בוני הארץ - התאחדות הקבלנים

‫מ‪ 14-‬ברחבי הארץ‪ ,‬מונה ‪ 72‬ילדים מגיל חמש‬
‫עד גיל צבא ומחולק לכמה משפחתונים‪ .‬בכל‬
‫משפחתון מתגוררים כמה ילדים בגילאים שונים‪,‬‬
‫במחיצת בני זוג המשמשים אם ואב הבית‪ .‬את‬
‫כל צורכי הילדים לאחר שעות הלימודים מספקת‬
‫העמותה‪.‬‬
‫רוזנר‪" :‬אנחנו דואגים לכל תרבות הפנאי של‬
‫הילדים כשהם חוזרים מבית הספר‪ .‬שיעורי עזר‬
‫למי שזקוק‪ ,‬פינת חי‪ ,‬משתלה שאותה הקמתי‪,‬‬
‫חוגי העשרה‪ ,‬רכיבה על סוסים‪ .‬גם בחודשי‬
‫הקיץ‪ ,‬כשאין לימודים ולילדים אין ממש בית‬
‫לחזור אליו‪ ,‬אנחנו דואגים לקייטנות‪ .‬כמעט כולם‬
‫זכאים לתעודת בגרות ובוגרי צבא"‪.‬‬
‫כאות כבוד לפעילותו של דוד בכפר‪ ,‬קיים ראש‬
‫העירייה איתמר שמעוני ישיבה של מועצת‬
‫העיר בכפר‪" .‬הייתי בעבר חבר מועצת העיר‬
‫במשך חמש שנים‪ ,‬והייתי הקול של האתיופים"‪,‬‬
‫מוסיף רוזנר‪" ,‬אבל החלטתי שפוליטיקה זה לא‬
‫בשבילי"‪.‬‬
‫כעת הוא שוקד על הקמת כמה מבנים במקום‪.‬‬
‫מעון יום‪ ,‬מהצהריים עד הערב‪ ,‬לילדים שזקוקים‬
‫למסגרת תומכת לאחר שעות הגן והלימודים‪ .‬בית‬
‫בוגרים‪" ,‬כדי לדאוג למי שיצא מהכפר‬
‫לצבא ואין לו לאן לחזור בסופי שבוע‬
‫ובחופשות‪ .‬נקים פה בית עם כמה חדרים‬
‫לטובת אותם חיילים‪ ,‬והם יקבלו בזמן‬
‫שהותם את כל שירותי הכפר"‪ .‬בתכנון‬
‫גם אולם אירועים‪" ,‬אנחנו חוגגים‬
‫לילדים את כל החגים ‪ -‬חנוכה‪ ,‬פורים‬
‫וגם בר או בת מצווה‪ .‬אנחנו בעמותה‬
‫לוקחים הכל על עצמנו‪ ,‬החל מרכישת‬
‫בגדים חדשים ומתנות‪ ,‬וכלה בארגון‬
‫האירוע כולל די‪.‬ג'יי‪ ,‬כיבוד והבאת‬
‫ההורים למקום‪ .‬תמיד נשמח לקבל‬
‫תרומות נוספות‪.‬‬
‫"ויש עוד‪ .‬לפני כעשר שנים רציתי‬
‫לעשות משהו‪ .‬לאמץ חיילים‬
‫בודדים‪ ,‬כמו בית קובי ברמת‬
‫גן‪ .‬כששיתפתי את סילביה‬
‫בעניין היא הציעה לקחת על‬
‫עצמה את הפרויקט‪ .‬יצרתי‬
‫קשר עם צביקה לוי‪ ,‬האבא‬
‫של החיילים הבודדים‪,‬‬
‫והעמדתי לרשות החיילים‬
‫דירה‪ .‬סילביה נכנסה‬
‫לפעולה ואבזרה את הבית‬
‫בכל הנחוץ‪‘ ,‬כדי שתהיה‬
‫להם הרגשה שהם בבית'‪.‬‬
‫ביקשתי חיילים מגבעתי‪,‬‬
‫כי גבעתי שומרת על אשקלון‪ .‬בתיאום עם מח"ט‬
‫גבעתי דאז‪ ,‬אייל אייזנברג‪ ,‬נחתו ארבעה לוחמי‬
‫גבעתי בביתם החדש"‪.‬‬
‫מפאת צנעת הפרט‪ ,‬רוזנר אינו מזהה אותם‬
‫בשמותיהם‪ :‬חייל דתי‪ ,‬חייל שחזר בשאלה ושני‬
‫חיילים ממוצא אתיופי‪ .‬לאשתו של רוזנר היה תנאי‬
‫אחד‪" :‬תשמרו על הבית"‪ .‬כשהם באו לחופשות‬
‫היא דאגה לכל צורכי המחיה‪ ,‬וכשלא באו‪ ,‬סילביה‬
‫נכנסה לאוטו ונסעה לרצועת עזה להביא להם‬
‫אוכל מהבית‪ .‬כבר עשר שנים שהרוזנרים מלווים‬
‫את רביעיית החיילים‪" .‬את ליל הסדר אנחנו‬
‫חוגגים עם המשפחה‪ ,‬והם אורחים קבועים אצלנו‬
‫בחג"‪ .‬כולם כבר בגרו ועזבו את הקן החם‪ ,‬אבל‬
‫הוא ממשיך ללוות אותם‪.‬‬
‫איפה הם היום?‬
‫"החייל שחזר בשאלה‪ ,‬שבא ישר מהישיבה‪,‬‬
‫לא ידע אנגלית ולא יכול היה להתקבל לקורס‬
‫חובשים בצבא‪ .‬סילביה ישבה ולימדה אותו‬
‫אנגלית ובזכותה התקבל לקורס‪ .‬כיום הוא‬
‫לומד רפואה באוניברסיטת בן גוריון בסיוע‬
‫מלגה"‪ .‬רוזנר מממן את המחיה היומיומית‬
‫ואת הדירה של הרופא לעתיד‪ ,‬אותה הוא‬
‫חולק עם אחד משני החיילים ממוצא אתיופי‬
‫שלומד הנדסת בניין‪ .‬החייל הדתי למד בסיועו‬
‫של רוזנר משפטים‪ ,‬וכיום הוא עורך דין‬
‫בחברה גדולה‪ ,‬נשוי עם ילד‪.‬‬
‫החייל השני ממוצא אתיופי‬
‫בחר לצאת לעבודה‪ .‬כיום‬
‫הוא נשוי‪ ,‬אב לשני ילדים‪,‬‬
‫ורוזנר משמש סנדק לאחד‬
‫הילדים‪ .‬רוזנר נרתם לסייע‬
‫גם במימון החתונות‪ ,‬ומלווה‬
‫אותם לאורך כל הדרך גם‬
‫בעצות ובאוזן קשבת‪.‬‬
‫בכך לא תמה פעילותו‪ .‬הוא‬
‫לקח תחת כנפיו גם שתי בנות‪,‬‬
‫אחת כיום קצינה במשטרת‬
‫ישראל והשנייה סיימה תואר‬
‫ראשון בכלכלה‪ .‬הוא‬
‫מקפיד להגיע לכל טקס‬
‫של בני טיפוחיו‪.‬‬
‫ניכר בו שהוא מתייחס‬
‫לפרויקט הזה כאל‬
‫הבית המורחב שלו‪,‬‬
‫אבל מבקש לציין‪:‬‬
‫"סילביה‪ ,‬שתכעס על‬
‫הפרסום‪ ,‬היא בעצם‬
‫עמוד התווך של כל‬
‫הפעולה‪ .‬אני רק עוזר‬
‫לה"‪.‬‬
‫שמעתי שאתה מייצר‬
‫לימונצ'לו בעצמך?‬
‫"כן‪ ,‬זאת אמנם הרבה‬
‫עבודה ואני לא מרשה‬
‫לאף אחד לעזור לי‪ ,‬אבל‬
‫זה גם תענוג גדול"‪.‬‬
‫הוא נתקל במשקה‬
‫לראשונה לפני כמה‬
‫שנים במסעדה תל אביבית‪ .‬כשבעל‬
‫המסעדה הפקיע את מחיר הבקבוק‪ ,‬אמר רוזנר‪:‬‬
‫אם הוא יכול לייצר‪ ,‬גם אני יכול‪ .‬למד על תהליך‬
‫היצירה וכיום הוא מייצר כמה עשרות בקבוקים‪,‬‬
‫אותם הוא מחלק לחברים‪ .‬הוא מוכן להחליף‬
‫בקבוק לימונצ'לו תמורת פחית זיתים ביתית‬
‫ואיכותית‪.‬‬
‫לקינוח‪ ,‬רוזנר הוא גם יו"ר הפרלמנט המקומי‬
‫שבו חברים ‪ 15‬גברים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬כבר יותר‬
‫מעשרים שנה‪ .‬לפרלמנט חוקים משלו‪ :‬הצטרפות‬
‫לפרלמנט היא רק אם יש הסכמה פה אחד‪,‬‬
‫האחרון שזכה להצטרף היה לפני שנתיים; מי‬
‫שנוסע לחו"ל חייב להביא למפגש בקבוק שתייה;‬
‫מי שמביא אורח (מותר) משלם עבור האורח;‬
‫המפגשים מתקיימים כל יום שישי‪ ,‬בלי יוצא‬
‫מן הכלל‪ ,‬לפעמים יש גם אורחים חיצוניים‪:‬‬
‫ראש העירייה‪ ,‬שר התחבורה ועוד; ומדי פעם‬
‫מתקיים מפגש בבית אחד מחברי הפרלמנט‪,‬‬
‫עם בנות הזוג‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪89‬‬
‫כל החידושים הטכנולוגים בחדר כושר אחד‪.‬‬
‫‪ Precor‬מציגה את סטנדרט הבנייה החדש בתחום חדרי הכושר למגורים‪.‬‬
‫עיצוב חדשני‪ ,‬ציוד כושר מתקדם וליווי מקצועי הם רק חלק מהשירותים שאנו מציעים לך‪.‬‬
‫אנו מזמינים אותך להתנסות ולהתרשם ממגוון מכשירי הכושר שלנו‪ ,‬כל שנותר הוא לתאם פגישה‪.‬‬
‫סרוק הברקוד‬
‫וצפה בקטלוג‬
‫הדיגיטלי שלנו‬
‫לתיאום פגישה ופרטים נוספים‪:‬‬
‫כסלו‪-‬טבת תשע"ה‬
‫דצמבר ‪ 2014‬ש גיליון ‪340‬‬
‫‪ 0‬יו"ר המערכת‪ :‬יוסי לוינסקי‪ ,‬‬
‫סגן נשיא‪ ,‬יו"ר הארגונים המקומיים ‬
‫ויו"ר ועדת תדמית‬
‫‪ 0‬עורך‪ :‬שי פאוזנר‬
‫‪ 0‬חברת מערכת‪ :‬ז'ואל טל‬
‫‪ 0‬עורכת לשונית‪ :‬שלומית לולה נחמה‬
‫‪ 0‬מערכת‪ :‬התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫ אחד העם ‪ ,9‬תל אביב‬
‫ טל‪03-5671217 .‬‬
‫ פקס‪03-5671207 .‬‬
‫‪ 0‬הוצאה לאור‪ ,‬מנויים ומודעות‪:‬‬
‫ תירוש הוצאה לאור בע"מ‬
‫ מנכ"ל ומו"ל‪ :‬ויקטור ביטון‬
‫ הגר"א ‪( 17‬בית גרפוליט)‬
‫ תל אביב ‪6602433‬‬
‫ טל‪ ,03-5662080 .‬פקס‪03-5662081 .‬‬
‫ ‪[email protected]‬‬
‫‬
‫‪ 0‬יועצות פרסום‪ :‬לאה צור‬
‫חדווה פז‬
‫‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‬
‫‬
‫‪22‬‬
‫‬
‫‪24‬‬
‫‬
‫‬
‫‪28‬‬
‫‬
‫‪32‬‬
‫‬
‫‪36‬‬
‫‬
‫‪38‬‬
‫‬
‫‬
‫‪42‬‬
‫‬
‫‪46‬‬
‫‪62‬‬
‫‬
‫‪68‬‬
‫‪ 0‬עיצוב גרפי‪ :‬מאשית קורצמן‬
‫‪ 0‬הפצה‪ :‬התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫אחד העם ‪ ,9‬תל אביב‬
‫‪ 0‬כתובת ההתאחדות באינטרנט‪:‬‬
‫‪www.acb.org.il‬‬
‫‪ 0‬חומר פרסומי המופיע או מצורף‬
‫ לעיתון‪ ,‬הינו על אחריות החברות‬
‫המפרסמות בלבד‬
‫‬
‫‪72‬‬
‫‬
‫‬
‫‪76‬‬
‫‬
‫‪78‬‬
‫‬
‫‬
‫‪84‬‬
‫‬
‫‬
‫‪88‬‬
‫‬
‫דבר הנשיא ‪ /‬ניסים בובליל‬
‫משולחן המנכ”ל ‪ /‬אליאב בן שמעון‬
‫ההחלטות המרכזיות של פורום יושבי ראש הארגונים ‪ /‬משולחנו של יוסי לוינסקי‬
‫אגף יזמות ובנייה‬
‫‪ 0‬מסכמים את ‪ 2014‬ומתכוננים לשנת עבודה מגוונת ‪ /‬רוני בריק ואמיר הלר‬
‫‪ 0‬סרבני תמ”א ‪ .38‬מכשול או עיכוב ‪ /‬איציק שגב‬
‫אגף בנייה חוזית‬
‫‪ 0‬סיכום יום עיון על ניהול סיכונים בענף התשתיות והבנייה החוזית ‪ /‬אשר גרין‬
‫אגף תשתיות‬
‫‪ 0‬בעקבות ועדת ששינסקי ‪ .2‬שוק החציבה‪ ,‬לאן? ‪ /‬אילן מרדכי‬
‫‪ 0‬סיכום פעילות שנת ‪ 2014‬באגף תשתיות ובנייה חוזית ‪ /‬דוד שחף (שפי)‬
‫אגף כספים וכלכלה‬
‫‪ 0‬סיכום פעילות האגף בשנת ‪ / 2014‬איציק גורביץ‬
‫אגף טכני‬
‫‪ 0‬מחפשים פתרונות חלופיים לגשרי קור ‪ /‬נתן חילו‬
‫אגף פרסום ושיווק‬
‫תערוכה בינלאומית לשימור מבנים ‪ /‬ז’ואל טל‬
‫אגף הקשר עם הקבלן‬
‫‪ 0‬מסלול ניהול חברות בנייה בשיתוף המכללה למנהל יצא לדרך ‪ /‬שי פאוזנר‬
‫‪ 0‬ההתאחדות בתקשורת‬
‫מנכ”ל רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬בנצי ליברמן‪ ,‬בראיון מיוחד‬
‫“למדינה אין פריבילגיה למשוך זמן” ‪ /‬שי פאוזנר‪ ,‬קובי פלקסר וקרן מיכלין‬
‫בארגונים‬
‫פינת התקן‬
‫חיפוי פנים בהדבקה ‪ /‬נתן חילו‬
‫חידושים מקצועיים‬
‫עגורני צריח‪ ,‬הדור הבא ‪ /‬אורי הדר‬
‫הפינה הירוקה‬
‫‪ 0‬קטלוג מקוון חדש למוצרי בנייה ירוקה ‪ /‬עידית הוד‬
‫‪ 0‬כיצד להשתמש בתבונה בתקן ‪ / 5281‬מיכל ויטל‪-‬ברון‬
‫פינת הגישור והבוררות‬
‫הרמת מסך ההתאגדות וצירוף בעלי מניות להליך משפטי‪ ,‬לרבות בוררות ‪ /‬אופירה גולומב‬
‫הפינה המשפטית‬
‫תחרות בענף המלט‪ ,‬ריסון דרישות ועדה מקומית בתמ”א‪ ,‬חילוט ערבויות‪ ,‬תאונות עבודה‪,‬‬
‫אספקת בטון פגום ‪ /‬נתן לרר‬
‫חדשות המסים‬
‫נקודות זכות לעובד‪ ,‬מע”מ בהשכרת דירה לבעל מניות‪ ,‬עיתוי דיווח לעניין מע”מ ‬
‫בקומבינציה‪ ,‬סיווג חברה עם מרכז קניות באיגוד מקרקעין ועוד ‪ /‬כלכלני ‪BDO‬‬
‫חברים מספרים‬
‫‬
‫דוד רוזנר‪ ,‬סיפור של נתינה מסוג אחר ‪ /‬ז’ואל טל‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫דבר הנשיא‬
‫ניסים בובליל‬
‫נשיא התאחדות בוני הארץ‬
‫‪12‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫כשנפגשנו כאן בשנה שעברה‪ ,‬באסיפה הכללית‬
‫של התאחדות בוני הארץ‪ ,‬סברתי כי למרות‬
‫ההבטחה של הממשלה‪ ,‬שהושבעה זמן קצר‬
‫לפני כן‪ ,‬לתת זריקת מרץ לענף הבנייה‪ ,‬מוטב לנו‬
‫להישמר משאננות יתר‪ .‬לצערי הרב‪ ,‬כל סיכום‬
‫של מה שקרה בענפי הבנייה והתשתיות השנה‬
‫מגלה כי צדקתי‪.‬‬
‫אתחיל מהשורה התחתונה‪ :‬בתחום הדיור‪ ,‬גם‬
‫הציבור מבין כעת שההבטחה להורדת מחירי‬
‫הדירות בשנה הקרובה לא תתממש‪ .‬מאז אושר‬
‫חוק מע"מ אפס בקבינט הדיור במרץ ‪,2014‬‬
‫התרענו בפני הציבור כי הקיפאון בענף יביא‬
‫בסופו של דבר לתוצאה הפוכה מזו שלה כיוונה‬
‫הממשלה‪ .‬בכל מפגש עם הרגולטורים‪ ,‬השרים‬
‫ומקבלי ההחלטות‪ ,‬הזהרנו אותם כי לתקופת‬
‫המתנה ארוכה עד לאישור התוכניות עלולה‬
‫להיות תוצאה שכזו‪.‬‬
‫כעת נראה שהכניסה לתהליך בחירות תאריך‬
‫שוב את תקופת אי הוודאות המסכנת את המשק‬
‫כולו ואת הענף שלנו במיוחד‪ .‬אם לא די בכך‪,‬‬
‫הרי שבמשך תשעה חודשים‪ ,‬שבהם החזיקה‬
‫הממשלה את המשק ואת הציבור בישראל כבני‬
‫ערובה‪ ,‬נפגעו גם ענפי הבנייה התומכים בבניית‬
‫דיור ‪ -‬הבנייה הציבורית והתשתיות‪.‬‬
‫כפי שדיווחתי בעבר‪ ,‬התאחדות בוני הארץ הציגה‬
‫לממשלה תוכנית כוללת לפתרון המשבר בענף‬
‫הדיור‪ ,‬שבאופן טבעי יכולה להגדיל את היצע‬
‫הדירות למגורים ולהוריד את מחירי הדיור על‬
‫ידי טיפול בחסמים בכל ענפי הבנייה‪ .‬תוכנית‬
‫מע"מ אפס יכולה היתה להיות רכיב בפתרון‬
‫הכולל למצוקת הדיור‪ ,‬אך היא איננה מספיקה‬
‫כלל וכלל‪ .‬כדי לאפשר לנו להמשיך לבנות את‬
‫הארץ בקצב הנחוץ למשק הישראלי‪ ,‬על הממשלה‬
‫הבאה יהיה לטפל מיידית בצד ההיצע‪ ,‬לאחר‬
‫שבנושא זה שמענו מנבחרי הציבור הצהרות‬
‫רבות‪ ,‬אך ללא כיסוי‪.‬‬
‫הממשלה היוצאת מורישה לבאה אחריה שורה‬
‫ארוכה של חסמים‪ ,‬עם נושאי חקיקה ותקנות‬
‫שהטיפול בהם תקוע או מעולם לא יצא לדרך‪.‬‬
‫מדובר בתוספת עצומה של רגולציה מיותרת‬
‫אשר עולה כיום מאות אלפי שקלים לכל רוכש‬
‫דירה; ברפורמה חלקית בלבד בתחום התכנון‬
‫שמצריכה השלמה והרחבה; בחקיקה תקועה‬
‫שתמנע מהמגזר הציבורי לפגוע בקבלנים; ומעל‬
‫לכל‪ ,‬במחסור גדול בקרקע מתוכננת ובעובדים‪.‬‬
‫בגיליון שלפניכם סיכום שנתי של הפעילויות‬
‫אשר ביצענו לקידום הבנייה בישראל ולתמיכה‬
‫בה‪ .‬לצד מגוון רחב של נושאים שבהם הציעה‬
‫ההתאחדות לחבריה הכשרה מקצועית‪ ,‬הרחבת‬
‫ידע ועדכון‪ ,‬פעלנו מול הרגולטורים בהצלחה‬
‫בנושאי ליבה כמו קידום חקיקה ותקנות‬
‫להפחתת מיסוי על בנייה‪ ,‬מניעת פגיעה בקבלנים‬
‫במכרזים ציבוריים‪ ,‬קידום הרחבת מצבת‬
‫העובדים בעבודות הרטובות ושיתוף פעולה עם‬
‫הממשלה לקידום תוכניות להכשרת עובדים‬
‫ישראלים‪ ,‬קידום כלים להאצת התחדשות‬
‫עירונית‪ ,‬חקיקה שתבטיח עמידת מזמיני עבודה‬
‫ציבוריים בהסכם עם הקבלן ועוד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חברים יקרים‪ ,‬אני שב לבקשתי מהשנה‬
‫שעברה‪ ,‬לכל אחד ואחת מכם‪ .‬שמרו על עצמכם‬
‫ועל העסק שלכם‪ ,‬פקחו עיניים והתכוננו לתקופה‬
‫מאתגרת נוספת‪ .‬אני מאחל לכולנו‪ ,‬שבאסיפה‬
‫הכללית הבאה של ההתאחדות נוכל להביט‬
‫באופטימיות גדולה יותר אל העתיד‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫ניסים בובליל‬
‫נשיא התאחדות בוני הארץ ‪0‬‬
‫משולחן המנכ”ל‬
‫עו”ד אליאב בן שמעון‬
‫מנכ”ל התאחדות בוני הארץ‬
‫חברי התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫ערב סגירת הגיליון‪ ,‬התבשרנו על החלטתו של‬
‫ראש ממשלת ישראל בדבר ביטולה של יוזמת‬
‫חוק מע"מ אפס‪ ,‬כחלק מהכרזה כוללת על‬
‫פיזור הכנסת והקדמת מועד הבחירות‪ .‬אין ספק‬
‫שמדובר במהלך רב משמעות‪ ,‬בעל השלכות‬
‫נרחבות על ענף הנדל"ן בכלל ועל שוק הבנייה‬
‫למגורים בפרט‪.‬‬
‫באופן פרדוקסלי נראה‪ ,‬כי דווקא החלטה‬
‫דרמטית זו של ראש הממשלה‪ ,‬תהיה זאת‬
‫שתחזיר לענף בטווח הקרוב את היציבות‬
‫והוודאות לה הוא כל כך זקוק ואשר נמנעה ממנו‬
‫זה שמונה חודשים‪ ,‬החל ממועד החלטת קבינט‬
‫הדיור הממשלתי על יוזמת חוק מע"מ אפס וכלה‬
‫בהצהרות של שרים ושל רגולטורים‪ ,‬הקוראים‬
‫לרוכשי הדירות ומחוסרי הדיור להימנע מרכישת‬
‫דירות‪ ,‬כי הנה הנה מחירי הדירות יורדים באופן‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫"הציבור‪ ...‬ולכן הציבור משלם"‪ .‬ובמה דברים‬
‫אמורים?‬
‫‪14‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫רוכשי הדירות הממתינים והמתלבטים יצרו‬
‫ביקושים כבושים שצפויים להתפרץ לשוק לאור‬
‫הכרזת ראש הממשלה‪ .‬הציבור איבד אמון בביצוע‬
‫וביישום החלטות הממשלה‪ ,‬שהפכו לכלי ניגוח‬
‫פוליטי על גבו‪ ,‬והוא אינו מוכן להפסיד עוד‪ .‬אי‬
‫הבהירות וחוסר הוודאות לגבי עתיד שוק הנדל"ן‬
‫הפכו לשיקול מכריע בהליך קבלת ההחלטות על‬
‫השקעות חדשות וקידום פרויקטים של קבלנים‬
‫ויזמים‪ ,‬מצב שהוביל להעמקת המגמה השלילית‬
‫של ירידות בהתחלות בנייה‪ .‬כשאותם ביקושים‬
‫מוגברים יפגשו היצע מוגבל‪ ,‬יתרחש מפגש טרגי‬
‫שתוצאתו היא עליית מחירים בלתי נמנעת ומפח‬
‫נפש ואכזבה גדולה לכל הממתינים שהתבדו‪.‬‬
‫ראשי התאחדות בוני הארץ הזהירו והתריעו‬
‫מעל כל במה ובכל פורום מקצועי מפני התהליך‬
‫שהתרחש‪ .‬קראנו לפישוט הכללים הקבועים‬
‫בחוק‪ ,‬לאפשר מכירת דירות גם לאורך תקופת‬
‫הניסיונות לאישור החוק‪ ,‬לקבוע תחולה‬
‫רטרואקטיבית‪ ,‬לאפשר יצירת היצע גדול יותר‬
‫של דירות זכאיות ומעל הכל ביקשנו "תנו לשוק‬
‫יציבות ושקט רגולטורי לטובת רוכשי הדירות‬
‫וכלכלת ישראל"‪ .‬אך נראה כי שיקולים פוליטיים‪,‬‬
‫מפלגתיים וסקטוריאליים‪ ,‬כאלה ואחרים‪ ,‬גברו‬
‫על ניתוח כלכלי טהור ועל ההבנה שבצורך הדחוף‬
‫לפתרון מצוקת הדיור‪.‬‬
‫עולה השאלה‪ ,‬פנינו לאן? מה יעלה בגורל יוזמות‬
‫הדיור שציפתה הממשלה להוליך‪ .‬האם בסגירת‬
‫הגולל על הצעת חוק מע"מ אפס הסתיימו‬
‫תחלואי שוק הבנייה למגורים‪ ,‬נפתרו מכשולי‬
‫שיווק הקרקע והגדלת ההיצע‪ ,‬הוסרו החסמים‬
‫והבעיות שבהתנהלות מזמיני העבודה הציבוריים‬
‫למיניהם? התשובה לכך שלילית והדרך עוד‬
‫ארוכה‪ .‬אנו‪ ,‬הסגל המקצועי בהתאחדות בוני‬
‫הארץ עם אנשי הציבור הפעילים‪ ,‬נמשיך לפעול‬
‫לטובת שגשוג הענף ורווחת העסקים בו‪.‬‬
‫בגיליון זה‪ ,‬האחרון לשנת העבודה ‪ ,2014‬אבקש‬
‫להתייחס לשתי סוגיות מרכזיות המהוות‬
‫מבחינת העוסקים בענף וההתאחדות פריצת דרך‬
‫משמעותית‪ ,‬כל אחת בתחומה‪ .‬סוגיה ראשונה‬
‫קשורה לתחום הבנייה למגורים והגדלת ההיצע‬
‫בתחום ההתחדשות העירונית‪ .‬ההחלטה לקביעת‬
‫מע"מ אפס על שירותי הבנייה בפרויקטים‬
‫של התחדשות עירונית הינה נקודת ציון‬
‫ביכולת הממשלה‪ ,‬בהחלטה אחת‪ ,‬להרחיב‬
‫משמעותית את היצע הדירות והפרויקטים במגזר‬
‫ההתחדשות העירונית‪ ,‬לעודד פעילות ויציאת‬
‫פרויקטים לפועל‪ ,‬תוך השגת יעדי הממשלה‬
‫לחיזוק מבנים מבחינה בטיחותית‪ ,‬חיזוק נגד‬
‫רעידות אדמה והוספת ממ"דים‪ .‬תיקון החוק‬
‫היה יעד מרכזי בתוכנית העבודה של אגף יזמות‬
‫ובנייה בראשות יו"ר האגף סגן הנשיא רוני‬
‫בריק‪ ,‬שפעלו רבות להשגתו‪.‬‬
‫הסוגיה השנייה היא השלמת הכנת הצעת חוק‬
‫מוסר התשלומים לקריאה ראשונה‪ ,‬הצעת חוק‬
‫בעלת חשיבות עליונה‪ ,‬פרי יוזמת אגף תשתיות‬
‫ובנייה חוזית בראשות יו"ר האגף סגני הנשיא‬
‫אשר גרין ואילן מרדכי‪ .‬ההצעה מבקשת ליצור‬
‫נורמה אחידה של תשלום במועד של כלל מזמיני‬
‫העבודה המתוקצבים‪ .‬אין צורך להכביר מילים‬
‫בדבר חשיבות סוגיה זו לקבלנים המבצעים‪.‬‬
‫הצורך בהסדרת מוסר תשלומים ראוי וכך גם‬
‫בהפסקת נטל העמסת הסיכונים באופן חד צדדי‬
‫על הקבלן מקבל משנה תוקף בעת האחרונה‪,‬‬
‫שבה עולים לדיון הקשיים שבהם נתקלים‬
‫קבלני הביצוע בפרויקטים של "תכנון ביצוע"‬
‫בפרט‪ .‬התמהמהות גורמי הממשלה‪ ,‬בהם משרד‬
‫האוצר‪ ,‬משרד החשבת הכללית והנהלות החברות‬
‫מזמינות העבודה הממשלתיות‪ ,‬הינה חמורה‪ .‬היא‬
‫פוגעת קשות בחברות המבצעות ואף מעמידה‬
‫בסכנה ובחשיפה גדולה שלא לצורך את השלמתם‬
‫במועד של פרויקטים לאומיים רבים‪ .‬הסוגיה‬
‫המוקדמת‪ ,‬של אישור הכנת הצעת חוק מוסר‬
‫התשלומים לקריאה ראשונה‪ ,‬לוותה גם היא‬
‫בתחלואים פוליטיים ובשיקולים זרים של גופים‬
‫ציבוריים מוניציפליים שניסו לטרפד את יוזמת‬
‫החוק‪ .‬רק פעילות נחושה וארוכה בכל המישורים‬
‫של נציגי ההתאחדות הצליחה להניע יוזמה זו‪.‬‬
‫העת הקרובה תהיה מלאת תהפוכות‪ .‬החל מהלא‬
‫נודע בדבר יוזמות הממשלה השונות דוגמת‬
‫תוכנית מחיר מטרה‪ ,‬גורל חברת דירה להשכיר‬
‫והרשות להתחדשות עירונית; המשך בקיומם‬
‫ובהרחבתם של הסכמי הגג‪ ,‬גודל שיווקי רשות‬
‫מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬עתידם של פרויקטי‬
‫תחבורה שונים‪ ,‬תוכנית נתיב לדירה להסרת‬
‫חסמי תשתית ובנייה ציבורית בפרויקטים של‬
‫בנייה למגורים; וכלה בחילופי השלטון הצפויים‪,‬‬
‫זהות ועמדות השרים החדשים‪ .‬לכולם תהיה‬
‫השפעה על הענף שהוא קטר כלכלי חשוב למשק‬
‫הישראלי‪.‬‬
‫דווקא בעת הזאת‪ ,‬התאחדות בוני הארץ‪ ,‬אנשי‬
‫הציבור הפעילים והסגל המקצועי‪ ,‬ימשיכו לפעול‬
‫לקידום העמדות המקצועיות‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫מעמדם ורווחתם של החברים‪ .‬נמשיך לפעול‬
‫למיצובו של הענף כגורם משמעותי ומשפיע‬
‫בכלכלת ישראל‪ ,‬תוך הבנת החשיבות הלאומית‬
‫של פתרון מצוקת הדיור ושל עידוד ההשקעות‬
‫בתחומי הבנייה החוזית והתשתיות‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫אליאב בן שמעון‪,‬‬
‫מנכ"ל התאחדות בוני הארץ ‪0‬‬
‫שנה האזרחית החדשה‪ ,‬הבאה‬
‫עלינו לטובה‪ ,‬צפויה להיות שנה‬
‫מורכבת מבחינה כלכלית לכל בית‬
‫ישראל ולנו‪ ,‬בוני הארץ בפרט‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר‬
‫אני מביט קדימה אל השנה הקרובה אצלנו‪,‬‬
‫בבית פנימה‪ ,‬אני מתמלא באופטימיות‪ .‬שכן‬
‫אנו‪ ,‬חברי נשיאות התאחדות בוני הארץ‪ ,‬מנהלי‬
‫הארגונים המקומיים והצוותים המקצועיים‬
‫העושים במלאכה בארגונים ובהתאחדות‪,‬‬
‫נמצאים כיום בעיצומו של מהלך תכנון והשקעה‬
‫שנועד לשפר ולהרחיב את הפעילות לרווחתכם‪,‬‬
‫חברים יקרים‪.‬‬
‫בבסיסו של הקשר שבין ההתאחדות ובין‬
‫הארגונים המקומיים עומדים שני פורומים‪.‬‬
‫האחד‪ ,‬פורום יושבי ראש הארגונים; והשני‪,‬‬
‫פורום מנהלי הארגונים‪ ,‬הנפגשים לאורך כל‬
‫השנה‪ .‬בחודשים שעברו מאז כניסתי לתפקיד‬
‫יו"ר הארגונים המקומיים‪ ,‬אני מקיים תדיר‬
‫ישיבות עם הסגל המקצועי בהתאחדות‪ ,‬עם‬
‫מנהלי הארגונים ואף הגברתי את תדירות‬
‫המפגשים הקבוצתיים והפגישות הפרטניות עם‬
‫הצוותים בארגונים‪ .‬כל זאת‪ ,‬כדי ללמוד מקרוב‬
‫על הצרכים ועל היוזמות בארגונים עצמם ולסמן‬
‫מטרות מרכזיות לפעילותנו‪ .‬ישנה חשיבות רבה‬
‫לכך שיושבי הראש ומנהלי הארגונים נמצאים‬
‫בקשר קבוע‪ ,‬כמעט יומיומי‪ ,‬עם ההתאחדות‪.‬‬
‫הדבר מאפשר לנו לתאם פעולות‪ ,‬ליזום טיפול‬
‫בכם‪ ,‬החברים‪ ,‬וליישם יחד תוכניות ויוזמות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫במסגרת הישיבות האחרונות בפורום מנהלי‬
‫הארגונים דנו בשורה ארוכה של צרכים‪ .‬חלק‬
‫גדול מהרשימה עלה לדיון בפורום יושבי ראש‬
‫הארגונים‪ .‬אחת הסוגיות הבולטות שבהן דנו‬
‫ושיישומן יחל בקרוב‪ ,‬היא תוכנית לשיפוץ‬
‫ושדרוג מבנים ומתקנים של הארגונים המקומיים‬
‫ברחבי הארץ‪ .‬לשם כך‪ ,‬הוקמה ועדה משותפת‬
‫בהשתתפות יו"ר ארגון אשקלון‪ ,‬מר דוד רוזנר‬
‫ומנכ"ל ההתאחדות‪ ,‬עו"ד אליאב בן שמעון‪ ,‬אשר‬
‫תבחן את הצרכים של כל ארגון וארגון בתחום‬
‫זה ותטפל בהם‪ .‬כבר בתוכנית ההתאחדות לשנת‬
‫‪ 2015‬יוגדר תקציב לצורך השיפוצים‪ .‬פרויקט זה‬
‫יימשך כמה שנים‪.‬‬
‫בנוסף לפרויקט השיפוצים‪ ,‬החליטה ההתאחדות‬
‫להירתם לעזרת הארגונים המקומיים לצורך‬
‫הגברת פעילות גיוס חברים חדשים‪ .‬מי שעוקב‬
‫ה‬
‫משולחנו של‬
‫יוסי לוינסקי‬
‫סגן נשיא ההתאחדות‬
‫ויו”ר הארגונים המקומיים‬
‫‪16‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫אחרי התנהלות ההתאחדות והארגונים לאורך‬
‫שנים‪ ,‬מבין ויודע עד כמה חשוב היתרון לגודל‬
‫של הגופים המייצגים אתכם‪ ,‬בוני הארץ‪ ,‬מול‬
‫הרגולטורים ומקבלי ההחלטות בדרג הארצי‬
‫והמקומי‪ .‬אנו רואים חשיבות גדולה בכך שמספר‬
‫החברים בהתאחדות יגדל‪ ,‬כדי שנוכל לעמוד כגוף‬
‫איתן ומאורגן מול הכוונות להוסיף דרישות‪,‬‬
‫תקנות וחוקים בענף שלנו חדשות לבקרים‪,‬‬
‫וכדי שנוכל לקדם כלים שייטיבו עם הענף ועם‬
‫לקוחותיו‪ .‬לכן‪ ,‬הוגדר תפקיד חדש בהתאחדות‪,‬‬
‫אחראי לגיוס חברים‪ ,‬שיפעל בשיתוף פעולה עם‬
‫הארגונים המקומיים‪.‬‬
‫שיתופי הפעולה בין הארגונים‬
‫נושא נוסף שעלה לדיון במסגרת דיוני פורום‬
‫יושבי ראש הארגונים‪ ,‬הוא התועלת שבשיתופי‬
‫פעולה בין הארגונים לבין עצמם‪ .‬במהלך השנתיים‬
‫האחרונות התרחב שיתוף הפעולה בין ארגונים‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬כמו הארגונים של מחוז דן ונתניה‪,‬‬
‫והארגונים מירושלים והנגב‪ ,‬שערכו יחד כנסים‬
‫וימי עיון מקצועיים; וארגוני השפלה‪ ,‬שבנוסף‬
‫לכנסים ולימי העיון אף קיימו יחד יריד דירות‬
‫אזורי‪ .‬מדובר בניצול יעיל יותר של משאבים שיש‬
‫לברך עליו ונשמח אם ימשיך ויתרחב‪.‬‬
‫סדנת מנהלי הארגונים‬
‫תתקיים בינואר‬
‫בכל שנה מקיימת ההתאחדות סדנה מרוכזת של‬
‫הדרכות מקצועיות למנהלי ‪ 14‬ארגוני הבונים‬
‫מכל הארץ‪ .‬השנה תתקיים הסדנה במהלך‬
‫חודש ינואר‪ .‬בסדנה עוברים מנהלי הארגונים‬
‫הדרכות בתחומי שירות‪ ,‬שיווק‪ ,‬ניהול משברים‬
‫ועוד‪ ,‬לצד הדרכות מקצועיות של מנהלי האגפים‬
‫בהתאחדות המעדכנים את מנהלי הארגונים‬
‫בכל הנוגע לפעילות האגפים‪ ,‬ומציגים להם את‬
‫התמונה המלאה של הנעשה בענף על כל חלקיו‪,‬‬
‫כדי שיוכלו ליישם את הידע במסגרת הליווי‬
‫המקצועי שהם מעניקים לכם‪ ,‬החברים‪ .‬בין‬
‫השאר‪ ,‬יבוא לידי ביטוי בסדנה‪ ,‬שיתוף הפעולה‬
‫הפורה עם רשם הקבלנים‪ ,‬עו"ד אמנון כהן‬
‫וצוותו‪.‬‬
‫לקראת השנה האזרחית החדשה‪ ,‬הרשו לי לסיים‬
‫באיחולי בריאות‪ ,‬הצלחה ועסקים טובים לכל‬
‫אחת ואחד מכם‪ ,‬חברינו‪0 .‬‬
‫מסכמים את ‪ 2014‬ומתכוננים‬
‫לשנת עבודה מגוונת‬
‫אגף יזמות‬
‫ובנייה‬
‫רוני בריק‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬
‫ויו”ר אגף יזמות ובנייה‬
‫עו”ד אמיר הלר‬
‫סמנכ”ל ומנהל אגף יזמות ובנייה‬
‫השנה בלטו פעילויות לקידום התחדשות עירונית‪,‬‬
‫פישוט וייעול הליכי תכנון ובנייה‪ ,‬השוואת התנאים‬
‫בין קבוצות רכישה ובין קבלנים‪ ,‬הקלות בתחום‬
‫המיסוי והכשרה מקצועית רבה לחברים‬
‫בשנת ‪ 2014‬פעל אגף יזמות ובנייה במגוון תחומים‬
‫לטובת כלל החברים‪ .‬במהלך השנה‪ ,‬ענף הבנייה‬
‫בישראל נאלץ להתמודד עם קיפאון רוכשים‬
‫מאולץ‪ ,‬שנבע כתוצאה מהכרזות הממשלה בדבר‬
‫תיקוני חקיקה ותוכניות שיווקים חדשות (פטור‬
‫ממע"מ ברכישת דירה מוטבת ותוכנית מחיר‬
‫מטרה)‪ .‬לצד הטיפול האינטנסיבי בנושאים אלה‪,‬‬
‫שכלל בין היתר הכנת והצגת ניירות עמדה‪ ,‬דיונים‬
‫מול משרדי הממשלה הרלבנטיים ודיונים רבים‬
‫בכנסת‪ ,‬המשכנו לטפל בנושאים שונים ומגוונים‬
‫ונאלצנו גם להתמודד עם יוזמות חקיקה רבות‪.‬‬
‫עם סיום השנה‪ ,‬לפניכם עדכון מרוכז ותמציתי‬
‫אודות פעילות האגף והנושאים העומדים לפתחנו‬
‫בשנה החדשה‪.‬‬
‫התחדשות עירונית‬
‫מע"מ אפס אחוז בשירותי בנייה לאחר מאמצים‬
‫רבים בקידום תיקון החקיקה‪ ,‬אושר בכנסת ביום‬
‫‪ 17‬בנובמבר ‪ ,2014‬תיקון מספר ‪ 47‬לחוק מע"מ‪,‬‬
‫הקובע כי בפרויקטים של התחדשות עירונית‬
‫(תמ"א ‪ 38‬ופינוי בינוי)‪ ,‬במקום הפטור מתשלום‬
‫מע"מ הניתן לגבי מתן שירותי בנייה בפרויקטים‪,‬‬
‫יהיה מס בשיעור אפס אחוז‪ .‬משמעות התיקון לחוק‬
‫הינה הרחבה משמעותית לפרויקטים של התחדשות‬
‫עירונית‪ ,‬לאור הגדלת הכדאיות הכלכלית‪ .‬הדבר‬
‫יחזק את הביטחון הלאומי‪ ,‬יתרום לתנופת בנייה‬
‫ולהחייאת מרקמים בנויים ותיקים‪ ,‬יביא לתוספת‬
‫של יחידות דיור חדשות (שעה שיש מחסור עצום‬
‫בהיצע בשוק)‪ ,‬יתרום לצמיחת המשק ועוד‪.‬‬
‫קורס תמ"א ‪ 38‬בהמשך להחלטת קבינט דיור‪,‬‬
‫בעניין קידום מדיניות לאומית כוללת לחידוש‬
‫ופיתוח המרחב העירוני‪ ,‬גיבשנו עם משרד‬
‫הבינוי תוכנית הכשרה לקבלנים בנושא בנייה‬
‫בשטח בנוי ועל גבי בניין מאוכלס (תמ"א ‪.)38‬‬
‫בסוף התוכנית תינתן תעודה למסיימים ושמם‬
‫יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי‪.‬‬
‫בחודש דצמבר החל המחזור השלישי‪ ,‬והתגובות‬
‫‪18‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫שהתקבלו מהקורס היו חיוביות ביותר‪.‬‬
‫תכנון ובנייה‬
‫ביום ‪ 18‬במרץ ‪ ,2014‬אישרה הכנסת את תיקון‬
‫‪ 101‬לחוק התכנון והבנייה‪ .‬מרבית סעיפי‬
‫החוק נכנסו לתוקף בתאריך ‪ 1‬באוגוסט ‪,2014‬‬
‫והשאר ייכנסו לתוקף מאוחר יותר‪ .‬ההתאחדות‬
‫השתתפה בכל הדיונים הרבים שנערכו בוועדת‬
‫הפנים והגנת הסביבה של הכנסת‪ ,‬וחלק‬
‫מהערותינו התקבלו‪.‬‬
‫מיד לאחר אישור שלב א' של הרפורמה‪ ,‬הונחה‬
‫הצעה לשלב ב' של הרפורמה ‪ -‬החלק הכלכלי‪.‬‬
‫עיקרי התיקון המוצע הינם בשלושה נושאים‬
‫מרכזיים‪ :‬שינוי שיטת חישוב היטלי השבחה;‬
‫הפקעות; ותביעה לפי סעיף ‪ 197‬לחוק‪ .‬לאחר‬
‫בחינת הנושאים‪ ,‬למדנו כי המשמעויות בשינוי‬
‫המבוקש בהיטלי השבחה עלול להביא לייקור של‬
‫עשרות אחוזים במחירי הדירות בישראל‪ ,‬ופעלנו‬
‫מול כלל הגורמים הרלבנטיים להבהרת הסיכון‬
‫הרב בהצעת התיקון‪.‬‬
‫קבוצות רכישה‬
‫ועמותות בנייה‬
‫לאחר שהצלחנו להביא להשוואת התנאים‬
‫במכרזי המדינה‪ ,‬לעניין מועדי תשלומי הפיתוח‬
‫בין קבלנים לעמותות הבנייה (מחמישים ל‪170-‬‬
‫יום)‪ ,‬אנו ממשיכים ופועלים לשם תחרות‬
‫הוגנת בענף‪ .‬במסגרת זו ביצענו כמה פניות‬
‫לרגולטורים שונים‪ ,‬בהם הרשות לניירות ערך‪,‬‬
‫משרד המשפטים‪ ,‬משרד הבינוי‪ .‬אנו ממשיכים‬
‫לפעול מול הכנסת והממשלה‪ ,‬בכדי שהרגולציה‬
‫הרבה המושתת על ציבור הקבלנים תושת באופן‬
‫שוויוני גם על מארגני קבוצות אלה‪.‬‬
‫מיסוי‬
‫ביום ‪ 1‬ביוני ‪ 2014‬נכנס לתוקף תיקון ‪ 78‬לחוק‬
‫מיסוי מקרקעין‪ ,‬באופן המקל משמעותית על‬
‫תזרים הקבלנים‪ ,‬בעניין חובת העברת מקדמות‬
‫מס שבח שהוטלו מכוח תיקון ‪ 70‬לחוק‪ .‬עיקרי‬
‫התיקון‪ :‬על מכירת דירות שנבנו על קרקע של‬
‫מקרקעי ישראל שהוצאה במכרז (וחל עליה‬
‫סעיף ‪( 2‬ב) לחוק המכר דירות) לא תהיה חובת‬
‫מקדמה‪ .‬במכירת זכות במקרקעין על ידי יזם‬
‫או קבלן שמתחייב במס הכנסה על הכנסותיו‬
‫כאמור ‪ -‬החובה להעביר מקדמה תהיה לאחר‬
‫תשלום ‪ 80‬אחוז מהתמורה לידי המוכר‪,‬‬
‫וזאת לעומת ההוראה המחייבת היום‪ ,‬לאחר‬
‫‪ 40‬אחוז מהתמורה‪ .‬נזכיר כי התיקון לחוק‬
‫הינו מהלך משלים לתיקוני הוראות הביצוע‬
‫שפורסמו לאחרונה‪ ,‬המקלים באופן משמעותי‬
‫בפרויקטים שבליווי בנקאי ובאישור לכל אורך‬
‫חיי הפרויקט‪.‬‬
‫שונות‬
‫תיקון מספר ‪ 6‬לפקודת היערות לנוכח העלויות‬
