לקראת השתלת מח עצם

‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫מחלקת השתלות מוח עצם‬
‫המרכז הארצי להשתלת מוח‪-‬עצם‬
‫ביה"ח האוניברסיטאי‪ ,‬הדסה עין‪-‬כרם‪ ,‬ירושלים‬
‫חוברת מידע‬
‫לקראת השתלת מוח‪-‬עצם‬
‫‪2004‬‬
‫המידע המופיע בפרסום זה נועד להשכלה בלבד‬
‫ואינו מהווה חוות דעת רפואית ובכל מקרה‪ ,‬אינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי‬
‫החוברת מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד‪ ,‬אך היא מיועדת לנשים ולגברים כאחד‬
‫© כל הזכויות שמורות להדסה‬
‫אין לצלם‪ ,‬להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל אישור בכתב מאת הדסה‬
‫‪1‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫כתיבה‪:‬‬
‫הילה מנדלוביץ‪ ,‬קטיה ביידר‬
‫אחיות המחלקה להשתלת מוח‪ -‬עצם‪ ,‬הדסה עין‪-‬כרם‬
‫עריכה‪:‬‬
‫הילה מנדלוביץ‬
‫תרמו וסייעו בהכנת החוברת‪:‬‬
‫תוכן ועריכה‪ :‬עליזה סוויד‪ ,‬מתאמת ההשתלות‪ ,‬המחלקה להשתלת מוח ‪ -‬עצם‪.‬‬
‫עיצוב ועריכה‪ :‬נורית פורת‪ ,‬מרכזת תחום איכות קלינית בסיעוד‪ ,‬הדסה עין‪-‬כרם‪.‬‬
‫תוכן רפואי‪ :‬פרופ' שמעון סלוין‪ ,‬פרופ' ראובן אור‪ ,‬ד"ר מיכאל‪-‬יחיאל שפירא‪ ,‬המחלקה להשתלת‬
‫מוח‪-‬עצם‪.‬‬
‫תזונה‪ :‬קארן ראקט‪ ,‬קרן הרשקוף‪ ,‬שושנה לנג‪ ,‬מחלקת תזונה ודיאטה‪.‬‬
‫שירות סוציאלי‪ :‬לבנת וידר‪ ,‬עובדת‪-‬סוציאלית במחלקה להשתלת מוח‪-‬עצם‪.‬‬
‫פרזיס‪ :‬שמחה סמואל‪ ,‬היחידה לפרזיס‪ ,‬המחלקה להשתלת מוח‪-‬עצם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫מטופל‪/‬ת יקר‪/‬ה‪,‬‬
‫בתקופה הקרובה תתאשפז‪/‬י במחלקתנו לצורך השתלת מוח‪-‬עצם‪ ,‬מלווה בבני משפחתך וקרוביך‪.‬‬
‫טרם כניסתך לאשפוז‪ ,‬ברצוננו להכיר לך את מחלקתנו‪ ,‬חברי הצוות המטפל‪ ,‬תהליך ההכנה להשתלה‪,‬‬
‫ההשתלה עצמה‪ ,‬וכן‪ ,‬המהלך הצפוי שלאחריה‪.‬‬
‫המידע המובא בחוברת נועד להקל עליך ועל משפחתך את תהליך הקליטה וההסתגלות למחלקה‪ ,‬ולסייע לך‬
‫במהלך האשפוז‪.‬‬
‫צוות המחלקה עומד לשירותך‪ ,‬למענה על שאלות‪ ,‬להתייעצות‪ ,‬ולתמיכה‪ .‬אנא‪ ,‬פנה‪/‬י אלינו בכל הנדרש‬
‫ונשמח לעמוד לרשותך בכל עת‪.‬‬
‫אנו מקווים כי אשפוזך אצלנו יהיה קצר‪ ,‬ומאחלים לך בריאות שלמה‪.‬‬
‫בברכה‬
‫צוות המחלקה להשתלת מוח‪-‬עצם‬
‫‪3‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫מידע וטלפונים‪:‬‬
‫מרכזיית הדסה‪:‬‬
‫מנהל המחלקה‪:‬‬
‫‪02 - 6777111‬‬
‫פרופ' שמעון סלוין‪ ,‬דרך המרכזיה של הדסה‪.‬‬
‫מנהל טיפול‪-‬יום וסגן מנהל המחלקה‪ :‬פרופ' ראובן אור‪ ,‬דרך המרכזיה של הדסה‪.‬‬
‫אחות ראשית‪:‬‬
‫‪02 - 6776693‬‬
‫מתאמת השתלות מוח עצם‪ :‬גב' עליזה סוויד‪ ,‬דרך המרכזיה של הדסה‪ ,‬במכשיר ‪.74470‬‬
‫העובדת הסוציאלית של המחלקה‪ :‬גב' לבנת וידר‪ ,‬דרך המרכזייה של הדסה במכשיר ‪ 32 - 405‬או‬
‫להשאיר הודעות בטלפון‪:‬‬
‫‪02 - 6776573‬‬
‫מחלקה – תחנת אחות‪02 - 6776680 / 90 :‬‬
‫פקס במחלקה‪:‬‬
‫‪02 - 6776693‬‬
‫פקס במשרדים‪:‬‬
‫‪02 - 6422731‬‬
‫טיפול יום מוח עצם‪:‬‬
‫‪02 - 6778233‬‬
‫יחידת פרזיס‪:‬‬
‫‪02 - 6777329 ,02 - 6778249‬‬
‫בנק הדם‪:‬‬
‫‪02 - 6776047‬‬
‫‪4‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫תוכן החוברת‬
‫מהו מוח‪ -‬עצם‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫סידורים לפני האשפוז‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫מידע לקראת האשפוז במחלקה‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫הטיפול המכין להשתלה‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫ההשתלה – עירוי של תאי מוח העצם‬
‫עמ' ‪24‬‬
‫תקופת הבידוד‬
‫עמ' ‪25‬‬
‫קליטת השתל‬
‫עמ' ‪26‬‬
‫שחרור‬
‫עמ' ‪27‬‬
‫סיבוכים שעלולים להופיע סביב תקופת ההשתלה‬
‫עמ' ‪28‬‬
‫רגשות ותחושות‬
‫עמ' ‪31‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪ .1‬מפה סכמתית של הדסה‬
‫עמ' ‪34‬‬
‫‪ .2‬רשימת בדיקות ופעולות לפני ההשתלה‬
‫עמ' ‪35‬‬
‫‪ .3‬מה כדאי להביא לאשפוז‬
‫עמ' ‪36‬‬
‫‪ .4‬נוהל טיפול פה‬
‫עמ' ‪37‬‬
‫‪ .5‬הנחיות תזונתיות לכימותרפיה והקרנות‬
‫עמ' ‪39‬‬
‫‪ .6‬נוהל בידוד‬
‫עמ' ‪43‬‬
‫‪ .7‬הנחיות תזונתיות לאחר השתלה‬
‫עמ' ‪45‬‬
‫‪5‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫מהו מוח‪-‬עצם?‬
‫מוח‪-‬העצם הוא רקמה של תאי‪-‬גזע )תאי אב( הממוקמת בחלק הספוגי של עצמות הגוף הגדולות‪ ,‬שם‬
‫הם מתחלקים ומבשילים לשורות השונות של תאי‪-‬הדם‪ .‬תאי‪-‬הגזע אחראים ליצירתם של כל תאי‪-‬הדם‬
‫החשובים‪:‬‬
‫‪ .1‬כדוריות אדומות )‪ - (Erythrocytes‬שתפקידם בהובלת חמצן לרקמות הגוף‪.‬‬
‫‪ .2‬כדוריות לבנות )‪ (Leucocytes‬המגינות על הגוף מפני זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים‪ ,‬נגיפים‬
‫ופטריות‪ .‬קיימים מרכיבים שונים לכדוריות הלבנות‪ ,‬כאשר הגרנולוציטים מהווים את הרוב‪.‬‬
‫ייחודם הוא בחלוקת המהירה בעת זיהום וחיסול של הגורם המזהם‪.‬‬
‫‪ .3‬טסיות )טרומבוציטים ‪ ,(Plateletes -‬האחראים לקרישת דם‪.‬‬
‫כאשר תאי הדם מבשילים הם משתחררים ממוח‪-‬העצם לזרם הדם ומחליפים את התאים שהזדקנו או‬
‫נהרסו‪ .‬הפרעה בתפקודו התקין של מוח‪-‬העצם מהווה סכנה ממשית לבריאות האדם ולחייו‪.‬‬
‫מתי מבצעים השתלת מוח‪-‬העצם?‬
‫השתלת מוח‪-‬עצם משמשת לטיפול במחלות קשות רבות‪ ,‬שלא הגיבו לשיטות טיפול אחרות‪ ,‬בילדים‬
‫ומבוגרים‪ .‬מחלות אלה כוללות מחלות ממאירות של מערכת הדם )כמו לוקמיות ולימפומות(‪ ,‬הפרעות לא‬
‫ממאירות בתפקוד מערכת הדם )כמו אנמיה אפלסטית – חסר דם וטלסמיה(‪ ,‬בגידולים ממאירים מוצקים‬
‫)כמו סרטן השד וסרטן האשכים(‪ ,‬במחלות אוטואימוניות‪ ,‬במצבים של חסר חיסוני קשה )‪(SCID‬‬
‫ובמחלות גנטיות שונות‪.‬‬
‫סוגי השתלות‬
‫קיימים סוגים שונים של השתלה‪ ,‬בהתאם לסוג התורם‪ .‬סוגי ההשתלה השכיחים ביותר הם‪:‬‬
‫השתלה עצמית )‪(Autologous‬‬
‫תאי‪-‬האב במוח העצם של המטופל עצמו משמשים כמקור להשתלה‪ .‬תאי‪-‬האב נאספים מהמטופל לפני‬
‫הטיפול הכימותרפי ונשמרים בתנאי הקפאה‪ .‬לאחר קבלת הכימותרפיה‪ ,‬כהכנה להשתלה‪ ,‬מוחזרים‬
‫תאי‪-‬האב למטופל בתהליך ההשתלה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫השתלה אלוגנאית )‪ – (Allogeneic‬השתלה מתורם‬
‫בסוג זה יש אפשרות לתרומת תאי‪-‬אב של מוח העצם מארבעה סוגי תורמים כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬השתלה סינגנאית ‪ -‬התורם הוא תאום זהה של מקבל‪ .‬במקרה זה קיימת זהות תורשתית בין‬
‫התורם למקבל ואין שום מחסום חיסוני‪.‬‬
‫‪ .2‬תורם בן‪-‬משפחה )בדרך כלל‪ ,‬אח או אחות(‪ ,‬בעל סיווג רקמות מתאים )מערכת ה‪.(HLA -‬‬
‫‪ .3‬תורם שאותר ממאגר תורמי מוח‪-‬עצם בארץ ובעולם‪ .‬הוא נבחר כאשר לא נמצא תורם‬
‫מתאים במשפחה‪.‬‬
‫‪ .4‬תורם מבני המשפחה‪ ,‬שסיווג הרקמות שלו מתאים רק חלקית למקבל )מינימום מחצית –‬
‫‪ .(haploidentical‬הוא נבחר כאשר אין תורם מתאים מבני המשפחה ולא נמצא תורם מתאים‬
‫במאגר תורמי מוח‪-‬העצם‪.‬‬
‫מידת ההתאמה שנמצאת בבדיקת סיווג הרקמות בין התורם למקבל‪ ,‬מהווה בסיס למידת הצלחת‬
‫ההשתלה מתורם‪ .‬בדיקת ההתאמה מתבצעת מדגימות הדם של המקבל והתורם הפוטנציאלי במעבדה‪,‬‬
‫ומהווה בדיקה ראשונית לאיתור התורם המתאים‪ .‬יכולה להיות התאמה מלאה או חלקית‪.‬‬
‫כיצד נבחר סוג ההשתלה המתאים לך?‬
‫הרופא המטפל יידון אתך בסוג ההשתלה המתאים לך‪ ,‬בהתאם לסוג מחלתך‪ ,‬לשלב בו היא נמצאת‬
‫ולאפשרויות הקיימות בהתאם לזיהוי התורם המתאים‪.‬‬
‫תהליך ההשתלה‬
‫תהליך ההשתלה כולל ‪ 5‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬סידורים לפני האשפוז – בשלב זה תעבור בדיקות כלליות להערכת מצב בריאותך‪ ,‬יותקן‬
‫בגופך עירוי בוריד מרכזי לצורך לקיחת בדיקות דם ומתן תרופות‪ ,‬יימצא התורם המתאים לפי‬
‫בדיקות דם‪ .‬במטופלים המיועדים להשתלה עצמית או במטופלים ללא עדות למחלה פעילה‬
‫)"רמיסיה"( ייאספו תאי‪-‬אב ממוח העצם והם יוקפאו‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיפול המכין להשתלה – שלב זה נעשה במסגרת האשפוז במחלקה‪ .‬במהלכו תקבל‬
‫טיפול כימותרפי שמטרתו להרוס את מוח העצם הקיים וכך להכין את הגוף לקליטת השתל‪.‬‬
‫‪ .3‬ההשתלה – ביום זה יוחזר לך מוח העצם שנתרם דרך עירוי לוריד מרכזי‪ .‬לעיתים‪ ,‬עירוי‬
‫התאים מתבצע בשני ימים עוקבים‪.‬‬
‫‪ .4‬תקופת הבידוד – בתקופה זו קיימת פגיעה קשה בתפקוד מוח‪-‬העצם שלך‪ ,‬אך השתל טרם‬
‫נקלט‪ .‬לכן‪ ,‬בתקופה זו הנך חשוף מאוד לזיהומים ונמצא בבידוד הגנתי‪.‬‬
‫‪ .5‬קליטת מוח העצם והשחרור הביתה – בשלב זה מתחילים לראות את קליטת תאי‪-‬האב‬
‫שהושתלו ואתה מתחיל לקבל הדרכה והכנה לשחרור הביתה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫סידורים לפני האשפוז‬
‫סידורים משרדיים‬
‫עם קבלת ההחלטה על ביצוע ההשתלה‪ ,‬תופנה למתאמת ההשתלות כדי לתכנן את ההכנות לקראת‬
‫ההשתלה‪ .‬בשלב ראשון תופנה לקבלת אישור עקרוני להשתלה מטעם קופ"ח בה הנך מבוטח‪ .‬אישור זה‬
‫ישמש אותך כאסמכתא בכל פניה לקופ"ח לצורך קבלת התחייבות לפרוצדורות הקשורות בהשתלה‪ .‬בכל‬
‫פניה לבית‪-‬החולים‪ ,‬אם לביקור במרפאה ואם לאשפוז‪ ,‬עליך להביא עמך התחייבות מקופת החולים‬
‫שלך‪ .‬במידה והטיפול אינו מאושר על‪-‬ידי קופ"ח‪ ,‬עליך לדאוג לשלם את מחיר הבדיקות והטיפולים‪.‬‬
‫אפוטרופסות לתורם קטין‬
‫כאשר תורם מוח‪-‬העצם הנו קטין על‪-‬פי החוק )מתחת לגיל ‪ ,(18‬הן הורי המקבל והן הקטין אינם יכולים‬
‫לשמש אפוטרופוסים ולחתום על הסכמה לביצוע פרוצדורה של שאיבת תאי‪-‬אב ממוח‪-‬העצם או מהדם‬
‫ההיקפי‪ .‬בהתאם לחוק‪ ,‬ולצורך הקפדה על טובת הקטין‪ ,‬אנו מחויבים בפני הלשכה המשפטית במשרד‬
‫העבודה והרווחה לקבלת אישור מבית משפט לתרומה‪ .‬לצורך כך‪ ,‬ובהתאם להנחיות הלשכה המשפטית‪,‬‬
‫התורם הקטין וההורים )מצוידים בתעודת זהות( יפגשו לשיחה עם העובדת‪-‬הסוציאלית של מחלקתנו‪.‬‬
‫לאחר השיחה יחתמו ההורים על טופס הסכמה של הלשכה המשפטית‪ ,‬ובמידה וגיל הקטין מאפשר‪,‬‬
‫יחתום אף הוא ויכתוב הצהרה על הסכמתו לתרום את תאי‪-‬האב‪ .‬טפסים אלה נשלחים ללשכה‬
‫המשפטית אשר דואגת לקבלת אישור מבית משפט עוד באותו יום‪.‬‬
‫הבדיקות הנדרשות כהכנה לקראת השתלת מוח העצם‬
‫לאחר קבלת האישור להשתלה מקופ"ח‪ ,‬תפנה אותך מתאמת ההשתלות לבדיקות שונות‪ .‬לרוב )במידה‬
‫שיש התחייבות כספית מקופ"ח(‪ ,‬מבוצעות הבדיקות במסגרת המרפאה בהדסה‪ .‬מתאמת ההשתלות‬
‫תדאג לתאם עמך את מועדי הבדיקות הנדרשות‪ .‬אנו משתדלים להקל עליך ולרכז מספר בדיקות רב ככל‬
‫האפשר ביום אחד‪ .‬במידה ולא תקבל התחייבויות‪ ,‬הבדיקות תבוצענה בקופת‪-‬חולים והנך מתבקש‬
