הפרטת מערכת הבריאות

Transcription

הפרטת מערכת הבריאות
‫הפרטת מערכת הבריאות‬
‫*** עבודה לדוגמא ***‬
‫לכתיבת עבודה מקורית ‪ ,‬צור קשר ‪850-2533554‬‬
‫‪www.acadelist.co.il‬‬
‫עבודת סמינריון ‪ ,‬עבודות גמר ‪ ,‬קניית עבודות ‪ ,‬כתיבת עבודות ‪ ,‬כותב עבודות ‪ ,‬תזה ‪ ,‬סקירת ספרות ‪,‬ניתוח סטטיסטי‬
‫‪2013‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪5 .......................................................................................................................‬‬
‫הפרטה ‪5 ...................................................................................................................‬‬
‫התפתחות ההפרטה בעולם המערבי ‪3 ..........................................................................‬‬
‫ההפרטה בישראל ‪5 ....................................................................................................‬‬
‫מקרה בוחן‪ :‬הפרטת מערכת הבריאות בישראל ‪9 ..........................................................‬‬
‫סיכום ‪53 ....................................................................................................................‬‬
‫בביליוגרפיה ‪52 ...........................................................................................................‬‬
‫‪0‬‬
‫מבוא‬
‫כחלק מתהליך ההתפתחות והתיעוש של מדינות המערב‪ ,‬החל במהלך עשרות השנים האחרונות תהליך‬
‫ארוך של העברת תעשיות שלמות‪ ,‬אשר עד אותה התקופה נחשבו כשייכות באופן בלעדי ומוסרי למדינה‪,‬‬
‫לידיים פרטיות‪ .‬תהליך זה נקראה תהליך הפרטה‪ ,‬ולו יש פנים רבות ואופנים רבים בו הוא מתבצע‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬היחס בין המדינה לאזרח תמיד היה מובנה על הסכם הדדי בו האזרח משלם מיסים ושומר על‬
‫החוק והמדינה תדאג לאזרח בתחומים רבים‪ ,‬כאשר לשם כל המדינה מפעילה ומחזיקה מגוון נרחב של‬
‫ארגונים‪ ,‬משרדים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬ואף מפעלים אשר נראים כחיוניים למדינה ולאזרח‪ .‬התחומים בהם המדינה‬
‫עוזרת לאזרח הינם בד"כ בתחומי רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬רפואה ומצרכים בסיסיים כגון סבסוד מוצרי מאכל בסיסיים‬
‫ודאגה לתשתיות שונות‪ ,‬החל ממים וחשמך וכלה בכבישים‪ .‬אך בשל תהליך ההפרטה‪ ,‬אט אט חלק מתחומי‬
‫האחריות הללו של הממשלה עוברים ליידיים פרטיות‪ ,‬בשל סיבות שונות ומגוונות‪.‬‬
‫בעבודתי זו אעסוק בנושא ההפרטה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט‪ .‬לשם כך אסקור בקצרה את‬
‫הגדרות מושג ההפרטה‪ ,‬אבחן את הרקע וההיסטורה להפרטה בעולם ולאחר מכן בישראל‪ .‬בכדי לבחון נושא‬
‫זה בפירוט‪ ,‬אסקור בהרחבה מקרה בוחן בתחום ההפרטה בישראל‪ ,‬והא הפרטת מערכת הבריאות‪ .‬כל זאת‬
