כאן - שכולו טוב

1
‫לפני כחודשיים פורסם מאמר המציג ממצאי מחקר אקראי ומבוקר שבחן את הישימות‬
‫והיעילות של התערבות לשיקום והחלמה מסכיזופרניה אשר מבוססת על מדיטציית‬
‫המיינדפולנס‪ .1‬במחקר זה נבדק האם תרגול של מיינפולדנס יסייע לאנשים עם סכיזופרניה‬
‫המקבלים שירותי שיקום תעסוקתי להתמיד ולשפר את התפוקה שלהם בעבודה בהשוואה‬
‫לקבוצת ביקורת שקיבלה שירותי שיקום תעסוקתי אינטנסיביים יותר מהרגיל‪ .‬מניתוח נתוני‬
‫המחקר עלה כי לאחר ‪ 4‬חודשי התערבות‪ ,‬הקבוצה שקיבלה את התערבות המיינפולדנס עבדה‬
‫מספר שעות שבועיות רב יותר ובאופן יעיל יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ .‬תוצאות אלה‬
‫מרמזות כי יש קשר מובהק בין שימוש בהתערבות מבוססת מדיטציית מיינפולדנס לבין ביצועים‬
‫‪2‬‬
‫והתמדה בתעסוקה בקרב אנשים עם סכיזופרניה‪ .‬מחקר זה מצטרף למחקרים רבים אשר‬
‫בחנו‪ ,‬בעשור האחרון‪ ,‬את ההשפעה הטיפולית והשיקומית החיובית של מדיטציית‬
‫המיינדפולדנס ווריאציות שונות שלה‪ ,‬על אנשים עם התמודדויות נפשיות שונות‪.‬‬
‫לנוכח ריבוי הספרות המצביעה על יעילות המיינדפולנס בבריאות הנפש ובקידום תהליכי‬
‫החלמה ושיקום ביקשתי מהגברת ענת אגם‪ ,‬מרפאה בעיסוק )‪ ,(OTR, Msc‬מנחת מדיטציה‬
‫מסוג מיינדפולנס למתמודדים‪ ,‬לכתוב את זרקור החודש ולהציג את המיינדפולנס לקוראי המגזין‪.‬‬
‫לשמחתי היא נעתרה לבקשתי וכתבה זרקור מרתק בנושא‪ .‬אני מבקש להודות לענת על‬
‫כתיבתה ועל העלאת המודעות להשפעות החיוביות הפוטנציאליות של תרגול מיינדפולנס‬
‫בהקשר לתחום ההחלמה והשיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Davis, L. W., Lysaker, P. H., Kristeller, J. L., Salyers, M. P., Kovach, A. C., & Woller, S. (2015). Effect‬‬
‫‪of Mindfulness on Vocational Rehabilitation Outcomes in Stable Phase Schizophrenia.‬‬
‫‪Psychological Services. Advance online publication.‬‬
‫בנוסף לזרקור‪ ,‬תוכלו להתעדכן בחדשות המחקר בהחלמה ושיקום בארץ ובעולם‪ ,‬לקרוא‬
‫בפינתה של מרים גולדברג טקסט מרתק ומעורר מחשבה בנושא הזהות הרב ממדית‬
‫והשפעתה על תהליכי ההחלמה של מטפלים שהם גם מתמודדים‪ ,‬ליהנות מהמדור החברתי‬
‫אשר מציג מבט אישי על חוויית ההשתתפות בסדנת ‪ CBT‬וכיצד עצם ההשתתפות העשירה‬
‫את חיי החברה של המשתתפת‪ ,‬וכרגיל‪ ,‬להתעדכן במשרות הפתוחות בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫אני מקווה שתמצאו גיליון זה מועיל ומעניין‪.‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫ד'ר אמיר טל‬
‫מנהל מו"פ‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫‪3‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪5...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬תרגול מדיטציה‪ -‬מיינדפולנס וקידום תהליכי טיפול‪ ,‬החלמה ושיקום בבריאות‬
‫הנפש מאת ענת אגם‪7.........................................................................................................................................‬‬
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‪ :‬סדנת ‪ ,CBT‬חיי החברה שלי‪ ,‬ומה שביניהם‪.‬‬
‫מאת הילה ‪15........................................................................................................................................................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‪ .‬החלמה‬
‫וזהות רב ממדית מאת מרים גולדברג‪19.........................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪25............................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .1‬נייר מדיניות‪ :‬הרפורמה בבריאות הנפש‪ :‬סיכויים וסיכונים מאת אורי אבירם ושגית‬
‫אזארי‪-‬ויזל‪ .‬ביולי ‪ 2015‬נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש‪ .‬רפורמה זו‪,‬‬
‫המעבירה את האחריות לשירותי בריאות הנפש האשפוזיים והאמבולטוריים לקופות‬
‫החולים‪ ,‬טומנת בחובה שינוי מהותי בשירותי בריאות הנפש בארץ‪ .‬נייר זה בוחן את‬
‫הסיכויים והסיכונים הקשורים ליישום הרפורמה‪ .‬הוא מנתח את הסוגיות העומדות בפני‬
‫מבצעי הרפורמה והמדינה‪ ,‬שבעת ההחלטה על יישום הרפורמה נותרו ללא פתרון או‬
‫הכרעה וכעת יש לתת עליהן את הדעת‪ .‬כך למשל יש לבחון האם היעדים שהוצבו‬
‫מבחינת שיעור המטופלים הרצוי אכן מספקים‪ ,‬להבטיח כי פריסת השירותים תהיה‬
‫שוויונית‪ ,‬ולפתח חלופות הולמות לאשפוז‪ ,‬שיאפשרו לפגועי הנפש לקבל טיפול מתאים‬
‫בקהילה ולהימנע מאשפוז שאינו הכרחי‪ .‬לסיכום מונה הנייר כמה המלצות להתמודדות‬
‫עם הסוגיות שהוזכרו‪ ,‬ועם הבעיות שעלולות לצוץ במהלך יישומה של הרפורמה‪,‬‬
‫וביניהן‪ :‬הקצאת משאבים מנהליים וכספיים למחקר והערכה בלתי תלויה ולקידום‬
‫הרפורמה‪ ,‬הקמת גוף מנהלי מיוחד במשרד הבריאות שיופקד על יישומה‪ ,‬וחיזוק הגופים‬
‫הרגולטוריים שהוקמו לצורך פיקוח ובקרה‪ .‬לקריאת נייר המדיניות היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/BbM‬‬