‫להעביר תוצאותיהן למתאמת ההשתלות‪ .‬ריכוז הבדיקות והפרוצדורות אותן יש לבצע לפני האשפוז‪,‬‬
‫נמצאות בנספח מס' ‪ 2‬בסוף החוברת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מטרת הבדיקות היא לבדוק את מצב בריאותך הכללי ולהעריך את יכולת הגוף לעמוד בתופעות הלוואי‬
‫של הטיפולים הכימותרפיים והתרופתיים הניתנים במהלך האשפוז‪ .‬הבדיקות כוללות‪:‬‬
‫בדיקות דם‪ :‬נלקחות בדיקות דם‪-‬היקפי בסיסיות‬
‫‪ .1‬ספירת דם – להערכת מצבך הכללי ולזיהוי סימני מחלה‪.‬‬
‫‪ .2‬מנגנון קרישה – להערכת תפקודי הקרישה שלך ולקבלת צפי לגבי אפשרות של דימום בעקבות‬
‫דיכוי מוח העצם‪.‬‬
‫‪ .3‬סוג דם – לידיעת סוג דמך לפני ההשתלה‪ ,‬לצורך מתן מנות‪-‬דם ומוצריו בתקופת ההשתלה‪.‬‬
‫‪ .4‬ביוכימיה – לידיעת מצבך הכללי ולזיהוי סימני מחלה או סיבוכיה‪.‬‬
‫‪ .5‬וירולוגיה – לבירור נשאות של וירוסים שונים )לדוגמא‪ :‬הפטיטיס‪ ,‬איידס ועוד(‪.‬‬
‫‪ .6‬פרופיל אנדוקריני – יבוצע לרוב בנשים בלבד‪.‬‬
‫שאיבה או ביופסיה של מוח‪-‬עצם ‪ -‬בדיקה זו חשובה ביותר‪.‬ניתן לשאוב תאי מוח‪-‬עצם לקביעת‬
‫סוג התאים ולבדיקות כרומוזומים המהווים בסיס לקביעת פרוגנוזה וחומרת המחלה‪ ,‬או יעילות הטיפול‪.‬‬
‫בדיקה תקינה אצל חולה שהיו לו הפרעות כרומוזומליות מאשרת מצב של הפוגה )רמיסיה(‪ .‬ביופסיה‬
‫נחוצה לעיתים לקבוע אנטומיה של תאים ומבנה של מוח העצם‪ .‬תוצאות בדיקה זו יהוו בסיס להשוואה‬
‫עם בדיקות חוזרות שתבוצענה לאחר ההשתלה‪ .‬הבדיקה מתבצעת במרפאת טיפול‪-‬יום על‪-‬ידי אחד‬
‫מרופאי המחלקה‪ .‬הבדיקה מתבצעת באמצעות הרדמה מקומית‪ ,‬או הרדמה כללית של מספר דקות‬
‫למניעת כל כאב ואי‪-‬נוחות‪.‬‬
‫צילום חזה – בדיקת הריאות להמצאות מחלה‪ .‬הבדיקה מתבצעת במכון הרנטגן בבניין הראשי‪,‬‬
‫בקומה ‪ 2‬במכון הרנטגן‪ .‬תוצאות הצילום יוכנסו למחשב הדסה ויועברו לרופא המטפל‪.‬‬
‫בדיקת רנטגן טומוגרפית )‪ – (CT‬במקרים מסוימים תבוצע בדיקה זו‪ ,‬להערכת הימצאות‪ ,‬מיקום‬
‫וגודל גידולים ו‪/‬או פתולוגיות אחרות‪ .‬הבדיקה מבוצעת במכון ה‪ ,CT -‬בקומה ‪ 2‬בבניין הראשי‪ .‬משך‬
‫הבדיקה כחצי שעה‪.‬‬
‫תפקודי ריאות – מטרת הבדיקה לקבוע את מידת תפקוד ריאותיך‪ .‬הבדיקה מתבצעת במכון הריאה‪,‬‬
‫בבניין הראשי בקומה ‪ .5‬לצורך הבדיקה תתבקש לשאוף ולנשוף לתוך מכשירים שונים‪ .‬משך הבדיקה‬
‫כחצי שעה‪.‬‬
‫‪ – MUGA‬מטרת הבדיקה לבדוק את תפקוד הלב‪ ,‬על‪-‬ידי בדיקת כושר התכווצות החדר השמאלי של‬
‫הלב‪ .‬הבדיקה מתבצעת במחלקה לביופיזיקה רפואית‪ ,‬בבניין שרת בקומה ת'‪ .2‬במהלך הבדיקה‬
‫מזריקים חומר סימון לוריד‪ ,‬ולאחר מכן חומר רדיואקטיבי‪ .‬לאחר כ‪ 20 -‬דקות תתבקש לשכב על מיטה‬
‫כאשר מכשיר מיפוי מכוון אליך‪ .‬משך הבדיקה ‪ 15-20‬דקות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ – ECG‬מטרת הבדיקה לבדוק את פעילות הלב‪ .‬הבדיקה מבוצעת בחדר א‪.‬ק‪.‬ג‪ .‬במרפאה הפנימית‬
‫בבניין הראשי בקומה ‪) 8‬אגף המרפאות(‪ .‬טכנאית תחבר אלקטרודות על‪-‬גבי בית החזה שלך ומכשיר‬
‫הא‪.‬ק‪.‬ג‪ .‬יבצע את התרשים‪ .‬משך הבדיקה כ‪ 5-10 -‬דקות‪.‬‬
‫בדיקת שיניים וחלל הפה – מטרת הבדיקה לאתר מוקדים שעלולים להוות מקור לזיהום במהלך‬
‫ההשתלה‪ .‬הבדיקה מתבצעת במחלקה לרפואת הפה‪ ,‬בבניין הראשי בקומה ‪ .3‬עליך לבצע צילום‪-‬סטטוס‬
‫להערכת מצב הפה ממכון רנטגן שיניים פרטי ולהביאו עמך לביקור במחלקה לרפואת הפה‪ .‬במידה‬
‫ורופאי המחלקה ימליצו על טיפולי‪-‬שיניים דחופים לפני ההשתלה‪ ,‬הנך יכול לבחור בין טפול אצל רופא‬
‫השיניים שלך או טיפול בבית‪-‬החולים‪ .‬האישור הסופי לכך שהנך מוכן להשתלה יינתן אך ורק על‪-‬ידי‬
‫רופאי המחלקה לרפואת הפה בהדסה‪ .‬חשוב לדעת כי הטיפולים בהדסה אינם מכוסים על‪-‬ידי‬
‫התחייבות קופת‪-‬חולים ועלותם חלה על המטופל‪.‬‬
‫בדיקה גניקולוגית – מטופלות לפני השתלה תופנינה לבדיקה גניקולוגית שגרתית לפני ההשתלה‪,‬‬
‫וכן יבוצע אולטרא סאונד וגינאלי‪ .‬בנשים שמקבלות וסת‪ ,‬יינתן טיפול הורמונלי למניעת הדמם הוסתי‬
‫בשל ירידת מספר הטסיות במהלך ההשתלה‪ .‬כדאי לשוחח עם רופא הנשים על אפשרות לשימור‬
‫פוריות‪.‬‬
‫פעולות רפואיות הנדרשות כהכנה לקראת השתלת מוח העצם‬
‫הכנסת צנתר לוריד מרכזי‬
‫הכנסת צנתר לוריד מרכזי נעשית לכל מטופל המועמד להשתלת מוח עצם וזאת‪ ,‬בשל ריבוי מתן עירויים‬
‫של מוצרי‪-‬דם‪ ,‬תרופות והזנה תוך‪-‬ורידית במהלך תקופת ההשתלה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬בתקופת ההשתלה נלקחות‬
‫מהמטופל מדי יום בדיקות דם‪ .‬הצנתר מאפשר לקיחת בדיקות דם מבלי לדקור את המטופל שוב ושוב‪.‬‬
‫פעולה זו‪ ,‬מתבצעת במכון הרנטגן בבניין הראשי בקומה ‪ ,2‬בחדר אנגיוגרפיה‪ .‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬הדבר נעשה‬
‫לפני האשפוז‪ ,‬במסגרת המרפאה‪ ,‬או במהלך הימים הראשונים לאשפוז‪.‬‬
‫הצנתר מוחדר בהרדמה מקומית בטכניקה כירורגית עד לוריד מרכזי קרוב ללב‪ .‬מקום יציאת הצנתר הוא‬
‫בזרוע העליונה )צנתר מסוג ‪ (PICC‬או בבית‪-‬החזה )צנתר ע"ש היקמן(‪ .‬בשל העובדה שמדובר בצנתר‬
‫הממוקם בוריד מרכזי וקרוב ללב‪ ,‬הוא חשוף מאוד לזיהומים‪ .‬כדי למנוע זאת‪ ,‬אנו מתייחסים לצנתר‬
‫בזהירות רבה ומטפלים בו בציוד ובתנאים סטריליים‪.‬‬
‫הטיפול בצנתר‪:‬‬
‫בזמן שחולף עד לאשפוז ‪ -‬יש לדאוג לביצוע שטיפת הצנתר בהפרין )חומר מונע קרישה( כדי למנוע‬
‫סתימתו‪ .‬השטיפה תבוצע פעם בשבוע על‪-‬ידי אחות במרפאה או בן‪-‬משפחה שיקבל הדרכה מתאימה‪.‬‬
‫חבישת הצנתר תוחלף פעמיים בשבוע באופן סטרילי‪ .‬בזמן מקלחת‪ ,‬יש להגן על מקום החבישה שלא‬
‫יירטב‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בזמן האשפוז ‪ -‬הצנתר יהיה בשימוש תמידי למתן נוזלים ותרופות‪ ,‬ולכן אין צורך יותר בשטיפות‬
‫הפרין‪ .‬נודה לך אם תעזור לנו להקפיד על זרימת נוזלים תמידית דרך הצנתר כדי למנוע סתימתו‪ .‬מדי‬
‫בוקר יילקחו דמים דרך הצנתר‪ .‬בכל ערב תוחלף מערכת מתן הנוזלים המחוברת לצנתר‪ .‬חבישת הצנתר‬
‫תעשה בכל יום )או לכל היותר כל יומיים(‪ ,‬לאחר המקלחת‪ .‬אין חשש להרטבת החבישה‪ ,‬כיוון שהיא‬
‫תוחלף‪ .‬כל הטיפולים באזור כניסת הצנתר ייעשו באופן סטרילי‪.‬‬
‫איסוף תאי‪-‬אב ממוח העצם‬
‫תאי‪-‬אב של מוח העצם ניתן לאסוף מהתורם או מהמטופל )במקרה של השתלה עצמית( בשתי שיטות –‬
‫מהדם ההיקפי או ממוח העצם‪ .‬הרופא המטפל הוא שמחליט באיזו שיטה ייאספו תאי‪-‬האב המיועדים‬
‫להשתלה‪.‬‬
‫איסוף תאי‪-‬אב ממחזור הדם ההיקפי )פרזיס ‪ – (Pheresis‬שיטה זו נוחה וקלה לאיסוף‪,‬‬
‫ולכן היא השיטה השכיחה כיום‪.‬‬
‫הכנת המטופל לאיסוף‪ :‬המטופל מקבל גורם גדילה הקרוי ‪ .G-CSF‬טיפול מכין זה מעודד את חלוקת‬
‫תאי‪-‬האב ויציאתם מהעצמות למחזור הדם בכמויות גדולות יותר‪ .‬גורמי הגדילה ניתנים בהזרקה תת‪-‬‬
‫עורית במשך חמישה ימים רצופים‪ .‬במהלך ימים אלה‪ ,‬יתכן ותחוש כאבי ראש קלים וכאבים בעצמות‪.‬‬
‫ניתן להקל על תופעות אלה‪ ,‬בעזרת משככי כאבים )אקמול(‪ .‬לאחר סיום ימי‪-‬ההזרקות אוספים את‬
‫התאים מן הדם ההיקפי‪.‬‬
‫מהלך הפעולה‪ :‬התורם או המטופל )כאשר מדובר בהשתלה עצמית(‪ ,‬מחובר למכונת הפרזיס דרך‬
‫הצנתר הורידי‪ .‬דם זורם מהווריד אל המכונה‪ ,‬שמפרידה ואוספת את תאי האב‪ .‬שאר מרכיבי הדם‬
‫)כדוריות אדומות‪ ,‬לבנות וטסיות( מוחזרים לתורם או למטופל דרך עירוי ורידי באמה השניה‪.‬‬
‫מקום ביצוע הפעולה‪ :‬יחידת הפרזיס הממוקמת בקומת המחלקה בבניין אולמן‪ .‬אין צורך באשפוז‪.‬‬
‫משך הפעולה‪ :‬כ ‪ 3 -‬שעות‪.‬‬
‫הסברים מפורטים נוספים‬
‫ניתן לקבל מצוות היחידה לפרזיס במספרי הטלפון ‪02-6778249--‬‬
‫‪.02-6777329‬‬
‫איסוף תאי‪-‬אב ממוח‪-‬העצם – האיסוף מתבצע בחדר ניתוח בפיקוח רופאים מומחים‪ ,‬בהרדמה‬
‫אזורית )אפידוראלית( של פלג הגוף התחתון או בהרדמה כללית‪ ,‬על‪-‬מנת שלא תחוש כאב‪ .‬במהלך‬
‫הפרוצדורה רופא מחדיר מחט לתוך חלל העצם באגן הירכיים ודרכה שואב את מוח העצם‪ .‬לאחר‬
‫האיסוף תאי‪-‬האב מסוננים ומועברים לשקיות דם‪ .‬בסיום הפעולה‪ ,‬המטופל או התורם מועברים לחדר‬
‫התאוששות עם חבישה באזור האיסוף‪ .‬החבישה נשארת במקום למשך ‪ 24‬שעות‪ .‬השחרור מבית‬
‫החולים מתבצע בדרך כלל באותו יום או למחרת‪ .‬לאחר השאיבה עלולה להיות הרגשת אי‪-‬נוחות במקום‪,‬‬
‫להקלה ניתן להשתמש משככי‪-‬כאבים לפי הצורך )אקמול‪ ,‬אופטלגין(‪.‬‬
‫במקרה שמדובר בהשתלה עצמית התאים הנאספים מהמטופל יישמרו בהקפאה עד ליום ההשתלה‪.‬‬
‫כאשר מדובר בהשתלה מתורם‪ ,‬הם ישמשו לגיבוי בעת הצורך‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫שימור פוריות‬
‫במידה ולא עברת טיפולים כימותרפיים אגרסיביים קודמים‪ ,‬ובמידה והנך מעוניין‪ ,‬ייעשה ניסיון לשימור‬
‫הפוריות שלך לעתיד‪ ,‬עוד לפני האשפוז‪.‬‬
‫גבר – המטופל מתבקש לתת דגימת זרע שתוקפא ותשמר על‪-‬שמו ולשימושו הבלעדי‪.‬‬
‫אשה – כאשר האישה נשואה ורוצה בשימור פוריות‪ ,‬נעשה ניסיון להקפאת עוברים בתהליך ‪IVF‬‬
‫)הפריית מבחנה(‪ .‬העוברים יוקפאו ויישמרו על‪-‬שמה ולשימושה הבלעדי‪ .‬באשה שאינה נשואה‪ ,‬או‬
‫כאשר תהליך הקפאת העוברים ב – ‪ IVF‬לא מצליח‪ ,‬ייעשה ניסיון להקפאת ביציות‪ .‬כיום‪ ,‬נעשה טיפול‬
‫בשיטה חדשנית‪ ,‬לשמר חלק מהשחלה‪ .‬לצורך כך יש צורך ביתוח הוצאת חלק מהשחלה והקפאתה‪.‬‬
‫התהליך הינו נסיוני וכרוך בתשלום‪.‬‬
‫איסוף תרומות של מנות טרומבוציטים לפני ההשתלה‬
‫אחת מתופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי היא ירידה בספירת הטסיות )טרומבוציטים(‪ .‬ירידה זו‬
‫עלולה לגרום לסכנה של דימום‪ .‬רוב המטופלים נזקקים במהלך אשפוזם לעירויי טרומבוציטים שמטרתם‬
‫להקטין את הנטייה לדמם‪ .‬לא ניתן לצפות את מספר המנות להן תזדקק‪ ,‬כיוון שכל מטופל מגיב לטיפול‬
‫בצורה שונה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬קיימת אפשרות לקבלת טרומבוציטים ממספר קטן של תורמים‪ ,‬כאשר כל מנה טיפולית מופקת‬
‫מתורם אחד )‪ .(Single Donor Platelets - SDP‬תהליך איסוף הטרומבוציטים שונה מתרומת דם‬
‫רגילה ונמשך יותר זמן‪ .‬האיסוף נעשה באמצעות מכשור מיוחד שנמצא בבנק‪-‬הדם‪ .‬התורמים צריכים‬
‫לעבור‪ ,‬בבנק הדם של הדסה‪ ,‬תהליך הבודק את מידת התאמתם לתת את התרומה‪ .‬תהליך זה לוקח‬
‫זמן‪.‬‬
‫גם ההתעסקות עם מציאת התורמים המתאימים וקביעת תור עבורם הינה רבה‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ כי בן‪-‬‬
‫משפחה‪ ,‬ולא המטופל בעצמו‪ ,‬ירכז את הנושא ויעמוד בקשר עם מזכירות בנק‪-‬הדם‪ .‬לצורך כך‪ ,‬יש‬
‫לפנות‪ ,‬לפני האשפוז‪ ,‬לשיחת הדרכה מסודרת במזכירות בנק הדם‪.‬‬
