רחל שגיא - מפלגת העבודה

‫צמצום הפער החברתי בחינוך‬
‫רחל שגיא‬
‫המטרה‪ :‬לפעול לצמצום משמעותי של הפערים בחינוך – מתוך אמונה כי חברה צודקת פועלת להגברת שוויון‬
‫ההזדמנויות של כל האזרחים בה‪ .‬חשיבות מכרעת להשקעה בנושא בשלבי החיים הראשונים‪.‬‬
‫בשיח הציבורי אין סיסמא יותר שחוקה מזו – לצמצם את הפער החברתי‪ ,‬להשקיע בחינוך‪ ,‬כל אחד יכול‪ ,‬העם‬
‫דורש צדק חברתי‪ ,‬וכו'‪ ...‬אבל כשיורדים מרמת ההצהרות ובודקים מה כל ממשלה השקיעה ואיך היא השקיעה‬
‫בנושא – רואים פערים גדולים הן בהיקף ההשקעה‪ ,‬הן בנושאים ובדרכים שהנושא טופל‪.‬‬
‫אציג כאן מודל פשטני וסכמטי שבו אני מנסה לגעת במספר סוגיות בנושא הרחב והסבוך של אי השוויון בחינוך‬
‫בחברה הישראלית‪ .‬מקורות מרכזיים הם המאמר של פרופ' יוסי יונה על דוח דברת‪ ,‬המאמר "רפורמות בחינוך‬
‫וצמצום פערי ההשכלה בישראל של פרופ' יוסי שביט וויקי ברונשטיין מתוך דוח טאוב למצב המדינה ‪ ,2010‬דוח‬
‫ועדת טרכטנברג – הפרק הדן בחינוך‪ ,‬ומצע מפלגת העבודה לכנסת ה‪ .18 -‬מומלץ בחום לקרוא את המקורות‪,‬‬
‫המצ"ב‪:‬‬
‫כיצד הרפורמה בחינוך – יישום דוח דברת – פוגעת בשיוויון ההזדמנויות?‬
‫תפיסת עולם ניאו ליברלית – שרבות מממשלות ישראל בעשרים שנה האחרונות תמכו ודחפו‪ ,‬היא היא שעומדת‬
‫בבסיס של דוח דברת‪ ,‬דו"ח שאומץ ויושם גם על ידי מפלגת העבודה בדמות "הרפורמה בחינוך"‪.‬‬
‫ישנם ‪ 2‬תפיסות עולם מנוגדות השולטות בתפיסה הניאו ליברלית וגורמות לה להיות בעלת מסקנות הפוכות אבל‬
‫משלימות‪:‬‬
‫‪ ‬מדינה חלשה‪ :‬אמונה בסיסית כי תפקיד המדינה במתן שירותים ומעורבות בניהול המתרחש – צריך‬
‫להיות מוגבל ומצומצם‪ ,‬ויש לתת חופש מירבי לכוחות השוק לנהל את המתרחש החברה‪ .‬הדבר נכון גם‬
‫לגבי הפיכת עולם החינוך לעולם מנוהל בגישה עסקית‪ ,‬כלכלית ותחרותית עם יעדים כמותיים‪ ,‬דגש על‬
‫ניהול בית הספר בסגנון קאופרטיב עם תוצרים ברורים במונחים של הישגים כמותיים מדידים‪ .‬‬
‫‪ ‬במצב זה‪ ,‬ישנו חוסר שוויון מובנה‪ ,‬הגדל והולך‪ ,‬שנובע מהעובדה שהמשאבים הכלכליים של החברה‬
‫אינם מחולקים גם לשכבות החלשות אלא נצברים על ידי בעלי ההון‪ ,‬במנגנונים שתומכים בהמשך צבירת‬
‫הון‪ .‬במדינה חלשה – רמת הדאגה והאחריות של המדינה לאזרחים החלשים שבה – ובעקבות כך‬
‫ההשקעה ברווחתם – הולכת ופוחתת‪ .‬התפיסה הבסיסית היא שאם אנשים אינם מצליחים במרוץ החיים‬
‫– למרות שלכאורה ניתנה להם הזדמנות שווה ללמוד בבית הספר ‪ -‬זו בעיה שלהם‪ .‬זה מעיד על עצלותם‬
