להורדת התכנית - Jewish Agency for Israel

‫מנהיגות יהודית חברתית‪:‬‬
‫מחזון למעשה‬
‫‪JEWISH SOCIAL LEADERSHIP:‬‬
‫‪FROM VISION TO ACTION‬‬
‫הפדרציה היהודית של לוס אנג’לס‬
‫תכנית תאומות בתי הספר‬
‫שותפות תל אביב‪ -‬לוס אנג’לס‬
‫סמינר מחנכים משותף‬
‫‪ 8-1‬ביולי ‪ ,2015‬י"ד‪-‬כ"א בתמוז תשע"ה‬
‫‪The Jewish Federation of Greater Los Angeles‬‬
‫‪School Twinning Program‬‬
‫‪JOINT TEACHERS SEMINAR‬‬
‫‪1-8.7.2015‬‬
‫עיריית תלאביב‪-‬יפו‬
‫מינהל החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪1‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪:‬‬
‫מחזון למעשה‬
‫‪JEWISH SOCIAL LEADERSHIP:‬‬
‫‪FROM VISION TO ACTION‬‬
‫‪2‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪3‬‬
‫מנהלים ורכזים יקרים‪,‬‬
‫הסמינר המשותף השנה והנושא השנתי של שנת הלימודים תשע"ו יעסקו במנהיגות חברתית ברוח‬
‫ערכי היהדות‪ .‬בחרנו במאמרו של הרב‪ -‬לורד פרופסור ג'ונתן סאקס‪ ,‬המדבר על שבעה ערכים בסיסיים‬
‫של המנהיגות היהודית‪ ,‬כמאמר מוביל של הסמינר הזה‪.‬‬
‫סיפורי התנ"ך הם מן המקורות המרתקים ביותר להבנת תופעת המנהיגות‪ :‬מדוע משה הוא גדול‬
‫המנהיגים? האם דוד המלך הוא בעיקר מנהיג צבאי או באמתחתו גם מנהיגות חברתית? כיצד הצליחה‬
‫נעמי‪ ,‬תוך גילויי מנהיגות הרואית‪ ,‬חוכמה ורגישות‪ ,‬להשיג את מבוקשה ולהשיא את רות המואבייה‬
‫לבועז? מדוע זה כל כך קריטי בנרטיב של העם היהודי? ננסה ללמוד מהם וממה שקורה סביבנו‪.‬‬
‫עקיבא ארנסט סימון‪ ,‬פילוסוף וחוקר חינוך (ברלין ‪ - 1899‬אוגוסט ‪ ,1988‬ירושלים)‪ ,‬כתב רבות על‬
‫חשיבות האוריינטציה הערכית‪ .‬עוד טרום העידן הדיגיטלי הוא הזהיר מגרעון באידיאלים ובחזון‪.‬‬
‫כמחנכים עלינו להמחיש לדור הצעיר‪ ,‬שבעולם שהאינדיבידואליזם‪ ,‬הבדלנות והדאגה למרחב האישי‬
‫הם ערך עליון‪ ,‬אנחנו זקוקים לאידיאלים שחורגים מעצמיותנו‪ ,‬אך בה במידה מדריכים הן את הפרט‬
‫והן את הקולקטיב ליזום למעורבות ולמחויבות חברתית‪ ,‬כהזדמנות להתפתחות ולהעצמה אישית‪.‬‬
‫במהלך הסמינר ננסה גם להביט פנימה‪ ,‬לחפש ולמצוא את המנהיג שבתוכנו‪ .‬כמחנכי הדור‪ ,‬כל אחד‬
‫ואחד מאתנו חייב לראות את עצמו כמתקן עולם בזעיר אנפין‪.‬‬
‫תפקידנו‪ ,‬כצוות חינוך המתווה דרך‪ ,‬הוא ולחזק אתכם‪ ,‬כדי שיחד תהיה לנו חברה טובה יותר‪ .‬עוד‬
‫לא הגענו‪ .‬עוד רבה הדרך‪ ,‬ורבה המלאכה – להנהיג ולהוביל שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬כי אם מתוך‬
‫אמונה בדרך ואהבת האדם‪.‬‬
‫אנו מבקשות להודות למאיה וולק ולשרי דייויס על תכנון משותף של הסמינר וניהולו‪ ,‬לאורי אסייג‬
‫על תרומתו לתכנון הסמינר בחשיבה יצירתית ומתוך ניסיון בנושא‪.‬‬‫תודה ענקית לחמוטל לוי‪ ,‬לליאת מגן ולסימה אליהו – בלעדיכן זה לא היה קורה!‬
‫אנחנו מאחלות לכם סמינר מוצלח‪ ,‬מעניין ומעורר השראה!‬
‫חיה בן דרור‬
‫‬
‫מנהלת תחום חינוך‬
‫שותפות תל אביב – לוס אנג'לס‬
‫‬
‫מירי קיטאי‬
‫מנהלת תחום חינוך‪ ,‬תכנית תאומות בתי הספר‬
‫הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס‬
‫אתם‪ ,‬מנהלים ורכזי תכנית השותפות‪ ,‬יכולים להשפיע על הרבה תלמידים‪ ,‬לעצב תפישה של דורות‬
‫לגבי זהות יהודית‪ ,‬קשר עם התפוצות וההכרה שיחד‪ ,‬שתי הקהילות יכולות ליצור שינוי עמוק יותר‪.‬‬
‫אתם המבוגרים המשפיעים ביותר על ילדים ונערים‪ ,‬אתם מובילי המחנה‪ ,‬ובידיכם הכוח לזכות בהערכת‬
‫ההורים‪ ,‬המשפחה והקהילה‪ ,‬אתם נושאי המסר של המורה‪-‬המנהיג‪ ,‬מסר של תקווה‪ ,‬הנושא בחובו‬
‫את הבסיס החברתי העמוק ביותר – הקשר בין "כאן" ל"שם"‪ ,‬אתם מחזיקים את מטה החיבור של‬
‫העמיות היהודית‪.‬‬
‫ד"ר מיכה גודמן‪ ,‬בספרו "הנאום האחרון של משה"‪ ,‬מדגיש את תפקידה של המנהיגות בהתוויית הדרך‪,‬‬
‫ואת כוחן של המילים הנכונות לחזק וליצור עתיד אופטימי‪.‬‬
‫גם הכלי שלנו‪ ,‬צוות החינוך‪ ,‬הוא מילים‪ ,‬ואין לנו מספיק מילים להודות לכם על עבודתכם‪ .‬אתם‬
‫המעצבים האקטיביים של התכנית‪ ,‬מנהיגים ומעצבי זהות ודעת קהל‪ .‬הייתם צריכים להיות מורמים‬
‫מעם‪ ,‬אך מנהיגות ניכרת לא בפרסום וביחסי ציבור‪ ,‬כי אם באחריות‪ ,‬בעבודת צוות עם מנהלים ורכזים‬
‫משני עברי האוקיינוס‪ ,‬שחולקים זהות מקצועית‪ ,‬לומדים יחד‪ ,‬מתכננים יחד את הצעד הבא – כיצד‬
‫לגדל מנהיגים‪ ,‬איך להעצים‪ ,‬לתת אמון במונהגים‪ ,‬לגדל ולטפח מנהיגויות בקרב התלמידים‪ .‬אין נוסחה‬
‫אחת‪ .‬יש סגנונות מנהיגות שונים‪ ,‬ואין האחד טוב מהשני‪ ,‬כל עוד ישנה הידברות והמנהיגות איננה‬
‫מתנהלת בבדידות מזהרת‪ ,‬אלא בדיאלוג מתמיד עם שותפים בתפקיד הלוקחים אחריות‪ ,‬מקיימים‬
‫לימוד מתמיד‪ ,‬יודעים שהתפקיד הזה הוא תובעני‪ ,‬אך מביטים קדימה בחדווה‪.‬‬
‫אתם בדרככם‪ ,‬בעמל רב‪ ,‬מחזקים את הזהות היהודית בקרב הדור הבא של ההנהגה היהודית בישראל‬
‫ובלוס אנגלס‪ .‬אתם יוצרים גשר חי וקשרים ארוכי‪-‬טווח‪ ,‬משתפים את המשפחה והקהילה ויוצרים‬
‫השפעה רחבת היקף בנושא בעל חשיבות מרבית לחברה שלנו – בישראל ובתפוצות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪5‬‬
‫רכזים יקרים בבתי הספר התאומים‪,‬‬
‫ברוכים הבאים לסמינר המחנכים המשותף ה‪!15-‬‬
‫בהשראת נושא הסמינר השנה‪ ,‬מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‪ ,‬יעסקו בשבוע הקרוב‬
‫חמישים מחנכים מבתי הספר התאומים בלוס אנג'לס‪ ,‬בתל‪-‬אביב ובווילנה בחקירה משותפת של‬
‫נקודות מבט חדשות‪ .‬אחת המטרות של סמינר המחנכים המשותף המתקיים מדי שנה היא לפתח‬
‫שפה משותפת לדיון בסוגיות הניצבות בראש סדר היום של יהדות העולם כיום‪ .‬הידע שצברנו מלימוד‬
‫נושאי הסמינרים בשנים הקודמות מספק לנו הזדמנות טובה לעצב את ההבנות החדשות שלנו ואת‬
‫המשאבים והערכים היהודיים‪ ,‬ולהנחיל אותם לתלמידינו הרבים‪ ,‬למעלה מ‪ 600-‬במספר‪ ,‬בבתי הספר‬
‫המשתתפים בתכנית התאומים מדי שנה‪.‬‬
‫מבעד לעדשה הממוקדת בנושא שנבחר השנה – מנהיגות יהודית חברתית – נבחן את הרעיון הנרחב‬
‫של מנהיגות בעולם היהודי‪ ,‬ונדון בדרכים השונות שבהן אנו מבטאים מנהיגות בתפקידנו כמחנכים‬
‫וכרכזים ב‪ 41-‬בתי הספר השותפים לתכנית‪.‬‬
‫בהכנת הסמינר השנה‪ ,‬נתקלנו במאמר רלוונטי ביותר פרי עטו של הרב לורד יונתן זקס‪ ,‬מנהיג דתי בעל‬
‫שם עולמי‪ ,‬מחבר ספרים ולשעבר הרב הראשי של יהדות בריטניה‪ .‬במאמרו רב‪-‬ההשפעה‪ ,‬שבעה כללים‬
‫של מנהיגות יהודית‪ ,‬עוסק הרב זקס בנושא המנהיגות באופן ישיר ועוצמתי‪ ,‬ומתייחס הן לסוגיות‬
‫עקרוניות והן להיבטים היום‪-‬יומיים שעמם אנו מתמודדים בעבודתנו‪ ,‬במסגרת בתי הספר התאומים‪.‬‬
‫זקס פותח באומרו ש"הביטוי 'מנהיגות יהודית' הוא דו‪-‬משמעי‪ .‬פירושו הנהגה על ידי יהודים אבל בה‬
‫בעת גם הנהגה ברוח היהדות‪ ,‬כלומר‪ ,‬בהתאם לעקרונות ולערכים יהודיים‪ .‬הפירוש הראשון שכיח‪,‬‬
‫השני נדיר‪ .‬אחת ההשלכות היא שביהדות אין סגנון מנהיגות אחד ויחיד‪ ...‬בתקופה המקראית היו‬
‫שלושה תפקידי מנהיגות‪ :‬מלכים‪ ,‬כהנים ונביאים‪ .‬המלך היה המנהיג הפוליטי‪ .‬הכהן היה המנהיג הדתי‪.‬‬
‫הנביא היה בעל חזון‪ ,‬גבר או אישה עם אידיאלים ורעיונות‪ .‬ביהדות‪ ,‬מנהיגות היא תכונה הצומחת‬
‫מתוך מגוון של תפקידים ונקודות מבט‪".‬‬
‫במהלך השבוע שנבלה יחד בישראל‪ ,‬נשתמש במאמר של הרב זקס כדי למסגר את הלימוד והדיונים‬
‫שלנו בנוגע לנקודות המבט השונות ולסגנונות השונים של מנהיגות יהודית‪ .‬בעקבות הכלל הראשון‬
‫שניסח הרב זקס‪" :‬מנהיגות מתחילה בנטילת אחריות"‪ ,‬והכלל השני‪" :‬איש אינו יכול להנהיג לבדו"‪,‬‬
‫נחשוב ונתכנן יחד הזדמנויות חדשות לחיזוק פוטנציאל המנהיגות הטמון בנו‪ ,‬בתלמידינו‪ ,‬בהוריהם‪,‬‬
‫ובכל מי ששייך לקהילת בתי הספר שלנו ומשתתף בתכניות בתי הספר התאומים‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫היסטוריה קצרה של הסמינר המשותף‬
‫ביבליוגרפיה ורשימת קריאה‬
‫דף קשר – משתתפי הסמינר‬
‫תכנית הסמינר – לוח זמנים‬
‫"מנהיגות יהודית" – הרב ג'ונתן סאקס‬
‫יום רביעי‪ 1 ,‬ביולי ‪ – 2015‬ברוכים הבאים!‬
‫יום חמישי‪ 2 ,‬ביולי ‪ – 2015‬ייעוד‬
‫על מוזיאון תפן‬
‫סטף ורטהיימר ‪ -‬ביוגרפיה‬
‫יום שישי‪ 3 ,‬ביולי ‪ – 2015‬עבודת צוות‬
‫תובל‪ :‬המרכז לאפקטיביות ארגונית‬
‫על קיבוץ גינוסר‬
‫יום שבת‪ 4 ,‬ביולי ‪ – 2015‬למידה‬
‫תק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת)‬
‫איתן ברושי – ביוגרפיה‬
‫יום ראשון‪ 5 ,‬ביולי ‪ – 2015‬חזון‬
‫על תכנית "עמיתי דילר"‬
‫ליאת כהן‪-‬רביב – ביוגרפיה‬
‫יום שני‪ 6 ,‬ביולי ‪ – 2015‬תהליך‬
‫על מיכל ברקאי‬
‫על נאות קדומים‬
‫יום שלישי‪ 7 ,‬ביולי ‪ – 2015‬השפעה‬
‫אסף בנר – ביוגרפיה‬
‫תכנית "חותם"‬
‫לורה ביאליס – ביוגרפיה‬
‫יום רביעי‪ 8 ,‬ביולי ‪ – 2015‬אחריות‬
‫אנחנו מצפות לשבוע מלא השראה שבו נהרהר בחזון המנהיגות שלנו לגווניו‪ ,‬ונדון כיצד בכוחם להשפיע‬
‫ולעצב את תפקידנו כמחנכים‪ ,‬ואף לגרום לכך שנעצים ונניע זה את זה להגשים את חזוננו המשותף‪,‬‬
‫ולהוציאו מן הכוח אל הפועל‪.‬‬
‫מאיה וולק‬
‫רכזת סמינר המחנכים המשותף‪ ,‬תל אביב‬
‫יועצת לכתיבת תכניות לימודים‬
‫ורכזת השתלמויות מורים‪,‬‬
‫שותפות תל אביב‪-‬לוס אנג'לס‬
‫‪6‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫שרי דייויס‬
‫רכזת סמינר המחנכים המשותף‪ ,‬לוס אנג'לס‬
‫מנהלת תחום חינוך יהודי ומעורבות בקהילה היהודית‪,‬‬
‫הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס רבתי‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪7‬‬
‫סמינר המחנכים המשותף ‪ -‬סקירת רקע‬
‫סמינר המחנכים המשותף (‪ )JTS‬הוא נדבך חשוב בתכנית בתי הספר התאומים של תל אביב‪-‬לוס אנג'לס‪,‬‬
‫הפועלת זה ‪ 18‬שנה ביזמתה של הפדרציה היהודית בלוס אנג'לס‪ .‬זוהי הפעילות היחידה במסגרת‬
‫תכנית התאומים שבה מתכנסים יחד נציגי כל בתי הספר המשתתפים‪ ,‬ושוקדים על פיתוח שפה‬
‫משותפת לבחינת נושאים יהודיים משמעותיים‪ .‬המפגש‪ ,‬המעודד ליבון‪ ,‬דיון וחשיבה על מגוון רחב‬
‫של נושאים‪ ,‬מהווה "חממה" חיונית לטיפוח רעיונות חדשים‪ ,‬פרספקטיבות וגישות חדשות להוראת‬
‫נושאים המשפיעים על החיים היהודיים בארץ ובתפוצות‪ .‬סמינר המחנכים המשותף מאפשר לרכזים‬
‫להעמיק את הקשרים הבין‪-‬אישיים ביניהם על ידי קיום דיאלוג והתנסות בחוויות משותפות‪ ,‬ובד בבד‬
‫מספק להם במה שבה הם יכולים לשתף את עמיתיהם ברעיונות ובמחשבות‪ ,‬ללמוד זה מזה‪ ,‬ולתכנן את‬
‫ביקורי המשלחות השנתיים ואת התכניות המשותפות שיקיימו במסגרת תכנית בתי הספר התאומים‪.‬‬
‫מטרות הסמינר‬
‫•העמקת הידע של המשתתפים בנושא המרכז הנבחר של סמינר המחנכים המשותף באותה שנה‪,‬‬
‫באמצעות לימוד מקורות יהודיים‪ ,‬הרצאות של מרצים מובחרים‪ ,‬סיורים לימודיים וסדנאות‬
‫אינטראקטיביות‪.‬‬
‫•פיתוח שפה משותפת לצורך ליבון נושאים מרכזיים המעסיקים את העולם היהודי כיום‪ ,‬הן בארץ‬
‫והן מחוצה לה‪.‬‬
‫•הרחבת התהליך של תכנון תכנית לימודים בנושאים משותפים‪ ,‬ויצירת אפשרויות להתמקצעות‬
‫של רכזי בתי הספר המשתתפים בתכנית בתי הספר התאומים‪.‬‬
‫• העשרת הקשרים והעמקת הדיאלוג בין בתי הספר התאומים ובין כלל קהילות בתי הספר המשתתפים‬
‫בתכנית‪.‬‬
‫סקירת הנושאים המרכזים בסמינרים המשותפים שנערכו עד היום‪:‬‬
‫סמינר המחנכים המשותף מתבסס מדי שנה בשנה על הנושאים שנחקרו בסמינרים בשנים הקודמות‪.‬‬
‫הסמינר הראשון‪ ,‬שהתקיים בשנת ‪ ,2000‬חקר את מושג ה"עמיות" [‪ ]Peoplehood‬וכיצד אנו תופסים‬
‫את עצמנו כיהודים‪.‬‬
‫הסמינר השני התייחס לרעיון ה"מולדת" והיחס אליו מצד יהדות אמריקה לעומת יחס הישראלים‪.‬‬
‫הסמינר השלישי בחן מה פירוש "להיות יהודי" ובדק דרכים שונות שבהן אנשים מממשים בחייהם‬
‫את הווייתם היהודית‪.‬‬
‫הסמינר השישי עסק במושג "תיקון עולם" ובגישות של היהדות למעורבות בעולם‪.‬‬
‫הסמינר השביעי‪ ,‬שהתקיים בלוס אנג'לס‪ ,‬התמקד ברעיון של השתייכות לקהילה וכיצד אנו מקיימים‬
‫ערבים זה לזה"‪.‬‬
‫את הצו "כל ישראל ֵ‬
‫הסמינר‪ ,‬שהתקיים ב‪ ,2008 -‬ציין מאה שנים לייסוד העיר תל אביב‪ ,‬והתמקד בתפקידה של תל אביב‬
‫כסמל התרבות הישראלית החדשה תחת הכותרת "תל אביב מהי?"‬
‫הסמינר התשיעי‪" ,‬מעבר למילים‪ :‬החיפוש אחר שפה יהודית משותפת" עמד בסימן מאה שנים למילון‬
‫העברי הראשון שחיבר אליעזר בן יהודה‪.‬‬
‫הסמינר העשירי‪" ,‬מקהל לקהילה – זיקה‪ ,‬מחויבות וקהילה בעולם היהודי" התקיים בלוס אנג'לס‬
‫בקיץ ‪ 2011‬לציון ‪ 100‬שנים לפדרציה היהודית בלוס אנג'לס‪ ,‬והתמקד בחיפוש דרכים להידוק הקשרים‬
‫בינינו כעם אחד‪ ,‬בישראל ובתפוצות‪.‬‬
‫ב‪ 2012-‬סמינר המחנכים המשותף שעסק בנושא "הציונות כיום‪ :‬גלגולו של חלום" התקיים בתל‬
‫אביב ובנגב‪ ,‬התמקד בבחינת חזון הציונות של בן גוריון‪ ,‬ובחן עד כמה הושגו יעדיו וכיצד הוא ממשיך‬
‫להתפתח גם כיום‪.‬‬
‫ב‪ 2013-‬נושא הסמינר היה‪" ,‬מזיכרון לזהות‪ :‬קימום ההיסטוריה היהודית בווילנה"‪ .‬נושא זה היווה‬
‫נקודת מפנה בכך שהרחיב את היריעה והתמקד בעמיות יהודית‪ ,‬תוך לימוד על וילנה בעבר ובהווה‪,‬‬
‫בהשתתפות מחנכים מבית הספר "שלום עליכם‪ ",‬שהצטרף לתכנית בתי הספר התאומים שלנו‪.‬‬
‫ב‪ 2014-‬עמדנו על הקשרים בין טבע ויהדות דרך הנושא המרכז‪ ,‬אמת מארץ תצמח‪ :‬הטבע כמורה;‬
‫התמודדנו עם השאלה כיצד נדריך את תלמידינו במסע משותף דרך השטחים הירוקים שבסביבות‬
‫מגורינו העירוניות‪.‬‬
‫סמינר המחנכים המשותף ה‪ 15-‬מתקיים בתל אביב בין התאריכים ‪ 8-1‬ביולי‪.2015 ,‬‬
‫הסמינר יתקיים השנה בישראל‪ ,‬ויעסוק בנושא‪ ,‬מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‪ .‬במהלך‬
‫הסמינר נפגוש ארגונים‪ ,‬מנהיגים ופעילויות המציגים מגוון של נקודות מבט וסגנונות מנהיגות יהודיים‪.‬‬
‫נקיים תכניות וסדנאות שבהן נלבן את הנושא‪ ,‬ונתכנן יחד הזדמנויות חדשות להגברת פוטנציאל‬
‫המנהיגות הקיים בנו‪ ,‬בתלמידינו‪ ,‬בהוריהם ובכל מי שמשתייך לקהילת בתי הספר שלנו ומשתתף‬
‫בפעילות בתי הספר התאומים‪.‬‬
‫סמינר המחנכים המשותף השנה יעניק לנו השראה לחשיבה על חזון המנהיגות שלנו לגווניו‪ ,‬יצייד‬
‫אותנו במשאבים לדיון בשאלה כיצד ביכולתו של החזון שלנו לעצב את תפקידנו כמחנכים‪ ,‬ובסופו‬
‫של דבר יעצים ויניע אותנו להוציא את חזוננו המשותף מן הכוח אל הפועל‪.‬‬
‫הסמינר הרביעי (שהתקיים בלוס אנג'לס; שלושת הסמינרים הקודמים התקיימו בישראל) עסק בדמות‬
‫"היהודי המשכיל" וחיבר אותו עם תפקידם של המורים‪ ,‬כל אחד בבית‪-‬ספרו‪.‬‬
‫הסמינר החמישי נסב סביב היבטים רגשיים ורוחניים ביהדות‪ ,‬תחת הכותרת‪" :‬בכל לבבך"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪9‬‬
‫ביבליוגרפיה ורשימת קריאה‬
‫לירז‪ ,‬מאיר‪ .‬מנהיגים בפעולה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬לירז‪.1999 ,‬‬
‫סדן‪ ,‬אלישבע‪ .‬העצמה ותכנון קהילתי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.1997 ,‬‬
‫סטיוארט‪ ,‬תומאס‪ ,‬א'‪ .‬הון אינטלקטואלי‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ברנקו וייס‪.1999 ,‬‬
‫פופר‪ ,‬מיכה‪ .‬על מנהלים כמנהיגים‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מיצוב‪.1991 ,‬‬
‫קולינס ג'יימס ס‪ .‬פואס‪ ,‬ג'רי א‪ .‬לנצח נבנו ‪ 18‬חברות מופת‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬פקר‪.1996 ,‬‬
‫בלנצ'ארד‪ ,‬קן‪ .‬המשימה‪ :‬העצמה!‪ .‬בתוך‪ :‬קוראים עולם‪ .‬יוני ‪.1996‬‬
‫זכאי‪,‬א‪ .‬גונן‪ ,‬איציק(עורכים)‪ .‬מנהיגות ופיתוח מנהיגות‪ ,‬מהלכה למעשה‪ .‬משרד הביטחון‪. 1999 ,‬‬
‫לירז‪ ,‬מאיר‪ .‬מנהיגים בפעולה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬לירז‪.1999 ,‬‬
‫אנגל‪ ,‬עדנה (עורכת)‪ .‬פיתוח קהילה מהלכה למעשה‪ .‬ירושלים‪ :‬החברה למתנ"סים‪.1999 ,‬‬
‫בהם‪ ,‬אמנון‪ .‬יישום תכנון אסטרטגי בשירותי רווחה‪ .‬בתוך‪ :‬חברה ורווחה‪ .‬ינואר ‪.1996‬‬
‫דול‪ ,‬ויליאם‪ .‬השקפה פוסט‪-‬מודרנית על חינוך‪ .‬תל‪-‬אביב‪.1999 :‬‬
‫הנדיקס‪ ,‬ג'‪ .‬לודמן‪ ,‬קיט‪ .‬רזי הניהול‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מטר‪.1997 ,‬‬
‫גודמן‪ ,‬מיכה‪ .‬הנאום האחרון של משה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬דביר‪.2014 ,‬‬
‫קובי‪ ,‬סטיבן‪ .‬שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬אור‪-‬עם‪.1993 ,‬‬
‫יסעור‪ ,‬יוסי‪ .‬גם לכם לא היו מים חמים? מדריך למניעת כשלים בקבלת החלטות‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מטר‪2010 ,‬‬
‫מק'קורט‪ ,‬פרנק‪ .‬המורה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מטר‪.2011 ,‬‬
‫לקאן‪ ,‬ז'אק‪ .‬מהי הוראתי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬
‫בניס‪ ,‬וורן ג'יי‪ ,‬וטיציי‪ ,‬נואל מ‪ .‬החלטות‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת מטר‪2011 ,‬‬
