אמת ושקר - מכון נועם

‫הכנה לראיון עבודה‬
‫"איך הופכים את הראיון‬
‫למקום עבודה חדש"‬
‫הראיון‬
‫כללי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הראיון הוא אחד המכשולים הקריטיים במהלך חיפוש עבודה‬
‫נמשך כחצי שעה‬
‫מעורר תחושת לחץ אצל רבים‬
‫גם אנשים מוכשרים‪ ,‬בעלי ותק וניסיון בעבודה‪ ,‬שרויים לקראת הריאיון בחששות‬
‫ובדאגות‪.‬‬
‫אל חשש !‬
‫‪ ‬קורס הכנה זה מבוסס על ניסיון מקצועי ורקע מחקרי שנצבר משנת ‪ 1992‬ולאחר הכנה‬
‫של עשרות אלפי מועמדים לעבודה‬
‫‪ ‬קורס זה בעל יכולת מוכחת להעצים את יכולת ניהול הראיון שלך‪ ,‬המועמד‪ ,‬ולהפחית‬
‫במידה ניכרת את הלחץ והדאגה לפני ובמהלך הראיון‬
‫‪ ‬בהצלחה!‬
‫מה נלמד כאן ?‬
‫(תוכן עניינים)‬
‫‪‬ההכנה לריאיון איננה כוללת רק הכנה לתשובות ושאלות‬
‫‪ ‬ההכנה מבוססת על הבנה עמוקה יותר של דמות המראיין וכן של המקום שלך‪ ,‬המועמד‪,‬‬
‫בסיטואציית הראיון‪.‬‬
‫הכנה חלק ‪1‬‬
‫המראיין‪:‬‬
‫החשש מהמראיין‬
‫מיהו המראיין ?‬
‫מה חושב עלי המראיין?‬
‫שתלטנות במהלך הריאיון‬
‫המראיין העוין‬
‫המראיין הטוב‬
‫התייחס בענייניות למראיין‬
‫הכנה חלק ‪2‬‬
‫הכנה חלק ‪3‬‬
‫המרואיין (את‪/‬ה)‪:‬‬
‫הריאיון עצמו‪:‬‬
‫יש לך כוח‬
‫הערכה עצמית‬
‫הראיון כמשל למשחק פינג פונג‬
‫שפת הגוף‬
‫למד להתייחס לעצמך בכבוד‬
‫טון הדיבור‬
‫כניסה לריאיון‬
‫אל תתנצל‬
‫היחס לעבודה קובע‬
‫אמת ושקר‬
‫לבוש והופעה‬
‫הכנה חלק ‪4‬‬
‫שאלות נפוצות והתשובות הנכונות אליהן‪:‬‬
‫"ספר על עצמך" "למה אתה מתאים לתפקיד?"‪" ,‬למה עזבת את תפקידך?"‪" ,‬לאיזה שכר‬
‫אתה מצפה?"‪" ,‬מהן תכונותיך הטובות?" "מהן תכונותיך השליליות?"‬
‫"מהן שאיפותיך לעתיד?"‪" ,‬תאר את הממונה עליך"‬
‫"תאר את תפקידך האחרון"‪" ,‬מה לא אהבת בתפקידך?"‪" ,‬מה אהבת בתפקידך האחרון?"‬
‫סיפור אישי – "כך נכשלתי בריאיון עבודה"‬
‫מאת מר דוד משולם – מנכ"ל מכון נועם‬
‫"בחרתי לפתוח בתיאור חוויה אישית שחוויתי בראיון עבודה לתפקיד ניהולי שרציתי‪ .‬חשבתי שנכון יהיה לפתוח בתיאור‬
‫ממקור ראשון‪ ,‬מכיוון שמניסיון עם אלפי מרואיינים למדתי‪ ,‬שתחושת הלחץ שחשתי לפני הראיונות דומה‬
‫לתחושתם של מרואיינים רבים לפני ריאיון העבודה שלהם‪.‬‬
‫והנה הסיפור האישי‪:‬‬
‫כשהשתחררתי בשנת ‪ 1989‬מחיל האוויר בדרגת סגן‪-‬אלוף‪ ,‬לאחר תקופת שירות ארוכה כטייס ומפקד טייסת‪ ,‬ולאחר‬
‫שסיימתי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬הוזמנתי לריאיון עבודה למשרת מנהל אגף החינוך‬
‫בעיריית חולון‪ .‬בריאיון‪ ,‬עמדו לראיין אותי ראש העיר וצוותו‪ .‬ככל שמועד הריאיון התקרב‪ ,‬גברה בי תחושת‬
‫הלחץ‪.‬‬
‫ לא ידעתי איך להציג את עצמי‪ ,‬מה חשוב להגיד בריאיון ומה פחות חשוב‪.‬‬‫ לא היה לי מידע על המראיין‪ ,‬מלבד תפקידו‬‫ לא ידעתי כמה מתחרים יש על התפקיד‬‫ לא ידעתי מה מצפה ראש עיריית חולון ממנהל אגף החינוך‪.‬‬‫ לא ידעתי אם הכישורים שלי מתאימים לתפקיד‪.‬‬‫ לא ידעתי מה אֵ שאל בריאיון‪.‬‬‫בקיצור‪ ,‬לא ידעתי איך להתנהג בריאיון‪.‬‬
‫מחשבות אלה עוררו בי חששות ולחץ ככל שמועד הריאיון הלך והתקרב‪ .‬כשהגעתי לריאיון ביום המיועד‪ ,‬המתינו במסדרון‬
‫עוד ‪ 15‬מועמדים‪ .‬ההמתנה זכורה לי כחוויה מעיקה ביותר‪ ,‬המועמדים האחרים נראו לי לא פחות טובים ממני‪,‬‬
‫והדבר הוסיף ללחץ שלי‪ .‬ככל שהתארכה ההמתנה לריאיון‪ ,‬הרגשתי שסיכויי להתקבל הולכים ופוחתים‪ .‬הלחץ‬
‫לפני הריאיון עורר בי מחשבות שאולי איני מועמד הטוב ביותר‪ .‬בניסיון להתגבר על תחושת הלחץ‪ ,‬נכנסתי‬
‫לשירותים כדי להירגע‪ ,‬ולהתרכז בתוכן הדברים שעלי לומר בריאיון‪ .‬כעבור כמה דקות נקראתי לריאיון‪" ....‬‬
‫סיפור אישי‬
‫(המשך)‬
‫"‪...‬המראיינים נראו כבר עייפים‪ ,‬הם ראיינו כבר עשרה מועמדים לפני‪ ,‬ידעתי כי עלי לעשות מאמץ כדי להרשים‪,‬‬
‫עשיתי כמיטב יכולתי אך הרגשתי לא ממוקד‪ ,‬לא משכנע‪ ,‬ולא הצלחתי להסביר מדוע אני המועמד מתאים‬
‫לתפקיד‪ .‬כל הנושאים שהכנתי מראש התבלבלו בראשי‪.‬‬
‫בסיום הריאיון‪ ,‬הרגשתי מאוכזב‪ ,‬לא הצלחתי להדגיש את יתרונותיי בבהירות‪ .‬כתוצאה מהריאיון לא קיבלתי את‬
‫התפקיד שרציתי‪.‬‬
‫כשנכנסתי למכונית לאחר הריאיון‪ ,‬חשבתי לעצמי‪:‬‬
‫מדוע הייתי לחוץ כל כך?‬
‫מהן הסיבות לחוסר הריכוז שלי בזמן הריאיון?‬
‫למה בשיחה רגילה קל כל כך להתנסח ובריאיון הכול מתבלבל?"‬
‫אם גם אתה חש לחץ ודאגה לפני ריאיון קבלה לעבודה‪ ,‬אם גם אתה מרגיש חששות מתוצאותיו‪ ,‬אם‬
‫גם אתה מצליח לשכנע בשיחה רגילה אבל מתקשה בריאיון רשמי‪ ,‬הפרק הזה יעזור לך‪ .‬בעזרתו‬
‫תלמד מהם גורמי הלחץ בריאיון ואיך להתגבר עליהם לפני הריאיון ובמהלכו‪.‬‬
‫חלק ראשון‬
‫המראיין‬
‫החשש מהמראיין‬
‫‪ ‬אחד הגורמים שיוצרים את תחושת הלחץ בריאיון הוא החשש מכוחו של המראיין‪.‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫הרבה מרואיינים רואים במראיין דמות מאיימת בעלת כוח להשפיע על עתידם‪.‬‬
‫הידיעה שהתרשמות המראיין משפיעה על תוצאות הריאיון‪ ,‬הופכת אותו בתודעת המרואיין‬
‫לדמות חזקה ומאיימת‪.‬‬
‫במקרים בהם המראיין הוא פסיכולוג‪ ,‬הלחץ גדול עוד יותר‪ .‬המרואיין סבור שהמראיין קורא‬
‫את מחשבותיו‪ ,‬שיש לו יכולת‪ ,‬כמו למכשיר רנטגן‪ ,‬לחדור לנבכי נפשו ולגלות את חולשותיו‪.‬‬
‫החשש הזה מעורר לחץ‪ ,‬שעלול לגרום לאחת משתי תגובות‪ ,‬הסתגרות או תוקפנות‪.‬‬
‫‪‬יש מרואיינים הנוטים להסתגר‪ ,‬להתגונן‪ ,‬להשפיל מבט‪ ,‬לענות בקול חלש‪ ,‬בקצרה‬
‫ובהצטנעות‪ .‬כאילו הם מנסים להסתיר את חולשתם‪ .‬הם מקווים שהמראיין יעריך את‬
‫עדינותם‪ ,‬וצניעותם ויראה אותם כיתרון‪ .‬הם מאמצים לעצמם תפיסה שהמראיין אינו‬
‫מעוניין במועמדים שיסכנו אותו ולכן עדיף להתנהג מולו בוותרנות ובכניעה‪.‬‬
‫‪ ‬לעומתם‪ ,‬יש מרואיינים הנוקטים בדרך הפוכה‪ .‬כדי להתגבר על תחושת‬
‫הלחץ הם נוטים לזלזל במראיין‪ .‬כדי להפחית את הלחץ הם מתנגדים‬
‫למראיין ולריאיון וחושבים לעצמם‪:‬‬
‫"מי הוא בכלל?"‬
‫"הוא אינו מבין מהי מידת התאמתי לתפקיד‪".‬‬
‫"אני לא מתכוון לשתף איתו פעולה"‬
‫החשש מהמראיין‬
‫‪ ‬יש מרואיינים שההתנגדות למראיין הופכת אותם לתוקפנים‪.‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫במקום לענות בעניינות על שאלות המראיין הם שואלים שאלות חוזרות בציניות ובהתרסה‬
‫הם מתייחסים למראיין בחוסר כבוד כאילו שאלותיו אינן לגיטימיות‪ ,‬ואין ביכולתו להעריך‬
‫את התאמתם לתפקיד‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬אם ייכשלו בריאיון‪ ,‬הדבר ינבע מחוסר יכולתו של המראיין להעריך את‬
‫יתרונותיהם‪ ,‬ולא בגלל היעדר כישורים מתאימים‪.‬‬
‫הם אינם מבינים שתגובתם הרגשית כלפי המראיין נובעת מהלחץ שהם חשים‪ ,‬מחוסר‬
‫הביטחון שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמה‪ ,‬מנהל שיווק בחברה גדולה‪ ,‬בן ‪ ,43‬בעל תואר שני במנהל עסקים‪ ,‬ניגש‬
‫לריאיון במכון מיון‪ ,‬כשהוא מגיע מתברר לו שהוא ירואיין על ידי בחורה בת ‪.24‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫בשל תחושת הלחץ והחשש שבחורה צעירה כל כך תקבע את גורלו הוא הופך ביקורתי‪,‬‬
‫המחשבה הראשונה שמתעוררת בראשו היא‪" :‬מה היא יודעת בכלל? נראה לי מוזר שנתנו‬
‫לבחורה כל כך צעירה לראיין אדם מנוסה כמוני‪".‬‬
‫בזמן הריאיון הוא מתנהג אליה בציניות ובזלזול‪.‬‬
‫המראיינת חשה מותקפת‪ ,‬ומגיעה למסקנה שהמרואיין הוא אדם תוקפני‪ ,‬לא נעים‪ ,‬מתנגד‬
‫לסמכות‪ ,‬ביקורתי‪ ,‬וחסר גבולות‪.‬‬
‫היחס המזלזל שלו מתפרש כחוסר ביטחון‪ ,‬כהעדר יכולת להתמודד עם הלחץ בראיון‪.‬‬
‫מיהו המראיין ?‬
‫‪ ‬בניסיון להתגבר על החשש מכוחו של המראיין‪ ,‬יש‬
‫מרואיינים שעסוקים לפני הריאיון בשאלה‪,‬‬
‫מיהו המראיין?‬
‫‬‫‪-‬‬
‫הם סבורים שאם ידעו פרטים על המראיין עוד לפני הריאיון‪ ,‬יוכלו להתאים את התנהגותם‬
‫ואת תשובותיהם לאישיותו ולציפיותיו‪.‬‬
‫השאלות שמעסיקות אותם הם‪ :‬מיהו המראיין? מהן מחשבותיו? מה מעניין אותו? מה‬
‫ירשים אותו? הם חושבים שאם יתאימו את תשובותיהם לאישיות המראיין יצליחו לשלוט‬
‫בריאיון ולהתקבל לתפקיד‪.‬‬
‫‪ ‬הרבה "יועצים" בנושא ראיונות עבודה אף ממליצים על דרך התמודדות זו‪ ,‬באתרי‬
‫האינטרנט השונים ממליצים לקבל כמה שיותר מידע על המראיין‪ .‬לפי גישה זו מומלץ‬
‫ללמוד מיהו המראיין‪ ,‬מה הוא אוהב‪ ,‬מהם תחביביו וכדומה‪.‬‬
‫‪ ‬הניסיון שנרכש ב"מכון נועם"‪ ,‬בקורסי הדרכה אישית לראיונות עבודה‪ ,‬מוכיח שהצעה זו‬
‫מזיקה וגורמת להגברת הלחץ לקראת הריאיון ובמהלכו‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫כשאתה מוטרד מאישיותו של המראיין‪ ,‬ומנסה לדעת מראש מהם נטיותיו ותחביביו‪ ,‬אתה‬
‫מעצים את כוחו ומחליש את עוצמתך‪ ,‬אתה מגביר את כוחו בתודעתך והופך את דמותו‬
‫לחזקה ואת דמותך לתלותית ומרצה‪.‬‬
‫כשכוחו של המראיין נתפס בתודעת המרואיין כחזק ומאיים‪ ,‬יכולתו לענות בביטחון על‬
‫שאלות המראיין נפגמת‪ .‬מתברר שמרואיינים רבים מאמצים גישה פסולה זאת‪ .‬היא מהווה‬
‫את אחד מגורמי הלחץ העיקריים בריאיון עבודה‪.‬‬
‫מיהו המראיין ?‬
‫(המשך)‬
‫כלל ‪I‬‬
‫הגישה המומלצת היא להימנע מעיסוק מוגבר במראיין‪.‬‬
‫הכוונה אינה להתעלם מהמראיין‪ ,‬להיפך יש להתייחס אליו בכבוד‪,‬‬
‫אך טעות להעצים את כוחו ולראות אותו כשולט במצב‪.‬‬
‫לא משנה מיהו המראיין‪ ,‬הוא יכול להיות אדם נעים ונוח או עוין‬
‫ותוקפני‪.‬‬
‫ככל שהמרואיין יעסוק פחות באישיות המראיין תחושת הלחץ‬
‫לקראת הריאיון תפחת‪.‬‬
‫מומלץ להתמקד בתחושת הכבוד העצמי‪ ,‬רצוי להתמקד ביתרונותיך‬
‫כעובד‪ ,‬ולוותר על הרצון לדעת מיהו המראיין‪.‬‬
‫מה חושב עלי המראיין?‬
‫‪ ‬כשהריאיון מתחיל מתעוררת בעיה נוספת שעלולה לפגום בריאיון‪ ,‬והיא התרכזות בשאלה האם‬
‫התשובות משכנעות את המראיין‪.‬‬
‫‪ ‬מרואיינים לחוצים עסוקים בזמן הריאיון בשאלה האם התשובות שלהם מתאימות לציפיות‬
‫המראיין‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הם עסוקים במחשבות‪" :‬האם אני עונה נכון?" "האם אני משכנע אותו?" האם זו התשובה לה הוא‬
‫מצפה?"‪.‬‬
‫‪ ‬החשש מכוח המראיין‪ ,‬מעורר בלב המרואיין דאגה שמא תשובותיו אינן קולעות‪.‬‬
‫‪ ‬במקום לענות באופן עצמאי‪ ,‬ובלתי תלוי‪ ,‬מתוך תחושת כבוד עצמי‪ ,‬הוא עונה בחשש‪ ,‬וזהירות‬
‫מוגזמת‪.‬‬
‫‪ ‬הדבר דומה למישהו שמנסה לקפוץ ממקום גבוה ובזמן הקפיצה‪ ,‬עוצר את עצמו כדי לחשוב מה‬
‫יקרה אם יכשל בקפיצה‪ .‬התנהגות זו עלולה לגרום להתרסקותו על הקרקע‪ .‬כך גם בריאיון הניסיון‬
‫להתאים התשובות לציפיות המראיין עלולות לגרום לכישלון הריאיון‪.‬‬
‫‪ ‬הניסיון שנצבר ב"מכון נועם" מראה שהתנהגות זו עלולה להוביל את המראיין למחשבה שלפניו‬
‫יושב מועמד לחוץ‪ ,‬מודאג וחלש‪.‬‬
‫המציאות מוכיחה שלא ניתן לדעת תוך כדי הריאיון מה המראיין חושב על המרואיין ולכן אין טעם לבזבז על‬
‫זה מחשבות ודאגות‪ .‬כשמרואיין מגיע לריאיון ומציג יכולתו מתוך ביטחון וללא דאגה מה חושבים עליו‪ ,‬הוא‬
‫מציג דמות חזקה‪ ,‬עצמאית‪ ,‬החלטית‪ ,‬והופך עצמו למועמד ראוי ומכובד‪.‬‬
‫הדוגמאות הבאות ממחישות את הדברים‪:‬‬
‫‪ ‬דוגמה א'‪ :‬מועמד בעל ביטחון עצמי‪ ,‬תקיף וכוחני‪ ,‬מגיע למבחן מיון‪ .‬במהלך הריאיון‬
‫מטרידה אותו המחשבה‪ ,‬שהמראיינת תחשוש מתקיפותו‪ ,‬מכוחו‪ ,‬ותחשוב שהוא כוחני‬
‫מדי לתפקיד‪ .‬כדי להתגונן מכך הוא מנסה במהלך הריאיון להתחנף‪ ,‬להיות נחמד‪,‬‬
‫מנומס‪ ,‬להתנהג כאדם ותרן ונכנע‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התוצאה ‪ -‬הרושם שמקבלת המראיינת הוא שהמועמד חסר ביטחון דבר שפוגע בסיכוייו‬
‫להתקבל לתפקיד‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה ב'‪ :‬מועמד רגיש וטוב לב‪ ,‬חושב במהלך הריאיון שהמראיין יזהה ויעריך את טוב‬
‫ִלבו‪ ,‬את עדינותו ואת נכונותו לעזור לכולם‪ .‬לכן בזמן הריאיון הוא מנסה להתאים את‬