‫או חוסר רצונם להצליח‪ .‬העובדה שהוריהם בעלי משאבים כלכליים אבל גם השכלתיים ונפשיים פחותים‪,‬‬
‫ולא החדירו בהם מוטיבציה להצליח או שלא יכלו לסייע להם בקשיי החיים – זאת לא בעיה של המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬מדינה חזקה‪ :‬יישום תפיסות של כלכלה חופשית ושוק חופשי על החברה – תמיד מחזקת את החזקים‬
‫ומשאירה מאחור שכבות רחבות של עניים וחלשים שלא נהנים מהשפע הכלכלי‪ .‬על מנת למנוע מירמור‬
‫ודה‪-‬לגיטימציה‪ ,‬וליצור סולידריות חברתית )מלאכותית( ‪ -‬משתמשים במערכת החינוך ככלי לפתח זהות‬
‫לאומית משותפת‪ ,‬היוצרת מראית עין של סולידריות חברתית‪ .‬זאת על ידי הטמעת "ערכים חברתיים"‬
‫בתוך מערכת החינוך כמו לאומיות‪ ,‬מורשת משותפת וכו'‪ .‬‬
‫מדינה חלשה ניאו ליברלית יוצרת באופן אוטומטי שכבות שלמות חלשות שלא מצליחות להשתלב במרוץ החברתי‬
‫– כלכלי הישגי – לכן חשוב ליצור את "סם הנגד" המרגיע – שהוא – מערכת "ערכים לאומיים וסולידריות חברתית‬
‫משותפת" שיגרמו לכל האזרחים תחושה של שייכות ושוויון מדומה‪ ,‬וירגיעו את הרצון להתמרד ולשנות את הסדר‬
‫החברתי‪.‬‬
‫חינוך הוא מצרך חברתי שלמדינה חשוב לנהל ולשלוט‪ ,‬ומטרתיו החברתיות‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫א‪ .‬סוציאליזציה )חיברות( של הילדים והצעירים לתפיסות העולם השולטות בחברה הנוכחית‪ .‬‬
‫ב‪ .‬ליצור כוח אדם מיומן ובעל יכולות להתמודד בשוק הייצור והעבודה הגלובלי – לפתח את הכוח הכלכלי‬
‫תחרותי של המדינה‪ .‬‬
‫ג‪ .‬גיבושה והטמעתה של מערכת ערכים ושל סולידריות חברתית – כאמור‪ ,‬כדי להנחיל דבק ושקט חברתי‪ .‬‬
‫גם בדוח דברת יש את כפל התפיסות‪ ,‬שמשלימות אחת את השנייה‪:‬‬
‫מדינה חלשה – יותר עצמאות וניהול עצמי של בתי הספר‪ .‬כל בית ספר מתנהל כמו בית עסק שמצופה ממנו לייצר‬
‫הישגים של התלמידים‪ ,‬כאשר למנהל יש כוח רב בכל היבטי הניהול – גיוס ופיטורי מורים‪ ,‬ניהול כלכלי עצמאי‪,‬‬
‫שיווק בית הספר ומכירתו לצרכן ‪ -‬שהוא ההורה שיכול לבחור איפה ילמד הבן‪/‬בת‪ .‬הרבה פחות פיקוח של משרד‬
‫החינוך ושל המדינה‪ .‬המדינה מתנערת מאחריותה – ומעבירה את האחריות לניהול של כל המערך החינוך –‬
‫לרמת הרשות המקומית או רמת בית הספר‪.‬‬
‫בזירה תחרותית כזו‪ ,‬שכל בית ספר נלחם על המוניטין שלו‪ ,‬ועל המשאבים ועל התלמידים החזקים ‪ -‬ברור שלאף‬
‫בית ספר אין מוטיבציה לקבל ולשמור בקרבו תלמידים חלשים – ובתי הספר החזקים יקיאו מתוכם במהירות‬
