הטרקטור בארגז החול

‫הטרקטור בארגז החול‬
‫סיפר‪ :‬מאיר שלו‬
‫איורים‪:‬יוסי אבולעפיה‬
‫הוצאת עם עובד בע"מ תל אביב‬
‫על הספר‬
‫הספר מספר על הזדקנותו של הדוד אהרון ועל הזדקנותו של הטרקטור שלו‪.‬‬
‫דוד אהרון היה הטרקטוריסט של הכפר במשך שנים רבות‪ .‬אהרון והטרקטור שלו עשו הכול‬
‫ביחד – אהבה רבה שררה בין שניהם‪ .‬עברו שנים‪ ,‬מכונות חדשות ומשוכללות יותר החליפו את‬
‫הטרקטור וגם דוד אהרון ישב בבית וכבר לא יצא לשדה‪ .‬את הטרקטור הניחו בגן שישמש‬
‫לילדים למשחק‪.‬‬
‫לילה אחד קם דוד אהרון‪ ,‬כיוון מחדש את הטרקטור‪ ,‬ובבוקר ראו ילדי הגן טרקטור עובד ומוכן‬
‫לקחת אותם לטיול בשדות הכפר‪ .‬וכך לקח דוד אהרון פעם בשבוע את הילדים הקטנים‬
‫"להראות להם איפה הם חרשו וזרעו ושידדו כשהם היו צעירים‪"...‬‬
‫הפעלות‬
‫הסיפור ו האיורים היפים של יוסי אבולעפיה מספקים אפשרויות לדיון ולפעילויות בתחומים‬
‫שונים‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מקומם של הקשישים בחברה;‬
‫‪‬‬
‫חיי כפר מול העיר – צורות התיישבות שונות בארץ;‬
‫‪‬‬
‫קשר שבין אדם לחפץ;‬
‫‪‬‬
‫בעקבות הציורים ‪:‬פיתוח יכולת התבוננות – ערך מוסף של האיור‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מקומם של הקשישים בחברה‬
‫שאלות לתלמידים בעקבות הסיפור‪:‬‬
‫‪ .1‬מה קרה לטרקטור לאחר הרבה שנים של עבודה?‬
‫‪ .2‬לאן העבירו את הטרקטור הישן?‬
‫‪ .3‬איך‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הרגיש הטרקטור לאחר שהפכו אותו לצעצוע של ילדי הגן?‬
‫‪ .4‬איך‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הרגיש הטרקטור לאחר שדוד אהרון תיקן אותו והוא חזר להוביל ילדים‬
‫בשדות?‬
‫‪ .5‬לפניכם שתי תמונות של דוד אהרון‪ .‬תארו במילים איך נראה דוד אהרון בתמונה‬
‫הראשונה (ציור ‪ )1‬ואיך נראה דוד אהרון בתמונה שניה (ציור ‪(.)2‬לדוגמה‪ :‬מה הוא‬
‫לובש‪ ,‬מה הוא עושה‪ ,‬ההבעה שלו‪ ,‬תנועות הגוף שלו)‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫נסו לחבר כותרת לכל אחת מן התמונות‪.‬‬
‫‪ .7‬ספרו על דברים שאתם אוהבים לעשות עם הסבא והסבתא שלכם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הכפר מול העיר‬
‫הספור מזמן אפשרות לדון בצורות התיישבות שונות בארץ‪ .‬אפשר לבקש מהילדים להביא‬
‫תמונות של מושבים‪ ,‬קיבוצים‪ ,‬עיירות‪ ,‬ערים‪.‬‬
‫כדאי להתחיל את הדיון בתיאור מקום היישוב של ילדי הכיתה ‪.‬‬
