לצפייה בעלון לחצו כאן

‫עלון תורני בנושא‬
‫עלון תורני אקטואלי בנושא שמיטה‪ ,‬יוצא לאור ע"י בד"ץ "יורה דעה"‬
‫מצוות השמיטה‬
‫מאת הגר"ש מחפוד שליט"א‬
‫טרם אגע בקצה הקולמוס בענייני השמיטה על מנת לעורר את הלבבות לפי צורך השעה‬
‫וסייג הפריצה‪ ,‬חובה עלינו להודות על‬
‫העבר ולהזכיר את חסדי השי"ת אשר ידו‬
‫הייתה עלינו להצילנו מכף מאויב ואורב‬
‫עת הייתי יחד עם אנשי הכשרות דבד"ץ‬
‫"יורה דעה"‪ ,‬בתוככי עזה הארורה לעד‪,‬‬
‫בסיור בשטחי גידול של ירקות לצורך‬
‫השמיטה‪ .‬והכל תחת נשקיהם השלופים‬
‫של עשרות אנשי הביטחון שלהם‪ .‬כן‪....‬‬
‫אותם רוצחים שפלים‪ ,‬תפקידם היה‬
‫לשמור עלינו‪ .‬לעולם לא אשכח את‬
‫מבטי השנאה שהשתקפו מעיניהם‪ ,‬ואך‬
‫טבעי היה שאחד מהם יוליך המחשבה לכלל מעשה‪ .‬וכדברי הזוה"ק‪ :‬ואסתכל בדרגיה ואמר‬
‫ועל חרבך תחיה‪ ,‬דהא הכי אתחזי לך לאושדא דמין ולמעבד קרבין‪ .‬אלא שהקב"ה כרחמיו‬
‫וכרוב חסדיו‪ ,‬יישר לפנינו הדרך‪ ,‬והצילנו מן הדבר האיום והנורא הזה‪ .‬הוליכנו לשלום‪ ,‬סמכנו‬
‫לשלום‪ ,‬והחזירנו לשלום‪ .‬ונאמר לפניו הללויה אודה את ה' בכל לבב‪.‬‬
‫סוד קיומנו בארץ ישראל‬
‫שמירת השמיטה שנצטווינו עליה בכניסתנו לארץ ישראל‪ ,‬היא הייתה הערובה לקיום הישוב‬
‫היהודי בארץ‪ ,‬וכלשון הכתוב (ויקרא כה‪ ,‬יח)‪ :‬ועשיתם את חוקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם‬
‫אותם וישבתם על הארץ לבטח‪ :‬וכתב רש"י (שם) וישבתם על הארץ לבטח ‪ -‬שבעוון שמיטה‬
‫ישראל גולים‪ ,‬שנאמר (ויקרא כו לד) אז תרצה הארץ את שבתותיה והרצת את שבתותיה‪,‬‬
‫ושבעים שנה של גלות בבל‪ ,‬כנגד שבעים שמטות שבטלו היו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכן כתבו הרמב"ן ורבינו‬
‫בחיי ועוד מרבותינו הראשונים‪ .‬וכן הוא במשנה באבות (פרק ה משנה ט) גלות בא לעולם על‬
‫עובדי עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכת דמים ועל השמטת הארץ‪.‬‬
‫ומה נפלאים הם דברי רש"י על הפסוק בירמיה (יז‪ ,‬ה) כה אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח‬
‫באדם ושם בשר זרעו ומן ה' יסור לבו‪ .‬וביאר‪ :‬אשר יבטח באדם ‪ -‬בחרישו וקצירו לומר אזרע‬
‫בשביעית ואוכל‪ .‬ומן ה' יסור לבו ‪ -‬שהבטיחו וצויתי את ברכתי לכם‪ .‬וזו היא ההפטרה של‬
‫פרשת בחוקותי‪ ,‬בה אנו קוראים על הגלות שבה תרצה הארץ את שבתותיה שלא‬
‫שבתה בהם בבית ראשון‪ .‬מאידך הנביא ירמיה (שם) מברך את שומרי השביעית‬
‫ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו‪( .‬ח) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל‬
‫ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום‪ ,‬והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג‬
‫ולא ימיש מעשות פרי‪ .‬וזו ברכת ה' לשומרי שביעית וצויתי את ברכתי‬
‫לכם ועשת את התבואה וכו'‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫למען‬
‫תספרו לדור‬
‫אחרון‪..‬‬
‫מקצת‬
‫הלכות‬
‫שביעית‬
‫תחילת‬
‫השנה‬
‫השביעית‬
‫חנויות‬
‫שמיטה‬
‫באישור‬
‫‪10‬‬
‫לוח‬
‫מועדים‬
‫לשמיטה‬
‫ישירות מהמגדל‬
‫אתרוגי כלף‬
‫מחסן מרכזי ‪-‬‬
‫רח' זוננפלד ‪ 13‬בני ברק‬
‫שמוליק‪050-4120100 :‬‬
‫לפרטיים‪:‬‬
‫רח' דון יוסף הנשיא ‪ 12‬בני ברק‬
‫דוד‪052-7625767 :‬‬
‫הן קרבה שנת השבע‪...‬‬
‫ומה איתך?‬
‫רכוש עוד היום את הספר‬
‫"קדושת הארץ"‬
‫דיני הפרשת חלה‪ ,‬ערלה ונטע‬
‫רבעי‪ ,‬שביעית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫למען תספרו לדור אחרון‬
‫דעות רבות יש אם אכן בזמננו שהשביעית מדרבנן האם עדיין ישנה‬
‫הבטחה "וציויתי את ברכתי לכם"‪ ,‬אבל ללא ספק הנה עין ה' אל‬
‫יראיו‪ ,‬ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב‪ ,‬גם בזמננו אנו‪.‬‬
‫ועיני חזו ולא אחר‪ ,‬איך בשמיטת תשנ"ד כשבני ישמעאל מעזה‬
‫שלחו אבן וברזל על תושבי א"י‪ ,‬סידר לנו הקב"ה תוצרת ירקות מבני‬
‫אדום שבארץ ישראל שבבעלותם קרקע בקושאן‪.‬‬
‫וכשהגיעה שמיטת תשס"א והמלכות הצהירה כי לא תאפשר יבוא‬
‫ירקות מחו"ל אלא בצמצום רב‪ ,‬היטה הקב"ה את אותם תושבי עזה‬
‫לצאת לאינתיפאדה‪ ,‬ושערי עזה נסגרו ואין יוצא ואין בא‪ ,‬ועל פי‬
‫פסיקתם של מרן הגר"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הראשל"צ רבי עובדיה‬
‫יוסף זצוק"ל‪ ,‬יכולנו לאשר תוצרת שמיטה לחומרא מבלי חשש‬
‫שמא מקורה בא מארץ ישראל‪ .‬ויכול אני להעיד עין בעין שמיטה‬
‫אחר שמיטה את אהבתו של השי"ת לבניו אהוביו שומרי השביעית‪,‬‬
‫בהשפעתו עליהם שפע ברכה הן בשנת השבע והן לאחריה‪.‬‬
‫הנה רק בשמיטה האחרונה היא שנת תשס"ח‪ ,‬הייתי נוכח בכרם‬
‫של אחד מהמושגחים שלנו אשר הפקיר את כרמו כדת וכדין בשנה‬
‫השביעית‪ ,‬ולא שעה לכל המומחים שהזהירו אותו על צחיחות‬
‫כרמו‪ ,‬ובשנה השמינית‪ ,‬במקום שכרמו יכמוש‪ ,‬הוא הניב עשרות‬
‫מונים מכל שנה ושנה‪.‬‬
‫וכשסיירתי בכרם יחד עם בעליו‪ ,‬ראיתיו איך היה מתבונן‬
