תקנת אמירת מאה ברכות ביום

‫עלון שבועי מבית "בני אמונים"‬
‫פרשת עקב‬
‫בנﬨיבות אמוניﬦ‬
‫אמן ותפילה בפרשה‬
‫תקנת אמירת מאה ברכות ביום‬
‫"בני אמונים" ת‪.‬ד‪ 102 .‬בני ברק | פקס‪ | 08-9746102 .‬מייל‪gmail.com .‬כ@‪ | 9139191‬ניתן לקבל עלון זה במייל מידי שבוע‬
‫וכאשﬧ תקום מן ﬣספר תחפש באשר ﬥמדת אם יש בו דבר שתוﬤל לקיימו‬
‫חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות‪ .‬את מקורה של תקנה זו‪ ,‬שנקבעה‬
‫להלכה בשולחן ערוך )או"ח מו ג(‪ ,‬למדו חכמים )מנחות מג ב‪ ,‬וברש"י שם( מן הפסוק‬
‫ָאל ָמה ה' ֱאל ֶֹקי ָך ׁש ֵֹאל ֵמ ִע ָּמ ְך‪ - "...‬אל‬
‫ׂר ֵ‬
‫שנאמר בפרשתנו )י יב(‪" :‬ו ְַע ָּתה ִי ְש‬
‫מאה ברכות כנגד ששים רבוא מישראל‬
‫תקרי 'מה'‪ ,‬אלא 'מאה'‪ .‬ובתוספות שם כתבו בשם רבנו תם‪ ,‬שחז"ל למדו זאת‬
‫מהעובדה שבפסוק זה בכללותו ישנן מאה אותיות ]ואף שלפנינו ישנם רק חשבון מעניין כותב הרמ"ע מפאנו‪ ,‬לפיו נוכל להבין כיצד פועלת אמירת מאה‬
‫תשעים ותשע אותיות‪ ,‬מכל מקום את המילה 'שֹ ֵ‬
‫ׁאל' ניתן לקרוא בכתיב מלא ‪ -‬ברכות להצלת כלל ישראל‪ :‬שכר ברכה הוא עשרה דינרי זהב‪ ,‬שבכל אחד מהם‬
‫'ׁשו ֵֹאל'‪ ,‬וכך ישנם מאה אותיות[‪.‬‬
‫ישנם כ"ה דינרי כסף‪ ,‬נמצא שבכל ברכה ישנם מאתים וחמשים דינרי כסף‪,‬‬
‫וכתב בספר 'צרור המור' בפרשתנו‪ ,‬שהמשלים מאה ברכות בכל יום‪ ,‬נחשב ובמאה ברכות ישנם כ"ה אלפים דינרי כסף‪ .‬בדינר כסף ישנם שש מעות‪ ,‬ויחדיו‬
‫ֲבה הם ק"נ אלפי מעות‪ .‬במעה שני פונדיונים‪ ,‬ובפונדיון ארבעה איסרים‪ ,‬הרי הכל‬
‫"לי ְִר ָאה ֶאת ה' ֱאל ֶֹקי ָך ָל ֶלכֶת ְּבכָל ְּד ָרכָיו ו ְּל ַאה ָ‬
‫לו כאילו מקיים את הפסוק‪ְ :‬‬
‫אֹתוֹ ְו ַל ֲעבֹד ֶאת ה' ֱאל ֶֹקי ָך ְּבכָל ְל ָב ְב ָך ו ְּבכָל נ ְַפ ֶׁשךָ"‪ ,‬ובכך נחשב לו כאילו קיים עולה יחדיו לחשבון שש מאות אלף איסרים‪.‬‬
‫כל התורה כולה‪ ,‬וכיון שהשלמת מאה ברכות אינה מהווה טורח גדול על האדם‪ ,‬מלשון הכתוב )במדבר ל ג(‪" :‬לאסור איסר על נפשו"‪ ,‬נוכל ללמוד בדרך רמז שתחת‬
‫על כן לשון הכתוב היא‪" :‬מה ה' אלוקיך דורש מעמך?!"‪.‬‬
‫כל 'איסר' ראוי להציל נפש אחת מישראל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬שש‬
‫מאות אלף איסרים הם פדיון נפש לששים ריבוא בני‬
‫עוד כתב רבי שכנא צבי מנעמירוב תלמיד ה'מאור‬