‫‪ .2‬דרושים מתנדבים להשתתפות במחקר בנושא זוגיות בקרב בני זוג של מתמודדים‬
‫במסגרת תזה לתואר שני בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫לצורך מחקר בנושא זוגיות בקרב בני זוג של אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית‬
‫דרושים‪/‬ות מתנדבים‪/‬ות להשתתפות בראיון אישי וחד פעמי‪ .‬המתנדבים צריכים להיות‬
‫בני ‪ 18‬ומעלה‪ ,‬בני‪/‬בנות זוג בעבר או בהווה למתמודדים‪/‬ות‪ ,‬בני זוג שאינם מתמודדים‬
‫‪5‬‬
‫בעצמם עם מחלה נפשית‪ .‬במידע שייאסף ייעשה שימוש למטרות מחקר בלבד‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על אנונימיות וסודיות מלאה‪ .‬לפרטים נוספים‪ ,‬יש ליצור קשר עם קרן אלדן‪-‬‬
‫טלפון‪ ,052-8942007 :‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫‪ .3‬פורסם גיליון מיוחד בנושא סטיגמה עצמית בבריאות הנפש בכתב העת‬
‫האמריקני )‪ :Psychiatric Rehabilitation Journal (PJR‬לנוכח ההכרה בהשפעת‬
‫הסטיגמה העצמית על תהליכי ההחלמה והשיקום בבריאות הנפש‪ ,‬כתב העת לשיקום‬
‫פסיכיאטרי ייחד גיליון מיוחד להיבטים התיאורטיים והיישומיים השונים לתופעה זאת‬
‫ולדרכים לצמצמה‪ .‬לצפייה בתוכן העניינים של הגיליון ולהורדת המאמרים )לאלו עם‬
‫הרשאה לז'ורנל זה( היכנסו‪:‬‬
‫‪http://www.apa.org/pubs/journals/special/6103802.aspx‬‬
‫‪ .4‬קווים מנחים להתערבויות מקדמות החלמה מאת הנציבות הקנדית לבריאות הנפש‪.‬‬
‫בחודש האחרון התפרסם על ידי הנציבות הקנדית לבריאות הנפש מדריך שכותרתו‪:‬‬
‫‪Guidelines for Recovery-Oriented Practice – Hope. Dignity. Inclusion.‬‬
‫מדריך חשוב ומפורט זה מתאר את עקרונות ההחלמה ומציע‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬כיצד‬
‫להעביר עקרונות אלה מן הכוח אל הפועל‪ .‬המדריך אמנם נכתב לקורא הקנדי אולם רוב‬
‫חלקיו רלוונטיים גם לבעלי העניין בתחום ההחלמה והשיקום בבריאות הנפש בישראל‪.‬‬
‫לקריאת המדריך היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/Bak‬‬
‫‪6‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬תרגול מדיטציה‪ -‬מיינדפולנס וקידום‬
‫תהליכי טיפול‪ ,‬החלמה ושיקום בבריאות הנפש‬
‫ענת אגם‬
‫‪2‬‬
‫רקע‬
‫המושג מיינדפולנס )בעברית קשיבות( או מודעות קשובה הינו תרגול מדיטציה עתיק יומין‬
‫המהווה תרגול בסיסי ברוב הזרמים של הבודהיזם‪ .‬מיינדפולנס מוגדר כ"הפניית תשומת לב‬
‫בצורה מיוחדת‪ ,‬מתוך כוונה‪ ,‬לרגע הנוכחי וללא שיפוטיות"‪ .‬ניתן להגדיר מיינדפולנס אף‬
‫כ"שליטה מכוונת‪ ,‬מודעת בתשומת הלב מרגע לרגע" או כ"ראייה עמוקה‪ ,‬חודרת וחסרת‬
‫קונספציות אל תוך טבע התודעה וטבע העולם"‬
‫‪(Kabat-Zinn et al., 1992; Kabat-Zinn, 1992,‬‬
‫‪ .(1998‬לפי גישה זאת‪ ,‬מיומנות ההתבוננות תוך תשומת לב למה שקורה ב"כאן ועכשיו"‪,‬‬
‫מאפשרת לאדם לפתח את "העד"‪ :‬היכולת לראות את ההתרחשויות מהצד‪ ,‬ולא להיצמד או‬
‫לדחות את הדברים ומאפשרת לעצור לרגע‪ ,‬ולבחור את הפעולות מתוך חופש ולא מתוך הרגל‬
‫או אוטומט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפניית תשומת הלב מתוך כוונה ברגע הנוכחי‪ ,‬באופן "נייטרלי" וללא שיפוטיות )רע‪-‬‬
‫טוב‪ ,‬מוצלח‪ -‬נכשל‪ ,‬בסדר‪ -‬לא בסדר וכו'(‪ ,‬מאפשרת לאדם לקבל את המצב נוכחי‪ ,‬כפי שהוא‪,‬‬
‫להתבונן בו ללא שיפוט ולהחליט על פעולה הנכונה‪ .‬לבסוף‪ ,‬בתרגול המיינדפולנס מתפתחת‬
‫איכות של תרגול תשומת הלב‪ ,‬אולם אין הכוונה שאיכות ההתבוננות הזו תישאר רק בזמן‬
‫התרגול‪ ,‬אלא שהאדם יכול להביא את איכות ההתבוננות מהתרגול אל חיי היומיום כך שכל‬
‫פעולה במשך היום נעשית מתוך תשומת לב לרגע הזה מתוך כוונה וללא שיפוטיות‪ .‬כפי שיוצג‬
‫‪2‬‬
‫מרפאה בעיסוק ‪ ,OTR, Msc‬מנחת מדיטציה למתמודדים‪ ,‬מומחית בתחום בריאות נפש בקהילה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הפרקטיקה של תרגול זה מתבצעת בהקשרים טיפוליים‪ ,‬שיקומיים‪ ,‬במערכת החינוך‪,‬‬
‫בניהול קונפליקטים וככלי להפחתת מתח והגברת תפוקה בקרב עובדים‪.‬‬
‫היסטוריית המיינדפולנס ועדויות מחקריות ליעילותה‬
‫מיינדפולנס הנו‪ ,‬כאמור‪ ,‬מושג ששייך במקור לעולם תרגול המדיטציה הבודהיסטי‪ .‬ד"ר קבט זין‬
‫)‪ ,(Jon Kabat-Zinn‬רופא מארצות הברית אשר התנסה בתרגול המדיטציה עוד בשנות ה‪ 60-‬של‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬אימץ את עקרונות המדיטציה הבודהיסטית והתאים אותן לעולם המערבי‪.‬‬
‫קבט פיתח‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ה ‪ ,MBSR-Mindfulness based stress reduction‬תכנית מובנית‬
‫להפחתת מתח באמצעות מודעות קשובה הכוללת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬העברת ידע ותרגול הקשורים ל‪:‬‬
‫מודעות לתחושות הגוף ולנשימה‪ ,‬הפחתת תגובות של טייס אוטומטי‪ ,‬עבודה עם קושי‬
‫והתנגדות‪ ,‬תנועה ומתיחות בתרגילי יוגה‪ ,‬לימוד עיוני של מנגנון לחץ כרוני‪ ,‬תרגול נוכחות‬
‫פתוחה ומודעות לחשיבה ושיחות חקירה של התנסויות בתרגול‪ .‬קבט עשה מהפכה בכך‬