‫תלמידים ש"פוגעים להם סטטיסטיקה" למשל של אחוז הזכאים לבגרות‪ .‬פתיחת אזורי הרישום מרחיבה את‬
‫התחרותיות ואת היכולת לתמרן ולבחור את התלמידים הטובים ואת המורים הטובים – והנה אנחנו נמצאים במצב‬
‫של בתי ספר אליטיסטיים ומדושנים בתלמידים חזקים‪ ,‬הורים חזקים ומורים טובים‪ ,‬ואילו האוכלוסייה היותר‬
‫חלשה תתרכז בבתי ספר מדרג ג'‪ ,‬שבהם מתרכזים המורים הפחות טובים‪ ,‬בעלי יכולת גיוס משאבים נמוכה‪,‬‬
‫והנה – שוב הפערים הולכים וגדלים‪.‬‬
‫כמי שעובדת מזה ‪ 20‬שנה בפרויקט הגדול בישראל לצמצום פערים חברתיים וחינוכיים – פרויקט שיקום שכונות –‬
‫כאב לי במיוחד ההתבטאות של יעקב כץ – "במשך השנים "שפכו" מאות מיליונים על יחידות שמטפלות‬
‫באוכלוסיות החלשות‪ ,‬ושום דבר לא יצא מזה‪ .‬עד עכשיו התפיסה הסוציאליסטית לא הוכיחה את עצמה‪"...‬‬
‫אנחנו בשיקום שכונות ראינו במו עיננו איך מצילים שכבות שלמות של ילדים מחיים של חוסר השכלה ומסייעים‬
‫להם למצות את הפוטנציאל הגלום בהם‪ .‬לא כל התוכניות הצליחו ובטח לא באותה מידה‪ ,‬ואולם אני נחרדת‬
‫לחשוב איך היתה נראית החברה שלנו ללא ההשקעה הזאת‪ .‬כמובן שאפשר תמיד לפעול להגביר את היעילות‬
‫והאפקטיביות של ההשקעות‪ ,‬אבל זוהי ורק זוהי הסיבה שגם בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית – אחוז מסיימי‬
‫הבגרות בקרב האוכלוסיות החלשות ‪ -‬מתקרב לאחוזם בערים החזקות ביותר‪.‬‬
‫בעקבות דוח דברת – שקל משרד החינוך לצמצם וכמעט לסגור את הסיוע שניתן לאוכלוסיות חלשות – באמצעות‬
‫"אגף שח"ר‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬כיתות מב"ר‪ ,‬תוכניות ‪":‬אומץ" ועוד‪ .‬החלטה זו שונתה והמשרד החליט להמשיך‬
‫ולהשקיע בשכבות החלשות‪ ,‬באמצעות סיוע ממוקד המיועד ומותאם לקידומם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מהם הנקודות של אי השיוויון בחינוך כיום?‬
‫המדינה באמצעות מערכת החינוך בישראל השקיעה לאורך השנים משאבים רבים לצמצום הפערים ‪ -‬במגוון גדול‬
‫של תוכניות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הורי התלמידים בקבוצות החזקות‪ ,‬שהינם משכילים יותר – הם בעלי יכולות לסייע‬
‫לבניהם‪ /‬בנותיהם )כלכלית‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬לימודית וכו'( ‪ -‬להתמודד עם דרישות הלימודים‪ .‬הורים אלו מנצלים טוב‬
