קישור למאמר

‫‪1‬‬
‫גיבוש צוות טלמרקטינג‪ -‬מסע לעבר ההצלחה‬
‫"מסע התגליות האמיתי אינו זה שתרים בו אחר מראות חדשים‪ ,‬כי אם זה הנערך דרך‬
‫עיניים חדשות" ‪ -‬מרסל פרוסט‬
‫תקציר‪:‬‬
‫גיבוש הזהות הניהולית של מנהל בדרג הביניים הינה תהליך מורכב המחייב בצד הפנמת‬
‫דרישות התפקיד גם פיתוח של יכולת התמודדות עם ממונים וכפיפים‪ .‬במאמר זה נציג תאור‬
‫מקרה של ייעוץ וליווי מנהלת בדרג ביניים‪ .‬במקביל לאימון האישי הושם דגש גם על פיתוח‬
‫הצוות עליו המנהלת ממונה ועל העלאת תפיסת הערך העצמי של היחידה‪ .‬לאורך התהליך‬
‫נעזרנו רבות במודל ההתפתחותי דינמי לפיתוח צוות של גיורא אילון ‪.‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫" המטרה העיקרית היא לשפר את יכולת הביצועים של המחלקה" הסבירה לנו מנהלת‬
‫ההדרכה של החברה אליה הוזמנו ‪" .‬אני רוצה אותם כמו נמרים"‪ ,‬הגדיר מנהל‬
‫המכירות‪" ,‬ואני רוצה שתהיה כאן תחושה טובה של משפחה" אמרה המנהלת הכפיפה‬
‫לו‪.‬‬
‫שלושה מנהלים‪ ,‬שלוש דעות‪ ,‬שלושה מאוויים‪ .‬כך‪ ,‬כמו מסעות רבים אחרים‪ ,‬החל גם‬
‫המסע אותו הנחינו‪ ,‬כשהוא מלווה ברצון טוב‪,‬חילוקי דעות‪ ,‬מטרה מעורפלת משהו‬
‫ואווירה טעונת חששות מצד המנהלים המעורבים‪.‬‬
‫החברה אליה הגענו למטרת הפרוייקט‪ ,‬חברה בסדר גודל בינוני שעיסוקה בתחום המכירות‬
‫והשירותים‪ ,‬מצויה בתהליך צמיחה מואץ ונלחמת על מעמדה בשוק אגרסיבי‪.‬‬
‫במחלקה המדוברת שפעלה במשך שנים על בסיס עבודה עצמאית של נציגי המכירה‪,‬‬
‫התחלף לאחרונה כל כוח האדם של המחלקה‪ .‬כעת‪ ,‬כשהם ממוקמים במיקום פיזי חדש‬
‫ומרביתם עדיין בשלבי קליטה‪ ,‬הוחלט לגבש צוות שאנשיו ימדדו על תוצאות אישיות‬
‫ומחלקתיות גם יחד‪.‬‬
‫לאחר דיון בין המעורבים‪ -‬מנהל מחלקת המכירות‪ ,‬מנהלת הצוות הכפופה לו ומנהלת‬
‫ההדרכה של החברה‪ ,‬הוגדרה מטרת ההתערבות הייעוצית ‪:‬מתן ייעוץ וליווי אישי למנהלת‬
‫הצוות ובמקביל פעולה לצורך שיפור יכולות המכירה של הצוות וגיבושו‪.‬‬
‫איתור הצרכים‪:‬‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬מעבר למטרה של הבנת העמדות השונות והצרכים של המשתתפים בתהליך‪,‬‬
‫היה חשוב לנו להוריד את רמת החרדה‪ ,‬לגייס את המשתתפים וליצור מחוייבות לתהליך‪.‬‬
‫כבר בדקות הראשונות עם מנהל מחלקת המכירות ומנהלת הצוות היה ברור לעין כי לפנינו‬
‫אנשים שונים זה מזו בתכלית השינוי‪ .‬מנהל מחלקת המכירות‪ -‬תוסס‪ ,‬זיק ממזרי בעיניו‬
‫ושפת גופו משדרת חוסר סבלנות ורצון לפעולה‪ .‬מנהלת הצוות‪ -‬חמה‪ ,‬אימהית‪ ,‬מטופחת‬
‫וזקוקה לחיזוקים מתמשכים לגבי פעולותיה‪ .‬האמירות שעלו בשיחות האישיות חיזקו את‬
‫התחושה והעידו על סתירות בהתנהלות ועל פערים לא מבוטלים לא רק בתפיסת המצב אלא‬
‫בתפיסת העולם‪ .‬בעוד המנהל הסיט את נושא יחסי האנוש לשוליים‪ ,‬חש שאנשים לא‬
‫מתפקדים ברמה המצופה ועמד על מסר של "עבודה לפי מדדים" ו‪" -‬מי שלא יביא תוצאות‬
‫יעוף"‪ ,‬דיברה המנהלת הכפופה לו על הצורך שלה בתמיכה רגשית מצד המנהל ועל רצונה‬