‫באשכולי הענבים העמוסים לעייפה והיה מביט בתימהון‪,‬‬
‫עד שהרים פניו כלפי שמיא ושפתיו נעו בתפילה של‬
‫הודאה על הנס‪ .‬וקול הדממה הדקה שנשמעה בין עצי‬
‫הגפן‪ ,‬העיד יותר מכל איך ברכתו של השוכן במרומים‬
‫מתקיימת הלכה למעשה‪.‬‬
‫גם חבל התענכים זכה לפרסומי ניסא‪ .‬כל זאת בזכות‬
‫ח ק ל א י‬
‫ב א י ז ו ר‬
‫ש מ ג ד ל‬
‫פפריקה תחת‬
‫השגחתנו‪,‬‬
‫היה‬
‫אשר‬
‫ה י ח י ד‬
‫שהוביר את‬
‫שדותיו בשביעית לקול צחוקם של שכיניו מכריו‪ .‬ובשנה‬
‫השמינית אדמתו הניבה ‪ 800‬ק"ג פפריקה לכל דונם‪,‬‬
‫בדיוק כפול מכל שנה ושנה‪ .‬ולא נחה דעתו עד שהזמין‬
‫המגחכים למסיבה אצלו‪ ,‬כדי שיווכחו במו עיניהם בפלא‬
‫הגדול והנורא הזה‪.‬‬
‫ובדיוק בימים אלו‪ ,‬הקמנו את אוצר בית דין לאתרוגים‬
‫שתחת השגחתנו‪ ,‬וכל זאת לאחר שישבנו עם מגדלי‬
‫האתרוגים‪ ,‬ומינינו אותם לשלוחים שלנו בשכר‪ ,‬כדי‬
‫שיטפלו בפרדסי האתרוגים של האוצר לפי המלאכות‬
‫המותרות בלבד‪ ,‬וקיבלנו לידינו את רשימת ההוצאות‬
‫העתידיות‪ ,‬כדי שניערך לשלם אותם כשיגיע זמנם‪ .‬והאמת‬
‫חייבת להיאמר‪ ,‬שלא כבשמיטות שעברו‪ ,‬השנה היה לנו‬
‫קל מאד לצרפם לאוצר בית הדין‪ ,‬משום שכל מגדל בא‬
‫"וסיפורו באמתחתו"‪ .‬מגדל אחד זכר שבשמיטה הקודמת‬
‫מבצע מיוחד לבני תורה‪,‬‬
‫מחירים מיוחדים לסטים הכולל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עדויות אלו‪ ,‬הם מעט‬
‫מיני רבים שחקלאים‬
‫שומרי שביעית חווים‬
‫בשנת השמיטה ובשנה‬
‫שלאחריה‪ ,‬ובזכות כך הם מתחזקים באמונה וכדברי‬
‫התוס' במסכת שבת‪" :‬אמונת זה סדר זרעים‪ ,‬שמאמין‬
‫בחי עולמים וזורע"‬
‫ת‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ד‬
‫הא מחסן בפיקוח בד"ץ יורה דעה ר‬
‫גים‬
‫מבחר אתרוודרים‬
‫מה‬
‫פתוחים וחדים‬
‫ומי‬
‫‪‬‬
‫פרדסו היה‬
‫נגוע במלסקו‪,‬‬
‫ואין ביכולתו‬
‫להסביר‬
‫איך המחלה‬
‫ייבשה‬
‫לא‬
‫את העצים‬
‫שעוד הגדילו‬
‫לעשות והניבו‬
‫אתרוגים למכביר‪ .‬המגדל השני בא לבקש סליחה על‬
‫זה שבשמיטה הקודמת עלתה בליבו המחשבה לפעול‬
‫על פי היתר מכירה כדי שהפרדס לא ילך לאבדון‪ .‬הוא‬
‫גם הזכיר לנו שרק לאחר שכנועים רבים מצידנו‪ ,‬הסכים‬
‫לבסוף להצטרף לאוצר‪ .‬אבל השנה הוא מודיע לנו‬
‫שהוא מצטרף בששון ובשמחה‪ .‬וכל זאת למה? משום‬
‫שבשנה השמינית של השמיטה הקודמת הוא זוכר‬
‫שקטף וקטף בלי סוף‪,‬‬
‫והפרי לא נגמר‪ ,‬עד שהיה‬
‫צריך לשכור חדרי קירור‬
‫נוספים כדי לאכסן את‬
‫האתרוגים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אתרוג‪ ,‬לולב והדס‪.‬‬
‫קהילות יעקב ‪ ,60‬בני ברק‬
‫טלפון להזמנות‪050-4117777, 050-4888510 :‬‬
‫פתוח מראש השנה עד יום כיפור בין השעות‪ 23:00-18:00 :‬ומיום כיפור במשך כל היום‪.‬‬
‫אלקבץ ‪ 1‬פינת גבעת שאול‪ ,‬ירושלים‬
‫‪050-8739612‬‬
‫*לסוחרים‪ ,‬גבאי ביכ„נ וועדי עובדים תינתן הנחה מיוחדת לכמויות‬
‫‪3‬‬
‫מקצת הלכות שביעית‬
‫שנים רבות היה נתק בשמירת השמיטה בארץ ישראל‪ ,‬הגורם לכך היה המצב הקשה בו לא היו קרקעות ליהודים‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬איזכור לכך אנו מוצאים בדברי רבינו יוסף קארו בשלחן ערוך (חו"מ סי' תט ס"א) שכתב אין מגדלים‬
‫בהמה דקה בארץ ישראל‪ ,‬מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והיזקם מצוי וכו'‪ ,‬והאידנא שאין מצוי שיהיו‬
‫לישראל בארץ ישראל שדות‪ ,‬נראה דשרי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬מסיבה זאת בספרו בית יוסף ובשו"ע השמיט מר"ן לחלוטין את‬
‫דיני שמיטת קרקעות‪ ,‬למרות ששמיטת כספים כן נכתבה בשו"ע והוקדש לה סימן שלם (חו"מ סי' סז)‪ .‬הרמב"ם‬
‫שעסק בספרו גם במצוות שאינן נוהגות למעשה כתב דיני שמיטה ויובל‪ ,‬בהם פירט לנו את כל דיני השמיטה‪.‬‬
‫כשעלה גדול וקדמון מפרשי הירושלמי רבינו שלמה סירליאו זצ"ל לארץ ישראל מגירוש ספרד‪ ,‬ראה את העזובה‬
‫בקיום מצוות התלויות בארץ‪ ,‬ובהקדמתו לחיבורו על הירושלמי הוא כותב שאדם לא יוכל לקיים מצוות התלויות‬
‫בארץ אלא אם כן יהא רגיל בלימודם ובפרט במצוות סדר זרעים התלויים בה‪ ,‬וכה כתב בהקדמתו‪" :‬ובחפשי המצוה‬
‫הזאת כדי שתתקיים בידי ראיתי שגדולה היא עלי‪ ,‬וכמעט נמנעתי‪ ,‬כי המסכתות הללו אין בהם פי' כלל‪ ,‬ואפי'‬
‫הגמרות עצמם אינם נמצאים מדויקות אלא כולם מלאים שבושים‪ ,‬ועוד לא מצאתי בדורי חכם בקי בירושלמי‪,‬‬
‫והפוסק אשר מצאתי במצות ארץ ישראל הוא הרמב"ם ז"ל‪ ,‬וכבר כתבו המפרשים ז"ל [הסמ"ג בהקדמת הלאוין]‬
‫כי כל חכם שבא להורות מתוך ספריו אם לא למד את הראייה או שלמדה ושכחה יהיה לו הדבר ההוא כחלום בלא‬
‫פתרון וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולכן כתב את חיבורו לירושלמי‪ ,‬ביאורו זה ראה את אור הדפוס לפני כתשעים שנה בארץ ישראל‪.‬‬
‫ואחריו נכתבו ביאורים רבים לירושלמי‪.‬‬
‫עם תחילת הישוב היהודי בארץ‪ ,‬וגאולת האדמות ע"י הברונים התעוררו וצצו שאלות רבות בדיני מצוות התלויות‬
