ידיעון - קיבוץ כרמיה

‫ידיעון §´‪ ¥ª‬‬
‫‪±¡¥³‬‬
‫מספר ‪14.11.2013 1015‬‬
‫עיצוב ועריכה‪ :‬ערבה כהן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קהילת כרמיה מרכינה את ראשה‪ ,‬כואבת ומתאבלת‪,‬‬
‫ז“ל‪ ,‬בעל לנטע‪ ,‬ואב ליהלי‪ ,‬רוני וגלי‪,‬‬
‫על מותו של חברנו‬
‫שהלך לעולמו בטרם עת‪ ,‬ביום ג‘‪ ,‬י“ח בחשון‪ ,‬תשע“ד‪.22.10.2013 ,‬‬
‫שי דיין‬
‫”כי כולנו רקמה אנושית אחת חיה ‪ /‬ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו ‪ /‬משהו מת בנו ‪ -‬ומשהו‪ ,‬נשאר איתו‪.‬‬
‫אם נדע להשקיט את זעמנו ‪ /‬על אף עלבוננו‪ ,‬לומר סליחה‪ / .‬אם נדע להתחיל מהתחלה‪“...‬‬
‫מתוך‪” :‬רקמה אנושית אחת“ ‪ /‬מילים‪ :‬מוטי המר‬
‫קהילת כרמיה‪,‬‬
‫רציתי להודות לכולכם על העזרה והעידוד שנתתם לי בשנה האחרונה‪ .‬נרתמתם לעזור לי בכל תחום‪ :‬מטלות הבית‪,‬‬
‫טיפול בילדות‪ ,‬תרומות כספיות‪ ,‬הסעות לטיפולים ועוד‪ ,‬ובעיקר‪ :‬התמיכה הנפשית והחיזוק ללא סייגים שקיבלתי‬
‫מאנשים מכל קצוות הקהילה‪ .‬לרגע לא נתתם לי להרגיש לבד‪ .‬בימי ה“שבעה“ נדהמתי מההתארגנות ומהמעורבות‬
‫האינסופית שכולם גילו‪ .‬חברים אמיתיים נבחנים בשעת צרה‪ ,‬ולאורך השנה האחרונה התגליתם כחברים מופלאים‬
‫ונתתם לי נקודות אור שערכן עצום‪ .‬אני מודה למזלי הטוב על כך שהגעתי לכרמיה‪ .‬מצאתי פה בית ומשפחה‪.‬‬
‫קשה לי לדמיין איך הייתי מצליחה להתמודד בלעדיכם‪.‬‬
‫כולי תקווה שאתחזק במהרה ואתאושש‪ ,‬ותהיה לי הזכות לגמול לכל אחד ואחת מכם אהבה רק בשמחות‪.‬‬
‫באהבה והוקרה‪ ,‬נטע דיין‬
‫המצלמה המשוטטת‬
‫של מוריס‬
‫מסביב לשעון בסתם יום של חול‬
‫‪05:30‬‬
‫מלכה וטום בחליבת בוקר‬
‫‪16:40‬‬
‫פתיחת מושב החורף של פרלמנט הגנ“ש‬
‫‪14:20‬‬
‫‪21:30‬‬
‫חברת הילדים בטיול לשדה הכותנה והבטטות‬
‫ישיבה של ועדת תרבות‬
‫אדם עסוק‪ :‬ראיון עם רן נאור‬
‫רן‪ ,‬איש יקר מאין כמותו‪.‬‬
‫החל את דרכו בכרמיה כתושב זמני‪ ,‬ועומד כיום בראש הועד המקומי שלנו‪.‬‬
‫תגידו אתם‪ ,‬אחרי כמעט שנה בתפקיד‪ ,‬לא הגיע הזמן כבר לראיין אותו?!?‬
‫ס‬
‫פר קצת על תולדות המשפחה‪,‬‬
‫ומה הביא אתכם לכאן‪.‬‬
‫”הו‪ ,‬זאת היסטוריה‪...‬את דפנה‬
‫הכרתי כשגרתי במושב גיאה‪ ,‬היא‬
‫גרה שם והורי עברו לשם‪ .‬אני גדלתי‬
‫בקיבוץ גבע ודפנה בכיסופים‪ ,‬לכן‪,‬‬
‫לימים‪ ,‬כשהפכנו להורים לילד ראשון‬
‫)רון‪ ,‬היה אז בן שנתיים(‪ ,‬הבנו‬
‫שעבורו אנו רוצים חינוך קיבוצי‪.‬‬
‫גרנו באשקלון‪ ,‬ורשמנו את רון לגן‬
‫בכרמיה‪.‬‬
‫מפה התחיל סיפור האהבה שלנו‬
‫למקום‪) .‬רון היה בגן עם ארבע בנות‪,‬‬
‫בלי בנים בכלל‪ :‬דניאל‪ ,‬אלי‪ ,‬אביטל‬
‫ושרון ‪ -‬ותאמינו לי‪ ,‬כבן היחיד שם‬
‫הוא הרגיש ממש בבית!( היינו‬
‫מסיעים אותו לכרמיה בכל בוקר‪.‬‬
‫בשלב מסוים הבנו שיש אופציה‬
‫לשכור בית בכרמיה – לא היססנו‬
‫ושכרנו‪ .‬מדובר על הבית שהיום‬
‫שייך לרובי ופלי‪ .‬עברנו אליו עם‬
‫רון‪ ,‬ועופרי שהייתה אז בת שנה‪.‬‬
‫רומי כבר נולדה פה‪ .‬לאחר תקופת‬
‫שכירות‪ ,‬עקב מחסור בבתים‪ ,‬הודיעו‬
‫לנו בעצב שיש לפנות את הבית‪.‬‬
‫השלמנו עם המצב בצער והתכוננו‬
‫לעזיבה לאשקלון‪ ,‬אבל אחי המדהים‬
‫שחי בארה“ב אמר לי בשיחת טלפון‬
‫בלתי נשכחת‪” :‬רן‪ ,‬לא משנה מה זה‬
‫דורש‪ ,‬יש לי תחושה שאסור לך לעזוב‬
‫את כרמיה‪ .‬תחשוב מחוץ לקופסא‬
‫ותמצא פתרון‪ .‬תישאר בכל מחיר!“‬
‫אז באמת חשבתי מחוץ לקופסא‪,‬‬
‫והגעתי לעודד זמירי )מרכז המשק‬
‫בזמנו(‪ ,‬עם הצעה תקדימית‪ :‬לשפץ‬
‫את מבנה הספרייה הישן ולהתגורר‬
‫בו‪ .‬כצפוי וכנהוג‪ ,‬קמה סערה קטנה‬
‫)”איך ייתכן שמבנה ציבור ישמש‬
‫למגורים‪ ,(“!?..‬אך בסופו של דבר‬
‫עברה ההחלטה והשאר היסטוריה‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬אחרי אסון התאומים‪ ,‬זיהיתי‬
‫הזדמנות עסקית בארה“ב‪ .‬צברתי‬
‫נסיון של מיגון מבני ציבור והצעתי‬
‫למשפחתי הרפתקה חד פעמית‬
‫מעבר לים‪ :‬מעבר לארה“ב עם ניסיון‬
‫להיקלט שם ולבנות קריירה בתחום‬
‫המיגון‪ .‬דפנה התנתה את התקופה‬
‫לשנתיים בלבד‪ ,‬וכנראה שאיך‬
‫שנחתנו בשדה“ת בלוס אנג‘לס היא‬
‫כבר הציאה פנקס והתחילה לחשב‬
‫את הימים לאחור‪ ...‬אז למרות‬
‫שהעשייה שלי שם נשאה פירות‪,‬‬
‫התפתחה לכיוון הרצוי ואיפשרה‬
‫לכולנו רמת חיים גבוהה‪ ,‬לא‬
‫עמדנו בגעגועים לארץ‪ ,‬למשפחה‬
‫ולחברים‪.‬‬
‫החלטנו לחזור הביתה‪ .‬התקשרתי‬
‫לידידי מרדכי ז‪ .‬ואמרתי לו‪” :‬חוזרים‬
‫לארץ‪ ,‬ומבחינתנו רק לכרמיה‪,‬‬
‫אז יש לי בקשה אלייך‪ :‬תאתר לנו‬
‫בבקשה יחידת דיור קטנה‪ ..‬מצאת?‬
‫יופי‪ .‬עכשיו תאתר בבקשה את‬
‫יחידת הדיור הקטנה שצמודה לזו‬
‫הראשונה‪ ,‬ותפתח ביניהן דלת‪“..‬‬
‫מרדכי אכן הוכיח שאפילו את הבלתי‬
‫אפשרי הוא מוכן לעשות למעננו‪,‬‬
‫וכך‪ ,‬ביולי ‪ ,2005‬חזרנו‪.‬‬
‫החבר‘ה נחתו שלושה שבועות‬
‫לפני‪ ,‬וזכיתי לשמוע בטלפון מרומי‬
‫ועפרי שהן לא מצליחות לפסוע‬
‫במנוחה במדרכות הקיבוץ‪ ,‬כולם‬
‫שמחים שחזרו‪ ,‬שואלים‪ ,‬מחבקים‬
‫ומתרגשים‪ .‬בשבועות אלו הספיקה‬
‫דפנה לארגן ולקנות הכל לבית‪ ,‬כולנו‬
‫היינו בשמיים‪ .‬אני מודה שבשבילי‬
‫החזרה לארץ היתה מורכבת‪ .‬העסק‬
‫עלה על דרך המלך‪ ,‬ולא היתה‬
‫סיבה רציונלית לעזיבה‪ ,‬אך כמובן‬
‫שהמשפחה מעל לכל‪ .‬כשחזרתי‬
‫לארץ וראיתי את הילדים פורחים‬
‫ואת דפנה מאושרת‪ ,‬היה לי ברור‬
‫שקיבלנו את ההחלטה הנכונה‪.‬‬
‫אני זוכר את עצמי שוכב באחד‬
