docלחצו כאן - Good Vision
download 
Report Transcription
לחצו כאן - Good Vision
המוניטור ועידת ישראל לעסקים איילת ורבין נחמיאס קודם נתחיל בחקיקה פאנל מיוחד בוועידת ישראל לעסקים ,שהובילה רו"ח איריס שטרק ,קרא לקדם חקיקה שמעודדת אפליה מתקנת לנשים .קודם כל לטובת המשק בישראל יש היום 24חברות כנסת (מתוך 3 ,)120שרות בלבד בממשלה (מתוך 6 ,)31 ראשי ערים (מתוך 350 ,)250חברות מועצה (מתוך 18% ,)3,000נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ו– 9%נשים בדרגי ניהול בכירים רו”ח איריס שטרק פותחת את הדיון ומתקוממת נוכח הנתונים המדכדכים. הדיון נסוב סביב החסמים הסביבתיים–חיצוניים המונעים את קידומן של נשים ,והעובדה שכה מעטות מודעות בהנהלות רביב צולר ,מנכ”ל ביטוח ישיר ,הוא מהמנהלים המתקדמים בישראל בהיבט של גיוון מגדרי. 50%מחברי ההנהלה שלו הן נשים ,מה שלדבריו, תורם תרומה כלכלית מובהקת לתוצאות הארגון .צולר סבור שבהשוואה לארה”ב ,החברה הישראלית עדיין עתירת סטריאוטיפים ,שיש להתגבר עליהם. לכן ,בין היתר ,הוא גם עושה מאמץ לשלב מגזרים שונים בחברה כמו חרדים ,ערבים ואתיופים .אני לוחשת לו בשקט שנשים הן 51%ולא עוד מגזר ,אבל הוא בכל מקרה אחד המנהלים היחידים שפגשתי בישראל שמקדם לכל סיר יש מכסה שטרק מעלה את שאלת ה”מכסות” לנשים, מונח שמאז ומתמיד מתלווה אליו מורכבות חברתית .אפשר ,למשל ,להניח שהיו פחות חברות כנסת מכפי שיש היום ,אלמלא המכסות שנקבעו במפלגות כחלק מהמעבר לפריימריז. הנושא מסעיר את משתתפי הדיון ,וחברת הכנסת ד”ר רחל אדטו טוענת שהמכסות הן עניין זמני ,ושלא יהיה בהן צורך לאחר שיושג איזון מגדרי. אדטו מדגימה את הנושא באמצעות מקצוע הרפואה ,שממנו היא מגיעה :רק 10% מהסטודנטים בתקופת לימודיה היו נשים, וודאי שלא היו אז מנהלות מחלקה .כיום מקצוע הרפואה מרובה נשים ,וברור לה שהן ישתלבו יותר ויותר גם כמנהלות מחלקה. יעקב פרי ,יו"ר בנק מזרחי–טפחות ,סבור שסוגיית המכסות עשויה להיות חרב פיפיות ולהזיק לנשים בעלות כישורים .הפתרון שלו הוא קידום מהלך של העדפה מתקנת (צילומים :בן יוסטר) ב שנים האחרונות ,תחת כובעים שונים ,אני נוטלת חלק בדיון המנסה להבין ולקדם את מעמדן של הנשים בישראל .השיח הזה עבר אבולוציה משמעותית -מגישה פטרנליסטית המבקשת להגן על נשים באמצעות חקיקה משמעותית (שוויון הזדמנויות ,אלימות במשפחה והטרדות מיניות) ,לגישה המכירה בחשיבות השתתפותן בשוק העבודה להתפתחות החברה והכלכלה הישראלית. חשבנו שהתקדמנו ,והנה אנו בתחילתה של שנת ,2012וכאילו חזרנו במנהרת הזמן .הדרת נשים מהמרחב הציבורי פולשת ברגל גסה למרחב חיינו .את יומה השני של ועידת גלובס לעסקים פתחנו בדיון על קידומן של נשים כמנוע לצמיחה כלכלית חברתית. צולחות את המשוכות ומגיעות לרמות הניהול הבכירות ביותר. ארגון Catalystהאמריקני מיפה 17חסמים עיקריים המונעים מנשים להשתלב בתפקידי ניהול בכירים .