‫ישראל )מאמרי הרמ"ע מפאנו‪ ,‬מאמר צבאות ה'‪ ,‬ח"ג אות ד'(‪.‬‬
‫שלא‬
‫עיניים' זצ"ל בספרו 'הרי בשמים' )פר' ויקרא(‪,‬‬
‫ארץ נחלי מים‬
‫לחנם נרמזה תקנת מאה ברכות במילה 'מה' שהיא‬
‫מעלת אמירת מאה ברכות‬
‫בגימטרייה 'אדם'‪ ,‬אלא ללמדך שאין נקרא אדם‪ ,‬אלא "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה‬
‫חביבות מופלגת רחשו רבותינו מאורי הדורות‬
‫מי שמקפיד על אמירת מאה ברכות כהלכתן‪ ,‬וזה ארץ נחלי מים")דברים ח ז(‪ :‬ראשי‬
‫הרמז בדברי חז"ל "אל תקרי‬
‫לתקנה זו על כלל סגולותיה ומעלותיה‪ ,‬ובספריהם‬
‫ביום‪.‬מה ]=אדם[ אלא מאה – התיבות 'ארץ נחלי מים' הם 'אמן'‪,‬‬
‫למי שמברך מאה ברכות‬
‫האריכו לכתוב אודותיה הן בדרך נגלה והן בדרך‬
‫במאמר שלפנינו ננסה לסקור בקצירת האומר‪ ,‬מעט רמז לדברי חז"ל שהעונה אמן זוכה לגן‬
‫הסוד‪ .‬כך לדוגמא בספר ה'כל בו' )סי' א( כתב‪ :‬בוא‬
‫מזעיר מתוך המעיין הבלתי נדלה שנכתב אודות עדן‪ ,‬המכונה גם 'ארץ נחלי מים'‪ ,‬על‬
‫וראה כמה חבב אותנו הקדוש ברוך הוא שציונו לברך‬
‫מאה ברכות בכל יום‪ ,‬כדי שנשתכר אלף זהובים בכל‬
‫תקנה חשובה זו בספרי חז"ל ורבותינו הראשונים שם ארבעת הנהרות היוצאים ממנו‪,‬‬
‫יום‪ .‬שהרי כל ברכה שוה עשרה זהובים‪ ,‬כפי שאמרו‬
‫והאחרונים‪ ,‬אשר הזהירו מאד על‬
‫חשיבות קיומה כמבואר בפסוק )בראשית ב י(‪" :‬ונהר‬
‫מחד‪ ,‬והפליגו ביותר בסגולותיה מאידך‪.‬‬
‫חכמים )חולין פז א(‪..." :‬יצתה בת קול ואמרה‪ :‬כוס של‬
‫יוצא מעדן להשקות את הגן‪ ,‬ומשם‬
‫ברכה שוה מ' זהובין‪ ,‬עשרה זהובין לכל ברכה וברכה"‪.‬‬
‫מה מגן על ישראל מן הפורענות?!‬
‫יפרד והיה לארבעה ראשים"‪.‬‬
‫ובפירוש הסידור לרוקח בתחילתו כותב‪" :‬ולפי‬
‫מדברי חז"ל נראה‪ ,‬שאת תקנת מאה ברכות ייסד‬
‫שחטאנו לפניו וחרב בית המקדש‪ ,‬אין לנו מזבח‬
‫)'יושיע ציון' עקב(‬
‫דוד המלך עליו השלום‪ ,‬וכפי שאמרו במדרש )במדב"ר‬
‫וקרבן‪ ,‬לכן החפץ בשלום עמנו ציוונו לומר לפניו מאה‬
‫ברכות‪ ,‬כמו שהבטיח לאברהם אבינו‪ ,‬שאף בזמן שאין‬
‫יח כא( שבימיו של דוד השתוללה מגיפה קשה בעם‬
‫בית המקדש קיים‪ ,‬אם יהיו אומרים לפני מאה ברכות‬
‫ישראל כאשר בכל יום היו מתים מאה אנשים טרם‬
‫זמנם‪ ,‬עד שעמד ותיקן לישראל לומר בכל יום מאה ברכות ובזכות זו נעצרה בכל יום‪ ,‬מעלה אני עליהם כאילו הקריבו לפני כל הקרבנות"‪ .‬ובאר זאת הנצי"ב‬
