קליק לקריאה או הורדת המאמר המלא בפורמט PDF

‫שבורית זכוכה‪ַּ ,‬ת ַתּלים‪ ,‬זֹוצֶף ועוד ‪ -‬בלבולי לשון ופליטות פה מתרחשים‬
‫סביבנו לא מעט‪ .‬ממה השיּבֹושים נובעים? האם הם מעידים על משמעּויֹות‬
‫נ ִסתרֹות ועל ַמאֲוויים ּכמּוסים? האם יש דרך להימנע מהם? ואולי יש בהם‬
‫גם משהו חיובי?‬
‫כתב‪ :‬נחמן גרשונוביץ‬
‫שלושה ְקשישים נׂשרכים לאִטם‬
‫במורד הדרך‪ .‬אומר האחד‪:‬‬
‫"גשום‪ ,‬הא?"‬
‫אומר השני‪" :‬לא‪ ,‬היום יום‬
‫חמישי"‪.‬‬
‫עונה השלישי בחיוך‪" :‬כן‪ ,‬גם אני‪.‬‬
‫אז בואו ניכנס לשתות משהו"‪.‬‬
‫הקשישים האלה מציגים תופעה של שיבושי אוזן ‪ -‬במצב‬
‫זה אנו שומעים מה שאנחנו רוצים לשמוע או מה שנמצא‬
‫בתֹודעה‪ .‬נעסוק כאן בפן אחר של התופעה ‪ -‬שיּבּושי לשון‪.‬‬
‫שניהם יחד ‪ -‬הקשבה ודיבור‪ ,‬על שימושיהם המיטביים‬
‫כמובן ‪ -‬הם הבסיס לשימּוש בשפה ולעיּבּודּה‪.‬‬
‫מהם שיבושי לשון?‬
‫שיבושי לשון ‪ -‬או פליטות פה ‪ -‬הם טעויות דיבור‪ ,‬בדרך‬
‫כלל ז ְניחֹות ולעִתים משעשעֹות‪ ,‬הקורות מפעם לפעם‬
‫באופן בלתי נמנע בכל אדם מדבֵּר‪ .‬חוקרים מעריכים‬
‫שאנחנו פולטים שיבוש אחד או שניים לכל אלף מילים‬
‫שאנחנו מדברים‪ .‬אם כך‪ ,‬אם ניקח קצב דיבור ממּוצע‬
‫של ‪ 150‬מילים לדקה‪ ,‬השיבוש עשוי להתרחש פעם‬
‫בעשר דקות של דיבור רצוף‪ .‬כלומר מִדי יום ביומו רובנו‬
‫פולטים בין עשר לעשרים שיבושי לשון‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫גליליאו צעיר ‪ /‬יוני ‪2015‬‬
‫וכאן זה נעשה מוזר יותר‪ :‬את רוב השגיאות איננו‬
‫קולטים כלל‪ ,‬וברוב המקרים המאזינים אינם מתקנים‬
‫לנו את השגיאות‪ ,‬משום שגם הם אינם שומעים אותן‪.‬‬
‫מדוע? המוח שלהם מַשלים את המשפט ומתקן אותו‪,‬‬
‫ולפיכך הם ישמעו את מה שההיג ָיֹון דורש‪.‬‬
‫סיפור קטן להמחשה‪ :‬איש אחד אכל אצל חברים‪.‬‬
‫בסיום הארוחה פינתה האישה את השולחן והגישה‬
‫עוגה לקינוח‪ .‬תוך פינוי השולחן אמר לה האורח בקול‬
‫ברור‪" :‬מאוד לא נהניתי מהעוגה"; האישה חייכה‬
‫והנהנה כמי שקיבלה מַחמאה גדולה‪" :‬תודה‪ ,‬אני‬
‫שמחה שנהנית‪ .‬יצאה לי עוגה טעימה הפעם"‪.‬‬
‫אולם יש שיבושים חזקים וברורים שלא ניתן להתעלם‬
‫מהם‪ .‬שיבושים כאלה משעשעים ומעלים חיוך‪ ,‬אך‬