‫אריאלי‪ ,‬דן‪ .‬לא רציונלי ולא במקרה‪ .‬תל אביב‪ ,‬הוצאת מטר‪2011 ,‬‬
‫כהנמן‪ ,‬דניאל‪ .‬לחשוב מהר לחשוב לאט‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת מטר‪2013 ,‬‬
‫זקס‪ ,‬יונתן‪ .‬לתקן עולם שבור‪ .‬ירושלים‪ :‬קורן ‪.2010‬‬
‫עמית‪ ,‬חיים‪ .‬הורים כמנהיגים‪ :‬להיות הורה משפיע‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מודן‪.2006 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪11‬‬
‫משתתפי סמינר המחנכים המשותף תשע"ו‬
:‫לוס אנג׳לס‬
13
First
last
School
Cell Number
Email
Robin
Solomon
Adat Ari El Day
School
(818) 438-3149 [email protected]
Orit
Ziv
Brawerman of WBT (818) 606-2922 [email protected]
Andrea
van
Leeuwen
Congregation Ner
Tamid of South Bay
(310) 743-5612 [email protected]
Yoav
Ben-Horin
De Toledo Jewish
HS
(818) 912-0835 [email protected]
Adina
Cohen
De Toledo Jewish
HS
(818) 416-5831 [email protected]
Mayan
Benami
Heschel
DaySchool
(818) 903-4261 [email protected]
Yardena
Shamir
Kadima Day
School
(818) 516-5456 [email protected]
:‫תל אביב‬
‫דוא”ל‬
‫טלפון‬
‫שם‬
‫בית ספר‬
[email protected]
054-4987346
‫מירי בין‬
‫אלחריזי‬
[email protected]
050-5942950
‫רחל בכר‬
‫גימנסיה הרצליה‬
[email protected]
052-4511274
‫אפרת עמבר‬
‫גורדון‬
[email protected]
050-5688633
‫זהורית מרינסקי‬
‫גרץ‬
[email protected]
052-2542098
‫טל לוי‬
‫דוד בלוך‬
[email protected]
052-2424721
‫תמר שטרן‬
‫דוד ילין‬
[email protected]
052-6800024
‫גלית דלל‬
‫מגן‬
[email protected]
052-2498414
‫שושי אודי‬
‫מגן‬
052-4763612
‫מימי רזניקוב‬
‫מירון‬
050-5572262
‫אורלי כהן‬
‫ניצנים‬
054-8118466
‫בנימיני‬-‫יעל לביא‬
‫סינגלובסקי‬
054-4594668
‫אור‬-‫אירית חצק‬
‫סינגלובסקי חט”ב‬
‫בטי גל דולינסקי‬
‫סינגלובסקי חט”ע‬
Dalia
Orion Oz
LAHHS
(818) 634-7355 [email protected]
[email protected]
Malka
Hakakha
LAHHS
(818) 400-5797 [email protected]
[email protected]
Rabbi Zvi Schindel
Maimonides
Academy
(201) 694-7958 [email protected]
Orly
Travish
Pressman
Academy
Lori
Daitch
Santa Monica
Synagogue
(818) 384-3087 [email protected]
Dina
Dvir
Sinai Akiba
Academy
(310) 801-9306 [email protected]
Andrea
Gardenhour Stephan Wise
Rina
Etkes
Temple Israel Of
Hollywood
Nurit
Milstein
Valley Beth
Shalom
(818) 835-7160 [email protected]
downey
Jessica
University
Synagogue
(310) 292-1892
Malka
Clement
Wise Elementary
DS
(310) 926-8735 [email protected]
Shari
Davis
Federation - staff
(818) 489-3862 [email protected]
Miri
Ketayi
Federation - staff
(760) 409-0648 [email protected]
Teresa
Segaliene
Shalom Aleichem
(Vilnius)
37060046547
‫ מחזון למעשה‬:‫מנהיגות יהודית חברתית‬
[email protected]
(818) 489-8300 [email protected]
(310) 200-6073 [email protected]
[email protected]
[email protected]
050-2621220
‫רותי עמיחי‬
’‫עירוני א‬
[email protected]
054-4200223
‫גל כהן‬
’‫עירוני ד‬
[email protected]
054-4963868
‫גילה אינגביר‬
’‫עירוני ט‬
[email protected]
057-7583350
‫גלין‬-‫חני ינאי‬
‫עירוני י”ד‬
[email protected]
054-4426890
‫חיה עמית‬
‫צהלה‬
[email protected]
052-4697343
‫תמי גוטרמן‬
‫צהלה‬
[email protected]
054-5919645
‫פנחס לוי‬
‫צייטלין‬
[email protected]
052-2238930
‫אולגה יגורוב‬
‫שבח מופת‬
[email protected]
052-4295705
‫לוסי פריד‬
‫תיכון חדש‬
[email protected]
050-5581281
‫חיה בן דרור‬
‫צוות ת”א‬
[email protected]
050-4484123
‫אורי אסייג‬
‫צוות ת”א‬
[email protected]
054-4777169
‫מאיה וולק‬
‫צוות ת”א‬
[email protected]
052-3590070
‫חמוטל לוי‬
‫צוות ת”א‬
[email protected]
052-6386381
‫סימה אליהו‬
‫צוות ת”א‬
‫ מחזון למעשה‬:‫מנהיגות יהודית חברתית‬
12
‫תכנית הסמינר‬
‫יום רביעי‪ 1 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬
‫יום שישי‪ 3 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬
‫עבודת צוות‬
‫יום ראשון‪ 5 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬
‫חזון‬
‫יום שלישי‪ 7 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬
‫השפעה‬
‫‪ 16:00‬פתיחה והיכרות‬
‫אפרת ויעל ‪ /‬אורית ואורלי‬
‫אירית ומימי ‪ /‬ג'סיקה ורינה‬
‫רותי ולוסי ‪ /‬לורי ודינה‬
‫‪ 18:00‬סדנת פתיחה ‪ -‬תכני הסמינר‬
‫‪ 08:00‬נסיעה לקיבוץ תובל‬
‫‪ 09:30‬זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 19:30‬ארוחת ערב ‪ -‬ברביקיו‬
‫‪ 09:00‬פעילות מנהיגות במרכז‬
‫לאפקטיביות ארגונית‬
‫‬
‫‪ 11:00‬ליאת כהן רביב‪-‬‬
‫מנכ"לית תכנית עמיתי דילר‬
‫‬
‫‪ 09:00‬אסף בנר‪ -‬ממייסדי "במעגלי צדק"‬
‫ותכנית "חותם"‬
‫‬
‫‪ 10:30‬זמן רכזים ‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 15:30‬נסיעה לגינוסר‬
‫‪ 13:00‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 11:30‬זמן עבודה מס' ‪3‬‬
‫‪ 18:30‬הפסקת קפה‬
‫‪ 14:30‬מחזון למעשה‪ -‬סדנה‬
‫‪ 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 16:30‬זמן התארגנות לשבת‬
‫‪ 16:30‬זמן עבודה מס' ‪1‬‬
‫‪ 15:00‬קפה שותפות‬
‫‪ 19:15‬הדלקת נרות וקבלת שבת‬
‫‪ 18:30‬סיכום יום‬
‫ התארגנות‬
‫‪17:00‬‬
‫‪ 20:30‬ארוחת ערב‬
‫‪ 19:30‬ערב חופשי‬
‫‪ 19:00‬ערב סיום בסינמטק ת"א‬
‫(כולל צפייה בסרט "רוק בצבע אדום"‬
‫‬
‫ושיחה עם הבימאית)‬
‫‬
‫גל ומימי‬
‫יום חמישי‪ 2 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬
‫ייעוד‬
‫זהורית ובטי‪ /‬מעיין ואנדריאה‬
‫‪ 08:00‬זמן רכזים ‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 09:00‬נסיעה לצפון‬
‫‪ 11:30‬ביקור בתפן‬
‫‪ 16:00‬נסיעה לגינוסר‬
‫‪ 17:00‬התארגנות בחדרים‬
‫‪ 19:00‬ארוחת ערב‬
‫‪ 20:00‬סיכום יום‬
‫לינה בנוף גינוסר‬
‫‪ 21:30‬סיכום יום ועונג שבת‬
‫לינה בנוף גינוסר‬
‫יום שבת‪ 4 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬
‫למידה‬
‫יום שני‪ 6 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬
‫תהליך‬
‫יום רביעי‪ 8 ,‬ביולי‪2015 ,‬‬
‫אחריות‬
‫אורלי וחני ‪ /‬יואב וצבי‬
‫רחל ואולגה ‪ /‬ירדנה ואנדריאה‬
‫מלכה ונורית‬
‫‪ 10:00‬זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 09:00‬זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 09:00‬זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 11:00‬ח"כ איתן ברושי‪ -‬מזכ"ל התק"ם‬
‫‪ 10:00‬מיכל ברקאי‪ -‬מייסדת מכינת עלמא‬
‫למנהיגות נשית‬
‫‬
‫‪ 10:00‬סדנת סיכום‬
‫‪ 13:00‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 14:00‬מנוחת שבת וזמן חופשי‬
‫‪ 16:30‬הפסקת קפה‬
‫‪ 17:00‬זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 18:00‬חברותא‬
‫‪ 19:00‬ארוחת ערב‬
‫‪ 20:30‬סיכום והבדלה‬
‫‪ 21:00‬נסיעה לת"א‬
‫‪14‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪ 12:00‬זמן עבודה מס' ‪2‬‬
‫‪ 12:00‬משוב ופרידה‬
‫ להתראות!‬
‫‪13:30‬‬
‫‪ 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 14:45‬נסיעה לנאות קדומים‬
‫‪ 16:00‬פעילות מנהיגות בנאות קדומים‬
‫‪ 19:00‬ארוחת ערב וסיכום יום בנאות קדומים‬
‫‪ 20:30‬נסיעה לת"א‬
‫סיכום יום‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪15‬‬
‫מנהיגות יהודית‪ /‬הרב ג'ונתן סאקס‬
‫הרב‪-‬לורד פרופסור ג'ונתן סאקס‪ ,‬הרב הראשי לשעבר של בריטניה‪ ,‬הוא הוגה ומנהיג יהודי‪ ,‬ברשימת‬
‫מאה היהודים המשפיעים בעולם‪ .‬פגישות עבודה עם ראשי מדינות והופעות בתקשורת הבריטית‬
‫הכללית הן לחם חוקו‪ ,‬וספריו נקראים בשקיקה בעולם כולו‪.‬‬
‫מנהיגים צריכים להיות לומדים בלתי נלאים ולהאמין באנשים שאותם הם מנהיגים‪.‬‬
‫מנהיגות יהודית‬
‫המושג "מנהיגות יהודית" הוא דו‪-‬משמעי‪ .‬משמעו מנהיגות של יהודים‪ ,‬אך גם מנהיגות ברוח יהודית‪,‬‬
‫על פי עקרונות וערכים יהודיים‪.‬‬
‫הראשון – פשוט‪ ,‬השני – נדיר‪ .‬בשנות חיי הייתה לי הזכות לחוות את שניהם‪ .‬כך‪ ,‬מודה על העבר ומברך‬
‫לעתיד‪ ,‬סימנתי שבעה מתוך עקרונות רבים של מנהיגות ברוח יהודית‪.‬‬
‫עיקרון ‪ :1‬מנהיגות מתחילה בלקיחת אחריות‪.‬‬
‫השוו בין הפתיח של ספר בראשית לפתיח של שמות‪ .‬הפרקים הראשונים של בראשית מספרים על‬
‫כישלונות של אחריות‪ .‬בעימות עם האל על החטא‪ ,‬אדם מאשים את חוה‪ ,‬וחוה מאשימה את הנחש‪.‬‬
‫קין טוען "השומר אחי אנכי?"‪ ,‬ואפילו לנוח "איש צדיק תמים היה בדורותיו" לא הייתה כל השפעה‬
‫על בני דורו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתחילת ספר שמות משה לוקח אחריות‪ .‬כשהוא רואה מצרי מכה איש עברי‪ ,‬הוא‬
‫מתערב‪ .‬כשהוא רואה שני עברים נצים‪ ,‬הוא מתערב‪ .‬במדיין‪ ,‬כשהוא רואה רועים מתעללים בבנות‬
‫יתרו – הוא מתערב‪.‬‬
‫משה‪ ,‬עברי שגדל כמצרי‪ ,‬יכול היה להימנע מהעימותים הללו‪ ,‬אבל הוא לא נמנע‪ .‬הוא דוגמה ומופת‬
‫למי שאומר‪ :‬כאשר אני רואה עוול‪ ,‬אם איש לא מוכן לפעול‪ ,‬אני אעשה זאת!‬
‫עיקרון ‪ :2‬איש לא יכול להנהיג לבדו‪ .‬דרושה עבודת צוות‪.‬‬
‫שבע פעמים בבראשית פרק א' אנחנו מוצאים את המילה "טוב"‪ .‬רק פעמיים בתורה כולה מופיע הצירוף‬
‫"לא טוב"‪ .‬הפעם הראשונה ‪ -‬כאשר אלוהים אומר‪" :‬לא טוב היות האדם לבדו"‪ ,‬והשנייה – כאשר יתרו‬
‫רואה את חתנו‪ ,‬משה‪ ,‬מנהיג ושופט לבדו ואומר לו‪" :‬לא טוב הדבר אשר אתה עושה"‪ .‬איננו יכולים‬
‫לחיות לבד‪ .‬איננו יכולים להנהיג לבד‪ .‬מנהיגות היא עבודת צוות‪.‬‬
‫התולדה של כל זה היא שאין סגנון מנהיגות אחד ביהדות‪ .‬במשך שנות הנדידה במדבר היו שלושה‬
‫מנהיגים‪ :‬משה‪ ,‬מרים ואהרון‪ .‬משה היה קרוב לאלוהים‪ .‬אהרון היה קרוב לאנשים‪ .‬מרים הנהיגה את‬
‫הנשים ותמכה בשני אחיה‪ .‬חז"ל אומרים שבזכות כישרונה וכישוריה היו מים לשתות במדבר‪.‬‬
‫בתקופת המקרא היו שלושה תפקידי מנהיגות שונים‪ :‬מלכים‪ ,‬כוהנים ונביאים‪ .‬המלך היה מנהיג מדיני‪.‬‬
‫הכוהן היה מנהיג דתי‪ .‬הנביא היה איש חזון‪ ,‬גבר או אישה‪ ,‬של אידיאלים ורעיונות‪ .‬ביהדות‪ ,‬מנהיגות‬
‫היא נכס מתהווה של ריבוי תפקידים ופרספקטיבות‪ .‬שום יחיד לא יכול להנהיג את העם היהודי לבדו‪.‬‬
‫עיקרון ‪ :3‬מנהיגות היא מכוונת‪-‬עתיד‪ .‬היא מונחית ומונעת על ידי חזון‪.‬‬
‫בטרם יוכל היה משה להנהיג הוא צריך לחוות חזון בסנה הבוער‪ .‬שם נאמרת לו שליחותו‪ :‬להנהיג‬
‫את העם מעבדות לחירות‪ .‬יש לו יעד‪ :‬ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬ויש לו אתגר כפול‪ :‬לשכנע את המצרים‬
‫‪16‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים‪ ,‬ולשכנע את העברים לקחת את הסיכון ביציאה ממצרים‪ .‬נראה‬
‫שהאתגר השני קשה מהראשון‪.‬‬
‫לאורך הדרך‪ ,‬משה מבצע אותות ומופתים‪ ,‬אך מעשה המנהיגות הגדול ביותר שלו קורה בחודש‬
‫האחרון לחייו‪ .‬הוא מכנס אסיפת עם על גדת הירדן ונואם את הנאמר בספר דברים‪ .‬שם הוא מתעלה‬
‫לדרגה הגבוהה ביותר של נבואה‪ ,‬עיניו מופנות לאופק הרחוק של העתיד‪ .‬הוא אומר להם מה האתגרים‬
‫העומדים בפניהם בארץ המובטחת‪ .‬הוא נותן להם חוקים‪ ,‬וקובע את החזון של חברה טובה‪ ,‬מוסרית‪.‬‬
‫משה ממסד עקרונות‪ ,‬כמו אסיפה לאומית שבה תיקרא התורה‪ ,‬שתזכיר מעת לעת לעם ישראל את‬
‫הייעוד שלו‪.‬‬
‫לפני שתוכל להנהיג‪ ,‬אתה חייב שיהיה לך חזון לגבי העתיד‪ ,‬ושיהיה בכוחך להעביר אותו לאחרים‪.‬‬
‫עיקרון ‪ :4‬מנהיגים לומדים‪.‬‬
‫מנהיגים לומדים באופן רצוף יותר מאנשים אחרים‪ .‬הם קוראים יותר מאחרים‪ .‬התורה אומרת שהמלך‬
‫חייב לכתוב את ספר התורה שלו‪" ,‬וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר [‪ ]...‬והייתה עמו וקרא‬
‫ּתֹורה ַהּזֶ ה ִמ ִּפיָך‪,‬‬
‫בו כל ימי חייו" (דברים‪ .)19-17 ,‬יהושע‪ ,‬יורשו של משה‪ ,‬מצּווה "ֹלא‪-‬יָ מּוׁש ֵס ֶפר ַה ָ‬
‫יֹומם וָ ַליְ ָלה" (יהושע א'‪.)8 ,‬‬
‫ית ּבֹו ָ‬
‫וְ ָהגִ ָ‬
‫ללא לימוד קבוע‪ ,‬מנהיגות תהיה נטולת כיוון ועומק‪.‬‬
‫כך גם במנהיגות חילונית‪ .‬לוויליאם גלדסטון (מדינאי בריטי; מהאישים הבולטים במפלגה הליברלית‬
‫ומנהיגה בשנים ‪ )1894-1867‬הייתה ספרייה ובה למעלה מ‪ 30-‬אלף ספרים‪ .‬הוא קרא יותר מ‪20-‬‬
‫מאלף מהם‪ .‬גלדסטון ובנימין ד'יזרעאלי היו שניהם סופרים פוריים‪ .‬וינסטון צ'רצ'יל כתב כ‪ 50-‬ספרים‬
‫וזכה בפרס נובל לספרות‪.‬‬
‫בקרו בבית דוד בן‪-‬גוריון בתל אביב ותראו שהבית הוא במהותו ספרייה עם ‪ 20‬אלף ספרים‪ .‬הלימוד‬
‫עושה את ההבדל בין מדינאי לפוליטיקאי‪ ,‬בין המנהיג המעצב למנהל‪.‬‬
‫עיקרון ‪ :5‬מנהיגות משמעותה להאמין במונהגים‪.‬‬
‫הרבנים נתנו פרשנות מדהימה לפסוק שבו משה אומר על בני ישראל "והן לא יאמינו לי" (שמות‪ ,‬ד'‪,‬‬
‫‪" : )1‬הם מאמינים בני מאמינים‪ ,‬אך בסופו של דבר אתה תהיה קטן אמונה"‪ .‬הם גם טענו שהסימנים‬
‫שנתן אלוהים למשה‪ ,‬כאשר ידו הפכה מצורעת (שמות ד'‪ )6 ,‬היו עונש על שהעלה ספקות לגבי ישראל‪.‬‬
‫מנהיג צריך להאמין באנשים שאותם הוא מנהיג‪.‬‬
‫יש כאן עיקרון משמעותי‪ .‬היהדות מעדיפה מנהיגות משפיעה על מנהיגות כוחנית‪ .‬למלכים היה כוח‪.‬‬
‫לנביאים הייתה השפעה ללא כוח בכלל‪ .‬כוח עושה את המנהיג מורם מעם‪.‬‬
‫השפעה מעלה את האנשים מעבר ל'אני' הקודם שלהם‪.‬‬
‫השפעה מכבדת את האדם‪ .‬הכוח שולט באנשים‪.‬‬
‫היהדות רואה את כבוד האדם כערך עליון יותר מכל דת אחרת‪ ,‬לכן סקפטית לגבי כוח ומתייחסת‬
‫בכובד ראש להשפעה‪ .‬ומכאן אחת התובנות המרכזיות בנושא מנהיגות‪:‬‬
‫הדרגה הגבוהה ביותר של מנהיגות היא חינוך‪ .‬הכוח מוליד חסידים‪ ,‬עושי דברו של המנהיג‪.‬‬
‫חינוך יוצר מנהיגים‪.‬‬
‫עיקרון ‪ :6‬מנהיגות‪ ,‬יש בה חוש של עיתוי וקצב‪.‬‬
‫כאשר משה מבקש מאלוהים לבחור את יורשו‪ ,‬הוא אומר‪" :‬יפקוד ה' אלוהי הרוחות לכל‪-‬בשר איש על‬
‫העדה‪ ,‬אשר ייצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם‪( "...‬במדבר כ"ז‪)17-16 ,‬‬
‫למה החזרה לכאורה? משה אומר שני דברים על מנהיגות‪ .‬מנהיג צריך להוביל בראש‪" ,‬לצאת לפניהם"‪ ,‬אך‬
‫אל לו להיות רחוק מדי מאנשיו‪ .‬כשיפנה ראשו לאחור‪ ,‬הוא עלול לא למצוא שם אף אחד‪ .‬הוא חייב "להוביל‬
‫אותם החוצה"‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא חייב לשאת את האנשים עמו‪ .‬הוא צריך ללכת בקצב שהאנשים יוכלו לשאת‪.‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪17‬‬
‫אחד מהתסכולים העמוקים של משה – אנחנו מבינים זאת מהסיפור המקראי – הוא הזמן שלוקח‬
‫לאנשים להשתנות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬יקום דור חדש ומנהיג חדש ינהיג את העם למעבר הירדן ולתוך‬
‫חֹורין‬
‫ַאתה ֶבן ִ‬
‫אכה ִלגְ מֹור‪ ,‬וְ ֹלא ָּ‬
‫הארץ המובטחת‪ .‬מכאן האמירה הגדולה שלו חז"ל‪ֹ" :‬לא ָע ֶליָך ַה ְּמ ָל ָ‬
‫ִל ָּב ֵטל ִמ ֶּמ ָּנה (פרקי אבות)‪.‬‬
‫מנהיגות כרוכה באיזון עדין בין סבלנות לקוצר רוח‪ .‬אם תלך מהר מדי‪ ,‬האנשים יתנגדו וימרדו‪ .‬אם‬
‫תלך לאט מדי הם יהפכו לשאננים‪.‬‬
‫שינוי לוקח זמן‪ ,‬לעתים יותר מדור אחד‪.‬‬
‫עיקרון ‪ :7‬המנהיגות מלחיצה ותובענית מבחינה רגשית‪.‬‬
‫ַהקשיבו למשה‪ ,‬המנהיג הדגול שהיה אי פעם לעם היהודי‪:‬‬
‫ת‪-‬הּיֹנֵ ק‪ַ ,‬על‬
‫יקָך‪ַּ ,‬כ ֲא ֶׁשר יִ ָּׂשא ָהא ֵֹמן ֶא ַ‬
‫ֹאמר ֵא ַלי ָׂש ֵאהּו ְב ֵח ֶ‬
‫ל‪-‬ה ָעם ַהּזֶ ה ִאם‪-‬אנ ִֹכי‪ ,‬יְ ִל ְד ִּתיהּו‪ִּ :‬כי‪-‬ת ַ‬
‫יתי‪ֵ ,‬את ָּכ ָ‬
‫"אנ ִֹכי ָה ִר ִ‬
‫אּת‪-‬‬
‫ם‪ּ-‬כ ָכה ְ‬
‫ל‪-‬ה ָעם ַהּזֶ ה‪ִּ :‬כי ָכ ֵבד‪ִ ,‬מ ֶּמּנִ י‪ .‬וְ ִא ָ‬
‫ת‪ּ-‬כ ָ‬
‫ֹלא‪-‬אּוכל אנ ִֹכי ְל ַב ִּדי‪ָ ,‬ל ֵׂשאת ֶא ָ‬
‫ַ‬
‫ָה ֲא ָד ָמה‪ֲ ,‬א ֶׁשר נִ ְׁש ַּב ְע ָּת ַל ֲאב ָֹתיו‪...‬‬
‫אל‪-‬א ְר ֶאה‪ְּ ,‬ב ָר ָע ִתי"‪( .‬במדבר י"א‪)15-12ׂׂ ,‬‬
‫ֶ‬
‫אתי ֵחן‪ְּ ,‬ב ֵעינֶ יָך; וְ‬
‫ם‪-‬מ ָצ ִ‬
‫ֹג‪--‬א ָ‬
‫ִ‬
‫ע ֶֹׂשה ִּלי‪ָ ,‬ה ְרגֵ נִ י נָ א ָהר‬
‫רגשות דומים נוכל למצוא אצל אליהו‪ ,‬ירמיהו ויונה‪ .‬כולם בשלב מסוים ייחלו למות מאשר להמשיך‬
‫לשאת את המשא‪ .‬מנהיגים מעצבים מזהים את הצורך של המונהגים להשתנות‪ ,‬אך המונהגים מתנגדים‬
‫לשינוי‪ ,‬ומצפים שהעבודה תיעשה עבורם על ידי המנהיג‪.‬‬
‫כשהמנהיג מחזיר להם את האתגר‪ ,‬האנשים מתנפלים עליו ומאשימים אותו בסבל שלהם‪ .‬כך מואשם‬
‫משה על הקשיים במדבר‪ .‬אליהו מואשם על הפרעת השלווה‪ .‬ירמיהו מואשם על גלות בבל‪ .‬לא פלא‬
‫שרוב המנהיגים המעצבים‪ ,‬המובילים שינוי‪ ,‬מרגישים מעת לעת שחיקה וייאוש‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מדוע הם מנהיגים? לא מפני שהם מאמינים בעצמם‪ .‬המנהיגים היהודיים הגדולים היו ספקנים‬