‫שהפך את תרגול המינדפולנס מפעילות שנחשבה רוחנית ומנותקת מחיי היומיום להתערבות‬
‫רפואית וקורס להתמודדות עם לחצים לקהל הרחב‪ .‬במחקר הראשון שפרסם על אנשים‬
‫שסובלים מכאבים כרוניים‪ ,‬הייתה ירידה בחצי מרמת הכאב אחרי הקורס של ‪(Kabat- MBSR‬‬
‫)‪ .Zinn, 1982‬מחקר זה היכה גלים בכך שהוכיח כי בעזרת תרגול מנטלי ניתן למתן עוצמת כאב‬
‫ואת גודל אזור הכאב‪ .‬במחקרי המשך נמצא כי תרגול זה מוביל לשיפור משמעותי בבעיות‬
‫פיזיות ונפשיות וכן משפר תפוקה בעבודה ובתחומי חיים נוספים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא כי תרגול‬
‫המיינפולדנס מאפשר יכולת הכלה‪ ,‬עיכוב תגובה‪ ,‬ויסות רגשי והרגעה‪ ,‬שיפור זיכרון וקשב‪,‬‬
‫הפחתה בלחץ הדם‪ ,‬ושיפור השינה ;‪(Baer, 2003; Hölzel et al., 2011; Kabat-Zinn et al., 1992‬‬
‫)‪ Segal, Williams, & Teasdale, 2002‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי תרגול המיינדפולנס משפר היכרות‬
‫עצמית ומתוכה שיפור וחיזוק הבנת האחר תוך פיתוח אמפטיה וחמלה‪ .‬כפי שיוצג בחלק הבא‪,‬‬
‫מיינדפולנס נמצא יעיל גם בתחומי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מיינדפולנס ככלי טיפול ושיקומי בבריאות הנפש‬
‫בשנת ‪ 2012‬נערכה סקירת ספרות )‪ (Davis & Kurzban, 2012‬על כל המחקרים בתחום בריאות‬
‫הנפש אשר נעזרו בהתערבויות מבוססות מיינדפולנס לאנשים עם הפרעות נפשיות חמורות‪.‬‬
‫בסקירה זאת נכללו ‪ 13‬מחקרים אשר בדקו את ההשפעה של מיינדפולנס על זיכרון‪-‬עבודה‪,‬‬
‫קשב‪ ,‬וריכוז‪ ,‬שיפור מיומנויות התמודדות עם המחלה‪ ,‬הפחתת דחק‪ ,‬פיתוח תובנה מטה‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬הפחתת אשפוזים‪ ,‬הפחתת מצוקה של חוויות פסיכוטיות‪ ,‬צמצום הסטיגמה‬
‫העצמית‪ ,‬שיפור בתפקוד ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬התערבויות טיפוליות כגון ‪) DBT‬טיפול דיאלקטי‬
‫התנהגותי( עושות שימוש במיינדפולנס כחלק מהתהליך הטיפולי )‪.(Linehan et al, 1999‬‬
‫הממצאים ממחקרים אלה רומזים כי תרגול מיינדפולנס יעיל בשיפור איכות חיים‪ ,‬תפקוד‬
‫ותהליכי שיקום והחלמה של מתמודדים ובסופו הוצע להמשיך ולחקור נושא זה על מנת לחזק‬
‫את העדויות בדבר יעילותו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בנוסף לקו המחקרי הזה‪ ,‬נמצא גם כי תרגול מיינדפולנס יכול להועיל גם במקרים של שחיקה‬
‫מקצועית בקרב מטפלים בבריאות הנפש‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא קשר בין תרגול מיינדפולנס לבין‬
‫ירידה ברמת הדחק של המשתתפים וכן בין התרגול לבין עליה במדדי האמפתיה כלפי‬
‫המטופלים וחיזוק היציבות הרגשית של המטפלים ;‪(Cohen-Katz, Wiley, Shapiro et al, 2004‬‬
‫‪ .Krasner, Epstein, Quill & al. 2009).‬החוקרים ממחקרים אלה הסיקו כי התערבות מבוססת‬
‫מיינדפולנס כפי שנערכה‪ ,‬יעילה בטיפול נגד שחיקה‪ ,‬וכי קיימת השפעה נמשכת במעקב שנערך‬
‫שלושה חודשים לאחר מכן וכן הניחו כי על מנת ליצור השפעה ארוכת טווח נדרשות קבוצות‬
‫המשך אשר תתרגלנה יחד‪.‬‬
‫מיינדפולדנס בישראל‬
‫בעשור האחרון החלה התעוררות של התערבות המינדפולנס‪ ,‬אך בשונה מארצות הברית‬
‫שההתערבות החלה בעולם הרפואה‪ ,‬בישראל ההתערבות התחילה בעולם המטפלים‪ .‬כיום יש‬
‫קורסים רבים של תרגול מיינדפולנס‪ ,‬וכן תכנית הכשרה באמצעות "מכון מודע למיינדפולנס"‪,‬‬
‫מדע וחברה‪ ,‬במרכז הבין תחומי בהרצליה שמטרתו לטפח את הממשק בין מדיטציה למחקר‬
‫מדעי על מנת לשפר את איכות החיים של האדם והחברה בישראל‪.‬‬
‫בהקשר לבריאות הנפש‪ ,‬נפתחה מרפאת מיינדפולדנס בבית חולים הפסיכיאטרי בבאר שבע‬
‫אשר מעבירה קורסים של מיינדפולנס למטופלים מהמרפאת חוץ‪ ,‬וכן תומכת בצוות בית‬
‫החולים דרך התרגול וכן מארחת תוכנית למטפלים )ארבל‪ .(2011 ,‬בנוסף‪ ,‬בבית חולים‬
‫אברבנאל עברו צוות המטפלים‪ -‬פסיכיאטרים בקבוצה אחת ולאחריהם‪ ,‬פסיכולוגים עובדים‬
‫סוציאליים ומרפאים בעיסוק‪ ,‬קורס אינטנסיבי במשך חצי שנה של תרגול מיינדפולנס על ידי‬
‫מורה הזן תמיר מסאס‪ .‬הקורס נועד למטפלים עצמם כחלק מהתמודדות שלהם בעבודה בבית‬
‫החולים‪ ,‬והן ככלים איתם הם יכולים להשתמש לטיפולים עם המטופלים‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬בשתי מסגרות של בריאות הנפש בקהילה נערכות קבוצות מיינדפולנס‪ .‬אחת‬
‫הקבוצות נערכת במסגרת מועדון "כישורי חיים" במרכז שיקום הרצליה )אגם‪ ,(2014 ,‬והשנייה‬
‫במסגרת מועדון חברתי ייחודי של עמותת "אנוש" – ‪ .Mind & Fitness‬בקבוצות אלו‪ ,‬שנמשכות‬
‫מעל שנה‪ ,‬ניתן לראות איך נחשפים‪ ,‬חווים ומתנסים האנשים בצורה נגישה‪ ,‬לאיכויות אימון‬
‫התודעה כמו שקט‪ ,‬שלווה‪ ,‬אורך רוח והחלטות נבונות‪ .‬החברים בקבוצה נכנסים כל אחד עם‬
‫הטרדות שלו ויוצאים מהקבוצה עם יותר שקט ורוגע‪ .‬לפי תחושתי‪ ,‬תרגול המיינפולדנס‬
‫מאפשר להם להתמודד עם הקשיים היומיומיים כמו חרדות או כעסים בצורה טובה יותר וחלקם‬