‫עלולים גם לעורר מבּוכה‪ ,‬לגרום תקרית דיפלומטית או‬
‫אף להביא לפתיחת מלחמה‪.‬‬
‫עושים סדר בשיבושים‬
‫יש סוגים שונים של שיבושי לשון‪ .‬פְּסִיכֹולִינְגְּו ִי ְסטִיָקה‪,‬‬
‫הענף החֹוקר את השפה בהיּבט הפסיכולוגי‪,‬‬
‫פותחת צוהַר אל עולם ּבלּבּולי הלשון‪ .‬עדיין לא‬
‫את כל הטעויות הקורות בעת הדיבור אפשר לסווג‬
‫חד־משמעית להגדרה זֹו או אחרת‪ ,‬ואם תהיו יצירתיים‪,‬‬
‫איור‪ :‬אימג'בנק‪thinkstock/‬‬
‫לשון על ְּגחָ לים‬
‫למה איחרת?‬
‫איך קוראים‬
‫לך‪ ,‬ילד?‬
‫זה שנרדמת‬
‫זה לא תירוץ!‬
‫ניר דמתי‬
‫גליליאו צעיר ‪ /‬יוני ‪2015‬‬
‫‪33‬‬
‫לשון על ּג ְחָלים‬
‫תוכלו אולי להמציא סִגנֹון חדש של בלבולים‪.‬‬
‫טעויות ּבחירה‪ :‬כשמחליפים מילה אחת במילה אחרת‪,‬‬
‫תקינה גם היא‪ .‬לדוגמה‪" :‬תן לי בבקשה את המספריים"‪,‬‬
‫בזמן שבכלל רצינו את המהדק‪ .‬או‪" :‬הִזמנתי פיצה‬
‫למחר"‪ ,‬במקום "להיום"‪.‬‬
‫טעויות הרּכבה‪ :‬בשיבוש זה נבחרו המילים הנכונות‪,‬‬
‫אולם הן הּורּכבּו בסדר שגוי‪ .‬לדוגמה‪" :‬ראיתי בנחש‬
‫מרפסת!" במקום "ראיתי במרפסת נחש!" לא רק מילים‬
‫מאּבדֹות מקום בטעויות הרכבה‪ ,‬גם צלילים‪ ,‬עיצורים‬
‫ואותיות (למשל‪ :‬לְ ַה ְמנ ִיְך במקום לְ ַהנְמִיְך)‪.‬‬
‫הבְלָעת הגה‪ :‬שיבושים המַזיקים למילים בעלות שתי‬
‫הברות זהות‪ .‬דוגמאות‪" :‬איזה ַּת ַתּלים ארוכים יש לו"‬
‫(במקום תלתלים)‪" ,‬ראיתי שני פַּפַּרים נחים על ענף"‬
‫(במקום פרפרים)‪.‬‬
‫הֹוספת הגה‪ :‬שיבושים המַזיקים למילים בעלות‬
‫שתי הברות דומות‪ ,‬דוגמה‪" :‬תרים את השפורפרת"‬
‫(במקום שפופרת)‪.‬‬
‫מלַפְּרֹופִּיז ֶם‪ :‬שימוש במילה בעלת צליל דומה‬
‫ָ‬
‫אך עם משמעות שונה‪ .‬לדוגמה‪" :‬השיר‬
‫הזה מושמע ברדיו לעִתים דחּופֹות"‪,‬‬
‫במקום "לעתים תכּופֹות"‪ .‬בדרך‬
‫כלל השומע מֵבין את משמעות‬
‫המשפט‪ ,‬והטעויות האלה‪ ,‬כמו שאמרנו קודם לכן‪ ,‬אינן‬
‫נתפסות‪ ,‬ועוברות שלא במּודע עבור שני הצדדים‪ .‬כדאי‬
‫לשים לב למילים בעלות צליל זהה‪ ,‬כדי שלא נגיע לידי‬
‫תקרית מביכה כמו בבדיחה הזאת‪ :‬המנהל תופס ילד‬
‫שאיחר לבית הספר‪" :‬למה איחרת? איך קוראים לך?"‬
‫הילד עונה‪" :‬ניר דמתי"; "זה שנרדמת זה לא תירוץ!"‬
‫צועק המנהל‪.‬‬
