לקריאת הראיון המלא עם ד"ר פישוף באתר "הארץ" לחצו כאן!
Transcription
לקריאת הראיון המלא עם ד"ר פישוף באתר "הארץ" לחצו כאן!
אהבת אב ובת בסרט הבא של קרן ידעיה מי צריך צמחייה בלב העיר? קולנוע סביבה 08 06 יום חמישי ח' בשבט תשע"ד 9 ,בינואר 2014 www.haaretz.co.il צמיד בעיצוב גרגורי לרין. השראה משירותו כמתקן מטוסים צילום :סאשה פליט יובל סער ש לוש מאות וארבנ עים עבודות עמדו לרשותה של ד"ר איריס פישוף כשהיה עליה להחליט איזו מהן להציג בחזית ספרה" ,תכשיטים בישנ ראל :מגוון רב-תרבותי מ1948- עד ימינו" ,שיצא לאור בחודש שעבר בהוצאת Arnoldsche Artהגרמנית .הבחירה הצפויה היתה תכשיט מסורתי משנות ה ,50-כזה שאולי קל לזהות אותו עם ישראלי ּות .היה מתבקש אולי שתבחר בעבודה של אחת מארבע ״הגברות הידועות״ או ״הצורפות הגדולות״ ,כפי שהיא ואחרים מכנים את ביאנקה אשל גרשוני, אסתי קנובל ,ורד קמינסקי ודגנית שטרן שוקן. ואולם ,פישוף בחרה לבסוף דווקא בתכשיט שקשה לאתר בו משהו ישראלי מובהק -תליון של גרגורי לרין משנת 2009ששמו ״חדירה״ .אפשר לראות בתליון דוגמה מייצגת לתכשיטים שמענ צב לרין :הם לרוב אובייקטים פינ סוליים ,שבהם הוא מצרף חומרים מסורתיים עם חומרים חדשניים כמו נייר ,עורות ,שיער ,פולימנ רים ועוד .לרין חוקר בעבודותיו נושאים פיזיים ומטאפוריים כמו אנטומיה ,גוף האדם ,פֶ טיש ,גרנ פיטי ,הארד קור ועוד .ישראלי? פישוף אינה היחידה שחושבת כי התשובה לשאלה הזאת חיובית. על גוף עבודותיו מהשנים האחנ רונות ,שהתליון הוא אחד מהן, זכה לרין לאחרונה בפרס העיצוב של משרד התרבות והספורט לשנ נת .2013 ״בכוונה בחרתי לשים בחנ זית משהו עכשווי ,רציתי לצאת מ׳הגברות הידועות׳ ,שאני אמנם מאוד מעריכה אבל הן מאוד מונ כרות״ ,מסבירה פישוף .״רציתי משהו לא מוכר כדי להראות שהנ מסורת נמשכת ,שיש דור חדש. לרין הוא עולה מרוסיה ,שעשה עלייה לבד ושירת בצבא .הוא סיפר לי שאת הטכניקה הזאת הוא למד מתיקון מטוסים .מתברר שאחרי כל טיסה של מטוס קרב סילוני נוצרים סדקים מיקרוסקונ פיים ואז צריך לתקן אותם .זה היה התפקיד שלו בצבא ,שם הוא למד את המיומנות הזאת. ״אם מעמיקים בתכשיטים שלו אפשר לקרוא על הרקע הצבאי שלו ,על התקופה שהוא גר בירונ שלים בזמן האינתיפאדה .יש שם עמדה פוליטית על הצוואר האם יש כזה דבר -תכשיט ישראלי? בספר ראשון מסוגו" ,תכשיטים בישראל" ,מציגה ד"ר איריס פישוף ,היסטוריונית של אמנות ואוצרת, תשובה מורכבת ומרתקת על השאלה הזאת כל הסיפור של הקונפליקט והטנ רור ,שלא בא לידי ביטוי בשלב שבו עונדים את התכשיט .