עיון בפרשת השבוע

‫עיון בפרשת השבוע‬
‫על פי כתבי מרן הראי"ה קוק זצ"ל‬
‫אבנר (לנגזם) שלו‬
‫בראשית | שמות‬
‫תוכן | כרך א‬
‫הסכמות‪.‬‬
‫ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪11‬‬
‫הקדמה‪.‬‬
‫ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪15‬‬
‫בראשית‬
‫בראשית‪.‬‬
‫בריאת העולם והמחקר המדעי ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪21‬‬
‫נח‪.‬‬
‫עבודת ה' של נח לעומת עבודת ה' של אברהם אבינו ּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪37‬‬
‫לך לך‪.‬‬
‫ערכם של הכלל ושל הפרטים בישראל ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪51‬‬
‫וירא‪.‬‬
‫הנקמה האלוקית והשפעתה על דרכי המוסר ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪65‬‬
‫וירא‪-‬חיי שרה‪.‬‬
‫תפילת שחרית ומנחה — תפילת אברהם ותפילת יצחק ּּּּּּּּּּּּּּּ ‪75‬‬
‫תולדות‪.‬‬
‫השימוש לטובה במידות הרעות ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ‪91‬‬
‫ויצא‪.‬‬
‫היבדלות עם ישראל מהאומות וההשפעה עליהן ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪115‬‬
‫וישלח‪.‬‬
‫היחס שבין הרוחניות לבין פיתוח חיי המעשה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪129‬‬
‫וישב‪.‬‬
‫איסור הלבנת פנים וחשיבות הכבוד העצמי ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪145‬‬
‫מקץ‪.‬‬
‫חלומות ופתרונם ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪163‬‬
‫ויגש‪.‬‬
‫מטרת הגלויות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪183‬‬
‫ויחי‪.‬‬
‫עין הרע וכוחו של יוסף ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪199‬‬
‫שמות‬
‫שמות‪.‬‬
‫מכת בכורות ותכונת הבכורה של ישראל ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪215‬‬
‫וארא‪.‬‬
‫תפקיד המטה בתהליך גאולת מצרים ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪233‬‬
‫בֹא‪.‬‬
‫מצות תפילין ופעולתה על האדם ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪249‬‬
‫בשלח‪.‬‬
‫החירות שנתחדשה על ים סוף ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪267‬‬
‫יתרו‪.‬‬
‫עיסוק בצרכים הפרטיים מתוך התמסרות לכלל ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ּ ‪285‬‬
‫משפטים‪.‬‬
‫הדין והרחמים במשפטי התורה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪305‬‬
‫תרומה‪.‬‬
‫ההשקפה האמונית לעומת גדרי המוסר ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪323‬‬
‫תצוה‪.‬‬
‫בניית כוחות הגוף והשכל כבסיס לחיי מוסר קבועים ּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪343‬‬
‫כי תשא‪.‬‬
‫'הכרת הטובה' המופיעה מתוך קדושת השבת ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪361‬‬
‫ויקהל‪.‬‬
‫אורות וצללים בנדבת המשכן ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪379‬‬
‫פקודי‪.‬‬
‫האחדות בישראל — ערכה ונצחיותה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪393‬‬
‫תוכן | כרך ב‬
‫ויקרא‬
‫ויקרא‪.‬‬
‫עבודת הקרבנות בישראל ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪7‬‬
‫צו‪.‬‬
‫קרבן תודה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪21‬‬
‫שמיני‪.‬‬
‫השפעת המאכלים האסורים‪ ,‬וחובת הזהירות היתרה בהם בעת‬
‫תחיית האומה בארצה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪37‬‬
‫תזריע‪-‬מצורע‪.‬‬
‫טומאת הנידה וטהרתה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪51‬‬
‫אחרי מות‪-‬קדושים‪ .‬והוי דן את כל האדם לכף זכות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪65‬‬
‫אמור‪.‬‬
‫ספירת העומר — מיציאת מצרים למתן תורה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪85‬‬
‫בהר‪.‬‬
‫עבד כנעני ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪99‬‬
‫בחוקותי‪.‬‬
‫יראת ה' הטהורה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪129‬‬
‫במדבר‬
‫במדבר‪.‬‬