‫בארץ‪ ,‬הן שביעית ותרו"מ כלאים ועוד‪ ,‬רבה של ירושלים חכימא דיהודאי הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל מינה את‬
‫המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר כאחראי על הפרשת התרו"מ במושבות‪ ,‬והורה לו לפנות בשאלות שיתעוררו‬
‫לו של הגאון רבי צבי פסח פרנק לימים רבה של ירושלים שהיה אז צעיר ומטובי הלומדים בירושלים‪ ,‬ובספרו‬
‫הר צבי זרעים ובכרם ציון מובאים שאלות רבות ורשמים רבים מפסקים אלו בתורת הארץ‪ .‬בזמנו ערכו הגרי"ח‬
‫זוננפלד והרב אברהם הכהן קוק ועוד רבנים את מסע המושבות המפורסם‬
‫לבדוק את קיום מצוות הארץ במושבות‪ ,‬רשמי המסע נדפסו בספר בטוב‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫כשראה הגאון רבי צבי פסח פרנק את העזובה בידיעת המצוות התלויות‬
‫בארץ‪ ,‬הורה לנאמן ביתו הרב יצחק רוזנטל להקים כולל אברכים "בני ציון"‬
‫ולכנס את טובי הלומדים בירושלים ללמוד תורת זרעים החל מהמשניות‬
‫והראשונים הירושלמי וביאוריו עד הרמב"ם והאחרונים ולברר למעשה את‬
‫ההלכות בזה‪ ,‬החידושים נדפסו בקובץ מיוחד בשם "כרם ציון" למצוות‬
‫התלויות בארץ שי"ל בי"ד חלקים‪ .‬והגרצ"פ פראנק בעצמו היה מוסר‬
‫להם שיעורים‪ .‬הלומדים בכולל היו מסלתה ומשמנה של ירושלים וברבות‬
‫הימים כיהנו כפוסקי הלכה מפורסמים‪ ,‬די לנו אם נזכיר את הראש"ל‬
‫הגאון חכם עובדיה יוסף נ"ע (שהלימוד שם היה הבסיס של ספרו חזו"ע‬
‫תרו"מ כפי שמופיע בהקדמה‪ ,‬ואת רשמי לימודו כתב בהספדו על הרב‬
‫‪4‬‬
‫יצחק רוזנטל בסו"ס חזו"ע ד' תעניות)‪ ,‬ראב"ד ירושלים הגר"י פישר‪ ,‬הגרש"ז אויירבאך ועוד גאונים‪ ,‬שם‬
‫קנו חכמה ודעת במצוות התלויות בארץ החל מהמשניות הראשונים הירושלמי ועד הרמב"ם ונו"כ‪.‬‬
‫ידועים דברי החזו"א בקובץ קדושת שביעית (ניסן תשי"ח)‬
‫שבערב שנת השביעית ראוי לכל אדם ללמוד דיני שביעית‬
‫כלליהם ופרטיהם‪ ,‬שעל ידי זה תבוא ההתעוררות בשנת‬
‫השמיטה לקיים את כל דיניה פרטיה ודקדוקיה‪ ,‬ובזכות זאת‬
‫נזכה לביאת משיח צדקנו‪ ,‬ונעשה שמיטין ויובלות ככל מצותה‬
‫האמורה בתורה‪ .‬וכתב הגרב"צ אבא שאול זצ"ל בהקדמת‬
‫ספרו אור לציון שביעית שבחודש אלול בערב שנת השמיטה‬
‫צריך ללמוד דיני שביעית‪ ,‬כיון שהוא תוך שלשים יום לשנת‬
‫השמיטה‪ ,‬וסיים שמעלת עסק התורה וקיום המצוות בשנה‬
‫השביעית גדול יותר מבשאר שנים‪ ,‬כשם שהפועל היוצא‬
‫מהלימוד בשבת גדול אלף פעמים מהפועל הנעשה מעסק‬
‫התורה ביום חול‪ ,‬וכמ"ש הבן איש חי (ש"ב פתיחה שמות)‪.‬‬
‫וזאת בנוסף לחיוב ידיעת הלכות שביעית‪ ,‬שללא לימוד לא נדע‬
‫לקיים‪ ,‬וכבר כתבו התוס' (סוכה לט‪ .‬ד"ה שאין) שאין מספר‬
‫לדינים ולאיסורים שיש בפירות שביעית שצריך לנהוג בהן‬
‫קדושת שביעית‪.‬‬
‫מושגים בשביעית‬
‫עם התקרב שנת השבע שנת השמיטה הננו מעלים על הכתב כמה נקודות ציון וביאורים על מקורות האספקה‬
‫לציבור בשנת השמיטה הנוכחית‪ .‬ושאר פרטי הדינים ומקורותיהם נתבארו בספר קדושת הארץ דיני שביעית‬
‫באורך‪.‬‬
‫שלש מצות כלליות נוהגות בשנת השביעית‪ ,‬ואלו הן‪ :‬שביתת הארץ ‪ -‬לשבות מעבודות הקרקע ועבודות‬
‫האילן‪ .‬שמיטת הפירות ‪ -‬להפקיר כל שתוציא האדמה בשנה זו והפירות קדושים בקדושת שביעית‪ .‬שמיטת‬
‫כספים ‪ -‬לשמוט את כל החובות בסוף השנה השביעית‪.‬‬
‫פירות שגדלו בשנה השביעית‪ ,‬בארץ ישראל במקומות שהשמיטה נוהגת בהם‪ ,‬ברשות הישראל‪ ,‬הקדושים‬
‫בקדושת שביעית‪ ,‬יש בהם ששה מצוות חמשה מהם מהתורה ואחד מדרבנן‪:‬‬
‫א‪ .‬חייבים להפקיר את הפירות‪ ,‬שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אסור לסחור בפירות‪ ,‬שנאמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה‪ ,‬ודרשו רבותינו לאכלה ולא לסחורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אסור להפסיד את הפירות‪ ,‬שדרשו לאכלה ולא להפסד‪.‬‬
‫ד‪ .‬חייבים לבערם בזמן הביעור‪ ,‬שנאמר ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול‪ ,‬בזמן‬
‫ שהפירות מצויים לבהמה ולחיה בשדה מותר לאכול מהם בבית‪ ,‬אבל אם נגמרו הפירות בשדה חייבים‬
‫ לבערם מהבית‪.‬‬
‫ה‪ .‬אסור להוציא פירות שביעית לחוץ לארץ‪ .‬וחכמים גזרו על פרי האדמה וירקות שגדלים בשביעית בין‬
‫ נזרעו בין עלו מאליהם (ונקראים ספיחין) שיהיו אסורים באכילה‪ ,‬מפני עוברי עבירה‪ ,‬שלא ילך ויזרע‬
‫ תבואה וקטניות וזרעוני גינה בתוך שדהו בסתר‪ ,‬וכשיצמח יאכל מהם ויאמר ספיחים הן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תחילת השנה השביעית‬
‫אף ששנת השמיטה היא מא' תשרי עד כ"ט באלול‪.‬‬
‫קדושת שביעית בגידולי הארץ נחלקת לכמה חלקים‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫פירות העץ (חוץ מאתרוג) שחנטו (נפל הפרח והתחיל‬
‫הפרי לגדול) קודם ראש השנה של שביעית‪ ,‬אפילו קוטף‬
‫אותם בשביעית הרי הן כפירות שישית ואין בהם קדושת‬
‫שביעית‪ .‬אבל אם חנטו אחרי ר"ה של שביעית אף שגידולן‬
‫היה אחרי השביעית נוהג בפירות קדושת שביעית‪ .‬ולכן‬