‫לגבי היכולת שלהם להנהיג‪ .‬משה אמר‪" :‬מי אנכי"‪" ,‬הן לא יאמינו לי"‪" ,‬לא איש דברים אנכי‪ "...‬ירמיהו‬
‫"הּנֵ ה ֹלא‪-‬יָ ַד ְע ִּתי‪ַּ ,‬ד ֵּבר‪ִּ :‬כי‪-‬נַ ַער‪ ,‬אנ ִֹכי" ויונה‪ ,‬בהתמודדות עם האתגר של מנהיגות – בורח‪.‬‬
‫אמר‪ִ :‬‬
‫מנהיגים ממשיכים להנהיג כי יש משימות לבצע‪ .‬יש אנשים בצרה‪ ,‬יש אי צדק שצריך להילחם בו‪,‬‬
‫יש עוולות שזקוקות לדין צדק‪ ,‬יש בעיות לפתור ואתגרים להתמודד עמם‪ .‬מנהיגים שומעים כל זאת‬
‫כקריאה להדליק נר במקום לקלל ולגנות את החושך‪ .‬הם מנהיגים משום שהם יודעים שלעמוד מנגד‬
‫ולחכות שאחרים יעשו את העבודה זו בחירה קלה מדי‪ .‬חיים מלאי אחריות הם הטובים ביותר‪ ,‬ושווים‬
‫כל כאב ותסכול‪ .‬להנהיג פירושו לשרת‪ .‬התואר הבכיר ביותר שקיבל משה היה להיקרא "עבד השם"‪,‬‬
‫משרתו של אלוהים‪ ,‬ואין כבוד גדול מזה‪.‬‬
‫שאלת העל היחידה של הקיום היהודי בעת החדשה היא‪ :‬מה זה לחיות כיהודי במרחב הציבורי‪,‬‬
‫בעולם גלובלי ללא חומות?‬
‫יהודים יודעים לחיות בעוני‪ .‬האם אנו יודעים כיצד לחיות בשפע? יהודים יודעים לשרוד רדיפות‪ .‬האם‬
‫אנו יודעים להתמודד עם חופש‪ ,‬חירות? אנו יודעים לזהות את אויבינו‪ .‬האם אנו יודעים להתיידד?‬
‫מעולם בהיסטוריה לא היה זמן טוב יותר להיות מנהיג יהודי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש דרך נכונה למנהיגות יהודית‬
‫לעתיד לבוא‪ ,‬ויש דרך לא נכונה‪ .‬הדרך השגויה היא להדגיש אנטישמיות וההשלכות על ישראל‪ ,‬להפריז‬
‫במתיחות בין הזרמים השונים בעולם היהודי ולקונן על חוסר מנהיגות יהודית‪ .‬הדרך הנכונה היא‬
‫להתיידד בתוך ומחוץ לקהילה היהודית‪ ,‬להדגיש את המרכיבים המוסריים והרוחניים של היהדות‪,‬‬
‫למצוא פעילויות ופרויקטים שנוכל לעבוד עליהם כדי לגשר על פערים‪ ,‬ולמצוא דרכים לגרום ליהודים‬
‫לחוש גאווה להיות יהודי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫יום רביעי‪ 1 ,‬ביולי ‪ ,2015‬י"ד בתמוז תשע"ה‬
‫מיקום‪ :‬מלון אורכידיאה‪ ,‬ת"א‬
‫מוקד היום‪ :‬ברוכים הבאים!‬
‫תכנית היום‪:‬‬
‫‪ 16:00‬פתיחה והיכרות‬
‫‪ 18:00‬סדנת פתיחה ‪ -‬תכני הסמינר‬
‫‪ 19:30‬ארוחת ערב ‪ -‬ברביקיו‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪19‬‬
‫יום חמישי‪ 2 ,‬ביולי ‪ ,2015‬ט"ו בתמוז תשע"ה‬
‫מיקום‪ :‬מלון אורכידיאה‪ ,‬ת"א; גן התעשייה תפן;‬
‫מלון נוף גינוסר‬
‫מוקד היום‪ :‬ייעוד‬
‫השאלות המרכזיות ליום זה‪:‬‬
‫‪ .1‬אילו חוויות מסייעות לעיצוב תחושת הייעוד שלנו?‬
‫‪ .2‬כיצד נתרום להגשמת ייעוד קולקטיבי תוך נאמנות לייעודנו האישי?‬
‫‪ .3‬כיצד התפקידים השונים שאנו ממלאים באים לידי ביטוי בתחושת‬
‫ הייעוד שמתפתחת בנו?‬
‫תכנית היום‪:‬‬
‫‪ 08:00‬זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 09:00‬נסיעה לצפון‬
‫‪ 11:30‬ביקור בתפן‬
‫‪ 16:00‬נסיעה לגינוסר‬
‫‪ 17:00‬התארגנות בחדרים‬
‫‪ 19:00‬ארוחת ערב‬
‫‪ 20:00‬סיכום יום‬
‫לינה בנוף גינוסר‬
‫‪20‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪21‬‬
‫ייעוד‬
‫המנהיגות מלחיצה ותובענית מבחינה רגשית‪.‬‬
‫הקשיבו למשה‪ ,‬המנהיג הדגול שהיה אי פעם לעם היהודי‪:‬‬
‫יקָך‪ַּ ,‬כ ֲא ֶׁשר יִ ָּׂשא ָהא ֵֹמן‬
‫ֹאמר ֵא ַלי ָׂש ֵאהּו ְב ֵח ֶ‬
‫ל‪-‬ה ָעם ַהּזֶ ה ִאם‪-‬אנ ִֹכי‪ ,‬יְ ִל ְד ִּתיהּו‪ִּ :‬כי‪-‬ת ַ‬
‫יתי‪ֵ ,‬את ָּכ ָ‬
‫"אנ ִֹכי ָה ִר ִ‬
‫ל‪-‬ה ָעם ַהּזֶ ה‪ִּ :‬כי‬
‫ת‪ּ-‬כ ָ‬
‫ֹלא‪-‬אּוכל אנ ִֹכי ְל ַב ִּדי‪ָ ,‬ל ֵׂשאת ֶא ָ‬
‫ַ‬
‫ת‪-‬הּיֹנֵ ק‪ַ ,‬על ָה ֲא ָד ָמה‪ֲ ,‬א ֶׁשר נִ ְׁש ַּב ְע ָּת ַל ֲאב ָֹתיו‪...‬‬
‫ֶא ַ‬
‫אל‪-‬א ְר ֶאה‪ְּ ,‬ב ָר ָע ִתי"‪.‬‬
‫ֶ‬
‫אתי ֵחן‪ְּ ,‬ב ֵעינֶ יָך; וְ‬
‫ם‪-‬מ ָצ ִ‬
‫ֹג‪--‬א ָ‬
‫ִ‬
‫אּת‪-‬ע ֶֹׂשה ִּלי‪ָ ,‬ה ְרגֵ נִ י נָ א ָהר‬
‫ם‪ּ-‬כ ָכה ְ‬
‫ָכ ֵבד‪ִ ,‬מ ֶּמּנִ י‪ .‬וְ ִא ָ‬
‫(במדבר י"א‪)15-12ׂׂ ,‬‬
‫רגשות דומים נוכל למצוא אצל אליהו‪ ,‬ירמיהו ויונה‪ .‬כולם בשלב מסוים ייחלו למות מאשר‬
‫להמשיך לשאת את המשא‪ .‬מנהיגים מעצבים רואים בצורך של המונהגים להשתנות‪ ,‬אך‬
‫המונהגים מתנגדים לשינוי‪ ,‬ומצפים שהעבודה תיעשה בשבילם על ידי המנהיג‪.‬‬
‫כשהמנהיג מחזיר להם את האתגר‪ ,‬האנשים מתנפלים עליו ומאשימים אותו בסבל שלהם‪.‬‬
‫כך מואשם משה על הקשיים במדבר‪ .‬אליהו מואשם על הפרעת השלווה‪ .‬ירמיהו מואשם‬
‫על גלות בבל‪ .‬זה לא פלא שרוב המנהיגים המעצבים‪ ,‬המובילים שינוי‪ ,‬מרגישים מעת לעת‬
‫שחיקה וייאוש‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מדוע הם מנהיגים? לא מפני שהם מאמינים בעצמם‪ .‬המנהיגים היהודיים הגדולים‬
‫היו ספקנים לגבי היכולת שלהם להנהיג‪ .‬משה אמר‪" :‬מי אנכי"‪" ,‬הן לא יאמינו לי"‪" ,‬לא‬
‫"הּנֵ ה ֹלא‪-‬יָ ַד ְע ִּתי‪ַּ ,‬ד ֵּבר‪ִּ :‬כי‪-‬נַ ַער‪ ,‬אנ ִֹכי" ויונה‪ ,‬בהתמודדות עם‬
‫איש דברים אנכי‪ "...‬ירמיהו אמר‪ִ :‬‬
‫האתגר של מנהיגות – בורח‪.‬‬
‫מנהיגים ממשיכים להנהיג כי יש משימות לבצע‪ .‬יש אנשים בצרה‪ ,‬יש אי צדק שצריך להילחם‬
‫בו‪ ,‬יש עוולות שזקוקות לדין צדק‪ ,‬יש בעיות לפתור ואתגרים להתמודד עמם‪ .‬מנהיגים‬
‫שומעים כל זאת כקריאה להדליק נר במקום לקלל ולגנות את החושך‪ .‬הם מנהיגים משום‬
‫שהם יודעים שלעמוד מנגד ולחכות שאחרים יעשו את העבודה היא בחירה קלה מדי‪ .‬חיים‬
‫מלאי אחריות הם הטובים ביותר‪ ,‬ושווים כל כאב ותסכול‪ .‬להנהיג פירושו לשרת‪ .‬התואר‬
‫הבכיר ביותר שקיבל משה היה להיקרא "עבד השם"‪ ,‬משרתו של אלוהים‪ ,‬ואין כבוד גדול מזה‪.‬‬
‫ֹלהים ִמי אנ ִֹכי ִכּי ֵא ֵלְך‬
‫ל‪-‬ה ֱא ִ‬
‫ּאמר מ ֶֹשׁה ֶא ָ‬
‫ת‪-‬ע ִמּי ְבנֵ י‪-‬יִ ְש ָׂר ֵאל ִמ ִמ ְּצ ָריִ ם‪ .‬וַ ֹי ֶ‬
‫הֹוצא ֶא ַ‬
‫ל‪-‬פ ְּרעֹה וְ ֵ‬
‫וְ ַע ָתּה ְל ָכה וְ ֶא ְש ָׁל ֲחָך ֶא ַ‬
‫יאָך‬
‫ּהֹוצ ֲ‬
‫ה‪-‬לָּך ָהאֹות ִכּי אנ ִֹכי ְש ַׁל ְח ִתּיָך‪ְ ‬ב ִ‬
‫ּי‪-‬א ְהיֶ ה ִע ָמְּך וְ זֶ ְ‬
‫ּאמר ִכ ֶ‬
‫ת‪-‬בּנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל ִמ ִמ ְּצ ָריִ ם‪ .‬וַ ֹי ֶ‬
‫אֹוציא ֶא ְ‬
‫ל‪-‬פ ְּרעֹה וְ ִכי ִ‬
‫ֶא ַ‬
‫אמ ְר ִתּי‬
‫ל‪-‬בּנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל וְ ַ‬
‫ֹלהים ִהנֵ ּה אנ ִֹכי ָבא ֶא ְ‬
‫ל‪-‬ה ֱא ִ‬
‫ּאמר מ ֶֹשׁה ֶא ָ‬
‫ֹלהים ַעל ָה ָהר ַהזֶ ּה‪ .‬וַ ֹי ֶ‬
‫ת‪-‬ה ֱא ִ‬
‫ת‪-‬ה ָעם ִמ ִמ ְּצ ַריִ ם ַת ַּע ְבדּון ֶא ָ‬
‫ֶא ָ‬
‫ֹלהים ֶאל‪-‬מ ֶֹשׁה ֶא ְהיֶ ה ֲא ֶשׁר ֶא ְהיֶ ה‬
‫ּאמר ֱא ִ‬
‫ה‪-‬שׁמֹו ָמה א ַֹמר ֲא ֵל ֶהם‪ .‬וַ ֹי ֶ‬
‫רּו‪-‬לי ַמ ְ ּ‬
‫אמ ִ‬
‫יכם וְ ְ‬
‫יכם ְש ָׁל ַחנִ י ֲא ֵל ֶ‬
‫בֹות ֶ‬
‫ֹלהי ֲא ֵ‬
‫ָל ֶהם ֱא ֵ‬
‫יכם‪...‬‬
‫ֹאמר ִל ְבנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל ֶא ְהיֶ ה ְש ָׁל ַחנִ י ֲא ֵל ֶ‬
‫ּאמר ֹכּה ת ַ‬
‫וַ ֹי ֶ‬
‫(שמות‪ ,‬פרק ג‪)14-10 ,‬‬
‫בדרך‪ /‬חנה סנש‬
‫וה ַל ְכ ִתי‪ ,‬‬
‫קֹול ָק ָרא ָ‬
‫ָה ַל ְכ ִתי ִּכי ָק ָרא ַהּקֹול‪ .‬‬
‫ָה ַל ְכ ִתי ְל ַבל ֶאּפֹול‪ ,‬‬
‫אך ַעל ָּפ ָר ַשת ְּד ָר ִכים‪ ‬‬
‫לֹובן ַה ַּקר‪ ‬‬
‫ָס ַת ְמ ִתי אזנַ י ַּב ֶ‬
‫יתי ִּכי ִא ַּב ְד ִּתי ָד ָבר‪ .‬‬
‫ּוב ִכ ִ‬
‫ָ‬
‫חנה סנש‪' ,‬ללא שפה – שירים'‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ח‪ ,‬עמוד ‪20‬‬
‫***‬
‫השאלות המרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬אילו חוויות מסייעות לעיצוב תחושת הייעוד שלנו?‬
‫‪ .2‬כיצד נתרום להגשמת ייעוד קולקטיבי‪ ,‬תוך נאמנות לייעודנו האישי?‬
‫‪ .3‬כיצד התפקידים השונים שאנו ממלאים באים לידי ביטוי בתחושת הייעוד שמתפתחת בנו?‬
‫"בעת שאדם נע קדימה ומחייב עצמו‪,‬‬
‫התבל כולה נעה איתו‪( ".‬גתה)‬
‫‪22‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪23‬‬
‫אם‪ /‬רודיארד קיפלינג‬
‫תרגום יאיר לפיד‬
‫אם תדע לשמור על ראש צלול כשכולם סביבך‪,‬‬
‫מאבדים את ראשיהם ואז מאשימים אותך‪,‬‬
‫אם תוכל לסמוך על עצמך גם אם בך איבדו אמון‪,‬‬
‫אבל לקחת בחשבון שהם חושבים שאין לך כיוון;‬
‫אם לחכות אתה יודע ולא חשוב לכמה זמן‪,‬‬
‫או לתת שישקרו אותך‪ ,‬מבלי שתהפוך שקרן‪,‬‬
‫או שישנאו אותך‪ ,‬מבלי שתהפוך שונא‬
‫וגם להיות חכם וטוב מבלי להיראות שונה‪.‬‬
‫אם אתה יכול לחלום‪ ,‬בלי לתת לחלומות את חייך לנהל‪,‬‬
‫אם אתה יכול לחשוב‪ ,‬בלי לתת למחשבות את מטרותיך לבלבל;‬
‫אם אתה יכול לפגוש בניצחון או באסון‬
‫ומול שני המתחזים האלו לנהוג בהיגיון;‬
‫אם אתה יכול לסבול כשהמילים אותן אמרת‬
‫הופכות מלכודת לטיפשים בידי נוכלים שלא הכרת‪,‬‬
‫או כשתראה איך נשברים כל הדברים שרק למענם שווה לחיות‬
‫ותתכופף‪ ,‬ותאסוף את הכלים הישנים‪ ,‬ושוב תתחיל לבנות‬
‫אם תוכל בערימה לאסוף את כל מה שצברת‬
‫ולסכן אותה מבלי לחשוב על מה הימרת‬
‫ולהפסיד‪ ,‬ולהתחיל שוב מחדש כמו כל ההתחלות‬
‫ולעולם על ההפסד לא לעצור לבכות;‬
‫אם תוכל להכריח את לבך‪ ,‬את כל העצבים והשרירים‬
‫להגן על מטרותיך גם אם קלושים הסיכויים‬
‫ולהמשיך גם אם לא נשאר בך שום כוח‬
‫מלבד כוח הרצון שעוד אומר לך "אסור לברוח"!‪ ‬‬
‫אם תוכל לנאום בפני קהל מבלי להסתחרר‪,‬‬
‫ולצעוד עם מלכים ‪ -‬אבל פשוט ואנושי להישאר‪,‬‬
‫אם בחייך יריבים ואוהבים לא יכולים יותר מדי להתערב‬
‫אם אליך כל אח ד יכול לגשת‪ ,‬אך לא יותר מדי להתקרב;‬
‫אם תוכל למלא כל דקה במדויק‪,‬‬
‫בשישים שניות שלמות של ריצה אל המרחק‪,‬‬
‫תוכל לרשת את הארץ ואת כל העולם‬
‫ועוד יותר מזה‪ ,‬ילדי ‪ -‬תהיה אדם‬
‫‪24‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫"כל אדם ואדם יש לו את תפקידו או את ייעודו בחיים‪ .‬כל אדם ואדם חייב לקיים משימה מוחשית‬
‫התובעת מילוי‪ .‬מבחינה זו אין לו תמורה‪ ,‬אף אין חייו יכולים להישנות‪ .‬מכאן שתפקידו של כל אדם‬
‫ואדם הוא אחד ויחיד‪ ,‬והוא הדין לשעת הכושר המסוימת לקיימו"‪.‬‬
‫(ויקטור פרנקל‪' ,‬האדם מחפש משמעות')‬
‫לאן עלי להוליך אתכם? האם לאידיאות נשגבות‪ ,‬למעשים נעלים? או עלי רק להדריככם לקראת מילוי‬
‫תפקידים הכרחיים‪ ,‬שבלעדיהם מנודה האדם בתוך הציבור‪ ,‬כדי שתדעו לשמור על כבודכם? כלום יש‬
‫לי הזכות לדרוש‪ ,‬לצוות‪ ,‬לרצות במחיר החינוך שנתתי לכם במשך שנים מספר? אפשר שלכל אחד‬
‫מכם דרכו שלו והיא היחידה והצודקת‪ ,‬אף אם גרועה ביותר תהיה‪...‬‬
‫(יאנוש קורצ'אק)‬
‫שיר נבואי קוסמי עליז‪ ‬‬
‫מילים‪ :‬יוני רכטר‪ ‬ועלי מוהר‬
‫לחן‪ :‬יוני רכטר‬
‫כמו עמוד ענן‪ ,‬כך תלך לפני העדר‪ ‬‬
‫תבין הכל‪ ,‬תדע‪ ,‬לא תאמר מילה אחת‪ ‬‬
‫כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר‪ ‬‬
‫משהו בך יאמר לך המשך‪ ‬‬
‫בדרכך‪ .‬‬
‫כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב‪ ‬‬
‫הוא טס בראש החץ‪ ,‬לא נרתע מן המרחק‪ ‬‬
‫והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך‪ ‬‬
‫משהו בך יאמר לך המשך‪ ‬‬
‫בדרכך‪ .‬‬
‫כמו שביל החלב שחוצה את השמיים‪ ‬‬
‫אתה הולך ישר‪ ,‬לא שם לב לכוכבים‪ ‬‬
‫שזוהרים כדי לסנוור את העיניים‪ ‬‬
‫משהו בך יאמר לך המשך‪ ‬‬
‫בדרכך‪ .‬‬
‫כמו בריז´יט בארדו שתפסה כבר את העסק‪ ‬‬
‫השאירה מאחור את הטוב ואת הרע‪ ‬‬
‫ועל העניינים היא צופה מן המרפסת‪ ‬‬
‫משהו בך יאמר לך‪ ‬‬
‫הפסק‪ .‬‬
‫הו‪ ,‬לך ישר‪ ‬‬
‫לך לבד‪ ,‬‬
‫אל תפחד‪ .‬‬
‫אל תכעס‪,‬‬
‫לך תמים‪ ,‬‬
‫לך אחד‪ .‬‬
‫בלי להתכוון תן לעצמך ללכת‪ ‬‬
‫כל החישובים ייגמרו מאליהם‪ ‬‬
‫כמו העץ שקם לתחייה מן השלכת‪ ‬‬
‫משהו בך יאמר לך‪ ‬‬
‫המשך‪...‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪25‬‬
‫מוזיאון תפן‬
‫גן התעשייה תפן משתרע על פני ‪ 120‬דונמים‪ ,‬ומשלב חממה עסקית לחברות הזנק (‪ )start-up‬ומפעלים‬
‫בתחילת דרכם העוסקים בייצוא תעשייתי‪ ,‬לצד מועצה מקומית תעשייתית 'מגדל תפן'‪ ,‬מרכז מבקרים‪,‬‬
‫מערך שירותים תומך‪ ,‬ארבעה מוזיאונים‪ ,‬גן פיסול סביבתי ובית‪-‬ספר‪ .‬בסביבה תרבותית מטופחת זו‬
‫צמחו לאורך השנים חברות רבות לצד אמנות ישראלית‪ ,‬אירועי תרבות‪ ,‬חינוך ויצירה‪ .‬ספינת הדגל של‬
‫הגן היא חברת 'ישקר' הבין‪-‬לאומית‪ ,‬המייצרת כלי עיבוד מתקדמים למתכות קשות‪.‬‬
‫התעשיין סטף ורטהיימר הקים בשנת ‪ 1985‬את גן התעשייה הראשון על רמת תפן ההררית‪ ,‬בלב לבו‬
‫של הגליל המערבי‪ .‬הוא הגה את "מודל תפן"‪ ,‬כשלנגד עיניו עמדו פיתוח הפריפריה‪ ,‬יצירת סביבת‬
‫חיים איכותית ומתן מענה לצרכיו של כל אדם‪ :‬תעסוקה מכובדת‪ ,‬חינוך לילדיו ומגורים באזור המשלב‬
‫חיי תרבות‪ ,‬יצירה ואמנות‪.‬‬
‫המודל הייחודי קרם עור וגידים בגן התעשייה תפן‪ ,‬ושוכפל בחמישה גני תעשייה נוספים‪ :‬בתל‪-‬חי‪,‬‬
‫בדלתון‪ ,‬בנצרת שבגליל ובגן התעשייה עומר בדרום הארץ‪.‬‬
‫גן התעשייה תפן פתוח למבקרים ולקהל הרחב מדי יום ביומו‪ ,‬ומארח טיולים של בתי‪-‬ספר וביקורי‬
‫קבוצות מגוונות מרחבי הארץ והעולם‪.‬‬
‫הביקור כולל תכנית עשירה של סדנאות יצירה וביקורים מודרכים במוזיאונים השונים‪ ,‬בגלריה לאמנות‬
‫ישראלית‪ ,‬באוסף המכוניות העתיקות ובמפעלים באזור התעשייה 'מגדל תפן'‪ ,‬החובק את הגן‪.‬‬
‫סטף ורטהיימר‬
‫קורות חיים של מנהיג שלא הסתפק בתואר האיש העשיר ביותר‪.‬‬
‫זאב סטף ורטהיימר (נולד ב‪ )1926-‬הוא תעשיין‪ ,‬מייסדם של המפעלים‬
‫"ישקר" ו"טכנולוגיית להבים"‪ ,‬זוכה פרס ישראל וחבר הכנסת התשיעית‬
‫מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש)‪ .‬הוא שירת בצבא הבריטי במלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬בפלמ"ח ובצה"ל במלחמת השחרור‪ ,‬עסק במיזמי חינוך‪ ,‬עידוד‬
‫כלכלי ואיכות שלטון והיה ממייסדי היישוב כפר ורדים‪ .‬ורטהיימר הוא אחד‬
‫האנשים העשירים בישראל‪.‬‬
‫ורטהיימר נולד בגרמניה‪ .‬בשנת ‪ 1937‬עלה עם משפחתו לארץ ישראל‪ .‬אביו העביר את טחנת הקמח‬
‫המשפחתית מגרמניה לנחלת יצחק בתל אביב‪ .‬ורטהיימר למד בבית הספר העממי תל‪-‬נורדאו בתל‬
‫אביב‪ .‬בגיל ‪ 16‬נשר מהלימודים והחל לעבוד בחנות למכירת ותיקון מצלמות‪ .‬במקביל לעבודתו למד‬
‫אופטיקה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬אצל פרופסור עמנואל גולדברג‪.‬‬
‫ב‪ ,1943-‬בעיצומה של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הצטרף לחיל האוויר הבריטי ושירת כטכנאי ציוד‬
‫אופטי‪ .‬ב‪ 1945-‬הצטרף למחלקה הגרמנית של הפלמ"ח‪ ,‬עבר קורס טיס ושירת כקצין טכני‪ .‬ורטהיימר‬
‫נעצר ב'שבת השחורה' על ידי השלטונות הבריטיים והושם במחנה מעצר ברפיח למשך ‪ 4‬חודשים‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬במסגרת התעשייה הצבאית של ההגנה עסק בפיתוח תותח ללא רתע‪ .‬במסגרת תפקידו‪,‬‬
‫נשלח לצרפת ולבלגיה ללמוד כיצד מייצרים קני תותח‪ .‬במהלך מלחמת השחרור היה קצין בחטיבת‬
‫"יפתח" והמשיך לעסוק בפיתוח נשק‪.‬‬
‫סטף ורטהיימר התחיל לעבוד ברפא"ל (חברה העוסקת בפיתוח אמצעי לחימה) ופוטר לאחר זמן קצר‪,‬‬
‫כי לא היה לו תואר של מהנדס‪ .‬הוא הקים בחצר ביתו בנהריה בית מלאכה‪ ,‬שבו ייצר סכינים‪ ,‬כלים‬
‫לחיתוך מתכות וכן לוחיות מתכת מושחזות‪ .‬את התוצרת שיווק בעצמו כשהוא רכוב על אופנוע‪ .‬בית‬
‫המלאכה‪ ,‬שגודלו היה כ‪ 20-‬מ"ר‪ ,‬התפתח למפעל "ישקר"‪ ,‬מפעל העוסק בייצור כלי חיתוך למתכת‬
‫המורכבים במכונות לעיבוד שבבי (כגון מחרטות)‪" .‬ישקר" גדל לחברה משגשגת המייצאת תוצרתה‬
‫למדינות זרות וב‪ 1962-‬אף הוקם בהולנד מפעל "דוראקרב" בבעלות משותפת ישראלית‪-‬אמריקנית‬
‫ושל חברת "ישקר"‏‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1968‬לאחר מלחמת ששת הימים ועקב האמברגו הצרפתי למכירת נשק למדינת ישראל‪ ,‬הקים‬
‫את "להבי ישקר"‪ ,‬מפעל לחישול להבים למנועי סילון‪ ,‬כדי לסייע למאמץ הביטחוני‪ .‬ברבות הימים‬
‫שינה המפעל שמו ל"טכנולוגיית להבים"‪.‬‬
‫ב‪ 1976-‬זכה ורטהיימר בפרס התעשייה בקטגוריית המתכת‪ .‬ב‪ 1983-‬הצטרף בנו‪ ,‬איתן ורטהיימר‬
‫(זוכה "פרס התעשייה" ‪ ,)1996‬למפעל במטרה לחלץ אותו מקשיים‪ .‬פעילותו של איתן בניהול החברה‬
‫הביאה לגידול מואץ במכירות ולרווחי המפעל‪ .‬ב‪ 2006-‬נרכשו ‪ 80%‬מקבוצת "ישקר" על ידי חברת‬
‫ההשקעות של וורן באפט בסכום של ‪ 4‬מיליארדי דולרים‪ .‬עסקה זו הפכה את משפחת ורטהיימר‬
‫למשפחה העשירה בישראל‪ .‬ב‪ 2013-‬קנה וורן באפט את ‪ 20‬האחוזים הנותרים של החברה‪‎ ‎‬תמורת‬
‫כ‪ 2-‬מיליארד דולר‪ ,‬אך סטף מעולם לא הסתפק בעושר ולא עשה רק לביתו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪27‬‬
‫ב‪ 1964-‬היה שותף בהקמתו של בית הספר התעשייתי "צור" בנהריה‪ ,‬שסיפק הכשרה מקצועית לבני‬
‫נוער שנפלטו ממערכת החינוך הציבורית‪ .‬בשנים ‪ 1986-1976‬כיהן כחבר ויו"ר הוועד המנהל של בית‬
‫הספר "בסמ"ת" שליד הטכניון‪ .‬בשנים ‪ 1993–1989‬כיהן בחבר המנהלים של הטכניון בחיפה (ללא‬
‫השכלה פורמלית!)‪ .‬בנוסף‪ ,‬כבר שנים שסטף ורטהיימר הוא המממן המרכזי של רשת "צור" ובה מספר‬