‫דרך התורה הכללית ודרכי עבודת ה' הפרטיות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪143‬‬
‫נשֹא‪.‬‬
‫למי ומתי ראויה הנזירות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪159‬‬
‫בהעלותך‪.‬‬
‫סיבוכי דור המדבר ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪173‬‬
‫שלח׀ א‪.‬‬
‫חטא המקושש והתיקון שבמצות הציצית —‬
‫האור הגנוז‪ ‬במצוות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪187‬‬
‫שלח׀ ב‪.‬‬
‫ראיית הציצית ושמירת העינים והלב ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪197‬‬
‫קֹרח‪.‬‬
‫הכהנים והעם — תפקיד כ"ד מתנות הכהונה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪203‬‬
‫חוקת‪.‬‬
‫ההצלה במעברות נחלי ארנון ושירת הבאר –‬
‫כֹח התורה בהנהגת הדורות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪217‬‬
‫בלק‪.‬‬
‫אישיותו של בלעם — ערכם האישי של הרשעים הגדולים ּּּּּּּּּּּּּ ‪231‬‬
‫פינחס‪.‬‬
‫מעלת הקנאות הנלמדת מפינחס ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪241‬‬
‫מטות‪-‬מסעי‪.‬‬
‫פרשת הנדרים ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪257‬‬
‫דברים‬
‫דברים ‬
‫המשפט והארץ ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪275‬‬
‫ואתחנן–שבת נחמו‪ .‬מדרגת ישראל בהר סיני והנחמה הנובעת ממנה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪285‬‬
‫עקב‪.‬‬
‫בטחון והשתדלות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪299‬‬
‫ראה‪.‬‬
‫היתר אכילת בשר ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪315‬‬
‫שופטים‪.‬‬
‫כתיבת ספר‪-‬התורה של המלך ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪329‬‬
‫כי תצא‪.‬‬
‫טהרת האמנות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪337‬‬
‫כי תבוא‪.‬‬
‫מצות וידוי מעשרות ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪349‬‬
‫נצבים‪-‬וילך‪.‬‬
‫פרשת התשובה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪365‬‬
‫האזינו–שבת שובה‪ .‬כיצד נקבל את הרהורי התשובה ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪379‬‬
‫וזאת הברכה‪.‬‬
‫השפעת התורה על החיים ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪391‬‬
‫__________________________________________________________________‬
‫מפתח נושאים‪.‬‬
‫ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ ‪403‬‬
‫מכתב מו"ר הרב צבי ישראל טאו שליט"א‬
‫מכתב הרב שלמה חיים הכהן אבינר שליט"א‬
‫רב הישוב בית אל וראש ישיבת "עטרת ירושלים"‬
‫מכתב ברכה‬
‫יישר כחו של הרב אבנר שלו שליט"א על ספרו "נלכה עד הרא"ה"‪ ,‬שבודאי‬
‫יהיה לברכה גדולה‪.‬‬
‫הרב שלו צבר נסיון רב בהסברתו בצורה מסודרת ועמוקה ומובנת לכל את‬
‫תורת מרן הרב קוק‪ .‬ספרו מציג בפני הלומד‪ ,‬הן אדם פשוט מישראל‪ ,‬הן‬
‫משכיל השייך לנוף האוניברסיטה‪ ,‬הן תלמיד חכם הבקיא בעולם הקודש‪ ,‬את‬
‫הגותו של מרן הרב קוק‪ ,‬כפי סדר פרשיות התורה ועניניהם‪ ,‬שהרי ידוע שדברי‬
‫מרן הרב קוק הופיעו בזרימה נשמתית רוחנית פנימית ולא מסודרים נושאים‬
‫נושאים על פי רוב‪.‬‬
‫הרב אבנר שלו כבר שנים רבות מלמד על פי תכנית זו בהצלחה רבה ועבודתו‬
‫הצטברה לשיטה שלמה המקיפה כל חמשה חומשי תורה כפי פרשיות השבוע‪.‬‬
‫אין ספק שספר יקר זה יביא ברכה לרבים הרגילים ללמוד פרשת השבוע‬
‫והמשתוקקים לעומקה של תורה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫בכבוד התורה‬
‫שלמה אבינר‬
‫האזינו‪-‬שבת שובה‬
‫כיצד נקבל את הרהורי התשובה‬
‫"יַ ֲערֹף ַּכ ָּמ ָטר ִל ְק ִחי ִּת ַזּל ַּכ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי" —‬
‫"א ְהיֶ ה ַכ ַּטל ְליִ ְׂש ָר ֵאל"‬
‫ֶ‬
‫טל וגשם — התערותא דלעילא והתערותא דלתתא | טל — הרהור תשובה | ערכם‬
‫של הרהורי התשובה | הוצאת התשובה מהכח אל הפועל | בחינת הטל והמטר‬
‫שבתורה | הצורך בהתערותא דלתתא — לטובת האדם | קבלת הרהורי התשובה‬
‫בעשרת ימי תשובה | פיתוח הרהור התשובה | שימור הרהור התשובה | עשרת ימי‬
‫תשובה — ימי רחמים ודין‬