‫תשובותיו לציפיות אלה‪ ,‬ומספר למראיין עד כמה כולם אוהבים אותו‪ ,‬עד כמה הוא מוכן‬
‫תמיד לעשות הכול למען כולם‪ .‬במקום להדגיש את מקצועיותו ואת יכולתו בעבודה‪ ,‬הוא‬
‫עסוק בתיאור תחומים שלהערכתו המראיין ישמח לשמוע‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התוצאה – המרואיין עסוק אפוא יותר מדי בשאלה‪" ,‬מה חושב עלי המראיין?" מחשבה זו‬
‫מסיטה את תשומת ִלבו מן העניין העיקרי – הדגשת יכולתו המקצועית‪.‬‬
‫אין למרואיין כל דרך לדעת במהלך הריאיון על מה המראיין חושב‪.‬‬
‫השקעת אנרגיה במחשבות אלה הופכת את המרואיין לדמות מודאגת ולחוצה‪.‬‬
‫שתלטנות במהלך הריאיון‬
‫‪‬‬
‫החשש מן המראיין‪ ,‬גורם לחלק מהמרואיינים לנסות לשלוט בריאיון‪ ,‬לקבוע לאיזה כיוון השיחה‬
‫תתפתח‪ .‬הם מנסים אפוא להשפיע בהתנהגות ובתשובות שמשתלטות על השיחה‪ .‬שתלטנות‬
‫בריאיון היא טעות שנובעת מלחץ‪.‬‬
‫שתלטנות בזמן ריאיון מאופיינת בדרכים האלה‪:‬‬
‫‪ .1‬תשובות ארוכות מדי –כשמועמד עונה בתשובות ארוכות מדי הוא למעשה משתלט על הריאיון‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬המראיין שואל ‪ :‬ספר על עצמך‪ .‬המועמד עונה בתשובה ארוכה ומפורטת של ‪ 20‬דקות‪,‬‬
‫וכך לא נשאר למראיין זמן לשאלות נוספות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טכניקה זו אינה מומלצת‪ ,‬היא מעוררת אצל המראיין תחושת לחץ‪ ,‬הוא חש שאין לו אפשרות לשאול‬
‫שאלות‪ ,‬שהמרואיין לא מכבד אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬תשובות קצרות מדי –יש מועמדים הבוחרים בגישה הפוכה‪ .‬כשמראיין שואל שאלה‪ ,‬הם עונים‬
‫במשפט קצר אחד‪ .‬אם המראיין שואל‪" :‬ספר על עצמך הם עונים "הכול מופיע בקורות החיים"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כך הם מכריחים את המראיין לשאול שאלות נוספות‪ ,‬הם לא משתפים פעולה‪ ,‬נמנעים ממתן תשובה‬
‫עניינית ומכובדת‪ ,‬וכך חשים כשולטים בריאיון‪.‬‬
‫‪ .3‬חסימת המראיין –יש מועמדים‪ ,‬שעוד קודם שהמראיין מתחיל לשאול שאלות‪ ,‬משתלטים על‬
‫השיחה‪ ,‬מתחילים לדבר על נושאים שונים‪ ,‬ומושכים את המראיין לכיוונים לא ענייניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מטרתם לטרפד את השאלות המתוכננות של המראיין‪ ,‬לא לתת לו לפתח את השיחה‪ ,‬להכתיב את‬
‫הנושאים בריאיון ולהשתלט על הריאיון‪.‬‬
‫בהרבה מקרים מועמדים מאריכים בדברם לא מתוך‬
‫כוונת תחילה להשתלט על הראיון אלא מחוסר בטחון‬
‫והתוצאה היא השתלטות על הראיון ללא כוונה‪.‬‬
‫שתלטנות במהלך הריאיון‬
‫(המשך)‬
‫כלל ‪II‬‬
‫המראיין קובע את השאלות באופן בלעדי‪ ,‬והמרואיין‬
‫מחליט איך בדעתו לענות‪.‬‬
‫יש להימנע מניסיון להשפיע על שאלות המראיין‪ ,‬אלא‬
‫להגיב עליהן באופן ענייני ובכבוד‪ .‬מומלץ לענות באופן‬
‫ממוקד וענייני‬
‫המראיין העוין‬
‫‪ ‬מתברר שלאישיות המראיין יש השפעה על מרואיינים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬יחס עוין ולא מתחשב מצד המראיין‪ ,‬משפיע על תחושת הביטחון‪ ,‬והוא אחד מן‬
‫הגורמים לכישלון בריאיון‪.‬‬
‫‪ ‬ככל שמרואיין תלותי יותר‪ ,‬מושפע מידי מאחרים‪ ,‬ולא מאמין מספיק בעצמו‪ ,‬הוא יושפע‬
‫יותר מהתנהגותו של המראיין‪.‬‬
‫‪ ‬מרואיין תלותי ורגיש מידי מצפה שהמראיין יתייחס אליו בחמימות‪ ,‬הבנה‪ ,‬ואנושיות‪.‬‬
‫כאילו הריאיון הוא פגישה חברית‪ ,‬כאילו המראיין הוא חבר טוב‪ .‬כשציפייה זו אינה‬
‫מתגשמת והמרואיין נתקל במראיין עוין‪ ,‬הוא עלול לחוש מאוים ולחוץ‪.‬‬
‫‪ ‬המרואיין עלול לחשוב לעצמו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫"אם המראיין עוין כל כך כלפי אין לי עניין לעבוד אתו‪".‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני לא מעוניין לשתף פעולה עם אדם כל כך עוין‪".‬‬
‫‪ ‬זו גישה מוטעית‪ ,‬ומצביעה על תלות גבוהה‪ ,‬פגיעות‪ ,‬וחוסר יכולת להתמודד במצבי‬
‫לחץ‪ .‬תגובה כזאת חושפת את חוסר יכולתו של המרואיין לעמוד מול סמכות פורמאלית‪,‬‬
‫ועלולה לגרום לכישלון בריאיון‪.‬‬
‫המראיין העוין‬
‫כלל ‪III‬‬
‫גם מול מראיין עוין יש להגיב באדיבות‪ ,‬באופן ענייני ומקצועי‪ .‬מטרתך להוכיח שגם מול מראיין‬
‫עוין אתה מצליח להתמודד‪ ,‬לענות בענייניות‪ ,‬להציג באופן משכנע את יכולתך המקצועית‪.‬‬
‫אם תאמין בעצמך‪ ,‬תוותר על הרצון להתחנף למראיין‪ ,‬תעריך באופן חיובי את יכולתך‪ ,‬תצליח‬
‫להתמודד גם מול מראיין עוין‪.‬‬
‫‪ ‬בקורסי הכנה למבחני מיון ב"מכון נועם" מרבים המרואיינים לתאר קושי גדול מול מראיין עוין‪ ,‬או‬
‫מראיין שמתעלם מהם בגסות‪ .‬כמתואר בדוגמה שלפניכם‪:‬‬
‫"הגעתי למבחן מיון לתפקיד חשוב מאוד‪ ,‬במהלכו הוכנסתי לריאיון עם פסיכולוג‬
‫שהיה עסוק‪ ,‬בשעה שנכנסתי‪ ,‬בסיכום הריאיון הקודם‪ .‬הוא בירך אותי לשלום ואמר שיתפנה‬
‫אלי מייד‪ .‬במהלך הדקות הבאות‪ ,‬הוא עלעל בניירות שהיו מונחים על שולחנו‪ ,‬תוך התעלמות‬
‫מוחלטת ממני‪ .‬כעבור ‪ 5‬דקות איבדתי את סבלנותי‪ ,‬פניתי אליו בכעס וביקשתי שיתחיל‬
‫בריאיון"‪.‬‬
‫‪ ‬המרואיין הגיב בקוצר רוח וכעס‪ ,‬וגרם לכך שהמראיין חשף את התנהגותו חסרת הסבלנות ואת‬
‫חוסר יכולתו לעמוד בלחץ‪.‬‬
‫‪ ‬גם מול מראיין עוין ולא נוח יש להתמודד באופן ענייני‪ .‬כשמראיין עוין נפגש עם מרואיין ענייני‪ ,‬הוא‬
‫רוחש לו הערכה רבה‪ .‬הוא יודע שפגש מועמד שיהיה קל להסתדר אתו‪ ,‬מועמד בעל כושר עמידות‬
‫שיודע להתמודד גם במצבים לא נעימים‪.‬‬
‫המראיין הטוב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מרואיינים תלותיים ורגישים מידי עלולים להיכשל לא רק מול מראיין עוין אלה גם מול מראיין חם‬
‫ואנושי‪.‬‬
‫במקרים בהם המראיין מתנהג באופן חביב‪ ,‬נוח ולבבי המרואיין עלול לחשוב בטעות שהיחס החם‬
‫והלבבי נובע מסימפטיה שחש כלפיו המראיין‪.‬‬
‫הטעות עלולה לגרום למרואיין לחוש שמחה והקלה‪ ,‬שעלולה לגרום לו להתנהגות פזיזה ובלתי‬
‫שקולה‪.‬‬
‫יש מרואיינים שבריאיון מול מראיין נעים ונוח נוטים לגלות פתיחות מופרזת‪ ,‬מעין הכרת תודה‬
‫בלבם‪:‬‬
‫למראיין על טוב ִלבו‪ ,‬הם חושבים ִ‬
‫"אם המראיין נחמד כל כך‪ ,‬אין לי ממה לחשוש‪ ,‬כנראה מצאתי חן בעיניו מהרגע הראשון‪ .‬אני‬
‫יכול להגיד לו הכול בלי כל דאגה‪".‬‬
‫תגובה כזאת עלולה להכשיל את המועמד בריאיון ולגרום לו חשיפה מיותרת ומזיקה‪.‬‬
‫להלן דוגמה המציגה בעיה זו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בריאיון לתפקיד מנהל כספים ואדמיניסטרציה בחברת היי‪-‬טק‪ ,‬פוגש המועמד מראיינת חביבה‪,‬‬
‫חייכנית וידידותית‪ .‬היא מתעניינת בעברו האישי ונראה כאילו היא נהנית מן ההזדמנות להכירו‪ .‬הוא‬
‫חש מחוזר‪ ,‬נינוח‪ ,‬משוכנע שהמראיינת באמת מתעניינת בו אישית‪ .‬כשהיא שואלת אותו‪ ,‬האם הוא‬
‫עסק גם בתחום הכספים או רק בתחום האדמיניסטרטיבי‪ ,‬הוא ממהר לענות שעסק בעיקר בצד‬
‫האדמיניסטרטיבי‪ .‬מכיוון שהיא חביבה ונדיבה הוא מנסה להקל עליה‪ ,‬ממהר לנדב מידע שפוגע‬
‫במועמדותו‪.‬‬
‫‪ ‬היות והוא מועמד לניהול כספים ואדמיניסטרציה‪ ,‬זו הייתה טעות לענות שעסק רק בתחום אחד‪.‬‬
‫בתשובה זו פגע בסיכוייו להתקבל לתפקיד‪.‬‬
‫המראיין הטוב‬
‫(המשך)‬
‫‪ ‬מראיין נינוח וידידותי‪ ,‬הוא על פי רוב מראיין מקצועי שיודע "לפתות" את המרואיין‬
‫להתנהג באופן חופשי מדי‪ .‬יש מרואיינים שמול מראיין כזה ימהרו לגלות את חולשתם‪,‬‬
‫לחשוף עצמם ואחר כך יתפלאו שמועמדותם לתפקיד נפסלה‪.‬‬
‫כלל ‪IV‬‬
‫הריאיון הוא מקום להצגת יכולת ולא מקום ליצירת קשר אישי‬
‫או לקבלת סימפטיה‪ .‬בדיוק כשם שמול מראיין עוין אין להיפגע‬
‫ולכעוס אלא להתמודד באופן ענייני‪ ,‬כך מול מראיין נוח אין‬
‫סיבה לחגיגה‪.‬‬
‫מומלץ להתמקד בהצגה עניינית ומקצועית של היכולת‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫אין להיחפז ולספר על חולשות כדי לגמול למראיין על טוב ִלבו‪.‬‬
‫התייחס למראיין בענייניות‬
‫‪ ‬שינוי היחס כלפי המראיין הוא שלב חשוב בהכנות לריאיון מוצלח‪.‬‬
‫‪ ‬במקום לחשוש מכוחו של המראיין‪ ,‬ובשל כך להתנהג בביטול עצמי‪ ,‬או בתוקפנות‪ ,‬מומלץ ללמוד‬
‫להתייחס אליו בצורה עניינית‪.‬‬
‫‪ ‬התייחסות עניינית לאדם אחר היא יכולת חשובה ביותר‪ .‬מתברר שקל יותר להיעלב‪ ,‬להיפגע‪,‬‬
‫להתקיף או לזלזל‪ ,‬מאשר להתייחס בענייניות‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמה‪ ,‬נאמר שהמנהל שלך‪ ,‬או חברך לעבודה‪ ,‬מעיר לך על ביצוע לקוי של משימה שהיית אמור‬
‫לבצע‪ .‬אתה יכול לראות בהערתו פגיעה אישית‪ ,‬להרגיש ממורמר ונעלב‪ ,‬ולראות בו אדם עוין‪,‬‬
‫יריב‪ ,‬וכתוצאה מכך להתייחס אליו בביקורת ובביטול‬
‫‪ ‬לחילופין‪ ,‬אתה יכול לייחד תשומת לב ראויה להערתו‪ ,‬לנסות להבין מהן בדיוק דרישותיו מתוך‬
‫כוונה אמיתית לתקן את הטעון תיקון‪ .‬התייחסות עניינית מסייעת ליצירת תקשורת טובה‪ ,‬לפתרון‬
‫יעיל של בעיות ולהבנה בין אנשים‪.‬‬
‫‪ ‬מתברר‪ ,‬שלרבים יש קושי להתייחס בענייניות לממונים או לאנשים שמתייחסים אליהם‬
‫בביקורתיות‪ .‬בדרך כלל רובנו נוטים להיפגע‪ ,‬להיעלב‪ ,‬או לחילופין להתייחס לאנשים שמאיימים‬
‫עלינו‪ ,‬בביקורת ובביטול‪ .‬כך אנו פוגעים ביכולתנו לפתור בעיות באופן ענייני‪.‬‬
‫‪ ‬רגישות ופגיעות‪ ,‬הם גורמים עיקריים לכישלון בריאיון עבודה‪ .‬הרבה מרואיינים רואים בשאלות‬
‫המראיין חטטנות‪ ,‬הם נפגעים משאלות אישיות וחודרניות‪ ,‬ומגיבים לעיתים בתחושת עלבון‬
‫ופגיעות‪ .‬תגובה זאת חושפת את חולשתם ועלולים לגרום לכישלון‪.‬‬
‫‪ ‬התייחסות בצורה עניינית למראיין היא הדרך ליצירת תקשורת טובה מול סמכותו של המראיין‪.‬‬
‫התייחס למראיין בענייניות‬
‫‪‬‬
‫(המשך)‬
‫כדי להתייחס למראיין בענייניות לפני ריאיון חשוב לשנות את היחס למראיין‪ ,‬ולהפנים מספר‬
‫עובדות‪:‬‬
‫א‪ -‬המראיין אינו מנסה להכשיל אותך‪ ,‬הוא מנסה להתרשם מיכולתך‪ .‬אם אתה באמת מאמין בעצמך‪ ,‬לא‬
‫יהיה לך כל קושי מול המראיין‪ .‬עובדה זו נראית כאילו מובנת מאליה‪ ,‬אך מתברר שיותר מ‪ -90%‬מן‬
‫המרואיינים מאמינים בסתר ִלבם שהמראיין מנסה להכשילם‪ ,‬או לפגוע בהם‪ .‬חששות אלה פוגעים‬
‫ביכולתך להרגיש בטוח בריאיון‪ .‬נסה להפנים את העובדה‪ :‬המראיין אינו מנסה להכשילך או לפגוע בך‪,‬‬
‫הוא מנסה להעריך אם אתה מועמד טוב‪ .‬ככל שתצליח להפנים עובדה זו‪ ,‬תחזק את גישתך העניינית‬
‫בזמן הריאיון‪.‬‬
‫ב‪ -‬המראיין‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הוא אדם מקצועי ובעל יכולת לאבחן האם אתה מתאים לתפקיד או לא‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב‬
‫ונכון להתייחס אליו בכבוד‪ .‬מרואיינים רבים מגיעים לריאיון עמוסי ביקורת והתנגדות למראיין‪ .‬הם נוטים‬
‫לחשוב‪ ,‬שבפגישה בת ‪ 20‬דקות‪ ,‬אין למראיין יכולת לדעת אם הם מועמדים טובים או לא‪ .‬הם מאמינים‪,‬‬
‫שהמראיין אינו מבחין ביתרונותיהם האמיתיים‪ ,‬ואם יפסול אותם אין זה אלא בגלל חוסר המקצועיות‬
‫שלו‪ .‬מחשבה זו מוטעית‪ ,‬המראיין הוא בדרך כלל אדם מקצועי‪ ,‬שראיין עשרות ואולי מאות עובדים‪ ,‬זו‬
‫עבודתו הקבועה ויש לו על פי רוב מיומנות להחליט‪ ,‬מי מועמד מתאים יותר לתפקיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הניסיון שנצבר ב"מכון נועם" מראה שבגלל רגישות‪ ,‬פגיעות ותחושת לחץ‪ ,‬מועמדים רבים‬
‫מתייחסים למראיין בחוסר ענייניות ופוגעים בסיכוייהם להצליח בריאיון‪.‬‬
‫חלק שני‬
‫המרואיין‬
‫יש לך כוח‬
‫‪ ‬כפי שנאמר‪ ,‬מקצת המרואיינים חושבים‪ ,‬שהם הצד החלש ושלמראיין יש את הכוח לקבוע את‬
‫תוצאות הריאיון ואת גורלם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התחושה הפנימית שלהם היא‪" :‬אני קטן והמראיין גדול"‪" ,‬אני חלש והמראיין חזק"‪" ,‬אני תלוי במראיין"‪.‬‬
‫‪ ‬למעשה המצב שונה‪ .‬המראיין אכן שולט בשאלות הריאיון‪ ,‬במשך הזמן של הריאיון‪ ,‬ביחס שלו‬
‫למרואיין‪ ,‬אך אין לו שליטה על תוצאות הריאיון‪ .‬מי שקובע למעשה את תוצאות הריאיון הוא‬
