הן החליטו להתאחד בעקבות צוק איתן מקוות לחבר בין

‫אשר קשר‬
‫שירי לוינס‪ ,‬ממובילות תנועת "נשים‬
‫עושות שלום" שהוקמה באוגוסט האחו‬
‫רון בעקבות מבצע צוק איתן‪ ,‬נוהגת‬
‫בהרצאות שהיא מעבירה ברחבי הארץ‬
‫לתת דוגמאות מרחבי העולם של תנוו‬
‫עות נשים שהצליחו לחולל שינוי והביאו‬
‫שלום לארצן‪ .‬הסיפור מאיר העיניים ביותר‬
‫שלה‪ ,‬זה שסיפרה גם במפגש הראשון של הסו‬
‫ניף הירושלמי של התנועה לפני כעשרה ימים‪,‬‬
‫מבטא היטב את הכיוון שאליו חותרות "נשים‬
‫עושות שלום"‪.‬‬
‫לוינס הזכירה את סכסוך השבטים המפורסם‬
‫ברפובליקה המרכז אפריקאית בורונדי‪ ,‬שנסב‬
‫סביב השליטה על מי הנהר המשותף‪" .‬הסו‬
‫כסוך רב השנים שם הסתיים"‪ ,‬היא מחייכת‪,‬‬
‫"רק כשהנשים צורפו למעגל הדיונים והזכירו‬
‫לצ'יפים המכובדים שהתעמתו ביניהם שהנהר‬
‫בעצם חרב ויבש כבר שנים רבות ולכן אין בכלל‬
‫טעם להתווכח עליו"‪.‬‬
‫"וזה לא הכל"‪ ,‬מוסיפה ריבי דיימונד מבית‬
‫זית‪ ,‬רכזת אזור ירושלים שבביתה התקיים כנס‬
‫היסוד של הגרעין הירושלמי של התנועה‪" .‬יש‬
‫עוד כל כך הרבה דוגמאות‪ ,‬כמעט מכל מקום‬
‫בעולם‪ .‬לא רבים יודעים ש־בו‪ 15‬השנים האחר�ו‬
‫נות המאפיין המשותף לכל הסכסוכים שנפתרו‬
‫ברחבי העולם היה שנשים היו מעורבות בפתרוו‬
‫נם‪ .‬בישראל‪ ,‬לצערי‪ ,‬החלטות על תגובה צבאית‬
‫מתקבלות רק על ידי אנשי צבא ומנהיגים פוו‬
‫ליטיים‪ .‬אין שיח אזרחי חברתי שלוקח בחשבון‬
‫את צרכי הציבור הרחב ומציע אלטרנטיבות"‪.‬‬
‫ומה האלטרנטיבה שלכן?‬
‫"היכולת שיש לנשים להוביל מהלך אזרחי‬
‫למען השלום‪ ,‬תוך ניסיון לשבור את החלוקות‬
‫המיושנות של שמאל וימין ולהביא את קולה‬
‫של החברה בישראל‪ :‬פלסטיניות לצד מתנחו‬
‫לות‪ ,‬על מגוון הצרכים והשאיפות שלהן כולל‪,‬‬
‫אלה הכלכליות ואלה יתגשמו אם לא נשקיע‬
‫במלחמות"‪.‬‬
‫איך תביאו נשים פלסטיניות ומתנחלות‬
‫לגבש אג'נדה פוליטית משותפת?‬
‫"אני מאמינה בכל לבי שנשים מביאות איתן‬
‫ראיית עולם אחרת מגברים‪ ,‬נקודת מבט שמדו‬
‫גישה צרכים אחרים‪ .‬אם תשאל אמא פלסטינית‬
‫או אמא מתנחלת מה הן רוצות יותר מכל‪ ,‬הן‬
‫יענו לך שהן רוצות שלום אמיתי כדי לשמור על‬
‫שלומם של הילדים‪ .‬ושלום אפשר להשיג רק אם‬
‫נשים תהיינה במוקדי הכוח"‪.‬‬
‫אבל יש כבר נשים במוקדי כוח‪.‬‬
‫"זו בדיוק הבעיה‪ .‬אין נשים במוקדי כוח‪ .‬יש‬
‫אישה פה ואישה שם‪ .‬צריך נשים‪ ,‬ברבים‪ .‬בדיקה‬
‫שעשו מראה שלפחות שלושים אחוז ממקבלות‬