‫לקבל עזרה בניהול סדר היום מחד‪ ,‬ומאידך‪,‬על הרצון להגדלת האוטונומיות שלה מול המנהל‬
‫הדומיננטי כל כך‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מהראיונות האישיים עם נציגי המחלקה עלתה תמונה של אנשים צעירים‪ ,‬חסרי ניסיון בתחום‬
‫וחסרי בטחון במעמדם‪ .‬יחסם למנהלת‪ ,‬יחס של הערכה וחיבה‪ ,‬היה מהול בתחושה מרירה‬
‫שכוונה בעיקר כלפי הארגון‪ .‬כולם כאחד הדגישו שמעמדם בארגון נתפס כ" נחות" וכי היו‬
‫רוצים לחוש שהם צוות מוערך‪ .‬בנוסף עלתה תחושה של בלבול ומתח על רקע ממשקים‬
‫מעורפלים‪ ,‬חילופין תמידיים בכוח אדם במחלקה ו "דברים שנופלים בין הכסאות" ופוגעים‬
‫ביכולת השגת היעדים ‪.‬‬
‫הצעתנו‪:‬‬
‫על רקע האבחון התגבשה תובנה כי על הפרק עומדת לא רק סוגיית אופן התפקוד‬
‫המחלקתי‪ ,‬אלא גם‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬יכולת העבודה המשותפת של המנהלים‪ .‬הבנו כי לפנינו‬
‫צמד מנהלים המאופיין בתפקידים א‪ -‬פורמליים שונים ) ‪.(Belbin 2003‬‬
‫המנהל ‪ -Shaper-‬מאופיין בדינמיות רבה‪ ,‬בעל דחף חזק להישגים ולהתקדמות‪ ,‬יודע‬
‫להניע ולהוביל אחרים לפעולה‪ .‬אסרטיבי‪ ,‬עקשן ותחרותי מאוד ונוטה לאבד עניין במהירות‪.‬‬
‫המנהלת ‪ - Team Worker -‬מסתדרת היטב עם הצוות‪ ,‬דואגת לאחרים מתקשה לעתים‬
‫לקבל החלטות שעלולות לעורר קונפליקט ולהגיב בעתות משבר‪.‬‬
‫מאחר וליחסים בין שני המנהלים השפעה מכרעת על תפקוד המחלקה‪ ,‬והיות והמנדט‬
‫שקבלנו לא כלל עבודה אישית עם מנהל מחלקת המכירות‪ ,‬מיקדנו את ליבת התכנית בשני‬
‫מוקדים‪:‬‬
‫‪ .1‬עיצוב סגנון הניהול של המנהלת והעצמתה‪:‬‬
‫נראה היה כי בשלב הראשון נכון יהיה לבחון לעומקן את משמעויות הגדרת תפקיד מנהלת‬
‫הצוות‪ ,‬גבולות האחריות והסמכות מתוך תאום ציפיות עם מנהל מחלקת המכירות הממונה‬
‫עליה ‪.‬‬
‫השלב השני ימוקד בהקניית כלים לסגנון ניהול משימתי ומאתגר צוות וליצירת תאום בין‬
‫המנהלת לצוות כנגזרת של יעדים‪.‬‬
‫הייעוץ ינוהל כ" ייעוץ ממוקד פתרון" תוך מיקוד בפתרונות ולא בבעיות ותוך הבנה כי‬
‫המשאבים הקיימים הם אלו שמתווים את המסגרת‪.‬‬
‫‪ .2‬בניית צוות‪:‬‬
‫גיבוש הצוות והדרכתו כך שהאנשים בו ילמדו לפעול בסינרגיה לשם השגת תוצאות גבוהות‬
‫יותר מהקיימות‪ .‬הקריטריונים המנחים בבחירת חברי הצוות יגובשו ע"י המנהלת והיועצים‪.‬‬
‫הדרך‪:‬‬
‫הוחלט כי שני צירים‪ -‬אישי וקבוצתי – ילוו אותנו כחוט השני לאורך התהליך ויבואו לידי ביטוי‬
‫בעיצובו של כל אחד מהמפגשים המתוכננים ‪ .‬בהתאם תוכנן אופי המפגשים כך שיתקיימו‬
‫בכל אחד מהם‪:‬‬
‫‪ .1‬פגישות ייעוץ מרובעות‪ -‬שני מנהלים ‪/‬שני יועצים בפגישה מקדימה או סוגרת לכל‬
‫יום פעילות‪ .‬הרציונל מאחורי מפגשים אלו הוא ביצירת "זירה מוגנת"‪ ,‬מקום בו יוכלו‬
‫שני המנהלים להתאמן על דפוסי תקשורת שונים‪" ,‬לאוורר" רגשות ולבדוק כיצד‬
‫נתפסת ההתקדמות בעיני כל אחד לחוד ושניהם ביחד‪.‬‬
‫‪ .2‬פגישות אימון אישיות למנהלת כשהמטרה העיקרית הינה העצמה ומתן כלים נוספים‬