‫סְּפּונ ִֵריז ֶם‪ :‬את תופעת ׂשיכול האותיות מייחסים‬
‫לוויליאם סְּפּונֶר‪ ,‬מַרצֶה באּוניבֶרסיטת אֹוקסְפֹוְרד‪,‬‬
‫שהיה ידוע בטעויות הדיבור שלו (את ספונר הדבר‬
‫ודאי שיעשע הרבה פחות מאשר את תלמידיו)‪.‬‬
‫דוגמאות‪" :‬באו נ ַים עד מפֶש"‪ ,‬במקום "באו מים עד‬
‫נפש"; או "צוחה ובוחקת" במקום "בוכה וצוחקת"‪.‬‬
‫בשל סגנונן של שגיאות הדיבור‪ ,‬המעורר חיוך (או‬
‫גיחּוך)‪ ,‬בדרנים וקומיקאים משתמשים בהן במערכונים‬
‫כדי לשעשע‪.‬‬
‫משמעות חשאית?!‬
‫האם לשגיאות האלה יש משמעות פנימית נ ִסתרת?‬
‫האם הן מרמזֹות על רצונות מּודחקים? זיג ְמֹונ ְד‬
‫פְרֹויְד‪ ,‬אבי תורת הפְּסיכֹואנליזה‪ ,‬טען ששגיאות שפה‬
‫מקושרות אל התת־מודע ואל תהליכים נפשיים‪ .‬בספרו‬
‫"הפְּסִיכֹופָּתֹולֹוגְי ָה של חיי יום־יום" מ־‪1901‬‬
‫תיאר מִגוון של טעויות ושיבושים והִציע‬
‫הֶסּברים לְמה שמֵעבר להם‪ .‬המונח‬
‫"טעות פְרוידי ָאנ ִית" נטבע על שמו‪.‬‬
‫טעות פְרוידי ָאנ ִית כוללת החלפת‬
‫שמות בעת שיחה על אֹודות אנשים‬
‫או בפנייה אליהם‪ .‬כמו בחור שקורא‬
‫לבת זוגו בשמה של זוגתו הקודמת‬
‫או פוליטיקאי שמזכיר את היריב שלו‬
‫כבעל בריתו (למשל‪ ,‬בבחירות האחרונות‬
‫ידועה פליטת הפה של יצחק הרצוג‪ ,‬שאמר‪:‬‬
‫"נשמור על נתניהו מאוחדת" ‪ -‬במקום על "נשמור‬
‫על ירושלים מאוחדת"‪ ,‬כמובן)‪.‬‬
‫הבַּלְשָן ההֹודי‪-‬אירֹוּפי בן תקופתו של פרויד‪ ,‬רּוְדלֹוף‬
‫באו נים‬
‫עד מפש!‬
‫‪34‬‬
‫גליליאו צעיר ‪ /‬יוני ‪2015‬‬
‫ראיתי בנחש‬
‫מרפסת!‬
‫מִֵרינְגֶר‪ ,‬סבר אחרת‪ .‬הוא פרסם שני אוספים עבי ּכרס‬
‫של שיבושי לשון עם הערות ופיענּוח‪ ,‬והיה הראשון‬
‫לייחֵס חשיבות בלשנית לשיבושי דיבור‪ .‬לדעתו‪ ,‬שיבושי‬
‫לשון הם כמו קליפת בננה שעליה המשפט מחליק‪,‬‬
‫והיא מובילה לתנודות לא צפויות של יחידות לשוניות‪.‬‬
‫המדע העַדּכני נוטה לתמוך בקו של מרינגר‪.‬‬
‫שיבושים בהזמנה אישית‬
‫קשה לחקור שיבושי לשון במַעּבדה משום ש ִמטִבעם‬
‫הם מתרחשים באַקראי ולא כצפוי‪ .‬הפסיכולוג מייקל‬
‫טִי מֹו ְטלִי מאוניברסיטת ָקליפֹורניה באַרצֹות הבְּרית‬
‫חקר את נושא שיבושי השפה‪ ,‬ומצא דרך לא חביבה כל‬
‫כך לז ַמן אותם לתוך פיות מושאי המחקר שלו‪ .‬מֹו ְטלִי‬