‫ההחלטות במוקדי הכוח חייבות להיות נשים‬
‫כדי שתהיה להן חשיבות ועוצמה כלשהי"‪.‬‬
‫הנה באה הרכבת‬
‫ביום שלישי השבוע עלו מאות נשים על‬
‫"רכבת שלום" מיוחדת שיצאה מנהריה וסיימה‬
‫את מסעה בשדרות‪ ,‬כדי להשתתף במושב‬
‫היסוד של התנועה החדשה ב"כנס שדרות לחו‬
‫ברה וידידות ‪ ."2014‬הן צעדו רגלית מתחנת‬
‫הרכבת בשדרות אל האירוע במכללת ספיר‪.‬‬
‫החבורה השמחה השתתפה בפאנל "נשים‬
‫עושות שלום" שעסק בתפקיד שיש לנשים‬
‫ביישוב סכסוכים‪ ,‬ובפרט בהובלת תנועה אזו‬
‫רחית למען השלום בישראל‪.‬‬
‫"לצערנו החלטות על תגובה צבאית מתו‬
‫קבלות רק על ידי אנשי צבא ומנהיגים פוו‬
‫ליטיים"‪ ,‬אמרה מיכל שמיר‪ ,‬ראש בית הספר‬
‫לאמנות‪ ,‬חברה ותרבות במכללת ספיר‪ ,‬שהו‬
‫‪620‬‬
‫ידיעות אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬הדרום ˆ ‪28.11.2014‬‬
‫צילו מים‪ :‬נועם ריב קין־פנטון‬
‫נחתה את הפאנל‪" ,‬אין שיח אזרחי חברתי‬
‫שלוקח בחשבון את צרכי הציבור הרחב ומו‬
‫ציע אלטרנטיבות‪ .‬הפאנל יבחן כיצד יכולות‬
‫נשים להוביל מהלך אזרחי למען השלום‪ ,‬תוך‬
‫ניסיון לשבור חלוקות מיושנות של שמאל‬
‫וימין ולהביא את קולה של החברה בישראל‬
‫על מגוון הצרכים והשאיפות שלה‪ .‬אנחנו לא‬
‫ניתן לנושא ההסדר המדיני לרדת מסדר היום‬
‫הציבורי "‪.‬‬
‫למה כנס היסוד שלכם דווקא כאן?‬
‫"עתיד הנגב המערבי הוא העתיד של כולנו‬
‫ופניו הם פניה של החברה הישראלית‪ .‬הירידה‬
‫ההמונית של מאות נשים‪ ,‬וגם גבריםשראיתי‬
‫שהצטרפו ‪-‬דרומה‪ ,‬מכל הארץ מסמלת את‬
‫התקווה אבל היא גם הפגנת כוח שמביאה אתה‬
‫דרישה חד משמעית להתחיל משא ומתן מיד‬
‫ולשלב נשים בכל מהלכיו‪"....‬‬
‫במסמך היסוד של התנועה‪ ,‬שעל פי הנתונים‬
‫שבידי ראשותיה חברות בה כיום כ־‪ 3,000‬נשים‪,‬‬
‫נכתב‪" ,‬מעורבות נשים תורמת לתהליכי שלום‬
‫איכותיים ואפקטיביים יותר‪ .‬הסכם מדיני יקנה‬
‫לנו עתיד של ביטחון ויוביל לפתרון ארוך טווח‬
‫ויציב‪ .‬שיתוף פעולה בין נשים ישראליות ופלו‬
‫סטיניות‪ ,‬הפועלות במקביל לתנועתנו במעגו‬
‫לים גדלים והולכים‪ ,‬יגדיל את הסיכוי לפתרון‬
‫בר־קיימא"‪.‬‬
‫"המטרה היא להוביל לפתרון לא אלים‪ ,‬מכבד‬
‫ומוסכם של הסכסוך‪ ,‬באמצעות שילוב של נשים‬
‫כמובילות במוקדי תכנון‪ ,‬קבלת החלטות ותהו‬
‫ליכי משא ומתן להשגת ההסכם"‪ ,‬אומרת לוינס‪.‬‬
‫"לצערי‪' ,‬שלום' הפך אצלנו למילת גנאי‪ .‬עם‬
‫כל זה‪ ,‬מעולם לא פגשתי מתנחלת או פלסטיו‬