‫אף מצליח לקחת את התרגול לחיי היומיום ולהשתמש בכלים בזמני מצוקה בחייהם‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫זן זה לדעת‪ ,‬לקבל ולהאמין בעצמינו )תמיר מסאס‪ ,‬מורה זן(‪ .‬ניתן להקביל את הזן למושג‬
‫ההחלמה‪.‬‬
‫לדעת את עצמך הוא התהליך שאדם מכיר את עצמו על כל צדדיו‪ .‬כמו בהחלמה ללמוד על‬
‫עצמי‪ ,‬על המחלה שלי‪ ,‬מה הסימפטומים שלי מה מניע אותי מה הן היכולות שלי וכו'‪.‬‬
‫לקבל את עצמי הוא תהליך שהאדם מבין שהוא שלם כפי שהוא עם העוצמות ועם‬
‫המוגבלויות‪ ,‬הוא לא יכול להיות אחרת‪ ,‬אלא רק כפי שהוא‪ .‬הוא אינו צריך ל"תקן את עצמו"‬
‫אלא לקבל את עצמו כפי שהוא‪ .‬ובמקביל‪ ,‬בתהליך ההחלמה ישנו תהליך של קבלת המחלה‬
‫וקבלת האני החדש שנוצר אחרי המשבר‪ ,‬עם כל העוצמות והמוגבלויות‪ .‬לקבל את המצב בלי‬
‫להיאבק בו‪ ,‬ולמצוא את הדרך לחיות עם המחלה‪.‬‬
‫ולהאמין בעצמי‪ .‬האמונה בעצמי מאפשרת לי לנוע קדימה ולהמשיך עם כל הקשיים והנסיבות‬
‫שנתקלים בדרך‪ .‬האמונה הזו מקבילה בתהליך ההחלמה לתקווה‪ .‬התקווה היא כמו הנר‬
‫שמאיר את הדרך עוזר לנו להמשיך ולצעוד בה למרות החושך שיש מסביב )אגם‪.(2014 ,‬‬
‫לסיכום‬
‫תרגול מיינדפולנס הפך בשנים האחרונות מתרגול שהגיע מהמזרח הרחוק מימי הבודהא‪,‬‬
‫להתערבות רפואית‪/‬טיפולית‪/‬ארגונית‪ .‬כיום ישנן מספר התערבויות מבוססות מיינדפולנס‬
‫בעלות ראיות מחקריות המאשרות את ההשפעה המועילה של התרגול על השקט‪ ,‬החופש‬
‫והבריאות של האדם‪ .‬כל אדם שמתרגל מדיטציה בכלל מיינדפולנס בפרט מכיר בחוויה האישית‬
‫שלו את התועלות של התרגול‪ .‬כיום‪ ,‬כשיש מחקרים מבוססי ראיות על תרגול המיינדפולנס‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫הנושא כמושג ודרך חיים‪ ,‬וההתערבויות הפכו לפופולריים ביותר ונכנסים לשדה הרפואי‬
‫והטיפולי‪ .‬כפי שעולה מן המחקר בחו"ל‪ ,‬בתחום השיקום בבריאות הנפש יש פוטנציאל רב‬
‫לשילוב של תרגול המיינדפולנס בתחומי החיים השונים )תעסוקה‪ ,‬פנאי‪ ,‬דיור ועוד( תוך ליווי‬
‫מחקרי לבחינת הישימות והיעילות של תרגול זה בהקשר הישראלי‪.‬‬
‫הדרשה על ביסוס תשומת הלב‬
‫)מדברי הבודהא שנכתבו על ידי עוזריו(‬
‫מתוך סאטיפאטנה סוטרה‪ -‬בתרגום מפאלי על ידי דר' קרן ארבל‬
‫"כך שמעתי‪ ,‬פעם אחת שהה המבורך )הבודהא( בארצם של אנשי הקורו‪....‬ופנה אל הנזירים‪:‬‬
‫‪...‬דרך זו נזירים‪ ,‬היא הנתיב לטיהור )תודעתם( של היצורים החיים‪ ,‬להכנעת היגון והסבל‪,‬‬
‫לסילוק העצב והכאב‪ ,‬להשגת הדרך הנכונה‪ ,‬ולהיווכחות עצמית בנירוואנה‪ :‬היינו‪ ,‬ארבעת‬
‫המוקדים של תשומת הלב‪.‬‬
‫נזיר שרוי בהתבוננות בגוף כגוף‪ ,‬מתרגל בלהט‪ ,‬בתשומת לב והבחנה‪/‬מודעות מלאה‪ ,‬בעוד הוא‬
‫מניח את העצבות והתאווה כלפי העולם‪ .‬הוא שרוי בהתבוננות בתחושות כתחושות מתרגל‬
‫בלהט‪ ,‬תשומת לב והבחנה מלאה‪ ,‬בעוד הוא מניח את העצבות והתאווה כלפי העולם‪ .‬הוא שרוי‬
‫בהתבוננות בתודעה כתודעה מתרגל בלהט‪....‬ומניח‪...‬כלפי העולם‪ .‬הוא שרוי בהתבוננות‬
‫בתופעות )המנטליות( כתופעות מתרגל בלהט‪......‬כלפי העולם‪.‬‬
‫דרך זו נזירים‪ ,‬היא הנתיב לטיהור )תודעתם( של היצורים החיים‪ ,‬להכנעת היגון והסבל‪ ,‬לסילוק‬
‫העצב והכאב‪ ,‬להשגת הדרך הנכונה‪ ,‬ולהיווכחות עצמית בנירוואנה‪ :‬היינו‪ ,‬ארבעת המוקדים של‬
‫תשומת הלב‪".‬‬
‫‪12‬‬
‫מקורות‬
23 ,‫ כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק‬.‫ קבוצת מדיטציה ביחידה לכישורי חיים הרצליה‬.(2014) .‫ ע‬,‫אגם‬
.121H-119H ,(3)
‫ שילוב טיפול מבוסס קשיבות בטיפול הכוללני במרכז‬.(2011) .‫ ז‬,‫ קפלן‬,.‫ ע‬,‫ שלו‬,.‫ ע‬,‫ארבל‬
.(8) 150 ,‫ הרפואה‬.‫לבריאות הנפש בבאר שבע‬
.‫ חופש וחמלה‬,‫ מרכז לפיתוח שלווה‬:‫ באר יעקב‬Become One .(2010) .‫ תמיר‬,‫מסאס‬
.‫אור הוצאת לאור בע"מ‬-‫ לבר‬:‫ רמת השרון‬.‫ באשר תלכו שם תהיו‬.(1998) .'‫ ג‬,‫קבט זין‬
Baer, R. A. (2003). Mindfulness training as a clinical intervention: A conceptual and
empirical review. Clinical Psychology: Science and Practice, 10, 125–143.
http://dx.doi.org/10.1093/clipsy.bpg015
13
Cohen -Katz J, Wiley S, Shapiro S & al. (2004). The Effects of Mindfulness-based Stress
Reduction on Nurse Stress and Burnout: A Quantitative and Qualitative Study. Holist
Nurs Pract,;8:302-308.
Davis, L., & Kurzban, S. (2012). Mindfulness-based treatment for people with severe
mental illness: A literature review. American Journal of Psychiatric Rehabilitation, 15, 202–
232.
Halliwell, E. (2010). Mindfulness Report. For the Mental Health Foundation in the UK
In: http://www.livingmindfully.co.uk/downloads/Mindfulness_Report.pdf
Hölzel, B. K., Lazar, S. W., Gard, T., Shumann-Olivier, Z., Vago, D. R., & Ott, U. (2011). How
does mindfulness meditation work? Proposing mechanisms of action from a conceptual
and neural perspective. Perspectives on Psychological Science, 6, 537–559.
http://dx.doi.org/ 10.1177/1745691611419671.