‫לניהול אפקטיבי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .3‬סדנאות לצוות –המטרה הכפולה הינה שיפור הכישורים בצד יצירה של יחסי אמון‬
‫ומנגנוני תקשורת אשר יאפשרו לצוות לתפקד כקבוצת עבודה מכוונת יעדים‪.‬‬
‫רציונל לתהליך‪:‬‬
‫בגיבוש רציונל הפעולה נעזרנו במודל ההתפתחותי דינמי לפיתוח צוות של גיורא אילון‪.‬‬
‫המודל מבוסס על שני מימדים המשפיעים על עבודת הצוות ‪ .‬שני מימדים שתלות קיימת‬
‫בינהם‪ -‬מימד המשימה ומימד מערכת היחסים‪ .‬על פי המודל‪ ,‬בכל שלב יש סוגיה‬
‫מרכזית המאפיינת את הצוות‪ .‬בעוד איכות היחסים האישיים בין חברי הצוות משפיעה‬
‫על היכולת לבצע את המשימה בהצלחה משפיע אופן חלוקת העבודה והתפקידים על‬
‫מערכת היחסים בצוות‪.‬‬
‫שלבי המודל‪:‬‬
‫א‪ .‬גישוש‪-‬מאפייני השלב הם הסתגלות למשימה ותלות לגבי היחסים‬
‫ב‪ .‬התמודדות‪-‬מאפייני השלב הינם ארגון העבודה והתמודדות עם קונפליקט‬
‫ג‪ .‬גיבוש‪ -‬שלב המאופיין ע"י זרימת מידע ולכידות‬
‫ד‪ .‬עבודת צוות‪ -‬שלב המאופיין ע"י פתרון בעיות במימד המשימה ותלות הדדית‬
‫כנגזרת מהמודל התמקדנו במפגשים עם הצוות הן בציר המשימה והן בציר היחסים תוך‬
‫דגש על שילוב התכנים המתאימים לכל שלב‪ .‬על מנת לקדם במקביל גם את סגנון‬
‫הניהול של מנהלת הצוות‪ ,‬החלטנו לפעול בכל שלב בשלושה מעגלים משיקים ‪ -‬מעגל‬
‫העבודה האישית‪ ,‬מעגל הפעילות הקבוצתית‪/‬צוותית ומעגל של עבודה בין אישית‪.‬‬
‫שלב א'‪" -‬גישוש" ‪ -‬שלושה מעגלי עבודה ביום המפגש הראשון‪:‬‬
‫"אנו מאמינים כי יש ביכולתנו לשנות בכוח מאוויינו את הדברים הסובבים אותנו‪ ,‬אנו‬
‫מאמינים בכך משום שאיננו מוצאים שום פתרון רצוי אחר‪ /.‬מרסל פרוסט‬
‫מעגל א'‪ -‬שני מנהלים‪/‬שני יועצים ‪ -‬יצירת "זירת דיבור"‪:‬‬
‫למפגש זה יוחדו שתי מטרות‪:‬‬
‫מטרה מוצהרת‪ -‬דיון לגבי טיב סגנון הניהול הרצוי ואופי ממשקי העבודה בין המנהלים‬
‫מטרה ברובד הסמוי – פתיחת "זירת דיבור" אשר תאפשר למנהלת להשמיע את קולה‬
‫ותכוון את המנהל הממונה להיות קשוב לתכנים המטרידים אותה‪.‬‬
‫רגעים ספורים מתחילתו של המפגש וכבר היה ניתן לזהות את דפוס ההתנהלות המייחד את‬
‫האינטראקציה בין שני המנהלים‪ .‬המנהל החלטי‪ ,‬מציב עובדות‪ ,‬מסתובב בכסאו ומשדר‬
‫לחדר "אין לי זמן לשטויות"‪ ,‬בעוד המנהלת משתדלת לרגע קט לעמוד על שלה אבל‬
‫מתקפלת במהירות מתוך רצון שלא להכעיס‪ .‬הפער בין הדיבור הגלוי לסמוי הלך והתעצם‪,‬‬
‫נקודות מהותיות שהעלתה המנהלת בשיחה אישית מקדימה נותרו כרגע מושתקות ותוקפנות‬
‫מוסווה באה לידי ביטוי כשהמנהל הלם באגרופו על השולחן להמחשת דבריו ואף קם על‬
‫רגליו‪ .‬ניסיוננו לשקף את הדפוס המצטייר רק העמיק את אוירת המחנק המתוח בחדר ‪.‬‬
‫מאחר והיה ברור כי ה"זירה" עדיין אינה מקנה למשתתפים בה את הבטחון הדרוש לטיפול‬
‫ברובד הסמוי‪ ,‬החלטנו להעביר בשלב זה את משקל ההתמודדות לעבר המטרה המוצהרת‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬כאשר על הפרק עמדו עניינים "ניטרליים" כגון טקטיקות ניהול וסגנון‪,‬דרכי מדידה‬
‫רצויות‪ ,‬מה "עובד" ומה "לא עובד"‪ ,‬השתחררה האוירה‪ .‬המנהל ‪ ,‬מצוי שוב על קרקע‬