‫הלילות הראשונים על מיטה‬
‫מתקפלת בסלון )כי זה מה שהיה(‪,‬‬
‫ורון חוזר מאיזה בילוי ב‪ 04:00‬לפנות‬
‫בוקר‪ ,‬ואני שואל אותו האם לא‬
‫”‬
‫באותן שנים‪,‬‬
‫החלו קולות ראשונים‬
‫של אפשרות לרכוש בית בהרחבה‪.‬‬
‫הבנו שהעניין בחיתוליו‪,‬‬
‫יש מורכבויות ובירוקרטיות‪,‬‬
‫אז היססנו‪,‬‬
‫עד שחברי היקר גיל תימור‪,‬‬
‫בלי לשאול הרבה שאלות‪,‬‬
‫גרר אותי יום אחד‬
‫ל“בנק ירושלים“‬
‫ואמר לי‪” :‬יאללה רן‪,‬‬
‫אתה הרוכש הראשון!“‪.‬‬
‫ישבנו וליבנו את הענין הבירוקרטי‪,‬‬
‫וראינו איך זה יכול לעבוד‪...‬‬
‫מפריע לו שרמת החיים שלנו ירדה‬
‫וכו‘‪ ,‬והוא עונה לי ” הכי טוב ככה‪.‬‬
‫אני הולך עכשיו בבטחון בשעות‬
‫הקטנות של הלילה‪ ,‬רואה זוג על‬
‫ספסל‪ ,‬רואה מישהו יושב ומהרהר‬
‫במרפסת‪ ,‬רואה עולם אמיתי ובטוח‪.‬‬
‫מה יותר טוב? הזיוף האמריקאי?‬
‫הפלסטיק? זה הבית‪“..‬‬
‫כמו כל דבר בחיים צריך להאמין‬
‫ולרצות‪ :‬משמיים הגיעו אלי‬
‫שמועות על בית שעבר שיפוץ‬
‫באיזור התאילנדים והולך להתפנות‪.‬‬
‫עשיתי ‪ 1+1‬וחיברתי שמועה לאמת‪,‬‬
‫וכך נסגר חוזה מהיר על בית גדול‬
‫ומסודר‪ ,‬שבדיעבד גרנו בו שבע‬
‫שנים‪.‬‬
‫בנינו מחדש את החיים וחזרנו‬
‫לדברים המוכרים‪ .‬אודות מיקום‬
‫הבית‪ ,‬גילינו דבר מעניין‪ :‬זה בית‬
‫שנמצא קצת בקצה הקיבוץ‪ ,‬קצת‬
‫שקט שם‪ .‬היו באים אלינו המון‪ ,‬אבל‬
‫לא היינו במיקום מרכזי כבר‪ .‬מעניין‬
‫הקונטרסט הזה‪ .‬אהבתי להיות שם‪,‬‬
‫ולימים בנו שם מנחם ומיה שנתנו‬
‫להכל צביון יפה‪ ,‬חי ונעים‪.‬‬
‫”‬
‫באותן שנים‪ ,‬החלו קולות ראשונים‬
‫של אפשרות לרכוש בית בהרחבה‪.‬‬
‫בבירורים שונים הבנו שהעניין‬
‫בחיתוליו‪ ,‬יש מורכבויות ובירוקרטיות‬
‫שונות‪ ,‬אז היססנו‪ ,‬עד שחברי היקר‬
‫גיל תימור )מרכז המשק דאז(‪ ,‬בלי‬
‫לשאול הרבה שאלות‪ ,‬גרר אותי‬
‫יום אחד ל“בנק ירושלים“ יחד עם‬
‫אופיר מ“אבלון“‪ ,‬ואמר לי‪” :‬יאללה‬
‫רן‪ ,‬אתה הרוכש הראשון!!“‪ .‬ישבנו‬
‫וליבנו את העניינים הבירוקרטיים‪,‬‬
‫וראינו איך זה יכול לעבוד‪ .‬מבחינת‬
‫גיל‪ ,‬היינו התנסות ראשונה במכירה‬
‫)תודו שהוא נקט בטקטיקת מכירה‬
‫מקורית במקרה הזה(‪ ,‬וממש יחד‬
‫איתנו רכשו גם אפי ודורית‪.‬‬
‫אחת האמירות שהכניסה אותי‬
‫באופן ברור למעגל הזה הייתה‬
‫של זיו מצליח‪” :‬אם אתם רוצים‬
‫שהעסק יצליח‪ ,‬תבחרו את‬
‫האנשים הכי עסוקים בכרמיה!“‪.‬‬
‫למה? אדם עסוק הוא אדם‬
‫ענייני‪ ,‬שידע ”לחתוך“ ולקבל את‬
‫ההחלטות הנכונות!‬
‫וכך‪ ,‬כאדם סופר עסוק‪,‬‬
‫מצאתי את עצמי כיו“ר הועד‪,‬‬
‫ו‪ . . .‬יצאנו לדרך!‬
‫במקביל לכל ענייני הדיור והרכישה‪,‬‬
‫קמה לה בשקט חברת ”אורטק“‪,‬‬
‫בהתחלה כמשרד קטן בחצר ומשם‬
‫התפתחה כחברה פורצת דרך ושונה‬
‫בנוף הסטנדרטי‪ .‬היא מושתתת על‬
‫פיתוחים שקשה לפעמים להחדיר‬
‫לשמרנות הישראלית‪ ,‬אבל אני‬
‫שייך למשפחת הנחושים‪ ..‬ממשיך‬
‫לדחוף את העגלה ושמח בחלקי‪,‬‬
‫וספר החיים – משעמם לא יהיה!“‬
‫כדי להגשים משאלה זו‪ .‬גם היום‪,‬‬
‫ברגעים מורכבים שדורשים ממני‬
‫המון זמן ואנרגיה‪ ,‬רון שואל אותי‬
‫למה לי כל כאב הראש הזה‪ ...‬ואני‬
‫עונה לו שאני פשוט רוצה אותו ואת‬
‫אחיותיו כאן בעתיד לידי‪...‬‬
‫והפעילות הציבורית שלך בכרמיה?‬
‫”תמיד האמנתי שבמקביל לחיי‬
‫האישיים צריך לפעול למען הקהילה‪,‬‬
‫לכן מצאתי את עצמי במשך שנים‬
‫משתלב באופן טבעי בעשייה‬
‫תרבותית בקיבוץ‪ ,‬מוביל חגים‬
‫ואירועים‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעיל ב“שותפות‬
‫‪ – “2000‬גוף שמקבל תמיכה‬
‫מאגד הקהילות היהודיות בארה“ב‪,‬‬
‫המאמצות מועצה מקומית בארץ‬
‫ומממנות פעילויות של קרבה‬
‫ופרויקטים מיוחדים‪ .‬לקחתי חלק‬
‫בקבוצה שקמה בחוף אשקלון‪,‬‬
‫ובמסגרתה אף טסתי למפגשים‬
‫מעניינים בחו“ל‪.‬‬
‫כשהוחלט על תהליך הבינוי‬
‫הקהילתי )שמקדים את הקמת‬
‫הועד היישובי(‪ ,‬היה לי טבעי לקחת‬
‫בו חלק‪ ,‬להקשיב ולסייע בבניה‪ .‬לא‬
‫הבנתי אז עדיין את כובד האחריות‪.‬‬
‫אמרתי לעצמי‪ ,‬ואני עדיין אומר‪,‬‬
‫שאעשה את המקסימום על מנת‬
‫שהמקום יהיה אטרקטיבי לילדי‬
‫בעת שירצו לבנות כבר קינים משל‬
‫עצמם‪ ,‬אז בחרתי בדרך של עשייה‬
‫אז נחזור לתהליך הבינוי הקהילתי‪,‬‬
‫שלקח שנתיים בערך‪ ,‬ובו נחשפנו‬
‫ישירות לשלל הבעיות והפערים‬
‫שקיימים בתפיסות וההבנות‪,‬‬
‫ולרצונות השונים‪ .‬היו אז ישיבות‬
‫טעונות מאוד‪ ,‬אך יחד עם זאת‪,‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬המשיכו האנשים‬
‫לתקשר ולשמור את האנרגיות‬
‫החיוביות של העשייה‪ .‬זה נתן לי‬
‫את התקווה שעם מחשבה בריאה‬
‫והכוונה נכונה‪ ,‬נוכל יחד ליצור‬
‫תשתית מכילה‪ .‬לאחר התהליך‬
‫הארוך‪ ,‬הגיעה השעה לבחור‬
‫ועד ישובי )כבר קיבלנו דד ליין‬
‫מהמועצה‪ ,‬זה נתן פוש להכל‪,(..‬‬
‫את התהליך ליוו זיו ובר מהמועצה‪,‬‬
‫שהמליצו על גיבוש צוות שנבחר על‬
‫ידי הציבור כקבוצה אחת‪ .‬אימצנו‬
‫את ההמלצה והשקענו מחשבה‬
‫רבה בבחירה‪ ,‬תוך שיתוף פעולה‬
‫מלא וראוי לשבח של הקהילה‬
‫כולה‪.‬‬
‫אחת האמירות שהכניסה אותי‬
‫באופן ברור למעגל הזה הייתה‬
‫של זיו מצליח‪” :‬אם אתם רוצים‬
‫שהעסק יצליח‪ ,‬תבחרו את האנשים‬
‫הכי עסוקים בכרמיה!“‪ .‬למה?‬
‫אדם עסוק הוא אדם ענייני‪ ,‬שידע‬
‫”לחתוך“ ולקבל את ההחלטות‬
‫הנכונות! וכך‪ ,‬כאדם סופר עסוק‪,‬‬
‫מצאתי את עצמי כיו“ר הקבוצה‪,‬‬
‫ו‪...‬יצאנו לדרך!‬
