למגזין המלא - I-CORE

‫אביב ‪2014‬‬
‫הטכניון‬
‫‪www.technion.ac.il‬‬
‫חוג הסילון‬
‫דינמיקת זורמים ‪ -‬את מי זה מעניין? התשובה בעמ’ ‪16-14‬‬
‫לא אוכל לוקשים‬
‫פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס על מזון‪,‬‬
‫הנדסה ומיתוס‪ ,‬עמ’ ‪10‬‬
‫בים וביבשה‬
‫הישגים טכניוניים בהיאבקות‪ ,‬שיט‪,‬‬
‫כדורעף ועוד‪ ,‬עמ’ ‪24‬‬
‫ניאו‪-‬קלאסי‬
‫פרופסור אריה ורשל‪ :‬מהילדותוֹבקיבוץ‬
‫ועד פרס נובל‪ ,‬עמ’ ‪38‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מדור חדשו ת‬
‫אנרגי ה‬
‫אדריכלו ת‬
‫ביו‪-‬מכניק ה‬
‫מזון ומיתו ס‬
‫הכל זור ם‬
‫חשיפ ה‬
‫הנהלה בכיר ה‬
‫חקלאות וסביב ה‬
‫ספור ט‬
‫רפוא ה‬
‫סטודנטי ם‬
‫פרסים ומינויי ם‬
‫בוגרים בשט ח‬
‫ארגון הבוגרי ם‬
‫אביב‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪32‬‬
‫‪38‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ISSN 0793-8543 • 2014‬‬
‫‪www.technion.ac.il‬‬
‫דובר הטכניון‪ ,‬עורך אחראי‪ :‬עמוס לבב‬
‫סגנית הדובר‪ :‬דורון שחם‬
‫עורך‪ :‬יצהר ורדי‬
‫טל’ ‪ ,077-8871993‬פקס ‪04-8295940‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משתתפים‪ :‬אבי בליזובסקי‪ ,‬יצהר ורדי‪,‬‬
‫עמוס לבב‪ ,‬רועי צזנה‪ ,‬דורון שחם‪ ,‬אבי שמול‬
‫צילום‪ :‬יואב בכר‪ ,‬שלמה שהם‪ ,‬יוסי שרם‪,‬‬
‫"שיצו שירותי צילום"‬
‫מנהלת אגודת דורשי הטכניון בישראל‪:‬‬
‫נעמה תומרקין‬
‫טל’ ‪ ,03-6951763‬פקס ‪03-6966692‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מנהלת ארגון בוגרי הטכניון‪ :‬פנינה זיו‬
‫טל’ ‪ ,04-8293710‬פקס ‪04-8293777‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬נאוה גור וג'קי טיבארי‬
‫הפקה‪ :‬טרילוג'י‬
‫בשער‪ :‬טיפת חלב חודרת לתוך אגרטל מים‬
‫צילום‪ :‬מיקי וידנפלד (‪)www.mickeyw.com‬‬
‫הודעה על מדיניות אי‪-‬אפליה בנוגע לסטודנטים‬
‫הטכניון מקבל סטודנטים מכל דת‪ ,‬מין‪ ,‬גזע‪ ,‬צבע‪,‬‬
‫לאום ומוצא אתני‪ .‬מדיניות אי‪-‬האפליה נוגעת‬
‫לזכויות‪ ,‬הטבות‪ ,‬תוכניות ופעילויות אשר בדרך כלל‬
‫מוענקות או זמינות לסטודנטים במוסד‪.‬‬
‫הטכניון אינו מפלה על רקע דת‪ ,‬מין‪ ,‬גזע‪ ,‬צבע‪,‬‬
‫לאום ומוצא אתני בניהול מדיניותו בתחומי ההוראה‪,‬‬
‫המחקר‪ ,‬הקבלה ללימודים‪ ,‬המלגות ותוכניות‬
‫הלוואה‪ ,‬תוכניות ספורט ותוכניות נוספות המנוהלות‬
‫על ידי המוסד‪.‬‬
‫דור העתיד של הטכניון‬
‫בחודש דצמבר ‪ 1924‬החלו ‪ 17‬סטודנטים את לימודיהם בטכניון‪ .‬לימדו אותם פרופסורים‬
‫אשר התקבצו ובאו מאוניברסיטאות באירופה וארה"ב‪ ,‬ובהם פרופסור אלכסנדר איליוף‬
‫שהגיע מהפוליטכניקום של קרקוב‪ ,‬ד"ר אהרון צ'רניחובסקי שבא מאוניברסיטת ז'נבה‪,‬‬
‫ופרופסור אלכסנדר ברוואלד‪ ,‬שעלה ממינכן‪ .‬הם בקושי דיברו עברית‪ ,‬אך ראו את ייעודם‬
‫בחינוך המהנדסים והארכיטקטים שיבנו בעתיד את המדינה היהודית‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬כשאנו נכנסים לשנת ההוראה ה‪ 90-‬של הטכניון‪ ,‬חילופי המשמרות בסגל ההוראה‬
‫והמחקר נמצאים בעיצומם‪ .‬מאז כניסתי לתפקידי בשנת ‪ 2009‬פרשו לגמלאות ‪107‬‬
‫חברי סגל וגויסו ‪ .128‬בעשור האחרון גויסו ‪ 245‬חברי סגל‪ ,‬וכיום עומד מספר חברי‬
‫הסגל על כ‪ .530-‬כלומר ‪ -‬קרוב למחצית חברי הסגל הצטרפו אליו בעשר השנים‬
‫האחרונות‪ .‬בשנת ‪ ,2020‬רבים מ‪ 600-‬חברי הסגל יהיו פנים חדשות בטכניון‪.‬‬
‫אני נפגש עם חברות וחברי הסגל החדשים ומתרשם מאוד‪ .‬זו תעודת הזהות שלהם‪,‬‬
‫כפי שהיא מצטיירת מהמפגשים איתם‪ :‬מרביתם סיימו דוקטורט באחת מאוניברסיטאות‬
‫המחקר בארץ‪ ,‬השלימו בתר‪-‬דוקטורט באוניברסיטה מובילה מעבר לים‪ ,‬ואז ויתרו על‬
‫הצעות מפתות בחו"ל ושבו הביתה‪ .‬איכותם מעולה‪ ,‬ויעידו על כך הזוכים הרבים במלגות‬
‫אלון‪ ,‬בפרסי קריל ובמענק לחברי סגל צעירים של האיחוד האירופי ‪ .ERC -‬הטכניון נמנה‬
‫עם ‪ 20‬האוניברסיטאות המובילות באירופה במספר הזוכים במענק זה‪.‬‬
‫אנו משקיעים מאמץ אדיר בגיוס ובקליטה של חברי הסגל הצעירים‪ .‬אני משתתף‬
‫בתהליך זה יחד עם פרופסור גדי שוסטר‪ ,‬המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים‪ ,‬ועוסק‬
‫בשכנוע אישי במידת הצורך‪ .‬איננו חוסכים בהשקעה במעבדות ובציוד מחקרי ובסיוע‬
‫במעבר לחיפה ובדיור‪ .‬בביקור בכפר המשתלמים שלנו תוכלו לפגוש ילדות וילדים‬
‫צוהלים שעדיין מדברים במבטא זר‪ ,‬אך מתנהגים כישראלים לכל דבר‪ .‬המקום היה‬
‫ל"מרכז קליטה" שוקק חיים‪.‬‬
‫גייסנו קרנות לצורך תמיכה בקליטתן של המשפחות הצעירות‪ ,‬כמו הקרן למנהיגים במדע‬
‫וטכנולוגיה שהוקמה בידי משפחת טאוב‪ ,‬וקתדרות מיוחדות לחברי סגל צעירים‪ .‬אנו‬
‫מממנים תקופת בתר‪-‬דוקטורט ב‪ MIT-‬לצעירות וצעירים שיחזרו בתום התקופה כחברי‬
‫סגל בטכניון‪.‬‬
‫יעדנו הוא להמשיך ולקלוט בשנים הקרובות ‪ 30‬חברי סגל חדשים מדי שנה‪ ,‬וכך נגיע‬
‫ל‪ 600-‬חברי סגל בשנת ‪ .2020‬אנו שמחים לראות מדי שנה יותר ויותר נשים בין חברי‬
‫הסגל שלנו‪.‬‬
‫אין ספק ‪ -‬עתידו של הטכניון נקבע כעת‪ .‬מי שנכח במפגשים ובקבלת הפנים לחברי‬
‫הסגל החדשים ראה מיד‪ :‬זה יהיה עתיד טוב מאוד‪ .‬בין הפנים היפות והחדשות של‬
‫הטכניון תוכלו לראות את מנהיגי העתיד שלנו‪ ,‬אשר יובילו את הטכניון למחצית השנייה‬
‫של המאה ה‪.21-‬‬
‫‬
‫‬
‫פרופסור פרץ לביא‪,‬‬
‫נשיא‬
‫‪http://www.facebook.com/Technion.Israel • http://www.youtube.com/user/technion‬‬
‫מכה‬
‫גלים‬
‫להחזיר מדענים ישראלים הביתה ולחזק את‬
‫לימודי הליבה‪ .‬פרופסור‪-‬מחקר מוטי שגב‬
‫פרופסור‪-‬מחקר מוטי שגב‪,‬‬
‫החוקר את האינטראקציה בין‬
‫אור לחומר‪ ,‬הוא חתן פרס ישראל‬
‫בחקר הכימיה וחקר הפיזיקה‬
‫לשנת תשע"ד‬
‫ב‬
‫ ‪ 5‬בינואר התבשר פרופסור‪-‬מחקר מוטי בטירת הכרמל‪ ,‬שימש מתרגל בפקולטה‬‫למתמטיקה והדריך טיולים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫שגב על זכייתו בפרס ישראל בחקר‬
‫הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע"ד‪ .‬בנימוקי בתום התואר הראשון המשיך שגב למסלול‬
‫ועדת הפרס נקבע כי פרופסור שגב‪ ,‬חבר סגל ישיר לדוקטורט‪ ,‬שאותו סיים בסוף ‪,1990‬‬
‫בפקולטה לפיזיקה בטכניון‪ ,‬הוא "פיזיקאי פורץ ולפוסט‪-‬דוקטורט בקלטק (המכון הטכנולוגי‬
‫של קליפורניה (‪ .)Caltech‬בסיום הפוסט‪-‬‬
‫דרך בתחומי האופטיקה והלייזרים‪ .‬תרומותיו‬
‫פורצות הדרך מהוות מקור השראה‪ ,‬ועבודותיו‬
‫דוקטורט קיבל משרת פרופסור‪-‬משנה‬
‫המדעיות מצוטטות באלפי מאמרים מדעיים"‪.‬‬
‫(‪ )assistant professor‬באוניברסיטת‬
‫תחומי המחקר של פרופסור שגב כוללים‬
‫פרינסטון בארה"ב‪ ,‬שם התקדם תוך ‪ 4.5‬שנים‬
‫אופטיקה‪ ,‬לייזרים ואינטראקציה בין קרינה‬
‫לדרגת פרופסור מן המניין‪ .‬בקיץ ‪ 1998‬חזר‬
‫לחומר‪ .‬ועדת הפרס‪ ,‬שכללה את פרופסור‬
‫לארץ והצטרף לפקולטה לפיזיקה בטכניון‪,‬‬
‫חיים הררי (ראש הוועדה)‪ ,‬פרופסור איתמר‬
‫ובשנת ‪ 2009‬קּודם לדרגה האקדמית הגבוהה‬
‫וילנר ופרופסור דני שכטמן‪ ,‬ציינה כי "התעוזה ביותר ‪ -‬פרופסור‪-‬מחקר (‪distinguished‬‬
‫המדעית של פרופסור שגב והידע המעמיק שלו ‪ - )professor‬הניתנת על הצטיינות מחקרית‬
‫מהווים מעיין מתגבר של רעיונות מהפכניים‬
‫יוצאת דופן‪.‬‬
‫ושל תוצאות נסיוניות פורצות דרך"‪.‬‬
‫פרופסור שגב זכה בשורה ארוכה של פרסים‪,‬‬
‫את התואר הראשון עשה שגב בפקולטה‬
‫ביניהם פרס ארתור שוולוב במדעי הלייזר‬
‫להנדסת חשמל בטכניון‪ .‬במהלך התואר‪,‬‬
‫לשנת ‪ 2014‬מטעם האגודה האמריקאית‬
‫שאותו סיים בהצטיינות תוך שלוש וחצי שנים‪,‬‬
‫לפיזיקה‪ .‬הוא החוקר הישראלי הראשון‬
‫למד גם את רוב המקצועות הנדרשים לתואר‬
‫הזוכה בפרס יוקרתי זה‪ .‬פרסים נוספים‬
‫ראשון בפיזיקה‪ .‬באותן שנים ‪ -‬תקופת מלחמת שהוענקו לפרופסור שגב הם הפרס היוקרתי‬
‫לבנון הראשונה ‪ -‬עשה גם יותר מ‪ 250-‬ימי‬
‫באלקטרוניקה קוואנטית (‪ )2007‬ופרס מקס‬
‫מילואים כמפקד יחידת סיור‪ ,‬הדריך נוער‬
‫בורן (‪ .)2009‬בשנת ‪ 2011‬נבחר פרופסור‬
‫שגב לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪.‬‬
‫משימות לעתיד‬
‫לרגל ההודעה על זכייתו בפרס ישראל העניק‬
‫פרופסור שגב ראיון לאבי בליזובסקי‪ ,‬כתב‬
‫מגזין הטכניון ועורך אתר "הידען"‪ .‬בראיון הציג‬
‫פרופסור שגב את שני הנושאים העיקריים‬
‫שבכוונתו לקדם במישור הציבורי‪ :‬החזרת‬
‫מוחות מחו"ל‪ ,‬ושילוב הציבור החרדי בתחומי‬
‫המדע והטכנולוגיה‪" .‬ראשית עלינו לחזק את‬
‫המדע בישראל‪ ,‬ולהחזיר ארצה כמה שיותר‬
‫מהצעירים שלנו השוהים בחו"ל‪ .‬כיום יש‬
‫מספיק משרות ותקנים בכל האוניברסיטאות‬
‫הישראליות‪ ,‬ואנחנו לא נופלים ממקומות‬
‫כמו פרינסטון‪ MIT ,‬וקלטק בכמה פרמטרים‬
‫קרדינליים כגון איכות הדוקטורנטים והזמן‬
‫שחוקר יכול להקדיש למחקר‪ .‬שנית‪ ,‬לימודי‬
‫הליבה חייבים להתקיים גם במגזר החרדי‪,‬‬
‫כפי שכבר אמר פרופסור דני שכטמן‪ .‬לא‬
‫יתכן שבמדינת ישראל יהיו בתי ספר יסודיים‬
‫שלא ילמדו מתמטיקה‪ .‬כל בית ספר יסודי‬
‫צריך להיות מחויב בחוק ללמד מתמטיקה‬
‫ברמה נאותה‪".‬‬
‫חדשות‬
‫‪3‬‬
‫חדשות‬
‫‪4‬‬
‫להיות גדולים בחזון‬
‫"איזה מזל שהטכניון קם לפני מדינת ישראל‪ ,‬והניח את התשתית‬
‫למדינה‪-‬שבדרך‪ ",‬אמר נשיא המדינה שמעון פרס בביקור בטכניון‬
‫פתיחת שערים‪ .‬שרה קציר‪ ,‬ראש היחידה לקידום סטודנטים‬
‫בלשכת דיקן הסטודנטים‪ ,‬הנחתה את הפאנל שבו השתתפו‬
‫מטר‪ ,‬דנה‪ ,‬חן ויהודה‪" .‬בשנים האחרונות פתח הטכניון את שעריו‬
‫בפני החברה הישראלית כולה‪ ,‬ובעיקר בפני הפריפריה‪ .‬התוצאה‬
‫היא שכיתה טיפוסית אצלנו היא מיקרוקוסמוס של החברה‬
‫הישראלית‪ :‬יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬חילונים‪ ,‬דתיים וחרדים‪.‬‬
‫ההצלחה בתהליך הזה מרשימה בעיקר לנוכח העובדה שהטכניון‬
‫נודע בדרישותיו האקדמיות הגבוהות‪".‬‬
‫מגע ישיר‪ .‬דנה מקלאדה‪ ,‬תלמידת י"א בת ‪ 16‬מדלית אל כרמל‪,‬‬
‫לומדת בתוכנית "ניצני הטכניון" שבה משתתפים כיום ‪260‬‬
‫תלמידים‪" .‬זה לא פשוט ‪ -‬אני לומדת במכינה יום בשבוע‪ ,‬ומשלימה‬
‫בערב את החומר שהפסדתי בבית הספר‪ .‬אבל אני אוהבת מאוד‬
‫את הפרויקט‪ ,‬שמעניק לנו מגע ישיר עם העולם האקדמי‪ ,‬שנראה‬
‫לרבים מאיתנו רחוק‪ ,‬מאיים ולא נגיש‪ .‬אני מאמינה שהפרויקט‪,‬‬
‫שבמסגרתו אנחנו גם מקבלים סדנאות למנהיגות והעצמה אישית‪,‬‬
‫יוביל יותר ויותר תלמידים דרוזים לטכניון‪".‬‬
‫עושים היסטוריה‪ .‬יהודה‬
‫מורגנשטרן‪ ,‬בן ‪ 30‬מבני ברק‪,‬‬
‫לומד בפקולטה להנדסת תעשייה‬
‫וניהול במסגרת תוכנית חלמי"ש ‪-‬‬
‫חרדים לומדים מקצועות ישומיים‪.‬‬
‫"הרבה אנשים לא העלו על דעתם‬
‫שחרדים עשויים ללמוד בטכניון‪,‬‬
‫ולפעמים כשראו אותנו בקפטריה‬
‫היו אומרים לנו‪ :‬משגיח הכשרות‬
‫כבר היה כאן‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד‬
‫לתדמית הקרה והמנוכרת של‬
‫הטכניון‪ ,‬התקבלנו כאן בחום על‬
‫ידי אנשי המכינה‪ ,‬חברי הסגל‬
‫והיחידה לקידום סטודנטים‪.‬‬
‫"כשד"ר ליאון ויינטראוב ניגש‬
‫ללוח ביום הראשון של המכינה‬
‫ורשם שם (‪ ,)a+b2‬לא היה לנו‬
‫מושג מהו ה‪ 2-‬הזה ומהו הסימן‬
‫שבאמצע‪ .‬והמורה לאנגלית אמר‬
‫לנו שאנחנו עושים היסטוריה‬
‫בטכניון‪ ,‬כי זו פעם ראשונה‬
‫שמלמדים כאן את ה‪".ABC-‬‬
‫‪.‬‬
‫השוק והחיסון‪ .‬מטר רוזן‪ ,‬תלמידת כיתה י' בת ‪ 15‬ממושב‬
‫אבירים‪ ,‬לומדת בטכניון במסגרת תוכנית "מדעני העתיד"‪.‬‬
‫"הטכניון נמצא ב‪ DNA-‬שלי ‪ -‬סבא וסבתא שלי למדו כאן‬
‫אווירונוטיקה‪ ,‬וגם אבא שלי הוא בוגר טכניון‪ .‬הטכניון הוא‬
‫מקום יפה מאוד וכיף להסתובב בו‪ ,‬אבל מה שיותר חשוב הוא‬
‫ההיחשפות ללימודים אקדמיים‪ .‬עד שהגעתי לטכניון מעולם לא‬
‫ישבתי על שיעורי בית יותר מעשר דקות‪ ,‬ולכן הלימודים כאן הם‬
‫שֹוק גדול מאוד ‪ -‬אבל גם סוג של חיסון‪ .‬האם אני חנונית? אם‬
‫חנונית זה ללמוד ולהשקיע‪ ,‬אין לי שום בעיה להיות חנונית‪".‬‬
‫מה זה מכינה‪ .‬חן אשר‪ ,‬תושב עכו בן ‪ ,26‬לומד בפקולטה לתעשייה וניהול‬
‫במסגרת תוכנית "רוסמן‪-‬עתידים"‪ ,‬המיועדת ליוצאי צבא תושבי הפריפריה‬
‫ומסייעת להם לרכוש השכלה ומקצוע‪" .‬בשכונה שלנו לא אמרו לילדים 'כשתהיה‬
‫גדול תלמד בטכניון‪ ',‬וצעירים רבים ממש לא יודעים מה יעשו אחרי הצבא‪ .‬לי‬
‫היתה תעודת בגרות לא ממש מזהירה‪ ,‬אבל במסגרת התוכנית הציעו לי מכינה‪.‬‬
‫לא ידעתי מה זה מכינה ומאין לממן אותה‪ ,‬אבל הציעו לי מימון של שכר הלימוד‬
‫פלוס מלגת קיום‪ .‬הגענו למכינה‪ ,‬חבורה של אנשים בלי שום רקע מתמטי‪,‬‬
‫והתחלנו ללמוד‪ .‬היו בדרך הרבה מחשבות על פרישה מהמכינה‪ ,‬אבל המעטפת‬
‫של 'עתידים' והטכניון נותנת לנו תמיכה כלכלית וליווי אישי ותעסוקתי‪".‬‬
‫חדשות‬
‫‪5‬‬
‫צילומים‪ :‬שלמה שהם‬
‫מתנה לנשיא המדינה ‪ -‬תמונות המציגות את תולדות הקשר בין הטכניון לבן גוריון ולפרס‪.‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬מנחה הפאנל יוסי ורדי‪ ,‬פרופסור דן שכטמן‪ ,‬פרופסור פרץ לביא‪ ,‬מר שמעון פרס‪,‬‬
‫פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרן צ'חנובר‬
‫"‬
‫איזה מזל שהטכניון הוקם ‪ 24‬שנים לפני‬
‫‪ ,1948‬וכך הניח את התשתית למדינה‪-‬‬
‫שבדרך‪ ".‬כך אמר נשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪,‬‬
‫בביקורו בטכניון ב‪ 8-‬בינואר‪" .‬אילו קמה‬
‫מדינת ישראל לפני הטכניון‪ ,‬הדרך היתה‬
‫קשה הרבה יותר‪ .‬אין כמעט שום דבר חשוב‬
‫בישראל שלא התחיל בטכניון‪ :‬הפקולטה‬
‫לאווירונוטיקה הכשירה את האנשים שהקימו‬
‫את התעשייה האווירית‪ ,‬וגם הכור בדימונה‬
‫נבנה על ידי אנשי טכניון‪ .‬ראיתי היום את להק‬
‫הלווינים שפיתחתם כאן‪ ,‬את הטכנולוגיות‬
‫החדשנית להתפלת מים ואת הטיפולים‬
‫החדשנים בסרטן‪ ,‬ואני גאה בטכניון ‪ -‬המוסד‬
‫שנתן את ה'מכה' הראשונה של ישראלים‬
‫שזכו בפרס נובל במדעים‪".‬‬
‫ההיי‪-‬טק ד"ר יוסי ורדי‪ ,‬אמר פרס כי "דוד‬
‫בן גוריון‪ ,‬שהיה חולֵם גדול‪ ,‬ביקש ממני פעם‬
‫להקים קבוצת כדורגל שתהיה אלופת העולם‪.‬‬
‫אמרתי לו שזה בלתי אפשרי‪ ,‬אבל לכם אני‬
‫אומֵר שהטכניון יכול להיות אלוף העולם בין‬
‫כל המוסדות מסוגו‪ .‬עלינו להעז לחלום‪,‬‬
‫כי ישראל היא ארץ קטנה בשטחה‪ ,‬ודלה‬
‫במשאבים‪ ,‬ולכן אין לנו ברירה אלא להיות‬
‫גדולים בחזון‪ .‬חזון אינו דבר מעשי‪ ,‬אבל הוא‬
‫הדבר שיוצר את המציאות החדשה‪".‬‬
‫נשיא המדינה הוסיף כי המשימה הדחופה‬
‫ביותר היא השגת שלום עם שכנינו‬
‫הפלסטינים‪" .‬עלינו להבין ששלום אינו דבר‬
‫מושלם‪ ",‬אמר פרס‪" ,‬וכי שלום לא‪-‬מושלם‬
‫עדיף על חוסר‪-‬שלום מושלם‪ .‬עם ירדן‬
‫ומצרים יש לנו שלום לא‪-‬מושלם‪ ,‬שהוא דבר‬
‫הרבה יותר טוב מן האלטרנטיבה‪ ,‬שהיא הרס‬
‫מושלם‪".‬‬
‫הבעת אמון ממזרח וממערב‬
‫נשיא הטכניון‪ ,‬פרופסור פרץ לביא‪ ,‬אמר למר‬
‫פרס כי "מורָך ורבָך בן גוריון אמר באחד‬
‫מביקוריו בטכניון כי ההתפתחות והקידמה‬
‫תלויות בשלושה גורמים ‪ -‬ידע‪ ,‬אנרגיה וחומרי‬
‫גלם; אבל הידע הוא החשוב משלושתם‪,‬‬
‫שכן הוא המאפשר לנו להשתמש באנרגיה‬
‫ובחומרי הגלם‪ .‬אין ספק שחזונו של בן‬
‫גוריון ‪ -‬הקמת מרכז מדעי עולמי במדינתנו‬
‫הזעירה ‪ -‬קרם עור וגידים‪ .‬תחושת השליחות‬
‫שהובילה להקמת הטכניון מלווה אותנו עד‬
‫היום‪ ,‬ולאחרונה נבחר הטכניון להנחיל דעת הן‬
‫במזרח והן במערב‪".‬‬
‫"מכונית לשני עמים"‬
‫ביקורו של מר פרס נפתח במפגש עם נשיא‬
‫הטכניון‪ ,‬ואחריו הוצגה בפניו מכונית הפורמולה‬
‫שנבנתה בטכניון‪ .‬המכונית‪ ,‬שתוכננה והורכבה‬
‫על ידי קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת‬
‫מכונות בהנחייתו של פרופסור ראובן כ"ץ‪,‬‬
‫זיכתה את הקבוצה במקום ‪ 19‬מתוך ‪57‬‬
‫בתחרות ‪ - Formula student‬ובמקום‬
‫הראשון מבין הקבוצות שהשתתפו בתחרות‬
‫זו בפעם הראשונה‪ .‬הסטודנטים אחמד עומרי‬
‫ודוריס פיטילון‪ ,‬שהציגו את המכונית בפני‬
‫הנשיא‪ ,‬הסבירו כי מדובר בקבוצה מעורבת‬
‫של יהודים וערבים‪" .‬אז זאת בעצם מכונית‬
‫לשני עמים‪ ",‬השיב הנשיא בחיוך‪.‬‬
‫בזכות השלום הלא‪-‬מושלם‬
‫במסגרת הביקור התקיים פאנל שבו השתתפו‬
‫ארבעה חתני פרס נובל ‪ -‬הנשיא פרס‬
‫והפרופסורים אברהם הרשקו‪ ,‬אהרן צ'חנובר‬
‫ודני שכטמן‪ .‬בפאנל‪ ,‬שאותו הנחה יזם‬
‫הסטודנטים אחמד עומרי ודוריס פיטילון‬
‫מציגים לשני הנשיאים את מכונית‬
‫הפורמולה הטכניונית‬
‫הדיסציפלינה‬
‫כמגבלה‬
‫בדרך לעידן הבין‪-‬תחומי‪ :‬פרופסור מנואל טרכטנברג נפגש בטכניון‬
‫עם חברי "מרכז המצוינות במחקר דלקים סולאריים"‬
‫"‬
‫פירוק מים על ידי חלודה (מעבדתו של פרופסור אבנר רוטשילד)‬
‫צילום‪ :‬מיקי קורן‬
‫אנרגיה‬
‫‪6‬‬
‫תוכנית ‪ I-CORE‬איפשרה לי לחזור‬
‫לכאן‪ ,‬להביא לטכניון ולישראל‬
‫את תחום הביולוגיה הסינתטית‪,‬‬
‫ולערוך מחקר שלא היה אפשרי בלעדי‬
‫התוכנית‪ I-CORE .‬היא פלטפורמה‬
‫מצוינת למימוש רעיונות שצומחים‬
‫באקדמיה‪ ,‬והמימון שנלווה לה ‪ -‬מימון‬
‫שהוא משמעותי אפילו במונחים‬
‫אמריקאים ‪ -‬מהווה תמריץ אובייקטיבי‬
‫ממשי לישראלים שרוצים לחזור לכאן‪".‬‬
‫כך אמר פרופסור‪-‬משנה רועי עמית‪,‬‬
‫מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון‪,‬‬
‫במפגש עם פרופסור מנואל טרכטנברג‬
‫בטכניון‪.‬‬
‫הלוקסוס והאחריות‬
‫פרופסור טרכטנברג‪ ,‬העומד בראש‬
‫ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב)‪ ,‬נפגש‬
‫בטכניון עם חברי הסגל הצעירים של‬
‫"המרכז הישראלי למצוינות במחקר‬
‫דלקים סולאריים"‪ :‬לילך עמירב‪ ,‬רועי‬
‫עמית‪ ,‬גליה מעיין‪ ,‬עוז גזית ומיטל‬
‫כספרי‪-‬טורוקר מהטכניון‪ ,‬אילנה‬
‫קולודקין‪-‬גל ממכון ויצמן ורונן ברקוביץ'‬
‫מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬כמו כן השתתפו‬
‫בפאנל שני חברי סגל ותיקים‪ :‬פרופסור‬
‫אבי לוי ממכון ויצמן ופרופסור‪-‬חבר‬
‫אבנר רוטשילד מהטכניון‪" .‬ההשכלה‬
‫הגבוהה בישראל עברה בשנים‬
‫האחרונות מהפך מערכתי‪ ,‬שהטכניון‬
‫הוא חוד החנית שלו‪ ",‬אמר פרופסור‬
‫טרכטנברג‪" .‬ה'אינטר‪-‬דיסציפלינריּות' ‪-‬‬
‫שהיתה עד לפני כמה שנים מין סיסמה‪,‬‬
‫‪ ,Buzzword‬שהסתובבה באקדמיה ‪-‬‬
‫הפכה למגמה ממשית‪ ,‬שמרכזי ‪I-CORE‬‬
‫מבטאים ומממשים אותה‪.‬‬
‫"כולנו מבינים שגבולות הדיצסיפלינה‬
‫הפכו למגבלה‪ ,‬וכיום אין כמעט שום‬
‫חלוצי שאינו אינטר‪-‬דיסציפלינרי‪ .‬אני‬
‫בטוח שצורות המחקר הקיימות‪ ,‬וההוראה‬
‫"פלטפורמה‬
‫פנטסטית"‬
‫ראש המרכז‪ ,‬פרופסור גדעון גרדר‪:‬‬
‫"חצי מהתקציב שלנו מופנה לגיוס‬
‫חברי סגל חדשים"‬
‫ת‬
‫הדמיה של אנזימים (מעבדתו של פרופסור יובל שוהם)‬
‫הדיסציפלינרית‪ ,‬יחלפו מהעולם‪.‬‬
‫תוכנית ‪ ,I-CORE‬שמעניקה לחוקרים‬
‫כמוכם פלטפורמה איכותית למחקר‬
‫בין‪-‬תחומי‪ ,‬היא הביטוי של המגמה‬
‫הזאת‪ .‬להשתתף בתוכנית הזאת‬
‫זה לוקסוס‪ ,‬אבל אתם חייבים להבין‬
‫שעם הלוקסוס הזה באה מחויבות‬
‫גדולה‪ ,‬אחריות לביצוע מחקר מעולה‬
‫וחדשני‪ .‬מה שאני מבקש מכם הוא‬
‫תעוזה‪ :‬אל תחששו ללכת רחוק עם‬
‫הדמיון שלכם‪ ,‬ולהוביל אותנו לעידן‬
‫הבא של המחקר האקדמי‪".‬‬
‫שיבת ציון‪ :‬יתרונות וקשיים‬
‫"אני תוצרת הטכניון וזה הבית שלי‪",‬‬
‫אמרה פרופסור‪-‬משנה מיטל כספרי‪-‬‬
‫טורוקר מהפקולטה למדע והנדסה‬
‫של חומרים‪" .‬התכוונתי ממילא‬
‫לחזור לכאן אחרי הפוסט‪-‬דוקטורט‪,‬‬
‫ממניעים ציוניים‪ ,‬אבל תוכנית‬
‫‪ I-CORE‬עזרה לי לחזור לטכניון‬
‫כחברת סגל ולהביא לכאן תחום‬
‫תיאורטי שאינו קיים בארץ‪ .‬כאן‪,‬‬
‫לראשונה‪ ,‬אני פועלת כתיאורטיקנית‬
‫בין נסיונאים‪ ,‬וזה מעניק לי המון‬
‫השראה ועניין מחקרי‪ .‬הפעילות‬
‫הזאת הופכת את הטכניון‪ ,‬שהוא‬
‫בית‪ ,‬למקום שאני יכולה לפרוח בו‬
‫מבחינה מקצועית‪".‬‬
‫חברי המרכז למצוינות במחקר‬
‫דלקים סולאריים הציגו בפני פרופסור‬
‫טרכטנברג גם את הקשיים שהם‬
‫חוו כמסיימי פוסט‪-‬דוקטורט שביקשו‬
‫לחזור מחו"ל לישראל‪" .‬במצב‬
‫הדיור הנוכחי בישראל קשה מאוד‬
‫להיקלט בארץ‪ ",‬אמר פרופסור‪-‬‬
‫משנה עמית‪" .‬אנשים כמוני‪ ,‬שהקריבו‬
‫המון בשביל קריירה אקדמית‪ ,‬רוצים‬
‫לחזור לארץ אבל לא יודעים איך‬
‫יסתדרו כאן עם דירה‪ ,‬גנים לילדים‪,‬‬
‫ביטוח לאומי‪ ,‬קופת חולים‪ .‬מעבר‬
‫לעניין האישי ישנה הסוגייה הכאובה‬
‫של הקמת מעבדה‪ .‬לטכניון יש סל‬
‫קליטה מצוין‪ ,‬אבל חוק המכרזים‬
‫הופך את הקמת המעבדה לפרויקט‬
