Arab-Israeli Conflict, A Temporal Spa al Analysis,” The Jerusalem
Journal of Interna onal Rela ons, Vol. 10, No. 4 (1988), pp. 54-78
Benjamin S. Lambeth, “Israel’s War in Gaza: A Paradigm of Effec ve Military 5
Learning and Adapta on.” Interna onal Security, Vol. 37, No. 2 (Fall 2012), pp.
81-118.m
Uzi Rubin, “Iron Dome: A Dress Rehearsal for War?” BESA Center Perspec ve, 6
No. 173, July 3, 2012 (h p://besacenter.org/perspec ves-papers/iron-dome(/vs-grad-rocketsa-dress-rehearsal-for-an-all-out-war
,‫ עורך‬,‫“ אצל אפרים ענבר‬,‫ ”התהפוכות בעולם הערבי וביטחונה הלאומי של ישראל‬,‫ אפרים ענבר‬7
,‫ בס“א‬,‫ ספרי חמד‬,‫ ידיעות אחרונות‬:‫ העולם והשינויים האזוריים )תל אביב‬,‫אביב ערבי? ישראל‬
.213-42 .‫ עע‬,(2013
Efraim Inbar, “The Need to Block :‘‫ ר‬,‫ לעיון בהערכה מוקדמת של האיום הגרעיני האיראני‬8
a Nuclear Iran,” MERIA Journal, vol. 10, Spring 2006.m
Dan Ben-David, ed., State of the Na on :‘‫ ר‬,‫ להערכות בנושא כלכלתה של ישראל‬9
Report. Society, Economy and Policy in Israel, 2011-12 (Jerusalem: Taub Center
for Social Policy Studies in Israel, December 2012), especially part 1 & 2.m
Yoram E nger, “At 65 Israel Defies Global Economic Meltdown,” Israel Hayom, April 10
19, 2013. h p://www.israelhayom.com/site/newsle er_opinion.php?id=4051
h p://www.financeisrael.mof.gov.il/FinanceIsrael/Pages/En/News/20120403.aspx 11
‫ עיונים בביטחון המזה"ת‬- ‫מרכז בס"א‬
I
22
Dan Senor and Saul Singer, Start-up Na on: The Story of Israel’s Economic 12
Miracle (New York: Twelve, 2009); and George Gilder, The Israel Test, (New
York: Richard Vigilante Books, 2009). v
h p://www.globes.co.il/serveen/globes/docview.asp?did=1000654375&fid=1725 13
h p://www.globes.co.il/serveen/globes/docview.asp?did=1000654375&fid=1725 14
http://online.wsj.com/article/SB10001424052748704779704574553884271802474.html 15
Dan Ben-David, ed., State of the Na on in Pictures. Society, Economy and :‫ ראה‬16
Policy in Israel. 2013 (Jersalem: Taub Center for Social Policy Studies in Israel,
April 2013), p. 8.m
h p://www.indexmundi.com/facts/indicators/SP.DYN.TFRT.IN/compare?country=il#country=il 17
David Wurmser, “The Geopoli cs of Israel’s Offshore :‫ ראה‬,‫ לעיון במשמעות התגלית‬18
Gas Reserves,” April 4, 2013, at h p://jcpa.org/ar cle/the-geopoli cs-ofisraels-offshore-gas-reserves
Ben-David, State of the Na on in Pictures, p. 3 :‫ ראה‬19
The Peace :‫ ראה‬,‫ לעיון במגוון דעות על שאלות שונות הקשורות לביטחון לאומי‬20
I n d e x h p : / / e n . i d i . o r g . i l / t o o l s - a n d - d a t a / g u m a n - c e n t e r- f o rsurveys/the-peace-index/; and Yehuda Ben-Meir and Olena BagnoMoldavsky, The Voice of the People: Israeli Public Opinion on Na onal
Security, 2012, Memorandum 126 (Tel Aviv: INSS, March 2013).k
‫ האוכלוסייה הערבית בגדה המערבית‬:‫ פער המיליון‬,‫ ומיאל א‘ וייז‬,‫ רוברטה זייד‬,‫ בנט צימרמן‬:‫ ראה‬21
‫ עיונים בביטחון המזרח התיכון‬,‫סאדאת )בס"א( למחקרים אסטרטגיים‬-‫ מרכז בגין‬,‫וברצועת עזה‬
.2006 ,65 '‫מס‬