‫בנק‪-‬הדם ממוקם בקומת הכניסה )קרקע(‪ ,‬בבניין המרפאות )מאחורי הכספומט(‪ .‬שעות פעילות‬
‫המזכירות הן בימים א'‪ -‬ה' בשעות ‪.1600 815‬‬
‫מפה סכמטית של מבנה הדסה‪ ,‬מופיעה בנספח ‪.1‬‬
‫‪12‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫מפגשים‬
‫פגישה ראשונה עם האחות הראשית של מחלקת השתלת מוח עצם‬
‫המפגש הראשון שלך עם מחלקתנו ייערך מספר ימים לפני אשפוזך‪ .‬אז‪ ,‬תיפגש עם האחות הראשית‬
‫לשיחת היכרות עמה ועם המחלקה והנהלים הנהוגים בה‪ .‬פגישה זו הכרחית לצורך היערכות הצוות‬
‫לאשפוזך‪ .‬מומלץ לתאם פגישה זו ביום בו הנך מוזמן לבדיקות אחרות‪ .‬כדאי לבוא לפגישה עם בני‬
‫המשפחה הקרובים שילוו אותך במהלך האשפוז‪ .‬תוכל לתאם את מועד הפגישה עם האחות הראשית‬
‫בטלפון‪02 - 6776680/90 :‬‬
‫פגישה ראשונה עם העובדת הסוציאלית של המחלקה‬
‫תקופת האשפוז ארוכה יחסית ונמשכת כחודש וחצי‪ .‬הדבר מחייב התארגנות מיוחדת שלך ושל‬
‫משפחתך‪ .‬בקבלתך למחלקה תתקיים פגישת היכרות ראשונית עם העובדת הסוציאלית של המחלקה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬במטרה להכיר את הצרכים הייחודיים שלך ושל משפחתך ובמטרה לסייע לכם‪ ,‬להיערך באופן‬
‫האופטימלי לתקופת ההשתלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬העובדת הסוציאלית תיידע אותך לגבי הזכויות הסוציאליות‬
‫הרלוונטיות עבורך‪ .‬תחומים בהם ניתן להיעזר בעובדת הסוציאלית‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הכוונה בהתארגנות אישית ומשפחתית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מיצוי זכויות סוציאליות )ביטוח לאומי‪ ,‬עירייה‪ ,‬אגודה למלחמה בסרטן‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬קופ"ח(‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תווך בין המטופל ומשפחתו לבין הצוות הסיעודי והרפואי‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לווי ותמיכה במטופל ובמשפחתו הן במהלך האשפוז והן לאחר שחרורו במסגרת טיפול יום‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫תווך עם גורמים בקהילה‪.‬‬
‫יש לציין כי אין צורך להסדיר את הניירת למיצוי הזכויות לפני האשפוז‪ .‬הטפסים ניתנים במהלך האשפוז‬
‫על‪-‬ידי העובדת הסוציאלית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫מידע לקראת האשפוז במחלקה‬
‫לאחר שהתקבלה ההחלטה על ביצוע ההשתלה וסיימת לערוך את מכלול הסידורים והבדיקות תופנה‬
‫לאשפוז במחלקתנו לקבלת טיפול מכין לפני ההשתלה‪.‬‬
‫מיקום המחלקה‬
‫מחלקתנו ממוקמת בבית‪-‬חולים הדסה עין‪-‬כרם‪ ,‬בבניין אולמן‪ ,‬בקומת הביניים‪ .‬המחלקה נבנתה בצורה‬
‫כזו‪ ,‬שתוכל לספק במהלך האשפוז תנאים אופטימליים של נוחות פיזית ורגשית ותעניק תחושת בטחון‬
‫לך ולמלוויך‪ .‬יחידת טיפול היום ממוקמת אף היא באותה קומה ברצף עם המחלקה‪.‬‬
‫דרכי גישה ‪ -‬ניתן להגיע להדסה בתחבורה ציבורית בקווי "אגד"‪ .12,19,27 :‬למגיעים ברכבם הפרטי‬
‫ישנה חניה גדולה‪ ,‬הכרוכה בתשלום יומי‪ .‬בזמן האשפוז ניתן לקבל מהעובדת הסוציאלית של המחלקה‬
‫פטור מתשלום בחניון לחודש ימים לרכב אחד – על בסיס מצב כלכלי‪.‬‬
‫הקבלה לאשפוז‬
‫יום האשפוז הראשון נועד להיכרות עם הצוות המטפל‪ ,‬ולבדיקות‪ .‬בבוקר האשפוז עליך לפנות עם‬
‫ההפניה לאשפוז‪ ,‬וטופס ‪ 17‬מקופ"ח‪ ,‬למשרד קבלת חולים‪ .‬לאחר מכן תופנה למחלקתנו‪ .‬את הטפסים‬
‫ממשרד קבלת חולים יש למסור למזכירת המחלקה‪ .‬משרד קבלת חולים פתוח כל יום מ – ‪ 800‬בבוקר‬
‫ועד ‪ 2300‬בלילה‪.‬‬
‫תהליך הקבלה עשוי להימשך עד שעות אחר הצהרים‪.‬‬
‫יש להביא לאשפוז‬
‫‪9‬‬
‫הפניה לאשפוז‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫התחייבות מקופ"ח או תשלום‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תעודת זהות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מכתב מהרופא‪/‬ה המפנה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מסמכים רפואיים‪ ,‬נוספים המצויים בידך‪.‬‬
‫רשימת דברים נוספים שכדאי להביא לתקופת האשפוז נמצאת בנספח מס' ‪.3‬‬
‫‪14‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫הקבלה למחלקה כוללת‪:‬‬
‫קבלה רפואית‪ :‬נעשית ע"י רופא‪/‬ה המחלקה‪ ,‬במהלך שעות היום והיא כוללת ראיון ובדיקה גופנית‪.‬‬
‫קבלה על‪-‬ידי אח‪/‬ות‪ :‬עם שובך למחלקה תתקבל על‪-‬ידי אחות במחלקה‪ .‬הקבלה כוללת ‪:‬‬
‫‪ .1‬ראיון הכולל פרטים דמוגרפיים‪ ,‬היסטוריה רפואית‪ ,‬תרופות שנלקחות‪ ,‬רגישויות לתרופות ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬הדרכה בע"פ ובליווי חוברת על ההשתלה המתוכננת‪ ,‬ומהלך האשפוז‪.‬‬
‫הכרת המחלקה‬
‫צוות המחלקה‬
‫צוות המחלקה הנו צוות רב מקצועי הכולל‪:‬‬
‫רופאים – הרופאים עורכים מדי בוקר )החל מהשעה ‪ (09.00‬ביקור‪ .‬במשך היום הם זמינים לפי הצורך‪.‬‬
‫ניתן להשיגם בחדר הרופאים הממוקם בכניסה למחלקה או בעזרת מזכירת המחלקה‪.‬‬
‫אחיות – לכל מטופל מופקדת אחות המטפלת בו באותה המשמרת‪ .‬חלוקת האחיות למטופלים רשומה‬
‫על לוח ליד תחנת האחיות‪ .‬בעת הצורך‪ ,‬אנא‪ ,‬השתדל לפנות לאחות המטפלת בך‪ .‬הדבר מסייע לארגון‬
‫יעיל של הטיפול במחלקה‪ .‬רצוי לצלצל בפעמון שבחדר‪ .‬האחות תיגש אלייך בהקדם‪.‬‬
‫עובדת סוציאלית – העובדת הסוציאלית תלווה אותך מיום קבלתך למחלקה ועד לשחרורך ואף‬
‫במסגרת טיפול‪-‬יום לאחר האשפוז‪ .‬ניתן להשיגה בשעות הבוקר בימים א'‪-‬ג' ו ‪ -‬ה' בעזרת מזכירת‬
‫המחלקה‪ .‬חדרה ממוקם ליד חדר האחות הראשית‪.‬‬
‫דיאטנית – מגיעה מדי יום‪ ,‬בשעות הבוקר‪ .‬ניתן לפנות אליה דרך האחות המופקדת על הטיפול בך‪.‬‬
‫תפקידה לסייע ולייעץ בתכנון תפריט המזון בהתחשב בצרכיך‪ .‬הדיאטנית מעבירה בקשות מיוחדות‬
‫למטבח בית‪-‬החולים‪.‬‬
‫מזכירה – מזכירת המחלקה נמצאת בכל בוקר במחלקה‪ .‬היא נמצאת בתחנת האחיות‪ .‬אנא‪ ,‬פנה אליה‬
‫בכל בעיה שמתעוררת והיא תדע למי להפנותך‪.‬‬
‫כח‪-‬עזר – כוח העזר של המחלקה נמצאת בכל בוקר במחלקה‪ .‬היא מסתובבת בין החדרים ומסייעת‬
‫בסידור החדרים ובטיפול בחולים‪.‬‬
‫בנות שירות‪-‬לאומי – בנות השירות הלאומי נמצאת במחלקה בכל בוקר וניתן לפנות אליהן‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫מתנדבים‬
‫במחלקתנו פועלים מתנדבים רבים‪ .‬ביניהם‪:‬‬
‫אנשים פרטיים – מספר אנשים התורמים את זמנם ומרצם לרווחתו הפיזית והנפשית של המטופל‪.‬‬
‫הם מגיעים בימים שונים ובשעות שונות‪.‬‬
‫"יד אליעזר" – מתנדב הארגון מגיע מדי יום למחלקה‪.‬‬
‫"עזר מציון" – נשות הארגון מגיעות מדי יום למחלקה ומחלקות למלווי המטופל )ולמטופל עצמו(‬
‫כריכים שונים לארוחת הבוקר וארוחת צהרים מבושלת ביתית בשרית‪/‬פרווה כשרה )בהכשרים שונים(‪.‬‬
‫"קו לחיים" – בת שירות‪-‬לאומי של ארגון "קו לחיים" נמצאת בכל בוקר במחלקה‪ .‬תפקידה הוא בסיוע‬
‫חברתי לילדים ולנוער המאושפזים‪.‬‬
‫"זיכרון מנחם" – בנות השירות הלאומי של הארגון מתנדבות אצל ילדים חולי סרטן המאושפזים‪,‬‬
‫משחקות עמם ומעסיקות אותם‪ .‬ניתן לבקש מהן משחקים וספרים‪.‬‬
‫מתרגמים – מתנדבים המסייעים בתרגום למטופלים שאינם דוברים עברית ‪.‬‬
‫מבנה המחלקה‬
‫חדר האשפוז‬
‫במחלקתנו ‪ 19‬חדרי בידוד המיועדים למטופל כדי לאפשר בידוד יעיל ככל הניתן‪ ,‬לכל חדר‪ ,‬יש דלת‬
‫פנימית ודלת חיצונית הפונה למסדרון המחלקה‪.‬‬
‫בכל חדר יש יחידת שירותים ומקלחת‪ ,‬כיור וארון לאחסון חפצים אישיים‪ ,‬ארונית ליד המיטה כורסא‬
‫ומקרר‪.‬‬
‫טלוויזיה וטלפון – בחדר מותקנת טלוויזיה )קולטת ערוץ ‪ 1+2‬בלבד( וטלפון לשיחות נכנסות‪ .‬קיימת‬
‫אפשרות להכנסת מחשב לחדר‪ .‬בתוספת תשלום ניתן גם להוסיף ערוצי כבלים לטלוויזיה‪ ,‬ושיחות יוצאות‬
‫מן הטלפון‪ .‬החולים במחלקתנו זכאים למחיר מיוחד‪ .‬ניתן לברר פרטים בחברת "תקשורת להחלמה"‪,‬‬
‫בטלפון פנימי בהדסה‪.77878 :‬‬
‫‪16‬‬
‫מכשירי חשמל ביתיים – בכל חדר ישנו שקע חשמלי אחד המתאים לשימוש מכשירי חשמל רגילים‪.‬‬
‫שאר השקעים הינם מיוחדים לאביזרי בית‪-‬החולים ואינם מתאימים למכשירי חשמל ביתיים‪ .‬מומלץ‬
‫להביא מפצל לחשמל‪.‬‬
‫הדלקת אש בחדרים אסורה מכיוון שקיימים פתחי חמצן בקירות ויש חשש לשריפה‪.‬‬
‫העישון אסור בין כותלי ביה"ח‪ .‬תחנות עישון מיוחדות יש מחוץ לבית החולים‪.‬‬
‫שהות מלווים‬
‫שהות קרוב משפחה או מלווה לצדך הינה חשובה מההיבט של התמיכה והעידוד במהלך תקופת‬
‫האשפוז‪ .‬אנו מעודדים שהות בן‪-‬משפחה אחד לצדך בכל שעות היממה‪ .‬לרשותו עומדת בחדר כורסא‬
‫הנפתחת למיטה בשעות הלילה‪ .‬באם ישנם מלווים קרובים נוספים המעונינים לשהות במחיצתך שעות‬
‫רבות‪ ,‬יש אפשרות לשכור חדרים ב"חדרי המנוחה" של הדסה‪ .‬לפרטים ניתן לפנות לטלפון‬
‫‪ 874939-051‬או פנימי בהדסה ‪ .74939‬מזכירת המחלקה תסייע לכם במידה ונתקלתם בבעיה‪.‬‬
‫קריאה לאחות‬
‫בכל חדר‪ ,‬בשירותים ובמקלחת קיים פעמון הקשור למערכת התקשורת בתחנת האחיות‪ .‬לאחיות יש‬
‫לקרוא על‪-‬ידי צלצול בפעמון‪ .‬אנו משתדלים להימנע משימוש במערכת הכריזה המחלקתית בשעות‬
‫המנוחה‪ ,‬אך לעיתים יש צורך להשתמש בה‪ ,‬ועמכם הסליחה‪.‬‬
‫מבקרים‬
‫בעקבות ההשתלה תחול ירידה בספירת הדם שלך ולכן‪ ,‬קיים חשש שתיחשף לזיהומים שעלולים להיות‬
‫חמורים‪ .‬כדי להפחית את הסיכון לזיהום‪ ,‬יש להמעיט במספר המבקרים לכל אורך האשפוז‪.‬‬
‫מיום ההשתלה תותר בחדרך השהות של מבקר אחד או שניים לכל היותר בו‪-‬זמנית‪ ,‬ולמשך זמן קצר‬
‫ככל האפשר‪ .‬רצוי ששעות הביקור תהינה במשך היום ולא בלילה‪.‬‬
‫אין להכניס אנשים מצוננים או חולים במחלה זיהומית כלשהי ואין להכניס ילדים‬
‫ותינוקות‪ ,‬כיוון שהם מהווים מקור לזיהומים‪.‬‬
‫כביסה‬
‫עגלת הכביסה ‪ -‬ממוקמת בסוף המחלקה סמוך למעליות‪ .‬בעגלה נמצאים סדינים‪ ,‬פיג'מות‪ ,‬חלוקים‬
‫ושמיכות לשימוש המטופלים ובני משפחתם‪ .‬הגישה לעגלה חופשית‪ .‬במידה וחסרים פריטים בעגלה‪,‬‬
‫ניתן לפנות למזכירה‪ ,‬לכוח‪-‬העזר או לבת‪-‬השירות הלאומי והן תדאגנה למלא את החסר‪.‬‬
‫אוגרי כביסה ‪ -‬מפוזרים במסדרון‪ .‬לתוך אוגרים אלו יש להשליך את הכביסה המלוכלכת של הדסה‬
‫בלבד‪ .‬אנא וודאו כי רוקנתם את הכיסים טרם השלכת הכביסה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫מטבחון למטופלים ומלוויהם‬
‫המטבחון משרת את כל המטופלים במחלקה ומשפחותיהם‪ .‬אנא התחשבו בכך ושמרו על הניקיון‪.‬‬
‫במטבח קיימים שני מקררים גדולים המחולקים על‪-‬ידי קופסאות לחדרים‪ .‬כל מטופל מקבל קופסא אחת‬
‫במקרר‪ ,‬המסומנת במספר חדרו‪ .‬ניתן להשתמש במקומות הפנויים במקרר‪ .‬מומלץ לרשום שם או מספר‬
‫חדר ותאריך על כל חפץ המוכנס למקרר‪ .‬ניתן לאחסן במקרר מזון שנקנה וכן מזון מבושל‪ .‬מותר להכניס‬