‫נית שלא רוצות שלום‪ .‬עכשיו רק נותר לברר‬
‫מה כל אחת מוכנה לעשות בשבילו"‪.‬‬
‫פרט ללוינס‪ ,‬שעוסקת בפיתוח מודלים לשינוי‬
‫תודעת סכסוך ‪ -‬בהחלט מקצוע ראוי ומתאים ‪-‬‬
‫אפשר למצוא בין מייסדות "נשים עושות שלום"‬
‫גם את מיכל שמיר‪ ,‬מנהלת בית הספר לאמנות‪,‬‬
‫חברה ותרבות במכללת ספיר; מיכל ברק‪ ,‬עורו‬
‫כת דין שעוסקת בחינוך לאזרחות ולדמוקרטיה;‬
‫סביונה רוטלוי‪ ,‬שופטת בדימוס; עליסה עשת‪,‬‬
‫מנהלת ומפיקת אירועים; המורה לערבית אמל‬
‫רייחן; וד"ר מרילין סמדג'ה חוקרת ומרצה לחיו‬
‫נוך שטרחה והגיעה והציגה את עצמה בפני יאיר‬
‫לפיד וציפי לבני‪.‬‬
‫"אני בטוחה שאפשרי להביא לשינוי"‪ ,‬אומרת‬
‫ד"ר סמדג'ה בלהט‪ ,‬מלווה במבטא צרפתי חיו‬
‫דיימונד‪" :‬לא רבים‬
‫יודעים שב־‪ 15‬השנים‬
‫האחרונות המאפיין‬
‫המשותף לכל הסכסוכים‬
‫שנפתרו ברחבי העולם‬
‫היה שנשים היו מעורבות‬
‫בפתרונם‪ .‬בישראל‪,‬‬
‫לצערי‪ ,‬החלטות על‬
‫תגובה צבאית מתקבלות‬
‫רק על ידי אנשי צבא‬
‫ומנהיגים פוליטיים"‬
‫נשים עושות שלום (מימין‪ :‬טובה הראל‪,‬‬
‫אילנה וייסמן‪ ,‬ריבי דיימונד‪ ,‬דליה קווה‪,‬‬
‫ליאת מייברג‪ ,‬נטלי זמיר‪ ,‬לינדה זיסבלט)‪.‬‬
‫"נשים מביאות לעולם חיים והאינטרס‬
‫הראשון שלהן הוא לשמר אותם"‬
‫נני‪" .‬נשים‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬אינן מצליחות להיטמע‬
‫בפוליטיקה הכללית ולכן עליהן ליצור מרחבי‬
‫פעולה משל עצמן עם מכנה משותף הכי רחב‪.‬‬
‫ומה יותר רחב מהרצון לשלום?"‪.‬‬
‫אבל מדובר באוכלוסיות עם אידיאולוגיות‬
‫שונות ומנוגדות‪.‬‬
‫"תביט‪ ,‬אני הגעתי לירושלים בגי ל ‪ 19‬והתג�ו‬
‫ררתי בשכונת שמואל הנביא לצד נשים חרדיות‬
‫וחילוניות‪ ,‬מזרחיות ואשכנזיות‪ .‬יש משהו שונה‬
‫בשיח של נשים‪ ,‬כי הן מגיעות ממקום אחר‪.‬‬
‫אחרי שסיימתי את המכללה להוראה‪ ,‬העבודה‬
‫הראשונה שלי בירושלים היתה בגן הבינלאומי‬
‫בימק"א‪ .‬טיפלתי בילדים יהודים‪ ,‬מוסלמים ונוו‬
‫צרים שגדלו יחד והאמהות שלהם היו החברות‬
‫הכי טובות‪ .‬לא תראה את זה אצל גברים‪ .‬אני‬
‫יודעת שזה אפשרי‪ ,‬כי אפילו במרסיי‪ ,‬שממנה‬
‫הגעתי לירושלים‪ ,‬גרתי בקהילה רב־תרבותית"‪.‬‬
‫ואיפה הפלסטיניות?‬
‫"יש תמונה אחת שלא משה מראשי"‪ ,‬אומרת‬
‫רוני יבין מהר אדר‪ ,‬שחברה גם היא בתנועה‪.‬‬
‫"כשילדתי בבית החולים שערי צדק את בתי‪,‬‬
‫שכיום היא כבר חיילת‪ ,‬הסתובבו סביבי נשים‪,‬‬
‫לבושות כולן בחלוקי בית חולים והן נראו אותו‬