כך או כך ,בסופו של דבר יש פה צורפות פר-אקסלנס״. מהבאוהאוס לשטחים פישוף ,היסטוריונית של אמנ נות ואוצרת ,היא מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תכשיטים בשנ נקר מאז שנ ת .2004לפני שפ�נ תה לתחום התכשיטים התמחתה ביודאיקה ובאתנוגרפיה יהודית, ובין השנים 2003-1983מילאה תפקידים שונים במוזיאון ישראל בירושלים ,בהם אוצרת ראשית ליודאיקה ולאתנוגרפיה יהודית וראש האגף לשירותי אוצרות. בשנ ת 2012היא אצרה את הת�ע רוכה של זוכת פרס אנדי ,הצורנ פת שירלי בר-אמוץ ,במוזיאון תל אביב לאמנות .בנה הוא המוזיקאי והאמן אוהד פישוף. לדבריה ,המעבר מתחום היודאיקה לצורפות היה מעבר טבעי .ואחרי שהכירה היטב את הסצינה הבינלאומית ,״היה לי ברור שבשלב הבא צריך לחקור את התכשיט בישראל .הרגשנ תי תחושת שליחות של רושמת קורות התכשיט ,ידעתי שזה הדנ בר הנכון לעשות .היו פרסומים חלקיים על הנושא ,אבל רציתי לכתוב ספר מקיף שייתן תמונה שלמה״. ואכן ,הספר ״תכשיטים בישנ ראל״ מציע בפעם הראשונה סקינ רה מקיפה ומעמיקה של תולדות התכשיט הישראלי,ב ב 224-עמ�ו דים בכריכה קשה ובפורמט אלנ בומי .הוא מתחיל ברוח הבאוהאוס שהביאו בשנות ה 30-של המאה ה 20-המהגרים מאירופה ,ממשיך בתיאור פעילותן של חברות צינ בוריות דוגמת ויצו ומשכית ומנ גיע עד לעיצובים האמנותיים של שנות ה 80-וליוצרים הצעירים כיום. פישוף מאפשרת לעמוד על קשרים בןין-תקופתיים ובין-ד�ו ריים ולהבין כיצד נסללה הדרך להצלחה בינלאומית של אמניות תכשיטים בולטות כמו אשל גרשוני ,קמינסקי ,קנובל ושטנ רן שוקן .בתוך כך היא בוחנת את התכשיט הישראלי העכשווי, דרך התמקדות בשמות הבולטים של השנים האחרונות :שירלי בר אמוץ ,עתי חן ,גרגורי לרין ואחרים. יותר מחמש שנים עבדה על הספר ולבסוף מצאה מוציא לאור בשטוטגרט ש״קפץ על המציאה. הוא ראה את החשיבות ואת הפונ טנציאל של ספר מסוג זה" ,היא אומרת" .עיניין אותם כמובן הקשר הגרמני ,של יוצרים כמו וולפרט וגומבל שהיו אבות הצונ רפות בארץ ישראל ,אבל עיניין אותם עוד יותר כל מה שקרה עד התקופה של ארבע הצורפות הגנ דולות .התקופה הזאת היתה מין חור שחור ,ואני חושבת שזה אחד הדברים החשובים בספר ,הסקירה של התחום מבצלאל ועד התקופה הזאת״. זה קרה לפני הקמת המדינה, אבל את מדברת על התכשיט הישראלי מאז .1948 ״אני מדברת על התכשיט בישראל ,אני בכוונה נזהרת לא להגיד ישראלי ,כי אני לא יודנ עת אם יש דבר כזה .בכל מקרה כתבתי פרק הקדמה שסוקר את התקופה של טרום המדינה .חשוב לדעת מה היה כאן קודם :הפולקנ לור ,העליות ,בצלאל של שץ .אף על פי שהספר יצא בינתיים באנ נגלית ,קהל היעד שלו כולל גם את הקהל המקצועי וגם את הקהל הרחב ,גם בארץ וגם בחו״ל .