Kabat-Zinn J. (1982). An outpatient program in behavioral medicine for chronic pain
patients based on the practice of mindfulness meditation: theoretical considerations and
preliminary results. Gen Hosp Psychiatry. Apr; 4(1):33-47.
Kabat-Zinn J, Massion AO, Kristeller J, Peterson LG, Fletcher KE, Pbert L, Lenderking WR,
Santorelli SF. (1992). Effectiveness of a meditation-based stress reduction program in the
treatment of anxiety disorders. Am J Psychiatry. Jul; 149(7):936-43.
Kabat-Zinn J, Wheeler E, Light T, Skillings A, Scharf MJ, Cropley TG, Hosmer D, Bernhard
JD. (1998). Influence of a mindfulness meditation-based stress reduction intervention on
rates of skin clearing in patients with moderate to severe psoriasis undergoing
phototherapy (UVB) and photochemotherapy (PUVA). Psychosom Med. 60(5):625-32.
14
Krasner MS , Epstein RM, Quill TE & al. (2009). Association of an Educational Program in
Mindful Communication With Burnout, Empathy, and Attitudes Among Primary Care
Physicians. JAMA ;302:1284-1293
Kuyken W., Byford S., Taylor RS., Watkins E., Holden E., White K., Barrett B.,Byng R., Evans
A., Mullan E., Teasdale JD. (2008). Mindfulness-based cognitive therapy to prevent
relapse in recurrent depression.
Linehan,M.M., Schmidt,H., Dimeff,L.A., Craft,J.C., Kanter,J., Comtois,K.A. (1999). Dialectical
behavior therapy for patients with borderline personality disorder and drugdependence. American Journal on Addiction, 8(4), 279-292.
Segal, Z., Teasdale, J., Williams, M. (2013). Mindfulness-Based Cognitive Therapy for
Depression. New York: Guilford Press.
‫סדנת ‪ ,CBT‬חיי החברה שלי‪ ,‬ומה שביניהם‬
‫הילה בן עטר‬
‫‪3‬‬
‫בשעה ‪ 17:00‬ביום א' ה ‪ 12/07/15‬הגעתי למיקום סדנת ה‪ CBT-‬בבית להיוולד מחדש במסגרת‬
‫הפעילויות של "יאללה מבלים אחרת"‪ .‬אני מציינת את השעה כי שבועיים קודם לכן כאשר‬
‫נרשמתי לסדנא‪ ,‬כבר הרגשתי לחץ וחרדה‪ ,‬דפיקות לב מוגברות ומחשבות שונות שנטו בין‬
‫"ללכת" ללא "ללכת"‪.‬‬
‫כן‪ .‬חלק מהסימפטומים שאני נושאת עמי הם חרדה ממקומות מרובים אנשים‪ ,‬במיוחד כאלה‬
‫שאני לא מכירה‪ ,‬או בקיצור חרדה חברתית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ביום ראשון החל מבוקר תאריך הסדנא‪ ,‬הייתי חדורת מוטיבציה‪ .‬ממש רציתי ללמוד להתמודד‬
‫עם הפחד הזה ולהביט לו בעיניים‪ ,‬ומה טוב יותר אם לא לקבל כלים בהרצאה המיועדת לתת‬
‫אותם?‬
‫הצעד הראשון‬
‫יצאתי מהבית‪ .‬הגעתי למיקום‪ ,‬ומצאתי את עצמי מנסה למצוא כל צידוק אפשרי על מנת‬
‫להימנע ולחזור על עקבי‪ .‬אבל הכרחתי את עצמי להישאר‪ .‬אני חייבת‪ ,‬שלב אחר שלב‪ ,‬להסתכל‬
‫לפחד בעיניים‪ .‬המטרה הייתה לשמוע ולנסות ליישם‪.‬‬
‫אז אזרתי אומץ‪ ,‬ונכנסתי‪.‬‬
‫‪ 3‬סטודנטית לפסיכולוגיה ובלוגרית בפרויקט הדיגיטל של "סיפור חוזר"‪ ,‬קבוצת שכולו טוב‬
‫במקום מצאתי צוות מסור מחייך ותומך‪ ,‬כיבוד קל‪ ,‬ואווירה נעימה ומקבלת‪ .‬החדר בו נערכה‬
‫הסדנה היה נעים ביותר‪ ,‬שטיחים ומזרונים פוזרו על הרצפה בליווי כריות גדולות שרק קוראות‬
‫לבא לתפוס תנוחה נעימה ולטבוע בתחושת שלווה אין סופית‪.‬‬
‫נושא הסדנא משך משתתפים רבים מהרגיל‪ .‬הבטיחו לנו סדנת שחרור מפלונטרים רגשיים‪,‬‬
‫ובעצם למי אין?‬
‫‪ 10‬מפגשים לשינוי התנהגותי‬
‫ההרצאה הועברה בנושא ‪ CBT ,Cognitive Behavioral Therapy‬או בעברית‪ ,‬טיפול קוגניטיבי‬
‫התנהגותי‪ ,‬הגורס כי כל אחד מאתנו תופס את המציאות בצורה שונה‪ ,‬מגיב בקשת תגובות‬
‫שונה‪ ,‬המוביל לתגובה התנהגותית שונה‪.‬‬
‫הטיפול מתבצע על פי עקרון זה‪ ,‬ומשלב בין הרעיון הטיפול הקוגניטיבי בו המטפל והמטופל‬
‫למדים ביחד לתפוס את המציאות נכונה‪ ,‬לבין טיפול התנהגותי אשר מוצא שינוי בהתנהגות‬
‫המטופל ע"י למידה ותרגול של תגובות והתנהגויות חדשות‪.‬‬
‫על פי המרצה אשר מתמחה בטיפול ב ‪ ,CBT‬הטיפול אינו ארוך טווח ומוגדר מלכתחילה ל‪10-‬‬
‫מפגשים‪ ,‬אך‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬נע בין שלושה מפגשים לשניים עשר בפועל‪ ,‬ומתבצע בשלושה‬
‫שלבים‪:‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬שלב ההמשגה‪ :‬המטפל והמטופל אוספים מידע על מחשבותיו‪ ,‬אמונותיו ודימויו‬
‫של המטופל לגבי עצמו והוא למד להיות קשוב למחשבותיו ורגשותיו‪ .‬מתחילים טיפול בעיוותי‬
‫חשיבה‪ ,‬והבנייה קוגניטיבית מחודשת )תיקון המחשבות הלקויות למחשבות בריאות ונכונות‬