‫מוכרת‪" ,‬זרק" בדיחות ושניהם הגיעו לכאורה להחלטות מוסכמות בנוגע לדרך ההתנהלות‬
‫הרצויה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מעגל ב'‪ -‬מנהלת‪/‬יועץ ‪" -‬תסכול"‪:‬‬
‫ביציאה מהפגישה המרובעת נפרדנו ממנהל מחלקת המכירות והתפצלנו לשתי קבוצות –‬
‫מנהלת הצוות‪/‬יועץ‪ ,‬צוות‪/‬יועץ‪.‬‬
‫בארבע עיניים קל היה למנהלת לחשוף את עוצמת התסכול שנבנה בה במהלך הפגישה‬
‫שחלפה‪ .‬עיניים דומעות ואמירות כגון ‪ ":‬הוא לא ישתנה לעולם"‪" ,‬הוא לא מסוגל להקדיש לי‬
‫זמן"‪" ,‬אני זקוקה להכוונה שלו כדי לנהל טוב אבל לא רוצה שיתערב כל הזמן"‪" ,‬הוא נותן‬
‫הנחיות לצוות ועוקף אותי"‪ ,‬הבהירו כי ללא מתן מענה לבעיית היחסים והתקשורת בין‬
‫המנהלים לא נוכל להתקדם‪.‬‬
‫בהתחשב בצורך הכפול שביטאה המנהלת‪ -‬מצד אחד הרצון להתמודד טוב יותר עם המנהל‬
‫הדומיננטי ומצד שני להיות מנהלת החלטית כלפי אנשי הצוות שלה‪ ,‬החל תהליך האימון‬
‫האישי בהבהרת החשיבות של מיקוד על היכולות האישיות והעצמתן ‪.‬‬
‫מעגל ג'‪ -‬צוות‪/‬יועץ‪/‬מנהלת צוות – "אמון ומחוייבות"‪:‬‬
‫קשה היה לראות צוות בקבוצה הקטנה שישבה מולנו‪ .‬הקבוצה מנתה שני חברים "ותיקים"‬
‫שהחלו עבודתם לפני חודשים ספורים ושני חברים חדשים‪ .‬לא הופתענו לגלות תאימות‬
‫גבוהה להגדרות השלב הראשון במודל של אילון‪ ,‬שלב המאופיין בצורך בהסתגלות במימד‬
‫המשימה ובתלות במימד היחסים‪ .‬ניתן היה להבחין עד כמה שקוע כל אחד מחברי הצוות‬
‫בעצמו ובניסיון למצוא חן וכמה בולט חוסר ההעזה להביע אמירה אישית‪ .‬מטרתנו בשלב זה‬
‫הייתה לוודא התארגנות ובנייה‪ ,‬להבהיר מה אנחנו עושים כאן‪ ,‬ליצור תיאום ציפיות ולדאוג‬
‫לכינון מנגנוני תקשורת ‪.‬על מנת לאפשר הפשרה והצטרפות לתהליך נפתחה הסדנא בדיון‬
‫ודיאלוג ) קורט לוין( סביב בירור סוגיית המחוייבות האישית והצוותית‪ .‬כל משתתף התבקש‬
‫לתת מענה לשתי שאלות‪ :‬מהי המחויבות האישית שלך? מהי המחויבות הצוותית שלך?‬
‫לאחר הגדרת המחוייבות התחייב כל משתתף לדרך קונקרטית בה יינתן ביטוי התנהגותי‬
‫למחוייבותו )למשל‪" :‬מתחייב לדייק תמיד בזמנים"‪" ,‬מתחייבת להעמיק בחומר"‪ .(...‬בהמשך‬
‫היום נתבקשו המשתתפים לכתוב מה ציפיותיהם מעצמם‪ ,‬מהצוות ומהמנהלת‪.‬‬
‫בשלב זה הצטרפו מנהלת הצוות והיועץ הנוסף ליושבים בחדר ו"שרביט הניצוח" הועבר לידי‬
‫המנהלת אשר פתחה בדיון שמטרתו תאום הדדי של ציפיות והבהרה של מטרות הצוות‪.‬‬
‫שלב ב'‪" -‬התמודדות" ‪ -‬יום המפגש השני‪.. -‬כשמעגל אחד חסר‪:...‬‬
‫"אנו עושים דברים שאיננו מתכוונים לעשותם‪ ,‬אנו אומרים דברים שאיננו מתכוונים‬
‫לאומרם‪ ,‬ואנחנו לא עושים דברים שעלינו לעשותם "‪ /‬טולסטוי‪,‬מלחמה ושלום‬
‫מעגל א'‪ -‬מנהלת‪/‬שני יועצים – "המקום הריק"‪:‬‬
‫הנושא המהותי בו הייתה אמורה הפגישה להתמקד היה בחינת אופיו של המרחב שיוצר‬
‫המנהל עבור המנהלת הכפיפה לו והשפעתו על סגנון ניהול שלה‪ .‬אולם‪ ,‬באותו הבוקר‬
‫ציפתה לנו הפתעה‪ -‬מנהל מחלקת המכירות החליט לקיים פגישות בשטח ולכן נעדר‬