‫מקורות מרכזיים‪' :‬מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קנט‪ ,‬דרשה לשבת תשובה‬
‫תרנ"ד; 'אורות התשובה' פרק ז‪ ,‬ג‪-‬ה; 'מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפב‪,‬‬
‫דרשה לשבת תשובה תרנ"ח‬
‫פתיחה‬
‫בפרשתנו‪ ,‬ובהפטרה המיוחדת הנקראת עמה כאשר היא חלה בעשרת ימי תשובה‪,‬‬
‫אנו נפגשים עם בחינה מיוחדת בשפע האלוקי הנמשלת לטל‪ .‬בפרשה — "יַ ֲערֹף ּכַ ָּמ ָטר‬
‫ֹׁוׁשּנָ ה‬
‫"א ְהיֶ ה כַ ַּטל לְ יִ ְׂש ָר ֵאל יִ ְפ ַרח ּכַ ּש ַ‬
‫לִ ְק ִחי ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי" (דברים לב‪ ,‬ב)‪ ,‬ובהפטרה — ֶ‬
‫וְ יַ ְך ָׁש ָר ָׁשיו ּכַ ּלְ ָבנֹון" (הושע יד‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫מהי המשמעות של דימוי השפע האלוקי לטל? מהו ההבדל שבין הדימוי לטל לבין‬
‫הדימוי למטר? ומדוע בחינת הטל שייכת דווקא לימי הדין והרחמים בהם נקראות‬
‫הפרשה וההפטרה הללו?‬
‫‪ | 380‬נלכה עד הרֹא"ה‬
‫טל וגשם — התערותא דלעילא והתערותא דלתתא‬
‫הגמרא במסכת תענית (ג‪ ,‬א) מלמדת‪ ,‬שייחודיותו של הטל הוא בכך שהוא "לא מיעצר"‪.‬‬
‫הגשם אינו מצוי תמיד‪ ,‬שהרי בקיץ אין דרכו לרדת‪ ,‬וגם בחורף ישנן לעיתים שנות‬
‫בצורת בהן גשם אינו יורד — לעומתו‪ ,‬הטל אינו נעצר לעולם ‪ .1‬תכונה זו של הטל‬
‫מלמדת אותנו על מהותה של בחינת הטל הקיימת בשפע האלוקי‪ ,‬כפי שמסביר הרב‬
‫זצ"ל ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קנט‪ ,‬דרשה לשבת תשובה‪ ‬תרנ"ד)‪:‬‬
‫"הטל לא מיעצר‪ ,‬ופירשו בזה‪ ,‬שהגשם והטל מורים שניהם על השפעה"‪ ,‬שניהם‬
‫מייצגים ברכה הבאה לַ עולם ממרום‪" ,‬אבל" ישנם שני סוגי השפעה — "יש השפעה‬
‫שבאה מצד חסד עליון לבדו" ואינה תלויה במעשינו ובמצבנו הרוחני‪" ,‬ויש השפעה‬
‫שאנו גורמים בעבודתינו באתערותא דלתתא"‪ ,‬השפעה שניתנת לנו כתוצאה מזכויותנו‬
‫וממצבנו הרוחני‪ .‬הגשם והטל הם דוגמא במערכת הגשמית לשתי הבחינות הללו —‬
‫"מה שבא על ידי אתערותא דלתתא הוא גשם שבא על ידי האד העולה מהארץ ‪,2‬‬
‫ושפע הבא מחסד עליון לבדו הוא כטל מאת ד'"‪ .‬הגשם נוצר מהנוזלים המתאדים‬
‫מן הארץ ומצטברים בענני השמים עד אשר הם יורדים שוב לעולם‪ ,‬ואם כן מציאותו‬
‫תלויה בכך שהתנאים השוררים בארץ יאפשרו את קיום הנוזלים ואת התאדותם‪.‬‬
‫לעומת זאת הטל אינו נוצר מכח הנוזלים שעל הארץ‪ ,‬ולכן אינו תלוי בארץ כלל ‪.3‬‬
‫טל — הרהור תשובה‬
‫"והנה כשם שמצינו השפעה כזאת בצרכים הגשמיים‪ ,‬כן יש בדברים רוחניים"‪ .‬ישנה‬
‫השפעה רוחנית המקבילה לגשם‪ ,‬שאנו זוכים בה מכח עבודתנו‪ ,‬וישנה השפעה רוחנית‬
‫שאינה תלויה כלל במאמץ שלנו — "דהיינו שהשי"ת משפיע לפעמים שפע דעת‬
‫‪" | 1‬וטל מנלן דלא מיעצר? דכתיב (מלכים א‪ ,‬יז) ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה'‬
‫אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי‪ ,‬וכתיב (שם יח)‬
‫לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה‪ .‬ואילו טל לא קאמר ליה‪ ,‬מאי טעמא — משום‬
‫דלא מיעצר"‪.‬‬
‫‪ | 2‬ע"פ בראשית ב‪ ,‬ו — "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה"‪.‬‬
‫‪ | 3‬הבחנה דומה בין טל לגשם הבחין ה'יערות דבש' דרוש א — "ויש להבין מה גשם ומה טל‪ .‬אבל‬
‫נודע מה שאומרים כל המחקרים‪ ,‬כי גשם הוא לחות ארץ העולה מעלה וחלקי מים זכים העולים‪,‬‬
‫וכאשר יגיעו למעלה יתקבצו‪ ,‬כי חום השמש מגרשם מלמעלה להתקבץ יחד‪ ,‬כי לא נשא החום‬
‫לשאת אותם להיותם ב' הפכים — וירדו לארץ‪ .‬ולכן כאשר יתייבש האדמה ולא יעלו לחות כל כך‪,‬‬
‫הבוש תבש‪-‬וניזאה | ‪381‬‬
‫וטהרת לב לתשובה ומעשים טובים‪ ,‬וזהו כטל"‪ .‬לפעמים האדם מרגיש דחף פנימי‬
‫חזק וחשק גדול לעזוב את דרכיו הרעים ולהיטיב את מעשיו‪ .‬לפתע הוא חש סלידה‬
‫מחטאיו‪ ,‬ולבו מתמלא בהשתוקקות גדולה לדבקות בה' וברצון אדיר להיות צדיק‬
‫וישר‪ .‬מהיכן באה התעוררות זו? — זוהי מתנת שמים‪ .‬התעוררות זו אינה נובעת באופן‬
‫ישיר מתוך לימודו‪ ,‬תפילתו או עמלו בקיום המצוות‪ ,‬אלא מקורה בנשמתו הטהורה‬
‫החבויה בעומק אישיותו כבן ישראל‪ .‬תשוקה זו פורצת מתוך צלם האלוקים הישראלי‬