‫יותר את ההזדמנויות והתוכניות שנפתחות על ידי המערכת‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ההשקעה של משפחה בסעיף "חינוך‬
‫ותרבות" במשפחה מבוססת שונה לחלוטין מההשקעה בנושא במשפחה שאינה מבוססת‪ .‬היכולת לשלוח את‬
‫הילדים לשעורים פרטיים‪ ,‬לשעורי העשרה וחוגים שונים‪ ,‬לרכוש לכל ילד מחשב משלו‪ ,‬וכן הלאה – יוצרים פערים‬
‫שקשה להתגבר עליהם‪ .‬בנוסף ‪ -‬ברשויות מקומיות מבוססות ישנה השקעה גבוהה באופן מהותי בחינוך בהשוואה‬
‫לרשויות עניות‪.‬‬
‫אלו הן חלק מהסיבות שהפערים בחינוך לא נסגרים אלא אפילו הולכים וגדלים‪ .‬אם בעבר לסיים בגרות ולהירשם‬
‫לאוניברסיטה היהתה פעולה של אליטות – הרי היום הקבוצות החזקות מממנות לילדיהם לימודים לתארים‬
‫מתקדמים בחו"ל באוניברסיטאות פרטיות‪ ,‬תארים המבטיחים את השתלבותם המהירה והרווחית בתאגידים‬
‫ובצמרת המדינה‪ .‬היום תואר אקדמי במדעי הרוח והחברה ללא קשרים אישיים וללא הצטיינות מיוחדת – אינו‬
‫מספיק לשמש מקפצה לתעסוקה איכותית‪.‬‬
‫רפורמות מרכזיות בעבר‪ :‬תוכנית האינטגרציה שהייתה כשלון גדול‪ .‬הכנסת בגרויות למגמות המקצועיות‪.‬‬
‫הקלה בבגרויות – יצירת מיקוד בבחינה‪.‬‬
‫הקמה של שלוחות ומכללות אזוריות‪ ,‬ואקדמיזציה של מכללות להוראה ‪ -‬הביאה להכפלת מספר הלומדים‬
‫באקדמיה ‪ -‬פי שלושה‪ .‬מ‪ 50,000 -‬לומדים בשנות השמונים ל‪ 168,000 -‬ב‪ .2008 -‬מסגרות אלו קלטו סטודנטים‬
‫רבים מישובי הפריפריה ו"השכבות החלשות"? עם זאת – האוניברסיטאות שמרו על מידת הסלקטיביות‪.‬‬
‫על פי המאמר של שביט וברונשטיין ‪ -‬כאשר מדברים על פערים בחינוך בישראל ברמת מאקרו‪ ,‬אפשר למנות ‪3‬‬
‫פערים ברורים בחינוך ‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .1‬פער בין אוכלוסיות חלשות לבין אוכלוסיות חזקות ‪ -‬הנתון הקובע שנילקח הוא השכלת ההורים –‬
‫וחולקו להשכלה אקדמאית‪ ,‬השכלה על יסודית והשכלה יסודית‪ .‬כאן היתה מגמה של צימצום הפער‬
‫בהישגים בבתי הספר התיכוניים – כשנבדקו אחוזי הזכאים לבגרות‪ .‬צמצום הפער מוסבר בכך שהשכבות‬
‫החזקות הגיעו למקסימום הישגים בתחום הזכאות לבגרות )‪ (85%‬וההשקעות בשכבות החלשות‬
‫ובישובים הפריפריאלים לקידום הבגרויות – העלו את אחוז הזכאים גם לקבוצות החלשות יותר )מ‪64% -‬‬
‫ל‪ 72% -‬השכלת הורים על תיכונית‪ ,‬ו‪ -‬מ‪ 40% -‬ל‪ 55% -‬להורים עם השכלת יסודית‪ .‬כך שצומצמו‬
‫הפערים – אבל לא נסגרו‪ .‬‬
‫הפער המרכזי בין האוכלוסיות החזקות והחלשות כלכלית‪ ,‬ואשר נשמר באופן מתפיע ועקבי זה ‪ 3‬עשורים‬