‫ארוך ומייגע‪ ,‬שנמשך לעתים שנתיים‬
‫שלמות ‪ -‬תקופה שבה החוקר נאלץ‬
‫לעבוד ללא מעבדה‪ .‬המדינה חייבת‬
‫לקדם את ההיבטים האלה‪ ,‬האישי‬
‫והתשתיתי‪ ,‬במקביל למהפיכה‬
‫המוצלחת של מרכזי המצוינות‪".‬‬
‫פרופסור‪-‬חבר אבנר רוטשילד הציג‬
‫אף הוא כמה מהקשיים שבהם‬
‫נתקלים ישראלים‪-‬חוזרים באקדמיה‪:‬‬
‫"אנחנו מדענים‪ ,‬ובאנו לאקדמיה‬
‫כדי לשבור גבולות‪ ,‬אבל בישראל‪,‬‬
‫בשביל הדבר הכי בסיסי‪ ,‬צריך אלף‬
‫טפסים ומיליון חתימות‪ .‬ברור שזה‬
‫פוגע במחקר עצמו‪ ,‬אבל זה גם‬
‫מתסכל מאוד ומוציא את החשק‪.‬‬
‫אין לנו בטכניון בעיה של משאבים‪,‬‬
‫ואיכות הסטודנטים מעולה‪ ,‬אבל‬
‫הבירוקרטיה היא קיר לא נורמלי‬
‫ גם ברמה הלאומית וגם בתוך‬‫המוסדות האקדמיים ‪ -‬וסוגיית הדיור‬
‫היא מחסום משמעותי נוסף‪ .‬אני‬
‫גדלתי כאן בטכניון ורציתי לחזור‬
‫לכאן‪ ,‬אבל החזרה שלי מחו"ל‬
‫התעכבה כי באותן שנים קשות לא‬
‫היו כאן תקנים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬נפתחה‬
‫לי אפשרות לחזור‪ ,‬ובינתיים חלה‬
‫גם עליה בתקנים‪ .‬התוכנית חשובה‬
‫במיוחד משום שכולנו ‪ -‬בכל מרכזי‬
‫‪ - I-CORE‬עוסקים בטכנולוגיה‬
‫עתידית‪ ,‬שהתעשייה לא מתלהבת‬
‫להשקיע בה‪ ,‬משום שזו השקעה‬
‫לטווח ארוך ובסיכון גבוה‪ .‬אני מקווה‬
‫שהתוכנית תקרב את התעשייה‬
‫לאקדמיה‪ ,‬וגם תמצב את האקדמיה‬
‫באופן חיובי בתודעת הציבור‪".‬‬
‫וכנית מרכזי המצוינות ‪I-CORE (Israeli‬‬
‫‪)Centers of Research Excellence‬‬
‫היא יוזמה של ממשלת ישראל והוועדה לתכנון‬
‫ולתקצוב (ות"ת)‪ .‬מרכזי התוכנית‪ ,‬הממוקמים‬
‫במוסדות שונים‪ ,‬נועדו לחזק את מעמדה‬
‫המחקרי של מדינת ישראל ואת האטרקטיביות‬
‫שלה בקרב חוקרים מובילים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫אחד המרכזים האלה הוא "המרכז הישראלי‬
‫למצוינות במחקר דלקים סולאריים" (‪Solar‬‬
‫‪ ,)Fuels I-CORE‬שהוקם לפני כשנתיים‬
‫ואותו מוביל הטכניון‪ .‬כיום פעילים בו עשרות‬
‫חוקרים מארבעה מוסדות‪ :‬הטכניון‪ ,‬מכון ויצמן‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ומיגל (המכון‬
‫למחקר מדעי בגליל)‪ .‬המרכז עוסק בפיתוח‬
‫דלקים המופקים מאור השמש ומהצומח‪,‬‬
‫מפירוק מים ומפירוק דו‪-‬תחמוצת הפחמן‪.‬‬
‫"לנוכח צמצום עתודות הנפט‪ ,‬וההשלכות‬
‫השליליות של שימוש בנפט ובפחם על‬
‫הסביבה‪ ,‬הולכת וגדלה חשיבותם של מקורות‬
‫חלופיים אלה‪ ",‬אמר ראש המרכז פרופסור‬
‫גדעון גרדר‪" .‬האתגר שלנו הוא אינטר‪-‬‬
‫דיסציפלינריות אמיתית‪ ,‬ובאמת‪ ,‬הצלחנו להוביל‬
‫לשיתופי פעולה חדשים בין פקולטות ובין‬
‫מוסדות‪ .‬עד כה גייסנו כמעט ‪ 20‬מיליון דולר‬
‫ בעיקר מהאיחוד האירופי ‪ -‬ופרסמנו כ‪80-‬‬‫מאמרים‪ .‬כיום עובדים איתנו כ‪ 90-‬סטודנטים‬
‫לתארים מתקדמים וכ‪ 25-‬פוסט‪-‬דוקטורנטים‪.‬‬
‫במרכז חברים ‪ 27‬חברי סגל ותיקים ו‪8-‬‬
‫חדשים‪ ,‬ובכוונתנו לקלוט עוד שני חברי סגל‬
‫חדשים במהלך השנה הנוכחית‪ .‬חשוב לציין‬
‫שחצי מהתקציב הכולל שלנו מופנה לגיוס חברי‬
‫סגל חדשים‪ ,‬כלומר להשבת מוחות‪ .‬תוכנית‬
‫‪ I-CORE‬היא פלטפורמה פנטסטית לתהליך‬
‫הזה‪ ,‬ואין ספק שתוספת תקציב לפעילות הזאת‬
‫היתה מאפשרת לנו להביא חברי סגל נוספים‬
‫ולהגדיל את התיקצוב הזעום של חברי הסגל‬
‫הוותיקים‪ ,‬שעומד על ממוצע של ‪ 15‬אלף דולר‬
‫בשנה‪".‬‬
‫נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ציין כי‬
‫כיום פועלים בטכניון מרכזי מצוינות לאנרגיה‪,‬‬
‫ננו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬מדעי החיים והנדסה‪ ,‬רובוטיקה‪,‬‬
‫אנרגיה והנדסת מחשבים‪ ,‬וכי בקרוב יוקם מכון‬
‫נוסף‪ ,‬שיתמקד בחקר הסרטן‪ ,‬ובראשו יעמוד‬
‫פרופסור‪-‬מחקר אהרן צ'חנובר‪.‬‬
‫אנרגיה‬
‫‪7‬‬
‫‬
‫במחוזות הדמיון‬
‫בראשית נובמבר חנכה הפקולטה‬
‫לארכיטקטורה ובינוי ערים מעבדת ויזואליזציה‬
‫חדשה‪ .‬המעבדה‪ ,‬הראשונה מסוגה בישראל‪,‬‬
‫מאפשרת למשתמש "לסייר" וירטואלית‬
‫בהדמיות תלת‪-‬ממדיות של בניינים‪ ,‬ערים‬
‫ואתרים נופיים‪ .‬המערכת כוללת חיישנים‪,‬‬
‫שלושה מקרנים מסונכרנים‪ ,‬מסך קעור ברוחב‬
‫‪ 8‬מטרים‪ ,‬בקר אלחוטי ושבע מצלמות מעקב‪.‬‬
‫את הקמת המעבדה הובילו דיקן הפקולטה‬
‫פרופסור יהודה קלעי; פרופסור משנה דניאל‬
‫אורנשטיין‪ ,‬העומד בראש המעבדה; והאדריכלית‬
‫פרופסור‪-‬משנה דפנה פישר‪-‬גבירצמן‪ ,‬אשר‬
‫תכננה‪ ,‬עיצבה ופיקחה על ההקמה‪.‬‬
‫ארכיטקטורה‪ :‬מתיחת פנים‬
‫אדריכלות‬
‫‪8‬‬
‫בסיום תוכנית הלימודים‬
‫המשודרגת יקבלו‬
‫הסטודנטים תואר שני‬
‫מקצועי (‪)M.Arch‬‬
‫ה‬
‫פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬
‫משדרגת את תוכנית הלימודים‪.‬‬
‫גיבושה של המתכונת החדשה‪ ,‬שתיכנס‬
‫לתוקף לאחר אישורה במועצה להשכלה‬
‫גבוהה (המל"ג)‪ ,‬החל לפני כשלוש שנים‪.‬‬
‫סטודנטים שיסיימו את התוכנית החדשה‬
‫יקבלו תואר שני מקצועי באדריכלות‬
‫(‪ .)M.Arch‬דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופסור‬
‫יהודה קלעי‪ ,‬מסביר כי זה יהיה יישום‬
‫ראשון בישראל של מתכונת לימודים זו‪,‬‬
‫הנהוגה באוניברסיטאות מובילות בעולם‬
‫ובהן ‪ ,MIT‬הרווארד וברקלי‪.‬‬
‫עד כה העניקה הפקולטה לבוגריה תואר‬
‫ראשון מקצועי (‪ )B.Arch‬בארכיטקטורה‪,‬‬
‫בתוכנית חמש‪-‬שנתית‪ .‬התכנית‬
‫המשודרגת תצריך שנת לימודים נוספת‪,‬‬
‫ותעניק לבוגריה את התואר המקצועי‬
‫‪ .M.Arch‬בשיטת הצבירה ניתן יהיה‬
‫להשלים את הלימודים גם בתום חמש‬
‫שנים‪.‬‬
‫התוכנית המשודרגת תעניק לסטודנטים‬
‫תואר מקצועי ברמה של מאסטר‪,‬‬
‫השכלה רחבה ומעמיקה יותר‪ ,‬מעמד‬
‫מועדף בעולם תחרותי ועדיפות במוסדות‬
‫ובמשרדי תכנון‪.‬‬
‫הסטודנטים יוכלו להתמחות במגוון‬
‫תחומים כגון עיצוב עירוני‪ ,‬בנייה ירוקה‪,‬‬
‫היסטוריה‪-‬תיאוריה‪-‬ביקורת‪ ,‬שימור‬
‫המורשת הבנויה ואדריכלות דיגיטלית‪ ,‬וכן‬
‫ללמוד מגוון רחב של מקצועות משיקים‬
‫ומשלימים בפקולטות אחרות בטכניון‪.‬‬
‫מסלול ההכשרה יפוצל לשני תארים‬
‫ תואר ראשון עיוני ותואר שני מקצועי‪.‬‬‫את התואר הראשון העיוני (‪ )B.Sc‬במדעי‬
‫הארכיטקטורה יקבלו הבוגרים אחרי‬
‫ארבע שנים‪ .‬ההכשרה הרחבה שיקבל‬
‫בוגר במדעי הארכיטקטורה תאפשר לו‬
‫לעבוד בתחומי עיצוב שונים ומגוונים‪.‬‬
‫לאחר השלמת שתי שנות לימוד נוספות‬
‫לתואר המקצועי יוכלו המסיימים להירשם‬
‫בפנקס המהנדסים והאדריכלים ולהתחיל‬
‫את התמחותם לקראת רישוי כאדריכלים‪.‬‬
‫עם קבלת אישור המל"ג יוכלו סטודנטים‬
‫הנמצאים במהלך לימודיהם לתואר‬
‫‪ B.Arch‬לעבור לתוכנית הלימודים‬
‫החדשה‪ .‬סטודנטים ובוגרים מבתי‬
‫ספר אחרים לארכיטקטורה יוכלו אף‬
‫הם להתקבל ללימודים לקראת תואר‬
‫‪ ,M.Arch‬בתנאי שיעמדו בדרישות‬
‫המוצבות בפני הסטודנטים בטכניון‪.‬‬
‫רובוטיקה‬
‫בערבון מוגבל‬
‫איתן דבי‪ ,‬בוגר אוניברסיטת ‪Yale‬‬
‫ודוקטורנט בפקולטה להנדסת‬
‫מכונות‪ ,‬מאמין שהטכנולוגיה‬
‫חיונית לרפואה‪ ,‬אך לעולם‬
‫לא תחליף את הרופא האנושי‬
‫"חשוב מאוד שהשינוי הטכנולוגי בעולם הרפואה יתרחש לאט‪ ,‬כי מדובר בדיני נפשות‪ ".‬איתן דבי‬
‫"‬
‫רובוטים ומחשבים לעולם לא יחליפו את הרופא האנושי‪ ",‬אומר‬
‫איתן דבי‪ ,‬דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‪" .‬בני‬
‫אדם זקוקים לאינטראקציה ולמגע אנושי‪ ,‬ולכן לעולם לא יוכלו לתת‬
‫אמון מוחלט ברובוטים‪".‬‬
‫איתן דבי‪ ,‬בוגר המסלול לביו‪-‬טכנולוגיה באוניברסיטת ‪,Yale‬‬
‫יודע על מה הוא מדבר‪ .‬הוא גדל בארה"ב והגיע לישראל לפני‬
‫חמש שנים כדי ללמוד בתוכנית האמריקאית ללימודי רפואה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬כעבור שנתיים לקח פסק זמן מלימודי‬
‫הרפואה לטובת דוקטורט במעבדת הביו‪-‬רובוטיקה והביו‪-‬מכניקה‬
‫של פרופסור אלון וולף בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‪" .‬הרקע‬
‫הרפואי שלי קריטי למחקר ההנדסי‪ ",‬הוא מסביר‪" .‬אני רוצה להביא‬
‫הנדסה לעולם הרפואי‪ ,‬וזו המגמה שתלך ותתחזק בעתיד ‪ -‬שילוב‬
‫בין הנדסה לרפואה‪".‬‬
‫בעבודת הדוקטורט שלו הוא מתמקד בשיקום חולים לאחר ניתוח‬
‫ברך‪" .‬ניתוח הוא החדירה הגדולה ביותר לגוף אדם‪ ,‬ולעולם לא‬
‫נוכל להפקיד אותו בידיהם של רובוטים בלבד‪ .‬אנחנו המהנדסים‬
‫נותנים לרופא כלים טכנולוגיים‪ ,‬אבל הכלים האלה לא יכולים‬
‫להחליף אותו‪ .‬תמיד יהיה צורך בגורם אנושי שיהיה אחראי על‬
‫התהליך‪ .‬חשוב מאוד שהשינוי הטכנולוגי בעולם הרפואה יתרחש‬
‫לאט‪ ,‬כי מדובר בדיני נפשות‪ ,‬הרי מי שעומד למשפט במקרה של‬
‫מחדל הוא המנתח‪ ,‬לא המיכשור‪".‬‬
‫"ברך מרצדס"‬
‫המטופלים שעמם הוא עובד הם אנשים הסובלים משחיקת הברך‬
‫כתוצאה מאוסטאופורוזיס (דלדול עצם)‪ ,‬ומגיעים אליו לפני ניתוח‬
‫ברך או אחריו‪.‬‬
‫"שחיקת ברך היא בעיה רפואית שכיחה‪ ,‬הגורמת לחולים סבל רב‬
‫ותשישות‪ ,‬והפתרון הנפוץ לה הוא ניתוח להחלפת הברך‪ .‬ברוב‬
‫המקרים הניתוח אכן מפחית את הכאב‪ ,‬אך רבים מהמנותחים לא‬
‫מצליחים לחזור לרמת תפקוד רגילה‪ .‬אפשר לומר‬
‫שהניתוח מעניק לאנשים האלה 'ברך מרצדס'‪ ,‬אבל‬
‫הם לא 'נוהגים' בה נכון ולכן פוגמים בהצלחה ארוכת‪-‬‬
‫הטווח של הניתוח‪".‬‬
‫איתן מטפל במעבדה שלו בטכניון בחמישים מטופלים‬
‫מבוגרים שעברו ניתוח להחלפת הברך‪ ,‬או נמצאים‬
‫בשלב שלפני הניתוח‪ ,‬וסובלים משחיקת סחוס‬
‫ומאימוץ‪-‬יתר של מפרק הברך‪" .‬קשה להם ללכת‪ ,‬הם‬
‫לא עובדים‪ ,‬ומצבם הבריאותי גורם להם למצבי רוח‬
‫ולדיכאון‪ .‬הם מגיעים אלי מכל הארץ‪ ,‬בהפניית בתי‬
‫החולים‪ ,‬לפני הניתוח וגם אחריו‪ .‬המטופלים האלה‬
‫סובלים כאבים ולכן מסגלים לעצמם צורת הליכה‬
‫העלולה לפגוע בשריריהם ולהזיק לברך החלופית‪.‬‬
‫כדי לשפר את צורת ההליכה שלהם אני מציע להם‬
‫תוכנית טיפול ביו‪-‬מכנית‪.‬‬
‫"אנחנו מתאימים למטופל נעליים מיוחדות‪ ,‬שהוא‬
‫לוקח אותן הביתה ונועל בין ‪ 30‬דקות לשעה מדי יום‪.‬‬
‫אלה נעליים שלסולייתן הוצמד חצי כדור גומי‪ ,‬ולכן‬
‫הן גורמות למשתמש אי יציבות‪ .‬כדי להתייצב נדרש‬
‫המטופל להפעיל את שריריו‪ ,‬וכך הוא מחזק שרירים‬
‫המסייעים לו להתרגל לברך החלופית‪ .‬השיפור‬
‫בהליכה מפחית את הכאב‪ ,‬וגם עשוי לחסוך ניתוח‬
‫חוזר או ניתוח של הברך השנייה‪".‬‬
‫לאחר סיום הדוקטורט מתכוון איתן להמשיך ולשתף‬
‫פעולה עם פרופסור אלון וולף והמעבדה שלו‪" .‬זו‬
‫מעבדה מדהימה‪ ",‬הוא מסכם‪" ,‬ואני שמח להיות חלק‬
‫ממנה‪ ".‬בעתיד הוא רוצה להיות אורתופד‪ ,‬לשלב בין‬
‫שני העולמות ‪ -‬הנדסה ורפואה ‪ -‬ולהביא מיכשור‬
‫טכנולוגי יעיל יותר למיטת החולה‪.‬‬
‫ביו‪-‬מכניקה‬
‫‪9‬‬
‫מזון ומיתוס‬
‫‪10‬‬
‫"האיּום האמיתי טמון לא בטכנולוגיה ובהנדסה‪ ,‬אלא באורח החיים ההולך ומתדרדר‪ ".‬מימין לשמאל‪ :‬פאולינה רואיז‪ ,‬מעיין מוסקוביץ'‪,‬‬
‫יוסף ג'ובראן‪ ,‬פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס‪ ,‬כרמית שני לוי ודפנה משולם‬
‫מעבד‬
‫מזון‬
‫"אנשים נסחפים אחר מיתוסים כמו 'הסכנות שבקפה‬
‫נטול קפאין' ו'הנזקים שבצריכת חלב פרה'‪ .‬עלינו‬
‫להפסיק לפחד מהמדע ומהטכנולוגיה‪ ,‬ולהבין שאי‬
‫אפשר לספק את צורכי המין האנושי בלי מזון מעובד‪".‬‬
‫ראיון עם פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס‬
‫ב‬
‫שנת ‪ ,2010‬אחרי פוסט‪-‬דוקטורט והוראה באוניברסיטת‬
‫מסצ'וסטס‪ ,‬חזר פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס לפקולטה‬
‫להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון‪ ,‬שבה עשה את שלושת‬
‫תאריו‪" .‬חזרתי לישראל ולטכניון מתוך ציונות וגעגועים למשפחה‪,‬‬
‫וגם כדי להשתלב במוסד אקדמי מצוין עם תשתיות‪ ,‬סגל אקדמי‬
‫וסטודנטים מהשורה הראשונה‪".‬‬
‫ובתוך הפקולטה?‬
‫בפקולטה עצמה יש תרבות ארגונית מעולה ויחסים מתהדקים עם‬
‫התעשייה‪ ,‬ובשנים האחרונות יש גם מגמה של הצערת הסגל ‪-‬‬
‫מעין חילוף משמרות עם הפרופסורים הפורשים‪ .‬כל המרכיבים‬
‫האלה מכניסים רוח חדשה וחדשנית לרמת הלימוד ולרלוונטיות‬
‫של הבוגרים לחברות המזון והביו‪-‬טכנולוגיה‪.‬‬
‫גם בהשוואה לארה"ב?‬
‫בהחלט‪ .‬הסטודנטים הם למעשה "הזרוע המבצעת" של המחקר‬
‫המדעי‪ ,‬ובטכניון יש סטודנטים מעולים ‪ -‬זה לא רק מיתוס‪ .‬בכלל‪,‬‬
‫הטכניון הוא מקום מצוין במונחים עולמיים‪ ,‬ולא סתם הוא ממוקם‬
‫גבוה בדירוגים השונים‪ .‬להנהלת הטכניון ולראשי הפקולטות ברור‬
‫שהסוד הגדול הוא ההון האנושי‪ ,‬ולכן משקיעים בו משאבים רבים‪.‬‬
‫חברות המזון לא ממש אהודות כאן בארץ‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬ובעולם בכלל‪ ,‬יש בהחלט הטיה לא הוגנת נגד‬
‫החברות האלה‪ ,‬ובמקרים רבים הן "החשוד המיידי"‪ .‬הנחת המוצא‬
‫המוטעית היא שהן רודפות בצע וחסרות מצפון‪ ,‬ומרמות את‬
‫הציבור כשהדבר פועל לטובתן‪ .‬ההכללה הזאת מוטעית‪ ,‬ולפעמים‬
‫נשכחת בדיון הציבורי העובדה שאלה חברות מסחריות שאמורות‬
‫להרוויח‪ ,‬ואם לא ירוויחו הן לא ימשיכו לייצר אוכל ולספק לנו את‬
‫רמת החיים המערבית שאנחנו מורגלים בה‪.‬‬
‫מה ההבדל בין שתי התרבויות האקדמיות שהכרת?‬
‫התפיסה האמריקאית‪ ,‬לפיה ההצלחה האקדמית היא סיפורו‬
‫של הפרט‪ ,‬מהווה מכשול ביצירת שיתופי פעולה‪ .‬כך מוחמצים‬
‫היתרונות שבעבודה משותפת ובהפריה הדדית‪ ,‬שהם רכיב חיוני‬
‫בהצלחה של מחקרים מולטי‪-‬דיסציפלינריים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬התרבות‬
‫האקדמית בישראל בכלל‪ ,‬ובטכניון בפרט‪ ,‬הרבה יותר פתוחה‬
‫לשיתופי פעולה‪.‬‬
‫שירוויחו‪ ,‬אבל למה כל כך הרבה?‬
‫ייצור מזון נעשה אתגר קשה‪ ,‬מורכב ויקר יותר‪ .‬חברות המזון‬
‫נדרשות לספק את רצונו של הצרכן למוצר איכותי ובטוח‪ ,‬ואת‬
‫הדרישות ההולכות‪-‬ומחמירות של הרשויות‪ .‬ובזמן שחומרי הגלם‬
‫משתנים כל הזמן‪ ,‬החברות חייבות לייצר מוצר קבוע ובלתי‬
‫משתנה‪ .‬כל זה מאוד מורכב ויקר‪ ,‬והדבר‬
‫מתבטא גם ברמות שכר שאינן גבוהות‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫ובגלל רמות השכר אתה לא שם?‬
‫לא‪ .‬השכר "בחוץ" עדיין עדיף על השכר‬
‫באקדמיה‪ ,‬וזה לא היתרון היחיד בתעשייה‬
‫ יש משהו קוסם בעבודה האינטימית‬‫בפיתוח ובייצור‪ ,‬בהתמודדות עם אתגרים‬
‫בשטח ובהפקת מוצרים שכולנו צורכים‪.‬‬
‫כל זה בהחלט חסר לי כמדען‪ ,‬אבל‬
‫הבחירה שלי באקדמיה‪ ,‬ובטכניון בפרט‪,‬‬
‫נבעה מההחלטה להתמקד בעשייה מדעית‪,‬‬
‫כלומר להיות מדען‪.‬‬
‫מה זאת אומרת "להיות מדען"?‬
‫זאת אומרת יציאה מתמדת מה"קֹומפֹורט‪-‬‬
‫זֹון" לאזורים חשוכים ובלתי ידועים במטרה‬
‫להאיר אותם‪ .‬כל יום הוא אתגר חדש‪,‬‬
‫סיפור חדש‪ ,‬ואתה חייב תמיד להעז לנסות‬
‫את מה שלא ניסו לפניך‪.‬‬
‫ולהיכשל שוב ושוב?‬
‫כן ולא‪ .‬ברור שהרבה היפותזות מדעיות‬
‫נכשלות‪ ,‬אבל צריך להבין שכישלון של‬
‫ההיפותזה אינו כישלון של המדע‪ .‬כי‬
‫המדע מתקדם גם מתוך "כשלונות" כאלה‪,‬‬
‫שמגלים לנו תמיד משהו חדש או לפחות‬
‫פותחים לנו כיוון‪-‬מחקר חדש‪ .‬הבנת כשלון‬
‫היא לעיתים הבנה עמוקה של ידע שלא‬
‫היה קיים קודם‪.‬‬
‫"להיות מדען פירושו לצאת‬
‫מה'קֹומפֹורט‪-‬זֹון' שלך‬
‫לאזורים חשוכים ובלתי ידועים‬
‫במטרה להאיר אותם‪ ,‬ותמיד‬
‫להעז לנסות את מה שלא‬
‫ניסו לפניך"‬
‫וכשפרויקט שלם נגמר בפְלֹוּפ?‬
‫אז זה אחלה פלופ! אם אנחנו מתבאסים‬
‫ממנו‪ ,‬זה סימן שאנחנו מצפים שהטבע‬
‫יתנהג לפי ההוראות שלנו‪ ,‬וזו ציפייה‬
‫מופרכת‪ .‬הטבע לא שואל אותנו איך‬
‫להתנהג ולכן‪ ,‬כשהוא מפריך את ההנחות‬
‫שלנו‪ ,‬אנחנו אמורים ללמוד מזה‪ ,‬לגלות‬
‫משהו חדש‪ ,‬לא להתייאש‪ .‬כל יום מלמד‬
‫אותנו דבר חדש‪ ,‬ולכן המחקר המדעי הוא‬
‫בשבילי הנאה גדולה‪ ,‬שגם מחלחלת לחיי‬
‫האישיים וליחסים בתוך המשפחה‪ .‬הגישה‬
‫המדעית תואמת גם את התפיסה האישית‬
‫שלי ‪ -‬לקחת אחריות במקום לקטר‪ ,‬לעשות‬
‫מתוך ידיעה שלא הכל יצליח‪".‬‬
‫פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס נולד בקולומביה‪,‬‬
‫וכשהיה בן חמש עלתה המשפחה לישראל‬
‫והשתקעה בנצרת עילית‪ .‬לאחר סיום‬
‫התיכון שקל ללכת לעתודה אקדמית אבל‬
‫בסופו של דבר בחר להתגייס לשירות‬
‫קרבי ‪" -‬כדי לתרום בצורה משמעותית"‪.‬‬
‫רק אחרי השחרור‪ ,‬בשנת ‪ ,2000‬החל את‬
‫לימודיו האקדמיים‪ .‬מיד לאחר סיום התואר‬
‫הראשון ב‪ 2004-‬החל את התואר השני‪,‬‬
‫והמשיך לדוקטורט במסלול ישיר בהנחיית‬
‫פרופסור אייל שמעוני‪ .‬בעבודת הדוקטורט‬
‫פיתח שיטה ל"עיטוף מולקולרי"‬
‫(ננו‪-‬אנקפסולציה) של אומגה ‪ 3‬בתוך‬
‫עמילן‪ ,‬שיטה שהגיעה לכדי הגשת בקשה‬
‫לפטנט‪.‬‬
‫למה זה טוב?‬
‫העמילן הוא מוצר טבעי שהגוף מקבל‬
‫בברכה‪ ,‬ובשיטה שפיתחנו אנחנו בעצם‬
‫משתמשים בו כסוס טרויאני המחדיר את‬
‫האומגה ‪ 3‬לתוך הגוף ושומר על החומר‬
‫הרגיש עד לשחרורו במהלך העיכול; ולא‬
‫סתם לתוך הגוף אלא ישירות למעי הדק‬
‫ שם מתפרקת ה"אריזה" שלנו באופן‬‫טבעי ומבוקר‪ .‬כך משתחרר התוכן ונהיה‬
‫זמין בדיוק במקום הנכון‪ .‬מחקרי המשך‬
‫לעבודת הדוקטורט הוכיחו שהשיטה הזאת‬
‫מגדילה משמעותית את זמינותה הביולוגית‬
‫של האומגה ‪ 3‬ושל חומרים נוטרצבטיים‬
‫(חומרים בעלי השפעות תזונתיות ורפואיות)‬
‫אחרים‪.‬‬
‫לעתים של ‪ ,100%‬בין תוצרי הפירוק‬
‫של חלבון חלב בגופם של תינוקות לבין‬
‫התהליך שהוא עובר במערכת המלאכותית‬
‫שלנו‪.‬‬
‫אתם מבחינים בין קבוצות גיל שונות?‬
‫בהחלט‪ .‬מערכת העיכול שלנו עוברת‬
‫שינויים משמעותיים במהלך חיינו‪,‬‬
‫והמערכות שבמעבדה שלנו מבחינות בין‬
‫תהליכי העיכול בקבוצות הגיל השונות‪.‬‬
‫"כישלון של ההיפותזה אינו‬
‫כישלון של המדע‪ ,‬כי המדע‬
‫מתקדם גם מתוך 'כשלונות'‬
‫כאלה‪ .‬הבנת ה'כישלון' היא‬
‫במקרים רבים הבנה עמוקה‬
‫של ידע שלא היה קיים קודם"‬
‫קשה להיות מהנדס מזון?‬
‫זה בהחלט לא פשוט‪ .‬למרות התדמית של‬
‫הענף שלנו‪ ,‬זהו תחום שהופך להיות היי‪-‬‬
‫טקי מאוד‪ ,‬ומסלול‪-‬היישום בו ארוך ומפרך‬
‫יותר מהמסלול המקביל בהיי‪-‬טק טכנולוגי‪.‬‬
‫אם כדי להקים חברה כמו "פייסבוק"‬
‫דרושים גראז' ומחשב‪ ,‬הרי שבתחומי המזון‬
‫והביוטק אתה חייב ניסויים‪ ,‬הוכחות‪ ,‬ניסיון‬
‫טכני‪ ,‬השקעה כספית גדולה והמון סבלנות‪.‬‬
‫איך בודקים את הדברים האלה?‬
‫יש כמובן מודלים ניסּויִי ּ ִים ויש ניסויים בבני‬
‫אדם‪ ,‬אבל בין שני הקצוות האלה יש המון‬
‫תחנות ביניים‪ ,‬כמו המעבדה הייחודית‬
‫שהקמתי כאן כחבר סגל‪ .‬במעבדה הזאת‬
‫אנחנו מבצעים מעין 'הדמיה ניסויית' של‬
‫דרכי העיכול במערכות‪-‬עיכול מלאכותיות‪.‬‬
‫אלה בעצם ביו‪-‬ריאקטורים שונים‪ ,‬המדמים‬
‫את הקיבה‪ ,‬את המעי הדק ואת המעי‬
‫הגס‪ ,‬ועוזרים לנו להבין את רמת הנעכלּות‬
‫(‪ )digestibilty‬של המזון ולתכנן מוצרים‬
‫המתאימים לצורכי הלקוחות‪.‬‬
‫לאן הולך הענף הזה כיום?‬
‫אחד הכיוונים הוא של "מזון מותאם אישית"‬
‫ ממש כמו רפואה אישית‪ .‬ידוע כיום‬‫שמערכת העיכול פועלת אחרת בגילאים‬
‫שונים ומושפעת גם ממשתנים כגון מוצא‬
‫ומגדר (נשים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬צריכות פחות‬
‫קלוריות מגברים)‪ .‬לכן אין "תפריטי מדף"‬
‫שמתאימים לכולם‪ ,‬ובמצב האופטימלי‬
‫יקבל כל אדם תזונה המתאימה לו אישית‪.‬‬
‫הדרך לשם עוד ארוכה ומרובת אתגרים‪,‬‬
‫אבל זה הכיוון‪.‬‬
‫מדוע ההדמיה הזאת חשובה כל כך?‬
‫כי מזון הוא אתגר מורכב‪ ,‬ויתכן למשל‬
‫שמתוך צירוף בין שני רכיבים בריאים‬
‫ובטוחים יווצר רכיב מזיק‪ .‬לכן עלינו‬
‫להתייחס למזון כאל מכלול‪ ,‬וכך גם‬
‫להתייחס לתהליך העיכול‪ .‬אנחנו‬
‫חייבים להבין מה עובר על רכיבי המזון‬
‫לפני תהליך העיכול ובמהלכו‪ ,‬ו'הקיבה‬
‫המלאכותית' שפיתחה הדוקטורנטית כרמית‬
‫שני‪-‬לוי היא צעד משמעותי מאוד בכיוון‬
‫הזה‪ .‬כרמית גם מבצעת תיקוף (ולידציה)‬
‫של המערכת באמצעות השוואה בין תוצרים‬
‫של מערכת העיכול המלאכותית לבין‬
‫דוגמאות של רכיבים שעברו במערכת‬
‫עיכול אנושית‪ .‬הדוקטורנטית אליס‬
‫מוסקוביץ' מצאה התאמה גבוהה מאוד‪,‬‬
‫אז לא תשתעמם בעשורים הקרובים‪.‬‬
‫אין סיכוי שיהיה משעמם‪ .‬זה תחום מורכב‬
‫מאוד‪ ,‬שיש בו מגבלות רבות ואילוצים‬
‫רבים ‪ -‬למשל האיסור על שימוש בחומרי‬
‫גלם שאינם רכיבי מזון‪ ,‬ודרישה גוברת‬
‫לשימוש ברכיבים טבעיים בלבד ובמינימום‬
‫עיבוד‪ .‬זה גם תחום דינאמי‪ ,‬שנמצא בשינוי‬
‫בלתי פוסק‪ ,‬ואחד השינויים המהותיים‬
‫בעשורים האחרונים הוא העברת הדגש‬
‫לעניין הבריאותי‪ .‬יצרני המזון נדרשים כיום‬
‫להתחשב בבריאותו של הצרכן‪ ,‬והתפקיד‬