‫שאלות לתלמידים‬
‫‪ .1‬היכן גר הדוד אהרון‪ .‬מה מיוחד למקום שבו גר הדוד? ( אתם יכולים להתבונן בתמונות)‬
‫‪ .2‬מה מיוחד במקום שבו אתם גרים ? (עיר ‪ ,‬כפר‪ ,‬מושב‪ ,‬קיבוץ‪ ).....‬תארו אותו‪.‬‬
‫המורה תמלא את הטבלאות ביחד עם הילדים‪ .‬אפשר להוסיף ציורים‪.‬‬
‫טבלה מס ‪1‬‬
‫בכפר אפשר לראות‬
‫בעיר אפשר לראות‬
‫טבלה מס' ‪2‬‬
‫דברים שקשה למצוא בכפר‬
‫‪‬‬
‫דברים שקשה למצוא בעיר‬
‫אילו ערים בארץ אתם מכירים?‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫אילו מושבות בארץ אתם מכירים?‬
‫‪‬‬
‫אילו קיבוצים בארץ אתם מכירים?‬
‫‪‬‬
‫ספרו על צורות התיישבות נוספות שאתם מכירים‪.‬‬
‫משחק עיר‪/‬מושב‪.....‬‬
‫מבוסס על עקרון המשחק "ארץ‪ -‬עיר"‪ .‬אפשר לבקש מן הילדים למנות יישובים בארץ לפי‬
‫אות באל"ף בי"ת שנקבעת באופן אקראי‪.‬‬
‫נוף כפר טיפוסי‪ -‬מתוך הספר‬
‫בתמונה רואים את הדוד אהרון נוסע וחורש בשדות הכפר‪.‬‬
‫התלמידים בהדרכת המורה יבדקו מהם המאפיינים של נוף הכפר‪.‬‬
‫קשר בין אדם לחפץ‬
‫‪ .1‬הטרקטור של דוד אהרון הוא לא רק מכונה אלא גם חבר‪ .‬המורה תשאל בכיתה מה דוד‬
‫אהרון והטרקטור עושים ביחד? אפשר לכתוב יחד על הלוח‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דוד אהרון עושה‬
‫דוד אהרון‬
‫(תארו פעולות בחיי‬
‫והטרקטור עושים‬
‫יום יום)‬
‫ביחד‬
‫‪ .2‬האם אתם יכולים לשער מדוע דוד אהרון והטרקטור היו חברים כל כך טובים?‬
‫‪ .3‬האם גם לכם יש חפץ שאתם אוהבים? ספרו עליו‪ :‬כיצד השגתם אותו? למה הוא‬
‫משמש? כיצד הוא נראה? מדוע אתם אוהבים אותו?‬
‫התבוננות בתמונה ‪-‬דוד אהרון והטרקטור הולכים לישון‬
‫‪‬‬
‫תארו מה אתם רואים בתמונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מי הולך לישון על פי התמונה?‬
‫בעקבות הציורים ‪:‬פיתוח יכולת התבוננות‬
‫האיורים של יוסי אבולעפיה הינם תוספת לסיפור והרחבתו ‪ .‬הציור מרחיב את גבולות‬
‫הסיפור המילולי ויוצר עולם נוסף ובו עוד גיבורים ‪ ,‬כמו הכלב המלווה את דוד אהרון‪ ,‬הבעות‬
‫‪5‬‬
‫הפנים של הטרקטור‪ ,‬הזוג המתגלה לאחר עבודת הקציר של דוד אהרון והטרקטור‪ ,‬ועוד‬
‫ועוד‪.‬‬
‫כדאי להפנות את תשומת לב הילדים לאיורים האלה‪ .‬אפשר לבחור כמעט כל תמונה מן‬
‫הסיפור ולבקש את הילדים לתאר מה רואים בתמונה‪ .‬אחר כך לקרוא בפני הילדים את‬
‫הקטע המילולי הקשור לתמונה ולבקש מהם לומר מה יש בציור שלא נכתב בסיפור‪.‬‬
‫איורים מומלצים לצורך הדיון הזה (העמודים אינם ממוספרים ולכן נתאר את הציור)‪:‬‬