‫פירות העץ שיהיו בשווקים בחורף של השנה השביעית‬
‫יהיו פירות שישית‪ ,‬למעט הלימון שיש בו כמה פריחות‬
‫בשנה שהוא יניב פירות שביעית ראשונים (לכן מומלץ‬
‫לבעלי עצי לימונים בגינה לסמן מיד לאחר ר"ה של‬
‫השביעית ע"י חוט אדום את הלימונים שחנטו לפני ר"ה‪,‬‬
‫בכדי שידע שהם פירות שישית)‪ .‬השסק חונט בתקופת‬
‫ט"ו בשבט וימצא בשווקים בין פורים לפסח‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫כל פירות הקיץ יהיו יבול שביעית‪ ,‬ובתחילת שנת תשע"ו‬
‫השנה השמינית כל פירות החורף יהיו פירות שביעית‪.‬‬
‫ירקות הולכים בהם אחר זמן לקיטתן (קטיפתן)‪ ,‬שאם‬
‫נלקטו בשנה השביעית נוהג בהם כל דיני קדושת‬
‫שביעית (דהיינו שאסור להסתחר בהם‪ ,‬וכן להזהר שלא‬
‫לאבד אותם וכו')‪ ,‬אף שרוב גידולם היה בשנה השישית‪.‬‬
‫ולהרמב"ם ירקות שנלקטו בשביעית אסורים באכילה‬
‫משום ספיחין‪.‬‬
‫הירקות אסורים כל שנת השמיטה וכן בשנה השמינית‬
‫עד חנוכה‪ ,‬לבד מירקות מסויימים שמותרים לפני חנוכה‬
‫משיעשה כיוצא בו וכו'‪ .‬יש להדגיש שירקות שנקטפו‬
‫בשמיטה‪ ,‬דינם כירקות שביעית לעולם ואפילו לאחר‬
‫חנוכה של שביעית‪ .‬ומשנה זהירות יש להזהר בירקות‬
‫קפואים ושימורים חטיפים ועוד‪ ,‬שחיי המדף שלהם‬
‫ארוכים לחדשים ושנים‪ ,‬והתקלה בהם מצויה לצערינו‬
‫ובפרט באולמות ובקייטרינג שהם קונים סחורה זולה‬
‫יותר כאשר עינינו ראו ולא זר‪.‬‬
‫האתרוג שחנט בשישית ונקטף בשביעית חייב במעשר‬
‫כפירות שישית‪ ,‬ונוהג בו קדושת שביעית‪ .‬ולכן נכון לקנות‬
‫אתרוג שנקטף לפני ראש השנה של שביעית‪ .‬וכן‬
‫אתרוג שחנט בשביעית ונקטף בשמינית יש‬
‫‪6‬‬
‫בו קדושת שביעית‪ ,‬וחייב במעשר‪ .‬ומכל מקום מכיון‬
‫שאין זה בתורת ודאי אלא מספק‪ ,‬בשני המקרים יעשר‬
‫בלי ברכה‪ .‬וכן אין להכנס לשדה חבירו ולקחת (ללא‬
‫רשותו) אתרוג של שישית שנכנס לשביעית‪ ,‬או אתרוג‬
‫של שביעית שיצא לשמינית‪.‬‬
‫שאר פירות הדר (כגון לימון תפוז אשכולית וכד') אין‬
‫דינם כאתרוג‪ ,‬אלא ככל פירות האילן‪ ,‬ולכן אם חנטו‬
‫בשישית אפילו נלקטו בשביעית‪ ,‬אין בהם קדושת‬
‫שביעית וחייבים בתרומות ומעשרות בברכה‪ .‬אבל אם‬
‫חנטו בשביעית אפילו נלקטו בשמינית יש בהם קדושת‬
‫שביעית‪ ,‬ופטורים מתרומות ומעשרות כדין כל פירות‬
‫שביעית‪ ,‬כשהפקירן בעל השדה‪.‬‬
‫תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות (שצמחו‬
‫שיעור שחייבין במעשר) קודם ראש השנה של שביעית‪,‬‬
‫אפילו קוטף אותם בשביעית הרי הן כפירות שישית ואין‬
‫בהם קדושת שביעית‪ .‬אבל אם הגיעו לעונת המעשרות‬
‫אחרי ר"ה של שביעית אף שגידולן היה אחרי השביעית‬
‫אסורים משום ספיחין‪ .‬אורז‪ ,‬דוחן‪ ,‬פרגין‪ ,‬שומשומין‪,‬‬
‫וכן פול המצרי והשעועית‪ ,‬שזרעם בשנה השישית בכדי‬
‫לאכול את הקטניות שבתוכם‪ ,‬הולכין בהן אחר גמר הפרי‪,‬‬
‫ולכן אם נגמרו לפני ר"ה דינם כפירות ששית‪ ,‬ואם נגמרו‬
‫אחר ר"ה אסורין משום ספיחין‪ .‬אבל אם זרע את הפול‬
‫והשעועית בשנה השישית בכדי לאכלם עם התרמילים‬
‫שלהם כנהוג בשעועית ירוקה או צהובה כשהם טריים‪,‬‬
‫דינם כדין ירק שהולכים בו אחר לקיטה‪.‬‬
‫יבול נכרי‬
‫אין קדושת שביעית נוהגת אלא בפירות שגדלו בקרקע‬
‫שבבעלות ישראל‪ ,‬אבל פירות שגדלו בקרקע בבעלות‬
‫גוי הנמצאת בארץ ישראל‪ ,‬אין קדושת שביעית נוהגת‬
‫בהם‪ .‬ומכל מקום אין לקנות פירות וירקות מגוי ללא‬
‫בדיקה מדוקדקת שהפירות נקטפו מהשטח שבבעלות‬
‫הגוי‪ ,‬וגם שהשטח עצמו רשום במנהל המקרקעין על‬
‫שם הנכרי‬
‫על‬
‫ולא‬
‫שם יהודי‬
‫או רשות‬
‫יהודית‪.‬‬
‫זוהי דעת‬
‫הבית יוסף‬
‫הסובר שאין‬
‫ק ד ו ש ה‬
‫בפירות שגדלו בקרקע שבארץ ישראל שהיא בבעלות‬
‫הגוי‪ .‬לעומתו‪ ,‬המבי"ט סובר שאין בכוחו של הגוי‬
‫להפקיע את הקדושה גם כשהקרקע היא בבעלותו‪.‬‬
‫ובידוע שמנהג ירושלים הוא‪ :‬כדעת הב"י‪ .‬והחזון איש‬
‫כתב שיש לנהוג בזה קדושה כדעת המבי"ט‪ ,‬וכך נהגו‬
‫בקהילות אשכנז בעיר בני ברק ובעוד מקומות‪.‬‬
‫מותר לסוחר יהודי לחתום הסכם עם גוי שיספק‬
‫לו תוצרת חקלאית בשנת השמיטה‪ ,‬בין פירות ובין‬
‫ירקות‪ ,‬בין הגוי הוא סוחר הקונה מאחרים ומוכר‪ ,‬ובין‬
‫שהיה הגוי חקלאי בעצמו שמגדל את הפירות והירקות‬
‫בשדותיו‪ .‬כיון שאינו מצווה על השביעית‪ ,‬ומותר לגוי‬
‫לעבד את שדותיו בשביעית‪ .‬אף שאין קדושת שביעית‬
‫נוהגת בפירות שגדלו בקרקע גוי שבארץ ישראל‪ ,‬אסור‬
‫לישראל לעשות מלאכה בקרקע אף שהיא בבעלות גוי‪,‬‬
‫בין במלאכות דאורייתא ובין במלאכות דרבנן‪ .‬אבל‬
‫קצירה ובצירה מותר ליהודי לעשות כאשר הקרקע היא‬
‫בבעלות גוי‪.‬‬
‫יבול חוץ לארץ‬
‫אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד שנאמר‬
‫כי תבואו אל הארץ וגו'‪ ,‬אבל בחוץ לארץ אין נוהג דיני‬
‫שביעית‪ .‬וגבולות ארץ ישראל בצד מערב הוא ים התיכון‪,‬‬
‫ובצד צפון החרמון ונהר הליטאני‪ ,‬ובצד מזרח הוא הירדן‬
‫היורד ממערת פמייס (נחל הבניאס) אל בקעת החולה‬
‫ומשם לים כנרת ומשם‬
‫לים המלח‪ .‬הגבול‬