‫שלנו הוא לעזור להם בכך באמצעות‬
‫מוצרים שישלבו בריאות‪ ,‬טעם ומחיר סביר‪.‬‬
‫השינוי הזה ניכר במוטו שליווה את מאמצי‬
‫הסיוע לאפריקה ‪ -‬אם בשנות השמונים היה‬
‫המוטו ‪,People have the right to food‬‬
‫מזון ומיתוס‬
‫‪11‬‬
‫מזון ומיתוס‬
‫‪12‬‬
‫הרי שכיום הוא ‪People have the right to‬‬
‫‪.right food‬‬
‫ומה תפקיד מהנדסי המזון במגמה הזאת?‬
‫מזון הוא לא משוואה מתמטית‪ ,‬ולכן דרושה‬
‫כאן הרבה עבודה הנדסית ומדעית‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫נדרש כאן איזון בין שני יעדים‪ :‬שימור הערכים‬
‫התזונתיים שבמזון‪ ,‬והרג מירבי של החיידקים‬
‫'הרעים'‪ .‬האתגר הזה עולה גם בתהליכים‬
‫פשוטים כמו בישול ביצים ‪ -‬כמה זמן לבשל‬
‫ביצה כך שהחיידקים המסוכנים ימותו‪ ,‬אבל‬
‫החלבונים הדרושים לנו מבחינה תזונתית‬
‫לא "ייהרגו"‪ .‬במעבדה אנחנו עוסקים כמובן‬
‫בתהליכים מורכבים יותר‪ ,‬שקשורים בעיבוד‬
‫אופטימלי של מזון‪.‬‬
‫מזון מעובד זו כיום כמעט מילה גסה‪.‬‬
‫יש כאן שילוב מצער של טרנדים ושל‬
‫דיסאינפורמציה‪ .‬צריך להבין שחלק מהמגמות‬
‫הנוכחיות‪ ,‬כמו למשל תנועת המזון הנא‬
‫(‪ ,)raw food‬אינן אופציות ריאליות בהקשר‬
‫הגלובלי‪ .‬אי אפשר להאכיל את אוכלוסיית‬
‫העולם כולה במזון נא‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬העיבוד‬
‫משפר במקרים רבים את האפקטיביות‬
‫התזונתית של המזון‪ .‬ניקח לדוגמה את‬
‫ַה ִלּיקֹו ֶפּן ‪ -‬חומר שנמצא בקליפת העגבניה‬
‫ומסייע במניעה של מחלות לב וכלי דם‪.‬‬
‫הליקופן הוא חומר גבישי וקשה לפירוק במצבו‬
‫הטבעי‪ ,‬אבל כשמבשלים את העגבניה בשמן‬
‫זית‪ ,‬הגבישים האלה מתרככים ונמסים וכך‬
‫הזמינות שלהם גדלה‪ .‬לכן רוטב פיצה עדיף‪,‬‬
‫בהיבט הזה‪ ,‬על עגבניה טרייה‪.‬‬
‫יכול להיות שאנחנו מפחדים מהמדע?‬
‫אנחנו מפחדים מכל מה שאנחנו לא מבינים‪,‬‬
‫וזה חייב להשתנות‪ .‬אילולא הטכנולוגיה‪,‬‬
‫האנושות לא היתה מצליחה להתמודד עם‬
‫גידול האוכלוסין‪ .‬אם לפני מאה וחמישים‬
‫שנה עבדה יותר ממחצית המין האנושי‬
‫בחקלאות ובמעגלי ההפצה של המזון‪ ,‬הרי‬
‫שכיום עובדים בחקלאות ‪ 7%‬בלבד‪ ,‬והשאר‬
‫פנויים לעיסוקים אחרים‪ ,‬חשובים לא פחות‪.‬‬
‫אנשים כמו ביל גייטס יכולים להתפנות למדע‬
‫ולטכנולוגיה בזכות העובדה שאת המזון‬
‫שלהם הם יכולים לקנות בסופר‪ .‬ולמרות‬
‫זאת‪ ,‬אנשים עדיין מפחדים מהמדע ומהקידמה‬
‫ונסחפים אחרי מיתוסים כמו "הסכנות שבקפה‬
‫נטול קפאין" ו"הנזקים שבצריכת חלב פרה"‪.‬‬
‫מיתוסים?‬
‫כן‪ .‬בייצור של קפה נטול קפאין השתמשו‬
‫פעם בממסים אורגניים כגון הקסאן‬
‫(‪ ,)hexane‬שהוא חומר רעיל; אבל כיום‬
‫הקפה הזה מיוצר בתהליכים אחרים ‪-‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מיצוי בלחצים גבוהים באמצעות מים‬
‫ בתהליך פשוט ובטוח‪ .‬חלב פרה אמנם אינו‬‫מתאים לכל האוכלוסייה‪ ,‬אך לרובנו הוא מקור‬
‫מצוין לחומרים בריאים רבים‪ ,‬ואני לא מכיר‬
‫שום הוכחה לכך שהוא מזיק לאנשים בריאים‪.‬‬
‫הבעיה היא שאנשים נסחפים בטרנדים בלי‬
‫שיהיו להם כלים להבדיל בין טענות אמת‬
‫לטענות שקריות‪.‬‬
‫הם דווקא בטוחים שיש להם כלים‪.‬‬
‫מה שיש להם זה אינטרנט‪ ,‬שהוא מאגר‬
‫אינסופי של מידע‪ ,‬שכל אחד יכול לפרסם בו‬
‫טענות וטיעונים וגם לקדם את עצמו במנועי‬
‫החיפוש‪ .‬כאן נכנסים אנחנו‪ ,‬המדענים‪ ,‬ואחת‬
‫המשימות שלנו היא לתת לציבור מידע‬
‫אמין ומבוסס‪ .‬זה מה שאני עושה בין השאר‬
‫בעמותת "בשער"‪ ,‬שפועלת למען חינוך מדעי‬
‫בקהילה‪ .‬האתגר שלנו הוא להנגיש את המדע‬
‫לציבור‪ ,‬והאתגר הספציפי שלי כמהנדס מזון‬
‫הוא להראות שאוכל הוא אתגר הנדסי ומדעי‪,‬‬
‫ושייצור מסחרי של מזון הוא למעשה הכרח‬
‫של העולם המודרני‪.‬‬
‫אז אולי נמשיך את השיחה במקדונלדס?‬
‫אני לא פוסל את מקדונלדס‪ .‬חשוב רק‬
‫להקפיד על מינונים סבירים ואכילה מאוזנת‪.‬‬
‫הנדסת מזון עשויה לספק פתרונות חדשים‪,‬‬
‫שיהוו דרך‪-‬התמודדות נוספת עם אורח החיים‬
‫הבעייתי שלנו ועם חוסר האיזון שאנחנו‬
‫מכניסים לחיינו‪ .‬אנחנו אוכלים יותר מדי‪,‬‬
‫פעילים מעט מדי ולא נחשפים מספיק‬
‫לשמש‪ .‬כל זה חייב להשתנות ‪ -‬אבל זה כבר‬
‫לא בתחום שלי‪.‬‬
‫צילום‪ :‬יוסף ג'ובראן‬
‫הדמיה מדויקת‪ ,‬לעתים ב‪ ,100%-‬של מערכת העיכול האנושית‪ .‬אחת המערכות ב"מעבדה לכימיה של מזון וחומרים פעילים"‬
‫הטור של רועי צזנה‬
‫ש ו ח ר‬
‫מאמא‪/‬עף‬
‫מ ד ע‬
‫ל‬
‫א!" צווחה האישה מהשולחן ממול‪ .‬היא‬
‫הצביעה על אשתי באצבע רועדת‪" .‬אַת‪...‬‬
‫אַת בהריון‪ ,‬נכון? אסור לך לאכול עוף!"‬
‫הדם קפא בעורקי והמזלג צנח מידִי ונחבט‬
‫בשולחן בצלצול חד‪" .‬לא‪ ...‬לא ידעתי!"‬
‫לחשתי‪ .‬הדם אזל מפנ ַי‪" .‬היא כבר בלעה כמה‬
‫חתיכות‪ .‬מה יקרה לה?"‬
‫היא ניגשה אלינו והניחה את ידיה על כתפינו‬
‫בחמלה אוהדת‪" .‬אני לא רוצה להלחיץ‬
‫אתכם‪ ",‬אמרה בהתרגשות‪" ,‬אבל בדיוק‬
‫קיבלתי ידיעה של ‪ - PETA‬הארגון ליחס אתי‬
‫לבעלי‪-‬חיים‪ .‬הם מסבירים שאם אישה אוכלת‬
‫עוף בזמן ההריון‪ ,‬הילד שלה יסבול מעורקים‬
‫פקוקים ויהיה מּועד למחלות לב כשיגדל‪ .‬אבל‬
‫זה לא הכל‪ .‬הדבר הנורא ביותר הוא ש‪"...‬‬
‫היא השתתקה והרימה יד לפיה בהשתנקות‬
‫מתוזמרת היטב‪ .‬נעצתי בה מבט מבועת‪.‬‬
‫"מה? מה יקרה לו?"‬
‫"הוא ייוולד עם איבר מין קטן מהרגיל!"‬
‫החדר החל מסתחרר סביבי‪ .‬הכל החשיך‪.‬‬
‫הסתובבתי אל אשתי בציפייה נואשת לעידוד‬
‫ותמיכה‪" .‬זה לא נשמע כל‪-‬כך נורא‪ ",‬אמרה‬
‫אשתי בשלווה‪.‬‬
‫בהיתי בה בעיניים קרועות לרווחה‪ .‬היא‬
‫אפילו לא הניחה את המזלג‪" .‬אני מכירה את‬
‫התיאוריה הזאת‪ ",‬אמרה בין לעיסה ללעיסה‪.‬‬
‫"באמת יש ארגון כזה‪ ,PETA ,‬שפרסם‬
‫את ההודעה כדי להזהיר נשים הרות מפני‬
‫השתתפות בתחרות אכילת כנפי עוף‪ .‬אבל‬
‫מוטת כנפיים‪ .‬אשתי תמשיך לאכול תרנגולות‪ ,‬לא לֹוקשים‬
‫ילדים‪ ,‬היזהרו מעצי באובב ומאמירות‬
‫"מדעיות" העומדות על כרעי תרנגולת‬
‫ברור לכם שכל העניין הוא עורבא פרח‪ ,‬נכון?"‬
‫הדודה נעצה בה מבט יוקד‪" .‬בריאותו של הילד‬
‫שלך אינה נושא למשחק‪ ",‬סיננה‪ .‬הנהנתי‬
‫במרץ ‪ -‬הרי בריאות זה חשוב‪ .‬גם‪.‬‬
‫"בוודאי שלא‪ ",‬הרגיעה אשתי את הרוחות‪" ,‬וזו‬
‫בדיוק הסיבה שצריך לבחון את הטענה של‬
‫‪ PETA‬לעומק‪ ,‬כדי להבין אם יש בה ממש‪.‬‬
‫כשעושים זאת‪ ,‬מגלים שהמחקר המדעי שעליו‬
‫מסתמך הארגון אכן הצביע על קשר בין צריכת‬
‫פְתאלֶטים על ידי האֵם לבין גודל הפין של הבן‪.‬‬
‫הסיבה היא שפתאלטים עלולים להפחית את‬
‫כמות הטסטוסטרון שמקבל העובר ברחם‪ ,‬וכך‬
‫להשפיע גם על התפתחות איברי המין שלו‪".‬‬
‫"הרי לכם‪ ",‬אמרה הדודה טובת הלב‪.‬‬
‫"עד כאן הכל נכון‪ ",‬המשיכה אשתי‪" .‬הטעות‬
‫של ‪ PETA‬היא בקישור בין עוף לרמת‬
‫פתאלטים גבוהה‪ ,‬ואפילו החוקרת שפרסמה‬
‫את המחקר הִבהירה שאין הצדקה לניסיון‬
‫לקשר בין אכילת כנפיים לבין גודל איבר המין‬
‫של העובר‪".‬‬
‫"אבל יש פתאלטים בעוף!" התעקשה הדודה‪.‬‬
‫"בהחלט‪ ",‬אישרה אשתי בקור רוח‪" ,‬אבל הם‬
‫קיימים גם במכלי פלסטיק‪ ,‬בחומרי הדבקה‪,‬‬
‫בסבונים‪ ,‬בשמָנים‪ ,‬במעילי גשם ואפילו בחלק‬
‫מהמוצרים הקוסמטיים בשוק‪ .‬הם נמצאים‬
‫בשפע של מזונות אחרים שאפשר למצוא‬
‫בסופר ‪ -‬ויותר מכל בתבלינים‪ .‬בבשר עוף‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המינון שלהם דווקא נמוך למדי‪".‬‬
‫"ומה בעניין השפעת צריכת עוף על מחלות לב‬
‫וסתימת עורקים?" הקשתה היועצת‪.‬‬
‫"הטענה הזו התבססה כנראה על מחקר‬
‫אוסטרלי‪ ,‬שהראה שלנשים שמנות נולדים‬
‫ילדים עם דפנות‪-‬עורקים עבות יחסית‪ ,‬וילדים‬
‫אלה חשופים לסיכונים כגון טרשת עורקים‬
‫בגיל צעיר ומחלות לב ושבץ בהמשך חייהם‪.‬‬
‫אבל גם אם כל זה נכון‪ ,‬הרי שהעוף לא קשור‬
‫לעניין ‪ -‬כי הוא אינו מאכל משמין‪".‬‬
‫אשתי סיימה ללעוס‪ ,‬ניגבה במפית את זוויות‬
‫פיה ונעצה את מבטה באישה הטובה שעדיין‬
‫רכנה מעלינו‪" .‬לכן את צריכה לשאול את‬
‫עצמך מאין יש לך זכות להטיף לנו מוסר‬
‫ולזרות פניקה על סמך מדע קלוקל שאפילו‬
‫לא בדקת לעומק‪ .‬יש לך טונות של חוצפה‪,‬‬
‫גברתי‪ ,‬אבל אפילו לא גרם אחד של אומץ‬
‫אינטלקטואלי‪".‬‬
‫אשתי הביטה בגברת הנבוכה ואז המשיכה‪.‬‬
‫ש ֵאלָה‬
‫"אבל יש עניין חשוב הרבה יותר‪ְ ,‬‬
‫ששניכם צריכים לשאול את עצמכם‪".‬‬
‫היא הרימה את המזלג ובחנה אותו בקפידה‪.‬‬
‫שיני המתכת החדות נצצו באור מנורת הניאון‬
‫שמעלינו‪ .‬נרתעתי לאחור מבלי להניע שריר‪.‬‬
‫קולה הצונן של אשתי שבר את השתיקה‬
‫המתוחה‪" :‬מה גרם לכם לחשוב שאני בכלל‬
‫בהריון?"‬
‫לתחקיר של המגזין ‪WomenHealth‬‬
‫בנושא‪http://blog.womenshealthmag.com/ :‬‬
‫‪/scoop/peta-chicken-pregnant-penis-size‬‬
‫מזון ומיתוס‬
‫‪13‬‬
‫הכל זורם‬
‫‪14‬‬
‫עלה על כל‬
‫זרימת אוויר סביב כנף‪-‬מטוס‬
‫להבה הנפלטת ממנוע סילון‬
‫משפחת פרנקל‪ :‬אליאנה‪ ,‬מוריה‪ ,‬קיילה‪ ,‬יהושע‪ ,‬סטיב וירמיה‬
‫ל‬
‫א מזמן מלאו שישה חודשים‬
‫להצטרפותו של פרופסור סטיב פרנקל‬
‫לפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‪ ,‬ואת‬
‫הראיון עמו הוא מבקש לקיים באנגלית‪ .‬הוא‬
‫נשוי לקיילה‪ ,‬שאותה פגש באוגוסט ‪1994‬‬
‫בכנס בינלאומי באירווין‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬ולשניים‬
‫ארבעה ילדים‪ .‬על שערו הג'ינג'י של פרנקל‬
‫מונחת כיפה‪.‬‬
‫הסיפור הרגיל של חלום על "לעשות‬
‫עליה"‪ ,‬שהתגשם סוף סוף?‬
‫בכלל לא‪ .‬הביקור הראשון שלי בישראל היה‬
‫בכלל ביקור מקצועי לגמרי ‪ -‬כנס בינלאומי‬
‫שהתקיים במרץ ‪ 2012‬בים המלח‪.‬‬
‫ומה קרה בכנס ההוא?‬
‫חזרתי ממנו עם ארבע הצעות עבודה ‪-‬‬
‫שתיים מהן מהטכניון ‪ -‬ועם רעיון משוגע‪:‬‬
‫לעשות עליה‪" .‬זה ‪ ",now or never‬אמרתי‬
‫לאשתי‪ ,‬וכעבור שנה ושלושה חודשים ‪-‬‬
‫ב‪ 11-‬ביוני ‪ - 2013‬היינו עם הילדים על‬
‫המטוס לכאן‪.‬‬
‫היית כבר בן ‪ ,47‬לא ילד‪.‬‬
‫לא ילד ואפילו לא נער ציוני אידיאליסט‬
‫שכרגע סיים הַיי‪-‬סְקּול‪ .‬היתה לי עבודה‬
‫טובה ‪ -‬במשך ‪ 20‬השנים האחרונות הייתי‬
‫חבר סגל באוניברסיטת ּ ֶפרְדּו (‪)Purdue‬‬
‫באינדיאנה ‪ -‬ויכול להיות שאלמלא העליה‬
‫לישראל הייתי ממשיך שם עד הפנסיה‪.‬‬
‫סטיב פרנקל נולד בקווינס‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1966‬ובגיל חמש עבר עם משפחתו‬
‫ללונג‪-‬איילנד‪ .‬את התואר הראשון‪ ,‬בהנדסת‬
‫אווירונוטיקה‪ ,‬עשה בבאפלו‪ ,‬באוניברסיטת‬
‫‪ ,State University of New York‬וסיים‬
‫אותו ב‪ .1988-‬באותו קיץ נסע למכון פון‬
‫קרמן בבריסל‪ ,‬בלגיה‪ ,‬ושם התאהב בתחום‬
‫דינמיקת הנוזלים (‪.)fluid dynamics‬‬
‫ב‪North Carolina State University-‬‬
‫עשה את התואר השני‪ ,‬ובשנת ‪ 1990‬חזר‬
‫לבאפלו‪ ,‬שם סיים כעבור שלוש שנים את‬
‫הדוקטורט‪ .‬לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת‬
‫דמיון‬
‫פרופסור סטיב פרנקל‪ ,‬מומחה לדינמיקת זורמים‪,‬‬
‫חזר מביקורו הראשון בישראל עם ארבע הצעות‬
‫עבודה והחלטה אחת‪" :‬לעשות עליה"‪.‬‬
‫כעבור שנה וחצי הוא כבר נחת כאן‪ ,‬עם אשתו‬
‫וארבעת ילדיו‪ ,‬וכיום הוא חבר סגל בפקולטה‬
‫להנדסת מכונות‬
‫זרימת נוזל בתוך תא עמוק‬
‫פרדו כחבר סגל ושם‪ ,‬במשך שני‬
‫העשורים האחרונים‪ ,‬נע במסלול הקידום‬
‫המקובל‪ .‬יחד עם הסטודנטים שלו ‪28 -‬‬
‫מסטרנטים ו‪ 17-‬דוקטורנטים ‪ -‬הוא‬
‫פרסם יותר מ‪ 65-‬מאמרים בכתבי עת‬
‫מדעיים‪.‬‬
‫איך קיבלו אותך בטכניון?‬
‫נהדר‪ .‬דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופסור פיני‬
‫בר יוסף‪ ,‬ליווה אותי בתהליך הקליטה‪,‬‬
‫והפקולטה קיבלה אותי נהדר‪ ,‬ממש כאילו‬
‫הייתי בן משפחה‪ .‬הקשרים כאן חורגים‬
‫מיחסי עבודה‪ ,‬והעובדה שזו אוניברסיטה‬
‫מדעית‪-‬טכנולוגית מלהיבה אותי מאוד‪.‬‬
‫בינתיים קיבלתי שנת פטור מהוראה‪,‬‬
‫כך שאני מתמקד במחקר‪ .‬בשנה הבאה‬
‫אלמֵד באנגלית‪ ,‬ואחר כך אתחיל ללמד‬
‫בעברית‪ .‬לשמחתי קיבלתי כאן מעבדה‬
‫וגם כוח מיחשוב עצום ‪ -‬מחשב ‪764‬‬
‫ליבות‪ ,‬שבקרוב יהיו בו אלף ליבות‪.‬‬
‫למה צריך כוח מיחשוב גדול כל כך?‬
‫דינמיקת נוזלים היא תעלומה גדולה‪ ,‬או‬
‫"שאלה פתוחה" גדולה‪ ,‬ומכיוון שמדובר‬
‫בהתליכים מורכבים מאוד דרוש כוח‬
‫עיבוד אדיר כדי לפתח מודלים ולבצע‬
‫סימולציות‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬חזקה מאוד בתחום‬
‫מיחשוב העל‪ ,‬ולדעתי היא תוכל להיות‬
‫מעצמה בתחום הזה‪.‬‬
‫מהי בעצם "דינמיקת נוזלים"?‬
‫זהו תחום שבו מפותחים מודלים‬
‫וסימולציות‪ ,‬המבוססים על משוואות‬
‫שמבטאות את דפוסי זרימת הנוזל על פי‬
‫החוק הניוטוני לנוזלים‪ .‬המודלים האלה‬
‫מסבירים את הזרימה במרחב במונחים‬
‫של מהירות‪ ,‬לחץ‪ ,‬צפיפות וטמפרטורה‪.‬‬
‫אני תיאורטיקן בתחום הזה‪ ,‬אבל לעבודה‬
‫שלי יש יישומים רבים ‪ -‬מנועי סילון‪,‬‬
‫הנדסה ביו‪-‬רפואית‪ ,‬ביולוגיה ומיחשוב‬
‫מקבילי‪.‬‬
‫תוכל לתת דוגמה ספציפית ליישומים‬
‫של המחקר התיאורטי הזה?‬
‫לאחרונה פיתחנו באוניברסיטת פרדו‬
‫משאבת דם חדשה‪ ,‬המבוססת על‬
‫עיקרון ואן קרמן (על שם תיאודור ואן‬
‫קרמן‪ ,‬מייסד המחקר האווירונאוטי‬
‫בעולם)‪ .‬במחקר הזה‪ ,‬שנערך בשיתוף‬
‫עם מנתח שעובד בבית חולים לילדים‪,‬‬
‫פיתחנו משאבה שמחליפה משאבות‬
‫פגועות בלבם של ילדים‪ .‬תינוקות עם‬
‫משאבה פגועה נאלצים לעבור שלושה‬
‫ניתוחי לב פתוחים‪ ,‬אבל המשאבה‬
‫שלנו יכולה להחליף ‪ -‬באופן ארעי או‬
‫לצמיתות ‪ -‬את המשאבה החסרה‪.‬‬
‫אז אתה לא לגמרי תיאורטיקן?‬
‫עקרונית אני יכול לחיות בלי מעבדה‪,‬‬
‫ולהסתפק במחשב‪ ,‬אבל כאן בפקולטה‬
‫בונים לי מעבדה שבה אוכל גם לבצע‬
‫ניסויים שיבחנו את המודלים התיאורטיים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫מי הצוות שלך כאן?‬
‫לשמחתי הגיע בעקבותי דוקטורנט שלי‪,‬‬
‫צרפתי שהחליט לעשות כאן אצלי את‬
‫הפוסט‪-‬דוקטורט‪ .‬בשבילי זאת כמובן‬
‫מתנה גדולה ‪ -‬סטודנט שאני אוהב‬
‫וסומך עליו‪ .‬זה מאפשר לי לדלג על‬
‫תהליך ארוך של הכשרה‪ .‬במהלך הזמן‬
‫אגייס כמובן סטודנטים נוספים‪.‬‬
‫היכן אתה גר?‬
‫ברמת בית שמש‪.‬‬
‫אוי‪ ,‬רחוק‪.‬‬
‫כן‪ ,‬זה רחוק‪ ,‬אבל בחרנו במקום הזה‬
‫אחרי חריש עמוק בקהילות הדתיות‬
‫בישראל‪ .‬חיפשנו קהילה שמתאימה‬
‫לנו ‪ -‬קהילה עם גרעין אנגלו‪-‬סקסי‬
‫משמעותי‪ ,‬שמקבלת בברכה אנשים‬
‫חדשים‪ .‬אנחנו לא דוברי עברית‪ ,‬בשלב‬
‫זה‪ ,‬והיה חשוב לנו שהאנשים סביבנו‬
‫ידברו גם אנגלית‪ .‬ברור שלמרחק‬
‫מהטכניון יש מחיר‪ ,‬אבל זה הטרייד‪-‬אוף‬
‫הכי טוב שמצאנו כאן‪.‬‬
‫בתור "בחור חדש בשכונה"‪ ,‬מה אתה‬
‫אומר על הישראלי הטיפוסי?‬
‫לא מה שנהוג לומר עליו‪ .‬אני נוסע‬
‫הרבה ברכבת ונהנה מזה מאוד‪ .‬כאן‬
‫אנשים מתעניינים בך באמת‪ ,‬לא כמו‬
‫באינדיאנה ‪ -‬שָם זה הרבה פעמים‬
‫בשביל הנימוס בלבד‪ .‬ישראל היא מדינה‬
‫דינמית מאוד עם המון צעירים‪ ,‬וזה נהדר‪.‬‬
‫אז הכל מושלם?‬
‫ברור שלא‪ .‬עשינו עליה לא כנערים‬
‫ציונים נלהבים ואידיאליסטיים אלא‬
‫כאנשים מבוגרים‪ ,‬עם משפחה‬
‫ועבודה‪ ,‬ולכן יש לנו פרספקטיבה יותר‬
‫ריאליסטית ופחות תמימה‪ .‬אנחנו לא‬
‫מתעלמים מבעיות ומקשיים‪ ,‬אבל אני‬
‫אוהב אתגרים‪ ,‬ובשורה התחתונה אני‬
‫מאוד מאושר ‪ -‬בטכניון ובקהילה שלנו‬
‫ברמת בית שמש‪.‬‬
‫כמה ילדים יש לכם?‬
‫ארבעה‪ :‬אליאנה (‪ ,)12‬יהושע (‪,)11‬‬
‫מוריה (‪ )7‬וירמיה (‪.)5‬‬
‫איך הם מסתגלים?‬
‫זה כמובן לא פשוט ‪ -‬שפה חדשה‪,‬‬
‫תרבות חדשה ‪ -‬אבל אני מאמין שהם‬
‫ירוויחו הרבה מההתמודדות‪ .‬מה שכן‪,‬‬
‫אנחנו חייבים ללוות אותם במסע הזה‪.‬‬
‫איך אתה מסכם את השינוי הדרסטי‬
‫הזה בחיים שלך?‬
‫זה היה תהליך מהיר מאוד‪ ,‬כמעט‬
‫בלתי נתפס‪ ,‬וקצת מוקדם עוד לסכם‪.‬‬
‫לפעמים אני מרגיש ממש סוריאליסטי‪,‬‬
‫אבל אז אני מניח למחשבות האלה‬
‫ומזכיר לעצמי שהעיקר זה לחיות ולחוות‬
‫את ההווה‪.‬‬
‫הכל זורם‬
‫‪15‬‬
‫חשיפה‬
‫‪16‬‬
‫בין הטיפות‬
‫מיקי וידנפלד‪ ,‬בקרוב דוקטורנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה‬
‫וחלל‪ ,‬מתעד בצילומיו את תחום המחקר שלו ‪ -‬מכניקת זורמים‬
‫כתיבה וצילום‪ :‬מיקי וידנפלד‬
‫ה‬
‫תשוקה שלי למכניקת זורמים התעוררה‬
‫בתואר הראשון‪ ,‬בהשראת צילומי הזרימה‬
‫בספרו של ון דייק‪.Album of Fluid Motion ,‬‬
‫את התואר הראשון עשיתי כעתודאי בטכניון‪,‬‬
‫בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל‪ .‬בתואר‬
‫השני‪ ,‬באותה פקולטה‪ ,‬חקרתי בעיה במכניקת‬
‫הזורמים‪ ,‬והתמקדתי ביציבות "מרנגוני‪-‬‬
‫בנרד" של שכבת נוזל‪ .‬במחקר הזה‪ ,‬שנערך‬
‫בהנחייתו של פרופסור יצחק פרנקל‪ ,‬ראיתי‬
‫כיצד ניתן להשתמש בכלים של מתמטיקה‬
‫שימושית לניתוח בעיה בסיסית ולהבנה עמוקה‬
‫של המנגנונים הפיזיקליים העומדים מאחורי‬
‫תופעות הזרימה‪.‬‬
‫את הדוקטורט אני מתחיל בימים אלו‪ ,‬גם הוא‬
‫בפקולטה לאווירונוטיקה‪ ,‬אך בנגזרת שונה של‬
‫מכניקת הזורמים ‪ -‬אווירו‪-‬אקוסטיקה‪ .‬המנחה‬
‫שלי הוא פרופסור‪-‬משנה אבשלום מנלה‪.‬‬
‫מכניקת הזורמים היא עולם תוכן מרתק‬
‫ומאתגר‪ ,‬שגם פונה לחוש האסתטי‪ .‬הצילומים‬
‫שלי‪ ,‬שמוצגים כאן‪ ,‬בוצעו בטכניקות של‬
‫"תאורה‬
‫מעשית" שלמדתי אצל תומר יעקובסון בבית‬
‫הספר לצילום "גליץ"‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬מלמעלה למטה‪:‬‬
‫עשן קטורת שעובר תהליך אי‪-‬יציבות‬
‫ומסתלסל ככל שהוא מתרחק מהמקור (ממקל‬
‫הקטורת)‬
‫סילון קפה ממכונת אספרסו זורם לתוך כוס‪.‬‬
‫בתהליך זה מתפרק הסילון לטיפות בהשפעתה‬
‫של תופעה הנקראת "אי‪-‬יציבות ריילי‪-‬פלטו"‬
‫טיפת חלב חודרת לתוך אגרטל מים ויוצרת‬
‫"טבעת ַע‪‎‬רּבֹול"‪ ,‬הנראית כענן‪-‬פטריה מפני‬
‫שהפכנו את התמונה‪ .‬פגיעת טיפת החלב‬
‫במים יוצרת טיפות וטבעות‪-‬ערבול קטנות‪,‬‬
‫שאותן אפשר לראות מימין‬
‫תמונת הרקע‪ :‬טיפת צבע‪-‬קירות צהוב‬
‫הנופלת לתוך מים (התמונה הפוכה)‬
‫●‬
‫●‬
‫●‬
‫●‬
‫מיקי וידנפלד (‪ )www.mickeyw.com‬הוא‬
‫צלם ומהנדס אווירונוטיקה המתגורר בחיפה‬
‫צלם קרקע‪-‬אוויר‬
‫נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא‬
‫הציג את צילומי‪-‬הציפורים שלו‬
‫ביום העיון השנתי לצפרות‬
‫"‬
‫ציפורים סיקרנו אותי במשך שנים רבות בעיקר‬
‫בתחום שלי ‪ -‬חקר השינה‪ ",‬מספר נשיא הטכניון‬
‫פרופסור פרץ לביא‪" .‬לציפורים יש דפוסי שינה‬
‫מרתקים‪ ,‬למשל דפוס המוח הישן‪-‬למחצה‪ .‬דפוס זה‪,‬‬
‫שאופייני בעיקר לציפורים נודדות‪ ,‬פירושו שכאשר‬
‫אחד מחצאי‪-‬המוח ישֵן‪ ,‬החצי השני ער‪ .‬זהו דפוס‬
‫נדיר יחסית‪ ,‬שקיים רק בקרב ציפורים ודולפינים‪.‬‬
‫מדוע הוא נחוץ לציפורים הנודדות? כי הוא מאפשר‬
‫להן לעוף בלי הפסקה‪.‬‬
‫"דפוסי‪-‬המעוף של להקות ציפורים גם הם מעניינים‬
‫אותי‪ ,‬ובאחד מטיולַי בדרום הארץ זכיתי לצפות‬
‫בתופעה שמזדמנת לצלמים‪-‬חובבים כמוני אולי‬
‫רק פעם בחיים‪ .‬זו היתה להקה של עשרות אלפי‬
‫זרזירים שביצעו תרגילי אווירובטיקה מרהיבים‪,‬‬
‫ולאחת התמונות שצילמתי שם אני קורא 'קסם‬
‫בשמים'‪ ,‬על שם ספרו של אחד מאבות הצפרות‪.‬‬
‫כיצד הציפורים מצליחות לעוף בהרמוניה יצירתית‬
‫כזו? השאלה הזאת מעסיקה לא רק צפרים אלא גם‬
‫מתמטיקאים ופיזיקאים‪ ,‬ובחמש השנים האחרונות‬
‫מתרחק המחקר בתחום הזה‪ .‬זהו תחום מרתק‪,‬‬
‫ואילו הייתי מתחיל כיום את הקריירה המדעית שלי‬
‫יתכן שהייתי בוחר בו‪ .‬אולי עוד אעסוק בתחום הזה‬
‫כשאסיים את תפקידי כנשיא הטכניון‪".‬‬
‫פרופסור לביא נשא הרצאה בנושא זה ביום העיון‬
‫השנתי ה‪ 34-‬לצפרות‪ ,‬שהתקיים באוניברסיטת תל‬
‫אביב ב‪ 2-‬בדצמבר‪.‬‬
‫חשיפה‬
‫‪17‬‬
‫הנהלה בכירה‬
‫‪18‬‬
‫טכניון מזרח ומערב‪ :‬קשר‬
‫פרופסור פאול פייגין‪ ,‬שהוביל את שיתופי הפעולה עם קורנל‬
‫בניו יורק ועם אוניברסיטת שנטאו בסין‪ ,‬נכנס לתפקיד טכניוני חדש‪:‬‬
‫סגן נשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים‬
‫כן לישראל‪ ,‬לא לקיבוץ‬
‫פאול פייגין נולד במלבורן‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ואת הדוקטורט‬
‫(ב‪ )Australian National University-‬סיים בשנת ‪.1975‬‬
‫"לישראל הגעתי בזכות אשתי נעמי‪ ,‬שהייתה פעילה בתנועת‬
‫הבונים‪ .‬ב‪ 1971-‬היא בילתה בשנת הכשרה בכפר הנשיא‪,‬‬
‫והתאהבה במקום ובארץ‪ .‬כל כך התאהבה‪ ,‬עד שהתנתה את‬
‫הנישואים שלנו בעליה לישראל‪ .‬הסכמתי‪ ,‬אבל הצגתי תנאי משלי‪:‬‬