‫הגבוהות של העתקת וכריתת עצים במגרשים‬
‫המיועדים לבנייה‪ ,‬יזמנו תיקון חקיקה‪ ,‬אשר‬
‫אושר בכנסת ביום ‪ 17‬בנובמבר ‪ ,2014‬הקובע‬
‫כי במגרש שייעודו בתוכנית הוא מגורים‪ ,‬קוטר‬
‫גזעו של עץ בוגר הנדרש להעתקה יהיה עשרים‬
‫סנטימטר לפחות (במקום עשרה סנטימטר טרם‬
‫תיקון החוק)‪.‬‬
‫ימי עיון‬
‫במהלך השנה ערכנו כמה ימי עיון מקצועיים‪,‬‬
‫בהם נציין את יום העיון בתחום המיסוי‬
‫שעסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בטופס ‪ ,50‬בתיקון ‪ 76‬לחוק‬
‫מיסוי מקרקעין‪ ,‬בדיור להשכרה‪ ,‬היטלים ועוד;‬
‫ואת יום העיון בנושא הרפורמה בחוק התכנון‬
‫והבנייה‪ ,‬שעסק בכל תיקוני החקיקה במסגרת‬
‫תיקון ‪ .101‬כמו כן ערכנו שתי הרצאות העשרה‬
‫בבית ההתאחדות‪ ,‬בנושא שומות מקרקעין‬
‫והיטלי השבחה‪ ,‬ובנושא מיסוי בפרויקטים של‬
‫תמ"א ‪.38‬‬
‫עיקרי הנושאים שעל‬
‫שולחן העבודה לשנת ‪2015‬‬
‫פישוט והקלת הרגולציה בחוק רישום קבלנים‬
‫אנו נמצאים בעיצומו של תהליך עם משרד ראש‬
‫הממשלה ומשרד הבינוי‪ ,‬בכל הקשור לצמצום‬
‫הרגולציה בחוק‪ .‬התיקונים המבוקשים על ידנו‬
‫הינם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בדרישות לגבי מהנדס סיווג‪,‬‬
‫בעלי כישורים‪ ,‬מספר ענפים וענפי משנה‪ ,‬מספר‬
‫סיווגים ועוד‪.‬‬
‫הפחתת עלויות בנייה הנובעות מרגולציה‬
‫מיותרת בהמשך להחלטת קבינט הדיור שיזמנו‪,‬‬
‫גיבשנו שורה של המלצות לממשלה‪ ,‬אשר יש‬
‫בהן בכדי להפחית עלויות רגולציה מכבידות‬
‫ומיותרות‪ .‬בין היתר‪ ,‬אנו סבורים שיש להוריד‬
‫את חובת המסנן בממ"ד‪ ,‬להחזיר את הוראות‬
‫תקן ‪ 1045‬לפני התיקון האחרון‪ ,‬לשנות כמה‬
‫סנקציות דרקוניות בחוק המכר ועוד‪.‬‬
‫התחדשות עירונית בפריפריה נמשיך לפעול‬
‫להגדלת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים‬
‫לאומיים אלה‪ ,‬עבור אותם אזורי פריפריה של‬
‫ישראל‪ ,‬שם גם לאחר תיקון חוק מע"מ אפס‬
‫אחוז לשירותי בנייה‪ ,‬אין עדיין היתכנות כלכלית‬
‫לביצוע הפרויקטים‪.‬‬
‫הורדת מרכיב המע"מ מערבויות חוק המכר‬
‫בעוד שבקבלת תשלומים על חשבון מחיר הדירה‬
‫הנרכשת‪ ,‬ישנו חלק המיוחס למע"מ והמועבר‬
‫לרשויות המס‪ ,‬חוק המכר מחייב מתן ערבות‬
‫בנקאית של המוכר על כל הסכום שהתקבל‪,‬‬
‫לרבות חלק המע"מ כאמור לעיל‪ .‬יש לשנות מצב‬
‫חוקי זה‪ ,‬אשר משפיע על סך האשראי הבנקאי‬
‫במשק לענף הנדל"ן‪ ,‬על עלויות פרויקט בנייה‬
‫ובסופו של יום על מחיר הדירה לרוכש‪.‬‬
‫אנו מזמינים את החברים לפנות אלינו בכל‬
‫נושא נוסף הראוי לטיפול האגף‪.‬‬
‫נא לפנות למזכירת האגף‪ ,‬עו"ד גל סורוקה‪.‬‬
‫‪0 [email protected] ,03-5671221‬‬
‫החל מ‪750-‬‬
‫כולל הרכב ‪ + ₪1‬מע"מ‬
‫ה ראשוני‬
‫ת במעלית‬
‫‪www.3block.co.il‬‬
‫להזמנות יובל‪052-2226079 :‬‬
‫חליפה אוניברסלית‬
‫לקבלני שיפוצים‬
‫חליפת עץ‪ :‬למה לאלתר?‬
‫תנו למומחים להגן בעץ על‬
‫קירות המעליות!‬
‫‪750‬‬
‫‪ + ₪1‬מע"מ‬
‫פקס‪073-7440353 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חליפת הגנה למעלית‬
‫הח‬
‫כו ל מ‪₪199-‬‬
‫לל הרכב‬
‫ה במעלית‬
‫חדש!‬
‫לוח מודעות‬
‫לוח מודעות כיס ‪ A4‬דקורטיבי מיוחד‬
‫למעליות ודק במיוחד‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪19‬‬
‫תמ”א ‪:38‬‬
‫סרבנים ‪ -‬מכשול או עיכוב?‬
‫תוכנית לחיזוק מבנים‪ ,‬שנולדה‬
‫במאי ‪ ,2005‬יוצאת לדרך בעוצמה‬
‫משמעותית בשנתיים האחרונות‪ ,‬תוך‬
‫התגברות הדרגתית על מכשוליה ותחלואיה‪,‬‬
‫ומהווה כיום מרכיב חשוב במערך ההתחדשות‬
‫העירונית במדינה‪ .‬אט אט מוסרים הגורמים‬
‫המפריעים כמו ביורוקרטיה‪ ,‬רשויות מקומיות‪,‬‬
‫וקשיי מימון‪ .‬בעיות הדייר הסרבן הופכות גם הן‬
‫בהדרגה לבעלות משמעות משנית‪ ,‬עם ההתקדמות‬
‫בחקיקה ובאפשרויות הטיפול והענישה בבתי‬
‫המשפט‪.‬‬
‫מדובר בדייר או בכמה דיירים‪ ,‬אשר מנסים‬
‫למנוע מקבלן או יזם ומשאר הדיירים לממש את‬
‫רצונם לבצע פרויקט המשדרג את רווחת הדיור‬
‫שלהם וכולל הרחבות של דירותיהם (עד ‪ 25‬מ"ר)‪,‬‬
‫מיגון וחיזוק‪ ,‬מעלית‪ ,‬שיפוץ ופיתוח הלובי וחדר‬
‫המדרגות וכדומה‪.‬‬
‫לפני שננתח את דרכי ההתמודדות עם הבעיה‪,‬‬
‫נערוך אפיון וסיווג של סוגי הסרבנים‪:‬‬
‫‪ .1‬סרבנות לצורך תגמול נוסף‬
‫בדרך כלל‪ ,‬סוג כזה של סרבנים מחכה בצד‪,‬‬
‫אינו מצטרף למיזם אלא מחכה שיבואו אליו‬
‫וישלמו לו דמי הסכמה‪ .‬הוא מרגיש את עצמו‬
‫גורם בעל השפעה‪ ,‬מחכה לסחוט את הקבלן עד‬
‫כמה שאפשר ומבסס את עמדתו על תירוצים‬
‫הזויים ולא מציאותיים‪ .‬עם דיירים אלה יש‬
‫למצות את הדין‪.‬‬
‫‪ .2‬מבוגרים ואנשים חולים‬
‫אנשים אלה אינם צריכים את המהפכה הכרוכה‬
‫בביצוע הבנייה‪ ,‬הם פשוט מתנתקים ואינם‬
‫מגיעים לאספות‪ .‬לעתים אפשר למצוא פתרון‬
‫על ידי פנייה לילדיהם והצעת דיור חילופי באזור‬
‫מגוריהם לתקופת הבנייה‪ ,‬עד יעבור זעם‪.‬‬
‫‪ .3‬סרבני התכנון‬
‫דיירים הטוענים כי תוספת הבנייה‪ ,‬בעיקר‬
‫הממ"דים וההרחבות‪ ,‬גורמים להם אי נוחות‬
‫בחיי היומיום כגון הסתרת האור‪ ,‬ירידה וצמצום‬
‫כיווני וזרימת אוויר וכדומה‪ .‬במידת האפשר יש‬
‫לערוך שינויים בתכנון ולנסות לשפר את מצבם‬
‫של סרבנים אלה‪ ,‬אך לא תמיד זה אפשרי מן‬
‫הבחינה התכנונית‪.‬‬
‫‪ .4‬בעיית חניה‬
‫דיירים‪ ,‬בעיקר בקומות הנמוכות‪ ,‬שרואים לנגד‬
‫עיניהם רק מקום חניה‪ ,‬תופעה אופיינית בעיקר‬
‫באזורי הביקוש שבהם מקום חניה יקר יותר‬
‫ה‬
‫איציק שגב‬
‫יו”ר ועדת תמ”א ‪38‬‬
‫בהתאחדות בוני הארץ‬
‫‪20‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫מזהב‪ .‬אם ישנו חוסר איזון בינם ובין הדיירים‬
‫שמקבלים‪ ,‬אזי יש לחפש פתרון חניה רק עבורם‬
‫ובהסכמת יתר הדיירים בבניין‪.‬‬
‫‪ .5‬דיירים הרוצים ממ"ד‬
‫מבצע צוק איתן והגעת הטילים גם לתל אביב‬
‫גורמים לדיירים לראות‪ ,‬במידה רבה של צדק‪,‬‬
‫את המיגון האישי כעיקר‪ .‬אך לעתים מרחק‬
‫הבניין ממשנהו (קו בניין) אינו מאפשר התקנת‬
‫ממ"ד‪ .‬כיום ישנם כבר פתרונות בצורה של חדרים‬
‫מוגנים‪ ,‬ואפשר לספק את רצון הדיירים על ידי‬
‫חיזוק חדר מוגן מבפנים ביציקות בטון או על ידי‬
‫התקנת פנלים מבטון אשר פותחו לאחרונה‪.‬‬
‫‪ .6‬דיירי קומת הקרקע‬
‫דיירים שאינם רואים במעלית יתרון‪ ,‬ולכן מנסים‬
‫לסחוט ולקבל תגמול נוסף עקב הטענה "מה יוצא‬
‫לי מזה"‪ .‬בדרך כלל מצמידים להם חלק גינה‬
‫כפיצוי או מסדרים להם חניה‪ .‬לעתים משלמים‬
‫להם סכום כסף עבור אי ניצול המעלית‪.‬‬
‫‪ .7‬דיירים יזמים‬
‫בדרך כלל דיירים צעירים שרוח היזמות והרצון‬
‫לעשות כסף מפעמים בלבם‪ .‬הם מפריעים‬
‫ומסיתים את הדיירים להעביר אליהם את הזכות‬
‫ליזום את הפרויקט‪ .‬בדרך כלל אנשים אלו אינם‬
‫מבינים בבנייה ואף פעם לא הריחו בטון‪ ,‬אבל‬
‫הם בעלי חוש ריח לכסף קל‪ .‬בדרך כלל קיימת‬
‫התנגדות פנימית של דיירים לרצון ההשתלטות‬
‫של דיירים אלה‪ ,‬אך אם אין ברירה יש למצות‬
‫איתם את הדין‪.‬‬
‫‪ .8‬דיירים הזויים‪ ,‬מנותקים‬
‫דיירים שלא נמצאים בקשר‪ .‬בדרך כלל דירותיהם‬
‫מושכרות והם אינם באים לאספות‪ .‬כשסוף‬
‫סוף מוצאים אותם‪ ,‬הם מתחמקים בתירוצים‬
‫ובאמתלות שונות‪ ,‬זה לא בראש שלהם‪ .‬גם כאן‬
‫יש למצות איתם את הדין‪.‬‬
‫כיצד מתמודדים‬
‫עם בעיית הסרבנות‬
‫כשאנו מבקשים לבצע פרויקט תמ"א ‪,38‬‬
‫חרף התנגדותו של הדייר הסרבן‪ ,‬יש לזכור כי‬
‫מתקיימת התנגשות בין זכותו היסודית לקניין‬
‫של הדייר הסרבן‪ ,‬ובין זכותם של שאר הדיירים‬
‫להשבחת נכסיהם והאינטרס הציבורי למיגון‬
‫בפני אסונות טבע וירי טילים ו‪/‬או מפגעי מלחמה‬
‫אחרים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי גם בניין מחוזק בלבד‪ ,‬ללא‬
‫ממ"דים‪ ,‬מהווה מיגון מסוים לדיירים בפני‬
‫טילים וירי אויב‪ ,‬שכן בחיזוק הבניין נעטף‬
‫בקירות הקשחה וקירות קשר אנכיים ואופקיים‪,‬‬
‫שעמידותם בפני טילי קרקע וירי איננה עומדת‬
‫בספק‪.‬‬
‫הלך הרוח העולה מן החקיקה והפסיקה נוטה‬
‫להכיר בתוכניות תמ"א ‪ 38‬על פני זכות הקניין של‬
‫הדייר הסרבן‪ ,‬משום שבתכלית הדברים מדובר‬
‫בתוכנית לחיזוק מבנים ישנים ורעועים נגד‬
‫רעידות אדמה וירי טילים‪ ,‬קרי ‪ -‬מדובר באינטרס‬
‫ציבורי אשר גובר על זכותו של הסרבן‪ .‬ראינו‬
‫זאת‪ ,‬כפי שיוסבר בהמשך‪ ,‬בתיקון ‪ 2‬לתמ"א ‪38‬‬
‫וראינו זאת בפסיקה‪ .‬ברור לכל שקיימת עדיפות‬
‫להימנע מהליכים משפטיים מול סרבנים‪ ,‬על‬
‫ידי פשרות והסדרים מולם‪ ,‬במידה וטענותיהם‬
‫סבירות והגיוניות‪ .‬אולם במידה ומדובר בסרבן‬
‫אשר משמיע טעמים קנטרניים להתנגדותו‪ ,‬החוק‬
‫מציע כלים לפתרון הבעיה‪.‬‬
‫בעניין זה יש להבחין בין תמ"א ‪( 38/1‬חיזוק‪,‬‬
‫הרחבה ובנייה נוספת על הגג) ובין תמ"א ‪38‬‬
‫תיקון ‪ 2‬דהיינו פינוי‪ ,‬פיצוי ובינוי‪ .‬כאשר מדובר‬
‫בסוג הראשון‪ ,‬על פי חוק המקרקעין נדרשת‬
‫הסכמת רוב של ‪ 66‬אחוז מן הדיירים לביצוע‬
‫המיזם‪ .‬אולם במקרה של תמ"א ‪ 38‬תיקון ‪,2‬‬
‫הנתונים מעט שונים הואיל ומדובר בפגיעה‬
‫ממשית בסרבן שכן על פי תוכנית זו‪ ,‬אנו‬
‫מבקשים להוציאו מדירתו לתקופה ממושכת‬
‫(תקופת הבנייה)‪ .‬בתחילת הדרך דרש החוק רוב‬
‫מוחלט של כ‪ 100-‬אחוז מבעלי הנכסים במבנה‪,‬‬
‫אולם ביוני ‪ 2012‬התקבל תיקון ‪ 2‬אשר קבע‬
‫כי מספיק רוב של ‪ 80‬אחוז מבעלי הנכס לשם‬
‫ביצוע הפרויקט‪ .‬לפיכך‪ ,‬בשני סוגי המיזמים‪,‬‬
‫כאשר קיים הרוב הנדרש לביצוע התוכנית‪ ,‬על‬
‫פי סעיף ‪ 60‬לחוק המקרקעין רשאי המפקח‬
‫על המקרקעין לכפות את ביצוע העסקה על‬
‫הדייר הסרבן ולמנות עורך דין מטעמו אשר‬
‫יתקשר ויחתום בשם הדייר‪/‬ים הסרבנ‪/‬ים על‬
‫כל המסמכים הנדרשים לשם ביצוע המיזם‪.‬‬
‫יש לציין כי תביעה נגד הסרבן יכולה להתבצע‬
‫רק לאחר החלטה ראשונית חיובית של הוועדה‬
‫המקומית לתכנון ובנייה לאשר (בתנאים) את‬
‫הפרויקט‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬יש להדגיש כי על פי‬
‫החוק (סעיף ‪ 5‬א') המפקח מחויב לתת לכל‬
‫דייר מתנגד להשמיע את טענותיו‪ .‬כיום ישנם‬
‫כבר פסקי דין אשר ברובם מדיניותו של בית‬
‫המשפט היא לתת עדיפות משמעותית לרצונו‬
‫של הרוב לבצע את המיזם‪ ,‬על מנת להגן על‬
‫חייו וחיי משפחתו‪.‬‬
‫אני מעדיף תמיד להגיע להסכמות ולפשרות עם‬
‫סרבני המיזם‪ .‬דרך נוספת שבה אני נוקט היא‬
‫משלוח של מצבור פסקי הדין לדייר הסרבן‪.‬‬
‫ברובם מכריע בית המשפט לטובת הרוב‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫והסרבנים מתחילים להפנים שלא כדאי להם‬
‫מלחמות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הדייר מבין ומצטרף לרוב‪,‬‬
‫אך בלית ברירה אנו נוקטים בתהליך המשפטי‪.‬‬
‫הדייר הסרבן בדרך כלל איננו מהווה מכשול‪,‬‬
‫אך הוא יכול לעכב את תהליך הביצוע בכמה‬
‫חודשים (עד חצי שנה)‪ .‬אל לנו‪ ,‬חברי הקבלנים‪,‬‬
‫לחשוש מסרבנים אלא להתמודד‪ ,‬כי בסופו של‬
‫יום הפרויקטים החשובים האלו יבוצעו‪ .‬אין בכל‬
‫האמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו‪/‬או אחר‪ ,‬אלא‬
‫רק אני מאמין של קבלן העוסק בנושא‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪21‬‬
‫יום עיון ניהול סיכונים בענף‬
‫התשתיות והבנייה החוזית‬
‫אגף בנייה חוזית‬
‫אשר גרין‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬
‫ויו”ר אגף בנייה חוזית‬
‫מסגרת פעילות אגף התשתיות‬
‫והבנייה החוזית בהתאחדות בוני‬
‫הארץ‪ ,‬קיימנו בחודש נובמבר יום עיון‬
‫בנושא ניהול סיכונים בענף‪ .‬מטרת יום העיון‪,‬‬
‫להעניק לחברי ההתאחדות ולקבלנים העוסקים‬
‫בתחום כלים וידע מקצועי עדכני‪ ,‬על מנת לנהל‬
‫את עסקיהם‪ ,‬להיכנס למכרזים בצורה נכונה‬
‫ולמנוע סיכונים העלולים להוביל לפגיעה חמורה‬
‫בחברה שלהם‪.‬‬
‫כפי שאמרתי לחברים ביום העיון‪ ,‬הרשויות‬
‫והגורמים הממשלתיים מחמירים בתנאי‬
‫המכרזים‪ ,‬מה שמחייב אותנו‪ ,‬הקבלנים‪ ,‬לדעת‬
‫את כל חוקי המשחק העכשוויים‪ .‬הרגולטור‬
‫ומזמיני העבודה הציבורית ממציאים את הגלגל‬
‫מחדש שוב ושוב‪ .‬מה שנכתב במכרז בתחילת‬
‫דרכו‪ ,‬מתגלה של בסופו דבר כאוסף תנאים‬
‫מקפחים‪ ,‬עם סיכונים שהקבלן נדרש לקחת על‬
‫עצמו ותנאי תשלום בסגנון "שוטף פלוס כמה‬
‫שמתחשק"‪ .‬אי אחידות במכרזים‪ ,‬היעדר תחרות‪,‬‬
‫תנאי סף בלתי הגיוניים‪ ,‬מחסור בחומרי גלם‪,‬‬
‫ב‬
‫‪22‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫היעדר תכנון‪ ,‬לצד מדיניות אינטרסנטית שאינה‬
‫רואה את טובת הציבור‪ ,‬המתנהגת כגורם עסקי‬
‫המנסה לכסות את עצמו משפטית‪ ,‬יצרו מצב‬
‫שבו קבלנים עובדים‪ ,‬מבצעים עבודות ואינם‬
‫מקבלים תשלום‪ .‬מוסר תשלומים לקוי גורם‬
‫למצוקת אשראי חמורה בענף‪.‬‬
‫אילן מרדכי‪ ,‬סגן נשיא ויו"ר אגף התשתיות אמר‬
‫בפתיחת יום העיון‪" :‬אנחנו חיים בעידן חדש‪ ,‬אך‬
‫חלק מהרגולטורים שלנו לא שמו לב לכך‪ .‬זהו‬
‫עידן שבו המשק כולו‪ ,‬וממשלת ישראל בראשו‪,‬‬
‫מבינים שיש לטפל עכשיו ומיד בבעיית הדיור‪.‬‬
‫לשמחתנו‪ ,‬המדינה אף הבינה כי אי אפשר לעשות‬
‫זאת בלי לקדם השקעות מהותיות בתשתיות"‪.‬‬
‫מרדכי הוסיף‪" ,‬תוכניות התשתית הגדולות‪,‬‬
‫שאותן אישרה הממשלה‪ ,‬נמצאות בסיכון אמיתי‬
‫בגלל ניהול כושל‪ .‬מזמיני עבודה ציבוריים‬
‫מסכנים אותנו‪ ,‬הקבלנים‪ ,‬וכך הם מסכנים את‬
‫המשק כולו‪ .‬ענף הבנייה בכלל ותחום התשתיות‬
‫בפרט הוא תחום שבו תמיד יהיו בלת"מים‪,‬‬
‫אך במדינת ישראל של ‪ 2014‬ההפתעות בתחום‬
‫תשתיות‪ ,‬הפכו לסיכון שהמחיר עליו משולם על‬
‫ידי הקבלן לבדו"‪.‬‬
‫גם בתחום התשתיות מבקשת המדינה להעביר‬
‫שירותים מרכזיים לידיים פרטיות‪ ,‬ומרדכי‬
‫התייחס לכך בדבריו‪" :‬כמו במקרים רבים‪ ,‬גם‬
‫כאן‪ ,‬הדברים צריכים להתבצע בשיקול דעת‬
‫ועם נטילת אחריות המדינה על הטעויות שלה‪.‬‬
‫לא ייתכן שממשלה‪ ,‬רשות מוניציפלית או כל‬
‫מזמין עבודות בנייה ציבורית אחר‪ ,‬ימשוך‬
‫ידיו מאחריות בכל פעם שמתגלה צורך בשינוי‬
‫תוכניות‪ .‬ראו מה קורה בתחום מכרזי התכנון‪-‬‬
‫ביצוע בחברת נתיבי ישראל"‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬עשרות מכרזים מסוג זה שפרסמה‬
‫המדינה נולדו בשנתיים האחרונות וכעת אנחנו‬
‫מבינים כי אשר יגורנו בא לנו‪ .‬אנו מגלים עוד ועוד‬
‫מכרזי תכנון‪-‬ביצוע שנתקעים‪ ,‬קבלנים שנפגעים‪,‬‬
‫סכסוכים שנולדים בין המדינה והבונים עבורה‪,‬‬
‫בשל צורת ניהול המכרז וצורת ההתחשבנות‪.‬‬
‫החלק העצוב בעניין זה הוא שאיש ממקבלי‬
‫ההחלטות‪ ,‬מרמת השטח ועד לרגולטור עצמו‪ ,‬לא‬
‫ביצע שום סוג של בחינה מעמיקה של משמעויות‬
‫והשפעות המכרזים בשיטות החדשות"‪.‬‬
‫התאחדות בוני הארץ עוסקת נמרצות בטיפול‬
‫בבעיות שיוצרות שיטות המכרז החדשות‬
‫וצורת ההתחשבנות בענף‪" .‬אנו כאן כדי להזכיר‬
‫לממשלה‪ ,‬לרגולטורים ולשלטון המקומי ששלחו‬
‫אותנו לבנות‪ ,‬כי אנו זרוע הביצוע שלהם‪ ,‬ושאנו‬
‫הסיכוי היחיד שלהם להצליח בטיפול בבעיה‬
‫הגדולה ביותר במשק‪ ,‬בעיית הדיור"‪ .‬סיכם‬
‫מרדכי‪.‬‬
‫גם אליאב בן שמעון‪ ,‬מנכ"ל התאחדות בוני‬
‫הארץ‪ ,‬צייר בדבריו תמונת מצב עגומה‪" .‬אנחנו‬
‫בקיפאון ענפי כבר שנה‪ ,‬מאז ההכרזה על מע"מ‬
‫אפס‪ .‬לא עומדים בקצב הגידול‪ ,‬המחסור ממשי‬
‫וגדל‪ ,‬ירידה בגמר בנייה‪ ,‬משך ביצוע ארוך‪,‬‬
‫ירידה במכירות‪ ,‬עלייה במחיר הדירות ופגיעה‬
‫בתמ"ג מוכיחים כי הממשלה נכשלה ואסור‬
‫שהמצב ימשיך כך"‪ .‬בן שמעון התייחס למכרזי‬
‫תכנון וביצוע שעברו מזמן את שלב חבלי הלידה‪.‬‬
‫"הגיע הזמן לתת עליהם את הדין‪ .‬ההתנהלות‬
‫הבעייתית מעמידה את הקבלן בסיטואציה שבה‬
‫הוא גם הגורם המממן וחברות גדולות כמו קטנות‬
‫מתמודדות מול סוגיית אבני הדרך והמימון‪.‬‬
‫אני חושב שבנסיבות שנוצרו ולאור הפניות‬
‫שאנו מקבלים מדי יום‪ ,‬אין מנוס מהתערבות‬
‫שר התחבורה בקבלת ההחלטות‪ .‬כללי המשחק‬
‫השתנו וגם אנו צריכים לתת את הדעת ולשקול‬
‫את צעדינו‪ ,‬בהתאם למכרז‪ ,‬לתמחור‪ ,‬לעלויות‬
‫המימון ועוד"‪ .‬מנכ"ל ההתאחדות הדגיש כי‬
‫ההתאחדות פועלת למען הקבלנים כדי להסדיר‬
‫את סעיפי המכרז השונים ואבני הדרך וכדי ליצור‬
‫סטנדרט ואחידות בענף‪.‬‬
‫במהלך יום העיון‪ ,‬הרצה עו"ד גל הררי בפני‬
‫המשתתפים אודות סוגיית עמידה בתנאי סף‬
‫במכרז והדגיש‪" :‬תנאי סף הם כרטיס הכניסה‬
‫לתחרות המכרז וקרב פרשנים נרחב נפתח סביב‬
‫הסוגיה מתי על הקבלן לעמוד בתנאי המכרז‪ :‬טרם‬
‫כניסתו למכרז‪ ,‬רגע לפני חתימת ההסכם או לפני‬
‫צו התחלת עבודה‪ .‬צריך לזכור שאי עמידה בתנאי‬
‫סף‪ ,‬היא פסילה של הצעה"‪ .‬המהנדס משה בנג'ו‪,‬‬
‫הזהיר את הקהל במסגרת הרצאתו על לקחי‬
‫מכרז הרכבת הקלה בירושלים כי כללי המשחק‬
‫השתנו‪" .‬מזמין העבודה הוא לקוח מתוחכם ובעל‬
‫ידע ולו חודשים ואף שנים להכין את המכרז‪ ,‬בלי‬
‫שום תמריץ לשלם‪ .‬זמן קצר ותחרות גבוהה הם‬
‫המלכודת שלנו ומי שלא יודע לנהל סיכונים‪,‬‬
‫ייפול"‪ .‬עו"ד ירון ברלינר‪ ,‬הסכים עם משה בנג'ו‪.‬‬
‫הוא הרצה על סוגיית ניהול הסיכונים במכרזי‬
‫ביצוע ואמר‪" :‬סיכונים סובבים בעיקרם סביב‬
‫סוגיות תמחור‪ ,‬מניפולציה והערכה שגויה של‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫תובנות מרכזיות‬
‫מיום העיון‬
‫כללי המשחק במגרש שלנו השתנו‪.‬‬
‫תנאי המכרז מצריכים כיום מהקבלנים‬
‫להיות מקצוענים בתחומי ההנדסה‬
‫והפיננסים‪.‬‬
‫התארכות הפרויקטים גוררת קנסות‬
‫לקבלן‪.‬‬
‫יש ללמוד היטב את החוזה‪ ,‬את תחולת‬
‫העבודה ואת חוקי המשחק‪.‬‬
‫יש לבחון כלים לניהול משברים כמו‬
‫גישור ובוררות‪ ,‬לפני פנייה לבתי‬
‫משפט‪.‬‬
‫יש לשים לב לתנאי סף במכרזים‪.‬‬
‫העבודה‪ .‬בראייה רוחבית‪ ,‬כל מכרז יכול להפוך‬
‫מאחד מניב לפרשה בבית משפט"‪.‬‬
‫מנכ"ל חברת לנגת פיתוח וסגן נשיא התאחדות‬
‫בוני הארץ לשעבר‪ ,‬המהנדס דוד גת‪ ,‬הדגיש‬
‫את חשיבות מנגנון ההתחשבנות מול מזמין‬
‫העבודה‪" :‬כל משפט שכתוב בחוזה נוגע בסופו‬
‫לכסף ולכן חשוב לעיין וללמוד את תנאי החוזה‬
‫על מנת לאפשר לצדדים לנהוג על פי הזכויות‬
‫המוקנות‪ .‬החוזה נהיה קשיח ברגע שנחתם‪ ,‬ועל‬
‫אף שבמהלך הביצוע הדברים משתנים‪ ,‬החוזה‬
‫נשאר אותו דבר‪ ,‬מה שלא מאפשר חפיפה בין‬
‫החוזה למציאות‪ .‬חוזה נכון הוא אחד שחוזה את‬
‫העתיד‪ ,‬הסיכונים והשינויים שיבואו ויתרחשו‬
‫במהלך ביצוע העבודות"‪ .‬בהמשך לדבריו של גת‪,‬‬
‫עלה לבמה אורי גבעולי‪ ,‬מנכ"ל משותף בחברת‬
‫אשר גרין מבנים שסקר בדבריו כשלים וסוגיות‬
‫במימון פרויקטי ביצוע‪" :‬בחירת פרויקט בנויה‬
‫מארבעה אלמנטים מרכזיים‪ :‬סוג הפרויקט‪,‬‬
‫הגוף המזמין‪ ,‬היקף הפרויקט והמפקח עליו"‪,‬‬
‫אמר‪ .‬גבעולי המליץ למשתתפים לרדת לפרטי‬
‫הפרטים של החוזה‪" .‬אל תעצמו עיניים‪ ,‬שמא‬
‫תפספסו משהו‪ ,‬זכרו להכניס את כל ההוצאות‬
‫שאתם חושבים לנכון ואל תחצו את הקווים‬
‫האדומים שלכם‪ .‬עדכנו את התקציב בצורה‬
‫שוטפת‪ ,‬בצעו חיתוך הכנסות והוצאות תוך כדי‬
‫עבודה והגישו חשבונות חלקיים בכל נקודת‬
‫עצירה"‪.‬‬
‫גדעון שפיגל‪ ,‬עו"ד ומהנדס המתמחה בניהול‬
‫סכסוכים בענף‪ ,‬סיפר על גורמי ההצלחה‬
‫שנדרשים בכל פרויקט‪" :‬בכל הקשור לגורם‬
‫האנושי‪ ,‬חשוב לתת את הדגש על שיתופי פעולה‪,‬‬
‫אמון ואתיקה‪ .‬מלבדם‪ ,‬פרויקט יקום וייפול על‬
‫העלויות‪ ,‬טיב הביצוע ולוח הזמנים"‪ .‬את יום‬
‫העיון חתם מנהל מנהלת קבלן מוכר בחברת‬
‫מרטנס הופמן‪ ,‬אלכס גמרניק‪ ,‬שהציג את‬
‫החשיבות של קריאת המדריך שפרסמה המנהלת‬
‫טרם הגשת הבקשה לקבלת אישור קבלן מוכר‪.‬‬
‫"כל הטפסים נמצאים באינטרנט ונגישים לכם‪.‬‬
‫מי שינסה לצאת לדרך כדי לקבל הכרה כקבלן‬
‫(מוכר)‪ ,‬ללא קריאה והכנה‪ ,‬לא יזכה ויחבל‬
‫בסיכוייו"‪ ,‬הוא מסר לחברים‪.‬‬
‫אנו באגף התשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות‬
‫עומדים לרשותכם בכל בעיה מול מזמין עבודה‬
‫ציבורי‪ ,‬משרד ממשלה ויחידות הסמך‪ ,‬החברות‬
‫הממשלתיות וגופים מוניציפליים‪ ,‬לרבות‬
‫חברות ותאגידים עירוניים‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪23‬‬
‫שוק החציבה לאן?‬
‫וועדה לבחינת המדיניות בנושא נסביר כי שיעור התמלוגים של המחצבות עומד‬
‫חלק המדינה המתקבל בעד שימוש כיום על ‪ 10‬עד ‪ 12‬אחוז ממחיר סלילת קילומטר‬
‫של גורמים פרטיים במשאבי טבע כביש‪ .‬שיעור זה יכול היה להגיע לאחר עבודת‬
‫לאומיים‪ ,‬או כפי שהיא מוכרת יותר ‪ -‬ועדת הוועדה לכ‪ 40-‬אחוז ולעלות בפועל כ‪ 1.25-‬מיליון‬
‫ששינסקי ‪ ,2‬בחנה סוגיות רבות בתחום ניהול ש"ח לקילומטר כביש (אם התמלוג היה גדל פי‬
‫המחצבים בישראל‪ .‬בעקבות פעילות ענפה של חמישה)‪ .‬כמן כן‪ ,‬אם התמלוגים אכן היו עולים‪,‬‬
‫התאחדות בוני הארץ בחודשים האחרונים‪ ,‬המדינה היתה מוצאת עצמה במצב אבסורדי שבו‬
‫מסקנותיה של הוועדה‪ ,‬כפי שהוצגו לאחרונה היה עליה לשלם עבור עבודות התשתית סכום‬
‫בממשלה‪ ,‬קבעו כי לא יועלו התמלוגים על גדול מההכנסה מהתמלוגים באותו פרויקט ממש‪.‬‬
‫חומרי חציבה‪ .‬כעת נמתין להחלטות ועדת זאת‪ ,‬בשל מרווחי גורמי הייצור שבתהליך הפיכת‬
‫בלניקוב‪ ,‬שהוקמה על מנת לבחון את דרכי חומר המחצבה לכביש‪.‬‬
‫ההקצאה המיטביות בתחום המחצבות ולמנוע בנוסף‪ ,‬תוספת לתמלוגים על חומרי מחצבה‪,‬‬
‫במידה והיתה מתקיימת‪ ,‬היתה באה לידי ביטוי‬
‫את הריכוזיות בענף‪.‬‬
‫דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה (‪ 65‬במדד תשומות הבנייה למגורים ובמדד תשומות‬
‫א')‪ ,‬הדגיש שכדי לאפשר בנייה וסלילה‪ ,‬הכרחי הסלילה והגישור‪ ,‬אשר אליהם צמודים מחיריהם‬
‫להבטיח אספקה סדירה של חומרי גלם ובהם של פרויקטי הבנייה והתשתית במשק‪.‬‬
‫חומרי חציבה וכרייה‪ .‬עיכובים בשיווק מחצבות רכיבים משמעותיים במיוחד במדד תשומות‬
‫ובפרסום מכרזים גרמו לצמצום ולסגירת מחצבות הסלילה והגישור הם החומרים‪ ,‬המהווים‬
‫ובעיקר להחמרת המחסור בחומרי חציבה‪ ,‬שצפוי כ‪ 60-‬אחוז ממדד זה‪ ,‬ובראשם חומרי החציבה‪.‬‬
‫להתחיל לקראת שנת ‪ .2020‬החלטות הממשלה‪ ,‬העלאה משמעותית של התמלוגים היתה מחייבת‬
‫בדבר מחזור פסולת בניין‪ ,‬לא השיגו את מטרתן‪ .‬להגדיל גם את האשראי לענף הבנייה‪ .‬זאת‬
‫מבקר המדינה המליץ לממשלה לבחון בהקדם בעוד כבר כיום נמצאים הבנקים הגדולים קרוב‬
‫את בעיית המחסור המסתמן ואת השפעותיה לקצה מגבלת האשראי הענפית המותרת על ידי‬
‫הצפויות על פיתוח התשתיות‪ ,‬על בניית דירות בנק ישראל‪ ,‬ומצוקת האשראי לקבלנים היא‬
‫למגורים ועל יוקר המחיה ולטפל בסוגיית ביזור הבעייתית ביותר‪.‬‬
‫בתחום המגורים‪ ,‬נמצא על פי המחקר שעבור‬
‫הסמכויות בענף החציבה‪.‬‬
‫אגף הכספים והכלכלה‪ ,‬בסיוע אגף התשתיות בנייתה של דירה ממוצעת בישראל נדרשים‬
‫בהתאחדות בוני הארץ‪ ,‬ערך עבודת מחקר בממוצע ‪ 230‬טון חומרי חציבה‪ ,‬שעבורם‬
‫לבחינת השוק‪ ,‬לקראת הצגת עמדת ההתאחדות גובה המדינה תמלוגים בסך של ‪ 1,400‬ש"ח‬
‫בוועדת ששינסקי ‪ .2‬בוועדה הבהירה ההתאחדות המתורגמים לכ‪ 3,100-‬ש"ח במחיר הדירה‬
‫שיש לתת את הדעת על המצב הקשה של שוק לצרכן‪ ,‬כולל מרווחים ומסים‪ .‬העלאה משמעותית‬
‫המחצבות בישראל‪ ,‬הנמצא במחסור כתוצאה של גובה התמלוגים היתה מזניקה את גובה‬
‫מסגירת מחצבות‪ ,‬לצד אי פרסום מכרזים התמלוגים והופכת אותם מרכיב זניח כיום‪,‬‬
‫להקצאת מחצבות חדשות‪ .‬בעבודה זו נבחנה בשיעור של ‪ 0.2‬אחוז ממחיר דירה חדשה (כולל‬
‫לעומק השפעת השינויים האפשריים בתמלוגים מרווחים)‪ ,‬לרכיב ששיעורו היה מגיע לכ‪ 1-‬אחוז‬
‫על עלויות הבנייה ועל מחירי התפוקות של ענף ממחיר דירה חדשה ממוצעת‪ .‬מדובר בהתייקרות‬
‫של ‪ 0.8‬אחוז במחיר דירה ממוצעת‪.‬‬
‫הבנייה למגורים ולתשתיות‪.‬‬
‫על פי סקירת האגף‪ ,‬נמצא שעבור סלילת ייקור משמעותי של התמלוגים היה סותר את‬
‫קילומטר אחד של כביש בינעירוני נדרשים המדיניות המוצהרת של הממשלה‪ ,‬המבקשת‬
‫כ‪ 50-‬אלף טון חומרי חציבה‪ ,‬שעבורם גובה לעצור את עליית מחירי הדיור‪ .‬ייקור כזה היה‬
‫המדינה תמלוגים בסך ‪ 200‬אלף ש"ח‪ .‬סכום מצטרף לתוספת מצטברת למחיר הדירה של‬
‫שמתורגם לכ‪ 250-‬אלף ש"ח לקילומטר כביש‪ ,‬כ‪ 250-‬אלף ש"ח בעשור האחרון‪ ,‬בעקבות שינויי‬
‫בעלות למזמין ‪ -‬והמזמין הוא הרי המדינה‪ ,‬רגולציה ותוספת תקנים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנו חושבים שעל המדינה לפעול במרץ‬
‫באמצעות חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫כדי להבין עד כמה רחוק יכולה היתה השפעתה רב‪ ,‬כך שיהיו יותר מחצבות הפועלות ברחבי‬
‫השלילית של החלטה שונה מזו שהתקבלה להגיע‪ ,‬ישראל‪0 .‬‬
‫ה‬
‫אגף תשתיות‬
‫אילן מרדכי‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬
‫ויו”ר אגף תשתיות‬
‫‪24‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫סיכום פעילות שנת ‪2014‬‬
‫באגף תשתיות ובנייה חוזית‬
‫כ‬
‫אגף תשתיות‬
‫ובנייה חוזית‬
‫דוד שחף (שפי)‬
‫סמנכ”ל ומנהל אגף תשתיות‬
‫ובנייה חוזית‬
‫‪26‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫מדי שנה‪ ,‬אנו מסכמים את פעילות‬
‫האגף המשותף לתשתיות ובנייה‬
‫חוזית על בסיס תוכנית העבודה‬
‫השנתית‪.‬‬
‫מאז ‪ 2005‬לא עודכן ולא הותאם החוזה‬
‫הממשלתי מדף ‪ 3210‬לתנאים החדשים במגרש‬
‫המשחקים של דרכי ההתקשרות (המכרז והחוזה)‬
‫בין הגורמים הממשלתיים ובין הקבלן המבצע‪.‬‬
‫במהלך השנה קיימנו כמה פגישות עבודה עם‬
‫צוות שהקים החשב הכללי באוצר והצגנו את‬
‫הנקודות החשובות ביחסים בין הצדדים הבאות‬
‫לידי ביטוי בחוזה‪ .‬אנו ממתינים לקבל את‬
‫הטיוטה שגובשה‪ ,‬וכפי שסוכם עם משרד האוצר‪,‬‬
‫החוזה יופץ לאחר שמיעת עמדתנו והתייחסותנו‪,‬‬
‫כלומר בתיאום איתנו‪.‬‬
‫בסיוע חברת פוליסי‪ ,‬הוכנו שלוש הצעות חוק‬
‫על ידי ח"כ רוברט אילטוב‪ .‬ההצעה שהתקדמה‬
‫ביותר הינה הצעת החוק המחייבת תשלום‬
‫לספקים‪ ,‬לרבות קבלנים‪ ,‬תוך פרק זמן של‬
‫שלושים עד ‪ 45‬יום ויש אף סנקציה באם זה לא‬
‫מבוצע‪ .‬ההצעה נידונה בוועדת הכלכלה בכנסת‬
‫ואנו מקווים שתאושר בוועדה עוד בשנת ‪.2014‬‬
‫בהקשר זה ראוי לציין את ההישג בפעילותנו מול‬
‫משרד האוצר ‪ -‬החשבת הכללית‪ ,‬לפיו תשולם‬
‫ריבית פיגורים ולא ריבית חשב על אי תשלום‬
‫לאחר פיגור של שלושה חודשים‪ .‬פורסמה הוראת‬
‫חשב כללי וניתנה הנחיה לכל החשבים במשרדי‬
‫הממשלה לפעול בהתאם‪.‬‬
‫הוועדה הבין משרדית למסירת עבודות הממשלה‬
‫מפעילה את מנהלת קבלן מוכר (כוכבית)‪ ,‬ואנו‬
‫מעורבים באופן שוטף בפעילותה‪ ,‬ומסייעים‬
‫לקבלנים שנתקלים בבעיות בקבלת האישור‬
‫לקבלן מוכר‪.‬‬
‫האגף המשותף מקיים מפגשי עבודה תקופתיים‬
‫עם מזמיני עבודה ציבוריים‪ .‬בשנה זו קיימנו‬
‫פגישות עבודה עם חברת נתיבי ישראל‪ ,‬חברת‬
‫נ‪.‬ת‪.‬ע‪ ,‬רשות שדות התעופה ורכבת ישראל‪.‬‬
‫אנו נמצאים במגע שוטף עם משרדי הממשלה‬
‫העיקריים המפרסמים מכרזים וקיימנו איתם‬
‫פגישות עבודה‪ :‬משרד הביטחון ‪ -‬אגף לבינוי‬
‫והנדסה‪ ,‬משרד הבינוי‪ ,‬המשרד לבטחון פנים ‪-‬‬
‫רשות הכבאות הארצית‪ ,‬משרד התחבורה‪ ,‬משרד‬
‫הפנים בעניין התאגידים העירוניים ומוסר‬
‫התשלומים של הגורמים המוניציפליים‪.‬‬
‫הטיפול בפניות קבלנים בעניין תנאי סף במכרזים‬
‫ובעיות של סעיפים מקפחים בחוזים נמשך‬
‫לאורך כל השנה ויצאו עשרות מכתבים למזמיני‬
‫העבודה‪ :‬למשרדי הממשלה ‪ -‬משרד הבינוי‪,‬‬
‫המשרד לבטחון פנים‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬משרד‬
‫הרווחה‪ .‬לחברות ממשלתיות ‪ -‬נתיבי ישראל‪,‬‬
‫נ‪.‬ת‪.‬ע‪ ,‬רכבת ישראל‪ ,‬החברה לשירותי איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬חברת אתרים‪ ,‬עזרה וביצרון‪ ,‬חברת‬
‫חלד‪ .‬לגורמים מוניציפליים ‪ -‬עיריית תל אביב‪-‬‬
‫יפו‪ ,‬מועצת כפר שמריהו‪ ,‬עיריית אור יהודה‪,‬‬
‫עיריית בני ברק‪ ,‬עיריית אריאל‪ ,‬עיריית קריית‬
‫מוצקין‪ ,‬מועצה מקומית אבן יהודה‪ .‬לתאגידים‬
‫עירוניים ‪ -‬חברה כלכלית קריית גת‪ ,‬החברה‬
‫הכלכלית לראשון לציון‪ ,‬חברת אחוזות חוף בתל‬
‫אביב‪ ,‬החברה לפיתוח גבעתיים‪.‬‬
‫הפעילות מול הגורמים שלעיל לא תמיד מצליחה‪,‬‬
‫אך במקרים רבים הם נענים לפניותינו‪ .‬פעם‬
‫נוספת אנו קוראים לכם‪ ,‬הקבלנים‪ ,‬להעביר אלינו‬
‫את הבעיות שבהן אתם נתקלים ואנו נעשה הכל‬
‫כדי לנסות לפתור אותן‪ .‬ברוב המקרים יש אוזן‬
‫קשבת לפניותינו המקצועיות‪.‬‬
‫תחום העסקים הקטנים והבינוניים במשק הינו‬
‫מרכזי ביותר‪ ,‬ופעלנו בכמה מישורים בהקשר‬