Uri Cohen and Nissim Leon, “The New Mizrahi Middle Class: Ethnic :‫ ראה‬22
Mobility and Class Integra on in Israel,” The Journal of Israeli History, Vol. 27,
No. 1 (March 2008), pp. 51-64.k
Nissim Leon, “Secular Jews: From Proac ve Agents to Defensive Players,” Israel 23
Studies Review, Vol.27, No.1 (2012), pp. 22-26. j
Yaakov Yadgar, Secularism and Religion in Jewish-Israeli :‫ ראה‬,‫ לעיון נוסף בקטגוריה זו‬24
Poli cs: Tradi onists and Modernity (London: Routledge, 2011).x
h p://taubcenter.org.il/index.php/e-bulle n/jump-in-the-taub-index/lang/en 25
h p://www.gallup.com/poll/147167/High-Wellbeing-Eludes-Masses- 26
Countries-Worldwide.aspx
“‫ הקטגוריות היו ”גאה מאוד‬.(2012 ‫ באפריל‬12-‫ ה‬,‫ידי הגל החדש )ישראל היום‬-‫ סקר טלפוני שבוצע על‬27
.(2.3%) “‫ ו“לא יודע‬,(1.2%) “‫ ”לא גאה בכלל‬,(3.9%) “‫ ”לא כל כך גאה‬,(22%) “‫ ”גאה למדי‬,(69%)
Avrum Burg, “Israel’s Fading Democracy,” The New York Times, August 4, 2012 28
h p://www.ny mes.com/2012/08/05/opinion/sunday/israels-fading- )
23
I
‫הזמן פועל לטובתה של ישראל‬
democracy.html?pagewanted=all); Naomi Chazan, Israel and the World: The
Democracy Factor,” in Adler, Israel in the World. Legi macy and Excep onalism,
pp. 73-96.n
Shmuel Sandler and Efraim Inbar, “The fading Le and Israel’s :‫חלק זה מתבסס על‬
flourishing democracy,” Jerusalem Post, August 22, 2012.x
Stuart A. Cohen, “Changing Civil-Military Rela ons in Israel: Towards an Over- 29
Subordinate IDF,” in Efraim Inbar, ed., Israel’s Strategic Agenda (New York:
Routledge, 2007), pp. 156-66.x
Avi Kober, Israel’s Wars of A ri on (New York Routledge, 2009). :‫ ראה‬30
Azar Gat, Victorious and Vulnerable. Why Democracy :‫ ראה‬,‫על דמוקרטיות ומלחמה‬
Won in the 20th Century and How It Is S ll Imperiled (Lanham: Rowman &
Li lefield Publishers, 2010).b
Efraim Inbar, “Jerusalem’s Decreasing Isola on,” Middle East :‫ חלק זה מתבסס על‬31
Quarterly, Vol. 20, No. 2, Spring 2013, pp. 27-38.b
b
Shuki Sadeh, “The Badly Kept Secret of Israel’s Trade Throughout the Muslim 32
World.” Haaretz, January 19, 2012 (h p://www.haaretz.com/business/thebadly-kept-secret-of-israel-s-trade-throughout-the-muslim-world-1.408103
Efraim Inbar and Alvite Singh Ningthoujam, “Indo-Israeli Defense Coopera on in the 33
Twenty-First Century,” MERIA Journal, December 2011; P.R. Kumaraswamy, “The
Matura on of Indo-Israeli Ties,” Middle East Quarterly, Spring 2013, pp. 39-48.b
Robert J. Lieber, The American Era: Power and Strategy for the 21st Century 34
(London and New York: Cambridge University Press, 2005).b
Elizabeth Mendes, “Americans Con nue to Tilt Pro-Israel.” Gallup, March 2, 2012 35
(h p://www.gallup.com/poll/153092/Americans-Con nue-Tilt-Pro-Israel.aspx)
Eytan Gilboa and Efraim Inbar (eds.), US-Israeli :‘‫לסקירת היחסים הבילטרליים ר‬
Rela ons in a New Era (London: Routledge, 2009)n
Lydia Saad, “Americans’ Sympathies for Israel Match All-Time High,” March 15, 2013 36
h p://www.gallup.com/poll/161387/americans-sympathies-israel-match-)