‫לא קיבוץ‪ .‬ב‪ 1975-‬ביקרנו כאן בכמה אוניברסיטאות‪ ,‬וכעבור שנה‬
‫הצטרפתי לטכניון והתיישבנו בחיפה‪ .‬הייתי חבר הסגל הצעיר‬
‫ביותר בטכניון ‪ -‬בן ‪".24‬‬
‫פרופסור פייגין הצטרף לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול‪,‬‬
‫ובמהלך השנים נכנס לתחומים יישומיים יותר ויותר‪ ,‬כגון‬
‫סטטיסטיקה תעשייתית‪ .‬לקראת סוף כהונתו כדיקן פיתח קורס‬
‫בכריית נתונים‪ ,‬והעביר אותו בין השנים ‪.2002-7‬‬
‫מיזם נוסף‪ ,‬שאותו הכניס לטכניון יחד עם פרופסור איילה כהן‪,‬‬
‫הוא המעבדה לסטטיסטיקה‪ ,‬בה עסקו בין היתר בביו‪-‬סטטיסטיקה‬
‫ל‬
‫אחרונה סיים פרופסור פאול פייגין‬
‫את תפקידו כמשנה בכיר לנשיא‬
‫הטכניון‪ ,‬ונכנס לתפקיד חדש‪" :‬סגן הנשיא‬
‫לפרויקטים אסטרטגיים"‪ .‬במסגרת תפקיד‬
‫זה הוא יתמקד בעיקר בשני שיתופי‬
‫הפעולה הגדולים של הטכניון בחו"ל‪JTCII :‬‬
‫(מכון ג'ייקובס‪-‬טכניון‪-‬קורנל לחדשנות‬
‫בניו יורק) ומיזם ‪ TGIT‬בעיר שנטאו בסין‪.‬‬
‫"חתימתם של שני ההסכמים האלה‬
‫היא הישג אדיר‪ ",‬הוא אומר‪" ,‬אבל בשני‬
‫המיזמים אנחנו בתחילת הדרך‪ ,‬ויש עוד‬
‫המון עבודה‪".‬‬
‫ספר קצת על "מאחורי הקלעים" של‬
‫שני הפרויקטים האלה‪.‬‬
‫ה"ברית" עם קורנל החלה בשיחת ועידה‬
‫עם אנשי עיריית ניו יורק‪ .‬באותה שיחה‬
‫התבקשנו להסביר בפירוט איך היה הטכניון‬
‫ניגש להקמת סניף בניו יורק‪ .‬כעבור שנה‬
‫ תכנון ניסויים קליניים ופרה‪-‬קליניים וניתוח הממצאים‪ .‬את הידע‬‫שצבר בתחום הזה רתם להקמתה של חברת ‪,TechnoSTAT‬‬
‫שהחלה את דרכה בטכניון (בחסות מוסד הטכניון)‪ .‬הוא מייעץ‬
‫לחברות תרופות ולחברות למכשור רפואי בנושאים הקשורים‬
‫לניסויים וגם בפיתוח אלגוריתמים‪ .‬כמו כן עסק יחד עם פרופסור‬
‫עודד שמואלי‪ ,‬המכהן היום כמשנה לנשיא למחקר‪ ,‬בניבוי צריכת‬
‫החשמל עבור חברת החשמל על פי תרחישי מזג אוויר שונים‪.‬‬
‫הוא גם פיתח מודל שהעריך את השפעת הפעלת שעון הקיץ על‬
‫צריכת החשמל‪.‬‬
‫במהלך השנים קיים פרופסור פייגין קשרים עם מוסדות שונים‬
‫בעולם‪ ,‬ובהם אוניברסיטת קליפורניה‪-‬ברקלי‪ ,‬סטנפורד‪ ,‬ארגון‬
‫‪ CSIRO‬במלבורן וקורנל ‪ -‬האוניברסיטה שעמה זכה הטכניון‬
‫במכרז להקמת המכון לחדשנות בניו יורק‪ .‬הוא היה נשיא האגודה‬
‫הישראלית לסטטיסטיקה ודיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול‪,‬‬
‫חבר מועצת המנהלים של מוסד הטכניון וחבר הוועד המנהל‪.‬‬
‫בלבד‪ ,‬ב‪ 19-‬בדצמבר ‪ ,2011‬הכריז ראש‬
‫העיר ניו יורק מייקל בלומברג על נצחונה‬
‫של "ברית טכניון‪-‬קורנל"‪.‬‬
‫בתחרות השתתפו ‪ 17‬קבוצות של‬
‫אוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים‪,‬‬
‫ואנחנו ניצחנו בזכות הצעה מרחיקת לכת‪,‬‬
‫שחרגה מהדפוסים הרגילים של לימודים‬
‫אקדמיים‪ .‬בין השאר הדגשנו את השילוב‬
‫בין לימודים ותעשייה ואת ההתנסות של‬
‫הסטודנטים בתעשיות הרלוונטיות ביותר‬
‫לעיר‪ .‬כמו‪-‬כן התחייבנו להתחיל את‬
‫הפעילות האקדמית כבר בשנת ‪,2013‬‬
‫ועמדנו בכך‪ .‬תוכנית המגיסטר במדעים‬
‫יישומיים ‪ -‬תוכנית משותפת לנו ולקורנל ‪-‬‬
‫תיפתח באביב הקרוב‪.‬‬
‫וה"ברית" עם שנטאו להקמת ‪?TGIT‬‬
‫כשביקרנו בסין לפני כשנה חשבנו על‬
‫שיתוף פעולה מינימליסטי מאוד ‪ -‬לקיים‬
‫כמה תכניות לימוד משותפות ‪ -‬אבל‬
‫הם רצו שנלך בגדול‪ .‬הם קיבלו החלטה‬
‫אסטרטגית להביא תרבות חדשה‬
‫לאקדמיה הסינית‪ ,‬ולשמחתנו הם בחרו‬
‫בטכניון כשותף לבניית המודל החדש הזה‬
‫בסין‪ .‬הפגישות איתם לא היו מו"מ עסקי;‬
‫הם רצו את הערך המוסף שלנו כמוסד‬
‫אקדמי‪ ,‬מדעי וטכנולוגי מוביל‪ .‬לא צריך‬
‫להסיק שלא היו (ולא יהיו) קשיים בדרך‬
‫הארוכה למימוש‪ .‬היו מחלוקות שהיה צריך‬
‫לגשר עליהן‪ ,‬אבל בסופו של דבר זה היה‬
‫תהליך לא ארוך‪ ,‬שבסופו נחתמו מזכר‬
‫ההבנות עם אוניברסיטת שנטאו והסכם‬
‫התרומה עם קרן לי קא‪-‬שינג‪.‬‬
‫מהו האינטרס הטכניוני בשיתופי‬
‫הפעולה האלה?‬
‫הטכניון בחר באסטרטגיית פעולה‬
‫גלובלית‪ ,‬וחיפש פרטנרים מתאימים‬
‫רי חוץ ופרויקטים אסטרטגיים‬
‫ליצירת שיתופי פעולה במחקר ובהוראה‪,‬‬
‫לדוגמה על ידי חילופי סטודנטים‪ .‬הקמת‬
‫שלוחות של הטכניון בחו"ל לא היתה‬
‫משימה מוצהרת שלנו‪ ,‬אבל לשמחתי‬
‫קיבלנו פניות מקורנל ומשנטאו‪ .‬לשתי‬
‫האוניברסיטאות האלה יש לא רק‬
‫מוטיבציה אלא גם אמצעים‪ ,‬והתמיכה‬
‫שהן מקבלות ‪ -‬קורנל מעיריית ניו יורק‪,‬‬
‫ושנטאו מממשלות המחוז והעיר ומקרן לי‬
‫קא‪-‬שינג ‪ -‬מאפשרת להן לקדם מיזמי‬
‫ענק‪.‬‬
‫יתרון נוסף מבחינת הטכניון הוא‬
‫האפשרות להביא לכאן דוקטורנטים‬
‫ופוסט‪-‬דוקטורנטים מעולים‪ ,‬הרואים את‬
‫עתידם בארה"ב ובסין‪ ,‬ואילולא שיתופי‬
‫הפעולה האמורים לא היו מגיעים לטכניון‪.‬‬
‫להם ידע" והם עשויים "לברוח איתו"‬
‫לחו"ל מעידות על תפיסה מעוותת של‬
‫העולם המחקרי‪ .‬חברי סגל‪ ,‬מעולים ככל‬
‫שיהיו‪ ,‬אינם יכולים לקיים מחקר משמעותי‬
‫לבדם‪ .‬ברור שנצטרך לשמור על הקניין‬
‫הרוחני‪ ,‬וברור שנצטרך להיזהר במחקרים‬
‫הקשורים בביטחון‪ ,‬אך בתמונה הכללית‪,‬‬
‫כששוקלים עלות מול רווח או סיכון מול‬
‫תועלת‪ ,‬אין ספק שהתועלת לטכניון‬
‫ולמדינה הרבה יותר גדולה מהסיכון‪.‬‬
‫מעבר לאינטרס הטכניוני הצר יש כאן‬
‫השפעה של שני המיזמים על התעשייה‬
‫הישראלית‪ ,‬שכן הפארקים התעשייתיים‬
‫שבסמוך לשניהם יהוו ראשי גשר לחברות‬
‫ישראליות המעוניינות בגישה לשווקים‬
‫בארה"ב ובסין‪.‬‬
‫בתקשורת נשמעו טענות על עידוד של‬
‫"בריחת מוחות"‪.‬‬
‫האמת הפוכה ‪ -‬זו משיכת מוחות‪.‬‬
‫לפני שמשמיעים אמירות פופוליסטיות‬
‫חייבים להבין את הקונטקסט; לטכניון‪,‬‬
‫כמו לאוניברסיטאות אחרות בישראל‪,‬‬
‫קשה מאוד לגייס דוקטורנטים ופוסט‪-‬‬
‫דוקטורנטים מחו"ל מפני שאופק‪-‬‬
‫התעסוקה כאן בעייתי‪ ,‬בעיקר בגלל חוקי‬
‫ההגירה שלנו‪ .‬התוצאה היא שיש לנו מעט‬
‫מאוד דוקטורנטים ופוסט‪-‬דוקטורנטים על‬
‫כל חבר סגל‪ ,‬והמצב הזה בעייתי מאוד‪,‬‬
‫משום שחוקרים צעירים אלה הם הכוחות‬
‫המניעים את המחקר‪ .‬עכשיו‪ ,‬באמצעות‬
‫המוסדות החדשים בשנטאו ובניו יורק‪,‬‬
‫אנחנו פותחים דלת לדוקטורנטים ופוסט‪-‬‬
‫דוקטורנטים הרוצים להשתלם בטכניון‬
‫ולאו דווקא להשתקע בישראל‪ .‬לכן‬
‫שיתופי הפעולה האלה הם בעצם דרך‬
‫מצוינת לפרוץ את המחסום הזה ולמשוך‬
‫לכאן מוחות‪.‬‬
‫מהם הנושאים העיקריים שקידמת‬
‫בכהונתך כמשנה הבכיר?‬
‫אנרגיה‪ .‬בהמשך למסורת ארוכה של‬
‫היענות לצרכים לאומיים נרתם הטכניון‬
‫לאתגר של חינוך מהנדסים בתחום‬
‫האנרגיה‪ ,‬בהתמחות של גז טבעי ובנפט‪.‬‬
‫תוך זמן קצר הקמנו תכנית מגיסטר‬
‫והבאנו מומחים מרחבי העולם‪ .‬המחזור‬
‫הראשון הסתיים‪ ,‬שלושה מבוגריו‬
‫ממשיכים לדוקטורט בארה"ב‪ ,‬ואנו כבר‬
‫מתכננים מחזור שלישי‪.‬‬
‫שילוב חרדים‪ .‬בהתאם לבקשת ות"ת‬
‫יזמתי תוכנית שכוללת קדם‪-‬מכינה‬
‫המכשירה צעירים לקראת לימודי‬
‫הנדסה או לימודי הנדסאים ‪ -‬בהתאם‬
‫ליכולותיהם‪ .‬זהו שיתוף פעולה עם בית‬
‫הספר להנדסאים שליד הטכניון‪.‬‬
‫בני מיעוטים‪ .‬פרופסור יוסף ג'בארין‪,‬‬
‫חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי‬
‫ערים‪ ,‬מונה לעוזר המשנה‪ ‬הבכיר לענייני‬
‫בני‪ ‬מיעוטים‪ ‬בטכניון‪ .‬משימותיו‪ :‬קידום‬
‫הסטודנטים בני המיעוטים הלומדים‬
‫בטכניון‪ ,‬והגדלת מספרם של אלה‬
‫הממשיכים לתארים גבוהים‪ .‬מינוי זה‬
‫ממסד את הניסיון החלוצי של הטכניון‬
‫בקידום בני מיעוטים בהשכלה גבוהה ‪-‬‬
‫פרויקט שהובילה שרה קציר מהיחידה‬
‫לקידום סטודנטים‪.‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫התהדק הקשר עם אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫מהלך זה העלה משמעותית את רמת‬
‫שיחזרו אחר כך לחו"ל עם הידע‬
‫שרכשו כאן?‬
‫מי שמדבר על "דליפת ידע" לא מבין את‬
‫הדינמיקה של המחקר האקדמי‪ ,‬בעיקר‬
‫במדעי הטבע‪ .‬הסטודנטים לתארים‬
‫מתקדמים‪ ,‬והפוסט‪-‬דוקטורנטים‪ ,‬הם‬
‫כאמור האנשים שמניעים את המחקר‪,‬‬
‫בעיקר בתחומים ניסויי ִם הדורשים הרבה‬
‫'ידיים'‪ .‬האמירות שלפיהן אנחנו "נותנים‬
‫המקצועות בלימודי ההעשרה הנלמדים‬
‫במסגרת המחלקה ללימודים הומניסטיים‬
‫ואמנויות בטכניון‪ ,‬שבראשה עומד איש‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬פרופסור אפרים לב‪.‬‬
‫קידום ההוראה‪ .‬בתחום זה הושגה בשנים‬
‫האלה התקדמות משמעותית במיוחד‪.‬‬
‫פרופסור דני לוין מהפקולטה להנדסה‬
‫כימית מונה לעוזר המשנה הבכיר בנושא‬
‫קידום הלמידה וההוראה‪ ,‬וקידם כאן את‬
‫המודעות לנושא זה‪ .‬ברור לנו שחברי‬
‫הסגל חייבים להשתפר בתחום ההוראה‪,‬‬
‫שאסור לנו לוותר להם למרות העומס‬
‫שמוטל עליהם כחוקרים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬נוסד פרס ינאי על בסיס‬
‫תרומתו של בוגר הטכניון מר משה‬
‫ינאי‪ ,‬במטרה לעודד ולהוקיר חברי סגל‬
‫המהווים מופת בתרומתם להוראה‪ .‬זהו‬
‫פרס משמעותי ‪ 100,000 -‬שקלים לכל‬
‫זוכה ‪ -‬ומהשנה הוא מוענק לא רק לחברי‬
‫סגל אלא גם לפקולטה‪.‬‬
‫ועדת העומס‪ .‬הוועדה לבחינת מבנה‬
‫הלימודים ועומס הלימודים נועדה‬
‫לשנות את מהלך התואר באופן שיקל‬
‫על הסטודנט‪ ,‬וזאת בלי לפגוע בתכנים‬
‫וברמת הלימוד‪ .‬כל הדיקנים בטכניון‬
‫מחויבים לתהליך הזה‪ ,‬וברור לי שמינויו‬
‫של ראש הוועדה פרופסור יכין כהן‬
‫לדיקן לימודי הסמכה יעזור מאוד ביישום‬
‫המלצות הוועדה‪.‬‬
‫מדיניות קבלה‪ .‬בשנים האלה המשכתי‬
‫בפעילותי בנושא מדיניות הקבלה‬
‫לאוניברסיטאות בכלל ולטכניון בפרט‪ ,‬בין‬
‫השאר בהקשר של בדיקת כושר הניבוי‬
‫של הבחינה הפסיכומטרית‪ ,‬ושל הסכם‬
‫שמשקלל גם את ציוני הבגרות‪ .‬קידמנו‬
‫את המגמה לצמצום בחינות הבגרות‬
‫החיצוניות ולהדגשת המקצועות הבסיסיים‪:‬‬
‫אנגלית‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬שפת אם‪ ,‬מדעים‪,‬‬
‫תנ"ך‪ ,‬ספרות והיסטוריה‪ .‬זאת מגמה‬
‫חשובה מאוד‪ ,‬ולשמחתי זה הקו של שר‬
‫החינוך הנוכחי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ככלל‪ ,‬השילוב בין בגרות‬
‫ופסיכומטרי הוא‪ ,‬תיאורטית‪ ,‬שילוב בין‬
‫ידע ויכולת‪ ,‬ואלה שני מרכיבים שאנחנו‬
‫מחפשים בהשכלה גבוהה‪ .‬כדי ללמוד‬
‫בטכניון לא מספיק שתדע לצבור ידע;‬
‫אתה חייב להיות יצירתי ולדעת לעשות‬
‫סינתזה ואינטגרציה של הידע‪.‬‬
‫הנהלה בכירה‬
‫‪19‬‬
‫הנהלה בכירה‬
‫‪20‬‬
‫"את הנתינה לכלל ינקתי בבית"‬
‫"אין לי שום כוונה לנוח‪,‬‬
‫אבל סוף‪-‬סוף אהיה אחראי‬
‫רק על עצמי‪".‬‬
‫פרופסור ארנון בנטור‬
‫פ‬
‫רופסור ארנון בנטור יצא באחד בינואר‬
‫לדרך חדשה‪ ,‬אולי שלווה ורגועה יותר‬
‫מהדרך הארוכה שעשה עד כה בטכניון‪:‬‬
‫ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬משנה‬
‫לנשיא למחקר‪ ,‬מנהל מוסד שמואל נאמן‪,‬‬
‫דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪,‬‬
‫מייסד וראש בית הספר הבינלאומי‪ ,‬ומשנה‬
‫לנשיא ומנכ"ל הטכניון‪ .‬כמו כן כיהן בוועדות‬
‫טכניוניות ולאומיות רבות‪ ,‬שימש בתפקידי‬
‫מפתח בארגונים בינלאומיים‪ ,‬ומעולם לא זנח‬
‫את מחקריו בחומרים וטכנולוגיה של בנייה‪.‬‬
‫"לא דחפו אותנו"‬
‫ארנון נולד וגדל בחיפה למשפחה שבה היו‬
‫החינוך וההשכלה מרכזיים ביותר‪ .‬אביו‪ ,‬שמשון‬
‫ז"ל‪ ,‬היה חבר סגל בפקולטה לכימיה בטכניון‪.‬‬
‫אִמו‪ ,‬מינה ז"ל‪ ,‬עבדה בספריית הטכניון‪ .‬אחיו‬
‫דידי ואשתו לאה הם בוגרי הפקולטה לרפואה‬
‫בטכניון וחברי סגל בפקולטה‪ ,‬ובנו אוהד הוא‬
‫בוגר הפקולטה לרפואה ורופא בבית החולים‬
‫איכילוב‪ .‬שתי ה"חריגות" במשפחה הן אשתו‬
‫ד"ר אסתר בנטור ובתו אורלי בנטור‪-‬שריג‪,‬‬
‫בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫"הורַי לא דחפו אותי ואת אחי‪ ,‬ואנחנו לא‬
‫דחפנו את ילדינו‪ ",‬אומר ארנון‪" .‬ההשכלה‬
‫היתה יעד טבעי וערך ברור‪ ,‬והטכניון טבוע‬
‫בלבי מגיל צעיר‪ .‬גרנו ברחוב מסדה בהדר‬
‫הכרמל‪ ,‬וכילד נהגתי לשחק בחצר הטכניון‬
‫בהדר ‪ -‬שם למדתי לרכוב על אופניים‪.‬‬
‫ביקרתי במעבדות של אבא‪ ,‬שנהג לקחת אותי‬
‫גם למעבדות אחרות ולבית הספר בסמ"ת‬
‫הסמוך‪ ,‬שם היה בית מלאכה גדול‪ ,‬ושם‬
‫ספגתי את האווירה‪ .‬ערכים נוספים שקיבלנו‪,‬‬
‫מלבד ההשכלה‪ ,‬הם הנתינה והשירות לכלל‪.‬‬
‫היום אנו חיים בעידן שבו האדם הוא המרכז‪,‬‬
‫אבל באותה תקופה ניצבו ַבּמרכז המדינה‬
‫ומקום העבודה‪ .‬זו היתה מחויבּות לכלל‪".‬‬
‫ארנון למד בבית הספר "הריאלי"‪ ,‬ואת‬
‫שלושת תאריו עשה בטכניון‪ :‬תואר ראשון ושני‬
‫פרופסור ארנון בנטור סיים שורה‬
‫של תפקידים בכירים בטכניון‪ ,‬והאחרון‬
‫שבהם הוא משנה לנשיא ומנכ"ל‬
‫בפקולטה להנדסה אזרחית (כיום הפקולטה‬
‫להנדסה אזרחית וסביבתית); ודוקטורט‬
‫ בתחום החומרים הקרמיים ‪ -‬במחלקה‬‫להנדסת חומרים (כיום הפקולטה למדע‬
‫והנדסה של חומרים)‪ .‬לאחר פוסט‪-‬דוקטורט‬
‫באוניברסיטה של אילינוי באורבנה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה להנדסה‬
‫אזרחית וסביבתית‪.‬‬
‫ברמה הלאומית‬
‫בתפקידו הציבורי הראשון כראש המכון‬
‫הלאומי לחקר הבנייה העמיק פרופסור בנטור‬
‫את יכולתו לראות מערכות גדולות בראייה‬
‫מערכתית‪ :‬מצד אחד הניע פעילות מחקרית‬
‫ומצד שני השיג תקציבים וקבע אמות מידה‬
‫מקצועיות ברמה הלאומית‪ .‬בתקופת כהונתו‪,‬‬
‫שנמשכה חמש שנים‪ ,‬ביסס המכון את מעמדו‬
‫כמכון לאומי וכמוקד מקצועי בישראל בכל‬
‫נושאי הבנייה‪ .‬לימים מונה פרופסור בנטור‬
‫כחבר בוועדת זיילר לבחינת בטיחות של‬
‫מבנים המשמשים את הציבור‪ ,‬שהוקמה‬
‫בעקבות אסון "ורסאי"‪ ,‬והיה איש המקצוע‬
‫היחיד בוועדה בתחום הבנייה‪.‬‬
‫כמשנה לנשיא למחקר‪ ,‬בתקופה של משבר‬
‫חמור‪ ,‬הוביל פרופסור בנטור את האירגון‪-‬‬
‫מחדש של כל מוסד הטכניון‪ ,‬הקים את רשות‬
‫המחקר כיישות נפרדת והחל בתהליך של‬
‫הפרטת יחידות השירות (מבדקות)‪ .‬זה היה‬
‫תהליך קשה‪ ,‬שלּווה בלבטים וכאבים‪ ,‬ובהם‬
‫כאב אישי על הפרטת המבדקה הכימית‪,‬‬
‫שהוקמה על יד אביו ולימים נקראה על שמו‪.‬‬
‫בעקבות מהלכים אלה גובש במוסד הטכניון‬
‫מבנה חדש‪ ,‬המבוסס בעיקר על שני מוקדים‬
‫העומדים בלב פעילותו של הטכניון‪ :‬מחקר‬
‫(במסגרת רשות המחקר) והעברת טכנולוגיה‬
‫(במסגרת היחידה העסקית)‪.‬‬
‫כמנהל מוסד נאמן ביסס ארנון את מעמדו‬
‫המוביל של המוסד בתחום של גיבוש מדיניות‬
‫לאומית בנושאי מדע וטכנולוגיה‪ .‬הוא הקים‬
‫קבוצת מחקר בין תחומית (מדע‪-‬טכנולוגיה‪-‬‬
‫כלכלה)‪ ,‬שהונהגה על ידי פרופסור מנואל‬
‫טרכטנברג‪ ,‬לימים יו"ר ות"ת‪ .‬חוקרי מוסד‬
‫נאמן לא ביקרו מדיניות אלא הציעו לקובעי‬
‫המדיניות חלופות לדרכי פעולה‪ ,‬אשר‬
‫התבססו על מחקר מעמיק‪.‬‬
‫בתקופתו כדיקן הפקולטה להנדסה אזרחית‬
‫וסביבתית היתה הפקולטה ליחידה רב‬
‫תחומית והתרחבה מאוד (מ‪ 750-‬סטודנטים‬
‫ל‪ ,)1,350-‬תוך העלאה משמעותית של ציון‬
‫הסכם הנדרש מן המועמדים‪ .‬הפקולטה‬
‫מוצבה כגורם מרכזי בתחומה‪ ,‬נערכו בה‬
‫פרויקטים מיוחדים לשידרוג תשתיות המחקר‬
‫וההוראה‪ ,‬ונעשו מאמצים לשיפור רווחת‬
‫הסטודנטים‪ .‬במסגרת מאמצים אלו הוכשרו‬
‫מרחבים ללימוד עצמי הפתוחים ‪ 24‬שעות‬
‫ביממה‪ ,‬והוקם מערך מלגות בהיקף של‬
‫שלושה מיליון שקל בשנה‪ .‬כמענה לצרכים‬
‫לאומיים‪ ,‬וכדי למשוך סטודנטים מצטיינים‬
‫מכל אזורי הארץ ומכל המגזרים‪ ,‬נוסדו‬
‫תוכניות מיוחדות המאפשרות לסטודנטים‬
‫ללמוד בשנתיים הראשונות מחוץ לחיפה‬
‫ולסיים את השנתיים האחרונות בקמפוס‬
‫בחיפה‪ .‬במסגרת זו הוקמו שלוחה‬
‫בירושלים ותוכנית לסטודנטים מהמגזר‬
‫החרדי בבני ברק‪" .‬בתחום שלנו יש צורך‬
‫ביותר מהנדסים ברמה גבוהה‪ ,‬ומועמדים‬
‫מהמגזר החרדי עונים על צורך זה ועל‬
‫הצורך בשירות לאומי‪ ",‬אומר ארנון‪.‬‬
‫בשנה האחרונה נקרא ארנון למשימה‬
‫שהוא מגדיר "צו שמונה"‪ ,‬והסכים לכהן‬
‫כמשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון במשך‬
‫שנה אחת‪ .‬הוא ניווט את נושאת המטוסים‬
‫הגדולה הזו בתקופה רגישה‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מתווה כמה כיווני פעולה ומגדיר צרכים‬
‫ותכנון לטווח ארוך‪.‬‬
‫במסגרת זאת נערך סקר רב היקף‬
‫לשידרוג מבנים ומעבדות (מחצית‬
‫מהמבנים בטכניון הם בני יותר מארבעים‬
‫שנה); הוחל בגיבוש תוכנית אב לקמפוס‬
‫הטכניון בנוה שאנן; פורסם מכרז‬
‫להקמת מעונות בהיקף של ‪ 450‬יחידות‬
‫לסטודנטים‪ ,‬משתלמים וסגל אקדמי‬
‫חדש‪ ,‬וכ‪ 1,000-‬יחידות נמצאות בשלבי‬
‫תכנון‪ .‬חלק גדול מתרומת הענק של לי‬
‫קא‪-‬שינג לטכניון נועד למטרה זו‪.‬‬
‫בית הספר הבינלאומי הוא ה"בייבי" של‬
‫פרופסור בנטור‪ ,‬שיזם את הקמתו בשנת‬
‫‪ 2007‬והוציא אותו אל הפועל על בסיס‬
‫החזון שגיבש‪.‬‬
‫האמנת שיגיעו סטודנטים מכל קצוות‬
‫תבל?‬
‫חשבנו שיש בסיס להצלחה‪ ,‬אבל להגיד‬
‫לך שלא היו לי כאבי בטן בשנה‪-‬שנתיים‬
‫הראשונות? היו‪ .‬הצבנו לפנינו שתי מטרות‬
‫עיקריות‪ :‬למשוך מועמדים מצטיינים שיהיו‬
‫לא פחות טובים מהסטודנטים הטכניוניים‪,‬‬
‫ולהביא סטודנטים מכל רחבי תבל‪ ,‬תוך‬
‫איזון בין מדינות מתפתחות למפותחות‪.‬‬
‫לידי היה צוות יוצא מן הכלל‪ ,‬ובתוכו‬
‫אריאל גבע‪ ,‬האחראי על הגיוס והניהול;‬
‫פרופסור אמנון כ"ץ‪ ,‬האחראי האקדמי‬
‫(שניהם היו אתי מראשית הדרך);‬
‫ופרופסור ענת רפאלי‪ ,‬הסגנית שלי‪.‬‬
‫התפיסה המנחה את בית הספר‬
‫הבינלאומי היא שעל הטכניון להיות‬
‫גלובלי‪ .‬אם אנחנו רוצים להתחרות על‬
‫הטובים ביותר בעולם‪ ,‬ולא רק בארץ‪ ,‬אם‬
‫אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו ייחשפו‬
‫לתרבויות אחרות‪ ,‬אם אנחנו רוצים‬
‫שגם הסטודנטים שלנו יקבלו הכשרה‬
‫המאפשרת להם לתפקד בעולם שבו‬
‫השפה הבינלאומית היא אנגלית (ובכך‬
‫להעניק להם יתרון ואטרקטיביות בהמשך‬
‫דרכם) ‪ -‬עלינו להיות גלובליים‪.‬‬
‫בית הספר הבינלאומי‪ ,‬כמו ארנון עצמו‪,‬‬
‫פעל בשקט ובצנעה‪ .‬בתהליך של למידה‬
‫ובדיקה עצמית יצר בית הספר מוניטין‬
‫ואז התרחב‪ .‬מ‪ 19-‬סטודנטים להנדסה‬
‫אזרחית וסביבתית בשנת ‪ 2009‬הוא גדל‬
‫לכ‪ 500-‬סטודנטים‪ ,‬והרחיב את מגוון‬
‫התוכניות והתחומים‪ .‬המחזור הראשון‬
‫סיים באוגוסט ארבע שנות לימוד‪ ,‬ומרבית‬
‫בוגריו ממשיכים ללימודים מתקדמים ‪-‬‬
‫ארבעה מהם בטכניון וארבעה במיטב‬
‫האוניברסיטאות בחו"ל‪ ,‬דוגמת ‪MIT‬‬
‫בארה"ב ואימפריאל קולג' באנגליה‪.‬‬
‫בוגרים אלה‪ ,‬וכן הסטודנטים הנמצאים‬
‫בשלבי הלימוד‪ ,‬מפגינים רמה גבוהה של‬
‫הצלחה‪ ,‬וכשליש מהם נכללים ברשימות‬
‫של מצטייני נשיא ומצטייני דיקן‪ .‬היום‬
‫ארנון כבר יכול להבטיח‪" :‬נגיע ל‪1,500-‬‬
‫סטודנטים שרמתם אינה נופלת מזו של‬
‫הסטודנטים הישראלים הלומדים בטכניון;‬
‫שלוש או ארבע תוכניות מלאות לתואר‬
‫ראשון; וחמש‪-‬שש תוכניות לתואר שני‪.‬‬
‫בכל התוכניות ישתתפו גם סטודנטים‬
‫ישראלים‪".‬‬
‫במהלך כל התקופה הארוכה הזו לא‬
‫הפסיק פרופסור בנטור את פעילותו‬
‫המחקרית‪ .‬הוא כתב שמונה ספרים‪,‬‬
‫המשיך להנחות סטודנטים למאסטר‬
‫ולדוקטורט‪ ,‬פרסם מאמרים רבים והיה‬
‫חבר ויו"ר בוועדות מקצועיות בינלאומיות‪.‬‬
‫הוא שימש כנשיא ‪( RILEM‬ארגון‬
‫בינלאומי למעבדות מחקר ובדיקה של‬
‫חומרים ומבנים) וכחבר ויו"ר ועדות‬
‫תקינה בישראל‪ ,‬וכיהן גם בכמה ועדות‬
‫טכניוניות‪.‬‬
‫ומה הלאה?‬
‫במקביל לחשיבה הגלובלית אין הטכניון‬
‫שוכח את שורשיו החיפאים‪ .‬אמשיך‬
‫להוביל את פרויקט הטכניון בהדר‪,‬‬
‫שעיקרו חידוש הנוכחות של הטכניון‬
‫בקמפוס ההיסטורי בשכונה‪ ,‬תוך יצירת‬
‫ערך מוסף לטכניון עצמו‪ ,‬למדעטק‬
‫ולעיר חיפה‪ .‬פרויקט זה יכלול הקמת‬
‫פעילויות של הפקולטה לארכיטקטורה‬
‫ובינוי ערים‪ ,‬ובהן ארכיון לאומי למורשת‬
‫הארכיטקטורה; סטודיו להתחדשות‬
‫עירונית של הפקולטה‪ ,‬שישולב עם‬
‫קליניקה שבה יתנו הסטודנטים סיוע‬
‫לתושבי האזור (דוגמת קליניקות‪-‬סיוע של‬
‫סטודנטים למשפטים); והקמת מעונות‬
‫סטודנטים‪ .‬הגן המפורסם בחזית הבניין‬
‫ישוקם‪ ,‬וכל האזור יקום לחיים חדשים‪.‬‬
‫אמשיך גם בפעילותי המחקרית ובקשר‬
‫עם התעשייה‪ ,‬אטפח את מפעל המלגות‬
‫בפקולטה שלי ואחזור גם למחקרי‬
‫המדיניות בתחום התשתיות הלאומיות‬
‫(בנייה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬סביבה) במוסד נאמן‪.‬‬
‫אין לי שום כוונה לנוח‪ ,‬אבל סוף‪-‬סוף‬
‫אהיה אחראי רק על עצמי‪.‬‬
‫"הכשרה לְעולם דובר אנגלית‪ ,‬חשיפה לתרבויות אחרות‪ ,‬וגיוס הסטודנטים הטובים ביותר‪ ".‬בוגרי המחזור הראשון‬