‫זה‪ .‬איננו לבד במערכה אלא פועלים עם לשכת‬
‫התיאום של הארגונים הכלכליים‪ ,‬שהקימה ועדת‬
‫משנה לטפל בבעיות הכואבות של עסקים קטנים‬
‫ובינוניים‪ .‬פעילות בנושא באה לידי ביטוי בקידום‬
‫הצעת החוק של מוסר התשלומים‪ ,‬הפוגע בעיקר‬
‫בעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬וכן פניותינו למזמיני‬
‫עבודה אשר מסננים קבלנים מלהשתתף במכרזים‬
‫באמצעות דרישה לסיווג גבוה מאומדן המכרז‪.‬‬
‫אנו נמצאים בקשר טוב עם הסוכנות לעסקים‬
‫קטנים במשרד הכלכלה וגם הם מנסים לסייע‬
‫בפניותינו‪.‬‬
‫השנה היתה פעילות רבה בעניין חומרי חציבה‪.‬‬
‫הוקמה ועדת ששינסקי ‪ 2‬שבחנה את המדיניות‬
‫לגבי חלק המדינה המתקבל בעד שימוש של‬
‫גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים‪ ,‬לרבות‬
‫בעניין חומרי חציבה‪ .‬הוועדה פרסמה לאחרונה‬
‫את הדו"ח שלה‪ ,‬והחליטה כי בשלב זה אין‬
‫מקום להטיל מס רווחי יתר על חומרי חציבה‬
‫וכן לא שינתה את גובה התמלוג‪ .‬אנו דרשנו‬
‫לפרסם כמה שיותר מכרזים למחצבות חדשות‬
‫ולאפשר למחצבות ותיקות להמשיך ולפעול‪.‬‬
‫כמו כן הוקמה ועדת בלניקוב‪ ,‬האמורה לפרסם‬
‫ב‪ 2015-‬דו"ח בעניין הריכוזיות בענף ודרך פרסום‬
‫המכרזים‪ .‬להערכתנו צפוי הדו"ח לשנות את מצב‬
‫הדברים בשוק חומרי החציבה‪.‬‬
‫במסגרת פעילות האגף המשותף לתשתיות‬
‫ובנייה חוזית אנו מרכזים את נושא מחזור‬
‫חומרי בנייה ומטפלים בנושאים כמו בנייה‬
‫ירוקה‪ ,‬ניקוד עבור חומרים‪ ,‬ורוויזיה בתקן‬
‫‪ 1886‬למצע א' מחומר ממוחזר‪ .‬אנו חברים‬
‫כמשקיפים בוועדות השונות של תמ"א ‪/14‬ד‬
‫ אתרי מחזור פסולת בנייה ברחבי הארץ‪ .‬אנו‬‫סבורים שהטיפול במחזור חומרי בנייה הוא‬
‫חלק מניהול משאבי החציבה בענף‪ ,‬ופועלים‬
‫בעיקר מול המשרד להגנת הסביבה וחברות‬
‫הביצוע הגדולות המזמינות עבודה כמו רכבת‬
‫ישראל וחברת נתיבי ישראל‪.‬‬
‫הציוד המכני ההנדסי (צמ"ה) הוא כלי עבודה‬
‫מרכזי בענף התשתיות‪ .‬אנו פועלים בשני‬
‫מישורים‪ :‬האחד מול יחידת אתגר במשטרת‬
‫ישראל‪ ,‬לטיפול בתופעה המכאיבה של גניבות‬
‫ציוד צמ"ה וחלקי חילוף לצמ"ה‪ ,‬דבר הגורם‬
‫נזק כלכלי גדול לקבלנים ואף עיכוב בביצוע‬
‫פרויקטים‪ .‬השני ‪ -‬אנו חברים בוועדת ההיגוי‬
‫לצמ"ה שהוקמה בהדסה נעורים‪ ,‬ופועלים שם‬
‫להרחבת לימודי מקצועות מכונאות צמ"ה‬
‫ותפעול צמ"ה לסוגיו השונים‪ .‬אנו רואים ברכה‬
‫בעמלנו בהדסה נעורים אשר מקבל הכרה של‬
‫המדינה בחשיבות הנושא‪.‬‬
‫מקום חשוב ביותר בפעילותנו הינו הקשר‬
‫אתכם‪ ,‬הקבלנים‪ .‬אנו מבצעים זאת באמצעות‬
‫מידעון אותו אנו מפיצים אחת לחודש‪-‬חודשיים‬
‫לכל הקבלנים החברים באגף התשתיות ובנייה‬
‫חוזית; באמצעות "בוני הארץ"‪ ,‬עיתון הקבלנים‬
‫שבידיכם; באמצעות מיילים לחברים וכן הרחבנו‬
‫את השימוש במסרונים‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ 2014‬קיימנו יום עיון בנושא‬
‫ניהול סיכונים‪ ,‬שהיה מקצועי ביותר ונתן כלים‬
‫מעשיים לקבלנים לטיפול בבעיות כמו תנאי‬
‫סף‪ ,‬התחשבנות מול המזמין‪ ,‬שינויים ותוספות‬
‫בחוזה‪ ,‬סוגיות כספיות של ניהול המכרז והחוזה‪.‬‬
‫יום העיון היה מוצלח ומעניין וקיבלנו משובים‬
‫טובים מהמשתתפים‪ .‬טוב היה לארח אף יותר‬
‫קבלנים ביום זה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬השנה התאפיינה בפעילות ענפה‪ ,‬במגוון‬
‫רחב של נושאים‪ ,‬לטובת הקבלנים המבצעים‪,‬‬
‫ונשאה עימה הישגים יפים ורבים‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪27‬‬
‫סיכום שנת ‪2014‬‬
‫באגף הכספים והכלכלה‬
‫אגף כספים וכלכלה‬
‫איציק גורביץ‬
‫משנה למנכ”ל‬
‫ומנהל אגף כספים וכלכלה‬
‫בניית התמונה הכלכלית של הענף‪ ,‬כבסיס‬
‫לפעילות הארגון ולאיתור חסמים; הרחבת‬
‫מסלולים לקבלנים במסגרת פיצויי צוק איתן; מיון‬
‫מקצועי לעובדים זרים וטיפול בתביעות עובדים‬
‫כחלק מפעילויות ההסכם הקיבוצי‬
‫הרקע לדרישה‬
‫להאיץ את החקיקה‬
‫במסגרת הפעילות לקידום העברת החוק בהקדם‬
‫האפשרי בממשלה‪ ,‬ולחידוש הפעילות בענף‬
‫הבנייה בהקדם‪ ,‬ערכה ההתאחדות מסיבת‬
‫עיתונאים בחודש אוגוסט שבה הציגה את‬
‫תוצאות המחקר של האגף‪ ,‬שסקר את תקופת‬
‫ההמתנה שנוצרה מרגע ההכרזה על החוק בחודש‬
‫מרץ השנה‪ .‬הצגנו את האי ודאות המשתקפת‬
‫בעיני הקבלנים‪ ,‬על רקע הצהרות הממשלה בדבר‬
‫צעדים בתחום הדיור שהביאה לצמצום הענף‬
‫בתוצר‪ .‬ממצאי האגף היו כי ישנה מגמת ירידה‬
‫מתמשכת בהתחלות הבנייה וסך התחלות הבנייה‬
‫ב‪ 2014-‬עמדו על ‪ 40‬אלף יחידות דיור‪ ,‬זאת‬
‫לעומת יעדי הממשלה ל‪ 60-‬אלף יחידות דיור‪ .‬עוד‬
‫נמצא במחקר כי גמר הבנייה ברבעון הראשון של‬
‫שנת ‪ 2014‬צנח ב‪ 15-‬אחוז לעומת הרבעון הקודם‪,‬‬
‫מה שיצר גידול נוסף במחסור הדירות‪ .‬הצלחות‬
‫נת ‪ 2014‬היתה שנה של הישגים‬
‫בתחומים רבים עבור ההתאחדות‪.‬‬
‫כחלק מעבודת אגף הכספים‬
‫והכלכלה‪ ,‬הקפדנו ללוות את רוב התהליכים‬
‫והפעילות במחקרי עומק ובהליכי ייעוץ‬
‫שתמכו בפעילות מול הרגולטורים והתקשורת‪.‬‬
‫ההתאחדות פעלה בכמה מישורים שבהם נמצאו‬
‫ליקויים המשפיעים על ענף הבנייה והקבלן‬
‫בפרט‪ ,‬הפוגעים בעשייה הקבלנית ומייצרים‬
‫חסמים שפוגעים במשק כולו‪.‬‬
‫אנחנו נמשיך לנתח וליצור מידע התומך בענף‪,‬‬
‫כמו תנאי סף‪ ,‬אשראי‪ ,‬מעקב אחר המדדים‬
‫השונים‪ ,‬עלויות תקן הבנייה הירוקה‪ ,‬רגולציה‬
‫ועוד‪ .‬אנחנו אומדים את המחסור ומצוקת כוח‬
‫האדם‪ ,‬על רקע יעדי הבנייה של המדינה‪.‬‬
‫בשנה החולפת‪ ,‬ספג ענף הבנייה והנדל"ן פגיעה‬
‫קשה ונגרר לקיפאון בעקבות החלטת קבינט‬
‫הדיור‪ ,‬בראשות שר האוצר יאיר לפיד‪ ,‬בנושא‬
‫חוק מע"מ אפס‪ .‬כחלק מפעילות התאחדות‬
‫בוני הארץ‪ ,‬שנועדה לקדם ולזרז את העברת‬
‫החוק כדי למנוע פגיעה נוספת בענף‪ ,‬בדק אגף‬
‫הכספים והכלכלה שאלות מהותיות אודות‬
‫התוצאות הצפויות של החוק‪ .‬הבדיקה מצאה‬
‫כי המנגנון השמאי‪ ,‬שנכלל בהצעת החוק‪ ,‬מוטה‬
‫ומצמצם באופן ניכר את פוטנציאל הדירות שיכלו‬
‫להיכלל במאגר הדירות המוטבות‪ ,‬תוך פגיעה‬
‫בסיכוי של זוגות צעירים לרכוש את דירתם‬
‫הראשונה‪ .‬פוטנציאל הדירות המוטבות נאמד על‬
‫פי מחקר האגף בכ‪ 6,000-‬דירות בשנה‪ ,‬בהשוואה ‬
‫לכ‪ 17-‬אלף דירות שנמכרו בשנת ‪ 2013‬במחיר‬
‫הנמוך מ‪ 1.6-‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫הליך בחינות בגיוס עובדים במולדובה‬
‫ש‬
‫‪28‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫שיווק קרקעות של מנהל מקרקעי ישראל ירדו‬
‫ב‪ 4.5-‬אחוזים והיקף השיווק החזוי השנתי ירד‬
‫ל‪ 21-‬אלף דירות‪ ,‬כשיעדי הממשלה צפו ‪ 42‬אלף‬
‫יחידות דיור‪ .‬בבדיקה מקיפה‪ ,‬התגלה כי בשנת‬
‫‪ 2014‬מספר החודשים הנדרש להשלמת בניית‬
‫דירה עלה ל‪ 27-‬חודשים‪ ,‬כאשר קצב הבנייה‬
‫בשנות התשעים עמד על ‪ 15‬חודשים בלבד‪.‬‬
‫מחירי הדירות המשיכו לעלות גם ברבעון השני‬
‫של ‪ 2014‬ומשקפים קצב התייקרות של ‪ 9‬אחוזים‪,‬‬
‫כשברבעון השני של ‪ 2014‬עלה התמ"ג בחישוב‬
‫שנתי ב‪ 1.7-‬אחוז והמשמעות המעשית לכך‬
‫היא צמיחה שלילית של ‪ 0.2‬אחוז בתמ"ג לנפש‪.‬‬
‫מכך אנו מסיקים כי התמונה עלולה להחריף‬
‫בהמשך הדרך‪ ,‬לאור המצב הביטחוני והפערים‬
‫שייווצרו בתקציב ‪ .2015‬הקיפאון בענף‪ ,‬כך עלה‬
‫בהערכותינו‪ ,‬ישליך ישירות על הכנסות המדינה‬
‫הכוללות מענף הבנייה והנדל"ן וכמו גם על‬
‫ההכנסות ממכירת קרקעות‪ .‬תקופת ההמתנה‬
‫הארוכה להשלמת החקיקה של החוק הובילה‬
‫לירידת קצב התחלות הבנייה ב‪ 2014-‬בשל אי‬
‫הוודאות וגררה אובדן של כ‪ 6-‬מיליארד ש"ח‬
‫ממכירת קרקעות המדינה‪.‬‬
‫הרחבת מסלולים לפיצויים‬
‫בגין מבצע צוק איתן‬
‫בעקבות מבצע צוק איתן וההפסדים שספגו‬
‫הקבלנים במהלכו‪ ,‬פעלו הנהלת ההתאחדות והאגף‬
‫מול רשות המסים‪ .‬בעקבות זאת הצלחנו לשלב‬
‫את הקבלנים המבצעים והפועלים באזור במסגרת‬
‫מסלול המחזורים‪ ,‬בנוסף למסלולי פיצוי ממשלתיים‬
‫נוספים שעמדו לרשותם‪ ,‬לאחר משא ומתן ארוך‪,‬‬
‫קשה ומקצועי מול הגורמים הרלבנטיים‪.‬‬
‫התאמת אשראי ותקנים‬
‫עוד עסק האגף במחקרים בנושא מדד תשומות‬
‫הבנייה המסחרית והבנייה בענף המשרדים‪,‬‬
‫בעקבות הקיפאון שבו מצוי המדד בשנתיים‬
‫האחרונות‪ .‬על פי תוצאות בדיקתנו‪ ,‬נמצא כי‬
‫הסיבה העיקרית הינה משקלם הגדול יחסית‬
‫של המערכות הנרכשות בדולרים מחו"ל וירידת‬
‫שער הדולר בתקופה המדוברת‪.‬‬
‫במסגרת פעילותנו לשיפור וקידום הענף‪,‬‬
‫אגף הכספים והכלכלה השתתף בצוות איגוד‬
‫המהנדסים לגיבוש התייחסות כוללת להחלטת‬
‫פורום ה‪ ,15-‬בעניין החלת תקן ‪ 5281‬בנייה‬
‫ירוקה‪ ,‬כמחייב לבנייה למגורים‪ .‬בהמשך‬
‫להמלצות האגף‪ ,‬איגוד המהנדסים הפנים את‬
‫העלויות והבעיות שביישום התקן במהירות‬
‫בענף הבנייה למגורים (וכחלק מפעילות האגף‬
‫בנושא התקן והרוויזיה שלו)‪ .‬במסגרת פעילות‬
‫מתמשכת של אגף הכספים והכלכלה מול בנק‬
‫ישראל ומשרד הבינוי‪ ,‬בנושא מסגרת האשראי‬
‫לענף הבנייה‪ ,‬הוצגו נתונים באשר למחסור‬
‫שהיה באותה תקופה באשראי זמין לקבלנים וכן‬
‫הצבענו על המצוקה הגדולה הצפויה באשראי‪,‬‬
‫שתמנע את מימוש יעדי הממשלה להגדלת היקפי‬
‫הבנייה בכ‪ 15-‬אלף דירות בשנים הקרובות‪ ,‬כחלק‬
‫מפתרון מצוקת הדיור‪.‬‬
‫מיונים לעובדים זרים בחו”ל‬
‫במקביל לפעילות הענפה של האגף בנושא חוק‬
‫מע"מ אפס‪ ,‬המשיך האגף לפעול למען הגדלת‬
‫מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה‪ .‬על פי‬
‫מחקרנו נמצא כי חסרים בו לפחות כ‪ 15-‬אלף‬
‫עובדים זרים‪ ,‬כדי למקסם את קצב הבנייה‪ ,‬לפי‬
‫ניתוח העבודות המתבצעות כיום ובניגוד להנחות‬
‫עבר‪ .‬בשנה האחרונה חתר האגף למימוש הסכם‬
‫להעסקת עובדים זרים נוספים‪ ,‬מול משרד הבינוי‪,‬‬
‫במטרה להרחיב את מספר העובדים הזרים‪ .‬הצגנו‬
‫‪30‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫עבודות מחקר כלכליות‬
‫התומכות בהצהרותיה של‬
‫ההתאחדות כי המחסור‬
‫בעובדים כבד ומשפיע‬
‫באופן ניכר על הענף ועל‬
‫התפתחותו‪.‬‬
‫מלבד המחסור האדיר‬
‫במגזר העובדים הזרים‬
‫בענף הבנייה‪ ,‬גם סוגיית‬
‫מקצועיותם ואיכותם של‬
‫העובדים עמדה במבחן‪ .‬בוחנים עובדים זרים‬
‫בשנים האחרונות ניסתה‬
‫המדינה לגייס עובדים זרים ממדינות שונות‪,‬‬
‫אך לאחר ניסיונות רבים וכושלים שהניבו‬
‫אלפי עובדים זרים שאינם מקצועיים ושאינם‬
‫מתאימים לענף בישראל‪ ,‬החליטה המדינה לפנות‬
‫להתאחדות בוני הארץ בכדי לייעל את השיטה‪.‬‬
‫משרד הבינוי הכיר בהתאחדות בוני הארץ כספק‬
‫יחיד למיון עובדים בחו"ל‪.‬‬
‫אגף הכספים והכלכלה פיתח מודל לגיוס‬
‫העובדים בדרך המקצועית ביותר‪ ,‬ולאחר שני‬
‫סבבים נרשמה הצלחה גדולה‪ .‬במסגרת המודל‬
‫שהציעה התאחדות בוני הארץ‪ ,‬נוסעים גורמים‬
‫מקצועיים עם נציגי ההתאחדות למדינות איתן‬
‫יש הסכם בילטרלי‪ ,‬כגון בולגריה ומולדובה‪ ,‬שם‬
‫מוקם אתר למיון מבקשי העבודה‪ .‬באתר המיון‪,‬‬
‫מבקשי העבודה עוברים בחינות מקצועיות שונות‬
‫בתחום עיסוקם המקצועי (טייחים‪ ,‬ברזלנים‪,‬‬
‫רצפים ועוד) והם נבחנים בפרקטיקה וברמה‬
‫התיאורטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם נבדקים רפואית‬
‫ואישית ורק לאחר קבלת כל האישורים של‬
‫הגורמים המקצועיים במקום‪ ,‬הם מגיעים לעבוד‬
‫בישראל‪.‬‬
‫מתוך ‪ 6,000‬מועמדים שנבחנו במדינות זרות‪,‬‬
‫רק ‪ 1,500‬נמצאו מוסמכים מקצועית ומתאימים‬
‫לקריטריונים ולעבודה בישראל‪ ,‬והגיעו ארצה לשם‬
‫התחלת עבודתם‪ .‬בעקבות הצלחת המודל‪ ,‬שצירף‬
‫לשורות ענף הבנייה עובדים זרים מקצועיים‬
‫ואיכותיים‪ ,‬צפויה ההתאחדות להמשיך לערוך‬
‫סיורים ומיונים במדינות זרות נוספות איתן‬
‫חתמה המדינה על הסכם בילטרלי‪ .‬למשל‪ ,‬רומניה‪,‬‬
‫עימה נחתם בחודש נובמבר האחרון הסכם‪ ,‬אותו‬
‫קידמו בחודשים האחרונים ההתאחדות ורשות‬
‫ההגירה‪.‬‬
‫מתן כלים למעסיק מול עובדיו‬
‫לביטוי ההסכם הקיבוצי‬
‫בנוסף להישג זה‪ ,‬ולאור העבודה הרבה הנעשית‬
‫למען הסדרת העסקת עובדים זרים בענף הבנייה‪,‬‬
‫הגיע השנה האגף להישג מול רשות האוכלוסין‬
‫וההגירה של הסדר תלוש שכר לעובדים זרים‬
‫פלסטינים‪ ,‬נושא עליו עובדים באגף משנת ‪.2010‬‬
‫הסוגיה עלתה בשל תביעות רבות מצד עובדים‬
‫פלסטינים בענף הבנייה מול מעסיקיהם‪,‬‬
‫שהתבססו בעיקרן על תלושי השכר של העובדים‪.‬‬
‫עד היום‪ ,‬תלוש השכר לא עמד בתקן והופק על‬
‫ידי רשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬תלוש זה התבסס‬
‫על החלטה משנת ‪ ,1995‬על פיה הקבלן הוא‬
‫זה שישלם שכר נטו לעובד‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין לקבלן‬
‫אפשרות לשלם לעובד הזר דרך מערכת הבנקים‪.‬‬
‫הדבר פתח פרצה לכסף שחור‪ ,‬מקום לטענות על‬
‫אי תשלום לעובד ואי עמידה על זכויות העובד‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬התאחדות בוני הארץ ואגף הכספים‬
‫והכלכלה בפרט‪ ,‬החליטו להסדיר את סוגיית‬
‫תלוש השכר הלא תקין‪.‬‬
‫כחלק מהפעולות לצמצום כמות התביעות‪,‬‬
‫הקימה ההתאחדות ועדה פריטטית לסיוע‬
‫ולגישור של תביעות העובדים מול הקבלנים‪,‬‬
‫טרם הגעה לבית משפט‪ .‬בנוסף ובמסגרת זו‪,‬‬
‫פנתה ההתאחדות לרשות האוכלוסין וההגירה‬
‫ודרשה לעגן בתלוש השכר של העובדים הזרים‬
‫את חוק הגנת השכר וזכויות העובד כמתבקש‪.‬‬
‫ההסכם החדש מוחל כעת בענף הבנייה‪ ,‬על מנת‬
‫ליצור תלוש אחיד ומוסכם על כולם‪ ,‬העומד בחוק‬
‫ומגן על זכויות העובד והמעסיק בפרט‪ .‬הישג‬
‫עיקרי וחשוב הוא כי המעסיק ישלם לעובד דרך‬
‫המערכת הבנקאית‪ ,‬בכדי למנוע ספסרות והעברת‬
‫כסף מזומן בין הצדדים‪.‬‬
‫דגשי ההתאחדות בסוגיה קיבלו ביטוי בדו"ח‬
‫מבקר המדינה האחרון‪ ,‬שציין את הצורך‬
‫בהסדרת תעסוקתם של העובדים הפלסטינים‪,‬‬
‫המסתכמת במיליארדי שקלים בתביעות‪ ,‬תוך‬
‫כדי הפניית האצבע המאשימה למשרדי ממשלה‬
‫רלבנטיים בשל אי הסדרת הסכם תעסוקה במשך‬
‫זמן כה ממושך‪.‬‬
‫הפעולות של ההתאחדות בוועדה הפריטטית‬
‫וליווי קבלנים בבתי הדין לעבודה הביאו לצמצום‬
‫התופעה ובסוף השנה‪ ,‬צפוי בית הדין הארצי‬
‫לעבודה להחליט אם להפנות את כל התביעות‬
‫קודם לדיון בוועדה הפריטטית שהקימה‬
‫ההתאחדות‪0 .‬‬
‫גשרי קור‪ ,‬פתרונות חלופיים‬
‫ההתאחדות פעלה והענף קיבל פסק זמן כדי‬
‫למצוא פתרונות חלופיים לגשרי קור שעלולים‬
‫לפגוע בשיטת ברנוביץ’‬
‫אגף טכני‬
‫אינג’ נתן חילו‬
‫מנהל האגף הטכני‬
‫נף הבנייה מחפש תמיד כלים ליצירת‬
‫מיקרו אקלים נוח לאדם המשתמש‬
‫במבנה‪ .‬אחד האמצעים לכך הוא‬
‫מניעת בריחת חום מהמבנה החוצה‪ .‬לכך נועד תקן‬
‫הבנייה מספר ‪ 1045‬שנכתב בשנות השבעים‪ ,‬כחלק‬
‫מטרנד עולמי של חיסכון באנרגיה‪ .‬לפני כשנתיים‪,‬‬
‫במסגרת מכון התקנים‪ ,‬נבדק התקן ועודכן בשיטה‬
‫שהותאמה לתפישה האירופית‪ ,‬לפיה יש לבודד את‬
‫כל הבניין מבחוץ ולא מבפנים‪ .‬העדכון‪ ,‬כפי שהוצע‪,‬‬
‫עלול היה לעלות הרבה כסף לכולנו‪ ,‬הואיל והוא‬
‫יבטל את גשרי הקור (הסבר בהמשך) והחלתו לא‬
‫תאשר לבנות בשיטת ברנוביץ'‪ ,‬המקובלת בענף‬
‫הבנייה בישראל‪.‬‬
‫עם פרסום העדכון להערות‪ ,‬בחנה ההתאחדות‬
‫את ההשפעה הצפויה‪ ,‬וגילתה הפרש גדול‬
‫מול התחשיב שהציגה הוועדה הבוחנת במכון‬
‫התקנים‪ .‬מאז‪ ,‬פעלה ההתאחדות‪ ,‬הן בוועדה‬
‫הטכנית‪ ,‬והן בוועדה המרכזית לבנייה של מכון‬
‫התקנים‪ ,‬כדי למנוע פגיעה בענף על ידי הבהרה‬
‫של משמעות התיקון‪.‬‬
‫לאחר שתגובות מנומקות של ההתאחדות נדחו‬
‫בוועדה‪ ,‬התגייסו לעניין נשיא ההתאחדות‪ ,‬ניסים‬
‫בובליל והמנכ"ל‪ ,‬אליאב בן שמעון‪ .‬יחסי הכוחות‬
‫בוועדה נטו לטובת אישור התקן‪ ,‬אך לאחר ערעור‬
‫שהגשנו לוועדה המרכזית לתקני בניין‪ ,‬אישרה‬
‫הוועדה הטכנית פסק זמן וקבעה כי במשך שנה‪,‬‬
‫שתסתיים בחודש אוגוסט ‪ ,2015‬לא תהיה דרישה‬
‫בתקן לשיעור הבידוד התרמי בגשר הקור כאמור‪.‬‬
‫תקופה זו אמורה לתת לקבלנים ולתעשיית‬
‫הבנייה מרווח זמן כדי למצוא דרכים ושיטות‬
‫המתאימות לדרישות המחמירות של התקן‪.‬‬
‫ע‬
‫העדכון לתקן‪,‬‬
‫כפי שהוצע במקור‬
‫התקן חילק את המדינה לארבעה אזורי‬
‫אקלים‪:‬‬
‫אזור א' רצועה של כשני קילומטרים מקו‬
‫החוף‪.‬‬
‫אזור ב' רצועה של ‪ 15‬עד עשרים קילומטר‪,‬‬
‫שפלת החוף‪.‬‬
‫אזור ג' אזור ההר (‪ 500‬מטר מעל מפני הים‬
‫ומעלה)‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫אזור ד' אזור הערבה‪.‬‬
‫הפרשי הטמפרטורות בין החוץ ובין פנים‬
‫הדירה באזור ג' דומים יותר לאקלים באירופה‪.‬‬
‫האקלים באזורים א' וב' קיצוני פחות בין פנים‬
‫וחוץ הדירה בשעות שבהן הדיירים משתמשים‬
‫בדירה‪ .‬הבעיה של רוב הדיירים בשעות האלה‬
‫נוצרת דווקא בקיץ‪ ,‬כאשר הלחות עם טמפרטורה‬
‫גבוהה מכבידים עליהם‪ .‬השאיפה היא להוציא‬
‫את החום מהדירה החוצה‪ .‬רוב תושבי המדינה‬
‫מתגוררים באזורים א' וב'‪.‬‬
‫חיפוי חזיתות באבן‬
‫רוב הרשויות המקומיות החליטו לאורך העשורים‬
‫האחרונים כי הגמר הטוב ביותר לחזיתות של מבני‬
‫מגורים הוא חיפוי באבנים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬פותחה‬
‫שיטה ישראלית ייחודית להקמת מבני מגורים‬
‫גבוהים‪ ,‬שבה אבני החיפוי מיושמות בעת יציקת‬
‫קירות החוץ‪ .‬בכך נחסכים זמן רב וצורך בפיקוח‬
‫הנדסי מדוקדק על ביצוע חיפוי האבנים‪ .‬השיטה‬
‫מהירה ואמינה ואפשר להקים בה שלד קומה בזמן‬
‫של עשרה ימים עד שבועיים‪ ,‬כאשר השלד כולל‬
‫גמר חוץ של החזיתות (חיפוי האבן)‪.‬‬
‫מה עושים עם הבידוד התרמי‬
‫קירות החוץ העשויים מבטון ומאבן הם מוליכים‬
‫טובים‪ ,‬לכן החום בורח דרכם אל מחוץ לבניין‪.‬‬
‫פתרון אקלום הוא לא לאפשר לחום לברוח‬
‫מהבניין‪ ,‬זאת על ידי שכבת בידוד תרמי על קירות‬
‫החוץ של הדירה‪ ,‬המיושמת מתוך הדירה‪ .‬שכבת‬
‫צמר זכוכית או קלקר‪ ,‬ולוחות גבס להגנה על‬
‫שכבת הבידוד‪ .‬שילוב זה אפשר לבצע באזורים א'‬
‫וב' בקירות בעובי של עשרים סנטימטר‪ ,‬הכוללים‬
‫שכבת בידוד תרמי‪ .‬שיטה זו של בידוד תרמי אינה‬
‫מושלמת‪ ,‬היא משאירה מרווח לא מבודד באזור‬
‫שבו נפגש קיר הבטון עם התקרה‪.‬‬
‫מדוע התקן עלול‬
‫לפגוע בבנייה‬
‫בסיס התקן המעודכן אמור להוסיף בידוד חיצוני‬
‫המגן על השלד ומגדיל את יכולת הבניין לשמור‬
‫על הטמפרטורה הקיימת בו כמה שעות לאחר‬
‫הפסקת פעולת האקלום‪ .‬התקן אף העלה את רמת‬
‫ההתנגדות התרמית הדרושה לקירות ב‪ 70-‬אחוז ולגגות ב‪ 300-‬אחוז‪ ,‬וקבע‬
‫סף מינימלי להתנגדות תרמית מותרת בגשרי קור‪ ,‬של ‪ 90‬אחוז מההתנגדות‬
‫הדרושה בקיר‪ .‬במילים אחרות‪ :‬התקן אינו מתיר כלל גשרי קור‪.‬‬
‫המסר של ועדת התקינה הוא‪ ,‬כי בכל המבנים יש לעבור לבידוד תרמי‬
‫חיצוני‪ .‬כך מחסל התקן את שיטת ברנוביץ' במתכונתה הקיימת‪ .‬התחשיב‬
‫הכלכלי שבוצע על ידי הוועדות כלל עלות נוספת של שכבת הבידוד התרמי‬
‫(תוספת צול צמר זכוכית או שני סנטימטר לוחות קלקר)‪.‬‬
‫אך תחשיבים של ההתאחדות מציגים עלות כבדה המורכבת מכמה‬
‫גורמים‪:‬‬
‫ תוספת זמן בביצוע‪ ,‬כאשר שוברים את רצף העבודה שבשיטת‬
‫ברנוביץ'‪.‬‬
‫ הגדלת עובי קיר החוץ בשניים עד ארבעה סנטימטרים מוסיף שטח בנוי‬
‫של ‪ 0.6‬עד ‪ 1.2‬מטר רבוע לדירה (ראו טבלה)‪.‬‬
‫ הצורך בשינוי היתר הבנייה‪ ,‬לשם פריצה של קווי הבניין בכמה‬
‫סנטימטרים‪.‬‬
‫תחשיב הגדלת השטח הבנוי על פי הצעת העדכון לתקן ‪1045‬‬
‫עלות לדירה‬
‫סעיף‬
‫הגדלת השטח הבנוי בגלל הגדלת עובי קירות חוץ ‪ 12,000‬ש"ח‬
‫עלות בידוד תרמי נוסף בקירות חוץ‪ ,‬ובקירות פנים ‪ 8,000‬ש"ח‬
‫ניצבים לקירות חוץ‬
‫‪ 1,800‬ש"ח‬
‫איטום נוסף לגג ולמרפסות לא מקורות‬
‫רצועות קלקר ברוחב ‪ 80‬ס"מ בתקרות וברצפות ‪ 1,800‬ש"ח‬
‫למניעת אפקט גשר קור‬
‫‪ 4,300‬ש"ח‬
‫תוספת תקורות אתר בגלל התארכות הביצוע‬
‫‪ 7,000‬ש"ח‬
‫תוספת מימון בגלל התארכות הביצוע‬
‫‪ 1,000‬ש"ח‬
‫ייעוץ תרמי‬
‫‪ 35,900‬ש"ח‬
‫סך הכל לדירה‬
‫מיטב החידושים לענף הבנייה יוצגו‬
‫ב"תערוכת פרוייקטים בנייה‬
‫ובנייה ירוקה ‪"2015‬‬
‫שתיערך בתאריכים ‪ 18-17‬בפברואר‬
‫במרכז הירידים‪ ,‬גני התערוכה תל אביב‬
‫תערוכת פרוייקטים עוסקת במוצרים ושרותים לענף הבנייה‬
‫בתחומי האדריכלות ‪ ,‬עיצוב‪ ,‬בנייה‪ ,‬בנייה ירוקה‪ ,‬לפרוייקטים‬
‫חדשים בשלבי תכנון‪ ,‬בנייה והצטיידות ולמבנים קיימים‬
‫העוברים ריענון‪ ,‬שיפוץ או הרחבה‪.‬‬
‫ממארגני התערוכה ערוצים לשיווק ממוקד נמסר כי‬
‫בתערוכה הנערכת זו השנה ה‪ 22-‬יציגו כ‪ 150-‬חברות‬
‫המספקות מיגוון רחב של מוצרים ושירותים לענף הבנייה‪.‬‬
‫שעות פתיחת התערוכה ‪20:00-11:00‬‬
‫התערוכה מלווה בכנסים מקצועים בתחומי איטום‪ ,‬שיקום‪,‬‬
‫חיפוי‪ ,‬ריצוף‪ ,‬בניה לגובה‪ ,‬איכות בנייה‪ ,‬בנייה ירוקה‪ ,‬ניהול‬
‫פרוייקטים‪ ,‬ניהול רכש בבנייה‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬יזמות ועוד‪.‬‬
‫תוכנית והרשמה לכנסים (ללא תשלום)‬
‫באתר ‪ www.mimoma.co.il‬קישורית כנסים‬
‫או בטלפון ‪03-7525055‬‬
‫‪34‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫מה אנו מקווים להשיג בפסק הזמן שנקבע‬
‫מטרותיו המוצהרות של שינוי התקן הן שיפור איכות הבנייה בישראל‪,‬‬
‫השוואתה לאיכות הבנייה באירופה וחיסכון בהוצאות האקלום של מבני‬
‫מגורים בישראל‪ .‬קשה להתווכח עם המטרה הראשונה‪ .‬אפשר לשפר‬
‫איכויות ללא גבול‪ .‬אך מול שיפור האיכות יש להעמיד את העלויות הנוספות‬
‫ששיפור האיכות מחייב‪ .‬בדיקות שערכנו‪ ,‬בהסתמך על נתוני חברת החשמל‬
‫והלמ"ס‪ ,‬מראות כי החיסכון הצפוי בהוצאות האקלום הוא מזערי ויסתכם‬
‫בכ‪ 200-‬ש"ח בלבד לדירה בשנה‪.‬‬
‫ייתכן כי נתון זה ישתנה מעט‪ ,‬אם יותר דיירים יפעילו מזגנים מהמקובל‬
‫היום‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬שינוי זה אינו מיידי ויורגש‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לאחר שנים‬
‫רבות‪ .‬מאז אישור התקן ועד היום‪ ,‬תעשיית חומרי הבנייה הציעה שיטות‬
‫שונות לבידוד תרמי מחוץ למבנה שאינן מייצרות גשר תרמי‪ .‬פתרונות‬
‫אלה הוצגו בהתאחדות והתעשייה התחילה לשווקם‪ .‬חלק מהפתרונות‬
‫מחייבים אישורים נוספים של כיבוי אש‪ ,‬של מכון התקנים וכדומה‪ ,‬אך‬
‫יש התוויית דרך להמשך הפעילות‪ .‬אני צופה‪ ,‬כי הפתרונות המוצעים‬
‫על ידי התעשייה ישתכללו הן מבחינת האיכות‪ ,‬הן מבחינת לוח הזמנים‬
‫לביצוע‪ ,‬והן מבחינת העלות‪.‬‬
‫ההשפעה על עלות הקמת דירה‬
‫בסיכומו של דבר‪ ,‬תוספת האיכות מיתרגמת לתוספת עלויות בהקמת‬
‫דירה‪.‬‬
‫חלק מתוך רשימת העלויות דלעיל יקטנו כמפורט להלן‪.‬‬
‫עלות לדירה‬
‫סעיף‬
‫הגדלת השטח הבנוי בגלל הגדלת עובי קירות חוץ ‪-‬‬
‫עלות בידוד תרמי נוסף בקירות חוץ‪ ,‬ובקירות פנים ‪ 15,000‬ש"ח‬
‫ניצבים לקירות חוץ‬
‫‪ 1,800‬ש"ח‬
‫איטום נוסף לגג ולמרפסות לא מקורות‬
‫רצועות קלקר ברוחב ‪ 80‬ס"מ בתקרות וברצפות ‪-‬‬
‫למניעת אפקט גשר קור‬
‫‪ 2,000‬ש"ח‬
‫תוספת תקורות אתר בגלל התארכות הביצוע‬
‫‪ 3,000‬ש"ח‬
‫תוספת מימון בגלל התארכות הביצוע‬
‫‪ 1,000‬ש"ח‬
‫ייעוץ תרמי‬
‫‪ 22,800‬ש"ח‬
‫סך הכל לדירה‬
‫סיכום‬
‫אם יתקבל העדכון לתקן בגרסה מרוככת‪ ,‬על פי הצעות שעלו בינתיים‬
‫על ידי התעשייה‪ ,‬הרי שהצפי הוא כי עדכונו יבוא על חשבון התארכות‬
‫תקופת הביצוע בחודש אחד למבנה בן עשר קומות‪ ,‬במקום בחודשיים‪.‬‬
‫הדבר ישפיע מהותית על הוצאות התקורה והמימון‪ .‬הפתרונות התרמיים‬
‫המוצעים יהיו שילוב של חומרי בידוד יקרים יותר ועוגנים יקרים יותר‪ .‬סך‬
‫הכל‪ ,‬עלותם תהיה גבוהה יותר ממה שמקובל כיום‪ .‬למרות האמור לעיל‪,‬‬
‫יש להשוות תמיד את עלות שיפור האיכות מול האיכות‪ .‬הדייר הסביר‬
‫ישאל‪" ,‬האם שווה לי לשלם היום ‪ 22,800‬שקל נוספים במחיר הדירה כדי‬
‫לחסוך בעתיד ‪ 200‬שקל לשנה בהוצאות אקלום"‪.‬‬
‫נראה שהתשובה ברורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן כי אחת התוצאות של הגדלת‬
‫עלויות הקמת דירה רגילה היא שלא ישתמשו יותר באבנים לחיפוי חזיתות‪,‬‬
‫ויעברו לחיפויי טיח זולים‪ ,‬יפים יותר‪ ,‬וכאלה הדורשים פחות השקעה‬
‫בתחזוקה לעומת חיפוי אבנים‪0 .‬‬
‫התערוכה הבינלאומית‬
‫לשימור מבנים‬
‫אגף פרסום ושיווק‬
‫ז’ואל טל‬
‫מנהלת אגף פרסום ושיווק‬
‫‪36‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫"שימור מבנים הינו תחום מרתק‬
‫בענף הבנייה‪ ,‬אך בארץ עדיין חסר‬
‫ידע מקצועי בתחום‪ .‬תערוכה‬
‫בינלאומית ייחודית בנושא תתקיים‬
‫ב‪ 24-‬בפברואר בתיאטרון הבימה‬
‫בתל אביב‪ .‬בעולם מתקיימות כמה‬
‫תערוכות העוסקות בפרקטיקה‬
‫של השימור ומטרת התערוכה‬
‫לאמץ גישה זו ולשלב אותה‪,‬‬
‫לצד העמקת הידע התיאורטי‬
‫בתחום‪.‬‬
‫התערוכה תעסוק בסוגיית‬
‫"שימור בכל מקום" ותדגיש‬
‫את העובדה שהעולם‬
‫המודרני עוסק רבות בתחום‬
‫השימור‪ .‬התערוכה תארח‬
‫את הדוברים הבולטים‬
‫בעולם השימור הבינלאומי‪,‬‬
‫ובמהלכה יתקיימו כמה‬
‫פאנלים מרכזיים אשר‬
‫יחשפו מוצרים וחומרים‬
‫חדשים בתחום השימור‪.‬‬
‫פאנל אדריכלים‬
‫תמצות העשייה בשימור‬
‫מבנים דרך פרויקטים‬
‫נבחרים‪.‬‬
‫פאנל שימור מוניציפלי‬
‫‪ 25‬החוקים החדשים והדרכים‬
‫לאכוף חוקים אלו‪ ,‬אישורים עתידיים והרחבות‬
‫מוניציפליות שנוגעות לשימור‪ ,‬מבט כולל על‬
‫הנעשה בעיריות השונות‪.‬‬
‫פאנל חידושים טכנולוגיים יריעות פחמן‪ ,‬עוגנים‬
‫בשיטת סינטק‪ ,‬הזזת מבנים‪ ,‬בהשתתפות החברה‬
‫ההולנדית ממוט‪ ,‬מבנים תלויים לטובת חניון‬
‫תת קרקעי‪ ,‬שיטות לחיזוק מבנים נגד רעידות‬
‫אדמה ועוד‪.‬‬
‫בתערוכה אפשר יהיה לפגוש קבלני שימור‪ ,‬חברות‬
‫המייצרות או מייבאות חומרים לתחום שימור‬
‫המבנים‪ ,‬תצוגות בנושא תיעוד ומיפוי של מבנים‪,‬‬
‫אריחים מצוירים‪ ,‬חלונות לשימור ועוד‪.‬‬
‫שני ארכיטקטים ידועי שם בתחום שימור‬
‫המבנים בעולם יציגו את הנעשה בתחום השימור‬
‫באירופה ומה אפשר ליישם וללמוד על התחום‪.‬‬
‫דוברים נוספים‪ :‬אדר' ירמי הופמן‪ ,‬מנהל מחלקת‬
‫שימור בעיריית תל אביב; אדר' ואליד כרכבי‪,‬‬
‫מנהל מחלקת שימור בעיריית חיפה; ג'ק נגר‪,‬‬
‫רשות העתיקות‪ ,‬מומחה בשיקום חזיתות במבנים‬
‫לשימור; עו"ד משה איליה‪ ,‬מומחה בחוזים בין‬
‫קבלן שימור ליזם ועוד‪.‬‬
‫לפרטים‬
‫‪0 http://shimurmiv.co.il‬‬
‫מסלול ההכשרה בניהול חברות‬
‫בנייה של ההתאחדות והמכללה‬
‫למנהל יצא לדרך‬
‫אגף הקשר‬
‫עם הקבלן‬
‫מנכ”ל ההתאחדות בהרצאת הפתיחה במסלול‬
‫הניהול החדש‪“ :‬אני מאחל לכם שאת הידע‬
‫שתרכשו כאן תוכלו לנצל‪ ,‬ולהרוויח”‬
‫שי פאוזנר‬
‫סמנכ”ל ומנהל אגף‬
‫הקשר עם הקבלן‬
‫לאחר כשנה של עבודת הכנה והפקה משותפת‪,‬‬
‫יצאה בחודש אוקטובר האחרון לדרך התוכנית‬
‫המשותפת להכשרה בניהול חברות בנייה‪ ,‬מטעם‬
‫התאחדות בוני הארץ ובית הספר למנהל עסקים‬
‫במסלול האקדמי‪ ,‬המכללה למנהל‪ .‬המסלול זכה‬
‫לתמיכה נרחבת של הקרן לעידוד ופיתוח ענף‬
‫הבנייה בישראל בהובלתם של יו"ר הקרן‪ ,‬נשיא‬
‫ההתאחדות ניסים בובליל ומנכ"ל הקרן‪ ,‬איל‬
‫שליו‪ ,‬המלווים את המסלול מתחילת דרכו‪.‬‬
‫הסטודנטים במסלול החדש הינם חברי התאחדות‬
‫בוני הארץ ובני הדור הממשיך בחברות‪ .‬הלימודים‬
‫מתקיימים בקמפוס המסלול האקדמי של‬
‫המכללה למנהל במערב ראשון לציון‪ ,‬ויימשכו‬
‫על פני שנה אקדמית אחת במתכונת של פעמיים‬
‫בשבוע בשעות אחר הצהריים‪ .‬התוכנית נועדה‬
‫לאפשר לחברי התאחדות בוני הארץ להתמקצע‬
‫אליאב בן שמעון ופרופ' קפלן‬
‫‪38‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫הרצאתו של מנכ"ל ההתאחדות‬
‫פרופ' טל שביט מברך‬
‫בתחומי הניהול העסקי‪ ,‬כאשר במסגרת הלימודים‬
‫יפגשו המשתתפים את מיטב המרצים בתחומי‬
‫הניהול השונים מן האקדמיה ואף ייפגשו עם‬
‫דמויות מובילות בתחומי הבנייה והניהול‪.‬‬
‫אירוע הפתיחה נערך בקמפוס המכללה במעמד‬
‫דיקן בית הספר‪ ,‬פרופ' אורן קפלן‪ ,‬סגן הדיקן‬
‫פרופ' טל שביט ומנכ"ל ההתאחדות‪ ,‬עו"ד‬
‫אליאב בן שמעון שנשא את ההרצאה המרכזית‬
‫בערב פתיחת המסלול‪ ,‬שבה סקר את פעילות‬
‫ההתאחדות ובהתאמה‪ ,‬הציג לסטודנטים‬
‫ניתוח מעמיק של התהליכים העוברים כיום‬
‫על ענף הבנייה והתשתיות והשפעתם על עבודת‬
‫החברות בו‪.‬‬
‫"לאור המגוון הרחב של נושאים אשר איתם‬
‫עליכם להתמודד בשנים הבאות כמנהלים‬
‫בענף‪ ,‬אני משוכנע שהצורך בהעמקת הידע‬
‫שלכם בתחומי הניהול הפך לקריטי‪ .‬בעולם‬
‫העסקי‪ ,‬התחרותי בכלל ובמדינת ישראל‪ ,‬שבה‬
‫בכל יום צצים חסמים חדשים העומדים בפני‬