‫מהפגישה‪.‬‬
‫מעניין היה לראות את כוחו של ה"מקום הריק"‪ .‬לא זו בלבד שלא נותר ריק‪ ,‬אלא אף שאב‬
‫אליו בתוך רגעים ספורים את תחושות העלבון של המנהלת‪ .‬ממליצת יושר הפכה במהירות‬
‫למאשימה ונעלבת‪ ,‬הבהירה כי ברור לה שהמנהל מזלזל בה ובתהליך וכי זהו המשך ישיר‬
‫לאי קיומן של ההחלטות המשותפות שהתקבלו בפגישה הקודמת‪.‬‬
‫הסיטואציה הלא צפויה מיקדה את תשומת ליבנו בבעיה בה נתקלנו זה מכבר‪ -‬בעיית‬
‫המסוגלות וסוגיית האוטונומיה הניהולית של המנהלת כפי שנתפסת על ידה‪ .‬לאחר "שיחרור‬
‫קיטור" הוחלט לעבור לפעילות במעגל אינטימי יותר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מעגל ב'‪ -‬מנהלת‪/‬יועץ – "צעד קטן לאדם‪:"....‬‬
‫בהמשך למפגש הבוקר ולתכנים שעלו בו‪ ,‬התמקדה עבודת האימון בחיזוק הביטחון העצמי‬
‫של המנהלת תוך הכוונה למיקוד בפתרונות ולא בבעיות‪ .‬למעשה‪ ,‬בשלב זה קל היה לזהות‬
‫כי האינטראקציה עם המנהלת מותירה חוויה דומה לזו עליה סיפר מנהל מחלקת המכירות‪-‬‬
‫חוויה של הצפה בהרבה אמוציות ומלל המלווה רק במעט מסקנות אופרטיביות ובחוסר כמעט‬
‫מוחלט של מימוש‪ .‬מעניין לציין כי בשלב זה טרם ידענו כי תחושה זו עתידה ללוות אותנו‬
‫לאורך התהליך כולו ושהיחלשותה של התחושה תשמש לנו בעתיד סמן ברור להתקדמות‪.‬‬
‫כשהגישה של "יעוץ ממוקד פתרון" )‪ (Sklare/1997‬עומדת לנגד היועץ‪ ,‬הונחתה המנהלת‬
‫תוך הקפדה על שני עקרונות‬
‫‪Small changes lead to larger ones .1‬‬
‫‪“Focus on the present and the future” .2‬‬
‫כפועל נובע מכך‪ ,‬הצעד הראשון בדרך ליציאה מפרדיגמת "חוסר האונים" התמקד באיתור‬
‫נקודות הצלחה בהווה ובעבודה על חיזוק יכולתה לשחזר את הגורמים להצלחה‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫לאחר הבנת מנגנון התקשורת ה"מעורפלת " משהו שמקרינה המנהלת‪ ,‬התחייבה זו לקחת‬
‫על עצמה כמטלה להקפיד על "שימת גבולות" כלפי הממונה עליה וכלפי הכפיפים‪.‬‬
‫מעגל ג'‪ -‬צוות‪/‬יועץ‪/‬מנהלת – "קריאת תיגר"‪:‬‬
‫שלב ב' במודל של אילון התגשם באותו הבוקר לנגד עינינו עם קריאת תיגר נמרצת מצד שני‬
‫חברי צוות על המנהלת ועלינו גם יחד‪ .‬מוקד ההתנסות החווייתית שתכננו עבור הצוות היה‬
‫עבודה על הרובד הגלוי של מימד המשימה וכלל מתן כלים לשיפור תהליך המכירה‪ ,‬מדדי‬
‫ביצוע וטכניקות משחקיות שמטרתן העצמת יכולת ההתמודדות עם טיפוסי לקוחות‪.‬‬
‫כבר בסימולציה הראשונה עומעמה תחושת ה"משחק" ע"י חיוכים אירוניים של חברי הצוות‪,‬‬
‫אנרגיות חזקות שמשכו ליציאה ממיקוד‪ ,‬העברת ביקורת שיפוטית על דרכי ההתנהלות של‬
‫האחרים והתפרצויות זה לדברי זה‪.‬‬
‫"נו באמת‪" ,"...‬אני כבר יודעת איך‪" ,"...‬בואו נראה אתכם מדגימים לנו"‪ ...‬ועוד אמירות של‬
‫חברי הצוות בשעת ביצוע הסימולציות‪ ,‬יצרו תחושת מתח בחדר‪ .‬התחושה התעצמה עוד‬
‫יותר כשקונפליקטים בין צוותיים‪ ,‬סמויים ברובם‪ ,‬הכתיבו את הטון‪ .‬כעת ניתן היה לראות‬
‫בבירור הן את ההיררכיה הפנימית בקבוצה והן את דפוסי ההתנהגות ‪ -‬מי דומיננטי‪ ,‬מי נחבא‬