‫בתי ספר לנוער ברחבי הארץ‪ .‬בתי ספר אלו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל ומתאימים את‬
‫תכניות הלימודים לצרכיו הטכנולוגיים השונים‪.‬‬
‫מנהיגות חברתית‬
‫ב‪ 1982-‬יזם סטף את הקמת גוש תפן ואזור התעשייה "תפן" בגליל המערבי‪ ,‬ובמרכזו כפר ורדים‪ .‬אל‬
‫אזור התעשייה עבר מפעל "ישקר"‪ .‬אזור התעשייה גדל ומכיל כיום מפעלים רבים‪ .‬על סמך מודל זה‬
‫המשיך ורטהיימר בהקמת גני תעשייה בתל‪-‬חי ובעומר‪ .‬שם נתן מקום והדרכה ליזמים צעירים‪ ,‬לשם‬
‫הביא תלמידים כדי שיעריכו את התעשייה וייקחו בה חלק‪ ,‬שם שילב בין תעשייה לאמנות ויצר מודל‬
‫עולמי של שילוב מכונות תעשייתיות עם פארק אמנות‪ .‬ממושא של צווארון כחול הפך ורטהיימר את‬
‫התעשייה לחלוצת הצווארון הלבן‪ ,‬מפועלים – ליזמים ויצואנים עם הרבה כבוד ונוסטלגיה לתהליך‬
‫שהתפתח במקום‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬זכה ורטהיימר בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה באות‬
‫אביר איכות השלטון‪ ‬בקטגוריית מפעל חיים מטעם‪ ‬התנועה לאיכות השלטון‪ .‬ביום העצמאות ה‪58-‬‬
‫של מדינת ישראל נבחר יחד עם סבתא ג'מילה להשיא את אחת משתים‪-‬עשרה המשואות בהר הרצל‪,‬‬
‫בעבור תרומתם לפיתוח יוזמות בגליל‪ .‬ב‪ 2011-‬יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "איש ליד מכונה"‬
‫בהוצאת ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫יום שישי‪ 3 ,‬ביולי ‪ ,2015‬ט"ז בתמוז תשע"ה‬
‫מיקום‪ :‬מלון נוף גינוסר וקיבוץ תובל‬
‫מוקד היום‪ :‬עבודת צוות‬
‫השאלות המרכזיות ליום זה‪:‬‬
‫‪ .1‬מה מגדיר צוות?‬
‫‪ .2‬אילו סוגים של תפקידי מנהיגות קיימים ַּבצוות?‬
‫‪ .3‬כיצד נייצר דינמיקה אפקטיבית בין חברי הצוות?‬
‫‪ .4‬כיצד נזהה ונחזק את פוטנציאל המנהיגות בקרב הצוותים שלנו?‬
‫תכנית היום‪:‬‬
‫‪ 08:00‬נסיעה לקיבוץ תובל‬
‫‪ 09:00‬פעילות מנהיגות במרכז לאפקטיביות ארגונית‬
‫‪ 15:30‬נסיעה לגינוסר‬
‫‪ 18:30‬הפסקת קפה‬
‫‪ 16:30‬זמן התארגנות לשבת‬
‫‪ 19:15‬הדלקת נרות וקבלת שבת‬
‫‪ 20:30‬ארוחת ערב‬
‫‪ 21:30‬סיכום יום ועונג שבת‬
‫לינה בנוף גינוסר‬
‫‪28‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪29‬‬
‫עבודת צוות‬
‫ד‪-‬פּה‬
‫ל‪-‬ע ְב ֶדָּך‪ִ ‬כּי ְכ ַב ֶ‬
‫שם גַ ּם ֵמאז ַד ֶּב ְּרָך ֶא ַ‬
‫ּאמר מ ׁ ֶֹשה ֶאל‪-‬ה' ִבּי ֲאדֹנָ י ֹלא ִאיׁש ְד ָּב ִרים אנ ִֹכי גַ ּם ִמ ְתּמֹול גַ ּם ִמ ׁ ִ ּש ְל ׁ ֹ‬
‫"וַ ֹי ֶ‬
‫אדם אֹו ִמי‪-‬יָ ׂשּום ִא ֵלּם אֹו ֵח ֵרׁש אֹו ִפ ֵק ַּח אֹו ִעוֵ ּר ֲהֹלא אנ ִֹכי ה'‪ .‬וְ ַע ָתּה‬
‫ּאמר ה' ֵא ָליו ִמי ָשׂם ֶפּה ָל ָ‬
‫ּוכ ַבד ָלׁשֹון אנ ִֹכי‪ .‬וַ ֹי ֶ‬
‫ְ‬
‫ּאמר‬
‫ד‪-‬ת ׁ ְּש ָלח‪ .‬וַ יִ ַּחר‪-‬אף ה' ְ ּבמ ׁ ֶֹשה וַ ֹי ֶ‬
‫ּאמר ִבּי ֲאדֹנָ י ׁ ְש ַלח‪-‬נָ א ְבּיַ ִ‬
‫יתיָך ֲא ׁ ֶשר ְת ַּד ֵבּר‪ .‬וַ ֹי ֶ‬
‫הֹור ִ‬
‫ם‪-‬פּיָך וְ ֵ‬
‫ֵלְך וְ אנ ִֹכי ֶא ְהיֶ ה ִע ִ‬
‫אתָך וְ ָר ֲאָך וְ ָש ַׂמח ְב ִּלּבֹו‪ .‬וְ ִד ַב ְּר ָ ּת ֵא ָליו וְ ַש ְׂמ ָ ּת‬
‫ּי‪-‬ד ֵבּר יְ ַד ֵבּר הּוא וְ גַ ם ִהנֵ ּה‪-‬הּוא י ֵֹצא ִל ְק ָר ֶ‬
‫אחיָך ַה ֵלּוִ י יָ ַד ְע ִתּי ִכ ַ‬
‫אהרֹן ִ‬
‫ֲהֹלא ֲ‬
‫ל‪-‬ה ָעם וְ ָהיָ ה‬
‫יתי ֶא ְת ֶכם ֵאת ֲא ׁ ֶשר ַת ֲּעׂשּון‪ .‬וְ ִד ֶבּר‪-‬הּוא ְלָך ֶא ָ‬
‫הֹור ִ‬
‫ם‪-‬פּיהּו וְ ֵ‬
‫ם‪-‬פּיָך וְ ִע ִ‬
‫ת‪-‬ה ְד ָּב ִרים ְב ִּפיו וְ אנ ִֹכי ֶא ְהיֶ ה ִע ִ‬
‫ֶא ַ‬
‫ת‪-‬ה ֹאתֹת‪".‬‬
‫ת‪-‬ה ַמ ֶּטּה ַהזֶ ּה ִת ַּקּח ְבּיָ ֶדָך ֲא ׁ ֶשר ַת ֲּע ֶשׂה‪ּ-‬בֹו ֶא ָ‬
‫אֹלהים‪ .‬וְ ֶא ַ‬
‫אתּה ִת ְּהיֶ ה‪ּ-‬לֹו ֵל ִ‬
‫ה‪-‬לָּך ְל ֶפה וְ ָ‬
‫הּוא יִ ְהיֶ ְ‬
‫איש לא יכול להנהיג לבדו‪ .‬דרושה עבודת צוות‪.‬‬
‫(שמות‪ ,‬פרק ד‪)17-10 ,‬‬
‫שבע פעמים בבראשית פרק א' אנחנו מוצאים את המילה "טוב"‪ .‬רק פעמיים בתורה כולה‬
‫מופיע "לא טוב"‪ .‬הפעם הראשונה ‪ -‬כאשר אלוהים אומר‪" :‬לא טוב היות האדם לבדו"‪,‬‬
‫והשנייה – כאשר יתרו רואה את חתנו‪ ,‬משה‪ ,‬מנהיג ושופט לבדו ואומר לו‪" :‬לא טוב הדבר אשר‬
‫אתה עושה"‪ .‬איננו יכולים לחיות לבד‪ .‬איננו יכולים להנהיג לבד‪ .‬מנהיגות היא עבודת צוות‪.‬‬
‫התולדה של כל זה היא שאין סגנון מנהיגות אחד ביהדות‪ .‬במשך שנות הנדידה במדבר היו‬
‫שלושה מנהיגים‪ :‬משה‪ ,‬מרים ואהרון‪ .‬משה היה קרוב לאלוהים‪ .‬אהרון היה קרוב לאנשים‪.‬‬
‫מרים הנהיגה את הנשים ותמכה בשני אחיה‪ .‬חז"ל אומרים שבזכות כישרונה וכישוריה היו‬
‫מים לשתות במדבר‪.‬‬
‫בתקופת המקרא היו שלושה תפקידי מנהיגות שונים‪ :‬מלכים‪ ,‬כוהנים ונביאים‪ .‬המלך היה‬
‫מנהיג מדיני‪ .‬הכוהן היה מנהיג דתי‪ .‬הנביא היה איש חזון‪ ,‬גבר או אישה‪ ,‬של אידיאלים‬
‫ורעיונות‪ .‬ביהדות מנהיגות היא נכס מתהווה של ריבוי תפקידים ופרספקטיבות‪ .‬שום יחיד‬
‫לא יכול להנהיג את העם היהודי לבדו‪.‬‬
‫***‬
‫השאלות המרכזיות‪:‬‬
‫שלושה פרנסים טובים עמדו להן לישראל‪ ,‬ואלו הן משה ואהרן ומרים‪ ,‬ושלוש מתנות טובות ניתנו על‬
‫והמן‪ַ .‬מן בזכות משה‪ ,‬עמוד ענן בזכות אהרן‪ ,‬באר בזכות מרים‪ .‬מתה‬
‫ידיהם‪ ,‬ואלו הן באר ועמוד ענן ַ‬
‫מרים‪ ,‬נסתלקה הבאר[‪]...‬‬
‫(סדר עולם רבה י)‬
‫ּבֹורה ֵבּין ָה ָר ָמה‬
‫ת ֶּמר ְד ָ‬
‫יֹוש ֶבת ַת ַּחת‪ֹ -‬‬
‫ש ְפ ָטה ֶאת‪-‬יִ ְש ָׂר ֵאל ָב ֵּעת ַה ִהיא‪ .‬וְ ִהיא ׁ ֶ‬
‫בֹורה ִא ׁ ָ ּשה נְ ִביאה ֵא ׁ ֶשת ַל ִפּידֹות ִהיא ׁ ֹ‬
‫"ּוד ָ‬
‫ְ‬
‫ּאמר‬
‫ת ֶ‬
‫ּן‪-‬א ִבינ ַֹעם ִמ ֶק ֶּדׁש נַ ְפ ָת ִּלי וַ ֹ‬
‫יה ְבּנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל ַל ִמ ׁ ְּש ָפּט‪ .‬וַ ִת ׁ ְּש ַלח וַ ִת ְּק ָרא ְל ָב ָרק ֶב ֲ‬
‫ּית‪-‬אל ְב ַּהר ֶא ְפ ָריִ ם וַ יַ ֲּעלּו ֵא ֶל ָ‬
‫ֵ‬
‫ּובין ֵב‬
‫ֵ‬
‫ּומ ְבּנֵ י זְ בֻ לּון‪ .‬‬
‫ּומ ׁ ַש ְכ ָ ּת ְב ַּהר ָתּבֹור וְ ָל ַק ְח ָ ּת ִע ְמָּך ֲע ֶש ֶׂרת ֲא ָל ִפים ִאיׁש ִמ ְבּנֵ י נַ ְפ ָת ִּלי ִ‬
‫ֹלהי‪-‬יִ ְש ָׂר ֵאל ֵלְך ָ‬
‫ֵא ָליו ֲהֹלא ִצוָ ּה ה' ֱא ֵ‬
‫יה ָב ָּרק‬
‫ּאמר ֵא ֶל ָ‬
‫ת‪-‬המֹונֹו ּונְ ַת ִתּיהּו ְבּיָ ֶדָך‪ .‬וַ ֹי ֶ‬
‫ת‪-‬ר ְכּבֹו וְ ֶא ֲ‬
‫ׂר‪-‬צ ָבא יָ ִבין וְ ֶא ִ‬
‫יס ָרא ַש ְ‬
‫ת‪-‬ס ְ‬
‫ּומ ׁ ַש ְכ ִתּי ֵא ֶליָך ֶאל‪-‬נַ ַחל ִקיׁשֹון ֶא ִ‬
‫ָ‬
‫ם‪-‬ת ְּל ִכי ִע ִמּי וְ ָה ָל ְכ ִתּי וְ ִאם‪ֹ-‬לא ֵת ְל ִכי ִע ִמּי ֹלא ֵא ֵלְך‪".‬‬
‫ִא ֵ‬
‫(שופטים‪ ,‬פרק ד‪)8-4 ,‬‬
‫‪ .1‬מה מגדיר צוות?‬
‫‪ .2‬אילו סוגים של תפקידי מנהיגות קיימים ַּבצוות?‬
‫‪ .3‬כיצד נייצר דינמיקה אפקטיבית בין חברי הצוות?‬
‫‪ .4‬כיצד נזהה ונחזק את פוטנציאל המנהיגות בקרב הצוותים שלנו?‬
‫"לעולם לא תהיה מנהיג גדול אם תעשה הכול בעצמך‪,‬‬
‫או אם תיקח לעצמך את כל הקרדיט‪".‬‬
‫(אנדרו קרנגי)‬
‫ּומּשׁ ַַּמאי‪ .‬‬
‫יֹוחנָ ן ֶּבן זַ ַּכאי ִק ֵּבל ֵמ ִה ֵּלל ִ‬
‫ַר ָּבן ָ‬
‫נֹוצ ְר ָּת‪ .‬‬
‫טֹובה ְל ַע ְצ ָמְך‪ִּ ,‬כי ְל ָכְך ָ‬
‫ּתֹורה ַה ְר ֵּבה‪ ,‬אל ַּת ֲחזִ יק ָ‬
‫אֹומר‪ִ ,‬אם ָל ַמ ְד ָּת ָ‬
‫הּוא ָהיָ ה ֵ‬
‫יֹוחנָ ן ֶּבן זַ ַּכאי‪ ,‬וְ ֵאּלּו ֵהן‪ ,‬‬
‫ידים ָהיּו לֹו ְל ַר ָּבן ָ‬
‫ֲח ִמּשָׁה ַת ְל ִמ ִ‬
‫יֹוסי ַהּכ ֵֹהן‪ ,‬וְ ַר ִּבי שׁ ְִמעֹון ֶּבן נְ ַתנְ ֵאל‪ ,‬וְ ַר ִּבי ֶא ְל ָעזָ ר ֶּבן ֲע ָרְך‪ .‬‬
‫יעזֶ ר ֶּבן הֻ ְר ְקנֹוס‪ ,‬וְ ַר ִּבי יְ הֹושׁ ַֻע ֶּבן ֲחנַ נְ יָ ה‪ ,‬וְ ַר ִּבי ֵ‬
‫ַר ִּבי ֱא ִל ֶ‬
‫הּוא ָהיָ ה מֹונֶ ה שׁ ְָב ָחן‪ .‬‬
‫אּבד ִט ָּפה‪ .‬‬
‫יעזֶ ר ֶּבן הֻ ְר ְקנֹוס‪ּ ,‬בֹור סּוד שׁ ֵֶאינֹו ְמ ֵ‬
‫ַר ִּבי ֱא ִל ֶ‬
‫יֹול ְדּתֹו‪ .‬‬
‫ַר ִּבי יְ הֹושׁ ַֻע ֶּבן ֲחנַ נְ יָ ה‪ ,‬אשׁ ְֵרי ַ‬
‫יֹוסי ַהּכ ֵֹהן‪ָ ,‬ח ִסיד‪ .‬‬
‫ַר ִּבי ֵ‬
‫ַר ִּבי שׁ ְִמעֹון ֶּבן נְ ַתנְ ֵאל‪ ,‬יְ ֵרא ֵח ְטא‪ .‬‬
‫וְ ַר ִּבי ֶא ְל ָעזָ ר ֶּבן ֲע ָרְך‪ַ ,‬מ ְעיָ ן ַה ִּמ ְתּגַ ֵּבר‪.‬‬
‫(משנה‪ ,‬מסכת אבות‪ ,‬פרק ב‪ ,‬משנה י)‬
‫‪30‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪31‬‬
‫למדו "לנגן בפסנתר"‪ .‬בנגינה בפסנתר כל עשר האצבעות הן בתנועה; לא יצלח הדבר להניע מקצתן‬
‫ולא להניע את השאר‪ .‬אך כאשר כל עשר האצבעות לוחצות בבת אחת‪ ,‬הרי לך מנגינה‪ .‬כדי להשמיע‬
‫מוסיקה טובה צריכות עשר האצבעות לנוע באופן ריתמי ומתוך תיאום הדדי‪ .‬ועד מפלגתי צריך לאחוז‬
‫אחיזה איתנה בתפקידו המרכזי ובו בזמן לפתח מסביב לתפקידו המרכזי את כל עבודתו בשטחים‬
‫אחרים‪ .‬בשעה זו עלינו לדאוג לשטחים רבים; עלינו לשקוד על העבודה בכל האזורים‪ ,‬בכל היחידות‬
‫הצבאיות והמחלקות‪ ,‬ולא נוכל להקדיש את כל תשומת לבנו לבעיות מועטות‪ ,‬על חשבון האחרות‪.‬‬
‫בכל מקום שיש בעיה‪ ,‬עלינו לשים עליה את אצבענו‪ ,‬וזאת היא שיטה שעלינו ללמדה ולדעתה‪ .‬אחדים‬
‫מנגנים בפסנתר נגינה טובה ואחרים נגינה גרועה‪ ,‬ויש הבדל גדול בין המנגינות שהם משמיעים‪ .‬החברים‬
‫בוועדים המפלגתיים צריכים ללמוד "לנגן בפסנתר" היטב‪.‬‬
‫(עמיקם גורביץ‪ ,‬מתוך‪ :‬משנתו של מאו‪-‬טסה‪-‬טונג')‬
‫ים‪ .‬טזּכי‪-‬יִ ְהיֶ ה ָל ֶהם ָּד ָבר‪ָּ ,‬בא ֵא ַלי‪ ,‬וְ ָׁש ַפ ְט ִּתי‪ֵּ ,‬בין ִאיׁש‬
‫ִ‬
‫ֹלה‬
‫ֹאמר מ ֶֹׁשה‪ְ ,‬לח ְֹתנֹו‪ִּ :‬כי‪-‬יָ בֹא ֵא ַלי ָה ָעם‪ִ ,‬ל ְדרֹׁש ֱא ִ‬
‫טו‪ ‬וַ ּי ֶ‬
‫אּתה‪,‬‬
‫ֹאמר ח ֵֹתן מ ֶֹׁשה‪ֵ ,‬א ָליו‪ֹ :‬לא‪-‬טֹוב‪ַ ,‬ה ָּד ָבר‪ֲ ,‬א ֶׁשר ָ‬
‫ֹלהים‪ ,‬וְ ֶאת‪ּ-‬תֹור ָֹתיו‪ .‬יז‪ ‬וַ ּי ֶ‬
‫הֹוד ְע ִּתי ֶאת‪-‬חֻ ֵּקי ָה ֱא ִ‬
‫ּובין ֵר ֵעהּו; וְ ַ‬
‫ֵ‬
‫ָך‪ .‬יטע ָּתה ְׁש ַמע‬
‫ַ‬
‫ֹלא‪-‬תּוכל ֲעׂשֹהּו ְל ַב ֶּד‬
‫ַ‬
‫י‪-‬כ ֵבד ִמ ְּמָך ַה ָּד ָבר‪,‬‬
‫ם‪-‬ה ָעם ַהּזֶ ה ֲא ֶׁשר ִע ָּמְך‪ִּ :‬כ ָ‬
‫ם‪-‬אּתה‪ּ ,‬גַ ָ‬
‫ָ‬
‫ע ֶֹׂשה‪ .‬יח‪ ‬נָ בֹל ִּתּבֹל‪ּ--‬גַ‬
‫ֹלהים‪ .‬כ‪ ‬וְ ִהזְ ַה ְר ָּתה‬
‫ל‪-‬ה ֱא ִ‬
‫ת‪-‬ה ְּד ָב ִרים‪ֶ ,‬א ָ‬
‫אּתה ֶא ַ‬
‫את ָ‬
‫ֹלהים‪ ,‬וְ ֵה ֵב ָ‬
‫אּתה ָל ָעם‪ ,‬מּול ָה ֱא ִ‬
‫ֹלהים‪ִ ,‬ע ָּמְך; ֱהיֵ ה ָ‬
‫יהי ֱא ִ‬
‫יע ְצָך‪ ,‬וִ ִ‬
‫ְּבק ִֹלי‪ִ ,‬א ָ‬
‫אּתה ֶת ֱחזֶ ה‬
‫ת‪-‬ה ַּמ ֲע ֶׂשה‪ֲ ,‬א ֶׁשר יַ ֲעׂשּון‪ .‬כא‪ ‬וְ ָ‬
‫ת‪-‬ה ֶּד ֶרְך יֵ ְלכּו ָבּה‪ ,‬וְ ֶא ַ‬
‫הֹוד ְע ָּת ָל ֶהם‪ֶ ,‬א ַ‬
‫ת‪-‬הּתֹורֹת; וְ ַ‬
‫ת‪-‬החֻ ִּקים וְ ֶא ַ‬
‫ֶא ְת ֶהם‪ֶ ,‬א ַ‬
‫ֹלהים‪ ,‬אנְ ֵׁשי ֱא ֶמת‪ׂ--‬שֹנְ ֵאי ָב ַצע; וְ ַׂש ְמ ָּת ֲע ֵל ֶהם‪ָׂ ,‬ש ֵרי ֲא ָל ִפים ָׂש ֵרי ֵמאֹות‪ָׂ ,‬ש ֵרי ֲח ִמ ִּׁשים‪,‬‬
‫י‪-‬חיִ ל יִ ְר ֵאי ֱא ִ‬
‫ל‪-‬ה ָעם אנְ ֵׁש ַ‬
‫ִמ ָּכ ָ‬
‫טּו‪-‬הם; וְ ָה ֵקל‪,‬‬
‫ל‪-‬ה ָּד ָבר ַה ָּקטֹן יִ ְׁש ְּפ ֵ‬
‫ל‪-‬ה ָּד ָבר ַהּגָ דֹל יָ ִביאּו ֵא ֶליָך‪ ,‬וְ ָכ ַ‬
‫ל‪-‬עת‪ ,‬וְ ָהיָ ה ָּכ ַ‬
‫ת‪-‬ה ָעם‪ְּ ,‬ב ָכ ֵ‬
‫וְ ָׂש ֵרי ֲע ָׂשרֹת‪ .‬כב‪ ‬וְ ָׁש ְפטּו ֶא ָ‬
‫ל‪-‬מקֹמֹו יָ בֹא‬
‫ל‪-‬ה ָעם ַהּזֶ ה‪ַ ,‬ע ְ‬
‫ֹלהים‪ ,‬וְ יָ ָכ ְל ָּת ֲעמֹד; וְ גַ ם ָּכ ָ‬
‫ת‪-‬ה ָּד ָבר ַהּזֶ ה‪ַּ ,‬ת ֲע ֶׂשה‪ ,‬וְ ִצּוְ ָך ֱא ִ‬
‫ְך‪ .‬כג‪ ‬אם ֶא ַ‬
‫ִ‬
‫ֵמ ָע ֶליָך‪ ,‬וְ נָ ְׂשאּו‪ִ ,‬א ָּת‬
‫י‪-‬חיִ ל ִמ ָּכל‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬וַ ּיִ ֵּתן א ָֹתם‬
‫אמר‪ .‬כה‪ ‬וַ ּיִ ְב ַחר מ ֶֹׁשה אנְ ֵׁש ַ‬
‫ְב ָׁשלֹום‪ .‬כד‪ ‬וַ ּיִ ְׁש ַמע מ ֶֹׁשה‪ְ ,‬לקֹול ח ְֹתנֹו; וַ ּיַ ַעׂש‪ּ ,‬כֹל ֲא ֶׁשר ָ‬
‫ת‪-‬ה ָּד ָבר‬
‫ל‪-‬עת‪ֶ :‬א ַ‬
‫ת‪-‬ה ָעם‪ְּ ,‬ב ָכ ֵ‬
‫ם‪ׂ--‬ש ֵרי ֲא ָל ִפים ָׂש ֵרי ֵמאֹות‪ָׂ ,‬ש ֵרי ֲח ִמ ִּׁשים וְ ָׂש ֵרי ֲע ָׂשרֹת‪ .‬כו‪ ‬וְ ָׁש ְפטּו ֶא ָ‬
‫ָ‬
‫ל‪-‬ה ָע‬
‫אׁשים ַע ָ‬
‫ָר ִ‬
‫ל‪-‬ה ָּד ָבר ַה ָּקטֹן יִ ְׁשּפּוטּו ֵהם‪.‬‬
‫ַה ָּק ֶׁשה יְ ִביאּון ֶאל‪-‬מ ֶֹׁשה‪ ,‬וְ ָכ ַ‬
‫(שמות י"ח)‬
‫"אמר רבי יצחק‪ :‬בשעה שישראל נשמעים לגדוליהם ואין גדוליהם עושים צרכיהן‪ ,‬באותה שעה 'ה'‬
‫במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו' (ישעיה ג'‪ ,‬יד)‪ ,‬וכל כך למה? ‪ -‬שמשאוי של ציבור קשה ואין אדם‬
‫יחיד יכול לישא משאוי של ציבור בעצמו‪ .‬תדע לך‪ ,‬שהרי משה‪ ,‬רבן של כל הנביאים‪ ,‬לא היה יכול‬
‫לשאת משאוי של ציבור לעצמו‪".‬‬
‫(מדרש רבה לדברים‪ ,‬פרשה א‪ ,‬ח)‬
‫ת‪-‬ח ֵברֹו; וְ ִאילֹו‪ָ ,‬ה ֶא ָחד‬
‫ם‪ .‬י‪ּ ‬כי ִאם‪-‬יִ ּפֹלּו‪ָ ,‬ה ֶא ָחד יָ ִקים ֶא ֲ‬
‫ִ‬
‫ׁש‪-‬ל ֶהם ָׂש ָכר טֹוב‪ַּ ,‬ב ֲע ָמ ָל‬
‫ן‪-‬ה ֶא ָחד‪ֲ :‬א ֶׁשר יֵ ָ‬
‫ט‪ ‬טֹובים ַה ְּׁשנַ יִ ם‪ִ ,‬מ ָ‬
‫ִ‬
‫ד‪--‬ה ְּׁשנַ יִ ם‪,‬‬
‫ַ‬
‫ּול ֶא ָחד‪ֵ ,‬איְך יֵ ָחם‪ .‬יב‪ ‬וְ ִאם‪-‬יִ ְת ְקפֹו‪ָ ,‬ה ֶא ָח‬
‫ֶׁשּיִ ּפֹול‪ ,‬וְ ֵאין ֵׁשנִ י‪ַ ,‬ל ֲה ִקימֹו‪ .‬יא‪ּ ‬גַ ם ִאם‪-‬יִ ְׁש ְּכבּו ְׁשנַ יִ ם‪ ,‬וְ ַחם ָל ֶהם; ְ‬
‫יַ ַע ְמדּו נֶ גְ ּדֹו; וְ ַהחּוט‪ַ ,‬ה ְמ ֻׁש ָּלׁש‪ֹ ,‬לא ִב ְמ ֵה ָרה‪ ,‬יִ ּנָ ֵתק‪ .‬‬
‫(קהלת ד')‬
‫אני ואתה‪ ‬‬
‫אריק איינשטיין‪ ‬‬
‫מילים‪ :‬אריק איינשטיין‬
‫לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב‬
‫"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם;‬
‫זה הדבר היחיד שאי־פעם הביא לשינוי‪".‬‬
‫(מרגרט מיד)‬
‫אני ואתה נשנה את העולם‪ ,‬‬
‫אני ואתה אז יבואו כבר כולם‪ ,‬‬
‫אמרו את זה קודם לפני‪ ,‬‬
‫לא משנה ‪ -‬אני ואתה נשנה את העולם‪ .‬‬
‫אני ואתה ננסה מהתחלה‪ ,‬‬
‫יהיה לנו רע‪ ,‬אין דבר זה לא נורא‪ ,‬‬
‫אמרו את זה קודם לפני‪ ,‬‬
‫זה לא משנה ‪ -‬אני ואתה נשנה את העולם‪ .‬‬
‫אני ואתה נשנה את העולם‪ ,‬‬
‫אני ואתה אז יבואו כבר כולם‪ ,‬‬
‫אמרו את זה קודם לפני‪ ,‬‬
‫לא משנה ‪ -‬אני ואתה נשנה את העולם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪33‬‬
‫תובל‪ -‬המרכז לאפקטיביות ארגונית‬
‫מטרות הפעילות שלנו בתובל הן‪:‬‬
‫‪1.1‬היכרות אחרת בין המשתתפים והמשך פיתוח התקשורת והלמידה המשותפת‪.‬‬
‫תובל ‪ -‬המרכז לאפקטיביות ארגונית הוקם ב ‪ 1996‬במטרה לספק אמצעים ומהלכי למידה לארגונים‪,‬‬
‫ולתרום לשיפור תהליכי העבודה והתוצאות‪ .‬המרכז מקיים סדנאות לבניית צוות ופיתוח מנהיגות‪,‬‬
‫תהליכי התערבות‪ ,‬הכוללים ביצוע אבחון‪ ,‬פעולות הדרכה‪ ,‬חניכה אישית וצוותית‪ ,‬ותהליכי הטמעה‬
‫מתמשכים‪ .‬‬
‫יחד עם כלים מסורתיים של אבחון וייעוץ ארגוני פותחו במרכז כלים חווייתיים ופרו‪-‬אקטיביים שמטרתם‬
‫קבלת תמונה ארגונית ברורה‪ ,‬ויצירת דרכי פעולה לשיפור אפקטיביות הארגון‪.‬‬
‫מנחי ויועצי תובל הנם בעלי ניסיון עשיר בתהליכי פיתוח ארגוני‪ .‬הכשרתם היא במגוון מקצועות מדעי‬
‫החברה כגון מנהל עסקים ופסיכולוגיה‬
‫במרכז מאמינים שקבוצת למידה והסביבה שהיא יוצרת מקדמות התנהגות ודרכי הסתכלות חדשות‬
‫לגבי העבודה המשותפת ופתרון בעיות‪ ,‬ומספקות הזדמנויות לתזוזה וצמיחה‪ .‬בסדנאות נעשה שימוש‬
‫בתרגילים התנסותיים כדי לעזור לאנשים להפנים מושגים חדשים ולשתף אחרים בנקודות הראות‬
‫שלהם‪ .‬התרגילים מדמים מצבים מציאותיים שכולם מעורבים בהם‪ ,‬ומהווים קטליזטור למוטיבציה‬
‫מוגברת והשתתפות‪ .‬כתוצאה מכך אנשים מוכנים לצחוק‪ ,‬להתרגש‪ ,‬לשחק ולבדוק דרכים חדשות‬
‫באינטראקציה ביניהם‪ .‬כל אלה יוצרים תחושת מסוגלות והנאה‪ .‬‬
‫אנשים לומדים מהניסיון‪ .‬על "הארגון הלומד" לנצל את סך חוויותיו כדי לבנות ידע ארגוני ולייצר את‬
‫היתרון היחסי שלו‪ .‬למידה זו מתבטאת בארבעת שלבי "מעגל הלמידה החווייתית" שהם‪ :‬פעולה‪,‬‬
‫עיבוד החוויה‪ ,‬הכללה‪ ,‬והפקת לקחים‪:‬‬
‫‪2.2‬זיהוי החוזקות והחולשות האישיות בתחום המנהיגות ותרגול סביב מטרה אישית תוך קבלה ומתן‬
‫של משוב‪.‬‬
‫‪3.3‬חיזוק יכולות המנהיגות של המשתתפים עם דגש על השפעה על תהליכים‪ ,‬מטרות ואנשים‪.‬‬
‫‪4.4‬חוויה חיובית משותפת תוך כדי תהליך למידה והעצמה אישי וקבוצתי‪.‬‬
‫הפעילות באתר הממוקם על מצוק מרהיב כוללת רצף תרגילים והתמודדויות עם משימות ואתגרים‪.‬‬
‫כפרטים וכחברים בצוות נלמד על כישורי יחיד וקבוצה שלנו ובינינו‪ .‬על רקע החוויה המשותפת ילווה‬
‫המנחה אותנו בתהליך של העצמה ושיפור מיומנויות בעבודת הפרט והצוות‪ .‬הדגש במהלך הסדנה‬
‫הוא על ה"כאן ועכשיו"‪ ,‬כאשר כל פעילות מלווה בניתוח ובבחינת המשמעויות העולות ממנה‪ .‬הדיון‬
‫המשותף יהווה תהליך למידה חשוב ליישום בחיי היומיום‪.‬‬
‫כל הפעילויות מוצעות במסגרת של "אתגר מתוך בחירה" המעניקה לכל אחד את האחריות לבחור‬
‫את רמת ההשתתפות והאתגר – פיזית וגם רגשית‪.‬‬
‫בטיחות נמצאת במקום ראשון בסולם העדיפויות‪ .‬הפעילות מיועדת לכל אחד ואחת במצב בריאות‬
‫תקין גם אם אינו‪/‬ה בכושר‪.‬‬
‫התנסות‬
‫‪EXPERIENCE‬‬
‫העברה ויישום‬
‫שיקוף‬
‫?‪NOW WHAT‬‬
‫?‪WHAT‬‬
‫מה המסקנות הצוותיות‪,‬‬
‫הניהוליות וארגוניות?‬
‫מה התרחש בתרגיל?‬
‫הכללה‬
‫?‪SO WHAT‬‬
‫מה משמעות החוויה?‬
‫‪34‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪35‬‬
‫קיבוץ גינוסר‬
‫קיבוץ גינוסר שוכן בחוף המערבי של הכנרת‪ ,‬נוסד בשנת ‪ 1937‬במסגרת התיישבות "חומה ומגדל"‬