‫הדרומי שנוי במחלוקת‬
‫בין פוסקי זמנינו לשיטה‬
‫אחת הגבול הולך מים‬
‫המלח אל נחל צין קדש‬
‫ברנע ומשם נשפך אל‬
‫נחל מצרים (ואדי אל‬
‫עריש) ומשם לים התיכון‪.‬‬
‫לעומתם יש טוענים‬
‫שמקו רוחב שלשים‬
‫(באיזור קטורה ומטה)‬
‫הוא ודאי חוץ לארץ ומשם ולמעלה הוא ספק ונקרא‬
‫הערבה הצפונית‪ ,‬ולכן נמנעו לקחת מהערבה הצפונית‬
‫ירקות בשביעית‪ .‬רמת הגולן הוא עבר הירדן ונוהג שם‬
‫כל דיני שביעית‪ ,‬וכן אסור לעבוד שם בקרקע‪ ,‬והפירות‬
‫קדושים בקדושת שביעית‪ ,‬וגם הירקות שגדלו שם‬
‫בשביעית מותרים באכילה‪ ,‬ולא גזרו שם איסור ספיחין‪.‬‬
‫מצעים מנותקים‬
‫אחת הבעיות הקשות של אספקת תוצרת כשרה לצרכנים‬
‫בשנת השמיטה היא גידול ירקות עלים ללא חרקים‪ ,‬כי‬
‫אם בשאר מיני ירקות רוכשים מגידולי נכרים בארץ או‬
‫מיבוא מחוץ לארץ‪ ,‬בירקות עלים ללא חרקים מציאות‬
‫כמעט‬
‫זו‬
‫אינה קיימת‪,‬‬
‫מכיון שגידול‬
‫ללא חרקים‬
‫מ צ ר י ך‬
‫טיפול בכל‬
‫שלבי הגידול‬
‫ו ב ק ר ה‬
‫הדוקה לקבלת תוצרת איכותית מחד ונקיה מחרקים‬
‫מאידך‪ .‬בעידודם של גדולי ישראל הוקמו בשמיטות‬
‫האחרונות מצעים מנותקים בתוך חממות קיימות‪,‬‬
‫בחממות נפרשות שתי שכבות של יריעות ניילון על כל‬
‫קרקע החממה‪ ,‬ועליהם מונחים דליים מלאים בחול‬
‫ים או עפר‪ ,‬ובתוכם זורעים או שותלים ירקות עלים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫העציצים עצמם נמכרים לגוי‪ ,‬וגם מלאכת השתילה‬
‫ושאר מלאכות האסורות מהתורה נעשים ע"י פועלים‬
‫גויים‪ .‬להבהיר שבשונה מהיתר המכירה שדשו בו רבות‬
‫ופרטיו מבוארים בשו"ת יביע אומר (ח"י יו"ד סי' לז)‪,‬‬
‫במצעים מנותקים אין כל בעיה למכור את העציצים לגוי‪,‬‬
‫כיון שיש גמירות דעת מצד הבעלים במכירת העציצים‬
‫שהם חפץ מיטלטל‪ ,‬וכן אין כאן איסור לא תחנם‪.‬‬
‫נועד לדאוג לציבור באספקת פירות בעץ וירקות שאין‬
‫בהם איסור ספיחין‪ .‬בהם בית הדין לוקח על עצמו את‬
‫הטיפול במטע‪ ,‬מבצע את העבודות המותרות ומחלק‬
‫את התוצרת וגובה מהם את חלקם בהוצאות בית הדין‪.‬‬
‫יתכנו לעיתים מחירים גבוהים יותר ממחיר השוק באותו‬
‫הזמן‪ ,‬הדבר נובע הן מפני שבשאר השנים הפירות‬
‫עוברים מיון בבתי אריזה‪ ,‬והפירות הטובים מסוג א'‬
‫נמכרים לחו"ל במחירים גבוהים יותר‪ ,‬ובכך הפירות‬
‫שנשארים בארץ נמכרים במחיר זול יותר‪ ,‬והמגדל כיסה‬
‫את הוצאותיו בהתחשב במה שמכר לחו"ל במחיר גבוה‪.‬‬
‫בשנת השמיטה שאין מוציאים פירות לחו"ל אין מקור‬
‫הכנסה זה‪ .‬כמו כן אין מחיר גבוה לתחילת עונה ומחיר‬
‫נמוך לסוף עונה כמקובל בשווקי הפירות אלא מחיר‬
‫אחיד‪ ,‬ובית הדין שקובע את מחירם של הפירות עושה‬
‫את חישוביו‪ .‬וכ"כ הגר"י אפרתי בספר תורת השמיטה‬
‫(אייזנטל עמ' קטו) בשם הגרי"ש אלישיב שאוצר ב"ד‬
‫נוסד אך ורק לתקנת הציבור ולא כקרן תמיכה בחקלאים‪,‬‬
‫ע"כ אם אין לאוצר ב"ד אפשרות להיות יותר זול ממחירי‬
‫השוק הרי שאין צורך כלל באוצר ב"ד‪.‬‬
‫תרומות ומעשרות בשביעית‬
‫איסום משנה שישית‬
‫חלק מירקות השדה הקשים כגון‪ :‬דלעת‪ ,‬תפוחי אדמה‪,‬‬
‫גזר‪ ,‬שום‪ ,‬בצל‪ ,‬ניתנים לאיסום‪ ,‬ומשתמשים בהם במשך‬
‫תקופה ארוכה יותר‪ .‬כמו כן ישנם הרבה ירקות קפואים‪:‬‬
‫תירס‪ ,‬תפו"א‪ ,‬ציפס‪ ,‬אפונה‪ ,‬גזר‪ ,‬שעועית‪ ,‬פול‪ ,‬חומוס‪,‬‬
‫במיה‪ ,‬ועוד‪ ,‬שמאחסנים אותם בהקפאה לתקופות‬
‫ארוכות‪ .‬כמובן בכל הירקות הנ"ל צריך השגחה שאכן‬
‫הם מגיעים מיבול שישית ולא יבול שביעית‪ .‬אלא אם‬
‫כן עדיין לא גדלו הירקות של השביעית כפי שיתפרסם‬
‫בטבלאות השביעית‪.‬‬
‫שנת השמיטה הפקר היא‪ ,‬ולכן פירות וירקות (שאין בהם‬
‫איסור ספיחין) שגדלו בה אין נוהג בהם לא תרומות ולא‬
‫מעשרות‪ .‬ודווקא כשהפקירו הבעלים את הפירות‪ ,‬אבל‬
‫אם לא הפקירו הבעלים את הפירות‪ ,‬חייבים להפריש‬
‫מהם תרומות ומעשרות בלי ברכה‪ .‬ומעכב לעצמו את‬
‫המעשר ראשון‪ ,‬וכן מפריש מעשר עני ולוקח אותו‬
‫לעצמו‪ .‬ואת התרומה גדולה ותרומת מעשר לא יאבד‬
‫בידים‪ ,‬אלא יניחם עד שירקבו‪ ,‬ואח"כ ישליכם לאשפה‪.‬‬
‫במה דברים אמורים בפירות ובירקות שיש בהם קדושת‬
‫שביעית‪ ,‬אבל אם אין בהם קדושת שביעית (כגון‬
‫פירות העץ שחנטו בשישית ונקטפו בשביעית)‪ ,‬חייבים‬
‫בתרומות ומעשרות בברכה כשאר שנים‪.‬‬
‫אוצר בית דין‬
‫בחלוקת ירקות שגדלו בשישית ונקטפו בשביעית‪,‬‬
‫וכן בפירות העץ שגדלו במטעים בבעלות יהודים‪,‬‬
‫נעזרים באוצר בית דין‪ .‬בכלליות אוצר בית הדין הוא‬
‫ארצי‬
‫מידע‬
‫מוקד‬
‫מסעדות אולמות קייטרינג ומאפיות‬
‫‪8‬‬
‫‪03-5740000‬‬
‫חלק מהמקומות המאושרים על ידינו לשמיטת תשע"ה‪-‬תשע"ו‬
‫נונסטופ מרקט‬
‫שמיטה מהדרין‬
‫יש חסד‬
‫נתיב החסד‬
‫נתיב החסד‬
‫אושר עד‬
‫גן עדן פירות וירקות‬
‫הטוב והמטיב‬
‫יד שבע פירות וירקות‬
‫בע"מ‬
‫אושר עד‬
‫יש חסד‬
‫ברכת שמים‪ -‬איטליז‬
‫מזרחי‬
‫המכולת בשכונה‬
‫רמות ‪06‬‬
‫ירושלים‬
‫קרית משה ‪11‬‬
‫ירושלים‬
‫מיני כלבו עזי כהן‬
‫בורוכוב ‪5‬‬
‫ירושלים‬
‫מינימרקט גבריאל‬
‫כף החיים ‪9‬‬
‫ירושלים‬