‫אל הכלים ומי היה רוצה להתבטא אך אינו מעז )‪ .( schein‬לאיש מאיתנו לא היה ספק‪-‬‬
‫הגענו לשלב המכונה "התמודדות"‪.‬‬
‫הפסקה קצרה וחזרה לחדר הפגישה את הצוות עם ‪ setting‬שונה‪ .‬השולחנות שאפשרו‬
‫קודם לכן ישיבה בשורה חזיתית ‪,‬סודרו כעת בצורת ח' ו"צעצועים " שונים פוזרו בחדר‪.‬‬
‫השינוי המרכזי נגע להנחיה‪ .‬בדומה ליום הסדנא הקודם‪ ,‬העברנו )בתאום ולאחר הכנה( את‬
‫ניהול הסדנא למנהלת מתוך מטרה כפולה‪:‬‬
‫‪ .1‬לאפשר למנהלת לנתב את האנרגיה שבחדר ולהתמודד עם קריאת התגר שעלתה‬
‫בחציו הראשון של המפגש‬
‫‪ .2‬לחדד לכל אחד בצוות את תחושת ה"מיקוד הפנימי" והאחריות האישית ולחבר בין‬
‫תכני הסדנא לתכנים עימם הם מתמודדים ביום יום‪.‬‬
‫המשחק בו בחרה המנהלת לפתוח את ההנחיה היה "משחק הטבעות"‪ .‬על כל משתתף‬
‫בתורו היה לומר כמה נקודות להערכתו יוכל לקלוע‪ ,‬ואז לבחור היכן יעמוד ומאיזו תנוחה‬
‫ישליך את הטבעות שברשותו כך שרבות ככל האפשר יושחלו על המוט‪.‬‬
‫ההתנסות יצרה סערה בחדר‪ -‬מתגובות נבוכות )"נו‪..‬מה אנחנו ילדים ?"‪ (...‬חל בתוך כמה‬
‫רגעים מעבר לתגובות נלהבות‪ ,‬צהלות צחוק ורצון לנצח‪.‬‬
‫הדיון שהתקיים לאחר מכן נפתח באווירה חיובית ומכילה‪ -‬כל משתתף ניתח את סגנון‬
‫התנהגותו ובחן האם וכיצד דומה הסגנון לזה שהוא מפעיל ביום יום‪ .‬לאחר מכן קיבלו‬
‫החברים בצוות משוב מהמנהלת‪ .‬ניתן היה לחוש בבירור כי מתוך המשחק צצה נכונות לקבל‬
‫משוב בונה ותובנה לגבי היכולות הטמונות בכל אחד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שלב ג'‪" -‬גיבוש" ‪ -‬שני מעגלי עבודה ביום המפגש השלישי‪:‬‬
‫" על מנת שצוות יגיע לפוטנציאל הטמון בו‪ ,‬על כל משתתף להיות נכון להכפיף את‬
‫מטרותיו האישיות לטובת הצוות"‪ /‬בוב וילקינסון‬
‫מעגל א'‪ -‬מנהלת‪/‬יועץ‪" -‬אם אין אני לי מי לי‪"...‬‬
‫מאחר והפעם ידענו מראש על כוונתו של המנהל להעדר מהפגישה‪,‬‬
‫נפתח היום ב"דילוג" על מעגל העבודה "מרובע המשתתפים" והעבודה החלה במפגש‬
‫בארבע עיניים‪ .‬המנהלת דיווחה על תחושת הישג והתקדמות‪ .‬היא סיפרה על מצבים‬
‫ספציפיים בהם עמדה על שלה מול מנהל מחלקת המכירות ועל יוזמה שהציעה לאחר‬
‫התלבטויות רבות ואשר התקבלה בברכה‪ .‬בעיניים בורקות אמרה כי החוויה שלה הופכת‬
‫להיות טובה יותר‪" .‬היום הבהרתי לצוות שמעתה ואילך אני מצפה ליותר מיקוד ומשמעת‬
‫בזמן העבודה‪ .‬חסל סדר שיחות בטלות"‪ ,‬אמרה וציינה כי היא חשה שהיא מקרינה גם כלפי‬
‫הצוות תחושה חזקה יותר של סמכות‪ .‬לאור ההתקדמות הוחלט להקדיש את המפגש‬
‫ליכולות מתן משוב‪ .‬לאחר עבודה על ה"תיאוריה" זינקה המנהלת למים‪ -‬כשהיא מצויידת‬
‫בדף תצפית מובנה עברה לחדר הצוות שם ביצעה תצפית על כל אחד מחברי הצוות‪ .‬לאחר‬
‫מכן שבה לחדר הישיבות‪ ,‬שם המתין היועץ‪ .‬כעת הוזמן כל אחד מחברי הצוות בתורו‬
‫לפגישת משוב עם המנהלת כשהיועץ משמש כצופה שקט‪ .‬עם סיום המשובים ולאחר שכל‬
‫חברי הצוות חזרו לעבודתם‪ ,‬קיבלה מנהלת משוב מהיועץ על המשובים שנתנה‪ .‬התחושה‬