‫המרואיין ולא המראיין‪ .‬למראיין אין מידע רב על המרואיין‪ ,‬חסר לו ידע על תפקוד בעבר ועל‬
‫תכונותיו ויכולותיו‪ .‬מרגע שהריאיון מתחיל‪ ,‬המראיין נדרש בתוך כמה דקות להתרשם ממועמד‬
‫שאינו מכיר‪ ,‬וזה בהחלט מצב לא פשוט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כלומר‪ ,‬המחשבה שהמראיין הוא כל יכול‪ ,‬רואה הכול ושולט בריאיון ובתוצאותיו אינה מדויקת‪ .‬התחושה‬
‫שהמראיין חזק ושולט נובעת מתפיסה מוטעית של המרואיין‪ ,‬מתחושת הלחץ בה הוא מצוי‪.‬‬
‫‪ ‬הדבר דומה לאדם חולה שבשל חולשתו והלחץ מהמחלה חושב שהרופא הוא כל יכול‪ ,‬זו טעות‪.‬‬
‫הרופא הוא אדם רגיל‪ ,‬הוא בהחלט אדם מקצועי שצריך לכבד‪ ,‬אך המחשבה שהוא כל יכול נובעת‬
‫מחולשת החולה ולא מעובדה קיימת‪ .‬כך גם הנטייה לראות את המראיין כגדול וחזק בשעת‬
‫הריאיון‪.‬‬
‫שלא כמקובל לחשוב‪ ,‬המרואיין הוא זה שקובע את תוצאות הריאיון‪,‬‬
‫על ידי התנהגותו ותוכן תשובותיו‪ .‬כלומר למרואיין הכוח לשלוט‬
‫בתוצאות הריאיון‬
‫יש לך כוח‬
‫כמרואיין אתה קובע‪:‬‬
‫את תוכן תשובותיך‪ ,‬מה תדגיש ומה תצניע‪.‬‬
‫את טון וקצב הדיבור שלך במהלך הריאיון‪.‬‬
‫האם תנהג באופטימיות‪ ,‬בפסימיות או בביטחון?‬
‫את הופעתך החיצונית‪.‬‬
‫האם תתייחס למראיין בכבוד?‬
‫האם תגלה אסרטיביות בזמן הריאיון?‬
‫את מידת הריכוז ביכולות הטובות שלך בעבודה‪.‬‬
‫כלל ‪V‬‬
‫יש לך כוח להשפיע על תוצאות הריאיון‪ .‬בהתנהגותך ובתשובותיך‪,‬‬
‫אתה קובע אם תקבל את המשרה או לא‪ .‬נצל את ההזדמנות שלך‬
‫והצג עצמך בענייניות ובמקצועיות‪ .‬הימנע ממאבק עם המראיין על‬
‫חלקים שאינם בשליטתך‪ ,‬למשל‪ ,‬אילו שאלות הוא שואל‪ ,‬איך הוא‬
‫מתייחס אליך‪ ,‬האם הוא נחמד או לא‪ .‬מרכיבים אלו הם בשליטתו‬
‫וטעות לנסות להשפיע עליהם‪.‬‬
‫התחושה הפנימית שתעזור לך להצליח בריאיון היא‪ :‬אני מכבד את‬
‫המראיין‪ ,‬אך אני מכבד גם את עצמי‪.‬‬
‫הערכה עצמית‬
‫‪ ‬על אף שלמרואיין יש כוח להשפיע על תוצאותיו של הריאיון‪ ,‬פעמים רבות הוא מתקשה‬
‫לנצל את כוחו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הסיבה לכך היא עודף ביקורתיות והערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫‪ ‬מקצת המרואיינים מתייחסים לעצמם ולניסיונם המקצועי בחוסר כבוד ואינם מעריכים‬
‫את יכולתם‪ .‬במקום לראות את יתרונותיהם‪ ,‬הם רואים בעיקר את חסרונותיהם‪.‬‬
‫‪ ‬כשמרואיין מעריך את עצמו ומכבד את תרומתו בעבודה‪ ,‬קל לו לתאר עצמו בריאיון‪,‬‬
‫כשהוא ביקורתי כלפי עצמו‪ ,‬ומייחס לתרומתו בעבודה ערך נמוך‪ ,‬הוא יתקשה להציג‬
‫עצמו בצורה משכנעת‪.‬‬
‫‪ ‬מועמד ביקורתי ינסה להסתיר את מחשבותיו האמיתיות (הביקורתיות) מהמראיין וכך‬
‫יפגע ברושם שהוא יוצר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הדבר דומה לאדם שמנסה להסתיר בכל כוחו את העובדה שחסרה לו שן קדמית בפה‪ .‬כדי‬
‫להסתירה הוא מניח את ידו על פיו‪ ,‬הניסיון להסתיר את העדרה של השן בולט כל כך‪ ,‬עד‬
‫שהוא מדגיש יותר את חסרונה של השן במקום להסתירה‪.‬‬
‫‪ ‬בדיוק כך קורה בראיונות רבים‪ .‬הרבה מועמדים‪ ,‬במקום להתייחס לעצמם בכבוד‪,‬‬
‫במקום להעריך את תרומתם‪ ,‬ולהתרכז במסירותם‪ ,‬בהשקעתם בתפקיד‪ ,‬עסוקים בעת‬
‫הריאיון בהסתרת חולשות שלהערכתם תתגלינה במהלכו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דוגמא מעבר לדף‪......‬‬
‫הערכה עצמית‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מרואיין עזב את עבודתו בגלל משכורת נמוכה‪ .‬בריאיון הוא מוטרד‪ ,‬איך להסביר למראיין‬
‫את סיבת עזיבתו‪ .‬בגלל הערכה עצמית נמוכה ועודף ביקורתיות הוא חושב שסיבת העזיבה‬
‫עלולה להתפרש בידי המראיין באופן שלילי‪ ,‬בשל עודף ביקורת עצמית הוא לא חושב‬
‫שעזיבה בשל משכורת נמוכה היא סיבה סבירה והגיונית להחלפת מקום עבודה‪ ,‬כבר‬
‫בתחילת הריאיון קודם שנשאל על הסיבות לעזיבת מקום עבודתו‪ ,‬הוא נדרש לנושא‬
‫ביוזמתו‪ .‬במקום להתרכז בהצגת יכולתו בתפקיד‪ ,‬הוא נחפז להעלות את נושא הפסקת‬
‫עבודתו‪ ,‬מתוך צורך להצדיק את העזיבה‪ ,‬מתוך תחושת לחץ שהעזיבה עלולה להיתפס על‬
‫ידי המראיין כחוסר אחריות‪ ,‬תגובה זו מתפרשת בידי המראיין כהתנצלות‪ ,‬כחוסר אמונה‬
‫עצמית‪ ,‬היא חושפת את חוסר הביטחון של המראיין לגבי החלטותיו‪ ,‬ועלולה להפוך למוקד‬
‫השאלות הבאות של המראיין‪ .‬המראיין חש שהמרואיין לחוץ מהעזיבה ולכן חושב שיש‬
‫צורך לחקור וממשיך לשאול שאלות בנושא שבתחילת הריאיון לא עניין אותו כל כך‪ .‬במו‬
‫ידיו‪ ,‬בשל ביקורתיות עצמית מוגזמת‪ ,‬המרואיין הפך את עצם פרישתו הקודמת בנסיבות‬
‫סבירות לחלוטין לנושא שיש עימו בעייתיות ומכשיל את עצמו‪ .‬במקום שיציג בריאיון את‬
‫יכולתו וכישוריו לתפקיד‪ ,‬הוא חושף חולשתו‪.‬‬
‫הערכה עצמית‬
‫‪ ‬ביקורתיות והערכה עצמית נמוכה נוצרות בתקופת הילדות‪ .‬מחקרים מראים שהורים המרבים‬
‫לבקר את מעשי ילדיהם‪ ,‬מטמיעים בהם תחושה של הערכה עצמית נמוכה‪ .‬ילדים אלה נעשים‬
‫בוגרים ביקורתיים שמתייחסים בחוסר כבוד לעצמם ולאחרים‪.‬‬
‫‪ ‬מתברר שהרבה אנשים סבלו בילדותם מיחס ביקורתי וזו הסיבה שקשה להם לכבד את עצמם‪,‬‬
‫לקבל עצמם כמו שהם‪ ,‬ולאהוב את מה שהם עושים‪ .‬הם נוטים לבקר‪ ,‬לזלזל ולהתייחס בחוסר‬
‫כבוד לעצמם ולאחרים‪.‬‬
‫‪ ‬אם תסתכלו סביבכם‪ ,‬תראו שהביקורתיות וחוסר הפרגון שולטים בכול‪ .‬בתכניות טלוויזיה שמראות‬
‫בעיקר שערוריות ואסונות‪ ,‬בכתבות בעיתונים שעוסקות בעיקר במה שלא בסדר‪ ,‬ובשיחות ערב‬
‫שבת בין חברים שעוסקות רוב הזמן "בקיטורים"‪ ,‬בטענות ובהשמצות‪.‬‬
‫‪ ‬ביקורתיות וחוסר הערכה עצמית משפיעים באופן שלילי על תוצאות הריאיון‪.‬‬
‫כלל ‪VI‬‬
‫מי שלא מתייחס לעצמו ולעבודתו בכבוד והערכה‪ ,‬יתקשה בריאיון להציג עצמו‬
‫באופן חיובי‪ .‬אחד הכללים החשובים בריאיון עבודה הוא התייחסות בהערכה‬
‫ובכבוד לכישוריך‪.‬‬
‫למד להתייחס לעצמך בכבוד‬
‫‪ ‬שינוי בהערכה עצמית הוא תהליך שמתחיל במחשבה‪.‬‬
‫‪ ‬כדי לשנות את התייחסותך לעצמך‪ ,‬עליך להתמקד במחשבה על‬
‫יתרונותיך‪.‬‬
‫‪ ‬כדי להצליח יש להתמיד ולהתמקד בחיובי‪ ,‬למחוק את השלילי "להינעל" על‬
‫הקביעה החיובית‪.‬‬
‫‪ ‬לקראת מבחן המיון מומלץ לבצע תרגול קצר שמטרתו התמקדות ביתרונותיך‬
‫ובנקודות החוזק שלך‪.‬‬
‫‪ ‬סמן מהן התכונות הטובות שמאפיינות אותך‪:‬‬
‫מסירות‬
‫יוזמה‬
‫מתינות‬
‫חריצות‬
‫חוכמה‬
‫עקשנות‬
‫התמדה‬
‫יושר‬
‫חברותיות‬
‫מנהיגות‬
‫החלטיות דייקנות‬
‫טוב לב‬
‫מחויבות‬
‫יצירתיות גמישות‬
‫כושר ארגון‬
‫סדר‬
‫למד להתייחס לעצמך בכבוד‬
‫‪ ‬לאחר שסימנת‪ ,‬שנן שוב ושוב את יתרונותיך‪ .‬תרגל את מחשבתך על ידי חזרה כדלהלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני עובד מסור"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני בעל כושר מנהיגות"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני עובד אחראי ושקדן"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני אדם אינטליגנטי ויצירתי"‪.‬‬
‫‪ ‬נסח את המשפט באופן חיובי ככל שאתה יכול‪ ,‬אמור אותו לפחות מאה פעמים‪ .‬לאחר שתחזור‬
‫בלבך ובראשך‪.‬‬
‫מאה פעמים לפחות‪ ,‬תתחיל המחשבה למצוא נחלה ובית ִ‬
‫‪-‬‬
‫טכניקה טובה היא לומר את המשפטים החיוביים‪ ,‬תוך הסתכלות במראה שבדירתך‪ .‬הדבר אולי נראה‬
‫מגוחך‪ ,‬בייחוד לאנשים ביקורתיים‪ ,‬אך הוא יעיל ביותר‪ .‬תוך כדי אמירה יעלו בקרבך קולות שליליים‬
‫שמתנגדים לאמירה‪ .‬החזק מעמד‪ ,‬התגבר על הקולות השליליים‪ ,‬חזק את קביעתך החיובית‪.‬‬
‫‪ ‬חזור ושנן את יתרונותיך לעתים קרובות ככל שתוכל‪ .‬אתה יכול להרחיב את המשפטים לתחומים‬
‫נוספים כמו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני אדם מרוצה‪".‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני אדם אופטימי‪".‬‬
‫‪-‬‬
‫"אני אדם בעל ערך‪".‬‬
‫כוחן של הקביעות הוא בחזרה עליהן‪ .‬ככל שתרבה בהן‪ ,‬כן‬
‫תגבר יעילותן והן יחדרו למודעות העצמית שלך‪.‬‬
‫כשאתה בדרכך לראיון ומחשבותיך מרוכזות ביתרונותיך‬
‫אתה בדרך להצלחה‪.‬‬
‫היחס לעבודה קובע‬
‫‪ ‬נאמר שאתם נפגשים עם ידידים ומשוחחים על שביעות רצונכם מהעבודה‪ ,‬איך תתארו את‬
‫עבודתכם? האם תתארו עבודה שאתם נהנים ממנה או עבודה שמשעממת אתכם? התשובה‬
‫חשובה מכיוון שהיא מבטאת את יחסכם לעבודתכם‪ ,‬יחס זה קשור לכבוד שאתם רוחשים‬
‫לעצמכם‪ ,‬והוא משפיע על יכולתכם להצליח בריאיון‪.‬‬
‫‪ ‬מרואיינים שמכבדים את עצמם יכבדו גם את עבודתם‪ ,‬ויתארו את ניסיונם המקצועי באופן חיובי‪.‬‬
‫לעומתם מרואיינים שאינם שבעי רצון‪ ,‬יתקשו לתאר את ניסיונם המקצועי באופן חיובי ועלולים‬
‫להיכשל בריאיון‪.‬‬
‫‪ ‬מתברר שלא מעט אנשים שמרגישים חוסר סיפוק מעבודתם מסיבות שונות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫יש המרגישים מאוכזבים מיחסם של הממונים עליהם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יש המרגישים שהעבודה משעממת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אחרים כועסים על שלא אפשרו להם להביא לידי ביטוי את מלוא יכולתם‪ ,‬ומרגישים מתוסכלים בשל כך‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יש אנשים שיגידו בפה מלא שהם היו נוטשים את מקום עבודתם אם היה להם כסף די צורכם‪.‬‬
‫ובלבו ביקורת על עבודתו‪ ,‬כעס על מה‬
‫כשמרואיין מגיע לריאיון ִ‬
‫שהוא חווה בעבודתו‪ ,‬ותחושת אכזבה ממה שהשיג בה‪ ,‬התחושות‬
‫האלה יורגשו בריאיון ועלולים לגרום לכישלונו‪.‬‬
‫היחס לעבודה קובע‬
‫‪ ‬כשאתה חש כעס וטינה‪ ,‬כשכולך מלא רגשות שליליים‪ ,‬אנשים עמם יש לך קשרי עבודה יראו לך‬
‫עוינים‪ ,‬עקב כך עלולים להתעורר בך היסוסים‪ ,‬וחוסר ביטחון‪ .‬התחושות השליליות ישפיעו לרעה‬
‫על התנהגותך‪ ,‬והדבר ישאיר רושם שלילי על המראיין‪.‬‬
‫‪ ‬כיוון שתחושות המרואיין לגבי עבודתו חשובות להצלחה בריאיון‪ ,‬ננסה להבין מדוע הרבה אנשים‬
‫מרגישים חוסר סיפוק ואכזבה מעבודתם‪.‬‬
‫‪ ‬חוסר סיפוק מהעבודה נובע‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מחוסר הצלחתו של העובד להיות מעורב‪ ,‬מרכזי ומשפיע‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫היכולת להיות מעורב ומרכזי תלויה ביכולת ההתמודדות וההתמדה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יש אנשים שלא ניחנו בכוחות נפשיים מספיקים לזה‪ .‬הם נכנסים לעבודה נחושים בדעתם לעשות מאמץ‬
‫ולהצליח‪ ,‬ואכן‪ ,‬בתקופה הראשונה לעבודתם הם אופטימיים‪ ,‬מתארים את העבודה כמעניינת‪ ,‬ומרוצים‬
‫מכך שסוף סוף מצאו עבודה מספקת‪ .‬אבל‪ ,‬מיד כשמתעורר קושי כלשהו‪ ,‬או משהו משתבש הם‬
‫נרתעים‪ ,‬מתייאשים ואינם מצליחים להתאים עצמם לדרישות התפקיד‪ .‬כשהם נכשלים‪ ,‬הם בדרך כלל‬
‫נוטים להסביר את כישלונם בכך שהעבודה משעממת‪ ,‬שהממונים אינם נוהגים בהם כבוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הם נעשים מרירים וביקורתיים‪.‬יחס זה משפיע באופן שלילי על יכולתם להציג עצמם בריאיון‪.‬‬
‫היחס לעבודה קובע‬
‫לדוגמה‪ ,‬במהלך ריאיון המרואיין נשאל‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫"למה החלטת לעזוב את תפקידך האחרון?"‬
‫הוא עונה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫"הרגשתי שמיציתי את עצמי‪ ,‬בהתחלה היה לי מעניין‪ ,‬נהניתי‪ ,‬היה כיף‪ .‬אך לאחר שנה‬
‫המשימות חזרו על עצמן‪ ,‬התחלתי להשתעמם‪ ,‬החלטתי לחפש אתגרים חדשים"‪.‬‬
‫‪ ‬המרואיין מציג את עבודתו כמשעממת‪ .‬זו דוגמה ליחס ביקורתי שעלולה להתפרש‬
‫באופן שלילי בידי המראיין‪.‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת‪ ,‬אנשים המצליחים להתמודד עם הקשיים בעבודה‪ ,‬שמתמידים גם במצבים‬
‫מתסכלים ושגרתיים‪ ,‬שלא נעלבים מכל בעיה שמתעוררת בעבודה‪ ,‬יעריכו יותר את‬