‫שהטביע הקב"ה בקרבו‪ .‬הרהור תשובה כזה יכול להופיע אפילו בלבם של רשעים‬
‫גדולים מכח הנשמה האלוקית שבקרבם ‪.4‬‬
‫הרב ב'אורות התשובה' (פרק‪ ‬ב) מכנה את המצב הזה 'תשובה פתאומית'‪" :‬הפתאומית‬
‫באה מתוך איזה ברק רוחני הנכנס בנשמה‪ .‬בפעם אחת מכיר הוא את הרע ואת הכיעור‬
‫של החטא ונהפך לאיש אחר‪ ,‬וכבר מרגיש הוא בקרבו השתנות גמורה לטובה‪ .‬תשובה‬
‫זו באה על ידי איזו הופעה של סגולה פנימית‪ ,‬על ידי איזו השפעה נשמתית גדולה"‪.‬‬
‫ערכם של הרהורי התשובה‬
‫ערכם של הרהורי התשובה גדול מאוד‪ ,‬גם כאשר החוטא המהרהר בתשובה עדיין לא‬
‫תיקן את כל דרכיו ולא כיפר על כל חטאיו‪.‬‬
‫הגמרא במסכת קידושין (מט‪ ,‬ב) אומרת‪ ,‬שהמקדש אישה ומתנה את קידושיה בכך‬
‫שהוא צדיק‪" ,‬אפילו רשע גמור — מקודשת‪ ,‬שמא הרהר תשובה בדעתו"‪ .‬הרהור‬
‫תשובה מספיק להחשיבו כצדיק למרות שעדיין לא תיקן את דרכיו בפועל‪ .‬מדוע? —‬
‫מפני שכל הרהור תשובה — בין הבא בהארה פתאומית בהתערותא דלעילא‪ ,‬ובין הבא‬
‫בהתערותא דלתתא מתוך לימוד והתבוננות של האדם — נובע מהנקודה הפנימית‬
‫ביותר שבאדם‪ ,‬מהמקום הכי עצמי שקיים בו — "הרהורי תשובה הם הם מגלים את‬
‫עומק הרצון‪ ,‬והגבורה של הנשמה מתגלה על ידם בכל מלוי הודה" ('אורות התשובה'‬
‫‬
‫לא ירדו גשמים‪ .‬אבל הטל אינו מלחות ארץ‪ ,‬רק יורד מנטיפות הלחות בחלק האויר הרחוק מאתנו‬
‫ועומד תמיד קר ולח‪ ,‬ומשם יטפו אגלי טל על הארץ‪ ,‬ולכך תמיד יום ביומו כהחם קצת היום ירדו‬
‫טיפי טל מן חלק אויר המקורר כנודע‪ ,‬ולכך טל אינו נעצר לעולם"‪.‬‬
‫‪ | 4‬כדברי רבי צדוק הכהן מלובלין ('פרי צדיק'‪ ,‬סוף 'עמלה של תורה')‪" ,‬דמה שפושעי ישראל היותר‬
‫גרועים יכולים ברגע אחד להתעורר לשוב לה' ית' במסירות נפש‪ ,‬זהו על ידי התעוררות הנקודה‬
‫דשורש נפשות ישראל"‪.‬‬
‫‪ | 382‬נלכה עד הרֹא"ה‬
‫פרק ז‪ ,‬ד)‪ .‬כשאדם מהרהר בתשובה‪ ,‬נחשפת הנקודה האמיתית ביותר שבאישיותו‪,‬‬
‫המשקפת את העוצמות הרוחניות האדירות שכנוסות בקרבו שהם אמיתת חייו‪ .‬האדם‬
‫מוקף בהמון רצונות ושאיפות‪ ,‬אך הרצון העמוק ביותר‪ ,‬הנובע מהרובד האמיתי ביותר‬
‫שלו — הוא הרצון לשוב בתשובה‪ .‬לכן כבר בגילויו של הרצון האמיתי הזה הוא נחשב‬
‫לבעל תשובה ולצדיק‪ .‬גדולתו של הרהור התשובה אינו בכמותו‪ ,‬במידת השפעתו על‬
‫אורחותיו של האדם‪ ,‬אלא באיכותו‪ ,‬בכך שהוא משקף את הצד האמיתי ביותר שבאדם‪,‬‬
‫ומחבר את האדם עם מה שהוא באמת‪.‬‬
‫ערכם הגדול של הרהורי התשובה נובע גם מכך‪ ,‬שהם השורש שממנו עתידה להתפתח‬
‫שלמות התשובה‪" .‬הרהור התשובה הוא בעומק אמיתתו‪ ,‬באיכותיותו היסודית‪,‬‬
‫השורש והנשמה לכל הפרטים הכמותיים‪ ,‬הרוחניים והמעשיים‪ ,‬המתילדים ממנו‪,‬‬
‫ומתוך כך הוא שקול כנגד כולם" ('אור לנתיבתי'‪ ‬מח)‪ .‬מתוך הרהור התשובה האדם עולה‬
‫על דרך אמיתית שתוביל אותו בהדרגה אל תיקון המעשים כולם ואל ההליכה בדרכי‬
‫ה'‪ ,‬עד שתהיה תשובתו שלמה‪" .‬על ידי הרהורי תשובה שומע האדם קול ד' הקורא‬
‫אליו מתוך התורה‪ ,‬ומתוך כל רגשי הלב‪ ,‬מתוך העולם ומלואו וכל אשר בם‪ ,‬וחשק‬
‫הטוב הולך ומתגבר בקרבו‪ ,‬והבשר בעצמו הגורם את החטא הולך ומתעדן‪ ,‬עד שאור‬
‫התשובה חודר בו" ('אורות התשובה' פרק ז‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫לכן אומר הרב ('אורות התשובה' פרק טז‪ ,‬ג)‪ ,‬שעל האדם להעריך מאוד את הרהורי‬
‫התשובה שבקרבו‪ ,‬הממלאים אותו בצער על חטאיו וברצון חזק לנטוש את אורחותיו‬
‫המקולקלים‪ ,‬אף על פי שהוא עדיין מסובך מאוד בחטאים ובעוונות ועדיין אינו יודע‬
‫כיצד להפטר מהם‪" :‬אין לשער ואין להעריך את גדולת האושר‪ ,‬שצריך האדם לחוש‬
‫בעצמו‪ ,‬ברוב קורת רוח‪ ...‬בעת שבכל לב ובכל נפש רוצה האדם בעומק של חפץ אדיר‬
‫להיות הולך בתם וביושר‪ ,‬להיות צדיק פועל צדקות‪ ,‬להיות ישר הולך נכוחות‪ .‬אף על‬
‫פי שהוא מתלבט מאוד איך להוציא את רגליו מתוך הבוץ של החטאים‪ ,‬אף על פי‬
‫שלא נתברר לו כלל וכלל איך מתקנים את העבר כולו‪ ,‬אף על פי שהדרכים המעשיים‬
‫אינם עדיין כלל סלולים לפניו‪ ,‬ואבני נגף הם מלאים‪ ,‬אבל הרצון להיות טוב — זהו רוח‬