‫עליה דיווחה בתום הפגישה הייתה שהכלי שבידיה הינו כעת אפקטיבי יותר וכי היא מאמינה‬
‫שתוכל לעשות בו שימוש ניהולי יעיל מבעבר‪.‬‬
‫מעגל ב'‪ -‬צוות‪/‬יועץ‪/‬מנהלת‪" -‬טובת הצוות"‬
‫אווירה של ביטחון והנאה קידמה אותנו עם כניסתנו לחדר‪ .‬צוות נינוח )ולעיתים נינוח מדי(‪,‬‬
‫בדיחות‪ ,‬התייחסות אמפטית והחלפת מידע אפשרו קידום התהליך תוך כדי "שחרור חבל"‬
‫מצד המנהלת‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬ציינו החברים כי הם חשים כעת שמסגרת הפעילות ברורה‬
‫יותר‪,‬שהמנהלת מנווטת אותם באופן שמקל על ההתמודדות וכי הם מרגישים שהם אכן‬
‫מהווים חלק חשוב בארגון ואף מקבלים על כך משובים חיוביים ממנהל המכירות‪ .‬חלק הארי‬
‫של הפגישה נוצל לליבון בעיות בהם נתקלים החברים מדי יום‪ ,‬דיון בקונפליקטים ובחוויות של‬
‫כשלים‪ ,‬ולמידה ממאגר מהניסיון שהצטבר בקבוצה‪ .‬לקראת חלקו האחרון של היום‪ ,‬על פי‬
‫בקשת הצוות‪ ,‬עברנו לעבוד על נושא ניהול הזמן‪ ,‬נושא שהצוות חש שהוא זקוק לשפר‪.‬‬
‫מניעת בזבזני זמן‪ ,‬חיזוק שגרת התנהלות על פי סדרי עדיפויות‪ ,‬עמידה בסידור השבועי‬
‫ובמטלות ) גם לוגיסטיות( ‪ ,‬כל אלו זכו להתייחסות ולעבודה בדגש אישי וקבוצתי‪.‬‬
‫שלב ד'‪" -‬עבודת צוות" ‪ -‬שני מעגלי סיום במפגש הרביעי‪:‬‬
‫"אינני מאמין במוטיבציה של צוות‪ .‬אני מאמין בצורך להכין את הצוות כך שיידע שיש לו‬
‫את הבטחון הדרוש כשהוא עולה למגרש ויהיה מוכן לתת משחק טוב"‪/‬טום לנדרי‬
‫מעגל א'‪ -‬צוות‪/‬יועצים ‪/‬מנהלת‪" -‬לכל סיום יש התחלה חדשה"‬
‫המודל של אילון מציין כי בשלב זה‪ ,‬קיומה של מטרה משותפת ברורה אליה מנותבים מאמצי‬
‫חברי הצוות‪ ,‬קיום מנגנוני תקשורת ומנגנונים לפתרון בעיות ואווירת צוות מאפשרים שיתוף‬
‫פעולה המאפשר את השגת מטרות הצוות‪ .‬ואכן‪ ,‬בסבב הפתיחה של הבוקר ניתן היה לשמוע‬
‫מכל אחד מהחברים בצוות כי הוא חש בשל לצאת לדרך צוותית חדשה‪ .‬יפה היה לראות את‬
‫‪7‬‬
‫אופן הישיבה של חברי הצוות‪ -‬קרובים זה לזה‪ ,‬נינוחים ובטוחים ‪ -‬ידענו כי החל המשימה של‬
‫פיתוח צוות בעל תחושת הערכה עצמית עלתה יפה‪.‬‬
‫פתחנו בסבב מסכם שאיפשר לכל אחד לחוות דעתו על התהליך ולומר מה עוד היה רוצה‬
‫לחזק‪ .‬בצד אמירות חיוביות כמו‪" :‬עכשיו אני מרגיש בטוח יותר"‪" ,‬אני מרגיש שיש עם מי‬
‫להתייעץ"‪ ,‬עלו גם חששות כגון‪ ":‬אני עדיין לא יודע להתמודד עם‪" ,"..‬אני מקווה שהדברים‬
‫יחזיקו גם אחרי שתלכו" ‪ .‬דיבורים בעלי נופך נוסטלגי החלו להישמע ורמזו לנו כי הגיע הזמן‬
‫לנהל תהליך של פרידה‪ .‬ההנחיה שניתנה לצוות ולמנהלת הייתה –"כתבו לכל אחד מהצוות‬
‫משהו טוב שאתם חושבים עליו"‪ .‬עם סיום התרגיל לא היה צורך לומר דבר‪ -‬הפנים‬
‫המאושרות שהביטו בפתקים הביעו הכל‪.‬‬
‫סיכום – מנהלת צוות‪/‬מנהל מחלקת מכירות‪/‬מנהלת הדרכה של הארגון‪/‬יועצים‬
‫מהי ההצלחה ? זו השאלה עמה נכנסנו לחדר‪ ,‬לפגישת הסיכום‪ .‬עבורנו הייתה ההצלחה‬
‫בעלת שני פנים‪ :‬בפן האחד‪ -‬הצוות‪ ,‬עם היכולות שהתפתחו באנשיו‪ -‬הצוות התנסה‬
‫בסימולציות שפיתחו את היכולות הספציפיות המייחדות כל חבר בו והמכירות בפועל העידו‬