‫המגיפה‪ .‬עוד הוסיפו חז"ל רמז לכך מן הפסוק )שמואל ב' כג א(‪ְ " :‬נאֻם ָּדוִד ֶּבן ִי ַׁשי מוולוז'ין )'משיב דבר' ח"ה סי' צ( שכשם שבין הקרבנות ישנם כאלו שהיו מובאים‬
‫ֻקם ָעל" ‪ -‬המילה 'על' היא בגימטרייה מאה‪ ,‬ומכאן שדוד המלך על ענייני הכלל וכאלו שהובאו על ענייני הפרט‪ ,‬כך תיקנו לנו חז"ל כנגדן את‬
‫ֶבר ה ַ‬
‫ּו ְנאֻם ַה ּג ֶ‬
‫התפילות הקבועות כתפילת שמונה עשרה‪ ,‬וכנגדן את הברכות המתייחדות לכל‬
‫הוא שהקים ותיקן לנו ברך מאה ברכות בכל יום‪.‬‬
‫דברי חז"ל אלו הובאו גם בטור )או"ח מו(‪ ,‬וכתב הב"ח שם‪ ,‬שלא לחנם בחר הטור מין ומין בפני עצמו‪ ,‬שעל ידי כך יושפע שפע רב לעולם גם אחר שבית המקדש‬
‫להביא את הסיבה לתקנה זו ולא הסתפק בכתיבת ההלכה גרידא‪ ,‬אלא כדי חרב בעוונותינו‪.‬‬
‫להורות לנו שסכנת מיתת מאה מישראל בכל יום קיימת עד לימינו אנו רח"ל‪ ,‬נקודה מעניינת כותב בספר 'מאה ברכות' )מאמר הכרת טובה(‪ :‬בפסוק נאמר לשון‬
‫'שואל'‪ ,‬המילה 'שואל' היא מלשון השאלה‪ ,‬לאמור‪ ,‬הקב"ה אינו לוקח לעצמו‬
‫ואף בימינו הסגולה למנוע זאת היא על ידי אמירת מאה ברכות‪.‬‬
‫עוד כתב ה'רוקח' )הל' ברכות סי' שכ( בדרך רמז‪ ,‬שמאה הברכות מגינות על עם את הברכות‪ ,‬אלא כביכול 'שואלם' מן האדם ומחזירם לו בצירוף כפל כפליים‬
‫ישראל מפני מאה הקללות הכתובות בפרשת כי‪-‬תבוא ]צ"ח קללות‪ ,‬בתוספת טובה וברכה‪.‬‬
‫"גם כל חלי וכל מכה"[‪ .‬והר"ם די לונזאנו כתב בספרו 'שתי ידות' )דף קב(‪" :‬שימו‬
‫רמזים נוספים למצות מאה ברכות‬
‫לב ‪...‬לברך בכל יום מאה ברכות כדי שתתברכו אתם מהם‪ ,‬כי על ידי הברכות‬
‫דומה כי אין מצוות רבות שאודותיהן הביאו רבותינו הראשונים רמזים כה רבים‬
‫האלו אנו חיים וקיימים בגלות"‪.‬‬
‫כמצות מאה ברכות‪ .‬ביריעה קצרה זו בודאי לא נוכל להביא את כולם‪ ,‬אך ליקרת‬
‫סיפר אחד מבאי ביתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל‪ :‬פעם הגיע לביתו תלמיד העניין נביא כאן כמה מהם‪:‬‬
‫חכם מופלג שחלה במחלה קשה רח"ל‪ ,‬ושאלתו בפיו‪ :‬במה יוכל להתחזק כדי‬
‫להרחיק את החרב המונחת על צווארו? הגרש"ז חשב מעט ואמר‪ :‬ראה נא‪ ,‬איני רבינו בחיי בפרשתנו ]וכעין זה מובא ב'דעת זקנים' לבעלי התוספות[ לומד מן‬
‫רגיל לייעץ לאחרים מה עליהם לעשות‪ ,‬אוכל רק לומר לך מה הייתי אני עושה הפסוק בתהלים )קכח ד( "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'"‪' :‬כי כן' בגימטרייה מאה‪,‬‬
