סינתזה בין שלושה מאמרים. טל גליקמן

‫סינתזה בין שלושה מאמרים‪ .‬טל גליקמן‬
‫"חברת 'שפה ברורה' שנוסדה בחודש אלול תרמ"ט (ספטמבר ‪ ,)9881‬היא אימו הורתו של 'ועד הלשון'‪.‬‬
‫החברה הציבה לה למטרה 'לשרש מקרב היהודים יושבי ארץ ישראל את לשונות העילגים‪ ,‬השרגון האשכנזי‬
‫והספרדי'‪ ,‬הגורמים לפירוד העם" (לנג‪ .)88 :9111 ,‬ציטוט זה מבטא את מטרתה של חברת 'שפה ברורה'‪ ,‬אותה‬
‫הקים אליעזר בן יהודה בירושלים בשנת ‪ .9881‬חזון החברה היה אפוא להחיות את הלשון העברית בארץ‬
‫ישראל במטרה לאחד את יושביה האשכנזים והספרדים מבחינה לשונית‪ ,‬תרבותית ולאומית‪.‬‬
‫בשורות הבאות נטען כי שנת הקמת החברה‪ ,9881 ,‬היא 'שנת אפס'‪ 1‬מכיוון שהניחה את היסודות‬
‫לגיבוש הקולקטיב היהודי סביב השפה העברית‪ .‬בשנת הקמתה‪ ,‬החברה נתפסה כשנויה במחלוקת בקרב‬
‫קבוצות שונות בחברה‪ :‬בעוד בן‪-‬יהודה ותומכיו תפסו שנה זו כעת תחיית שפת האבות‪ ,‬החכמים האשכנזים‬
‫בארץ מצאו בכך כחילול שפת הקודש‪ .‬מחלוקות מעין אלה הציגה הרצוג במאמרה (הרצוג‪ ,)092 :0222 ,‬לפיו‬
‫תיקוף שנה דומיננטית יכול לקבל פרשנויות דיפרנציאליות בין קבוצות שונות בחברה‪ .‬חרף המחלוקות‪ ,‬עם‬
‫חלוף הזמן שנה זו הביאה למיסוד השפה העברית כשפת הקולקטיב היהודי‪ ,‬וכשפתה הרשמית של מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫על‪-‬מנת לממש את מטרתה הלאומית החברה קיבלה על עצמה לשכור נשים יודעות עברית‪ ,‬אשר‬
‫תלמדנה את הבנות היהודיות ואת הנשים דיבור עברי וכן קריאה וכתיבה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬החברה החליטה לייסד‬
‫'ועד ספרות'‪ ,‬בראשו כיהן אליעזר בן‪-‬יהודה (‪ ,)9888-9100‬שפעל להדפסת ספרי מילים שנצרכו לדיבור היום‪-‬‬
‫יומי‪ .‬לימים הועד שינה את שמו ל'ועד הלשון העברית'‪ .‬במסגרת פעולתו‪ ,‬דאג הועד להכשיר את הלשון‬
‫העברית לשימוש כלשון מדוברת בכל ענייני החיים‪ :‬בבית‪ ,‬בבתי‪-‬הספר‪ ,‬בחיים הציבוריים‪ ,‬במסחר ובקניין‪,‬‬
‫בחכמות ובמדעים‪ .‬לשם כך נקבעו נורמות אחידות בעברית‪ ,‬בדקדוק‪ ,‬בהגייה ובמינוח‪ .‬יעילותן של נורמות‬
‫לשוניות אלה הן שהתאימו את השפה העברית הארכאית להלך המחשבה של אותם הימים‪.‬‬
‫תחילת דרכה של חברת 'שפה ברורה' לא היתה נטולת מהמורות‪ ,‬שכן תחיית השפה העברית כשפת‬
‫יום‪-‬יום עוררה דעות שונות בקרב קבוצות החברה בארץ‪ .‬כך למשל בקרב חבורת המשכילים הירושלמית‪,‬‬
‫בראשה בן‪-‬יהודה‪ ,‬הורגשה באותה התקופה הנחיצות לייסוד חברה דוברת עברית בארץ ישראל‪ .‬היתה בהם‬
‫התקווה שהלשון העברית תאפיל על מגוון הלשונות והז'רגונים שרווחו בין יהודי ירושלים (יידיש בקרב‬
‫האשכנזים וג'ודיזמו או לאדינו בקרב הספרדים)‪ .‬כדי לממש את יוזמתם‪ ,‬המשכילים זכו לעידוד מצד מספר‬
‫בתי‪-‬ספר בירושלים בהם הותר חינוך הלשון העברית ובאמצעותה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שנה לה היו השפעות רחבות היקף על תהליכים בחברה הישראלית‪.‬‬
‫סינתזה בין שלושה מאמרים‪ .‬טל גליקמן‬
‫אולם‪ ,‬הקושי בו נתקלו המייסדים היה בהשגת תמיכת החכמים הספרדים ושל ראשי העדה‬