‫מצאנו עצמנו נקלעים למצבים‬
‫רגישים‪ ,‬מורכבים וטעונים אישית‪.‬‬
‫אבל השכלנו להיות ענייניים‪ ,‬לא‬
‫חששנו לקבל החלטות‪ ,‬וכמו‬
‫תמיד‪ ,‬נקודות אור הפציעו גם‬
‫ברגעים קשים‪ :‬אחרי מפגשים‬
‫שנגמרו בשבר‪ ,‬עם אמירות לא‬
‫קלות ודיונים סוערים‪ ,‬מצאו אנשי‬
‫הועד את עצמם יוצרים קשר‬
‫באופן פרטני ונפגשים לשחיות‬
‫ליבון אישיות והסדרת היחסים‪ ,‬מה‬
‫שנתן לי להבין שיש פה עסק עם‬
‫קבוצה שביכולתה להתמודד עם‬
‫הדרך שעומדת לפנינו‪.‬‬
‫מנסיוני בחיים‪ ,‬דבר לא נבנה ביום‬
‫אחד‪ ,‬ונקודות שבר יכולות להביא‬
‫סוף לתהליך‪ ,‬אך באותה נשימה‬
‫– גם התחלה חדשה‪ .‬ובסוף‪ ,‬כמו‬
‫תמיד‪ ,‬הכל תלוי בחומר האנושי‪.‬‬
‫האנשים שמרכיבים את היישוב‪,‬‬
‫הפשטות שלהם‪ ,‬היכולת שלהם‬
‫לייצר יש מאין‪ ,‬האנרגיה המיוחדת‬
‫שבאוויר‪ ...‬לא בכדי קיבוץ כרמיה‬
‫היה תמיד מבוקש ע“י משכירי‬
‫הדירות‪ ,‬יש פה הכלה‪ ,‬נעימות‬
‫ופתיחות יוצאות דופן‪ .‬ולי לא נותר‬
‫בשלב הזה‪ ,‬יחד עם חברי בוועד‪,‬‬
‫לבנות את התשתית שתוביל‬
‫לשלב הבא‪ ,‬שבו השקיפות תהיה‬
‫מוחלטת ובו נפעל במשותף‪,‬‬
‫ניצור גרעין ברור של עשייה בכל‬
‫התחומים‪ ,‬נהנה יחד מאירועים‬
‫וחגים ותמיד נראה את כל הגוונים‬
‫שמרכיבים את כרמיה‪ :‬רוכשים‪,‬‬
‫חברי קיבוץ ושוכרים‪ ,‬יחד‪ ,‬נהנים‬
‫מהמקום שבנינו‪“.‬‬
‫איחולים להמשך וכמה מילים‬
‫לסיום?‬
‫”לעצמי אני מאחל בריאות‪ ,‬שאדע‬
‫לשמור על שלוות הנפש בכל‬
‫העומסים העסקיים והמורכבויות‬
‫של חיי הקהילה‪ ,‬שאדע להקרין‬
‫בטחון בעשייה‪ ,‬הנובע מתכנון נכון‪.‬‬
‫חשוב לי שנדע לעזור לנקלטים‬
‫החדשים להרגיש בבית כמה שיותר‬
‫מהר ולהשתלב בעשייה חברתית‪.‬‬
‫והעיקר – שנזכה לראות את כולם‬
‫מחייכים במדרכות!“‬
‫משולחנה של ועדת קבלה ‪ /‬מסרה‪ :‬ערבה‬
‫ה‬
‫ועדה שלנו ריעננה את שורותיה בחודשים האחרונים‪ .‬עינת בר סיימה את תפקידה כרכזת הועדה‪,‬‬
‫וכאן המקום להודות לה על שנים של עבודה מסורה‪.‬‬
‫הרכב הועדה כעת‪ :‬ערבה ‪ -‬ניהול אדמניסטרטיבי‪ ,‬חנה טל ‪ -‬מתן יעוץ מקצועי‪ ,‬הגר ‪ -‬נציגת שבו‬
‫בנים‪ ,‬ורד דניאל ויפעת דודיק ‪ -‬נציגות שכונת הכרם‪ ,‬דניאלה ‪ -‬מנהלת מש“א‪ ,‬איתן כהן ‪ -‬נציג הנהלת‬
‫קהילה‪ ,‬ונציגי הציבור‪ :‬אלי ברקן‪ ,‬עדה ורינת‪.‬‬
‫לפני מס‘ חודשים החלנו בתהליך הכשרת חברי הועדה‪ ,‬אך הוא טרם הסתיים‪ ,‬רינת וחנה לקחו על‬
‫עצמן להשלימו‪ .‬לועדה יש שני יעדים‪ :‬האחד הוא קבלה לשכונת הכרם‪ ,‬והשני הוא קבלה לחברות‬
‫בקיבוץ במסגרת ”שבו בנים“‪,‬‬
‫ורד ויפעת‪ ,‬שלא מכבר הצטרפו לועדה‪ ,‬יקחו חלק בראיונות מועמדים לשכונה‪ ,‬ולגבי ”שבו בנים“ ‪-‬‬
‫אנחנו מחכים כבר לסנוניות הראשונות! בהצלחה לכולנו!‬
‫ל‬
‫פני מספר שבועות‪ ,‬גרם איתמר שניר לכולנו להחסיר פעימה‪,‬‬
‫כששמענו שקיבל חבטה קשה בראש‪ ,‬שגרמה לסיכון חייו‪ .‬וזוהי‬
‫השתלשלות העניינים‪ ,‬אותה מספרים יחד קלאודיו ואיתמר‪:‬‬
‫איתמר‪ ” :‬שיחקנו כדורגל בהפסקה‪ ,‬ניסיתי לחטוף כדור אך נפלתי לא‬
‫טוב על משטח בטון‪ ,‬וקיבלתי מכה מאוד כואבת בראש‪ .‬רציתי לחזור‬
‫לכיתה‪ ,‬אך יוגב המדריך תפס את חומרת העניין והפנה אותי למזכירות‪,‬‬
‫שם התקשרו לאבא שיבוא לקחת אותי“‪.‬‬
‫קלאודיו‪” :‬הגעתי מייד ולקחתי אותו הביתה‪ .‬בבית עשיתי כל מאמץ שלא‬
‫יירדם‪ ,‬על מנת להיות בפיקוח על מצבו‪ ...‬נתתי לו אופטלגין אך הכאבים‬
‫בראש הלכו והחמירו‪ ,‬ודי מהר לקחתי החלטה שזזים למיון‪ .‬בדרך לשם‪,‬‬
‫באוטו‪ ,‬איתמר התחיל להקיא‪ .‬כחובש קרבי הבנתי את המשמעות‬
‫החמורה של זה‪ .‬החמוד הזה עוד הספיק להתנצל על זה שהוא מלכלך לי‬
‫את האוטו‪ ...‬לא להאמין‪ .‬הגענו לברזילי והוא כבר הגיע למצב מעורפל מאוד‪ ,‬חצי מעולף ולא מתקשר‪ .‬טסתי איתו עם‬
‫כסא גלגלים מהאוטו למיון‪ ,‬וכל הדרך אני אומר לעצמי שז‘נט עדיין לא יודעת כלום ואין לי דרך שפויה לספר לה על זה‬
‫בטלפון‪ .‬איכשהו נוצר קשר טלפוני עם האחים הגדולים )עינת‪ ,‬הדס ויניב(‪ ,‬והם סיפרו לה‪ ,‬אך לא היה להם צורך להגיע‬
‫ל“ברזילי“‪ ,‬כי בדיקת ”סי טי“ זריזה שם הבהירה שמדובר בשטף דם גדול בראש‪ ,‬שמצריך פינוי מיידי ל“סורוקה“‪.‬‬
‫עלינו על אמבולנס ל“סורוקה“‪ ,‬כשאיתמר מורדם ומונשם‪ ,‬מחובר להמון צינורות‪ .‬הרופא והפרמדיק הצמודים דיברו‬
‫על סכנת חיים‪ .‬הגענו מייד לחדר טראומה‪ ,‬ובשלב הזה הגיעו גם ז‘נט והאחים הגדולים‪ ,‬יחד עם חיזוק של המשפחה‬
‫המורחבת )יש לנו משפחה גדולה בבאר שבע(‪ ,‬בינתיים השמועה עשתה לה כנפיים בכרמיה‪ ,‬והתחילו להגיע טלפונים‬
‫ומיליון הודעות מכל חברי הקהילה‪ .‬עשו בדיקת סי טי נוספת והכניסו לניתוח ראש מיידי שארך שעתיים‪ :‬פתחו את‬
‫כל הראש וניקזו נוזלים‪ ,‬משם הועברנו לטיפול נמרץ‪ ,‬שם שכב איתמר במשך מספר ימים‪ ,‬ולאט לאט‪ ,‬יום אחר יום‪,‬‬
‫הורידו לו את הצינורות‪“.‬‬
‫איתמר‪” :‬התעוררתי ביום שלמחרת הניתוח‪ ,‬דבר ראשון זוכר שדיברתי עם יניב‪ .‬זכרתי הכל‪ ,‬לא הבנתי מה אני עושה‬
‫בבאר שבע‪ ,‬הרי הייתי באשקלון‪ ...‬יש לי עדיין המון תפרים בראש‪ ,‬אבל מי שגילח לי את הראש לפני הניתוח עשה‬
‫בחכמה ולא הוריד לי את כל השיער‪ ,‬אז לא רואים כלום‪“.‬‬
‫קלאודיו‪” :‬אחרי הניתוח בעצם כבר נשמנו לרווחה‪ ,‬כי הודיעו לנו שיצא מסכנת חיים‪ .‬ההתאוששות היתה בקצב‬
‫מדהים‪ ,‬וכבר אחרי מספר ימים שוחררנו הביתה‪ .‬אני שוב רוצה לציין את האכפתיות והמעורבות המדהימה של‬