‫על כך‪ .‬ידענו שמכאן‪ ,‬עם הכלים שקיבל‪ ,‬יוכל הצוות להמשיך ולהשתפר‪ .‬בפן השני‪ -‬המנהלת‬
‫–לגביה חשנו בטוחים פחות‪ .‬לא ידענו האם יספיק תהליך האימון הקצר ליצור שינוי‬
‫משמעותי‪ .‬חששנו שנחוץ יהיה לה זמן הטמעה ארוך יותר על מנת לבסס את התובנות‬
‫שצברה‪ .‬עם זאת נראה שפיתחה סגנון ניהול אסרטיבי יותר והבנה מלאה יותר הן של‬
‫התנאים הסובבים והן של יכולתה להשפיע‪.‬‬
‫כעת רצינו לשמוע מה חושבים המשתתפים האחרים בתהליך‪ .‬ההפתעה הגדולה באה דווקא‬
‫מהאדם שנוכחותו נשארה מאחורי הקלעים במהלך חלקו הארי של התהליך‪ -‬מנהל מחלקת‬
‫המכירות‪" .‬אני יודע שהייתה למנהלת הצוות תחושה ש"נעלמתי" מהתהליך"‪ ,‬אמר בכנות‪,‬‬
‫"אבל אני יודע כמה אני דומיננטי והיה לי ברור שאם אשאר בתמונה לא ישתנה דבר‪ .‬המטרה‬
‫שלי הייתה לתת לה "חופש ומקום לצמוח לתוכו‪ .‬רציתי לאפשר לה לקבל החלטות בעצמה"‬
‫‪" ,‬הופתעתי לטובה‪ ,‬בשלושת השבועות האחרונים עלו הביצועים של הצוות במקביל לתהליך‬
‫הייעוץ"‪ " ,‬אני לא מאמין ביועצים‪ ,‬אבל מודה שהצלחתם ליצור שינוי מדיד"‪ " ,‬אני מקווה‬
‫שמנהלת הצוות תשמור על מה שלמדה"‪ ,‬אלו היו חלק מהאמירות‪ .‬בצידו השני של השולחן‬
‫ישבה המנהלת וחיוך מהוסס על פניה‪ -‬ידענו שהיא המנצחת העיקרית בתהליך אבל היא גם‬
‫זו שעשויה "ליפול" שוב ‪" .‬אני מרגישה שצמחתי‪ ,‬למדתי לעמוד על שלי"‪" ,‬יש לי היום כלים‬
‫להתמודד"‪ -‬אלו הדברים שאמרה‪ ,‬אבל כמו לאורך הדרך‪ ,‬גם עתה היה מסר ברמה הסמויה‪-‬‬
‫ידענו שמאחורי החיוך מסתתרים הרבה חששות מנסיגה‪,‬מחזרה לדפוסים קודמים‪.‬‬
‫"אנחנו ממליצים לשקול המשך של תהליך הליווי למנהלת למשך כמה פגישות נוספות"‪,‬‬
‫הבענו את עמדתנו‪.‬‬
‫מנהלת ההדרכה של הארגון שישבה עד כה והקשיבה בשקט נעה כעת במקומה ‪" .‬אין‬
‫ספק שיש מקום להמשך ליווי‪ ,‬אולם לפני כן צריך להמשיך ולפתח את הכישורים‬
‫שנלמדו‪ ".‬היא הביטה בנוכחים "יצאתם לדרך חדשה‪ ,‬חשוב שתמשיכו בה‪ .‬אני מאוד‬
‫מאמינה ביכולות שלכם ומרגישה שכולכם שותפים להצלחה"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫ניהול ופיתוח עבודת צוות סינרגטית‪ /‬גיורא אילון‬
‫משאבי אנוש ‪1989‬‬
‫‪Belbin, R Meredith (2003) . Management Teams – Why They Succeed or Fail‬‬
‫‪Butterworth Heinemann‬‬
‫‪Schein E.H (1999). Process Consultation Revisited: Building the Helping‬‬
‫‪Relationship.. Reading, MA: Addison-Wesley..‬‬
‫‪Sklare, G.B. (1997). Brief Therapy That Works: A Solution-Focused Approach for‬‬
‫‪School Counselors. Thousand Oaks, CA: Sage.‬‬
‫שרון שגיא ברג‪ -‬מנכ"ל משותף בחברת אפריורי לייעוץ אישי וארגוני‪,‬ממייסדי ארגון אמון‬
‫הציבור לשינוי התרבות הצרכנית בישראל‪ ,‬תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת‬
‫ת"א‪.‬‬
‫שמואל ברוידא‪-‬פסיכולוג קליני‪ ,‬מנכ"ל שותף בחברת אפריורי לייעוץ אישי וארגוני‪,‬‬
‫מוסמך מ‪.‬א לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