me-high.aspx).D
Walter Russell Mead, “America, Gaza, Israel, the World,” The American Interest, 37
November 18, 2012. v
h p://blogs.the-american-interest.com/wrm/2012/11/18/america-israel-)
gaza-the-world/). n
Adam Shay, “Successes and Failures of the BDS Campaign,” Jerusalem Issue 38
Brief, May 12, 2013.m
Recent BESA Center Publications
Mideast Security and Policy Studies
No. 87
No. 88
No. 89
No. 90
No. 91
No. 92
No. 93
No. 94
No. 95
No. 96
No. 97
No. 98
No. 99
No. 100
No. 101
No. 102
No. 103
The Missile Threat from Gaza: From Nuisance to Strategic Threat (Hebrew), Uzi Rubin,
January 2011
Eurasian Energy and Israel's Choices, Ariel Cohen and Kevin DeCorla-Souza, March 2011
The Deterioration in Israeli-Turkish Relations and Its International Ramifications, Efraim
Inbar, March 2011
Israeli Control of the Golan Heights: High Strategic and Moral Ground for Israel, Efraim
Inbar, October 1102
The Missile Threat From Gaza: From Nuisance to Strategic Threat, Uzi Rubin, December 2011
Strategic and Economic Roles of Defense Industries in Israel (Hebrew), Yaacov Lifshitz,
December 2011
Indo-Israeli Defense Cooperation in the Twenty-First Century, Efraim Inbar and Alvite
Ningthoujam, January 2012
The Israeli-Palestinian Water Conflict: An Israeli Perspective, Haim Gvirtzman, January 2012
(English), November 2012 (Hebrew)
The 2011 Arab Uprisings and Israel’s National Security, Efraim Inbar, February 2012
India’s Economic Relations With Israel and the Arabs, Gil Feiler, June2012
Turkish Foreign Policy in the Twenty-First Century, Alexander Murinson, September 2012
A Strategy for Peace With the Palestinians, Max Singer, November 2012
Israel Is Not Isolated, Efraim Inbar, March 2013
Obama’s Best Friend? The Alarming Evolution of US-Turkish Relations, Ariel Cohen,
May 2013
French-Israeli Security Cooperation in the Twenty-First Century (Hebrew), Tsilla Hershco,
July 2013
The Muslim Brotherhood and Egypt-Israel Peace (Hebrew), Liad Porat, August 2013
Time Is on Israel’s Side, Efraim Inbar, August 2013
Policy Memorandum
No. 1
No. 2
No. 3
No. 4
No. 5
No. 6
Instability in the Egypt-Israel Relationship, (Hebrew), Ehud Eilam, February 2009
Israel's Cooperation in Space with Other Countries (Hebrew) Aby Har-Even, May 2009
Political-Security Statecraft for Israel, A Memorandum for Policymakers (Hebrew),
Yehezkel Dror, June 2009
Regional Alternatives to the Two-State Solution, Giora Eiland, January 2010
An Integrated Imperative: Attack Iran and Launch a Regional Peace Initiative (Hebrew,
English), Yehezkel Dror, May 2012
The National Security Council: Reflections upon the June 2012 Israel Ombudsman’s Report
(Hebrew), Yehezkel Dror, November 2012
Colloquia on Strategy and Diplomacy
No. 25
No. 26
No. 27
Are We Truly Safeguarding Jerusalem? (Hebrew)
Women and Israeli National Security (Hebrew)
Israel: An Embattled Democracy (English)
www.besacenter.org
December 2008
June 2011
May 2012