‫קהילת כרמיה‪ .‬כולם דאגו‪ ,‬קיבלנו טלפונים מהשכונה ומחברי קיבוץ‪ .‬זה מעודד ומחמם את הלב בצורה שלא תיאמן‪.‬‬
‫לליבה של ז‘נט הכי נגע טלפון שקיבלה מנטע דיין המדהימה‪ ,‬שהתנדבה לעזור בכל צורה‪ ,‬בזמן שהיא בעצמה חווה‬
‫ימים קשים מנשוא‪“.‬‬
‫לסיום‪ ,‬איתמר שב הביתה‪ ,‬ובימים אלו חוגג את יום הולדתו ה‪ .14-‬ליום ההולדת קונים לו אופניים חדשות‪.‬‬
‫עצה שלי? לא לשכוח קסדה‪.‬‬
‫זיכרון מימי הלינה המשותפת‬
‫כ‬
‫תבה‪ :‬ערבה‬
‫ע‬
‫רב חג השבועות‪ ,‬קיבוץ כרמיה‬
‫בשנות ה‪ .80-‬הייתי בת ‪.6‬‬
‫אחר הצהרים הלכנו לשדה לבושים‬
‫לבן‪ ,‬כולנו בסנדלים זהים תוצרת‬
‫”המגפר“‪ ,‬עם סלי טנא מלאים כל‬
‫טוב‪ ...‬הייתה תהלוכת עגלות יפה‬
‫של ענפי המשק השונים‪ ,‬וכמובן‬
‫גולת הכותרת‪ :‬טרקטור ה“קומביין“‬
‫הגדול‪ ,‬שאת השרוול שלו שטפו‬
‫היטב במים‪ ,‬ואז מילאו בסוכריות‬
‫טופי שעפו לעבר הילדים במזרקה‬
‫עצומה‪ .‬כרגיל‪ ,‬לא דאגו לייבש את‬
‫השרוול לפני‪ ,‬אז הטופי יצא קצת‬
‫רטוב‪ ,‬אבל למי זה משנה‪.‬‬
‫נדחקתי בין הילדים הצוהלים ועל‬
‫הדרך חטפתי מרפק מכפיר‪ ,‬ואכלתי‬
‫המון טופי‪ .‬בסוף חילקו גם גלידות‬
‫בקרטון של ”טנא נגה“ ושוקו בשקית‬
‫– אושר נטו! תזכרו את השוקו – הוא‬
‫דמות מפתח בעלילה‪.‬‬
‫שמחים וטובי לב שבנו לבית הילדים‬
‫בערב‪ ,‬נפרדנו בנשיקה מההורים‬
‫והלכנו לישון‪.‬‬
‫לאלו מביניכם שלא חוו את מוסד‬
‫הלינה המשותפת‪ ,‬אספר שהוא‬
‫היה נהוג בתנועה הקיבוצית עד‬
‫תחילת שנות ה‪ :90-‬היינו ישנים‬
‫בבתי הילדים מגיל אפס ומבלים עם‬
‫ההורים ארבע שעות אחה“צ‪ .‬חולקנו‬
‫לפי קבוצות גיל‪ ,‬כשבבית התינוקות‬
‫ישבו שומר ושומרת לילה בתחלופת‬
‫תורנות שכללה את כל חברי הקיבוץ‪.‬‬
‫בבית התינוקות היה להם אינטרקום‬
‫המחובר לכל אחד מבתי הילדים‪ ,‬כך‬
‫שיכלו לשמוע מה קורה‪.‬‬
‫מפה לשם‪ ,‬באותו הלילה התהפכה‬
‫לי הבטן‪ .‬השוקו היה מקולקל‪...‬‬
‫בקושי הספקתי להתעורר‪ ,‬וכבר‬
‫גיליתי שהקאתי במיטה‪ .‬נוכח מצבי‬
‫העגום‪ ,‬גררתי את עצמי לאינטרקום‬
‫”‬
‫נוכח מצבי העגום‪,‬‬
‫גררתי את עצמי לאינטרקום‬
‫וקראתי בקול‪” :‬שומרת‪ ,‬בואי‬
‫לניצנים“ – זאת הייתה הקריאה‬
‫הקבועה לשומרת‪ ,‬לפי ניגון‬
‫מסוים מאוד )מילים ולחן‪ :‬רומי‬
‫ותמיר(‪ ,‬שאימצנו בקבוצת‬
‫”ניצנים“‪ .‬לפעמים זימרנו אותו‬
‫בסולו‪ ,‬והמהדרין היו נוהגים‬
‫לזמרו במקהלה מאורגנת ‪. . .‬‬
‫שהיה קבוע על הקיר‪ ,‬וקראתי בקול‪:‬‬
‫”שומרת‪ ,‬בואי לניצנים“ – זאת‬
‫הייתה הקריאה הקבועה לשומרת‪,‬‬
‫לפי ניגון מסוים מאוד )מילים ולחן‪:‬‬
‫רומי ותמיר(‪ ,‬שאימצנו בקבוצת‬
‫”ניצנים“‪ .‬לפעמים זימרנו אותו‬
‫בסולו‪ ,‬והמהדרין היו נוהגים לזמרו‬
‫במקהלה מאורגנת‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬תוך חמש דקות הגיע‬
‫השומר‪ .‬היה זה קלוד – חבר קיבוץ‬
‫חביב ממוצא צרפתי‪ ,‬שמייד ספק‬
‫כפיים‪ ,‬החליף לי מצעים‪ ,‬ארגן‬
‫לי פיז‘מה נקייה ושטף היטב את‬
‫הרצפה‪ .‬את הכל עשה קלוד בשיא‬
‫הסבלנות‪ ,‬אחרי הכל – היום הוא‬
‫מטפל בי‪ ,‬מחר חבר‪/‬ת קיבוץ אחר‪/‬ת‬
‫יטפלו בילדיו באותה המסירות‪ .‬לא‬
‫עברו חמש דקות מאז עזב קלוד‪,‬‬
‫לאחר שוידא שהכל בסדר וניקה טיפ‬
‫טופ‪ ,‬וכבר גל שני של קיא התפרץ‬
‫ולכלך הכל‪ .‬תשמעו – היה לי ממש‬
‫לא נעים לקרוא לו עוד פעם! סה“כ‬
‫איש חביב‪ ,‬אבל קצת זר לי‪ .‬אז‪...‬‬
‫פשוט לא קראתי לו ונשארתי ככה‬
‫עד הבוקר‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬כנסו לראש של ילדה בת‬
‫שש‪ ,‬עם כושר שיפוט אופייני לגיל‪,‬‬
‫ותבינו שזה היה נראה לי ממש מובן‬
‫מאליו שמי שניגש אלי בלילה הוא‬
‫לא ההורים שלי אלא אנשים זרים‪,‬‬
‫פשוט כי זו המציאות שהכרתי והיא‬
‫לא טובה ולא רעה – זה פשוט ככה‪,‬‬
‫אין מציאות אחרת‪.‬‬
‫בדיוק עשרים שנה אחר כך הפכתי‬
‫לאמא‪ ,‬ורק בנקודה זו ירד לי האסימון‬
‫לגבי העיוות שבלינה המשותפת‪.‬‬
‫כאמא צעירה התבוננתי באלון בני‬
‫הבכור במשך שעות )כמובן‪ ,‬הייתי‬
‫בטוחה אז שהוא התינוק היפה‬
‫בעולם‪ ,‬היום אני מבינה שכמו כל‬
‫התינוקות הצעירים‪ ,‬הוא היה נראה‬
‫אז כמו טרול(‪ ,‬הייתי קמה ‪ 18‬פעמים‬
‫בלילה )מספר אמיתי( על כל רחש או‬
‫פיפס‪ ,‬רק כדי לראות שהכל בסדר‬
‫איתו והוא לא מרגיש לבד‪.‬‬
‫לא הבנתי‪ ,‬ואני לא מבינה עד היום‪,‬‬
‫את המוזרות של הלינה המשותפת!‬
‫לצד זה‪ ,‬שתי הבהרות חשובות‪:‬‬
‫א‪ .‬זכיתי בהורים הכי מדהימים‬
‫בעולם‪ ,‬על זה אין בכלל ויכוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלא תבינו לא נכון – היו לנו גם‬
‫חוויות מדהימות ובלתי נשכחות‬
‫בבתי הילדים‪ ,‬אבל זה כבר לפעם‬
‫אחרת‪.‬‬
‫חדשות תרבות‬
‫פעילי התרבות מסכמים שנה‬
‫ב‬
‫ערב סתוי אחד‪ ,‬התכנסנו כולנו‬
‫בביתם המקסים של מנחם‬
‫ומיה‪ ,‬לסיכום שנת העשייה החולפת‪.‬‬
‫למקום הוזמנו כל חברי ועדת תרבות‪,‬‬
‫פעילים‪ ,‬מובילים‪ ,‬ראשי צוותים וכל‬
‫מי שלקח חלק בהפקת אירועים‬
‫וחגים )בקיצור – חצי קיבוץ(‪ .‬מורן‬
‫לא חסכה בפינוקים והפתיעה אותנו‬
‫עם ארוחת ערב שווה מ“קינמון“‪ .‬את‬
‫סיכום השנה‪ ,‬ממנו הפקנו מסקנות‬
‫ותובנות להמשך‪ ,‬חילקה מורן לשלוש‬
‫קטגוריות להתייחסות‪ :‬הצלחות‪,‬‬
‫קשיים‪ ,‬והזדמנויות‪.‬‬
‫ההצלחות אותן הגדרנו הם אירועים‬
‫שהשאירו לנו טעם טוב ורוממו את‬
‫רוחנו‪ ,‬וזוהי הרשימה‪ ,‬שלשמחתי‬
‫אינה קצרה‪ :‬מאסטר שף‪ ,‬טריאתלון‪,‬‬