‫מינימרקט דויטש‬
‫אור שרגא ‪5‬‬
‫ירושלים‬
‫מכולת העילוי‬
‫העילוי ‪10‬‬
‫ירושלים‬
‫שמואל הנביא ‪102‬‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫אזור‬
‫אזור‬
‫רח' ניסים גאון ‪,79‬‬
‫שמעיה ‪19‬‬
‫רח' הריף ‪1‬‬
‫בעלי המלאכה ‪6‬‬
‫הפלמח ‪20/1‬‬
‫הרותם ‪12‬‬
‫אלעד‬
‫אלעד‬
‫אלעד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫מרכז הפרי והירק‬
‫דב גור ‪5‬‬
‫אשדוד‬
‫סופר נח‬
‫ישראל בן זאב ‪25‬‬
‫סופר פרש (מרקטו)‬
‫ירושלים‬
‫אושר עד‬
‫דיל וזול‬
‫יש בשכונה‬
‫אושר עד‬
‫חסדי עזרא‬
‫יש חסד‬
‫נתיב החסד‬
‫נתיב החסד‬
‫נתיב החסד‬
‫נתיב החסד‬
‫סיטונאות בני את יוני‬
‫עשר תעשר‬
‫פירות וירקות ברוך‬
‫אשר‬
‫פירות וירקות השומר‬
‫(פיקנטי)‬
‫פירות וירקות‬
‫ירושלים‬
‫פירות וירקות מנחם‬
‫שוק פרינוק‬
‫שיווק ישיר‬
‫שפע הארץ‬
‫יש‬
‫רח' הקוצר ‪15‬‬
‫הקישון ‪,1‬‬
‫בארות יצחק ‪-‬‬
‫מתחם פאוור סנטר‬
‫רח' הגליל‬
‫נחל הבשור‬
‫ירושלים ‪70‬‬
‫הקישון‬
‫סוקולוב‬
‫רח' השומר ‪10‬‬
‫נויפלד קרית הרצוג‬
‫גנחובסקי‪ ,‬קרית הרצוג‬
‫ירמיהו ‪1‬‬
‫נעם אלימלך‬
‫זבוטינסקי ‪6‬‬
‫קהילות יעקב ‪63‬‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫בארות‬
‫יצחק‬
‫בית שמש‬
‫בית שמש‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫סופר ספיר‬
‫שמריהו לוין ‪59‬‬
‫קרית יערים ‪,32‬‬
‫קרית יערים‬
‫הר חוצבים קרית המדע ‪2‬‬
‫סופר פרש (מרקטו)‬
‫חזו"א ‪ 32‬רמת שלמה‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫סופר פרש (מרקטו)‬
‫קרן קיימת ‪12‬‬
‫ירושלים‬
‫סופר פרש (מרקטו)‬
‫הלל ‪12‬‬
‫ירושלים‬
‫ז'בוטינסקי ‪69‬‬
‫בני ברק‬
‫כהנמן ‪104‬‬
‫בני ברק‬
‫ירושלים ‪68‬‬
‫בני ברק‬
‫הרב קוק ‪15‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪126‬‬
‫השומר ‪14‬‬
‫ירושלים ‪45‬‬
‫בלפור ‪,25‬‬
‫אושר עד‬
‫בת הדר‬
‫שוק הקריה‬
‫עין גנים‪6‬‬
‫מנאי פינת היוצרים ‪3‬‬
‫אזור תעשייה‬
‫רח' חניתה ‪64‬‬
‫נווה שאנן‬
‫יש חסד‬
‫סופר פרש (מרקטו)‬
‫סופר רמת השחר בע"מ קדיש לוז ‪22‬‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫סל השפע והברכה‬
‫יהושע ברוכי ‪2‬‬
‫ירושלים‬
‫סלי זול‬
‫רח' כיסופים ‪801‬‬
‫ירושלים‬
‫סלי זול‬
‫רח' פרנקפורטר ‪26‬‬
‫ירושלים‬
‫פירות וירקות ברנס‬
‫דוד ‪9‬‬
‫ירושלים‬
‫פירות וירקות עזרא‬
‫רמת הגולן ‪8‬‬
‫ירושלים‬
‫פרי ארצנו‬
‫תמיד זול‪ -‬נווה יעקב‬
‫הקבלן ‪ ,41‬הר נוף‬
‫אביר יעקב ‪,2‬‬
‫קרית קמניץ‬
‫צ'ארלס לוץ ‪12‬‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫אושר עד‬
‫אדום ‪ ,24‬א‪.‬ת‪ .‬כנות‬
‫כנות‬
‫אושר עד‬
‫בת שבע‬
‫אושר עד‬
‫האצטדיון‬
‫אבי פרי וברכה‬
‫הארזים ‪76‬‬
‫לוד‬
‫מגדל‬
‫העמק‬
‫נתיבות‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בני ברק‬
‫בת‪-‬ים‬
‫בת הדר ‪/‬‬
‫אשקלון‬
‫גני תקוה‬
‫הפרי והירק‬
‫רח' זבוטינסקי ‪1‬‬
‫נתיבות‬
‫יש חסד‬
‫הצורף ‪2‬‬
‫נתיבות‬
‫הצרכניה‬
‫עזרא ‪49‬‬
‫עמישב‬
‫שפע פרי ארצנו‬
‫רוטשילד ‪93‬‬
‫משה שולב ‪6‬‬
‫פינת גליס ‪30‬‬
‫העצמאות ‪65‬‬
‫פתח תקוה‬
‫פתח תקוה‬
‫יש‬
‫רוטשילד ‪79‬‬
‫פתח תקוה‬
‫חדרה‬
‫יש‬
‫זבולון ‪14‬‬
‫חיפה‬
‫אושר עד‬
‫הנס מולר ‪6‬‬
‫מעיין ‪2000‬‬
‫חצור‬
‫חצור‬
‫סיטונאות רחמים‬
‫מעיין ‪2000‬‬
‫מיכאל ‪1‬‬
‫טבריה‬
‫אושר עד‬
‫בית הדפוס‬
‫קניון הדר רח' המכבים‬
‫תלפיות‬
‫רח' זכרון יעקב ‪1‬‬
‫ירושלים‬
‫יש חסד‬
‫פירות וירקות טוב‬
‫הארץ‬
‫שפע פירות‬
‫בית יוסף ‪38‬‬
‫רח' אבני נזר ‪,46‬‬
‫מרכז קסם‪,‬‬
‫שבזי‪112‬‬
‫קרית אתא‬
‫קרית‬
‫ביאליק‬
‫קרית גת‬
‫ראש העין‬
‫שלמה המלך‬
‫ראש העין‬
‫ירושלים‬
‫יש‬
‫חיים סירני‬
‫רחובות‬
‫בסטרו זול‬
‫משה דיין ‪1‬‬
‫ירושלים‬
‫יש‬
‫יש‬
‫אושר עד‬
‫בן יהודה‬
‫ירושלים‬
‫צרכנית אביר יעקב‬
‫אושר עד‬
‫גלדיוליס‬
‫ירושלים‬
‫פתח תקוה‬
‫קרית ספר‬
‫‪9‬‬
‫לוח מועדים לשמיטה ‪ -‬ירקות‬
‫שם הירק‬
‫למחמירים רוב‬
‫למחמירים תחילת‬
‫קדושת שביעית איסור ספיחין (רוב גמר איסור‬
‫בשוק מהנזרע‬
‫ספיחיןמ‪ :‬ההופעה בשוק באיסור‬
‫בתשע"ו‬
‫בתשע"ה החל מ‪ :‬בשוק) בתשע"ה מ‪ :‬וקדושה‬
‫ספיחין (בתשע"ה) החל מ‪ :‬בתשע"ו החל מ‪:‬‬
‫ד' תשרי‬
‫אבטיח‬
‫ד' תשרי‬
‫אננס‬
‫ד' תשרי‬
‫אספרגוס‬
‫ד' תשרי‬
‫אפונה בתרמילים‬
‫ד' תשרי‬
‫בטטה‬
‫ה' תשרי‬
‫בננה‬
‫ד' תשרי‬
‫במיה‬
‫י"ח כסלו‬
‫בצל יבש‬
‫א' כסלו‬
‫בצל ראש‬
‫ד' תשרי‬
‫בצל ירוק‬
‫ד' תשרי‬
‫ברוקולי‬
‫י"ב חשון‬
‫גזר‬
‫ד' תשרי‬
‫גמבה‬
‫ד' תשרי‬
‫דלורית‬
‫ד' תשרי‬
‫דלעת‬
‫ד' תשרי‬
‫חסה‬
‫ד' תשרי‬
‫חזרת‬
‫ד' תשרי‬
‫חציל‬
‫ד' תשרי‬
‫כוסברה‬
‫ד' תשרי‬
‫כרוב אדום‬
‫ד' תשרי‬
‫כרוב לבן‬
‫ד' תשרי‬
‫כרוב סיני‬
‫ד' תשרי‬
‫כרובית‬
‫כרפס עלים(סלרי עלים) ד' תשרי‬
‫כרפס שורש(סלרי שורש) ד' תשרי‬
‫ד' תשרי‬
‫כרתי (לוף)‬
‫ד' תשרי‬
‫לפת‬
‫ד' תשרי‬
‫מילון‬
‫ד' תשרי‬
‫מלפפון‬
‫ד' תשרי‬
‫סלק אדום‬
‫ד' תשרי‬
‫סלק עלים‬
‫ד' תשרי‬
‫עגבניה‬
‫ד' תשרי‬
‫עירית‬