‫של בית הספר הבינלאומי‪ ,‬ה"בייבי" של פרופסור בנטור‬
‫הנהלה בכירה‬
‫‪21‬‬
‫חקלאות וסביבה‬
‫‪22‬‬
‫המים שאנו‬
‫אוכלים‬
‫במסגרת פרויקט ‪ ,PJIP‬המשותף לישראל‪,‬‬
‫ירדן והרשות הפלסטינית‪ ,‬מפותחות‬
‫טכנולוגיות חדשות להתפלת מי שפכים‬
‫לצורך השקיה חקלאית שיחה עם‬
‫מתאם הפרויקט‪ ,‬פרופסור יוסף הגין‬
‫●‬
‫"חברות אמיתית עם השותפים הירדנים והפלסטינים‪".‬‬
‫גידול שושנים במים מטופלים בחממה בירדן‬
‫פ‬
‫רופסור יוסף ַהג ִין מודאג מאוד מצמצום התמיכה במחקר‬
‫חקלאי ומהתרופפות קשרי אקדמיה‪-‬תעשייה בתחום זה‪.‬‬
‫"הדגש עבר להיי‪-‬טק‪ ,‬והחקלאות נתפסת כענף לא חיוני‪ .‬אנשים‬
‫אומרים‪' ,‬הרי יש הכל בסופר‪ ,‬אז מי צריך מחקר ומי צריך חקלאות?'‬
‫הם שוכחים שמישהו צריך לייצר את האוכל הזה‪ ,‬או את חומרי‬
‫הגלם‪ .‬התהליך ההרסני הזה‪ ,‬של הקטנת המודעות למחקר חקלאי‬
‫והתמיכה בו‪ ,‬מתרחש גם במקומות אחרים‪ ,‬כמו ארה"ב‪ ,‬שבה פעל‬
‫מרכז לאומי לפיתוח דשנים ‪ -‬מוסד עם ספרייה מעולה‪ ,‬פעילות‬
‫מדעית אינטנסיבית‪ ,‬ובית חרושת‪ .‬המרכז הזה‪ ,‬שהיה ה' ֶמ ָכּה' של‬
‫התחום‪ ,‬כבר אינו קיים‪".‬‬
‫פרופסור הגין הצטרף לשורות הטכניון בשנת ‪ ,1963‬כאשר‬
‫החקלאות והמחקר החקלאי עוד נהנו מתמיכה משמעותית ‪" -‬כי‬
‫היתה מודעות רבה לחשיבותם‪ .‬דליה גרדינגר ז"ל היתה המדענית‬
‫של חברת דשנים‪ ,‬ומנכ"ל כי"ל היה חיים גבתי מקיבוץ גבת‪,‬‬
‫שהאמין שתעשיית הדשנים חייבת לממן מחקר חקלאי‪ .‬מאז‪ ,‬לצערי‪,‬‬
‫התעשיות האלה הופרטו‪ ,‬ותהליך זה גרם להתרופפות משמעותית‬
‫ביחסי אקדמיה‪-‬תעשייה‪ .‬כיום‪ ,‬בפועל‪ ,‬אין מימון למחקרים בתחום‬
‫הדשנים‪ ,‬והבעיה כמובן רחבה יותר ונוגעת למחקר החקלאי בכלל ‪ -‬כי‬
‫הפילוסופיה החדשה לא תומכת במחקר הזה‪".‬‬
‫איבו הניג עושה עליה‬
‫הוא נולד ביוגוסלביה באוקטובר ‪ ,1921‬בשם איבו הניג‪ ,‬היה פעיל‬
‫בתנועת השומר הצעיר‪ ,‬למד בתיכון ריאלי‪-‬מדעי ועלה לישראל ‪ -‬עם‬
‫סרטיפיקט של סטודנט ‪ -‬מיד בתום בחינות הבגרות‪ .‬כאן הוא בחר‬
‫בלימודי חקלאות באוניברסיטה העברית‪ ,‬והיה לאחד מתלמידי המחזור‬
‫הראשון של הפקולטה לחקלאות‪ .‬אחרי שנתיים של לימודים עיוניים‪-‬‬
‫מדעיים יצא לשנה מעשית של עבודה בקיבוץ רמת דוד‪" ,‬שם עבדתי‬
‫בכל ענפי החקלאות‪ ,‬כולל דילול צנוניות והידוק ערימות זבל"‪ .‬לאחר‬
‫התואר הראשון‪ ,‬שבמהלכו פגש את חנה גומפרט‪ ,‬אשתו לעתיד‪,‬‬
‫המשיך לתארים מתקדמים‪ ,‬וסיים את הדוקטורט ב‪ .1949-‬במשך שנים‬
‫רבות היה אסיסטנט ומרצה בפקולטה לחקלאות‪ ,‬ואת הפוסט‪-‬דוקטורט‬
‫עשה באוניברסיטת קליפורניה‪ ,‬ברקלי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1963‬הגיע פרופסור הגין לטכניון‪ ,‬שגייס מרצים ליחידה‬
‫החדשה ‪" -‬המחלקה להנדסה חקלאית"‪ .‬כאן הוא המשיך במחקר‬
‫"אנשים אומרים‪' ,‬הרי יש‬
‫הכל בסופר‪ ,‬אז מי צריך‬
‫מחקר ומי צריך חקלאות?' ‪-‬‬
‫ושוכחים שמישהו צריך לייצר‬
‫את האוכל הזה‪".‬‬
‫הגין (מימין) במפגש עם‬
‫השותף הירדני אחמד בולד‬
‫"רצף של ממברנות‪,‬‬
‫שמתאים לשימוש בכל‬
‫מקום שבו מטהרים מי‬
‫שפכים‪ ".‬אחד ממתקני‬
‫הטיהור בפרויקט‬
‫במימון ובשיתוף תעשיית הדשנים‪ ,‬עסק בהוראה ומילא כמה‬
‫תפקידים ניהוליים‪ ,‬ביניהם מנהל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח‪,‬‬
‫ומשנה לנשיא למחקר‪ .‬בסוף השנה שעברה זכה באות "יקיר‬
‫העיר חיפה"‪ .‬יש לו שלושה ילדים ועשרה נכדים‪.‬‬
‫כשפרש פרופסור הגין לגמלאות‪ ,‬לקראת סוף שנות התשעים‪,‬‬
‫פנה אליו פרופסור אורי שמיר‪ ,‬מייסד ‪( GWRI‬מכון גרנד למחקר‬
‫המים בטכניון)‪ ,‬בבקשה לשמש מתאם בפרויקט חדש‪.PJIP :‬‬
‫מטרת הפרויקט‪ ,‬שיצא לדרך ב‪ ,1997-‬היא לפתח ולהקים‬
‫מתקני טיהור מתקדמים בישראל‪ ,‬בירדן וברשות הפלסטינית‪,‬‬
‫שיספקו לחקלאות המקומית מים ראויים להשקיה‪.‬‬
‫הפרויקט נהגה שנתיים קודם לכן‪ ,‬במפגש שקיימה אגודת ידידי‬
‫הטכניון בבריטניה‪ .‬במפגש זה‪ ,‬שאליו הוזמן חוסיין מלך ירדן‪,‬‬
‫הקציבה האגודה סכום ראשוני לשיתוף פעולה ישראלי‪-‬ירדני‪-‬‬
‫פלסטיני‪ .‬פרופסור שמיר‪ ,‬שהיה שם‪ ,‬גייס בהמשך מימון נוסף‬
‫ממרכז פרס לשלום‪ ,‬המלווה את הפרויקט עד היום‪ ,‬ועמוס‬
‫חורב (כיום יו"ר אגודת דורשי הטכניון) גייס תרומות נוספות‪.‬‬
‫אחד הגופים המרכזיים שתומך בפרויקט הוא ‪ - USAID‬הסוכנות‬
‫הממשלתית האמריקאית לפיתוח בינלאומי‪ .‬בפרויקט היה מעורב‪,‬‬
‫מתחילתו‪ ,‬פרופסור רפי סמיט‪ ,‬כיום דיקן הפקולטה להנדסה‬
‫כימית‪ ,‬שהוא אחד המומחים המובילים בתחום הממברנות‪.‬‬
‫"שמחתי להיענות בחיוב לפנייתו של אורי שמיר‪ ",‬אומר הגין‪.‬‬
‫"הבנתי שיש כאן פרויקט ייחודי וחשוב‪ ,‬עם רגישויות תרבותיות‬
‫ופוליטיות‪ ,‬שדורש תיאום מורכב בין גופים ישראלים (הטכניון‪,‬‬
‫מכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון)‪ ,‬ירדניים ופלסטיניים‪".‬‬
‫צריכת המים הלאומית בישראל עומדת על כ‪ 1.2-‬מיליארד‬
‫קוב בשנה‪ ,‬מהם מגיעים לשפכים כ‪ 600-‬מיליון קוב‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬בניגוד למצב בירדן וברשות הפלסטינית‪ ,‬עוברים‬
‫רוב מי השפכים טיפול שניוני (בבריכות חימצון)‪ ,‬שמשמיד‬
‫את רוב החיידקים הפתוגניים ומחסל את רוב החומר האורגני‪.‬‬
‫"הבעיה היא שהטיפול השניוני לא מוציא מהמים את המלחים‪,‬‬
‫וכשמשקים גידולים חקלאיים‪ ,‬המלח מצטבר בקרקע ופוגע‬
‫ביבולים בטווח הארוך ‪ -‬טווח שעשוי להיות קצר במיוחד באזורים‬
‫מדבריים‪ .‬לכן זה האתגר המחקרי העיקרי שלנו בפרויקט‪ :‬לפתח‬
‫טכנולוגיות מבוססות‪-‬ממברנות להוצאת המלחים מהמים‪".‬‬
‫בסופו של דבר מדובר כאן בהתפלה ‪ -‬הוצאת מלח מהמים‬
‫בשיטות ממברנליות ‪ -‬אבל המתקנים הקיימים בשוק אינם‬
‫יודעים להתמודד עם מי שפכים‪ ,‬הסותמים את הממברנות‪.‬‬
‫"לכן זה בעצם מה שאנחנו עושים בעשור האחרון ‪ -‬משפרים‬
‫את הממברנות הקיימות כך שיתאימו למים מזוהמים‪ .‬חשוב‬
‫לציין גם כי הממברנות האלה יקרות מאוד‪ ,‬ולכן חשוב שיהיה‬
‫להן מנגנון ניקוי יעיל‪ ,‬כדי שלא נצטרך להחליף אותן כל פעם‪.‬‬
‫לשמחתי כבר הגענו למערכת יעילה מאוד‪ ,‬שהיא גם סבירה‬
‫מבחינת עלות‪ .‬זהו בעצם רצף של ממברנות‪ ,‬שמתאים לשימוש‬
‫בכל מקום שבו מטהרים מי שפכים‪ .‬המים 'שלנו' אמנם קצת‬
‫יקרים‪ ,‬אבל ההפרש הזה משמעותי פחות בגידול בחממות‪ ,‬שם‬
‫התוצרת יקרה יחסית‪".‬‬
‫תפקידו כמתאם הפרויקט שלח את פרופסור הגין פעמים‬
‫רבות לירדן ולשטחי הרשות‪ ,‬ויצר חברויות אמיתיות בינו לבין‬
‫השותפים השונים‪" .‬פעם נסעתי עם אשתי לא‪-‬נג'אח‪ ,‬לבית‬
‫של אחד השותפים שלנו‪ ,‬ואחר כך הוא ביקר אותנו בחיפה עם‬
‫אשתו ושתי הבנות שלהם‪ .‬בעמאן הייתי עשר פעמים‪ ,.‬אבל‬
‫בשנים האחרונות המליצו לי השותפים הירדנים לא להיכנס‬
‫לירדן‪ ,‬בעיקר בעקבות התנגדות בתוך האוניברסיטאות שקשורות‬
‫בפרויקט‪".‬‬
‫לרנקה שבקפריסין היא מקום המפגש הנייטרלי של הקבוצות‬
‫המשתתפות בפרויקט‪ ,‬ובתקופה הקרובה יתקיים שם מפגש‬
‫נוסף‪" .‬פעם ישבנו יחד במסעדה בקפריסין‪ .‬בעל המסעדה‬
‫שאל מאין אנחנו‪ ,‬וכשהשבנו שאנחנו מישראל‪ ,‬מירדן ומהרשות‬
‫הפלסטינית הוא כמעט התעלף‪".‬‬
‫חשוב לו להדגיש שיש כאן שיתוף פעולה ממשי‪" .‬זה לא מצב‬
‫ש'אנחנו מלמדים אותם'‪ .‬יש חלוקת אחריות מוסכמת ומוגדרת‪,‬‬
‫והחוקרים הפלסטיניים הפגינו מחויבות גבוהה מאוד‪ ,‬ורמה‬
‫מחקרית מרשימה‪ .‬אלה חוקרים ותיקים‪ ,‬עם השכלה מערבית‬
‫שלא נופלת מזו שלנו‪ ".‬‬
‫סילוק שיירי תרופות‬
‫בראש אחד המחקרים בפרויקט עומדים הפרופסורים קרלוס‬
‫דוזורץ (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬הטכניון) ורפיק‬
‫קרמאן (הפקולטה לרוקחות‪ ,‬אוניברסיטת אל‪-‬קודס)‪ .‬במחקר‬
‫זה מובילים השניים פיתוח של טכנולוגיות חדישות להרחקת‬
‫שאריות‪-‬תרופות ממים מּושבים המיועדים לחקלאות‪" .‬הציבור‬
‫לא מודע לעובדה שמי שפכים מכילים הרבה תרופות‪ ",‬הם‬
‫מסבירים‪" .‬למשל תרופות שנכנסות למערכת הביוב בתוך‬
‫השתן שלנו‪ .‬החשש הגדול הוא מהיווצרות של תערובות‪-‬תרופות‬
‫('קוקטיילים') מסוכנות במי השופכין‪ ,‬שיגיעו אחר כך למי‬
‫ההשקיה ויחזרו אלינו במזון‪".‬‬
‫הפתרון של דוזורץ וקרמאן הוא סדרת ממברנות שמרחיקות‬
‫מהמים את שיירי התרופות‪ ,‬ובמחקר זה כבר נרשמה הצלחה‬
‫כמעט מלאה בסילוק החומרים‪ .‬בניגוד לרוב המחקרים‬
‫המבוצעים בעולם‪ ,‬כאן מדובר בפיילוט כמעט‪-‬תעשייתי‪ ,‬המבוצע‬
‫בשיתוף פעולה הדוק עם חברת התרופות הצרפתית ‪.SANOFI‬‬
‫"הכל התחיל חלק מאוד‪ ",‬אומר קרמאן‪" ,‬אבל האינתיפאדה‪,‬‬
‫ואחר כך המלחמה ב‪ ,2006-‬יצרו לא מעט קשיים‪ .‬למרות זאת‬
‫התעקשנו והמשכנו את המחקר‪ ,‬באמונה שהמדע חוצה גבולות‪.‬‬
‫היו תקופות שהתקשורת בינינו‪ ,‬והביקורים ההדדיים‪ ,‬התנהלו‬
‫בחשאי‪ ,‬אבל כיום זה כבר מאחורינו‪".‬‬
‫"התרופפות משמעותית‬
‫בתמיכה במחקר‬
‫חקלאי‪ ".‬פרופסור הגין‬
‫מקבל את אות יקיר‬
‫העיר חיפה מידי ראש‬
‫העיר‪ ,‬עו"ד יונה יהב‬
‫חקלאות וסביבה‬
‫‪23‬‬
‫ספורט‬
‫‪24‬‬
‫צילום‪ :‬אורי ריכטר‬
‫תורת‬
‫מקום ראשון באליפות ישראל‪.‬‬
‫היאכטה "סנזה פרני" וחברי הצוות‬
‫(מימין לשמאל)‪ :‬יונתן מנור‪ ,‬רועי פרידמן‪,‬‬
‫גיל מנור‪ ,‬אלכס ספרב‪ ,‬רן אשל‪ ,‬בן אשל‪,‬‬
‫איליה שטיינמן‪ ,‬עזי ביליק‪ ,‬ריצ'ארד וולף‬
‫כדורעף‪ :‬הישגים בארץ ובחו"ל‬
‫הגלים‬
‫צוות היאכטה "סנזה פרני"‬
‫זכה במקום הראשון‬
‫באליפות ישראל בשיט‬
‫שני זוגות של כדורעפנים מהטכניון רשמו לאחרונה הישגים מרשימים‬
‫בארץ ובחו"ל‪ .‬גב בן חיים ורומן שור זכו במקום הראשון בליגה‬
‫הארצית בכדורעף חופים‪ ,‬ובזכות הישג זה תהיה לטכניון השנה‬
‫נציגות בליגה הארצית ובליגה הלאומית‪ .‬אלכס קובזון ושי ברון‬
‫השתתפו באליפות אירופה לסטודנטים‪ ,‬שנערכה בפורטוגל‪ ,‬וסיימו‬
‫במקום ה‪.12-‬‬
‫מדליית ארד ב"אוניברסיאדה"‬
‫שני סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל השתתפו‬
‫לאחרונה ב"אוניברסיאדה" ‪ -‬ארוע בינלאומי שמארגנת הפדרציה‬
‫הבינלאומית לספורט אוניברסיטאי ‪ -‬שהתקיימה בעיר קאזאן‬
‫שברוסיה‪.‬‬
‫גרגורי רדולסון‪ ,‬אלוף העולם בהיאבקות חגורות לסטודנטים‪ ,‬גבר‬
‫על ‪ 4‬יריבים בדרכו למדליית הארד‪ .‬נועם נאמן‪ ,‬אלוף הארץ בריצת‬
‫‪ 3,000‬מ' מכשולים‪ ,‬הגיע למקום החמישי במירוץ זה‪.‬‬
‫מקום חמישי בריצת מכשולים‪ .‬נועם נאמן‬
‫צ‬
‫וות היאכטה "סנזה פרני"‪ ,‬בראשות‬
‫הסקיפר גיל מנור‪ ,‬זכה במקום הראשון‬
‫באליפות ישראל‪ ,‬בקטגוריית ‪ .IRC1‬הצוות‬
‫המנצח כלל את גיל מנור (דוקטורנט‬
‫בפקולטה להנדסת מכונות)‪ ,‬אביו של גיל ד"ר‬
‫יונתן מנור (בעל היאכטה ובוגר הפקולטה‬
‫להנדסה כימית)‪ ,‬בן אשל (סטודנט לתואר שני‬
‫בפקולטה להנדסת מכונות)‪ ,‬רן אשל (סטודנט‬
‫בפקולטה להנדסת מכונות)‪ ,‬איליה שטיינמן‬
‫(בוגר הפקולטה להנדסת מכונות)‪ ,‬עזי ביליק‬
‫(בוגר הפקולטה להנדסה כימית)‪ ,‬רועי פרידמן‬
‫(פרופסור בפקולטה למדעי המחשב)‪ ,‬אלכס‬
‫ספרב (אבא לסטודנט בפקולטה לתעשייה‬
‫וניהול)‪ ,‬עידן בן‪-‬עזרא וריצ'רד וולף‪.‬‬
‫התחרות נערכה במשך שני סופי שבוע‪ ,‬וכללה‬
‫חמישה שיוטים מסוגים שונים‪ .‬ה"סנזה פרני"‬
‫השתתפה באליפות ישראל לראשונה לפני‬
‫שלוש שנים‪ ,‬ומאז טיפסה בהדרגה מהמקום‬
‫החמישי למקום הראשון‪.‬‬
‫מדליית ארד בהיאבקות חגורות‪ .‬גרגורי רדולסון (שני מימין)‬
‫אליפות אס"א‪ :‬מקום ראשון‬
‫באליפות אס"א ישראל זכו הספורטאים והנבחרות של אס"א טכניון‬
‫במקום הראשון הן בקטגוריית הנשים‪ ,‬הן בקטגוריית הגברים והן‬
‫בקטגוריה הכוללת‪ .‬אגודת אס"א טכניון מפעילה ‪ 36‬נבחרות של‬
‫נשים וגברים ו‪ 127-‬קורסי ספורט ב‪ 42-‬ענפי ספורט שונים‪.‬‬
‫ספורט‬
‫‪25‬‬
‫רפואה‬
‫‪26‬‬
‫במרתון יזמות שנערך בפקולטה לרפואה זכתה אפליקציית‪-‬משחק‬
‫המיועדת לילדים חולי סוכרת‬
‫משחק החיים‬
‫ביום השלישי והאחרון הוצגו הפיתוחים בפני צוות‬
‫השופטים‪ :‬מנהל המרכז הרפואי רמב"ם‪ ,‬פרופסור רפי‬
‫ביאר; מנהלת המרכז הרפואי הדסה הר הצופים‪ ,‬ד"ר‬
‫אסנת לבציון‪-‬קרח; ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות‬
‫ותשתיות במשרד הבריאות‪ ,‬ד"ר אסנת לוקסנבורג;‬
‫ד"ר בני זאבי‪ ,‬שותף מנהל ב‪Tamir Fishman-‬‬
‫‪ ;Ventures DFJ‬ואיש העסקים והיזם קובי ריכטר‪ ,‬יו"ר‬
‫ועדת מדעי החיים בארגון קרנות הון סיכון ומייסד מדינול‪.‬‬
‫הצוות הזוכה‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬אורי לאוטרבך‪ ,‬אודי ניסונוביץ'‪ ,‬מנחם נגר‬
‫(יושב)‪ ,‬דויד גולדברג‪ ,‬רועי אילוז‪ ,‬אורי ורנר (יושב) ורחל הס‪-‬גרין‪ .‬שתי‬
‫חברות‪-‬צוות נוספות‪ ,‬הילה אפריאט ואסיה גרביץ‪ ,‬אינן מופיעות בתמונה‬
‫מאת אבי שמול‬
‫י‬
‫ישום‪-‬סמארטפון‪ ,‬שנועד לסייע לילדים חולי סוכרת‪ ,‬הוא‬
‫הפיתוח הזוכה במרתון היזמות ‪ ,Hacking Health‬שנערך‬
‫בחודש נובמבר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ .‬יישום זה‪,‬‬
‫המכונה ‪ ,GlucoGotchi‬נותן משוב חיובי ותזכורת לילדים חולי‬
‫הסוכרת‪ ,‬וזאת באמצעות דמות ידידותית המגיבה בחיוב לזריקה‬
‫ולטיפולים‪.‬‬
‫"האב הרוחני" של המרתון הוא סגן דיקן הפקולטה לרפואה‪,‬‬
‫פרופסור אורי רוזנשיין‪ ,‬שמעביר קורס יזמות בפקולטה‪ ,‬ושני‬
‫הסטודנטים שהובילו את הארוע הם יובל ברק‪-‬קורן (רפואה)‬
‫וישי זוסמן (מדעי המחשב)‪ .‬המטרה‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬היתה לספק‬
‫לסטודנטים "מעבדת יזמות חיה‪ ,‬שבה הסטודנטים ייחשפו‬
‫לראשונה לחוויה של פיתוח מיזם תחת לחץ‪".‬‬
‫"במשך חמש שנים אנחנו לומדים בפקולטה ובבתי החולים‪ ,‬בלי‬
‫להיחשף לעולם הטכנולוגי והיזמי‪ ",‬אומר יובל‪ ,‬העובד כעוזר רופא‬
‫במחלקה פנימית ברמב"ם‪" .‬כל פקולטות‪-‬הרפואה המובילות‬
‫בעולם מבינות שכאן נמצא העתיד ‪ -‬בשילוב בין יזמות‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫ורפואה‪".‬‬
‫מרעיון ועד מצגת‬
‫במסגרת המרתון‪ ,‬שזו השנה הראשונה לקיומו‪ ,‬הורכבו קבוצות‬
‫ששילבו סטודנטים לרפואה עם סטודנטים מפקולטות אחרות‬
‫בטכניון‪ .‬כל קבוצה נדרשה לפתח טכנולוגיה ייחודית עבור תעשיית‬
‫מדעי החיים‪.‬‬
‫כמו סטיב ג'ובס‬
‫"אהבתי מאוד את האופן שבו הצגתם את הדברים‪",‬‬
‫אמר פרופסור ביאר בסיכום היום‪" .‬זה היה ארוע מרתק‪.‬‬
‫ההופעות שלכם הזכירו לי את הדרך שבה נהג סטיב‬
‫ג'ובס להופיע ולהציג את הפיתוח האחרון‪ .‬אני מאחל‬
‫לכם שתהיו הממציאים של פיתוחי הרפואה בעשור‬
‫הקרוב‪".‬‬
‫המיזמים‪ ,‬רובם בתחום החומרה‪ ,‬היו מגוונים‪ .‬קבוצת‬
‫‪ NAKIT‬הציעה פתרון לבעיית ההידבקות‪-‬במחלות בבתי‬
‫החולים‪ ,‬הגורמת למותם של כמאה אלף איש בארה"ב‬
‫מדי שנה‪ .‬קבוצת ‪The Genomic Revolution‬‬
‫הציעה תוכנה שתשפר את ההתאמה הגנטית בין בני זוג‬
‫המעוניינים להוליד ילדים‪ .‬קבוצת ‪ LUNGIFLEX‬הציעה‬
‫מערכת חדשה וקלה לטיפול בחולי אסטמה וסיסטיק‬
‫פיברוזיס‪ .‬קבוצת ‪ SHAKEOUT‬הציעה כפפה ייחודית‬
‫שתסייע לאנשים הסובלים מרעד בידיהם‪ .‬במקום‬
‫הראשון‪ ,‬כאמור‪ ,‬זכתה קבוצת ‪ - GlucoGotchi‬שם‬
‫המשלב בין המילה "גלוקוזה" לבין משחק ה"טמגוצ'י" ‪-‬‬
‫שהציעה מוצר שיקל על ילדים חולי סוכרת‪.‬‬
‫הארוע אורגן על ידי ‪ - T2Med‬הקבוצה האחראית‬
‫על קידום יזמות וטכנולוגיה בפקולטה לרפואה ‪ -‬והוא‬
‫מבוסס על פורמט ‪"( 3DS‬שלושה ימי סטארט‪-‬אפ")‪,‬‬
‫שפותח בטקסס‪ .‬רוצ'יט שה מטקסס‪ ,‬משפטן בהשכלתו‬
‫ואחד מחמשת חברי ההנהלה של ‪ ,3DS‬ליווה את‬
‫הארוע‪.‬‬
‫לשחק נגד הסוכרת‬
‫הקבוצה הזוכה במרתון הורכבה מרופא‪-‬חוקר‪ ,‬שני‬
‫סטודנטים לרפואה‪ ,‬שלושה מהנדסי ביו‪-‬רפואה‪,‬‬
‫דוקטורנט במדעי המחשב ודוקטורנטית למתמטיקה‪.‬‬
‫ביום השני לסדנה הצטרפו לקבוצה משפטנית‬
‫ומתכנת אנדרואיד‪ .‬אלה האנשים שעשו את פרויקט‬
‫‪ ,GlucoGotchi‬שנועד לשפר את הטיפול בסוכרת‬
‫בקרב ילדים‪.‬‬
‫הבחירה במחלת הסוכרת קשורה באביו של רועי אילוז‪,‬‬
‫אחד מחברי הקבוצה‪ .‬אביו של רועי‪ ,‬אדם בריא באופן‬
‫כללי‪ ,‬גילה לפני כשנה שערכי הסוכר‬
‫בדמו עולים בהדרגה לעבר 'עמידות‬
‫לאינסולין'‪ ,‬כפי שהיא מכונה בעגה‬
‫המקצועית‪" .‬בשלב מסוים הוא חצה את‬
‫הסף שמגדיר אותו כחולה סוכרת סוג‬
‫‪ ",2‬מספר רועי‪" .‬בשלב זה כבר אין‬
‫די בשינוי אורח חיים (דיאטה‪ ,‬פעילות‬
‫גופנית וכו')‪ ,‬ונדרש טיפול תרופתי‪.‬‬
‫עבור המטופל‪ ,‬הצורך בטיפול כזה‬
‫הוא גילוי קשה ומשבר אמיתי‪ .‬בשיחה‬
‫הלא‪-‬פשוטה‪ ,‬שבה הוא בישר לי על‬
‫כך‪ ,‬הבנתי שהוא אינו מתכוון לקחת את‬
‫התרופה‪ ,‬ושאלתי את עצמי איך אוכל‬
‫לשכנע אותו‪ .‬בסופו של דבר הבנתי‬
‫שהדרך הטובה ביותר היא לשקף לו את‬
‫מצבו ‪ -‬כפי ששקילה משקפת לנו את‬
‫מצבנו מבחינת השמנה‪ .‬רכשתי עבורו‬
‫מד‪-‬סוכר‪ ,‬והופתעתי לגלות כי הוא שינה‬
‫את אורח חייו; הוא עבר לטבעונות‪,‬‬
‫ביצע פעילות גופנית וירד במשקל‪.‬‬
‫בשלב מסוים רכשה ידידתו‪ ,‬המאובחנת‬
‫כ'טרום‪-‬סוכרתית'‪ ,‬מכשיר דומה‪ ,‬והם‬
‫החלו מתחרים זה בזה על ערכי הסוכר‬
‫שלהם‪ .‬המהלך הזה הקסים אותי‪ ,‬וידעתי‬
‫שאני חייב לעשות עם זה משהו‪".‬‬
‫בערך באותו הזמן החלה ההרשמה‬
‫לארוע ‪ ,3DS‬ורועי החליט שזו הזדמנות‬
‫טובה לקדם את הרעיון‪" .‬לאחר‬
‫שנכנסנו למרתון ‪Hacking Health‬‬
‫דיברנו עם רופאים וחולי סוכרת והבנו‬
‫שאכן מדובר בבעיה בוערת‪ .‬למדנו גם‬
‫שכדי להגיע לשוק לא מספיק רעיון‬
‫טוב‪ ,‬כי ההצלחה טמונה לא ברעיון אלא‬
‫בהפקה שלו ‪ -‬הפקה במובן הקולנועי‬
‫של המילה‪ :‬שהמוצר ייראה טוב‪ ,‬שישּווק‬
‫טוב‪ ,‬ושיהיה לצדך במאי טוב‪ .‬בסופו‬
‫של דבר מדובר באנשים שלא נפגשו‬
‫קודם‪ ,‬ועכשיו הם עובדים בצוות חסר‬
‫היררכיה ‪ -‬אלה לא תנאים אידיאליים‪.‬‬
‫לכן האמונה והנחישות חשובות כל כך‪,‬‬
‫וכל נציג בקבוצה שיודע לסחוף ולעשות‬
‫נפשות לרעיון‪ ,‬תורם לביטולם של‬
‫הספקות והפיקפוקים‪".‬‬
‫בסוף המרתון הציג הצוות את‬
‫‪ - GlucoGotchi‬אפליקציית‪-‬סלולר‬
‫שהיא משחק עם אלמנטים חברתיים‪.‬‬
‫גיבור המשחק הוא יצור וירטואלי‬
‫המגיב לערכי הסוכר בדמו של הילד‬
‫חולה הסוכרת‪" .‬אחת הבעיות בטיפול‬
‫במחלות כרוניות היא אי‪-‬היענות מצד‬
‫המטופל‪ ,‬וכאן ניסינו להגביר את‬
‫ההיענות לטיפול באמצעות מישְחּוק‬
‫(‪ .)gamification‬זאת מתוך הבנה‬
‫שהמחסום לטיפול הוא רגשי‪ ,‬ולכן צריך‬
‫לתקוף את הבעיה מכיוון זה‪ ".‬הניצחון‬
‫זיכה את הקבוצה בקידום לתוכנית‬
‫‪ BIZTEC‬ובהזמנה להציג את הפרויקט‬
‫במסגרת ‪ - T2MED‬כנס משותף עם‬
‫אוניברסיטת קורנל‪ ,‬שעסק באפליקציות‬
‫בשירות הרפואה‪.‬‬
‫רפואה‬
‫‪27‬‬
‫ענן‬
‫"‬
‫של תקווה‬
‫הרפואה עוברת מטיפול למניעה‪ ,‬חיזוי ואיבחון מוקדם ומדויק‪ ,‬ולטכנולוגיה תפקיד חשוב במעבר‬
‫זה‪ ".‬כך אמר פרופסור אליעזר שלו‪ ,‬דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון‪ ,‬בכנס "טלפונים חכמים‬
‫ורשתות חברתיות בשירות הרפואה"‪.‬‬
‫"הטכנולוגיה של היום מאפשרת לעשות דברים רבים שלא היו אפשריים קודם‪ ",‬אמר פרופסור שלו‪.‬‬
‫"הטלפון החכם משמש גם כמאתר מיקום וכמד תנועה‪ ,‬מהירות ותאוצה‪ .‬הודות למצלמות ולאמצעי‬
‫ההקלטה המותקנים בתוכם יכולים מכשירים אלה להפוך לחיישנים רפואיים‪ .‬בעתיד הם יאפשרו לנו‬
‫לאתר אוכלוסייה בסיכון גנטי גבוה באמצעות כריית מידע‪ ,‬רשומות רפואיות ופרטים מבתי המרקחת‪,‬‬
‫ניהול ‪ ,Big Data‬אלגוריתמים משוכללים ושימוש ברפואה מותאמת אישית‪".‬‬
‫הכנס‪ ,‬שנערך במסגרת תכנית ‪ ,T2MED‬בשיתוף הפקולטה לרפואה והמרכז להנדסת מחשבים‬
‫בטכניון ‪ ,TCE -‬אורגן על ידי פרופסור אורי רוזנשיין (הפקולטה לרפואה)‪ ,‬פרופסור שי מנור (הנדסת‬
‫חשמל) ופרופסור דבורה אסטרין (אוניברסיטת קורנל)‪.‬‬
‫בית מרפא‬
‫ה‬
‫כנס הבינלאומי השני בנושא ארכיטקטורה‬
‫ורפואה במאה ה‪ ,21-‬שנערך בטכניון‬
‫בחודש נובמבר‪ ,‬הפגיש אנשי מקצוע מתחומי‬
‫הארכיטקטורה‪ ,‬הבנייה‪ ,‬הטכנולוגיה והרפואה‪.‬‬
‫"ארכיטקטורה היא עניין רציני מכדי להפקיד‬
‫אותה בידיהם של ארכיטקטים בלבד‪ ,‬ורפואה‬
‫היא עניין רציני מכדי להפקיד אותה בידיהם של‬
‫רופאים בלבד‪ ",‬אמר פרופסור יהודה קלעי‪ ,‬דיקן‬
‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון‪.‬‬
‫"אנחנו מתכנסים כאן יחד ‪ -‬רופאים‪ ,‬אדריכלים‬
‫ואנשי מקצוע נוספים ‪ -‬כדי לנהל דיאלוג‪ ,‬לשתף‬
‫פעולה‪ ,‬להתבונן ברפואה מנקודות מבט שונות‬
‫ובסופו של דבר לשפר את רווחת המטופלים‪".‬‬