ד”ר יעל יצחקי בוחרת לציין שניים מרכזיים :קיר הזכוכית שבו נתקלות נשים (בנוסף לתקרת הזכוכית המוכרת), כלומר הקושי שלהן לקבל תפקידי רוחב שהם תנאי קריטי להתקדמות במעלה הפירמידה. השני ,כמה לא מפתיע ,הוא אי נוכחות ברשתות בלתי פורמליות ,כלומר הנטוורקינג של נשים חלש בהשוואה לזה של גברים. נשים לתפקידי ניהול בצורה מודעת. החסמים העיקריים המונעים מנשים להשתלב בתפקידי ניהול בכירים הם קיר הזכוכית שבו הן נתקלות ,כלומר הקושי שלהן לקבל תפקידי רוחב שהם תנאי קריטי להתקדמות ,והנטוורקינג החלש שלהן בהשוואה לזה של גברים 82 ליידי גלובס ינואר 2012 ליידי גלובס ינואר 2012 83 המוניטור אין עדיין מנוס מחקיקה ככלי ליצירת מציאות חברתית .שטרק יעקב פרי ,יו"ר בנק מזרחי–טפחות ,סבור שסוגיית המכסות עשויה להיות חרב פיפיות ולהזיק לנשים בעלות כישורים .הפתרון שלו הוא קידום מהלך של העדפה מתקנת בדירקטוריונים בדירקטוריונים ,בעוד שבתפקידי ניהול לא נכון לעשות זאת. מחסור בתמריצים צחי פישביין ,יו”ר הטוטו ,מספר על המהלך להחדרת נשים לשדרת הניהול ועל המהפך מארגון גברי לחלוטין לארגון שוויוני -כיום יש שלוש מנהלות לצד שלושה מנהלים, ולדבריו הד.נ.א של ההנהלה השתנה ממש. החסמים העיקריים ,לדעתו הם מחסור קשה בתמריצים ליציאה מהבית לצד מורכבות המתלווה לאחריות ניהולית בתקופות של חופשות לידה .כלומר ,באופן פוטנציאלי ,במשך חצי שנה לאחר הלידה המעסיק אינו יודע האם המנהלת תחזור למקום העבודה ,אך על פי החוק הוא עדיין נדרש לשמור לה את התפקיד .מצד שני, ומנקודת מבטן של מנהלות ,גם אם הן רוצות לחזור למשרה חלקית בזמן חופשת הלידה, הן אינן יכולות משום שאז יישללו מהן דמי הלידה מהביטוח הלאומי .ח”כ אדטו וגם ד”ר יעל יצחקי מציינות כי בימים אלה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שתאפשר חופשת לידה גמישה לעצמאיות. סא”ל (מיל') אורנה מזרחי ,המכהנת כיום בתפקיד בכיר במטה לביטחון לאומי ,משוכנעת שהיעדר תמריצי יציאה מהבית וחוסר תמיכה מצד המערכת ,תורמים מאוד לעובדה שמעט נשים מגיעות לדרגות קצונה בכירות בצה”ל. למרות שמניסיונה אפשר לשבור את תקרת הזכוכית ,עדיין רואים מעט נשים שמתקדמות בצבא, אפילו לתפקידים שלא מתלווה אליהם שום מורכבות מגדרית. מזרחי אינה חוששת לשרטט את המציאות הקרייריסטית בדיוק כפי שהיא: קשה ובעלת מחירים כבדים .הסביבה ,במיוחד הצבאית ,אינה ששה לספק פתרונות לנשים מנהלות ולכן סביר להניח שבין מי שהתקדמו יש לא מעט כאלה שאין להן ילדים .אם הן בחרו שלא ללדת ,זו ודאי זכותן; אולם אם הן נדחקו לסיטואציה מתוך חשש שלא יוכלו לעמוד במציאות שבה בין היתר ,ישיבות מתחילות ב– 19:00בערב ,הרי שזהו מצב בלתי נסבל. אפרת דובדבני ,מנכ”לית בית הנשיא ,מספרת על המחויבות הטוטלית שהייתה לה לעבודה ,עד שכמעט החמיצה את ההזדמנות להורות .