‫הקבלנים והבונים‪ ,‬נמצא מנהל חברת הבנייה‬
‫בחזית מאבק יומיומית לשמירה על הקיים ‪-‬‬
‫תוך צורך קיומי בפיתוח העסק מעבר לגבולות‬
‫הישנים שלו‪ .‬אני מאחל לכם שאת הידע הזה‬
‫תוכלו לנצל ולהרוויח‪ .‬כן‪ ,‬רווח איננה מילת‬
‫גנאי‪ .‬הרווח שלכם מבטיח את הרווח של‬
‫הכלכלה‪ ,‬המשק והחברה בישראל"‪ ,‬סיכם‬
‫מנכ"ל ההתאחדות את דבריו בכנס הפתיחה‬
‫של המסלול החדש‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים המגוונת הותאמה לצרכים‬
‫המשתנים של עולם העסקים הישראלי המודרני‪,‬‬
‫בדגש על הצורך להתמודד מול המערכות‬
‫המשפטיות והרגולטוריות‪ ,‬מערכות המימון‬
‫והבנקאות‪ ,‬התחרות העסקית והניהול היומיומי‬
‫של העסק‪ ,‬המצריך תכנון וראייה מקיפה של‬
‫כלל החסמים וההזדמנויות שעימם מתמודד‬
‫מנהל חברה‪.‬‬
‫במסגרת זו ילמדו הסטודנטים במסלול‬
‫קורסים בכמה חטיבות לימוד מרכזיות‪ :‬יסודות‬
‫האסטרטגיה העסקית‪ ,‬שיכללו ניתוח ותכנון‬
‫אסטרטגיה עסקית עם הקניית כלי ניתוח‬
‫ותכנון שיקבלו במהלך הקורס לחברות‪ ,‬לצורך‬
‫הגדרת החזון העסקי ומשימות; מטרות ויעדים‬
‫אסטרטגיים; ניתוח ענף‪ ,‬כולל הגדרת הענף‬
‫והשוק; ניתוח הסביבה התחרותית (מאקרו‬
‫ומיקרו); חסמי כניסה; ניתוח פיננסי ראשוני;‬
‫מודלים עסקיים כמו ‪ S.W.O.T‬ועוד‪.‬‬
‫עולם המשפט‪ :‬בו ילמדו היבטים משפטיים‬
‫שונים הקשורים לעולם הנדל"ן‪ ,‬דיני חוזים‪ ,‬הליך‬
‫כריתת חוזה‪ ,‬דיני נזיקין‪ ,‬רשלנות‪ ,‬דיני קניין‪ ,‬חוק‬
‫המכר‪ ,‬דיני תאגידים ועוד‪.‬‬
‫חשבונאות ומיסוי‪ :‬בו ילמדו יסודות התחום‬
‫עם דגשים על הליך הרישום החשבונאי‪ ,‬הכרת‬
‫דו"חות כספיים וניתוחם‪ ,‬כללי חשבונאות‬
‫מקובלים בעבודות בנייה‪ ,‬חוקי המס בישראל‬
‫ומיסוי קבלנים‪.‬‬
‫תחום ההשכלה הפיננסית‪ :‬יכלול מתן כלים‬
‫אנליטיים וידע בסיסי הדרושים לפועלים‬
‫בתחום הפיננסי והיזמי עם הבנה עמוקה של‬
‫נושאי ליבה כמו‪ :‬ריביות‪ ,‬שווי‪ ,‬ערך הזמן‪,‬‬
‫עיתוי תזרים מזומנים‪ ,‬הלוואות מסוגים שונים‪,‬‬
‫מכשירי השקעה‪ ,‬שוקי המניות ואג"ח‪ ,‬שוק ההון‬
‫הישראלי‪ ,‬אופציות ועוד‪.‬‬
‫יסודות ניהול השיווק‪ :‬קורס פרקטי המבוסס על‬
‫ידע תיאורטי ואקדמי שבו יושם דגש על שיווק‬
‫כל החידושים הטכנולוגים בחדר כושר אחד‪.‬‬
‫בענפי הנדל"ן והבנייה‪ ,‬ושבו ילמדו נושאים כמו‪:‬‬
‫הליכי שיווק‪ ,‬פרסום‪ ,‬מערכות מידע שיווקיות‪,‬‬
‫ניהול מחירים‪ ,‬קידום מכירות ומערך המכירות‪,‬‬
‫מיתוג‪ ,‬יחסי ציבור ועוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ילמדו הסטודנטים מיומנויות ניהול מול‬
‫לקוחות‪ ,‬עובדים‪ ,‬רשויות‪ ,‬ספקים‪ ,‬משא ומתן‬
‫ויישוב סכסוכים ומתן משוב ואף קורס ליישומי‬
‫מחשב בניהול‪.‬‬
‫עם השלמת החלק העיוני‪ ,‬הסטודנטים יבצעו‬
‫פרויקט גמר מקיף בו הם יכינו תוכנית עסקית‬
‫לפרויקטים שיוצעו על ידם ויאושרו על ידי‬
‫צוות הפרויקט‪ .‬הפרויקט יכלול הדרכות על‬
‫תהליך התוכנית העסקית‪ ,‬הנחיה למשתתפים‬
‫על ידי צוות הפרויקט‪ ,‬הגשת דו"חות התקדמות‬
‫על ידי המשתתפים ובדיקתם על ידי צוות‬
‫הפרויקט‪ .‬תהליך התוכנית העסקית כולל‬
‫הגדרת הרעיון העסקי‪ ,‬ניתוח הענף והשוק‪ ,‬זיהוי‬
‫ההזדמנות העסקית והערכת פוטנציאל השוק‪,‬‬
‫הגדרת האסטרטגיה העסקית והמודל העסקי‪,‬‬
‫אסטרטגיות פונקציונאליות ותוכנית פיננסית‪.‬‬
‫תעודת גמר תוענק למסיימי המסלול בהצלחה על‬
‫ידי התאחדות בוני הארץ והמכללה למנהל‪0 .‬‬
‫לתיאום פגישה ופרטים נוספים‪:‬‬
‫סרוק הברקוד‬
‫וצפה בקטלוג‬
‫הדיגיטלי שלנו‬
‫‪ Precor‬מציגה את סטנדרט הבנייה החדש בתחום חדרי הכושר למגורים‪.‬‬
‫עיצוב חדשני‪ ,‬ציוד כושר מתקדם וליווי מקצועי הם רק חלק מהשירותים שאנו מציעים לך‪.‬‬
‫אנו מזמינים אותך להתנסות ולהתרשם ממגוון מכשירי הכושר שלנו‪ ,‬כל שנותר הוא לתאם פגישה‪.‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪39‬‬
‫ההתאחדות בתקשורת‬
‫מה המטרה?‬
‫נשיא התאחדות בוני הארץ תוקף‪:‬‬
‫הקמפיין למחיר מטרה מעורר תמיהה‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫יוסי לוינסקי‪ ,‬בראיון בטלוויזיה‬
‫בנושא עליית מחירי הדיור‪:‬‬
‫“יש להוזיל את מחירי הקרקע ולצאת לשיווק”‬
‫חוק מוסר התשלומים ברשויות‬
‫מקומיות אושר בוועדת הכלכלה‪.‬‬
‫סגן נשיא ההתאחדות‪ ,‬אשר גרין‪:‬‬
‫“הכנסת עשתה היסטוריה שמשמעותה‪ ,‬שינוי‬
‫דיסקט בתחום הניהול הכלכלי של המגזר‬
‫הציבורי”‬
‫“ריקי כהן מחדרה תוכל לבצע‬
‫תמ”א ‪”38‬‬
‫ניסים בובליל‪“ :‬ירידת מחירים‪,‬‬
‫אולי רק בעוד שלוש שנים”‬
‫עיריית תל אביב התקפלה בדרך‬
‫לשיפוץ הטיילת‪:‬‬
‫“מדובר ב‪ 50-‬עד ‪ 60‬אחוז מהעלות‪ .‬הפחתה של‬
‫החלקים האלה תאפשר לקבלנים להוזיל סוף‬
‫סוף את המחירים”‬
‫סמנכ”ל ההתאחדות‪ ,‬אמיר הלר‪,‬‬
‫בראיון ל”תוכנית חיסכון”‪:‬‬
‫“קבוצות רכישה במודיעין מנפחות את‬
‫המחירים”‬
‫‪40‬‬
‫נשיא ההתאחדות בראיון בטלוויזיה‬
‫בעקבות פיזור הכנסת‪:‬‬
‫מטרת החוק היא הגדלת הכדאיות הכלכלית‬
‫של פרויקטי פינוי בינוי ותמ”א ‪ 38‬והפיכתם‬
‫לכדאיים גם מחוץ לגבולות גוש דן‬
‫אליאב בן שמעון על השפעת‬
‫הממשלה על מחיר הדירה‪:‬‬
‫בוני הארץ‬
‫“בשנת ‪ 2015‬יהיה מחסור גדול בדירות ולכן‬
‫מחירי הדירות יעלו”‬
‫“מי שלא קנה דירה מאז ההכרזה על מע”מ‬
‫אפס הפסיד ‪ 50‬עד ‪ 80‬אלף שקל”‬
‫בכנס “מחיר מטרה” של משרד הבינוי אמר‬
‫נשיא ההתאחדות‪“ :‬שום תוכנית לא מוסיפה‬
‫דירות‪ ,‬רק שיווק קרקע מאסיבי”‬
‫‪0‬‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫רוני בריק בתחזית לשוק הדיור‪:‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫בית המשפט הקפיא את המכרז של עיריית‬
‫תל אביב לשיפוץ הטיילת בשל סעיפים‬
‫המפלים חברות קבלניות‬
‫סקר התאחדות בוני הארץ‪:‬‬
‫יותר מ‪ 40-‬אחוז מהעיריות משלמות לקבלנים‬
‫באיחור ובמקרים רבים תנאי התשלום‬
‫דרקוניים‬
‫מנכ”ל התאחדות בוני הארץ‪ ,‬אליאב‬
‫בן שמעון על אישור מע”מ אפס‬
‫בהתחדשות עירונית‪:‬‬
‫“זו זריקת עידוד משמעותית להתחדשות‬
‫עירונית במעגלים נוספים במרכז”‬
‫מנכ”ל רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬בנצי ליברמן‪ ,‬בראיון מיוחד‪:‬‬
‫“עד מחצית השנה הבאה נשווק קרקע‬
‫ל‪ 140-‬אלף יחידות דיור במסגרת הסכמי גג”‬
‫ליברמן על הקיפאון שכפתה הממשלה על הענף‪ :‬״למדינת ישראל יש חובה כלפי היזמים‬
‫והקבלנים לייצר בטיחות‪ .‬אין לה פריבילגיה למשוך זמן ולתת לשוק הזה להיכנס לכל מיני בעיות‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים אני חושב שהמדינה לקתה בטיפול בתוכנית מחיר מטרה‪ ,‬בגלל ההסכמה‬
‫שהיא תצא עם תוכנית מע”מ אפס‪ .‬הרי יכולנו לצאת לדרך כבר לפני חצי שנה״‪ ‬‬
‫מאת‪ :‬שי פאוזנר‪ ,‬קובי פלקסר וקרן מיכלין‬
‫הפגישה עם בנצי ליברמן‪ ,‬מנכ"ל רשות מקרקעי‬
‫ישראל (רמ״י)‪ ,‬מתקיימת באחד מימי השיא של‬
‫הליך חקיקת חוק מע״מ אפס בכנסת‪ .‬היא‬
‫מתקיימת גם כמה ימים לאחר שליברמן והשר‬
‫הממונה על הרשות‪ ,‬שר הבינוי אורי אריאל‪,‬‬
‫הכריזו על השלמת מכרז למכירת קרקע‬
‫לכמעט ‪ 1,500‬יחידות דיור בשכונת כרמי גת‪,‬‬
‫השכונה העתידית של קריית גת‪ .‬על השולחן‬
‫בלשכתו של ליברמן מונח סל פירות גדול‬
‫אותו קיבל ממנכ״ל משרד הבינוי‪ ,‬שלמה בן‬
‫אליהו‪ ,‬כאות הוקרה על ביצוע השיווק המרשים‪.‬‬
‫״ידעתי שזה ייראה כך״‪ ,‬הוא פותח את השיחה‬
‫בהתייחסות למכרז‪ ,‬״היו לא מעט אנשים שחשבו‬
‫שאני הוזה‪ .‬אני אמרתי להם‪ :‬אתם תראו‪ ,‬הקבלנים‬
‫יבינו כמוני את הפוטנציאל‪ .‬צדקתי״‪ .‬‬
‫איך תסכם את פעילות הרשות בשנת ‪?2014‬‬
‫"היעדים הממשלתיים שהוכנו בשנה שעברה‬
‫דיברו על עלייה של ‪ 10‬אחוזים בשיווקים‪,‬‬
‫ל‪ 50-‬אלף יחידות דיור ששיווקנו‪ .‬לדעתי‪ ,‬אנחנו‬
‫נעבור גם את זה‪ ,‬עם שיווק מאסיבי בראש‬
‫העין‪ ,‬במודיעין‪ ,‬בקריית גת ועוד‪ .‬הדבר‬
‫החשוב הוא שהשיווקים מתרחשים דווקא‬
‫באזורי הביקוש‪ ,‬לאחר שבשלוש השנים‬
‫האחרונות עיקרם היו דווקא בפריפריה‪.‬‬
‫‪ 42‬אלף יחידות דיור באזורי הביקוש‬
‫הינן שינוי דרמטי‪ ,‬ואנחנו מקווים שכל‬
‫שנה נעלה יותר ויותר במספרים"‪.‬‬
‫על שאלת הפתרון למשבר הדיור‬
‫הוא אומר‪ :‬״הפתרון הוא לשווק‬
‫יותר‪ .‬הרי הכל מסתכם בהיצע‬
‫וביקוש ועכשיו‪ ,‬לאחר עשר שנים‬
‫של חוסר‪ ,‬הממשלה מתעוררת‪.‬‬
‫המטרה שלנו היא לתכנן ולצמצם‬
‫זמני שיווק ואנחנו הופכים‬
‫מגוף מגיב לגוף יוזם‪ .‬רתמנו‬
‫את משרדי ורשויות הממשלה‬
‫המאמינות שזה יהיה הפתרון‪:‬‬
‫‪42‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫לצאת למכרזים ולשווק יותר‪ .‬אני מאמין שעד‬
‫מחצית השנה הבאה נשווק ‪ 140‬אלף יחידות דיור‬
‫במסגרת הסכמי גג‪ ,‬ועד סוף השנה נשווק בכרמי‬
‫גת‪ ,‬בנוסף ל‪ 2,200-‬יחידות דיור שכבר שיווקנו‬
‫השנה‪ ,‬עוד ‪ 1,500‬יחידות דיור‪ 1,400 ,‬במודיעין‪,‬‬
‫‪ 3,000‬בראש העין ו‪ 2,000-‬בקריית ביאליק"‪.‬‬
‫המחיר בקריית גת‬
‫לא יזוז שנתיים‬
‫שר הבינוי השליך את יהבו על תוכנית מחיר‬
‫מטרה‪ .‬זהו באמת פתרון שיעשה שינוי?‬
‫"למדינת ישראל יש חובה כלפי היזמים והקבלנים‬
‫לייצר בטיחות‪ ,‬ואין לה פריבילגיה למשוך זמן‬
‫ולתת לשוק להיכנס לכל מיני בעיות‪ ,‬פיננסיות‬
‫ואחרות‪ .‬בחודשים האחרונים אני חושב שהמדינה‬
‫לקתה עם תוכנית מחיר מטרה‪ ,‬בגלל ההסכמה‬
‫שהיא תצא עם תוכנית מע"מ אפס‪ .‬הרי יכולנו‬
‫לצאת לדרך כבר לפני חצי שנה‪ .‬אני תומך‬
‫בתוכניות מחיר מטרה‪ .‬זה באמת יגרום לכך‬
‫שבראש העין ובמודיעין דירה תעלה ‪ 20‬אחוז פחות‬
‫מהמחיר היום‪ .‬אנחנו נותנים פתרון לזוגות צעירים‬
‫לרכוש דירה בכרמי גת‪ ,‬הנמצאת ‪ 35‬דקות נסיעה‬
‫מתל אביב‪ .‬מחירי הדירות יהיו מפוקחים על ידי‬
‫טבלאות השמאי הממשלתי‪ ,‬ומי שירצה למכור‬
‫יעמוד על מחיר זה‪ .‬אני מאמין שלפחות בשנתיים‬
‫הקרובות המחיר שם לא יזוז"‪.‬‬
‫״אין תוכנית אחרת טובה כמו מחיר מטרה‪.‬‬
‫אמנם יש בה הרבה חסרונות אבל זה שינוי‬
‫דרמטי‪ ,‬התערבות בשוק‪ ,‬ויישום שיטות שלא‬
‫משתמשים בהן‪ .‬המשבר הפך לבלתי נשלט וכל‬
‫הדרכים האחרות לא עבדו‪ .‬כל עוד אין משהו‬
‫אחר‪ ,‬אני מציע לכולם‪ ,‬תנו לנו להתקדם בדרך‬
‫הזאת‪ .‬אני טוען שאם יהיו מספיק שיווקים‬
‫במסגרת מחיר מטרה‪ ,‬ועם הסכמי הגג‪ ,‬נביא‬
‫להורדת המחירים ממאה משכורות ל‪85-‬‬
‫משכורות ממוצעות לדירה‪ .‬זו מהפכה שאין לה‬
‫תחליף עכשיו״‪.‬‬
‫בנצי ליברמן ‪ -‬קורות חיים‬
‫בנצי (בנציון) ליברמן משמש מאז שנת‬
‫‪ 2011‬מנכ”ל רשות מקרקעי ישראל‬
‫(לשעבר מנהל מקרקעי ישראל)‪ .‬ליברמן‬
‫נולד בשנת ‪ 1959‬בחדרה‪ ,‬לאם ניצולת‬
‫שואה מפולין ואב שעלה מרוסיה ושימש‬
‫שנים ארוכות סגן ראש העירייה‪ .‬הוא‬
‫למד במוסדות חינוך בולטים של הציונות‬
‫הדתית וסיים לימודיו בישיבת ההסדר הר‬
‫ציון באלון שבות‪ .‬ליברמן שירת בצה״ל‬
‫בחיל השריון בתקופת מלחמת לבנון‬
‫הראשונה‪ .‬לאחר שחרורו למד משפטים‬
‫באוניברסיטת בר אילן ובהמשך הקים‬
‫משרד עורכי דין שעסק בליווי עסקאות‬
‫נדל״ן‪ .‬את פעילותו הציבורית החל כמי‬
‫שהוביל את הקמת היישוב פדואל‬
‫בשומרון בשנת ‪ .1984‬בהמשך שימש‬
‫ראש המועצה האזורית שומרון ויו״ר‬
‫מועצת יש״ע בין ‪ 2002‬ל‪ .2007-‬בשנת‬
‫‪ 2009‬מונה לעמוד בראש מנהלת תנופה‪,‬‬
‫שנועדה להחליף את מנהלת סל״ע‬
‫המלווה את תושבי גוש קטיף שעזבו‬
‫את ביתם בעקבות ההינתקות‪ .‬בשנים‬
‫אלה אף שימש חבר הוועד הפועל של‬
‫אוניברסיטת אריאל‪ .‬בנצי ליברמן נשוי‬
‫ואב לשישה ילדים‪.‬‬
‫יש כאן הרבה אי ודאות‪ .‬לא ברור איך התוכניות‬
‫הללו יבוצעו ומה יקרה לקבלנים שרכשו כבר‬
‫קרקע בסמוך למתחמי מחיר מטרה‪.‬‬
‫"משרד הבינוי פרסם לאחרונה את רשימת‬
‫הערים שבהן השיווק יתחיל‪ .‬אני מקווה שראש‬
‫העין תשווק ראשונה‪ ,‬עם רמות שלמה ואולי גם‬
‫מודיעין‪ .‬עם תחילת השנה נפרסם תוכנית יותר‬
‫מדויקת‪ .‬המטרה שלנו היא שגם אם היזם לא‬
‫קנה קרקע במסגרת מחיר מטרה‪ ,‬עדיין הוא‬
‫ימכור במחיר הנמוך ביותר‪ ,‬כי הוא יכול"‪.‬‬
‫אבל מה יקרה לשארית של ‪ 20‬אחוז מהדירות‬
‫בכל פרויקט כזה‪ ,‬שאותן לא תגבילו למחיר‬
‫מופחת?‬
‫"דירות גג ודירות גן‪ ,‬שבהגדרתן עולות יותר‪,‬‬
‫הן ה‪ 20-‬אחוז הנותרים‪ .‬אני לא מחייב את‬
‫היזם להוזיל אותן או לייקר‪ .‬זה לשיקולו‪ .‬ייתכן‬
‫שבראש העין השיעור יעמוד בכלל על‪ 30 ‬עד ‪70‬‬
‫אחוז של דירות מוזלות בפועל‪ ,‬כי לקבלן יש את‬
‫היכולת לחשב את העלויות והכדאיות בעצמו‬
‫והוא יכול להכניס את האי ודאות למחיר‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫קבלן שיבקש מחיר מלא על הדירות שיישארו‬
‫במחיר חופשי‪ ,‬בפרויקט שבו יהיה מחיר מטרה‪,‬‬
‫זו תהיה בעיה שלו"‪.‬‬
‫מימין‪ :‬בנצי ליברמן וראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ’ במעמד חתימת הסכם לשיווק קרקע בבאר שבע‬
‫למרות השבחים שליברמן מחלק לה‪ ,‬היציאה‬
‫לדרך של תוכנית מחיר מטרה היתה תקועה בגלל‬
‫חוק מע״מ אפס‪ .‬במקור‪ ,‬שרי האוצר והבינוי‬
‫החליטו‪ ,‬בעיקר בשל יחסי הכוחות בקואליציה‪,‬‬
‫כי לא ניתן יהיה להוציא לפועל שום מכרז של‬
‫מחיר מטרה ללא השלמת החקיקה בכנסת של‬
‫החוק הנחשב לבייבי של השר לפיד‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫ימים ספורים לפני הראיון‪ ,‬יצא משרד הבינוי‬
‫בקמפיין פרסום בכל כלי התקשורת‪ ,‬הקורא‬
‫לציבור רוכשי הדירות להמתין ולא לרכוש דירה‬
‫עד שיוצעו למכירה דירות במסגרת מחיר מטרה‪.‬‬
‫הקמפיין בלט במיוחד לאור נתונים שהופצו‬
‫על ידי הלמ"ס והממשלה בסמוך לתחילתו‪,‬‬
‫ושחשפו כי ציבור רוכשי הדירות החל להתייאש‬
‫מההבטחות להורדת מחירים וחזר לרכוש דירות‬
‫לאחר קיפאון של חודשים בענף‪.‬‬
‫הקמפיין החדש נראה כמו ניסיון נוסף של‬
‫הממשלה לגרום לקיפאון בענף‪ .‬במיוחד הואיל‬
‫ולא יהיה אפשר למכור דירות במחיר מטרה לפני‬
‫קבלת היתר בנייה‪ .‬כלומר‪ ,‬בשנה וחצי הקרובות‬
‫סביר שלא יהיו דירות כאלה למכירה‪ ,‬אפילו‬
‫על הנייר‪ .‬ליברמן אינו מספק הערכה לתאריך‬
‫שבו תעמוד דירה ראשונה למכירה במסגרת זו‪,‬‬
‫ומתייחס לתוכנית לשיווק הקרקע‪" :‬משרד הבינוי‬
‫הבטיח ‪ 66‬אלף יחידות דיור במחיר מטרה עד‬
‫שנת ‪ .2019‬אני מעריך שהשיווק יתפרש בחלוקה‬
‫שווה על פני השנים‪ ,‬כשהתוכנית היא שבשנת‬
‫‪ 2015‬ישווקו ‪ 10,000‬יחידות דיור וכך בכל שנה‬
‫עוקבת‪ .‬עם תחילת השנה נפרסם את התוכנית‬
‫ונתחיל בקידום התוכניות במודיעין ובראש‬
‫העין״‪ ,‬אמר‪ .‬‬
‫מספר המכרזים‬
‫החוזרים יקטן‬
‫את ההצלחה במכרז בקריית גת זוקף ליברמן‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬להסכם הגג שנחתם עם העירייה‪.‬‬
‫ההסכמים‪ ,‬נזכיר‪ ,‬הם התחייבות של המדינה‬
‫למימון מראש של הפיתוח במתחמים גדולים כמו‬
‫שכונות חדשות‪ ,‬בתמורה להתחייבות העירייה כי‬
‫תעמוד בלוח זמנים צפוף להשלמת הפיתוח כדי‬
‫להבטיח אכלוס מהיר של דירות‪ .‬‬
‫״בניגוד למה שחושבים‪ ,‬הבעיה בעניין זה היתה‬
‫לשכנע את הממשלה ולא את העיריות‪ .‬ראשי‬
‫ערים שמחים מאוד לדעת שהכסף לפיתוח יגיע‬
‫בזמן‪ .‬הממשלה פחות אהבה את זה‪ .‬בסופו של‬
‫דבר צריך להוריד את הכובע בפני אנשי משרד‬
‫האוצר שנרתמו לזה‪ .‬זה שינוי מחשבתי לא‬
‫פשוט״‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬
‫מדוע כשליש מקרקעות המדינה נמכרות ללא‬
‫מכרז‪ ,‬וכיצד קובעים מה יימכר באופן זה?‬
‫"אנחנו כפופים לחוק חובת המכרזים‪ .‬כל קרקע‬
‫תצא עם מכרז‪ ,‬אלא אם יש נימוקים מדויקים‬
‫ומוצדקים לוותר עליו‪ .‬זה יכול לקרות במושבים‬
‫ובקיבוצים‪ ,‬בתחומי התעשייה והתיירות‬
‫ובמקרים מיוחדים בתחום הצבא והמשטרה‪ .‬אבל‬
‫אין שיווק קרקע לדיור בלי מכרז‪ .‬אנחנו פועלים‬
‫לצמצום משמעותי בקרקעות ללא מכרז והשנה‬
‫היתה ירידה משמעותית בתחום זה"‪.‬‬
‫ומה הסיבה שראינו בשנים האחרונות לא מעט‬
‫מכרזים חוזרים?‬
‫"בדרך כלל‪ ,‬לא יותר מ‪ 10-‬אחוזים מהמכרזים‬
‫חוזרים‪ .‬לרוב זה קורה כשיש כמה מתחמים‬
‫המשווקים בו בזמן וכולם מעדיפים להציע‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪43‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל‬
‫רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬או בשמה הקודם‬
‫והמוכר ‪ -‬מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬אחראית‬
‫להקצאת קרקע למגורים‪ ,‬דיור בר השגה‪,‬‬
‫דיור ציבורי‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬שטחים פתוחים‬
‫ועוד‪ .‬היא אף רוכשת קרקעות ומסייעת‬
‫למדינה בהפקעת קרקע‪ .‬עליה לקדם את‬
‫הרישום הזכויות בקרקעות ולפרסם מידע‬
‫על זמינות ותכנון הקרקע‪ .‬הרשות כפופה‬
‫למועצת מקרקעי ישראל שבראשה‬
‫עומד שר הבינוי‪ .‬היא פועלת בשלוש‬
‫חטיבות‪ :‬חטיבה עסקית האחראית‬
‫על שיווק הקרקע; חטיבת שמירה על‬
‫הקרקע האחראית על פיקוח ואכיפת‬
‫זכויות המדינה במקרקעין; וחטיבת‬
‫שירות המלווה את מי שיש לו חוזה‬
‫קרקע עם הרשות‪ .‬המנהל הפך בשנתיים‬
‫האחרונות לרשות‪ ,‬במסגרת רפורמה‬
‫שכללה כמה חלקים‪ ,‬בהם יישום שינוי‬
‫ארגוני והקניית הבעלות בנכסים עירוניים‬
‫מהוונים לחוכריהם‪.‬‬
‫הצעות למתחם אחד‪ .‬ככל שהשיווק איכותי יותר‪,‬‬
‫כלומר במקום מבוקש‪ ,‬כך גם הסיכוי למכרז‬
‫חוזר נמוך יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אחר כך עוברת התוצאה‬
‫לבקרה כלכלית כדי לבדוק למה חזר‪ .‬התופעה‬
‫הולכת ופוחתת‪ ,‬כי אנחנו משווקים השנה ‪63‬‬
‫אחוז מהקרקעות בפועל באזורי הביקוש‪ .‬אנחנו‬
‫מקפידים על שקיפות ומעדכנים כל הזמן לגבי‬
‫כל מכרז באתר האינטרנט שלנו"‪.‬‬
‫אמרת שקיפות? מדוע לא מפורסם בכל מכרז‬
‫מחיר מינימום?‬
‫"אני מאמין שחייבים לפרסם מחיר מינימום‪,‬‬
‫ומקווה שנוכל לערב את הגורמים האחרים בכדי‬
‫לדאוג לכך‪ .‬אני לא ספסר קרקעות‪ ,‬אני מחולל‬
‫‪44‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫פיתוח ומצנן משבר ולכן אני חייב לעשות זאת‪.‬‬
‫כל הכסף הולך לפתרון הדיור‪ ,‬חוזר חזרה לטובת‬
‫חסמים בפיתוח קרקע‪ ,‬צעד מהותי של משרד‬
‫האוצר ואגף התקציבים‪ ,‬שהחליטו להיכנס איתנו‬
‫להרפתקה‪ .‬יש לנו אחריות גם כלפי הקבלנים‪,‬‬
‫שאם הם לא ירוויחו הם לא יבנו"‪.‬‬
‫לאחרונה שב לשולחן הדיונים נושא התוכנית‬
‫לתמרוץ קבלנים ויזמים לבנייה מהירה‪ ,‬על ידי‬
‫הבטחת החזר של ‪ 15‬אחוז מעלות הקרקע למי‬
‫שישלים את הבנייה בתוך שלושים חודשים‪.‬‬
‫אולם ההחלטה שעלתה לדיון כללה ליקוי בסיסי‪.‬‬
‫התמרוץ אמור להינתן לכל סוגי הפרויקטים‬
‫בענף הדיור על פי אותם קריטריונים‪ ,‬כך שדין‬
‫פרויקט מסובך של מאות דירות במגדלים‬
‫יהיה כדינו של פרויקט קטן עם מבנים נמוכים‪.‬‬
‫ליברמן מבין את הטענה אך אומר‪ ,‬״אני תומך‬
‫בשיטת התמרוץ‪ ,‬אבל צריך לדעת שיש לא‬
‫מעט מתנגדים במערכת שלנו‪ .‬אני מעריך שעם‬
‫ההתנגדויות הללו נוכל להעביר החלטה רק‬
‫בצורה המוצעת‪ .‬אנחנו נבחן אפשרות לאפשר‬
‫תנאים שונים למי שיבנה לגובה"‪ .‬‬
‫אתם מנהלים רפורמה מהותית ברשות‪ ,‬כיצד‬
‫והיכן היא באה לידי ביטוי ומה הבשורה בה‬
‫לקבלנים?‬
‫"הרפורמה נבחנת על פי לוחות זמנים ארוכים‪.‬‬
‫כשרוצים לשנות די‪.‬אן‪.‬איי של ארבעים שנה‪ ,‬זה‬
‫לוקח זמן‪ .‬השיווק‪ ,‬התכנון‪ ,‬העברת בעלות ולוחות‬
‫הזמנים של מתן השירות נבחנים בכל שנה מול‬
‫השנה הקודמת לה‪ .‬אם היום התקדמתי ואני נמצא‬
‫במקום יותר טוב‪ ,‬סימן שאנחנו בכיוון הנכון"‪.‬‬
‫בו בזמן‪ ,‬ליברמן מבטיח שהכלים שתוסיף‬
‫הרפורמה לפעילות הרשות יעשו לקבלנים‬
‫וליזמים חיים הרבה יותר פשוטים‪" .‬עם הקבלנים‬
‫אנו מנהלים מערכות מקוונות‪ ,‬שיהיה להם קל‬
‫יותר להיכנס ולפעול‪ .‬מה שיוריד את החיכוך‬
‫ויאפשר עבודה עצמאית‪ .‬היום אנחנו עובדים‬
‫על רישום ממוחשב של בתים משותפים‪ ,‬עושים‬
‫עבודה מול הבנקים למשכנתאות ועוברים‬
‫תוכנית מחיר מטרה‬
‫מועצת מקרקעי ישראל אישרה לאחרונה‬
‫את תוכנית מחיר מטרה‪ ,‬במסגרתה‬
‫תשווק המדינה קרקע מוזלת בהיקף של‬
‫‪ 66‬אלף יחידות דיור בשנים הקרובות‪.‬‬
‫במסגרת התוכנית‪ ,‬מחירי הדירות ייקבעו‬
‫מראש בהנחה של ‪ 20‬אחוז ממחיר‬
‫השוק‪ .‬מחיר המקסימום לדירה מוזלת‬
‫יהיה ‪ 1.6‬מיליון ש”ח‪ .‬דירות מחיר מטרה‬
‫יימכרו למשדרגי דיור ולחסרי דירה‪ .‬חסרי‬
‫הדיור יקבלו עדיפות על פני המשדרגים‪.‬‬
‫עם פירוק הממשלה ופיזור הכנסת‪,‬‬
‫בוטלה התלות בתוכנית מע”מ אפס‬
‫אשר נגנזה‪ ,‬ובכך נסללה הדרך לביצוע‬
‫שיווקי קרקע במחיר מטרה‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫הערכת התאחדות בוני הארץ היא כי את‬
‫הדירות הראשונות אפשר יהיה למכור‬
‫בעוד כשנה וחצי הואיל והתוכנית קבעה‬
‫שאפשר למכור אותן רק לאחר קבלת‬
‫היתר בנייה‪.‬‬
‫ממערכת ידנית מיושנת למערכת יחסים שמדברת‬
‫דרך מערכות המחשוב והמידע‪ .‬המערכת תאפשר‬
‫גישה קלה לתיקים וגם תמנע טעויות‪ .‬התפקיד‬
‫שלנו היום הוא להפוך את השירות ליעיל ומקוון‬
‫יותר"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנו מבקשים לשמוע ממנו את התחזית‬
‫שלו לשנה הבאה‪ .‬״אני מקווה"‪ ,‬אומר ליברמן‪,‬‬
‫"שסוף סוף התוכניות הממשלתיות ייכנסו‬
‫לשגרת העבודה‪ .‬אני מצפה שבשנה הבאה‪,‬‬
‫במסגרת הסכמי הגג‪ ,‬נמשיך להרחיב את היקפי‬
‫השיווק שלנו ב‪ 10-‬אחוזים יותר מבשנת ‪.2014‬‬
‫אני בהחלט מצפה לתחילת הורדת מחירי הדיור‬
‫ומאמין שהממשלה תעבוד נכון‪ ,‬תשווק נכון‬
‫בהיקפים מתאימים ואלו יאיצו את הפחתת‬
‫המחירים"‪0 .‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון ת”א‪-‬יפו‪-‬בת ים‬
‫שלמה בן אליהו‬
‫אבנר לוי‪ ,‬יו”ר‬
‫פרופ’ ליאו ליידרמן‬
‫רוני דניאל‬
‫אלי רוזנטל‪ ,‬מנכ”ל‬
‫כינוס הנדל”ן השנתי ה‪17-‬‬
‫יותר מ‪ 650-‬קבלנים השתתפו בכינוס הנדל"ן‬
‫השנתי ה‪ ,17-‬אותו אירחו אבנר לוי‪ ,‬יו"ר הארגון‪,‬‬
‫ואלי רוזנטל‪ ,‬מנכ"ל הארגון‬
‫הכנס‪ ,‬שהינו אחד מאירועי הנדל"ן המרכזיים‬
‫בענף‪ ,‬התקיים במלון דן אילת‪ ,‬בתאריכים ‬
‫‪ 5‬עד ‪ 8‬בנובמבר‪ ,‬במעמד שר הבינוי והשיכון‪,‬‬
‫ח"כ אורי אריאל; מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון‪,‬‬
‫שלמה בן אליהו; היועץ הכלכלי הראשי של בנק‬
‫הפועלים‪ ,‬פרופ' ליאו ליידרמן; נשיא התאחדות‬
‫בוני הארץ‪ ,‬ניסים בובליל ואורחים נוספים‪.‬‬
‫הכנס העלה לדיון סוגיות בוערות בענף הנדל"ן‪,‬‬
‫תוך התייחסות לרפורמות חדשות ולתנודות‬
‫השוק בשנה החולפת‪ ,‬והשתתפו בו ראשי ערים‪,‬‬
‫מקבלי החלטות בתחום הנדל"ן בישראל‪ ,‬מומחים‬
‫בתחום הפיננסי‪ ,‬מומחי הנדסה ועוד‪ .‬בתוכנית‬
‫האמנותית‪ ,‬הנעימו את זמנם של המשתתפים‬
‫האמנים יהורם גאון ויהודה פוליקר‪.‬‬
‫שר הבינוי‪ ,‬אורי אריאל‪ ,‬חשף בכנס את שמו‬
‫החדש של המשרד שנקבע בתום מהלך אסטרטגי‬
‫ארוך ‪ -‬ויהיה מעתה "משרד הבינוי"‪ .‬עוד הצהיר‬
‫השר על כוונתו להגביר את השקיפות על ידי‬
‫העברת שידור ישיר לציבור של דיוני מועצת‬
‫רשות מקרקעי ישראל‪ .‬השר סיים בהתייחסות‬
‫למחירי הדיור ועורר סערה גדולה‪ ,‬כאשר התחייב‬
‫כי בשלוש השנים הקרובות מחירי הדיור עתידים‬
‫לרדת בכ‪ 25-‬אחוז; הצהרה שעוררה התנגדויות‬
‫רבות וגיחוכים בקרב הנוכחים‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬אבנר לוי‪ ,‬טען כי "בקרב‬
‫המעמד הבינוני והנמוך‪ ,‬ישנם צעירים מיואשים‬
‫שתחושת ניכור ובדידות עומדת בינם ובין‬
‫הממשלה‪ .‬הם לא בוכים על מחירו של המילקי‪,‬‬
‫אלא רודפים אחר החלום של רכישת דירה‬
‫בישראל‪ .‬על כך אנו צריכים לתת את הדעת‪,‬‬
‫ולהביא ליצירת שינוי‪ :‬שינוי מערכתי‪ ,‬שינוי‬
‫רגולטורי‪ ,‬שינוי באווירת הנכאים שאי אפשר‬
‫להתעלם ממנה‪ .‬שינוי תפישתי שישאיר בארץ את‬
‫‪46‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫מימין‪ :‬אבנר לוי‪ ,‬השר אריאל‪ ,‬אלי רוזנטל‬
‫הצעירים המבריקים‪ ,‬בעלי המקצועות‪ .‬האחריות‬
‫מוטלת על כתפי כולנו‪ ,‬קבלנים‪ ,‬יזמים‪ ,‬מקבלי‬
‫ההחלטות‪ ,‬הגורם המבצע וגם הציבור"‪.‬‬
‫עוד הוסיף‪ ,‬כי "נראה כי פתרון מצוקת הדיור‬
‫בישראל עדיין במצב בלתי אפשרי‪ .‬הצורך‬
‫בדיור בר השגה הוא קיומי ומהותי‪ ,‬ואנו‬
‫חייבים לאפשר לציבור גישה אליו‪ .‬המחאה‬
‫החברתית ב‪ 2011-‬ירדה מהכותרות‪ ,‬ובמקביל‬
‫מחירי הדירות חזרו לעלות‪ .‬למעשה‪ ,‬כיום‬
‫המצב הידרדר אף יותר ונראה כי חלק גדול‬
‫ממי שיהיו זכאים למע"מ אפס אחוז‪ ,‬הספיקו‬
‫לוותר בינתיים על הרצון לרכוש דירה בזמן‬
‫הקרוב‪ .‬האזרחים בישראל‪ ,‬בשלהי שנת ‪,2014‬‬
‫עודם נמצאים ללא יכולת לרכוש דירה‪ ,‬נאלצים‬
‫להתמודד עם מחירי שכירות גבוהים המהווים‬
‫נטל שהפך לשגרה‪ .‬הביקוש בישראל מעלה‬
‫צורך של כ‪ 40-‬אלף יחידות דיור‪ ,‬כאשר על פי‬
‫נתוני משרד הבינוי‪ ,‬מספר התחלות הבנייה‬
‫השנה עומד על כמחצית בלבד‪ ,‬כ‪ 21-‬אלף‬
‫יחידות דיור"‪.‬‬
‫ניסים בובליל‪ ,‬נשיא התאחדות בוני הארץ‪ ,‬הציג‬
‫בנאומו את חוסר הוודאות האופפת את המשק‬
‫בכלל ואת ענף הבנייה בפרט‪ .‬בדבריו‪ ,‬הדגיש כי‬
‫אנו ערב משבר לאומי‪-‬כלכלי‪-‬חברתי‪ ,‬שאפשר‬
‫למנוע‪ ,‬וכי ההכרזה על מע"מ אפס אחוז בחודש‬
‫מרץ האחרון הביאה להקפאת השוק ולחוסר‬
‫ודאות בענף‪ .‬כך נוצר מצב שבו גם קבלנים וגם‬
‫רוכשים יושבים על הגדר‪ ,‬כל אחד מסיבותיו‪ .‬עוד‬
‫טען‪ ,‬כי "לא ייתכן שאנשי ציבור ושר הבינוי בפרט‬
‫יקראו לציבור לא לרכוש דירות"‪ ,‬וכי הממשלה‬
‫שכחה שאנחנו הקבלנים הפתרון ולא הבעיה‪.‬‬
‫בנוסף ציין כי "נדרש גילוי מנהיגות של ראש‬
‫הממשלה והשרים שיביא להחזרת הוודאות"‪.‬‬
‫בהמשך הכינוס‪ ,‬דיבר פרופ' ליאו ליידרמן‪,‬‬
‫היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים‪,‬‬
‫שהתייחס לדברי שר הבינוי והזהיר "לא‬
‫להאמין לתוכניות הממשלה ולא להאמין‬
‫להבטחות"‪ .‬פרופ' ליידרמן טען שיש להפסיק‬
‫ולהטעות את הציבור‪" :‬יש כל מיני אנשים‬
‫שיכולים באמת להאמין שמחירי הדיור הולכים‬
‫לרדת ב‪ 20-‬וב‪ 30-‬אחוז בעוד שנה‪ .‬בואו נפסיק‬
‫את הדיבור‪ ,‬את ההצהרות ואת ההתחייבויות‬
‫על מחירי הדיור‪ .‬בואו נתמקד במה שצריך‬
‫לעשות‪ ,‬איך צריך לעשות‪ .‬תאמינו לי‪ ,‬אם יש‬
‫מספיק היצע יחסית לביקוש‪ ,‬עליות המחירים‬
‫יתמתנו"‪.‬‬
‫בכנס התקיים פאנל בנושא "התמודדות עם‬
‫ליקויי בנייה"בהשתתפות מומחים‪ ,‬בהם השופט‬
‫(בדימוס) יצחק מילנוב; אינג' רפי גיל; אינג' רון‬
‫ארד‪ ,‬מנכ"ל ארד בדק בית; אינג' אבי מנדלר‪,‬‬
‫מנכ"ל עץ השקד יזום; אוהד דנוס‪ ,‬יו"ר לשכת‬
‫שמאי המקרקעין; ואינג' יוסי קובטי‪ ,‬מכון‬
‫התקנים הישראלי‪.‬‬
‫עו"ד אמנון כהן‪ ,‬רשם הקבלנים‪ ,‬סקר בפני‬
‫המשתתפים את ההתנהלות מול משרדו‪ ,‬והאיר‬
‫דגשים שונים בחוק ובתקנות‪ .‬הרצאות נוספות‬
‫שהתקיימו‪ :‬עדיאל שמרון‪ ,‬מנהל החטיבה‬
‫העסקית ברשות מקרקעי ישראל; קלרה צברגל‪,‬‬
‫מנהלת סקטור בנייה ונדל"ן בבנק הפועלים; שלום‬
‫בן משה‪ ,‬ראש עיריית ראש העין; עו"ד אביבית‬
‫מאור נמרודי‪ ,‬סגנית ראש עיריית רמת גן‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כינוס הנדל"ן ה‪ 17-‬נחתם בהרצאת אורח של‬
‫רוני דניאל‪ ,‬כתב לענייני צבא וביטחון בחדשות‬
‫ערוץ ‪ ,2‬שסיפק מבט אל עבר הזירה הצבאית‬
‫והמדינית‪ ,‬שהפכה תוססת במיוחד בעקבות‬
‫מבצע צוק איתן בקיץ האחרון‪.‬‬
‫קורס מנהל עבודה כללי‬
‫בבניין על פי המתכונת‬
‫החדשה‬
‫נפתחה ההרשמה לקורס הכשרת מנהל עבודה‬
‫כללי בבניין‪ ,‬על פי המתכונת החדשה של משרד‬
‫הכלכלה‪ .‬הקורס ייפתח ב‪ 30-‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫ויתקיים בימי שלישי בשעות ‪ 17:30‬עד ‪20:30‬‬
‫ובימי שישי בשעות ‪ 8:30‬עד ‪ ,12:30‬במכללת‬
‫אורט סינגלובסקי בתל אביב‪ .‬משך הקורס‬
‫כשנה וחצי‪.‬‬
‫תנאי סף בוגרי עשר שנות לימוד‪ ,‬תעודת טפסנות‬
‫סוג ‪ - 3‬כלול בלימודים‪ ,‬ניסיון מוכח של שנתיים‬
‫לפחות בעבודות בניין ושלד אצל קבלן רשום‪,‬‬
‫ועדת קבלה‪.‬‬
‫פרטים נוספים‬
‫באתר הארגון‪www.kablanim.org :‬‬
‫במייל‪[email protected] :‬‬
‫בטלפון‪0 03-5606957 :‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪47‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון חיפה‪ ,‬המפרץ‬
‫נהריה וחדרה‬
‫ראשי ענף הבנייה בחיפה‬
‫ליוו את אביגדור הרשקוביץ ז”ל‬
‫בדרכו האחרונה‬
‫וחברים רבים‪ ,‬בהם יו"ר ארגון הקבלנים מר‬
‫חיים פייגלין‪ ,‬אבי ירום‪ ,‬אבי בן אברהם‪ ,‬אורי‬