‫עבודתם‪ .‬יחסם החיובי יעזור להם להוכיח שהם מועמדים ראויים‪.‬‬
‫שינוי היחס לעבודה‬
‫‪ ‬כפי שתואר לעיל‪ ,‬יחס שלילי לעבודתך הקודמת עלול לגרום לכישלון בריאיון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לקראת ראיון למד להתייחס בחיוב‪ ,‬בכבוד ובהערכה לעבודתך בעבר‪.‬‬
‫כשבלבך אכזבה מעבודתך‪ .‬רגשות שליליים יגבירו את חוסר ביטחונך בריאיון‪.‬‬
‫ִ‬
‫‪ ‬אל תבוא לראיון‬
‫‪-‬‬
‫רגשות שליליים מעצם טבעם משפיעים לרעה על ההתנהגות‪ .‬אם למשל‪ ,‬אתה חש כעס בשעה שאתה‬
‫נוהג‪ ,‬התנהגותך כלפי נהגים אחרים תהיה שלילית‪.‬‬
‫‪ ‬יחס לעבודה משתנה מאדם לאדם‪ .‬יש אנשים שימצאו בכל עבודה את החיובי‪ ,‬יש שימצאו תמיד‬
‫סיבות לכעס ולאכזבה מעבודתם‪ .‬למעשה‪ ,‬יחס לעבודה תלוי במידה רבה בהחלטתו של אדם‪.‬‬
‫כדוגמה אציג סיפור אמיתי שהוקרן בטלוויזיה‪ ,‬על קבוצת נידונים למוות בכלא אמריקני‪ ,‬שביצוע גזר דינם‬
‫עוכב‪.‬‬
‫ בקבוצה זו היו אסירים שלמרות המאסר וסופו הצפוי השקיעו בעבודה‪.‬‬‫אסיר אחד‪ ,‬למד משפטים והיה לעורך דין מצטיין שמייצג עשרות לקוחות ברחבי המדינה‪.‬‬
‫‬‫ אסיר אחר‪ ,‬השקיע בלימודי דת והפך לכומר ומנהיג מאות אסירים מאמינים‪.‬‬‫ כלומר‪ ,‬גם בתנאי מאסר בלא תקווה לשחרור‪ ,‬יש אנשים הרואים ערך בעבודה‪ .‬לעומתם‪ ,‬יש אנשים שלא‬‫יראו כל טעם להשקיע‪ ,‬הם יעדיפו לבלות בכעס‪ ,‬במרירות ובשנאה על החברה שכלאה אותם‪.‬‬
‫‪ -‬הכול תלוי אפוא בתפיסת עולמו של האדם‪.‬‬
‫לפני ריאיון‪ ,‬גם אם חווית חוסר הצלחה בעבודתך‪ ,‬גם אם העבודה בעבר שיעממה אותך‪ ,‬גם אם לדעתך הממונה התעלם‬
‫ממך‪ ,‬גם אם התייחסו אליך באופן שלילי‪ ,‬שנה את יחסך למה שקרה‪ ,‬למד לסלוח‪ ,‬ראה את חוסר ההצלחה כהזדמנות‬
‫ללמידה‪ ,‬כחוויה ממנה ניתן ללמוד איך להשתפר‪ .‬גם אם אתה עובד בעבודה פשוטה או עבודה המשעממת אותך למד לכבד‬
‫את עבודתך‪ ,‬להעריך את תרומתך והשקעתך‪ .‬היכולת להעריך מה שיש לך ולקבל כל עבודה כאתגר מאפיינת מצליחנים‪,‬‬
‫ווינרים‪ ,‬אנשים שכדאי להעסיק‪.‬‬
‫שינוי היחס לעבודה‬
‫(המשך)‬
‫‪‬‬
‫את שינוי הגישה יש להתחיל במחשבה‪ .‬כדי להצליח נדרש תרגול ורצון להתגבר על הביקורתיות‬
‫והחשיבה השלילית‪ .‬כשתנסה לחשוב על יתרונותיה של עבודתך‪ ,‬על ערכה ועל חשיבותה לחייך‪,‬‬
‫יתעוררו בך קולות הביקורת ויעלו בך זיכרונות ומחשבות שליליות על עבודתך‪ .‬קולות הביקורת‬
‫יזכירו לך עד כמה לא מתחשב היה הממונה‪ ,‬כמה משעממת הייתה העבודה‪ ,‬איך לא העריכו‬
‫ולא הבינו אותך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אל תיתן לקולות הביקורת והכעס לשלוט בך‪ ,‬למד לראות את החלקים הטובים בעבודתך‪ ,‬סלח‬
‫לאנשים שהתייחסו אליך באופן שלילי‪ ,‬ותר על הכעס לגבי מה שקרה‪ ,‬שכח את האכזבה‪,‬‬
‫התרכז בחיובי‪ ,‬בטוב‪ ,‬ביתרונות עבודתך בעבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חזור והתרכז במחשבתך‪:‬‬
‫א‪ -‬בדברים שתרמת בתפקידך‬
‫ב‪ -‬בתחומים שגרמו לך סיפוק ותחושת ערך‬
‫ג‪ -‬באנשים הטובים בחברה שבה עבדת‬
‫ד‪ -‬ביתרונותיו של הממונה עליך‬
‫‪‬‬
‫כשקולות הביקורת‪ ,‬הכעס והאכזבה ירוסנו ויירגעו‪ ,‬כשתצליח לראות את החיובי בעבודתך‪,‬‬
‫כשתלמד להתייחס בהערכה לממונים עליך‪ ,‬על אף שהם לא היו מושלמים‪ ,‬כשתתייחס בהערכה‬
‫לתרומתך בתפקיד‪ ,‬באותה שעה תוכל להיות שקט ובטוח‪ ,‬אתה בדרך לריאיון מוצלח‪ ,‬בדרך‬
‫להתקבל לעבודה חדשה‪.‬‬
‫חלק שלישי‬
‫הראיון עצמו‬
‫הריאיון כמשחק פינג פונג‬
‫‪ ‬הדרך היעילה להתנהגות בזמן ריאיון היא לענות על כל שאלה באופן ענייני בלי התחמקות ובלי‬
‫התחכמות‪.‬‬
‫‪ ‬כמו במשחק פינג פונג‪ ,‬שבו שחקן אחד מעביר את הכדור למגרשו של האחר‪ ,‬ועל השחקן האחר‬
‫מוטלת החובה להחזיר את הכדור למגרשו של הראשון‪ ,‬כך גם בריאיון‪ ,‬כשהמראיין שואל שאלה‪,‬‬
‫ענה בדיוק על מה שנשאלת‪ .‬לכאורה אין פשוט מזה‪ ,‬אך מתברר שלא כך הדבר‪ .‬הרבה מרואיינים‬
‫חוששים שיטעו בתשובתם ונוטים שלא להשיב על מה שנשאלו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דוגמה א'‪ :‬המראיין שואל‪" :‬מה עשית בשנים ‪"?1998-1996‬‬
‫‪-‬‬
‫המועמד עונה‪" :‬האמת שעל השנים האלה לא כל כך חשוב לספר‪ .‬לעומת זאת אני‬
‫חושב שכדאי שתדע שבשנים ‪ 1996-1994‬עסקתי בכמה פרויקטים הרבה יותר‬
‫חשובים שעשויים לעניין אותך‪".‬‬
‫‪ ‬המרואיין אינו עונה לשאלה שנשאל‪ ,‬וכך יוצר רושם גרוע על המראיין‪ .‬ככל שאתה מצליח לענות‬
‫באופן ענייני וממוקד‪ ,‬כך אתה מפגין יכולת טובה יותר בריאיון‪ .‬הדבר אמנם מחייב מאמץ‪ ,‬אבל הוא‬
‫בלי ספק כדאי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דוגמה ב'‪ :‬המראיין שואל‪" :‬תאר את תפקידך האחרון?"‬
‫‪-‬‬
‫המועמד עונה‪" :‬בתפקידי האחרון ניהלתי צוות של ‪ 8‬אנשי פיתוח‪ .‬הייתי אחראי על פרויקט שעסק‬
‫בפיתוח מכשיר חדש לגילוי תקלות במנועים של מטוסים"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫זו תשובה פשוטה‪ ,‬קצרה ועניינית‪.‬‬
‫שפת הגוף‬
‫‪ ‬יש מומחים בנושא שפת הגוף המייעצים כי במהלך הריאיון יש לשמור על קשר עין‪ ,‬על ישיבה‬
‫זקופה‪ ,‬על חיוך‪ ,‬על אופטימיות‪ ,‬ולהימנע מעצבנות ולחץ‪ .‬אלה אמנם עצות טובות להתנהגות‬
‫בריאיון‪ ,‬אבל יש כאן קושי‪ ,‬זו הצעה שעלולה להכניס את המרואיין ללחץ מיותר‪ .‬אם המרואיין עסוק‬
‫במחשבות‪ ,‬איך לחייך באופן נעים‪ ,‬איך לשמור על קשר עין‪ ,‬איך להימנע מתנועות עצבניות‬
‫וכדומה‪ ,‬מחשבותיו אינן ממוקדות בתשובות לשאלות המראיין אלא בהתנהגותו המוחצנת‪.‬‬
‫‪ ‬התמקדות בשפת הגוף דומה להתמקדות בשאלה‪" ,‬האם התשובה שלי נכונה?"‪ .‬בשני המקרים‬
‫אנו חוששים שאנחנו לא בסדר‪ ,‬שאנחנו צריכים לעשות הצגה כדי לשכנע‪ .‬זו גישה מוטעית!‬
‫‪-‬‬
‫כשתשומת לב המרואיין מופנית לנקודות חולשה‪ ,‬לתנועות גוף לא מתאימות‪ ,‬ולסממנים החיצוניים של‬
‫ההתנהגות‪ ,‬היכולת והריכוז לענות באופן ענייני בריאיון נפגמת‪.‬‬
‫‪ ‬שפת הגוף היא תוצאה של תחושות המרואיין‪ .‬כשהוא מוטרד מדמותו של המראיין‪ ,‬הוא יענה על‬
‫שאלותיו בקול חלש ויתקשה להקרין אופטימיות‪ .‬כשהוא חושש ששפת הגוף שלו אינה מתאימה‬
‫הוא הופך תלותי ומהוסס לאורך הריאיון‪.‬‬
‫כלל ‪VII‬‬
‫ההמלצה אפוא היא‪ ,‬לא להתרכז בסממנים החיצוניים של שפת הגוף‪( ,‬בדיוק כפי שלא מומלץ‬
‫להתמקד בשאלה‪" ,‬האם התשובה שלי מתאימה לציפיות המראיין?") אלא בשינוי היחס כלפי‬
‫המראיין‪ ,‬כלפי העבודה‪ ,‬ולהתרכז בהערכה עצמית חיובית‪ .‬כשמתרחש שינוי בתחושות‬
‫הפנימיות הוא ניכר בשפת הגוף‪ .‬התחושות הפנימיות משפיעות על ההתנהגות החיצונית‪.‬‬
‫שפת הגוף‬
‫כלל ‪VII‬‬
‫כשמרואיין מרגיש שהריאיון הוא הזדמנות‪ ,‬שפת הגוף משדרת כאילו הוא רוצה‬
‫לזנק קדימה‪ .‬שמרואיין מעריך שיכולתו בעבודה טובה‪ ,‬שפת הגוף משדרת‬
‫ביטחון‪ .‬כשמרואיין חושב שהמראיין הוא אדם חיובי‪ ,‬שפת הגוף שלו מבטאת‬
‫נינוחות ושלווה‪ .‬כשמרואיין אינו מרוכז בחששות על טיב תשובותיו אלה עונה‬
‫מתוך תחושה של כוח והערכה עצמית‪ ,‬שפת הגוף משדרת את זה‪.‬‬
‫טון הדיבור‬
‫‪ ‬ריאיון הוא כמו שיר‪ ,‬יש בו מילים ומוזיקה‪ .‬המילים הם תוכן התשובות של המרואיין‪ ,‬המוזיקה היא‬
‫טון הדיבור‪ ,‬קצב הקול‪ ,‬תחושת הכוח שלו‪.‬‬
‫‪ ‬כמו שיש שירים מלאי עוצמה וכוח המלהיבים את השומע‪ ,‬ויש שירים נוגים ועצובים המעציבים‬
‫ומדאיגים‪ ,‬כך גם בריאיון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מרואיין שעונה מתוך תחושה של עוצמה ילהיב את המראיין‪ ,‬ייתן לו תחושה של ביטחון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לעומתו מרואיין שעונה בקול חלש ומהוסס‪ ,‬ישמע כמו מנגינה של שיר איטי ועצוב‪ ,‬יעורר במראיין‬
‫תחושת דאגה וספק‪ ,‬המראיין יחשוב לעצמו‪" :‬הוא מעורר בי תחושת חוסר ביטחון‪ ,‬האם הוא באמת‬
‫מתאים לתפקיד?"‬
‫‪ ‬הספק שמתעורר בלב המראיין בשל טון הדיבור של המרואיין עלול להכשיל את הריאיון‪.‬‬
‫כשהמנגינה בריאיון נשמעת כמו תרועת חצוצרות המתארת ניצחון‪ ,‬היא משכנעת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כשהמנגינה בריאיון נשמעת כמו שיר עצוב היא מעוררת ספק‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הרבה מרואיינים בטוחים שתוכן התשובות בריאיון קובע את הצלחת הריאיון‪ ,‬הם בטוחים שאם יענו‬
‫תשובות נכונות ישכנעו את המראיין‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫האמת בתוכן התשובות חשוב אך טון הדיבור משפיע יותר‪ .‬טון הדיבור מבטא את הכוח הפנימי של‬
‫המרואיין‪ ,‬את סמכותו‪ ,‬את יכולתו להתמודד‪ ,‬להילחם‪ ,‬לעמוד על דעתו‪ .‬טון הדיבור מבטא את תחושת‬
‫הביטחון של המרואיין ומשפיע על תחושת הביטחון של המראיין‪ .‬מרואיין יכול לענות תשובות נהדרות‬
‫ולהיכשל בריאיון בשל טון דיבור מהוסס ונבוך‪.‬‬
‫טון הדיבור‬
‫‪ ‬כדי שטון הדיבור ישדר עוצמה הוא צריך לצאת כמו פגז מלוע תותח‪ ,‬כמו מסור שחותך‬
‫בהחלטיות את לוח העץ‪ ,‬כמו פטיש שמכה בעוז ללא היסוס או פחד‪ .‬מרואיין שעונה‬
‫מתוך אמונה בעצמו יענה על שאלות המראיין בטון הנכון‪ .‬מרואיין שחש שהוא בעל‬
‫יכולת מקצועית גבוהה יענה בטון בוטח ועוצמתי כמו מנגינה של חצוצרות המודיעות על‬
‫הגעת אישיות חשובה‪ .‬לעומת זאת כשהמרואיין ביקורתי כלפי עצמו‪ ,‬ולא מעריך את‬
‫עבודתו‪ ,‬טון הדיבור יהיה מתנדנד‪ ,‬חורק‪ ,‬חלש‪ ,‬כמו סירה המתנדנדת בים סוער ולא‬
‫ברור אם תגיע ליעדה‪ ,‬כמו מנגינה של כינור שמיתרו נקרע שנשמעת מקרטעת‪,‬‬
‫מהוססת‪ ,‬לא בטוחה‪ .‬מועמד ביקורתי יכול לענות תשובות מצויינות אך לא יצליח‬
‫בריאיון בשל טון הדיבור המהוסס‪.‬‬
‫כניסה לריאיון‬
‫‪ ‬השניות הראשונות מהרגע שפתחת את הדלת ועד שהתיישבת מול המראיין הן מכריעות‪ .‬עוד‬
‫קודם שנשאלה אפילו שאלה אחת‪ ,‬ועוד לפני שפתחת את פיך להציג את עצמך‪ ,‬הכניסה שלך‬
‫לחדר‪ ,‬הופעה הראשונית שלך מעבירה מסר‪.‬‬
‫‪ ‬חשוב שהמסר הראשוני יהיה חיובי‪ ,‬ישדר נוכחות של מועמד משמעותי‪ ,‬בעל הופעה וביטחון‪,‬‬
‫שכדאי להעסיקו‪ .‬מי שנכנס לחדר בחשש ובדאגה‪ ,‬עלול להכשיל את עצמו עוד קודם שהריאיון‬
‫התחיל‪.‬‬
‫‪ ‬היכנס לחדר בצעד בוטח‪ ,‬מתוך נכונות להתמודד‪ ,‬להילחם‪ ,‬האמן שאתה המועמד הראוי ביותר‪,‬‬
‫שמור על קשר עין‪ ,‬הזדקף‪ ,‬חייך‪ ,‬השאר את דאגותיך וחששותיך מחוץ לחדר‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫זכור!‬
‫אתה אדם מקצועי‪ ,‬בעל יכולת טובה להצליח בתפקיד‪ ,‬אתה שמח להזדמנות להציג את כישוריך לפני‬
‫המראיין‪ .‬ראה את הריאיון כזכות ולא כחובה‪ ,‬כהזדמנות ולא ככורח‪.‬‬
‫אל תתנצל‬
‫‪ ‬לעתים מרואיין מגיע למבחן מיון כשבעברו נקודת חולשה שבעיניו היא משמעותית‬
‫ביותר‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫היעדר השכלה מתאימה‬
‫ניסיון מקצועי מועט‬
‫גיל מבוגר מדי‬
‫נכות (צליעה‪ ,‬פזילה‪ ,‬גמגום)‬
‫החלפת מקומות עבודה לעתים קרובות‬
‫קשיי שפה (עולים חדשים)‬
‫‪ ‬בריאיון‪ ,‬המרואיין חושש אפוא‪ ,‬משאלות הנוגעות לנקודת החולשה‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫כשהמראיין שואל שאלה בנושא הם נלחצים ומגיבים בהתנצלות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כשהמראיין שואל אותם על גילם המבוגר‪ ,‬הם מסמיקים ואומרים שבהרבה‬
‫מקומות עבודה אין מקבלים אותם בשל גילם‪ .‬ההתנצלות הזו מחריפה את הבעיה‪ ,‬והופכת‬
‫את הגיל לבעיה שעלולה להכשיל את הריאיון‬
‫‪ ‬ברגע שנקודת החולשה מטרידה את המרואיין היא הופכת לנקודה בולטת בריאיון‬
‫ועלולה לגרום לכישלון‪ ,‬לעומת זאת ברגע שהחולשה אינה מטרידה את המרואיין‪,‬‬
‫חשיבותה יורדת והיא לא משפיעה על תוצאות הריאיון‬
‫התנצלות בריאיון היא טעות ונובעת מחוסר ביטחון‪ .‬כמרואיין עליך להוכיח‪,‬‬
‫שעל אף נקודות החולשה‪ ,‬אתה מועמד ראוי‪ .‬אל תיתן לטון המתנצל לחדור לריאיון שלך‪.‬‬
‫אל תתנצל‬