‫גן עדן אלהים‪ ,‬המנשב בנשמה וממלא אותה אושר אין קץ"‪.‬‬
‫הבוש תבש‪-‬וניזאה | ‪383‬‬
‫הוצאת התשובה מן הכח אל הפועל‬
‫ההשפעה הרוחנית הנרמזת בטל‪ ,‬היא ההשפעה של הרהורי תשובה הבאים בהתערותא‬
‫דלעילא מנשמת אלוקים שבאדם‪ .‬כמו הטל שאינו תלוי בנעשה בארץ‪ ,‬כך הרהורי‬
‫תשובה אלו אינם תלויים במדרגתו הרוחנית האישית של האדם‪ .‬אך הרהורי תשובה‬
‫אלו‪ ,‬על אף גדלותם‪ ,‬אינם תשובה שלמה‪ ,‬כפי שממשיך הרב ('מאורות הראיה' ירח האיתנים‪,‬‬
‫דרשה לשבת תשובה תרנ"ד‪ ‬הנ"ל) ואומר‪:‬‬
‫"אבל זאת לדעת‪ ,‬כי השי"ת שולח לאדם הרהורי תשובה והם כמו מעוררים שמרמזים‬
‫להאדם שיזרז עצמו לחזק ההרהורים הנ"ל ולקובעם בלבבו"‪ .‬הרהורי התשובה הבאים‬
‫ממרום הם רק תחילת תהליך התשובה‪ ,‬ועל האדם להשלים את התהליך‪ ,‬ולהוציאו‬
‫מן הכח אל הפועל בכוחות עצמו‪" .‬התשובה‪ ,‬אמנם אפילו אותה שהיא מחשבית‬
‫בעלמא‪ ,‬גם היא פועלת ישועה גדולה‪ ,‬אבל לידי גאולה שלמה באה הנשמה דוקא על‬
‫ידי ההוצאה לפועל את התשובה שבכח" ('אורות התשובה' פרק ז‪ ,‬ה)‪ .‬בכדי להשלים את‬
‫התשובה נדרשת בחינת הגשם שבתשובה‪ ,‬המושגת על ידי מאמציו של השב לחזק את‬
‫הרהורי התשובה ולממש אותם בכל רבדי חייו‪.‬‬
‫בחינת הטל והמטר בקנין תורה‬
‫שתי הבחינות של השפע הרוחני הקיימות בסדרי התשובה מצויות גם בסדרי קניין‬
‫תורה‪ .‬נאמר "יַ ֲערֹף ּכַ ָּמ ָטר לִ ְק ִחי ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי" (דברים לב‪ ,‬ב)‪ ,‬ולמדונו חז"ל שפסוק‬
‫זה עוסק בתורה — "'יערף כמטר לקחי' — אין לקח אלא תורה" (תענית ז‪ ,‬א)‪'" ,‬תזל כטל‬
‫אמרתי' — מה טל כל העולם שמחים בו‪ ,‬כך דברי תורה כל העולם שמחים בהם" (ספרי‬
‫דברים שו)‪ .‬ישנן שתי בחינות בהשגת התורה — בחינת טל‪ ,‬המורה על שפע רוחני הבא‬
‫בהתערותא דלעילא‪ ,‬ובחינת מטר‪ ,‬המורה על שפע רוחני המושג מכח עבודת האדם‬
‫ועמלו‪ .‬עצם נתינת התורה לישראל בהר סיני וקביעתה בלבבות ישראל‪ ,‬היא חסד גמור‪,‬‬
‫ללא שקדמה לה השתדלות ומאמץ‪ ,‬לכן היא נמשלת לטל‪ ,‬הניתן ללא זכות מוקדמת‪.‬‬
‫זו 'אמרתי'‪ ,‬אמירה הנובעת מפי ה'‪ .‬אך אין די בזה‪ ,‬חובה עלינו לעמול בלימוד התורה‬
‫ובקיום מצוותיה‪ ,‬עד שהיא תופנם בלבנו ותושרש בדם־חיינו‪ .‬מצד מדרגת חיים זו‬
‫נמשלה התורה לגשם‪ .‬לכן התורה נקראת 'לקחי'‪ ,‬המורה על לקיחתה על ידנו ‪.5‬‬
‫‪ | 5‬עיין 'שם משמואל' האזינו עמ' רלה ד"ה 'יערוף' — "כ"ק אבי האדמו"ר זצללה"ה ('האבני נזר') אמר‬
‫שהתורה נקראת לקח טוב‪ ,‬משום שהיא כמו שלוקחים אותה‪ ,‬ע"כ תורף דבריו‪ .‬והיינו שצריכין‬
‫‪ | 384‬נלכה עד הרֹא"ה‬
‫הצורך בהתערותא דלתתא — לטובת האדם‬
‫במבט שטחי ניתן לחשוב שטוב יותר היה אילו הקב"ה בעצמו היה ממלא את חיינו‬
‫באור תורתו או מחזירנו בתשובה שלמה‪ ,‬אך באמת אין הדבר כן‪ .‬מדרגה רוחנית הניתנת‬
‫במתנה אינה קנויה בקניין חזק ומתמיד‪ .‬כאשר ברובד הבחירי של החיים שולט הצד‬
‫החומרי של האדם‪ ,‬הוא מושך אותו בעוצמה רבה אל הפחיתות והגשמיות‪ ,‬והמדרגה‬
‫הרוחנית שאינה אחוזה היטב ברצונו ובחייו נדחקת ואובדת‪ .‬לכן "צריך שתהיה יד‬
‫האדם בבחירתו תמיד מתלווה ליד האלהית‪ ,‬להוציא מן הכח אל הפועל בבחירה כל‬
‫הטוב שהוא מוכן לה‪ ...‬שתהיה עלייתינו לא עליה בלתי טבעית לפי ערכנו‪ ...‬ואין‬
‫דינה להיות תמידית‪ ,‬כי אם לקנות מעלה טבעית שלנו" ('הגדה של פסח עם פירושי הראיה'‬
‫עמ'‪ ‬ריז)‪ .‬רק כשאדם בוחר במדרגה הרוחנית ועמל כדי להטביע אותה בחייו הממשיים‪,‬‬
‫הוא נקשר אליה ברובד הגלוי של חייו בקשר אמיץ ומתמיד‪ .‬לכן הפקדת המשימה של‬
‫השגת שלמות המדרגה הרוחנית דווקא בידי האדם ולא בידי שמים‪ ,‬היא טובה גדולה‬
‫לאדם‪ .‬הבחירה לעמול בעסק התורה קובעת את תכני התורה ואת קדושתה בחייו של‬
‫האדם — ברגשותיו‪ ,‬במחשבותיו ובמידותיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר אדם שב בתשובה מתוך‬
‫עמל והתאמצות לתקן את דרכיו וליישר את מעשיו‪ ,‬מדרגת התשובה הופכת להיות‬
‫חלק בלתי נפרד מאישיותו‪.‬‬
‫אמנם התורה והתשובה ניטעו בעומק נפשו של האדם‪ ,‬והתעוררותו לקנותם אינה‬