‫דבר‪ ,‬ערביות‪ ,‬חרדיות וחילוניות‪ .‬כולן יחד‪,‬‬
‫שואפות לגדל ילדים ולא לשלוח אותן למלו‬
‫חמה"‪.‬‬
‫אבל למרות כל הדיבורים על רב־תרבותיות‪,‬‬
‫נכון להיום חברות בתנועה מעט מאוד נשים‬
‫ערביות‪ ,‬לא כל שכן פלסטיניות‪ .‬אחת הפעילות‬
‫המרכזיות שבהן היא אמל (אבו־רמדאן) ריחן‬
‫מיפו‪ ,‬פעילה חברתית בפרויקט ק‪.‬מ‪.‬ה (קידום‬
‫מעמד האישה) מטעם עיריית תל אביב‪.‬‬
‫"התקופה של 'צוק איתן' היתה קשה מאוד"‪,‬‬
‫היא נזכרת‪" .‬ביפו כולנו גרים יחד כבר שנים‪,‬‬
‫יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים‪ ,‬אבל אז עלו‬
‫וצצו מחדש כל החרדות‪ .‬פתאום שכנים פחדו‬
‫לדבר איתנו‪ .‬הרחובות הפכו מסוכנים‪ .‬צעקו על‬
‫ערבים ברחוב וירקו עלינו‪ .‬הבנות שלי היו אז‬
‫בטראומה ‪ -‬גם בגלל האזעקות והלחץ וגם בגלל‬
‫היחס לערבים ברחוב"‪.‬‬
‫"אני לגמרי מבינה מה עובר על אמל"‪ ,‬אומרת‬
‫הפעילה ריבי דיימונד‪" .‬אם הערבים הם מיעוט‪,‬‬
‫הנשים שם הן המיעוט שבמיעוט‪ .‬כמטפלת בתו‬
‫נועה ובריקוד השתתפתי כבר במפגשים של‬
‫כמה תנועות שלום וראיתי שאפשר להתקרב‪,‬‬
‫אבל זה הרבה יותר קשה כשאת ערבייה‪ .‬אבל‬
‫בכל זאת יש מכנה משותף ומקום להזדהות‬
‫הרבה מעבר למה שרואים על פני השטח"‪.‬‬
‫"אני זוכרת שקראתי משהו שכתבה אם‬
‫יהודייה ששלחה את בנה למלחמה והתנגדה לה‪,‬‬
‫וגם הקול שלה הושתק"‪ ,‬אומרת ריחן‪" .‬חשתי‬
‫הזדהות עמוקה‪ ,‬כי גם הקול שלי הושתק‪ ,‬והתו‬
‫חלתי להתעניין במה שמרגישות האמהות והנו‬
‫שים היהודיות ששלחו בחלקן את בניהן לשם‪.‬‬
‫העניין הזה התפתח ליוזמה של מפגשי נשים‪,‬‬
‫יהודיות־ערביות‪ ,‬שבשיאה נפגשנו לשיחת‬
‫סקייפ עם נשים מעזה"‪.‬‬
‫לנשים בלבד‬
‫דליה קווה (‪ )71‬מפסגת זאב בירושלים מכירה‬
‫היטב את היחס הבעייתי לערבים‪ ,‬במיוחד בשו‬
‫כונה שלה‪ ,‬אבל היא אופטימית למדי‪ .‬כמו רבות‬
‫מחברותיה לתנועה היא לא היתה חברה מעולם‬
‫באף תנועה פוליטית‪" ,‬אבל אני פועלת ככל‬
‫יכולתי למען פלסטינים"‪ ,‬היא מדגישה‪" .‬אני‬
‫מסיעה כל יום שישי ילד שמגיע עם אביו משכם‬
‫לדיאליזה בירושלים‪ ,‬מבית החולים עד מחסום‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫הן החליטו‬
‫להתאחד בעקבות‬
‫צוק איתן ● מקוות לחבר‬
‫בין שמאלניות‪ ,‬פלסטיניות‬
‫ומתנחלות ‪ ‰‬וכבר ניהלו שיחות‬
‫סקייפ עם חברות מעזה ‪" ‰‬נשים‬
‫עושות שלום" הגיעו לשדרות‬
‫ובטוחות שדווקא בימים אלה‬
‫"שלום אפשר להשיג רק אם‬