‫‪ ‬יש אנשים שלמרות נכותם מתפקדים ללא בעיות‪ ,‬לעומת זאת יש אנשים שהנכות שלהם הופכת‬
‫לבעיה שעוצרת אותם‪ .‬היחס לנקודות החולשה שלנו משפיע יותר מהחולשה עצמה‪ .‬באותה מידה‬
‫היחס של המרואיין לנקודות החולשה שלו קובע את תוצאות הריאיון‪ ,‬מרואיין שמתנצל על חולשתו‬
‫מגיב בצורה מוטעית‬
‫‪ ‬רוב האנשים בטוחים שהיחס של המראיין לחולשתם קובע את התוצאות‪ -‬זו טעות‪ ,‬היחס של‬
‫המרואיין לעצמו ולחולשותיו קובע את תוצאות הריאיון‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫אם אתה מבוגר מדי‪ ,‬תוכיח שיש לך ניסיון ואמביציה‪.‬‬
‫אם אתה עולה חדש‪ ,‬הסבר למראיין שעל אף קשיי השפה והתרבות‪ ,‬אתה מועמד מעולה‪.‬‬
‫אם אתה חסר השכלה‪ ,‬הוכח שלמרות היעדר ההשכלה‪ ,‬כדאי מאוד להעסיקך בגלל יתרונות מקצועיים‪.‬‬
‫אם ניסיונך המקצועי קצר‪ ,‬הוכח שיש לך מוטיבציה ורמתך האישית גבוהה‪.‬‬
‫אם החלפת מספר רב של מקומות עבודה‪ ,‬הדגש את הניסיון המגוון שרכשת‪ ,‬או תאר למראיין רק מקצת‬
‫ממקומות העבודה‪.‬‬
‫‪ ‬בכל מקרה הדגש את יתרונותיך‪ .‬אל תתנצל לפני המראיין על נקודות החולשה שלך‪ .‬הוכח שעל‬
‫אף נקודות החולשה אתה מועמד טוב‪.‬‬
‫זכור!‬
‫הריאיון נועד לבחון את מידת התאמתך לתפקיד‪ ,‬התנצלות עלולה להתפרש‬
‫כהעדר ביטחון בהתאמתך‪ ,‬כחוסר אמונה בכך שאתה המועמד הטוב ביותר‬
‫לתפקיד‪.‬‬
‫אמת ושקר‬
‫‪ ‬אחת השאלות המטרידות לפני ריאיון היא‪ ,‬האם להגיד רק אמת‪ ,‬או האם כדאי לשקר‬
‫במהלך הריאיון‪.‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫אם הסתכסכת עם הממונה עליך בתפקידך הקודם ואתה נשאל על כך במהלך הריאיון‪,‬‬
‫האם לספר על כך או לשקר?‬
‫אם השתעממת מאד בתפקידך האחרון והרגשת שהתפקיד חסר ערך‪ ,‬מה תענה‬
‫כשתישאל‪" :‬תאר בבקשה את תפקידך האחרון‪ ".‬האם תאמר למראיין את האמת?‬
‫אם פוטרת בשל חוסר התאמה‪ ,‬האם תגיד למראיין שהאמת היא חוסר התאמתך?‬
‫‪ ‬מתברר שהדילמה הזאת מצויה בהרבה מצבים יום‪-‬יומיים ולא רק בריאיון‪ .‬יש מצבים‬
‫שבהם אין מנוס מן הכורח לשקר‪ ,‬יש מצבים שבהם מקובל להציג רק מקצת האמת‪ ,‬ויש‬
‫מצבים שבהם מרבית האנשים יציגו רק אמת‪.‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫משבוי מלחמה מצפים לאמירת שקר כדי להטעות את האויב‪ .‬אם ימסור לשוביו את כל‬
‫האמת ייחשב לבוגד‪ .‬דוגמה זו ממחישה מצב קיצוני שבו ההתנהגות הנכונה היא אמירת‬
‫שקר‪.‬‬
‫יש שהצגת רק מקצת האמת נחשבת נכונה ולגיטימית‪ .‬למשל‪ ,‬מחברת פרסום המשווקת‬
‫מוצר מצפים לאמירת מקצת האמת‪.‬‬
‫חברת הפרסום צריכה להדגיש רק את יתרונות המוצר ולהימנע מחשיפת חסרונותיו‪ .‬חברה‬
‫המפרסמת משקה קל תוסס‪ ,‬תדגיש את הטעם המיוחד ותסתיר את העובדה שהמשקה‬
‫אינו בריא ומשמין‪( .‬המשך בעמוד הבא)‬
‫בריאיון מומלץ להציג בעיקר את האמת שמדגישה את יתרונותיך‪ .‬הצגת‬
‫כל האמת כמו בייעוץ פסיכולוגי או בשיחה בין חברים קרובים‪ ,‬היא טעות‬
‫שעלולה לגרום לכישלון‬
‫אמת ושקר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫יש מצבים שבהם מצופה מאדם להגיד את כל האמת‪ ,‬למשל‪ ,‬מאדם שפונה לייעוץ פסיכולוגי‪ ,‬מצופה‬
‫שיגיד אך ורק את האמת‪ ,‬אם ישקר יפגע באפשרות לעזור לו‪ .‬ביחסים בין חברים‪ ,‬מקובל בדרך כלל‬
‫להגיד את כל האמת‪ ,‬שכן היחסים ביניהם בנויים על אמון הדדי‪ .‬אך גם ביחסי חברות‪ ,‬יש חברים שלא‬
‫כדאי להגיד להם את כל האמת‪ .‬יש חברים שאמירת כל האמת בשיחה איתם עלולה להיות טעות‪ ,‬הם‬
‫עלולים להשמיץ אותך מאחורי גבך בעקבות מה שסיפרת להם‪ .‬כלומר אדם בוגר לומד למי להגיד את כל‬
‫האמת ולמי להגיד רק חלק מהאמת‪.‬‬
‫זה המצב גם בריאיון עבודה‪.‬‬
‫‪ ‬ננסה להמחיש נושא זה באמצעות הדוגמה הבאה‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫המראיין שואל‪" :‬למה עזבת את מקום עבודתך?"‬
‫המרואיין עונה‪":‬הסיבה האמיתית היא חוסר הערכה והתייחסות פוגעת של הממונה עלי‪".‬‬
‫‪ ‬המרואיין ענה באופן שפוגע בסיכוייו לעשות רושם טוב‪ .‬הוא בחר בהצגת האמת כולה‪ ,‬כאילו הוא‬
‫פנה לייעוץ פסיכולוגי‪ ,‬כאילו שוחח עם חבר קרוב‪ ,‬בכך חשף את חולשתו‪ .‬המראיין יכול להבין‬
‫שאם הממונה הקודם לא העריך את המועמד‪ ,‬אולי יש לכך סיבה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫זו גישה מוטעית שעלולה לפגוע בסיכוי להצליח בריאיון‪ .‬רצוי לענות תשובה שלא תגרום נזק אלא תביא‬
‫תועלת למרואיין‪ .‬המועמד היה יכול לענות‪" :‬סיבת העזיבה הייתה הרצון להתקדם לחברה בעלת‬
‫טכנולוגיה מתקדמת יותר‪ ".‬כך הוא היה מציג עצמו בדרך שמיטיבה עימו ומשווק עצמו בצורה טובה‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ ‬בריאיון אתה נמצא במצב דומה לחברת פרסום‪ ,‬עליך להדגיש את יתרונותיך‪ .‬כשאתה מוסר את‬
‫האמת כולה‪ ,‬כמו בשיחה עם ידיד או עם פסיכולוג‪ ,‬אתה עלול לחשוף את חסרונותיך ולהציג עצמך‬
‫כאדם שאינו מתמודד עם מצב הלחץ בשעת הריאיון‪ .‬מצופה ממך להציג את יתרונותיך‪ .‬הימנעות‬
‫מהצגת יתרונותיך נתפסת כחולשה‪.‬‬
‫‪ ‬לעתים‪ ,‬אתה אף נדרש להסתיר מקצת האמת‪ .‬אם למשל פוטרת מן העבודה בגלל יחסים גרועים‬
‫עם הממונה עליך‪ ,‬ההמלצה היא שלא להגיד זאת בריאיון‪ .‬אמירת כל האמת במקרה כזה דומה‬
‫למצב שבו חברת פרסום תודה שיש מקרים שבהם המוצר שהיא מפרסמת גורם נזק‪.‬‬
‫אמת ושקר‬
‫‪ ‬דוגמה‪ :‬מרואיינת לתפקיד מנהלת כספים בארגון נשאלת "מהן הסיבות שגרמו לך להחליף את מקום‬
‫עבודתך האחרון?"‬
‫ העובדות במקרה זה היו שהמועמדת הייתה מנהלת כספים במושב גדול‪ ,‬שחלוקת הכספים בו נקבעה‬‫על ידי המועצה האזורית‪ .‬החלטתה לעזוב נבעה מכך שיחסיה עם המועצה השתבשו על רקע מחלוקת‬
‫על סכום הכסף שהמושב זקוק לו‪.‬‬
‫ המרואיינת עונה‪" :‬המועצה החליטה שאני לא מתאימה לתפקיד‪".‬‬‫ תשובה זו מציגה אותה באופן שלילי ביותר‪ ,‬בשעה שהעובדות היו מורכבות מזה‪.‬‬‫ תשובה אפשרית מוצעת‪:‬‬‫‪" ‬המועצה שלטה בכספים של המושב‪ ,‬כך שהיכולת שלי לבצע את תפקידי הוגבלה‪ .‬החלטתי לעזוב ולחפש‬
‫תפקיד עם יותר סמכויות"‪.‬‬
‫ מתברר שיש מרואיינים הנוטים להציג אמת שנובעת מפגיעה רגשית שהם חוו‪ .‬הם חשים פגועים כל כך‬‫ממה שאירע להם בעבודה‪ ,‬עד שהם מעונינים לזכות בהזדהותו של המראיין וממהרים לספר לו את כל‬
‫העובדות‪ .‬זו גישה מוטעית‪ ,‬תפקיד המראיין אינו הזדהות עם חוויות המרואיין‪.‬‬
‫ יש אנשים שסמוכים ובטוחים שאמירת כל האמת תזכה להערכת המראיין‪ ,‬תוכיח שהם אמינים‪ ,‬ולכן הוא‬‫יעדיף אותם‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬המראיין יעדיף בדרך כלל מועמד שמציג את עצמו באופן חיובי‪ ,‬על פני‬
‫מועמד בעייתי שאומר את כל האמת‪.‬‬
‫‪ ‬הריאיון הוא מקום להצגה עצמית חיובית ולא לחשיפה אישית‪ .‬הניסיון מראה שאמירת כל האמת היא טעות‬
‫שנובעת על פי רוב מחולשה‪ ,‬מרגישות מוגברת‪ ,‬מחוסר יכולת להתמודד בריאיון‪ ,‬ומרצון לרצות את המראיין כדי‬
‫לזכות באהדתו‪.‬‬
‫זכור!‬
‫‪ -‬המראיין אינו כומר הווידוי שלך‪ ,‬לא באת לריאיון כדי לחשוף בפניו את חולשותיך וצרותיך‪.‬‬
‫לבוש והופעה‬
‫‪ ‬לקראת ריאיון ומבחן מיון יש להתלבש באופן שמתאים למסגרת שאליה אתה מועמד‪.‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫אם אתה מועמד לתפקיד ניהולי בבנק‪ ,‬מומלץ להגיע בלבוש הולם כמו חליפה ועניבה‪.‬‬
‫אם אתה ניגש למבחן מיון לתפקיד שטח‪ ,‬כמו מנהל אחזקה‪ ,‬טעות להגיע לבוש בחליפה‬
‫ועניבה‪ ,‬עדיף להופיע בבגד יום‪-‬יומי כמו ג'ינס וחולצת כותנה‪.‬‬
‫בכל מקרה הלבוש צריך להיות סולידי‪ ,‬נקי ומסודר ולא צועק ומצועצע‪.‬‬
‫צבעים לבן‪ ,‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬אפור‪ ,‬חום ושחור הם צבעים מומלצים‪.‬‬
‫‪ ‬ודא שרמת הייצוגיות שלך בריאיון תהיה מעט גבוהה יותר מן הנדרש בתפקיד‪ .‬מצופה‬
‫ממך להתייחס בכבוד לבוחנים ולריאיון גם מבחינת ההופעה והלבוש‪.‬‬
‫חלק ארבע‪:‬‬
‫שאלות נפוצות והתשובות הנכונות אליהן‬
‫שאלה‪" :‬ספר על עצמך"‬
‫‪ ‬למרבית המרואיינים יש קושי לענות על שאלת פתיחה כזאת‪.‬‬
‫‪ ‬ככל שמרואיין תלותי יותר וחושש יותר מכוחו של המראיין הוא יתקשה יותר לענות בביטחון‬
‫וענייניות‪.‬‬
‫‪ ‬השאלה אינה מוגדרת בבירור‪ ,‬ויוצרת אצל חלק מהמרואיינים קושי להחליט באיזו דרך להגיב כדי‬
‫למצוא חן בעיני המראיין‪ ,‬כדי לענות על ציפיותיו‪ .‬תשובותיהם של המרואיינים הן בדרך כלל‪:‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫"למה אתה מתכוון?"‬
‫"תהיה יותר ספציפי‪".‬‬
‫"זו שאלה שתמיד אני מתקשה לענות עליה‪".‬‬
‫‪ ‬הסיבה לתגובות מסוג זה היא התעסקות מיותרת בכוונות המראיין‪ .‬בניסיון להבין מה הוא מעוניין‬
‫לשמוע‪ ,‬לנחש מהן כוונותיו‪ .‬במקום להתמקד במה הינך מעוניין להשמיע הוא עסוק במחשבות‪ ,‬מה‬
‫מטרת השואל‪.‬‬
‫‪ ‬תגובה זו מציגה חוסר ביטחון כבר בשאלה הראשונה ועלולה להשפיע על התפתחות הריאיון‪.‬‬
‫השאלה הראשונה היא בעלת חשיבות גדולה‪ ,‬היא יוצרת את הרושם הראשוני‪ ,‬הרושם הזה‬
‫משפיע מאוד על תוצאות הריאיון‪ .‬פתיחה מהוססת ומודאגת עלולה להכריע את גורל הריאיון כבר‬
‫אחרי ‪ 20‬שניות‪ .‬פתיחה גרועה בריאיון יוצרת לעיתים מצב בו קשה לחזור להחזיר את הריאיון‬
‫לפסים ענייניים‪ .‬היכולת לחזור מפתיחה גרועה היא נחלתם של מעטים‪.‬‬
‫זכור!‬
‫הגעת למבחן כדי להצליח‪ .‬אם המראיין נותן לך הזדמנות לספר על עצמך‪ ,‬ענה באופן‬
‫תכליתי וממוקד‪ ,‬אל תחשוש‪ ,‬אל תהסס‪ ,‬פתח את הריאיון בתחושת כוח‪ ,‬ובהתלהבות‪.‬‬
‫הדגש את יכולתך המקצועית‪ ,‬התמקד בתכנים שמראים כושר ביצוע בתפקיד‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬ספר על עצמך"‬
‫‪ ‬דוגמה‪ :‬בריאיון לתפקיד של מנהל פרויקט בחברת מחשבים‪ ,‬המראיין מציג למועמד את‬
‫השאלה‪" :‬ספר על עצמך‪".‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫מרואיין א' עונה‪:‬‬
‫"שמי דרור בן צור‪ ,‬מהנדס תעשייה וניהול‪ .‬ב‪ 4 -‬השנים האחרונות ניהלתי פרויקט בחברת מחשבים‬
‫בעבור חברת תקשורת‪ ,‬לפני כן הייתי איש צוות במחלקת תפ"י (תכנון ופיקוח ייצור)‪ ,‬אני בן ‪ 29‬נשוי‬
‫ואב לבת‪ ,‬מתגורר בכפר סבא‪".‬‬
‫המרואיין בחר לענות באופן ממוקד על תחומים שמראים יכולת שקשורה למשרה בה הוא מעוניין‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫מרואיין ב' עונה‪:‬‬
‫"שמי ירון לב‪ ,‬נולדתי למשפחה חמה ואוהבת במושבה כינרת‪ ,‬אני בן ‪ 29‬נשוי למירי‪ ,‬יש לנו ‪ 2‬בנות‬
‫נחמדות שאני מאוד אוהב‪ .‬אני חושב שאבהות‪ ,‬ובכלל זה הקשר שלי עם בנותיי‪ ,‬היא אחת התכונות‬
‫החשובות שלי אני מקפיד יותר מכל להיות בן אדם‪ ,‬לשמור על קשר אנושי וחם עם חברי‬
‫ומשפחתי" ‪.‬‬
‫המרואיין מעוניין להפוך את השיחה לאישית‪ ,‬לעורר סימפטיה והזדהות‪ ,‬הוא סבור שהתייחסות אישית‬
‫תעורר אצל המראיין יחס דומה‪ ,‬יחס אישי ולבבי‪ .‬גישה זו אינה מתאימה לעקרון שהוצג בפרקים‬
‫הקודמים על חשיבות הגישה העניינית בריאיון‬
‫מר ירון לב ענה על השאלה באופן לקוי‪ .‬הוא השאיר רושם של אדם רגיש מדי‪ ,‬המציג תכנים רגשיים‬
‫במקום יכולת מקצועית‪ ,‬לכן יש להניח שיהיה מנהל רך מדי וחלש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪ ‬בדוגמה א'‪ ,‬מר דרור בן צור‪ ,‬יצר לעצמו יתרון כבר מן השאלה הראשונה בכך שהתמקד בניסיונו‬
‫המקצועי‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה "ספר על עצמך"‬
‫‪ ‬אל תתעסק בשאלה מה כוונת המראיין‪ ,‬למראיין אין כוונות נסתרות הוא בסך הכול מנסה להכירך‪,‬‬
‫להתרשם ממך כמועמד‪.‬‬
‫‪ ‬השאלה הראשונה היא הזדמנות להשאיר רושם תכליתי ומקצועי‪ .‬חשוב שהתשובה תהיה קצרה‬
‫וממוקדת‪ ,‬כ‪ 40 -‬שניות שמציגות את עיקר ניסיונך‪ .‬מומלץ להימנע מתשובות ארוכות ועמוסות‬
‫פרטים‪ .‬תשובות ארוכות מעייפות את המראיין כבר בתחילת הריאיון‪ ,‬הן יוצרות תחושה של‬
‫שתלטנות‪ .‬המראיין לא מתעניין בכל החוויות האישיות שלך‪ ,‬הוא רוצה להכיר אותך כדי להחליט‬