‫שחר‪ ,‬רון זק‪ ,‬צביקה ארליך‪ ,‬אריק וילנסקי‪,‬‬
‫ורדי חביב‪ ,‬ורדי ברוך‪ ,‬מזכירת ארגון הקבלנים‬
‫הגברת חנה קאופמן ועוד‪.‬‬
‫אביגדור הרשקוביץ היה אחד מעמודי התווך‬
‫של ענף הבנייה בחיפה והאזור במשך שנים‬
‫רבות‪ .‬אביגדור הניח יסודות איתנים למעמדו‬
‫מנדל שקד מרדכי‪ ,‬מנכ ”ל‬
‫חיים פייגלין‪ ,‬יו ”ר‬
‫ולחוזקו של ארגון הקבלנים והם ניכרים עד‬
‫היום‪ .‬הוא טיפל במסירות וביעילות רבה בכל‬
‫החברים בארגון ודלתו היתה פתוחה בפניהם‬
‫במהלך חג הסוכות הלך לעולמו אביגדור ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬
‫הרשקוביץ ז"ל‪ ,‬ששימש מזכ"ל ארגון הקבלנים‬
‫בחיפה במשך כ‪ 28-‬שנה‪ .‬בדרכו האחרונה ליוו אביגדור הרשקוביץ שיחק במכבי חיפה‪ ,‬מאז‬
‫אותו ראשי ענף הבנייה בחיפה‪ ,‬קבלנים יזמים היותו נער‪ ,‬וכמו כן היה חבר הנהלת מכבי‬
‫‪48‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫חיפה במשך כמה עשורים‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫חלה אביגדור והפסיק את פעילותו הציבורית‪,‬‬
‫אך החברים ליוו אותו לאורך כל הדרך‪ .‬יהי‬
‫זכרו ברוך‪0 .‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון באר שבע‬
‫מפגש עם איציק גורביץ במשרדי הארגון בנושא העסקת עובדים פלסטינים‬
‫אלי אביסרור‪ ,‬יו"ר‬
‫צביקה ליבנה‪ ,‬מנכ"ל‬
‫מפגש מקצועי בנושא‬
‫העסקת עובדים פלסטינים‬
‫חברי הארגון‪ ,‬חשבי שכר ומנהלי כספים גדשו‬
‫את משרדי הארגון במפגש מרתק בהנחיית‬
‫מ"מ מנכ"ל התאחדות בוני הארץ ומנהל אגף‬
‫הכספים‪ ,‬איציק גורביץ‬
‫התקנות להעסקת עובדים פלסטינים משתנות‬
‫תדיר‪ ,‬ולא מעט ערפל ובלבול שוררים סביב‬
‫סוגיות כגון זכויותיהם הסוציאליות‪ ,‬בניית תלוש‬
‫השכר שלהם‪ ,‬התנהלות מול רשויות הביטחון‬
‫ועוד‪ .‬עקב פניות רבות של חברי הארגון לקבלת‬
‫מידע בנושא‪ ,‬התקיים במשרדי הארגון מפגש‬
‫מקצועי בנושא‪ ,‬בהנחיית איציק גורביץ‪ ,‬מ"מ‬
‫מנכ"ל התאחדות בוני הארץ ומנהל אגף הכספים‪.‬‬
‫גורביץ חלק את הידע הנרחב שלו בתחום‬
‫חשוב זה עם עשרות הנוכחים‪ ,‬אשר גדשו את‬
‫משרדי הארגון‪ ,‬בהם חשבי שכר‪ ,‬מנהלי כספים‬
‫וקבלנים‪.‬‬
‫הנוכחים זכו להאזין להבהרות חשובות בנוגע‬
‫למערכת היחסים שבין רשות האוכלוסין לחברות‬
‫הקבלניות‪ .‬בין היתר נידונו בניית תלוש שכר;‬
‫חוקים ותקנות הנוגעים לעובדים הפלסטינים;‬
‫ופתרון בעיות מול הרשויות השונות‪ .‬בסיום‬
‫דבריו של גורביץ‪ ,‬הרבו הנוכחים לשאול שאלות‬
‫ולשתף מניסיונם האישי‪ ,‬דבר אשר שיקף את‬
‫העניין הרב שמעוררת הסוגיה‪.‬‬
‫מנכ"ל ארגון קבלני הנגב‪ ,‬צביקה ליבנה‪ ,‬אמר‬
‫כי‪" :‬מזה פרק זמן שנושא העסקת העובדים‬
‫הפלסטינים הוא אחד הנושאים לגביו יש דרישה‬
‫עצומה למידע ולנטוורקינג בקרב חברי הארגון‪.‬‬
‫לשמחתנו‪ ,‬איציק גורביץ הרים את הכפפה ושמח‬
‫לחלק את הידע הרב והניסיון שברשותו עם‬
‫חברינו‪ .‬היתה היענות מרשימה למפגש וקיבלנו‬
‫תגובות חיוביות רבות‪ .‬אנו ממשיכים לעקוב אחר‬
‫הדרישות בשטח לנושאים למפגשים שמעניינים‬
‫את חברי הארגון‪ ,‬ודואגים להביא את המרצים‬
‫מן הדרג הראשון במעלה לכל נושא"‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫מפגש הכנה ‪-‬‬
‫קורס מנהלי עבודה‬
‫בשיתוף מכללת הדרום‬
‫לקראת פתיחת קורס מנהלי עבודה‪ ,‬נערך‬
‫במשרדי הארגון מפגש הכנה‪ ,‬בהנחיית רפי‬
‫מסעד‪ ,‬מנהל תחום הבניין במכללת הדרום‪,‬‬
‫אשר פירט בפני הנוכחים הרבים את מסלול‬
‫ההכשרה החדש שאושר על ידי משרד‬
‫הכלכלה‬
‫בימים אלה מתחיל קורס מנהלי עבודה המשותף‬
‫לארגון קבלני הנגב ולמכללת הדרום‪ .‬המחסור‬
‫בתחום מנהלי העבודה נותן את אותותיו‪,‬‬
‫ובעקבות זאת אישר משרד הכלכלה כמה שינויים‬
‫והקלות בתנאי ההכשרה והקבלה לקורס מנהלי‬
‫עבודה‪.‬‬
‫לקראת פתיחת הקורס נערך במשרדי הארגון‬
‫מפגש הכוונה בהנחיית רפי מסעד‪ ,‬מנהל תחום‬
‫הבניין במכללת הדרום‪ ,‬אשר פירט בפני הנוכחים‬
‫את מסלול ההכשרה החדש שאושר לאחרונה על‬
‫ידי משרד הכלכלה‪ .‬השינוי בתהליך ההכשרה‬
‫וההקלות בתנאי הקבלה לקורס‪ ,‬נקבעו במטרה‬
‫מפגש הכנה לקורס מנהלי עבודה‪ ,‬בהנחיית רפי מסעד‬
‫לאפשר ליותר נרשמים לגשת לקורס ולסיימו‬
‫בהצלחה‪ .‬היקף קורס מנהלי עבודה עומד על‬
‫‪ 668‬שעות‪ .‬מסעד יידע את הנוכחים לגבי המלגות‬
‫הפתוחות בפני נרשמים העומדים בקריטריונים‪,‬‬
‫כגון מלגת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה‬
‫בישראל ומלגת קרן מעגלים‪.‬‬
‫יו"ר ארגון קבלני הנגב‪ ,‬אלי אביסרור‪ ,‬אמר כי‪:‬‬
‫"המחסור המתמשך במנהלי עבודה איכותיים‬
‫הוא אחד הנושאים המעסיקים ביותר את חברי‬
‫הארגון‪ ,‬ולכן התחברנו למכללת הנגב כדי לפתוח‬
‫קורס מנהלי עבודה מטעם הארגון‪ .‬לצערי‪ ,‬עדיין‬
‫מדובר בקורס ארוך וקשה מאוד‪ ,‬עם תוכנית‬
‫לימודים סבוכה ותנאי קבלה נוקשים‪ .‬לכן היה‬
‫חשוב לנו לערוך מפגש הכנה לקורס‪ ,‬כדי לתת‬
‫מענה לכל שאלה וקושייה וכדי שכל הדברים יהיו‬
‫ברורים בפני הנרשמים‪ .‬ההיענות הגדולה מראה על‬
‫רצונם של לא מעט אנשים להשיג הכשרה כמנהלי‬
‫עבודה‪ .‬אנחנו כל הזמן חושבים על פתרונות כדי‬
‫להקל על צוואר הבקבוק שנוצר בתחום מנהלי‬
‫העבודה‪ ,‬ומקווים שהארגון שלנו יצליח לפתור‬
‫לפחות חלק מהבעיה שנוצרה בתחום"‪.‬‬
‫שיתוף פעולה בין ארגון‬
‫קבלני הנגב והמכללה‬
‫הטכנולוגית של באר שבע‬
‫בישיבת ההנהלה האחרונה של הארגון‬
‫התארחו נשיא המכללה והמנכ"ל‪ .‬בין השאר‬
‫נידונו דרכים להענקת מלגות לסטודנטים‬
‫מעוטי יכולת הלומדים את מקצועות הבנייה‬
‫המכללה הטכנולוגית באר שבע היא מוסד מפואר‬
‫הקיים שישים שנה‪ .‬המכללה הכשירה כ‪ 50-‬אלף‬
‫בוגרים‪ ,‬מחציתם הנדסאים וטכנאים ומחציתם‬
‫אנשי מקצוע בשלל משלחי יד נדרשים‪ .‬לאחרונה‬
‫נוצר קשר בין ארגון קבלני הנגב ובין נשיא‬
‫המכללה‪ ,‬פרופ' דב תמיר‪ ,‬במטרה לבחון כמה‬
‫מסלולים לשיתוף פעולה בין הארגון והמכללה‪.‬‬
‫בין השאר נבחנת האפשרות שארגון קבלני הנגב‬
‫יעניק מלגה לסטודנטים הלומדים את מקצועות‬
‫הבניין‪ ,‬במטרה לאפשר לסטודנטים מעוטי יכולת‬
‫להתמקצע בתחום‪ ,‬המשווע כל כך לידיים עובדות‬
‫מקצועיות‪.‬‬
‫בישיבת ההנהלה האחרונה של הארגון התארחו‬
‫פרופ' דב תמיר ומנכ"ל המכללה‪ ,‬יעקב דורי‪.‬‬
‫השניים הציגו בפני הנוכחים את המכללה‪ :‬רקע‬
‫כללי ורקע היסטורי‪ .‬כמו כן נבחנו דרכים לשיתוף‬
‫פעולה ממושך ורב תחומים עם הארגון‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫הוצע על ידי תמיר ודורי שהמכללה תבנה עם‬
‫הארגון תוכניות לימודים מיוחדות‪ ,‬המתאימות‬
‫כהכשרה מקצועית לעובדים בחברות הבנייה‪.‬‬
‫חברי ההנהלה שנכחו בישיבה התרשמו מאוד‬
‫מהיקף הפעילות של המכללה הטכנולוגית באר‬
‫שבע ובירכו על שיתוף הפעולה העתידי‪" .‬אני‬
‫מודה לפרופ' תמיר ולמר דורי על שכיבדו אותנו‬
‫בנוכחותם ואני סמוך ובטוח כי משיתוף הפעולה‬
‫הזה ייהנו שני הצדדים"‪ ,‬אמר יו"ר ארגון קבלני‬
‫הנגב‪ ,‬אלי אביסרור‪ ,‬והוסיף‪" :‬ארגון קבלני הנגב‬
‫רותם את עצמו כדי לעודד כניסה של כוח אדם‬
‫איכותי ומקצועי למקצועות הבנייה‪ .‬לכבוד הוא‬
‫לנו להיות שותפים למוסד מפואר ורציני כמו‬
‫המכללה הטכנולוגית באר שבע‪ ,‬ונעשה כמיטב‬
‫יכולתנו כדי לעודד את הסטודנטים שלומדים בו‬
‫את מקצועות הבנייה"‪.‬‬
‫הטבות לחברי הארגון‬
‫ייעוץ משפטי הנהלת הארגון אישרה החלטה על‬
‫פיה יינתן ייעוץ מסוגים שונים לחברי הארגון‪,‬‬
‫ללא עלות‪ .‬מדובר בייעוץ משפטי‪ ,‬ייעוץ ארגוני‬
‫וייעוץ כלכלי‪ .‬הייעוץ המשפטי יינתן במשרדי‬
‫הארגון‪ ,‬על ידי עו"ד ישי מדלסי‪.‬‬
‫כרטיסים בהנחה למופעים ולמשחקי כדורגל‬
‫הנהלת הארגון חתמה על הסכם עם חברת שפע‬
‫הפקות‪ ,‬המשווקת כרטיסים למשחקי הכדורגל‬
‫של הפועל באר שבע ולמופעי תרבות ובידור‪ .‬על‬
‫פי ההסכם‪ ,‬חברי הארגון יקבלו הנחות למופעים‬
‫המשווקים על ידי משרד ההפקות‪ ,‬כמו ועדי‬
‫העובדים הגדולים‪ .‬החבר יוכל להציג תעודת‬
‫חבר ולקבל את ההנחה‪ .‬ההנחה תקפה עבור‬
‫חברי הארגון ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫הנחה ברכישת מנוי שנתי למשחקי הפועל באר‬
‫שבע בכדורגל הנחה מיוחדת לחברי הארגון ובני‬
‫משפחותיהם למנוי הכולל ‪ 18‬משחקי ליגה‪,‬‬
‫שלושה משחקים בגביע הטוטו ואת המשחק‬
‫הראשון בליגה האירופית‪.‬‬
‫הטבות ייחודיות לחברי הארגון בייעוץ וביטוח‬
‫מימין לשמאל‪ :‬פרופ’ דב תמיר‪ ,‬נשיא המכללה הטכנולוגית באר שבע; יעקב‬
‫דורי‪ ,‬מנכ”ל המכללה; אלי אביסרור‪ ,‬יו”ר ארגון קבלני הנגב‬
‫‪52‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫זרקור על‬
‫חבר הארגון‬
‫על פי מיטב המסורת‪,‬‬
‫כמדי חודש מתפרסם‬
‫באתר הארגון‪ ,‬במידעון‬
‫יניב לביא‪ ,‬מנכ”ל לחבר ובדף הפייסבוק‬
‫חברת כהן לביא של הארגון‪ ,‬זרקור על‬
‫בנייה ופיתוח בע”מ חברה השייכת לאחד‬
‫מחברי הארגון‪ .‬החודש מאיר הזרקור על‪:‬‬
‫חברת כהן בנייה ופיתוח בע"מ‬
‫כהן לביא בנייה ופיתוח בע"מ הינה חברה‬
‫קבלנית רשומה‪ ,‬החברה בארגון הקבלנים‬
‫והבונים באר שבע והנגב‪.‬‬
‫החברה הוקמה באילת בשנת ‪ 2005‬והיא‬
‫עוסקת בבניית פרויקטים למגורים בכל‬
‫הארץ ובפרט באילת‪ .‬החברה קנתה לעצמה‬
‫שם בזכות הקפדה על טיב ואיכות העבודה‪,‬‬
‫עמידה בלוחות זמנים ובנייה לפי דרישות‬
‫התקן ישראלי‪.‬‬
‫פרויקטים שבהם נטלה החברה חלק‬
‫בשנים האחרונות‬
‫ פרויקט מגורים יוקרתי‪ ,‬וילה על הים‬
‫האדום‪ ,‬ברובע ‪ 6‬שחמון באילת‪ 36 .‬יחידות‬
‫דיור‪.‬‬
‫ פרויקט מגורים נוף ים אילת‪ ,‬מערב ‪7‬‬
‫אילת‪ .‬עשרים יחידות דיור‪.‬‬
‫ פרויקט מגורים פסגת שחמון‪ ,‬אילת‪.‬‬
‫ארבעים יחידות דיור‪.‬‬
‫ פרויקט מגורים ברחוב רות המואבייה‬
‫בשכונת שחמון אילת‪ 17 .‬יחידות דיור‪.‬‬
‫ עשרות וילות יוקרתיות ללקוחות פרטיים‬
‫באילת ובמרכז‪.‬‬
‫ פרויקט בית בכפר הדרים‪ ,‬כפר סבא‪65 .‬‬
‫יחידות דיור מוגן ואודיטוריום‪.‬‬
‫ פרויקט מגורי יוקרה‪ ,‬פסגת אילת‪ ,‬רובע‬
‫‪ 6‬בשחמון אילת‪ 37 .‬יחידות דיור‪.‬‬
‫בסוכנות הביטוח בועז בנאי כחלק משיתוף‬
‫הפעולה של ארגון קבלני הנגב עם חברת בועז‬
‫בנאי‪ ,‬יוכלו חברי הארגון ליהנות מייעוץ ומהטבות‬
‫מיוחדות‪ .‬הייעוץ יאפשר לכל חבר בארגון לקבל‬
‫תמונת מצב ברורה לגבי הביטוחים בהם מחזיק‬
‫ו‪/‬או צריך להחזיק‪ ,‬לעסקיו ולעובדיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל‬
‫חבר יזכה להנחה נוספת בתעריף הביטוח הקיים‬
‫אצלו כיום‪ .‬אפשר לקבל ייעוץ בנושאי ביטוח‬
‫ופנסיה בתחום ביטוח עבודות קבלניות‪ ,‬ביטוח‬
‫פנסיה חובה לעובדים בענף הבנייה והתשתית‪,‬‬
‫תכנון מס לקבלנים הרשומים כעצמאים ו‪/‬או‬
‫חברות בע"מ‪0 .‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון הקבלנים מחוז דן‬
‫מיסודו של ארגון הקבלנים‬
‫רמת גן‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬בני ברק‬
‫משה נחום‪ ,‬יו”ר‬
‫נורית שוקתי‪ ,‬מנכ”ל‬
‫"מדובר בתוכנית שמכוונת‬
‫להציל את חייהם של הדיירים"‬
‫משה נחום‪ ,‬יו"ר ארגון הקבלנים מחוז דן‪,‬‬
‫על המאבק ליישום תוכנית תמ"א ‪ 38‬בעיר‬
‫רמת גן‬
‫תמ"א ‪ 38‬היא תוכנית ארצית שהוכנה על ידי‬
‫ממשלת ישראל‪ .‬מטרתה לחזק בניינים ישנים‪,‬‬
‫‪54‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫כך שיעמדו בפני רעידת אדמה חזקה שצפויה‬
‫בעתיד בארץ‪ ,‬לדעת מומחים‪ .‬לפיכך מדובר‬
‫בתוכנית שמכוונת להציל את חייהם של‬
‫הדיירים המתגוררים בבניינים הישנים‪ .‬תוך‬
‫כדי התפתחות התוכנית ומימושה‪ ,‬התבררו גם‬
‫יתרונותיה הנוספים של תמ"א ‪ .38‬התוכנית‬
‫מייצרת ממ"דים בכל הבניינים הישנים ונותנת‬
‫מענה הגנתי משמעותי לעורף מפני נפילות‬
‫טילים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נותנת התוכנית מענה למחסור‬
‫החמור בדירות ובשטחי בנייה באזורי הביקוש‪,‬‬
‫ממתנת את מחירי הקרקע ובעקבותיהם את‬
‫מחירי הדיור‪ .‬כמו כן‪ ,‬מסייעת תוכנית תמ"א‬
‫‪ 38‬לשיפור מעמדם הסוציו‪-‬אקונומי של‬
‫המתגוררים בדירות הישנות וגורמת לצמיחה‬
‫ולהתחדשות עירונית‪ ,‬לחידוש בניינים ופיתוח‬
‫מקומי‪ ,‬לרבות שיפור משמעותי ברמת חייהם‬
‫של התושבים‪.‬‬
‫מימון עלויות החיזוק מתבצע באמצעות‬
‫תמריצים כלכליים כגון זכויות בנייה נוספות‬
‫על הקיימות ופטורי מס הניתנים לבעלי הדירות‬
‫הישנות‪ ,‬כך שכוחות השוק מניעים את מימון‬
‫החיזוק‪ ,‬בלי להעמיס על בעלי הדירות או על‬
‫התקציב הלאומי‪ .‬תוכנית תמ"א ‪ 38‬מתירה‬
‫לכל רשות מקומית לקבוע כללים מיוחדים‬
‫למימוש התמ"א‪ ,‬אשר‬
‫יתאימו את הוראותיה‬
‫לתנאים המיוחדים‬
‫של הרשות ויאפשרו‬
‫את יישומה (סעיף ‪23‬‬
‫תמ"א ‪.)38‬‬
‫הרשות המקומית‬
‫רמת גן היתה חלוצה‬
‫בהשכילה לפעול‬
‫בשיתוף פעולה עם‬
‫ארגון הקבלנים מחוז‬
‫דן‪ ,‬לזהות ולתחום את‬
‫שיעור התמריץ הנכון‬
‫למימוש התוכנית ולתת‬
‫לו ביטוי‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫זכתה העיר לתנופת‬
‫התחדשות עירונית‬
‫חסרת תקדים והפכה‬
‫למודל לחיקוי בכל‬
‫הארץ‪" .‬למעשה‪ ,‬תיקון‬
‫‪ 3‬לתמ"א ‪ 38‬הלאומית‪,‬‬
‫מתאפיין בעיקר בחיקוי‬
‫ובאימוץ של התמריצים‬
‫שנתנה הרשות המקומית‬
‫רמת גן‪ ,‬ואכן מתן תוקף‬
‫לתיקון גרם גם הוא‬
‫לתנופת התחדשות‬
‫עירונית מיידית כמעט‬
‫בכל הארץ"‪ ,‬מסביר משה נחום‪ ,‬יו"ר ארגון‬
‫הקבלנים מחוז דן‪.‬‬
‫תוכנית רג ‪ 53‬היא תוכנית מפורטת‪ ,‬בעקבות‬
‫תיקון מספר ‪ 3‬לתמ"א ‪ ,38‬ומכוח סעיף ‪ 23‬לתמ"א‬
‫‪ .38‬התוכנית קובעת כללים מקומיים לאפשר את‬
‫מימושה של תמ"א ‪ 38‬במסגרת הריסה ובנייה‬
‫מחדש בעיר רמת גן‪ .‬תוכנית רג ‪ 53‬קובעת כללים‬
‫אשר יאפשרו מצד אחד כדאיות כלכלית ליזמים‬
‫ומן הצד האחר היא מגבילה את הזכויות‪ ,‬על‬
‫מנת שלא לפרוץ את גבולות יכולת הנשיאה של‬
‫התשתיות הקיימות בעיר רמת גן‪ :‬מים‪ ,‬חשמל‪,‬‬
‫ביוב‪ ,‬דרכים‪ ,‬מקומות חניה‪ ,‬שירותי חינוך‪,‬‬
‫שירותים קהילתיים וכדומה‪.‬‬
‫לתוכנית‪ ,‬כמו ליוזמות ולתוכניות קודמות‬
‫של הרשות המקומית רמת גן בעניין זה‪ ,‬יש‬
‫מתנגדים‪ .‬המתנגדים רובם המכריע הם בעלי‬
‫הדירות החדישות‪ ,‬אשר בתיהם עומדים‬
‫בתקן רעידות אדמה‪ ,‬מצוידים בממ"דים ואין‬
‫הם נהנים מפירות התוכנית‪ .‬נחום מפרט‪:‬‬
‫"אותם מתנגדים מעלים על נס את נוחיותם‬
‫האישית הצרה על פני הצרכים הבסיסיים‪,‬‬
‫הביטחוניים והבטיחותיים של אחיהם תושבי‬
‫העיר‪ .‬למתנגדים יש נציגים במועצת העיר‬
‫ובוועדות התכנון והרישוי‪ ,‬אשר משיקולים‬
‫פוליטיים פופוליסטיים תוקפים את התוכנית‪.‬‬
‫המתנגדים‪ ,‬באמצעות נציגיהם כאמור‪ ,‬מנסים‬
‫לקבוע סדר יום וסדר עדיפות המעמידים‬
‫בראשם את הנוחיות הזמנית של התושבים‬
‫המבוססים‪ ,‬על פני שלל היתרונות שמנינו‬
‫מעלה ובראש וראשונה לפני הזכות והחובה‬
‫לעשות הכל על מנת להציל את חייהם של‬
‫תושבי הבניינים הישנים במקרה של רעידת‬
‫אדמה או אירוע מלחמתי מורכב‪ .‬למרבה‬
‫הצער‪ ,‬יש ואותם נציגי מתנגדים אינם בוחלים‬
‫באמצעים ומסמאים את עיני הציבור‪ ,‬תוך‬
‫שהם מציגים את התוכנית כתוכנית שבבסיסה‬
‫אין אלא להיטיב עם קבלנים‪ ,‬ולפגוע במרקם‬
‫העירוני ובמנהל התקין‪ .‬כל זאת תוך שיסוי‪,‬‬
‫ליבוי יצרים ושנאת אחים מיותרת שאינה‬
‫במקומה"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מוסר נחום כי "ארגון הקבלנים מחוז דן‬
‫תומך בתוכנית וכפוף להערות המקצועיות אשר‬
‫הוגשו לגורמי התכנון המאשרים המוסמכים‪.‬‬
‫זאת משלל סיבות‪ .‬התוכנית מייצרת מלאי קרקע‬
‫זמין לבנייה במחוז דן‪ ,‬ואף מסדירה‪ ,‬מבהירה‬
‫ומעגנת את זכויות ופוטנציאל הבנייה בכל העיר‬
‫ובכך מפחיתה את פוטנציאל ההימור והסיכון‬
‫של הקבלנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כחלק מהרקמה הציבורית‬
‫הישראלית‪ ,‬הארגון תומך בתוכנית מצילת‬
‫חיים‪ ,‬התומכת באוכלוסיות מוחלשות ומחדשת‬
‫את פני העיר‪ .‬הארגון גאה בזכות להיות חלק‬
‫ממחולליה"‪0 .‬‬
‫ארגון השרון והשומרון‬
‫רוני בריק‪ ,‬יו”ר‬
‫ויקטור כנפי‪ ,‬מנכ”ל‬
‫הארגון פתח קורס גישור‬
‫בשיתוף מכללת גומא‬
‫ענף הבנייה הינו ענף מורכב‪ ,‬שלא פעם מתקיימים‬
‫בו חיכוכים בין גורמים שונים‪ ,‬צורך במשא‬
‫ומתן דחוף‪ ,‬צורך ביצירת עבודה מתוך שיתוף‬
‫פעולה וניהול קונפליקטים‪ .‬על מנת להתמודד‬
‫עם סוגיות אלו‪ ,‬נפתח בארגון השרון קורס גישור‬
‫לחברי הארגון בשיתוף מכללת גומא ובהדרכת‬
‫מר אילן אמיתי‪.‬‬
‫הקורס‪ ,‬הכולל עשרה מפגשים‪ ,‬מתקיים באולם‬
‫ההרצאות במשרדי הארגון ברעננה‪ .‬הקורס‬
‫מקנה תעודת גמר מטעם מכללת גומא וארגון‬
‫הקבלנים השרון‪ .‬התעודה מוכרת על ידי ועדת‬
‫גנות‪ ,‬הוועדה המייעצת לענייני גישור בבתי‬
‫משפט‪ .‬לאור הביקוש הרב‪ ,‬מתוכנן מחזור נוסף‬
‫במחצית הראשונה של ‪.2015‬‬
‫עיריית הרצליה הקימה‬
‫מחלקה להתחדשות עירונית‬
‫ביוזמת ראש עיריית‬
‫הרצליה‪ ,‬מר משה‬
‫פדלון והמהנדס מייק‬
‫סקה‪ ,‬הוקמה לאחרונה‬
‫באגף ההנדסה מחלקה‬
‫להתחדשות עירונית‬
‫ראש‬
‫עיריית הרצליה‪ ,‬בראשות אדר' תמר פורייה‬
‫משה פדלון‬
‫שרביט‪ .‬הקמת המחלקה‬
‫הינה בהמשך ישיר לחזונו של ראש העירייה‪,‬‬
‫לרכז את עיקר מאמצי הפיתוח בנושא התחדשות‬
‫עירונית בעיר‪.‬‬
‫בפגישה שהתקיימה עם מנהלת המחלקה‪,‬‬
‫בהשתתפות רוני בריק‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬ויקטור‬
‫כנפי‪ ,‬מנכ"ל הארגון וערן דהן‪ ,‬יו"ר הוועדה‬
‫המוניציפלית‪ ,‬הציגה אדר' פורייה שרביט את‬
‫מבנה המחלקה ואת יעדיה‪ .‬מהפגישה עלה כי‬
‫עיריית הרצליה הכינה תוכניות בנושא תמ"א‬
‫‪56‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪ 38‬ויש פוטנציאל של מאות בתים העומדים‬
‫בקריטריונים שנקבעו‪.‬‬
‫אחד החידושים שהונהגו באגף ההנדסה הינו‬
‫קיום הליך פרה רולינג בסיוע אדריכל המחלקה‬
‫שיבחן את ישימות התוכניות לפני הגשתן‪ ,‬ללא‬
‫עלות למתכנן‪ .‬כמו כן מעמידה המחלקה עורך דין‬
‫מטעם העירייה‪ ,‬לגישור בין הקבלן והיזם ובין‬
‫הדיירים‪ ,‬גם זאת ללא כל עלות‪.‬‬
‫פגישה עם יו”ר הוועדה‬
‫לתכנון ובנייה ברעננה‬
‫במסגרת הפגישות התקופתיות שמקיים הארגון‬
‫עם הרשויות בשרון‪ ,‬ועל רקע פיתוחה המואץ‬
‫של שכונת נווה זמר החדשה ברעננה‪ ,‬שבה‬
‫ייבנו כ‪ 3,500-‬יחידות דיור‪ ,‬התקיימה פגישה‬
‫של נציגי הארגון בראשות‬
‫רוני בריק יו"ר הארגון‪,‬‬
‫עם מר איתן גינזבורג‪ ,‬יו"ר‬
‫הוועדה המקומית לתכנון‬
‫ובנייה ברעננה‪ .‬בפגישה‬
‫השתתפו גם מנהל מִנהל‬
‫ההנדסה החדש‪ ,‬מר תומר‬
‫יו”ר‬
‫הוועדה מר איתן היימן‪ ,‬מהנדס העיר‪ ,‬מר‬
‫גינזבורג‬
‫פרץ אוסנברג ואדריכל‬
‫העיר‪ ,‬מר יאשי סער‪ .‬בפגישה הועלו נושאים‬
‫שוטפים וניתן דגש לשכונת נווה זמר‪ .‬בסיכום‬
‫הפגישה פירט יו"ר הוועדה את מדיניות העירייה‬
‫בנושא חניות‪ ,‬אגרות והליכי הרישוי‪ .‬כן הבטיח‬
‫היו"ר לקדם את נושא התשתיות בשכונה ולפעול‬
‫לייעול מערך המידע ליזם ולאדריכל‪0 .‬‬
‫בארגונים‬
‫סיכום פעילות ארגון קבלני הבניין‬
‫ארגון ירושלים‬
‫בועז ישראל‪ ,‬יו ”ר‬
‫יוסי שכטר‪ ,‬מנכ”ל‬
‫הקבלן הירושלמי בועז ישראל‪,‬‬
‫מנכ"ל חברת הבנייה האחים‬
‫ישראל‪ ,‬נבחר ליו"ר החדש של‬
‫ארגון קבלני הבניין והתשתיות‬
‫בירושלים והסביבה‬
‫בועז ישראל החליף בתפקיד את שמואל לוי‬
‫שהיה יו"ר הארגון במשך חמש שנים‪ .‬על תפקיד‬
‫היו"ר התמודדו מול בועז ישראל‪ ,‬הקבלנים ציון‬
‫חסיד ושלמה קול‪ .‬להנהלת הארגון נבחרו‪ :‬הרצל‬
‫לוי‪ ,‬חיים זקן‪ ,‬יצחק חסיד‪ ,‬אילן גורדו‪ ,‬אסף‬
‫גולן‪ ,‬מאיר שחר‪ ,‬שלמה קול‪ ,‬מאירי כהן‪ ,‬סימו‬
‫טובול ומאיר דוגה‪ .‬לחברי ועדת ביקורת נבחרו‪:‬‬
‫אבי גולדמן‪ ,‬בני ניר ומנשה לוי‪ .‬יו"ר הארגון‬
‫וחברי ההנהלה וועדת הביקורת יכהנו בתפקיד‬
‫לקדנציה של שלוש שנים‪.‬‬
‫המסרים המרכזים בנאום הניצחון של בועז‬
‫ישראל היו שיפעל רבות לבניית דיור בר השגה‬
‫לזוגות צעירים‪ ,‬תמ"א ‪ ,38‬פינוי בינוי והתחדשות‬
‫עירונית‪ ,‬עתודות הקרקע היחידות הזמינות נכון‬
‫להיום בירושלים‪ .‬עוד יפעל למען הרחבת עבודות‬
‫התשתיות בירושלים‪ ,‬סלילת כבישים חדשים‬
‫ותחזוקת כבישים‪ ,‬תוך שאיפה שקבלני ירושלים‬
‫יבצעו עבודות אלה‪.‬‬
‫חברי הנהלת ארגון הקבלנים‬
‫בירושלים הגיעו לסיור במלון‬
‫וולדורף אסטוריה החדש‬
‫הסיור נערך ביוזמתו של סגן יו"ר הארגון‪ ,‬שלמה‬
‫קול‪ .‬אפריה כהנא‪ ,‬מנהל הביצוע של פרויקט‬
‫וולדורף אסטוריה בירושלים‪ ,‬ערך עבור הקבלנים‬
‫את הסיור‪ .‬הקבלנים הירושלמים קיבלו הסבר‬
‫מכהנא כיצד שומרו חזיתות הבית וכיצד נחפרו‬
‫היסודות מתחת לקירות השימור‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫יום עיון בנושא חיפוי אבן‪,‬‬
‫איטום וכשלים בעבודות ריצוף‬
‫יום עיון בנושא חיפוי אבן‪ ,‬איטום וכשלים‬
‫בעבודות ריצוף התקיים ב‪ 20-‬במרץ במכללת אורט‬
‫בירושלים‪ .‬ביום העיון השתתפו נציגי ‪ 25‬קבלנים‪,‬‬
‫מהנדסים ומנהלי עבודה העוסקים בתחום‪.‬‬
‫ההרצאות ניתנו על ידי מרצים בכירים ממכון‬
‫התקנים ומגופים רלבנטיים‪ .‬בפני המשתתפים‬
‫הוצגו תקנים בענף הבנייה‪ ,‬שאושרו לאחרונה‪.‬‬
‫והתשתיות בירושלים והסביבה בשנת ‪2014‬‬
‫יו"ר ועדת כוח אדם והשתלמויות בארגון‪ ,‬מר‬
‫שלמה כהן‪ ,‬יזם יום עיון זה בשל חשיבות הנושא‬
‫לקבלנים‪ .‬בסיום יום העיון בירכו המשתתפים‬
‫על יום מוצלח וביקשו ימי עיון נוספים בנושאים‬
‫מקצועיים‪.‬‬
‫הענקת מגן הוקרה למר‬
‫שמוליק לוי‪ ,‬יו”ר הארגון‬
‫היוצא‪ ,‬בכנס נדל"ן באילת‬
‫קבלני ירושלים וקבלנים מרחבי הארץ ירדו‬
‫למלון הרודס באילת להשתתף בכנס הנדל"ן‬
‫של התאחדות בוני הארץ‪ ,‬בתאריכים ‪ 22‬עד ‪24‬‬
‫במאי ‪ .2014‬בכנס הופיעו שרים‪ ,‬ח"כים‪ ,‬מנכ"לים‬
‫וקובעי מדיניות בענף הנדל"ן‪ .‬היו"ר הנכנס של‬
‫ארגון הקבלנים בירושלים‪ ,‬מר בועז ישראל‪,‬‬
‫ניצל כנס זה לפגישות עבודה בנושאים הקשורים‬
‫לקשיים שבהם נתקלים קבלני ירושלים‪ .‬הוא‬
‫נפגש עם מנכ"ל משרד הבינוי‪ ,‬רשם הקבלנים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ביום השני לכנס‪ ,‬לפני הופעתו של שלומי שבת‪,‬‬
‫העניק נשיא ההתאחדות‪ ,‬מר ניסים בובליל‪,‬‬
‫למר שמוליק לוי‪ ,‬יו"ר ארגון ירושלים היוצא‬
‫וסגן נשיא ההתאחדות היוצא‪ ,‬מגן הוקרה על‬
‫פעילותו רבת השנים‪.‬‬
‫הקבלן הוותיק והמוערך‬
‫מתי ליפשיץ קיבל את‬
‫עיטור יקיר ירושלים‬
‫בערב יום ירושלים בסוף חודש מאי‪ ,‬הוענק‬
‫לקבלן הוותיק מתי ליפשיץ עיטור יקיר ירושלים‪.‬‬
‫העיטור הוענק בעקבות מכתב המלצה שנשלח‬
‫מארגון הקבלנים בירושלים לשופט בדימוס יעקב‬
‫טירקל שעמד בראש ועדת הבחירה‪ .‬ליפשיץ‪,‬‬
‫תושב ירושלים‪ ,‬פעל רבות לבניין העיר ירושלים‬
‫ולעזרה לזולת‪.‬‬
‫סיור במתחם הארנה החדש‬
‫הנבנה באזור מלחה‬
‫חברי הארגון סיירו במתחם הארנה במלחה כדי‬
‫לראות ולבחון איך מתקדמת במקום עבודת‬
‫הבנייה‪ .‬החברים קיבלו הסבר על הייחודיות‬
‫בבנייה‪ ,‬על מקומות הישיבה ועל כך שהיכל‬
‫הארנה מתוכנן להיות אחד ההיכלים המודרניים‬
‫בעולם‪.‬‬
‫בסיור השתתפו חברי הנהלת ארגון הקבלנים‬
‫בירושלים‪ :‬מ"מ יו"ר הארגון‪ ,‬הרצל לוי; סגן יו"ר‬
‫הארגון‪ ,‬חיים זקן; שלמה קול; אילן גורדו; יצחק‬
‫חסיד; אסף גולן; מנכ"ל הארגון‪ ,‬יוסי שכטר; אבי‬
‫גולדמן; מאירי כהן ועשרות קבלנים נוספים בהם‬
‫דוד אליאספור‪ ,‬שמוליק ברוך ועוד‪.‬‬
‫רחוב על שמו של‬
‫אהרון כהן ז"ל‬
‫מועצת העיר ירושלים קיבלה את בקשת הארגון‬
‫לקרוא רחוב על שם אהרון כהן ז"ל‪ ,‬והוחלט‬
‫לקרוא רחוב על שמו בשכונת הר חומה‪ .‬אהרון‬
‫כהן ז"ל נבחר בשנת ‪ 2000‬ליו"ר ארגון קבלני‬
‫הבניין והתשתיות בירושלים ומילא תפקיד זה‬
‫במשך ארבע שנים‪ .‬בסיום הקדנציה בירושלים‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,2004‬נבחר לנשיא התאחדות הקבלנים‬
‫והבונים בישראל‪.‬‬
‫בתפקידו כיו"ר הארגון בירושלים פעל רבות‬
‫למען הקבלנים‪ ,‬הן מול עיריית ירושלים והן‬
‫מול משרד הבינוי והשיכון למען בניין ירושלים‪.‬‬
‫הוא פנה לראש העירייה דאז‪ ,‬מר אהוד אולמרט‪,‬‬
‫ולממונה על המחוז‪ ,‬עו"ד מתי חותה‪ ,‬למען‬
‫הכנת תוכנית מתאר לעיר שתחליף את תוכנית‬
‫המתאר משנת ‪ .1962‬פעילותו צלחה וראש‬
‫העירייה מינה ועדת היגוי לתוכנית מתאר ‪2000‬‬
‫שהוא היה חבר בה‪ .‬כיום הוועדה המקומית‬
‫של העירייה והוועדה המחוזית פועלות על פי‬
‫תוכנית המתאר החדשה‪ ,‬על אף שעדיין לא‬
‫אושרה סטטוטורית‪.‬‬
‫גם בתפקידו כנשיא התאחדות הקבלנים בישראל‬
‫פעל רבות להרחבת הבנייה והפיתוח בירושלים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ ,2000-‬כאשר היתה האטה בבנייה‬
‫בירושלים בשל ביקושים נמוכים‪ ,‬פעל מול משרד‬
‫הבינוי והשיכון לתת מענק לרוכשים דירות‬
‫בירושלים‪ .‬שר הבינוי והשיכון דאז‪ ,‬נתן שרנסקי‪,‬‬
‫אישר מענק לרוכשי דירות בהר חומה ובפסגת‬
‫זאב‪ ,‬דבר שהביא לפיתוח שכונות אלה‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪59‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון אשקלון‬
‫דוד רוזנר‪ ,‬יו”ר‬
‫טיול גיבוש לסיציליה‬
‫ארגון הקבלנים סניף אשקלון יצא לטיול‬
‫גיבוש וכיף בסיציליה‪ .‬כשבעים קבלנים נסעו‬
‫דרך חברת אופקים אשקלון‪ ,‬ונהנו מאתרים‪,‬‬
‫מפעילויות הווי ובידור ועוד‪ .‬הקבלנים ישנו‬
‫במלון במרכז העיר קטניה‪ ,‬יצאו לארוחות‬
‫משותפות‪ ,‬טיילו באתרים מיוחדים והיסטוריים‬
‫ואף ביקרו בהר הגעש הפעיל אתנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שטו‬
‫הקבלנים בשיט מיוחד לתוך המערות הכחולות‪,‬‬
‫שתו לימונצ'לו ואכלו עוגיות שקדים מיוחדות‪.‬‬
‫לאחר ששבו מרוצים ואגרו כוחות מחודשים‪,‬‬
‫הם חזרו לעבודה‪.‬‬
‫רחלי ביטון‪ ,‬מנהלת‬
‫עוד בפעילות הארגון‬
‫בחודש נובמבר‬
‫פתיחת קורס ניהול פרויקטים וקורס טפסנות ‪,3‬‬
‫בשיתוף המכללה באשקלון‪ ,‬בסוף החודש‪0 .‬‬
‫‪60‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫פינת התקן‬
‫דבקים‬
‫מערכת חיפוי פנים בקרמיקה ובפסיפס‪.‬‬
‫מאמר שני ואחרון‬
‫אינג’ נתן חילו‬
‫מנהל האגף הטכני‬
‫תכונות רבות של דבקים לאריחים נקבעות‬
‫בעיקר על ידי טיפוס החומר המקשר שבהם‪.‬‬
‫למינים השונים יש מאפיינים ספציפיים מבחינת‬
‫תכונות ההשמה והתפקוד הסופי‪ .‬על היצרן לספק‬
‫מידע על דרך השימוש במוצר ועל תנאי השימוש‬
‫המתאימים‪ .‬על מחבר המפרט הטכני להעריך את‬
‫מצב אתר העבודה (השפעות מכניות ותרמיות)‪,‬‬
‫ולבחור במוצר המתאים תוך התחשבות בכל‬
‫הסיכונים האפשריים‪.‬‬
‫‪ .2‬שיטת הדבקה בסירוק‬
‫שיטה המשמשת להתקנת אריחים על משטח‬
‫מישורי בעזרת דבק‪.‬‬
‫הערה א'‪ .‬הדבק מושם בדרך כלל באמצעות‬
‫כף טייחים כדי לקבל שכבה אחידה‪ ,‬ואחר כך‬
‫מסורק באמצעות מרית משוננת כדי לקבל את‬
‫העובי והיישור הדרושים‪.‬‬
‫הערה ב'‪ .‬בשיטת ההדבקה בסירוק‪ ,‬העובי הסופי‬
‫של שכבת הדבק לאחר הידוק אינו גדול מ‪10-‬‬
‫מ"מ ואינו קטן מ‪ 3-‬מ"מ‪.‬‬
‫‪ .3‬סוגי דבקים‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫המאפיינים של חומרי הבנייה המוגדרים בתקן‬
‫‪( 4004‬חלק ‪ )1‬צריכים להביא בחשבון עמידה‬
‫נאותה במאמצים הרגילים הנובעים מהעבודות‬
‫שעבורן חומרי הבנייה מיועדים‪ ,‬מורכבים‬
‫או מותקנים‪ .‬כמה מאפיינים מיוחדים יביאו‬
‫בחשבון את טיפוס התשתית ואת הצורך שחומרי‬
‫ההדבקה יהיו עמידים בפני השפעותיו המזיקות‬
‫של האקלים וכדומה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫כף טייחים‪ ,‬כדי לקבל שכבה אחידה‪ ,‬ואחר כך‬
‫סירוק במרית משוננת‪ .‬לאחר מכן מצמידים את‬
‫האריחים ומהדקים אותם לפני שנוצר קרום על‬
‫משטח הדבק‪.‬‬
‫מריחה על שני המשטחים (מריחה כפולה)‪.‬‬
‫מריחת דבק על התשתית וסירוקו במרית משוננת‬
‫ומריחת דבק על גב האריחים ללא סירוק‪ .‬שכבת‬
‫הדבק המשולבת לא תהיה עבה מן העובי‬
‫המקסימלי המומלץ‪ .‬לאחר מכן מצמידים את‬
‫האריחים ומהדקים אותם לפני שנוצר קרום על‬
‫משטח הדבק‪.‬‬
‫‪ .5‬תכונות השמה‬
‫קיים בהחסנה (חיי מדף)‪ .‬זמן החסנה בתנאים‬
‫נקובים‪ ,‬שבמהלכו ניתן לצפות כי יישמרו תכונות‬
‫העבודה של הדבק‪.‬‬
‫זמן הבשלה‪ .‬פרק הזמן שבין מועד הערבוב של‬
‫דבק צמנטי ובין המועד שהוא מוכן לשימוש‬
‫בו‪.‬‬
‫משך השמישות לעבודה‪ .‬פרק הזמן המרבי‬
‫שבמהלכו ניתן להשתמש בדבק לאחר ערבובו‪.‬‬
‫זמן חופשי‪ .‬פרק הזמן המרבי לאחר ההשמה‪ ,‬שבו‬
‫ניתן להדביק אריחים בדבק המושם תוך עמידה‬