‫– הוא בלימודים האקדמיים‪ .‬למרות גידול עצום במספר הלומדים – הכפלה של פי ‪ 2‬בעשור וחצי‬
‫האחרון – אין שינוי באחוזים לאורך ‪ 25‬שנה!! כשהשכלת ההורים אקדמית‪ 60% ,‬לומדים כשההשכלה‬
‫היא על תיכונית‪ 30%‬לומדים‪ ,‬ו – ‪ !!!15%‬כאשר השכלת ההורים יסודית!!‬
‫‪ .2‬פערים לפי לאום ‪ -‬בין החברה היהודית לחברה הלא יהודית‪ .‬הפערים הקיימים בזכאות לבגרות‬
‫ובלימודים הגבוהים ‪ -‬של המגזרים הלא יהודיים לבין ה"מגזר" היהודי – הינם יציבים למדי ועומדים‬
‫לאורך שנים על פערים בין ‪ ,25% - 18%‬למעט התרחבות בפער בקרב ילידי תחילת שנות ה‪ ,70 -‬לכ‪-‬‬
‫‪ 30%‬וצמצום הפער בתחילת שנות האלפיים ל‪) 15% -‬ילידי סוף שנות ה‪ .(70 -‬חלק ניכר לומדים בירדן‬
‫ובאוניברסיטאות שונות בחול‪ .‬בעשור האחרון המדינה ומשרד החינוך משקיעים בתוכניות ממוקדות‬
‫לקידום הערבים‪ ,‬הדרוזים והבדואים‪ ,‬וכן בפיתוח כלכלי בחלק מהישובים הערביים‪ .‬דוגמא לפער‪ :‬אחוז‬
‫הסטודנטים המגיעים להשכלה גבוהה בקרב אוכלוסיות הלא יהודיות עלה באופן דרמטי ב‪ 20 -‬שנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ואולם עדיין הוא עומד על כמחצית מהיקף הפונים להשכלה גבוהה בקרב היהודים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫אחוז הלומדים במגמות בעלות תוחלת לתעסוקה ריווחית ויוקרתית – נמוך באופן משמעותי מהאחוז‬
‫המקביל בקרב היהודים‪) .‬אצרף מצגת בנושא בהמשך(‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬פערים לפי מגדר ‪ -‬בין גברים לבין נשים ‪ -‬לטובת הנשים‪ .‬הפער קיים הן בזכאות לבגרות ופער קטן יותר‬
‫באחוז בעלי תואר ראשון‪ .‬הפער גדל באופן לא מוסבר בקרב ילידי אמצע שנות ה – ‪) 70‬אולי בגלל כניסת‬
‫חרדים לסטטיסטיקה( פערים אלו כנראה מצטמצמים בקרב ילידי שנות ה‪ .80 -‬‬
‫‪ ‬‬
‫התוכנית הכוללנית לילדים ונוער בסיכון – "תוכנית שמידט"‬
‫תוכנית רחבת היקף ומשאבים‪ ,‬המופעלת על ידי משרד החינוך ומשרד הרווחה בשלוש השנים האחרונות –‬
‫בכ‪ 50 -‬ישובים ‪ -‬לפיתוח מענים רחבים ומערכיים לילדים בגיל הרך ולנוער – הנמצאים בסיכון‪ .‬זאת תוכנית‬
‫שממבט חיצון תורמת לצמצום הפערים והשקעה ממוקדת באוכלוסיות חלשדות יחסית‪.‬‬
‫צריך לבדוק את המשמעות וההשפעה של תוכנית זו‪ ,‬ותוכניות נוספות כמו תוכנית החומש לקידום שילוב עולי‬
‫אתיופיה ‪ -‬לצמצום הפערים בחינוך‪.‬‬
‫ועדת טרכטנברג – העם דורש צדק חברתי‬
‫מסקנות ועדת טרכטנברג התמקדו ב‪ 3 -‬רובדים מרכזיים – שאחד מהם הוגדר במונחים של צמצום פערים‪" :‬צדק‬