‫פסטיבל כרמיה‪ :‬התוצר עצמו וכל‬
‫ההכנות שקדמו לו‪ ,‬ונמשכו מפורים‬
‫ועד יום העצמאות‪ ,‬ערב סוכות‪,‬‬
‫טיול לנחל חוורים‪ ,‬ערב ראש השנה‬
‫שמצליח להדהים ולהפתיע בכל פעם‬
‫מחדש )ועליו היו מי שאמרו שכשאתה‬
‫לוקח חלק אקטיבי בחג‪ ,‬לאו דווקא‬
‫כחלק מהצוות‪ ,‬אלא משתתף‬
‫בהופעה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬אתה חווה את‬
‫החג לגמרי אחרת‪ ,‬גם מהזווית של‬
‫התרגשות‪ ,‬הכנות‪ ,‬חזרות וציפייה‪,(...‬‬
‫ועוד ועוד‪.‬‬
‫הקשיים שהוגדרו על ידי המשתתפים‬
‫הם‪ :‬עייפות החומר‪ ,‬קושי למשוך את‬
‫כל הקהילה לפעילות שאינה כוללת‬
‫אוכל )עצוב אבל נכון(‪ ,‬נקלטים‬
‫חדשים בשכונה ובכלל‪ ,‬שלא מאוד‬
‫נחשפים לפעילויות התרבות‪ ,‬תיאום‬
‫בין צוותים שעובדים במקביל )פורים‬
‫ילדים עם פורים מבוגרים זו רק דוגמא‬
‫קטנה(‪.‬‬
‫ההזדמנויות‪ :‬יש לנו קהילה עם‬
‫הון אנושי רב ומגוון‪ ,‬כל אחד מביא‬
‫איתו משהו שונה‪ .‬צריך להשכיל‬
‫”להשתמש“ בכל אחד לפי כשרונותיו‪,‬‬
‫נטייתו ומקצועו‪ .‬כמו כן צוין שיש‬
‫המון רצון טוב – והשמיים הם הגבול‪.‬‬
‫הקהילה מתרחבת ונוספים לנו עוד‬
‫כוחות שפועלים‪.‬‬
‫עוד עלו הנקודות החשובות‪:‬‬
‫נראה‬
‫אטרקטיביות‪:‬‬
‫א‪.‬יצירת‬
‫שלאירועים בהם לא כלול אוכל‪ ,‬יש‬
‫כוח משיכה נמוך יותר‪ .‬לכן יש לייצר‬
‫מוקדי משיכה שונים )לא אוכל(‪,‬‬
‫שיגרמו לכלל הקהילה להגיע‪ .‬עלה‬
‫רעיון של הופעות של ילדי גנים‪ :‬עד‬
‫כה‪ ,‬כמו שראינו בסוכות‪ ,‬ההתארגנות‬
‫למופעי גנים היתה קצת חפיפניקית‬
‫וספונטנית‪ ,‬וזה גרם לפגיעה לא‬
‫מסרה‪ :‬מורן‬
‫א‬
‫נו מתקרבים לסיום השנה האזרחית‬
‫ואיתה סיכומי השנה החולפת‬
‫והתקדמות בתיכנון להמשך‪.‬‬
‫כמנהגנו בשנים האחרונות אנו נוהגים‬
‫להתכנס למפגש חגיגי ולסכם את מה‬
‫שהיה לנו – הן ברמה החויתית והן ברמה‬
‫הריגשית‪.‬‬
‫מימין יש סיכום של ערבה את התרשמותה‬
‫כמי שלקחה חלק במפגש ולכן לא ארחיב‬
‫על כך את הכתיבה‪.‬‬
‫אני רוצה לציין כי האוירה הייתה טובה‬
‫ובסה“כ הרכזים והצוות סיכמו שנה של‬
‫פעילות פוריה‪ .‬במקביל מורגשת ”עייפות‬
‫החומר“ וצורך בריענון וגיוון הצוותים‬
‫ואופי המפגשים‪ .‬כמו כן עלתה הבעיה‬
‫הטכנית שתמיד מקשה על ההתארגנות‬
‫של הצוותים ומהווה את עיקר הקושי‪.‬‬
‫חשבנו על פתרונות יצירתיים‪ ,‬אך בסופו‬
‫של דבר נחליט על שינוי או נוותר עליו יחד‬
‫עם המרכז החדש שיחליף אותי‪.‬‬
‫לאור דברים אלו – אני שוב קוראת‬
‫למעוניינים להצטרף לצוותים‪ ,‬ולראשי‬
‫צוותים חדשים להצטרף לעושים במלאכה‬
‫לקראת בנית התוכנית לשנה הבאה‪.‬‬
‫מכוונת‪ .‬אולי יש ליזום מסורת של‬
‫ארגון מסודר של הופעות ילדי הגן‪,‬‬
‫כולל הודעה רשמית להורים‪ ,‬ובכך‬
‫נייצר גורם משיכה נוסף לאירועים?‬
‫ואילו דרכים נוספות ניתן להציע ע“מ‬
‫למשוך את כלל הקהילה?‬
‫ב‪.‬לראשי צוותים ולפעילים עצמם‪,‬‬
‫מאוד נוח ללכת למקומות הנוחים‬
‫והמוכרים‪ :‬אנשים קבועים מכינים‬
‫חגים קבועים‪ ,‬זה מקבע את הרכב‬
‫הצוותים‪ ,‬את התכנים‪ ,‬וכדומה‪,‬‬
‫ומצמצם את היקף החשיפה של‬
‫הפעילים‪ .‬מצד שני – זה גורם בדרך‬
‫כלל לצד הטכני לתקתק ותורם לשקט‬
‫הנפשי של ראשי הצוותים‪ ,‬לכן אולי‬
‫לא כדאי לעשות רוטציה מלאה אלא‬
‫להשאיר גרעין קבוע אך להחליף את‬
‫שאר חברי הצוות‪.‬‬
‫ג‪.‬אנו רוצים לראות יותר אנשים‬
‫לוקחים חלק פעיל ומאוד חסרה לנו‬
‫השתתפות פעילה של שכונת הכרם‪.‬‬
‫לצד זה לקבל בהבנה מלאה שיש חגים‬
‫)בעיקר ראש השנה ופסח(‪ ,‬שאנשים‬
‫מעדיפים לחגוג בחיק המשפחה‪.‬‬
‫ד‪.‬צריך לפתוח יותר את הראייה‬
‫לצרכים של כולם‪ .‬פורים מבוגרים‬
‫לדוגמא‪ ,‬מאורגן תמיד על ידי הצעירים‬
‫ובכך הופכים התכנים ללא רלוונטיים‬
‫עבור האוכלוסיה המבוגרת יותר‬
‫)מעל ‪ ,(60‬וזוהי דוגמא טובה‪ .‬על ידי‬
‫הרכבת צוותים מאוזנים המייצגים‬
‫את כל האוכלוסיה )מבחינת גיל‪,‬‬
‫נציגות חבר קיבוץ‪ ,‬נציגות שכונת‬
‫הכרם‪ ,‬נציגות של הורים ועוד ועוד(‪,‬‬
‫נוכל לשפר את טווח התכנים‪.‬‬
‫ה‪.‬עלה רעיון של הקמת צוות טכני‬
‫קבוע שייתן מענה בתחום הגברה‪,‬‬
‫תאורה‪ ,‬בניית במות‪ ,‬לוגיסטיקה וציוד‬
‫– החל מכוסות חד פעמי ועד בכלל‪,‬‬
‫עם אחריות מלאה למחסן ולתכולתו‪.‬‬
‫צוות עם נסיון מקצועי שחבריו יוכלו‬
‫לתת גיבוי הדדי בשעת הצורך‪ .‬זה‬
‫יחסוך המון כאב ראש לראשי הצוותים‬
‫ויספק תקשורת יעילה וקלה‪.‬‬
‫ולסיום סיומת ‪ :‬אומנם עוד רחוק – אבל‬
‫לפתיחת השנה האזרחית החדשה –‬
‫ערב סילבסטר שמח‪ :‬עדיין אין לנו ראש‬
‫צוות‪ ,‬אז אם יש לכם זמן ואנרגיות זה‬
‫הזמן להתנדב ולהרים ארוע צעיר‪ ,‬שמח‬
‫ואנרגטי !‬
‫זהו חברים‪ ,‬ושאפו לכולם על עוד שנה‬
‫של עבודה קשה לצד תוצאות יפות‪.‬‬
‫הערכה מיוחדת למורן שעדיין מושכת‬
‫את העגלה עד למציאת מחליף‪.‬‬
‫ומי שעדיין לא שיבץ עצמו בתוכנית לשנה‬
‫הבאה ‪...‬‬
‫זה הזמן בדיוק לעשות זאת !‬
‫להתראות במפגשים מרוממים !‬
‫ולפעילויות הממשמשות ובאות ‪:‬‬
‫‪ 28.11.13‬יום חמישי‪ ,‬ערב חגיגי לחנוכה‪:‬‬
‫נפגש בשעה ‪ 18:00‬בחד“א לארוחת‬
‫המרקים המסורתית )כל משפחה מביאה‬
‫ממטעמיה לשולחן הקיבוצי( אח“כ‬
‫נעבור לאולם הספורט לטקס והדלקת‬
‫נרות משותפת‪ ,‬טורניר כדורעף בנות‬
‫לזכר הנופלים )מועצתי(‪ ,‬ונקנח במופע‬
‫להטוטנות מיוחד במינו‪ .‬כמו ששמתם לב‬
‫שינינו את מתכונת הערב – ואנו משתפים‬
‫פעולה עם מחלקת התרבות והספורט‬