‫אם אתה מועמד טוב‪.‬‬
‫‪ ‬לכן התמקד ביתרונות העיקריים שלך ולא בסיפורים אישיים‪ .‬ענה בהתלהבות מתוך נכונות לשתף‬
‫פעולה עם המראיין‪ ,‬הוא לא האויב שלך‪ ,‬הוא מנסה ללמוד אם לפניו יושב מועמד טוב‪ ,‬הוכח לו‬
‫שאתה כזה‪ .‬התמודד עם המצב ברצון‪ ,‬אל תשקע ברחמים עצמיים‪ ,‬אתה מועמד טוב בעל כוח‬
‫להשפיע על הריאיון‪ ,‬האמן בעצמך‪ ,‬נצל את השניות הראשונות באופן מיטבי‪ .‬התמקד בתכנים‬
‫שמציגים את יכולתך המקצועית‪.‬‬
‫כלל ‪VIII‬‬
‫התחל בתפקידך האחרון‪ ,‬תאר מה היו תחומי האחריות שלך (שלושה עד ארבעה משפטים)‪.‬‬
‫המשך בתיאור הניסיון המקצועי שלך בתפקיד קודם‪ ,‬הצג גם אותו בקצרה (משפט אחד או שני‬
‫משפטים)‪ ,‬וכך לגבי תקופות עיקריות נוספות‪ .‬אם השכלתך אקדמית ורלוונטית‪ ,‬הצג אותה‪ .‬אם‬
‫השכלתך אינה רלוונטית‪ ,‬ותר על תיאור ההשכלה‪ .‬לסיום‪ ,‬הצג את תכונותיך הטובות המכשירות‬
‫אותך לתפקיד‬
‫שאלה‪" :‬תאר את תפקידך האחרון"‬
‫‪ ‬בשאלה זו המראיין מעוניין ללמוד מה עשה המועמד בתפקידו האחרון‪ ,‬ועד כמה ניסיונו מתאים‬
‫לדרישות התפקיד‪ .‬כלומר התשובה צריכה להיות ממוקדת בנקודות החשובות בתפקיד האחרון‬
‫תוך הדגשת תחומים רלוונטיים לתפקיד אליו המרואיין מתראיין‪ .‬בדרך כלל הקושי של המרואיין‬
‫בשאלה זו נובע מן הצורך להחליט מה כדאי לספר‪ ,‬מה להדגיש ומה להצניע בתיאור התפקיד‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמה‪ :‬מהנדס מכונות נשאל בריאיון‪" :‬תאר את תפקידך האחרון‪ ".‬הוא עונה‪" :‬בסך הכול‬
‫העבודה הייתה טובה‪ ,‬רוב הזמן נפגשתי עם הלקוחות ויצרתי אתם קשרי עבודה טובים‪ .‬מה‬
‫שהפריע לי זה שידי היו קשורות‪ ,‬ולא נתנו לי לבטא את כישורי"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫במקום להתמקד אך ורק בהצגת יכולתו המקצועית‪ ,‬להרחיב בתיאור אחריותו הרבה‪ ,‬להדגיש את‬
‫מעורבותו ותרומתו הרבה בפרויקטים בהם היה מעורב‪ ,‬המרואיין מתאר גם בעיות וקשיים שהתעוררו‬
‫בעת מילוי תפקידו‪ ,‬דבר שעלול לגרום למראיין לשאול שאלות נוספות על הקשיים‪ ,‬במקום להתרכז‬
‫במקצועיותו של המועמד‪.‬‬
‫‪ ‬כל תפקיד אפשר לתאר בדרכים רבות‪ ,‬בריאיון חשוב להתמקד באותם חלקים שמציגים תרומה‪,‬‬
‫אחריות‪ ,‬השקעה‪ ,‬מעורבות‪ ,‬אכפתיות‪ .‬כלומר המראיין צריך לחוש שמולו מועמד שמעורב‪ ,‬תורם‬
‫ולוקח אחריות‪.‬‬
‫‪ ‬זכור! המראיין אינו מנסה להכיר את בעיותיך כדי לפתור אותן‪ ,‬מטרתו ללמוד האם אתה מועמד‬
‫שיתרום לו‪ ,‬שיתרום לארגון‪ ,‬שישקיע ויביא תועלת בתפקיד שהוא מציע‪ .‬יש מרואיינים הסבורים‬
‫שהמראיין מתעניין בהם באופן אישי‪ ,‬הם בטוחים שהוא מתעניין באישיותם‪ ,‬האם הם אנשים‬
‫נעימים‪ ,‬האם הם אנושיים‪ .‬זו טעות‪ ,‬המראיין ממוקד בשאלה האם למועמד שיושב מולו יש יכולת‬
‫לבצע את העבודה בצורה טובה ומקצועית‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬תאר את תפקידך האחרון"‬
‫‪ ‬מועמד שניגש לתפקיד מנהל מכירות‪ ,‬תפקיד שכולל מגע עם לקוחות‪ ,‬יכולת מכירה‪ ,‬יכולת עסקית‪,‬‬
‫מוטיבציה להשיג יעדים‪ ,‬ויכולת ניהול‪ ,‬מוטב שיציג את התפקיד האחרון תוך שימת דגש על‬
‫התחומים שעניינם מגע עם לקוחות‪ ,‬השגת יעדי מכירות‪ ,‬התמודדות מול מתחרים‪ ,‬ניהול משא‬
‫ומתן‪ ,‬הפעלה וניהול אנשי מכירות‪ .‬אלה התחומים העיקריים בעבודתו הנוכחית שיכולים להיות‬
‫בעלי חשיבות בתפקיד החדש שלקראתו הוא נבחן‪.‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת‪ ,‬מועמד שניגש לתפקיד רואה חשבון בחברה כלכלית‪ ,‬מוטב שידגיש בתשובתו את‬
‫החלקים הקשורים לצד המקצועי החשבונאי‪ ,‬ואת תחומי אחריותו העסקית בתפקידו האחרון‪ ,‬כמו‬
‫כן את מעורבותו והשפעתו על תהליכים כלכליים בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬בתיאור התפקיד חשוב להציגו כתפקיד בעל חשיבות וערך‪ ,‬תפקיד מקצועי בו המרואיין תרם והגיע לתוצאות‪.‬‬
‫הצגת תפקיד בדרך שכזאת מעלה את ערכו של המרואיין ומדגישה שהוא עבד בארגון טוב ותרם מבחינה‬
‫מקצועית לקידום המשימות של התפקיד‪.‬‬
‫‪ ‬למרואיינים בעלי גישה ביקורתית או למועמדים שלא תרמו ולא השקיעו בתפקיד יהיה קושי בתיאור תפקידם‬
‫באופן חיובי‪ .‬אנשים שלא תרמו ולא השקיעו חייבים לשנות את גישתם לעבודה‪ .‬הפרק שינוי היחס לעבודה עוסק‬
‫בכך‪ .‬מועמדים כאלה עלולים לענות באופן לקןי ולאבד את העניין של המראיין במועמודותם‪.‬‬
‫‪ ‬להלן דוגמא לשני מרואיינים לתפקיד מנהל מכירות‪ ,‬הנשאלים לגבי שירותם הצבאי‪.‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫המראיין שואל‪" :‬תאר את שירותך הצבאי‪".‬‬
‫מרואיין א' עונה‪" :‬האמת שלא כל כך אהבתי את הצבא‪ ,‬לא אהבתי את המדים‪ ,‬המשמעת מאוד הפריעה לי‪ ,‬היו שם‬
‫אנשים מאוד מרובעים‪ ,‬השתדלתי לעבור את השירות בשלום‪".‬‬
‫המרואיין עונה כך‪ ,‬מכיוון שלא התמודד כראוי עם השירות בצבא‪ .‬הוא אינו מודע לעובדה שחוסר הצלחתו נבעה מיכולת‬
‫התמודדות נמוכה‪ .‬הוא סבור שהצבא הוא חממה שצריכה להגן עליו ולא מקום שבו הוא נדרש להשקיע ולהתמודד‪.‬‬
‫במקום לענות באופן שיתאר את ההשקעה‪ ,‬את האחריות ואת האכפתיות במהלך השירות הצבאי‪ ,‬הוא בוחר בקו ביקורתי‬
‫שיוצר אצל המראיין הערכה שלילית‪.‬‬
‫מרואיין ב' עונה‪" :‬השירות הצבאי היה בשבילי תקופה חשובה‪ ,‬הרגשתי שאני תורם תרומה חשובה לצבא‪ ,‬אהבתי‬
‫את האחריות הרבה ואת הערכה שזכיתי לה מהמפקדים‪".‬‬
‫מרואיין זה נותן הרגשה של מועמד שביצע שירות טוב וחשוב‪ ,‬דבר המוכיח שיש לו יכולת תפקוד טובה במסגרת‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬תאר את תפקידך האחרון"‬
‫‪ ‬בתשובה לשאלה "תאר את תפקידך האחרון"‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫התייחס לעצמך ולעבודתך בכבוד‪.‬‬
‫למד לכבד את הארגון בו עבדת ואת השקעתך בתפקיד‪.‬‬
‫התמקד בתחומים שבהם תרמת והמראים יכולת ביצוע‪.‬‬
‫אם תפקידך העתידי הוא בעל אופי ניהולי‪ ,‬התמקד בתכנים ניהוליים‪ ,‬באחריות על אנשים‪,‬‬
‫בהנעת צוות עובדיך‪ ,‬ביכולת קבלת החלטות‪ ,‬בעבודה מול לקוחות‪ ,‬ביחסים תקינים עם‬
‫ממונים והמסגרת הארגונית בה פעלת‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬מה אהבת בתפקידך האחרון?"‬
‫‪ ‬לאחר שהמראיין קיבל תשובה מה היו תחומי אחריותו של המועמד‪ ,‬הוא מנסה ללמוד על יחסו‬
‫לתפקיד‪ .‬האם נהנה מתפקידו האחרון? מהם התחומים שאהב? מהם הדברים שבהם היה‬
‫מעורב? כך יוכל להעריך את התחומים שמעניינים את המרואיין‪ ,‬שבהם ייהנה גם בתפקיד המוצע‪.‬‬
‫‪ ‬יש מרואיינים החשים מבוכה כאשר עליהם לענות על שאלה זו‪ ,‬בעיקר אלה שלא אהבו את‬
‫תפקידם‪ .‬אם יענו שאהבו אותו ירגישו שהם משקרים ולכן הם יתקשו לענות‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫דוגמה א'‪ :‬בריאיון לתפקיד מנהלת מערכות מידע עונה המרואיינת על השאלה‪" :‬מה אהבת‬
‫בתפקידך האחרון?"‬
‫"אהבתי את מגוון הפעילויות‪ ,‬הצוות היה נפלא‪ ,‬האווירה הייתה נעימה מאד והרגשתי שם כמו‬
‫בבית‪".‬‬
‫‪ ‬זו אמנם תשובה חיובית‪ ,‬המרואיינת מציגה תחומים שבהם נהנתה מתפקידה‪ ,‬אך היא מדגישה‬
‫את ההיבטים הרגשיים ולא את הצדדים המקצועיים‪ .‬המראיין לא קיבל כל מידע מה היא תרמה‬
‫בתפקיד‪ ,‬מה היו המשימות בהן נהנתה‪.‬‬
‫‪ ‬תשובה משכנעת יותר יכולה להיות‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫"אהבתי את תחום הניהול‪ ,‬את היכולת שלי להניע עובדים ואת ההשפעה שלי בארגון‪".‬‬
‫דוגמה ב'‪ :‬בריאיון לתפקיד מנהל שיווק‪ ,‬עונה המרואיין על השאלה‪" :‬מה אהבת בתפקידך האחרון?‬
‫"אהבתי את האתגר‪ ,‬כל פעם צצו דברים חדשים‪ ,‬אין מונוטוניות‪ ,‬אהבתי לקבל משוב טוב‬
‫מאנשים‪".‬‬
‫גם בדוגמה ב'‪ ,‬המועמד מתאר אמנם הנאה מתפקידו‪ ,‬אך מתייחס לכך שנהנה משינויים ומיחס חיובי‪,‬‬
‫ולא מיכולתו לנהל ולהביא להישגים בשיווק‪ .‬זו תשובה מתארת את תחושותיו של המנהל ולא את‬
‫הישגיו‪ .‬מנהל שיווק נבחן ביכולתו להביא להישגים מסחריים וכספיים‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ היה לענות כך‪" :‬אהבתי לנהל את העובדים‪ ,‬אהבתי את הפעילות העסקית של החברה‪ ,‬את‬
‫יכולתי להשפיע ולקדם את התחום השיווקי תוך השגת תוצאות טובות"‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה "מה אהבת בתפקידך האחרון?"‬
‫‪ ‬בתשובה לשאלה "מה אהבת בתפקידך האחרון"?‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫תמקד בהישגים שהשגת‪ ,‬בתוצאות הטובות של פעילותך‪.‬‬
‫הדגש שאהבת להשפיע על אחרים‪ ,‬להשיג יעדים‪ ,‬להתמודד עם משימות מורכבות‪.‬‬
‫הימנע מתשובה רגשית המתארת את תחושותיך וחוויות אישיות‪ ,‬כגון 'נהניתי מהאווירה‪,‬‬
‫מיחס האנשים ומהתנאים'‪ .‬תשובה כזאת מציגה אותך כמישהו שדואג יותר לנוחיותו מאשר‬
‫מנהל שיכול לתרום ולהביא להישגים‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬תאר את הממונה עליך"‬
‫‪ ‬בשאלה זו המראיין מנסה ללמוד על יחסו של המועמד למסגרת ולממונים‪.‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫יחס לממונים ולמסגרת חשוב מאוד בעת ביצוע כל תפקיד ארגוני‪.‬‬
‫אנשים שמסתדרים טוב בארגון ובמסגרת ישתלבו לרוב טוב יותר בעבודה מאנשים‬
‫שזקוקים לחופש ומרחב‪.‬‬
‫יש מרואיינים שבעבר התקשו להסתדר עם ממונים‪ ,‬הם התנגדו להחלטותיהם‪ ,‬חששו מהם‬
‫והיו בעימותים חוזרים ונשנים עם ממונים שונים לאורך הקריירה‪ .‬מועמדים אלה עלולים‬
‫לראות בשאלה הזדמנות ל"חיסול חשבונות" עם המעסיק האחרון שלהם‪ .‬הם עלולים להציג‬
‫את המעסיק כאדם חסר יכולת ולהאמין שרק בזכותם העבודה בוצעה‪.‬‬
‫תשובה זו מציגה את המרואיין כאדם שמתקשה לקבל מרות‪ ,‬שלא מעריך את הממונה‬
‫ומזלזל במעמדו ובסמכותו‪ .‬חלק ממרואיינים אלה יתקשה גם בזמן הריאיון‪ ,‬הקושי לקבל‬
‫מרות עלול לעורר בהם התנגדות גם עם סמכותו של המראיין בריאיון‪.‬‬
‫‪ ‬יש מרואיינים המתארים את הממונה כאדם נפלא‪ ,‬משכמו ומעלה‪ ,‬אדם מיוחד‪ ,‬עילוי‪.‬‬
‫תיאור זה אינו מאוזן‪ ,‬הוא רגשי מדי‪ ,‬יש בו הקצנה שמציגה את הממונה באופן לא‬
‫ענייני‪ .‬תשובה זו מציגה את המועמד כתלותי וכמעריץ של הממונה‪ .‬מועמדים אלה יהיו‬
‫לרוב ילדותיים יותר‪ ,‬רגישים יותר‪ ,‬גם בריאיון הם ייצפו מהמראיין להיות אדם מיוחד‬
‫ונפלא‪ .‬זו גישה לא בוגרת שעלולה להשאיר רושם לקוי על המראיין‪.‬‬
‫‪ ‬עדיף להתרכז בהערכה מקצועית של הממונה‪ ,‬למשל‪" :‬הוא היה ממונה אחראי‪ ,‬שקדן‪,‬‬
‫בעל מוטיבציה ויכולת ניהול טובה‪ ".‬כשמרואיין מתאר את הממונה באופן מקצועי וחיובי‪,‬‬
‫הוא מציג את עצמו כעובד שנוהג כבוד באחרים ובעצמו‪ ,‬שמקבל סמכות‪ ,‬שמסתדר‬
‫במסגרת‪ ,‬שיודע להעריך את תרומתו של הממונה‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬תאר את הממונה עליך"‬
‫‪ ‬מקצת הקוראים מגחכים מן הסתם וחושבים‪" :‬איך אפשר לתאר את הממונה האידיוט‬
‫באופן חיובי?" אם אתה חושב כך‪ ,‬הדברים המוצגים כאן יכולים לעזור לך בריאיון‬
‫העבודה הבא‪.‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫היכולת להתייחס בכבוד לממונה‪ ,‬להשתלב בנוחות במסגרת פורמאלית‪ ,‬ולקבל סמכות‬
‫קשורה במסגרת בה המועמד גדל‪.‬‬
‫מועמד שגדל עם הורים סמכותיים‪ ,‬במסגרת עם כללים וחוקים ברורים יסתדר עם מסגרת‬
‫בצורה טובה יותר ממועמד שגדל במסגרת הורית לא סמכותית‪.‬‬
‫מי שגדל במסגרת משפחתית ללא חוקים‪ ,‬בה כל אחד היה רשאי לעשות מה שהוא רוצה‪,‬‬
‫יתקשה להסתדר גם במסגרת פורמאלית בעבודה‪ .‬הוא יתקשה מול מנהלים סמכותיים‬
‫ויהנה יותר עם ממונים שאינם פורמאליים‪ ,‬כשנותנים לו יותר חופש ועצמאות‪.‬‬
‫‪ ‬היכולת להשתלב במסגרת‪ ,‬מחייבת השקעה לא פשוטה‪ .‬כשאתה לומד להעריך את‬
‫הממונה עליך באופן חיובי‪ ,‬גם כשיש לו חסרונות‪ ,‬ולומד להעריך את מקצועיותו‪ ,‬אתה‬