‫דוד אהרון הולך לישון‬
‫הילדים בגן משחקים ליד הטרקטור‬
‫דוד אהרון והטרקטור שעבר שיפוץ מנסים להתניע את הטרקטור‬
‫דוד אהרון והטרקטור מבלים ביחד‪.‬‬
‫לשון‬
‫פירושי מילים‬
‫בספר ישנן לא מעט מילים שאינן בשימוש יום יומי‪ ,‬בעיקר מילים שמתארות עבודות שדה שונות‪.‬‬
‫כדאי לעבור על מילים אלה ולפרשן לילדים ‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬פירושים של מילים – על פי מילון אבן שושן‪:‬‬
‫לגרז –לשמן (בגריז)‬
‫לכסח –כיסוח‪ :‬קיצוץ‪ ,‬כריתת קוצים או עשבים‬
‫מכסחה – מכשיר של גננים לכיסוח דשא‬
‫חרישה‪ :‬פילוח השכבות העליונות של האדמה וביתורן על ידי מחרישה לשם הכשרתן לזריעה‪ ,‬או‬
‫לשם השמדת עשבים רעים‪.‬‬
‫שדד‪-‬לפורר את שכבת הקרקע העליונה‬
‫משדדה‪ -‬מכשיר חקלאי לפרור רגבי האדמה אחרי החרישה‪ ,‬ליישור פני השדה לכיסוי הזרעים‬
‫שנזרעו על פני השדה החרוש‪.‬‬
‫אפשר לחזור עם הילדים על מילים לא מובנות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫חידון מילים‬
‫מה עושים ב‪:‬‬
‫במחרשה _________________(חורשים)‬
‫במשדדה_________________ (משדדים)‬
‫במקצרה__________________ (קוצרים)‬
‫במכסחה__________________(מכסחים)‬
‫באוניה___________________ (מפליגים)‬
‫‪6‬‬
‫ברכבת___________________ (נוסעים)‬
‫במטוס___________________ (טסים)‬
‫על אופניים__________________(רוכבים)‬
‫בגן שעשועים_______________משתעשעים)‬
‫על טרקטורים ומקומם בהתיישבות בארץ אפשר למצוא חומר מעניין‪ ,‬גם לילדים צעירים‪ ,‬באתר‪:‬‬
‫‪http://www.tractor.org.il/‬‬
‫כלי עבודה‬
‫המורה תשאל על שמות של כלי עבודה שונים‪ .‬התלמידים ינסו לשער את פירושיהם על פי‬
‫ההקשר לפעלים מוכרים או על פי ידע אישי‪:‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫מַ בזֶקת (כלי לפיזור מלח ‪ ,‬פלפל וכו')‬
‫מַ גֵּב (כלי לניגוב נוזלים)‬
‫מַ גבֵּ הַ (מכשיר שמרים מכונית)‬
‫מגרסה (כלי שמפורר חומרים)‬
‫ֵּ‬
‫מַ חבֵּ ט (כלי לניקוי שטיחים או למשחק טניס)‬
‫מַ חבֵּ צה(כלי להכנת חמאה)‬
‫מַ חלֵּ ץ (מכשיר לשליפת סוגרים מבקבוק)‬
‫מַ חצֵּ צה (קיסם לשיניים)‬
‫התלמידים יביאו שמות של כלי עבודה נוספים‪ .‬הם יכולים להמציא שמות לכלי עבודה על פי‬
‫פעלים שהם מכירים‪ .‬בכיתות מתקדמות אפשר לדבר על משקלים‪ -‬תבניות משותפות לשמות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תרגילי לשון לכיתות א‪-‬ב‬