‫ד' תשרי‬
‫פטרוזיליה עלים‬
‫ד' תשרי‬
‫פטרוזיליה שורש‬
‫ד' תשרי‬
‫פלפל‬
‫ד' תשרי‬
‫פלפל ירוק חריף‬
‫ד' תשרי‬
‫פלפל אדום חריף‬
‫ד' תשרי‬
‫פפריקה טריה‬
‫ד' תשרי‬
‫צנון‬
‫ד' תשרי‬
‫צנונית‬
‫ד' תשרי‬
‫קולרבי‬
‫‪10‬‬
‫א' אדר‬
‫אין איסור‬
‫אין איסור‬
‫י"א תשרי‬
‫א' תמוז‬
‫אין איסור‬
‫אין איסור‬
‫י"ב שבט‬
‫ט"ו טבת‬
‫י' כסלו‬
‫כ' טבת‬
‫א' אדר‬
‫ט"ו אדר‬
‫א' אדר‬
‫י' אדר‬
‫ג' חשון‬
‫א' חשון‬
‫ג' חשון‬
‫י' כסלו‬
‫כ' טבת‬
‫כ' כסלו‬
‫י' כסלו‬
‫ד' טבת‬
‫ט"ו טבת‬
‫א' שבט‬
‫כ' שבט‬
‫כ"ה כסלו‬
‫י' כסלו‬
‫א' כסלו‬
‫כ' כסלו‬
‫א' כסלו‬
‫א' אדר‬
‫א' טבת‬
‫כ"ד אדר‬
‫א' שבט‬
‫ט"ו אדר‬
‫א' טבת‬
‫א' שבט‬
‫א' תשרי תשע"ו‬
‫כ"ד כסלו‬
‫ט"ו חשון‬
‫א' כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫א' אדר‬
‫כ"ה כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫י"א תשרי‬
‫כ"ה כסלו‬
‫א' שבט‬
‫כ"ה כסלו‬
‫כ' חשון‬
‫כ"ה כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫ט"ו טבת‬
‫ד סיוון"א' שבט( י)‬
‫ג' חשון‬
‫כ"ה כסלו תשע"ו‬
‫ט"ו כסלו‬
‫י' חשון‬
‫כ"ה כסלו‬
‫ד' כסלו‬
‫ח' כסלו‬
‫כ"ד כסלו‬
‫כ"ד כסלו‬
‫ד' כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫ט"ו כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫ה' חשון‬
‫י' כסלו‬
‫א' כסלו‬
‫י"ג כסלו‬
‫כ"ג חשון‬
‫ד' חשון‬
‫כ"ה כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫כ"ד כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫כ"ח אב‬
‫י"ג כסלו‬
‫ח' חשון‬
‫י"ח חשון‬
‫ד' תשרי‬
‫א' תמוז‬
‫אין איסור‬
‫א' שבט‬
‫א' טבת‬
‫כ' חשון‬
‫א' טבת‬
‫א' שבט‬
‫א' טבת‬
‫ט"ו טבת‬
‫א' שבט‬
‫א' חשון‬
‫ג' תשרי תשע"ו‬
‫י' כסלו‬
‫י' חשון ‪-‬כ"ד תשרי‬
‫א' טבת‬
‫א' כסלו‬
‫ה' כסלו‬
‫כ' כסלו‬
‫כ' כסלו‬
‫א' טבת‬
‫א' שבט‬
‫ט"ו כסלו‬
‫י' כסלו‬
‫ג' חשון‬
‫י' כסלו‬
‫א' כסלו‬
‫י' כסלו‬
‫כ' חשון‬
‫(כ' חשון) א' חשון משתילה‬
‫א' טבת‬
‫א' טבת‬
‫כ' כסלו‬
‫א' טבת‬
‫י"ז אלול‬
‫י' כסלו‬
‫ה חשון‬
‫ט"ו חשון‬
‫א' אדר א'‬
‫חנוכה תשע"ז‬
‫הרוב רב שנתי‬
‫י' טבת‬
‫א' תמוז‬
‫הרוב רב שנתי‬
‫א' אדר א'‬
‫ט"ו טבת‬
‫י"ד כסלו‬
‫א' שבט‬
‫ט"ו אדר א'‬
‫א' אדר ב'‬
‫ט"ו אדר א'‬
‫א' תמוז‬
‫י' חשון‬
‫א' חשון תשע"ז‬
‫ט"ו שבט‬
‫כ"ד כסלו‬
‫א' שבט‬
‫א' טבת‬
‫י"ב כסלו‬
‫ז' טבת‬
‫י"ח טבת‬
‫ד' שבט‬
‫א' אדר א'‬
‫א' טבת‬
‫י' כסלו‬
‫ג' כסלו‬
‫כ' כסלו‬
‫כ"ה כסלו‬
‫א' אדר א'‬
‫א' אדר א'‬
‫ד' טבת‬
‫ד' שבט‬
‫כ"ח אלול‬
‫כ"ז כסלו‬
‫י"ח חשוון‬
‫ד' כסלו‬
‫קישוא‬
‫שום‬
‫שומר ושמיר‬
‫ד' תשרי‬
‫א' ניסן‬
‫ד' תשרי‬
‫א' כסלו‬
‫ז' ניסן‬
‫י"ד כסלו‬
‫ג' חשון‬
‫כ"ה אדר ב'‬
‫א' כסלו‬
‫א' חשון‬
‫א' ניסן‬
‫א' כסלו‬
‫ד' כסלו‬
‫כ"ח אדר ב'‬
‫י"ד כסלו‬
‫שעועית תרמילים‬
‫תירס אשבולים‬
‫תות שדה‬
‫ד' תשרי‬
‫ד' תשרי‬
‫ד' תשרי‬
‫א' כסלו‬
‫י"א תשרי‬
‫א' טבת‬
‫כ' חשון‬
‫י"א תשרי‬
‫ד' כסלו‬
‫כ' חשון‬
‫ד' כסלו‬
‫א' כסלו‬
‫ד' טבת‬
‫תפוח אדמה‬
‫כ"ז חשון‬
‫ט"ו טבת‬
‫ד' טבת‬
‫א' טבת‬
‫י"ח טבת‬
‫תרד‬
‫ד' תשרי‬
‫ט"ו כסלו‬
‫א' כסלו‬
‫א' כסלו‬
‫י"ח כסלו‬
‫לוח מועדים לשמיטה ‪ -‬פירות‬
‫שם הפרי‬
‫תחילת שיווק תוצרת‬
‫קדושה לתשע"ה‬
‫ו' אב‬
‫אבוקדו‬
‫כ' אב ‪ -‬כמעט הכל‬
‫אגוזים‬
‫יבוא‬
‫אילסר‬
‫כ' אב ‪-‬‬
‫בטנה (פיסטוק)‬
‫כמעט הכל יבוא‬
‫כ"ה אב ‪ -‬הרוב יבוא‬
‫מקדמיה‬
‫ה' תשרי תשע"ו‬
‫פקאן‬
‫כ"ח סיון‬
‫אגס‬
‫ו' טבת‬
‫אוכמניות (טרי)‬
‫ט"ו תמוז‬
‫אנונה‬
‫ו' אלול‬
‫אפרסמון‬
‫אפרסק ונקטרינה י' אדר‬
‫ו' תמוז‬
‫אתרוג‬
‫ו' אלול‬
‫אשכולית‬
‫ו' אב‬
‫גויאבה‬
‫ו' אייר‬
‫גודגדן ודובדבן‬
‫הדרים (תפוזים‪,‬‬
‫ו' אלול‬
‫קלמנטינות וכ'ו)‬
‫כ"ה סיון‬
‫לימה‬
‫ו' סיון‬
‫לימון‬
‫כ"ה חשון תשע"ו‬
‫קומקווט‬
‫ו' אב‬
‫זית לכבישה‬
‫ו' תשרי תשע"ו‬
‫זית לשמן‪ ,‬שמן‬
‫ט"ז תמוז‬
‫חבוש‬
‫ה' תשרי תשע"ו‬
‫חרוב‬
‫ו' תמוז‬
‫לונגן‬
‫כ"ה אייר‬
‫ליצ'י‬
‫תחילת שיווק‬
‫תוצרת מותרת‬
‫בתשע"ו‬
‫ט"ז תמוז‬
‫א' אב‬
‫ט"ו אלול‬
‫ו' אב‬
‫ט"ו אלול‬
‫ט' סיון‬
‫ט"ז טבת‬
‫כ"ו סיון‬
‫י"ז אב‬
‫כ"א אדר א'‬
‫י"ז סיון‬
‫י"ז אב‬
‫ט"ז תמוז‬
‫י"ז ניסן‬
‫י"ז אב‬
‫ו' סיון‬
‫ט"ז אייר‬
‫ו' חשוון תשע"ז‬
‫ט"ז תמוז‬
‫ט"ז אלול‬
‫כ"ו סיון‬
‫ט"ו אלול‬
‫י"ז סיון‬
‫ו' אייר‬
‫שם הפרי‬
‫תחילת שיווק תוצרת‬
‫קדושה לתשע"ה‬
‫משמש‬
‫מנגו‬
‫ענבים למאכל‬
‫ענבי יין‬
‫פיג'ואה‬
‫פומלה‪ ,‬פומלית‬
‫פיטאיה(צהוב)‬
‫פרי עדן‬
‫(אדום‪ ,‬בליטות)‬
‫צבר‬
‫קובו (אדום חלק)‬
‫קיווי‬
‫קליפים‬
‫(קלמנטינות)‬
‫קרמבולה‬
‫רימון‬
‫שזיף ארופאי‬
‫(פאול‪ ,‬מאורך)‬
‫שזיף יפני (כל סוגי‬
‫השזיפים)‬
‫שסק‬
‫שקד‬
‫תאנה‬
‫תמר‬
‫תפוז‬
‫תפוח עץ בכיר‬
‫ו' טבת‬
‫ט"ז טבת‬
‫ו' חשוון‬
‫י' טבת‬
‫ו' אלול‬
‫י"ז חשון‬
‫כ' טבת‬
‫י"ז אב‬
‫ו' אלול‬
‫י"ז אב‬
‫ו' חשון‬
‫כ"ח תמוז‬
‫י"ז חשון‬
‫ט' תמוז‬
‫ו' אב‬
‫ט"ז תמוז‬
‫ו' אייר‬
‫י"ז ניסן‬
‫ו' שבט‬
‫ו' אלול‬
‫י"ט ניסן‬
‫כ"ה אלול‬
‫ו' אלול‬