‫האשכנזית‪ .‬הספרדים לא התנגדו עקרונית להחייאת השפה ואף היו מוכנים לתמוך בה‪ ,‬אילו הציבו שני‬
‫תנאים‪ :‬הראשון הוא שעל החברה להתרחק מכל פעילות פוליטית שעלולה לאיים על ריבונות האימפריה‬
‫העות'מאנית בארץ‪ ,‬והשני הוא שנדרשת תמיכתם של האשכנזים במהלך‪ .‬ראשי החברה 'שפה ברורה' התחייבו‬
‫בפני הספרדים שפעילותם לא תהיה פוליטית‪ ,‬אך התקשו להשיג את תמיכת העדה האשכנזית‪ .‬האשכנזים‬
‫התנגדו אפוא להלאמת השפה העברית‪ ,‬מכיוון שמדובר בחילול לשון הקודש והפיכתה לשפת חול‪ .‬עבורם היה‬
‫זה מאבק נגד תהליכי החילון וההשכלה‪ ,‬כאשר במרכז מאבקם נצבה תחיית הלשון העברית המקודשת על‪-‬ידי‬
‫המשכילים הלאומיים‪ .‬המחלוקת בין הקבוצות החברתיות ביחס למיסוד הלשון עוררה אם‪-‬כן פולמוס רב‪.‬‬
‫כפי הנלמד מכך‪ ,‬חזונה הלאומי של החברה נתקבל בירושלים באופן דיפרנציאלי‪ :‬מחד גיסא‬
‫הספרדים בירכו את החייאת השפה והציעו את תמיכתם‪ ,‬ומאידך גיסא השמרנים האשכנזים גינו את העברית‬
‫היום‪-‬יומית וכינו אותה "שפה ארורה'‪ .‬בעקבות מחלוקות אלה הצטמצמה פעילותה של חברת 'שפה ברורה'‪:‬‬
‫סניפיה בארץ לא האריכו ימים ובן‪-‬יהודה לא זכה בחייו לחזות בתקוותו "להפוך את כל אחינו יושבי ארץ‬
‫ישראל [‪ ]..‬כי ידברו כולם עברית" (לנג‪ .)20 :9111 ,‬בגין קשיי קליטתה החברה אומנם נמוגה‪ ,‬אך ה'ועד ללשון‬
‫העברית' אותו הקימה זכה להכרה מחודשת בשנת ‪ .9121‬עם קום המדינה בן‪-‬גוריון הציע להפוך את הועד‬
‫ל'אקדמיה ללשון העברית'‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חברת 'שפה ברורה' החלה את דרכה מתוך חברה רב‪-‬לשונית בארץ ישראל‪ ,‬והניחה את אבן‬
‫הפינה ליצירת שיח ישראלי באמצעות הלשון העברית‪ .‬אף שראשית דרכה היתה שנויה במחלוקת‪ ,‬החברה‬
‫אפשרה חינוך בעברית וסללה את הדרך לגיבוש הקולקטיב היהודי סביב השפה‪ .‬השפעתה לטווח הארוך היא‬
‫שתרמה ליצירת מכנה משותף בין קבוצות שונות בחברה‪ :‬המשכילים‪ ,‬החכמים הספרדים וראשי העדה‬
‫האשכנזית; אשר החלו לחלוק שיח בשפה אחת ומשותפת‪.‬‬
‫ניתן להשוות הנחה זו לנכתב בספר "תרפ"ט" (כהן‪ ,)929 :0291 ,‬בו גרס כהן כי ישנו קשר סיבתי‬
‫מובהק בין מאורעות תרפ"ט לבין עיצוב האתוס הציוני‪ .‬בדומה למהלך המתודולוגי שערך‪ ,‬אנו נטען כי יש‬
‫קשר סיבתו בין החייאת השפה העברית לבין גיבוש הקולקטיב היהודי בארץ ישראל‪ .‬מתוך נקודת המוצא‬
‫ששפה מגלמת תרבות‪ ,‬נלמד כי יצירת שפה לאומית הביאה ליצירת זהות לאומית ותרבותית בארץ ישראל‪.‬‬
‫זהות זו היא שתרמה לגיבוש סולידריות ישראלית ולימים להקמת המדינה‪ .‬הואיל וכך‪ ,‬שנת הקמתה של‬
‫החברה‪ ,9881 ,‬ראויה להיחשב כ'שנת אפס'‪.‬‬
‫סינתזה בין שלושה מאמרים‪ .‬טל גליקמן‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫הרצוג‪ ,‬חנה‪'" .0222 .‬כל שנה יכולה להיחשב כשנה הראשונה'‪ :‬הסדרי זמן וזהות בויכוח על שנות‬
‫החמישים"‪ .‬תיאוריה וביקורת(‪.021-098 :)92‬‬
‫כהן‪ ,‬הלל‪ .0291 .‬תרפ"ט‪-‬שנת האפס בסכסוך היהודי‪-‬ערבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬כתר‪ ,‬עמ' ‪.00-928‬‬
‫לנג‪ ,‬יוסף‪'" .9111 .‬שפה ברורה' – לבירור ייסודה והתפתחותה"‪ .‬קתדרה (‪.82-21 :)88‬‬