‫מזון חלבי ומזון בשרי‪ .‬פריטים שאינם מסומנים בשם המטופל או במספר חדרו נזרקים בעת ניקוי‬
‫המקרר‪.‬‬
‫חלב – ניתן בכל יום בכד משותף לכל המחלקה‪ .‬במידה ונגמר החלב – יש לפנות למזכירת המחלקה‪.‬‬
‫מיקרוגל‪ -‬במטבחון יש מיקרוגל לשימוש המטופלים והמשפחות‪ .‬לשומרי הכשרות – יש להכניס מאכלים‬
‫למיקרוגל עטופים בשתי שקיות ניילון מרשרש‪.‬‬
‫עגלת חלוקת מגשי הארוחות ‪ -‬נמצאת במטבחון‪ .‬הארוחות ניתנות בשעות קבועות ע"י צוות המטבח‪.‬‬
‫אנו מבקשים להחזיר מגשים וכלי אוכל ריקים לעגלה‪.‬‬
‫תחנת האחיות‬
‫תחנת האחיות ממוקמת במרכז המחלקה‪ .‬במשך כל שעות היממה נמצאות באזור התחנה אחיות‬
‫המחלקה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬בשעות הבוקר נמצאת בתחנה המזכירה הרפואית של המחלקה‪.‬‬
‫חדר הצוות‬
‫ממוקם בסמיכות לתחנת האחיות‪ .‬חדר זה מיועד לצוות המחלקה בלבד‪.‬‬
‫חדר הרופאים‬
‫ממוקם בכניסה למחלקה‪ .‬חדר זה מיועד לבדיקת חולים ולעבודה השוטפת‪.‬‬
‫מרפאת טיפול‪-‬יום השתלת מוח עצם‬
‫מרפאת טיפול‪-‬יום ממוקמת בהמשך למחלקה‪ .‬המרפאה מנוהלת על‪-‬ידי הרופאים הבכירים של‬
‫מחלקתנו‪ .‬במרפאה זו נערכת הבדיקה הראשונה לקראת ההשתלה וכן‪ ,‬ביקורות רפואיות חוזרות לאחר‬
‫השחרור הביתה‪.‬‬
‫יחידת פרזיס‬
‫היחידה לפרזיס )איסוף תאי‪ -‬אב ממוח העצם( ממוקמת בבניין שרת‪ ,‬בקומה ‪.3‬‬
‫‪18‬‬
‫סדר היום במחלקה‬
‫משמרת הבוקר‬
‫‪ - 05.00‬פתיחת פעילות המחלקה במדידת לחץ דם וחום ובלקיחת בדיקות דם שונות על‪-‬ידי אחיות‬
‫משמרת הלילה‪ .‬בזמן זה ניתנות גם חלק מהתרופות‪.‬‬
‫‪ - 07.00‬העברת משמרת של אחיות משמרת הלילה לאחיות משמרת הבוקר‪ .‬בשעה זו הצוות הסיעודי‬
‫יכול להיענות רק לקריאות פעמון דחופות‪.‬‬
‫‪ - 08.00‬ארוחת בוקר‪ .‬בארוחה זו יינתן לך גם תפריט הארוחות הבאות לבחירתך‪ .‬התפריט ייאסף עם‬
‫המגשים הריקים או מהארון המיועד לכך במטבח‪ .‬בשעה זו‪ ,‬מתחילות כוח‪-‬העזר ובת השירות הלאומי‬
‫בסידור המיטות‪.‬‬
‫‪ - 09.00‬התחלת ביקור רופאים במחלקה‪ .‬בכל יום הביקור מבוצע על‪-‬ידי רופאי הבית ורופא בכיר‪ .‬ביום‬
‫שני מתבצע ביקור גדול הכולל את‪ :‬מנהל המחלקה‪ ,‬מנהל טיפול‪-‬יום‪ ,‬הרופאים הבכירים ורופאי הבית‪.‬‬
‫לביקור זה מתלווים גם אנשי צוות רב‪-‬מקצועי נוספים‪ .‬בביקור הרופאים הנך מוזמן לשאול שאלות‬
‫ולהעלות בעיות שמטרידות אותך‪.‬‬
‫‪ - 10.00‬בסביבות שעה זו מגיעות תשובות בדיקות הדם )ספירה וביוכימיה( שנלקחו בבוקר‪ .‬בהתאם‬
‫לתוצאות מוזמנים מוצרי‪-‬דם‪.‬‬
‫‪ - 12.00‬ארוחת צהרים‪ .‬בסביבות שעה זו מגיעים גם המשקאות המועשרים שהוזמנו עבורך על‪-‬ידי‬
‫הדיאטנית‪.‬‬
‫בשעות הבוקר‪ ,‬ובהתאם לצורך‪ ,‬יערכו לך בדיקות שונות במרפאות ו‪/‬או במכונים של ביה"ח‪.‬‬
‫משמרת הערב‬
‫‪ - 15.00‬העברת המשמרת של אחיות משמרת הבוקר למשמרת הערב‪ .‬בשעה זו הצוות הסיעודי יכול‬
‫להיענות רק לקריאות פעמון דחופות‪.‬‬
‫‪ - 18.00‬ארוחת ערב‪.‬‬
‫במהלך הערב האחיות מחליפות את מערכת מתן הנוזלים המחוברת לצנתר‪-‬המרכזי‪.‬‬
‫משמרת הלילה‬
‫‪ - 23.00‬העברת המשמרת של אחיות משמרת הערב למשמרת הלילה‪.‬‬
‫טיפול אישי‬
‫אנו מעודדים ביצוע פעולות לטיפול אישי כמו רחצה וטיפולי‪-‬פה‪ ,‬באופן עצמאי ע"י כל מטופל‪ .‬במידה‬
‫ותזדקק לסיוע‪ ,‬אנא‪ ,‬פנה אלינו‪ .‬הנחיות מיוחדות לשמירה על היגיינה במהלך תקופת הבידוד תפורטנה‬
‫בהמשך החוברת‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫הטיפול המכין להשתלה‬
‫מטרת הטיפול לדכא את מערכת החיסון‪ ,‬כדי לחסל את המחלה היסודית לפני ההשתלה‪ ,‬ולאפשר את‬
‫קליטת השתל של התורם )במקרה ומדובר בהשתלה מתורם(‪.‬‬
‫לכל מטופל מותאם "פרוטוקול" טיפולי אישי משלו‪ ,‬המתוכנן ונכתב על ידי הרופאים הבכירים במחלקה‬
‫בהתאם למחלה ולסוג ההשתלה‪ .‬פרוטוקול זה מתאר בצורה מובנית את התרופות והטיפולים אותם‬
‫תקבל במהלך ההכנה לקראת ההשתלה על‪-‬פי לוח זמנים ומינונים המותאמים עבורך‪ .‬ההכנה כוללת‬
‫שילוב של אחד או יותר מהאמצעים הבאים‪ :‬תרופות כימותרפיות‪ ,‬טיפול קרינתי‪ ,‬ונוגדנים כנגד תאי‬
‫מערכת החיסון )לימפוציטים(‪.‬‬
‫הסכמה מדעת לטיפול‬
‫לפני תחילת הטיפול תקבל הסבר מפורט מהרופא המטפל בך על תהליך ההכנה להשתלה‪ ,‬תופעות‬
‫הלוואי של הטיפול‪ ,‬ההשתלה‪ ,‬והסיבוכים האפשריים הכרוכים בה‪ .‬תתבקש לחתום על טופס הסכמה‬
‫מדעת לקבלת הטיפול‪ .‬אל תהסס לשאול כל שאלה אם משהו לא ברור לך‪.‬‬
‫הטיפול המכין להשתלה‬
‫הטיפול המכין לקראת ההשתלה כולל תכשירים כימותרפיים‪ ,‬תכשירים מדכאי מנגנון חיסון למניעת‬
‫דחיית השתל וכן לעיתים הקרנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתנים תכשירים למניעת זיהומים‪ .‬הטיפול בתרופות‬
‫כימותרפיות מהווה חלק חשוב בפרוטוקול ההכנה לפני ההשתלה‪ .‬הטיפול הכימותרפי כולל סוג אחד או‬
‫יותר של תרופות‪ ,‬שיינתנו לפי לוח זמנים מיוחד‪ .‬הטיפול ניתן בעירוי דרך הווריד או בכדורים דרך הפה‪.‬‬
‫מטרת הטיפול "לחסל" את התאים הסרטניים שבגופך או תאים אחרים בלתי רצויים‪ ,‬כגון תאי‪-‬אב‬
‫פתולוגיים הגורמים למחלות תורשתיות‪ .‬לכן‪ ,‬הכרחי לתת את התרופות הכימותרפיות החזקות ובמינונים‬
‫הגבוהים האפשריים‪ .‬יתכן ובשל כך‪ ,‬תחווה תופעות לוואי קשות יותר או שונות מאלה שחווית בעבר‪ ,‬אם‬
‫קיבלת כימותרפיה בטיפולים קודמים‪ .‬טיפולים למניעת דחית השתל כוללים תכשירים כימיים‪ ,‬נוגדנים‬
‫ולעיתים אף קרינה‪.‬‬
‫מכיוון שקליטת השתל הוא המרכיב החשוב ביותר להצלחת תהליך ההשתלה‪ ,‬חיוני השימוש בתכשירים‬
‫המדכאים זמנית את מנגנון החיסון ומאפשרים קליטת תאי‪-‬אב‪ .‬קליטת תאי‪-‬אב מאפשרת קליטת‬
‫‪20‬‬
‫לימפוציטים המביאים למיגור התאים הממאירים כתהליך של תגובה כנגד תאי החולה‪ .‬התכשיר‬
‫פלודרבין )‪ (fludarabin‬המיוצר על‪-‬ידי חברת ‪ Schering AG‬מגרמניה נמצא היעיל ביותר למניעת‬
‫דחיית השתל ללא תופעות לוואי משמעותיות ולכן הוא משמש כתכשיר העיקרי למניעת דחיית השתל‪.‬‬
‫יעילות קליטת שתלים לאחר הכנת החולה עם פלודרבין פתחה פתח להורדת מינון תרופות המשמשות‬
‫להשתלה‪ ,‬וכיום משתמשים בעיקר בהכנה קלה יותר‪ ,‬בלתי קטלנית‪ ,‬הודות לשימוש בתכשיר זה‪.‬‬
‫תופעות הלוואי של הטיפול‬
‫התאים הממאירים‪ ,‬הנם תאים המתחלקים במהירות‪ .‬מנגנון הפעולה הכימותרפי וההקרנתי נועד לפגוע‬
‫בחלוקה זו‪ .‬לצערנו‪ ,‬קיימים בגוף שלנו גם תאים בריאים שמתחלקים במהירות‪ ,‬ולכן‪ ,‬גם הם עלולים‬
‫להיפגע על‪-‬ידי התרופות הכימותרפיות‪ .‬תאים אלה כוללים את‪:‬‬
‫‪ .1‬תאי הרירית המצויים בפה‪ ,‬בגרון ובמעיים‪.‬‬
‫‪ .2‬תאי העור‬
‫‪ .3‬תאי השיער‬
‫‪ .4‬תאי מוח‪-‬העצם‬
‫לכן‪ ,‬תופעות הלוואי הנגרמות עקב מתן כימותרפיה כוללות בחילות והקאות‪ ,‬כאבי בטן ושלשולים‪ ,‬כאבי‬
‫פה וגרון )מוקוזיטיס(‪ ,‬פריחה בעור או שינוי צבע העור‪ ,‬ואיבוד שיער‪ .‬מינון גבוה של כימותרפיה יגרום גם‬
‫לירידה בספירות הדם‪ .‬לא ניתן למנוע תופעות לוואי אלה‪ ,‬אך ניתן להפחיתן בעזרת טיפול מונע וטיפול‬
‫תרופתי שמקל על תחושת הבחילות ההקאות והכאב‪.‬‬
‫תופעות הלוואי העיקריות והטיפול בהן‬
‫בחילות והקאות – הן בדרך‪-‬כלל תופעת לוואי של הטיפול הכימותרפי וההקרנות‪.‬‬
‫הטיפול‪ :‬מתן תרופות המקילות על תחושת הבחילה וההקאות‪.‬‬
‫פצעים‪ ,‬דלקת ופטריות בחלל הפה ומערכת העיכול ‪ -‬כימותרפיה והקרנות גורמות לייבוש‬
‫הפה‪ ,‬ובעקבות כך יורד האפקט המנקה של הרוק הקיים אצל אדם בריא‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן ותקבל טיפול‬
‫בסטרואידים הגורם להפרשה מוגברת של חומצה בקיבה‪ ,‬דבר שמגביר את האפשרות להתפתחות כיב‬
‫קיבה‪ ,‬צרבת וכאבים לאורך כל מערכת העיכול‪ .‬תופעות אלו גם גורמות לחוסר תיאבון וירידה במשקל‪.‬‬
‫מניעה וטיפול‪ :‬הקפדה על שמירה של היגיינת הפה ע"י ביצוע טיפולי‪-‬פה לעתים קרובות וקבלת טיפול‬
‫תרופתי מונע פטרת‪ .‬טיפול זה עשוי להפחית את מספר הפצעים בפה ובגרון ובכך להפחית את רמת‬
‫הכאב‪ .‬אחיות המחלקה תדרכנה אותך כיצד לבצע את טיפולי הפה‪ .‬חשוב מאוד כי תקפיד לבצע את‬
‫טיפולי הפה בהתאם להנחיות‪ .‬אחיות המחלקה יזכירו לך מדי יום לבצעו‪ ,‬אך האחריות לכך היא בידך‪.‬‬
‫בנספח ‪ 4‬תוכל למצוא הנחיות לביצוע טיפול הפה‪ .‬בהתאם לצורך תקבל תרופות משככות כאבים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מומלץ ללעוס מסטיק או למצוץ סוכרייה חמוצה‪ ,‬גם כאשר אין תיאבון‪ ,‬כדי לעודד הפרשת רוק‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫שלשולים מרובים‪ :‬נגרמים בעקבות הטיפול הכימותרפי‪.‬‬
‫הטיפול‪ :‬תרופתי‪ .‬רצוי לשמור על היגיינה באזור פי הטבעת על‪-‬ידי ניקוי בעזרת שטיפה או מגבונים‬
‫לחים‪ .‬במידה ויש תחושת שריפה במקום‪ ,‬ניתן להשתמש בקרם שתקבל מהאחות המטפלת בך‪.‬‬
‫טחורים )הרחבה של כלי דם באזור פי הטבעת והרקטום(‪ :‬הטחורים עלולים להתפתח‬
‫בעקבות השלשולים‪ .‬הם גורמים לכאב המתגבר במיוחד בעת פעולת מעיים‪.‬‬
‫הטיפול‪ :‬שמירה על היגיינת אזור פי הטבעת ע"י שטיפת האזור במים חמים לאחר כל יציאה‪ .‬אמבטיות‬
‫במים חמים לאזור וחימום האזור ובצוע תרגילים לכווץ והרפיה של פי הטבעת‪.‬‬
‫גרד כללי בגוף – נגרם לעתים כתופעת לוואי של הטיפול התרופתי‪.‬‬
‫הטיפול‪ :‬על‪-‬ידי תרופות‪ .‬ניתן למרוח את העור בקרם גוף‪..‬‬
‫נשירת שיער ‪ -‬תיתכן עקב הטיפול הכימותרפי‪ .‬הנשירה היא זמנית בדרך‪-‬כלל‪ ,‬והשיער יצמח בחזרה‬
‫כעבור מספר חודשים‪ .‬ניתן לחבוש כובע או מטפחת ראש במידה ותחוש קור באזור הראש‪.‬‬
‫חום וצמרמורת – נגרמים לעתים בעקבות הטיפול התרופתי‪.‬‬
‫הטיפול‪ :‬על‪-‬ידי תרופות‪ .‬שימוש במסכת חמצן בזמן הצמרמורות עשוי לעזור‪.‬‬
‫תופעות לוואי נוספות‪ :‬הטיפול הכימותרפי עלול לפגוע גם באיברים אחרים בגוף‪ ,‬כמו כליות‪ ,‬כבד‪,‬‬
‫לב וריאות‪ .‬פגיעות אלו הן חמורות יותר‪ ,‬אך גם נדירות יותר‪ .‬ייתכנו סיבוכים קשים כגון אי‪-‬ספקת כליות‪,‬‬
‫מחלת חסימת נימיות של הכבד )‪ (VOD‬ופגיעה לבבית וריאתית‪ .‬לא ניתן לצפות מראש מי יסבול‬
‫מסיבוכים אלה‪ .‬במהלך כל הטיפולים תהיה תחת מעקב צמוד של צוות מנוסה של רופאים ואחיות‬
‫המחלקה על מנת לאתר מוקדם ככל האפשר את הסיבוכים ולטפל במהירות‪.‬‬
‫הטיפול בהקרנות‬
‫במקרים מיוחדים משתמשים בתכשירים רדיואקטיביים המנותבים לתאי‪-‬מטרה כדי להביא להקרנה‬
‫מקומית של תאי גידול ללא גרימת נזק לסביבה הבריאה‪ .‬ייתכן ויוחלט עבורך על פרוטוקול הכנה הכולל‬
‫הקרנה מעין זה‪ .‬ההקרנה מונעת מתאי הגידול להתחלק ולגדול‪ .‬ההקרנה ניתנת באמצעות מכונה‬
‫ששולחת קרני אנרגיה לאתרי הגוף שאותם הוחלט להקרין‪ .‬קיימים מספר סוגי הקרנות‪ .1 :‬הקרנה של‬
‫כל הגוף )‪(TBI‬‬
‫‪ .2‬הקרנה של מערכת הלימפה )‪ .3 (TLI‬הקרנה של איברים‪/‬אזורים מסוימים בגוף‪,‬‬