‫אסקור בכדי לבחון את השפעת ההפרטה‪ ,‬הן ברמת ההשפעה של מתן שירותי יסוד אלו ע"י ידיים פרטיות‪ ,‬והן‬
‫בתחום המוסרי בו מדינה אינה דואגת עוד לאזרחיה בתחומים בהם זו היתה אחריותה הבלעדית שנים רבות‪.‬‬
‫הפרטה‬
‫ההפרטה זוהי תופעה מורכבת‪ ,‬אשר באופן כללי אפשר להגדיר אותה כהעברת נכסים שירותים ומוצרים‬
‫מבעלותם ניהולם ומימונם של ארגוני המדינה לארגונים במגזר העסקי או במגזר השלישי‪ 1.‬הגדרות רחבות‬
‫רואות בהפרטה "כל צעד שמגביר את תפקידו של המגזר הפרטי בכלכלה" או "‪...‬מדיניות המכוונת להפחתת‬
‫המעורבות הממשלתית בכלכלה ובחברה"‪ .2‬למעשה‪ ,‬ההפרטה הינה הליך בו שירותים או כל עסקים אשר היו‬
‫בבעלות הממשלה עוברים לידיים פרטיות‪ .‬כאשר עוסקים בהפרטה‪ ,‬חשוב להבחין בין שני סוגים של שירותים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫"מונחון פרוייקט הפרטה"‪ ,‬מתוך פרק המבוא במחקר ההפרטה‪ ,‬מכון ון ליר‪.2102 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫"הפרטה‪ ,‬סקירה תיאורטית והסטוריה"‪ ,‬פרלמנט ‪ ,64‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬מרץ ‪.2101‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬שירותים בעלי אופי מסחרי‪ :‬שירותים המסופקים לציבור תמורת מחיר מלא‪ ,‬גם כאשר המדינה מספקת‬
‫אותם‪ ,‬כגון שירותי תחבורה (שירותי רכבת‪ ,‬שירותי תעופה)‪ ,‬שירותי תקשורת (טלפון קווי או סלולארי‪,‬‬
‫טלוויזיה בכבלים)‪ ,‬שירותי חשמל וגז ועוד‪ .‬אלה הם שירותים רווחיים שהמגזר הפרטי מעוניין לספקם‪.‬‬
‫ב‪ .‬שירותים חברתיים‪ :‬שירותים שמדינת הרווחה הדמוקרטית קיבלה על עצמה את האחריות לספקם‬
‫לאזרחיה כדי לממש את הזכויות החברתיות‪-‬כלכליות‪ ,‬כגון שירותי בריאות‪ ,‬שירותי חינוך‪ ,‬שירותי רווחה‬
‫אישיים ועוד‪ .‬הפרטת שירותים אלו מוגדרת במגזר הפרטי כ"מגזר שלישי"‪ .‬זהו מושג המתייחס לארגונים‬
‫ומוסדות הפועלים ללא מטרת רווח‪ ,‬או באופן התנדבותי‪ .‬הגדרה זו באה להבדיל מוסדות אלו מן המוסדות‬
‫השייכים לשני המגזרים‪ ,‬או הסקטורים האחרים בשוק‪ :‬המגזר העסקי הפועל למען רווח והמגזר הציבורי‬
‫שהוא המדינה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ישנם אופנים רבים בהם ההפרטה פועלת‪ ,‬הן בתחום השירותים המסחריים והן בתחום השירותים‬
‫החברתיים‪:‬‬
‫א‪ .‬מכירה של חברות ממשלתיות לידיים זרות‪ :‬זו אולי השיטה המוכרת ביותר‪ .‬למכירה של חברות‬
‫ממשלתיות יש שיטות אחדות כגון מכירת מניות (או "גרעין השליטה") ישירות לידיים פרטיות‪ ,‬הנפקת מניות‬
‫בבורסה או מכירת נכס מרכזי של החברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיקור חוץ‪ :‬ביצוע פעילות שלטונית בידי קבלני פרטיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקמת תשתיות ציבוריות וניהולן בידי זכיינים פרטיים‪ :‬במקרה זה הזכיין לא רק מקים את התשתית‪,‬‬