‫חברתי פירושו כללי משחק הוגנים על פני מחזור החיים‪ :‬שיוויון הזדמנויות בשלבי הפתיחה‪ ,‬מרחב פעולה וכללי‬
‫תחרות הוגנים בהמשך‪ ,‬בטחון בסיסי וכבוד לאחר הפרישה"‪.‬‬
‫בפרק הדן בתחום החינוך גם יש התמקדות בנושא – "חתירה לשיוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים" כאשר‬
‫הדגש ניתן על משפחות צעירות של מעמד הביניים – הנושאות בעול כלכלי כבד של גידול ילדים‪ ,‬רכישת דירה תוך‬
‫התבססות בעולם העבודה‪.‬‬
‫המסקנות בתחום החינוך התמקדו במסקנות מידיות – בעיקר בתחום החלינוך בגילאי ‪ :.9 – 0‬חינוך חינם בגילאי‬
‫‪ – 3-4‬שכבר מיושם‪) ,‬אם כי לא ממקורות המומלצים(‪ ,‬הורדה של נטל עלויות הנלוות מההורים – בעיקר ספרים‬
‫וטיולים‪ ,‬העברת מערכת המעונות יום‪ ,‬המשפחתונים והצהרונים מניהול הת‪.‬מ‪.‬ת‪ .‬לניהול של משרד החינוך ‪-‬‬
‫הרחבת המערכת והוזלת השירותים לאפשר לשני ההורים לצאת לעבודה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הצעות לקווי מדיניות נוספים לצמצום הפערים‪:‬‬
‫‪ .1‬השקעה משמעותית וממוקדת באוכלוסיות החלשות במערכת החינוך לאורך רצף הגילאים –‬
‫שיאפשרו הפעלת תוכניות מותאמות ומשמעותיות לקידום ילדי השכבות החלשות‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .2‬פיתוח ממוסד של מערכת שירותים מקיפה לגיל הרך – לאיתור מוקדם של ליקויי למידה ומתן מענים‬
‫וכלים לטיפול בבעיות כבר מגיל צעיר – ‪ ,0-3‬מאחר וזהו הגיל הקריטי ביותר להשקעה‪ ,‬כשהמוח עדיין‬
‫מתפתח וגדל‪ .‬מתן מענים לקשיי התפתחות הנובעים לא רק מבעיות פיזיות אלא גם מחסרים חינוכיים‬
‫וחברתיים – חסך לשוני‪ ,‬חסך בגרייה והשקעה רחבה בהדרכת הורים – בתי ספר להורים‪ .‬‬
‫‪ .3‬חינוך בלתי פורמי באחריות המדינה – במקום מערכת החינוך האפור ‪ -‬יצירת ‪ /‬חידוש בתוך מערכת‬
‫החינוך תכנים של העשרה לפיתוח מגוון יכולות אישיות – במיוחד חשוב לילדים שהבית אינו מספק‬
‫אפשרויות אלו‪ - .‬להלבין את החינוך האפור‪ .‬במקביל – להשקיע בהדרכת הורים! ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .4‬כוח הוראה איכותי בבתי ספר וישובים חלשים ‪ -‬יצירת תגמול משמעותי למורים טובים ללמד בבתי ספר‬
‫בהם מתרכזת אוכלוסיה חלשה – גם בישובים בפריפריה אבל גם בבתי ספר חלשים בערים‪ ,‬לדוגמא בתי‬
‫ספר עם ריכוז גבוהה של עולי אתיופיה‪ .‬‬
‫‪ .5‬השקעה משמעותית של המדינה בהנגשת ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסיות החלשות ובקרב‬