‫בידי גרעין של הנוער העובד‪ .‬במרוצת הזמן קלט הקיבוץ חבורת נוער עולה מגרמניה‪ .‬ערב הקמת‬
‫המדינה שימש הקיבוץ בסיס פעולה של הפלמ"ח ו'ההגנה'‪.‬‬
‫בקיבוץ מתגוררים כ‪ 560-‬תושבים‪ 300 ,‬מהם חברים‪.‬‬
‫ענפי החקלאות בגינוסר‪ :‬רפת‪ ,‬דיג‪ ,‬כ‪ 4000-‬דונם גידולי שדה‪ ,‬מטעי בננות‪ ,‬פרדס (פרי הדר) ופרות‬
‫סובטרופיים‪ ,‬כגון אבוקדו‪ ,‬מנגו וליצ'י‪.‬‬
‫הקיבוץ מתפרנס גם מענף התיירות‪ :‬מלון "נוף גינוסר"‪ ,‬פונדק גינוסר‪ ,‬ו"בית יגאל אלון" – אתר הנצחה‬
‫ליגאל אלון‪ ,‬שהיה ממקימי גינוסר‪.‬‬
‫השינויים בתנועה הקיבוצית לא פסחו גם על קיבוץ גינוסר‪ ,‬וחלו גם בו שינויים משמעותיים באורחות‬
‫החיים‪ .‬הקיבוץ הופרט‪ ,‬ועל כן החברים בקיבוץ מקבלים משכורות על עבודתם ומשלמים על כל‬
‫השירותים שמקבלים‪ ,‬הכוללים‪ :‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬מזון‪ ,‬כביסה וכיוצא באלה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬משלמים החברים מסים לקהילה‪ ,‬כדי להמשיך ולשמור על המוסדות המשותפים‪ ,‬ולתמוך‬
‫בוותיקים ובחולים‪.‬‬
‫חינוך‪ :‬בקיבוץ ישנו בית ספר יסודי‪" ,‬ארבל"‪ ,‬ופועל בו גם מרכז חינוכי של הנוער העובד והלומד שנקרא‬
‫"המארבל"‪ ,‬וחברים בו גם בני נוער מהקיבוצים בסביבה‬
‫‪36‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫!‪HAPPY 4TH OF JULY‬‬
‫יום שבת‪ 4 ,‬ביולי ‪ ,2015‬י"ז בתמוז תשע"ה‬
‫מיקום‪ :‬מלון נוף גינוסר‬
‫מוקד היום‪ :‬למידה‬
‫השאלות המרכזיות ליום זה‪:‬‬
‫‪ .1‬מה עלינו ללמוד כדי להנהיג?‬
‫‪ .2‬מה הקשר בין למידה ומנהיגות?‬
‫‪ .3‬מה אנו יכולים ללמד זה את זה?‬
‫תכנית היום‪:‬‬
‫‪ 10:00‬זמן רכזים ‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 11:00‬ח"כ איתן ברושי‪ -‬מזכ"ל התק"ם‬
‫‪ 13:00‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 14:00‬מנוחת שבת וזמן חופשי‬
‫‪ 16:30‬הפסקת קפה‬
‫‪ 17:00‬זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 18:00‬חברותא‬
‫‪ 19:00‬ארוחת ערב‬
‫‪ 20:30‬סיכום והבדלה‬
‫‪ 21:00‬נסיעה לת"א‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪37‬‬
‫למידה‬
‫מנהיגים לומדים‪.‬‬
‫מנהיגים לומדים באופן רצוף יותר מאנשים אחרים‪ .‬הם קוראים יותר מאחרים‪ .‬התורה‬
‫אומרת שהמלך חייב לכתוב את ספר התורה שלו‪" ,‬וכתב לו את משנה התורה הזאת על‬
‫ספר‪ ...‬והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" (דברים‪ .)19-17 ,‬יהושע‪ ,‬יורשו של משה‪ ,‬מצּווה‬
‫יֹומם וָ ַליְ ָלה" (יהושע א'‪.)8 ,‬‬
‫ית ּבֹו ָ‬
‫ּתֹורה ַהּזֶ ה ִמ ִּפיָך‪ ,‬וְ ָהגִ ָ‬
‫"ֹלא‪-‬יָ מּוׁש ֵס ֶפר ַה ָ‬
‫ללא לימוד קבוע‪ ,‬מנהיגות תהיה נטולת כיוון ועומק‪.‬‬
‫כך גם במנהיגות חילונית‪ .‬לוויליאם גלדסטון (מדינאי בריטי; מהאישים הבולטים במפלגה‬
‫הליברלית ומנהיגה בשנים ‪ )1894-1867‬הייתה ספרייה עם למעלה מ‪ 30-‬אלף ספרים‪ .‬הוא‬
‫קרא יותר מ‪ 20-‬אלף מהם‪ .‬גלדסטון ובנימין ד'יזרעאלי היו שניהם סופרים פוריים‪ .‬וינסטון‬
‫צ'רצ'יל כתב כ‪ 50-‬ספרים וזכה בפרס נובל לספרות‪.‬‬
‫בקרו בבית דוד בן‪-‬גוריון בתל אביב ותראו שהבית הוא במהותו ספרייה עם ‪ 20‬אלף ספרים‪.‬‬
‫הלימוד עושה את ההבדל בין מדינאי לפוליטיקאי‪ ,‬בין המנהיג המעצב למנהל‪.‬‬
‫***‬
‫לבי מנבא לי שאלות רבות המצפות לתשובה‪ ,‬ספקות המבקשים הבהרה‪ ,‬והריני משיב‪:‬‬
‫ איני יודע‬‫ככל שתניח את הספר ותתחיל לטוות את חוט הרהוריך שלך‪ ,‬כן ישיג הספר את תכליתו‪ .‬ואם תוך‬
‫דפדוף מהיר תבקש הוראות ומרשמים‪ ,‬אף תכעס על שמועטים הם‪ ,‬דע‪ ,‬כי אם מצויות בספר עצות‬
‫והוראות‪ ,‬הרי ארע הדבר לא רק מתוך היסח הדעת‪ ,‬אלא בפירוש בניגוד לרצונו של המחבר‪...‬‬
‫"איני יודע" – במדע הרי זו ערפילית הבראשית‪ ,‬ההתגלות של מחשבות חדשות‪ ,‬ההולכות וקרבות‬
‫לאמת‪" .‬איני יודע" – הרי זו ריקנות מענה לשכל שאינו אמון על חשיבה מדעית‪.‬‬
‫רצוני ללמוד להבין ולאהוב את ה "איני יודע" המופלא‪ ,‬השופע חיים‪ ,‬המבהיק בהפתעותיו‪ ,‬של המדע‬
‫בן זמננו לגבי הילד‪ .‬רצוני שיבינו הבריות‪ ,‬כי שום ספר ושום רופא לא ימלאו את מקומה של מחשבתם‬
‫הערנית‪ ,‬של תצפיתם העצמית הקשובה‪...‬‬
‫(יאנוש קורצ'אק)‬
‫"כשהתחלתי להתעסק במה שהתעסקתי זה היה מקרה ספורדי‪ ..‬מקרה אחד‪ .‬מימי לא חשבתי שאני‬
‫פתאום אעמוד מדי יום עם מאה עשרים שאלות בטלפון ושלושים או ארבעים פגישות‪ .‬שהתחלתי‬
‫להתעסק עם זה לא חשבתי ובוודאי ובוודאי לא שאפתי לזה‪ ....‬המוטיב היה העזרה לזולת‪ .‬כשהגיעה‬
‫בקשה נוספת‪ ,‬הלכתי לבקשה הנוספת‪ ,‬ואז הגיע עוד בקשה‪...,‬הייתי יושב ‪ 18‬שעות ביממה ולומד‪,‬‬
‫לא החלטתי יום אחד שאני מקריב את השמונה עשרה שעות האלה בעד העזרה לזולת‪ .‬אני לא יודע‬
‫מה היה קורה לו הייתי צריך לעמוד בניסיון כזה‪ ,‬אני לא יודע ‪ ‬אם הייתי אומר תשמע‪ ,‬אני מוותר על‬
‫עשר שעות לימוד ביום במכה אחת ואני עוזב הכל והולך להתעסק בעזרה לזולת‪ .‬אני לא בטוח‪ .‬אבל‬
‫בסוף היום יצא שהקרבתי דברים שאולי יכלו להיות אחרת"‪.‬‬
‫(הרב אלימלך פירר)‬
‫השאלות המרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה עלינו ללמוד כדי להנהיג?‬
‫‪ .2‬מה הקשר בין למידה למנהיגות?‬
‫‪ .3‬מה אנו יכולים ללמד זה את זה?‬
‫"ואמר רבי יוחנן‪ :‬איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס (מנהיג) על הציבור‪ ,‬זה ששואלין אותו דבר‬
‫הלכה בכל מקום‪ ,‬ואפילו במסכת כלה‪ ,‬דלא רגילי בה אינשי (שלא רגילים בה אנשים)‪".‬‬
‫(שבת קיד‪ ,‬ע"א)‬
‫"הנהגה זה לא לחלק פקודות‪ ,‬אלא להושיב את עצמך על כיסא‬
‫המציאות ולשאול את השאלות הנוקבות ביותר‪".‬‬
‫(שמעון פרס)‬
‫ם‪ּ-‬דוִ יד‬
‫ית ִע ָ‬
‫אּתה ָע ִׂש ָ‬
‫אֹלהים‪ָ ,‬‬
‫ֹאמר ְׁשֹלמֹה‪ֵ ,‬ל ִ‬
‫ן‪-‬לְך‪ .‬ח‪ ‬וַ ּי ֶ‬
‫ֹאמר לֹו‪ְׁ ,‬שאל ָמה ֶא ֶּת ָ‬
‫ֹלהים ִל ְׁשֹלמֹה; וַ ּי ֶ‬
‫ז‪ּ ‬ב ַּליְ ָלה ַההּוא‪ ,‬נִ ְראה ֱא ִ‬
‫ַ‬
‫ל‪-‬עם‪,‬‬
‫אּתה‪ִ ,‬ה ְמ ַל ְכ ַּתנִ י‪ַ ,‬ע ַ‬
‫אבי‪ִּ :‬כי ָ‬
‫אמן ְּד ָב ְרָך‪ִ ,‬עם ָּדוִ יד ִ‬
‫ֹלהים‪--‬יֵ ֵ‬
‫יו‪ .‬ט‪ ‬ע ָּתה‪ ,‬יְ הוָ ה ֱא ִ‬
‫ַ‬
‫אבי‪ֶ ,‬ח ֶסד ּגָ דֹול; וְ ִה ְמ ַל ְכ ַּתנִ י‪ַּ ,‬ת ְח ָּת‬
‫ִ‬
‫ת‪-‬ע ְּמָך ַהּזֶ ה ַהּגָ דֹול‪ .‬‬
‫י‪-‬מי יִ ְׁשּפֹט‪ֶ ,‬א ַ‬
‫ם‪-‬הּזֶ ה‪ ,‬וְ אבֹואה‪ִּ :‬כ ִ‬
‫ן‪-‬לי‪ ,‬וְ ֵא ְצאה ִל ְפנֵ י ָה ָע ַ‬
‫ּומ ָּדע ֶּת ִ‬
‫‪ ‬י‪ ‬ע ָּתה‪ָ ,‬ח ְכ ָמה ַ‬
‫ארץ‪ַ .‬‬
‫ַרב ַּכ ֲע ַפר ָה ֶ‬
‫אל ָּת ע ֶֹׁשר נְ ָכ ִסים וְ ָכבֹוד וְ ֵאת נֶ ֶפׁש ׂשֹנְ ֶאיָך‪ ,‬וְ גַ ם‪-‬‬
‫ֹלא‪ׁ-‬ש ְ‬
‫ָ‬
‫ם‪-‬ל ָב ֶבָך‪ ,‬וְ‬
‫ֹלהים ִל ְׁשֹלמֹה יַ ַען ֲא ֶׁשר ָהיְ ָתה זֹאת ִע ְ‬
‫ֹאמר ֱא ִ‬
‫{ס}‪ ‬יא‪ ‬וַ ּי ֶ‬
‫‪ ‬ה ָח ְכ ָמה וְ ַה ַּמ ָּדע‪,‬‬
‫ת‪-‬ע ִּמי‪ֲ ,‬א ֶׁשר ִה ְמ ַל ְכ ִּתיָך ָע ָליו‪ .‬יב ַ‬
‫ּומ ָּדע‪ֲ ,‬א ֶׁשר ִּת ְׁשּפֹוט ֶא ַ‬
‫אל‪-‬לָך‪ָ ,‬ח ְכ ָמה ַ‬
‫ְ‬
‫אל ָּת; וַ ִּת ְׁש‬
‫יָ ִמים ַר ִּבים‪ֹ ,‬לא ָׁש ְ‬
‫ה‪ּ-‬כן‪ .‬יג‪ ‬וַ ּיָ בֹא‬
‫אח ֶריָך ֹלא יִ ְהיֶ ֵ‬
‫ֹלא‪-‬היָ ה ֵכן ַל ְּמ ָל ִכים ֲא ֶׁשר ְל ָפנֶ יָך‪ ,‬וְ ֲ‬
‫ָ‬
‫ְך‪--‬א ֶׁשר‬
‫ֲ‬
‫ן‪-‬ל‬
‫נָ תּון ָלְך; וְ ע ֶֹׁשר ּונְ ָכ ִסים וְ ָכבֹוד‪ֶ ,‬א ֶּת ָ‬
‫מֹועד; וַ ּיִ ְמֹלְך‪ַ ,‬על‪-‬יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬
‫רּוׁש ִַלם‪ִ ,‬מ ִּל ְפנֵ י‪ ,‬א ֶֹהל ֵ‬
‫ר‪ּ-‬בגִ ְבעֹון‪ ,‬יְ ָ‬
‫ְׁשֹלמֹה ַל ָּב ָמה ֲא ֶׁש ְ‬
‫(דברי הימים ב'‪ ,‬א')‬
‫‪38‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪39‬‬
‫אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק‪ ,‬חציו היה נותן לשומר בית‬
‫המדרש‪ ,‬וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו‪ .‬פעם אחת לא מצא להשתכר‪ ,‬ולא הניחו שומר בית‬
‫המדרש להכנס‪ .‬עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון‪.‬‬
‫אמרו‪ :‬אותו היום ערב שבת היה‪ ,‬ותקופת טבת היתה‪ ,‬וירד עליו שלג מן השמים‪ .‬כשעלה עמוד השחר‬
‫אמר לו שמעיה לאבטליון‪ :‬אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר‪ ,‬והיום אפל‪ ,‬שמא יום המעונן הוא? הציצו‬
‫עיניהן וראו דמות אדם בארובה‪ ,‬עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג‪ .‬פרקוהו‪ ,‬והרחיצוהו‪ ,‬וסיכוהו‪,‬‬
‫והושיבוהו כנגד המדורה‪ .‬אמרו‪ :‬ראוי זה לחלל עליו את השבת‬
‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת יומא‪ ,‬עמוד לה)‬
‫תק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת)‬
‫התנועה הקיבוצית‪ ‬הוא שם כולל‪ ,‬שהיה מקובל בתקופת‪ ‬היישוב‪ ,‬גם במשך שנים רבות לאחר קום‬
‫המדינה ועד עתה‪ ,‬לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות‪ ‬שבמסגרת‪ ‬ההתיישבות העובדת‪ .‬תחת‬
‫כותרת זו פעלו שלוש תנועות קיבוציות גדולות (כל אחת מנתה כ‪ 40-‬אלף נפש‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬איחוד‬
‫הקיבוצים והקבוצות‪ ,‬והקיבוץ הארצי‪ ,‬ורביעית הייתה תנועה קטנה יותר‪ ,‬הקיבוץ הדתי)‬
‫ב‪ 1980-‬אוחדו שתי התנועות הראשונות לתק"מ (תנועה קיבוצית מאוחדת‪( ,‬ובשנת‪ 1999 ‬נעשה איחוד‬
‫של‪ ‬התק"ם יחד עם תנועת‪ ‬הקיבוץ הארצי‪ ‬של‪" ‬השומר הצעיר"‪ ,‬ונקרא התנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1951‬התפלג הקיבוץ המאוחד" על רקע המחלוקות האידיאולוגיות בתנועה בין תומכי‪ ‬מפא"י‪ ‬לבין‬
‫תומכי‪ ‬מפ"ם‪ ".‬תומכי מפא"י‪ ,‬שהיוו מיעוט ב"הקיבוץ המאוחד"‪ ,‬פרשו והקימו את איחוד הקיבוצים‪,‬‬
‫אשר התאחד כעבור תקופה קצרה עם חבר הקבוצות והקים את איחוד הקבוצות והקיבוצים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1954‬התפלגה מפ"ם והוקמה אחדות העבודה‪-‬פועלי ציון‪ ,‬ששאבה את עיקר כוחה ומשאביה‬
‫מן הקיבוץ המאוחד‪ .‬בשנת ‪ 1968‬התאחדו מפא"י‪ ,‬אחדות העבודה‪-‬פועלי ציון ורפ"י‪( ‬רשימת פועלי‬
‫ישראל) והקימו את‪ ‬מפלגת העבודה‪.‬‬
‫במהלך השנים נחלשו ההבדלים בין החטיבות השונות במפלגת העבודה ואבד הטעם בקיומן של שני‬
‫תנועות קיבוציות בעלות זיקה פוליטית זהה ואינטרסים כלכליים משותפים‪ .‬במהלך השנים היטשטשו‬
‫גם ההבדלים ההיסטוריים בגישה של התנועות למבנה המשק ולאופי התעסוקה ושתיהן שיתפו פעולה‬
‫בתחומים שונים‪ .‬בשנת ‪ 1980‬שבו והתאחדו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים והקימו‬
‫את התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם)‪.‬‬
‫בזמן הקמת התנועה המשותפת השתייכו אליה ‪ 154‬ישובים‪ 84 :‬קיבוצים‪ ‬ו‪ 6-‬מושבים שיתופיים‪ ‬מטעם‬
‫איחוד הקבוצות והקיבוצים ו‪ 64-‬קיבוצים של הקיבוץ המאוחד‪ .‬ביישובי התק"ם התגוררו ‪73,340‬‬
‫נפש‪ ,‬מהם כ‪ 40-‬אלף חברים ומועמדים והשאר – חיילים‪ ,‬צעירים‪ ,‬חברים בחופשה‪ ,‬הורים וזמניים‪.‬‬
‫משקי התנועה יצרו כ‪ 40%-‬מהייצור החקלאי בישראל והפעילו ‪ 206‬מפעלי תעשיה‪ .‬התק"ם היה‬
‫קשור מבחינה רעיונית וארגונית במפלגת העבודה‪ ,‬אולם הצטרפות חברי התנועה למפלגה הייתה‬
‫נתונה להחלטתם האישית‪.‬‬
‫במסגרת התק"ם פעלה מערכת חינוך שכללה‪ ‬בתי ספר יסודיים ועל‪-‬יסודיים‪ ,‬מרביתם אזוריים ובחלקם‬
‫משותפים עם קיבוצי הקיבוץ הארצי והמושבים הסמוכים‪ .‬ברוב הקיבוצים הופעלו בתי פעוטות וגני‬
‫ילדים‪ .‬במסגרת התנועה או בסיועה פעלו מפעלי תרבות ואמנות‪ ,‬הוצאת ספרים‪ ,‬ביטאונים וכתבי עת‪,‬‬
‫ארכיונים ומוסדות תיעוד ומחקר‪ ,‬מכוני חינוך וייעוץ‪ ,‬סמינרים להכשרת מורים ומחנכים‪ ,‬מוזיאונים‬
‫ומוסדות הנצחה‪.‬‬
‫התק"ם המשיך לשאת באחריות החינוכית ובמידה מסוימת גם לאחריות התקציבית לתנועות נוער‬
‫בארץ ובגולה‪ :‬הנוער העובד והלומד‪ ,‬הצופים‪ ,‬המחנות העולים‪ ,‬הבונים‪-‬דרור‪ ,‬הנוער הציוני‪ ,‬ויהודה‬
‫הצעיר‪ .‬כמו כן קיים קשרים עם התנועה הרפורמית‪ .‬התנועה ניהלה תאגידים כלכליים שונים שסיפקו‬
‫שירותים שונים לקיבוצים בתחומי הכספים‪ ,‬המשק והחברה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪41‬‬
‫הפעילות התנועתית המרכזית בוצעה על ידי מוסדות נבחרים‪ :‬ועידה‪ ,‬שבה יוצגו כל יישובי התנועה‬
‫בהתאם לגודלם‪ ,‬מועצה ומרכז‪ .‬הפעילות השוטפת נוהלה על ידי המזכירות הפעילה‪ ,‬שחבריה נבחרו‬
‫לתקופת כהונה קצובה‪ .‬במזכירות התנועה פעלו ועדות שעסקו בכל תחומי החברה והמשק וכן פעלו‬
‫בשירות הקיבוצים שורה של תאגידים כלכליים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1999‬החלו מגעים לאיחוד התק"ם עם הקיבוץ הארצי וב‪ 18-‬באוקטובר ‪ 2000‬הוכרז על איחוד‬
‫שתי התנועות והקמתה של התנועה הקיבוצית‪ .‬בעקבות הקמת התנועה החל תהליך של מיזוג הדרגתי‬
‫של המחלקות‪ ,‬האגפים והתאגידים הנפרדים של התנועות‪.‬‬
‫לתק" אגפים ומחלוקות שונות‪ .‬אחד האגפים המעניינים הוא אגף המשימות הלאומיות‪.‬‬
‫כמה מילים על אגף המשימות הלאומיות בתנועה הקיבוצית‬
‫האגף עוסק בפעילות התיישבותיות‪ ,‬חינוכיות‪ ,‬וחברתיות בארץ‪.‬‬
‫בין פעולות האגף‪ :‬ארגון המתנדבים למילואים בקו התפר‪ ,‬סיוע לויקי קנפו בהליכתה לירושלים‪ ,‬סיוע‬
‫ל"יושבי כיכר הלחם"‪ ,‬שיגור בנים ובנות לשנת שירות לפני יציאתם לשירות צבאי בפנימיות‪ ,‬כפרי נוער‪,‬‬
‫מרכזי קליטה ותנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫סיוע במסיק זיתים בכפרים הפלשתיניים ומנגד עזרה בהקמת גדר הפרדה בגלבוע‪.‬‬
‫סיוע לבני קהילת כושים העבריים לקבל מעמד של תושבי קבע בארץ‪.‬‬
‫סיוע והקמת קיבוצים בגליל‪ ,‬בנגב‪ ,‬בבקעת הירדן ורמת הגולן‪.‬‬
‫במסגרת אגף המשימות פועלים בחברה הישראלית הגופים הבאים‪:‬‬
‫‪1.1‬תנועת מעגל הקבוצות‪.‬‬
‫‪2.2‬הנוע"ל‪.‬‬
‫‪3.3‬המחנות העולים‪.‬‬
‫‪4.4‬השומר הצעיר‪.‬‬
‫‪5.5‬קיבוצים משימתיים חינוכיים‪-‬נערן‪ ,‬פלך‪ ,‬רביד‪ ,‬אשבל‪ ,‬חנתון‪.‬‬
‫‪6.6‬קיבוצים עירוניים‪-‬תמוז‪ ,‬מגוון‪ ,‬בית ישראל‪ ,‬מגדל העמק‪.‬‬
‫‪ 5507.7‬חניכים המשרתים בשנת שירות לפני צבא‪.‬‬
‫‪8.8‬בית ראשון במולדת‪.‬‬
‫‪9.9‬תנועות נוער בחוץ לארץ‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אמריקה ועוד‪.‬‬
‫‪1010‬משימות לאומיות המבוססות על חברי קיבוצים‪ ,‬קומונות עירוניות‪ ,‬תנועות הנוער ואזרחים בחיבור‬
‫עם המגזר השלישי‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫איתן ברושי‬
‫ברושי הוא בן קיבוץ גשר וחבר קיבוץ גבת‪ .‬אביו‪ ,‬יצחק‪ ,‬שימש כמפקד הראשון‬
‫של גדוד ‪"( 12‬ברק") במלחמת העצמאות‪.‬‬
‫עם גיוסו לצה"ל בחר ברושי לשרת בחטיבת גולני‪ ,‬עבר את הגיבוש ליחידות‬
‫החטיבתיות‪ ,‬התקבל לסיירת גולני ובהמשך יצא לקורס קצינים‪ .‬בתום הקורס‬
‫שב לסיירת ושימש כמפקד צוות וכסגן מפקד הסיירת‪ .‬בהמשך נתמנה למפקד‬
‫פלוגה‪ ,‬לחם במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬לאחר מכן נתמנה למפקד פלוגה ג'‬
‫בגדוד ‪ 51‬ולחם במלחמת ההתשה במובלעת הסורית‪ .‬את שירותו הצבאי‬
‫סיים בדרגת סגן‪-‬אלוף‪.‬‬
‫במשך השנים שימש בתפקידים שונים בתנועה הקיבוצית‪ .‬מתפקידיו‪ :‬מזכיר קיבוץ גבת (‪,)1987-1985‬‬
‫יו"ר החברה הכלכלית עמק יזרעאל וראש המועצה האזורית עמק יזרעאל (‪.)2006-1999‬‬
‫בשנים ‪ 2007-2006‬היה מנכ"ל משרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬עד שנת ‪ 2012‬שימש‬
‫בתפקיד עוזר שר הביטחון אהוד ברק לענייני התיישבות‪ ,‬תשתית ואזורי פיתוח‪ .‬ב‪ 5-‬בפברואר ‪2013‬‬
‫נבחר לתפקיד מזכיר התנועה הקיבוצית‪ .‬הוא המנכ"ל השני בתפקיד זה מאז איחוד התנועות הקיבוציות‪.‬‬
‫ברושי התמודד על מקום ברשימת "העבודה" לקראת הבחירות לכנסת העשרים‪ ,‬והוצב במקום ה‪18-‬‬
‫כנציג הקיבוצים ברשימת המחנה הציוני לכנסת‪.‬‬
‫ברושי נשוי לרעיה ואב לחמישה ילדים‪ .‬הוא בוגר המכללה הבין‪-‬זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם) בצה"ל‬
‫ובוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪43‬‬
‫יום ראשון‪ 5 ,‬ביולי ‪ ,2015‬י"ח בתמוז תשע"ה‬
‫מיקום‪ :‬מלון אורכידיאה‪ ,‬ת"א‬
‫מוקד היום‪ :‬חזון‬
‫השאלות המרכזיות ליום זה‪:‬‬
‫‪1.1‬כיצד נבנה חזון וכיצד בעזרתו נעצב את עתידנו?‬
‫‪2.2‬כיצד נסביר את החזון שלנו לאחרים באופן אפקטיבי?‬
‫‪3.3‬באילו דרכים באפשרותנו להוציא את החזון שלנו מן הכוח אל הפועל?‬
‫‪4.4‬כיצד נבטיח שהמעשים והבחירות שלנו יהיו מתואמים לכל אורך הדרך‬
‫עם החזון שעיצבנו?‬
‫תכנית היום‪:‬‬
‫‪ 9:30‬‬
‫‪0‬‬
‫‪11:00‬‬
‫‪13:00‬‬
‫‪14:30‬‬
‫‪16:30‬‬
‫‪18:30‬‬
‫‪19:30‬‬
‫‪44‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫ליאת כהן רביב‪ -‬מנכ"לית תוכנית עמיתי דילר‬
‫ארוחת צהריים‬
‫מחזון למעשה‪ -‬סדנה‬
‫זמן עבודה מס' ‪1‬‬
‫סיכום יום‬
‫ערב חופשי‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪45‬‬
‫חזון‬
‫"זאת ידעה המסורת והודיעה לנו בדברים מפורשים ‪' :‬ולא קם עוד נביא ביׂשראל כמשה'‪ .‬הוי אומר‪:‬‬