יש המון עניין בתחום בעולם והייתי צריכה להסביר מה זה בצלאל של שץ ומה זה בצלאל החדש ,מי היו העולים שהגיעו בשנות ה 30-וכן הלאה. "כשסיפרתי לתלמידים שלי בשנקר שהספר יוצא באנגלית הם מיד שאלו :למה לא בעברית? הם צודקים ,אין ספק שהספר המשך בעמ' 2 2 יום חמישי ח' בשבט תשע"ד 9בינואר | 2014גלריה | הארץ ב המשיכה שלה לתכשיטים, אומרת פישוף (בצילום), נובעת מ"סקרנות והתאהבות .לראות תכשיט ולהתאהב בו ,לחזור אליו, לגעת בו .כאוצרת ,הצורך לגעת מאוד חשוב לי" צילום :בעז נובלמן צילום :דודו בכר המשך מעמ' 1 צריך לצאת גם בעברית .ספר על תכשיט בישראל צריך להיות גם בעברית ,אם יימצא מו״ל אני כמובן אשמח״. אז יש כזה דבר תכשיט יש־ ראלי? אפשר לדבר היום בכלל על יצירה לפי לאום או מקום? ״יש נושאים שמעסיקים את הצורפים העכשוויים בישראל ,כמו שירלי בר אמוץ שעוסקת במורשת שזרקו לפח ומצרה על כך ,או אביה דוד ותהילה לוי הינדמן שעוסקות באותו נושא אבל מכיוון אחר .הדנ גש על הקראפט הוא מגמה שקונ רית במקביל בכל העולם ,ובכל זאת יש גם נושאים מקומיים כמו הברוש שמסמל שורשיות וישנ ראליות ,או אסתטיקה ישראלית, צבעים אפורים וחומים וכל מה שקשור לדלות החומר״. הקריאה בספר ,שערוך בצורה כרונולוגית ,מאפשרת מעקב לא רק אחרי התפתחות התחום בינ שראל אלא גם אחר התפתחות מגמות בעיצוב ובסגנון כלל-עונ למיים .״פעם היתה יותר אחינ דות סגנונית ,במיוחד בימים של וולפרט וגומבל ,שבאה לידי בינ טוי בסגנון באוהאוס פונקציונלי ונקי" ,מסבירה פישוף" .בשנות ה 60-התחיל שינוי בגלל הש�פעות של מבקרים מבחוץ ובעקנ בות התחרויות שערך מכון היצוא הישראלי ,שהניעו אנשים ליצור תכשיטים .אז התחילו להסתכל על התכשיט האתני ,התחילו להשתחנ רר מהנוקשות של המודרניזם ולנ עבור לדברים רכים יותר ,זורמים. כך למשל פעל אריה גריגסט, שהכניס אצל התלמידים בבצלאל חיים ורכות ושבר את הנוקשות של המודרניזם .אחד התרגילים המפורסמים שהוא נתן להם היה לעשות ספירלה ,זה לא משהו שהם עשו עד אז. ״בשנות ה 70-החלה חשיפה גדולה יותר לתחום ,באופן יחסי, עם מעצבים כמו קלאוס בורי או מאורי גולן ,שהיה מוכר בארץ בגלל התעשייה ,אבל לפני כן למד אצל גדולי התכשיט החנ דש בארצות הברית ויצר תכשינ טים יוצאי דופן לאותה תקופה. אז גם נהיה לגיטימי יותר לעבוד גם בשביל התעשייה וגם בצורה עצמאית-אמנותית״. ואז הגיעו ארבע הגברות, שמוצגות בספר בפרק ״הכרה בינלאומית״. ״כן ,בשנות ה 80-ישנן כבר ארבע הגברות הידועות ,שכל אחת פיתחה שפה ייחודית וזכתה להכרה בינלאומית .אשל גרשונ ני ,המבוגרת ביניהן ,אף פעם לא למדה צורפות ,מה שהופך את התכשיטים שלה למיוחדים כל כך. בספר מוצגות עבודות מוקדמות שלה ,שלמיטב ידיעתי מעולם לא פורסמו. "קמינסקי מאוד מקומית; אומנ רת שזו האבן שלנו ,משתמשת בצבעוניות הטבעית שלה ,עם העניין שלה במתמטיקה .