‫השנה התמקד הכנס במגמות חדשות בעולם‬
‫הרפואה ו"בית הרפואי החכם" ‪ -‬נושא שעליו‬
‫דיברה מארגנת הכנס פרופסור נעמי ביטרמן‪.‬‬
‫האדריכל הקנדי טאי פארו קרא להעברת הדיון‬
‫הרפואי מן המחלה אל הבריאות‪" .‬עולם הרפואה‬
‫פועל כיום מתוך אג'נדה ממוקדת‪-‬מחלות‪ ,‬ואני‬
‫מציע לפעול מתוך אג'נדה ממוקדת‪-‬בריאות‪.‬‬
‫עלינו להבין כי הסביבה פועלת כיום נגדנו‪,‬‬
‫ולכן עלינו לשנותה כך שתקדם את בריאותנו‪.‬‬
‫כשאנחנו מתכננים בניינים ומרחבים ציבוריים‬
‫עלינו לשאול תמיד אם הסביבה שאנחנו בונים‬
‫מקדמת את בריאותנו או פועלת נגדה‪ ".‬פארו‬
‫הציג דוגמאות למימוש של הגישה החדשה‪,‬‬
‫בין השאר בפרויקט שלו בבית החולים קפלן‪,‬‬
‫שבמסגרתו עובר בניין‪-‬הקבלה למקום שבו הוא‬
‫ישקיף לאזורים מטופחים ונעימים לעין‪.‬‬
‫פרופסור רפאל ביאר‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי‬
‫רמב"ם וחבר סגל בפקולטה לרפואה בטכניון‪,‬‬
‫הציג את הבנייה החדשה במתחם רמב"ם‪,‬‬
‫הכוללת בית חולים לילדים ובניינים חדשים‬
‫לטיפול בסרטן ובמחלות קריו‪-‬וסקולריות‪ .‬בנוסף‬
‫סיפר פרופסור ביאר על בית החולים התת‪-‬‬
‫קרקעי הנבנה כיום לאור לקחי מלחמת לבנון‬
‫השנייה‪ .‬זהו מבנה ייחודי שישמש בימי שגרה‬
‫כחניון‪ ,‬ובמצבי חירום יהפוך תוך ‪ 48‬שעות לבית‬
‫חולים ממוגן‪.‬‬
‫הכנס‪Architecture and healthcare at ,‬‬
‫‪ ,the 21st century‬אורגן על ידי הפקולטה‬
‫לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון והפקולטה‬
‫לרפואה בטכניון בשיתוף משרד הבריאות‪,‬‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬מרכז רפואי רמב"ם‪,‬‬
‫עיריית חיפה ועוד‪ .‬הכנס הבא‪ ,‬המתוכנן ל‪11-‬‬
‫בנובמבר ‪ ,2014‬יתמקד בין השאר בתכנון‬
‫מבוסס‪-‬ראיות‪ ,‬ארכיטקטורה ירוקה ורפואה‬
‫באזורי אסון‪.‬‬
‫סטודנטים‬
‫‪28‬‬
‫יש חיה‬
‫כזאת‬
‫"‬
‫האימוץ של יֹושי הוא ההחלטה הטובה‬
‫ביותר שקיבלתי בטכניון‪ .‬כשאני מעוצבן‬
‫או לחוץ היא מניחה עלי את הראש‪ ,‬וזה‬
‫מרגיע‪ .‬היא ממש עוזרת לי לעבור את תקופת‬
‫הלימודים‪".‬במילים אלה מתאר הסטודנט תום‬
‫שפי את הקשר שלו ליֹושי‪ ,‬גורת הלברדור‬
‫שאימץ במסגרת פרויקט של עמותת 'עיניים‬
‫מנחות לעיוור'‪.‬‬
‫שפי‪ ,‬סטודנט (שנה שלישית) בפקולטה‬
‫לביולוגיה‪ ,‬הוא אחד מעשרים סטודנטים‬
‫בטכניון שאימצו גורי‪-‬לברדור שיהפכו לכלבי‬
‫נחייה‪ .‬בשנה האחרונה תפס הפרויקט תאוצה‪,‬‬
‫וכרגע הביקוש לכלבים עולה על ההיצע‪.‬‬
‫אחריות כבדה‬
‫"בטכניון ישנו הריכוז הגדול ביותר של‬
‫בהתנדבות מלאה‪ :‬סטודנטים‬
‫מאמצים גורי‪-‬לברדור כחלק‬
‫מהכשרת הגורים ככלבי נחייה‬
‫גורי‪-‬נחייה בצפון הארץ‪ ",‬אומרת אלה מטק‬
‫מעמותת 'עיניים מנחות לעיוור'‪" .‬הסטודנטים‬
‫מקבלים גורים בגיל ‪ 8‬שבועות ומגדלים‬
‫אותם במשך שנה וחצי‪ .‬הם מסתובבים איתם‬
‫במשך כל היום וחושפים אותם לחיי היומיום‬
‫שלהם‪ ,‬כולל נסיעות בתחבורה ציבורית‪,‬‬
‫שהות במקום העבודה‪ ,‬הליכה בקמפוס‬
‫ולימודים בכיתה ובספרייה‪ .‬גורים יכולים‬
‫להפוך לכלבי נחייה רק לאחר תקופת אילוף‬
‫ארוכה‪ ,‬בגיל שנתיים לפחות‪ ,‬והסטודנטים‬
‫האלה בעצם 'תורמים' לנו את התקופה הזאת‬
‫ בהתנדבות מלאה‪ .‬אנחנו מספקים להם רק‬‫הדרכה ומזון עבור הכלבים‪".‬‬
‫"לאמץ כלב זו אחריות כבדה‪ ,‬ולכן בדרך‬
‫כלל אני עובדת עם משפחות‪ .‬חששתי לתת‬
‫את האחריות לחבר'ה צעירים‪ ,‬אבל החשש‬
‫התבדה ואני מתפעלת מהסטודנטים כל פעם‬
‫מחדש‪".‬‬
‫"אמא שלי לא כל כך אהבה את הרעיון‬
‫של כלב בבית‪ ,‬ולכן ניצלתי את ההזדמנות‬
‫כשעברתי לגור עם שותפים‪ ",‬מספר אשחר‬
‫טל‪ ,‬סטודנט שנה רביעית בפקולטה להנדסה‬
‫אזרחית וסביבתית‪ ,‬שאימץ גור בשם טאז‪.‬‬
‫סידור אידיאלי‬
‫"מבחינתי האימוץ לשנה וחצי הוא סידור‬
‫אידיאלי‪ ,‬כי אתה יודע שכשתסיים את התואר‬
‫הכלב ימלא ייעוד חשוב‪ .‬המרצים בטכניון‬
‫מקבלים באופן מאוד חיובי את הנוכחות של‬
‫טאז בכיתה‪ .‬כשהוא ישן הם שואלים למה‬
‫הכלב ישן באמצע ההרצאה הכי חשובה‬
‫בסמסטר‪".‬‬
‫"המרצים שואלים למה הכלב ישן בהרצאה הכי חשובה‪ ".‬מימין לשמאל‪ :‬אמנון אריאל‪ ,‬ארז רגב (שוכב)‪ ,‬זכריה דנציגר‪ ,‬תום שפי‪ ,‬אשחר טל‪,‬‬
‫קטיה בוקין‪ ,‬נועם נאמן‪ ,‬יונתן עשש‪ ,‬אביגיל סטיימן‪ ,‬צפריר עוזר‪ .‬הכלבים בחזית‪ :‬מרפי‪ ,‬מילי‪ ,‬מרשל‪ ,‬טאז‪ ,‬טוף‪ ,‬יושי‪ ,‬לני‪ ,‬כלרה וכתם‬
‫‪ - ATS‬אגודת ידידי הטכניון בארה”ב‬
‫מזמינה אתכם להשתתף בפעילויות הטכניון ברחבי ארה”ב‪:‬‬
‫ •מפגשים עם ידידים של הטכניון ושל מדינת ישראל‬
‫ •מפגשים מרתקים עם פרופסורים מהטכניון ועם אישים‬
‫ מובילים בתעשיית ההיי‪-‬טק הישראלית‬
‫ •קבלת מידע שוטף על חדשות וחידושים בטכניון‬
‫‪www.ats.org‬‬
‫למידע נוסף ולאיתור הנציגות הקרובה לביתכם אנא התקשרו ‪ 212-407-6340‬או שלחו דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫יחסים בינלאומיים‬
‫‪7‬‬
‫סטודנטים‬
‫‪30‬‬
‫עדי חנוכה‪ ,‬מצטיינת נשיא סדרתית‪,‬‬
‫לומדת במלוא המרץ בלי להזניח את‬
‫המחול‪ ,‬הנגינה‪ ,‬הספורט ולימודי השפות‬
‫רוקדת‬
‫על כל החתונות‬
‫"‬
‫עדי חנוכה‬
‫קשה להגדיר אותי ‪ -‬אני לא נופלת לשום טייפקאסט צפוי‪ ",‬אומרת עדי‬
‫חנוכה‪ ,‬בת ‪ ,26‬העושה כיום את המאסטר שלה בפקולטה להנדסת‬
‫חשמל‪" .‬בתיכון לקחתי ברצינות את הלימודים‪ ,‬אבל במקביל הייתי‬
‫פעילה גם בתחומי החברה והתרבות; אני רוקדת בלט ‪ -‬אבל גם שיחקתי‬
‫רוגבי בנבחרת הטכניון עד שנשברה לי הבוהן‪ .‬אני מנגנת באורגן‪ ,‬מקשקשת‬
‫בסינית ובספרדית ולומדת הינדי‪ ,‬אבל כל זה לא על חשבון ההשקעה בלימודי‬
‫התואר השני‪".‬‬
‫עדי‪ ,‬ילידת העיר נשר (‪ ,)1987‬שירתה במודיעין והשתחררה כקצינה‪ .‬את‬
‫התואר הראשון עשתה במסגרת תוכנית המצוינות הטכניונית‪ ,‬והיא הבוגרת‬
‫הראשונה של תוכנית אמ"ת (אלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬תקשורת) של הפקולטה‬
‫להנדסת חשמל‪ .‬באמצע שנת הלימודים האחרונה של התואר הראשון נכנסה‬
‫עדי לאינטרנט כדי לבנות מערכת לסמסטר ב'‪ ,‬ולהפתעתה גילתה שסיימה‬
‫את כל החובות לתואר הראשון‪ .‬הרישום לסמסטר ב' הפך לרישום לתואר‬
‫הקלינטונים ואני‬
‫בשנה שעברה נפגשה עדי עם ביל קלינטון‪ ,‬נשיא ארה"ב לשעבר‪" .‬זה‬
‫היה כנס של פורום ‪ - CGIU‬האוניברסיטה הגלובלית ליזמות‪ ,‬שנוסדה‬
‫על ידי ביל קלינטון במטרה לעודד סטודנטים לקדם פיתוחים טכנולוגיים‬
‫חדשניים לטובת החברה והאנושות‪ ,‬בעיקר לצרכים חברתיים‪ .‬שלחתי את‬
‫המועמדּות שלי בקטע של 'שגר ושכח'‪ ,‬אבל אז הגיעה תשובה חיובית‪,‬‬
‫ובאפריל טסתי לאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫"אחרי צילום התמונה הקבוצתית היתה הסתערות אדירה על הקלינטונים‪.‬‬
‫היה נורא צפוף ושומרי הראש לא נתנו לנו להתקרב‪ .‬צעקתי לצ'לסי‪" :‬אני‬
‫מישראל!" והיא שאלה "מי כאן מישראל?" הצבעתי‪ ,‬ושומר הראש אפשר‬
‫לי לגשת‪ .‬הצטלמתי איתה‪ ,‬וביל חתם לי על התג‪ .‬כעבור יומיים הוא ראה‬
‫אותי סוחבת שק כבד במסגרת פרויקט התנדבותי שעשינו שם‪ ,‬והורה‬
‫לחבר'ה שלו לעזור לי‪ ,‬אבל אני חייכתי ואמרתי‪ .It's Ok ,‬הוא חיכה שאניח‬
‫את השק‪ ,‬לחץ את ידי וחיבק אותי‪.‬‬
‫"בכנס הוצגו פיתוחים מרתקים‪ ,‬למשל כדורגל שטוען מצבר בזמן‬
‫שמשחקים בו‪ ,‬ויכול לספק חשמל לתאורה בהמשך הערב‪ .‬זה היה כנס‬
‫מרתק גם מבחינה תרבותית‪ ,‬כי היו שם אלף סטודנטים מכל העולם‪ ,‬כולל‬
‫נציגים מחברון‪ ,‬סוריה ועירק‪ ,‬ואני הייתי הישראלית היחידה‪".‬‬
‫הקרנה ממוקדת‬
‫עדי חנוכה עובדת בהנחיית פרופסור לוי שכטר בתחום מאיצים ומקורות קרינה‬
‫לצרכים רפואיים‪ .‬מקורות הקרינה האלה הם כיום מכשירים גדולים מאוד‪ .‬המכשירים‬
‫האלה אמנם 'בלתי נראים' מבחינת המטופל‪ ,‬כי הם נמצאים מחוץ לחדר הטיפול‪,‬‬
‫אבל בשל גודלם ומחירם הם ממוקמים כיום רק במרכזים רפואיים גדולים‪" .‬החזון‬
‫שלנו הוא לפתח מאיצים קטנים וזולים יותר‪ ,‬שיאפשרו לבצע הקרנות במרפאות‬
‫קטנות וקהילתיות‪ ,‬וזה כמובן שינוי משמעותי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אנחנו מדברים על טיפול‬
‫שיהיה הרבה יותר ממוקד‪ ,‬ויפחית משמעותית את הפגיעה בתאים בריאים"‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬עדי בטקס סיום התואר הראשון‪ ,‬עם החברים שליוו אותה בלימודים‬
‫שני‪ ,‬וכעת היא מקווה להיכנס למסלול ישיר לדוקטורט‪ .‬לאור‬
‫העובדה שסיימה את התואר הראשון בהצטיינות יתרה‪ ,‬ו"על הדרך"‬
‫זכתה כמה פעמים בתואר מצטיינת נשיא‪ ,‬היא מאמינה שזה אפשרי‪.‬‬
‫את נהנית?‬
‫ברור‪ ,‬אחרת לא הייתי כאן‪ .‬אני לא עושה דברים שאני לא נהנית‬
‫מהם‪ .‬אני אוהבת את הפקולטה‪ ,‬ותירגלתי כאן חדו"א שנה ראשונה‬
‫כדי שהסטודנטים ילמדו לאהוב את המקצוע הזה‪ .‬חשוב לי לתת‬
‫כוח וביטחון לסטודנטים החדשים‪ ,‬שיראו את היופי בהנדסת חשמל‪.‬‬
‫מאיפה האובססיה לשפות?‬
‫בתקופת התיכון למדתי ספרדית ובתקופת הצבא למדתי סינית‪,‬‬
‫שעזרה לי מאוד בטיול במזרח הרחוק‪ .‬אפשר להסתדר גם בלי‬
‫שפה‪ ,‬וניתן לנהל שיחה בסיסית בתנועות פנטומימה‪ ,‬אבל כשאתה‬
‫יודע את השפה‪ ,‬השיחות שלך עם האנשים המקומיים נעשות עמוקות‬
‫הרבה יותר‪ .‬להינדי נחשפתי בהתמחות‪-‬קיץ שעשיתי במעבדות של‬
‫חברה מסוימת בבנגלור‪ ,‬הודו ‪ -‬עבדתי שם על עיבוד תמונה במטרה‬
‫לזהות גידולים כגון סרטן השד‪ .‬התאהבתי בתרבות ההודית‪ ,‬וכיום‬
‫יש לי חברים הודים כאן בטכניון‪ ,‬אז אני לומדת את השפה‪ .‬בכלל‪,‬‬
‫תקשורת בין אנשים מעניינת אותי מאוד‪.‬‬
‫מה שמתקשר גם לעניין שלך באוטיזם‪.‬‬
‫נכון‪ .‬בתקופת התיכון חנכתי ילד אוטיסט‪ ,‬ומאז העסיקה אותי סוגיית‬
‫התקשורת בין אוטיסט לאדם 'רגיל'‪ .‬חשבתי איך אפשר להקל על‬
‫אוטיסטים בתקשורת עם הזולת‪ ,‬והגעתי למסקנה שאפליקציה‬
‫ייעודית לטאבלט יכולה לחולל שינוי בעניין הזה‪ .‬בהמשך‪ ,‬בקורס‬
‫יזמות בטכניון‪ ,‬חידדתי את הרעיון הזה הלאה במסגרת עבודה‬
‫קבוצתית‪.‬‬
‫מה הרעיון?‬
‫החלום של כל הורה לילד אוטיסט הוא שהבן שלו יהיה עצמאי‪,‬‬
‫יתקשר בקלות ויידע איך להגיב במצבי חירום‪ .‬כיום יש כרטיסיות‬
‫מצוירות ייעודיות‪ ,‬שבעזרתן מסביר הילד האוטיסט מה רצונו‪ .‬הבסיס‬
‫לרעיון הזה כבר קיים בשיטה שנקראת ‪ - pecs‬בניין משפטים‬
‫באמצעות כרטיסיות‪ .‬הבעיה היא שהעבודה עם הכרטיסיות‬
‫מסורבלת‪ .‬לדוגמה ‪ -‬אם ילד אוטיסט הולך עם אמו לקניות‪ ,‬אז כדי‬
‫להבהיר לה מה הוא רוצה לקנות הוא צריך להתיישב איתה ולפתוח‬
‫לפניה את הכרטיסיות‪.‬‬
‫ואת רצית להחליף את זה ביישום וירטואלי?‬
‫הרעיון שלי היה 'לתרגם' את הכרטיסיות האלה לכרטיסיות‬
‫בטאבלט‪ .‬במסגרת קורס היזמות הזה ערכנו סקר ספרות בנושא‪,‬‬
‫וגילינו שמט"ח בדיוק הוציאה לאור תוכנה דומה‪ .‬לכן הגדרנו מחדש‬
‫את הבעיה ואת הצרכים במפגשים עם הורים לאוטיסטים‪ ,‬עם‬
‫מטפלים ועם מנהלים שקשורים לעולם הזה‪ .‬הרעיון התגבש לכדי‬
‫אפליקציה שתאפשר לילד האוטיסט להתמודד עם מצבים מהחיים ‪-‬‬
‫למשל‪ ,‬לתרגל אותו בתגובה נכונה לשריפה‪.‬‬
‫עסקת גם בתקשורת עם עיוורים‪.‬‬
‫הפקולטה שלחה אותי לכנס נשים באוניברסיטת ‪Carnegi Melon‬‬
‫ סדנה בת ארבעה ימים‪ .‬הפרויקט הקבוצתי היה פיתוח משחק‬‫לילדים עיוורים בעולם השלישי‪ ,‬תוך שילוב מכשיר לכתיבת ברייל‪.‬‬
‫במכשיר הזה יש כפתורים שמאפשרים לבנות מילים‪ .‬יחד חקרנו את‬
‫אורח החיים של הילדים העיוורים בטנזניה‪ ,‬ופיתחנו משחק לתרגול‬
‫כתיבה מהירה בכתב ברייל‪ ,‬ולשיפור הזיכרון לטווח קצר‪.‬‬
‫גם בארץ את שותפה בפרויקט שקשור לראייה‪.‬‬
‫פרויקט "עפעפיים"‪ ,‬במרכז הרפואי "העמק" בעפולה‪ ,‬תכליתו לנטר‬
‫תנועת עפעפיים‪ .‬חשיבותו בכך שתנועות עפעפיים מוסרות מידע‬
‫משמעותי על מצבו הבריאותי של הנבדק ‪ -‬על מחלות נוירולוגיות‬
‫כגון פרקינסון‪ ,‬מחלות אוטו‪-‬אימוניות‪ ,‬השפעת תרופות ועוד‪ .‬נכנסתי‬
‫לפרויקט לפני כשנה וחצי‪ ,‬והמכשיר שבנינו מבוסס על "משקפי‪-‬‬
‫אופטומטריסט" שחורות שכל משקפופר מכיר‪ ,‬ומגנט קטן‪ .‬המכשיר‬
‫הזה זכה בפרס החדשנות של איגוד הראייה הישראלי ובפרס‬
‫פרוייקט מצטיין ע"ש עוז מוזס מטעם הפקולטה שלנו‪ ,‬וכבר עבר את‬
‫ועדת הלסניקי (לניסויים בבני אדם)‪ .‬אנחנו ממשיכים לעבוד עליו‬
‫במלוא המרץ‪.‬‬
‫אולי כמה מילים על תוכנית בח"ן?‬
‫פרופסור ליהי צלניק‪-‬מנור‪ ,‬חברת סגל בפקולטה‪ ,‬הקימה יחד‬
‫איתי את התוכנית הזאת‪ ,‬ששמה הוא ראשי תיבות של "בנות‬
‫חשמל נפגשות"‪ .‬במסגרת התוכנית‪ ,‬שנועדה להעצים את הנשים‬
‫בפקולטה‪ ,‬נערכים מפגשים חברתיים‪ ,‬פגישות בין סטודנטיות ותיקות‬
‫לסטודנטיות בתחילת דרכן‪ ,‬הכנה למבחנים וסיוע בהתמודדות עם‬
‫קשיים‪ .‬במהלך השנה מתקיימות פעילויות נוספות‪ ,‬בהן פורום נשים‬
‫שהמשיכו לתעשייה או לתארים גבוהים‪ ,‬הרצאות שונות ונטוורקינג‪.‬‬
‫יש לך רקורד מרשים מאוד לגיל ‪.26‬‬
‫תודה‪ .‬אני אוהבת עשייה ואני אוהבת אנשים‪ ,‬וזה מניע אותי‪ .‬גדלתי‬
‫בבית שהתאפיין באיזון מוצלח מאוד בין תמיכה וחופש‪ ,‬והשילוב הזה‬
‫פיתח בי המון סקרנות‪ .‬אני מעדיפה ללמוד‪ ,‬לחקור ולהיפגש עם‬
‫אנשים מאשר להתבטל‪".‬‬
‫אוהבת אנשים ‪ -‬אבל בחרת לשבת כל היום מול מסכים‪.‬‬
‫זה לא מדויק‪ .‬ברור שהמחקר מחייב ישיבה מול מסך‪ ,‬אבל המינון‬
‫הוא בידיים שלי‪ ,‬ואני מקפידה לצאת מהניאונים ולנשום קצת אוויר‬
‫וחוץ מדי פעם‪.‬‬
‫לכן ביקשת להתראיין בחוץ‪ ,‬בשמש?‬
‫ברור‪ .‬אני בחורה סולארית‪.‬‬
‫סטודנטים‬
‫‪31‬‬
‫פרסים ומינויים‬
‫‪32‬‬
‫מבזק‬
‫מינויים‬
‫מלגות‬
‫מתניהו אנגלמן נכנס ב‪1-‬‬
‫בינואר לתפקיד משנה לנשיא‬
‫ומנכ"ל הטכניון‪ .‬הוא מחליף‬
‫בתפקיד זה את פרופסור‬
‫ארנון בנטור‪ .‬אנגלמן‪ ,‬בעבר‬
‫מנכ"ל המועצה המקומית‬
‫שהם וסמנכ"ל המכללה‬
‫האקדמית להנדסה בירושלים‪,‬‬
‫היה בתפקידו האחרון משנה‬
‫למנכ"ל הטכניון‪.‬‬
‫פרופסור פאול פייגין מונה לסגן‬
‫הנשיא לפרויקטים אסטרטגיים‪,‬‬
‫תפקיד שבמסגרתו יתמקד‬
‫בשיתופי הפעולה של הטכניון‬
‫עם אוניברסיטת קורנל בניו יורק‬
‫ועם אוניברסיטת שנטאו בסין‪.‬‬
‫פרופסור פייגין שימש בשש השנים‬
‫האחרונות משנה בכיר לנשיא‬
‫הטכניון‪ ,‬והוביל את היוזמות‬
‫הטכניוניות בניו יורק ובשנטאו‪.‬‬
‫פרופסור משה סידי מונה‬
‫למשנה בכיר לנשיא הטכניון‪,‬‬
‫והוא יחליף בתפקיד את פרופסור‬
‫פאול פייגין‪ .‬פרופסור סידי‪,‬‬
‫שהשלים את כל תאריו בטכניון‪,‬‬
‫הוא חבר סגל מאז שנת ‪.1982‬‬
‫בין התפקידים הניהוליים שמילא‬
‫בעבר‪ :‬דיקן הפקולטה להנדסת‬
‫חשמל והמשנה לנשיא הטכניון‬
‫לעניינים אקדמיים‪.‬‬
‫עיריית חיפה העניקה‪ ,‬מתקציב פרויקטים משותפים עם הטכניון‪ ,‬מלגות ל‪ 119-‬דוקטורנטים ול‪147-‬‬
‫סטודנטים לתואר שני‪ ,‬תושבי העיר חיפה‪ ,‬הלומדים בטכניון‪ .‬המימון למלגות‪ ,‬בסך כולל של ‪ 4‬מיליון‬
‫שקלים‪ ,‬התקבל בטכניון זו השנה השלישית ברציפות‪ ,‬הודות לשיתוף הפעולה בין העירייה והטכניון‪.‬‬
‫לצד מימון המלגות הוחלט על מיזמים נוספים בנושאים אקדמיים‪ ,‬תוך מתן דגש על עידוד תלמידים‬
‫ללמידת המקצועות המדעיים ברמה מוגברת והשתתפות בפעילויות שעיקרן מדע‪ ,‬שותפות בתכנון‬
‫המרחב העירוני ופעילויות סטודנטים ברחבי העיר‪.‬‬
‫נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא הודה לראש העיר על תרומת העירייה למימון המלגות‪ ,‬ואמר‪:‬‬
‫"עידוד ההשכלה האקדמית והתמיכה בסטודנטים הם כלים חשובים לחיזוקה של חיפה ולקידום עתידה‬
‫הטכנולוגי‪ .‬הטכניון ובוגריו הפכו את חיפה לעמק הסיליקון של המזרח התיכון‪ ,‬וקיימת סינרגיה בין‬
‫הטכניון ובוגריו לעיר חיפה‪".‬‬
‫● ● ● פרופסור‪-‬מחקר שלמה שמאי‪ ,‬מהפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬זכה בפרס רוטשילד בתחומי‬
‫המתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב וההנדסה‪ .‬הפרס‪ ,‬שיוענק לו בחודש מרץ‪ ,‬ניתן לו על מחקרו המקורי‬
‫ויוצא הדופן במסגרת תיאוריית המידע‪ ,‬התיאוריה המתמטית של התקשורת‪ ,‬המשמשת כיום‬
‫בטכנולוגיות התקשורת המתקדמות ביותר‪ .‬פרופסור שמאי‪ ,‬חבר האקדמיה הישראלית למדעים‪,‬‬
‫זכה בשנת ‪ 2011‬בפרס שנון מטעם האגודה לתורת המידע (‪IEEE Information Theory ‬‬
‫‪ .)Society‬הפרס‪ ,‬המוענק על "תרומה עקבית ומשמעותית לתחום של תורת המידע"‪ ,‬נחשב‬
‫לפרס החשוב ביותר בתחום‪.‬‬
‫פרופסור שמאי עשה את שלושת תאריו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון‪ ,‬ובשנת ‪1986‬‬
‫הצטרף לפקולטה כחבר סגל‪ .‬‬
‫● ● ● פרופסור‪-‬מחקר דניאל ויס‪ ,‬מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון‪ ,‬הצטרף בתחילת‬
‫דצמבר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪ .‬פרופסור ויס חוקר תחומים שונים של תורת‬
‫הזרימה והאווירודינמיקה‪ ,‬ביולוגיה אורגניזמית‪ ,‬מדעי החלל ומתמטיקה שימושית‪ .‬מאז שנות‬
‫השבעים הוא פעיל בפיתוח כלים מוטסים לא מאוישים‪ ,‬החל מכלים מילימטריים ועד מטוסי ענק‬
‫מּונעי‪-‬שמש‪ .‬לאחרונה ייסד תוכנית בין‪-‬תחומית לרובוטים מתקדמים ובכללם כלים אוויריים‪,‬‬
‫יבשתיים וימיים ורובוטים רפואיים‪.‬‬
‫פרופסור ויס כיהן בתפקידים בכירים שונים בטכניון‪ ,‬ביניהם דיקן הפקולטה להנדסה אווירונוטית‪,‬‬
‫מנהל מוסד נאמן ודיקן בית הספר לתארים גבוהים‪.‬‬
‫פרופסור מוסה יודעים‪ ,‬מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬התקבל כחבר‪-‬כבוד‬
‫בעמותה הישראלית למדעי המוח (‪ .)ISFN‬זאת במיוחד לאור תרומתו‪ ,‬במשך יותר‬
‫מ‪ 35-‬שנה‪ ,‬למחקר של מחלות נוירו‪-‬דגנרטיביות ונוירו‪-‬פסיכיאטריות‪ ,‬ופיתוח טיפולים‬
‫יעילים למחלות אלה‪.‬‬
‫פרופסור יודעים‪ ,‬יליד טהרן‪ ,‬עזב את איראן בגיל ‪ ,12‬התחנך בפנימייה יהודית‬
‫בברייטון (אנגליה) ולמד רפואה באוניברסיטת מק‪-‬גיל (קנדה)‪ .‬בעקבות היחשפותו‬
‫לתחום הביוכימיה של המוח (נוירו‪-‬כימיה) זנח את לימודי הרפואה והחל דוקטורט‬
‫בביוכימיה ופסיכיאטריה‪ .‬ב‪ 1975-‬הוצע לו להקים את המחלקה לפרמקולוגיה בבית‬
‫הספר לרפואה בטכניון‪ ,‬וכעבור שנתיים הוא עלה לארץ‪ .‬יחד עם פרופסור ג'ון‬
‫פינברג‪ ,‬ובשיתוף חברת "טבע"‪ ,‬פיתח חומר בשם רסג'ילין‪ ,‬הנמכר כיום כתרופה‬
‫("אזילקט") לטיפול במחלת פרקינסון‪ .‬כיום עומד פרופסור יודעים בראש המרכז‬
‫להצטיינות על שם איב טופף בפקולטה‪.‬‬
‫פרופסור מרק זילברשטיין‪ ,‬מהפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬זכה בפרס ‪Yahoo ACE‬‬
‫("הפרס להעצמת קריירה אקדמית")‪ ,‬המוענק לפרופסורים צעירים באוניברסיטאות‬
‫מחקר מובילות בעולם‪ ,‬המנהלים מחקר הרלוונטי לחברת ‪ .Yahoo‬מחקריו של‬
‫פרופסור זילברשטיין משתרעים על פני כמה תחומים‪ ,‬ביניהם ארכיטקטורות‬
‫הטרוגניות מנקודות מבט שונות (כלי תיכנות‪ ,‬הפשטות של מערכות הפעלה ועוד);‬
‫מיחשוב עתיר‪-‬ביצועים בשריגים (‪ )grids‬ובעננים; מערכות איחסון מבוזרות ועיבוד‬
‫מקבילי במעבדים מרובי ליבות ומעבדים גרפיים (‪.)GPUs‬‬
‫פרופסור דוד ירניצקי מהפקולטה לרפואה זכה בפרס מלזק ע"ש ‪Prof. Ronald‬‬
‫‪ Melzack‬המנוח מקנדה‪ ,‬שהיה אחד משני האבות המייסדים של חקר הכאב‬
‫המודרני‪ .‬הפרס‪ ,‬מטעם האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב‪ ,‬יינתן בכנס העולמי הבא‬
‫של האיגוד‪ .‬פרופסור ירניצקי‪ ,‬בוגר הפקולטה לרפואה של הטכניון‪ ,‬הוא מנהל‬
‫מחלקת נוירולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם‪ ,‬מנהל המעבדה לנוירו‪-‬פיזיולוגיה קלינית‬
‫של הטכניון‪ ,‬ויו"ר‪-‬לשעבר של החוג לנוירולוגיה בפקולטה לרפואה‪.‬‬
‫פרופסור דוד ינקלבסקי מהפקולטה להנדסה אזרחית זכה בפרס על מפעל חיים‪.‬‬
‫הפרס הוענק לו‪ ‬על ידי איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות‪ ,‬על מחקריו ופועלו רב‬
‫השנים בתחום של התנהגות ומיגון מבנים באירועים קיצוניים‪ ,‬ועל תרומה משולבת‬
‫ומתמשכת במחקר‪ ,‬שירות מקצועי לציבור‪ ,‬הוראה ופעילות בינלאומית‪.‬‬
‫פרופסור אברהם אלכסנדרוביץ מהפקולטה להנדסת חשמל קיבל את אות שר‬
‫האנרגיה והמים על מפעל חיים בתחום הנדסת חשמל‪.‬‬
‫הפרס הוענק לו באירוע חגיגי לציון ‪ 75‬שנה ללימודי הנדסת חשמל בטכניון‪,‬‬
‫במסגרת הכנס השנתי של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל‪,‬‬
‫במעמד השר סילבן שלום‪.‬‬
‫● ● ● פרופסור אפרים לב‪ ,‬ראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות‪ ,‬זכה במדליית‬