‫נביא הוא משה‪ .‬ולא נביא כשאר נביאים‪ ,‬שמציאותם המוחשית נתגלתה בעמנו בצורתה האמּתית‬
‫רק בימי המלכים‪ ,‬אלא – כמו שקראו לו למשה בדורות המאוחרים – 'אדון הנביאים'‪ ,‬כלומר טֹופסה‬
‫האידיאלי של הנבואה היׂשראלית במובנה היותר צרוף והיותר נעלה‪ ....‬‬
‫מנהיגות היא מכוונת‪-‬עתיד‪ .‬היא מונחית ומונעת על ידי חזון‪.‬‬
‫בטרם יוכל משה להנהיג הוא צריך לחוות חזון בסנה הבוער‪ .‬שם נאמרת לו שליחותו‪:‬‬
‫להנהיג את העם מעבדות לחירות‪ .‬יש לו יעד‪ :‬ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬ויש לו אתגר כפול‪:‬‬
‫לשכנע את המצרים לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים‪ ,‬ולשכנע את העברים לקחת את‬
‫הסיכון ביציאה ממצרים‪ .‬נראה שהאתגר השני קשה מהראשון‪.‬‬
‫לאורך הדרך‪ ,‬משה מבצע אותות ומופתים‪ ,‬אך מעשה המנהיגות הגדול ביותר שלו קורה‬
‫בחודש האחרון לחייו‪ .‬הוא מכנס אסיפת עם על גדת הירדן ונואם את הנאמר בספר דברים‪.‬‬
‫שם הוא מתעלה לדרגה הגבוהה ביותר של נבואה‪ ,‬עיניו מופנות לאופק הרחוק של העתיד‪.‬‬
‫הוא אומר להם מה האתגרים העומדים בפניהם בארץ המובטחת‪ .‬הוא נותן להם חוקים‪,‬‬
‫וקובע את החזון של חברה טובה‪ ,‬מוסרית‪.‬‬
‫משה ממסד עקרונות‪ ,‬כמו אסיפה לאומית שבה תיקרא התורה‪ ,‬שתזכיר מעת לעת לעם‬
‫ישראל את הייעוד שלו‪.‬‬
‫לפני שתוכל להנהיג‪ ,‬אתה חייב שיהיה לך חזון לגבי העתיד‪ ,‬ושיהיה בכוחך להעביר אותו‬
‫לאחרים‬
‫***‬
‫השאלות המרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד נבנה חזון וכיצד נעצב בעזרתו את עתידנו?‬
‫‪ .2‬כיצד נסביר את החזון שלנו באופן אפקטיבי לאחרים?‬
‫‪ .3‬באילו דרכים באפשרותנו להוציא את החזון שלנו מן הכוח אל הפועל?‬
‫‪ .4‬כיצד נבטיח שהמעשים והבחירות שלנו יהיו מתואמים עם החזון שעיצבנו לכל אורך הדרך?‬
‫ובלב שקט עוזב הנביא את המחנה והולך להתבודד בראש ההר‪ ,‬להשלים ולשכלל את תורת הצדק‪ .‬אך‬
‫לא ארכו הימים מאז נעלם מעיני העם‪ ,‬והעבד המצרי התפרץ ממחבואו וברגע אחד הרס כל 'מגדלי‬
‫הרוח'‪ ,‬אשר בנה הנביא על יסוד אמונתו בכוח האידיאל‪' .‬קול אלהים' נחּבא מפני 'קול העם ברעה'‪,‬‬
‫והכהן‪ ,‬אשר בו בטח הנביא‪ ,‬בהיותו לו 'לפה' לפני פרעה ולפני העם‪ – ,‬הכהן הזה עצמו נמשך אחר ההמון‬
‫ועׂשה לו 'אלהים' כרצונו 'וַ יִ בן מזּבח לפניו'‪ ...‬הוא ראה בדבר צורך השעה‪ ,‬והכהן הלא איש השעה הוא‪ ...‬‬
‫ולצרת הנביא אין גבול‪ .‬כל עמלו הרב‪ ,‬כל התעודה הגדולה אשר ראה בחזון לעמו‪ ,‬כל תקוָ תו אשר‬
‫שעשעה נפשו בדרכו הקשה – הכל היה לָאין‪ .‬והיאוש תקפהו וכוחו תש‪' .‬לוחות הברית' נפלו מידיו‬
‫ונשתּברו‪ ,‬ואמונתו בעצמו ובמפעלו נעה בקרבו‪ .‬עתה נֹוכח לדעת‪ ,‬כמה קשה הדבר לברוא 'עם סגולה'‬
‫מחומר עכּור כזה‪ ,‬ורגע אחד עולה רעיון על לבו‪ ,‬לעזוב 'עם קשה־ערף' זה ולמסור 'לוחותיו' למתי‬
‫מסּפר הנאמנים בבריתו‪ ,‬למען ישמרו הם את תורתו ויקנו לה מעט מעט לבות הטובים שבבני האדם‪,‬‬
‫עד כי יהיו 'לגוי גדול'‪ – ,‬והוא ישוב לו המדּברה‪ ,‬אל צאנו‪ .‬‬
‫אבל הנביא לא כהן הוא‪ ,‬כי יּכנע בנקל לפני החיים וישנה ַמערכי לבו לפיהם‪ .‬כמעט עבר הרושם‬
‫הראשון – וחוזר הנביא לתעודתו ומחליט ללכת הלאה‪ ,‬ויהי מה‪ .‬מּכיר הוא עתה בטיב העבודה הקשה‪,‬‬
‫הנכֹונה לו בעתיד‪ .‬כבר נכרתה מלבו האמונה ב'מהפכה פתאומית' ויודע הוא‪ ,‬ש'באותות ובמופתים'‬
‫וב'מראות אלהים' אפשר לעורר התלהבות לשעה‪ ,‬אך לא לברוא לב חדש‪ ,‬לעקור ולטעת רגשות ונטיות‬
‫באופן שלם וקיים‪ ...‬ועל כן הוא מזדיין בכל כוח סבלנותו‪ ,‬לׂשאת‪ ‬טרחו ומׂשאו של ההמון הזה ולחנכו‬
‫לאט לאט עד שיהיה מוכשר לתעודתו‪ .‬וכה תעבור העת הראשונה‪ .‬הנביא מורה ומחנך‪ ,‬סובל וסולח‪,‬‬
‫ובסתר לבו תנחמהו התקוה‪ ,‬כי לא יארכו הימים וחנוכו יעׂשה פרי ובעיניו עוד יראה את עמו מגיע‬
‫לסוף תעודתו בארץ נחלתו‪ ...‬‬
‫וכה יושב הנביא במדבר‪ ,‬מקּבר את דורו ומחנך דור חדש‪ .‬שנה אחר שנה תעבור‪ ,‬והוא לא ייעף ולא ייגע‬
‫לשנן לדור הצעיר‪ ,‬הצומח לפניו‪ ,‬את חוקי הצדק‪ ,‬שעליו להנהיג בארץ עתידותיו‪ ,‬ולהזכיר ולחזור ולהזכיר‬
‫לו את העבר הגדול‪ ,‬שבו נוצרו החוקים האלה‪ .‬העבר והעתיד ממלאים נפש הנביא ומשלימים זה את זה‪.‬‬
‫ממׂשאת נפשו‪ ,‬ועל כן עיניו נטויות לפנים ולאחור ‪:‬‬
‫בהוה רואה הוא אך 'מדּבר' מסביב‪ ,‬כי רחוקים החיים ַ‬
‫חי הוא בעולם העתיד‪ ,‬שהוא רואה בעיני רוחו‪ ,‬ומבקש חזּוק במעׂשי העבר‪ ,‬שמהם הושתת עולמו זה‪"...‬‬
‫(אחד העם‪' ,‬משה'‪ ,‬בתוך על פרשת הדרכים‪ ,‬הוצאת דביר‪ :‬תל אביב תשכ"ו‪ ,‬עמ' רכט‪-‬רל)‬
‫"ראשית חכמה למנהיג כי הוא שיקבע את הדוגמה‪".‬‬
‫(סון טסו)‬
‫"יש לי חלום‪ ,‬שיום אחד האומה הזאת תתרומם ותגשים את המשמעות האמיתית של אמונתה‪ :‬אנו‬
‫מחזיקים באמיתות האלה כעדות עצמית לכך שכל בני האדם נבראו שווים‪ .‬יש לי חלום‪ ,‬שיום אחד‬
‫בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר יוכלו להסב יחד סביב שולחן האחווה‪ ...‬ועם‬
‫האמונה הזאת נהיה מסוגלים לעבוד יחד‪ ,‬להתפלל יחד‪ ,‬להיאבק יחד‪ ,‬להתייצב למען החופש יחד‪,‬‬
‫ביודענו שנהיה חופשיים יום אחד‪"...‬‬
‫(מרטין לותר קינג)‬
‫‪46‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪47‬‬
‫"בסביבה המשתנה במהירות‪ ,‬חייב להיות לכם חזון כדי שתוכלו לזהות את ההזדמנויות החשובות‬
‫באמת‪ .‬חזון לטווח ארוך מספק את מסגרת הייחוס שתאפשר לכם לזהות מהי הזדמנות אמיתית ומה‬
‫לא‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬המנהיג מסתכן בהתקבעות על ההפרעות הקיימות בסביבה בטווח הקצר‪ ,‬ובהילכדות‬
‫במחזורים לא פרודוקטיביים של כיבוי שריפות מתמשך ביחס לבעיות שצצות בכל רגע‪ .‬רק כאשר יש‬
‫לכם חזון לטווח ארוך‪ ,‬תוכלו להתאים את עצמכם בצורה נכונה לשינויים בטווח הקצר ולזהות את‬
‫ההזדמנויות הלא צפויות שיוצרת הסביבה הסוערת סביבכם‪".‬‬
‫(פרוהמן‪ ,2009 ,‬עמוד ‪)6‬‬
‫"תארו בדמיונכם רצועת גומי המתוחה בין החזון שלכם לבין המציאות הקיימת‪ .‬כשהרצועה מתוחה‪ ,‬היא‬
‫יוצרת מתח‪ ,‬המייצג את המתח בין החזון למציאות הקיימת‪ .‬למה שואף מתח? לפתרון או להרפיה‪ .‬יש‬
‫רק שתי דרכים אפשריות להפגת מתח‪ :‬למשוך את המציאות לעבר החזון‪ ,‬או למשוך את החזון לעבר‬
‫המציאות )ובכך "להנמיך" אותו)‪ .‬השאלה מה יקרה מותנית בשאלה אם אנו מחזיקים בחזון בחוזקה‪".‬‬
‫(סנג'י‪ ,1988 ,‬עמוד ‪)159‬‬
‫"מנהיגים אפקטיביים מונעים בעצמם על ידי החזון 'הספון בעצמותיהם'‪ ,‬המעניק להם כוח התמדה‬
‫והתלהבות להניע אחרים באמצעותו‪ ...‬כאשר מדובר בחזון אין הכוונה למושגים מופשטים‪ .‬הכוונה היא‬
‫לתמונה ברורה‪ ,‬תמונה עתידית בהירה של הארגון במיטבו‪ ...‬המנהיגות מתבטאת בראש ובראשונה‬
‫בניסוחה של אותה תמונה ובתרגומה ל'מערכת החושים' באופן חי‪ .‬הדבר הנוסף המתלווה לתמונה‪,‬‬
‫שבלעדיו היא נשארת חלום בלבד‪ ,‬הוא היכולת של אותם מנהיגים לתרגם אותה למציאות ארגונית‪,‬‬
‫לתהליכים ארגוניים‪ ,‬ללוחות זמנים‪ ,‬לרעיונות ממשיים‪ ,‬לאבני דרך‪ ,‬וכל זאת תוך החדרת אמונה‬
‫שהדבר אפשרי‪.‬‬
‫(פופר‪ ,1994 ,‬עמ' ‪)102‬‬
‫"אם אינך יכול לדמיין את המציאות החדשה‪ ,‬היא לא קיימת‪ .‬אם אתה יכול לדמיינה‪ ,‬יש לה אפשרות להתקיים"‬
‫(לין‪)2002 ,‬‬
‫"אנשים חושבים שאני מפנטז‪ .‬אני לא מפנטז שום דבר‪ .‬ואם כן‪ ,‬יש לי רישיון לפנטז‪ ,‬כי כל מה שפונטז‬
‫הפך למציאות‪ .‬אנשים שאין להם פנטזיה‪ ,‬לא עושים דברים פנטסטיים‪ ".‬‬
‫(שמעון פרס)‬
‫‪48‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫על תכנית עמיתי דילר‬
‫תוכנית עמיתי דילר היא תוכנית מנהיגות המזמינה קבוצה נבחרת של תלמידי י‪-‬יא' יהודים מקהילות‬
‫שונות בארצות הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬דרום אפריקה וישראל לקחת צעד קדימה‪ ,‬להוביל את הקהילות שלהם‪,‬‬
‫ולתקן את העולם‪.‬‬
‫בכל שנה ‪ 440‬בני נוער מ ‪ 11‬קהילות בצפון אמריקה‪/‬דרום אפריקה ו ‪ 11‬קהילות בישראל‪ ,‬לוקחים חלק‬
‫בתוכנית הכשרה של למעלה משנה‪ .‬התוכנית מחויבת להכשרת חניכיה לתיקון עולם הלכה למעשה‪,‬‬
‫לבניית קשר לעם היהודי ולישראל ולהעמקת הזהות היהודית של משתתפיה‪.‬‬
‫עומק השיח המשותף‪ ,‬המתקיים בתכנית בין חניכים מצפון אמריקה‪ ,‬דרום אפריקה ומישראל‪ ,‬באופן הדדי‬
‫לחלוטין והמיקוד בלמידה חוויתית‪ ,‬על ידי התנסות‪ ,‬הם היוצרים השפעה ארוכת טווח על המשתתפים‬
‫ובני משפחותיהם‪ .‬מתוך התכנית נולדים מנהיגים בעלי אמונה בכוחם לשנות ולהשפיע על העולם‪.‬‬
‫חניכי התוכנית נחשפים וחוקרים את הרעיון של תיקון עולם דרך מסע זהות אישי‪ ,‬לימוד קהילתי‬
‫וברור אמתי של האופן הראוי בו ישאירו חותם‪ .‬תהליך זה מתרחש באמצעות סדנאות קבוצתיות אחת‬
‫לשבועיים‪ ,‬שבתונים משותפים‪ ,‬סמינר בן עשרה ימים בקהילות דילר השונות בצפון אמריקה‪/‬דרום‬
‫אפריקה וסמינר קיץ המאחד את כלל החניכים לחוויה משותפת בישראל‪.‬‬
‫מאז תחילת התוכנית לקחו בה חלק למעלה מ ‪ 2000‬בני נוער מצפון אמריקה‪ ,‬דרום אפריקה ומישראל‪.‬‬
‫כיום מרכיבים בוגרים אלו רשת בינלאומית של מנהיגים וסוכני שינוי פעילים המעורבים בקהילותיהם‬
‫ליצירת עתיד יהודי נמרץ ומגוון‪.‬‬
‫אנו עוסקים בחקר העמיות היהודית‪ -‬חוויה יהודית קולקטיבית ומגוונת המשגשגת היום ובעתיד‪ ,‬דרך‬
‫נקודות מבט שונות‪ .‬רעיון זה מהווה מוקד לשיח מתמשך ורעיון מוביל במופעי התכנית השונים; סמינר‬
‫צפון אמריקה‪/‬דרום אפריקה‪ ,‬סמינר הקיץ וכמובן במהלך הקונגרס הבינלאומי של תכנית עמיתי דילר‪.‬‬
‫בתוכנית עמיתי דילר בני נוער מ ‪ 11‬שותפויות‪ ,‬כל שותפות מורכבת מצמד של ‪ 2‬קבוצות עמיתים‪-‬‬
‫אחת מקהילה צפון אמריקאית‪/‬דרום אפריקאית ואחת מקהילה מקבילה בישראל‪ .‬למרות המרחק‬
‫הפיסי המפריד בניהם‪ ,‬החניכים חולקים יחד היסטוריה משותפת‪ ,‬תקוות‪ ,‬חששות‪ ,‬רצון ומחויבות‪.‬‬
‫מודל הפעולה של התכנית מאפשר ומבטיח את שיתוף הפעולה‪ ,‬הלמידה וההתפתחות של החניכים‬
‫משני צדי הים ובו זמנית מצמיח חברויות לכל החיים‪.‬‬
‫תוכנית עמיתי דילר חרתה על דגלה את רעיון הפלורליזם במובן הרחב שלו‪ .‬ההרכב ההטרוגני של‬
‫עשרים החניכים בכל אחת מהקבוצות משקף את המגוון והשונות המייצגת את הקהילה בה הם חיים‪.‬‬
‫במהלך התוכנית נחשפים החניכים למגוון רחב ערכים‪ ,‬השקפות עולם‪ ,‬זרמים ותפיסות ביהדות‪ -‬ואנו‬
‫מעודדים אותם להיכרות והערכה של הקשת הרחבה של ביטויי היהדות‪.‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪49‬‬
‫ליאת כהן‪-‬רביב‬
‫ליאת כהן‪-‬רביב היא מנכ"לית תכנית עמיתי דילר הבינלאומית‪.‬‬
‫ליאת היא אחת ממייסדי‪ ‬התכנית ומי שפיתחה את המודל החינוכי‬
‫הייחודי שלה‪ .‬היא שמשה כמנהלת כללית שותפה של התכנית משנת‬
‫‪ 2008‬והייתה רכזת קבוצת עמיתי דילר ‪-‬אצבע הגליל ‪ -‬כמתנדבת‬
‫בשותפות ‪ ,2000‬מראשיתה ב‪ 1998-‬ועד ‪ . 2008‬‬
‫לליאת רקע עשיר בחינוך בלתי פורמאלי; היא הקימה וניהלה את‬
‫המחלקה לחינוך בלתי פורמאלי במועצה האזורית גולן ‪,‬בתפקיד זה‬
‫הוענק לה פרס יחידת נוער מצטיינת ארצית ופרס מנהלת יחידת נוער‬
‫מחוזית‪ .‬כמו כן ניהלה את סמינרי ההדרכה והמנהיגות המחוזיים של‬
‫מנהל חברה ונוער‪/‬משרד החינוך‪ ,‬ניהלה את יחידת הנוער העירונית בצפת‬
‫ואת יחידת הילדים והנוער במטולה – כאשר בתפקיד זה הוענק לה פרס מנהלת יחידת נוער ארצית‪.‬‬
‫בתפקידה ההתנדבותי משמשת כחברת דירקטוריון המרכז הלאומי לספורט חורף בישראל –"מרכז‬
‫קנדה בע"מ" – במינוי של הסוכנות היהודית‪ ,‬וככן כחברה בוועדה הציבורית של מרכז המורשת "הסיפור‬
‫שלנו" ‪ -‬להנצחת ושימור מורשתם של עולי העלייה הגדולה של עדות המזרח לישראל‪.‬‬
‫ליאת היא ממקימי איגוד מנהלי יחידות הנוער בישראל‪ ,‬ממנסחי ״הקוד האתי״ של המחנכים‬
‫הבלתי פורמאליים ומיוזמי חוק הרשויות המקומיות למנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער‬
‫(התשע"א–‪.)2011‬‬
‫בעלת תואר שני במדיניות ציבורית ותואר ראשון בפיתוח מערכות הדרכה והוראה‪ .‬שירתה בצה"ל‬
‫‪ 4‬וחצי שנים במסלול פיקוד והדרכה‪ -‬בביה"ס לקצינות ומפקדות‪ .‬ליאת נשואה למאיר ואמא לשתי‬
‫בנות מקסימות‪ :‬דורון ותומר‬
‫‪50‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫יום שני‪ 6 ,‬ביולי ‪ ,2015‬י"ט בתמוז תשע"ה‬
‫מיקום‪ :‬מלון אורכידיאה ת"א ונאות קדומים‬
‫מוקד היום‪ :‬תהליך‬
‫השאלות המרכזיות ליום זה‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד נעצב חוויות המולידות שינוי?‬
‫‪ .2‬כיצד נוביל את תלמידינו לממש את מיטבם?‬
‫‪ .3‬כיצד ניצור תהליך עוצמתי שיקדם אותנו להגשמת יעדינו?‬
‫תכנית היום‪:‬‬
‫‪ 09:00‬זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫‪ 10:00‬מיכל ברקאי‪ -‬מייסדת מכינת עלמא למנהיגות נשית‬
‫‪ 12:00‬זמן עבודה מס' ‪2‬‬
‫‪ 13:30‬ארוחת צהריים‬
‫‪ 14:45‬נסיעה לנאות קדומים‬
‫‪ 16:00‬פעילות מנהיגות בנאות קדומים‬
‫‪ 19:00‬ארוחת ערב וסיכום יום בנאות קדומים‬
‫‪ 20:30‬נסיעה לת"א‬
‫סיכום יום‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪51‬‬
‫תהליך‬
‫בנימין זאב‬
‫מילים‪ :‬יעקב רוטבליט; לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬
‫מנהיגות‪ ,‬יש בה חוש של עיתוי וקצב‪.‬‬
‫כאשר משה מבקש מאלוהים לבחור את יורשו‪ ,‬הוא אומר‪" :‬יפקוד ה' אלוהי הרוחות לכל‪-‬‬
‫בשר איש על העדה‪ ,‬אשר ייצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם‪"...‬‬
‫(במדבר כ"ז‪)17-16 ,‬‬
‫למה החזרה לכאורה? משה אומר שני דברים על מנהיגות‪ .‬מנהיג צריך להוביל בראש‪" ,‬לצאת‬
‫לפניהם"‪ ,‬אך אל לו להיות רחוק מדי מאנשיו‪ .‬כשיפנה ראשו לאחור‪ ,‬הוא עלול לא למצוא‬
‫שם אף אחד‪ .‬הוא חייב "להוביל אותם החוצה"‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא חייב לשאת את האנשים עמו‪.‬‬
‫הוא צריך ללכת בקצב שהאנשים יוכלו לשאת‪.‬‬
‫אחד מהתסכולים העמוקים של משה – אנחנו מבינים זאת מהסיפור המקראי – הוא הזמן‬
‫שלוקח לאנשים להשתנות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬יקום דור חדש ומנהיג חדש ינהיג את העם‬
‫אכה‬
‫למעבר הירדן ולתוך הארץ המובטחת‪ .‬מכאן האמירה הגדולה שלו חז"ל‪ֹ" :‬לא ָע ֶליָך ַה ְמ ָּל ָ‬
‫חֹורין ִל ָב ֵּטל ִמ ֶמּנָ ּה (פרקי אבות)‪.‬‬
‫אתּה ֶבן ִ‬
‫ִלגְ מֹור‪ ,‬וְ ֹלא ָ‬
‫מנהיגות כרוכה באיזון עדין בין סבלנות וקוצר רוח‪ .‬אם תלך מהר מדי‪ ,‬האנשים יתנגדו‬
‫וימרדו‪ .‬אם תלך לאט מדי הם יהפכו שאננים‪.‬‬
‫שינוי לוקח זמן‪ ,‬לעתים יותר מדור אחד‪.‬‬
‫***‬
‫השאלות המרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד נעצב חוויות המולידות שינוי?‬
‫‪ .2‬כיצד נוביל את תלמידינו לממש את המיטב שלהם?‬
‫‪ .3‬כיצד ניצור תהליך עוצמתי שיקדם אותנו להגשמת יעדינו?‬
‫"לעולם אל תפחד ללכת אחרי הזרם‪,‬‬
‫ולעולם אל תפחד לקחת את הזרם אחריך‪".‬‬
‫(וינסטון צ'רצ'יל)‬
‫תשטוף את העפר מן העינים‪ ,‬בנימין זאב‪ ‬‬
‫תשטוף את העפר מן העינים‪ ,‬שים יד על הלב‪ ‬‬
‫ותגיד לי‪ ,‬ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית?‬
‫‪ ‬אני לוקח שטר של מאה‪ ,‬מביט על התמונה‪ ‬‬
‫אני מביט היטב עליך‪ ,‬חוזה המדינה‪ ‬‬
‫יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה‪ ‬‬
‫יהודי כל כך רזה ‪ -‬מאיפה יש לו כח להיות חוזה?‬
‫איתקה‬
‫קונסטנדינוס קוואפיס‬
‫ית ָקה‬
‫ִּכי ֵּת ֵצא ַּב ֶּד ֶרְך ֶאל ִא ָ‬
‫ְׁשאל ִּכי ֶּת ֱא ַרְך ַּד ְר ְּכָך ְמאֹד‬
‫ְמ ֵלאה ְּב ַה ְר ַּפ ְת ָקאֹות‪ְ ,‬מ ֵלאה ְּב ַד ַעת‪.‬‬
‫לֹוּפים‬
‫יק ִ‬
‫ירא ֶאת ַה ַּל ְס ְט ִריגֹונִ ים וְ ֶאת ַה ִּק ְ‬
‫אל ִּת ָ‬
‫ּתֹולל‪.‬‬
‫ּפֹוסידֹון ַה ִּמ ְׁש ֵ‬
‫ירא ֶאת ֵ‬
‫אל ִּת ָ‬
‫עֹולם ֹלא ִּת ְמ ְצ ֵאם ַעל ַּד ְר ְּכָך‬
‫ְל ָ‬
‫בֹותיָך נִ ָּׂשאֹות‪ ,‬וְ ֶרגֶ ׁש ְמ ֻע ֶּלה‬
‫ָּכל עֹוד ַמ ְח ְׁש ֶ‬
‫ּגּופָך ַמנְ ִהיג‪.‬‬
‫ַמ ְפ ִעים ֶאת נַ ְפ ְׁשָך וְ ֶאת ְ‬
‫לֹוּפים‬
‫יק ִ‬
‫ּוב ִּק ְ‬
‫ֹלא ִּת ָּת ֵקל ַּב ַּל ְס ְט ִריגֹונִ ים ַ‬
‫ּזֹועם‪ֶ ,‬א ָּלא ִאם ֵּכן‬
‫ּפֹוסידֹון ַה ֵ‬
‫וְ ֹלא ְּב ֵ‬
‫ידם ְל ָפנֶ יָך נַ ְפ ְׁשָך‪.‬‬
‫ַּת ֲע ִמ ֵ‬
‫ְׁשאל ִּכי ֶּת ֱא ַרְך ַּד ְר ְּכָך ְמאֹד‪.‬‬
‫ִּכי ִּב ְב ָק ִרים ַר ִּבים ֶׁשל ַקיִ ץ ִּת ָּכנֵ ס‬
‫ְּב ֶח ְדוָ ה‪ִּ ,‬ב ְפ ִליאה ַר ָּבה ָּכל ָּכְך‬
‫עֹולם‪.‬‬
‫ית ֵמ ָ‬
‫ֶאל נְ ֵמ ִלים ֶׁשֹּלא ָר ִא ָ‬
‫יקּיֹות ַּת ֲעגֹן‬
‫נֹות‪-‬מ ְס ָחר ֵפינִ ִ‬
‫ִ‬
‫ְּב ַת ֲח‬
‫ִּת ְקנֶ ה ְסחֹורֹות ְמ ֻׁש ָּבחֹות ָלרֹב‪,‬‬
‫אל ֻמּגִ ים‪ִ ,‬ענְ ָּבר וְ ָה ְבנֶ ה‪,‬‬
‫ְּפנִ ינִ ים וְ ְ‬
‫טֹובים‬
‫ּומינִ ים ׁשֹונִ ים ֶׁשל ְּב ָׂש ִמים ִ‬
‫ִ‬
‫טֹובים‪.‬‬
‫ְּכ ָכל ֶׁש ַרק ִּת ְמ ָצא ְּב ָׂש ִמים ִ‬
‫ָע ֶליָך ְל ַב ֵּקר ְּב ַה ְר ֵּבה ָע ֵרי ִמ ְצ ַריִ ם‬
‫ּיֹוד ִעים‪.‬‬
‫ִל ְלמֹד‪ִ ,‬ל ְלמֹד ֵמ ֵא ֶּלה ַה ְ‬