אמנית עם ידי זהב וראש של מדען שממש מלמעלה ובכיוון השעון :תליון בעיצוב שירלי בר אמוץ ,סיכה שעיצב עידו נוי וסיכה בעיצובה של ביאנקה אשל גרשוני שלה בסגר ,בספירלה ,בתכשיטי הגוף נפלאים ,והעיסוק בפוליטינ קה שמתחיל בסדרת הטריטוריות מ1995-״. אני תכשיט פוליטי איריס פישוף: ״ריגש אותי שזויה צ׳רקסקי לקחה את הטלאי הצהוב, אובייקט גנאי ובושה ,והפכה אותו לתכשיט" מתעניינת בטבע ,מחפשת חוקיות וקשרים ומיישמת אותם על משהו פרקטי כמו עגילים. ״קנובל כל כך פורייה ,כל כך מקורית .אצלה ניסיתי להדגיש את המקום בסצינה האירופית של התנ כשיט החדש .היא היתה חלק מהם: היא למדה ברויאל קולג׳ ,חיתה באמסטרדם ,עד שחזרה לארץ .נינ סיתי להדגיש איך אנשים מבחוץ ראו אותה ואת העבודות שפירסנ מו אותה בעולם .ושטרן שוקן ,עם הסיכות הגאוניות שלה ,העיסוק העיסוק בפוליטיקה נוכח יותר בפרק שלאחר מכן ,המנ ציג את סצינת התכשיטים הענ כשווית בישראל .״ריגש אותי שזויה צ׳רקסקי לקחה את הטלאי הצהוב ,אובייקט גנאי ובושה, והפכה אותו לתכשיט" ,אומנ רת פישוף" .כך גם מה שיעקב קאופמן עשה עם האף היהודי, וגם העבודות של אדה ורדימון, מיכל אורן ,עינת לידר ,שירלי בר אמוץ ,עתי חן ,דגנית שטרן שוקן כולם עושים עבודות פוליטיותשמושפעות מהמצב״. העבודה האחרונה שמוצגת בסנ פר היא מיצב של עתי חן ,הזוכה האחרון בפרס אנדי ,שפועל בגנ רמניה בשנים האחרונות .חן לקח 500סרדינים אמיתיים מיובשים ועיבד אותם אחד אחד ,ציפה אותם בעזרת עלי זהב ,הכל בעבודת יד, והציג אותם מסודרים כמו חיילים בצבא ,כל דג בגודל קצת אחר וצורה קצת שונה ,כולם עטופים וחנוטים בזהב טהור. העבודה הזאת ,כמו עבודות אחרות בספר ובמיוחד אלו שמונ פיעות בפרק האחרון ,מעלות בעקיפין גם את השאלה מהו התכנ שיט ,ולא רק מהו תכשיט ישראלי. ״תכשיט הוא חפץ ,אובייקט ,לרוב קטן ,שעונדים קרוב לגוף״ ,עונה צילום :אורי גרשוני פישוף .״יש בו משהו אינטימי וגנ לומות בו שאיפות :הוא יכול לבטא רעיון ,להביע רגשות ולספר סיפור. "מאז ומעולם התכשיט מעביר זהות ועונה על שאלות כמו מי אני או מה אני מייצג .במחצית השנייה של המאה ה 20-התכשיט החל לאמץ מגמות של עולם האמנות כמו שבירת מוסכמות ,טשטוש גבולות ,התרסה ומחאה .כל הדנ ברים האלו הם תכשיט .זה עולם ומלואו ,פריט קטן שיכול לעשות המון ,לספר ,להביע ,לרגש״. מה היית עונה על השאלה מהו תכשיט לפני 30או 40 שנה? ״שתכשיט הוא יותר קישוט, שיש בו משהו יותר אתני״. ומהו תכשיט טוב? ״תכשיט טוב הוא תכשיט שיש לו נוכחות מרתקת ,מסקרנת. אולי אני אגיד למה אני נמשכת לתכשיטים :סקרנות והתאהבות. לראות תכשיט ולהתאהב בו, לחזור אליו ,לגעת בו .