‫ִמן ַהכְּ פָ ר אֶ ל ָה ִעיר‪ -‬הבנת הנקרא‬
‫ָּדן ו ְָּדנָּה עָּ זְ בּו אֶ ת הַ כְ פָּ ר וְעָּ ְברּו לָּ גּור בָּ ִעיר הַ גְ דֹולָּ ה‪ .‬הֵּ ם ִמ ְתג ְַעגְ ִעים ְלקֹולֹות הַ חַ ּיֹות ֶשהָּ יּו בַ כְ פָּ ר‪.‬‬
‫ּקֹורא "ב ֶֹּקר טֹוב"!‪ ,‬לַ טלה הַ ּפֹועֶ ה‪ ,‬לַ פרה הַ גֹועָּ ה וְלַ סוס‬
‫הֵּ ם ִמ ְתג ְַעגְ ִעים לַ חמור הַ ּנֹועֵּ ר‪ ,‬לַ תרנגול הַ ֵּ‬
‫הַ ּצֹוהֵּ ל‪.‬‬
‫שֹומ ִעים גַם בָּ ִעיר‬
‫ְ‬
‫ּובכָּל ב ֶֹּקר הֵּ ם‬
‫הֵּ ם ְשמֵּ ִחים כִ י לָּ ְקחּו ִעמָּ ם אֶ ת הַ כלב הַ ּנֹובֵּ חַ וְאֶ ת הֶ חתול הַ ְמיַלֵּ ל‪ְ ,‬‬
‫הַ גְ דֹולָּ ה אֶ ת הַ ציפורים ְמצַ ּיְ צֹות‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‬
‫הַ ִּקיפּו ְבמַ ְעגָּל בַ ִמ ְשּפָּ ִטים הַ בָּ ִאים‪ :‬נָּכֹון אֹו ל ֹּא נָּכֹון‪.‬‬
‫‪ .1‬הַ יְלָּ ִדים עָּ ְברּו ִד ָּירה לַ כְ פָּ ר‪.‬‬
‫נָּכֹון ‪ /‬ל ֹּא נָּכֹון‬
‫‪ .2‬בַ כְ פָּ ר הָּ י ְָּתה ּפָּ ָּרה‪.‬‬
‫נָּכֹון ‪ /‬ל ֹּא נָּכֹון‬
‫‪ .3‬הַ ּיְ לָּ ִדים לָּ ְקחּו ִא ָּתם אֶ ת הַ ּסּוס‪ .‬נָּכֹון ‪ /‬ל ֹּא נָּכֹון‬
‫שֹומ ִעים צִ ּפ ֳִּרים ְמצַ ּיְ צֹות‪ .‬נָּכֹון ‪ /‬ל ֹּא נָּכֹון‬
‫ְ‬
‫‪ .4‬בָּ ִעיר‬
‫‪ .5‬הַ יְלָּ ִדים לָּ ְקחּו ִא ָּתם לָּ ִעיר אֶ ת הַ כֶלֶ ב‪ .‬נָּכֹון ‪ /‬ל ֹּא נָּכֹון‬
‫נָּכֹון ‪ /‬ל ֹּא נָּכֹון‬
‫‪ .6‬הֶ חָּ תּול נִ ְשאַ ר בַ כְ פָּ ר‪.‬‬
‫ַמה הֵ ם הַ ּקֹולֹות?‬
‫ִמ ְתחּו ַקו בֵּ ין בַ עַ ל הַ חַ ּיִ ים ְלבֵּ ין הַ ּקֹול ֶשהּוא מַ ְש ִמיעַ ‪(.‬היעזרו בקטע על דן ודנה)‬
‫טּור א‬
‫טּור ב‬
‫חתול‬
‫נֹועֵּ ר‬
‫תרנגול‬
‫ְמיַלֵּ ל‬
‫טלה‬
‫קֹורא‬
‫ֵּ‬
‫חמור‬
‫נֹובֵּ ח‬
‫‪8‬‬
‫הֵ יכָן הֵ ם ג ִָרים?‬
‫גּורים ְלבַ עַ ל הַ חַ ּיִ ים‪.‬‬
‫‪1‬הַ ְת ִאימּו אֶ ת ְמקֹום הַ ְמ ִ‬
‫הַ ציפור‬
‫ג ָָּּרה בַ ________________‬
‫הַ תרנגול‬
‫שֹוכֵּן בַ _______________‬
‫הָּ ארנב‬
‫גֹורר בַ ______________‬
‫ִמ ְת ֵּ‬
‫הַ צפרדע‬
‫ג ָָּּרה בַ ________________‬
‫הַ חמור‬
‫גָּר בָּ ___________________‬
‫האנשים‬
‫ג ִָּרים בַ ________________‬
‫הַ פרה ג ָָּּרה בָּ __________________‬
‫הכינו‪:‬‬
‫ד"ר רחל עזוז‬
‫ד"ר איה מרבך‬
‫מחברות סדרת ספרי הלימוד "לשון ועוד" בהוצאת רכס‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הציפור גרה בקן; התרנגול בלול; הארנב בשדה; הצפרדע בביצה; החמור באורווה; האנשים בבית; הפרה ברפת‪.‬‬
‫‪9‬‬