‫נשים יהיו במוקדי הכוח"‬
‫‪ ˆ 28.11.2014‬ידיעות אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬הדרום‬
‫‪621‬‬
‫קול האשה‬
‫צילומים‪ :‬רחלי הירש‬
‫'נשים עושות שלום' השבוע בשדרות ‪" .‬יש לנו ייעוד" | צילום‪ :‬רחל הירש‬
‫קלנדיה‪ .‬עד שפגשתי את חברות 'נשים‬
‫עושות שלום' לא מצאתי מעולם קבוצה‬
‫שרציתי להשתייך אליה"‪.‬‬
‫מה ההבדל?‬
‫"נוח לי בקבוצה של נשים בלבד‪ .‬זה‬
‫המילייה שלי‪ .‬וגם העובדה שמדברים רק‬
‫על שלום ומתמקדים בזה בלי להיסחף‬
‫לנושאים אחרים‪ .‬נשים מביאות לעולם‬
‫חיים והאינטרס הראשון במעלה שלהן‬
‫הוא לשמר אותם‪ .‬נשים יכולות לעשות‬
‫דברים בדרך אחרת‪ .‬הפוליטיקה הקיימת‬
‫מאופיינת בדומיננטיות גברית‪ ,‬וכדי‬
‫לשנותה יש לייצר חלופה שתהלום את‬
‫תפיסת המציאות דרך עיניים נשיות"‪.‬‬
‫בשכונה שלך‪ ,‬שהיא לא ממש סובל־‬
‫נית‪ ,‬יודעים על הפעילות שלך?‬
‫"עדיין לא‪ ,‬אבל הם בהחלט יידעו‪ .‬גם‬
‫השכנות הדתיות שלי‪ ,‬שמנופפות בתנ"ך‬
‫וצועקות ססמאות של ארץ ישראל השלו‬
‫מה‪ ,‬אוהבות את הילדים שלהן קודם כל‪.‬‬
‫יש לי קשר טוב עם הנשים בשכונה‪ .‬נכון‬
‫שיש כאן כעס על המואזין‪ ,‬פחד לעבור‬
‫ברכבת בשועפאת ויש התפרצויות אליו‬
‫מות‪ ,‬אבל לעולם לא של נשים‪ .‬יש לי‬
‫שכנות שאני יודעת שהן ימניות‪ ,‬אבל‬
‫בטוח ישמחו להקשיב לי ולהגיע לחוג‬
‫בית כשאזמין אותן‪ .‬נשים הרבה יותר‬
‫פתוחות לרעיונות חדשים מאשר גברים"‪.‬‬
‫תמיד חשבת ככה?‬
‫"ממש לא‪ .‬לקח לי חמישים שנה להבין‬
‫את זה‪ ,‬אבל טוב שהגעתי לזה‪ .‬קראתי‬
‫בספר של יובל נח הררי שהוא לא מבין‬
‫איך זה שבכל המאבקים עד היום גברים‬
‫ניצחו‪ ,‬עם כל הכוח שיש לנשים‪ .‬האמת‬
‫היא שגם אני לא‪ .‬אם נתאחד‪ ,‬נוכל להו‬
‫ביא את האג'נדה שלנו‪ .‬אנחנו לא נגד‬
‫גברים ‪ -‬אנחנו בעד נשים‪ ,‬כל הנשים"‪.‬‬
‫קרבות נשים‬
‫"מאחר שירושלים היא לב לבו של הסו‬
‫כסוך"‪ ,‬מסבירה יבין‪" ,‬תמיד החלו כאן‬
‫יוזמות חברתיות אחרות לשלום‪ .‬ההבדל‬
‫הוא שלעומת תנועות אחרות אנחנו מנו‬
‫סות להיות א־מפלגתיות ולהגיע למכנה‬
‫המשותף הגדול והרחב ביותר"‪.‬‬
‫"אנחנו מאמינות בכוחן של נשים‬
‫להוביל את השינוי בציבור הישראלי"‪,‬‬
‫מוסיפה ד"ר סמדג'ה‪" .‬הכוח הנשי מסמל‬
‫עבורנו את השאיפה לחיים ולתקווה‪.‬‬
‫אנחנו מאמינות בכוח שיש לנו לשו‬
‫נות דפוסי חשיבה מקובעים ולחבר בין‬
‫קהילות וקבוצות"‪.‬‬
‫תנועות נשים שעוסקות בנושאים‬