‫במועצה‪.‬‬
‫‪ 29.11.13‬ערב בירה ונשירה‪ :‬נשיר עם‬
‫להקת ”שירהבירה“ מהשעה ‪22:00‬‬
‫בחד“א‪ .‬בתוכנית ‪ :‬מצב רוח טוב‪,‬בירה‬
‫)בתשלום( וכמובן מוזיקה מעולה‪!...‬‬
‫מחדרי ועד הישוב ‪ /‬מסר‪ :‬רן‬
‫ימים עמוסים עוברים על כוחותינו ‪...‬‬
‫צוות החינוך יצא לדרכו בליווי‬
‫של חמוטל מ”טנא יועצים” ‪ :‬דרך‬
‫מאתגרת וחשובה ביותר מצפה‬
‫להם‪ ,‬ואנו מאחלים להם הצלחה‬
‫בדרכם ועומדים לצידם ככל‬
‫שנידרש ‪.‬‬
‫במסגרת היציאה לציבור עם‬
‫והתקציב‬
‫לעתיד‬
‫התוכנית‬
‫המתוכנן‪ ,‬קיימנו סבב פגישות‬
‫עם אנשי הקיבוץ ואנשי השכונה‬
‫בנפרד‪ .‬עדיין לא סיימנו‪ ,‬אך ניתן‬
‫לומר כי במסגרת הצגת הדברים‬
‫עולות שאלות שלא לכולן יש לנו‬
‫עדיין תשובות ‪.‬‬
‫בפגישות גילינו שיש הקשבה ורצון‬
‫להכיל את מה שנעשה אך לא כל‬
‫מה שמוצג מתקבל ומובן מייד‪.‬‬
‫הדבר ברור ולגיטימי‪ .‬לנו כוועד‬
‫יישוב שדן ומעורה בפרטים‪ ,‬לקח‬
‫חודשים רבים להבין לעומק‪ ,‬ועדיין‬
‫השאלות שעולות מוצאות אותנו‬
‫לא בקיאים בכל‪ .‬התהליך כולו‬
‫לוקח זמן רב‪ ,‬לילות של מפגשים‬
‫ועשייה ‪.‬‬
‫לא קצר יהיה התהליך ועלינו‬
‫לקחת עוד נשימות ארוכות‪...‬‬
‫אולי זה המקום להביע את הערכתי‬
‫לאותו צוות שתורם ימים ולילות‬
‫באינטנסיביות ואכפתיות בבניית‬
‫העתיד היישובי‪.‬‬
‫מפגש מיוחד היה לנו השבוע‬
‫עם המועצה‪ ,‬כשהגיעו אלינו יאיר‬
‫פרגון ראש המועצה‪ ,‬עם סגנו‬
‫ציון‪ ,‬הדס‪ ,‬אביבה אחראית גנים‬
‫‪ ,‬רחל מהחינוך‪ ,‬ויוסי דהרי אחראי‬
‫המתנ“ס‪ .‬הביקור החל בחנוכת גן‬
‫חצב החדש‪ :‬הטקס היה צבעוני‬
‫מלווה בשירים‪ ,‬סיור והסבר קצר‪,‬‬
‫שאותו הובילו אילנית הגננת וצוות‬
‫החינוך‪ .‬נראה היה כי יאיר מוצא‬
‫עצמו פורח בחברת הילדים‪.‬‬
‫משם המשכנו למועדון להקרנת‬
‫מצגת הסבר על כרמיה כיום‪,‬‬
‫הצרכים והחזון‪ .‬השיחה הייתה‬
‫עניינית וחיובית‪ .‬הונחינו כיצד‬
‫לפעול מול המועצה בכדי להצליח‬
‫במשימות כפי שהצגנו‪ ,‬וכיצד‬
‫להדק את הקשר והסיוע שביכולתם‬
‫להעניק לנו‪.‬‬
‫יצאנו בתחושה של שותפות‬
‫ואכפתיות מצרכינו‪ ,‬ונתחיל לפעול‬
‫בתמונה‪ :‬שיחות הסברה‬
‫על תהליך העברת‬
‫התקציב המוניציפאלי לידי הועד‬
‫צילום‪ :‬שירלי זהר‬
‫על פי המתווה המשותף כפי‬
‫שהתגבש‪ .‬ברור לנו כי הקשר עם‬
‫המועצה הוא מפתח להצלחה‬
‫בעתיד‪ .‬ביקשנו מהנוכחים להעביר‬
‫את תודתנו גם לשאר הצוות שלא‬
‫הגיע למפגש‪ ,‬אך מסייע לנו על‬
‫בסיס ימיומי‪.‬‬
‫לסיום ‪ :‬עכשיו הזמן לאסוף כוחות‬
‫לשלב הבא‪ ,‬בהידברות הקשבה‬
‫והרבה רצון טוב!‬
‫אנו פתוחים לשמוע ולהתעמק‬
‫בכול שאלה ‪ /‬מחשבה‪.‬‬
‫לחברי קהילת כרמיה שלום!‬
‫בימים אלו מתארגן פרויקט ברמה ארצית בשם ’נר מחבר‘ ששותפים לו ארגון “בית הלל”‪ ,‬ארגון ביח“ד והחברה למתנ“סים‪” .‬במסגרת הפרויקט‬
‫נפגשות משפחות דתיות וחילוניות בחנוכה להדלקת נרות ולאירוח הדדי‪.‬‬
‫בזכות החיבור החדש מקווים שלושת הארגונים לתחילתה של מסורת לאומית חדשה שבה חג החנוכה ידגיש את המכנה המשותף בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬וייצור אפשרות לשיח באמצעות חווית הדלקת נרות החנוכה בחג‪.‬‬
‫גם אנו חברי משואות יצחק מעוניינים להיות שותפים בפרויקט ‪,‬ומציעים לכם חברי קהילת כרמיה להצטרף אתנו ביחד לפרויקט ”נר מחבר“‬
‫איך הפרויקט פועל?‬
‫האירוח הוא הדדי‪ ,‬משפחה שמעוניינת להתארח בהדלקת נרות ‪ ,‬תתארח אצל משפחה במשואות יצחק ‪.‬משפחה שמעוניינת לארח ‪ ,‬תארח‬
‫משפחה ממשואות יצחק להדלקת נרות‪ .‬האירוח ההדדי יהיה בהדלקת נרות של שבת בערב נר רביעי )‪,(30.11‬או ביום ראשון בערב נר חמישי‬
‫)‪ .(1.12‬כל משפחה תבחר לה את היום שנוח לה יותר לאירוח‪.‬‬
‫ההרשמה דרך איש קשר רמי שי‪ .‬ניתן להירשם כמשפחה המעוניינת להתארח או לחילופין כמשפחה שמעוניינת לארח‪ .‬השיבוץ של המשפחות‬
‫ייעשה לאחר ההרשמות בישובים ‪.‬‬
‫ולסיום דברים שנאמרו ע“י מנכ“ל ארגון ביח“ד‪ ,‬גידי אברהם‪” :‬המפגש המיוחד של משפחות ממגזרים שונים בביתן הפרטי בחיבור בלתי‬
‫אמצעי מאפשר תקשורת פתוחה ‪,‬שיח בגובה עיניים ולימוד משותף זה מזה“‬
‫ניתן להירשם גם במייל‪ :[email protected]‬או בהודעה בפלאפון‪ .050-5530394:‬במידה ואתם נרשמים דרך המייל או הפלפון‬
‫הרשומים כאן‪ ,‬ציינו בבקשה שם פרטי‪ ,‬שם משפחה‪ ,‬ישוב וטלפון לבירורים‪.‬‬
‫פרטים נוספים יפורסמו בהמשך‪ ,‬נשמח לשיתוף פעולה ‪.‬‬
‫הרב מאיר –רב משואות יצחק‪ ,‬תמר אמיר –רכזת תרבות משואות יצחק‬
‫איש קשר בכרמיה רמי שי ‪052-6156776‬‬
‫מייל בעבודה ‪[email protected]‬‬
‫מייל אישי ‪[email protected]‬‬
‫נ‪.‬ב‪ :‬ניתן ללמוד עוד בנושא אם מקלידים בגוגל את המילים ”נר מחבר“ או ”שבת ישראלית“‪.‬‬
‫בברכה‪.‬‬
‫עדכונים מהמרפאה מסרו‪ :‬יעל פרץ וטלי יונה‬
‫כמה מילים שמוקדשות לכולם‪ ,‬באיחולי בריאות מהצוות‪:‬‬
‫”לעולם לא אחליף את חברי המופלאים‬
‫חיי הנהדרים‪ ,‬ואת משפחתי האוהבת‪,‬‬
‫בשיער אפור פחות‪ ,‬או בטן שטוחה יותר‪.‬‬
‫ככל שהתבגרתי‪ ,‬נהייתי רחום יותר כלפי עצמי ופחות ביקורתי כלפי עצמי‪.‬‬
‫נעשיתי חבר של עצמי‪.‬‬
‫אינני מוכיח את עצמי על אכילת העוגייה הנוספת‪ ,‬או על שלא סידרתי את מיטתי‪,‬‬
‫או על קניית שממית הגבס שאיני צריך‪ ,‬אבל ניראית כל כך מתקדמת על הפטיו שלי‪.‬‬
‫מגיע לי להתפנק‪ ,‬לבלגן‪ ,‬להיות ראוותן‪.‬‬
‫ראיתי חברים יקרים רבים עוזבים את העולם מוקדם מדי‪ ,‬לפני שהבינו את החירות שמגיעה עם הזקנה‪.‬‬