‫אם חלילה נקלע הייתי למצב זה‪ .‬אני הייתי מחזק את עצמי באמירת מאה וכביכול נאמר כאן‪ :‬הנה מאה ]ברכות[ יברך גבר ירא ה'‪.‬‬
‫ברכות; ואיני מדבר על אמירה סתמית‪ ,‬הוסיף הגרש"ז‪ ,‬אלא בכוונה רבה‪ ,‬ובעל הטורים )דברים לג א( כותב שתקנת מאה ברכות התייסדה כבר‬
‫כפי שדורשת ההלכה‪.‬‬
‫על ידי משה רבנו ע"ה‪ ,‬וסמך רמז לכך‪ ,‬שראשי התיבות 'משה איש‬
‫מעניין לציין‪ ,‬הוסיף וסיפר‪ ,‬כי כאשר אמר הגרש"ז את הדברים‪ ,‬האלוקים' הם 'מאה'‪ ,‬וסופי התיבות הם 'משה'‪.‬‬
‫)אגרת הרמב"ן(‬
‫ﬥא המדרש עיקﬧ אלא ﬣמעשה‬
‫)אבות א יז(‬
‫נאה ﬢורש ונאﬣ מקייﬦ‬
‫)חגיגה יד ב(‬
‫מקור התקנה‬
‫בערו פניו כאש‪ ,‬נראה היה כי הדבר בוער בעצמותיו עד מאד‪ .‬זאת למרות שבכל‬
‫מהלך חייו היה הגרש"ז ידוע כמי שזהיר עד מאד בכלל ענייני הברכות‪ ,‬והיה‬
‫מוציאם מפיו בכוונה עצומה‪ ,‬מכל מקום ראה לנכון להוסיף בזה חיזוק על חיזוק‬
‫עד סוף ימיו )'מצות המאה ברכות כהלכתה' עמ' כא(‪.‬‬
‫עוד כתב רבנו אהרן מלוניל כתב )'ארחות חיים'‪ ,‬מאה ברכות אות‬
‫א'( כי מן הפסוק "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום"‪ ,‬יש‬
‫רמז לכך שכל העונה מאה ברכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא‪.‬‬
‫שהמילה 'לכן' היא בגימטרייה מאה‪ ,‬ומכאן שכל האומר מאה ברכות‬
‫זוכה ל'בריתי שלום'‪ ,‬לחיי העולם הבא‪.‬‬
‫ראוי למנות את הברכות שמברך‬
‫אמירת הברכות באופן הראוי‬
‫בטרם נסיים את מאמרנו חשוב שנזכור‪ ,‬כי על מנת שנקיים את מצות מאה‬
‫אמן בפרשה‬
‫ומכאן לרמז אודות עניית אמן בפרשת השבוע‪ ,‬מן הפסוק )דברים ח ז(‪" :‬כי ה'‬
‫אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים"‪ :‬ראשי התיבות 'ארץ נחלי מים'‬
‫הם 'אמן'‪ ,‬רמז לדברי חז"ל שהעונה אמן זוכה לגן עדן‪ ,‬המכונה גם 'ארץ נחלי‬
‫מים'‪ ,‬על שם ארבעת הנהרות היוצאים ממנו‪ ,‬כמבואר בפסוק )בראשית ב י(‪" :‬ונהר‬
‫יוצא מעדן להשקות את הגן‪ ,‬ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" )'יושיע ציון' עקב(‪.‬‬
‫כולנו מברכים ברכות השחר בחברותא‬
‫מעשה אמוניﬦ‬
‫סיפור שבועי על אמן ותפילה‬
‫החפץ חיים צפה למרחוק‬
‫אני מיד נושעתי‬
‫‪ shay‬עיצובים‬
‫ברכבת שעשתה את דרכה מהעיירה ראדין יושב‬