‫ביטחוניים נתקלות בקשיים נוכח הדוו‬
‫מיננטיות של הגברים בשיח הביטחוני‪.‬‬
‫אחת הדרכים שלהן לעקוף את המכשול‬
‫היא לדבר מתוקף היותן אמהות‪ .‬בין‬
‫תנועות הנשים שפועלות כיום בארץ‬
‫נמצא עמוד הפייסבוק 'נשים אומרות‬
‫חלאס'‪ ,‬שמוגדר כמקום שנועד "לאגד‬
‫את הקול הנשי במזרח התיכון להשתמש‬
‫‪622‬‬
‫ידיעות אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬הדרום ˆ ‪28.11.2014‬‬
‫יבין‪" :‬כשילדתי בבית‬
‫החולים שערי צדק‬
‫את בתי‪ ,‬שכיום היא‬
‫כבר חיילת‪ ,‬הסתובבו‬
‫סביבי נשים‪ ,‬לבושות‬
‫כולן בחלוקי בית‬
‫חולים והן נראו אותו‬
‫דבר‪ ,‬ערביות‪ ,‬חרדיות‬
‫וחילוניות‪ .‬כולן יחד‪,‬‬
‫שואפות לגדל ילדים‬
‫ולא לשלוח אותן‬
‫למלחמה"‬
‫בכוחנו העצום לבלימת הלחימה ולעודד‬
‫מסר של שיח ושל שלום"‪ .‬עמוד פייסבוק‬
‫נוסף שהוקם בתגובה למצב הוא 'לא‬
‫המלחמה שלי'‪ .‬שבו נכתב‪" ,‬מלחמה היא‬
‫פרקטיקה של הפרד ומשול שמקדמת‬
‫אינטרסים גבריים בלבד"‪.‬‬
‫בצד השני של המתרס נמצאת תנועת‬
‫"נשות רחלים"‪ ,‬שפתחה משמרת זיכרון‬
‫בצומת תפוח בשומרון בעקבות פיגוע‬
‫ובהמשך ייסדה את ההתנחלות רחלים‬
‫בשומרון‪ .‬פעילותן של הנשים החברות‬
‫בתנועה התאפיינה במחאה נשית שקטה‬
‫בשילוב מסרים אימהיים ודאגה‬
‫לילדים‪.‬בפרספקטיבה של ‪22‬‬
‫שנה ואלפיים שנות אידיאולוגיה‬
‫מדהים עד כמה ניתן למצוא דמיון‬
‫בין דבריהן של "נשים עושות שלום"‬
‫לאלה של "נשות רחלים"‪ .‬בציטוט מכו‬
‫תבה בעיתון "חדשות" (‪ )1992‬אמרו‬
‫"נשות רחלים"‪" :‬בזבזנו את הזמן‪ ,‬ללדת‬
‫ולטפח בתים זה לא מספיק‪ .‬צריך היה‬
‫להשמיע את הקול הנשי גם במערכת‬
‫הפוליטית‪ .‬הקול הנשי לא הושתק עד‬
‫עתה‪ ,‬אך צליליו היו קונבנציונאליים"‪.‬‬
‫אחת מנציגות הארגון אף כתבה בעיתון‬
‫"נקודה" בסוף ‪ 1992‬כי "הפוליטיקה‬
‫התפורה על פי מידותיהם של הגברים‪,‬‬
‫לא התאימה לפרקטיקת החיים של הנו‬
‫שים‪ .‬הנשים התחילו מהפרקטיקה‪ ,‬מביו‬
‫טוי ישיר לדאגת הילדים‪ ,‬אשר הגברים‬
‫מתרגמים לאידיאולוגיה"‪.‬‬
‫בחזרה להווה והפעם מחוץ לגבולות‬
‫הפייסבוק קמה יוזמה נוספת של נשים‬
‫שקיבלה את השם המקוצר "פרויקט‬
‫‪ ."13255‬מדובר בפורום שמורכב משל�ו‬
‫שים ארגוני נשים וזכויות אדם שמטרו‬
‫תו לקדם את יישום החלטה ‪ 1325‬של‬
‫מועצת הביטחון של האו"ם‪ .‬ההחלטה‪,‬‬
‫משנת ‪ ,2000‬מבקשת לקדם שילוב נשים‬
‫במוקדי קבלת ההחלטות‪ ,‬בדגש על שיח‬
‫מדיני־בטחוני‪ ,‬הגנה על נשים מאלימות‬