‫כ"ה אייר‬
‫ט"ז שבט‬
‫י"ז אב‬
‫כ"ט אדר ב'‬
‫ו' אלול‬
‫י"ז אב‬
‫ו' אייר‬
‫תפוח עץ‬
‫ו' תמוז‬
‫י"ז סיון‬
‫ארצי‬
‫מידע‬
‫מוקד‬
‫מסעדות אולמות קייטרינג ומאפיות‬
‫כ"ו ניסן‬
‫ו' תמוז‬
‫כ"ה אדר‬
‫ו' תמוז‬
‫כ"ה אלול‬
‫ו' אלול‬
‫ו' טבת‬
‫תחילת שיווק‬
‫תוצרת מותרת‬
‫בתשע"ו‬
‫ז' ניסן‬
‫י"ז סיון‬
‫ו' אדר ב'‬
‫י"ז סיון‬
‫ו' אלול‬
‫י"ז אב‬
‫ט"ז טבת‬
‫‪03-5740000‬‬
‫‪11‬‬
‫ועד הכשרות שע"י‬
‫בד"ץ יורה דעה תכב"ץ בארץ הקודש‬
‫בפיקוח הגאון ר' שלמה מחפוד שליט"א‬
‫כמידי שנה‪ ,‬גם השנה הננו לפרסם ברבים את סימוני הכשרות בארבעת המינים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫אתרוגים‬
‫לולבים‬
‫אתרוג תימני ללא חשש טבל‪ ,‬ערלה‬
‫ושביעית‪ ,‬הופרשו תרומות ומעשרות כדין‪.‬‬
‫אתרוג תימני ללא חשש טבל‪ ,‬ערלה‬
‫ושביעית‪ ,‬הופרשו תרומות ומעשרות כדין‪.‬‬
‫אתרוג תימני ללא חשש טבל‪ ,‬ערלה‬
‫ושביעית‪ ,‬הופרשו תרומות ומעשרות כדין‪.‬‬
‫אתרוג זה נבדק ע"י מו"צ הבד"ץ וסיווגו‬
‫אתרוג זה נבדק ע"י מו"צ הבד"ץ וסיווגו‬
‫אתרוג זה נבדק ע"י מו"צ הבד"ץ וסיווגו‬
‫מהודר א'‬
‫‪402230‬‬
‫‪402230‬‬
‫‪#951170845#‬‬
‫אחריותינו רק כאשר האתרוג‬
‫ארוז וסגור בניילון (הפטנט)‬
‫ירוק‬
‫מהודר‬
‫‪#951170844#‬‬
‫אחריותינו רק כאשר האתרוג‬
‫ארוז וסגור בניילון (הפטנט)‬
‫כתום‬
‫כשר א'‬
‫לולבים אלו נבדקו ע"י‬
‫מוצ"י הבד"ץ וסיווגם‬
‫מהודר‬
‫קורא‬
‫לולבים אלו נבדקו ע"י‬
‫מוצ"י הבד"ץ וסיווגם‬
‫מהודר‬
‫הדסים‬
‫לולבים אלו נבדקו ע"י‬
‫מוצ"י הבד"ץ וסיווגם‬
‫כשר‬
‫‪402230‬‬
‫‪402230‬‬
‫‪402230‬‬
‫אחריותינו רק כאשר האתרוג‬
‫ארוז וסגור בניילון (הפטנט)‬
‫אחריותינו על הכשרות רק כשהם‬
‫ארוזים וסגורים ובחותם הבד"ץ‬
‫אחריותינו על הכשרות רק כשהם‬
‫ארוזים וסגורים ובחותם הבד"ץ‬
‫אחריותינו על הכשרות רק כשהם‬
‫ארוזים וסגורים ובחותם הבד"ץ‬
‫ירוק‬
‫כתום‬
‫אדום‬
‫‪#851170842#‬‬
‫אדום‬
‫‪#951170845#‬‬
‫‪#951170844#‬‬
‫‪402230‬‬
‫‪#851170842#‬‬
‫הדסים אלו נבדקו ע"י‬
‫מוצ"י הבד"ץ וסיווגם‬
‫הדסים אלו נבדקו ע"י‬
‫מוצ"י הבד"ץ וסיווגם‬
‫מהודר א'‬
‫‪ 30‬ס"מ‬
‫מהודר‬
‫‪ 24‬ס"מ‬
‫‪402230‬‬
‫‪402230‬‬
‫שיעור חזו"א‬
‫‪#951170845#‬‬
‫אחריותינו על הכשרות רק כשהם‬
‫ארוזים וסגורים ובחותם הבד"ץ‬
‫ירוק‬
‫הדסים אלו נבדקו ע"י‬
‫מוצ"י הבד"ץ וסיווגם‬
‫לברכה‬
‫כשר‬
‫‪ 16‬ס"מ‬
‫שיעור הגר"ח נאה‬
‫‪402230‬‬
‫אחריותינו על הכשרות רק כשהם‬
‫ארוזים וסגורים ובחותם הבד"ץ‬
‫אחריותינו על הכשרות רק כשהם‬
‫ארוזים וסגורים ובחותם הבד"ץ‬
‫‪#851170842#‬‬
‫‪#951170844#‬‬
‫אדום‬
‫כתום‬
‫אחריותינו תקיפה רק כאשר תווית ממוספרת כזו מודבקת ע„ג האריזה באופן שאינו ניתן לפתיחה‪ .‬וכל סימון אחר‬
‫שאינו כפי שמצויין לעיל‪ ,‬אינו תחת אחריותינו אף אם שמינו מופיע ע„ג האריזה‪ ,‬והרי הוא זיוף גמור‪.‬‬
‫הננו להזכיר ולהזהיר‪:‬‬
‫הקונה אתרוג ללא סימני הכשרות הנ„ל‪ ,‬או ללא פיקוח כשרות מהדרין‬
‫נכנס לחששות טבל‪ ,‬ערלה‪ ,‬נטע רביעי‪ ,‬שביעית‪ ,‬מורכב וכו׳!‬
‫זכור! אתרוג "ערלה" לא ניכר עליו‪ ,‬ואסור הוא בהנאה‪ ,‬ואין לו תקנה‪.‬‬
‫והמברך לא יצא ידי חובה‪ ,‬וברכתו לבטלה‪.‬‬
‫רשימת מגדלי האתרוגים שבפיקוח‬
‫רשימת מחסני שיווק שבפיקוח‬
‫"אתרוגי כלף ובניו"‪ ,‬באר יעקב‪052-4572370 ..............................................‬‬
‫"אתרוגי שדיאור אברהמי"‪ ,‬מ‪ .‬מסלול‪050-5383667............................‬‬
‫"אתרוגי עובדיה לוי"‪ -‬פדויים‪054-5666303.............................................‬‬
‫אתרוגי שלום מחפוד פדויים‪052-5214288.........................................‬‬
‫"האתרוג התימני המהודר"‪ ,‬קהילות יעקב ‪ 60‬ב"ב‪050-4117777..........‬‬
‫"האתרוג התימני המהודר"‪ ,‬אלקבץ ‪ 1‬פינת ג"ש י‪-‬ם‪050-8739612.......‬‬
‫"אתרוגי צנעני"‪ ,‬דון יוסף הנשיא ‪ 12‬ב"ב‪052-7625767...........................‬‬
‫"אתרוגי כלף"‪ ,‬רח' זוננפלד ‪ 13‬רמת אלחנן ב"ב‪050-4120100........‬‬
‫"כתר ההידור" רח' שלמה המלך ‪ 5‬אולמי ברסלב ב"ב‪050-6740000.....‬‬
‫בית דין צדק‬
‫דק"ק "יורה דעה" תכב"ץ בארץ הקודש‬
‫בית דין צדק לממונות ואישות‬
‫מושב מיוחד לעניני שלום בית (לפי תיאום מראש)‬
‫מדי יום שלישי וחמישי משעה ‪ 6.00‬בערב‪,‬‬
‫רח׳ אמרי חיים ‪ 45‬ב„ב‬
‫טל‪ ,03-6765888 .‬פקס‪03-6764464 .‬‬
‫תשובות לשאלות בהלכה בכל‬
‫חלקי השו"ע‪ ,‬בדיקת ארבעת‬
‫המינים ע"י מו"צ בד"ץ‬
‫מדי יום בשעות ‪,18:00-20:00‬‬
‫רח׳ אמרי חיים ‪ 45‬ב"ב‬
‫טל לתיאום‪:‬‬
‫טל'‪050-4119001:‬‬
‫‪050-4119007‬‬
‫‪ ,‬הודפס במפעלי דפוס הכהנים‬
‫בנשיאות מוהר"ר הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א‬
‫בית הוראה‬
‫ניתן להזמין‬
‫הרצאות בנושא‬
‫כשרות‬
‫בליווי מצגת‪.‬‬
‫עיצוב ועימוד‪:‬‬
‫מורי צדק מטעם הבד"ץ לבדיקת ארבעת המינים יעמוד לרשות הקונים בשוק העירוני בבני ברק‬
‫מלאחר יום כיפור עד ערב החג הבעל"ט‬