‫היה מרן החפץ חיים‪ ,‬ראשו רכון על הספר שלפניו‪.‬‬
‫הרעש וההמולה שסביבו לא נגעו לליבו כלל‪ .‬פניו‬
‫היו נשואות לעבר העיר לידא‪ ,‬לשם נקרא כדי לחזק‬
‫כמה מענייני הדת שהתרפו שם עד למאוד בתקופה‬
‫האחרונה‪.‬‬
‫לאחר נסיעה ארוכה ומתישה עצרה הרכבת את‬
‫נסיעתה בתחנת לידא‪ ,‬שם כבר המתינו מאות‬
‫מיהודי העיר‪ ,‬צעירים כישישים‪ ,‬כולם עטויים בבגדי‬
‫חג‪ .‬הן לא בכל יום מזדמן גדול הדור לפתחם‪.‬‬
‫ירד החפץ חיים מן הרכבת‪ .‬גילו המופלג בשילוב‬
‫טלטלות הדרך‪ ,‬נתנו אותותיהם בפניו היגעות‬
‫ובהליכתו התשושה‪ .‬ספסל ראוי לשמו לא נמצא‬
‫באיזור‪ ,‬על כן מיהרו ראשי הקהל לערום כמה‬
‫מזוודות זו על גב זו על מנת שיוכל גדול הדור לישב‬
‫עליהן ולפוש מעט‪ .‬אולם החפץ חיים לא מיהר‬
‫לשבת‪ .‬תחת זאת הוא הביט ארוכות בהמון שסבב‬
‫אותו‪ .‬נראה היה כי לא נוח לו לשבת כשכולם סביבו‬
‫עומדים‪ .‬הציבור הבין ונסוג כמה צעדים לאחור‪ ,‬ורק‬
‫אז הרשה לעצמו הצדיק להניח את גופו הלאה על‬
‫המושב שהוכן לו‪.‬‬
‫סיפר הגאון הנודע רבי אריה לייב באקשט זצ"ל‪,‬‬
‫ראש ישיבת 'עטרת מרדכי' דטרויט‪-‬ארה"ב‪ :‬נער‬
‫צעיר הייתי באותם ימים‪ ,‬בישיבתו של הגאון רבי‬
‫יעקב ניימן זצ"ל ‪ -‬באותם ימים ראש ישיבת לידא‪,‬‬
‫ולימים ראש ישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה‪.‬‬
‫כמו יתר חבריי‪ ,‬גם אני נדחקתי בין ההמון שהמתין‬
‫בתחנת הרכבת בדריכות ובציפייה‪.‬‬
‫כאשר ירד החפץ חיים מן הרכבת‪ ,‬נדחקתי עוד יותר‪,‬‬
‫עד שהצלחתי להגיע קרוב ממש לגדול הדור‪ ,‬אולם‬
‫גם כאשר הציבור התרחק מעט כדי לאפשר לחפץ‬
‫חיים לשבת‪ ,‬נותרתי אני לעמוד לידו‪.‬‬
‫החפץ חיים התיישב והפנה אליי מבט‬
‫אוהב‪ .‬קפאתי על מקומי מתוך‬
‫התרגשות‪ ,‬ולא הצלחתי להוציא‬
‫מפי הגה‪ .‬לבסוף הצלחתי לפלוט במהירות את שם‬
‫אבי‪ ,‬אותו הכיר החפץ חיים היטב משכבר הימים‪,‬‬
‫ובתגובה הופתעתי לשמוע מיד את הצדיק ממלמל‬
‫כמו לעצמו‪ :‬רבונו של עולם‪,‬‬
‫הבט נא אל בניך אהובך‪,‬‬
‫הנה לפניך ילד קטן העוזב‬
‫את אביו ואמו‪ ,‬את אחיו‬
‫מכתב מרגש שנתקבל במערכת בני אמונים‬
‫ואחיותיו‪ ,‬אך ורק כדי ללמוד‬
‫תורה‪ .‬דבריו היו עבורי כמים‬
‫קרים על נפש עייפה‪ ,‬באשר‬
‫בס"ד‬
‫היה‬
‫הריחוק מן הבית קשה‬
‫לכב'‬
‫עלי עד למאוד‪.‬‬
‫מערכת עלון וכל מאמינים‬
‫ת‪.‬ד‪ 102 .‬ב"ב‬