‫חיצונית‪ ,‬אלא משקפת את שאיפותיו העמוקות ביותר שנטע בו הבורא‪ ,‬אך אם הוא‬
‫לא יבחר ברצונו החופשי להוציא אותן אל הפועל ולפתח את התורה שבפנימיותו‬
‫ואת הרהור התשובה שהתעורר בו‪ ,‬השפעת המתנה האלוקית שנחשפה לפניו מעומק‬
‫נשמתו תדעך‪ ,‬וממשות חייו החומריים יסתירו אותה מפניו‪ .‬לכן כדי לקנות את התורה‬
‫ואת התשובה ולקבוע אותם באופן ממשי בחייו‪ ,‬על האדם להשקיע בהתערותא‬
‫דלתתא בהוצאתם אל הפועל ‪.6‬‬
‫קבלת הרהורי התשובה בעשרת ימי תשובה‬
‫הרב מבאר ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפב‪ ,‬דרשה לשבת תשובה‪ ‬תרנ"ח)‪ ,‬שבסדר קדושת‬
‫הזמנים של ימי התשובה‪ ,‬בעשרת הימים שבין כסה לעשור הקב"ה שולח הרהורי‬
‫אתערותא דלתתא‪ .‬וזה 'כַ מטר' הידוע‪ ,‬שהוא המטר הראשון אחרי בריאת העולם‪ ...‬שעניין המטר‬
‫שצריך להתערותא דלתתא‪ ,‬וכמו שכתוב (בראשית ב‪ ,‬ו) 'ואד יעלה מן הארץ'"‪.‬‬
‫‪ | 6‬עיין עוד 'עין איה' ברכות פרק ה‪ ,‬קז ופרק ט‪ ,‬שמד‪.‬‬
‫הבוש תבש‪-‬וניזאה | ‪385‬‬
‫תשובה בלבותיהם של ישראל‪" :‬בעשרת ימי תשובה‪ ,‬כיוון שקבע אותם השי"ת שיהיו‬
‫זמן תשובה‪ ,‬הרי הוא משפיע הרהורי תשובה בטבע על לב כל איש מישראל‪ ,‬זולת‬
‫אם בחזקת היד יגרש מלבבו ח"ו הרהורים ההם"‪ .‬מתנה אלוקית זו ניתנת לנו בסגולת‬
‫הימים הללו ועלינו לפתוח את לבנו אל אותם הרהורים ולא ח"ו להתכחש אליהם‬
‫ולגרשם‪ .‬ומוסיף הרב ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קנט‪ ,‬דרשה לשבת תשובה תרנ"ד הנ"ל)‪,‬‬
‫שעלינו לפעול כדי להטמיע בקרבנו את הרהורי התשובה הניתנים בנו בחסדי שמים‬
‫בימים מיוחדים אלו‪" :‬בעשרת ימי תשובה‪ ,‬הוא זמן שהשי"ת כביכול בעצמו שולח‬
‫הרהורי תשובה בלבות בני אדם‪ .‬על כן עלינו לחזק הדברים שיהיו נשמרים בנו תמיד"‪.‬‬
‫על כל אחד מישראל לקלוט את ההארה העליונה הזו לתוכו‪ ,‬לפתחה ולאמצה בעמלו‬
‫עד שתשפיע לטובה על כל חייו‪.‬‬
‫פיתוח הרהור התשובה‬
‫הרב מפרט אלו פעולות יש לעשות כדי לחזק ולשמר את הרהורי תשובה‪:‬‬
‫"אמנם יש שם שתי פעולות שהאדם צריך לעשות כשיבוא הרהור תשובה בכל זמן‪,‬‬
‫וביותר בימים המקודשים הללו"‪ ,‬ורמוזות שתי הפעולות הללו בדברי הנביא‪ ,‬המתאר‬
‫"א ְהיֶ ה כַ ַּטל לְ יִ ְׂש ָר ֵאל"‪ ,‬בשתי‬
‫את התגובה לקבלת השפע האלוקי הנמשל לטל — ֶ‬
‫ֹׁוׁשּנָ ה וְ יַ ְך ָׁש ָר ָׁשיו ּכַ ּלְ ָבנֹון" (הושע יד‪ ,‬ו)‪:‬‬
‫פעולות — "יִ ְפ ַרח ּכַ ּש ַ‬
‫הפעולה הראשונה הנדרשת היא לעבד את הרהור התשובה ולתרגם אותו לשפת־‬
‫החיים המסועפים והמסובכים‪" ,‬כי הרהור תשובה הבא מלמעלה‪ ,‬בא רק דרך כללי"‪,‬‬
‫יש בו מסר כללי לאדם‪" ,‬שלא טוב הדבר שישאר במצבו שהוא עומד עתה משוקע‬
‫בעוונותיו‪ ,‬אבל" מוטל על האדם להרחיב ולפרט את המסר הכללי הזה‪ .‬על האדם‬
‫"לשום דרכים בנפשו"‪ ,‬ולהעמיק חקר מה הן העצות הנכונות שיסייעו לו לשפר את‬
‫מעשיו‪" ,‬איך לתקן ענייניו — זהו בכלל חיפוש דרכים שעל האדם לעשות"‪ .‬עליו לפתח‬
‫את השאיפה הכללית המתעוררת בקרבו ולברר "איך להרחיב את דבר הרהור התשובה‬
‫על פי התורה והיראה"‪ ,‬המורים לאדם את דרך הישר והטוב בכל פרט ופרט בחייו‪.‬‬
‫"אם כן עצם ההרהור אינו כי אם כדמות חומר שמזמין השי"ת אל האדם"‪ ,‬שעדיין‬
‫צריך לעבדו ולהוציאו אל הפועל‪" ,‬ועליו" — על האדם‪" ,‬החובה מוטלת לעשות לו‬
‫צורה בשלמות חכמה ודעת"‪ ,‬עד ש"יציץ ופרח בציצים ופרחים ‪.7‬‬
‫‪ | 7‬עיין שבת קמה‪ ,‬ב — "'הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל' (ישעיהו כז‪ ,‬ו)‪ ,‬תני רב יוסף‪ :‬אלו‬
‫‪ | 386‬נלכה עד הרֹא"ה‬
‫וזה הוא מאמר הנביא 'אהיה כטל לישראל' — ליתן להם פתיחת הלב בהרהורי תשובה‪,‬‬
‫'יפרח כשושנה' דהיינו שמצדם עליהם להפריח הרעיון ולעשות לו ציצים ופרחים"‪.‬‬
‫שימור הרהור התשובה‬
‫אך פיתוח הרהור התשובה והפרחתו אינם מספיקים‪ ,‬כי כשם שהרהור התשובה מופיע‬
‫כך הוא עתיד להעלם‪ ,‬כמו הטל שבהתחמם היום הוא עולה לקראת החמה ולא נותר‬
‫ממנו מאומה‪ .‬לכן נצרכת פעולה נוספת — פעולת שימור‪ .‬על האדם מוטל "גם לראות‬
‫ולהשתדל‪ ,‬שיהיה" הרהור התשובה "מתקיים‪ ,‬ולא יהיה כמי שנאמר עליהם‪' :‬וחסדכם‬