‫ג'ורג' אורדנג (‪ )George Urdang Medal‬מטעם המכון האמריקאי לתולדות‬
‫הרוקחות‪ ,‬על ספרו ‪Practical Materia Medica of the Medieval Eastern‬‬
‫‪.Mediterranean According to the Cairo Genizah‬‬
‫הפרופסורים זאב גרוס ואילן מרק זכו בפרס מור (‪Moore Distinguished‬‬
‫‪ )Scholars‬לשנת ‪ ,2013‬מטעם המכון הטכנולוגי של קליפורניה (‪.)CALTECH‬‬
‫● ● ● דני מגנר‪ ,‬יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון וסטודנט בפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬זכה‬
‫במקום הראשון בתחרות ‪ GSF‬שנערכה בקולומביה‪ .‬מדובר בכנס בינלאומי שמטרתו‬
‫ליצור תוכנית חדשנית לעידוד חינוך הנדסי בדרכים יצירתיות‪ ,‬תוך תרומה לקהילה‬
‫ולסביבה‪.‬‬
‫התוכנית שהגה הצוות של מגנר‪ ,‬אשר כלל גם שתי סטודנטיות קולומביאניות‬
‫וסטודנט הודי‪ ,‬הינה וריאציה סטודנטיאלית‪-‬הנדסית לתוכנית ‪Seeds of Peace‬‬
‫המקיימת מחנות קיץ משותפים לבני נוער משני צדיו של קו עימות כלשהו‪ .‬על פי‬
‫התוכנית‪ ,‬סטודנטים להנדסה משני הצדדים יתכננו יחדיו פרויקטים הנדסיים שיועילו‬
‫לשני הצדדים‪ ,‬תוך ליווי צמוד של אוניברסיטאות‪-‬האם וחברות תעשייתיות‪ .‬בעקבות‬
‫הזכייה צפוי מגנר להשתתף בשנה הבאה בכנס שייערך בדובאי‪.‬‬
‫פרופסור יונינה אלדר זכתה בפרס‬
‫היוקרתי של האגודה לעיבוד אותות‬
‫לשנת ‪ ,2013‬על “תרומה עצומה‬
‫לחישה דחוסה‪ ,‬דגימה בתדר תת‬
‫ניקוויסט‪ ,‬אופטימיזציה קמורה ועיבוד‬
‫אותות סטטיסטי"‪ .‬פרופסור אלדר‪,‬‬
‫ראש המעבדה לדגימה בפקולטה‬
‫להנדסת חשמל בטכניון‪ ,‬משמשת‬
‫כחברת המועצה להשכלה גבוהה‬
‫(מל”ג)‪ ,‬כחברה באקדמיה הלאומית‬
‫הצעירה למדעים‪ ,‬חברה בוועדה‬
‫להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים‬
‫ויועצת לחברות היי‪-‬טק‪ .‬בנוסף‬
‫היא משמשת עמית מחקר ב‪MIT-‬‬
‫ופרופסור אורח באוניברסיטת‬
‫סטנפורד‪.‬‬
‫פרופסור אלדר זכתה בפרסים‬
‫רבים‪ ,‬בהם פרס קריל להצטיינות‬
‫בחקר מדעי‪ ,‬פרס ברונו מטעם‬
‫קרן רוטשילד‪ ,‬פרס ויצמן למדעים‬
‫מדויקים‪ ,‬פרס הרשל‪-‬ריץ לחדשנות‬
‫מדעית‪ ,‬ופרס מטעם עיריית חיפה‬
‫לנשים פורצות דרך‪.‬‬
‫פרסים‬
‫‪33‬‬
‫האלטרואיסטים‬
‫"שפיץ‪-‬על"‪" ,‬אין עליך"‪" ,‬רמת‪-‬הוראה‬
‫הקרובה לשלמות" פקולטה אחת‬
‫●‬
‫ועשרה מרצים זכו בפרס ינאי‬
‫למצוינות בחינוך האקדמי‬
‫צילום‪ :‬יוסי שרם‬
‫פרסים‬
‫‪34‬‬
‫נשיא הטכניון ומשפחת ינאי עם הזוכים בפרס‬
‫"‬
‫שפיץ‪-‬על"‪" ,‬המרצה היחיד שזוכר את שמות הסטודנטים‬
‫גם בהרצאות גדולות"‪" ,‬מורה ובעיקר אדם טוב יותר"‪,‬‬
‫"אי אפשר לא להקשיב לו"‪" ,‬מרצה מ‪-‬ד‪-‬ה‪-‬י‪-‬ם!"‪" ,‬אם‬
‫אפשר‪ ,‬שילמד את כל הקורסים"‪.‬‬
‫אלה כמה מן הדברים שאמרו סטודנטים בטכניון על חתני‬
‫פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי‪.‬‬
‫"אפשר כבר לומר שלמותג שנקרא 'פרס ינאי' השפעות‬
‫מרחיקות לכת על החינוך האקדמי בטכניון ואף מחוצה לו‪",‬‬
‫אמר נשיא הטכניון‪ ,‬פרופסור פרץ לביא‪ .‬יו"ר ועדת הפרס‪,‬‬
‫פרופסור גדי שוסטר‪ ,‬אמר כי "אנו רואים בזוכים בפרס‬
‫סיירת איכותית המשפיעה על ההוראה בכל הקמפוס‪".‬‬
‫מירב פרוים‪ ,‬יו"ר הוועדה האקדמית באגודת הסטודנטים‪,‬‬
‫שהיתה שותפה לתהליך בחירת המרצים הזוכים‪ ,‬אמרה כי‬
‫"זו תקופה של לבלוב ופריחה לסטודנטים בטכניון‪ .‬בשנתיים‬
‫האחרונות הטכניון הולך לקראת הסטודנטים ומשפר את‬
‫ההוראה ואת תנאי הלימוד‪ .‬אני מודה למשפחת ינאי שנתנה‬
‫לנו‪ ,‬הסטודנטים‪ ,‬את האפשרות להוקיר את המרצים‬
‫המוערכים‪".‬‬
‫הזוכים בפרס הם הפרופסורים משה ברוך (הפקולטה‬
‫למתמטיקה)‪ ,‬אמיר שפילקה (מדעי המחשב)‪ ,‬דפנה פישר‬
‫גבירצמן (ארכיטקטורה ובינוי ערים)‪ ,‬מוריס אייזן (כימיה)‪,‬‬
‫אלון וולף (הנדסת מכונות)‪ ,‬עדית קידר (הנדסת חשמל)‪,‬‬
‫אורן קורלנד (הנדסת תעשייה וניהול)‪ ,‬לירון ידידציון (הנדסת‬
‫תעשייה וניהול)‪ ,‬חבצלת ביאנקו‪-‬פלד (הנדסה כימית) אורי‬
‫שביט (הנדסה אזרחית וסביבתית)‪ .‬בנוסף הוענק הפרס‪,‬‬
‫לראשונה‪ ,‬גם לפקולטה טכניונית ‪ -‬הפקולטה למתמטיקה‪.‬‬
‫מירב פרוים‪ ,‬יו"ר הוועדה האקדמית באגודת הסטודנטים‬
‫שירה‪ ,‬פרוזה וחגורה שחורה‬
‫במהלך הטקס חשפו הזוכים את תחביביהם ואת עיסוקיהם החוץ‪-‬טכניוניים‪ :‬בישול‪ ,‬ריקודי‬
‫עם‪ ,‬צלילה ושימור ספינות (מוריס אייזן)‪ ,‬כדורסל (משה ברוך)‪ ,‬עיצוב ונסיעות משפחתיות‬
‫למקומות אקזוטיים (דפנה פישר גבירצמן)‪ ,‬כתיבת פרוזה (עדית קידר)‪ ,‬כדורסל‪ ,‬סקווש‬
‫וקריאת שירה (אורן קורלנד)‪ ,‬ושחמט (אמיר שפילקה)‪ .‬לירון ידידציון הכין איור‪-‬תודה‬
‫למשה ינאי‪ ,‬ומשה ברוך סיפר שהוא נוהג לטכניון ב"חיפושית" המשפחתית‪ ,‬שנקנתה לפני‬
‫יותר מארבעים שנה ושירתה את אביו בהיותו סטודנט בטכניון‪ .‬אלון וולף סיפר שיש לו‬
‫חגורה שחורה בקראטה‪ ,‬שהוא מתנדב כראש שבט בתנועת הצופים‪ ,‬וכי הוא חובב אופרה‬
‫ומוזיקה קלאסית‪.‬‬
‫"לרשום צ'ק זה קל"‬
‫הפרס‪ ,‬שהוענק זו השנה השלישית ברציפות‪ ,‬הוא יוזמה‬
‫משותפת של נשיא הטכניון ובוגר הטכניון משה ינאי‪ ,‬שהחליט‬
‫לתרום ‪ 12‬מיליון דולר לשיפור ההוראה בטכניון‪" .‬לרשום צ'ק‬
‫זה קל‪ ",‬אמר ינאי‪" .‬האתגר הגדול הוא למצוא מקום שבו‬
‫התרומה שלך תביא תמורה ראויה‪ ".‬לחברי הסגל הזוכים אמר‬
‫ינאי כי "מסלול הקידום בעולם האקדמי מבוסס על מחקר ועל‬
‫כתיבת מאמרים‪ ,‬ומי שמשקיע בהוראה עושה זאת למעשה‬
‫מתוך אלטרואיזם טהור‪ .‬לכן אני מעריך אתכם כל כך‪".‬‬
‫ינאי‪ ,‬בוגר מחזור ‪ 1975‬בפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬היה‬
‫לימים ל"גורו של עולם האיחסון הדיגיטלי" ול"מהפכן מערכות‬
‫סדרתי"‪ .‬הודות לתרומתו העצומה לשתי החברות הגדולות‬
‫שבהן עבד הוענק לו המעמד היוקרתי של ‪EMC Fellow‬‬
‫ו‪ .IBM Fellow-‬כיום רשומים על שמו ‪ 40‬פטנטים הנוגעים‬
‫לטכנולוגיות פורצות דרך בתחום איחסון ממוחשב‪.‬‬
‫בשנותיו הרבות בארה"ב לא ניתק ינאי את הקשר לישראל‪.‬‬
‫הוא תרם רבות לחברות הזנק ישראליות‪ ,‬ועמד מאחורי‬
‫הקמתן של שתי שלוחות ישראליות של חברת ‪ .EMC‬הקשר‬
‫שלו עם הטכניון התחדש לפני שנים ספורות‪ ,‬כאשר נשיא‬
‫הטכניון פרופסור פרץ לביא זימן אותו למשרדו‪ .‬הפגישה‬
‫הראשונה התגלגלה לשיחת נפש ארוכה‪ .‬בחודשיים הבאים‬
‫גיבשו ינאי והנהלת הטכניון את המתכונת של פרס ינאי‪.‬‬
‫נשיא הטכניון ציין כי "מה שריגש אותי במיוחד הוא שכאשר‬
‫שאלתי את משה מה הוא מבקש שיהיה כתוב על הלוח‬
‫המציין את תרומתו‪ ,‬הוא השיב בפשטות‪ :‬משה ינאי‪,‬‬
‫כפר יחזקאל‪".‬‬
‫פרסים‬
‫‪35‬‬
‫פרסים‬
‫‪36‬‬
‫המגשר‬
‫אוליבר שלבי זכה בפרס ניקסייר על פרויקט‬
‫"העיר השלישית"‪ ,‬המחבר בין נצרת לנצרת עילית‬
‫א‬
‫וליבר שלבי נולד בברלין‪ ,‬עלה לארץ‬
‫בגיל ‪ ,7‬גדל בנצרת‪ ,‬הגיע לטכניון כמעט‬
‫במקרה ‪ -‬וכעת זכה ב"פרס ניקסייר" על פרויקט‬
‫הגמר שלו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪.‬‬
‫שלבי‪ ,‬בן ‪ ,24‬זכה בפרס על הפרויקט "העיר‬
‫השלישית" ‪ -‬הצעה לחיבור בין הערים השכנות‬
‫נצרת ונצרת עילית‪ .‬השיפוט בתחרות זו בוצע‬
‫בדרך לא שגרתית‪ :‬הצבעה חשאית באמצעות‬
‫כדורי פינג‪-‬פונג כתומים‪ .‬העבודות המתחרות‬
‫הוצגו בגלריה ע"ש פ‪.‬ק‪ .‬הניך‪ ,‬ואנשי הפקולטה ‪-‬‬
‫סטודנטים‪ ,‬חברי סגל ועובדים ‪ -‬התבקשו לדרג‬
‫אותן באמצעות הכדורים‪.‬‬
‫דיקן הפקולטה פרופסור יהודה קלעי מעניק את פרס סגל לעדי גפן גלזר‬
‫סיור מאורגן בטכניון‬
‫כבר בילדותו התעניין שלבי בציור‪ ,‬ביצירה וב"כל מה שקשור‬
‫לבניית מודלים ‪ -‬לאו דווקא בניינים‪ ".‬אף שאביו היה המפרנס‬
‫היחיד‪ ,‬והמצב בבית לא היה מזהיר‪ ,‬נשלח אוליבר לבית ספר‬
‫פרטי ‪ Salvatorian sisters -‬בנצרת‪ .‬במסגרת זו הגיע לסיור‬
‫מאורגן בטכניון‪ ,‬ובאותו יום החליט שעוד יגיע לכאן‪" .‬למסיימי תיכון‬
‫קשה מאוד לבחור את המסלול שלהם בחיים‪ ,‬בייחוד כשגרים‬
‫כמוני בעיר כמו נצרת‪ ,‬שכמעט אין בה פיתוח והזדמנויות‪ .‬אבל‬
‫כשהגעתי לטכניון היה לי ברור שאלמד כאן בעתיד‪ .‬נרשמתי‬
‫לפקולטה לארכיטקטורה בלי לדעת בדיוק מה אדריכלים עושים ‪-‬‬
‫עיצוב פנים? תכנון של בית? של שכונה? של עיר?"‬
‫במהלך הלימודים נחשף שלבי לתחומים שונים‪ ,‬ביניהם תכנון‬
‫ההצבעה בפרס ניקסייר‬
‫מצגת?‬
‫בר‪-‬קיימא ‪ -‬תכנון חללים ומבנים ירוקים‪ ,‬בדגש‬
‫על צמצום הנזק הסביבתי ועל הגדלת ההשפעה‬
‫החיובית על הסביבה החברתית‪" .‬כיום יש הרבה‬
‫גישות וטכנולוגיות שמאפשרות להקים מבנים ירוקים‪,‬‬
‫שחוסכים משאבים כגון אנרגיה‪ ,‬מים וחומרי גלם‪".‬‬
‫בין שתי ערים‬
‫פרויקט הגמר שלו התמקד כאמור ביחסים בין עירו‪,‬‬
‫נצרת‪ ,‬לעיר השכנה נצרת עילית‪" .‬אלה שתי ערים‬
‫שונות מאוד זו מזו באופיין‪ ,‬בתרבותן ובהיסטוריה‬
‫שלהן‪ .‬נצרת התחילה ככפר קטן‪ ,‬וגדלה במשך אלפי‬
‫שנים‪ ,‬תחת השפעות תרבותיות שונות‪ .‬נצרת עילית‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬היא עיר מודרנית שתוכננה בתחילת שנות‬
‫החמישים‪ .‬בעשורים האחרונים הפכה נצרת עילית‬
‫בהדרגה לעיר המרכזית מבין השתיים‪ ,‬עיר שמשרתת‬
‫את הכפרים הרבים שסביבה‪ .‬הסיבה לשינוי הזה‬
‫פשוטה ‪ -‬נצרת עילית גדלה במהירות בזמן שנצרת‬
‫כמעט לא התפתחה‪ .‬התוצאה‪ :‬חוסר איזון בין שתי‬
‫הערים האלה‪ ,‬שצמודות זו לזו‪".‬‬
‫הקונספט שהציג שלבי הוא "לשבור את הגבול"‪ ,‬כלומר‬
‫לשבור את ההפרדה הליניארית בין שתי הערים ובין‬
‫שתי האוכלוסיות‪ ,‬ולהפוך את השטח שביניהן למרכז‬
‫חדש‪ ,‬שיתחבר לתת‪-‬מרכזים של שתי הערים‪ ,‬עם‬
‫מערכת תחבורה חדשה שתקים לתחיה אזורים שונים‬
‫לאורך הציר‪ .‬המרכז החדש‪ ,‬על פי התוכנית‪ ,‬יכלול‬
‫פונקציות ציבוריות שונות‪ ,‬ובהן אוניברסיטה‪.‬‬
‫שלבי למד בפקולטה בשנים ‪ ,2013-2008‬ובמהלך‬
‫הלימודים השתלם ברומניה (הכשרה טכנית) ובגרמניה‬
‫(חילופי סטודנטים)‪ .‬כיום הוא עובד במשרד משה צור‬
‫בחיפה‪.‬‬
‫פרסים בסך ‪ 164,000‬שקלים‬
‫בטקס שערכה הפקולטה בחודש אוקטובר ניתנו פרסים‬
‫בסכום כולל של ‪ 164,000‬שקלים‪ .‬הפרסים ניתנו‬
‫על עבודות גמר מצטיינות של סטודנטים שסיימו את‬
‫לימודיהם בפקולטה בשנים ‪.2012-3‬‬
‫במקומות הראשונים בפרסים השונים זכו‪ ,‬מלבד שלבי‪,‬‬
‫הסטודנטים הבאים‪ :‬עדי באום זכתה בפרס ע"ש יחיאל‬
‫אדמוני ז"ל על הפרויקט "מתערבים במרחב ‪ /‬אקטיביזם‬
‫עירוני כהשראה למתכנן"‪ .‬יאיר וייס זכה בפרס ע"ש ישראל‬
‫וליאון רייסקין ז"ל על הפרויקט "בין תשתיות עיר לים"‪.‬‬
‫איגור גרושקו זכה בפרס ע"ש ישראל וליאון רייסקין ז"ל על‬
‫הפרויקט "אסטרטגיה שלישית‪ ,‬פעולה בציר ‪."Z‬‬
‫פינת בת ים‬
‫עדי גפן גלזר זכתה בפרס ע"ש יחיאל ויוסף סגל ז"ל על‬
‫הפרויקט "יפו פינת בת ים"‪ .‬בראיון למגזין הטכניון סיפרה‬
‫עדי כי "כחיפאית שאוהבת ים חיפשתי אזור שקשור לים‪,‬‬
‫וכך הגעתי ל'יפו פינת בת ים'‪ .‬בפרויקט הזה ניסיתי לקשר‬
‫את הטבע והים לעיר‪ ,‬ולמעשה להחדיר אותם לתוכה‪ .‬בעיני‬
‫זוהי היענות לרצונו של הטבע לחדור לרקמה האורבנית‬
‫ולהיטמע בתוכה ‪ -‬רצון הנחשף בשבר המצוק ובצמחייה‬
‫הפראית בבתי הקברות‪' .‬ואדי הרקמות' שתכננתי יאפשר‬
‫לתושבי האזור ‪ -‬יהודים‪ ,‬מוסלמים ונוצרים ‪ -‬ללכת‬
‫באזור מונמך‪ ,‬שבו אפשר לחוש את הטבע ולהריח את‬
‫הים‪ .‬המהלך הזה גם מטשטש את קו התפר האורבני בין‬
‫הערים‪".‬‬
‫נשיא הטכניון‪ ,‬פרופסור פרץ לביא‪ ,‬הדגיש בפתיחת הטקס‬
‫את חשיבותו של מקצוע הארכיטקטורה‪ ,‬ואמר כי במכון‬
‫החדש המוקם בניו יורק ("מכון טכניון‪-‬קורנל לחדשנות‬
‫ע"ש ג'ואן ואירווין ג'ייקובס") יוקדש מרכז שלם ‪" -‬הסביבה‬
‫הבנויה" (‪ - )Built Environment‬לסוגיות הקשורות‬
‫בארכיטקטורה‪ .‬דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופסור יהודה קלעי‪ ,‬ציין‬
‫כי פרסי הצטיינות כמו אלה שחולקו בערב זה דוחפים את‬
‫הסטודנטים למצוינות‪ ,‬ולכן חשוב לתת להם חשיפה בטקס‬
‫פומבי ומכובד‪.‬‬
‫את האירוע הנחתה יו"ר ועדת הפרסים‪ ,‬פרופ"ח רבקה‬
‫אוקסמן‪ ,‬והעבודות נשפטו על ידי אדר' נוף גדעון שריג‪,‬‬
‫אדר' נוף גיל הר‪-‬גיל‪ ,‬אדר' דן פרייס‪ ,‬אדר' אודי כסיף‪,‬‬
‫פרופסור צבי אפרת‪ ,‬אירית צרף נתניהו‪ ,‬המעצבת כרמלה‬
‫וולף יעקב ואדר' שי וינשטיין‪.‬‬
‫פרופסור אפרת שיבח את הסטודנטים על המעוף ועל‬
‫ההעמקה‪ ,‬ועל כך שהם נמנעים מ"השווצות" המאפיינות‬
‫פרויקטי‪-‬סטודנטים רבים בבתי ספר לאדריכלות‪.‬‬
‫פרסים‬
‫‪37‬‬
‫בוגרים בשטח‬
‫‪38‬‬
‫"עברנו לארה"ב מסיבה פשוטה מאוד‪ ".‬עם תמר והבת יעל‬
‫על תבונה ומקריות‬
‫ראיון עם חתן פרס נובל בכימיה‪ ,‬פרופסור אריה ורשל‪ ,‬שבחר‬
‫בתחום הכימיה כמעט במקרה והתאהב בחקר האנזימים‬
‫בתקופת לימודיו בטכניון‬
‫ה‬
‫בשורה על זכייתו בפרס נובל תפסה‬
‫את פרופסור אריה ורשל כשהוא שקוע‬
‫בשינה עמוקה‪" .‬בשתיים בלילה נהוג לישון‬
‫כאן‪ ",‬אמר למראיין שהתקשר אליו מאוחר‬
‫יותר‪ .‬כשנשאל מה יעשה עם כספי הזכייה‬
‫השיב כי "זה לא כל כך הרבה" וכי עליו‬
‫לבדוק אם הסכום פטור ממס‪.‬‬
‫מתחיל בגיל מבוגר‪ ,‬אבל בדרך כלל זה חייב‬
‫לבוא מגיל צעיר מאוד‪ .‬וכמובן‪ ,‬חייב להיות‬
‫איזה שהוא דחף מולד לפתור בעיות‪.‬‬
‫חשדת שמדובר במתיחה?‬
‫כמובן‪ ,‬אבל לנציג שבישר לי על הזכייה היה‬
‫באמת מבטא שוודי חזק‪ ,‬אז השתכנעתי שזה‬
‫אמיתי‪.‬‬
‫איך אתה מסביר את רצף הנובליסטים‬
‫הישראלים‪ ,‬או ילידי ישראל‪ ,‬בעשור‬
‫האחרון?‬
‫"אין לי תשובה מדעית‪ ,‬אבל זה בהחלט‬
‫מעניין ‪ -‬העובדה שאנחנו מדברים על אנשים‬
‫שלמדו באוניברסיטה בשנות השישים‪ .‬אני‬
‫מתאר לעצמי שאם נחקור את זה היטב נגיע‬
‫למסקנות מעניינות‪".‬‬
‫איפה מתחילה הדרך לפרס נובל?‬
‫חייבת להיות כאן השפעה מוקדמת מאוד‬
‫‪ -‬של גננות ושל הורים‪ .‬במקרים נדירים זה‬
‫האם אתה מסכים להערכות שהידרדרות‬
‫מערכת החינוך הישראלית תדלדל את‬
‫הזרם הזה?‬
‫ממש לא‪ .‬הצלחה מדעית תלויה בהישגים‬
‫שלך באקדמיה‪ ,‬לא בתיכון‪.‬‬
‫קיבלת את הפרס על מחקר מאמצע‬
‫שנות השבעים ‪ -‬כמעט ארבעים שנה‪.‬‬
‫נכון‪ .‬העניין שלי באנזימים ובביולוגיה‬
‫החל אפילו לפני זה‪ ,‬בטכניון‪ ,‬אבל השנים‬
‫‪ ,1974-5‬במעבדת ‪ MRC‬בקיימברידג'‪,‬‬
‫העניקו לי פרספקטיבה חדשה לגמרי‪ .‬פתאום‬
‫מצאתי את עצמי בין אנשים שהביולוגיה‬
‫הפונקציונלית מעסיקה אותם יום יום‪ ,‬בכל דיון‬
‫ובכל הפסקת תה‪.‬‬
‫מהי ביולוגיה פונקציונלית?‬
‫זהו התחום שבו נחקר הקשר בין מבנה‬
‫החלבון לבין פעילותו ותפקודיו‪.‬‬
‫מאז ועד היום לא נטשת את התחום‪.‬‬
‫אני אוהב מאוד את מה שאני עושה‪ ,‬ולא‬
‫היה לי משהו יותר מעניין לעשות‪.‬‬
‫אריה ורשל (‪ )Warshel‬נולד בנובמבר‬
‫‪ 1940‬בקיבוץ שדה נחום‪ ,‬למד בקיבוצו‬
‫ובבית הספר התיכון בעין חרוד‪ ,‬והתגייס‬
‫לצה"ל בשנת ‪ .1958‬הקריירה המדעית‪-‬‬
‫אקדמית שלו‪ ,‬שתחילתה בלימודי‬
‫תואר ראשון בטכניון‪ ,‬הובילה אותו‬
‫עד לתפקידו הנוכחי ‪ -‬פרופסור בכיר‬
‫(‪ )Distinguished Professor‬בכימיה‬
‫ובביוכימיה באוניברסיטת דרום קליפורניה‪,‬‬
‫לוס אנג'לס‪ .‬בדרך הוא זכה בפרסים‬
‫רבים‪ ,‬ביניהם ‪Tolaman Medal‬‬
‫והפרס לכימיה ביו‪-‬פיזיקלית של האגודה‬
‫המלכותית לכימיה (‪ )RSC‬לשנת ‪.2012‬‬
‫מאז ‪ 2008‬הוא חבר באגודה המלכותית‬
‫לכימיה‪ ,‬ומאז ‪ - 2009‬חבר באקדמיה‬
‫הלאומית למדעים‪ .‬לֹו ולאשתו תמי שתי‬
‫בנות ‪ -‬מרב ויעל‪.‬‬
‫הגעת לטכניון ב‪ .1962-‬מה אתה זוכר‬
‫משנות הלימודים כאן?‬
‫נהניתי מאוד מהלימודים בטכניון ומעולם‬
‫לא מתחתי ביקורת על המרצים‪ .‬רובם היו‬
‫מצוינים‪ ,‬ואני זוכר לטובה את אמיתי הלוי‪,‬‬
‫ראובן פאונץ‪ ,‬אוטו שנפ‪ ,‬יחיאל שליטין‬
‫וקלמן אלטמן‪ .‬היו גם מרצים פחות טובים‪,‬‬
‫אבל אני מאמין שהלמידה היא באחריותו‬
‫של הסטודנט‪ ,‬והוא לא אמור להאשים אף‬
‫אחד בכשלונותיו‪ .‬לימים גיליתי שדודתי‪,‬‬
‫חנה ורשל‪ ,‬שנספתה בשואה‪ ,‬למדה‬
‫הנדסת בניין בטכניון בשנים ‪.1935-6‬‬
‫מדוע בחרת בכימיה?‬
‫האמת היא שלא היה לי מושג מה ללמוד‪,‬‬
‫אז התייעצתי עם אליעזר פינקמן‪ ,‬חבר‬
‫מהצבא שכבר למד כאן אז וכיום הוא‬
‫פרופסור אמריטוס בטכניון‪ .‬הוא אמר לי‬
‫שמכיוון שיש לי ראיית‪-‬צבעים טובה ‪ -‬לֹו‬
‫היו משקפיים ולי לא ‪ -‬כדאי לי ללמוד‬
‫כימיה‪" .‬שיהיה‪ ",‬אמרתי לעצמי‪ ,‬במחשבה‬
‫שאחרי שאסיים את הלימודים אחליט מה‬
‫לעשות הלאה‪.‬‬
‫אבל הכימיה תפסה אותך מהר וחזק‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬וכבר בשנת הלימודים השלישית‬
‫הצטרפתי לפרויקט מחקר בביוכימיה‬
‫בהנחיית פרופסור יחיאל שליטין‪ .‬שם‬
‫בעצם החל המסע המדעי שלי‪ .‬בעבודה‬
‫איתו נחשפתי לחקר האנזימים ולאופן‬
‫שבו אנזימים מאיצים תגובות כימיות‪,‬‬
‫ולעתים מעצימים אותן בעשרות סדרי‬
‫גודל‪ .‬במסגרת הפרויקט הזה השתמשתי‬
‫בהצלחה‪ ,‬כנראה לראשונה בהיסטוריה‪,‬‬
‫במכשיר ‪( NMR‬תהודה מגנטית גרעינית)‬
‫למדידת תגובה אנזימטית מהירה מאוד‪.‬‬
‫מה כל כך מעניין בתגובות כימיות של‬
‫אנזימים?‬
‫הבנה של תהליכים אנזימטיים מאפשרת‬
‫לנו להאיץ תהליכים פיזיולוגיים או לעכב‬
‫אותם‪ ,‬ולפתח תרופות וטיפולים שמייעלים‬
‫את תיפקוד הגוף ו"מתקנים" שיבושים‪.‬‬
‫אז מה היה האתגר הגדול ביותר?‬
‫אחת התעלומות הגדולות בתחום‬
‫הביוכימיה נוגע לשאלה כיצד אנזימים‬
‫מאיצים משמעותית ‪ -‬לעתים ב‪ 20-‬סדרי‬
‫גודל (‪ - )1020‬תגובות כימיות‪ .‬המחקר‬
‫הנסיוני מוגבל כאן‪ ,‬כי ניסויים לבדם אינם‬
‫יכולים להסביר איך משפיעים האנזימים‬
‫על מהירות התגובה ומאיצים אותה בשיעור‬
‫כל כך משמעותי‪ .‬הבעיה הניסויית אינה‬
‫נובעת רק ממהירות התהליך‪ ,‬אלא גם מכך‬
‫שהאנזימים מורכבים מאוד‪ ,‬ואיש אינו יכול‬
‫לבנות ניסוי שיאמר לו מהם בדיוק הכוחות‬
‫שפועלים בתוכם‪ .‬כאן אנחנו נכנסים‪,‬‬
‫עם מודלים שמסבירים למה התגובות‬
‫האנזימטיות מהירות כל כך‪ ,‬וגם מציעים‬
‫ניסויים נוספים שישנו את מהירות התגובה‪.‬‬
‫וזו ההצלחה הגדולה שלך‪.‬‬
‫זו היתה תעלומה בת מאה שנה‪ ,‬ואני רציתי‬
‫לפתור אותה‪ .‬המודלים שפיתחתי במהלך‬
‫השנים מאפשרים להבין כיצד פועלים‬
‫האנזימים‪ ,‬וכיצד שינויים בהם (לדוגמה‪,‬‬
‫שינויים בחומצות האמינו) מאיצים את‬
‫מהירות התגובה‪ .‬את התעלומה הזאת‬
‫אפשר לפתור רק באמצעות מודלים‬
‫ממוחשבים‪.‬‬
‫על פי ועדת פרס נובל‪ ,‬הפרס הוענק‬
‫לכם על הגישור בין הפיזיקה הקלאסית‬
‫למכניקה הקוואנטית‪.‬‬
‫בערך‪ .‬מודלים כימיים שמתבססים על‬
‫הפיזיקה הקלאסית בלבד מתארים את‬
‫החלבון כאוסף של כדורים (אטומים)‬
‫וקפיצים (קשרים)‪ ,‬ומסבירים את מבנה‬
‫החלבון במונחים האלה‪ .‬המגבלה שלהם‬
‫היא שהם אינם יכולים לתאר את הכימיה‪,‬‬
‫כלומר את שבירת הקשרים בחלבון‪ .‬לשם‬
‫כך אנחנו זקוקים למכניקה קוואנטית‪.‬‬
‫וזו בעצם פריצת הדרך שלך?‬
‫בתקופת התואר הראשון לקחתי קורס‬
‫במכניקה קוואנטית אצל פרופסור קלמן‬
‫אלטמן מהפקולטה לפיזיקה‪ .‬הוא היה‬
‫מרצה פנטסטי אבל הקורס היה נורא‬
‫קשה ‪ -‬הרבה יותר מכל מה שלמדנו‬
‫בכימיה ‪ -‬והחלק היחיד שהבנתי בו הוא‬
‫שפונקציות הגל בתחילת התגובה ובסופה‬
‫יכולות ללמד אותי על שלבי הביניים‪ ,‬שהם‬
‫מצבים הרבה יותר מורכבים‪ .‬הבנתי שיש‬
‫כאן מפתח למחקר‪-‬האנזימים שלי אצל‬
‫שליטין‪ .‬עוד לא היה לי מושג איך לחבר‬
‫את שני העולמות האלה‪ ,‬אבל האמנתי‬
‫שזה אפשרי‪ ,‬ואפילו הבטחתי לסטודנט‬
‫מבריק אחד שלמד איתי שיום אחד אפתֵח‬
‫פונקציית‪-‬גל לאנזימים‪.‬‬
‫למה בעצם לחבר את הקלאסי והקוואנטי‬
‫ולא להסתפק במכניקה הקוואנטית?‬
‫כי המודלים הקוואנטיים ‪ -‬שאכן יודעים‬
‫להסביר ולנבא את התגובה הכימית‬
‫ואת העירור האנרגטי הכרוך בה ‪ -‬דורשים‬
‫כוח חישוב אדיר‪ .‬לכן הם לא יכולים לתאר‬
‫את התהליך הכימי כולו‪ ,‬אלא רק אטומים‬
‫בודדים ומולקולות קטנות‪ ,‬ולכן הם אינם‬
‫מספקים מידע משמעותי על הסביבה‪ ,‬כלומר‬
‫על התמיסה שבה שרויות המולקולות‪ .‬לפיכך‬
‫נדרש כאן גישור בין שתי הדרכים‪ ,‬ולכך הגענו‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫אז זו בעצם שאלה של פשרה‪ ,‬טרייד‪-‬אוף?‬
‫כן‪ ,‬ממש כמו ברזולוציה של תמונה‪ .‬ככל‬
‫שהרזולוציה גדלה התמונה יותר ברורה‪ ,‬אבל‬
‫גם כוח המיחשוב הנחוץ גדֵל‪ ,‬ואתה חייב‬
‫להתפשר איפה שהוא‪ .‬בביולוגיה פונקציונלית‬
‫אתה זקוק לרזולוציה גבוהה מאוד רק באזורים‬
‫מסוימים ‪ -‬במקומות שבהם אתה רוצה למפות‬