‫כמעט עמדתי לפנות משם‪,‬‬
‫אלא שאז לפתע אחז החפץ‬
‫אין מילים בפי להודות לכם מקרב לב על פעולותיכם‬
‫הכבירות להשרשת חשיבות עניית אמן ובמיוחד עניית‬
‫חיים בידי ואמר לי‪" :‬בני‪,‬‬
‫אמן אחר ברכות השחר‪.‬‬
‫היזהר מאד בברכות‪ ,‬ובזה‬
‫ברצוני לשתפכם במה שאירע עמי‪ ,‬הייתי זקוק לישועה‪,‬‬
‫תינצל מכל צרה וצוקה"‪.‬‬
‫רבות התפללתי ובקשתי ולא זכיתי להוושע‪ .‬הקריאה‬
‫בעלונכם הביאה אותי לקבל על עצמי לברך כל יום‬
‫באותם רגעים נדמו דבריו‬
‫ברכות השחר באוזני זולתי‪ ,‬ולחפש לענות אמן ככל‬
‫כסתומים‬
‫של הסבא קדישא‬
‫יכולתי‪ .‬קיוויתי והתפללתי שהבטחת חז"ל שכל העונה‬
‫בעיניי‪ ,‬לא הבנתי מדוע‬
‫אמן מאריכין לו ימיו בטובה תקוים בי‪.‬‬
‫בחר החפץ חיים לדבר אליי‬
‫כחודש ימים התמדתי ולשמחתי אני מיד נושעתי ב"ה‬
‫דווקא בנושא הברכות‪ ,‬אולם‬
‫בישועה שלימה "הודו ל‪-‬ה' כי טוב כי לעולם חסדו"‬
‫חזקו עליי דבריו הקדושים‪,‬‬
‫ומאותו היום ואילך החלטתי‬
‫ושוב יש"כ על פועלכם תזכו תמיד להרבות כבוד שמים‪.‬‬
‫להתחזק מאוד בנושא זה‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫י‪ .‬ו‬
‫לימים‪ ,‬כאשר זכיתי בחסדי‬
‫ירושלים‬
‫ה' להינצל מכמה וכמה‬
‫סכנות קשות בהן הייתי‬
‫נתון בימי המלחמה הנוראה‪,‬‬
‫הבנתי היטב למה כיוון מרן‬
‫החפץ חיים בדבריו‪ .‬שכן‬
‫ללא ספק‪ ,‬סגולת אמירת‬
‫הברכות ‪ -‬אותה תיקן כבר‬
‫דוד המלך ע"ה לישראל‬
‫להצילם מצרה וצוקה ‪ -‬בודאי הייתה זו שעמדה‬
‫לזכותי באותן שעות קשות להצילני מכל רע‪.‬‬
‫)'נוטרי אמן' עמ' קיט(‬
‫יהודי יקר! כשאﬨה מברך ברכות השחﬧ דאג שמישהו יענה ﬡמן אחר ברכותיך‪.‬‬
‫מאז ומעולם היו גדולי ישראל מקפידים עד מאד על אמירת מאה ברכות‪,‬‬
‫שכן כפי שהבאנו‪ ,‬אין זה מנהג בעלמא‪ ,‬אלא הלכה מפורשת שיש לנהוג בה‬
‫ככל ההלכות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א מביא )'תשובות‬
‫והנהגות' ח"ב סי' קכט( שהגרי"ז מבריסק זצ"ל היה מדייק מלשון הרמב"ם )תפילה‬
‫ז טז(‪" :‬ומונה כל הברכות עד שמשלים מאה כל יום"‪ ,‬שיש למנות בפועל את כל‬
‫הברכות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הפוסקים חישבו ומצאו כי המדקדק בתפילות ובברכות הנאמרות בכל‬
‫יום‪ ,‬יוכל בנקל להגיע למניין מאה ברכות ]ראה ב'משנה ברורה' )מו ד( שפירט‬
‫את הברכות הנאמרות בכל יום[‪ .‬ובשבת שתפילת העמידה מונה שבעה ברכות‬