‫וזאת כאשר קיים גידול ממוקם‪.‬‬
‫ביצוע ההקרנות‪ :‬ההקרנות ניתנות לאחר סימון אזורי הקרינה שנעשה מראש ולאחר מדידות‬
‫מדוקדקות בחדר מיוחד המכיל את מכשיר הקרינה‪ ,‬מאיץ קווי רב עוצמה הממוקם בקומה ת‪ 4‬בבניין‬
‫אולמן במכון שרת‪ .‬הפעולה נמשכת כ‪ 30 -‬עד ‪ 60‬דקות בכל פעם‪ .‬במשך ההקרנה תתבקש לשכב‬
‫בתנוחה מסוימת‪ .‬במהלך הטיפול תהיה לבד בחדר‪ ,‬אך טכנאי יוכל לשמוע אותך ולדבר אתך‪ .‬ההקרנה‬
‫לא כרוכה בכאבים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫תופעות הלוואי של הטיפול בהקרנות‬
‫הטיפול הקרינתי פוגע בתאים סרטניים‬
‫אך גם בתאים בריאים בגוף‪ .‬כתוצאה מהפגיעה בתאים‬
‫הבריאים‪ ,‬נגרמות תופעות הלוואי של הטיפול‪ .‬תופעות הלוואי שיופיעו זמן קצר לאחר ההקרנה כוללות‬
‫בחילות‪ ,‬הקאות ושלשולים‪ .‬כהכנה לפני ביצוע ההקרנות יינתנו לך תרופות על‪-‬מנת למנוע ולטפל‬
‫בתופעות אלה‪ .‬תופעות‪-‬לוואי מאוחרות יותר כוללות עור אדם ויבש באזור ההקרנה‪ ,‬פצעים ויובש בפה‬
‫כתוצאה מפגיעה ברירית הפה ובבלוטות הרוק‪ .‬במהלך הטיפולים ולאחר השלמתם תהיה תחת השגחה‬
‫צמודה של הצוות הרפואי והסיעודי במחלקה ותקבל טיפול בתופעות אלה במקרה ויופיעו‪.‬‬
‫טיפול בכאב‬
‫אחת מתופעות הלוואי של הטיפולים הכימותרפיים הינה הכאב‪ .‬לעיתים הכאב הוא סימפטום של המחלה‬
‫הראשונית‪ .‬ישנן דרכים רבות להקל על הכאב‪ ,‬כאשר רובן הוא תרופתי‪ .‬רופא ואחות מטעם מרפאת‬
‫הכאב של הדסה עוברים מדי‪-‬יום במחלקה ולפי בקשת הצוות הרפואי והסיעודי מטפלים בחולים‬
‫הזקוקים לכך‪.‬‬
‫הטיפול נגד כאב יתחיל בתרופות משככות כאבים פשוטות‪ .‬במידה והטיפול לא עוזר‪ ,‬יקבל המטופל‬
‫תרופות חזקות יותר שלעיתים כוללות נרקוטיקה‪ .‬דרכי הטיפול הם דרך הפה‪ ,‬דרך הוריד ובדרך תת‪-‬‬
‫עורית על‪-‬ידי מדבקה‪.‬‬
‫כאשר המטופל זקוק לעיתים קרובות לתרופות נרקוטיות לשיכוך הכאב‪ ,‬קיימת אפשרות לקבל את‬
‫התרופה על‪-‬ידי מכשיר ‪ ,(Patient Control Analgesia) PCA‬שמטרתו היא שליטה עצמית של‬
‫המטופל במתן התרופה‪ .‬התרופה מחוברת לעירוי הורידי של המטופל כאשר בנוסף למינון ההזרקה‬
‫שנקבע מראש‪ ,‬במקרה של כאב גדול יותר יכול החולה ללחוץ על המכשיר ובכך לקבל תוספת מינון‪.‬‬
‫אחת מתופעות הלוואי של התרופות הנרקוטיות היא גרימת עצירות בפעולת המעיים‪ ,‬שניתנת לפתרון‬
‫בקלות‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב בתקופה זו לשים לב לשינויים בפעולת‪-‬המעיים ולדווח על כך לאחות המטפלת‪.‬‬
‫הנחיות תזונתיות לתופעות לוואי מכימותרפיה והקרנות‬
‫בנספח מס' ‪ 5‬מפורטות המלצות והנחיות תזונתיות שיעזרו לך להתמודד בצורה הטובה ביותר עם‬
‫תופעות‪-‬הלוואי של הטיפול הכימותרפי או ההקרנתי‪ ,‬במידה ויופיעו אצלך‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ניתן לאחר ייעוץ‬
‫מהדיאטנית ובהוראתה‪ ,‬תכשירי מזון אשר מטרתם להעשיר את התזונה הקיימת או לספק הזנה‬
‫מרוכזת‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫ההשתלה ‪ -‬עירוי של תאי מוח‪-‬העצם‬
‫לאחר מתן טיפול ההכנה‪ ,‬הנך מוכן לקבלת ההשתלה‪ .‬שיטת הביצוע של ההשתלה דומה מאד למתן‬
‫עירוי‪-‬דם לווריד‪ .‬תאי‪-‬האב ניתנים בהזלפה דרך הצנתר המרכזי )‪ ,(PICC-Line‬בדומה למוצרי‪-‬דם‬
‫אחרים‪ .‬כהכנה להשתלה‪ ,‬עצמית או מתורם‪ ,‬תקבל תרופות למניעת תופעות‪ -‬הלוואי שעלולות להיגרם‬
‫במהלך עירוי תאי האב של מוח העצם‪ .‬תרופות אלה עלולות לגרום לך להרגיש מעט מנומנם‪ .‬בזמן‬
‫ההשתלה תהיה בהשגחה צמודה של רופא ואחות ואם תופענה תופעות‪-‬לוואי הן תזוהינה בהקדם‬
‫ותטופלנה מיידית‪.‬‬
‫במהלך ההשתלה אנו מאשרים ומעודדים שהות של בני משפחתך היקרים לך בתוך החדר‪.‬‬
‫השתלה עצמית‬
‫במקרה של השתלה עצמית‪ ,‬השקיות המכילות את תאי‪-‬האב שנאספו והוקפאו מובאות לחדר ההשתלה‬
‫כשהן עדיין קפואות ומופשרות באמבט עם מים חמים תוך כדי תהליך ההשתלה‪ .‬כדי שהתאים לא יפגעו‬
‫מתהליך ההקפאה וההפשרה מוסיפים אליהם חומר משמר )שנקרא ‪ .(DMSO‬חומר זה עלול לגרום‬
‫לתופעות‪-‬לוואי בזמן הזלפת התאים‪.‬‬
‫תופעות הלוואי שעלולות להיות‪ :‬תחושת חום‪ ,‬טעם זר בפה‪ ,‬וריח שנפלט עם הנשימה ומורגש במשך‬
‫יומיים‪-‬שלושה לאחר ההשתלה‪ .‬במקרים יותר נדירים יכולים להופיע קוצר נשימה‪ ,‬וכאבי בטן‪.‬‬
‫השתלה מתורם‬
‫כאשר מדובר בהשתלה מתורם‪ ,‬עירוי של תאי‪-‬האב יינתן בדרך‪-‬כלל זמן קצר לאחר איסוף התאים‪.‬‬
‫תופעות הלוואי שעלולות להיות‪ :‬צמרמורות‪ ,‬עליית חום‪ ,‬תחושת קוצר נשימה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫תקופת הבידוד‬
‫לאחר קבלת הטיפול המכין‪ ,‬מספר התאים הלבנים )החשובים למניעת זיהומים בגוף( יורד בהדרגה‬
‫ונשאר נמוך עד שתאי‪ -‬האב החדשים מאכלסים את מוח‪-‬העצם שלך‪ ,‬ומתחילים לתפקד כמוח‪-‬עצם רגיל‬
‫ולייצר את תאי הדם החדשים‪ .‬התקופה בה ספירת הדם הלבנה תהיה נמוכה מ‪) 1000 -‬או ספירת‬
‫גרנולוציטים נמוכה מ‪ ,(500 -‬מתחילה כ‪ 7-10 :‬ימים לאחר תחילת קבלת הכימותרפיה‪ ,‬קרוב ליום‬
‫ההשתלה‪ .‬לכן‪ ,‬תקופת הבידוד תתחיל ביום ההשתלה עצמו ועשויה להמשך כשלושה שבועות ולעיתים‬
‫אף יותר‪.‬‬
‫החשש מזיהום‬
‫בתקופת הבידוד‪ ,‬בה ספירת תאי‪-‬הדם הלבנים שלך נמוכה‪ ,‬הנך חשוף לזיהומים מחיידקים‪ ,‬נגיפים‬
‫ופטריות גם מאלה שנמצאים באופן טבעי בגוף‪ .‬לכן יש צורך לנקוט במספר צעדים להפחתת האפשרות‬
‫לזיהום‪ .‬בנספח ‪ 6‬תמצא דף הנחיות "כיצד להתנהג בתקופת הבידוד"‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב כי תדע שלמרות‬
‫הצעדים שננקטים כדי להפחית את האפשרות לזיהום יש לצפות כי לכך שתפתח זיהום במהלך תקופת‬
‫הבידוד‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר יופיעו אחד או יותר מן הסימנים הבאים‪ ,‬ולפי שיקול דעתו של הרופא המטפל‪ ,‬יוחל‬
‫מיידית במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי‪ .‬במקביל‪ ,‬יילקחו בדיקות לתרבית‪-‬דם‪ ,‬תרבית‪-‬שתן ומשטח גרון‬
‫על‪-‬מנת לנסות ולזהות את מקור הזיהום‪ .‬סימני הזיהום כוללים‪:‬‬
‫‪ .1‬חום )מעל ‪( 38oc‬‬
‫‪ .2‬צמרמורת או הזעות‬
‫‪ .3‬צריבה במתן שתן‬
‫‪ .4‬כאב באזור פי הטבעת‬
‫‪ .5‬כאבי גרון ושיעול‬
‫‪ .6‬שלשולים‬
‫לזיהוי מוקדם של הזיהום וחומרתו חשוב והכרחי כי תדווח לאחות או לרופא על הרגשתך!‬
‫‪25‬‬
‫הנחיות תזונתיות לתקופת הבידוד‬
‫תקופת הבידוד היא תקופה בה מערכת החיסון של הגוף מדוכאת‪ ,‬ולכן חשוב מאוד לשמור על "מזון נקי"‬
‫– כלומר‪ ,‬דיאטה דלת חיידקים‪.‬‬
‫ בשלב זה יש להימנע מאכילת פירות וירקות טריים‪ .‬מותרים רק פירות עם קליפה עבה אשר נשטפו‬‫וקולפו היטב כגון‪ :‬תפוז‪ ,‬בננה וכו'‪.‬‬
‫ יש לאכול רק אוכל מבית‪-‬החולים או אוכל ביתי שמבושל היטב‪.‬‬‫ המזון צריך להיות מבושל היטב – לעבור הרתחה‪.‬‬‫ אין לקנות אוכל ממסעדות או דוכנים‪.‬‬‫פירוט נוסף לגבי דיאטה "דלה בחיידקים" יש בהנחיות לשחרור המצורפות בנספח מס' ‪.7‬‬
‫חולים הסובלים מהקאות רבות‪ ,‬שלשולים וחוסר תיאבון ואינם מסוגלים לאכול‪ ,‬יקבלו הזנה דרך הוריד‬
‫הנקראת ‪ .(Total Parenteral Nutrition) TPN‬הזנה זו מכילה את כל אבות המזון‪ ,‬הויטמינים‬
‫והמינרלים הדרושים‪ .‬באישור הרופא המטפל ניתן לאכול בנוסף להזנה זו ובדרך‪-‬כלל דבר זה אף מומלץ‪.‬‬
‫בתקופת הבידוד עלולות עדיין להיות תופעות הלוואי שנגרמו בשל הכימותרפיה – לצורך התמודדות עמן‪,‬‬
‫ראה הנחיות תזונתיות לשלב הכימותרפיה ונספח מס' ‪.5‬‬
‫קליטת השתל‬
‫כשבועיים עד ארבע שבועות לאחר יום ההשתלה צפוי להתרחש תהליך הקליטה של תאי‪-‬האב בתוך‬
‫העצמות‪ ,‬לכן‪ ,‬לעיתים‪ ,‬הדבר כרוך בהופעת כאב‪ ,‬לא חזק‪ ,‬בעצמות‪ .‬הסימן הראשון לקליטה הנו ייצור‬
‫כדוריות הדם הלבנות‪ ,‬וכתוצאה מכך עליה במספרם בדם ההיקפי‪ .‬לטסיות בדרך כלל לוקח זמן ארוך‬
‫יותר לעלות‪ .‬תוצאות אלה תבואנה לידי ביטוי בבדיקות הדם שנלקחות ממך מדי בוקר‪.‬‬
‫בהשתלה עצמית‪ :‬ביום השישי להשתלה יוחל ברוב החולים‪ ,‬לפי שיקול דעת‪ ,‬במתן זריקות ‪G-CSF‬‬
‫שהנם גורמי‪-‬גדילה )כפי שניתנו לפני האיסוף(‪ .‬מטרת הזריקות היא לעודד את מוח‪-‬העצם החדש לייצר‬
‫את שורות הדם בכמות גדולה ובזמן קצר יותר‪.‬‬
‫בהשתלה מתורם זר‪ :‬לאחר שהספירה הלבנה עולה‪ ,‬נלקחות פעם בשבוע בדיקות כרומוזומליות מהדם‬
‫כדי לבדוק האם הספירות אכן מראות על קליטת השתל של התורם‪ .‬תתכן תנודה של עליות וירידות‬
‫בספירות הדם‪ .‬אך כל זמן שהספירות במגמת עליה‪ ,‬שינויים אלה אינם משמעותיים‪.‬‬
‫הצוות הרפואי והסיעודי ישמח לעדכן אותך לגבי העלייה בספירות הדם וקליטת תאי‪-‬‬
‫האב המושתלים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שחרור‬
‫משך תקופת האשפוז ומהלך ההחלמה משתנים ממטופל למטופל‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לציין מספר מדדים‬
‫כלליים לשחרור המטופל מהמחלקה לאחר השתלת מוח ‪ -‬עצם‪:‬‬
‫‪ .1‬אין עדות לזיהום‬
‫‪ .2‬אין עדות למחלה פעילה של השתל כנגד המאכסן )‪ – (GVHD‬בהשתלה מתורם‪.‬‬
‫‪ .3‬המטופל מסוגל לקבל תרופות‪ ,‬מזון ושתייה דרך הפה‪.‬‬
‫‪ .4‬למטופל יכולת להיות פעיל על מנת לתפקד מחוץ לכותלי בית‪-‬החולים‪.‬‬
‫הדרכה לקראת השחרור‬
‫לקראת השחרור תוכל לצאת מהמחלקה לחופש בבית למספר שעות ולעיתים אף ללילה‪ .‬חופש זה‬
‫יאפשר לך להתארגן ולהתכונן לקראת החזרה הביתה‪ ,‬כך גם תתנסה בשהייה בבית ובטיפול עצמי ללא‬
‫השגחה סיעודית צמודה‪.‬‬
‫מספר ימים לפני השחרור תקבלו אתה ובני משפחתך המלווים הדרכה והסבר מפורטים מאחיות‬
‫המחלקה‪ .‬בנוסף להדרכה האישית תקבל חוברת הדרכה לגבי תקופת ההחלמה בבית‪ .‬אנא‪ ,‬קרא‬
‫חוברת זו בעיון עוד בזמן שהותך במחלקה‪ .‬שוחח עם האחיות לגבי כל נושא שמטריד אותך לקראת‬
‫השחרור‪ ,‬הצוות הסיעודי ישמח לשוחח עמך ולהפיג את חששותיך‪.‬‬
‫מעקב לאחר השחרור‬
‫לאחר השחרור תישאר במעקב רפואי וסיעודי צמוד במרפאת "טיפול‪-‬יום" של מחלקתנו‪ .‬ביום שחרורך‬
‫מהמחלקה תתבקש לתאם תור לביקור ראשון במרפאה‪ .‬ניתן לתאם תור זה במרפאה עצמה )קומה ‪3‬‬
‫בבניין הראשי( או טלפונית בטלפון פנימי‪ .78233 :‬לביקור הראשון במרפאה עליך להביא התחייבות‬
‫מקופת‪-‬חולים‪ .‬מומלץ לבקש מרופא המשפחה התחייבות ל‪ 12 -‬ביקורים ראשונים‪ ,‬על‪-‬מנת שלא תצטרך‬
‫להגיע בכל פעם לקופת‪-‬חולים‪.‬‬
‫הנחיות תזונתיות לתקופת השחרור‬
‫גם לאחר שהגעת לשלב השחרור‪ ,‬ואפילו הגעת לביתך‪ ,‬עדיין קיימות הגבלות לגבי המזון‪ .‬התזונה‬
‫שתאכל בבית בתקופה הראשונה לאחר השחרור גם היא תזונה דלת חיידקים‪ .‬המלצות לתזונה זו‬
‫מופיעים בנספח מס' ‪ .7‬בזמן ביקוריך במרפאה לטיפול‪-‬יום‪ ,‬תוכל להיות בקשר עם הדיאטניות‪ ,‬לפי‬