‫את מצבם של כל אלקטרון וכל גרעין באטום;‬
‫בשאר האזורים אתה יכול להסתפק ברזולוציה‬
‫הנמוכה יותר שמספקת הפיזיקה הקלאסית‪ .‬זה‬
‫מה שהבנתי במהלך התואר הראשון ‪ -‬שבעצם‬
‫דרוש גישור בין שתי ה"פיזיקות" ובין הביולוגיה‬
‫למדעי המחשב‪.‬‬
‫ואז נפרדת מהטכניון‪.‬‬
‫גם כאן היתה כאן מקריּות רבה‪ .‬הציון הגרוע‬
‫היחיד שלי בכל התואר הראשון היה באנגלית‪,‬‬
‫וחששתי מהדרישה הטכניונית (מכל תלמיד‬
‫לתואר שני) ללמוד שתי שפות‪ .‬באותו זמן‬
‫קראתי בעיתון שפרופסור שניאור ליפסון‪,‬‬
‫המנהל המדעי החדש של מכון ויצמן‪ ,‬הוא‬
‫מקיבוץ תל עמל (כיום ניר דוד)‪ ,‬שנמצא‬
‫שלושה קילומטר מהקיבוץ שלי‪ .‬נפגשתי‬
‫איתו‪ ,‬והוא הסביר לי שבגלל המינוי שלו הוא‬
‫לא לוקח סטודנטים חדשים‪ .‬הראיתי לו את‬
‫הציונים שלי‪ ,‬אבל הוא אמר שציונים לא‬
‫מעניינים אותו‪ .‬ולמרות הכל‪ ,‬בסופו של דבר‬
‫הצלחתי לשכנע אותו‪.‬‬
‫מה היה תחום‪-‬המחקר שלו?‬
‫ליפסון חקר עד אז את השינויים בסלילי‬
‫החלבונים‪ ,‬ועשה זאת בשיטות של מכניקה‬
‫סטטיסטית‪ .‬ב‪ ,1965-‬קצת לפני שהגעתי אליו‪,‬‬
‫הוא הבין שהמחשב יכול לתרום המון במחקר‬
‫הכימי והביולוגי‪ ,‬והחל לעבוד על מידול‪-‬‬
‫מולקולות ממוחשב‪ .‬במהלך המחקר אצלו‬
‫פיתחתי תחליף לייצוג‪-‬המולקולות המסורתי‪,‬‬
‫שהתבסס כאמור על דימוי של כדורים‬
‫(אטומים) וקפיצים (קשרים)‪ ,‬ועל חישובים‬
‫המסתמכים על אורך הקשר‪ .‬למודל הזה היו‬
‫מגבלות עצומות‪ ,‬ואני הצעתי להחליף אותו‬
‫בייצוג המבוסס על קואורדינטות קרטיזיאניות‬
‫(צירי ‪ .)x, y, z‬בשלב הזה ליפסון חשב שאני‬
‫ממש לא בכיוון‪ ,‬וגם לי עצמי היו פקפוקים‬
‫מסוימים‪ ,‬אבל "הגולם" ‪ -‬המחשב המתקדם‬
‫של מכון ויצמן ‪ -‬אישר את הפתרון שלי‪.‬‬
‫במה הועילה שיטת המידול שפיתחת?‬
‫בוגרים בשטח‬
‫‪39‬‬
‫בוגרים בשטח‬
‫‪40‬‬
‫השיטה שלי איפשרה לנו להסתפק בשורת‬
‫קוד אחת במקום אלפי שורות‪ .‬בהמשך‬
‫יישמתי אותה על ויברציות של מולקולות‪,‬‬
‫והצלחתי לצמצם לשורה אחת בעיות‬
‫שהצריכו קודם ספר שלם‪ .‬בינתיים סיימתי‬
‫את המאסטר‪ ,‬ואז נקראתי למילואים ‪ -‬זו‬
‫היתה "תקופת ההמתנה"‪ ,‬שבסופה פרצה‬
‫מלחמת ששת הימים‪ .‬במלחמה עצמה‪,‬‬
‫כשאשתי תמי רצה למקלט עם תיק יד‪,‬‬
‫כולם היו בטוחים שאלה התכשיטים שלה‪,‬‬
‫אבל בעצם זו היתה הצעת המחקר שלי‬
‫לדוקטורט‪.‬‬
‫ואז פגשת את מייקל לויט‪.‬‬
‫נכון‪ .‬מייק עמד להתחיל את הדוקטורט‬
‫שלו‪ .‬למזלי הוא היה ‪ -‬והוא עדיין ‪ -‬מתכנת‬
‫מעולה‪ ,‬וכך הצלחנו לפתח תוכנה שהיתה‬
‫יעילה ואלגנטית מאוד בהתחשב במגבלות‬
‫המיחשוב של אותם ימים‪ .‬באמצעות‬
‫התוכנה שכתבנו הצלחנו בעצם "להעמיס"‬
‫על המחשב את רוב העבודה‪ ,‬וזה בעצם‬
‫היה הבסיס לכל התוכנות העתידיות של‬
‫סימולציה של מולקולות גדולות‪ .‬אין לי‬
‫ספק שהניסיון הזה עיצב את המחשבה‬
‫המדעית שלי‪.‬‬
‫חשוב לציין עוד תחנה משמעותית מאוד‬
‫בדרך לפרס נובל‪ .‬לקראת סיום הדוקטורט‬
‫עסקתי‪ ,‬כעבודה צדדית‪ ,‬במחקר משותף עם‬
‫אברהם ברומברג‪ ,‬שהיה גם הוא דוקטורנט‬
‫בויצמן באותה תקופה‪.‬‬
‫ברומברג גילה‪ ,‬באופן ניסויי‪ ,‬אפקט איזוטופי‬
‫כלשהו שנחשב אז בלתי אפשרי‪ ,‬והקהילה‬
‫המדעית התייחסה בחשדנות לממצא הזה‪.‬‬
‫פיתחתי חישוב של התהליך הקוואנטי‬
‫הרלוונטי‪ ,‬ובו הצגתי חלק מהמולקולה‬
‫במונחים של מכניקה קוונאטית‪ ,‬וחלק אחר‬
‫על פי המודל הקלאסי‪ .‬כך אישרתי את קיומו‬
‫של האפקט שברומברג גילה‪ .‬לשם כך הייתי‬
‫צריך לכתוב נוסחאות שונות לתגובות שונות‪,‬‬
‫וזה בעצם היה מודל ה‪ QM+MM-‬הראשון ‪-‬‬
‫מודל שמשלב מכניקה קוואנטית עם פיזיקה‬
‫קלאסית (מולקולרית)‪ .‬עם זה הגעתי בינואר‬
‫‪ 1970‬לפוסט‪-‬דוקטורט‪.‬‬
‫שאותו עשית בהרווארד‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אצל פרופסור מרטין קארפלוס‪ ,‬שהוא‬
‫השותף שלי ושל מייק לפרס נובל‪ .‬שם‬
‫פיתחתי את הרעיונות שלי בנוגע לגישור בין‬
‫שתי ה"פיזיקות"‪.‬‬
‫במחקר הזה תיארתי תכונות ספקטרוסקופיות‬
‫של המולקולות שיש בהן אלקטרונים מסוג‬
‫‪ .pi‬אלה הם אלקטרונים שקופצים בין‬
‫אטומים שונים ויוצרים ענן‪ .‬לשם כך מספיק‬
‫תיאור קוונטי‪ ,‬מפני שאין כאן שום תגובה‬
‫כימית ושום שבירה של קשרים‪.‬‬
‫ומשם חזרת לויצמן‪ ,‬הפעם כחבר סגל‪.‬‬
‫כן‪ ,‬ואז חזרתי גם למולקולות שהעסיקו אותי‬
‫תמיד ‪ -‬האנזימים‪ .‬ומכיוון שמודל ‪QM+MM‬‬
‫אינו שימושי ללמידת כימיה ולא לחקר‬
‫אנזימים‪ ,‬הייתי צריך לפתח מודל חדש‪.‬‬
‫מודל שיסביר איך האלקטרונים "יודעים"‬
‫מה השפעתם של המטענים הקלאסיים‬
‫שמסביבם‪ .‬כך נולד מודל ‪( QM/MM‬שאין‬
‫לבלבל בינו לבין ‪ .)QM+MM‬המודל הזה‬
‫איפשר לי ולמייק למדל את ההשפעה‬
‫הקטליטית של האנזים‪ ,‬ובכך בעצם לייסד‬
‫תחום חדש‪.‬‬
‫ב‪ 1974-‬נסעת לקיימברידג'‪ ,‬אנגליה‪,‬‬
‫לאותה תקופה גורלית‪.‬‬
‫יצאתי לשנתיים במעבדות ‪MRC‬‬
‫בקיימברידג'‪ ,‬ושוב עבדתי עם מייק‪ .‬התקופה‬
‫הזאת העניקה לי פרספקטיבה חדשה‪,‬‬
‫השראה עמוקה וקצב פעילות חסר תקדים‪.‬‬
‫תוך שנתיים השגנו התקדמות אדירה‪,‬‬
‫שסללה את הדרך לחלק ניכר ממה שנקרא‬
‫כיום "ביולוגיה חישובית פונקציונלית"‪ .‬שם‬
‫גם פענחתי את השלב הראשון של תהליך‬
‫הראייה‪.‬‬
‫תקופה פורייה זו הובילה אותי להמשך‬
‫"אצל פרופסור יחיאל שליטין בטכניון החל המסע המדעי שלי‪ ,‬ובקורס של פרופסור קלמן אלטמן מהפקולטה לפיזיקה הבנתי שפונקציית‪-‬הגל היא‬
‫המפתח לפענוח התגובה האנזימטית‪ ".‬אריה ורשל בתמונת המחזור מהטכניון‬
‫המחקר שלי‪ ,‬ולידיעה שאם אתה שואל‬
‫את השאלות הנכונות‪ ,‬תצליח לבנות מודל‬
‫יעיל שיהיה רלוונטי למערכות ביולוגיות‬
‫ממשיות‪.‬‬
‫ושם נולד המאמר ההיסטורי‪.‬‬
‫ב‪ 1976-‬פרסמתי עם מייק את המאמר‬
‫שזיכה אותנו בפרס נובל‪ .‬זה היה המודל‬
‫הממוחשב הראשון ַה ּ ָתקֵף לתגובות‬
‫אנזימטיות‪ .‬המודל הזה‪ ,‬בניגוד לקודמיו‪,‬‬
‫חל על כל סוגי המולקולות‪ ,‬אפילו הגדולות‬
‫ביותר‪ .‬הוא רלוונטי למולקולות בעולם החי‬
‫ולתהליכים תעשייתיים‪ ,‬לתרופות ולתאים‬
‫סולאריים ולמנועי רכב‪.‬‬
‫הרבה אנשים תוהים אם נכון להגדיר‬
‫את התגלית הגדולה שלך כ"‪Made in‬‬
‫‪ ."Israel‬זה חשוב?‬
‫קיבלתי את הפרס על עבודה שנעשתה‬
‫בעיקרה בישראל ובאנגליה‪ ,‬ולא פחות‬
‫חשוב ‪ -‬העניין שלי בתחום הזה התעורר‬
‫בטכניון‪.‬‬
‫השאלה הזו נקשרת בישראל לדיון‬
‫הגדול יותר על בריחת מוחות‪.‬‬
‫בריחת מוחות היא נושא חשוב‪ ,‬אבל‬
‫במקרה שלי‪ ,‬החיים בחו"ל נובעים מסיבה‬
‫פשוטה מאוד ‪ -‬לא קיבלתי קביעות במכון‬
‫ויצמן‪ ,‬למרות שתיק‪-‬המועמד שלי כלל‬
‫את המאמר שזיכה אותי כעת בפרס נובל!‬
‫אני מתאר לעצמי שאני הנובליסט הראשון‬
‫שהמאמר שזיכה אותו בנובל לא עזר לו‬
‫לקבל קביעות‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הרבה החלטות‬
‫גורליות בחיים שלי התקבלו בנסיבות‬
‫פשוטות‪ ,‬כמעט מקריות‪ .‬גם את הקיבוץ‬
‫עזבתי מסיבות די פשוטות‪ :‬על כל שנה‬
‫של לימודים אקדמיים נדרשתי להתחייב‬
‫לשנתיים של מגורים בקיבוץ‪ ,‬וזה פשוט‬
‫לא התאים לי‪.‬‬
‫בתרשים‪ :‬מודל ‪,QM/MM‬‬
‫המגשר בין הפיזיקה לביולוגיה‬
‫ובין הפיזיקה הקלאסית למכניקה‬
‫הקוואנטית‪.‬‬
‫אזור‪-‬התגובה הפעיל באנזים‬
‫מסומן בצהוב וזוכה ל"פרשנות‬
‫קוואנטית"‪ ,‬ואילו שאר המערכת‬
‫מתוארת במונחי הפיזיקה הקלאסית‬
‫גדלת באווירה אנטי‪-‬הישגית‪ .‬איך אתה‬
‫מסביר את ההצלחה שלך?‬
‫החינוך הקיבוצי‪ ,‬והקיבוץ בכללו‪ ,‬הם דווקא‬
‫מערכות הישגיות מאוד‪ .‬אני עצמי הייתי‬
‫תחרותי מאז ומעולם‪ ,‬וזה בא לידי ביטוי‬
‫גם במשחקים‪ ,‬בעיקר בכדורגל וב"מלחמה‬
‫על הדגל"‪ ,‬וכמובן בלימודים‪ .‬בסוף י"א‬
‫עברתי מבית הספר של שדה נחום לתיכון‬
‫בעין חרוד‪ ,‬ל'כיתה מקובצת' שנועדה למי‬
‫שרצה ללמוד יותר ברצינות‪ .‬נכון שלא‬
‫עשינו שם תעודת בגרות‪ ,‬אבל השלמתי‬
‫את זה בשנת השירות האחרונה בצבא‪.‬‬
‫אומרים שכיום‪ ,‬בניגוד לעבר‪,‬‬
‫לא יתכן מחקר מדעי איכותי בלי‬
‫מימון משמעותי‪ .‬מה דעתך?‬
‫נכון שיש מחקרים שמצריכים תקציב‬
‫משמעותי‪ ,‬והכסף אכן חשוב למי‬
‫שנמצא בשלבים של בניית קבוצת‬
‫מחקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש דברים לא פחות‬
‫חשובים‪.‬‬
‫והם?‬
‫עקשנות‪ ,‬מקוריות‪ ,‬אומץ ונכונות‬
‫ללכת לכיוונים חריגים‪.‬‬
‫ומה דעתך על מה שקרה לתנועה‬
‫הקיבוצית מאז?‬
‫מה שקורה לכל תנועה אידיאולוגית‪.‬‬
‫תודה לד"ר משה נחמני‬
‫ולאבי בליזובסקי‪ ,‬עורך אתר "הידען"‪,‬‬
‫על עזרתם בהכנת הכתבה‬
‫בוגרים בשטח‬
‫‪41‬‬
‫ארגון הבוגרים‬
‫‪42‬‬
‫ארגון הבוגרים‬
‫‪43‬‬
‫ארגון הבוגרים‬
‫‪44‬‬
‫דילמת‬
‫האקזיט‬
‫הפאנל בהנחיית ד"ר פורטונה‬
‫ד"ר קירה רדינסקי ופרופסור פרץ לביא‬
‫מירב ארלוזורוב‪ ,‬כתבת ‪The Marker‬‬
‫חברי מועדון ה‪ 100-‬בהרכב חלקי‬
‫מאת גילי פורטונה‬
‫ה‬
‫עשור האחרון הוליד לנו גיבור לאומי‬
‫חדש‪ :‬סטארט‪-‬אפיסט שהצליח להקים‬
‫חברה טכנולוגית ולמכור אותה במיליונים‪.‬‬
‫בספר "אומת הסטארט‪-‬אפ" הצליחו המחברים‪,‬‬
‫דן סינור ושאול זינגר‪ ,‬להרחיב את המודעות‬
‫העולמית לייחודיות של ישראל בפיתוח‬
‫טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך‪ ,‬ולהצביע על‬
‫התעצמותו של הגיבור הלאומי‪ ,‬שהפך למותג‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לצד פריחת הגיבור הלאומי בתעשיית‬
‫הסטארט‪-‬אפ אנו נחשפים גם להשלכות‬
‫חיוביות פחות‪ .‬לנוכח הפערים החברתיים‬
‫וירידת הפריון מבינים רבים מאתנו שמדינה‬
‫אינה יכולה לבסס כלכלה יציבה ומאוזנת‬
‫על סטארט‪-‬אפים בלבד‪ .‬היא חייבת תעשייה‬
‫יציבה עם יסודות חזקים‪ .‬בעשרים השנים‬
‫האחרונות לא קמו בישראל תעשיות גלובליות‬
‫גדולות המקיימות מחקר‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק‬
‫ומעסיקות מאות עובדים בכל חברה ‪ -‬בחברה‬
‫עצמה ובמעגל נותני השירותים‪ .‬הבעיה מחייבת‬
‫התייחסות מערכתית ודיון בשאלה אם לא כדאי‬
‫לעודד ולטפח‪ ,‬לצד הגיבור הלאומי החדש‪,‬‬
‫גם בנייה של חברות גדולות ויצרניות העומדות‬
‫בזכות עצמן‪.‬‬
‫התפתחות של חברה מתחילה ברעיון‪ ,‬ממשיכה‬
‫בפיתוח טכנולוגי ובביסוס מודל עסקי‪ ,‬ומגיעה‬
‫להבשלה בהרחבת החדירה לשוק‪ .‬הצלחת‬
‫החברה היא התבססותה כחברה גדולה‪.‬‬
‫המאמץ עצום וארוך‪ ,‬והסיכויים לכישלון עסקי‬
‫ממשיים‪ .‬האפשרות לזכות ברווח מהיר ונטול‬
‫סיכון באמצעות מכירת החברה לחברה רב‪-‬‬
‫לאומית מהווה פיתוי גדול לנוכח האלטרנטיבה‬
‫ בניית חברה עסקית גדולה‪ ,‬המחייבת אורך‬‫רוח וניהול מורכב יותר‪.‬‬
‫בזכות האקזיט‬
‫המצדדים באקזיטים מהירים טוענים שאין‬
‫להתערב ואין לקבוע תמהיל רצוי לחברות‬
‫סטארט‪-‬אפ ולחברות יציבות‪ ,‬שכן חלק‬
‫מהיזמים שמֹוכרים חברות יוזמים חברות‬
‫נוספות והופכים ליזמים סדרתיים‪ ,‬וחבל‬
‫לגרום להם לבנות חברה עסקית מלאה ‪ -‬מה‬
‫שאינו בתחום התמחותם‪ .‬עוד הם טוענים כי‬
‫המכירה לחברות גלובליות גדולות פותחת‬
‫גישה לשווקים ומגדילה את סיכויי המסחור‬
‫הגלובלי‪ ,‬וכי החברות הגדולות שקונות את‬
‫חברות הסטארט‪-‬אפ ממשיכות להרחיב את‬
‫החברות בישראל‪ ,‬מקימות מרכזי מו"פ ותורמות‬
‫לתעסוקה‪ .‬באחרונה אף נשמעים קולות של‬
‫"בואו נבנה מרכז לחדשנות עולמית ונהיה אור‬
‫לגויים בתחום החדשנות הגלובלית‪".‬‬
‫חסרונות הסטארט‪-‬אפ‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬מצדדי טיפוח החברות יושבות‪-‬‬
‫הקבע טוענים כי אוכלוסיית היזמים ואנשי‬
‫הפיתוח המתקדם מוגבלת‪ ,‬ואינה אלא‬
‫שיעור קטן מהעובדים במשק‪ .‬לדידם‪ ,‬חברות‬
‫סטארט‪-‬אפ אינן יציבות לטווח ארוך‪ ,‬ומביאות‬
‫לבריחת מוחות לחברות הגלובליות‪ ,‬ולפיכך‬
‫חיוני לפתח חברות עסקיות תחרותיות‪-‬גלובלית‬
‫כמודל יציב יותר לטווח הארוך‪ .‬הם רואים‬
‫צורך וחשיבות במינוף ההצלחה הפנטסטית‬
‫של חברות חדשניות לבניית תעשייה רחבה‬
‫ויציבה‪ ,‬חדשנית וחזקה מבחינה עסקית‪.‬‬
‫מבחינתם‪ ,‬חדשנות היא יתרון לאומי המאפשר‬
‫גם אקזיטים וגם בניית מנוע צמיחה להגדלת‬
‫הפריון התעשייתי הירוד‪.‬‬
‫במפגש פורום מועדון ה‪ 100-‬של בוגרי הטכניון‬
‫עלתה דילמה קשה זו לדיון פתוח‪ ,‬בהשתתפות‬
‫יזמים ישראלים ובוגרי המוסד‪ .‬המסקנה‬
‫הגורפת היתה שיש צורך בהגדלת מספר‬
‫החברות הגדולות בישראל‪ ,‬שיצמחו מאותם‬
‫סטארט‪-‬אפים שהקימו הגיבורים הלאומיים‬
‫החדשים שלנו‪ .‬היתה מחלוקת על מידת‬
‫ההתערבות הנחוצה מצד הממשלה‪ ,‬אך הוסכם‬
‫על שלושה צעדים מומלצים‪:‬‬
‫‪ .1‬לעודד מוסדיים להשקיע ביצירת חברות‬
‫גדולות‪ .‬הדבר יאפשר לחלק מהמיזמים‬
‫המצליחים להשיג מימון וזמן לבניית חברות‬
‫גדולות‪.‬‬
‫‪ .2‬להשקיע בבניית תעשייה טכנולוגית‬
‫מתקדמת בפריפריה‪.‬‬
‫‪ .3‬להרחיב את השקעות המדינה בחינוך‬
‫טכנולוגי בבתי הספר ובמוסדות להשכלה‬
‫הגבוהה‪.‬‬
‫בסיכומו של דבר‪ ,‬המסקנה הגורפת היא‬
‫שהגיבור הלאומי שלנו לא נעלם‪ ,‬אך הגיע‬
‫הזמן להעלותו כיתה‪.‬‬
‫גילי פורטונה‪ ,‬מנחה הפאנל המרכזי בארוע‪,‬‬
‫הוא ראש המרכז למצוינות תעשייתית במוסד‬
‫שמואל נאמן‪ ,‬והיה בעבר סמנכ"ל טבע‪.‬‬
‫הכתבה התפרסמה ב‪ TheMarker-‬לאחר‬
‫כנס מועדון ה‪ 100-‬בנושא "אקזיט‪ ,‬חברה‬
‫גדולה ופריון בעבודה ‪ -‬רצוי ומצוי"‬
‫צילומים‪ :‬יוסי שרם‪ ,‬קרן‪-‬אור גרינברג‬
‫מימין לשמאל‪ :‬פנינה זיו‪ ,‬מנהלת ארגון בוגרי הטכניון; ענת ספיר‪ ,‬מנהלת השיווק; קרן‪-‬אור גרינברג‪,‬‬
‫מנהלת "בוגרים בקמפוס"; ומשתתפי הפאנל טכניון ‪ UP‬בהנדסה כימית‪ :‬אורן צוויג‪ ,‬מנהל ייצור‬
‫אומריקס ביופרמצבטיקה; ד"ר שי מירצקי; מלאכי אלפר‪ ,‬מנכ"ל פז בית זיקוק אשדוד; עמיר מקוב;‬
‫הדיקן פרופסור רפי סמיט‪ ,‬ד"ר ניר חיימוביץ'‪ ,‬ראש צוות ‪ ;Cell-Era‬וצבי ולדמן‬
‫סטודנט היום –‬
‫בוגר מחר‬
‫"בוגרים בקמפוס" ‪ -‬בוגרי הפקולטה תורמים לסטודנטים‬
‫מנסיונם ומסייעים להם בעיצוב הקריירה‬
‫מפגשי בוגרים וסטודנטים בפקולטה להנדסה ביו‪-‬רפואית‬
‫"הזדמנות ראשונה לפגוש באופן אישי בוגרי‪-‬פקולטה‬
‫עם הרבה ניסיון‪ ".‬מפגש בין בוגרים לסטודנטים‬
‫בפקולטה להנדסה כימית‬
‫מאת‪ :‬קרן‪-‬אור גרינברג‪ ,‬מנהלת תוכנית "בוגרים בקמפוס"‬
‫א‬
‫רגון בוגרי הטכניון הציב לעצמו מטרה‪ ,‬להפעיל את הבוגרים‬
‫למען הסטודנטים בקמפוס‪ ,‬במתן מידע מעולם התעסוקה‬
‫הרלוונטי למקצוע שנלמד בפקולטה‪ .‬לצורך כך הוקמה תוכנית‬
‫חדשה בשם 'בוגרים בקמפוס'‪ .‬המטרה‪ :‬להביא את הבוגרים‬
‫לשיחות עם סטודנטים בפקולטה סביב שולחנות עגולים‪ .‬במהלך‬
‫שנת הלימודים תשע"ג פעלנו בפקולטות להנדסה כימית‪ ,‬הנדסה‬
‫ביו‪-‬רפואית והנדסת אווירונוטיקה וחלל‪ .‬עם כל פקולטה הפקנו כנס‬
‫ייעודי‪ ,‬בשם "טכניון ‪ ,"UP‬במהלכו נפגשו הסטודנטים עם הבוגרים‬
‫בפאנלים וסביב שולחנות עגולים‪ .‬בוגרים מחברות גדולות‪ ,‬קטנות‬
‫וסטארט‪-‬אפים‪ ,‬מעמדות ניהול מגוונות ושלבי קריירה שונים‪ ,‬סיפרו‬
‫על המסלול האישי‪ :‬נקודות מפנה‪ ,‬נקודות שיא‪ ,‬אתגרים ופתרונות‪.‬‬
‫מעוררים השראה‬
‫הפקולטה להנדסה כימית היתה הראשונה שבה קיימנו כנס כזה‪,‬‬
‫בהובלת דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופסור רפי סמיט‪ .‬הערב נפתח בהרצאה‬
‫של צבי ולדמן‪ ,‬לשעבר מנכ"ל חברת הברום וחיפה כימיקלים‪ ,‬בוגר‬
‫‪ .1952‬בהמשך התקיים פאנל בהנחיית פרופסור יכין כהן ונציג‬
‫לימודי מוסמכים רונן בן‪-‬נון‪ ,‬ובהשתתפות מלאכי אלפר‪ ,‬כיום מנכ"ל‬
‫בית זיקוק אשדוד‪ ,‬עמיר מקוב‪ ,‬כיום דירקטור בחברות שונות‪ ,‬היזם‬
‫שי מריצקי‪ ,‬אורן צוויג ‪ -‬מנהל ייצור אומריקס ביופארמצבטיקה‪ ,‬וניר‬
‫חיימוביץ ‪ -‬מנהל צוות‪ ,‬תעשיית ‪.CellRra Technologies‬‬
‫תגובותיהם של הסטודנטים היו חמות‪ .‬יוליה שטרית‪ ,‬סטודנטית‬
‫בפקולטה‪ ,‬כתבה לנו‪" :‬זו היתה ההזדמנות הראשונה שלנו לפגוש‬
‫באופן אישי בוגרים עם הרבה ניסיון בתעשייה וחוכמת חיים‪ ,‬לשאול‬
‫שאלות מעמיקות שלא היה לנו האומץ לשאול לפני כן‪ ,‬ולקבל‬
‫תשובות כנות ועצות להמשך הקריירה‪ .‬אני חושבת שמפגש מסוג‬
‫זה חשוב מאוד לסטודנט בכל שלב בלימודים‪ ,‬ויכול למקד אותו‬
‫מאוד ולתת לו מוטיבציה להמשך הדרך"‪.‬‬
‫ארגון הבוגרים‬
‫‪45‬‬
‫צמרת התעשייה‬
‫הכנס השני נערך בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בהובלת הדיקן‪,‬‬
‫פרופסור יעקב אושמן‪ .‬הפאנל‪ ,‬בהנחיית פרופסור דן גבעולי‪ ,‬עסק‬
‫בנושא "הנדסת אווירונוטיקה וחלל בשנת ‪ ,"2020‬והשתתפה בו צמרת‬
‫התעשייה‪ :‬שמעון שריד‪ ,‬סמנכ"ל תפעול ראשי באלביט‪ ,‬חטיבת מל"ט;‬
‫קובי ריינר‪ ,‬מהנדס מערכת ראשי וסגן לפיתוח בקו מערכות אוויר שטח‬
‫טאקטיות‪ ,‬רפאל; שמואל ויזל‪ ,‬מנהל תחום כטב"ם ברשות התעופה‬
‫האזרחית; ליאורה טופז‪ ,‬מהנדסת מערכת‪ ,‬אלביט מערכות‪/‬אל‪-‬אופ; אבי‬
‫קולרן‪ ,‬בעל חברת הייעוץ קולניברן יועצים; אורנה בן‪-‬יעקב‪ ,‬ראש מינהל‬
‫אווירונוטיקה בלהב תע"א; וטל שקד‪ ,‬ראש מינהל מדעי הטיסה‪ ,‬מרכז‬
‫הנדסה תעשייה אווירית‪.‬‬
‫בכנס השתתפו גם מתקבלים חדשים‪ ,‬שהתקבלו על ידי הקהל‬
‫בתשואות‪ .‬אחד מהם ציין בהתרגשות‪" :‬הכנס עזר לי להבין מה מייחד‬
‫את הפקולטה מבחינת מה שהיא נותנת לסטודנטים‪ ,‬וחיזק משמעותית‬
‫את הביטחון שלי בבחירת הפקולטה הזו‪".‬‬
‫עתיד המקצוע‬
‫הכנס האחרון לשנת הלימודים תשע"ג נערך בפקולטה להנדסת ביו‪-‬‬
‫רפואה בשיתוף הדיקן‪ ,‬פרופסור אמיר לנדסברג‪ .‬הפקולטה הייתה מלאה‬
‫עד אפס מקום בסטודנטים ובוגרים‪ ,‬והשיחות נמשכו אל תוך הלילה‪ .‬ד"ר‬
‫ענת גרינפלד הנחתה פאנל ייחודי‪ ,‬שבו השתתפו בוגרים צעירים ובהם‬
‫לילך המי‪ ,‬מהנדסת מחקר ופיתוח ב‪ ;Cardiosonic-‬נועה זילברקלנג‪,‬‬
‫סמנכ"ל אסטרטגיה רפואית ב‪ ;Novotrans-‬ניתאי חנני‪ ,‬מהנדס מערכת‬
‫וראש צוות אלקטרוניקה ב‪ ;EnopaceBioMedical-‬אנדרי יוסף‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫מערכות ב‪ ,Qcore Medical-‬ארז ברקוביץ‪ ,‬סגן למו"פ‪ ,‬מחלקת עיבוד‬
‫תמונה רפאל; ועמית סוקולוב‪ ,‬מנהל ישומים רפואיים ב‪.InSightec-‬‬
‫המוטו 'סטודנט היום ‪ -‬בוגר טכניון לתמיד' מלווה את התפתחותנו‬
‫כקהילת בוגרים‪ ,‬אולם זו הפעם הראשונה שבה נוצר חיבור שכזה‪.‬‬
‫ארגון הבוגרים‬
‫‪46‬‬
‫אלון בן דוד‬
‫פרופסור מרק טלסניק‬
‫"וילה בג'ונגל" –‬
‫הרצאתו של אלון בן דוד‬
‫מאת פנינה זיו‬
‫א‬
‫לון בן דוד‪ ,‬פרשן ערוץ ‪ 10‬לענייני‬
‫צבא וביטחון‪ ,‬דיבר במפגשי "קפה‬
‫טכניון" בחיפה ובתל אביב על השינויים‬
‫המתרחשים באזורנו ועל השפעתם על‬
‫בטחונה של מדינת ישראל‪ .‬במפגשים‪,‬‬
‫שנערכו במרכז קריגר בחיפה ובמוזיאון‬
‫ארץ ישראל בתל אביב‪ ,‬השתתפו יותר‬
‫מ‪ 600-‬סטודנטים ובוגרים‪.‬‬
‫בן דוד ניתח את השפעת ההסכם עם‬
‫איראן על עמדותיה של ישראל‪ ,‬את‬
‫האופציות המדיניות והצבאיות העומדות‬
‫בפני ישראל‪ ,‬ואת יתרונות ההסכם שהושג‪.‬‬
‫"המחיר שנדרשה איראן לשלם כדי להיכנס‬
‫כשותפה לגיטימית במשפחת העמים היה נמוך‪",‬‬
‫אמר‪" .‬ניתן היה לנצל את רצונה העז של איראן‬
‫בהסכם‪ ,‬ולהשיג יותר‪ .‬לא ניתן לקחת מאיראן‬
‫את הידע שצברה בהעשרת אורניום ובתהליך‬
‫בניית הפצצה הגרעינית‪ ".‬בן דוד התייחס גם‬
‫לתגובות הגלויות והסמויות של ישראל‪ ,‬לחיסול‬
‫המדענים האיראנים‪ ,‬לפגיעה במחשבי הכורים‬
‫ולחבלות בלתי מוסברות בתהליכי הייצור‪.‬‬
‫בן דוד ניתח את לוחמת הסייבר העתידית‪,‬‬
‫שאת ניצניה ניתן לראות כבר היום אך איש‬
‫אינו יכול לצייר את התנהלותה בעתיד ואת‬
‫והשפעתה על העורף ועל המשאבים החיוניים‬
‫של המדינה‪" .‬מהפכת האינטרנט משפיעה רבות‬
‫על הפעילות החשאית של כלל המדינות‪ ,‬ובתוכן‬
‫ישראל‪ .‬העובדה שהכל חשוף ברשת לכלל‬
‫המדינות דורשת פעילות חשאית אחרת‪ ".‬בן‬
‫דוד תיאר כמה פעולות חשאיות שנכשלו‪ ,‬והציג‬
‫את המשמעות הגלובלית של חשיפת האנשים‬
‫ברשת‪ .‬כמו כן התיחס בן דוד למבנהו של צה"ל‬
‫ולהערכות בנוגע לאתגרים העתידיים לאור‬
‫השינויים באזור ‪ -‬שינויים שיש להם השפעה‬
‫רבה על הרכב הכוחות בצבא ועל התעשיות‬
‫הצבאיות‪.‬‬
‫אביב ‪2014‬‬
‫הטכניון‬
‫‪www.technion.ac.il‬‬
‫חוג הסילון‬
‫דינמיקת זורמים ‪ -‬את מי זה מעניין? התשובה בעמ’ ‪16-14‬‬
‫לא אוכל לוקשים‬
‫פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס על מזון‪,‬‬
‫הנדסה ומיתוס‪ ,‬עמ’ ‪10‬‬
‫בים וביבשה‬
‫הישגים טכניוניים בהיאבקות‪ ,‬שיט‪,‬‬
‫כדורעף ועוד‪ ,‬עמ’ ‪24‬‬
‫ניאו‪-‬קלאסי‬
‫פרופסור אריה ורשל‪ :‬מהילדותוֹבקיבוץ‬
‫ועד פרס נובל‪ ,‬עמ’ ‪38‬‬