‫בדרישה הנקובה לחוזק ההידבקות במתיחה‪.‬‬
‫כושר הרטבה‪ .‬היכולת של שכבת דבק מסורקת‬
‫להרטיב את האריח‪.‬‬
‫החלקה‪ .‬תנועה כלפי מטה של אריח המושם‬
‫על שכבת דבק מסורקת על גבי משטח אנכי או‬
‫משופע‪.‬‬
‫דבק צמנטי‪ .‬תערובת של חומרי מליטה‬
‫הידראוליים‪ ,‬אגרגטים ותוספים אורגניים‪.‬‬
‫מערבבים את הדבק במים או במוסף נוזלי ממש‬
‫לפני השימוש; דבקים צמנטיים מכונים מין ‪.C‬‬
‫דבק תחליב‪ .‬תערובת של חומר מקשר אורגני‬
‫(או חומרים מקשרים אורגניים) בצורת תחליב‬
‫פולימרי מימי‪ ,‬תוספים אורגניים ומלאנים‬
‫מינרליים‪ .‬תערובת זו מוכנה לשימוש; דבקי‬
‫תחליב מכונים מין ‪.D‬‬
‫דבק שרף בריאקציה‪ .‬תערובת של שרף סינתטי‪,‬‬
‫מלאנים מינרליים ותוספים אורגניים‪ ,‬המתקשה‬
‫על ידי ריאקציה כימית‪ .‬דבקים אלה זמינים‬
‫בצורה חד‪-‬רכיבית או רב‪-‬רכיבית; דבקי שרף‬
‫בריאקציה מכונים מין ‪.R‬‬
‫תכונות סופיות‬
‫ חוזק הידבקות‪ .‬החוזק המרבי ליחידת שטח‪,‬‬
‫הניתן למדידה על ידי בדיקת גזירה או מתיחה‪.‬‬
‫ כושר עיווי (דפורמציה)‪ .‬יכולתו של דבק קשוי‬
‫לעבור עיווי עקב מאמצים בין אריח לתשתית‪,‬‬
‫בלא שייגרם נזק למשטח המותקן‪.‬‬
‫מרית משוננת‪ .‬כלי משונן‪ ,‬המאפשר ליישם‬
‫את הדבק כשורת צלעות בעלות עובי אחיד על‬
‫תשתית או ‪ /‬גם על גב האריח‪.‬‬
‫מריחה על משטח אחד בלבד (מריחת התשתית)‪.‬‬
‫מריחת דבק רק על התשתית‪ ,‬בדרך כלל בעזרת‬
‫דפוסי כשל‬
‫ כשל בהדבקה‪ .‬כאשר הכשל מתרחש בין‬
‫האריח ובין הדבק‪.‬‬
‫ כשל לכידות בדבק עצמו‪ .‬כאשר הכשל מתרחב‬
‫בשכבת הדבק עצמה‪.‬‬
‫ כשל לכידות בתשתית או באריח‪.‬‬
‫‪ .4‬כלים ושיטות עבודה‬
‫‪ .6‬דרישות לדבקים צמנטיים‬
‫אופייני חובה‬
‫‪1‬א‬
‫האופיין‬
‫חוזק ראשוני של‬
‫הידבקות במתיחה‬
‫חוזק הידבקות‬
‫במתיחה לאחר‬
‫טבילה במים‬
‫סעיף ‪ 8.4‬ת"י ‪4004‬‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫חוזק הידבקות‬
‫חלק ‪6‬‬
‫במתיחה לאחר‬
‫בליה בחום‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪6‬‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫זמן חופשי‪ :‬חוזק‬
‫לאחר ‪ 20‬ד' לפחות‬
‫הידבקות במתיחה‬
‫דבקים מהירי התקשרות‬
‫‪1‬ב‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫הדרישה‬
‫האופיין‬
‫סעיף ‪ 8.2‬ת"י ‪4004‬‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫חוזק מוקדם של‬
‫חלק ‪6‬‬
‫לאחר ‪ 6‬ש' מקס'‬
‫הידבקות במתיחה‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪3‬‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫זמן חופשי‪ :‬חוזק‬
‫לאחר ‪ 10‬ד' לפחות‬
‫הידבקות במתיחה‬
‫כל הדרישות האחרות כמו בטבלה ‪1‬א‬
‫אופייני רשות‬
‫מאפיינים מיוחדים‬
‫‪1‬ג‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫הדרישה‬
‫האופיין‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪4‬‬
‫‪ 0.5‬מ"מ‬
‫החלקה מופחתת‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪3‬‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫זמן חופשי מוארך‪:‬‬
‫לאחר ‪ 30‬ד' לפחות‬
‫חוזק הידבקות‬
‫במתיחה‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪7‬‬
‫‪ 2.5‬מ"מ ו‪ 5-‬מ"מ‬
‫דבק בעל גמישות‬
‫רגילה‪ :‬עיווי רוחבי‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪7‬‬
‫‪ 5‬מ"מ‬
‫דבק בעל גמישות‬
‫גבוהה‪ :‬עיבוי רוחבי‬
‫מאפיינים נוספים‬
‫‪1‬ד‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫הדרישה‬
‫האופיין‬
‫סעיף ‪ 8.2‬ת"י ‪4004‬‬
‫‪ 1.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫חוזק ראשוני גבוה‬
‫חלק ‪6‬‬
‫של הידבקות‬
‫במתיחה‬
‫סעיף ‪ 8.3‬ת"י ‪4004‬‬
‫חוזק הידבקות גבוה ‪ 1.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫חלק ‪6‬‬
‫במתיחה לאחר‬
‫טבילה במים‬
‫סעיף ‪ 8.4‬ת"י ‪4004‬‬
‫חוזק הידבקות גבוה ‪ 1.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫חלק ‪6‬‬
‫במתיחה לאחר‬
‫בליה בחום‬
‫סעיף ‪ 8.5‬ת"י ‪4004‬‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫חוזק הידבקות‬
‫חלק ‪6‬‬
‫במתיחה לאחר‬
‫מחזורי הקפאה‬
‫והפשרה‬
‫סעיף ‪ 8.5‬ת"י ‪4004‬‬
‫חוזק הידבקות גבוה ‪ 1.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫חלק ‪6‬‬
‫במתיחה לאחר‬
‫מחזורי הקפאה‬
‫והפשרה‬
‫דבקים בעלי התקשרות רגילה‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫הדרישה‬
‫סעיף ‪ 8.2‬ת"י ‪4004‬‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫חלק ‪6‬‬
‫סעיף ‪ 8.3‬ת"י ‪4004‬‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫חלק ‪6‬‬
‫‪64‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫דבקי תחליב‬
‫דרישות לדבקי תחליב‬
‫טבלאות ‪2‬ב ו‪2-‬ג מציגות‬
‫שירות מיוחדים‪.‬‬
‫‪2‬א‬
‫האופיין‬
‫חוזק ראשוני של‬
‫הידבקות בגזירה‬
‫חוזק הידבקות בגזירה‬
‫לאחר בלייה בחום‬
‫זמן חופשי; חוזק‬
‫הידבקות במתיחה‬
‫אופייני רשות‬
‫‪2‬ב‬
‫האופיין‬
‫החלקה מופחתת‬
‫זמן חופשי מוארך‪:‬‬
‫חוזק הידבקות‬
‫במתיחה‬
‫‪2‬ג‬
‫האופיין‬
‫חוזק הידבקות בגזירה‬
‫טבילה במים‬
‫חוזק הידבקות בגזירה‬
‫בטמפרטורה גבוהה‬
‫את אופייני הרשות העשויים להידרש במצבי‬
‫אופייני חובה‬
‫הדרישה‬
‫‪ 1.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫‪ 1.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫לאחר ‪ 20‬ד' לפחות‬
‫מאפיינים מיוחדים‬
‫הדרישה‬
‫‪ 0.5‬מ"מ‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫לאחר ‪ 30‬ד' לפחות‬
‫מאפיינים נוספים‬
‫הדרישה‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫‪ 1.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫סעיף ‪ 7.2‬ת"י ‪4004‬‬
‫חלק ‪8‬‬
‫סעיף ‪ 7.4‬ת"י ‪4004‬‬
‫חלק ‪8‬‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪3‬‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪4‬‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪3‬‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫סעיף ‪ 7.3‬ת"י ‪4004‬‬
‫חלק ‪8‬‬
‫סעיף ‪ 7.5‬ת"י ‪4004‬‬
‫חלק ‪8‬‬
‫דבקי שרף בריאקציה‬
‫כל דבקי השרף בריאקציה לאריחים יתאימו למאפיינים הנקובים‪ .‬טבלאות ‪3‬ב‬
‫ו‪3-‬ג מציגות את מאפייני הרשות העשויים להידרש במצבי שירות מיוחדים‪.‬‬
‫דרישות לדבקי שרף בריאקציה‬
‫אופייני חובה‬
‫‪3‬א‬
‫הדרישה‬
‫המאפיין‬
‫חוזק ראשוני להידבקות ‪ 2.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫בגזירה‬
‫‪ 2.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫חוזק הידבקות בגזירה‬
‫לאחר טבילה במים‬
‫‪ 0.5‬ניוטון לממ"ר‬
‫זמן חופשי‪ :‬חוזק‬
‫לאחר ‪ 20‬ד' לפחות‬
‫הידבקות במתיחה‬
‫מאפייני רשות‬
‫מאפיינים מיוחדים‬
‫‪3‬ב‬
‫הדרישה‬
‫המאפיין‬
‫‪ 0.5‬מ"מ‬
‫החלקה מופחתת‬
‫מאפיינים נוספים‬
‫‪3‬ג‬
‫הדרישה‬
‫המאפיין‬
‫‪ 2.0‬ניוטון לממ"ר‬
‫חוזק הידבקות בגזירה‬
‫לאחר הלם תרמי‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫סעיף ‪ 7.3‬ת"י ‪4004‬‬
‫חלק ‪9‬‬
‫סעיף ‪ 7.4‬ת"י ‪4004‬‬
‫חלק ‪9‬‬
‫ת"י ‪4004‬‬
‫חלק ‪3‬‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫ת"י ‪ 4004‬חלק ‪4‬‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫סעיף ‪ 7.5‬ת"י ‪4004‬‬
‫חלק ‪9‬‬
‫הערות לטבלה‪ .‬הטבלה שלהלן קובעת את סוג הדבק הדרוש על פי גודל האריח ועל פי‬
‫גובה החיפוי (מרצפה ועד תקרה או עד סוף החיפוי)‪ .‬כאשר מתגלות ספקות רצוי להתייעץ‬
‫עם הנציג הטכני של יצרן הדבק‪ ,‬להתאמה מרבית של הדבק לאריחים‪ .‬הדבקים למיניהם‬
‫יתאימו לדרישות התקן הישראלי ת"י ‪ 4004‬חלק ‪ .1‬בחירת מין הדבק תיעשה בהתאם לשטח‬
‫האריח ולגובה החיפוי‪ .‬מלט‪-‬צמנט להדבקה יהיה על בסיס צמנט בלא סיד‪ ,‬עם מוספים‪.‬‬
‫חוזק המתיחה של המלט‪-‬צמנט לא יהיה קטן מ‪ 0.5-‬מגפ"ס‪.‬‬
‫סמלים של סוגי הדבקים‬
‫‪ C1‬דבק צמנטי רגיל ‪ C2‬צמנט משופר ‪ D‬דבק תחליב ‪ D1‬לשימוש‬
‫באזור רגיל ‪ D2‬לשימוש באזור רטוב ‪ S1‬דבק בעל גמישות רגילה ‪S2‬‬
‫דבק בעל גמישות גבוהה‬
‫הערה‪ :‬מלט ‪ -‬צמנט להדבקה על בסיס צמנט בלא סיד‪ ,‬עם מוסיפים‪.‬‬
‫חוזק המתיחה של המלט‪-‬צמנט לא יהיה קטן מ‪ 0.5-‬מגפ"ס‪.‬‬
‫‪ .7‬התאמת הדבק לשטח האריח ולגובה החיפוי‬
‫מין הדבק‬
‫שטח האריח מ"ר‬
‫עד ‪ 0.011‬אריח‬
‫פסיפס לא כולל‬
‫מ‪ 0.011-‬עד ‪0.04‬‬
‫ועד בכלל‬
‫גדול מ‪0.04-‬‬
‫ועד ‪ 0.1‬ועד בכלל‬
‫גדול מ‪0.1-‬‬
‫ועד ‪ 0.18‬ועד בכלל‬
‫גדול מ‪0.18-‬‬
‫ועד ‪ 0.36‬ועד בכלל‬
‫גדול מ‪0.36-‬‬
‫ועד ‪ 0.64‬ועד בכלל‬
‫גדול מ‪0.64-‬‬
‫ועד ‪ 1.00‬ועד בכלל‬
‫גובה החיפוי גובה החיפוי גובה החיפוי גובה החיפוי‬
‫עד ‪ 30‬מ'‬
‫עד ‪ 12‬מ'‬
‫עד ‪ 6‬מ'‬
‫עד ‪ 3.5‬מ'‬
‫‪D,C1‬‬
‫‪D,C1‬‬
‫‪D,C1S1‬‬
‫‪D,C2S1‬‬
‫‪D,C1‬‬
‫‪D,C1‬‬
‫‪D,C1S1‬‬
‫‪D,C2S1‬‬
‫‪D,C1S1‬‬
‫‪D,C1S1‬‬
‫‪C2S1‬‬
‫‪C2S2‬‬
‫‪D,C1S1‬‬
‫‪C2S1‬‬
‫‪C2S1‬‬
‫‪C282‬‬
‫‪C2S1‬‬
‫‪C2S1‬‬
‫‪C2S2‬‬
‫אין להדביק‬
‫‪C2S1‬‬
‫‪C2S2‬‬
‫אין להדביק אין להדביק‬
‫‪C2S2‬‬
‫אין להדביק אין להדביק אין להדביק‬
‫הערות לטבלה‪ .‬על גבי תשתית עשויה לוח גבס‪ ,‬טיח גבס או טיח תרמי יש להדביק באמצעות‬
‫דבק ממין ‪.C2S1‬‬
‫‪ 7.1‬התאמת המרית המשוננת‬
‫המרית המשוננת תאפשר את ביצוע ההדבקה באופן שרוב שטח גב האריח‬
‫יכוסה בדבק‪ .‬גודל שיני המרית המשוננת יותאם לגודל האריח‪.‬‬
‫מידות שיני המרית המשוננת‬
‫מידות שיני המרית (מ"מ)‬
‫שטח גב‬
‫האריח (מ"ר)‬
‫‪3-5‬‬
‫‪3-5‬‬
‫‪3-5‬‬
‫עד ‪ 0.011‬ועד בכלל‬
‫‪6-8‬‬
‫‪6-8‬‬
‫‪6-8‬‬
‫גדול מ‪ 0.011-‬ועד‬
‫‪0.04‬‬
‫יש צורך‬
‫‪8-10‬‬
‫‪8-10‬‬
‫גדול מ‪ 0.04-‬ועד ‪8-10 0.11‬‬
‫גדול מ‪ 0.11-‬ועד ‪10-15 10-15 10-15 0.16‬‬
‫במריחה‬
‫‪15-20 15-20 15-20‬‬
‫גדול מ‪0.16-‬‬
‫כפולה‬
‫‪ 7.2‬הדבקה בסירוק באמצעות שכבת דבק‬
‫הדבק מושם בדרך כלל באמצעות כף טייחים כדי לקבל שכבה אחידה‪ ,‬ואחר‬
‫כך מסורק באמצעות מרית משוננת כדי לקבל את העובי והיישור הדרושים‪.‬‬
‫העובי הסופי של שכבת הדבק המסורק לאחר הידוק לא יהיה קטן ‬
‫מ‪ 3-‬מ"מ ולא יהיה גדול מ‪ 10-‬מ"מ‪.‬‬
‫‪ 7.3‬הדבקה באמצעות מלט‪-‬צמנט‬
‫עובי שכבת הדבקה העשויה מלט‪-‬צמנט יהיה גדול מ‪ 10-‬מ"מ ולא יהיה‬
‫גדול מ‪ 25-‬מ"מ‪ .‬ניתן להדביק באמצעות מלט‪-‬צמנט רק אריחים או לוחות‬
‫ששטחם עד ‪ 0.1‬מ"ר ובגובה חיפוי של עד ‪ 3‬מ'‪ .‬אין להדביק במלט‪-‬צמנט‬
‫באזורים רטובים‪.‬‬
‫‪ .8‬חומרי מילוי ואיטום‬
‫דרישות‬
‫נוספות‬
‫‬‫‪-‬‬
‫מילוי המישקים הוא חלק מהמראה האסתטי של החיפוי‪ .‬מישק עקום‪,‬‬
‫מילוי סדוק‪ ,‬מילוי מלוכלך‪ ,‬מילוי שאינו ניתן לתחזוקה נאותה‪ ,‬פוגמים‬
‫‪66‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫במראה של הדירה‪ .‬מכאן החשיבות הרבה להתאמת המילוי הן לאריחים‬
‫והן לסוג המישק‪ .‬להלן רשימה של סוגי המילוי על פי סוגי המישקים‪.‬‬
‫חומרי מילוי למישקים רגילים‪ .‬ישמשו חומרי מילוי‪ ,‬המתאימים לדרישות‬
‫התקן‪.‬‬
‫חומרי איטום למישקי התפשטות‪ .‬חומר האיטום חייב להיות גמיש ויעמוד‬
‫בדרישות התקן‪ .‬סוג חומר האיטום הגמיש יקבע בהתאם לתנאי השירות‪.‬‬
‫חומרי האיטום יהיו עמידים בפני התפשטות עובש‪.‬‬
‫רכיבי רקע לחומרי האיטום‪ .‬רכיבי הרקע לחומרי האיטום במישקי‬
‫התפשטות יהיו קלים לדחיסה‪ ,‬יתמכו את חומר האיטום ולא יכילו‬
‫ביטומנים או שומנים‪ .‬הרכיבים יהיו מחומרים רכים כגון פוליאתילן‬
‫מוקצף‪ ,‬ובעלי חתך עגול‪.‬‬
‫פרופילים לגימור‪ .‬הפרופילים לגימור מישקים‪ ,‬פינות וכדומה יהיו עמידים‬
‫בפני חומרים אלקליים‪ ,‬לכלוך והכתמה ויתאימו לגודל האריחים או‬
‫הלוחות‪.‬‬
‫טיח‪-‬צמנט המשמש רק לחיפויים‪ .‬באזורים רטובים טיח‪-‬צמנט המשמש‬
‫תשתית לחיפויים יתאים לדרישות התקן הישראלי ת"י ‪ 1920‬חלק ‪ 1‬עבור‬
‫טיח חוץ המשמש תשתית לחיפויים קשיחים‪.‬‬
‫‪ .9‬רשתות לחיזוק ולמניעת סדיקה‬
‫רשתות לחיזוק‪ .‬רשתות המשמשות לחיזוק שכבת הביניים יהיו עשויות‬
‫פלדה מגולוונת‪.‬‬
‫רשתות למניעת סדיקה של שכבת הטיח יהיו עשויות סיבי זכוכית או‬
‫חומר שקיל‪ ,‬עמיד בחומרים אלקליים‪.‬‬
‫‪ .10‬תכונות מכניות של מערכת החיפוי‬
‫חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה צירית) של מערכת חיפוי על גבי כל‬
‫התשתיות‪ ,‬למעט לוחות גבס ולמעט טיח גבס וטיח תרמי‪ ,‬לא יהיה קטן‬
‫מהמפורט בטבלה להלן‪.‬‬
‫חוזק ההידבקות במתיחה של מערכת החיפוי‬
‫לפי שטח האריח‬
‫חוזק ההידבקות ממוצע חוזק‬
‫שטח האריח (מ"ר)‬
‫במתיחה של כל ההדבקות‬
‫במתיחה‬
‫דוגמת בדיקה‬
‫(מגפ"ס)‬
‫(מגפ"ס)‬
‫‪0.3‬‬
‫עד ‪ 0.011‬אריחי פסיפס לא כולל ‪0.15‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.25‬‬
‫מ‪ 0.011-‬ועד ‪ 0.1‬ועד בכלל‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫גדול מ‪ 0.1-‬ועד ‪ 0.18‬ועד בכלל‬
‫‪0.7‬‬
‫גדול מ‪ 0.18-‬ועד ‪ 0.36‬ועד בכלל ‪0.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫גדול מ‪ 0.36-‬ועד ‪ 1.00‬ועד בכלל ‪0.7‬‬
‫כאשר חוזק ההידבקות במתיחה של הרקע קטן מן הערכים הנקובים‪,‬‬
‫תיושם על הרקע שכבת טיח‪-‬צמנט מחוזקת ברשת המתאימה ומעוגנת‬
‫עיגון מכני‪.‬‬
‫חוזק ההידבקות במתיחה של מערכת חיפוי על גבי לוחות גבס‪ ,‬טיח גבס‬
‫וטיח תרמי‪ :‬בכל דוגמה לא יקטן מ‪ 0.07-‬מגפ"ס‪ ,‬וממוצע חוזק ההידבקות‬
‫במתיחה לא יהיה קטן מ‪ 0.1-‬מגפ"ס‪.‬‬
‫משקל מערכת חיפוי על גבי לוחות גבס‬
‫ לא יהיה גדול מ‪ 30-‬ק"ג למ"ר‪.‬‬
‫ בהדבקה על מחיצה חד שכבתית‪ ,‬לא יהיה גדול מ‪ 85-‬ק"ג למטר אורך‬
‫של מחיצה‪.‬‬
‫ בהדבקה על מחיצה דו שכבתית‪ ,‬לא יהיה גדול מ‪ 115-‬ק"ג למטר אורך‬
‫של מחיצה‪.‬‬
‫משקל מערכת חיפוי על גבי טיח תרמי ועל גבי טיח גבס‬
‫ לא יהיה גדול מ‪ 30-‬ק"ג למ"ר‪0 .‬‬
‫עגורני צריח‪:‬‬
‫הדור הבא‬
‫בשנים האחרונות הם נצפים מקו האופק של‬
‫שנחאי וניו יורק‪ .‬אביב כרמל‪ ,‬שותף ומנכ”ל‬
‫משותף בחברת סקיי ליין‪ ,‬מספר בשיחה עם “בוני‬
‫הארץ” על טכנולוגיית עגורני הצריח שעשו עלייה‬
‫לארץ ומטפסים כאן בקלילות על גורדי השחקים‪,‬‬
‫ומבטיח‪“ :‬הטכנולוגיה החדשה תבטיח הספקי‬
‫בנייה מסוג אחר”‬
‫מאת‪ :‬אוריה הדר‬
‫המגמה האורבנית של בנייה לגובה רב‪ ,‬המאפיינת כיום ערים מרכזיות כמו‬
‫ניו יורק‪ ,‬שנחאי ודובאי‪ ,‬הופכת לחלק בולט בבנייה בישראל‪ .‬הבנייה הגבוהה‬
‫במשק הישראלי מגיעה כיום לכמאתיים מטר‪ ,‬ובשנים הבאות המספר‬
‫יגדל‪ .‬בעקבות מגמת הבנייה לגובה‪ ,‬הולכות ומתפתחות בעולם טכנולוגיות‬
‫מתקדמות‪ ,‬המנסות לתת מענה לצרכים הנלווים למגמה זו‪ .‬הבנייה בגובה רב‬
‫כרוכה בצרכים דוגמת העלאת מטענים בעלי משקל רב לגבהים‪ ,‬זמני ביצוע‬
‫מהירים וחיסכון משמעותי בעלויות‪ ,‬ושמירה על רמת בטיחות גבוהה‪.‬‬
‫השנה הגיעה לארץ טכנולוגיה חדשנית המשמשת לשינוע במהלך בניית‬
‫גורדי שחקים בערים הגדולות בעולם‪ .‬טכנולוגיה זו מאפשרת לעגורנים‬
‫לחבוק את קירותיהם החיצוניים של הבניינים באמצעות זרועות המעוגנות‬
‫במעטפת המבנה‪ .‬שיטה זו חוסכת שימוש יקר בחוליות רבות הנדרשות‬
‫בשיטה המסורתית‪ ,‬והעלויות וזמן הביצוע פוחתים משמעותית‪.‬‬
‫"בשנים האחרונות חווה הענף עליית מדרגה"‪ ,‬מסביר אביב כרמל‪ ,‬שותף‬
‫ומנכ"ל משותף בחברת סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות‪" .‬מדובר בהתקדמות‬
‫משמעותית בתחום עגורני הצריח‪ ,‬הן בפתרונות הטכניים הן בשיטות‬
‫העבודה"‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫“בשיטה המסורתית העגורן יושב על רגל‪ .‬בסיס העגורן‬
‫מורכב מחוליות וכך הוא צומח‪ .‬בשיטה החדשה הבסיס לא‬
‫יושב על הקרקע‪ ,‬אלא על הבניין‪ .‬כדי להתאים זאת לבנייה‬
‫בישראל‪ ,‬במקום להציב את בסיסי העגורנים על הקרקע‪,‬‬
‫מבוצע טיפוס עם העגורנים מחוץ למבנה”‬
‫איך מיושמות כאן הטכנולוגיות הללו?‬
‫"מדובר בשילוב של טכנולוגיות שהטמענו בעגורנים‪,‬‬
‫כדי לקחת אותם למקומות חדשים מבחינת‬
‫ההספקים וכדי שיענו על הדרישות‪ .‬בשיטה‬
‫המסורתית‪ ,‬העגורן יושב על רגל‪ .‬בסיס העגורן‬
‫מורכב מחוליות‪ ,‬וכך הוא צומח‪ .‬בשיטה החדשה‬
‫הבסיס לא יושב על הקרקע‪ ,‬אלא על הבניין‪ .‬כדי‬
‫להתאים זאת לבנייה בישראל‪ ,‬במקום להציב את‬
‫אביב כרמל‪,‬‬
‫בסיסי העגורנים על הקרקע‪ ,‬התחלנו לטפס עם מנכ”ל סקיי ליין‬
‫העגורנים מחוץ למבנה‪ .‬הדבר נעשה באמצעות‬
‫קורות פלדה ספציפיות וייעודיות המאפשרות לעגורנים לדלג על מעטפת‬
‫הבניין ולהשאיר את קונסטרוקציית המבנה שלמה‪ .‬כך נחסך הצורך לחזור‬
‫ולתקן חללים ופתחים שהיו נפערים במבנה לו היו העגורנים מהודקים אל‬
‫פנים המבנה‪ ,‬כפי שבדרך כלל נהוג בחו"ל"‪.‬‬
‫מה הוביל לצורך בחידושים הטכנולוגיים הללו?‬
‫"הדרישות כיום אחרות‪ ,‬והן באות מהשטח‪ .‬הכל היום הרבה יותר מהיר‪ ,‬גם‬
‫בתחום הבנייה‪ .‬צריך להרים הכל למעלה מהר‪ ,‬וחייבים לבוא עם פתרונות‬
‫חדשים‪ .‬פעם כל קבלן היה קונה לעצמו עגורן‪ ,‬מכבש קטן וכלים‪ .‬אבל עגורן‬
‫זה לא מריצה‪ ,‬וכיום כל פרויקט כמעט דורש סוג אחר של עגורן‪ :‬קל‪ ,‬כבד‪,‬‬
‫גבוה‪ ,‬נמוך‪ ,‬עם נתונים טכניים אחרים ועם יכולות שונות"‪.‬‬
‫"פעם‪ ,‬יכולת הרמה במהירות של שישים מטר בדקה‬
‫נחשבה לטובה מאוד‪ .‬כיום אנחנו מגיעים למהירויות של‬
‫‪ 180‬מטר בדקה"‬
‫מה מידת ההתאמה בין חידושי השינוע בעולם למציאות הבנייה בארץ?‬
‫"למעשה עשינו עלייה לעגורנים מטפסים שכבר קיימים בעולם‪ ,‬בין‬
‫השאר בשנחאי ובניו יורק‪ ,‬והתאמנו אותם לצרכים המקומיים‪ .‬אחרי‬
‫הכל‪ ,‬מה שנכון לבנייה בגובה ‪ 800‬מטר כמו בדובאי‪ ,‬לא נכון לגבהים‬
‫אצלנו‪ .‬צריך לעשות אופטימיזציה של הפתרון לצרכים של הפרויקט‪ ,‬כל‬
‫מקרה לגופו"‪.‬‬
‫מה הוביל לפיתוח של שיטות הנשיאה החדשות?‬
‫"אם בעבר היו בונים בניין של חמש קומות בשנה וחצי‪ ,‬כיום בונים בתוך‬
‫שנתיים מגדל של חמישים קומות‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬שיטות הבנייה השתנו‬
‫והפכו להיות מתועשות וכבדות יותר‪ .‬הבנייה כיום מבוססת על הרכבה‪:‬‬
‫מרכיבים בניינים ושם המשחק הוא קצב השינוע‪ .‬צריך לשנע כמות גדולה‬
‫יותר של עובדים וכמות גדולה יותר של חומרים‪ ,‬במשקלים גבוהים יותר‬
‫ובמהירויות גדולות יותר‪ .‬כך אפשר להגדיל את ההספק באופן משמעותי‬
‫ולהשיג תאוצה בבנייה"‪.‬‬
‫ללמוד‪ ,‬להמציא‪ ,‬להטמיע‬
‫כרמל‪ ,‬בן לאב שהיה מנהל מחלקת ציוד מכני בסולל בונה במשך ‪42‬‬
‫שנה‪ ,‬מודע לכך שמדובר בתהליך של הטמעת שיטות חשיבה ופתרונות‬
‫חדשים בענף מאוד מסורתי‪" .‬אני עצמי גדלתי בין הברזלים"‪ ,‬הוא‬
‫מספר‪" .‬פעם היית מציב עגורן בבניין והולך‪ .‬כיום הדרישה לספקים‬
‫באה מהשטח"‪.‬‬
‫מה מייחד את הטכנולוגיה החדשה בסביבת מגדלים?‬
‫"באתרים גבוהים יש המון אילוצים גיאומטריים‪ ,‬שצריך לקחת בחשבון‬
‫מראש בשלב התכנון‪ .‬בפרויקט מגדלי השחר בגבעתיים‪ ,‬למשל‪ ,‬בחרנו‬
‫להשתמש בעגורני ‪ ,Luffing‬שהזרוע שלהם היא בעלת זווית משתנה‪ .‬הם‬
‫יודעים להרים את הזרוע כלפי מעלה ואז הצללית שלהם צרה מאוד‪ .‬המבנה‬
‫המיוחד הזה‪ ,‬המזכיר זרועות עכביש‪ ,‬מאפשר לשים כמה עגורנים בשטח‬
‫קטן‪ .‬כך הוא נותן מענה לדרישה של הספק עבודה גבוה וכן לחיסכון‬
‫במקום‪ ,‬בזמן ובעלויות"‪.‬‬
‫כרמל מוסיף‪" ,‬גם מערכות ההנעה של העגורנים עשו בעשור האחרון קפיצה‬
‫מבחינת שימוש בטכנולוגיות שלא היו קיימות קודם לכן‪ .‬בעת העלאת‬
‫המטענים משתמשים כיום בבקרי מהירות משוכללים שמאפשרים להגיע‬
‫למהירויות הרבה יותר גדולות מבעבר‪ .‬פעם‪ ,‬יכולת הרמה במהירות של‬
‫שישים מטר בדקה נחשבה לטובה מאוד‪ .‬כיום אנחנו מגיעים למהירויות‬
‫של ‪ 180‬מטר בדקה"‪.‬‬
‫מה קורה לאחר שמגיעים למעלה?‬
‫"כיום‪ ,‬כיוון שהמנופים בישראל לא יכולים לתת שירותים בגובה של‬
‫מעל שמונים או תשעים מטר‪ ,‬הצטיידנו במנופים מסוג ‪ Derrick‬שיודעים‬
‫לפרק את העגורן מגבהים של ‪ 300‬ו‪ 400-‬מטר ובסוף להתפרק מעצמם‬
‫מגג הבניין ולהשאיר אותו ריק‪ .‬בדרך זאת‪ ,‬למדנו ויישמנו את מה שלמדנו‬
‫בשטח‪ .‬האתגר בענף שלנו כיום הוא להמציא דרכים חדשות לעבוד תוך‬
‫כדי התקדמות‪ ,‬ולעשות את זה נכון‪ ,‬יעיל ובטוח"‪.‬‬
‫הבטיחות היא בדמנו‬
‫הצורך לטפס לגבהים חדשים מציב גם דרישות חדשות בתחום‬
‫הבטיחות בעבודה‪" .‬בטיחות זה הבסיס"‪ ,‬מבהיר כרמל‪" .‬ככל שאתה‬
‫‪70‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫עולה בקצב ויש דרישות חדשות וגבהים חדשים‪ ,‬צריך לעדכן כל הזמן‬
‫את דרישות הבטיחות ולערוך התאמות‪ .‬חשוב מאוד לא לתת לקצב‬
‫לבלבל אותך"‪.‬‬
‫במה שונה אופן השמירה על הבטיחות בתחום שלכם כיום?‬
‫"בעבר‪ ,‬הבטיחות היתה עניין שקרה על הדרך‪ .‬היום זה מקצוע‪ .‬יש‬
‫בתחום המון השקעה‪ ,‬בזמן ובמשאבים‪ .‬אנחנו משקיעים המון בהכשרה‬
‫של האנשים‪ ,‬בתמיכה הטכנית ובחלקי החילוף‪ .‬מקפידים לעשות בדיקות‬
‫יזומות לעגורני החברה באתרי הלקוח‪ ,‬עורכים הרבה יותר הכשרות‬
‫בטיחות‪ ,‬שהן כלליות לעבודה בגובה וספציפיות לעגורני צריח‪ ,‬וגם‬
‫אוכפים את זה"‪.‬‬
‫האם יש גישה שונה בעניין הבטיחות גם אצל הרגולטור?‬
‫"יש תקנות עבודה בגובה ואכיפה משמעותית הרבה יותר מפעם‪ .‬זה תהליך‬
‫של שינוי מנטלי‪ .‬אם אתה צריך להסתובב כל היום עם רתמה וקסדת‬
‫בטיחות זה לא בדיוק נוח‪ ,‬והדבר הטבעי והאנושי הוא אולי להימנע מזה‪,‬‬
‫ובעגה מילואימניקית ‘לחפף את זה'‪ .‬אבל לאורך השנים אנחנו רואים שזה‬
‫הופך למשהו בסיסי ויומיומי ואנחנו לא מוותרים על זה"‪0 .‬‬
‫‪fantom-xp.com‬‬
‫כל המוצרים לבנייה ירוקה‬
‫בישראל ‪ -‬קטלוג מקוון חדש‬
‫הפינה הירוקה‬
‫עידית הוד‪M.SC ,‬‬
‫הכותבת היא ‪ M.sc‬בתכנון ערים ואזורים בטכניון‪,‬‬
‫מומחית בתחומי סביבה וקיימות ויועצת בתחומים אלה‬
‫למגוון גופים ציבוריים‪ ,‬בהם התאחדות בוני הארץ‬
‫‪72‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫שוק הבנייה הירוקה בישראל התפתח באופן‬
‫מהיר‪ ,‬ולעתים הקדימה העגלה את הסוסים‪,‬‬
‫כאשר קבלן שרצה או שהתבקש לעסוק בבנייה‬
‫ירוקה נאלץ לכתת רגליו בחיפוש אחר תקנים‪,‬‬
‫חומרים וטכנולוגיות מתאימות‪ .‬המצב השתנה‬
‫לאחרונה‪ ,‬לאחר השקתו של אתר מקוון בשם‬
‫"הקטלוג"‪ ,‬הכולל מאגר מוצרים לבנייה ירוקה‪.‬‬
‫הקטלוג הושק על ידי המועצה הישראלית לבנייה‬
‫ירוקה‪ ,‬כשהמניע ליצירתו נבע מתוך הרצון‬
‫לקדם את שוק הבנייה הירוקה בישראל דרך‬
‫עולם החומר‪.‬‬
‫כדי להיכנס לקטלוג די להקיש במנוע חיפוש‬
‫(דוגמת גוגל) את המילים "הקטלוג ‪ -‬מאגר‬
‫המוצרים לבנייה ירוקה"או לגלוש לכתובת האתר‬
‫‪.http://ilgbcatalog.org‬‬
‫הקטלוג שונה מהרשימות של מכון התקנים ‪-‬‬
‫אליהן פנו בעבר קבלנים שביקשו לבדוק אילו‬
‫מוצרים בעלי תו ירוק קיימים בשוק ‪ -‬בכך‬
‫שהוא ייעודי לתחום הבנייה‪ ,‬שהוא כולל מגוון‬
‫מוצרים רחב יותר מאשר אלו שהם בעלי תו‬
‫תקן ישראלי‪ ,‬ובכך שהוא אינטראקטיבי ומספק‬
‫מידע שימושי רב הנכתב גם על ידי המשתמשים‬
‫במוצרים‪ ,‬עובדה המתאימה במיוחד לשילובם‬
‫של הקבלנים בתמונה‪ .‬הקטלוג כולל מידע אודות‬
‫חלופות חומרים‪ ,‬מוצרים וטכנולוגיות תומכי בנייה‬
‫ירוקה‪ ,‬הזמינים בשוק המקומי‪ .‬הוא כולל את‬
‫תמונות המוצרים‪ ,‬תיאורם‪ ,‬מידע טכני‪ ,‬אישורים‬
‫המעידים על המוצר כמוצר ירוק וכיוצא בזה‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬באתר הקטלוג אפשר לראות ולחוות דעה‬
‫על המוצרים‪ ,‬להשוות אותם למוצרים אחרים‬
‫המוצגים בו וכן למלא פנייה ליצירת קשר עם‬
‫החברה המייצרת או המשווקת את המוצר‪.‬‬
‫באתר אפשר לאתר את מבוקשכם על ידי כמה‬
‫שיטות חיפוש‪ .‬האחת‪ ,‬תחת נושא "חומרי בנייה‬
‫וחומרים בעלי תקן‪/‬תו סביבתי" ‪ -‬המחולק‬
‫לקטגוריות‪ :‬אביזרי חשמל‪ ,‬איטום‪ ,‬אינסטלציה‬
‫סניטרית‪ ,‬אקוסטיקה‪ ,‬בידוד תרמי‪ ,‬בלוקים‪,‬‬
‫גופי תאורה‪ ,‬דבקים‪ ,‬חיפויים ומחיצות פנים‪,‬‬
‫חיפוי חוץ‪ ,‬חימום מים‪ ,‬חלונות ודלתות‪,‬‬
‫טייחים‪ ,‬מילוי מישקים‪ ,‬משטחים מעוצבים‪,‬‬
‫צבעים וציפויים‪ ,‬ריהוט‪ ,‬ריצוף פנים וריצוף‬
‫חוץ‪ .‬השנייה‪ ,‬תחת תגיות על פי תקני "בנייה‬
‫ירוקה"‪ :‬איכות פנים מבנית ‪ ,IEQ‬חומרי גמר‪,‬‬
‫חומרים ממוחזרים‪ ,‬חומרים מתחדשים‪,‬‬
‫חומרים ומוצרים מקומיים‪ ,‬חומרים למערכות‬
‫בשימוש הבניין‪ ,‬חומרי פיתוח המגרש‪ ,‬חומרי‬
‫שלד ומיקור אחראי של חומרים‪ .‬השלישית‪,‬‬
‫לפי מילות חיפוש‪.‬‬
‫אמנם התוכן המוצג באתר הוא באחריות‬
‫היצרנים והיבואנים‪ ,‬אולם עצם השימוש שלהם‬
‫באתר מעודד אותם לפעול בשקיפות‪ ‬ובאחריות‬
‫יצרן‪ ,‬נושא מקובל בעולם‪ ,‬תוך‪ ‬שאיפה לשיפור‬
‫מתמיד של שוק מוצרי הבנייה הירוקה שהם‬
‫מספקים‪.‬‬
‫באתר‪ ‬מזמינה המועצה לבנייה ירוקה‬
‫את כל המשתמשים לקחת חלק בקידום‬
‫תוכנו‪ ‬דרך‪ ‬המלצות למוצרים נוספים‪ ,‬דרך‬
‫דירוג משתמש באופן ענייני ומקצועי‪ ,‬דרך‬
‫הפצת‪ ‬בשורת המאגר בקרב בעלי עניין ודרך‬
‫ביקורת בונה לשיפורו‪ .‬הקטלוג הנגיש יכול‬
‫לשמש כלי אפקטיבי‪ ‬עבור ציבור הקבלנים‬
‫ועבור היועצים שמועסקים על ידם‪ :‬אדריכלים‪,‬‬
‫מתכננים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬מנהלי פרויקטים ויועצים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫האתר חדש יחסית ‪ -‬עלה לאוויר רק לפני‬
‫כשלושה חודשים‪ ,‬ולכן יש צורך עדיין לבסס בו‬
‫פעילות אינטראקטיבית ענפה‪ ,‬אשר תשרת בראש‬
‫ובראשונה טוב יותר את הקבלנים ואת כל ענף‬
‫הבנייה‪ .‬ציבור הקבלנים המנוסה‪ ‬מוזמן לדרג‬
‫את המוצרים ולחוות דעה מקצועית על כל מוצר‬
‫ומוצר באתר‪ ,‬וכך‪ ‬להפוך אותו לאתר השוואת‬
‫מוצרים אפקטיבי​ בענף הבנייה‪.‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪73‬‬
‫כיצד להשתמש בתבונה‬
‫בתקן ‪ 5281‬לבנייה ירוקה‬
‫מיכל ויטל‪-‬ברון‬
‫רבים מכם ודאי נתקלו בסיטואציה הבאה‪.‬‬
‫בקובץ המידע התכנוני שביקשתם וקיבלתם‬
‫מהוועדה לתכנון ובנייה מופיע משפט לא מוכר‪:‬‬
‫"יש לעמוד בתקן ‪ 5281‬בנייה ירוקה"‪.‬‬
‫בלהט התכנון התעלמתם אולי מההערה הקטנה‪.‬‬
‫והנה הגענו למצב שבו הבניין כבר מתוכנן ומוגש‬
‫לוועדה‪ ,‬וברשימת הרג'קטים הראשונה‪ ,‬אותה‬
‫הערה עקשנית מופיעה שוב‪ ,‬והפעם היא כבר‬
‫תנאי להיתר‪ .‬זה מזכיר את ההתעלמות מחור‬
‫קטן בשן שהופך לטיפול שורש‪.‬‬
‫כעת קשה להתעלם‪ ,‬ואתם שולחים את מנהל‬
‫הפרויקט לברר את פשר העניין‪ .‬לאחר כמה‬
‫דקות של גלישה ברשת‪ ,‬הטלפון אצלנו במשרד‬
‫מצלצל (או אצל הקולגות)‪ ,‬ושוב אנו נתקלים זה‬
‫בזה ‪ -‬מצד אחד היזם הלחוץ‪ ,‬שכל יום ללא היתר‬
‫מאיים על הכדאיות של הפרויקט שיזם‪ ,‬ומהצד‬
‫האחר היועץ לבנייה ירוקה‪ ,‬ששמח לקבל עבודה‪,‬‬
‫אבל מתוסכל מקוצר הזמן ומצמצום היכולת‬
‫להשפיע לטובה על הפרויקט‪ .‬כדי להסביר למה‬
‫הכוונה בהשפעה חיובית על הפרויקט‪ ,‬אציג את‬
‫התחום ואת תפישת עולמי‪.‬‬
‫הכותבת היא שותפה במשרד ויטל‪-‬רוזנברג אדריכלים‪.‬‬
‫מתכננת ויועצת בנייה ירוקה‪ ,‬מוסמכת תקן ‪5281‬‬
‫מטעם מכון התקנים‪ .‬מוסמכת תקן ‪ Leed‬האמריקאי‪.‬‬
‫יועצת ומלוות תקן לחברות שיכון ובינוי‪ ,‬אחים שגראווי‪,‬‬
‫אשדר‪ ,‬אורתם‪-‬מליבו‪ ,‬מפעלי ים המלח‪ ,‬עיריית הרצליה‪,‬‬
‫עיריית יוקנעם ועוד‬
‫‪74‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫נושא הבנייה הירוקה נחלק לשלושה חלקים‬
‫מרכזיים‪ ,‬לפי סדר חשיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬תכנון חכם ונכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיפור איכות החומרים והרכיבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוספת מערכות חוסכות אנרגיה‪.‬‬
‫רכיב התכנון הפאסיבי‪ ,‬שהוא ראשון בחשיבותו‬
‫בעיני‪ ,‬הוא גם זה שכמעט אינו דורש השקעה נוספת‬
‫מעבר לסכומים שכבר ממילא מושקעים‪ .‬כל שנדרש‬
‫הוא צירוף של יועץ אקלימי (יועץ בנייה ירוקה)‬
‫למתכנן הפרויקט בשלב תכנוני מוקדם‪ .‬הצוות‬
‫הראשוני הזה‪ ,‬שיכול להתחיל לפעול גם בטרם מונו‬
‫שאר היועצים‪ ,‬ייעזר בכלים חישוביים ובסימולציות‬
‫שונות כדי לתכנן את המבנה כך שכמה שיותר‬
‫אסטרטגיות תכנון פאסיביות יבואו לידי ביטוי‪.‬‬
‫הכוונה להעמדה‪ ,‬החדרת שמש חורף למבנה‪,‬‬
‫הצללות‪ ,‬אוורור טבעי ומעטפת תרמית נכונה‪.‬‬