כאוצרת, הצורך לגעת מאוד חשוב לי .אם אני נהנית ממשהו אני חייבת להחזיק אותו ביד״. תשובות .1פרגוואי לחמה לבדה נגד ארגנטינה ,ברזיל ואורוגוואי ( )1864-1870ואיבדה בקרבות את רוב אוכלוסייתה. .2תיאודור רוזבלט ,ב1912- במילווקי .הוא היה אז נשיא לשעבר ונאם במסע בחירות מחודש. שבועות האחרונים ,בעיקר בגלל או בזכות התפרעותו של גארי יורופסקי (הוא הפיל את העיתונאי אראל סג"ל מהכיסא) ,נטחנו הטבעונים מעל כל במה אפשרית .רבים וטובים, ידענים ומומחים לא רק בעיני עצמם ,הזהירו מפני כת רדיקלית, דת שמאיימת להשתלט על העונ לם .מעט ,אם בכלל ,עסקו בשאלה מיהו בעצם טבעוני? התשובה אינה פשוטה .מצדדי ההגדרה הרווחת סבורים כי טבעונ ני הוא מי שתפריטו חף ממוצרים מן החי ובכלל זה ביצים ,מוצרי חלב וכמובן בשר ודגים .לפי השקפתם, חלק הארי של הפגיעה בבעלי חיים מתרחש באמצעות אכילה ושתייה ולכן הרבה יותר מציאותי לשכנע אנשים להקפיד על תפריט טבעוני מאשר לחתור לעולם אוטופי ,שבו נמנעים ממוצרים מן החי בעוד תחומים .התפישה הזאת מבוססת בעיקרה על סובלנות וסבלנות ולנ פיה כדאי לנהוג ברחמנות לא רק בבעלי החיים אלא גם בצרכנים, שהם בסך הכל בני אדם וככאלה יש להם שפע הרגלים שאתם כדאי להתמודד במתינות :נתחיל בתפנ ריט ונעבור הלאה. גם מבחינה בריאותית ,לפי התנ פישה הזאת ,אכילת מוצרים מהנ חי מסוכנת ואילו צריכתם בשלל דרכים אחרות (פירוט בהמשך) אין לה השפעה מזיקה ישירה בטנ ווח הקצר .גם מי שמתנגד לנימוק הזה מפני שהוא שם את טובת בני האדם במרכז ולא את טובת בעלי החיים לא יכול להכחיש כי מבחינת שיווק הרעיון הטבעוני יש כאן קלף שמירה על הבריאות -שכוחו רבלפחות לגבי אנשים שמודעים לבנ ריאותם ורוצים לשפר אותה. אלא שלפני שמתקדמים הלאה, כדאי להדגיש שגם ברמת התפריט יש ויכוחים רבים על ראוי ובלתי ראוי ,כשר מבחינה טבעונית או פסול .כך ,למשל ,בנושא הדבש: הטהרנים פוסלים את הדבש מסינ בות רבות ובהן העובדה שהדבש, כמו החלב ,מיוצר על ידי הדבורים לצרכיהן .וישנם נימוקים נוספים כמו הטענה שהדבורים בתעשיית הדבש סובלות מהתעללות וגם שהייצור ההמוני פוגע באיכות הסביבה .עוד דוגמה ,מוכרת פחות, שעשויה להמחיש את התהום הפנ עורה בין הטהרנים למתונים :סוגים שונים של משקאות אלכוהוליים מכילים מרכיבים מן החי .במקרים רבים הם משמשים רק כחומרי צבע או סינון או הצללה .לכן טבעונים טהרנים בודקים בציציות משקאות אלכוהוליים ובכלל זה יינות ובירה. ואילו המתונים גורסים שהמעורנ בות של מוצרים מהחי במשקאות האלה בטלה בשישים וחבל להתנ