‫נתן למשתתפים במחקר לחזור אחריו בהַקראת רשימה‬
‫של הברֹות וצִמדי מילים חסרי משמעות ‪ -‬באיום בהלם‬
‫חשמלי! רבות מהמילים השתבשו בפי המשתתפים‬
‫ועסקו בהתחשמלּות‪ ,‬בשֹוק‪ ,‬בזרם‪ ,‬בחשמל וכדומה‪.‬‬
‫את צוחה‬
‫או בוחקת?‬
‫האם הניסוי הזה תומך בסְברה‬
‫של פרויד? מֹו ְטלִי חושב שלא‪.‬‬
‫הוא מסביר שנ ִראית השפעה‬
‫חיצֹונית על המשפט המתּוכנן‪ ,‬וזֹו‬
‫גורמת טעויות מילּוליֹות‪ .‬האם אלה‬
‫מניעים מּודחקים במעמקי הנפש? השיבושים האלה לא‬
‫היו רצוניים או מודעים‪ ,‬אך אין זה אומר שהם הוסתרו או‬
‫הודחקו בכוונה ורק נחשֹפו בתהליך השיבוש‪.‬‬
‫איך להינצֵל משיבושים?‬
‫המפתח להימנעּות מפליטות פה הוא להשאיר את‬
‫הפה סגור ולא להוציא מילה‪ .‬אבל הדבר אינו מעשי‪,‬‬
‫כמובן‪ .‬הרי אנחנו יצורים חברתיים‪ ,‬והדיבור הוא כלי‬
‫תקשֹורת מרכזי‪ .‬ובכל זאת? אין ממש דרך ּבדּוקה‬
‫להינצל משיבושי לשון‪ ,‬וגם אילו הייתה דרך כזו איך‬
‫היינו יודעים שהיא פועלת‪ ,‬אם גם כך איננו מודעים‬
‫למרבית השגיאות שלנו? למעשה‪ ,‬בממוצע אנחנו‬
‫גליליאו צעיר ‪ /‬יוני ‪2015‬‬
‫‪35‬‬
‫לשון על ּג ְחָלים‬
‫הטלפון‬
‫מצלצל‬
‫דיבורים משעממים‪ :‬אם אין לכם משהו חשוב לומר‪,‬‬
‫אל תדברו‪ .‬כאשר מישהו משמיע דברים חסרי עניין‪,‬‬
‫המאזינים מרוכזים במילים שלו מאשר יותר בתוכן‬
‫המשעמם‪ ,‬והשגיאות בולטות יותר‪.‬‬
‫הצד החיובי של השיבוש‬
‫קולטים בלבול לשון אחד‪ ,‬שלנו או של‬
‫אחרים‪ ,‬רק אחת לשבוע! נציין כמה‬
‫מהגורמים לריבוי שיבושים‪ ,‬כדי‬
‫שנוכל לפחות להימנע מהם‪ ,‬וכך אולי‬
‫למתֵן את קצב הופעת השיבושים‪.‬‬
‫מחסֹור בשינה‪ :‬בעת עייפות אנשים‬
‫נוטים לטעות יותר‪ ,‬להחליף שמות‪ ,‬מילים‪,‬‬
‫להתּבלּבל ולבַלבֵּל אחרים‪.‬‬
‫דיבור מהיר‪ :‬אנשים שמדברים מהר שוגים יותר‬
‫מאחרים‪ .‬עדיף להאט את קצב הדיבור‪ ,‬כך הכול יוצא‬
‫ברור‪ ,‬נעים להאזנה ועם שגיאות מעטות בלבד‪.‬‬
‫דאגה‪ :‬מי שלחוץ מכך שהוא עלול לשגות בלשונו‬
‫ולשבש שיבושים שונים ‪ -‬דווקא השגיאות ז ְמינֹות בפיו‬
‫בכמות ניכֶּרת‪ .‬השתדלו להיות נינֹוחים ורגועים‪ ,‬וזה מה‬
‫שיפחית את הסיכוי לשיבושים‪.‬‬
‫נמנעי קריאה‪ :‬מי שאינו קורא בקביעּות נוטה לטעות יותר‪.‬‬