‫בוחר בדרך שמובילה להצלחה בריאיון‪ ,‬דרך שמובילה בהמשך גם להצלחה בתפקיד‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה "תאר את הממונה עליך"‬
‫‪ ‬בתשובה לשאלה "תאר את הממונה עליך"?‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫תאר את הממונה באופן חיובי ומקצועי‪,‬‬
‫הדגש את יתרונותיו הניהוליים ואת הפנים החיוביים ביכולתו המקצועית‪.‬‬
‫למד להתייחס לממונה בכבוד אפילו אם הוא לא היה אדם מושלם‪.‬‬
‫מועמד שיודע לכבד את המסגרת בה הוא עובד הוא מועמד טוב יותר ולכן יקבל עדיפות‬
‫בעיני המראיין‪.‬‬
‫הימנע מביקורתיות‪ ,‬מזלזול או מתיאור מוגזם של הממונה‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬מה לא אהבת בתפקידך?"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בשאלה זו המראיין מבקש ללמוד‪ ,‬מהם החלקים בתפקיד שפחות עניינו את המועמד‬
‫בתפקיד שקדם לזה המוצע‪ .‬זו בהחלט שאלה קשה שמציגה בפני המרואיין אתגר‬
‫מורכב‪ .‬הוא נדרש לפרט היבטים שליליים שהיו בעבודתו‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫ענה בביטחון‪ ,‬השתדל לא להסס או לענות בציניות על השאלה‪.‬‬
‫יש מרואיינים שרואים בשאלה כזו פגיעה‪ ,‬כאילו המראיין מנסה לערער את ביטחונם‪ .‬אבל‬
‫מומלץ לזכור שזכותו המלאה של המראיין לשאול שאלה כזו‪.‬‬
‫התייחס לעניינים ספציפיים ומוגדרים שחשיבותם פחותה לצורך ההצלחה בתפקיד העתידי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מנהל שיווק יכול להשיב שהדברים שאהב פחות בתפקידו היו עבודת הניירת‬
‫ועבודות משרדיות‪ .‬אלה הם בדרך כלל תחומים שאינם מרכזיים בתפקידו של מנהל שיווק‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬עיקר תפקידו הוא הקשר עם הלקוחות וניהול משא ומתן‪.‬‬
‫סיים את התשובה בחזרה על נקודות שעניינו אותך ושבהם הוכחת יכולת‪.‬‬
‫דוגמה א'‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫בריאיון לתפקיד מנהל פיתוח בחברת היי‪-‬טק המראיין שואל‪" :‬מה לא אהבת‬
‫בתפקידך?"‬
‫המרואיין עונה‪" :‬כמובן שהיו דברים שלא אהבתי‪ .‬זה טבעי‪ ,‬לא? אני חושב שפחות‬
‫נהניתי ממצב החברה‪ ,‬מן האופן הניהולי של החברה‪ ,‬מן הנפשות הפועלות ומן היחסים‬
‫עם ההנהלה הבכירה שלא הייתה קשובה למה שקורה אצלנו במחלקה‪".‬‬
‫שאלה‪" :‬מה לא אהבת בתפקידך?"‬
‫‪ ‬גישה זו ביקורתית מדי‪ .‬המרואיין מתייחס לממונים ולמסגרת בה עבד בחוסר הערכה‪.‬‬
‫הוא מתאר קשיים עם אנשים בארגון עובדה שעלולה להתפרש על ידי המראיין כקושי‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬כחולשה של המרואיין בקשר עם אנשים‪ .‬הוא מתאר חלקים שלא אהב‬
‫שמצביעים על בעיות מרכזיות ולא שוליות‪ .‬הוא מגלה קושי בקבלת החלטות ההנהלה‪,‬‬
‫הוא מציג קושי בקשר עם אנשים בהנהלת החברה‪ .‬עובדות אלה עלולות להכשילו‬
‫בריאיון ולעודד את המראיין לשאול שאלות נוספות בכיוון זה‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה ב'‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫בריאיון לתפקיד מנהלת כספים עונה המועמדת‪" :‬לא אהבתי את התקופה האחרונה‪,‬‬
‫הרגשתי שאי אפשר להתקדם‪ ,‬הכול מאד שעמם אותי‪ ,‬לא היה עתיד‪ ,‬לא נמצא לי‬
‫תפקיד מתאים‪".‬‬
‫במקום להתמקד בעניין ספציפי מגלה המרואיינת קושי מהותי‪ .‬היא מגלה שבסוף תקופת‬
‫עבודתה התקשתה להתמודד עם שיגרה‪ .‬המראיין יכול לפרש זאת כחוסר יכולת להתמודד‬
‫עם תסכול‪ ,‬עם שגרה‪ ,‬עם מצב לא נעים‪ .‬פרוש זה עלול להכשילה בריאיון‪ .‬היא מתארת‬
‫מצב בו השתעממה בתפקידה והנהלת החברה לא מצאה אותה מתאימה לקידום‪ .‬המראיין‬
‫יכול לחשוב שההנהלה לא קידמה אותה בשל רמת תפקוד נמוכה‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה ג'‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫בריאיון לתפקיד מנהל מכירות עונה המועמד‪" :‬לא אהבתי את המקרים שבהם לא‬
‫הצלחנו לעמוד ביעד המכירות ופחות אהבתי עבודת ניירת‪ .‬נהניתי מאוד כשהצלחנו‬
‫להשיג הישגים טובים במכירות‪".‬‬
‫מועמד זה עונה באופן נכון שמדגיש קשיים מציאותיים‪ ,‬קשיים רגילים‪ .‬הצגה זו אינה פוגעת‬
‫ברושם על יכולתו כמנהל מכירות טוב‪ .‬הוא מציג תחומים שפחות אהב‪ ,‬אך התשובה אינה‬
‫מציגה חולשה בתפקודו כמנהל מכירות‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה "מה לא אהבת בתפקידך?"‬
‫בתשובה לשאלה "מה לא אהבת בתפקידך"?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התמודד עם השאלה‪ ,‬אל תנסה להתחמק‪ ,‬הצג דברים שלא אהבת‪ ,‬אך כאלה‬
‫שהשפעתם על הצלחתך בתפקיד הייתה נמוכה‪.‬‬
‫מומלץ לתרגל את התשובה הזאת כמה וכמה פעמים מול מאמן אישי או חבר‪.‬‬
‫שאלות המבקשות לתאר קשיים עלולות לעיתים להכניס את המרואיין לדאגנות ולחץ‪.‬‬
‫זו אחת השאלות שקשה להשיב עליהן כראוי וכדאי להתכונן אליה באופן יסודי‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬למה עזבת את תפקידך?"‬
‫‪ ‬מטרת השאלה ללמוד מהן הסיבות להחלפת מקום העבודה‪.‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫יש חשיבות רבה למידע על הגורמים להחלטה על עזיבת מקום עבודה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם מועמד עזב את‬
‫מקום עבודתו הקודם על רקע סכסוך עם המנהל שלו‪ ,‬הדבר עלול להצביע על קשיים שיש לו עם סמכות‪,‬‬
‫ועם מסגרת‪.‬‬
‫במקרים בהם הסיבה לעזיבה היא התקדמות לתפקיד בכיר יותר‪ ,‬או הצעת שכר גבוהה יותר‪ ,‬התשובה‬
‫לשאלה יכולה להיות ישירה ופשוטה‪.‬‬
‫מרואיינים שעזבו תפקיד בשל התקדמות לתפקיד בכיר יותר עושים רושם טוב על כל מראיין‪ .‬גם‬
‫מרואיינים שעזבו בשל הצעת שכר טובה יותר עושים רושם של מועמדים מבוקשים ומוערכים‪ .‬במקרים‬
‫אלה יש לענות בכנות ובביטחון‪.‬‬
‫לעומת זאת במקרים בהם סיבת העזיבה של העבודה היא משבר ביחסי עבודה‪ ,‬חוסר התאמה וכו'‪,‬‬
‫הדבר מורכב יותר‪.‬‬
‫‪ ‬מרואיינים שעזבו את מקום עבודתם בשל סכסוך עם הארגון‪ ,‬או פוטרו בשל חוסר התאמה או בשל‬
‫קלקולים בתפקודם‪ ,‬עלולים להתקשות לענות על השאלה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫אם יענו בכנות שהסיבה לעזיבה היא סכסוך‪ ,‬הם עלולים להכשיל את עצמם‪ .‬במצב זה מרואיין עלול‬
‫לחוש לחץ וחשש מהשאלה‪ .‬מצד אחד הוא חושש לשקר‪ ,‬ומצד שני אמירת האמת עלולה להכשילו‪.‬‬
‫כאשר הגורמים לעזיבת העבודה בעיתיים המרואיין נמצא במצב מורכב המחייב התמודדות וחשיבה‬
‫יצירתית‪.‬‬
‫במקרים בעייתיים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אם פוטרת בשל סכסוך עם הממונה עליך‪ ,‬ההתמודדות עם הבעיה מורכבת‬
‫ולעיתים אין ברירה אלא לענות בשקר‪ .‬שקר אינו מקובל בחברה בה אנו חיים‪ ,‬הוא בניגוד לכללי‬
‫האתיקה והחינוך המקובלים‪ ,‬אך המציאות מוכיחה שלעיתים במצבים שונים בחיים זו האפשרות היחידה‬
‫להתמודדות עם המצב‪.‬‬
‫כפי שהוסבר בעמודי "אמת ושקר" יש מצבים שאמירת כל האמת עלולה לגרום לכישלון מיידי בריאיון‪.‬‬
‫אין ספק שמועמד שיענה בריאיון שהסיבה לעזיבת העבודה היא סכסוך עם הממונה יכשיל את עצמו‪.‬‬
‫במצבים אלה עדיף להסתכן בשקר מאשר בכישלון‪ .‬הצדקנים יגידו שתמיד עדיף להיות אמיתי‪ ,‬ולהגיד‬
‫רק אמת‪ ,‬הגישה של קורס זה היא שהמציאות מוכיחה שבמצבים בעייתיים שקר הוא האפשרות‬
‫העדיפה‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬למה עזבת את תפקידך?"‬
‫‪ ‬במצבים קשים כאלה אפשר לתאר את העזיבה באחת מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫רצון להתקדם בתפקיד‪,‬‬
‫שיפור תנאי שכר‪,‬‬
‫קבלת הצעה מחברה מתקדמת יותר‪,‬‬
‫שינוי תחום מקצועי‪,‬‬
‫שינוי מקום מגורים‪,‬‬
‫החלטה לצאת לתקופת לימודים‪,‬‬
‫יציאה לחופשת לידה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה א'‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫בריאיון לתפקיד מנהל אדמיניסטרציה המראיין שואל‪" :‬למה עזבת את תפקידך?"‬
‫המרואיין עונה‪" :‬עזבתי כי התנאים לא היו מספקים‪ ,‬הבטיחו לי דברים שלא קוימו‪,‬‬
‫הממונה עלי היה אדם לחוץ‪ ,‬שהפר חוזים עם אנשים באופן קבוע‪".‬‬
‫‪ ‬במקום להסתפק ברצון לשפר תנאים כלכליים‪ ,‬מתאר המרואיין מערכת יחסים לא‬
‫תקינה עם הממונה‪ .‬זו גישה מוטעית שעלולה להכשיל את הריאיון‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה "למה עזבת את תפקידך?"‬
‫‪ ‬בתשובה לשאלה "למה עזבת את תפקידך"?‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫הימנע מלחפש אשמים לעזיבתך‪.‬‬
‫אל תאשים לא את המסגרת ולא את הממונה עליך‪.‬‬
‫אם אתה חש פגיעה וכעס מהסיבה שבגללה עזבת את עבודתך‪ ,‬אל תציג זאת בראיון‪ ,‬שכן‬
‫אין זה המקום לפרוק כעסים‪ .‬כשאתה מגיב בכעס‪ ,‬אתה חושף עצמך לשאלות מביכות‪.‬‬
‫הצג שיקולים ענייניים לעזיבה‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫תפקיד מעניין יותר‪,‬‬
‫חברה מתקדמת יותר‪,‬‬
‫טכנולוגיה מתקדמת יותר‪,‬‬
‫קידום בשכר‪,‬‬
‫קידום לתפקיד בכיר יותר‪,‬‬
‫סיום חוזה‪,‬‬
‫רצון לשנות תחום התמחות‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬מהן תכונותיך הטובות?"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מרואיינים בעלי הערכה עצמית נמוכה נבוכים בדרך כלל מן השאלה‪ .‬הם מגיבים‬
‫בחיוך נבוך ועונים‪" :‬אני מעדיף שאחרים יציגו את יתרונותיי"‪.‬‬
‫אחרים‪ ,‬שוב בגלל הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬נוטים לניפוח והגזמה ומתארים עצמם‬
‫כ"סופרמנים"‪ .‬שתי התגובות מורות על חוסר ביטחון ואינן עושות רושם טוב‪ .‬הגזמה‬
‫בתיאור התכונות הטובות‪ ,‬או הימנעות מהצגתן‪ ,‬יוצרים רושם לקוי‪.‬‬
‫מי שמגיע לריאיון בתחושת הערכה עצמית‪ ,‬יראה את השאלה כהזדמנות להציג את‬
‫יתרונותיו‪ .‬מועמד כזה יחוש בטוח בתכונותיו הטובות ויציגן בביטחון ובטון החלטי‪.‬‬
‫בריאיון עבודה מומלץ להציג תכונות שיש להן משמעות לגבי ההצלחה בתפקיד‪,‬‬
‫ושמדגישות את הצד המקצועי והרציני כעובד‪.‬‬
‫לתפקידי ביצוע וניהול מומלץ לפרט ‪ 4-3‬תכונות שמאפיינות אותך מתוך הרשימה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫כושר שכנוע‬
‫החלטיות‬
‫ייצוגיות‬
‫כושר ארגון וסדר‬
‫סמכותיות‬
‫יוזמה‬
‫הנעת אחרים‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫אחריות‬
‫חברתיות‬
‫מסירות‬
‫הישגיות‬
‫חריצות‬
‫דינאמיות‬
‫מנהיגות‬
‫שאלה‪" :‬מהן תכונותיך הטובות?"‬
‫‪‬‬
‫לתפקידי ביצוע וניהול הימנע מהצגת תכונות פסיביות כמו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫לתפקידי שיווק מומלץ להוסיף‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫כושר הדרכה יחסי אנוש כושר ארגון‬
‫לתפקיד מהנדס מומלץ להוסיף‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת ארגון אחריות‪ ,‬סדר דייקנות‬
‫לניהול כוח אדם מומלץ להוסיף‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת שכנוע יצירתיות אנרגטיות עמידות יוזמה‬
‫לניהול כספים מומלץ להוסיף‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫יצירתיות יחסי אנוש יוזמה ותכנון‬
‫לניהול מכירות מומלץ להוסיף‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫כנות הקשבה יושר תובנה אנושיות התחשבות רגישות‬
‫תכנון כושר טכני יחסי אנוש‬
‫לתפקיד מהנדס תוכנה‪ :‬מומלץ להוסיף‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שיטתיות ארגון סבלנות כושר ניתוח יצירתיות‬
‫בתשובה לשאלה "מהן תכונותיך הטובות?"‬
‫אל תצטנע‪ ,‬האמן ביכולותיך הטובות‪ ,‬התייחס לעצמך בהערכה‪ ,‬הצג תכונות‬
‫טובות שיש בך ומתאימות לדרישות התפקיד‪ .‬ענה באופן ישיר ובוטח‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬מהן תכונותיך השליליות?"‬
‫‪ ‬מרואיינים רבים מתקשים לענות על שאלה זו‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫יש שעונים למראיין במבוכה‪" :‬איני יודע‪".‬‬