‫עניינו של מי הוא אם אני בוחר לקרוא‪ ,‬או לנגן במחשב עד ‪ 04:00‬לפנות בוקר‪ ,‬ולישון עד הצהריים?‬
‫אני ארקוד עם עצמי לצלילי מנגינות נהדרות משנות ה‪ 60-‬וה‪,70-‬‬
‫ואם ארצה‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬לבכות אהבה אבודה ‪ -‬כך אעשה‪.‬‬
‫אני אצעד לאורך החוף בבגד רחצה מתוח על גופי התפוח‪,‬‬
‫ואפקיר עצמי לחסדי הגלים אם ארצה בכך‪ ,‬למרות מבטיהם המרחמים של הצופים‪.‬‬
‫גם הם יזדקנו‪.‬‬
‫אני יודע שאני שכחן לפעמים‪ ,‬אבל חלק מן החיים אינו ראוי לשכחה‪.‬‬
‫בסופו של דבר אני זוכר את הדברים החשובים‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬במשך השנים נשבר לי הלב‪.‬‬
‫איך יתכן שלבך לא ישבר אם איבדת אהוב‪ ,‬או כשילד סובל‪,‬‬
‫או אפילו כשחית המחמד של מישהו נדרסת למוות?‬
‫אבל לבבות שבורים הם אלו שנותנים לנו כוח‪ ,‬הבנה וחמלה‪.‬‬
‫לב שמעולם לא נשבר הוא קשה וסטרילי‪,‬‬
‫ולעולם לא יחוש את העונג שבחוסר המושלמות‪.‬‬
‫בורכתי בשנים ארוכות מספיק כדי ששערי יאפיר‪,‬‬
‫והצחוקים של נעורי יחקקו קמטים עמוקים על פני‪.‬‬
‫אכפת לי פחות ממה שחושבים עלי אחרים‪.‬‬
‫אינני מטיל יותר ספק בעצמי‪ .‬הרווחתי את הזכות לשגות‪.‬‬
‫אז‪ ,‬אם כבר שאלתם‪ ,‬אני אוהב להיות זקן‪.‬‬
‫אני חופשי‪ .‬אני אוהב את האדם שנהייתי‪.‬‬
‫אני לא אחיה לנצח‪ ,‬אבל כל עוד אני כאן‪,‬‬
‫לא אבזבז את זמני בקינה על מה שיכול היה להיות‪,‬‬
‫או בדאגה על מה שיהיה‪.‬‬
‫אני אוכל קינוח בכל יום )אם יבוא לי(‪.‬‬
‫הלוואי שחברותנו לא תדעך‪ ,‬כי היא יוצאת מהלב‪“.‬‬
‫שימו לב לשעות הקבלה החדשות‪:‬‬
‫אנחנו הנרקיסים‬
‫ילדי גן ”נרקיס“ למדו החודש על נושא ”המשרד“‪.‬‬
‫הם פתחו בגן פינת משרד‪ ,‬וגם ביקרו במשרדים שונים‬
‫ברחבי הקיבוץ‪:‬‬
‫במשרד הדואר הציגה הפניהם שולה את כל הפריטים‬
‫המשרדיים שקשורים לדואר‪ ,‬כגון מעטפות‪ ,‬בולים‪,‬‬
‫כוננית ותיבות דואר‪ ,‬והסבירה איך ממיינים את הדואר‪.‬‬
‫במשרד של משה ס‪ ,‬הסביר משה על המחשב‪,‬‬
‫המדפסת‪ ,‬הקלסרים והחשבונות‪ ,‬והילדים אפילו קיבלו‬
‫ממנו מדבקות צבעוניות‪ .‬כמו כן ראו הילדים שבמשרד‬
‫יש גם טושים צבעוניים ומהדקים‪ ,‬סרגל ועטים‪ .‬על הקיר‬
‫תלויה מפת ישראל‪ ,‬צילום אווירי של כרמיה‪ ,‬וגם צילום‬
‫ישן משנת ‪ ,1993‬בה רואים את כרמיה מושלגת‪.‬‬
‫גם אנחנו ירוקים‪:‬‬
‫פרוייקט הפרדת פסולת בכרמיה יוצא לדרך!‬
‫כל המצויים בדבר‪ ,‬יודעים שנושא הפרדת הפסולת בכרמיה היה אמור לצאת לדרך לפני זמן רב‪ ,‬אך מטעמים בירוקרטיים‬
‫שאינם תלויים בנו‪ ,‬מועד יישום הפרוייקט התעכב שוב ושוב‪.‬‬
‫לאחרונה שמחנו לשמוע שהנושא סוף סוף חוזר לעמוד על הפרק‪ ,‬אז קצת הסבר‪ ,‬למה כדאי ואיך זה עובד‪:‬‬
‫זה מתחיל מהמשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬המנחה את המועצה האיזורית להגיע )לפחות בחלק מישוביה(‪,‬‬
‫לפעולת הפרדת פסולת במקור‪ ,‬שמשמעותה היא הפרדת פסולת כבר במשק הבית של כל אחד מאיתנו‪,‬‬
‫בניגוד למצב הקיים‪ ,‬בו כל הזבל נלקח לנקודת איסוף ושם ממויין‪.‬‬
‫על ידי כך נחסוך בכוח אדם וכסף‪ ,‬נצמצם את היקף המזבלות בארץ‪ ,‬וכמובן שנתרום לאיכות הסביבה‪,‬‬
‫כי כך חלק גדול מהזבל שלנו יהיה מיועד למיחזור‪.‬‬
‫אנו נתבקש להפריד זבל רטוב וזבל יבש‪ ,‬כשגם בתוך קבוצת היבש יש חלוקה לפי חומר‪ :‬זכוכית‪ ,‬נייר‪ ,‬בקבוקי פלסטיק‪.‬‬
‫הזבל הרטוב יהפוך לקומפוסט‪ ,‬וכל השאר ‪) -‬זכוכית‪ ,‬נייר ופלסטיק( ‪ -‬הולך למיחזור‪ .‬מכל זה‪ ,‬תישאר מן הסתם כמות‬
‫קטנה של זבל הבלתי ניתנת לניצול‪ ,‬ונקראת ”מעיכים“ ‪ -‬כן‪ ,‬רק אותה מועכים וטומנים!‬
‫כרגע הוציא הועד מכרז לקבלת נציג שיתלווה לצוות המקצועי‪ ,‬ויתן הסברה והדרכה בכל בית ביישוב‪.‬‬
‫סומכים על שיתוף הפעולה של כולם‪ ,‬בהצלחה!‬
‫מהגיל הרך באהבה ‪ /‬מסרה‪ :‬דקלה‬
‫סוף סוף חזר גן ”חצב“ למעונו הקבוע‪.‬‬
‫תקופה לא פשוטה עברה על הילדים‬
‫ההורים והצוות‪ .‬לצערנו עדיין לא‬
‫הושלמה ההצטיידות לגן והטיפול‬
‫נמשך מול המועצה‪ .‬נעים היה לראות‬
‫אותם ביום הראשון נרגשים ובוחנים‬
‫כול פינה וכבר היום ניתן לראות כי‬
‫ההתאקלמות טובה‪ .‬אני רוצה להודות‬
‫לילדים‪ ,‬להורים וכמובן לצוות החינוך‬
‫על ההתגייסות שמחממת את הלב‬
‫בפרויקט ”חצב“‪.‬‬
‫ישנם גם שינויים בכוח האדם‪ :‬קיבלנו‬
‫לעבודה בצוות ”חצב“ את ארלט‬
‫ועקנין מאשקלון‪ .‬ארלט בעלת ניסיון‬
‫רב בחינוך ואנו מאחלים לה הצלחה‬
‫רבה‪.‬‬
‫ארלט החליפה את אושרית דבוש ‪.‬‬
‫אנו מודים לה על העבודה במערכת‬
‫החינוך שלנו ומאחלים לה הצלחה‬
‫רבה בהמשך דרכה‪.‬‬
‫שינוי נוסף שהיה באותו הצוות‪,‬‬
‫והוכתב לנו ממשרד החינוך‪ ,‬החלפה‬
‫של גננת הסבב מורן אלחרר בגנן‬
‫ששמו עודד שרעבי שעבד בעבר‬
‫בכרמיה כמדריך ושמח לשוב אלינו‪.‬‬
‫חשוב לנו להדגיש כי אנו רואים‬
‫חשיבות גדולה ביצירת צוות יציב‪,‬‬
‫קבוע ומקצועי‪ ,‬ואנו בהחלט בדרך‬
‫הנכונה‪.‬‬
‫השבוע נסעו ילדי הגנים ”חצב“‬
‫”ונרקיס“ להצגה ”דירה להשכיר“‬
‫סיפור לילדים )ולא רק‪ ,(...‬של לאה‬
‫גולדברג וחזרו נרגשים ומלאי הנאה‪.‬‬
‫בכול הגנים כבר מסופר סיפור חג‬
‫החנוכה והם כבר ממש אלופים‪:‬‬
‫בגן ”נרקיס“ לומדים על סוגים שונים‬
‫של שמנים‪ ,‬בגן ”חצב“ מתכוננים‬
‫לתערוכת החנוכיות‪ ,‬בגן ”תלתן“‬
‫מתקיימים שיעורי מוזיקה עם‬
‫אלינה‪ .‬באחד מהם צפיתי ונפעמתי‬