‫בקשתך‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫סיבוכים שעלולים להופיע סביב תקופת ההשתלה‬
‫קבלת הטיפול הכימותרפי במינון גבוה בשילוב או ללא טיפול קרינתי‪ ,‬וספירות נמוכות של תאי הדם‬
‫השונים לתקופה ארוכה‪ ,‬עלולים לגרום לסיבוכים קשים שלעיתים הנם מסכני חיים‪ .‬סיבוכים אלו עלולים‬
‫להתרחש בכל עת במהלך ההשתלה או לאחר השחרור מבית‪-‬החולים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לציין כי רוב‬
‫הסיבוכים ניתנים לזיהוי מוקדם ולטיפול מהיר ויעיל‪ .‬לכן‪ ,‬במהלך תקופת ההשתלה תהיה במעקב קפדני‬
‫של הצוות הסיעודי והרפואי‪.‬‬
‫זיהום‬
‫בשל הפגיעה במערכת החיסון במהלך ההשתלה ולאחריה‪ ,‬קיים סיכון גבוה לפתח זיהומים חיידקיים‪,‬‬
‫פטרייתיים ונגיפיים‪ .‬זיהומים אלה‪ ,‬אפילו בצורה קלה‪ ,‬עלולים להיות מסוכנים לאדם שמערכת החיסון‬
‫שלו מדוכאת‪ .‬לכן‪ ,‬עם הופעת הסימנים של הזיהום תטופל מיידית באמצעות תרופות אנטיביוטיות‬
‫ואחרות )כפי שתואר בפרק "תקופת הבידוד"(‪.‬‬
‫בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה עדיין תהיה חשוף לזיהומים‪ ,‬במיוחד לזיהומים נגיפיים‪.‬‬
‫ציטומגלווירוס )‪ (CMV‬הוא אחד הנגיפים השכיחים בקרב החולים עם מערכת חיסון ירודה‪ .‬הוירוס גורם‬
‫לדלקת במערכת העיכול ובכבד ולעתים גם לדלקת ריאות קשה‪.‬‬
‫מערכת החיסון שלך תישאר מוחלשת בשנה הראשונה שלאחר ההשתלה‪ .‬חשוב שתנקוט צעדי זהירות‬
‫והגנה מפני הזיהומים )המתוארים בפירוט בחוברת ההדרכה לקראת השחרור( גם כאשר תוכל כבר‬
‫לחזור לפעילות רגילה‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשוב שתהיה ערני לשינויים בהרגשתך ותדווח על כך לרופא המטפל בך‪.‬‬
‫מחלה חסימתית של הכבד )‪(VOD‬‬
‫מחלה חסימתית של הכבד – ‪ Veno-Occlusive Disease‬נגרמת כתוצאה מפגיעת תרופות‬
‫כימותרפיות בכלי דם קטנים של הכבד‪ .‬בעקבות זה‪ ,‬נפגם תפקודו התקין של הכבד‪ .‬אחד הסימנים‬
‫הראשונים לכך הוא עליה בערכי הבילירובין בדם )חומר שמפונה מהגוף על‪-‬ידי הכבד( והופעת צהבת‬
‫בעור ובלובן העין‪ .‬תופעה זו בדרך כלל חולפת וניתנת לטיפול‪ .‬הטיפול כולל תרופות‪ ,‬עירויים של מוצרי‬
‫דם ומעקב צמוד אחרי תפקודי הכבד בבדיקות דם פשוטות‪ .‬לעתים‪ ,‬מחלה זו עלולה להיות קשה מאוד‬
‫ואף לסכן חיים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫סיבוכי לב וריאות‬
‫במהלך ההשתלה עלולה להיות פגיעה בריאות ובלב עקב הטיפול הכימותרפי‪ ,‬ההקרנות‪ ,‬הטיפול‬
‫בנוזלים או זיהום‪ .‬לזיהוי מוקדם של הבעיות וכדי לתת טיפול מהיר‪ ,‬תהיה במעקב קפדני אחר תפקודי‬
‫הריאות והלב לפני ההשתלה ובמהלכה‪.‬‬
‫דימום‬
‫הטיפול הכימותרפי פוגע במוח העצם וגורם לירידה ברמת הטסיות )טרומבוציטים( בדם‪ ,‬שלהן תפקיד‬
‫חשוב בתהליך קרישת הדם‪ .‬עקב ירידה ברמת הטסיות‪ ,‬עלולים להיגרם דימומים במקומות כמו חניכיים‪,‬‬
‫אף‪ ,‬פי‪-‬הטבעת‪ ,‬מערכת העיכול ואיברים פנימיים אחרים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬העלייה ברמת הטרומבוציטים‬
‫מתרחשת מספר שבועות לאחר העלייה בתאי דם לבנים ואדומים‪ .‬במשך תקופה זו חשוב למנוע‬
‫דימומים ולנקוט בצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬שמור על לחות העור והשפתיים; יובש וסדקים עלולים לגרום לדימומים‪.‬‬
‫‪ .2‬אין להתגלח בתער‪ .‬ניתן להתגלח במכשיר גילוח חשמלי בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לצחצח שיניים במברשת שיניים רכה מאוד )להשיג בבית‪-‬מרקחת( או בגזה בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להיזהר מגופים חדים וחבלות‪.‬‬
‫‪ .5‬אין ללכת יחף‪ ,‬יש לנעול נעליים מחוץ למיטה‪.‬‬
‫‪ .6‬השתדל להימנע משיעול עמוק ומאומץ‪ ,‬מחיטוט באף וממאמץ בזמן פעולת מעיים‪.‬‬
‫‪ .7‬דווח לאחות או רופא במקרה ויופיעו‪ :‬נקודות אדומות בעור; דם בשתן‪ ,‬בצואה או בליחה‪ ,‬דימום‬
‫מהאף או מהחניכיים‪.‬‬
‫במקרה של דימום או רמה נמוכה במיוחד של טרומבוציטים תקבל עירוי טרומבוציטים ו‪/‬או מוצרי דם‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מחלת השתל כנגד המאכסן‬
‫זהו סיבוך המופיע בהשתלת מוח‪-‬עצם אלוגנאית )השתלה מתורם(‪ .‬מאחר ורקמת מוח‪-‬העצם המושתלת‬
‫מכילה תאים בעלי כושר חיסוני )לימפוציטים מסוג ‪ ,(T‬יכול השתל החדש להגיב כנגד המאכסן‪ .‬תגובה זו‬
‫אפשרית גם במקרים בהם קיימת התאמה מלאה בין התורם למושתל‪ .‬התופעה שכיחה ומתפתחת‬
‫בדרגות שונות בכ‪ 70%-90% -‬מההשתלות בהן השתל נקלט‪ .‬במקרים מסומים מחלת השתל נגד‬
‫המאכסן עלולה להיות קשה וסכנת חיים‪ .‬האיברים העיקריים הנפגעים הם‪ :‬עור‪ ,‬מערכת העיכול‪ ,‬כבד‪,‬‬
‫‪29‬‬
‫ריריות הפה והעיניים‪ .‬המחלה מופיעה בצורה חריפה סמוך לקליטת השתל ועד ‪ 100‬יום לאחר‬
‫ההשתלה‪ ,‬וכן בצורה כרונית ‪ 3‬עד ‪ 12‬חודשים לאחר ההשתלה‪.‬‬
‫קיימים טיפולים תרופתיים שונים שנועדו למנוע ולטפל במחלת השתל נגד המאכסן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬על ידי דיכוי‬
‫התגובה החיסונית במושתל בעזרת תכשירים מדכאי מערכת החיסון במשך ‪ 3-6‬חודשים לאחר‬
‫ההשתלה‪ .‬אחת התרופות הניתנת למטרה זאת היא ציקלוספורין‪ .‬כדי למנוע את מחלת השתל נגד‬
‫המאכסן בצורה הקשה‪ ,‬חשוב מאוד כי תקפיד לקחת את התרופות בהתאם להוראות הרופא‪ .‬יש לציין כי‬
‫בחלק מהמקרים עדיין לא קיים טיפול משביע רצון למחלה זו בדרגות הקשות‪ ,‬אך הנושא נמצא במחקר‬
‫וניסוי‪.‬‬
‫חוסר קליטה‬
‫קיימת אפשרות נדירה שתאי האב המושתלים לא ייקלטו בגופך‪ .‬בעיה זו קיימת כמעט רק בהשתלה‬
‫מתורם‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬יתכן ותוצע לך השתלה חוזרת מאותו תורם או תורם אחר מתאים‪ .‬אפשרות נוספת‬
‫היא החזרת מוח‪-‬העצם שלך שנשמר בהקפאה לפני ההשתלה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫הדסה מרכז רפואי עולמי בשבילכם‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי הראשון בישראל‬
‫רגשות ותחושות‬
‫*‬
‫פרק זה מיועד לחולה המועמד להשתלת מוח‪-‬עצם ולבני משפחתו‪ .‬ביחד ולחוד‪ .‬הרגשות והתחושות‬
‫שילוו אותך בתהליך ההשתלה‪ ,‬ויפורטו בהמשך‪ ,‬רבים ומגוונים‪ .‬ייתכן ותחוש אחדים מהם‪ ,‬ייתכן ותחווה‬
‫את כולם‪ .‬ייתכן ותחוש אותם לאורך כל תקופת ההשתלה‪ ,‬או רק בחלקה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬חשוב שתדע שכל‬
‫מה שתרגיש ותחוש – ללא קשר מתי זה יתרחש – הוא אפשרי ולגיטימי‪.‬‬
‫בפרק זה ננסה לתאר חלק מן התחושות השכיחות האופייניות לתהליך השתלת מוח‪-‬העצם‪ ,‬ונעלה‬
‫בפניך דרכים אפשריות להתמודדות‪.‬‬
‫חוסר ידע‬
‫מתחילים את תהליך ההשתלה אנשים המצויים בשלבים שונים של המחלה – חלק מהמטופלים מגיעים‬
‫מיד אחרי האבחנה‪ ,‬ומתקשים להבין בפני מה הם עומדים‪ .‬חלק מגיעים לאחר שעברו טיפולים שונים‬
‫במחלקות אחרות‪ ,‬וקשה להם להשתלב במקום החדש‪ .‬ייתכן שתרגיש גם אתה כי "הלכת לאיבוד"‪.‬‬
‫רוב האנשים מתמודדים טוב יותר עם מחלתם ועם ההשתלה כאשר יש להם ידע בסיסי מה הם עתידים‬
‫לעבור וכאשר הם יודעים למה לצפות‪ .‬העיקרון המנחה את עבודתנו במחלקה‪ ,‬הוא לתת לך מידע חדש‬
‫ולהעשיר את הידע הקיים שלך‪ ,‬על ההשתלה שתעבור‪ .‬מניסיוננו‪ ,‬הדבר מסייע לשיתוף עולה מצדך‬
‫ומקדם את תהליך ההשתלה‪ .‬על כן‪ ,‬צוות המחלקה יעזור לך‪ ,‬יספק לך מידע ויעודד אותך לשאול‬
‫שאלות‪ .‬אנו נענה לך ביושר‪ ,‬בהגינות וכמיטב יכולתנו וידיעתנו‪.‬‬
‫כצעד ראשון‪ ,‬אנו נותנים לך חוברת זו‪ .‬החוברת נכתבה על‪-‬ידי צוות המחלקה‪ ,‬במטרה לספק לך את כל‬
‫המידע הדרוש לך על מחלקתנו ועל תהליך ההשתלה‪ .‬אם ברצונך להעמיק יותר את הידע שלך‪ ,‬תוכל‬
‫לקבל ספרות נוספת לעיון מהצוות הרפואי‪ .‬מעבר למפורט בחוברת או בספרות‪ ,‬תוכל לקבל מידע נוסף‬
‫מהרופא ומהאחות הראשית עמם תיפגש‪ ,‬כמו גם מכל שאר אנשי הצוות הרפואי והסיעודי שישמחו‬
‫להשיב על כל שאלה שתעלה‪ ,‬ולחזור על כל הסבר שיידרש‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬המטופל בוחר שלא לדעת על המחלה ועל תהליך ההשתלה‪ .‬זוהי דרך התמודדות לגיטימית‪,‬‬
‫ואנו מקבלים ומכבדים אותה‪ .‬אם זוהי בחירתך‪ ,‬עדכן אותנו‪ ,‬ונפעל בהתאם‪.‬‬
‫לצורך כתיבת פרק זה הסתייענו באתר האינטרנט‪:‬‬
‫‪http://www.cancer.med.umich.edu/learn/tranprep.htm‬‬
‫‪31‬‬
‫מצוקה‬
‫השבועות הראשונים לביקורך ואשפוזך בבית‪-‬החולים יכולים להיות קשים עבורך‪ .‬בשבועות אלה יהיה‬
‫עליך להתמודד עם הידיעה שאתה חולה ושעליך לעבור תהליך ארוך ומסובך על‪-‬מנת להחלים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫תצטרך להכיר ולהתאים את עצמך להרגלים ונוהלי עבודה של מחלקה חדשה‪ .‬לעיתים הדבר יהיה כרוך‬
‫גם בהסתגלות לבית‪-‬חולים חדש‪ ,‬עיר חדשה ואפילו ארץ חדשה‪ .‬בתקופה זו תכיר את צוות המחלקה‬
‫שילווה אותך תקופה ארוכה‪ ,‬וחשוב שתלמד לתת בו אמון‪.‬‬
‫גם המשך התהליך כולל שלבים שונים העלולים לגרום לך למצוקה‪ ,‬כגון שלב הבידוד‪ ,‬בו תמצא לבד‬
‫בחדר עם אדם אחד למשך תקופה ארוכה‪ .‬אנו מפרטים כל זאת על‪-‬מנת שתוכל לזהות את המצוקה של‬
‫חווית ההשתלה‪ ,‬למקד ולמצוא את הגורמים לה‪ .‬מניסיוננו‪ ,‬דרך יעילה להתמודד עם המצוקה היא לדבר‬
‫על הקשיים עם הקרובים אליך‪ .‬בנוסף‪ ,‬מומלץ ש"תזמין אורחים" שיקרים לך ומסוגלים לחזק אותך‪ .‬גם‬
‫הצוות ישמח לעמוד לשירותך‪ ,‬יעזור לך להתמודד עם הדברים המטרידים אותך ולסייע לך לאסוף כוחות‪.‬‬
‫פחד‬
‫פחד הוא רגש שכיח‪ ,‬המלווה מטופלים רבים בשלבים השונים של המחלה‪ .‬הפחדים כוללים תחומים‬
‫רבים‪ :‬בתחום ה"עצמי" – פחד מחוסר נוחות‪ ,‬פחד מכאב‪ ,‬פחד ממוות‪ ,‬פחד מהעתיד לבוא‪ .‬בתחום‬
‫המשפחתי – פחד מפני תגובות המשפחה‪ ,‬שיתוף הפעולה והתמיכה המשפחתית‪ .‬מניסיוננו‪ ,‬שיחה עם‬
‫קורב משפחה תוכל לעזור ולהקל עליך‪ ,‬כאשר ערוצי התקשורת המשפחתיים פתוחים ומאפשרים שיחה‬
‫על המוות ועל הפחד ממנו‪ .‬לעיתים מתקשים בני המשפחה לדבר על המוות‪ .‬בדרך כלל זה נובע מניסיון‬
‫להגן אחד על השני‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬בין אם יש לך קרובי משחפה עמם אתה יכול לדבר‪ ,‬או אין לך חשוב שתדע שאם אתה חש‬
‫בצורך לשוחח על כך – עומדים לרשותך העובדת הסוציאלית‪ ,‬הצוות הסיעודי והצוות הרפואי‪.‬‬
‫כעס‬
‫כעס הוא תגובה שכיחה נוספת למחלה ולתהליך ההשתלה‪ .‬הכעס יכול להיות מופנה כלפי אלוהים‪ ,‬בני‬
‫המשפחה‪ ,‬החברים או הצוות הרפואי והסיעודי של מחלקתנו או מחלקה אחרת‪ .‬חשוב שתזהה את‬
‫הכעס‪ ,‬תבודד אותו ותתמודד איתו‪ .‬מעבר לזיהוי‪ ,‬חשוב למצוא פתרון שיתאים לאופייך ולדרך הביטוי‬