‫בלבד‪ ,‬יש להשלים מניין זה על ידי ברכות על פירות‪ ,‬מגדים וריחות טובים‬
‫במהלך השבת‪) .‬שו"ע או"ח רצ א(‬
‫וכתב הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל כותב בסידורו )סידור יעב"ץ ח"א עמ' תקעט(‪:‬‬
‫"וימנה מתחילת הלילה כמה ברכות יעלו בידו‪ ,‬שלא יפחות ממאה שחייב אדם‬
‫לברך בכל יום ‪...‬ויספרם אחת לאחת למצוא חשבון‪ .‬כל עת שאומר ברכה‪ ,‬מצוה‬
‫לכותבה על ספר לדעת המספר ‪...‬כי ביום התענית‪ ,‬וכן בשבת וביום טוב שחסר‬
‫מהמספר סך רב‪ ,‬יחשוב איך ובמה ישלים אחרות תחתיהן‪ ,‬ובשבת יעשה לו‬
‫'קלפי' שיניח בתוכו מניין פירות או קטניות כמספר הברכות‪ ,‬עד שישלים מנין‬
‫מאה" ומסיים היעב"ץ‪" :‬וחשבון זה חביב לפני המקום ברוך הוא מאד"‪.‬‬
‫הברכות כראוי‪ ,‬יהיה עלינו לאומרם באופן הראוי‪ ,‬וכפי שכותב‬
‫הרמב"ם )שו"ת‪ ,‬סי' רסא(‪" :‬קריאת מאה הברכות בחיפזון ובמהירות‪,‬‬
‫הרי היא טעות גמורה ‪...‬שכל אלו הסוגים של עבודת ה' אשר הם בצורת‬
‫דיבור‪ ,‬אין הכוונה בהם אלא שיהרהרו בהם כשיאמרום‪ ,‬ויכוון אומרם את‬
‫ליבו וידע שמדבר בהם עם אדון כל העולם ‪...‬ואם הכל הוא דיבור עמו יתעלה‪,‬‬
‫כיצד מותר למהר בזה ולהסיח הדעת ממה שנאמר‪ ,‬ומי שאינו יודע מה הוא‬
‫אומר ואינו מבינו‪ ,‬דינו בתפילתו כדין התוכי והשוטה‪ ,‬החוזרים על המילים שבני‬
‫אדם למדום"‪.‬‬
‫עוד כתב בספר הקדמון 'סדר היום' )מאה ברכות( שמאה הברכות שמברך אדם‬
‫בכל יום צריכות להיות ברכות הראויות להימנות‪ ,‬כלומר ברכות שנאמרו בכוונה‬
‫הראויה‪ ,‬שאם לא כן נחשבות הם ברכות פסולות שאינן ראויות להימנות במניין‬
‫מאה ברכות‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬לחטא ייחשבו‪.‬‬
‫ומדברי הזוהר הקדוש נוכל להוסיף וללמוד על עצה שתגדיל את כוחם של מאה‬
‫הברכות‪ ,‬הלא היא עניית אמן‪ .‬וכך כותב הזוהר הקדוש )עקב רעא א‪ ,‬ע"פ 'מתוק‬
‫מדבש'(‪ :‬כשעולות אלו הברכות מלמטה‪ ,‬אין שום פתח ופתח למעלה‪ ,‬ואין שום‬
‫ממונה למעלה‪ ,‬שאינו פותח כל אלו הפתחים‪ ,‬ומכריזים ואומרים בכל אותם‬
‫הרקיעים‪ ,‬זהו הדורון של המלך ששלח פלוני‪ ,‬זהו דורון בקיום ושלימות כראוי‬
‫להיות‪ ,‬ואיזו ברכה היא בשלימותה כראוי? היא הברכה שענו עליה אמן‪ .‬כי כל‬
‫ברכה שענו עליה אמן‪ ,‬זו היא ברכה במעמדה ובשלימותה כפי שראוי להיות‪.‬‬