דווקא בזכות העובדה שהפכה לאם בגיל מבוגר יחסית ,היא לא רוצה שילדיה יגודלו על ידי אחרים .לדבריה ,בניהול נכון ניתן להפוך את מקום העבודה למאפשר יותר. רוב המשתתפות מסכימות כי בצעירותן סברו שהעיסוק בנושא קידום נשים ובהעדפה מתקנת הוא מחליש .אולם החיים בארגונים הפוליטיים ,הציבוריים וגם העסקיים ,לימדו אותן שקשה להתקדם אם אין סביבה שמעודדת זאת ,בארגון ובבית. שכר ועונש פערי השכר בין גברים לנשים במגזר הציבורי עומדים על 23%ברמות הניהול הבכירות (שיעור הנשים בדרגים הגבוהים הוא ,47%ובדרגות הנמוכות )71% אורנה הוזמן בכור ,מנכ”לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל ,מציינת שאין פערי שכר במשרד בניהולה .בראש ארבעה מתוך שישה האגפים של המשרד עומדות נשים, והן מרוויחות בדיוק כמו עמיתיהן הגברים. היא מציינת כי אין לה ספק שלא הייתה מגיעה לתפקיד אלמלא תמיכה אינסופית בבית ו”קניית” שירותים של מטפלות ובייביסיטריות. יפעת זמיר ,מנכ”לית עמותת כ"ן לקידום מנהיגות נשים ,קוראת לשינוי תפיסה בתחום החקיקה .העמותה מקדמת הצעת חוק ולפיה מפלגה ש– 35%מחבריה הם נשים, תקבל תמריץ כספי מכוח חוק מימון מפלגות. בקיץ האחרון עברה הצעת החוק הזו את ועדת השרים לענייני חקיקה ,אך נבלמה על ידי ש”ס. האזכור של המפלגה החרדית מעורר ויכוח סוער לגבי מידת כוחה ,שלא לדבר על הנזק בכך שיש מפלגות שמדירות נשים בהגדרה .מה אנחנו מתפלאים בעצם ,זה קורה בבית הנבחרים שלנו מדי יום .אולי הגיעה העת להדיר מפלגות כאלה מהכנסת? רגולציה עצמית ברבים מהדירקטוריונים שבהם אני מכהנת ,אני עדיין מוצאת עצמי כאישה יחידה .במסגרת עבודתי שם ,אני מבקשת לוודא שנשים אכן מקודמות בארגון ,בעיקר באמצעות בחירת חברות הנהלה ומינויים בדרגי הביניים ,דרך תוכניות פיתוח של עובדים ומנהלים. אין ספק שככל שקיימת מודעות גבוהה בדרגי הניהול הבכירים לתרומה החשובה שיש לגיוון מגדרי להשגת המשימות ,כך ניתן לקדם יותר נשים .זוהי רגולציה עצמית ,והיא כמובן עדיפה בהרבה על חקיקה. שטרק מוסיפה ,בצדק ,שאין עדיין מנוס מחקיקה ככלי ליצירת מציאות חברתית וחשוב להקפיד על אכיפתה .אכיפה של חקיקה כזו במגזר הציבורי תחלחל גם למגזר הפרטי. תרבות באה ממנהיגות ,על כך מסכימים כולם. קפיצה למים הקרים היא כורח השעה .בבחירות המוניציפליות הקרובות אני לא אשב מהצד. בכוונתי להתמודד בבחירות למועצת העיר תל אביב ,כי את הזכות להשפיע אנחנו צריכות לקחת בעצמנו . הכותבת היא יו”ר משותף של ארגון הדירקטוריות הסביבה אינה ששה לספק פתרונות לנשים מנהלות ,ולכן סביר להניח שבין הנשים שהתקדמו נמצאות לא מעט כאלה שאין להן ילדים .אם הן בחרו שלא ללדת ,זו ודאי זכותן; אולם אם הן נדחקו לסיטואציה מתוך חשש שלא יוכלו לעמוד בדרישות ,הרי שזהו מצב בלתי נסבל 84 ליידי גלובס ינואר 2012 ליידי גלובס ינואר 2012 85