‫ית ָקה‬
‫וְ ָכל ַהּזְ ַמן ֲחׁשֹב ַעל ִא ָ‬
‫יע ָׁש ָּמה‪.‬‬
‫עּודָך הּוא ְל ַהּגִ ַ‬
‫ִּכי יִ ְ‬
‫אְך אל ְלָך ְל ָה ִחיׁש ֶאת ַמ ָּס ֲעָך‬
‫מּוטב ֶׁשּיִ ָּמ ֵׁשְך ָׁשנִ ים ַרּבֹות‪.‬‬
‫ָ‬
‫יע ֶאל ָה ִאי ֶׁש ְּלָך זָ ֵקן‬
‫ֶׁש ַּתּגִ ַ‬
‫ָע ִׁשיר ְּב ָכל ַמה ֶּׁש ָר ַכ ְׁש ָּת ַּב ֶּד ֶרְך‪.‬‬
‫עׁשר‪.‬‬
‫ית ָקה ַּת ֲענִ יק ְלָך ֶ‬
‫אל ְּת ַצ ֶּפה ֶׁש ִא ָ‬
‫יקה ְלָך ַמ ָּסע יָ ֶפה‬
‫ית ָקה ֶה ֱענִ ָ‬
‫ִא ָ‬
‫יֹוצא ַל ֶּד ֶרְך‪.‬‬
‫ית ְּכ ָלל ֵ‬
‫ִא ְל ָמ ֵלא ִהיא ֹלא ָהיִ ָ‬
‫ּתּוכל ָל ֵתת‪.‬‬
‫יֹותר ִמּזֶ ה ִהיא ֹלא ַ‬
‫ֵ‬
‫ית ָקה‪.‬‬
‫אֹותָך ִא ָ‬
‫וְ ָהיָ ה ִּכי ִּת ְמ ָצ ֶאּנָ ה ֲענִ ּיָ ה ‪ֹ -‬לא ִר ְּמ ָתה ְ‬
‫אּתה ָח ָכם‪ַ ,‬רב‪-‬נִ ָּסיֹון‪,‬‬
‫וְ ַכ ֲא ֶׁשר ָּתׁשּוב‪ ,‬וְ ָ‬
‫יתקֹות ֵא ֶּלה‪.‬‬
‫ּתּוכל אז ְל ָה ִבין ַמה ֵהן ִא ָ‬
‫ַ‬
‫"לפני ‪ 25‬שנים נפגשו נשיא ארצות הברית וראש ממשלת ישראל‪ .‬לינדון ג'ונסון‪ ‬שאל אז את‪ ‬לוי אשכול‪:‬‬
‫'אדוני ראש הממשלה‪ ,‬איזו מדינת ישראל אתה רוצה?' היום‪ 46 ,‬שנים אחרי הקמת המדינה‪ 26 ,‬שנים‬
‫אחרי‪ ‬מלחמת ששת הימים‪ ,‬אולי הגיע הזמן להשיב על השאלה הזו‪ :‬איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים?"‬
‫(יצחק רבין‪ ,‬אוגוסט ‪)1993‬‬
‫‪52‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪53‬‬
‫הבנות רוצות העצמה ומנהיגות נשית‪,‬‬
‫ומיכל ברקאי עוזרת להן להשיג את זה!‬
‫(נועה עמיאל לביא‪)ynet ,‬‬
‫הנה הוכחה שהאידיאליזם לא מת‪ :‬קוראים לה מיכל ברקאי והיא החליטה להקים מכינה קדם‪-‬צבאית‬
‫לבנות בניסיון לתקן כמה מתחלואי החברה‪ ,‬כמו פרוטקציה‪ ,‬אפליה וקיפוח‪.‬‬
‫שלושה שבועות לפני פתיחת המחזור הראשון של מכינת "עלמה"‪ ,‬מיכל ברקאי הייתה בעננים‪ .‬אחרי‬
‫מאמץ ממושך‪ ,‬שכלל כיתות רגליים ברחבי הארץ ומרדף אחר משקיעים ותורמים‪ ,‬היא זכתה לראות‬
‫את החלום שלה קורם עור וגידים‪ :‬מכינה קדם‪-‬צבאית לבנות‪ ,‬ראשונה מסוגה‪ ,‬שתימשך חצי שנה‪.‬‬
‫הכול כבר היה מוכן‪ 18 :‬חניכות נלהבות‪ ,‬תקציב וגם מיקום ‪-‬בעיר אופקים‪ .‬לבוקר הזה חיכתה ברקאי‬
‫בהתרגשות רבה‪ .‬היא ירדה לשטח שהוקצה למכינה‪ ,‬התמקמה על גבעה קטנה וצפתה בקרוואנים‪,‬‬
‫המגורים העתידיים של הבנות‪ ,‬חוצים את הכביש‪ ,‬מונחים על הקרקע ובכך נותנים תוקף ממשי למה‬
‫שחלמה עליו שנתיים‪ .‬חצי שעה מאוחר יותר הכול כבר נראה אחרת‪.‬‬
‫ברקאי‪" :‬תמיד גורמים לנו לחשוב שכאשר נשים נמצאות יחד בלי גברים‪ ,‬אז או שהן מושכות אחת‬
‫לשנייה בשיער‪ ,‬או שהן מחליקות אחת לשנייה את השיער‪ .‬זה תמיד קטסטרופה" "קיבלתי שיחת‬
‫טלפון"‪ ,‬נזכרת ברקאי‪" ,‬ואמרו לי שאישורי הבנייה שקיבלנו אינם תקפים‪ .‬הקבלן ברח‪ .‬הייתי שם לבד‪,‬‬
‫והתחלתי להבין שאם אניח את הקרוואנים על הקרקע‪ ,‬זאת תהיה עבירת תכנון ובנייה"‪ .‬מבולבלת‬
‫ומאוכזבת ביקשה שייקחו את הקרוואנים משם‪" .‬כמו שראיתי את הקרוואנים מגיעים‪ ,‬ראיתי אותם‬
‫יוצאים"‪ ,‬היא מספרת בעצב‪.‬‬
‫ברקאי מצאה את עצמה על הרצפה‪ ,‬אוחזת בראשה ואומרת לעצמה‪" :‬כולם צדקו‪ ,‬את טעית"‪ .‬שלושה‬
‫לילות העבירה בהלקאה עצמית‪ ,‬בידיעה שהיא מאכזבת את החניכות‪ ,‬את המשקיעים ובעיקר את‬
‫עצמה‪" .‬התפללתי לנס"‪ ,‬היא אומרת‪ ,‬וכנראה שמישהו שמע‪" .‬קיבלתי טלפון מאישה שאני לנצח‬
‫אעריץ אותה ‪ -‬יעל רקוב‪ ,‬יו"ר הקרן לפיתוח אופקים‪ ,‬שרכשה לנו וילה באופקים כדי שהדבר הזה‬
‫יקרה‪ .‬ב‪ 25-‬באוגוסט ‪ ,2013‬בשבע בערב‪ ,‬קיבלנו את המפתחות לווילה‪ .‬ב‪ 27-‬באוגוסט בשבע בבוקר‬
‫נפתח מחזור א'"‪.‬‬
‫היום‪ ,‬שנה וחצי מאוחר יותר‪ ,‬מחזור ב' של המכינה נמצא בעיצומו‪ .‬מכינת "עלמה"‪ ,‬שהגדירה את‬
‫עצמה תחילה כחילונית‪ ,‬החלה לקבל אליה בנות מכל הסוגים‪ ,‬ביניהן דתיות‪ .‬המטרה שלה היא קידום‬
‫מנהיגות נשית ונתינת הזדמנות לצעירות מהפריפריה הכלכלית‪-‬חברתית‪" .‬ההתחלה לא הייתה‬
‫פשוטה"‪ ,‬מספרת ברקאי‪" .‬גם עם המחזור השני היו בעיות‪ ,‬כי פתחנו אותו כשמבצע 'צוק איתן' היה‬
‫בעיצומו‪ .‬מתוך ‪ 27‬חניכות‪ ,‬נותרנו עם ‪ ."20‬אבל עם ה‪ 20-‬שנשארו יש לה קשר חזק‪ :‬הן מכנות אותה‬
‫"מיכי" ו"מיכלי"‪ ,‬מחבקות אותה ובעיקר תולות בה מבטים מעריצים‪ .‬ברקאי (‪ ,)31‬ילידת תל אביב‪,‬‬
‫חלמה על קריירה בתקשורת‪ ,‬ולפני גיוסה ניגשה לבחינות לגלי צה"ל‪" .‬עברתי את כל המיונים והגעתי‬
‫לשלב האחרון‪ .‬כשנכנסתי לחדר‪ ,‬שאלו אותי‪' :‬יש לך קשר לרזי?' אמרתי שאין לי קשר‪ ,‬ושם זה נגמר"‪.‬‬
‫מיכל ארמה מכפר תבור‪" :‬גדלתי בחממה‪ .‬כל מה שרציתי‪ ,‬ההורים נתנו לי‪ .‬חייתי בסרט‪ ,‬חשבתי שכל‬
‫בני הנוער בארץ מגיעים מאותה נקודת פתיחה‪ ,‬וכשהגעתי לכאן הבנתי עד כמה זה לא נכון"‬
‫במהלך השירות עברה מיכל קורס מ"כיות ושובצה כמ"כית טירוניות במחנה ‪ - 80‬שיבוץ ששינה את‬
‫חייה‪" .‬כשאמרו לי שאני הולכת להיות מ"כית בנות‪ ,‬בכיתי חודשיים‪ .‬תמיד גורמים לנו לחשוב שכאשר‬
‫נשים נמצאות יחד בלי גברים‪ ,‬אז או שהן מושכות אחת לשנייה בשיער‪ ,‬או שהן מחליקות אחת לשנייה‬
‫את השיער‪ .‬זה תמיד קטסטרופה‪ ,‬ואני לא רציתי להיות שם‪ .‬בדיעבד‪ ,‬זאת הייתה חוויה מאוד חזקה‪.‬‬
‫החיילות שלי היו בנות מדהימות‪ ,‬מוכשרות וחכמות‪ ,‬אבל רובן הגיעו מהפריפריה ‪ -‬אוכלוסייה מוכשלת‪,‬‬
‫עם קושי כלכלי ואתגר חברתי ‪ -‬וכמעט תמיד הן הלכו לתפקידים שלא מיצו את הפוטנציאל שלהן‪ .‬הן‬
‫לא יכלו להביא לידי ביטוי את הכישורים שלהן ולא יכלו להשתחרר מהצבא עם קשרים שיעזרו להן‬
‫להתקדם‪ .‬ראיתי פער גדול בין החברות שלי בתל אביב לבין החיילות שלי‪ ,‬וזה מאוד הציק לי‪ .‬אמרתי‪:‬‬
‫זה לא יכול להיות‪ .‬משהו במערכת לא הגיוני"‪.‬‬
‫לאחר שחרורה מהצבא למדה משפטים באוניברסיטה העברית‪ ,‬סיימה את התואר בהצטיינות והתמחתה‬
‫במשרד יוקרתי‪" .‬הייתי בטוחה שככה אוכל לשנות את העולם‪ ,‬אבל כשקיבלתי את ההסמכה‪ ,‬אמרתי‪:‬‬
‫אין מצב‪ .‬לא ככה משנים את העולם‪ ,‬לא אני לפחות"‪ .‬היא החליטה לעזוב את העיר‪ ,‬זנחה את‬
‫המקצוע ועברה לקיבוץ עין גדי‪ ,‬שם התמנתה כאחראית על תחום החינוך‪" .‬בין היתר‪ ,‬הייתה תחת‬
‫אחריותי פנימייה שקלטה בני נוער מהדרום‪ .‬ראיתי שם את מה שראיתי בצבא עשר שנים קודם לכן‪:‬‬
‫בנות מדהימות‪ ,‬ששוב הולכות לתפקידים שלא ממצים את הפוטנציאל שלהן"‪ .‬רק שהפעם‪ ,‬לעומת‬
‫מה שקרה בצבא‪ ,‬הצליחה לראות גם פתרון‪" .‬הייתה בעין גדי מכינה קדם צבאית לבנים‪' ,‬מלח הארץ'‪,‬‬
‫שפנתה לנוער מאוד מגוון‪ .‬התחלתי לשאול אנשים‪' :‬למה שלא נעשה דבר כזה לבנות?' התשובה שתמיד‬
‫קיבלתי הייתה‪' :‬עזבי‪ ,‬הבנות פחות חשובות‪ ,‬קודם נקדם את הבנים‪ ,‬שהולכים להיות לוחמים'‪ .‬ואז‬
‫התגבשה בי הבנה ברורה שזה התפקיד שלי‪ :‬להקים מכינה כזאת לבנות"‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן עזבה את הקיבוץ במטרה להגשים את החלום שלה‪" .‬כבר כשעברתי לעין גדי‪ ,‬כולם‬
‫הספידו אותי שאשאר רווקה זקנה לנצח נצחים‪ .‬כשהלכתי להקים את המכינה‪ ,‬זה רק התגבר‪ :‬הייתי‬
‫בת ‪ ,30‬עורכת דין שזרקה את התואר לפח‪ ,‬מובטלת‪ ,‬רווקה‪ .‬לכאורה הייתי פני הכישלון‪ ,‬אבל בעיני‬
‫לאט‪-‬לאט גיבשה סביבה חברות שנדבקו בחלום‬
‫עצמי לא היה ספק בכלל בדרך שאני בוחרת"‪.‬‬
‫המכינה והתגייסו למענה‪ .‬עם מעט הכסף שהיה ברשותה‪ ,‬שילמה שכר דירה ונסעה בין בתי ספר‬
‫ברחבי הארץ כדי לאתר בנות למכינה‪" .‬דפקנו על דלתות של בתי ספר ושאלנו‪' :‬אפשר להיכנס לדבר‬
‫עם הבנות שלכן?' ברוב המקרים אמרו לנו לא‪ ,‬אבל במקרים אחרים הסכימו‪ .‬כשנפגשנו עם הבנות‪ ,‬לא‬
‫דיברנו איתן על הצבא או על השירות‪ ,‬אלא על החלומות שלהן‪ .‬כשראינו מישהי שהדבר הזה מדליק‬
‫אותה‪ ,‬אמרנו לה‪' :‬את באה איתנו'‪ .‬ככה אספנו ‪ 22‬חניכות"‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 2013‬היה חלום והיו גם בנות שביקשו להצטרף‪ ,‬אבל כסף לא היה‪ .‬ברקאי החליטה לפנות‬
‫לסוכנות היהודית‪ ,‬ושם נאמר לה שאם תצליח לגייס כסף ממשקיע זר‪ ,‬ייקחו אותה תחת חסותם‪.‬‬
‫"הלכתי לארגון הפילנתרופי 'נשות אריה יהודה' וקיבלתי ממנו סכום התחלתי‪ .‬כשחזרתי עם זה‬
‫לסוכנות‪ ,‬הם כבר הלכו איתי יד ביד"‪.‬‬
‫שחר לכמן מאילנייה‪" :‬העצמה נשית ומנהיגות נשית הן דברים חשובים שחסרים בארץ ‪ -‬בהנהגה‪,‬‬
‫בפעילות ציבורית‪ .‬זה שבממשלה יש רק ארבע נשים‪ ,‬זו תעודת עניות‪ .‬השינוי מתחיל בינינו‪".‬‬
‫סדר היום במכינה הוא מגוון‪ .‬יש הרצאות של אישים שונים‪ ,‬החל מאנשי צבא ועד לנשים בולטות‬
‫‪54‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪55‬‬
‫שהבנות נושאות אליהן עיניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לומדות החניכות ידיעת הארץ ועורכות היכרות עם מושגים‬
‫בסיסיים בכלכלה‪ .‬במכינה מתקיימים גם שיעורי יוגה ("כדי שנתחבר לגוף ולנפש"‪ ,‬מצחקקת ארמה)‪,‬‬
‫אבל הדגש העיקרי ניתן להתנדבות‪ ,‬והבנות לוקחות חלק פעיל בחיי הקהילה באופקים‪" .‬אני מתנדבת‬
‫בגינה הקהילתית בעיר"‪ ,‬מספרת שני שברו מירושלים‪" .‬באופקים אין בית קולנוע‪ ,‬אז פעם אחת הקרנו‬
‫שם סרט‪ ,‬הכנו פופקורן וכמעט כל הילדים בעיר באו להקרנה"‪ .‬חניכות אחרות מתנדבות בבתי ספר‪,‬‬
‫כשלכל אחת יש תלמיד מסוים שאיתו הן שומרות על קשר ועוזרות לו בשיעורי הבית‪" .‬המטרה שלי בסוף‬
‫המכינה הזאת היא לגרום לילד האחד הזה‪ ,‬שאני אחראית עליו‪ ,‬לקום בבוקר עם חיוך"‪ ,‬אומרת ארמה‪ .‬‬
‫למה היה לכן חשוב להגיע לכאן?‬
‫לכמן‪" :‬רציתי לעשות שינוי‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬גם הצבא הוא מקום שלא כל מה שאני רוצה יקרה בו‪ ,‬כך‬
‫שהמכינה היא הכנה טובה"‪.‬‬
‫שני שברו‪" :‬בירושלים‪ ,‬שבה גדלתי‪ ,‬תמיד יש מה לעשות – לטייל‪ ,‬לבלות‪ .‬אף פעם לא משעמם‪ .‬הגעתי‬
‫לאופקים‪ ,‬וגיליתי שאין כאן כלום‪ ,‬אבל זה האתגר‪ :‬יש מכינות שנמצאות בתוך נוף מרהיב‪ ,‬ומהן נוסעים‬
‫במשך שעה להתנדב‪ ,‬ואילו אנחנו רצינו שההתנדבויות יהיו המרכז של המכינה שלנו"‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫על נאות קדומים‬
‫נאות קדומים‪ ‬היא‪ ‬שמורה‪ ‬לאומית של טבע הארץ במקורות‪ ‬ישראל‪ ‬שממוקמת ליד‪ ‬יער בן שמן‪.‬‬
‫נאות קדומים רשומה כחברה בע"מ‪ ‬ללא מטרות רווח‪ ‬והקרקע שלה נמצאת בבעלות מינהל מקרקעי‬
‫ישראל‪ .‬שטח השמורה כולל כ‪ 2,500-‬דונם‪ ‬של גבעות‪ .‬הבוטניקאי וחוקר ארץ‪-‬ישראל‪ ‬נגה הראובני‪ ‬היה‬
‫מהיוזמים העיקריים של הקמת השמורה‪.‬‬
‫החזון אודות השמורה החל כבר בימי‪ ‬העלייה השנייה‪ ‬בשנת‪:1925 ‬‬
‫"‪...‬אם את עצם צלצול דברי הנביאים לא נוכל לשמוע עוד‪ ,‬אבל לראות נוכל מאשר ראו הם ולהריח את‬
‫אשר הריחו‪ ...‬הבה אפוא ונסדר גן צמחי ספרותנו העתיקה‪ ,‬ונלמד לכתוב בו ולקרוא שם מספר הספרים‬
‫ושיר השירים באותיות ובצבעים אשר בהם כתוב ספר הספרים ומקור כל השירים‪"...‬‬
‫(מתוך התכנית "גן הנביאים וחכמי התלמוד"‪ ,‬מאת ד"ר אפרים וחנה הראובני‪)1925 ,‬‬
‫בשנת ‪ ,1964‬לאחר שיחות בין נגה הראובני ודוד בן גוריון‪ ,‬הוקצו ‪ 1,500‬דונם לנאות קדומים‪ .‬במאי‬
‫‪ 1965‬התקיים כנס יסוד של השמורה בבית הנשיא‪ ,‬ובשנת ‪ 1968‬הוחל בהקמת השמורה‪ .‬חלק מעבודות‬
‫הפיתוח בוצעו על ידי קבוצות נוער מתנדב מארצות הברית‪.‬‏‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪57‬‬
‫בשנת תשמ"ד הוענק למפעל נאות קדומים‪ ‬פרס יו"ר הכנסת‪ .‬בשנת תשנ"ד קיבלו הראובני וצוות נאות‬
‫קדומים את‪ ‬פרס ישראל‪ ‬על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה‪:‬‬
‫‪" ‬נאות קדומים – השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל היא תופעה ייחודית המציגה את‬
‫הטבע והחקלאות של ארץ ישראל‪ ,‬כפי שנשזרו ונארגו במורשתנו‪ :‬בתנ"ך‪ ,‬במשנה‪ ,‬בגמרא‪ ,‬במדרשים‬
‫ובמסורת‪ .‬היא מקרבת את בני הארץ ובני התפוצות אל הארץ ואל צמחיה תוך גישור בין ימי המקרא‬
‫והמשנה לימינו אלה"‪ ‬‬
‫(מדברי השופטים שהעניקו לנגה הראובני ולצוות נאות קדומים את פרס ישראל על תרומה מיוחדת‬
‫לחברה ולמדינה)‬
‫הקו המנחה של השמורה היא להציג את הצמחייה‪ ,‬הטבע‪ ‬והחקלאות‪ ‬של‪ ‬ארץ ישראל‪ ‬כפי שהיו‬
‫בתקופת התנ"ך‪ .‬לצד מיני צמחים אופיינים שנשתלו בשמורה ומספר בריכות קטנות‪ ,‬היא כוללת‬
‫גם‪ ‬שחזורים‪ ‬של‪ ‬גת‪ ,‬בית בד‪ ‬ומבנים עתיקים נוספים‪.‬‬
‫נאות קדומים מאפשרת פעילויות רבות במסגרתה‪ .‬מדי‪ ‬קיץ‪ ,‬נערכות‪ ‬קייטנות‪ ‬לילדים‪ .‬היא מציעה‬
‫סיורים לבתי ספר‪ ,‬לקבוצות מאורגנות אחרות‪ ,‬למשפחות ולבודדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לערוך במקום אירועים‬
‫משפחתיים כגון‪ ‬חתונות‪ ‬וימי הולדת‪.‬‬
‫בשמורה קיים מרכז למנהיגות המפעיל סדנאות חוויתיות בטבע לאור המקורות בנושאי מנהיגות‬
‫ופיתוח צוות‪ ,‬סדנאות שטח ועוד‪ .‬מדי שנה מבקרים במרכז למנהיגות מאות קבוצות השייכות למגזר‬
‫העסקי‪ ,‬הציבורי‪ ,‬החינוכי‪ ,‬והצבאי‪.‬‬
‫יום שלישי‪ 7 ,‬ביולי ‪ ,2015‬כ' בתמוז תשע"ה‬
‫מיקום‪ :‬מלון אורכידיאה וסינמטק ת"א‬
‫מוקד היום‪ :‬השפעה‬
‫השאלות המרכזיות ליום זה‪:‬‬
‫‪1.1‬כיצד בני דורות שונים מגיבים לשיטות שונות של השפעה?‬
‫‪2.2‬כיצד מחנכים משפיעים על תלמידיהם תוך שמירה על חופש‬
‫הבחירה של התלמידים?‬
‫‪3.3‬מה הם המאפיינים של מנהיגים בעלי השפעה?‬
‫תכנית היום‪:‬‬
‫‪ 9:00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10:30‬‬
‫‪11:30‬‬
‫‪13:30‬‬
‫‪15:00‬‬
‫‪17:00‬‬
‫‪19:00‬‬
‫‬
‫‪58‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫אסף בנר‪ -‬ממייסדי "במעגלי צדק" ותכנית "חותם"‬
‫זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫זמן עבודה מס' ‪3‬‬
‫ארוחת צהריים‬
‫קפה שותפות‬
‫התארגנות‬
‫ערב סיום בסינמטק ת"א‬
‫(כולל צפייה בסרט "רוק בצבע אדום" ושיחה עם הבימאית)‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪59‬‬
‫השפעה‬
‫מנהיגות משמעותה להאמין במונהגים‪.‬‬
‫הרבנים נתנו פרשנות מדהימה לפסוק בו משה אומר על בני ישראל "והן לא יאמינו לי"‬
‫(שמות‪ ,‬ד'‪" : )1 ,‬הם מאמינים בני מאמינים‪ ,‬אך בסופו של דבר אתה תהיה קטן אמונה"‪ .‬הם‬
‫גם טענו שהסימנים שנתן אלוהים למשה‪ ,‬כאשר ידו הפכה מצורעת (שמות ד'‪ ,‬ו') הייתה‬
‫עונש על שהעלה ספקות לגבי ישראל‪ .‬מנהיג צריך להאמין באנשים אותם הוא מנהיג‪.‬‬
‫יש כאן עיקרון משמעותי‪ .‬היהדות מעדיפה מנהיגות משפיעה על מנהיגות כוחנית‪ .‬למלכים‬
‫היה כוח‪ .‬לנביאים הייתה השפעה ללא כוח בכלל‪ .‬כוח עושה את המנהיג מורם מעם‪.‬‬
‫השפעה מעלה את האנשים מעבר ל'אני' הקודם שלהם‪.‬‬
‫השפעה מכבדת את האדם‪ .‬הכוח שולט באנשים‪.‬‬
‫היהדות‪ ,‬שרואה את כבוד האדם כערך עליון‪ ,‬יותר מכל דת אחרת‪ ,‬היא לכן סקפטית לגבי‬
‫הכוח ומתייחסת בכובד ראש להשפעה‪ .‬ומכאן אחת התובנות המרכזיות בנושא מנהיגות‪:‬‬
‫הדרגה הגבוהה ביותר של מנהיגות היא חינוך‪ .‬הכוח מוליד חסידים‪ ,‬עושי דברו של המנהיג‪.‬‬
‫החינוך יוצר מנהיגים‪.‬‬
‫***‬
‫השאלות המרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד בני דורות שונים מגיבים לשיטות שונות של השפעה?‬
‫‪ .2‬כיצד מחנכים משפיעים על תלמידיהם‪ ,‬תוך שמירה על חופש הבחירה של התלמידים?‬
‫‪ .3‬מה הם המאפיינים של מנהיגים בעלי השפעה?‬
‫"תפקיד המנהיגות היא לייצר מנהיגים נוספים‪,‬‬
‫לא מונהגים נוספים‪( ".‬רלף ניידר)‬
‫דוגמא אישית היא לא מקור ההשפעה העיקרי על אחרים ‪ -‬היא המקור הבלעדי‪.‬‬
‫(אלברט שוויצר)‬
‫להבטיח לילדים התפתחות חופשית‪-‬מותאמת של כושרם הרוחני‪ ,‬להעלות את מלוא כוחותיהם הגנוזים‪,‬‬
‫לחנך ליחס של כבוד לטוב‪ ,‬ליפה ולחופש‪ ...‬הציבור מסר לידך פרא צעיר כדי שתעצב דמותו‪ ,‬ותכשירו‬
‫להיות נוח לעיכול‪ ,‬והוא מחכה – מחכה המדינה‪ ,‬נותן העבודה בעתיד – תובעים‪ ,‬מחכים ועומדים‬
‫על המשמר‪ .‬המדינה תובעת פטריוטיזם ממלכתי‪ ,‬הכנסייה ‪ -‬אמונה כנסייתית‪ ,‬נותן העבודה ‪ -‬יושר‬
‫והגינות‪ ,‬וכולם יחד בינוניות והכנעה‪ .‬את החזק יותר ישברו‪ ,‬את השקט ידרסו‪ ,‬את ההפכפך לפעמים‬
‫ישחדו‪ ,‬בפני המסכן יחסמו תמיד את הדרך‪ ,‬מי? – אף לא אחד – החיים‪...‬‬
‫ַ‬
‫(יאנוש קורצ'אק)‬
‫הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמה‪.‬‬
‫(אלברט אינשטיין)‬
‫תן לאדם דג‪ ,‬הוא ישבע ליום אחד; למד אותו לדוג‪ ,‬הוא ישבע כל חייו‪.‬‬
‫(פתגם‪ ,‬המקור לא ידוע)‬
‫"וַ ּיַ ַעׂש ַל ָּביִ ת ַחּלֹונֵ י ְׁשקֻ ִפים ֲא ֻט ִמים"‬
‫(מלכים א‪ ,‬ו'‪ – 4 ,‬נאמר על שלמה ובית המקדש)‬
‫אֹותם ְר ָחבֹות ִמ ִּב ְפנִ ים וְ ָצרֹות ִמ ַּבחּוץ‪.‬‬
‫עֹוׂשה ָ‬
‫מֹוצא‪ִ ,‬מי ֶׁש ִּב ֵּקׁש ַל ֲעׂשֹות לֹו ַחּלֹונֹות ‪ֶ -‬‬
‫אּת ֵ‬
‫אבין ַה ֵּלוִ י‪ְ :‬‬
‫"ָאמר ַר ִּבי ִ‬
‫ַ‬