‫שיעניקו למטופל ביטחון וישפיעו על התנהגותו(‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬שלב רכישת המיומנות ותרגולן‪ ,‬משתמשים בשיטות שונות כדי לעזור למטופל‬
‫להתמודד עם לחץ ולשנות את דרכי החשיבה שלו‪ .‬מלמדים את האדם להירגע‪ ,‬לראות את‬
‫הבעיות כפתירות‪ ,‬ומציגים לו שיטות לפתרונן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בשלב השלישי‪ ,‬שלב היישום והבדיקה‪ :‬המטופל לומד ליישם את מה שלמד בשלב הקודם‬
‫במצבי אמת‪ ,‬תחילה בדמיון ובמשחקי תפקיד‪ ,‬ואחר כך במצבים מציאותיים‪.‬‬
‫וכך הובילה אותנו המרצה להבנת הרעיון הטיפולי בצורה ברורה ומעשית‪.‬‬
‫הקשר בין ברברה סטרייסנד אל החרדה שלי‬
‫את הסדנה התחלנו בצפייה בסרטון של שיר התקווה מפי ברברה סטרייסנד "האגדית" כאשר‬
‫הופיעה בישראל לרגל יום הולדתו של הנשיא לשעבר מר שמעון פרס‪.‬‬
‫לאחריו נשאלנו עי המרצה שאלה פתוחה אחת ומודגשת במהותה אשר הובילה לכל הדיון‬
‫במשך ההרצאה‪:‬‬
‫"מה הרגשתם‪ ,‬לא חשבתם‪ ,‬הרגשתם‪ ,‬בעת הצפייה בסרט"?‬
‫ההיענות להשתתפות הייתה רבה והרעיונות שהועלו הזינו את התקדמות והמחשת הנושא‬
‫בצורה יוצאת דופן‪ .‬התגובות עלו ברצף שבין הערצה לגועל – וההסברים לתגובות היו ראליים‬
‫ומתקבלים על הדעת עי כל המשתתפים שהביעו את רגשותיהם‪.‬‬
‫מכאן התפתח הדיון למציאת רגשות אחרים‪ ,‬בונים ומעצימים לכל אחד מקשת התגובות‬
‫שעלתה מול השאלה הראשונה‪" .‬מה הרגשתם" הפך לאיך אפשר "להרגיש אחרת"? איך‬
‫"הייתם מגיבים" הפך לאיך אפשר "להגיב אחרת"?‬
‫לתעל את הכעס לתועלתי האישית‬
‫למדנו שאפשר לתעל כעס באופן חיובי‪ .‬שחרדה ודאגה הן תגובות דומות אך דאגה הינה תגובה‬
‫נכונה יותר מחרדה‪ .‬למדנו כי גם תגובות בריאות יותר יכולות להיות מזיקות לפעמים‪ .‬הבנו כי יש‬
‫למקם את התגובות שלנו על סקאלה שבין התגובה המזיקה לתגובה לבריאה יותר‪ .‬אין מושלם‪.‬‬
‫יש דרך אמצע‪ .‬למדנו איך הטיפול מתבצע בפועל‪ ,‬וכי על ידי לימוד והתניה המובילים להפסקת‬
‫‪17‬‬
‫ההימנעות מהקונפליקט אנחנו יכולים להגיע ולעמוד מולו שלב אחר שלב עד להיעלמותו‬
‫המוחלטת‪.‬‬
‫ואני? את השלב הראשון עשיתי‪ .‬אני גאה בעצמי‪ .‬ודווקא הרווחתי חברים חדשים‪,‬‬
‫מעניינים‪ ,‬מצחיקים‪ ,‬אנשי שיח ומלאי ענין‪ ,‬מבינים מתעניינים ותומכים‪ ,‬דבר הממחיש כי‬
‫גם סדנא "טיפולית" יכולה להפוך לאירוע חברתי‪.‬‬
‫היה לי כיף ומחכים‪ ,‬עם טעם של עוד‪.‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫הילה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫החלמה וזהות רב ממדית‬
‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬
‫‪4‬‬
‫הפעם הייתי רוצה לכתוב לכם בנימה יותר אישית‪.‬‬
‫בשבילי לחיות עם הפרעה פסיכיאטרית אומר שיש רגעים בהם כל מה שאני רוצה זה לרצות‬
‫להרוס ולהשמיד כל דבר טוב שמתרחש בחיים שלי‪ .‬אירוני לא? כשרגעים רבים אחרים‬
‫מושקעים במאמץ לבנות אבן אחר אבן את החיים שלי‪ .‬לבנות ולהרוס לבנות ולהרוס‪ .‬קצת כמו‬
‫הפאזלים שאני מרכיבה‪ .‬כי כשאני בונה אני יכולה לבנות מגדלים באוויר‪ .‬אבל כשאני בוחרת‬
‫להרוס אני זורעת הרס‪ .‬כן‪ ,‬זו סוג של בחירה‪ .‬הבחירה לבנות והבחירה להרוס‪ .‬ואני זו שמופקדת‬
‫עליהם ביד רמה‪.‬‬
‫‪ 4‬רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‪ ,‬דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‪ .‬אימייל ליצירת קשר‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪19‬‬
‫אז מה זו החלמה אתם שואלים? החלמה בשבילי היא היכולת לחיות עם שני החלקים האלה‬
‫בשלום‪ .‬לקבל את זה שאני אולי הורסת‪ ,‬אבל אז שוב בונה‪ .‬מפרקת‪ ,‬ואז מרכיבה‪ .‬וששני‬
‫החלקים האלה ביחד זה מה שמרכיב אותי‪.‬‬
‫לעיתים אני מוצאת את עצמי יושבת ועוברת על כל הדברים שכתבו אודותיי במהלך האשפוזים‬
‫הרבים‪ .‬כל סיכומי המחלה‪ ,‬האישורים‪ ,‬סיכומי אשפוז‪ ,‬מנסה לחפש תשובות לשאלות שכל הזמן‬
‫קיימות אצלי‪ .‬מי אני? מה אני? התיק הרפואי שלי לא היה מבייש אף אחד מהמטופלים שלי‬
‫)לשעבר( עצמם‪ ,‬אבל אני מתקשה לזהות את עצמי בין השורות‪ .‬מרגישה זרה לשם שלי‪.‬‬
‫להיסטוריה שלי‪ .‬לנפש הפצועה שלי‪.‬‬
‫אני מנסה לשנות אסטרטגיה ועוברת לצד השני‪ .‬פותחת את הדברים שכתבתי‪ ,‬את התארים‬
‫שהשגתי‪ ,‬חושבת על המלחמות והמאבקים שנאבקתי‪ .‬מדברת אל עצמי בקול‪ ,‬הוגה את‬
‫המילים "אני עובדת סוציאלית"‪" ,‬עמיתה מומחית" אך מרגישה בפנים שמשהו לא שלם‪.‬‬
‫ואז מחלחלת ההכרה שאני לא יכולה להיות או שם או פה‪ .‬או חולה פסיכיאטרית או עובדת‬
‫סוציאלית‪ .‬או מטופלת נפשית או עמיתה מומחית‪ .‬זו עסקת חבילה‪ .‬במהלך עבודתי אני לא‬
‫מפסיקה להיות מתמודדת עם הפרעות פסיכיאטריות‪ .‬זו מי שאני והכוח שאני מביאה לעבודתי‬