‫הייחודית לך‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לשוחח עם בן‪-‬משפחה או חבר‪ ,‬להרגע באמצעות חומר קריאה שאתה אוהב‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫אשמה‬
‫רגש אופייני נוסף הוא תחושת אשמה‪ ,‬המועלה בעיקר כלפי המשפחה המלווה‪ .‬לעיתים‪ ,‬המטופל חש‬
‫שהוא מהווה נטל על משפחתו ומרגיש אשמה על תשומת הלב המוענקת לו‪ ,‬ונמנעת מילדיו או יקיריו‬
‫האחרים‪ .‬על‪-‬מנת להתמודד עם תחושה זו‪ ,‬רצוי שתשוחח עם בני משפחתך ותעלה בפניהם את‬
‫חששותיך‪ .‬תתפלא עד כמה בני המשפחה שלך אוהבים אותך ומטפלים בך בשמחה‪.‬‬
‫חיזוק רוחני‬
‫אנשים נוטים לחפש חיזוק רוחני בשעותיהם הקשות‪ .‬חיזוק זה יכול לבוא לידי ביטוי בחיפוש אחר מקורות‬
‫דתיים‪ ,‬בחיפוש אחר רפואה אלטרנטיבית‪ ,‬רפואה קבלית ועוד‪.‬‬
‫ייתכן‪ ,‬כי אתה או בני משפחתך תקשרו לדמות כלשהי מצוות המחלקה‪ ,‬וייקל עליך ועליהם לשוחח עמה‬
‫על‪-‬מנת להפיג את המתחים‪ .‬דע‪ ,‬כי צוות המחלקה רואה זאת בחיוב וישמח לעמוד לרשותך בכל עת‬
‫שתרצה‪.‬‬
‫אנחנו כאן בשבילך!‬
‫‪33‬‬
‫נספח מס' ‪ - 1‬מפה סכמתית של הדסה‬
‫קומה‬
‫מכון שרת‬
‫מעברים‬
‫ת‪4‬‬
‫ת‪3‬‬
‫רדיותרפיה ‪ -‬הקרנות‬
‫‪-‬‬
‫כניסה לבית‪-‬חולים דרך מכון שרת‬
‫ת‪2‬‬
‫מעבדת לספירות‪-‬דם‬
‫מחלקה לביופיזיקה רפואית‬
‫ת‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫כניסה לבית‪-‬חולים דרך בי"ס‬
‫לרפואה‬
‫ב‬
‫‪-‬‬
‫מעבר לבניין ראשי‬
‫ק‬
‫‪-‬‬
‫כניסה ראשית לבית‪-‬חולים‬
‫מעבר לבניין ראשי‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫מעבר לבניין ראשי‬
‫‪3‬‬
‫בניין ראשי‬
‫סניף של "יד‪-‬שרה" להשאלת‬
‫ציוד רפואי‬
‫המחלקה להשתלת מוח‪-‬עצם‬
‫קפיטריה‬
‫בית‪-‬כנסת‬
‫בנק הדם‬
‫מרפאת נשים‬
‫מודיעין‬
‫חנות מתנות‬
‫חנות פרחים‬
‫בנק לאומי‬
‫עמדת כספומט‬
‫המחלקה להמטולוגיה‬
‫מכון ‪CT‬‬
‫מכון רנטגן‬
‫משרדי ההנהלה של מחלקת‬
‫מוח‪-‬עצם‬
‫יחידת הפרזיס‬
‫טיפול‪-‬יום מוח‪-‬עצם‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מכון הריאה‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫חדר א‪.‬ק‪.‬ג‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫נספח מס' ‪2‬‬
‫רשימת בדיקות ופעולות לביצוע לפני ההשתלה‬
‫הבדיקה‬
‫תאריך ביצוע‬
‫בדיקות דם‬
‫בדיקת מוח‪-‬עצם‬
‫צילום חזה‬
‫‪CT‬‬
‫תפקודי ריאות‬
‫‪MUGA‬‬
‫‪ECG‬‬
‫רפואת הפה‬
‫בדיקה גניקולוגית )לנשים(‬
‫הכנסת צנתר לוריד מרכזי‬
‫איסוף תאי‪-‬אב )פרזיס(‬
‫שימור פוריות‬
‫פגישה ראשונה בבנק‪-‬הדם‬
‫פגישת היכרות במחלקה‬
‫פגישה עם עובדת‪-‬סוציאלית‬
‫קבלת אפוטרופסות‬
‫קבלת התחייבות מקופ"ח‬
‫‪35‬‬
‫בוצע‬
‫√‬
‫הערות‬
‫נספח מס' ‪ - 3‬מה כדאי להביא לאשפוז‬
‫כפי שציינו במבנה המחלקה‪ ,‬כל חולה מקבל חדר‪ ,‬ארון ומקום במקרר‪ .‬עליך להביא עמך חפצים אישיים‬
‫וכל דבר אחר העולה על רוחך שעשוי לשמור על מצב רוח מרומם בזמן האשפוז‪ .‬לצערנו‪ ,‬אין באפשרות‬
‫בית‪-‬החולים להיות אחראים על חפצים הנגנבים‪ ,‬לכן יש לקחת גם זאת בחשבון‪ .‬יש אפשרות לנעול‬
‫חדרים כאשר אינך שוהה בהם‪.‬‬
‫להלן מספר פריטים המומלצים להביא‪:‬‬
‫חפצים אישיים‬
‫בגדים אישיים ‪ -‬מומלץ להביא בגדים נוחים ורחבים‪ .‬חולצות בעלות שרוול קצר או שרוול רחב הינן‬
‫הכרחיות‪ ,‬על‪-‬מנת להקל על הטיפול בצנתר הפיקליין‪.‬‬
‫כלי רחצה והיגיינה ‪ -‬כדאי להביא סבונים שאוהבים‪ ,‬קרמים שמרגישים איתם טוב‪ ,‬כלי איפור ועוד‪ ...‬רצוי‬
‫להביא גם חבילת מגבונים לחים‪ .‬מומלץ להביא גליל של נייר ניילון נצמד‪ ,‬על‪-‬מנת להגן על חבישת‬
‫הפיקליין בזמן המקלחת‪.‬‬
‫מומלץ להביא שעון להניחו על שידת החולה‪.‬‬
‫תעסוקה‬
‫לחולים רבים אין סבלנות לקרוא ספרים "כבדים" לעיתים גם אין סבלנות לראות תוכניות טלוויזיה‪ .‬מומלץ‬
‫להביא דברים קלילים‪ :‬תשבצים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬ספרים קלילים‪ ,‬עבודות‪-‬יד ותחביבים‪.‬‬
‫ניתן להביא מכשירי רדיו‪ ,‬טייפים ומערכות דיסקים‪.‬‬
‫רצוי להביא מפצל לשקע חשמלי‪.‬‬
‫מזון ושתייה‬
‫כדאי להביא בקבוקי מים‪-‬מינרליים )קנייתם מחוץ לבית‪-‬חולים זולה הרבה יותר(‪.‬‬
‫כדאי להביא מוצרי מזון שאוהבים‪ ,‬אך חשוב להקפיד על מזון סגור‪ .‬במידה ומקום המגורים קרוב‪ ,‬רצוי‬
‫לבשל לחולה אוכל אהוב עליו‪ ,‬ולהביא לו בקופסאות‪ .‬כדאי להביא מדבקות וכלי כתיבה על‪-‬מנת לסמן את‬
‫המוצרים במקרר‪.‬‬
‫רצוי להביא כלי אוכל חד‪-‬פעמיים‪ ,‬שיהיו לשימוש החולה בעת הצורך‪.‬‬
‫רצוי להביא כלים המותרים לשימוש במיקרו‪-‬גל‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫נספח מס' ‪ - 4‬נוהל טיפול פה‬
‫לאדם בריא יש הפרשת רוק המנקה את הפה‪ ,‬אך טיפול כימותרפי והקרנות גורמים לייבוש הפה ולירידה‬
‫באפקט המנקה של הרוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬כתוצאה מהחרדה בה יתכן והנך מצוי‪ ,‬והטיפול בסטרואידים‪ ,‬קיימת‬
‫הפרשה מוגברת של חומצה במערכת העיכול‪ ,‬המגבירה את הסכנה לפתח כיב קיבה‪ ,‬צרבת וכאבים במערכת‬
‫העיכול‪ .‬כמו‪-‬כן ייתכן‪ ,‬ומספר ימים לא תאכל‪ ,‬דבר המביא להחמרת המצב‪ .‬למניעת המצב המתואר‪ ,‬יש‬
‫להקפיד על ביצוע טיפול‪-‬פה‪.‬‬
‫מטרת טיפול הפה מניעת ו‪/‬או הפחתת התיישבות החיידקים והפטריות במידת האפשר ושמירה על פה נקי‬
‫ולח‪.‬‬
‫אופן הטיפול‬
‫‪.1‬‬
‫שטיפת הפה עם מי מלח‪ :‬המטרה ‪ -‬שמירה על סביבת פה נקיה ולחה‪ .‬יש לבצע שטיפת‬
‫פה במשך כ‪ 1/2 -‬דקה כל חלל הפה‪ ,‬לגרגר את הנוזל ולירוק החוצה )אין לבלוע(‪ .‬שטיפה זו‬
‫מומלצת לביצוע בכל שעתיים‪ .‬במידה ויש לך קשיים בבליעה המונעים ממך לאכול ‪ -‬מומלצת‬
‫השטיפה בכל שעה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫שטיפה עם מי פה )‪ :(Tarodent‬המטרה ‪ -‬שמירה על סביבת פה נקיה ולחה‪ .‬מודדים‬
‫‪ 10cc‬של החומר בכוסית מדידה‪ ,‬ומבצעים שטיפה זו באותה דרך כמו שטיפת מי‪-‬מלח‪ .‬שטיפה זו‬
‫מומלצת לביצוע פעמיים ביום ‪ -‬בבוקר ובערב‪ .‬במידה והחומר חריף‪ ,‬ניתן לדללו במי‪-‬מלח או‬
‫במים מזוקקים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מציצת כדורי ‪ :Fungilin‬המטרה ‪ -‬להגן מפני התפתחות פטריות בחלל הפה‪ .‬יש למצוץ‬
‫כדורים אלה ‪ 4‬פעמים ביום‪ .‬בזמן שאינך אוכל‪ ,‬רצוי לבצע זאת ‪ 6‬פעמים ביום‪ .‬במידה ואינך‬
‫סובל את הטעם‪ ,‬ניתן להשתמש בטיפות ‪ ,Fungilin‬אותו יש להשאיר בחלל הפה ואח"כ לבלוע‪.‬‬
‫לאחר מציצת הכדור או השימוש בטיפות‪ ,‬יש להימנע משתייה למשך ‪ 20‬דקות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫שתיית נוגדי חומצה‪ :‬המטרה ‪ -‬להגן על רירית הקיבה מפני נזקים הנוצרים על‪-‬ידי החומצה‬
‫המופרשת‪ .‬ניתן לשתות ‪ 20 Magel 30cc‬דקות לאחר ארוחה‪ ,‬או ‪ Sucralat 1g‬מומס במים או‬
‫מיץ ‪ 20‬דקות לפני ארוחה‪ .‬מומלץ לבצע זאת ‪ 4‬פעמים ביום‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫טיפול פה במקרה של פה לא נקי או מזוהם‬
‫‪.5‬‬
‫במידה והמטופל אינו מקפיד על שטיפת פה‪ ,‬ניתן לראות קרוסטות ‪" -‬פלקים" ‪ -‬על הלשון‪ .‬במצב‬
‫זה שטיפות פה רגילות לא יספיקו ולכן המטופל ו‪/‬או האחות ינקו את הפה באמצעות גזה רטובה‬
‫עם מי‪-‬מלח או מי‪-‬מנטה וסודה לשתיה )‪.(Sodium Bicarbonate‬‬
‫‪.6‬‬
‫אם המטופל סובל מכאבים‪ ,‬כדאי שהוא יבצע את שטיפות הפה לאחר קבלת תרופה נגד כאבים‪.‬‬
‫ניתן להשתמש גם בשטיפת ‪ ,Lignocaine‬שהינו חומר הרדמה מקומי‪ ,‬אותו יש להחזיק בפה‬
‫במשך ‪ 2‬דקות לפחות ואח"כ לירוק החוצה‪ .‬אין לבלוע את החומר‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫נספח מס' ‪5‬‬
‫הנחיות תזונתיות לתופעות לוואי מכימותרפיה והקרנות‬
‫המלצות למצב של בחילות‬
‫ להימנע ממזונות עם טעמים או ריחות מאוד דומיננטיים כגון מזונות מטוגנים‪ ,‬מזונות מתובלים במיוחד‬‫)רטבים‪ ,‬סחוג‪ ,‬חזרת וכו'(‪.‬‬
‫ להימנע ממזונות בעלי ניחוח ארומטי )מלון‪ ,‬בננות‪ ,‬כרובית‪ ,‬תמציות רום ווניל‪ ,‬דברי מאפה טריים(‪.‬‬‫ העדפת מוצרים עם טעם‪/‬ריח ניטרליים‪ :‬העדף בישול במים או אידוי‪ ,‬חלב קר ומוצרי חלב‪.‬‬‫ העדפת אכילה‪/‬שתייה של מזונות ומשקאות קרים כגון‪ :‬גלידות‪ ,‬מילקשייקים‪ .‬אכול מזונות יבשים‬‫לספיגת מיצי הקיבה כגון‪ :‬צנימים‪ ,‬אורז‪ ,‬תפוחי‪-‬אדמה אפויים‪ ,‬קרקרים‪ ,‬עוגות יבשות‪.‬‬
‫ לאכול ארוחות קטנות על‪-‬מנת למנוע לחץ בקיבה‪.‬‬‫ לעס לאט והיטב‪.‬‬‫ רצוי לשים דגש על הגשה אסתטית ומושכת‪ :‬צבעים שונים‪ ,‬הפרדה בין המנות ומרקמים מתאימים‪.‬‬‫‪ -‬להימנע משתייה מיד לאחר האוכל‪.‬‬
‫המלצות למצב של הקאות‬
‫ להקפיד על שתייה מרובה של לפחות ‪ 2‬ליטר‪.‬‬‫ העדפת מזונות עשירים במינרלים‪ :‬נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬סידן ומגנזיום שאבדו בהקאות‪.‬‬‫דוגמא למזונות עשירים באשלגן‪ :‬בננות‪ ,‬תפוח‪-‬אדמה מבושל או אפוי‪ ,‬מיצים טבעיים‪.‬‬
‫דוגמא למזונות עשירים בנתרן‪ :‬מזון שהוסף לו מלח ואבקת מרק עוף‪.‬‬
‫המלצות למצב של חוסר תיאבון‬
‫ לאכול ארוחות קטנות לעיתים קרובות‪.‬‬‫ לנצל זמנים בהם הינך מרגיש טוב יותר ולאכול בהם ארוחות גדולות יותר‪.‬‬‫ לשתות בין הארוחות ולא בעת הארוחות בכדי למנוע תחושת מלאות מהירה יותר‪.‬‬‫ לשמור מזון זמין‪/‬חטיף בהישג‪-‬יד‪ ,‬על‪-‬מנת שתוכל לאוכלו בכל עת שתחפוץ‪ .‬דאג לארוחות ביניים כאלו‬‫גם לפני השינה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫המלצות למצב של שלשולים‬
‫ מומלץ לאכול מנות קטנות לעיתים קרובות‪.‬‬‫ מומלץ להרבות בשתייה בהתאם לתכיפות וכמות השלשולים‪ :‬לפחות ‪ 8‬כוסות של נוזלים צלולים לא‬‫מוגזים ביום גם אם לא צמאים‪ ,‬רצוי בטמפרטורת החדר‪ .‬כדאי לשתות כמויות קטנות לעיתים קרובות‪.‬‬
‫ מומלץ לקלף פירות וירקות‪.‬‬‫ מומלץ לסנן מיצי פירות טבעיים ולהימנע מקטניות ודגנים מלאים‪.‬‬‫ מומלץ להימנע ממזונות עשירים בשומן כמו‪ :‬חמאה‪ ,‬מרגרינה‪ ,‬מיונז‪ ,‬טחינה‪ ,‬אבוקדו‪.‬‬‫ צורות הבישול המומלצות‪ :‬בישול‪ ,‬אידוי‪ ,‬צלייה‪ ,‬ואפיה‪ .‬לא מומלץ טיגון‪.‬‬‫ רצוי להימנע ממזונות ומשקאות מתוקים מאוד‪ :‬ריבה‪ ,‬סירופים‪.‬‬‫ מומלץ להימנע מחלב ומוצרי חלב ניגרים‪.‬‬‫ יש להימנע ממזונות חריפים כמו אבקת צ'ילי‪ ,‬סחוג ופלפל חריף‪.‬‬‫ מזונות מומלצים‪ :‬מרק‪ ,‬ג'לטין‪ ,‬אורז לבן מבושל‪ ,‬טוסטים‪ ,‬קרקרים‪ ,‬תפוח‪-‬אדמה מבושל‪ ,‬בננות‪ ,‬רסק‬‫תפוחי‪-‬עץ‪ ,‬גזר מבושל‪ ,‬מוצרי חלב – ניתן לאכול גבינת קוטג' ויוגורט‪ ,‬מיץ רימונים‪.‬‬
‫ כאשר השלשול פוסק יש להחזיר בהדרגה )מוצר אחד חדש כל יום או יומיים(‪ ,‬מוצרי חלב מזונות‬‫עשירים בסיבים‪ ,‬בהתאם להרגשתך‪.‬‬
‫המלצות למצב של עצירות‬
‫ מומלצת שתייה מרובה‪ 8-10 :‬כוסות ליום – מים‪ ,‬תה צמחים‪ ,‬מרקים‪ ,‬מיצי פירות‪ ,‬משקאות ללא‬‫קפאין‪.‬‬