‫אלא גם מפעיל אותה לזמן קצוב‪ ,‬שאחריו היא חוזרת לידי המדינה (בדומה לכביש ‪.)6‬‬
‫ד‪ .‬רישוי והענקת זיכיונות‪ :‬המדינה מתנערת מחובתה לספק את השירות ורק מסדירה אותו באמצעות‬
‫רשיונות או פיקוח אחר‪ .‬הרישיונות יכולים להינתן בתחומים חדשים לגמרי (כמו טלוויזיה בכבלים ובלוויין)‪,‬‬
‫או בתחומים שבהם המדינה מתירה לגורמים פרטיים חדשים לפעול לצד גורמים ציבוריים ותיקים כמו‬
‫במקרה של הענקת רישיונות לבתי ספר פרטיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬פעילות שלטונית מצומצמת‪ :‬המדינה מצמצמת את השירותים שהיא מספקת‪ ,‬ובכך מעודדת את האזרחים‬
‫לצרוך שירותים פרטיים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫"המגזר השלישי בישראל"‪ ,‬המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪,‬‬
‫‪http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr/‬‬
‫‪2‬‬
‫ו‪ .‬אספקת שירותים בתשלום‪ :‬המדינה ממשיכה לפעול בתחום מסוים‪ ,‬אבל גובה תשלום שלא נגבה בעבר ‪-‬‬
‫לרוב תמורת שירותים ברמה גבוהה יותר‪.‬‬
‫ז‪ .‬מסחור של המרחב הציבורי‪ :‬המדינה גובה תשלום תמורת שימוש במרחב הציבורי (כגון כניסה לשמורות‬
‫טבע) והצבת שלטי פרסומות במקומות ציבוריים‪.‬‬
‫ח‪ .‬מילוי תפקידים ציבוריים באמצעות המגזר השלישי‪ :‬המדינה משתתפת בפעילות ומכוונת אותה‪ ,‬אבל‬
‫בהשקעה מינימלית וללא מימון‪.‬‬
‫ט‪ .‬דה‪-‬רגולציה‪ :‬המדינה מסירה את מנגנוני הפיקוח והוויסות שהיא מפעילה בכל הנוגע לגורמים פרטיים‬
‫בשוק במטרה להגן על טובת הציבור‪.‬‬
‫אופנים אלו הם חלק מתרבות ההפרטה‪ ,‬אשר התפתחה בעולם המערבי במהלך מספר עשורים מסיבות‬
‫רבות‪.‬‬
‫התפתחות ההפרטה בעולם המערבי‬
‫ככלל‪ ,‬עד סוף שנות השבעים היו רוב הממשלות מעורבות בחיי הכלכלה והחברה‪ .‬חלק מן הסיבות‬
‫למעורבות זו הם לקחי המשבר הכלכלי הגדול של ‪ ,0121‬שיוחס במידה רבה לכשלון השוק החופשי‪ ,‬ואת‬
‫הדומיננטיות של התאוריה הכלכלית הרווחת באותה התקופה שתמכה בהתערבות הממשלה בכלכלה‪.‬‬
‫בבריטניה למשל היו שירותי התקשורת (למשל טלפון‪ ,‬רדיו וטלוויזיה) החשמל‪ ,‬הגז‪ ,‬הרכבות ושדות התעופה‬
‫בידי המדינה‪ ,‬ובמדינות אחרות גם הבנקים‪ .‬במדינות המתפתחות באמריקה הלטינית‪ ,‬באסיה ובאפריקה היו‬
‫הממשלות מעורבות בכלכלה עוד יותר‪ ,‬הן לשם קידום הצמיחה וההשקעה בתשתיות‪ ,‬והן בשל הלאמת חברות‬
‫ותעשיות שבעבר היו בשליטה אירופית מתקופת הקולוניות‪ 4.‬ע"פ ראייה זו‪ ,‬המדינה היא שהשקיעה את ההון‬
‫הדרוש להקמת התשתיות הנדרשות לאספקת השירותים האלה‪ ,‬והם סופקו על ידי המשרדים הממשלתיים‬
‫האחראים לאותו התחום‪ ,‬או על ידי חברות ממשלתיות שהממשלה הקימה לצורך אספקתם של שירותים‬
‫אלה‪ .‬התפיסה הייתה שאלה הם תפקידה ואחריותה של המדינה לספק את השירותים הללו‪ ,‬והמדינה היא‬