‫ובזמנים הקשים שלי‪ ,‬אני משתמשת בחלקים המרפאים שלי כעובדת סוציאלית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בספרות‪ ,‬איש שיקום\טיפול אשר מתמודד בעצמו עם הפרעה פסיכיאטרית מכונה המטפל‬
‫הפצוע )‪ .(Wounded healer‬למושג זה שורשים הנמצאים עמוק במיתולוגיה ובהיסטוריה של יוון‬
‫העתיקה‪ .‬לפי המיתולוגיה‪ ,‬למטפלים באותה תקופה הייתה יכולת בלתי רגילה ועל טבעית‬
‫לרפא אחרים אך הם עצמם סבלו ממכאובים איומים שלא היו ניתנים לריפוי ‪(Groesbeck,‬‬
‫‪ .(1975‬את הרעיון שמטפל ישתמש במחלתו ובכאבו האישי לצורך ריפוי אחרים ניתן למצוא גם‬
‫אצל הוגי הפסיכואנליזה‪ ,‬פרויד ויונג‪ ,‬כשאצל שניהם ניתן למצוא תיאוריות פסיכואנליטיות שהם‬
‫פיתחו בין השאר‪ ,‬על בסיס חוויותיהם האישיות ועל הדרך בה התמודדו עם הפרעתם הנפשית‬
‫)‪) .(Jackson, 2001; Sherman, 1996‬פרויד באמצעות האנליזה האמצעית שהעביר כתב את‬
‫פשר החלומות‪ -‬פירש את חלומותיו שלו ויונג מתייחס לקשייו הנפשיים באוטוביוגרפיה שלו(‪.‬‬
‫חשיבותם של המיתוסים הללו הינם בכך שהם רומזים לנו שרק כאשר האדם יהיה מסוגל‬
‫לעמוד באומץ מול מחלתו ולהכיר בתהליך ההחלמה שעבר או שעליו לעבור אזי יהיה‬
‫באפשרותו של המטופל לעבור את אותו התהליך )‪ .(Groesbeck, 1975‬באמצעות מודעות‬
‫לכאבו‪ ,‬איש השיקום\הטיפול מאפשר לעצמו את היכולת לרפא את האחר‪ .‬חשוב להבין‬
‫שהמודעות עצמה לא מספקת ולא עצם הכאב או המחלה היא זו הנותנת למטפל את כוח‬
‫הריפוי‪ ,‬אלא תהליך ההחלמה שהוא עובר על מנת להתמודד עם מחלתו היא זו התורמת‬
‫ומעשירה את יכולות הריפוי שלו‪.‬‬
‫לפעמים דווקא אותו הכאב של איש השיקום\טיפול הינו זה שבדיעבד תורם לריפוי המטופל‬
‫)‪ .(Miller & Baldwin, 2000‬ההבנה הייחודית והרגישות המוגברת לכאבו של האחר מאפשרים‬
‫‪21‬‬
‫למטפל המטופל להפוך לבעל חשיבות יתרה במערכת המקצועית בבריאות הנפש ) ‪Cain,‬‬
‫‪.(2000‬‬
‫האמונה ביכולתו של אדם המתמודד עם פגיעה נפשית להחזיק במקביל הן בכוחות והן‬
‫בחולשות הינה חלק מהותי מתפיסת ההחלמה )‪ ,(Davidson & Strauss, 1995‬תפיסה המהווה‬
‫בשנים האחרונות את מרכז הכובד בתחום המחקר והפרקטיקה בבריאות הנפש‪.‬‬
‫במהלך עבודתי השנה כעמיתה מומחית בתוכנית "צרכנים נותני שירות" התמודדתי הלכה‬
‫למעשה עם המורכבויות והאתגרים הנובעים מתוך ניסיון להחזיק במקביל בשני זהויות אלו‬
‫ולשלב אותם בעבודתי‪ .‬פעמים רבות אני עומדת מול שאלת השייכות והזהות‪ .‬במצבים כאלה קל‬
‫לגבולות להיטשטש ולהזדהות היתר לשחק תפקיד נרחב יותר‪.‬‬
‫פעמים רבות‪ ,‬כעובדת סוציאלית שהיא גם עמיתה מומחית אני אמביוולנטית ביחס לצורך שלי‬
‫כעמיתה מומחית לשים בפרונט את הידע האישי מתוך תהליך ההחלמה שלי בפרונט למרות‬
‫הידע המקצועי שלי‪ .‬המילה "החלמה" ומה שעומד מאחוריה מפחידה אותי‪ .‬מפחידה אותי‬
‫המחשבה שבשביל להחלים אני צריכה לוותר על חלקים משמעותיים מהזהות האישית שלי‬
‫כפי שהיא נמצאת כיום‪ .‬ובעיקר אני עסוקה במחשבה האם העבודה כעמיתה מומחית לא‬
‫מנציחה אצלי את החלקים "החולים"‪ ,‬ואולי אני פוחדת "להחלים" כי בעצם העבודה שלי בנויה‬
‫בין השאר על תהליך ההתמודדות וההחלמה שאני עוברת‪ .‬ומה יקרה אם אני "אחלים"? האם‬
‫אז כבר לא אוכל להיות עמיתה מומחית? או שהתפקיד מבוסס על הידע שכבר צברתי? אני‬
‫מאמינה ששאלה זו מעסיקה צרכנים נותני שירות ועמיתים מומחים רבים‪ .‬השאלה האם אפשר‬
‫‪22‬‬
‫ מעכבת או‬,‫"להחלים" האם יש כזה דבר "החלמה" והאם עבודה בתוך תחום בריאות הנפש‬
.‫מקדמת את ההחלמה האישית‬
.‫ ביחס לאחרים‬,‫ בלמודים‬,‫ בעבודה‬,‫ כמובן שקל לדבר על זה תיאורטית‬.‫מפחיד לדבר על החלמה‬
‫ הדרך להחלמה כרוכה בשיח עליה ועל משמעותה ביחס להתמודדות עם זהות רב‬,‫אך למעשה‬
.‫ממדית‬
,‫ן‬/‫שלכם‬
‫מרים‬
‫מקורות‬
23
Baldwin Jr, D. C., & Miller, S. G. L. (2000). Implications of the wounded healer paradigm
for the use of self in therapy. The Use of Self in Therapy, Routledge.
Cain NR. Psychotherapists with personal histories of psychiatric hospitalization :
Countertransference in wounded healers. Psychiatr Rehabil. 2000;24(1):22–8.
Davidson, L., O’Connell, M. J., Tondora, J., Lawless, M., & Evans, A. C. (2005). Recovery in
serious mental illness: A new wine or just a new bottle? Professional Psychology:
Research and Practice, 36(5), 480–487.
Groesbeck C. The archetypal image of the wounded healer. J Anal Psychol. Wiley Online
Library; 1975;20(2):122–45.
Jackson, S. W. (2001). Presidential address the wounded healer. Bulletin of the History of
Medicine, 75(1), 1–36.
Sherman, M. (1996). Distress and professional impairment due to mental health
problems among psychotherapists. Clinical Psychology Review, 16(4), 299–315.