‫לראות את הקטנטנים רוקדים עם‬
‫כדים וסביבונים משתפים פעולה‬
‫עם שירים חדשים של חנוכה‪,‬‬
‫והתרשמתי מהתפיסה המהירה‬
‫של הקצב והמילים‪ .‬כן כן‪ ,‬גם אני‬
‫הרחבתי את הרפרטואר‪...‬‬
‫למערכת נקלטו ילדים חדשים‪:‬‬
‫בפלפלון נקלט פלג בלשר‪ ,‬בבית‬
‫התינוקות כרמל דודיק ויונתן סיטבון‬
‫ובנרקיס דניאל אלמקייס‪ .‬לילדים‬
‫ולהורים קליטה קלה ונעימה‪.‬‬
‫מספר בקשות‪-‬‬
‫ילדי ”נרקיס“ בפעילות יצירה לקראת חנוכה‬
‫לאחרונה הגיעו פניות בנושא החזרת ילד‬
‫למערכת לאחר מחלה‪ .‬הפניות הגיעו‬
‫בעיקר מהורים שמקפידים להחזיר את‬
‫ילדם בריא עם אישור רפואי ושוב הוא‬
‫נדבק‪ .‬התסכול גדול להורה‪ ,‬לילד וגם‬
‫לצוות‪ .‬הצוות רוצה שכל הילדים יהיו בגן‬
‫בשבילם הוא בא לעבודה‪.‬לצערי הורים‬
‫מתעמתים עם המטפלות שאחראיות גם‬
‫על ילדים אחרים ואמונות על בריאותם‪.‬‬
‫ועל אף הרצון אף מטפלת לא יכולה‬
‫לטפל בילד חולה כמו אמא ואבא‪.‬אז אנא‬
‫מכם עזרו לנו לשמור על בריאות הילדים‬
‫והקשיבו למטפלות‪ .‬החזירו את הילד‬
‫בריא ועם אישור רפואי למערכת למענו‬
‫ולמען ילדים אחרים‪.‬‬
‫שתהיה לכולנו שמחה בלב ואור בעיניים!‬
‫תמונת השבוע‪ :‬ביקור ראש המועצה יאיר פרג‘ון‪ ,‬עם גזירת סרט וקביעת מזוזה בגן ”חצב“‪.‬‬
‫מהנעשה במוסד שקמה ‪ /‬מסר‪ :‬גולן טל‬
‫את שנת הפעילות הנוכחית התחלנו במוסד שקמה במרץ רב‪ .‬כיום רשומים במוסד כ‪ 130-‬חניכים‪ ,‬המגיעים‬
‫מ‪ 15-‬ישובים שונים‪ ,‬והנוכחות מרשימה מידי ערב‪ .‬החניכים מגיעים ‪ 4‬פעמים בשבוע על מנת לעבור פעולות עם‬
‫המחנכים‪ ,‬פעילויות של השומר הצעיר‪ ,‬וליצור תרבות בעצמם בוועדות השונות‪ .‬העשייה החלה מיד עם פתיחת‬
‫השנה‪ ,‬ולא מפסיקה לרגע‪ :‬ערב פתיחת שנה‪ ,‬מסיבת ראש השנה‪ ,‬שבוע סוכות‪ ,‬אליפות כדורגל מותחת‪ ,‬ערב‬
‫'על הסיפון' ועוד ועוד‪...‬‬
‫ב ‪ 8.11‬ערכנו את 'ערב חילופי רכזים' המסורתי‪ ,‬במסגרתו שרביט הריכוז על המוסד עבר מקבוצת אורן )יב'(‬
‫לקבוצת דובדבן )יא'(‪ .‬בהזדמנות זו נאמר תודה לאורן על שנת ריכוז מושקעת‪ ,‬מיוחדת ומרשימה‪ ,‬ונאחל‬
‫בהצלחה לדובדבן – שתחוו שנה מלאת עשייה‪ ,‬משמעות‪ ,‬אתגר והרבה כיף!‬
‫את כל הפעילות האינטנסיבית שלנו מלווה עננה כבדה בדמות האיום על לקיחת המבנים הממוגנים בהם אנו‬
‫פועלים‪.‬‬
‫כבר במהלך חודשי הקיץ הודיע פיקוד העורף כי בכוונתו לקחת את המבנים הממוגנים ובמהלך השבועות‬
‫האחרונות הודיע כי העברת המבנים תתבצע בשבועות הקרובים‪.‬‬
‫המבנים הללו קריטיים להתנהלות חברת נעורים שקמה ‪ -‬הם משמשים כבתי פעילות עבור השכבות השונות‬
‫במוסד ובלעדיהם אין מקום פיזי ממוגן לקיום הפעילות התנועתית ופעילות המוסד‪ .‬לקיחת מסגרת שכזו מ‪140-‬‬
‫נערים‪ ,‬ללא תחליף ראוי‪ ,‬באיזור עוטף עזה הנה פגיעה משמעותית וכואבת בחייהם של הנערים והמשפחות‬
‫ופוגעת קשות בחוסנה של הקהילה‪.‬‬
‫מאז הודיע פיקוד העורף כי בכוונתו‬
‫לקחת את המבנים‪ ,‬קהילת שקמה‬
‫מגוייסת על מנת להשאירם עמנו‪.‬‬
‫אנחנו לא מוכנים לוותר על הבית‬
‫שלנו! אנחנו צריכים את המקום הזה‬
‫כדי להתקיים‪ ,‬להמשיך את הפעילות‬
‫השוטפת‪ ,‬להכיל את מספר החניכים‬
‫שמגיעים לפעולות‪ ,‬ליצור תחושת‬
‫שייכות‪ ,‬להמשיך לחנך את הדור‬
‫הצעיר של נערי האזור ולממש את‬
‫מטרות מוסד חינוכי שקמה ותנועת‬
‫השומר הצעיר‪.‬‬
‫מקווים לבשורות טובות בהמשך‪.‬‬
‫חדש בכרמיה‪” :‬דבר אלי בפרחים“‬
‫פרחים במחירים לכל כיס‪,‬‬
‫כל יום שישי במשלוח עד הבית‬
‫להזמנות ‪ :‬נועם שיטרית‪054-4850739 ,‬‬
‫יש להזמין מראש עד יום חמישי בצהרים‬
‫מפי הטף‪ :‬איפה האריה?‬
‫ילדי תלתן ביקרו בספריה ושמעו מפי דניאלה את‬
‫הסיפור ” אריה וכובעים“‪.‬‬
‫ללא קשר‪ ,‬מספר ימים אחר כך‪ ,‬שואלת ורד הגננת‪:‬‬
‫”איפה יש אריה?“‬
‫נתיב )ללא היסוס(‪” :‬אצל דניאלה!“‬
‫מפי הטף‪ :‬מחיי השפה העברית‬
‫‪‚Šƒu —o‡ru‬‬
‫¡«¦‪µ«¢®¡©¢¶©¶¡¤ž¥««ž¥‬‬
‫עוף בקארי ותפוזים‬
‫החומרים‪:‬‬
‫הגדרה של ילדי כהן לשוקולד מריר ששומרים‬
‫במקרר‪” :‬שוקולד קריר“‪.‬‬
‫‪ 6‬חזות עוף‬
‫‪ 3‬כפיות אבקת קארי‬
‫‪ 1/2‬כפית מלח‬
‫‪ 1/4‬כפית פלפל‬
‫‪ 1‬כוס אורז מאורך‪ ,‬שטוף‬
‫מפי הטף‪ :‬שיעור תנ“ך‬
‫לרוטב‪:‬‬
‫‪ 1.5‬כוסות מיץ תפוזים‬
‫‪ 3/4‬כוס מים‬
‫‪ 1/4‬כפית מלח‬
‫‪ 1‬כף סוכר חום‬
‫‪ 1‬כפית חרדל‬
‫שון מנסה לשחזר מה למד בשיעור תנ“ך‪:‬‬
‫”אמא‪ ,‬אני לא זוכר‪ ...‬מי היה אבא של יעקב‪“?..‬‬
‫עירית‪” :‬אולי יצחק‪“?..‬‬
‫אור מתערבת בבטחון‪” :‬כן! יצחק רבין זה היה!“‬
‫רוצים לשמוע אתכם‪,‬‬
‫כתבו גם אתם לידיעון!‬
‫כולם מוזמנים לשלוח אלינו דעות‪ ,‬חוויות‪,‬‬
‫”הברקות“ של הילדים‪ ,‬סיפורים והגיגים‪,‬‬
‫ומה שעולה בדעתכם‬
‫ששווה לחלוק עם כולם‬
‫ההכנה‪:‬‬
‫מערבבים בקערה את הקארי‪ ,‬המלח והפלפל‪ ,‬ומתבלים איתם היטב את חזות‬
‫העוף‪.‬‬
‫בקערה נפרדת‪ ,‬מערבבים את כל חומרי הרוטב‪.‬‬
‫בסיר עמוק שמים את האורז ומניחים מעליו את העוף‪.‬‬
‫יוצקים על הכל את הרוטב‪.‬‬
‫מביאים לרתיחה‪ ,‬מכסים ומבשלים על אש קטנה עד להתאדות הנוזלים‪,‬‬
‫)‪ 15‬דקות בערך(‪.‬‬
‫מכבים ושומרים על הסיר מכוסה ‪ 5‬דקות נוספות לפני ההגשה‪.‬‬
‫בתאבון!‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רוצים לדעת עוד?‬
‫הכנה קצרה ופשוטה‬
‫של מנה שהיא ארוחה שלמה‪,‬‬
‫שילדים אוהבים לטרוף בהנאה!‬
‫‪www.carmia.co.il‬‬
‫‪±¡¥³‬‬
‫§´‪ ¥ª‬‬