‫הערבים‪ ,‬הדרוזים והבדואים – לצמצם את הפער הקיים בהשכלה הגבוהה – על ידי עידוד מעמעותי של‬
‫ילדים להורים לא משכילים ללכת להשכלה – "דור ראשון בהשכלה"‪ .‬כיוםפועלת תוכנית "הישגים"‬
‫שפותחה בשיקום שכונות יחד עם המלג‪ ,‬ועם הג'וינט והרשויות המקומיות‪ ,‬לעידוד להשכלה גבוהה בקרב‬
‫אוכלוסיות חלשות בפריפריה‪ .‬יש להרחיב את התוכנית‪ ,‬וכן להכניס לימודים מקדימים וסדנאות מוטיבציה‬
‫כבר לילדים בתיכונים וכן להוריהם‪ .‬צמצום הפערים בחינוך – חייב להתנהל בחזית של האקדמיה!! ‪ ‬‬
‫משימה כלל לא פשוטה – לצמצם פערים בחינוך‪ ,‬אבל חשיבותה ברורה לכול‪ .‬התחלתי ברמה האידיאולוגית –‬
‫ערכית של תפקיד המדינה ועומק המעורבות שלה בחינוך‪ ,‬סקרתי מספר תובנות ממחקרים של פרופ' יוסי יונה‬
‫ופרופ' יוסי שביט וויקי ברנשטיין‪ ,‬סקירה קצרה של תוכניות חינוכיות גדולות הפועלות בתחום‪ ,‬וסיימתי בהצעות‬
‫לקווי מדיניות להשקעה של המדינה בצמצום הפער החברתי בחינוך‪.‬‬
‫תודה על תשומת הלב‪ ,‬אשמח מאד לתגובות ולהתייחסויות‪.‬‬
‫רחל שגיא‬
‫‪ 050-6247082‬‬
‫רפורמות בחינוך‬
‫וצמצום פערי השכלה בישראל‬
‫‪‬יוסי שביט וויקי ברונשטיין‬
‫תקציר‬
‫בישראל ‪,‬כמו במדינות רבות אחרות ‪,‬קיימים פערי השכלה ניכרים בין קבוצות הנבדלות במצבן החברתי‪-‬‬
‫כלכלי ‪,‬בין יהודים וערבים ובין נשים וגברים ‪.‬מערכת החינוך פועלת לצמצום פערים אלו בדגש מיוחד על שיפור‬
‫ההישגים של הקבוצות החלשות יותר כלכלית‪-‬חברתית אך צמצומם אינה משימה קלה ‪,‬מפני שלקבוצות‬
‫החזקות באוכלוסייה יתרונות בולטים בתהליך השגת ההשכלה ‪.‬המחקר בוחן אחר שיעורי ההשכלה של ילידי‬
‫‪1955-1981‬ומאפשר מעקב אחרי פערי השכלה מאז שנות השבעים ועד תחילת שנות האלפיים ‪,‬תקופה בה חלו‬
‫הרפורמות הגדולות בבחינות הבגרות ובהשכלה הגבוהה ‪.‬התוצאות מצביעות על כך שחל צמצום מסוים בפער‬
‫בין שכבות חברתיות‪-‬כלכליות בשיעורי הזכאות לבגרות ‪,‬אולם ‪,‬במערכת ההשכלה הגבוהה ‪,‬למרות‬
‫ההתרחבות הניכרת שלה ‪,‬נשמר אי ‪-‬השוויון החברתי‪-‬כלכלי ‪.‬הפער בין יהודים לערבים בהשכלה גבוהה ‪,‬‬
‫שהתרחב דווקא בתחילת התקופה ‪,‬הלך והצטמצם בקרב ילידי אמצע שנות השבעים ואילך ‪,‬כאשר‬
‫שיעורי ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים גדלו מאד ‪.‬הפער המגדרי בשיעורי הבגרות ובשיעור האקדמאים בקרב‬
‫ילידי המחצית השנייה של שנות השבעים גדל מאד לטובת נשים‪ .‬‬
‫‪ ‬‬