‫ׁשֹואבֹות אֹור‪ֲ .‬א ָבל ַחּלֹונֹות ֶׁשל ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש ָהיּו ְר ָחבֹות ִמ ַּבחּוץ וְ ָצרֹות ִמ ִּב ְפנִ ים‪ָ ,‬ל ָּמה? ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ָהאֹור‬
‫ָל ָּמה? ֶׁשּיִ ְהיּו ֲ‬
‫עֹולם‪".‬‬
‫ּומ ִאיר ָל ָ‬
‫יֹוצא ִמ ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש ֵ‬
‫ֵ‬
‫(ילקוט שמעוני מלכים א‪ ,‬רמז קפב)‬
‫"אין לנו מכרות זהב‪ ,‬אין לנו נפט ולא יהלומים‪ .‬ישראל ענייה במשאבי טבע‪ ,‬אבל יש לה ובה פוטנציאל‬
‫אנושי אדיר‪".‬‬
‫(יצחק רבין)‬
‫‪60‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪61‬‬
‫ּוב ְמחֹֹלת‪ .‬וַ ַּת ַען ָל ֶהם ִמ ְריָ ם‪ִׁ :‬שירּו‬
‫יה ְּב ֻת ִּפים ִ‬
‫אח ֶר ָ‬
‫ת‪-‬הּתֹף ְּביָ ָדּה; וַ ֵּת ֶצאןָ ָכל ַהּנָ ִׁשים ֲ‬
‫אהרֹן ֶא ַ‬
‫"וַ ִּת ַּקח ִמ ְריָ ם ַהּנְ ִביאה ֲאחֹות ֲ‬
‫ַלה' ִּכי גָ אֹה ּגָ אה‪ ,‬סּוס וְ ר ְֹכבֹו ָר ָמה ַבּיָ ם‪ ".‬‬
‫אסף בנר ‪ -‬ביוגרפיה‬
‫(שמות פרק טו‪)21-20 ,‬‬
‫"ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות" ‪ -‬מגיד‬
‫הכתוב כשם שאמר משה שירה לאנשים כך אמרה מרים שירה לנשים‪ .‬‬
‫(מכילתא פרשה י)‬
‫"ותען להם מרים ‪ -‬משה אמר שירה לאנשים הוא אומר והם עונין אחריו ומרים אמרה שירה לנשים‪".‬‬
‫(רש"י)‬
‫"ותען להם" ‪ -‬לא לנשים אמרה כך‪ ,‬דאם כן‪ ,‬להן מיבעי ליה‪ ,‬אלא למשה ולבני ישראל‪ .‬‬
‫(ר' צדוק הכהן מלובלין‪ ,‬ספר קומץ המנחה)‬
‫אסף בנר עוסק בסוגיות של צדק חברתי בישראל זה ‪ 12‬שנים‪ .‬הוא שותף להקמתם ולניהולם של‬
‫ארגונים שונים‪ ,‬כולל עמותת שכן טוב שמיישמת את העיקרון הכלכלי של יתרון לגודל כדי לסייע‬
‫בחלוקת מזון לנזקקים בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫אסף היה מנכ"ל ומייסד‪-‬שותף של עמותת במעגלי צדק שאחת מיזמותיה הוא "התו החברתי" – מעין‬
‫'תעודת תקינות' המוענקת ללא תמורה למסעדות ועסקים שונים המכבדים את הזכויות החוקיות של‬
‫עובדיהם ודואגים לנגישות לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬זהו פרויקט המתקיים במקומות שונים בעולם‪.‬‬
‫אסף הוא גם מייסד‪-‬שותף של קרן פסיפס המעניקה סיוע כספי משמעותי לאזרחים ישראלים נזקקים‬
‫כדי לאפשר להם לעשות את הצעד הראשון קדימה ולצאת ממעגל העוני‪.‬‬
‫ב‪ 2009-‬אסף נבחר ל"יזם החברתי של השנה"‪ ,‬תואר המוענק על ידי חברת ארנסט אנד יאנג‪ ,‬ובאותה‬
‫שנה גם הצטרף לג'וינט ישראל‪ .‬כיום אסף הוא מנכ"ל חותם‪ ,‬ארגון הפועל במתכונת של המיזם ‪Teach‬‬
‫‪.for America‬‬
‫אסף נולד בירושלים‪ ,‬והוא בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים‪ ,‬ובעל תואר ‪ MBA‬מהאוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪.‬‬
‫"מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים וכל אחד מהם – קושי אחר‪ ,‬עבודה אחרת‪ ,‬דאגה‬
‫וחשש אחרים‪ .‬מאה ילדים – מאה אנשים‪ ,‬אשר לא "אי פעם"‪ ,‬לא "עדיין לא"‪ ,‬לא "מחר"‪ ,‬אלא כבר‪...‬‬
‫עכשיו‪ ...‬היום – אנשים הם‪ .‬לא עולם קטן‪ ,‬אלא עולם ומלואו‪ ,‬לא פעוטים אלא נשגבים‪ ,‬לא תמימים‪,‬‬
‫כי אם אנושיים – ערכים‪ ,‬יתרונות‪ ,‬מגרעות‪ ,‬נטיות‪ ,‬שאיפות‪".‬‬
‫(יאנוש קורצ'אק)‬
‫‪62‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪63‬‬
‫על תוכנית חותם‬
‫חותם היא יוזמה משותפת של משרד החינוך‪ ,‬ג'וינט ישראל‪" ,‬קרן נעמי" ותנועת "הכל חינוך"‪ .‬חותם‬
‫מבקשת לקדם שוויון ההזדמנויות בחינוך בישראל‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת שכל ילד יוכל לבחור את עתידו בלא‬
‫קשר לרקע ממנו הוא בא‪.‬‬
‫חותם מעניקה לילדים המגיעים מריבוד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬הזדמנות לפגוש מורים צעירים ומוכשרים‪,‬‬
‫אשר יסייעו להם לפתח תחושת מסוגלות‪ ,‬להגיע להישגים חינוכיים ולימודיים משמעותיים‪ ,‬ולזכות‬
‫בהזדמנות שווה לבחור את עתידם‪ .‬חותם עושה זאת‪ ,‬בשלב ראשון‪ ,‬על ידי איתור וגיוס של צעירים‬
‫מצטיינים ומוכשרים‪ ,‬להיות מורים לתקופה של שנתיים לפחות בפריפריה החברתית ו‪/‬או הגיאוגרפית‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬בשלבים הבאים‪ ,‬חותם מכשירה את החותמיסטים להיות מורים ומחנכים ומכינה‬
‫אותם להתמודד עם המשימה המאתגרת העומדת בפניהם‪ .‬חותם משבצת את המורים בבתי הספר‬
‫ומלווה את תהליך קליטתם והשתלבותם במערכת החינוך‪ .‬בהמשך‪ ,‬פועלת חותם לגיבושם של הבוגרים‪,‬‬
‫על ידי בניה משותפת של קהילת שגרירים‪ ,‬המחויבת לפעול לשיפור החינוך בישראל‪.‬‬
‫היעוד‬
‫חותם פועלת ליצור מציאות בה כל ילד בישראל יזכה לחינוך איכותי אשר יאפשר לו לבחור את עתידו‬
‫ללא קשר לרקע ממנו הוא בא‪.‬‬
‫חותם רותמת את הטובים והמתאימים ביותר‪ ,‬אנשים שהחליטו להצטרף לעשייה בשדה החינוך‪,‬‬
‫ומכשירה אותם להיות מורים ומחנכים בפריפריה ובשולי הערים‪.‬‬
‫החותמיסטים מעוררים בתלמידיהם סקרנות ורצון ללמידה וצמיחה‪ ,‬ומעודדים אותם להכיר בכישוריהם‪,‬‬
‫בכישרונם וביכולתם‪.‬‬
‫מורי חותם מתקבלים לתכנית לאחר עמידה בהצלחה בתנאי הקבלה‪ ,‬תהליך מיון ייחודי והתחייבויות‬
‫להשתתפות בתכנית‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬חותם מתחייבת להעמיד לרשות החותמיסטים את התנאים המיטביים למילוי המשימה‬
‫שנטלו על עצמם ומעניקה להם מלגות לימודים‪ ,‬להכשרה וללימודי התואר השני‪.‬‬
‫הניסיון שצברנו בחמש השנים הראשונות‪ ,‬יחד עם הניסיון שנצבר בתכניות מקבילות בעולם‪ ,‬מחזק‬
‫בנו את האמונה כי הקדשת מספר שנים למשימת ההוראה במסגרת חותם‪ ,‬היא צעד ראשון בפיתוח‬
‫הקריירה האישית של החותמיסטים אשר יביאו לשינוי בכיתה בתחילה‪ ,‬ובהמשך ישפיעו על שדה‬
‫החינוך כולו‪.‬‬
‫האתגר‬
‫ישראל היא מדינה מתקדמת ומתפתחת‪ ,‬אולם היא סובלת מאי‪-‬שוויון חמור בתחום חינוך‪ .‬אי‪-‬שוויון‬
‫זה מתבטא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בפערים המשמעותיים בהישגים לימודיים בין תלמידים משכבות סוציו‪-‬‬
‫אקונומיות שונות‪.‬‬
‫נתוני המבחנים הבינלאומיים מראים כי סיכוייהם של תלמידים מרקע חברתי‪-‬כלכלי נמוך להצליח‬
‫בלימודיהם ולהמשיך ללימודים גבוהים‪ ,‬קטנים באופן משמעותי מסיכויי ההצלחה של שכבות‬
‫מבוססות יותר‪ .‬מבחני פיז"ה (‪ )PISA‬לשנת ‪ 2009‬הציבו את ישראל במקום השני בפערים בין עשירים‬
‫ועניים בקרב מדינות ה‪.OECD-‬‬
‫על מנת להתמודד עם מגמה מדאיגה זו‪ ,‬עלינו לשפר את מערכת החינוך בישראל כדי שזו שתספק‬
‫הזדמנות לתלמידים מהשכבות החלשות ביותר להצליח מבחינה אקדמית ולהיחלץ ממעגל העוני‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי מורים מצויינים הם המשתנה המשמעותי ביותר להגדלת סיכויי ההצלחה של‬
‫תלמידים אלה‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו במדינות רבות אחרות‪ ,‬מקצוע ההוראה מצוי במשבר‪ .‬מעט מדי צעירים‬
‫מוכשרים ומצטיינים בוחרים בהוראה כמקצוע וכקריירה‪ .‬חותם פועלת להעלאת קרן מקצוע ההוראה‬
‫ולהבאת צעירים איכותיים וחדורי אידיאולוגיה ומוטיבציה למערכת החינוך‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪65‬‬
‫לורה ביאליס‬
‫עבודותיה של לורה כמפיקה וכבימאית כוללות סרטי תעודה‬
‫העוסקים בנושאים מגוונים‪ ,‬החל מזכויות אדם‪ ,‬עבור באזורי‬
‫סכסוך בעולם וכלה בפרויקטים מסחריים‪ .‬סרטה התיעודי‬
‫רפיוזניק‪ ,‬שקיבל ביקורות אוהדות‪ ,‬עוסק במאבק הבין‪-‬לאומי‬
‫שהתנהל לשחרור אסירי ציון מברית המועצות‪ .‬הסרט יצא‬
‫לאקרנים ב‪ 15-‬ערים ברחבי ארצות הברית‪ ,‬והוקרן גם למעלה‬
‫מ‪ 50 -‬פעם בהקרנות קהילתיות בעולם‪ ,‬כמו גם בארץ‪ ,‬בערוץ‬
‫‪ 1‬וב‪ YES-‬דוקו ‪.‬‬
‫סרטה מבט מהגשר‪ :‬סיפורים מקוסובו הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים "סלאמדנס" ושודר‬
‫בכמה רשתות טלוויזיה באירופה‪ .‬האיחוד האירופי ונאט"ו השתמשו בסרט בקורסי הכנה של צוותים‬
‫שנשלחו לשקם את ההריסות בקוסובו‪.‬‬
‫סרטה ‪ TAK FOR ALT – SURVIVAL OF A HUMAN SPIRIT‬שמספר את סיפורה של ג'ודי מייזל‪ ,‬ניצולת שואה‬
‫ופעילת זכויות אדם‪ ,‬היה הסרט הראשון שזיכה את עבודתה הקולנועית של לורה בחשיפה ברחבי‬
‫ארה"ב‪ .‬הסרט הוקרן בערוץ הטלוויזיה ‪ PBS‬והוכתר על ידי האקדמיה לאמנויות ולמדעי הקולנוע‬
‫[‪ ]AMPAS‬כ"אחד הסרטים הבולטים לשנת ‪ ".1999‬מאות אלפי תלמידי בתי ספר תיכוניים צפו בסרט‬
‫במסגרת תכניות לימוד בנושא השואה‪ ,‬ועד היום מוקרן הסרט מדי שנה בבתי ספר בארה"ב‪.‬‬
‫לורה היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת סנטפורד‪ ,‬ותואר מוסמך באמנויות [‪].M.F.A‬‬
‫מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת דרום קליפורניה‪ .‬היא ילידת קליפורניה‪ ,‬גדלה בלוס‬
‫אנג'לס ובסנטה ברברה‪ ,‬וכיום מתגוררת בתל אביב עם בעלה ובתה‪.‬‬
‫יום רביעי‪ 8 ,‬ביולי ‪ ,2015‬כ"א בתמוז תשע"ה‬
‫מיקום‪ :‬מלון אורכידיאה‪ ,‬ת"א‬
‫מוקד היום‪ :‬אחריות‬
‫השאלות המרכזיות ליום זה‪:‬‬
‫‪ .1‬כלפי מי‪ ,‬ולאילו נושאים‪ ,‬אנו אחראים?‬
‫‪ .2‬כיצד אנו מבטאים את אחריותנו?‬
‫‪ .3‬כיצד ניצור תחושת בעלות ואחריות?‬
‫‪ .4‬כיצד אנו חולקים אחריות עם אחר‪/‬ים?‬
‫תכנית היום‪:‬‬
‫‪ 9:00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪13:30‬‬
‫‪66‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫זמן רכזים‪ -‬מנהיגות בפעולה‬
‫סדנת סיכום‬
‫משוב ופרידה‬
‫להתראות!‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪67‬‬
‫אחריות‬
‫"מושג זה הוא אחד מאותם מושגים שבלעדיהם החיים ריקים ושאיתם החיים קשים‪ .‬ואדם נקרא‬
‫לבחור לו בין השניים אם בריק או בכאב‪ .‬ליטול אחריות זה ליטול כאב ואילו לוותר ולחיות ללא אחריות‬
‫זה לחיות בריק‪.‬‬
‫מנהיגות מתחילה בלקיחת אחריות‪.‬‬
‫ַהשוו בין הפתיח של ספר בראשית לפתיח של שמות‪ .‬הפרקים הראשונים של בראשית‬
‫מספרים על כישלונות של אחריות‪ .‬בעימות עם האל על החטא‪ ,‬אדם מאשים את חוה‪,‬‬
‫וחוה מאשימה את הנחש‪ .‬קין טוען "השומר אחי אנכי?"‪ ,‬ואפילו לנוח "איש צדיק תמים‬
‫היה בדורותיו" לא הייתה כל השפעה על בני דורו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתחילת ספר שמות משה לוקח אחריות‪ .‬כשהוא רואה מצרי מכה איש עברי‪,‬‬
‫הוא מתערב‪ .‬כשהוא רואה שני עברים ניצים‪ ,‬הוא מתערב‪ .‬במדיין‪ ,‬כשהוא רואה רועים‬
‫מתעללים בבנות יתרו – הוא מתערב‪.‬‬
‫משה‪ ,‬עברי שגדל כמצרי‪ ,‬יכול היה להימנע מהעימותים הללו‪ ,‬אבל הוא לא נמנע‪ .‬הוא‬
‫דוגמא ומופת למי שאומר‪ :‬כאשר אני רואה עוול‪ ,‬אם איש לא מוכן לפעול‪ ,‬אני אעשה זאת!‬
‫‪...‬אבל במקום אחד בתנ"ך‪ ,‬בספר בראשית‪ ,‬מוגדרת בו האחריות היטב ולכל דקדוקיה‪ :‬בסיפור יוסף‪.‬‬
‫לאחר שהתגלגל יוסף למצרים ועלה לגדולה‪ ,‬שולח יעקב את בניו למצרים לשבור שבר‪ ,‬אבל יוסף‬
‫תובע מהם להביא בפעם הבאה את האח הצעיר‪ ,‬את בנימין‪ .‬דבר שיעקב לא יסכים לו לעולם‪ .‬שני בנים‬
‫היו לו מאשתו האהובה מרחל‪ .‬יוסף‪ ,‬ש"טרוף טורף"‪ ,‬ובנימין‪ ,‬בן הזקונים שאותו לא ייתן‪ .‬אבל האיש‬
‫המצרי אמר שבלי בנימין לא יקבלו כלום ועליהם לבחור בין בנימין ובין רעב‪ .‬לבסוף קם יהודה ואומר‬
‫לו כך‪" :‬אנוכי אערבנו‪ ,‬מידי תבקשנו‪ ,‬אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך‪ ,‬וחטאתי לפניך כל הימים"‪.‬‬
‫ביטוי זה‪" ,‬אנוכי אערבנו" עומד על השאלה מי האחראי ומה עושה אדם כדי שיהיה לאחראי‪ :‬ובכן‪,‬‬
‫האחראי הוא הערב לדבר; לא בעקיפין ולא באיזה אופן משני‪ ,‬אלא ממש "אנוכי אערבנו "‪.‬למושג‬
‫"אחריות" אין שום מובן אם אינו מהודק היטב למילה "אני"‪ .‬אין אחריות בלי "אני"‪ .‬אחריות מתחילה‬
‫ב"אני"‪ .‬וכשהיא מתחילה כך‪ ,‬שוב איננה סתמית‪ .‬מרגע שאמרת אחריות‪ ,‬גם העולם איננו אדיש עוד‪.‬‬
‫האחריות איננה אפוא נתון טבעי‪ ,‬אלא היא הכרעתו של אדם‪ ,‬היא נובעת מנכונותו לשאת באחריות‪.‬‬
‫כשנמצא אדם לשאת באחריות‪ ,‬יש אחריות‪...‬‬
‫על האחריות‪ /‬ס‪.‬יזהר (מתוך "קריאה לחינוך" ‪)1984‬‬
‫***‬
‫השאלות המרכזיות‪:‬‬
‫היה כפי שהנך – חפש דרך בעצמך – דע את עצמך‪ ,‬לפני שתרצה לדעת את הילדים‪ .‬חשֹוב נא למה אתה‬
‫מוכשר‪ ,‬ואחר כך תבוא לתחֹום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים‪ .‬קודם כל אתה בעצמך‬
‫ילד‪ ,‬ועליך להכיר‪ ,‬לחנך ולהשכיל את עצמך‪ ...‬ההנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם‪,‬‬
‫היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר‪...‬‬
‫‪ .1‬כלפי מי‪ ,‬ולאילו נושאים‪ ,‬אנו אחראים?‬
‫‪ .2‬כיצד אנו מבטאים את אחריותנו?‬
‫‪ .3‬כיצד ניצור תחושת בעלות ואחריות?‬
‫‪ .4‬כיצד אנו חולקים אחריות עם אחרים?‬
‫(יאנוש קורצ'אק)‬
‫"מנהיג שלא מהסס לפני שהוא שולח את אומתו לקרב‪,‬‬
‫איננו מתאים להיות מנהיג‪".‬‬
‫(גולדה מאיר)‬
‫משל יותם‬
‫יכם‪,‬‬
‫ֹאמר ָל ֶהם‪ִׁ ,‬ש ְמעּו ֵא ַלי ַּב ֲע ֵלי ְׁש ֶכם‪ ,‬וְ יִ ְׁש ַמע ֲא ֵל ֶ‬
‫יֹותם‪ ,‬וַ ּיֵ ֶלְך וַ ּיַ ֲעמֹד ְּברֹאׁש ַהר‪ּ-‬גְ ִרזִ ים‪ ,‬וַ ּיִ ָּׂשא קֹולֹו‪ ,‬וַ ּיִ ְק ָרא; וַ ּי ֶ‬
‫ז‪ ‬וַ ּיַ ּגִ דּו ְל ָ‬
‫ֹאמר ָל ֶהם‪ַ ,‬הּזַ יִ ת‪ֶ ,‬ה ֳח ַד ְל ִּתי‬
‫(מ ְל ָכה) ָע ֵלינּו‪ .‬ט‪ ‬וַ ּי ֶ‬
‫ֹאמרּו ַלּזַ יִ ת‪ ,‬מלוכה ָ‬
‫יהם ֶמ ֶלְך; וַ ּי ְ‬
‫ים‪ .‬ח‪ ‬הלֹוְך ָה ְלכּו ָה ֵע ִצים‪ִ ,‬ל ְמׁש ַֹח ֲע ֵל ֶ‬
‫ָ‬
‫ֹלה‬
‫ֱא ִ‬
‫י‪-‬אּת‪ָ ,‬מ ְל ִכי‬
‫ְ‬
‫ֹאמרּו ָה ֵע ִצים‪ַ ,‬ל ְּת ֵאנָ ה‪ְ :‬ל ִכ‬
‫ל‪-‬ה ֵע ִצים‪ .‬י‪ ‬וַ ּי ְ‬
‫נּוע ַע ָ‬
‫ֹלהים וַ ֲאנָ ִׁשים; וְ ָה ַל ְכ ִּתי‪ָ ,‬ל ַ‬
‫ר‪ּ-‬בי יְ ַכ ְּבדּו ֱא ִ‬
‫ת‪ּ-‬ד ְׁשנִ י‪ֲ ,‬א ֶׁש ִ‬
‫ֶא ִ‬
‫ֹאמרּו‬
‫ל‪-‬ה ֵע ִצים‪ .‬יב‪ ‬וַ ּי ְ‬
‫נּוע ַע ָ‬
‫ּטֹובה; וְ ָה ַל ְכ ִּתי‪ָ ,‬ל ַ‬
‫נּוב ִתי ַה ָ‬
‫ת‪ּ-‬ת ָ‬
‫ת‪-‬מ ְת ִקי‪ ,‬וְ ֶא ְ‬
‫ֹאמר ָל ֶהם‪ַ ,‬ה ְּת ֵאנָ ה‪ֶ ,‬ה ֳח ַד ְל ִּתי ֶא ָ‬
‫ָע ֵלינּו‪ .‬יא‪ ‬וַ ּת ֶ‬
‫ֹלהים וַ ֲאנָ ִׁשים;‬
‫ירֹוׁשי‪ַ ,‬ה ְמ ַׂש ֵּמ ַח ֱא ִ‬
‫ת‪ּ-‬ת ִ‬
‫ֹאמר ָל ֶהם‪ַ ,‬הּגֶ ֶפן‪ֶ ,‬ה ֳח ַד ְל ִּתי ֶא ִ‬
‫(מ ְל ִכי) ָע ֵלינּו‪ .‬יג‪ ‬וַ ּת ֶ‬
‫י‪-‬אּת‪ ,‬מלוכי ָ‬
‫ָה ֵע ִצים‪ַ ,‬לּגָ ֶפן‪ְ :‬ל ִכ ְ‬
‫ל‪-‬ה ֵע ִצים‪,‬‬
‫אטד‪ֶ ,‬א ָ‬
‫ֹאמר ָה ָ‬
‫ְך‪-‬ע ֵלינּו‪ .‬טו‪ ‬וַ ּי ֶ‬
‫אּתה‪ְ ,‬מ ָל ָ‬
‫אטד‪ֵ :‬לְך ָ‬
‫ל‪-‬ה ָ‬
‫ל‪-‬ה ֵע ִצים‪ֶ ,‬א ָ‬
‫ֹאמרּו ָכ ָ‬
‫ל‪-‬ה ֵע ִצים‪ .‬יד וַ ּי ְ‬
‫נּוע ַע ָ‬
‫וְ ָה ַל ְכ ִּתי‪ָ ,‬ל ַ‬
‫ת‪-‬ארזֵ י ַה ְּל ָבנֹון‪.‬‬
‫ְ‬
‫ֹאכל ֶא‬
‫אטד‪ ,‬וְ ת ַ‬
‫ן‪-‬ה ָ‬
‫ן‪ּ--‬ת ֵצא ֵאׁש ִמ ָ‬
‫ֵ‬
‫יכם‪ּ ,‬בֹאּו ֲחסּו ְב ִצ ִּלי; וְ ִאם‪-‬איִ‬
‫אּתם מ ְֹׁש ִחים א ִֹתי ְל ֶמ ֶלְך ֲע ֵל ֶ‬
‫ִאם ֶּב ֱא ֶמת ֶ‬
‫שופטים ט'‬
‫‪68‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪69‬‬
‫רבי טרפון אומר‪:‬‬
‫היום קצר והמלאכה מרובה‪ ...‬לא עליך המלאכה לגמור‪ ,‬ולא אתה בן חורין לבטל ממנה‪.‬‬
‫(משנה‪ ,‬מסכת אבות‪ ,‬פרק ב‪ ,‬משנה טו –טז)‬
‫העולם שתק ‪/‬‬
‫אפרים סידון‬
‫והעולם שתק‪ ‬‬
‫כי העולם שותק תמיד‪ ‬‬
‫זה נוח‪ ‬‬
‫זה חוסך מאמץ וכוח‪ ‬‬
‫וזה לא מטריד‪ .‬‬
‫והעולם שתק‪ ‬‬
‫והפנה את מבטו‪ .‬‬
‫אחרים שופכים את הדם –‪ ‬‬
‫ואין זו אחריותו‪ .‬‬
‫הוא בסך הכול עולם‪.‬‬
‫עולם קטן ועסוק‪ .‬‬
‫ושיניחו לו בשקט –‪ ‬‬
‫‪ ‬וסוף פסוק‪...‬‬
‫[‪" ]...‬וְ יָ בֹאּו ְבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ְּבתֹוְך ַהּיָ ם" (שמות יד‪ ,‬טז)‪ .‬כיון שעמדו שבטים לים‪ ,‬זה אומר 'אין אני יורד תחילה‬
‫ּוב ִמ ְר ָמה ֵּבית יִ ְׂש ָר ֵאל" (הושע יב'‪,‬‬
‫"ס ָבבֻ נִ י ְב ַכ ַחׁש ֶא ְפ ַריִ ם ְ‬
‫לים' וזה אומר 'אין אני יורד תחילה לים‪ ,‬שנאמר ְ‬
‫יענִ י‬
‫"הֹוׁש ֵ‬
‫ִ‬
‫א')‪ .‬מתוך שהיו עומדין ומטכסין עצה‪ ,‬קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לים‪ ,‬עליו הכתוב אומר‬
‫ֹלהים ִּכי ָבאּו ַמיִ ם ַעד נָ ֶפׁש" (תהלים סט'‪ ,‬ב'‪)...‬‬
‫ֱא ִ‬
‫מיד אמר המקום למשה‪ :‬ידידי טובעים בים והים סוגר ושונא רודף‪ ,‬ואתה עומד ומרבה בתפילה! אמר‬
‫ַאּתה ָה ֵרם‬
‫"[‪...‬מה ִּת ְצ ַעק ֵא ָלי ַּד ֵּבר ֶאל ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל וְ יִ ָּסעּו] וְ ָ‬
‫ַ‬
‫לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬ומה בידי לעשות? אמר לו‪:‬‬
‫ּוב ָק ֵעהּו]" (שמות יד‪ ,‬טו‪-‬טז)‬
‫ֶאת ַמ ְּטָך [ּונְ ֵטה ֶאת יָ ְדָך ַעל ַהּיָ ם ְ‬
‫מכילתא בשלח‪ ,‬פרשה ה‬
‫הרשות בידיו של המחנך– לטעות בהתנהגותו‪ ,‬שכן נושא הוא באחריות לשגיאות ששגה‪ .‬המחנכים‬
‫המעולים נבדלים מהגרועים רק בשיעור השגיאות ששגו‪ ,‬בשיעור העוולות שגרמו‪ .‬יש שגיאות שמחנך‬
‫טוב שוגה רק פעם אחת‪ ,‬ובהעריכו את עצמו באופן ביקורתי‪ ,‬אינו חוזר עליהן‪.‬‬
‫‪-‬יאנוש קורצ'אק‬
‫‪70‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫מנהיגות יהודית חברתית‪ :‬מחזון למעשה‬