‫כענן בוקר' (הושע ו‪ ,‬ד)"‪ ,‬כענן הנעלם ומתפוגג מפני חום השמש‪" ,‬רק 'יך שורשיו' באופן‬
‫שרוחות הלב לא יעקרוהו"‪ .‬יש להפנים בחוזקה את הרהור התשובה בלב‪ ,‬ולקבוע‬
‫אותו במסמרות על ידי מימושו בפועל במסגרות החיים ובסדריהם‪ .‬הנהגה מעשית או‬
‫קבלה טובה שתוציא אל הפועל את התעוררות התשובה‪ ,‬תחדיר את ההתעוררות הזו‬
‫באורחות החיים‪ ,‬והרהורי התשובה לא ילכו כלעומת שבאו‪.‬‬
‫"והנה יש אופן שיהיה הרהור התשובה מתקיים"‪ ,‬בהיותו קבוע חזק בלבו‪ ,‬אף על פי‬
‫שעדיין לא פותח ועובד‪ ,‬אך "מכל מקום אין זה תכלית המבוקש כשיהיה בלא תיקון‬
‫ובלא צורה‪ .‬ולפעמים יזדמן שיעשה לתשובתו תיקון וצורה אבל לא יתקיים אצלו‬
‫לאורך ימים‪ .‬ושניהם כל אחד לבדו אינו מספיק‪ ,‬רק שניהם כאחד טובים" ‪.8‬‬
‫בעשרת ימי תשובה‪ ,‬כשכל אדם מישראל זוכה להתעוררות פנימית הדוחפת אותו‬
‫לתשובה‪ ,‬עליו לנקוט בשתי הפעולות הללו — פיתוח ושימור‪ .‬זו היא עבודת הימים‬
‫הללו‪ ,‬כפי שמסכם הרב ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפג‪ ,‬דרשה לשבת תשובה תרנ"ח‪ ‬הנ"ל)‪:‬‬
‫"נמצא‪ ,‬שהתשובה המובחרת בימים המקודשים הללו היא‪ ,‬שנקח את הטל מאת ד'‪,‬‬
‫הנשפע עלינו‪ ,‬ונרחיב הדברים ונקבעם בלבנו‪ ,‬שיהיו קבועים גם כן אחרי עבור ימי‬
‫התשובה‪ ,‬וזהו הצירוף שנצרף מעשינו ועמלנו לשפע הבא מהשי"ת לנו"‪.‬‬
‫תלמידי חכמים שבבבל‪ ,‬שעושין ציצין ופרחים לתורה"‪.‬‬
‫‪ | 8‬הרב חוזר על אותו עניין בדרוש לפרשת תשובה תרנ"ח ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפב) —‬
‫"אף שאמת הדבר שהקב"ה משפיע לאדם הרהורי תשובה‪ ,‬אך בודאי אין האדם יוצא ידי חובתו באותן‬
‫ההרהורים‪ ,‬כי אפילו בכל השנה כולה שההרהורים מביא האדם על עצמו בענייני תשובה בבחירתו‪,‬‬
‫הבוש תבש‪-‬וניזאה | ‪387‬‬
‫עשרת ימי תשובה — ימי רחמים וימי דין‬
‫הרהורי התשובה הבאים משמיא בלבו של האדם‪ ,‬מעודדים אותו ומאפשרים לו לחזור‬
‫בתשובה ביתר קלות‪ ,‬ואם כן ודאי שיש בהנהגה האלוקית הזו רחמים גדולים‪ .‬אך על‬
‫האדם לדעת‪ ,‬שיש בה גם תביעה גדולה — על האדם לנצל את שעת הכושר הזו‪ .‬אם‬
‫האדם לא יפתח את הרהור התשובה שנזרע בו ולא ישריש אותו בחייו‪ ,‬יהפך אותו‬
‫הרהור תשובה לרועץ — "בלאו הכי"‪ ,‬בלא חיזוק ושימור הרהור התשובה‪" ,‬אדרבה‪,‬‬
‫זה ההרהור התשובה נהפך לו לרועץ ח"ו‪ ,‬שעצם ההרהור בא מאת ד'‪ ,‬ואם לא שם‬
‫אליו לב‪ ,‬הוא כלא חש ח"ו על דבר ד'" ‪'( 9‬מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קנט‪ ,‬דרשה לשבת‬
‫תשובה תרנ"ד‪ ‬הנ"ל)‪.‬‬
‫על פי דברים אלו מבאר הרב (שם עמ'‪ ‬קסב) את ערכם של עשרת ימי תשובה‪ .‬במבט‬
‫שטחי נראה שיש בעשרת הימים הללו שני הפכים‪ ,‬מפני "שמכמה מקומות נראה שהם‬
‫ימי רצון‪ ,‬ושערי רחמים פתוחים בהם‪ .‬והכתוב אומר (ישעיה נה‪ ,‬ו)‪' :‬דרשו ה' בהמצאו'‬
‫— אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים (ראש השנה יח‪ ,‬א)"‪ .‬ולעומת זאת‪,‬‬
‫"בשאר עניינים ניכר שהמה ימי דין ומשפט‪ .‬ולכאורה המשפט הוא הפך הצדקה‬
‫והחסד‪ .‬וגם בתפילה אנו אומרים כל השנה 'מלך אוהב צדקה ומשפט'‪ ,‬והאידנא‬
‫'המלך המשפט' ומשמיטים עניין הצדקה‪.‬‬
‫אלא הוא הדבר אשר דיברנו‪ ,‬והא בהא תליא‪ .‬שבכל השנה מוכרח הדבר שיהיה‬
‫המשפט בדרך צדקה ולהעלים עין מסוררים להמתין שישוב‪ ,‬מפני שטבע הלב נוטה‬
‫לרע‪ ,‬ותיכף כשעובר עבירה אחת‪ ,‬עבירה גוררת עבירה ולבו מטומטם"‪ ,‬ומטבע‬
‫הדברים‪ ,‬הרהורי תשובה מתרחקים מלבו‪" ,‬וקשה לו לשוב‪.‬‬
‫‬
‫גם כן אינו יוצא רק בהרהור לבדו‪ ,‬וצריך להרחיב המחשבה בחיקור דרכיו‪ ,‬והפרחת רעיוניו בעצות‬
‫נכונות להיטיב צעדיו‪ ,‬גם ישתדל שיהיו הדברים מושרשים‪ ,‬שלא יהיו כענן בוקר החולף והולך"‪.‬‬
‫‪ | 9‬על פי זה מתורצת קושיית הראשונים (עיין 'מנורת המאור' נר ה' כלל ב' ח"א פ"ג) והאחרונים‬
‫(עיין 'שם משמואל' ר"ה עמ' יג ד"ה 'בגמ' בינונים'‪ ,‬ועיי"ש שמבאר באופן הדומה לדברי הרב)‪ ,‬על‬
‫דברי הגמרא במסכת ראש השנה טז‪ ,‬ב‪ ,‬שבינונים תלויים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים‪,‬‬
‫זכו — נכתבין לחיים‪ ,‬לא זכו — נכתבין למיתה‪ .‬שהקשו‪ ,‬מדוע אם לא זכו נידונים למיתה‪ ,‬הרי לא‬