‫יש שעונים למראיין בציניות‪" :‬איני חושב שיש לי תכונות שליליות‪ ".‬אחרים מנסים לעקוף את השאלה בתשובה לא‬
‫משכנעת כמו‪" :‬אני עובד שעות רבות מדי והדבר פוגע בחיי המשפחה שלי‪".‬‬
‫‪ ‬תגובות אלה מציגות את המרואיין באופן לקוי‪ ,‬כמועמד שאינו מתמודד כשמוצגות לו שאלות קשות‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ לענות באופן ישיר‪ ,‬בוטח‪ ,‬לא מהוסס‪ .‬המראיין מצפה שגם מול שאלה לא נעימה המרואיין יוכיח כושר‬
‫התמודדות‪ .‬לעיתים קרובות הטון של התשובה משפיע יותר מהתוכן‪ .‬הטעות של מרואיינים רבים היא להסס‪,‬‬
‫לחשוש מהשאלה‪ ,‬להיזהר מהתשובה‪ ,‬לפחד שתשובה אחת תכשיל את כל הריאיון‪ .‬מרואיינים לחוצים לעיתים‬
‫מנסים להתחמק מהתמודדות עם השאלה ועונים‪":‬אני לעיתים מקפיד מידי על עקרונותי‪ ,‬אך אני מודע לכך"‪ .‬זו‬
‫תשובה מתחמקת שעושה רושם גרוע בריאיון‪.‬‬
‫הדרך לעבור בהצלחה את השאלה היא לענות על תכונות חלשות אמיתיות‪ ,‬ללא פחד‪ .‬גם‬
‫מרואיין שיענה שאחת מתכונותיו החלשות היא עודף רגישות‪ ,‬יצליח לעשות רושם טוב אם‬
‫טון התשובה יהיה ישיר ובוטח‪ .‬לעומת זאת מרואיין שיענה את אותה התשובה בחשש‬
‫יעשה רושם גרוע‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ כמובן לא להפריז בהצגת תכונות חלשות‪ ,‬המטרה אינה להתפאר בתכונות החלשות‪ ,‬מצד שני אין‬
‫להתחמק מתשובה אמיתית‪ .‬כדאי להתמקד בתכונות שליליות שפחות חשובות להצלחה בתפקיד העתידי‪.‬‬
‫השיטה המומלצת כהכנה לשאלה זו היא לערוך רשימה מפורטת של תכונות חלשות שיש בך‪ ,‬ולבחור מתוכן את‬
‫אלה שפחות חשובות בעיניך לתפקיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דוגמה‪ :‬בריאיון לתפקיד של מנהל כספים בחברה תעשייתית המראיין שואל‪" :‬מהן תכונותיך השליליות?"‬
‫המרואיין יודע שהוא אדם אימפולסיבי‪ ,‬לפעמים קצת תוקפן ועקשן‪ ,‬ביקורתי כלפי עצמו וכלפי אנשים אחרים‪ ,‬מנהל נוקשה ולוחץ‪.‬‬
‫בתשובה לשאלת המראיין‪ ,‬הוא בוחר להציג רק מקצת תכונותיו השליליות שאינן פוגעות בהצלחה בתפקיד‪.‬‬
‫המרואיין עונה‪" :‬אני ביקורתי כלפי עצמי ועקשן ‪".‬‬
‫זו תשובה שמתארת אמנם חלק מהתכונות השליליות‪ ,‬אבל התשובה אינה פוגעת פגיעה כלשהי בסיכויי המועמד‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה "מהן תכונותיך השליליות?"‬
‫בתשובה לשאלה "מהן תכונותיך השליליות"?‬
‫אל תתחמק‪ ,‬ענה באופן ישיר ובוטח‪ .‬אל תהסס ואל תחשוש להציג תכונה חלשה‪ ,‬לכל‬
‫האנשים שחיים על כדור הארץ יש תכונות חלשות‪ ,‬כך שאין טעם לברוח מהשאלה‪.‬‬
‫התמודד באופן ישיר‪ ,‬הצג תכונות שליליות אמיתיות אך לא בצורה מופרזת‪ ,‬תכונות‬
‫שהשפעתן על ההצלחה בתפקיד נמוך‪.‬‬
‫תכונות שליליות שמומלץ להציג בראיון הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫חשדנות‬
‫עקשנות‬
‫ביקורתיות‬
‫פרפקציוניזם‬
‫תובענות (דרישה בלתי מתפשרת)‬
‫שתלטנות (לתפקידי ניהול ומכירות)‬
‫חוסר חוש הומור‬
‫רגישות‪( .‬לתפקידי שירות‪ ,‬כח אדם והדרכה)‬
‫חוסר אסרטיביות (לתפקידי תוכנה)‬
‫שאלה‪" :‬מהן שאיפותיך לעתיד?"‬
‫‪ ‬המראיין מבקש ללמוד על שאיפותיו של המועמד ולבדוק האם הן מתאימות לדרישות התפקיד‪.‬‬
‫‪ ‬יש מרואיינים שמתלבטים בתשובתם‪" :‬זה תלוי‪ ,‬או שאמשיך בשיווק או שאפנה לתחום חדש‪ ".‬יש‬
‫מרואיינים שעונים בהתחמקות‪" :‬איני יודע‪ ,‬מי יכול לדעת מה יהיה בעוד כמה שנים?" יש מרואיינים‬
‫שעונים בשאלה‪" :‬באיזה תחום אתה מתכוון?" יש שעונים על תחומים אישיים‪" :‬בשנים הבאות אני‬
‫מקווה להרחיב את משפחתי‪".‬‬
‫‪ ‬הסיבות לתגובות אלה הן‪:‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫המרואיין חסר החלטיות‪ .‬הוא אינו יודע באיזה כיוון תעסוקתי הוא מעוניין‪ ,‬הרושם שהוא יוצר על המראיין‬
‫הוא של מועמד חסר החלטיות‪.‬‬
‫המרואיין חושש ממה שהמראיין חושב עליו ומציג התלבטות כדרך להתגונן‪.‬‬
‫המרואיין מרוכז במשפחתו יותר מאשר בקרירה שלו‪.‬‬
‫זכור!‬
‫הגעת לראיון כי אתה רואה את עתידך בתחום אליו אתה מתראיין‪ .‬אם‬
‫אינך רואה עצמך ממשיך בכיוון התפקיד אין טעם להגיע לראיון‪.‬‬
‫מומלץ להשיב באופן ממוקד שמדגיש שאיפות בתחום העבודה שאליה‬
‫פונים‪ .‬לדוגמה‪" :‬בשנים הבאות אני מתכוון להתקדם בתחום המכירות‪".‬‬
‫בתשובה לשאלה "מהן שאיפותיך לעתיד?"‬
‫בתשובה לשאלה "מהן שאיפותיך לעתיד"?‬
‫‪ ‬ענה באופן החלטי‪ ,‬הצג שאיפות בתחום העבודה המוצעת‪ .‬אין הגיון להתלבט לפני המראיין לגבי‬
‫כיוונים נוספים‪ ,‬הכיוון של המשרה המוצעת הוא הרלוונטי ובו מומלץ להתמקד‪ .‬חשוב להציג‬
‫שאיפות ריאליות ורלוונטיות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם אתה מתמודד לתפקיד ניהולי‪ ,‬הצג שאיפות לעתיד בתחום הניהולי‪ .‬אם את מועמדת‬
‫לתפקיד מהנדסת תוכנה‪ ,‬הציגי שאיפות להמשיך ולעסוק בפיתוח תוכנה‪ .‬אם אתה מועמד לעבודה‬
‫בבנק‪ ,‬הצג שאיפות להתקדם בתחום הכלכלי הניהולי‪.‬‬
‫‪ ‬השאיפות העתידיות צריכות להתאים לתפקיד העתידי‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬נוצרת חוסר התאמה בין‬
‫צורכי התפקיד ובין השאיפות העתידיות של העובד‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬לאיזה שכר אתה מצפה?"‬
‫‪ ‬אחת השאלות שמחפשי עבודה מתקשים להתמודד איתה במהלך ראיון עבודה היא השאלה‪:‬‬
‫"לאיזה שכר אתה מצפה?"‬
‫יש מרואיינים שחוששים שאם ידרשו שכר גבוה הם יפסלו‪ ,‬ולכן הם מציגים דרישת שכר נמוכה‪ ,‬הם בדרך כלל יענו‪:‬‬
‫"השכר אינו החלק שמעניין אותי‪ ,‬חשוב לי יותר להתקבל לעבודה‪ ".‬תשובה זו מצביעה על הערכה עצמית נמוכה‬
‫ומשאירה רושם שלילי‪.‬‬
‫מרואיינים אחרים חוששים שאם יבקשו שכר נמוך מידי‪ ,‬הם יוערכו פחות ולכן הם מגזימים בדרישת השכר‪ ,‬אם‬
‫לדוגמה השכר הממוצע במקצוע שלהם הוא ‪ ₪ 9000‬הם יענו‪" :‬אני מצפה לשכר של ‪ ₪ 13000‬לחודש‪ ".‬הם‬
‫יודעים שהדרישה אינה סבירה‪ ,‬אך הם מקוים שזה יעשה רושם על המראיין‪ .‬טקטיקה זאת אינה מומלצת‪,‬‬
‫דרישות השכר בריאיון חייבות להיות הגיוניות ומתאימות למצב המשק‪.‬‬
‫אם המשק במצב של חוסר בעובדים ניתן לבקש יותר שכר‪ ,‬אך אם המשק במצב של עודף עובדים יש‬
‫להתאים את דרישות השכר למצב‪.‬‬
‫‪ ‬מצב דומה מתפתח לעיתים ביחסי אהבה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬גבר מכיר בת זוג חדשה שמושכת אותו מאוד‪ .‬היא יפה‪,‬‬
‫משכילה‪ ,‬כריזמטית ובתוכו הוא מלא התלהבות מהאישה שפגש‪ .‬אך בתוכו מתעוררים גם קולות אחרים‪ ,‬בגלל‬
‫הערכה עצמית נמוכה הוא חושש שהיא לא תתלהב ממנו באותה מידה ולכן הוא מתנהג כאילו הוא לא מעוניין‬
‫בה‪ ,‬בזלזול‪ ,‬כאילו יש לו אהבות אחרות‪ ,‬כאילו הפגישה אינה חשובה לו‪ .‬כמו מרואיין שמציג דרישות שכר‬
‫מופרזות כדי להרשים‪ ,‬גם הגבר מתנהג בצורה מטעה כדי לעשות רושם‪ .‬גישה זו מוטעית‪ .‬ביחסי אהבה ובמשא‬
‫ומתן על שכר מומלץ להציג את צרכיך באופן מכובד ואמיתי‪.‬‬
‫שאלה‪" :‬לאיזה שכר אתה מצפה?"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ההמלצה היא איפה לבקש שכר ריאלי‪ ,‬שמתאים לדרישות השוק‪ .‬כל מעסיק מוכן לקבל עובד טוב‬
‫אם עלות שכרו הגיונית‪ .‬אם המשק במצב של ביקוש עובדים ניתן לדרוש שכר גבוה יותר‪ .‬לעומת‬
‫זאת אם המשק במצב של חוסר של מקומות עבודה יש לקחת את זה בחשבון ולדרוש שכר‬
‫שמתאים למציאות בו המשק מצוי‪.‬‬
‫מי שמאמין בעצמו מציג עצמו באופן אמיתי‪ ,‬ללא חשש ודורש שכר שמתאים לתפקיד אליו הוא‬
‫מועמד‪ .‬הפרזה או הצגת דרשות שכר נמוכות חושפות את חוסר בטחונו של המועמד‪.‬‬
‫מכיוון שמשא ומתן על שכר הוא נושא מורכב שעלול לעורר מחלוקת וקשיים‪ ,‬מומלץ במידת‬
‫האפשר לדחות את הדיון בעניין זה לפגישה הקובעת‪ .‬מומלץ לא ליזום דיון על שכר בריאיון ראשון‪.‬‬
‫המטרה בריאיון ראשון היא ליצור רושם חיובי ולא לעורר התנגדויות מיותרות‪ .‬כשההחלטה לגבי‬
‫המועמד חיובית‪ ,‬קל יותר לנהל משא ומתן על שכר‪.‬‬
‫יש מקרים בהם המראיין מבקש לקבל תשובה על גובה השכר כבר בראיון הראשון‪ .‬הוא מעוניין‬
‫להכניס את נתון השכר כגורם המשפיע על ההחלטה את מי מרשימת המועמדים לבחור לתפקיד‪.‬‬
‫באופן טבעי מעסיק יעדיף מועמד שדורש פחות שכר‪ ,‬אך הדבר אינו נכון תמיד‪ .‬בהרבה מקרים‬
‫המראיין יהיה מוכן להציע שכר גבוה יותר למועמד ששכנע אותו‪ ,‬שעשה עליו רושם בוטח ומקצועי‪,‬‬
‫כך שהצלחה בריאיון מאפשרת גם לנהל משא ומתן מנקודת כוח‪.‬‬
‫בכל מקרה לפני ראיון מומלץ להכיר מראש את השכר הממוצע לתפקיד המוצע‬
‫ולדרוש באופן בוטח והחלטי שכר דומה‪ .‬בחברות מבוססות ניתן לדרוש מעט‬
‫יותר‪ ,‬מועמדים עם ניסיון טוב יכולים לדרוש שכר גבוה יותר‪ ,‬מועמדים בעלי‬
‫השכלה ממוסדות מוערכים כמו הטכניון יכולים לבקש מעט יותר‪ ,‬אך בכל מקרה‬
‫יש להימנע מהפרזה‪ ,‬מדרישת שכר לא הגיונית‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה "לאיזה שכר אתה מצפה?"‬
‫‪ ‬בתשובה לשאלה "לאיזה שכר אתה מצפה"?‬
‫‪ ‬הכלל החשוב ביותר ‪ -‬דרוש שכר הוגן‪ .‬בריאיון ראשון מומלץ‬
‫להימנע מעיסוק בשכר‪ .‬משא ומתן על שכר הוא תהליך מורכב‬
‫וקשה‪ .‬יש להימנע מלעסוק בו בריאיון ראשון‪ .‬במקרים בהם‬
‫המראיין דורש תשובה במהלך הפגישה הראשונה יש להשיב על‬
‫כך‪ .‬הכר את תנאי השכר הנהוגים במשרה אליה אתה מתראיין‪,‬‬
‫ודרוש שכר מתאים‬
‫שאלה‪" :‬למה אתה מתאים לתפקיד?"‬
‫‪ ‬מרואיינים בעלי הערכה עצמית נמוכה נלחצים משאלה זו‪ ,‬הם לעיתים אפילו רואים בה שאלה עוינת‬
‫ופרובוקטיבית‪ ,‬כאילו המראיין מערער על יכולתם להתאים לתפקיד‪ .‬ככל שהמרואיין פגיע ורגיש יותר‪ ,‬כך הוא‬
‫יתקשה לענות באופן משכנע על שאלה זו‪.‬‬
‫‪ ‬זכור!‬
‫למראיין זכות לשאול שאלה זו‪ ,‬זכותו לבחון את היכולת שלך‪ .‬חובתך לענות על השאלה באופן משכנע‪ ,‬להוכיח‬
‫את התאמתך ולהתגבר על ספקנותו של המראיין‪ .‬הדרך המומלצת היא התמקדות בניסיון העבר‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה‪ :‬בריאיון לתפקיד מנהל שיווק‪ ,‬המראיין שואל‪" :‬למה את חושבת שאת מתאימה לתפקיד?"‬
‫המרואיינת עונה‪" :‬בשנים ‪ 1999-1995‬ניהלתי את מערך השיווק בחברת "מקסימה"‪ .‬במהלך עבודתי‬
‫הבאתי לגידול של ‪ 40%‬בהיקף המכירות של החברה מדי שנה‪ .‬ניהלתי צוות של ‪ 15‬אנשי מכירות והייתי‬
‫חברה בהנהלת המפעל‪ .‬הניסיון הזה מוכיח באופן ברור שאני מתאימה לנהל את מערך השיווק בחברתכם‪".‬‬
‫‪ ‬המרואיינת לא ראתה בשאלת המראיין שאלה עוינת‪ ,‬אלא הזדמנות להציג את ניסיונה החיובי בעבר כראיה‬
‫להתאמתה לתפקיד המוצע‪ .‬זו הגישה הנכונה‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה "למה אתה מתאים לתפקיד?"‬
‫בתשובה לשאלה "למה אתה מתאים לתפקיד"?‬
‫‪ ‬התמקד בניסיונך בעבר‪ ,‬בתחומים שהצטיינת בהם‪ ,‬הצג נתונים מעברך המקצועי‬
‫שמראים שיש לך יכולת לבצע את התפקיד בהצלחה‪.‬‬
‫תרגול והדרכה לקראת ראיון‬
‫‪ ‬חשוב לתרגל את מהלך הראיון עם חבר או עם איש מקצוע קודם שהראיון נערך בפועל‪ .‬כדאי‬
‫לתרגל את כל השאלות שסביר כי יועלו במהלך הראיון‪ .‬ככל שמתרגלים את השאלות בצורה‬
‫רצינית ויסודית יותר‪ ,‬הסיכויים להצליח עולים‪.‬‬
‫‪ ‬הכנה אישית לראיון ב"מכון נועם" כוללת מפגש בן שעתיים עם פסיכולוג‪ .‬במהלך המפגש‬
‫הפסיכולוג מציג בפני המרואיין את השאלות הקשות והמביכות ביותר‪ .‬הפסיכולוג המדריך בוחן את‬
‫יכולתו של המרואיין להתמודד באופן יעיל עם שאלות המראיין‪ ,‬בייחוד עם שאלות מביכות לגבי‬
‫עברו התעסוקתי‪ .‬לאחר ביצוע התרגול‪ ,‬הפסיכולוג נותן משוב שכולל הערות לגבי תוכן הראיון‪,‬‬
‫כיצד להציג את דברי המרואיין בצורה יעילה יותר‪ ,‬ובאופן שישפר את סיכוייו לקבל את התפקיד‪.‬‬
‫הפסיכולוג גם נותן משוב התנהגותי שיסייע למרואיין לשפר את התנהגותו במהלך הראיון‪.‬‬
‫‪ ‬להכנה אישית ניתן להירשם ב"מכון נועם" או להתקשר‬
‫‪1-800-42-42-43‬‬