‫וקידום שלום ומניעת סכסוכים‪.‬‬
‫"יצרנו תוכנית פעולה ליישום ההחלו‬
‫טה בישראל"‪ ,‬מספרת מנהלת הפרויקט‪,‬‬
‫עו"ד ענת טהון־אשכנזי‪" ,‬בתקווה‬
‫שממשלת ישראל תאמץ אותה"‪.‬‬
‫לוינס‪ ,‬שחברה גם היא ב"־"‪ ,"1325‬בט�ו‬
‫חה שקולן של תנועות הנשים יישמע‬
‫יותר ויותר‪" .‬יש כיום לנשים הזדמנות‬
‫מצוינת לעצב את קולן הייחודי‪ .‬לצעו‬
‫רי נשים רבות עדיין מאמינות שאין כל‬
‫חשיבות לדעתן‪ ,‬ופה אנו אומרות 'די!'‬
‫הגיע הזמן לעצור ולשנות את כיוון המו‬
‫חשבה הזה‪ .‬יש לנו מה להגיד כנשים גם‬
‫בנושאי ביטחון וגם בשלום"‪.‬‬
‫גברים בעבודה‬
‫על בחירתה לצרף רק נשים לעמוד‬
‫הפייסבוק 'נשים אומרות חלאס' מסו‬
‫בירה המייסדת שרון בנרף‪" ,‬רציתי‬
‫לאפשר מקום נוח ומוגן לכמה שיותר‬
‫נשים‪ ,‬מכמה שיותר מגזרים‪ ,‬להביע את‬
‫אשר על ליבן‪ ,‬לשתף בייאוש‪ ,‬בחששות‪,‬‬
‫בתקוות ובהצעות לעשייה"‪ .‬ההתגייסות‬
‫ההמונית לקבוצה לא היתה מתאפשרת‬
‫לדעתה לו כללה גם גברים‪" .‬יש משהו‬
‫בשיח הנשי שיותר מאפשר שיחה ושיו‬
‫תוף‪ ,‬ממקום מאוד טולרנטי"‪.‬‬
‫ב'נשים עושות שלום'‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫רוח השיתוף והפלורליזם מאפשרת גם‬
‫לגברים להיכנס לעובי הקורה‪" .‬היה לי‬
‫חשוב לשתף בתנועה גם גברים"‪ ,‬אומרת‬
‫ד"ר סמדג'ה‪" .‬כמי שגדלה על עקרונות‬
‫הפמיניזם חשוב לי לקדם זכויות‬
‫נשים גם דרך גברים‪ .‬גם גברים‬
‫יכולים וצריכים להיות שותפים"‪.‬‬
‫"אני חייב לציין"‪ ,‬אומר הווטריו‬
‫נר חבר התנועה גיורא אבני‪" ,‬שבו‬
‫חוג הבית שהייתי בו עם חבר‪ ,‬לצד ‪80‬‬
‫נשים‪ ,‬קמה דווקא אישה ואמרה‪' ,‬למה‬
‫אנו מגבילים את עצמנו לנשים בלבד?'‬
‫ודווקא החבר שלי אמר שלדעתו תנועה‬
‫של נשים היא הדבר הנכון ביותר לעו‬
‫שות‪ ,‬משום שהן קבוצת לחץ שמצליחה‬
‫בעולם כיום"‪.‬‬
‫למה הצטרפת אתה?‬
‫"חייבים לצאת מהקופסה‪ .‬אני לא‬
‫רואה שגברים לקחו אותנו למקומות‬
‫טובים בשנים האחרונות‪ .‬צריך לתת לנו‬
‫צ'אנס עם פחות קונספטים של גנרלים"‪.‬‬
‫ומה עם הרעיון של לפנות לכולם? זה‬
‫לא בסיס חלש מדי?‬
‫"אני אוהב את הרעיון‪ .‬לא צריכים לפו‬
‫נות לקיצונים‪ ,‬כי הם גורמים רק נזק‪ ,‬גם‬
‫מימין וגם משמאל‪ .‬צריך לחשוב בצורה‬
‫שקולה והגיונית על בסיס מדיני‪ .‬הפו‬
‫נייה לקהל רחב יכולה להגיע ממרצ ועד‬
‫אמצע הליכוד‪ .‬לא יודע אם נצליח‪ ,‬אבל‬
‫חייבים לנסות"‪.‬‬
‫ניסו את זה לפניכם‪.‬‬
‫"גם מלחמות כבר ניסו מספיק‪ .‬זה עזר?"‬