‫חטאו עוד‪ ,‬ועדיין חשבון חובותיהם וזכויותיהם שווה‪ ,‬אם כן מדוע להכריע לכף חובה‪ .‬על פי דברי‬
‫הרב מבואר‪ ,‬דכיוון שהקב"ה שלח הרהור תשובה ללבו באלו הימים‪ ,‬והוא בחוזק ידו דחה אותו‬
‫ולא שב בתשובה‪ ,‬הרי הוא כמזלזל בדבר ד'‪ ,‬ועוון זה מכריעו לחובה‪.‬‬
‫‪ | 388‬נלכה עד הרֹא"ה‬
‫והנה השי"ת הוא בוחן לבבות יודע גם כן כח יצרנו‪ ,‬ויודע המניעה הגדולה שיש לשוב‪,‬‬
‫אף על גב דאיהו" — האדם החוטא "הוא דאפסיד אנפשיה" — הוא גרם הפסד לעצמו‬
‫בכך "שמסר עצמו ביד יצרו מתחילה‪ ,‬ואם היה מרחיק עצמו מכל רע לא היה מושל‬
‫עליו כלל‪ ,‬אדרבה‪' ,‬ואתה תמשול בו' (בראשית ד‪ ,‬ז)‪ ,‬מכל מקום עכשיו‪ ,‬שכבר נאסר ביד‬
‫יצרו‪ ,‬דומה לאנוס"‪ ,‬מפני שאור התשובה אינו יכול לחדור מבעד למעטה הדמיון הכוזב‬
‫ומבעד לשריון התאוה הבוערת בקרבו‪.‬‬
‫"אבל בעשרת ימי תשובה‪ ,‬הוא זמן שפותח הקב"ה שערי תשובה"‪ ,‬ומשפיע הרהורי‬
‫תשובה בטבע כל איש מישראל‪" ,‬שקדושת הימים גורמת שיצר הרע נכנע ואין לו כח‬
‫לעכב את האדם מלשוב"‪ .‬אין בכוחו של היצר הרע לעכב את אור התשובה מלחדור‬
‫ללבו של האדם ולעורר אותו לשוב אל אלוקיו‪" .‬אם כן אין לך עת רצון גדול מזה‪,‬‬
‫שסילק השי"ת הכח המעכב והמונע מלשוב אליו‪ ,‬וכיוון שהאדם אינו אנוס‪ ,‬שוב הדין‬
‫חמור אם אינו שב ח"ו"‪ .‬ואם כן מובן‪ ,‬שאף שמחד ימים אלו הם ימי חסד ורחמים‬
‫מחמת הרהורי התשובה שמשפיע ה' בימים אלו בלב האדם‪" ,‬ובזה הצד הם ודאי ימי‬
‫רצון‪ ,‬וכי יש רצון גדול מזה שהקב"ה מושך את האדם לתשובה‪ .‬אך לעומת זה‪ ,‬אם לא‬
‫יקבל האדם את הרהורי התשובה‪ ,‬ולא יתן להם מקום בלב‪ ,‬הרי הוא מגביר עליו את‬
‫מידת הדין ח"ו‪ ,‬כעניין הכתוב‪' :‬יען קראתי ותמאנו‪ ,‬נטיתי ידי ואין מקשיב' וגו' (משלי‬
‫א‪ ,‬כד)" ('מאורות הראיה' ירח האיתנים עמ' קפב‪ ,‬דרשה לשבת תשובה תרנ"ח‪ ‬הנ"ל)‪.‬‬
‫לכן עלינו להתאמץ להאזין לקול ה' הקורא בתוכנו‪ ,‬ולקבל את הרהורי התשובה‬
‫המהדהדים בלבנו‪ ,‬ויתקיימו בנו דברי שלמה בסוף הפרק הנזכר (משלי א‪ ,‬לג) — "ושומע‬
‫לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה"‪.‬‬
‫סיכום‬
‫השפע הרוחני מופיע בשתי בחינות — בבחינת טל‪ ,‬הניתן בחסד עליון בלי תלות‬
‫במעשי האדם ובזכויותיו‪ ,‬כמו הטל שאינו נוצר מכח הארץ‪ .‬ובבחינת מטר‪ ,‬המתקבל‬
‫כתוצאה מבחירתו הטובה של האדם ומעבודת ה' שלו‪ ,‬כמו המטר שנוצר מהנוזלים‬
‫שמתאדים מן הארץ‪.‬‬
‫הרהורי התשובה המתעוררים באדם הם בבחינת טל‪ .‬הם אינם תוצאה ישירה של‬
‫מדרגתו הבחירית אלא הם נובעים מטבע נשמתו האלוקית‪.‬‬
‫הבוש תבש‪-‬וניזאה | ‪389‬‬
‫למרות שהרהורי תשובה אינם תשובה גמורה — ערכם רב מאוד משתי סיבות‪:‬‬
‫מפני שהם משקפים את הרצון האמיתי והפנימי ביותר שבאדם‪ ,‬ולכן באיכותם הם‬
‫נעלים מכל הרצונות והשאיפות החיצוניים‪.‬‬
‫מפני שהם שורש שעתיד להצמיח את התשובה השלמה‪.‬‬
‫אך למרות מעלת הרהורי התשובה‪ ,‬התשובה לא תהיה שלמה בלי בחינת הגשם‪ ,‬בלי‬
‫שהאדם יוציא אותה בעמלו מהכח אל הפועל‪.‬‬
‫גם בקבלת התורה קיימות בחינת טל ובחינת מטר‪ .‬התורה ניתנה לנו במתנת שמים‬
‫מאת הבורא‪ ,‬אך קניינה לא יהיה שלם בלי שנעמול בה בהתעורתא דלתתא‪.‬‬
‫חובתו של האדם לעמול מתוך בחירה כדי לקנות את המעלות הרוחניות — היא‬
‫לטובתו‪ ,‬כיוון שעל ידי כך הוא נקשר אל המעלה הרוחנית ומחדיר אותה למערכות‬
‫חייו הממשיות‪.‬‬
‫בעשרת ימי תשובה הקב"ה שולח הרהורי תשובה ללב האדם‪ ,‬ועל האדם להוציא‬
‫אותם אל הפועל‪ .‬ההוצאה אל הפועל כוללת שתי פעולות — פיתוח ושימור‪ .‬הפיתוח‬
‫מתרגם את רגש התשובה הכללי ומפרט אותו לדרכים ממוקדות יותר‪ .‬והשימור מעניק‬
‫לרגש התשובה יציבות וקביעות‪.‬‬
‫כיוון שבעשרת ימי תשובה הקב"ה מעורר בנו הרהורי תשובה העוזרים לשוב אל ה'‪,‬‬
‫לכן אלו ימי רחמים‪ ,‬אך מאידך גיסא‪ ,‬אלו גם ימי דין‪ ,‬מפני שמציאותם של הרהורי‬
‫התשובה מציבה לאדם תביעה לנצל את מתנת השמים הזו ולשוב‪ ,‬ומי שאינו נענה‬
‫מגביר את מידת הדין‪ .‬אך הנענה‪ ,‬אשריו ואשרי חלקו "ישכון בטח ושאנן מפחד רעה"‬
‫(משלי א‪ ,‬לג)‪.‬‬