‫באמצעים פשוטים אלה‪ ,‬שבחלקם אין השקעה‬
‫נוספת כלל‪ ,‬אפשר להשפיע על איקלום המבנה‪,‬‬
‫לקבל ניקוד גבוה בסעיפי האנרגיה‪ ,‬וכך לחסוך‬
‫כסף רב בהמשך בסעיפים אחרים‪ ,‬שבמקרה‬
‫הגרוע לא תהיה ברירה אלא להשקיע בהם‬
‫השקעה נוספת‪ ,‬כמו למשל אספקת מזגנים או‬
‫שיפורים אקוסטיים יקרים‪.‬‬
‫כדי לבסס הסבר זה‪ ,‬נעיף מבט קצר על התקן‬
‫עצמו‪ .‬תקן ‪ 5281‬נכתב בשנת ‪ 2006‬ועבר רוויזיה‬
‫מקיפה בשנת ‪ .2011‬מאז הוא צובר עוצמה‬
‫ותאוצה ומאומץ על ידי עיריות ורשויות רבות‪,‬‬
‫כאשר נקודת המפנה הקריטית צפויה בשנתיים‬
‫הקרובות עם אימוץ התקן על ידי כל רשויות‬
‫פורום ה‪ ,15-‬הדיור הממשלתי ועוד‪.‬‬
‫לתקן שמונה חלקים (אחד כללי ושבעה ייעודיים)‬
‫ושניים נוספים בהכנה‪:‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬מגורים‬
‫‪ .3‬משרדים‬
‫‪ .4‬מבני חינוך‬
‫‪ .5‬מלונאות ואירוח‬
‫‪ .6‬מבני בריאות‬
‫‪ .7‬מבני מסחר‬
‫‪ .8‬מבני התקהלות ציבורית‬
‫‪ .9‬מבני תעשייה (בהכנה)‬
‫‪ .10‬שכונות ירוקות (בהכנה)‬
‫כל אחד מחלקים אלה מחולק לתשעה פרקים‪.‬‬
‫בכל פרק סעיפים רבים‪ ,‬מקצתם תנאי סף שאינם‬
‫נושאים ניקוד‪ ,‬מקצתם תנאי סף עם ניקוד‪,‬‬
‫ורובם סעיפים לבחירה עם ניקוד‪ .‬להלן סקירה‬
‫קצרה של פרקי התקן‪ ,‬בהכוונה לבחירה נכונה‬
‫של ניקוד‪.‬‬
‫אנרגיה‬
‫פרק זה עוסק בשני נושאים מרכזיים‪ .‬הראשון‬
‫הוא התכנון הפאסיבי‪ ,‬שבו כלולים אלמנטים‬
‫בסיסיים כמו העמדת המבנה כלפי רוחות‬
‫השמים; האם החזיתות המרכזיות פונות לדרום‬
‫ובכך מתקיים חימום סולארי פאסיבי בחורף;‬
‫האם יש מספיק חלונות בדירות עבור אוורור‬
‫טבעי נכון ומושכל; האם התאורה הטבעית‬
‫מספקת; מה רמת הבידוד התרמי ואיכות הזיגוג;‬
‫מה רמת היחס בין פתחים לשטח רצפה‪ ,‬וכיצד‬
‫כל זה משפיע על הדירוג האנרגטי של המבנה‬
‫כולו‪ .‬בנושאים אלה גלום הפוטנציאל הרב ביותר‬
‫לניקוד‪ ,‬ובעלות הנמוכה ביותר‪ .‬הנושא השני הוא‬
‫נושא היעילות האנרגטית של מערכות המבנה‪:‬‬
‫תאורה‪ ,‬מיזוג‪ ,‬מעליות ומערכות מחשוב‪.‬‬
‫קרקע‬
‫בפרק הקרקע באים לידי ביטוי נושאים שיש‬
‫בהם מבט סביבתי רחב יותר‪ .‬ראשית‪ ,‬המערך‬
‫הכללי וההקשר האורבני שבו ממוקם הפרויקט‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ניקוד רב יכול להתקבל מבחירת מגרש‬
‫ביישוב באשכול סוציו אקונומי נמוך‪ ,‬ו‪/‬או‬
‫באזור הדורש שיקום ופיתוח‪ .‬דוגמה יפה‪,‬‬
‫מניסיוני האישי‪ ,‬היא פרויקט שיפוץ בניין‬
‫משרדים בלב העיר התחתית חיפה‪ ,‬במבנה גדול‬
‫שהיה נטוש שנים רבות והפך למפגע‪ ,‬ובקרוב‬
‫עתיד לשמש את רשות האכיפה ולהיות למבנה‬
‫מרשים בלב האזור המתעורר‪.‬‬
‫שימושי קרקע ורמת הציפוף יבואו גם הם לידי‬
‫ביטוי בפרק זה‪ ,‬כאשר האג'נדה היא ציפוף מרבי‪,‬‬
‫בנייה לגובה‪ ,‬חניות תת קרקעיות וכל רעיון‬
‫אחר שיכול לתרום לשימור כמה שיותר שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬בעיקר בארצנו שכה ענייה במשאב זה‪.‬‬
‫כמו כן יש בפרק זה נגיעה קטנה בעניין החברתי‪,‬‬
‫בעידוד תמהיל דירות קטנות וגדולות למטרת‬
‫עירוב האוכלוסייה ומניעת הסתגרות גילאית‬
‫ומעמדית‪.‬‬
‫מים‬
‫פרק זה עוסק בחיסכון במים במבנה עצמו‪,‬‬
‫בגינון ובסביבה‪ ,‬באמצעות שימוש מושכל במי‬
‫הנגר העילי‪ .‬נושאי הגינון והנגר העילי טומנים‬
‫בחובם פוטנציאל ניקוד רב‪ ,‬אולם כדי להשיג‬
‫ניקוד זה יש להפעיל כוח אדם מקצועי בזמן‬
‫התכנון‪ ,‬כמו יועץ השקיה והידרולוג‪ .‬לפרויקטים‬
‫הגדולים בעלי מערך יועצים נרחב זו אינה בעיה‪,‬‬
‫לפרויקטים קטנים זוהי הוצאה נוספת שיכולה‬
‫להכביד‪.‬‬
‫חומרי הבנייה‬
‫עד לאחרונה סבל פרק זה מאי בהירות מסוימת‬
‫בעניין מדידות וכמויות‪ ,‬אולם ביולי השנה‬
‫התפרסם גיליון תיקון לתקן‪ ,‬שפותר כשל זה‪.‬‬
‫גם כאן טמון פוטנציאל ניקוד רב ללא השקעה‬
‫נוספת‪ ,‬וכל הנדרש הוא תכנון מוקדם ומחקר‬
‫יסודי לגבי מהות החומרים אשר יהיו בשימוש‬
‫בפרויקט‪ .‬האם לחומרים העיקריים בפרויקט‬
‫יש תו ירוק כלשהו‪ ,‬ישראלי או בינלאומי‪ ,‬האם‬
‫מוטמעים בהם חומרים ממוחזרים‪ ,‬כמה מכל‬
‫מערך החומרים במבנה הם מקומיים (מיוצרים‬
‫בארץ וברשות הפלסטינית)‪ ,‬לכמה מהם נערכה‬
‫הערכת השפעה סביבתית כוללת (‪ )LCA‬ועוד‪.‬‬
‫בריאות ורווחת הדייר;‬
‫פסולת; תחבורה‬
‫שלושת הפרקים הללו כוללים סעיפים רבים‪,‬‬
‫בניקוד נמוך יחסית‪ .‬דגש כדאי לשים לסעיף‬
‫החובה לאספקת מקומות חניה לאופניים‪ .‬זוהי‬
‫דוגמה מצוינת לחשיבות של התייחסות מוקדמת‬
‫לתקן‪ .‬בשלבי תכנון מוקדמים עדיין קל לחשב‬
‫ולמצוא מספיק מקום‪ .‬אבל כאשר היועץ מגיע‬
‫לשלב שבו הבקשה להיתר סגורה‪ ,‬ומבקש למצוא‬
‫מספר לא מבוטל של מקומות לאחסון אופניים‬
‫בשטחים המשותפים של הבניין‪ ,‬ברור שזו יכולה‬
‫להיות בקשה בעייתית‪.‬‬
‫ניהול האתר‬
‫הפרק השמיני הוא המאתגר ביותר מבחינת‬
‫הסתגלות לשינויים בהרגלי העבודה באתר‬
‫הבנייה‪ .‬ראשית‪ ,‬בכל אתר יש למנות אדם שיהיה‬
‫ממונה סביבה וידאג לכל ההיבטים הירוקים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתר בנייה מקיים וירוק נדרש למערך‬
‫מסודר ומתועד לניהול פסולת הבניין ועודפי‬
‫העפר‪ :‬מהו צפי הפסולת‪ ,‬כיצד תתנהל הפרדת‬
‫החומרים‪ ,‬כמה מכולות אשפה יצאו מהאתר‬
‫וכמה מהן נכנסו למטמנה או למגרש פסולת‬
‫ממחזרים‪ .‬כל פיסת נייר צריכה להיות שמורה‬
‫ומתועדת‪ .‬כנ"ל לגבי רכישת חומרים בעלי תו‬
‫ירוק‪ .‬אתר בנייה מקיים הוא מסודר ונקי‪ ,‬חסכוני‬
‫בשימוש במים ובאנרגיה‪ ,‬מתנהל בזהירות רבה‬
‫כדי למנוע מפגעים סביבתיים‪ ,‬ומתקיימת בו‬
‫הפרדת פסולת בניין במקור‪ .‬בנוסף‪ ,‬מסירת‬
‫מערכות המבנה צריכה להתנהל בצורה מתועדת‬
‫ומסודרת‪ .‬פרק זה הוכיח את עצמו כקשה ביותר‬
‫לביצוע‪ ,‬וכבר ראיתי בשנים האחרונות בית ספר‪,‬‬
‫כלומר יזם ברמה מוניציפלית‪ ,‬המוותר על התו‬
‫הירוק משום שהקבלן לא עמד בתנאים‪.‬‬
‫חדשנות‬
‫ניקוד על חדשנות ניתן לפרויקטים שמציעים‬
‫פריצת דרך בכל אחד מהתחומים שנזכרו עד כאן‪:‬‬
‫חומרי בנייה ושיטות בנייה חדשניים‪ ,‬גמישות‬
‫בתכנון ברמה שלא נראתה‪ ,‬או כל נושא אחר‬
‫שניתן לראותו לראשונה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הן מהיבט החיסכון הכספי והן מהיבט‬
‫הכנה מראש לקבלנים בשטח ‪ -‬ראוי שהיזמים‬
‫והיועצים לבנייה ירוקה ישתפו פעולה משלב‬
‫מוקדם‪ ,‬עם בחירת האדריכל והיועצים המרכזיים‪.‬‬
‫כך נוכל לצלוח את ההסמכה לתקן‪ ,‬ולהוציא‬
‫לשוק הבנייה הישראלי דירות ומבנים חסכוניים‬
‫וחכמים‪ ,‬בזול‪ ,‬ולטובת כלל המשתמשים‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪75‬‬
‫פינת הגישור והבוררות‬
‫הרמת מסך ההתאגדות וצירוף‬
‫בעלי מניות בהליכים משפטיים‪,‬‬
‫לרבות בוררות‬
‫אופירה גולומב‬
‫עו”ד‪ ,‬בוררת ומגשרת‬
‫הלכה הפסוקה בענייני בוררות הינה‬
‫כי הסכם הבוררות מחייב אך את‬
‫הצדדים החתומים עליו‪ .‬לפיכך‪ ,‬מקום‬
‫שבו נקובים שמות הצדדים במפורש‪ ,‬יש להסיק‬
‫כי צדדים שאינם מופיעים ומפורטים בהסכם‬
‫ובכותרתו אינם נכללים בו‪ .‬דא עקא‪ ,‬כי לעקרון‬
‫יסוד זה קיימים כמה חריגים המאפשרים לצרף‬
‫צדדים להליך‪ ,‬על אף שאינם חתומים על ההסכם‪.‬‬
‫מקרים אלו הורחבו בכמה מעגלים בפסיקה‬
‫ובמאמר זה אתייחס לפן מסוים בלבד‪.‬‬
‫עולה השאלה‪ ,‬האם אפשר לצרף צד להליך משפטי‪,‬‬
‫באופן אישי‪ ,‬על אף ששמו אינו מופיע בכותרת‬
‫ההסכם‪ ,‬אלא רק שם החברה שבבעלותו‪ ,‬מכוח‬
‫היותו קשור בקשר הדוק לחברה החתומה על‬
‫ההסכם‪ ,‬חברה שהוא בעל מניות יחיד בה וכל‬
‫פעולותיו נעשות על ידו באופן אישי כמנכ"ל‬
‫וכבעלים‪ ,‬לרבות קבלת החלטות בעניינה‪ ,‬או‬
‫שמא עקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד‬
‫ביניהם‪ .‬ודוק‪ ,‬כי "דוקטרינת האישיות המשפטית‬
‫העצמאית של חברה"(בע"מ) מבוססת על קיומו‬
‫של חיץ בינה ובין בעלי מניותיה‪ .‬ה"מסך"מפריד‬
‫בין זכויותיה וחובותיה של החברה ובין זכויותיהם‬
‫ה‬
‫הכותבת היא עו”ד‪ ,‬מגשרת ובוררת ממונה‪ ,‬יו”ר ארגון‬
‫הקבלנים והבונים ראשל”צ לשעבר‪ ,‬חברת הנהלה‬
‫בארגון‪ ,‬חברת דירקטוריון במוסד הארצי לבוררות של‬
‫לשכת עורכי הדין בישראל‪ ,‬מ”מ יו”ר הוועדה להתחדשות‬
‫עירונית בלשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז‪,‬‬
‫חברת פורום מקרקעין בלשכת עורכי הדין‪ ,‬חברת ועדת‬
‫מוסדות ציבור ושלטון בלשכת עורכי הדין‪ ,‬חברת הפורום‬
‫של נשיאויות בתי משפט בלשכת עורכי הדין‪ ,‬יועצת‬
‫משפטית של עמותות ואיגודים‪ ,‬חברה בוועדה לתכנון‬
‫ובנייה ובפורום תמ”א ‪ 38‬בהתאחדות בוני הארץ‬
‫* אין במידע זה כדי להוות ייעוץ מקצועי‪ .‬כל העושה‬
‫שימוש במידע‪ ,‬עושה זאת על דעתו בלבד‬
‫‪76‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫וחובותיהם של בעלי מניותיה‪ ,‬בין תכונותיה של‬
‫החברה ובין התכונות של בעלי מניותיה‪.‬‬
‫השופטת אילה פרוקצ'יה קבעה כי "כדי לבסס‬
‫חבות של בעל מניות לחובות החברה חרף קיומה‬
‫של אישיות משפטית נפרדת של החברה‪ ,‬נדרש‬
‫לבסס עילה משפטית מורכבת הן בהיבט המשפטי‬
‫והן ברובד העובדתי [‪ ]...‬לא ניתן להוסיף לבוררות‬
‫בהבל פה עילה של הרמת מסך ולצרף צדדים‬
‫נוספים להליך הבוררות‪ ,‬כלפיהם נטענת טענת‬
‫חבות אישית לחוב החברה מכוח הרמת מסך‬
‫כשמדובר בהליך בוררות הבנוי על הסדר הסכמי‬
‫בין הצדדים" (רע"א ‪ 8523/05‬החברה המרכזית‬
‫לפיתוח השומרון בע"מ נ' מזי את יחזקאל בע"מ‬
‫ואח' ‪.)2010‬‬
‫הרמת מסך לא תהיה רק במסגרת‬
‫העילות המעוגנות בסעיף ‪ 6‬לחוק‬
‫החברות‪ ,‬התשנ”ט‪ ,1999-‬אלא אפילו‬
‫בנסיבות אחרות‪ .‬למשל‪ ,‬בנסיבות של‬
‫הסכמת צד להיות ערב להסכם באופן‬
‫אישי‪ ,‬כאשר אותו צד לוקח על עצמו‬
‫את כל מטרות ההסכם‪ ,‬הגשמתן‬
‫וגם את התוצאות הנגזרות מההסכם‬
‫במקרה של תקלה‬
‫חרף קיומו של המסך‪ ,‬פיתחו בתי המשפט את‬
‫הגישה כי במקרים מסוימים רשאי בית המשפט‬
‫להרים את המסך שהינו מושג אמורפי‪ ,‬מטאפורי‪,‬‬
‫חסר הגדרה‪ ,‬הבא לשלול אחריות מוגבלת כאשר‬
‫נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות‪ .‬בפרשת‬
‫מוברמן (ע"א ‪ 4606/90‬איטה מוברמן נ' תל‪-‬מר‬
‫בע"מ)‪ ,‬קבע השופט דב לוין‪ ,‬כי "בסיסית‪ ,‬הרמת‬
‫המסך תכליתה למנוע שימוש לרעה באישיות‬
‫המשפטית הנפרדת של החברה כדי לממש מטרה‬
‫בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות (ס' אוטולנגי‪,‬‬
‫"הרמת המסך ‪ -‬אחד מהנימוקים לה ומידת‬
‫החלתה" הפרקליט כה (תשכ"ט) עמ' ‪ .)465‬הרמת‬
‫מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות שביקשו‬
‫לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של‬
‫התאגיד למטרה לא כשרה‪ ,‬כגון הפקת טובות‬
‫הנאה לעצמם בדרך של מרמה‪ ,‬כשהם מבקשים‬
‫להסתתר מאחורי המסך החוצץ כדי להינצל מחמת‬
‫תביעתם של הניזוקים או מ'שבט זעמו' של החוק‪.‬‬
‫הרמת מסך זו גם נועדה לאפשר לבתי המשפט‬
‫לעמוד על משמר החוק ולהגן על טובת הציבור‬
‫מפני מעשים הפוגעים בו או במגזרים שבו‪ ,‬שהמסך‬
‫המפריד בא לכסות עליהם"‪.‬‬
‫עינינו הרואות‪ ,‬כי כאשר מדובר בנסיבות החורגות‬
‫ממתחם הסבירות‪ ,‬נסיבות שבהן צדדים פועלים‬
‫בצורה פוגענית ולא כשרה‪ ,‬ובניגוד לאופן שבו‬
‫כל אורגן סביר היה נוהג בנסיבות דומות‪ ,‬הרי‬
‫שחרף דוקטרינת האישיות המשפטית הנפרדת‬
‫וחרף העיקרון ההסכמי הנדרש בין צדדים‬
‫ומפגש רצונותיהם‪ ,‬יהיו נסיבות שבהן יתירו בתי‬
‫המשפט להרים את המסך כדי למנוע מצדדים‬
‫לחמוק מהשתתפות בהליכים משפטיים (לרבות‬
‫בבוררויות) בטענות פורמליסטיות‪ ,‬וזאת כדי‬
‫לשמור על עקרונות החוק‪.‬‬
‫זאת לדעת‪ ,‬הרמת מסך לא תהיה רק במסגרת‬
‫העילות המעוגנות בסעיף ‪ 6‬לחוק החברות‪,‬‬
‫התשנ"ט‪ ,1999-‬אלא אפילו בנסיבות אחרות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בנסיבות של הסכמת צד להיות ערב‬
‫להסכם באופן אישי‪ ,‬כאשר אותו צד לוקח על‬
‫עצמו את כל מטרות ההסכם‪ ,‬הגשמתן וגם את‬
‫התוצאות הנגזרות מההסכם במקרה של תקלה‪,‬‬
‫הסכמה שיכולה להוביל לצירופו להליך משפטי‬
‫לרבות להליך בוררות‪.‬‬
‫הפסיקה התייחסה לסוגיית הערב בבוררות‪,‬‬
‫כאשר לגישת השופט עמירם בנימיני‪ ,‬יש לראות‬
‫את הערב כצד להסכם הבוררות‪ ,‬אם הערב היה‬
‫מודע להוראות ההסכם‪ .‬מסקנה אחרת תביא‬
‫לתוצאה קשה שבעקבותיה יידון הסכסוך בין‬
‫הצדדים להסכם הן בפני הבורר והן בפני בית‬
‫המשפט; מצב בעייתי ביותר‪ ,‬שכן פסק הבוררות‬
‫לא יחייב את הערב‪.‬‬
‫זיקה נוספת של הערב נוצרת בעקבות הדרישה‬
‫לתום לב מכוח סעיף ‪ 39‬לחוק החוזים (חלק‬
‫כללי) אשר מכוח סעיף ‪(61‬ב) לאותו חוק חלה‬
‫גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה‪.‬‬
‫ערב המציג עצמו כערב להתחייבויות החברה‬
‫מכוח אותו הסכם‪ ,‬רואים אותו כמי שהציג בפני‬
‫הצדדים מצג לפיו הוא מסכים לכרוך עצמו בדרך‬
‫שקבעו לבירור שאלת קיומו של החיוב הנערב‬
‫והיקפו‪ .‬ניסיון להתחמק ממצב זה אינו עולה‬
‫בקנה אחד עם חובת תום הלב‪0 .‬‬
‫חיזוק מבני בטון ע"י‬
‫יריעות פחמן‪/‬דכוכית‬
‫או רצועות פחמן מוכנות‬
‫פאואר מש ‪ -‬חברה קבלנית המתמחה בשיקום וחיזוק מבנים קיימים‬
‫ע"י חומרים מרוכבים לקבלת מאמצי מתיחה וגזירה נוספים‬
‫ולשיפור עמידותם בעומסים סייסמיים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫הערכת מצב המבנים טרם חיזוקם‪ ,‬ע"י מהנדסי החברה‬
‫תיכנון החיזוק לפי תקן אמריקאי ‪( ACI 420 - 2R‬תוכנה ממוחשבת)‬
‫ביצוע השיקום והחיזוק ע"י חומרים מרוכבים איכותיים‬
‫ביצוע החיזוק בשטיה "תכנון ‪ -‬ביצוע"‬
‫אספקת חומרים מרוכבים לקבלנים אחרים תוך מתן ההדרכה‬
‫‪ 15‬שנות ניסיון בארץ בתור מיישם מורשה של יצרן המערכות חב' )‪FYFE (USA‬‬
‫ד"ר צבי רייכוורגר‪054-7698041 :‬‬
‫פקס‪ 09-7423748 :‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫‪Power Mesh Ltd‬‬
‫‪www.power-mesh.com‬‬
‫הפינה המשפטית‬
‫נתן לרר‪ ,‬עו”ד‬
‫בשורה של תחרות‬
‫בענף המלט (‪)2‬‬
‫בגיליון קודם דיווחתי כי הממונה על הגבלים‬
‫עסקיים‪ ,‬מכוח סמכותו להסדיר פעילות של‬
‫מונופולים‪ ,‬התווה למפעל נשר תנאים ומועדים‬
‫למכירת מפעל ייצור המלט בהרטוב המצוי‬
‫בבעלותו‪ .‬הסיבה לכך‪ ,‬היות נשר מונופול המספק‬
‫כ‪ 90-‬אחוז מכלל צריכת המלט בישראל‪.‬‬
‫רוכש המפעל בהרטוב יתחרה במפעל נשר על‬
‫אספקת מלט לכלל צרכני המלט בישראל‪ ,‬כאשר‬
‫המתחרה יהיה כפוף לתנאי שהוא אינו יבואן‬
‫מלט ואינו מחזיק במפעלים לייצור בטון‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ייפתח השוק ליבוא מתחרה למלט‪ ,‬כאשר בתום‬
‫תקופה של חמש שנים תבחן רשות ההגבלים‬
‫העסקיים את התחרותיות במשק‪ ,‬במגמה שכל‬
‫מתחרה יחזיק פחות מ‪ 24-‬אחוז מכלל אספקת‬
‫המלט בישראל‪ .‬כך מבקשים משרדי הכלכלה‬
‫והאוצר והרשות להגבלים עסקיים לבצע שינוי‬
‫מבני במשק המלט ולעודד כניסת מתחרים‬
‫חדשים לשוק‪ ,‬יצרנים ויבואנים‪.‬‬
‫המכירה טרם בוצעה ולאחרונה נדרש הממונה‬
‫על הגבלים עסקיים לסוגיית התנאים המועדפים‬
‫שמעניקה חברת נשר לשתי יצרניות הבטון‬
‫הגדולות בארץ‪ ,‬הנסון ורדימיקס‪ ,‬הרוכשות ממנה‬
‫מלט בכמויות גדולות‪ ,‬באופן שמחירי המלט שהן‬
‫רוכשות מנשר נמוכים בפער ניכר ביותר מאלו‬
‫שמשלמות יצרניות הבטון האחרות‪ .‬הממונה‬
‫הכותב הוא שותף במשרד עו"ד גלעד שר‪ ,‬קדרי ושות';‬
‫יו"ר (משותף) ועדה מוניציפלית והתחדשות עירונית‬
‫וחבר ועדת מוסדות ציבור וממשלה בלשכת עורכי‬
‫הדין‪ ,‬מחוז תל אביב והמרכז; חבר פורום תכנון ובנייה‬
‫בלשכת עורכי הדין הארצית; יועץ משפטי לארגוני‬
‫קבלנים ותאגידי בנייה ותשתיות‬
‫‪78‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫על הגבלים עסקיים קבע כי במתן התנאים‬
‫המועדפים לרדימיקס ולהנסון מגיבה נשר באופן‬
‫ממוקד לאיום היבוא‪ ,‬כך שהתמריץ של לקוחותיה‬
‫הגדולים הללו לפעול לפיתוח יבוא אפקטיבי של‬
‫מלט לישראל נפגע‪ .‬כתוצאה‪ ,‬יתר צרכני המלט‬
‫אינם זוכים ליהנות מפירותיה של התחרות בענף‬
‫ומשלמים מחירי מלט גבוהים יותר‪ .‬מתן התנאים‬
‫המועדפים לחברות הנסון ורדימיקס מצמצם את‬
‫התפתחותה של התחרות בענף המלט‪ ,‬מסכל את‬
‫היבוא המקביל ומשמר את התלות של צרכני‬
‫המלט בחברת נשר כיצרנית מלט יחידה‪ ,‬המספקת‬
‫כ‪ 90-‬אחוז מכלל צריכת המלט בישראל‪ .‬ככל‬
‫שיתאפשר ייצור מקומי משמעותי מתחרה של‬
‫מלט‪ ,‬בנוסף על המלט המיוצר על ידי נשר‪ ,‬יהיה‬
‫בכך בכדי לרסן את כוח השוק של נשר‪ ,‬שתיאלץ‬
‫להתחרות בפועל ביצרן נוסף אשר לא יוגבל‬
‫באספקה לצרכן מלט זה או אחר‪.‬‬
‫לכן החליט הממונה על ההגבלים העסקיים‪,‬‬
‫כי עד אשר תתבצע מכירה של אחד ממפעלי‬
‫המלט של חברת נשר לתאגיד אחר אשר יתחרה‬
‫בה‪ ,‬חברת נשר לא תהיה רשאית לתת תנאים‬
‫מועדפים לחברות הנסון ורדימיקס‪.‬‬
‫תמ”א ‪ - 38‬ריסון דרישות‬
‫הוועדה המקומית‬
‫אין מקום להחלת דרישה כללית לקבלת כתב‬
‫שיפוי בבקשות לאישור היתרים על פי תמ"א‬
‫‪ ,38‬למרות השיקול של פגיעה בתושבי בניינים‬
‫סמוכים עקב התוכנית‪ .‬הדרישה תהא מוצדקת‬
‫רק כאשר בנסיבות העניין קיים חשש מבוסס‬
‫לכך שהרשות המקומית עלולה לשאת בתשלום‬
‫פיצויים‪ ,‬בגלל פגיעה חריגה שנגרמה לתושבים‬
‫שכנים עקב קבלת ההיתר‪.‬‬
‫היזם ותושבי הבניין המיועד לתמ"א ‪ ,38‬הגישו‬
‫בקשה לאישור תוכנית לבנייה ותוספות לפי‬
‫תמ"א ‪ ,38‬המתייחסת לבניין בחיפה‪ .‬מהות‬
‫הבקשה היתה לאשר תוכנית לתוספות בנייה‬
‫לבניין קיים במסגרת תמ"א ‪ ,38‬כולל תוספת‬
‫קומת מגורים בקומת העמודים ושתי קומות‬
‫לגובה‪ ,‬תוך עודף שטח‪ ,‬חריגה לגובה‪ ,‬תוספת‬
‫שתי קומות הבולטות למרווח קדמי‪ ,‬בליטות‬
‫למרווחים צדיים‪ ,‬פיתוח גבוה וכדומה‪.‬‬
‫לבקשה הוגשו התנגדויות של תושבי בניינים‬
‫גובלים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בטענות של מצוקת חניה‬
‫והתנגדות לבליטות ולמרפסות‪.‬‬
‫לאחר החלטת הוועדה המקומית‪ ,‬לפיה יש לדרוש‬
‫כתב שיפוי‪ ,‬שכן צפויות תביעות כתוצאה מאישור‬
‫הבקשה ואין להטיל את אותן תביעות על הוועדה‬
‫המקומית‪ ,‬מה עוד שהתמ"א פוטרת את מבקשי‬
‫ההיתר מהיטלי השבחה‪ ,‬הגישו מבקשי ההיתר‬
‫ערר לוועדת הערר לתכנון ולבנייה‪.‬‬
‫ועדת הערר דנה בבקשה‪ ,‬ונדרשה לשאלות אשר‬
‫בבסיס המחלוקת בין הצדדים‪ :‬שאלת ההסתר‬
‫הנופי וסוגיית דרישת כתב השיפוי‪ .‬ועדת הערר‬
‫אישרה את הבנייה‪ ,‬בכפוף לשינוי במנח הממ"דים‬
‫ותיקון הגישה לחניות‪ ,‬ואולם פסלה את דרישת‬
‫הוועדה המקומית לפיה‪ ,‬כיוון שמבדיקה שערכה‬
‫עולה כי עלולה להיות הסתרה למבנים גובלים‪ ,‬יש‬
‫מקום לדרוש מהיזם כתב שיפוי לנזקים עתידיים‬
‫פוטנציאליים של הפרויקט‪.‬‬
‫ועדת הערר קבעה לעניין הנוף‪ ,‬כי לא מדובר בנוף‬
‫פתוח לכיוון הים אלא בנוף אורבני ומיוער לכיוון‬
‫שכונות מתפתחות אשר נבנו באזור מיוער במקורו‪,‬‬
‫ואין בגובה המבוקש כדי לבסס פגיעה יוצאת‬
‫דופן‪ ,‬שאין ניתן לצפות אותה אצל מי שגר בעיר‪.‬‬
‫לעניין עצם דרישת השיפוי‪ ,‬קבעה ועדת הערר כי‬
‫בנסיבות העניין ולאחר שינוי התכנון לא מדובר‬
‫במקרה קיצוני ואין סיבה לדרישת שיפוי‪.‬‬
‫נגד החלטה זו של ועדת הערר הוגשה עתירה‬
‫לבית המשפט לעניינים מינהליים על ידי הוועדה‬
‫המקומית‪ .‬בית המשפט החליט שלא להתערב‬
‫בהחלטת ועדת הערר‪ ,‬ופסק כי ההחלטה מאזנת‬
‫כראוי בין השיקולים הרלבנטיים השונים‬
‫בנסיבות העניין‪ ,‬ובכללם צמצום הפגיעה‬
‫באינטרסים הגלומים בכוונת המחוקק ביישום‬
‫תמ"א ‪ .38‬החלטת ועדת הערר ניתנה לאחר‬
‫שהוועדה בחנה לעומק את כל ההשלכות הנובעות‬
‫מאישור התוכנית‪ ,‬והגיעה למסקנה הגיונית לפיה‬
‫אין מקום בנסיבות העניין לבקש כתב שיפוי מיזם‬
‫התוכנית כתנאי למתן ההיתר‪.‬‬
‫כאשר מדובר בהחלטה תכנונית אשר ניתנה‬
‫מטעמים תכנוניים‪ ,‬אין בית המשפט שם עצמו‬
‫כרשות תכנונית נוספת על אלה הקבועות בחוק‬
‫או כטריבונל תכנון עליון‪ .‬תחום התכנון הופקד‬
‫בידי מוסדות התכנון על פי החוק‪ ,‬ובית המשפט‬
‫אינו אמור לשים את שיקול דעתו במקום שיקול‬
‫דעת הרשות התכנונית שהחלטתה עומדת למבחן‪,‬‬
‫אלא אמור לבחון אם נפל פגם בהליך שהתנהל או‬
‫בשיקול הדעת שהופעל על ידי הגוף המוסמך‪.‬‬
‫מהכלל אל הפרט ‪ -‬החלטת ועדת הערר לאשר את‬
‫התוכנית בתנאים שבהם אושרה וללא דרישת כתב‬
‫שיפוי הינה החלטה תכנונית‪ ,‬המצויה במסגרת‬
‫מתחם הסבירות‪ ,‬אשר ניתנה לאחר שקילת כל‬
‫השיקולים התכנוניים והמקצועיים הרלבנטיים‪.‬‬
‫קביעת ועדת הערר‪ ,‬כי אין לדרוש כתב שיפוי‬
‫בנסיבות המקרה‪ ,‬נובעת מהעובדה שוועדת הערר‬
‫היתה סבורה כי לאור השינוי שהתבקשו יוזמי‬
‫התוכנית לבצע בתוכנית לא תיגרם פגיעה לתושבי‬
‫הבניינים הסמוכים‪ ,‬באופן המצדיק מתן כתב שיפוי‪.‬‬
‫ועדת הערר שקלה ואיזנה באופן מקצועי וסביר בין‬
‫האינטרסים הפרטיים של הצדדים הנוגעים בדבר‬
‫ובין האינטרסים הציבוריים והאינטרס הלאומי‬
‫במימושה של תמ"א ‪ .38‬לכן לא נפל בהחלטת ועדת‬
‫הערר פגם המצדיק את התערבות בית המשפט‪.‬‬
‫עתמ (חי') ‪42884-02-14‬‬
‫חילוט ערבות בנקאית‬
‫שלא בתום לב‬
‫על מזמין העבודה רובץ הנטל להוכיח שהערבות‬
‫חולטה כדין‪ .‬עליו לבדוק היטב את האירועים‬
‫קודם שיפנה לחילוט הערבות הבנקאית ובל ישים‬
‫עצמו כמאשים‪ ,‬שופט ומוציא לפועל‪.‬‬
‫קבלנים מבצעים נדרשים להמציא למזמין‬
‫העבודה ערבויות מסוגים שונים‪ ,‬מערבויות‬
‫ביצוע‪ ,‬אחריות וטיב ועד ערבות אוטונומית‪.‬‬
‫כאשר הערבויות מצויות בידי מזמין העבודה‪,‬‬
‫לעתים הוא עושה בהן שימוש ומחלטן‪ ,‬שלא על‬
‫פי ההסכם ולא בתום לב‪.‬‬
‫כזה הוא המקרה המפורט להלן‪ .‬התובעת‪ ,‬חברה‬
‫קבלנית מבצעת‪ ,‬בנתה בריכה במלון של חברת‬
‫ישרוטל‪ .‬התובעת הגישה תביעה נגד ישרוטל‬
‫בגין נזקים עקב חילוט ערבות בנקאית בידי‬
‫חברת ישרוטל ונגד נתבעים נוספים‪ :‬ספקית ציוד‬
‫שהותקן בבריכה‪ ,‬מתקין הציוד וחברות ביטוח‪.‬‬
‫כ‪ 16-‬חודשים לאחר מסירת העבודה לישרוטל‪,‬‬
‫הוצף חדר המכונות שמתחת לבריכה ונגרם נזק‬
‫רב‪ .‬חברות הביטוח שביטחו את התובעת‪ ,‬סירבו‬
‫לשאת בנזק ולא הכירו בכיסוי הביטוחי‪ .‬בסמוך‬
‫לאחר מכן‪ ,‬חילטה ישרוטל כתב ערבות שנתנה‬
‫לה התובעת במסגרת החוזה ביניהן‪ .‬התובעת‬
‫התנגדה לחילוט‪ ,‬אך לבסוף הוסכם שהערבות‬
‫תחולט והצדדים יטענו טענותיהם בהליך משפטי‬
‫נפרד‪ ,‬וכיוון שכך הגישה התובעת את תביעתה‪.‬‬
‫הסיבה הפיזית להצפה לא היתה במחלוקת ‪-‬‬
‫חבק נירוסטה שסגר מכסה צינור כשל‪ ,‬ומים‬
‫מהבריכה זרמו לחדר המכונות‪ .‬גם סיבת הכשל‬
‫ידועה‪ :‬אחד מרכיבי החבק הורכב הפוך ואחד‬
‫מהברגים שחיברו בין חלקי החבק‪ ,‬כשל‪ .‬התובעת‬
‫טענה שעל ישרוטל רובץ הנטל להוכיח שהערבות‬
‫חולטה כדין‪ .‬הרי אלמלא קיומה של אותה ערבות‬
‫בנקאית‪ ,‬היה על ישרוטל להוכיח תביעת נזיקין‬
‫נגד התובעת‪ .‬ישרוטל טוענת שקבלת עמדת‬
‫התובעת תסכל את תכלית הערבות‪ ,‬שניתנה כדי‬
‫להיפרע מהתובעת גם ללא הוכחת נזק‪.‬‬
‫בית המשפט קבע שבנסיבות מקרה זה‪ ,‬הצדדים‬
‫כלל לא הביאו ראיות בנוגע למטרת הערבות‬
‫ולא ניתן לקבוע שהיא נועדה ליתן בידי ישרוטל‬
‫אמצעי להיפרע גם במקרה שבו לא הוכחו אשם‬
‫או נזק‪ .‬לאחר סיום ביצוע העבודה‪ ,‬היא נמסרה‬
‫לישרוטל תוך עריכת פרוטוקול מסודר שכלל‬
‫ביקורת נוספת‪ .‬בית המשפט קבע שקשה להאמין‬
‫שישרוטל התרשלה בעריכת ביקורת זו‪ ,‬שנגעה‬
‫לעבודה יקרת ערך‪ .‬חזקה עליה שבאותו מעמד‬
‫בדקה את מה שנמסר לה ומצאה שהוא עשוי‬
‫כראוי‪ .‬אפילו ייתכן שלא כל חבק וחבק נבדק‬
‫אינדיבידואלית‪ ,‬קשה לדמיין שהפרוטוקול נחתם‬
‫בלי שווידאו עריכתה של בדיקת לחץ שהיתה‬
‫‪80‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫מגלה או שוללת כשל כזה‪ ,‬לכן מאוד לא סביר העבודות הרלבנטיות לאסון‪ .‬חלונות הבניין‬
‫שהכשל היה קיים בעת מסירת העבודה‪ .‬סביר תוכננו באופן שבו יש להרכיב שני רכיבים‬
‫מאוד שהבורג שכשל הותקן בחבק במהלך טרומיים (להלן‪" :‬פריקסט" או "אלמנט טרומי")‬
‫בתוך מסגרת פתח החלון‪ ,‬בצמוד לקיר החיצוני‪,‬‬
‫התקופה שבה טופלה הבריכה על ידי ישרוטל‪.‬‬
‫התובעת הוכיחה שאירוע הנזק שבגינו חילטה כאשר כל פריקסט עשוי בצורת האות ח' ומשקלו‬
‫ישרוטל את הערבות לא קרה באשמתה‪ ,‬כ‪ 700-‬ק"ג‪ .‬שיטת העבודה במקום‪ ,‬לשם הנחת‬
‫אלא באשמת ישרוטל‪ ,‬אשר ניצלה הזדמנות הפריקסטים‪ ,‬היתה כדלקמן‪:‬‬
‫ומתוך התעלמות מהצורך להקדים ולבדוק את א‪ .‬הפריקסט הוצב בפתח החלון באמצעות‬
‫עגורן‪.‬‬
‫ההתרחשות טרם תפנה לחילוט הערבות‪ ,‬שמה‬
‫עצמה מאשימה‪ ,‬שופטת ומוציאה לפועל‪ ,‬נקטה ב‪ .‬על סף הפתח הונחו אבנים וחלקי קרשים‬
‫לשם ויסות גובה ההצבה‪ ,‬ועליהם הונח‬
‫סעד עצמי וחילטה ערבות ללא הצדקה‪.‬‬
‫הפריקסט‪.‬‬
‫חשוב לראות את הסכומים שבהם דן התיק ‪-‬‬
‫ישרוטל חילטה ‪ 660‬אלף ש"ח ביום ‪ ,15.6.04‬ג‪ .‬בצידו הפנימי של הפתח‪ ,‬בגובה של כ‪1.78-‬‬
‫מטר‪ ,‬חוברו לקיר הפנימי זוג קרשים‪ ,‬על‬
‫סכום המשוערך בעת מתן פסק הדין (‪)10.2014‬‬
‫מוטות ברזל המוברגים לקיר‪.‬‬
‫לסך ‪ 1,051,842‬ש"ח‪ .‬לכן ישרוטל תשיב לתובעת‬
‫סכום זה‪ ,‬בצירוף שכר טרחת עורכי דין בסך ד‪ .‬לאחר הצבת הפריקסט בפתח‪ ,‬כשזה עדיין‬
‫מחובר לעגורן‪ ,‬חוברו לקרשים הפנימיים זוג‬
‫‪ 250‬אלף ש"ח‪.‬‬
‫קרשים חיצוניים לפתח‪.‬‬
‫(ת"א) ‪ 66594/07‬תא (ת"א) ‪66594-07‬‬
‫ה‪ .‬הדפנות האנכיות של הפריקסט נקשרו‬
‫באמצעות חוט שזור‪ ,‬למניעת התרחקות‬
‫תאונת עבודה קטלנית ‪-‬‬
‫הדפנות‪ ,‬וביניהן הונח קרש למניעת‬
‫התקרבותן‪.‬‬
‫נפילה מגובה‬
‫אירוע טרגי של נפילה קטלנית מגובה באתר הפועל המנוח‪ ,‬עם פועל נוסף‪ ,‬עסקו ביישור‪,‬‬
‫בנייה והגשת כתב אישום נגד החברה הבונה‪ ,‬בפילוס ובקיבוע אחד מתוך שני פריקסטים‬
‫בקומה ה‪ .12-‬במהלך פעולה זו‪ ,‬איבד הפריקסט‬
‫מנהל אתר הבנייה ומנהלי עבודה באתר‪.‬‬
‫לא הוכח כי שיטת העבודה היתה רשלנית את יציבותו‪ ,‬התמוטט ונפל לצד החיצוני של‬
‫ובעייתית‪ .‬לא הוכח כי הנאשמים הפרו את חובת הבניין‪.‬‬
‫הזהירות החלה עליהם‪ ,‬ובנסיבות המקרה ‪ -‬הוכח החוט השזור שנקשר לדפנות הפריקסט‪ ,‬נכרך‬
‫כי פעלו בהתאם למצופה מהם‪ .‬עוד לא הוכח‪ ,‬בין רגלי המנוח‪ ,‬אשר נפל איתו מרחק של כ‪18-‬‬
‫מעבר לספק סביר‪ ,‬הקשר הסיבתי בין שיטת מטר אל מותו‪.‬‬
‫העבודה והתנהלות הנאשמים‪ ,‬ובין תוצאות כתב האישום ייחס לנאשמים רשלנות‪ ,‬הנובעת‬
‫המקרה‪ .‬די בקביעה לגבי כל אחד מהיסודות מטענות שונות כדלקמן‪ :‬אי הכנת תוכנית ביצוע‬
‫הנ"ל‪ ,‬על מנת להביא לזיכוי הנאשמים‪ .‬כל כתובה‪ ,‬לתמיכה זמנית של הפריקסטים בעת‬
‫חברה בונה‪ ,‬בעליה‪ ,‬מנהליה‪ ,‬מהנדסיה ומנהלי התקנתם‪ ,‬לגבי אופן ההתקנה ואבטחה מפני‬
‫העבודה‪ ,‬חייבים להתנהל באופן קפדני‪ ,‬על פי נפילה; אי הוצאת הנחיות כתובות בידי מהנדס‬
‫קונסטרוקציה או מהנדס אזרחי‪ ,‬המורות על‬
‫החוק ועל פי הספר‪.‬‬
‫במהלך עבודות בניין בקומה ה‪ ,12-‬במתחם בנייה דרך הרכבת הפריקסט וייצובו באופן בטוח; אי‬
‫בירושלים‪ ,‬נפל אל מותו פועל בניין‪ .‬בעקבות נקיטת אמצעים לאבטחת הפריקסט מפני נפילה‬
‫אירוע טרגי זה‪ ,‬הוגש כתב אישום המייחס בכל שלבי ההתקנה; אי דאגה לעיגון הפריקסט‬
‫לנאשמים עבירת גרימת מוות ברשלנות‪ ,‬לפי בתומכות ראויות; מתן אפשרות לשחרר את‬
‫חוק העונשין‪ .‬כתב האישום מונה סעיפים שונים הפריקסט לאונקל העגורן בטרם נתמך היטב;‬
‫בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)‪ ,‬אי הוראה למנוח ולמפעיל העגורן לשחרר את‬
‫התשמ"ח‪( 1988-‬להלן‪" :‬תקנות הבטיחות")‪ ,‬הפריקסט מתלייתו רק לאחר שנתמך היטב;‬
‫כדלקמן‪ :‬הרכבת רכיב טרומי המתבצע באופן מתן אפשרות הסרת התומכות בטרם הושלמו‬
‫שלא הובטחה יציבותו‪ ,‬לפי סעיף ‪(103‬א) לתקנות כל החיבורים הקבועים של הפריקסט למבנה;‬
‫הבטיחות; התומכות לא עוגנו כראוי‪ ,‬לפי סעיף אי דאגה לתמיכה מספקת לפריקסט‪.‬‬
‫‪(103‬ב) לתקנות הבטיחות; שוחרר רכיב מתלייתו בית המשפט קבע‪ ,‬כי בניית אלמנטים טרומיים‬
‫של אונקל העגורן לפני שנתמך היטב‪ ,‬לפי סעיף דורשת מומחיות‪ .‬מדובר בחלק מסוים ממכלול‬
‫‪(103‬ג) לתקנות הבטיחות; התומכות הוסרו לפני עבודת הבנייה במתחם‪ ,‬הדורש התמקצעות‪,‬‬
‫שהושלמו כל החיבורים הקבועים‪ ,‬לפי סעיף בנייה בשיטת עבודה מסוימת‪ ,‬וכן נקיטה באמצעי‬
‫זהירות מותאמים‪ ,‬כיוון שמדובר בעבודה בגובה‬