‫ רצוי להקפיד על ארוחות מסודרות‪.‬‬‫ סיבים תזונתיים מסייעים בהסדרת פעילות המעיים – מזונות עתירי סיבים מומלצים‪ :‬לחם וקרקרים‬‫מחיטה מלאה‪ ,‬כוסמת‪ ,‬בורגול‪ ,‬קוואקר‪ ,‬ברנפלקס‪ ,‬גרנולה‪ ,‬תירס‪ ,‬עגבניות‪ .‬קטניות‪ :‬אפונה‪ ,‬שעועית‪,‬‬
‫חומוס עדשים‪.‬‬
‫ ניתן להוסיף בהדרגה סובין חיטה בתוך המרק או בתוך יוגורט בתוספת ‪ 1‬כוס שתייה )‪ 1-2‬כפות(‪.‬‬‫ כדאי להוסיף ארוחת ביניים‪ :‬ליפתן שזיפים‪ ,‬עוגיות‪ ,‬שומשום‪ ,‬גרנולה‪ ,‬חטיפי גרנולה‪.‬‬‫ שמן זית עשוי להועיל‪.‬‬‫ לחלק מהאנשים יש נטייה לעצירות מהמזונות הבאים ולכן רצוי להימנע מהם‪ :‬אורז לבן‪ ,‬בננה‪ ,‬רימון‪,‬‬‫וסברס‪.‬‬
‫ פעילות גופנית כגון הליכה יכולה לעזור במניעת עצירות‪.‬‬‫‪40‬‬
‫המלצות למצב של פגיעה ברירית הפה ומערכת הבליעה‬
‫ מומלץ להעדיף מזונות פושרים עד קרים מאוד ולהימנע ממזונות‪/‬שתייה חמה‪.‬‬‫ מומלץ להעדיף קרח‪/‬קרטיב לפני האכילה‪.‬‬‫‪ -‬יש להעדיף מזונות בעלי מרקם חלק‪ ,‬רך‪-‬נוזלי כמו דייסות )פושרים(‪ ,‬פודינגים‪ ,‬מחית תפוחי‪-‬אדמה‪.‬‬
‫המלצות למצב של פגיעה ושינויים בחוש הטעם‬
‫ יש לנסות מזונות חדשים בנוסף למזונות שאתה רגיל אליהם‪.‬‬‫ יש להימנע מחריפות ותבלון יתר‪.‬‬‫ יש לשמור היטב על היגיינת הפה‪.‬‬‫ מזונות קרים או בטמפ' החדר עשויים להיות נסבלים יותר ממזונות חמים‪.‬‬‫ משקאות כגון מיץ תפוזים‪ ,‬מיץ לימון ותה צמחים בדרך‪-‬כלל יהיו עדיפים ונסבלים יותר מקפה ותה‪.‬‬‫ כדי להפיג מרירות בפה הנוצרת מאכילת מוצרי חלב ומזונות נוספים – יש להוסיף פירות מתוקים‪,‬‬‫ריבה וכו'‪.‬‬
‫ כדי להפיג מרירות בפה הנוצרת מאכילת בשר בקר‪ ,‬עדיף לאכול עוף או דג )לא מטוגן( או ביצה‪,‬‬‫גבינה‪ ,‬טופו וכו'‪.‬‬
‫ המזונות המועדפים על רוב החולים הם‪ :‬פסטה‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬סורבה פירות‪ ,‬מחית פירות‪.‬‬‫ בסיום הארוחה ובכל פעם שאתה סובל מטעם רע בפה‪ ,‬ניתן ללעוס מסטיק‪ ,‬למצוץ לימון או סוכריות‬‫מנטה‪.‬‬
‫‪ -‬במצב של יובש בפה – יש להרבות בשתייה‪ ,‬הרטבת הפה לפני אכילה או מציצת קרטיב‪/‬קרח‪.‬‬
‫תכשירי מזון להעשרה בבית‪-‬החולים‬
‫קיימים בבית‪-‬החולים תכשירי מזון אשר מטרתם להעשיר את התזונה הקיימת או לספק הזנה מרוכזת‪.‬‬
‫לבחירת סוג התכשיר הרצוי‪ ,‬יש להתייעץ עם דיאטנית‪.‬‬
‫פוליקוז – ‪polycose‬‬
‫סוג של סוכר אשר מתיקותו קטנה פי ‪ 5‬מהסוכר הרגיל‪ .‬מאחר שטעמו המתוק חלש‪ ,‬ניתן להשתמש בו‬
‫בכמויות גדולות יחסית‪ ,‬ובכך להעלות את כמות הקלוריות בתפריט פי ‪ .5‬ניתן להשתמש בו כתוספת‬
‫למזונות נוזליים או חצי נוזליים חמים או קרים‪.‬תכשיר זה הינו פרווה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫אבקת חלבון‬
‫ישנם כמה סוגים של אבקות חלבון שמקור החלבון יכול להיות ממקורות שונים כמו‪ :‬חלב‪ ,‬מי גבינה‪,‬‬
‫חלבון ביצה‪ ,‬סויה‪...‬‬
‫כף אבקת חלבון = ‪ 4-4.5‬גרם חלבון‪.‬‬
‫כל אבקות החלבון הנם מקור טוב להעשרה בחלבונים‪ ,‬ניתן להוסיפם למשקאות ולמאכלים קרים או‬
‫פושרים כמו‪ :‬משקאות למיניהם‪ ,‬מרקים‪ ,‬דייסות‪ ,‬פודינגים‪ ,‬מחיות ורטבים‪.‬‬
‫תכשירים אלו הינם פרווה‪.‬‬
‫מזונות מאוזנים מבחינת הרכבם התזונתי‪:‬‬
‫אנשור – ‪ – ensure‬מזון נוזלי מאוזן מבחינת ההרכב התזונתי‪ .‬קופסת אנשור מספקת ‪ 250‬קלוריות‪.‬‬
‫קיים בטעם וניל‪ .‬לא מומלץ לחולי סכרת‪ .‬מזון זה הינו חלבי‪.‬‬
‫אנשור פלוס – ‪ – ensure plus‬מזון נוזלי מרוכז יותר מאנשור רגיל‪ .‬ערכו התזונתי – ‪ 350‬קלוריות‬
‫לקופסה‪ .‬קיים במספר טעמים‪ :‬שוקו‪ ,‬וניל ותות‪ .‬לא מומלץ לחולי סכרת‪ .‬מזון זה הינו חלבי‪.‬‬
‫אוסמוליט – ‪ – osmolite‬מזון נוזלי מאוזן מבחינת הרכבו התזונתי‪ .‬ערכו התזונתי – ‪ 250‬קלוריות‬
‫לקופסה‪ .‬מזון עם טעם נייטרלי‪ ,‬ניתן לגוון את טעמו על‪-‬ידי תוספת טעם כגון‪ :‬וניל‪ ,‬נס‪-‬קפה‪ ,‬קקאו ופטל‪.‬‬
‫מזון זה מתאים לחולי סכרת‪ .‬מזון זה הינו חלבי‪.‬‬
‫כל המזונות הנוזליים בהכשר ה‪.OU -‬‬
‫‪42‬‬
‫נספח מס' ‪ - 6‬נוהל בידוד‬
‫מההשתלה עד לקליטת השתל ספירות הדם יורדות בהדרגה בשל טיפול ההכנה‪ .‬בתקופה זו מוח‪-‬העצם‬
‫אינו מתפקד‪ ,‬ולכן אינו מייצר כדוריות דם )כדוריות לבנות‪ ,‬אדומות וטרומבוציטים(‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬תנגודת‬
‫הגוף יורדת‪ ,‬וקיימת נטייה מוגברת לזיהום גם מחיידקים הנמצאים באופן רגיל בגוף‪ .‬לכן‪ ,‬יש להקפיד על‬
‫מספר כללי זהירות למניעת זיהומים‪:‬‬
‫פעולות שחשוב להקפיד עליהן‬
‫היגיינה‬
‫‪ .1‬על המטופל להקפיד על היגיינה אישית‪ ,‬רחצה יומיומית והחלפת בגדים‪.‬‬
‫‪ .2‬החלפת חבישת הצנתר תבוצע פעם ב‪ 48 -‬שעות לפחות‪ ,‬או אחת ל‪ 24-‬שעות כאשר החבישה‬
‫נרטבת‪/‬מתלכלכת‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להקפיד על ביצוע טיפולי פה‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להקפיד לרחוץ ידיים לפני האוכל‪ ,‬לפני טיפול פה‪ ,‬ולאחר השימוש בשירותים‪.‬‬
‫‪ .5‬יש לשים מסיכה כאשר המטופל נמצא מחוץ לחדר‪.‬‬
‫מזון ושתייה‬
‫‪ .1‬אכילת פירות וירקות טריים בתקופת הבידוד אסורה‪.‬‬
‫‪ .2‬מותר לאכול מזון מבושל שהוכן בבית‪ ,‬ירקות ופירות מבושלים ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬אסורה אכילה של מזון שהוכן במסעדות‪ ,‬מזנונים וכדומה‪.‬‬
‫‪ .4‬אין לשתות מי‪-‬ברז‪ .‬מומלץ לשתות מים מינרלים‪ ,‬או מים ממכשירים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫סביבת המטופל‬
‫‪ .1‬יש להקפיד על ניקיון סביבת המטופל‪.‬‬
‫‪ .2‬ציוד אישי הנמצא על‪-‬יד המטופל צריך להיות נקי ויבש‪ ,‬רצוי להמעיט בציוד גלוי‪ ,‬למניעת‬
‫התיישבות חיידקים ואבק‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ לאכסן ציוד אישי בארונות‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להקפיד על חלונות ודלתות סגורים על מנת לאפשר עבודה יעילה של הפילטר‪ ,‬שתפקידו‬
‫לדאוג לניקיון האוויר בחדר‪ .‬אין לסגור את הפילטר בשום מצב‪.‬‬
‫‪ .4‬אין להפעיל מאווררים בחדר מחשש לפיזור חיידקים בסביבה‪.‬‬
‫‪ .5‬אין להשאיר מזון חשוף ליד מיטת המטופל‪ ,‬רצוי להכניסו למקרר‪ ,‬לאכסנו בקופסאות סגורות או‬
‫לכסותו‪.‬‬
‫‪ .6‬אין להכניס פרחים ועציצים המהווים מקור לזיהום‪.‬‬
‫מבקרים‬
‫‪ .7‬חובה להקפיד על רחצת ידיים במים וסבון‪ ,‬ולאחר מכן בחומר מחטא הנמצא ליד הכיור במבואה‬
‫לחדר המטופל‪.‬‬
‫‪ .8‬חובה על המבקרים ללבוש מסיכת נייר‪ ,‬הנמצאת גם היא במבואה לחדר המטופל‪.‬‬
‫‪ .9‬מספר המבקרים בחדר יוגבל לשני אנשים בו זמנית‪.‬‬
‫‪ .10‬חל איסור על כניסת מבקרים הסובלים מצינון‪ ,‬חום ומחלות מדבקות כלשהן‪.‬‬
‫‪ .11‬הביקור של ילדים מתחת לגיל ‪ 10‬אסור‪.‬‬
‫‪ .12‬לילדים אשר קיבלו חיסון של פוליו דרך הפה בשלושת החודשים האחרונים אסור להיכנס לחדר‬
‫המטופל מחשש להדבקתו‪.‬‬
‫‪ .13‬לינת מבקר בחדר תורשה למבקר אחד בלבד‪ ,‬כשהוא שוהה עם מסיכה‪.‬‬
‫‪ .14‬המלווה השוהה עם המטופל רשאי להתקלח ולהשתמש בשירותי המטופל‪.‬‬
‫‪ .15‬שתייה ואכילה של מבקרים בתוך החדר אסורה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫נספח מס' ‪7‬‬
‫הנחיות תזונתיות לאחר ההשתלה )דיאטה דלת‪-‬חיידקים(‬
‫ יש להימנע מאכילת מזון שנקנה בתפזורת כגון סלטים מוכנים‪ :‬חומוס‪ ,‬מיונז‪ ,‬טחינה וכו'‪ ,‬פיצוחים‪,‬‬‫חמוצים‪ ,‬גבינות‪ ,‬נקניקים‪.‬‬
‫ אין לאכול מזון שבושל והוכן מחוץ לבית )‪.(take away‬‬‫ מותר לצרוך נקניקים וגבינות הארוזים באריזה סגורה על‪-‬ידי היצרן ורק מיד לאחר הפתיחה‪.‬‬‫ חשוב לבדוק תאריכי תפוגה של מזונות ואת שלמות האריזה‪.‬‬‫ יש לכסות ולעטוף היטב מזון שנמצא במקרר‪.‬‬‫ יש להקפיד לשטוף ידיים לפני כל אכילה‪.‬‬‫ העדף מים מינרלים מבקבוקים קטנים )‪ 1/2‬ליטר( ולא מי ברז‪.‬‬‫ מזון מבושל יש לאכול בעודו חם‪ ,‬רצוי לא לחמם מחדש מזון אחרי שהתקרר ולא להקפיא שנית מזון‬‫שהופשר‪.‬‬
‫ יש לבדוק שטמפרטורת המקרר בבית נמוכה מספיק‪.‬‬‫‪ -‬רצוי לא לאכול במסעדות בחודשים הראשונים – רק במקומות השומרים רמת היגיינה גבוהה‪.‬‬
‫מזון‬
‫יש להימנע‬
‫מותר‬
‫ביצה קשה שהורתחה במים לפחות ‪3‬‬
‫ביצים‬
‫ביצה רכה‪ ,‬ביצת עין‪.‬‬
‫דקות‪.‬‬
‫מיונז‪.‬‬
‫חביתה עשויה היטב משני הצדדים‪.‬‬
‫יוגורט חי וביו‪-‬יוגורט‪.‬‬
‫גבינות‬
‫ויוגורטים‬
‫גבינות ארוזות בואקום או קופסא סגורה‪.‬‬
‫מאפה או תבשיל חם המכיל גבינה‪.‬‬
‫גבינות בתפזורת ולא בקופסא סגורה‪.‬‬
‫תבשילי גבינות קרים‪.‬‬
‫מוצרים מתוצרת בית או ממחלבות‬
‫יוגורט מפוסטר‪.‬‬
‫קטנות‪.‬‬
‫גבינות עם עובש‪.‬‬
‫שמן‪,‬‬
‫חמאה‬
‫ומרגרינה‬
‫ירקות‬
‫עטופות בנפרד באריזה קטנה‪.‬‬
‫חמאה ומרגרינה באריזות גדולות‬
‫שמן מכל סוג‪.‬‬
‫ופתוחות‪.‬‬
‫ירקות טריים‪ ,‬סלט‪.‬‬
‫ירקות מבושלים‪ ,‬בעודם חמים‪.‬‬
‫מבושלים שהתקררו‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מזון‬
‫יש להימנע‬
‫מותר‬
‫פירות מקולפים ומבושלים – בעודם‬
‫פירות‬
‫חמים‪.‬‬
‫פירות טריים‪.‬‬
‫מיצי פירות טריים מסוננים‪.‬‬
‫שהתקררו לאחר בישול‪.‬‬
‫לאחר שהקליפה נשטפה וקולפה‪.‬‬
‫פירות יבשים‪.‬‬
‫משומרים מקופסא שנפתחה זה עתה‪.‬‬
‫מים‬
‫רתוחים שנסגרו בבקבוק‪.‬‬
‫מי ברז‪.‬‬
‫מים מינרלים‪.‬‬
‫מים ממתקני קירור‪.‬‬
‫חלב טרי מפוסטר וחלב עמיד )עד ‪24‬‬
‫חלב‬
‫חלב לא מפוסטר‪.‬‬
‫שעות אחרי פתיחתו(‪.‬‬
‫אבקת חלב‪.‬‬
‫חלב מורתח בעודו חם‪.‬‬
‫תבשילים שבושלו היטב‪.‬‬
‫בשר‬
‫בשר טחון‪ ,‬כבד‪ ,‬כבד קצוץ‪.‬‬
‫כל בשר ארוז בואקום )נקניק(‪.‬‬
‫כל תבשילי בשר קר או שלא בושל היטב‪.‬‬
‫בשר משומר מייד לאחר הפתיחה‪.‬‬
‫דגים‬
‫מנות‬
‫אחרונות‬
‫פודינגים‬
‫מזון יבש‬
‫לחם‬
‫משקאות‬
‫תבלינים‬
‫תבשילי דגים שבושלו היטב‪.‬‬
‫דגים קרים‪.‬‬
‫קופסת שימור דגים – אחרי הפתיחה‪.‬‬
‫מאכלי ים אחרים )פירות ים‪ ,‬סרטנים(‪.‬‬
‫חמים מבושלים‪ ,‬פודינג וג'לי מיד לאחר‬
‫ההכנה‪.‬‬
‫מנות אחרונות קרות – מוס‪ ,‬קרם וקצפת‬
‫גלידה ושלגון באריזה אישית‪.‬‬
‫כולל עוגות‪ ,‬גלידות ממכונה או מקרטון‪.‬‬
‫עוגות יבשות באריזה סגורה‪.‬‬
‫אריזות אישיות בלבד – של קורנפלקס‪,‬‬
‫אריזות גדולות לשימוש ממושך‪.‬‬
‫ביסקוויטים‪ ,‬קרקרים‪ ,‬עוגיות‪.‬‬
‫לא טרי‪.‬‬
‫טרי‪ ,‬שנפתח לאחרונה )‪ 24‬שעות(‪.‬‬
‫בפחית‪ ,‬קרטון‪ ,‬בקבוק אישי – מפוסטרים‬
‫בלבד‪) .‬כולל משקאות חלב וכו'(‪.‬‬
‫מבקבוק‪ ,‬קרטון גדול‪ ,‬סחוט טרי‪.‬‬
‫מלח‪.‬‬
‫אגוזים‪ ,‬פלפל‪ ,‬תבלינים ורטבים‬
‫רטבים ותבלינים באריזות קטנות אישיות‪,‬‬
‫מבקבוקים גדולים‪.‬‬
‫שהוצאו לאחרונה מהעטיפה‪.‬‬
‫מיונז‪.‬‬
‫רצוי וכדאי לחזור לשגרת חיים רגילה תוך שמירה על כללי תזונה נכונה והיגיינת מזון טובה‪.‬‬
‫‪46‬‬