‫וגם אם אחרים שמים לב לכך‪ ,‬הוא עצמו אינו מסוגל לתּפֹוס‬
‫את השגיאות‪ .‬על ידי קריאה מתמדת אפשר להימנע‬
‫משגיאות ומשיבושים הקשורים להחלפת משמעויות‪,‬‬
‫למילים זהות‪ ,‬לשיבוש ניבים ולהַחרבת מילים‪.‬‬
‫ריחּוף במחשבה‪ :‬כשאנחנו יודעים מה רוצים להגיד‬
‫אבל מחשבותינו נמצאות במקום אחר צצות שגיאות‪.‬‬
‫עצה טובה היא להיות תמיד מרוכז בהווה; לא רק כדי‬
‫להימנע משיבושי מילים‪ ,‬אלא בכלל ‪ -‬כדרך חיים‪.‬‬
‫בעוד אנחנו מנסים ללמוד איך להימנע מהשיבושים‪,‬‬
‫עלינו לראות גם את הצד החיובי שבהם‪ .‬המַדען‬
‫הקוגניטיבי ג ִֵּרי ֵדל מאוניברסיטת אילינֹוי‪ ,‬ארצות‬
‫הברית‪ ,‬מתאר את תהליכי המוח המובילים אל‬
‫שיבושי לשון‪ .‬לדבריו‪ ,‬זה דבר טוב ‪ -‬לכאורה זֹו‬
‫ראיה לגמישּות ּבלשנית והוכחה למיּומנּותֹו‬
‫הנפלאה של מוח האדם‪.‬‬
‫לּואִיס ֵקרֹול‪ ,‬שם העט של צ'רלס לּודוויג‬
‫דודג'סֹון‪ ,‬הידוע ככותב ספר הילדים‬
‫הקלאסי "אליס בארץ הפלאות"‪,‬‬
‫אהב ֶהלְ ֵחמִים ודיבר בשבחם‪ֶ .‬הלְחֵם‬
‫הוא הרכב מילים‪ .‬כמו כדורגל (שנוצר‬
‫מהמילים "כדור" ו"רגל")‪ ,‬מגדלור (שנוצר‬
‫מ"מגדל" ו"אור") ועוד‪ .‬ואלה דבריו‪ ,‬בתרגום‬
‫חופשי שלי‪ ,‬מתוך "ציד הסנרק"‪" :‬קח את שתי המילים‬
‫'זועם' ו'קוצף'‪ .‬החלט שאתה עומד לומר את שתי‬
‫המילים בבת אחת‪ ,‬בלי לקּבֹוע איזֹו תהיה ראשונה‪.‬‬
‫עכשיו פתח את פיך ודבר‪ .‬אם מחשבותיך נוטות אף‬
‫שמץ כלפי 'זועם'‪ ,‬תאמר 'זועם‪-‬קוצף'‪ ,‬וכן להפך‪ .‬אבל‬
‫אם ניחנת בנדירה שבמתנות‪ ,‬דעת מאוזנת בשלמות ‪-‬‬
‫אתה תאמר 'זֹוצֶף'"‪.‬‬
‫שילובים כאלה מאפשרים להגדיר מחדש‪ ,‬ואולי ביתר‬
‫דיוק‪ ,‬רגשות‪ ,‬מושגים ורעיונות‪ ,‬והם הגשמה מעניינת‬
‫של יצירתיות והומור‪ .‬כך‪ ,‬אם נפל בפיכם שיבוש כלשהו‪,‬‬
‫קבלו אותו בחיוך! אולי עליתם על איזו פנינה לשונית?‬
‫ִרשמו אותה לעצמכם‪ .‬שיבוש נעים‪.‬‬
‫אז תרימי את‬
‫השפורפרת!‬
‫‪36‬‬
‫גליליאו צעיר ‪ /‬יוני ‪2015‬‬
‫חרדי וחוקר בין־תחומי‪ .‬כותב על אודות ִמגוון תחומים‬
‫* הכותב הוא סופר ֵ‬
‫והזיכרון‪ ,‬תוך כדי הדגמה חיה של‬
‫ּ‬
‫טליגנציה‬
‫ֶ‬
‫ומרצה על אודות הנפש‪ ,‬האינֵ‬
‫יצירתיות ואף זיכרון מספר של עשרות ְס ָפרות‪ .‬הוא בטוח שבכל ילד יש‬
‫פוטנציאל לגאֹונּות‪.‬‬