24
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‬
‫**את הקו"ח עבור כל המשרות נא להעביר ל‪ [email protected]‬ולציין את כותרת המשרה**‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום למפעלים המשלבים‪ ,‬למשרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מפעל טייבה‬
‫‪.2‬‬
‫מפעל נתניה – החלפה לחופשת לידה‪ ,‬תחילת עבודה בספטמבר ‪ .2015‬תיתכן אפשרות‬
‫להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫מומחים‪/‬יות לייצור שוקולד )שוקולטיירים‪/‬ות( למפעלים המשלבים‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות על תהליך ייצור השוקולד במפעל ותפעול תהליכי העבודה‪ ,‬תוך‬
‫ליווי וקידום תעסוקתי של המשתקמים במפעל‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון וידע מוכחים בייצור שוקולד‪ ,‬יכולת הנחייה‪ ,‬אוריינטציה חברתית‪ ,‬יחסי אנוש‬
‫מצוינים‪ ,‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מפעל באר שבע – ‪ 50%‬משרה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מפעל נתניה – משרה מלאה‪ ,‬תחילת עבודה בספטמבר ‪.2015‬‬
‫מנהל‪/‬ת תפעול למפעל המשלב בראשון לציון‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול תהליכי תפעול של רצפת הייצור‪ ,‬רכש‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬אחזקה‪ .‬ליווי‬
‫תהליכי העבודה וקידומם התעסוקתי של המתמודדים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון תפעולי מוכח בחברה יצרנית‪ /‬תעשייתית‪ .‬ניסיון ניהולי של צוות עובדים ועבודה‬
‫למול ספקים וגורמי מטה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪ .‬שליטה מלאה ביישומי ה‪ .office-‬מגורים באזור‬
‫ראשון לציון‪.‬‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום ערכותי‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪ .‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫אזור באר שבע – התפקיד הינו ב‪ 50% -‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אפשרות‬
‫להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אזור עפולה – התפקיד הינו ב‪ 80%-‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אפשרות‬
‫להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות לסיפור חוזר‪ ,‬חיפה‪ 50% ,‬משרה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה‬
‫ביעדים‪ ,‬ליווי תהליכי התעסוקה של המשתקמים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ .‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫אהבת ספרים‪.‬‬
‫**התפקיד בהיקף ‪ 50%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת סוכנים לסיפור חוזר‪ ,‬אזור נתניה‪ 50% ,‬משרה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬מעקב וליווי שיקומי של המתמודדים בפרויקט‪ ,‬איתור נקודות מכירה חדשות‬
‫וקידום מכירות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬יכולת ניהול מספר משימות במקביל‪ ,‬כושר מנהיגות‪ ,‬ארגון וסדר‪,‬‬
‫אהבת ספרים‪.‬‬
‫**התפקיד הינו תפקיד שטח באזור נתניה‪ ,‬בהיקף ‪ 50%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף‬
‫המשרה בעתיד‪.‬‬
‫מנהל‪/‬ת אזור לסיפור חוזר‪ ,‬אזור השפלה‪ ,‬משרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬מעקב וליווי שיקומי בפרויקט‪ ,‬איתור נקודות מכירה וניהול האזור‪ .‬העבודה‬
‫הינה עבודת שטח באזור השפלה‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ .‬יכולת ניהול מספר משימות במקביל‪ ,‬יכולת הובלת צוות‪ ,‬יחסי‬
‫אנוש מצוינים‪ ,‬שירותיות‪ ,‬אחריות ואהבת ספרים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫אחראי‪/‬ת אזור למשחק חוזר‪ ,‬אזור תל אביב‪ ,‬משרה מלאה‪ ,‬החלפה לחל"ד‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול שוטף של הפרויקט‪ ,‬הנעה וניהול צוותים‪ ,‬ליווי והכשרה שיקומית של‬
‫המתמודדים‪ ,‬איתור ויצירת קשרים עם לקוחות פוטנציאלים ועוד‪ .‬המשרה הינה משרה מלאה‬
‫וכוללת עבודת שטח‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ .‬אוריינטציה וגישה לעיצוב גרפי – חובה‪ .‬הכרת תוכנות עיצוב‬
‫ועריכה גרפית – יתרון‪ .‬ניסיון בשירות לקוחות ומכירות – חובה‪ .‬ניסיון קודם בתחום בריאות‬
‫הנפש – יתרון‪ .‬ניסיון קודם בניהול פרויקטים והובלת תהליכים – יתרון‪ .‬שליטה מלאה בתוכנות‬
‫האופיס‪ .‬יכולת ארגון וניהול‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת למידה עצמאית‪.‬‬
‫** תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם‬
‫מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה‬
‫החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה‬
‫עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‬
‫‪.1‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לסיפור חוזר‬
‫אזור בקעת אונו‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫‪.2‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לקפה טוב בחיפה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫‪.3‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לתחום ערכותי‬
‫א‪.‬‬
‫אזור עפולה‬
‫‪ 60%‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אופציה להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אזור השרון‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫ג‪.‬‬
‫אזור תל אביב‬
‫משרה מלאה – ‪100%‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אזור חדרה‪-‬נתניה‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫‪29‬‬
‫מקדמ‪/‬ת תעסוקתי‪/‬ת – לאזור ירושלים‪ 50% ,‬משרה‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬
‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזור ירושלים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה אישית‪,‬‬
‫יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור ירושלים‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‪ 5 ,‬ימים בשבוע‪ ,‬במשמרות בשעות משתנות‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת תפעול ומכירות – לאזור עפולה והעמקים‪ ,‬משרה מלאה‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול תפעולי במספר מוקדי מכירות באזור‪ ,‬ניהול צוות עובדים‪ ,‬הנעה‬
‫ליעדים‪ ,‬ניהול מלאי‪ ,‬כספים ושיווק‪ .‬תפקיד שטח במשרה מלאה‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בניהול צוות והנעה ליעדים – חובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬נכונות לעבודת שטח –‬
‫חובה‪ ,‬ראייה מערכתית‪ ,‬יכולת ארגון וניהול זמן‪ ,‬יחסי אנוש טובים‪.‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות לתחום "יאללה מבלים אחרת" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי‬
‫המשתקמים בפעילויות באזורים‪:‬‬
‫* תל אביב‬
‫* באר שבע‬
‫בתל אביב ובבאר שבע התפקיד ב ‪ 50%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בהמשך‬
‫)שני בקרים בשבוע ‪ +‬שני אחה"צ‪/‬ערבים בשבוע ‪ +‬פעילות של שעה‪-‬שעתיים בימי שישי אחת‬
‫לשבועיים(‪.‬‬
‫*ראשל"צ‪-‬רחובות – התפקיד בהיקף משרה מלאה‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬הכרות טובה עם עולם התרבות‪ ,‬הפנאי והבילוי באזור הפעילות הרלוונטי‪ .‬ניסיון בתחום‬
‫השיקום‪ /‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪,‬‬
‫יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪ .‬בעל‪/‬ת רכב – יתרון‪.‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות "מבלים פלוס" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות‪ ,‬בניית תכניות שיקום‪ ,‬הנחיית‬
‫קבוצה‪ ,‬ליווי פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬חשיפה למסגרות בריאות הנפש באיזורים‪:‬‬
‫* באר שבע‬
‫* עכו‪-‬קריות‪-‬נהריה‬
‫‪30‬‬
‫*התפקיד בהיקף חצי משרה ‪ -‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫)שני בקרים בשבוע ‪ +‬שני אחה"צ‪/‬ערבים בשבוע ‪ +‬פעילות של שעה‪-‬שעתיים בימי שישי אחת‬
‫לשבועיים(‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬תואר ראשון במקצועות בריאות‪/‬טיפול באומנויות ‪/‬בריאות הנפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬נסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪32‬‬