‫‪4‬‬
‫"הפרטה‪ ,‬סקירה תיאורטית והסטוריה"‪ ,‬פרלמנט ‪ ,64‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬מרץ ‪.2101‬‬
‫‪3‬‬
‫היחידה אשר יכולה לספק את דרישות האזרחים באופן הולם‪ .‬אספקת השירותים אף יצרה מקומות עבודה‬
‫רבים שהמדינה הייתה מעוניינת לספק‪.‬‬
‫אך בסוף שנות ה ‪ 71‬של המאה העשרים החלה להתפתח בעולם גישה חדשה‪ ,‬גישה שלפיה המדינה אינה חייבת‬
‫לספק בעצמה‪ ,‬או להחזיק בבעלותה‪ ,‬חברות המספקות לציבור הרחב שירותים בעלי אופי מסחרי‪ .‬שירותים‬
‫מסוג זה יכול לספק המגזר העסקי‪ ,‬המסוגל ואף מעוניין לספקם‪ ,‬וייתכן אף שיעשה זאת באופן מוצלח יותר‬
‫וזול יותר‪ .‬גישה זאת תמכה‪ ,‬אם כן‪ ,‬במכירת חברות שונות שסיפקו שירותים מסוג זה‪ ,‬ושהיו עד כה בבעלות‬
‫המדינה‪ ,‬לידיים פרטיות‪ .‬גם בישראל החל באותה תקופה תהליך של מכירת חברות ממשלתיות לגופים‬
‫פרטיים‪ ,‬ועד לתחילת שנות ה‪ 2111-‬נמכרו כ ‪ 51‬חברות ממשלתיות לידיים פרטיות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בסוף שנות השבעים הגיע משקלן של חברות ממשלתיות לשיא בכלכלת מדינות המערב‪ ,‬כאשר הן היו‬
‫אחראיות בממוצע ל ‪ 01%‬מן התל"ג ול ‪ 07%‬מהשקעות ההון בכל המדינות המערביות (למעט ארה"ב)‪.‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬החברות הציבוריות פעלו בתחומים רבים ותעשיות רבות‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫א‪ .‬שירותיים ציבוריים‪ :‬חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז‪ ,‬תקשורת ותחבורה‪ .‬הסיבה לכך הן תשואות עולות לגודל ההופכות‬
‫תעשיות אלה למונופול טבעי של מוצר חיוני‪.‬‬
‫ב‪ .‬אוצרות טבע‪ :‬פחם‪ ,‬נפט‪ ,‬נחושת ומחצבים אחרים‪ .‬כאן הסיבה נעוצה בתשואות גבוהות ביחס להשקעות‬
‫ראשוניות בעלות רמת סיכון גבוהה‪ .‬הממשלות רצו להבטיח מצבים אלו לטובת הכלל ולא לטובת משקיע‬
‫יחיד‪ ,‬או אף אזרח זר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפעלי תעשייה‪ :‬בעיקר בתעשייה הבסיסית הכבידה בתי זיקוק תעשייה כימית כלי תובלה וטקסטיל‬
‫ד‪ .‬מפעלי תשתית בחקלאות‪ :‬בעיקר לתשומות חקלאיות דשנים וחומרי הדברה לעידוד ולשיווק תוצר חקלאי‬
‫ולפיתוח איזורי‪.‬‬
‫ה‪ .‬בנייה ציבורית‪ :‬הן לבתי מגורים לציבור הרחב והן לפיתוח תשתיות‪.‬‬
‫לאחר תקופה זו של הלאמה‪ ,‬החל גידול כללי בעולם בתחום ההפרטה באמצע שנות השמונים‪ .‬כבר במהלך‬
‫העשורים שחלפו התברר כי חברות פרטיות שפעלו באותם התחומים כמו החברות הממשלתיות הוכיחו בדרך‬
‫‪5‬‬
‫"מדיניות ההפרטה"‪ ,‬מתוך‪" :‬אתגר הרווחה במדינה הדמוקרטית ‪ -‬מדיניות חברתית כלכלית במדינת ישראל" פרק ‪ ,7‬הוצאת‬
‫משרד החינוך‪ ,‬עמ' ‪031-041‬‬
‫‪6‬‬
‫"הפרטה‪ ,‬סקירה תיאורטית והסטוריה"‪ ,‬פרלמנט ‪ ,64‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬מרץ ‪.2101‬‬
‫‪4‬‬