‫בלי ארבע אמהות‬
‫"אני בהחלט לא פוסלת את האפשרות‬
‫שאצטרף ל'נשים עושות שלום'"‪ ,‬אומרת‬
‫פרופ' דפנה גולן מהפקולטה למשפטים‬
‫באוניברסיטה העברית‪" .‬זו יוזמה מבורו‬
‫כת בתקופה כל כך קשה"‪.‬‬
‫גולן כבר היתה בסרט הזה עם 'בת‬
‫שלום' ‪ -‬ארגון נשים פמיניסטי שנוסד‬
‫בשנת ‪ 1994‬במטרה לעודד מעורבות‬
‫נשית שתקדם פתרון צודק לסכסוך‬
‫הישראלי־פלסטיני ותחזק את קולן של‬
‫נשים יהודיות וערביות בחברה הישראו‬
‫לית‪" .‬עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם‬
‫ארגון פלסטיני בשם 'המרכז הירושלמי‬
‫לנשים' מספרת גולן‪" ,‬חברות הארגון‬
‫היו נשים יהודיות וערביות־ישראליות"‪.‬‬
‫במשך השנים הוביל הארגון קמפיינים‪,‬‬
‫הפיק פעילויות פוליטיות וחינוכיות‬
‫רבות ולקח חלק בתנועת השלום הישו‬
‫ראלית‪.‬‬
‫בניגוד אליכן‪ ,‬שהייתן שמאל מובהק‪,‬‬
‫"נשים עושות שלום" פונה לכולן‪.‬‬
‫"אז שיהיה להן בהצלחה"‪.‬‬
‫את צינית?‬
‫"לגמרי לא‪ .‬אני רק יודעת כמה קשה‬
‫ומסובך להביא לידי הסכמה ושיתוף‬
‫פעולה את כל הדעות מימין ומשמאל‪.‬‬
‫אני למודת ניסיון של שנים‪ ,‬ולא נראה‬
‫לי ממש בר־ביצוע להביא לשולחן‬
‫דיונים אחד פלסטינית ומתנחלת"‪.‬‬
‫אז כדאי שיוותרו כי זה אבוד?‬
‫"חס וחלילה‪ .‬אתה יודע כמה תנועות‬
‫שהחלו רק עם אמונה ונאיביות הצליו‬
‫חו והגשימו את יעדיהן? אני מאושרת‬
‫שבכל תקופה קם דור חדש של מנהיגות‪.‬‬
‫הרי בלי 'ארבע אמהות' צה"ל היה יכול‬
‫להיות בלבנון עד היום‪ .‬מי חשב כשקמה‬
‫התנועה הזאת שההשפעה שלהן תהיה‬
‫כל כך מרחיקת לכת?‬
‫"מלבד זאת‪ ,‬חשוב יותר מכל שקולן‬
‫של נשים יישמע בכמה שיותר זירות‪,‬‬
‫כמו הזירה הביטחונית‪ .‬בדבר אחד אין לי‬
‫ספק‪ :‬בלי שנשים יהיו מעורבות בהסכם‬
‫לא תהיה לעולם פריצת דרך בסכסוך‬
‫הישראלי־פלסטיני"‪.‬‬
‫"אנחנו באמת מאמינות"‪ ,‬אומרת ד"ר‬
‫סמדג'ה‪" ,‬שיש לנו ייעוד וחזון להגיע‬
‫להסכם מדיני‪ .‬אנחנו חייבות לעבוד‬
‫כפליים עד שנגיע לעמדות השפעה‬
‫ואז ליישם את הרעיונות שלנו עם הצד‬
‫השני‪ .‬יש לנו רק דרישה אחת‪ ,‬כפי שהיא‬
‫מנוסחת במסמך היסוד שלנו‪ :‬למנוע‬
‫את המלחמה הבאה ולהוביל לפתרון לא‬
‫אלים של הסכסוך הישראלי־הפלסטיני‪,‬‬
‫בתוך ארבע שנים"‪.‬‬
‫מה עם הכנסת?‬
‫"לא יעזור לנו להגיע לכנסת"‪ ,‬אומרת‬
‫לוינס‪" .‬כוחנו במה שאנו מייצגות‪ .‬מבו‬
‫חינתנו‪ ,‬ביום שבו ייחתם הסכם בין הפו‬
‫לסטינאים התנועה תתפרק‪ ,‬וזה מוסכם‬
‫על כולן"‪.‬‬