‫‪(103‬ד) לתקנות הבטיחות‪.‬‬
‫בית המשפט נכנס בהכרעת הדין אל פרטי רב‪ ,‬על סף המבנה‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי מדובר בעבודה‬
‫הנעשית תוך סיכון‪ ,‬ומחייבת התייחסות מתאימה‪.‬‬
‫בית המשפט בחן את התנהלותו של כל אחד מהנאשמים ומצא‪:‬‬
‫הנאשמת‪ ,‬חברת הבנייה אשר בנתה את המתחם‪ ,‬התקשרה בטרם‬
‫תחילת בניית המבנים הטרומיים‪ ,‬עם חברת מהנדסים המתמחה‬
‫בתחום‪ ,‬שמנהלה הוא מהנדס מומחה בתחום ספציפי זה‪ .‬החברה לא‬
‫הותירה דבר‪ ,‬הקשור בתחום המבנים הטרומיים‪ ,‬להחלטה שתתקבל‬
‫על ידיה או על ידי אחד מעובדיה‪ ,‬ללא בחינה וקבלת אישור מאותו‬
‫מומחה אשר גם ביצע פיקוח עליון‪ .‬החברה ועובדיה‪ ,‬ובהם הנאשמים‪,‬‬
‫הקפידו לפעול בהתאם להנחיות‪ ,‬ולנקוט בשיטת עבודה המתוכננת‬
‫עם המהנדס‪ ,‬הזוכה לאישורו‪ ,‬ואף מפוקחת על ידו‪.‬‬
‫החברה הנאשמת הקפידה על כללי זהירות שחייבו את עובדיה‪,‬‬
‫במהלך העבודה במתחם‪ ,‬לרבות המנוח‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬כל פועל חדש‬
‫שהגיע לעבודה קיבל הדרכת בטיחות‪ ,‬אשר כללה אף טופס הוראות‬
‫בטיחות‪ ,‬בשפתו‪ ,‬עליו חתם אף המנוח‪ .‬במסגרת הוראות הבטיחות‪,‬‬
‫חלה חובה לעבוד במקום ממנו ניתן ליפול‪ ,‬זאת אך ורק מעל משטח‬
‫עבודה מגודר או תוך שימוש בחגורת בטיחות‪ .‬הנאשם מנהל העבודה‪,‬‬
‫האחראי על התקנת האלמנטים הטרומיים‪ ,‬הדריך באופן אישי את‬
‫הפועלים שעסקו בעבודה זו‪ ,‬לרבות תדרוכי בטיחות יומיומיים;‬
‫העובדים אכן השתמשו בחגורות בטיחות כשעמדו במקום גבוה‪.‬‬
‫בחינה של התנהלות הנאשמים‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬במבחן האדם הסביר‪,‬‬
‫מעלה כי נהגו בהתאם למצופה מאדם מן היישוב‪ :‬פנייה למומחה מוכר‬
‫בתחום המבנים הטרומיים‪ ,‬על אף היות הנאשמים בעלי ניסיון בתחום‬
‫הבנייה; התקשרות חוזית עם המומחה‪ ,‬במסגרתה התחייב לתכנון‬
‫שיטת העבודה ופיקוח עליה; הקפדה על קיום ישיבות עם המומחה‪,‬‬
‫לבחינת שיטת העבודה בטרם החלה; קבלת אישורו של המומחה‬
‫לגבי אופן העבודה בשטח; קיום ביקורות תכופות עם המומחה‪,‬‬
‫בשטח‪ ,‬תוך הפניית שאלות ספציפיות בנוגע לשיטת העבודה‪ ,‬והמשך‬
‫בה לאחר קבלת אישור ממנו; הקפדה על העברת הוראות בטיחות‬
‫בכתב‪ ,‬בשפת האם של הפועל; ביצוע תדריכי בטיחות יומיים‪ .‬אף‬
‫העובדה שלא הוכח כי מדובר בשיטת עבודה רשלנית‪ ,‬מהווה חיזוק‬
‫נוסף לקביעה זו‪.‬‬
‫לנוכח כל האמור לעיל‪ ,‬קבע בית המשפט כי הנאשמים לא הפרו‬
‫את חובת הזהירות החלה עליהם‪ ,‬ובנסיבות המקרה ‪ -‬פעלו בהתאם‬
‫למצופה מהאדם הסביר‪ ,‬ולא היה עליהם לצפות את התרחשות‬
‫המקרה‪ .‬בית המשפט הוסיף ובדק אם יש קשר סיבתי בין שיטת‬
‫העבודה ובין תוצאות האירוע‪ .‬בית המשפט קבע כי ספקות אשר‬
‫הועלו בדבר פעולות המנוגדות לשיטת העבודה שנקבעה במתחם‪,‬‬
‫לעניין הרכבת הפריקסטים ופילוסם‪ ,‬אינם בגדר "רשלנות תורמת"‪,‬‬
‫אלא מנתקים את הקשר הסיבתי שבין שיטת העבודה ובין תוצאת‬
‫האירוע‪ .‬מדובר בספק משמעותי לגבי אופן העבודה‪ ,‬העומד בניגוד‬
‫מוחלט להנחיות חד משמעיות‪ ,‬שהיו ברורות למנוח ולחברו שעסק‬
‫עימו בעבודה‪ ,‬אשר היו מודעים אף לסיכון המשמעותי לחייהם הנובע‬
‫מאופן פעולה שכזה‪.‬‬
‫לאור כל המפורט לעיל‪ ,‬זיכה בית המשפט את הנאשמים מהעבירות‬
‫על פי כתב האישום‪.‬‬
‫תפ (י‪-‬ם) ‪42237-12-11‬‬
‫המגיע לאתר‪ ,‬לרבות באמצעות מעבדה מוסמכת‪ .‬במקרה של חשש לפגם בבטון‬
‫יש להפסיק את העבודות לאלתר‪ ,‬לתכלית של הפחתת נזקים‪.‬‬
‫חברה לאספקת בטון מוכן סיפקה לתובע בטון לצורך בניית שלד ביתו‪ .‬בדיעבד‬
‫התברר‪ ,‬כי הבטון שסופק‪ ,‬לפחות בחלקו‪ ,‬היה פגום וכי חוזקו נופל בהרבה מן‬
‫התקן‪ .‬התובע הגיש תביעה לשיפוי נזקיו‪ ,‬וטען‪ ,‬בהסתמך על חוות דעת שני‬
‫מומחים מטעמו‪ ,‬וכן לאור בדיקת מעבדת איזוטופ ובדיקות מכון התקנים‪,‬‬
‫שהעלו כי חוזקו של הבטון שסופק לו נופל ב‪ 77-‬אחוז מהחוזק הנדרש ובסטייה‬
‫חמורה מהתקן‪ ,‬כי אין מנוס מהריסת המבנה‪ .‬חברת הביטוח‪ ,‬כמבטחת החברה‬
‫במועדים הרלבנטיים‪ ,‬נתבעה עימה יחד ולחוד‪ ,‬לשיפוי נזקי התובע‪.‬‬
‫מומחית שמונתה על ידי בית המשפט הגיעה למסקנה‪ ,‬כי לאור איכות הבטון‬
‫הירודה בבית‪ ,‬לרבות בממ"ד‪ ,‬אין מקום לבצע חיזוקים‪ ,‬בפרט לא על פי‬
‫התוכנית שהציע המומחה מטעם החברה הנתבעת‪ .‬הפתרון שיאפשר עמידה‬
‫בתקנים ויבטיח בטיחות המבנה‪ ,‬ושעליו המליצה המומחית‪ ,‬הינו הריסת‬
‫הבנייה ובנייה מחדש‪ .‬כמו כן קבעה המומחית את גובה הוצאות התובע בגין‬
‫ההריסה והבנייה המחודשת‪.‬‬
‫החברה לא הכחישה את הטענה לפגם בבטון שסופק‪ .‬טענות ההגנה נסבו‬
‫בעיקרן על שאלת האחריות לנזק‪ .‬החברה ניסתה להטיל את הרשלנות על‬
‫התובע וטענה‪ ,‬כי האחריות לבדיקת טיב הבטון מוטלת על התובע ו‪/‬או מי‬
‫מטעמו‪ .‬בפועל לא בוצעה בדיקה לבטון שבמערבל הראשון תוך כדי היציקה‪,‬‬
‫ולא הופסקו העבודות במועד‪ ,‬על אף שלטענתה ידע התובע על הליקוי בבטון‪.‬‬
‫התובע אף לא פנה למהנדס מטעמו לקבלת עמדתו‪ .‬לטענת חברת הביטוח‬
‫הנתבעת‪ ,‬היא המליצה לתובע על ביצוע חיזוקים תוך שילוב אלמנטים מפלדה‬
‫(בהתאם לחוות דעת)‪ ,‬אל מול דרישת התובע להריסה אשר אינה מוצדקת‬
‫לשיטתה‪ .‬כמו כן הוסיפה וטענה חברת הביטוח טענות שונות ביחס להפרת‬
‫חברת נאמנויות לתחום הנדל"ן‬
‫פתרונות מגוונים ליזמים ומותאמים‬
‫בהתאם לצרכי הלקוח‪.‬‬
‫שירות ייחודי ליזמים‪/‬קבלנים ‪-‬‬
‫שמירת ערבויות חוק מכר בנאמנות‪.‬‬
‫אחריות בגין אספקת בטון פגום‬
‫לקביעת אחריות מי מהצדדים‪ ,‬יצרנית וספקית הבטון או מזמין‬
‫המלט‪ ,‬ייבחן כל מקרה לגופו כאשר זו מול זו עומדות חובות היצרן‬
‫לספק בטון העונה על דרישות התקן הרשמי ובודק את הבטון היוצא‬
‫ממפעלו‪ ,‬ומולן ‪ -‬חובת מזמין הבטון ו‪/‬או מי מטעמו לבדוק את הבטון‬
‫המנופים ‪ ,9‬הרצליה ת‪.‬ד‪2148 .‬‬
‫טל‪ 077-9167316 :‬פקס‪072-2579729 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪81‬‬
‫היתר הבנייה וביצוע בנייה בניגוד לחוקי התכנון‪ ,‬כמו גם ביחס לאי‬
‫מקצועיותו של הקבלן מטעם התובע‪ ,‬שאינו קבלן רשום‪ ,‬וכי הבנייה לא‬
‫נעצרה מבעוד מועד‪ ,‬ולפיכך תפח הנזק לממדי הריסה‪.‬‬
‫בית המשפט קבע‪ ,‬כי טענות חברת הביטוח ביחס לאי חוקיות הבנייה‬
‫ולסטייה מהיתר הבנייה‪ ,‬משום החלפת הקבלן הרשום והעסקת קבלן‬
‫בלתי רשום‪ ,‬אינן רלבנטיות לעניין שבמחלוקת‪ .‬כמו כן‪ ,‬החברה לא‬
‫הציגה כל ראיה לכך שהבטון יצא תקין ממפעלה וכי הלקות היא‬
‫פועל יוצא של שהות ממושכת או עיכוב בדרך ו‪/‬או מכל סיבה אחרת‬
‫בגינה עשוי היה להיפגם הבטון ושלא באחריותה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬צירוף‬
‫המקרים באי ביצוע הבדיקות במפעל החברה ואי נטילת הדגימה‬
‫ממערבל הבטון הראשון לכשהגיע אל התובע‪ ,‬דווקא הוביל להתממשות‬
‫הסיכון שנטלה החברה‪ ,‬בהסתמכה על ביצוע הבדיקות מטעם התובע‬
‫ו‪/‬או מי מטעמו‪ ,‬בדיקות שלא הוכח כי על התובע או על מי מטעמו‬
‫הנטל לפקח עליהן‪.‬‬
‫הוסף לזאת את העובדה כי נציגי החברה‪ ,‬שנכחו באתר לצורך בדיקת‬
‫חששות התובע‪ ,‬לא מצאו לנכון להורות על הפסקת העבודות‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫חרף חששות התובע‪ ,‬עליהן דיווח התובע לחברה בשלב מוקדם‪ ,‬המשיכה‬
‫החברה הלכה למעשה לספק לתובע בטון גם לאחר מכן‪ .‬לא הוכח שמראה‬
‫הבטון היה מחשיד עד כדי כך שהצדיק הפסקת העבודות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא הוכח כי ניתן לאבחן את הבטון על פי מראה עיניים‪ ,‬על פי‬
‫צבעו‪ ,‬ריחו או כל סממן חיצוני אחר כבר במעמד היציקה‪ ,‬ולחלופין אין‬
‫‪82‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫מחלוקת כי בדיקה מסוג זה מהימנה דיה ומצדיקה הפסקת העבודות‬
‫לאלתר‪ ,‬ובפרט לנוכח החובה החוקית להתאמת טיב הבטון לדרישות‬
‫התקן הרשמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאור הוראת סעיף ‪ 12‬לחוק התקנים‪ ,‬תשי"ג‪1953-‬‬
‫(סעיף ‪(12‬ג))‪ .2" :‬אחריות החברה לכמות‪ ,‬חוזק וסומך הבטון הוא עד‬
‫ליציאתו מפתח המערבל ורק כאשר‪ :‬כל הבדיקות בוצעו לפי התקן הנ"ל‬
‫על ידי נציג מוסמך של מעבדה מוסמכת"; אבחנה אנושית ‪ -‬גם בעין מזוינת‬
‫או מקצועית (של מהנדס או קבלן רשום כזה או אחר) ‪ -‬אינה מספקת‬
‫לאבחון טיב וחוזק הבטון שלא באמצעות מעבדה מוסמכת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ברור כי במצב שבו מתעורר חשש ממשי לאיכות וחוזק הבטון‬
‫על פי מראהו‪ ,‬צבעו או ריחו‪ ,‬חובה להורות על השהיית העבודות (בכל‬
‫מקרה על פי נסיבותיו) גם בטרם קבלת תוצאות רשמיות‪ .‬בין היתר‬
‫לאור מאזן הנזקים וחובת הקטנת הנזק‪ .‬בית המשפט קבע בנוסף‪ ,‬כי‬
‫לא עלה בידי חברת הביטוח להוכיח את טענתה‪ ,‬כי האירוע לא היה‬
‫מתרחש אם הקבלן הרשום בהיתר הבנייה או קבלן רשום אחר היה‬
‫מבצע את העבודה‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬ומכיוון שהחברה וחברת הביטוח הנתבעות לא עמדו בנטל‬
‫להוכיח כי אינן אחראיות לפגם בבטון שיצא את מפעלן‪ ,‬ומשלא הוכחה‬
‫רשלנותו של או התובע ו‪/‬או מי מטעמו מאידך גיסא‪ ,‬הרי שהן נושאות‬
‫באחריות באופן בלעדי לנזק שאירע‪ .‬בית המשפט זיכה את התובע‬
‫בעלויות ההריסה והבנייה וכן בגין עוגמת נפש‪.‬‬
‫תא (עכו) ‪23837-09-09‬‬
‫‪davidbork.com‬‬
‫חקיקה‪ ,‬תקנות והנחיות‬
‫חדשות המסים‬
‫בעריכת‪ :‬רו”ח עו”ד טארק דיביני; רו”ח אייל קרכטמן‬
‫בהשתתפות‪ :‬רו”ח עו”ד אייל רובין; רו”ח יובל זלצמן‬
‫משרד ‪ BDO‬זיו האפט רואי חשבון‬
‫במדור זה פורשים מומחי המס חידושים‪,‬‬
‫עדכונים וסוגיות נבחרות בתחומי הפסיקה‪,‬‬
‫החקיקה וההוראות המקצועיות‪ .‬סוגיות‬
‫המס הנזכרות במדור מובאות באופן כללי‬
‫ותמציתי‪ ,‬ונועדו להפניית תשומת לב‬
‫בלבד‪ .‬אין לראות במדור זה משום תחליף‬
‫לחוות דעת ואין להסתמך על תוכנו ללא‬
‫קבלת ייעוץ ספציפי‬
‫‪84‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪ .1‬שינויים במתן נקודות הזיכוי לעובדים זרים‬
‫ביום ‪ 7.10.2014‬פורסמו ברשומות תקנות מס‬
‫הכנסה (זיכויים לעובד זר)‪ ,‬התשע"ה‪( 2014-‬להלן‪:‬‬
‫"התקנות החדשות") המסדירות את נקודות‬
‫הזיכוי לעובדים זרים החל משנת המס ‪.2015‬‬
‫במקביל לכניסתן לתוקף של התקנות החדשות‬
‫ב‪ 1.1.2015-‬יבוטלו כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי‬
‫לתושב חוץ זכאי)‪ ,‬התשס"ז‪-‬‏‪ 2007‬שהסדירו את‬
‫הנושא עד היום‪.‬‬
‫במסגרת התקנות החדשות נקבע כי מ‪,1.1.2015-‬‬
‫בחישוב הכנסתו של "עובד זר חוקי בתחום‬
‫הסיעוד" מעסק‪ ,‬ממשלח יד או ממשכורת‪ ,‬יבואו‬
‫בחשבון נקודות זיכוי לפי סעיפים ‪ 36 ,34‬ו‪36-‬א‬
‫לפקודה (דהיינו‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬שתי נקודות זיכוי‬
‫לתושב ישראל‪ 0.25 ,‬נקודת זיכוי עבור נסיעה‬
‫ו‪ 0.5-‬נקודת זיכוי לאישה עובדת זרה)‪ .‬עוד‬
‫נקבע‪ ,‬כי "עובדת זרה חוקית" שאינה "עובדת‬
‫זרה חוקית בתחום הסיעוד" זכאית ל‪ 0.5-‬נקודת‬
‫זיכוי לפי סעיף ‪36‬א לפקודה בחישוב הכנסתה‬
‫מעסק‪ ,‬ממשלח יד או ממשכורת‪ .‬יוצא אפוא‬
‫כי מ‪ 1.1.2015-‬עובד זר שאינו "עובד זר חוקי‬
‫בתחום הסיעוד" אינו זכאי לנקודות זיכוי‪ ,‬אף‬
‫אם הוא "עובד זר חוקי"‪ ,‬ואילו עובדת זרה‬
‫חוקית שאינה בתחום הסיעוד זכאית ל‪0.5-‬‬
‫נקודות זיכוי בלבד‪.‬‬
‫לעניין התקנות‪" ,‬עובד זר" חוקי הינו עובד זר‬
‫ששהייתו והעסקתו בישראל או באזור מותרת על‬
‫פי דין; קיבל אשרה ורישיון כעובד זמני לפי תקנה‬
‫‪(5‬א) לתקנות הכניסה לישראל‪ ,‬התשל"ד‪1974-‬‬
‫ואינו מומחה חוץ או מרצה אורח כהגדרתם‬
‫בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב‬
‫חוץ)‪ ,‬התשל"ט‪.1979-‬‬
‫נזכיר בהקשר זה כי לאחרונה ניתנו שני פסקי‬
‫דין שדנו בשאלת ההיטל החל על מעסיקים‬
‫בגין העסקת עובדים זרים‪ .‬בפסק דין רצון ואח'‬
‫(ע"מ ‪ )37101-10-11‬נפסק כי עובד זר המועסק‬
‫בישראל מכוח חוק עובדים זרים ומקבל היתר‬
‫לשהייה מוגבלת בישראל על פי חוק הכניסה‬
‫לישראל‪ ,‬אינו יוצא מהגדרת "עובד זר" לעניין‬
‫חובת תשלום ההיטל‪ ,‬אף אם שהה בישראל כמה‬
‫שנים‪ .‬גם בפסק דין ארזים (ע"מ ‪,)58167-12-12‬‬
‫נפסק כי החובה לשלם היטל העסקה חלה גם‬
‫בגין מסתננים בעלי רישיון זמני שניתן עליהם‬
‫צו הרחקה‪ .‬בפסק דין אחר שניתן בשנת ‪,2013‬‬
‫בפרשת ישרוטל (ע"מ ‪ ,)53151-01-12‬נפסק כי‬
‫"פליט"‪ ,‬שהוצב לעבודה בהוראה כדין מהרשויות‪,‬‬
‫עשוי לצאת מהגדרת עובד זר לעניין ההיטל‪.‬‬
‫לאור כל האמור לעיל מומלץ לגופים המעסיקים‬
‫נתינים זרים לבחון את השלכות התקנות החדשות‬
‫על פעילותם ועל דיווחיהם לרשות המסים‪.‬‬
‫‪ .2‬החלטת מיסוי ‪ - 6637/14‬החבות במע"מ של‬
‫רכישת דירת מגורים על ידי חברה והשכרתה‬
‫לבעל המניות‬
‫העובדות‪ :‬מדובר בחברה בעלת פעילות עסקית‬
‫אשר אינה בענף המקרקעין והיא רשומה לצורכי‬
‫מע"מ כ"עוסק"‪ .‬החברה רכשה דירת מגורים‬
‫מאדם פרטי שאינו בגדר "עוסק" לעניין החוק‪.‬‬
‫הדירה הושכרה על ידי החברה לבעל שליטה‬
‫בחברה לצורכי מגוריו‪ ,‬בתמורה לדמי שכירות‬
‫התואמים את מחירי השוק‪.‬‬
‫תמצית ההסדר‪ :‬מאחר שהחברה היא "עוסק"‬
‫לעניין מע"מ‪ ,‬רכישת דירת מגורים מהאדם‬
‫הפרטי מהווה "עסקת אקראי" החייבת במע"מ‪.‬‬
‫תקנה ‪6‬ב(א) לתקנות מע"מ קובעת כי החייבת‬
‫בגין העסקה היא החברה‪ ,‬ועליה להנפיק‬
‫חשבונית עצמית ולשלם את המס הנובע‬
‫מהמכירה‪ .‬סעיף ‪ )1(31‬לחוק מע"מ קובע כי‬
‫עסקת השכרה למגורים‪ ,‬לתקופה שאינה עולה‬
‫על ‪ 25‬שנה‪ ,‬פטורה ממע"מ‪ ,‬ולכן השכרת הדירה‬
‫לבעל השליטה תהיה פטורה ממס‪ .‬לכן‪ ,‬ולאור‬
‫סעיף ‪ 41‬לחוק‪ ,‬לא תהיה רשאית החברה לנכות‬
‫את מס התשומות הכלול בחשבונית העצמית‪.‬‬
‫עוד נקבע במסגרת החלטת המיסוי‪ ,‬כי תוצאה‬
‫דומה תתקבל גם במקרים שבהם תירכש הדירה‬
‫מגורם שאינו קשור לחברה או שהדירה תושכר‬
‫לגורם שאינו קשור לחברה‪ ,‬וכן במקרים בהם‬
‫ה"עוסק" שרכש את הדירה לעסקו והשכירה‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬אינו מאוגד כחברה‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי עוסק שכל הכנסותיו פטורות ממע"מ‬
‫לפי הוראות סעיף ‪ )1(31‬לחוק‪ ,‬אינו חייב להירשם‬
‫במע"מ כ"עוסק" על פי סעיף ‪ )1(1‬לתקנות‬
‫הרישום‪ ,‬וכך רכישת הדירות לא תהווה בידו‬
‫עסקת אקראי החייבת במע"מ‪ .‬במסגרת החלטת‬
‫המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים‪.‬‬
‫‪ .3‬מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר‬
‫ככלל‪ ,‬במקרים שבהם משתמש עובד ברכב‬
‫המעביד לשימושו האישי‪ ,‬הדבר מהווה טובת‬
‫הנאה בידיו ועל המעביד לזקוף לו שווי ולנכות‬
‫מס במקור בהתאם‪ .‬ב‪ 21.10.2014-‬פרסמה רשות‬
‫המסים הנחיה לפיה במקרים מסוימים לא יידרש‬
‫המעביד לזקוף שווי מלא לעובד בגין שימוש‬
‫ברכב מאגר‪ .‬על פי ההנחיה‪ ,‬אם רכב המאגר‬
‫נותר בידי העובד ללילה לצורך חניה בביתו‬
‫באופן חד פעמי בחודש‪ ,‬ביום שבו עבד העובד‬
‫עד לשעות הלילה‪ ,‬לא בסופי שבוע (החל מיום‬
‫חמישי בערב)‪ ,‬באופן אקראי ולא שיטתי ‪ -‬אין‬
‫צורך לזקוף שווי לעובד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נקבע בהנחיה כי במקרים שבהם‬
‫העובדים מבצעים שימוש ברכב מאגר יותר‬
‫מפעם בחודש (כלומר הרכב נותר בחניית העובד‬
‫יותר מלילה אחד)‪ ,‬וכן במידה שהרכב לא נשאר‬
‫אצל העובד בסופי שבוע ובכפוף להתקיימות כל‬
‫התנאים להלן‪ ,‬יש לזקוף לעובד שווי יחסי על פי‬
‫היחס בין מספר הימים שהרכב נשאר אצל העובד‬
‫למספר הימים בחודש (שלושים יום)‪ .‬התנאים‬
‫לזקיפת השווי היחסי הם‪:‬‬
‫א‪ .‬הועמד‪/‬ו לרשות העובד רכב‪/‬י מאגר (לרבות‬
‫חניית לילה בחניית העובד) במהלך חודש‬
‫קלנדרי למספר ימים מוגבל שאינו עולה על‬
‫עשרה ימים‪ ,‬וכן למספר ימים מוגבל במהלך‬
‫שנה קלנדרית שאינו עולה על מאה ימים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא הועמד לרשות העובד רכב אחר באותו‬
‫חודש‪ .‬כלומר אין לעובד רכב צמוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא מדובר ברכב המוצמד לעובד אלא ברכב‬
‫מאגר המיועד לפעילויות שוטפות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרכב נותר בידי העובד למשך הלילה בלבד‬
‫(החל מתום יום העבודה המלא של העובד‬
‫בתום פעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע‬
‫והסתיים לאחר שעות העבודה הרגילות‬
‫או לקראת פעילות מחוץ למקום העבודה‬
‫הקבוע ביום המחרת הדורשת יציאה‬
‫לעבודה לפני שעות העבודה הרגילות)‪.‬‬
‫הרכב יוחזר למחרת בבוקר למקום העבודה‬
‫הקבוע למעט אם נדרש לפעילות כאמור‬
‫לעיל ביום המחרת‪.‬‬
‫ה‪ .‬הרכב הועמד לשימוש העובד באופן אקראי‬
‫ולא שיטתי‪ ,‬בשל צורכי העבודה ועל פי אישור‬
‫של הגורם המוסמך במקום העבודה‪.‬‬
‫ו‪ .‬הרכב לא נמצא בידי העובד החל מסוף יום‬
‫חמישי ועד יום ראשון‪ ,‬בחגים‪ ,‬בשבתון‪ ,‬בימי‬
‫חופש‪ ,‬בימי מחלה או בכל יום היעדרות‬
‫מהעבודה‪.‬‬
‫על המעביד לקיים רישום ותיעוד באשר לקיום‬
‫התנאים האלו‪.‬‬
‫רשות המסים הדגישה בהנחייתה‪ ,‬כי בכל מקרה‬
‫שאינו עומד בתנאים אלו‪ ,‬יש לזקוף לעובד שווי‬
‫שימוש חודשי מלא‪ .‬עם זאת‪ ,‬הבהירה רשות‬
‫המסים כי בגין רכב מאגר אחד לא ייזקף יותר‬
‫משווי שימוש חודשי אחד‪ .‬עוד הוסיפה רשות‬
‫המסים‪ ,‬כי הנחיה זו אינה משליכה על קביעת‬
‫שווי שימוש לעובד בשל רכב צמוד‪.‬‬
‫פסיקה‬
‫מס שבח ומס רכישה‬
‫‪ .1‬שיעור מס רכישה לנכה‬
‫בפסק דין בעניין ירמיהו (ע"א ‪ )1492/12‬נדונה‬
‫הסוגיה ביחס שבין תקנה ‪(11‬א) לתקנות מיסוי‬
‫מקרקעין‪ ,‬המעניקה שיעור מס רכישה מופחת‬
‫בשיעור ‪ 0.5‬אחוז לנכה הרוכש דירה לשם שיכונו‪,‬‬
‫ובין סעיף ‪(9‬ג‪1‬א) לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬המעניק‪,‬‬
‫בכפוף לתנאים מסוימים‪ ,‬שיעור מס רכישה‬
‫מופחת ברכישת דירת מגורים יחידה‪ .‬יצוין‪ ,‬כי‬
‫בתקופה הרלבנטית סכום הרכישה עד ל‪925,000-‬‬
‫ש"ח היה פטור ממס רכישה‪.‬‬
‫באותה פרשה רכש המערער‪ ,‬נכה הזכאי להטבת‬
‫המס הגלומה בתקנה ‪(11‬א) לתקנות מיסוי‬
‫מקרקעין‪ ,‬דירת מגורים בשווי ‪ 1,150,000‬ש"ח‪.‬‬
‫לטענת המערער יש לחשב את חבותו במס רכישה‬
‫כך שעד לסכום של ‪ 925,000‬ש"ח הוא פטור ממס‬
‫לפי סעיף ‪(9‬ג‪1‬א)‪ ,‬ועל יתרת הסכום יש לחייבו‬
‫במס רכישה בשיעור ‪ 0.5‬אחוז לפי תקנה ‪(11‬א)‪.‬‬
‫מנהל מיסוי מקרקעין דחה את הטענה וקבע כי‬
‫מדובר בשתי הוראות נפרדות שלא ניתן לממשן‬
‫באופן מצרפי‪.‬‬
‫בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע שלא‬
‫ניתן ללמוד מההוראות על כוונה ברורה לשלב‬
‫ביניהן‪ .‬המשמעות המתיישבת ביתר סבירות עם‬
‫לשון תקנה ‪(11‬א) לתקנות היא זו שלפיה סכום‬
‫המכירה‪ ,‬כולו‪ ,‬חייב במס רכישה בשיעור של‬
‫‪ 0.5‬אחוז‪ .‬בית המשפט הוסיף כי אין הוא יכול‬
‫להעניק לתקנות ולחוק מיסוי מקרקעין פרשנות‬
‫מרחיבה‪ ,‬שעה שלא נמצא לה עיגון ברור בלשון‬
‫או בתכלית ההוראות‪ .‬לבסוף ציין בית המשפט‬
‫כי נכה הרוכש דירת מגורים יחידה רשאי לבחור‬
‫במסלול המס אשר יטיב עימו‪ ,‬כך שבכל מקרה‬
‫לא יחויב במס רכישה גבוה יותר ממס הרכישה‬
‫שהיה חל על אדם אחר שאינו נכה‪.‬‬
‫‪ .2‬סיווג חברה המחזיקה במרכז קניות כ"איגוד‬
‫מקרקעין"‬
‫לאחרונה פורסמו שני פסקי דין של ועדת ערר‬
‫מיסוי מקרקעין שדנו בשאלת סיווגה של חברה‪,‬‬
‫המחזיקה במקרקעין הכולל מרכז קניות ובו‬
‫חנויות ועסקים‪ ,‬כאיגוד מקרקעין‪ ,‬אשר הגיעו‬
‫לתוצאות הפוכות‪.‬‬
‫בפרשת מליסרון (ו"ע ‪ )35167-03-12‬רכשו‬
‫העוררות מניות חברה המחזיקה במקרקעין‬
‫הכולל מרכז קניות‪ .‬בדיווחן למנהל מיסוי‬
‫מקרקעין טענו העוררות כי החברה הנרכשת אינה‬
‫בגדר "איגוד מקרקעין"‪ ,‬בין היתר מאחר שנכסיה‬
‫כוללים נכסים רבים שאינם בגדר מקרקעין‬
‫ואשר משמשים לייצור הכנסות החברה‪ .‬כן טענו‬
‫העוררות‪ ,‬כי לחברה פעילות עסקית ענפה‪.‬‬
‫ועדת הערר בחנה את הוראות החוק וקבעה‪,‬‬
‫כי כדי לקבוע אם מדובר באיגוד מקרקעין יש‬
‫צורך במבחן המורכב מכמה שלבים‪ .‬שלב ראשון‪,‬‬
‫איתור כל נכסי האיגוד‪ .‬שלב שני‪ ,‬מיון הנכסים‬
‫והבחנה בין נכסי מקרקעין לנכסים אחרים‪ .‬שלב‬
‫שלישי‪ ,‬מיון הנכסים האחרים‪ ,‬בין נכסים שאינם‬
‫משמשים לייצור הכנסה לנכסים המשמשים‬
‫לייצור הכנסה‪ .‬נכסים שאינם משמשים לייצור‬
‫הכנסה ‪ -‬נכסים ניטרליים ‪ -‬אינם רלבנטיים‬
‫כלל להגדרה וניתן להתעלם מקיומם‪ .‬נכסים‬
‫המשמשים לייצור הכנסה ייבחנו בשלב הרביעי‪,‬‬
‫לפיו יש לבחון האם הם נכסים טפלים‪ ,‬כלומר‬
‫זרים למטרתו העיקרית של האיגוד או שהינם‬
‫קשורים למטרת האיגוד‪ .‬אם מתברר כי לאיגוד‬
‫יש בנוסף לנכסי המקרקעין נכסים נוספים שאינם‬
‫ניטרליים ואינם טפלים‪ ,‬אזי יוצא האיגוד מגדר‬
‫של איגוד מקרקעין‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי ועדת הערר פסקה כי טיב פעילות‬
‫החברה‪ ,‬בין אם מדובר בפעילות עסקית ובין‬
‫אם מדובר בהחזקה פאסיבית‪ ,‬אינו רלבנטי‬
‫לדיון‪ ,‬משום שהגדרת איגוד מקרקעין מבוססת‬
‫על מבחן הנכסים ולא על סיווג הפעילות‪ .‬עוד‬
‫הוסיפה הוועדה כי אין היא מתייחסת בקביעתה‬
‫לאיגוד המחזיק במקרקעין כמלאי עסקי‪.‬‬
‫לגופו של עניין‪ ,‬פסקה ועדת הערר כי נכסיה‬
‫האחרים של החברה‪ ,‬ובהם זכויות למתן שירותי‬
‫ניהול‪ ,‬זכויות לאספקת חשמל‪ ,‬צבר לקוחות‪,‬‬
‫הסכמי שכירות‪ ,‬שם מותג והון אנושי אינם‬
‫נפרדים מזכויות המקרקעין או שהינם טפלים‬
‫למטרות החברה‪ ,‬ומשכך פסקה כי החברה נכנסת‬
‫בגדר איגוד מקרקעין‪.‬‬
‫במקרה השני‪ ,‬בעניין גזית גלוב (ו"ע ‪,)1429/08‬‬
‫הקצתה חברה המחזיקה בקניון (להלן ‪ -‬חברת‬
‫הקניון)‪ 99.9 ,‬אחוז מכלל הזכויות בה לעוררת‪.‬‬
‫העוררת טענה שתי טענות‪ :‬כי מדובר בהקצאה‬
‫שאינה מהווה פעולה באיגוד וכי חברת הקניון‬
‫אינה איגוד מקרקעין‪.‬‬
‫ועדת הערר דחתה את טענתה הראשונה של‬
‫העוררת וקבעה כי בעלי המניות המקוריים‬
‫בחברה הסתלקו הלכה למעשה מכל זכויותיהם‬
‫בחברת הקניון וזאת‪ ,‬תמורת שחרורם מערבויות‬
‫אישיות שניתנו לבנק בקשר לחברה ומשכך‪ ,‬אין‬
‫מדובר ב"הקצאה" כמשמעותה בחוק היוצאת‬
‫מגדר "פעולה באיגוד"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬קיבלה ועדת‬
‫הערר את טענתה השנייה של העוררת וקבעה‬
‫שחברת הקניון אינה איגוד מקרקעין‪ .‬לאחר‬
‫ניתוח מילות החוק קבעה הוועדה כי מקום שיש‬
‫בידי איגוד נכסים בלתי מוחשיים‪ ,‬הרי שדי בכך‬
‫כדי שלא ייחשב כאיגוד מקרקעין‪ .‬ועדת הערר‬
‫קבעה כי בידי חברת הקניון היו נכסים בלתי‬
‫מוחשיים בעת ההקצאה‪ ,‬ולכן היא יוצאת מגדר‬
‫איגוד מקרקעין‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יכול נאמן להיות שותף עסקי של‬
‫הנהנה כאשר מדובר באותו נכס?‬
‫בפרשת עופר אגם יזום ובניין בע"מ (ו"ע‬
‫‪ ,)16014-03-12‬רכשה העוררת מקרקעין בעבורה‬
‫ובנאמנות עבור נהנים אחרים‪ .‬מנהל מיסוי‬
‫מקרקעין טען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי מאחר שלעוררת‬
‫אינטרס כלכלי עסקי מהותי בנכס כולו‪ ,‬אין‬
‫מתקיימים יחסי נאמנות‪ ,‬ועל כן פעולת הנאמנות‬
‫אינה כשרה‪.‬‬
‫ועדת הערר פסקה‪ ,‬כי העובדה שהנאמן שותף‬
‫לנהנים בבעלות במקרקעין אינה שוללת את‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪85‬‬
‫יחסי הנאמנות‪ ,‬וזאת כל עוד אין לו אינטרס‬
‫בחלק המקרקעין המוחזק בנאמנות‪ .‬ועדת הערר‬
‫הוסיפה כי עצם קיומם של הוראות המסדירות‬
‫את יחסי השיתוף בנכס בחוזה הנאמנות‪ ,‬אין בהן‬
‫כדי להשפיע על יחסי הנאמנות‪ .‬לפיכך קבעה‬
‫הוועדה כי הנאמנות עומדת בתנאי סעיף ‪ 69‬לחוק‬
‫מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫מס ערך מוסף‬
‫‪ .1‬עיתוי הדיווח לעניין מע"מ בעסקאות‬
‫קומבינציה‬
‫ביום ‪ 16.9.14‬ניתן פסק דינו של בית‬
‫המשפט העליון בעניין פרידמן חכשורי‬
‫(ע"א ‪ )3678/13‬הדן בסוגיית מועד החיוב‬
‫במע"מ בעסקאות קומבינציה שבהן‬
‫הקבלן מקבל לידיו זכויות במקרקעין‪,‬‬
‫כנגד מסירת דירות חלופיות (על מקרקעין‬
‫אחרים בנסיבות פסק הדין) לבעלי הזכויות‬
‫במקרקעין‪.‬‬
‫באותו מקרה‪ ,‬נקבע בתנאי המכרז של ממ"י‬
‫כי הזוכה מחויב לדאוג לפינוי התושבים‬
‫(שמעמדם טרם תחילת הפרויקט היה של‬
‫ברי רשות) ולשאת בעלויות פיצוי שלהם‬
‫בדרך של מתן פיצוי כספי או מתן דירה‬
‫בבניינים העתידים להיבנות‪ .‬לאחר הזכייה‬
‫במכרז‪ ,‬חתמו המערערות על הסכמי‬
‫פינוי‪-‬בינוי עם התושבים בשכונה‪ ,‬לפיהם‬
‫יקבלו התושבים דירות בבניינים שיוקמו‬
‫במיקומים שונים בשטח המתחם‪ ,‬ובתמורה‬
‫ימסרו למערערות את המקרקעין המוחזקים‬
‫על ידם‪ .‬יצוין כי‪ ,‬האמור אירע טרום כניסתו‬
‫לתוקף של פטור ממע"מ על מכירת דירה‬
‫חלופית בפרויקט פינוי‪-‬בינוי‪.‬‬
‫המערערות הגישו בקשה לשלטונות‬
‫מע"מ‪ ,‬להבהרת עמדתם באשר למועד‬
‫החיוב במע"מ בגין הפרויקט‪ .‬מנהל מע"מ‬
‫טען כי יש לאפיין את העסקה כאילו‬
‫התבצעו שתי עסקאות‪ ,‬האחת‪ ,‬עסקה‬
‫לרכישת קרקע מהמנהל אשר מחירה‬
‫לצורכי חיוב הוא סכום המזומן ששולם‬
‫למנהל‪ ,‬והשנייה עסקה לפינוי הדיירים‬
‫ובניית דירות חלופיות עבורם‪ .‬האחרונה‬
‫לדידו של מנהל מע"מ‪ ,‬משולה לעסקת‬
‫קומבינציה שבה נותן היזם לדיירים‬
‫שירותי בנייה תמורת קבלת הקרקע‪ ,‬אשר‬
‫מועד החיוב במע"מ לעניין שירותי הבנייה‬
‫הוא מועד קבלת היתר הבנייה או העלייה‬
‫על הקרקע‪ .‬עמדת מנהל מע"מ התקבלה‬
‫בבית המשפט המחוזי‪ .‬העניין הובא‬
‫לפתחו של בית המשפט העליון‪.‬‬
‫בית המשפט העליון נתן ביטוי להסכמה‬
‫בין הצדדים‪ ,‬על כך שדיירי שכונת הארגזים‬
‫ימסרו את החזקה שלהם במקרקעין בתמורה‬
‫לדירות חלופיות בבניין שיבנה על מקרקעין‬
‫אחרים במתחם‪ .‬בית המשפט העליון קבע כי‬
‫לא מדובר בעסקת קומבינציה קלאסית‪ ,‬שכן‬
‫הדירות שנמסרו לדיירים לא נבנו על מקרקעין‬
‫שהוחזקו על ידם והקמת הדירות נעשתה מבלי‬
‫שהמקרקעין המוחזקים על ידי הדיירים (כולם‬
‫או חלקם) פונו או נמסרו למערערות‪ .‬בית המשפט‬
‫פסק על כן‪ ,‬שהמערערות זכו לתמורה במסגרת‬
‫עסקאות פינוי רק במועד שבו העבירו הדיירים‬
‫המפונים את זכויותיהם לקבלן בפועל‪ ,‬וזהו‬
‫המועד לחיוב במע"מ‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי לטענת שלטונות מע"מ מועד החיוב‬
‫במע"מ צריך לחול במועד מתן היתר הבנייה‪,‬‬
‫מהטעם שהתחייבות הדיירים להעברת הזכות‬
‫בדירותיהם היא שאפשרה למערערות לקבל היתר‬
‫בנייה במועד זה‪ ,‬והיא בעלת ערך כלכלי‪.‬‬
‫בית המשפט קבע‪ ,‬כי אין לראות בכך את‬
‫התמורה עצמה אלא מועד העברת הזכויות על ידי‬
‫הדיירים לקבלן בפועל‪ ,‬וכי מיסוי העסקה צריך‬
‫להתבסס לפי ההיגיון הכלכלי ומהותה האמיתית‬
‫ולא לפי כותרות ההסכמים‪0.‬‬
‫מ‪.‬י‪.‬ישראלית‬
‫סוכנות לביטוח בע מ‬
‫“‬
‫קבלן ‪ /‬יזם נכבד‪,‬‬
‫כל מבנה‪ ,‬גבוה ככל שיהיה‪ ,‬מתחיל בבסיס יציב ואמין‪.‬‬
‫• הלבנה הראשונה בכל בנייה היא בחירה באנשי מקצוע שאתה מקיף עצמך‪,‬‬
‫כאן בשבילך לדרך בטוחה‪.‬‬
‫סוכנות הביטוח‬
‫• כשאומרים לך “ביטוח”‪ ,‬מה המילה מסמלת עבורך‪ ,‬והאם עונים על כל צרכייך?‬
‫• כשאתה בונה בניין אתה בונה ביטחון לאנשים‪ ,‬האם יש לך את הביטחון שאתה צריך‬
‫כדי להעביר את זה הלאה?‬
‫• צד שלישי‪ ,‬חבות מעבידים‪ ,‬חבות מוצר‪ ,‬אחריות מקצועית ו‪...‬שכחת משהו?‬
‫בביטוח‪ ,‬אל תיתן לאף פרט לברוח ממך‪ ,‬הרשה לנו להזכיר לך‪.‬‬
‫• כל סיפור טוב מתחיל בסוכנות ביטוח טובה‪ ,‬אנשים טובים‪ ,‬מסורים‪ ,‬מקצועיים ובעלי ניסיון רב‪.‬‬
‫הקמת פרויקט מחייבת התייחסות לסעיפי הביטוח הנדרשים על ידי הבנקים הממנים ‪ /‬מלווים‬
‫אישורי קיום בביטוח וסעיפי אחריות‪ ,‬נזיקין וביטוח בין המזמין לקבלן‪ ,‬לקבלני משנה‪ ,‬יועצים‪,‬‬
‫מפקחים ועוד‪.‬‬
‫נשמע מורכב? אל תקל ראש בבחירת הסוכנות אשר תלווה אותך‪.‬‬
‫בקיאה ברזי הביטוח מעל לשלושה עשורים ולרשותה רזומה מכובד של מקרים‬
‫מורכבים אשר דרשו התערבות מקצועית‪.‬‬
‫הינה הסוכנות המובילה בתחומה כיועצת ביטוח בתחום ההנדסי וכסוכנות‬
‫המבטחת פרוייקטים רבים‪ .‬החברה מעניקה שרות למעל ל‪ 100-‬חברות קבלניות ויזמים‪,‬‬
‫בהיקף שנתי כולל מעל ‪ 6‬מיליארד‪.₪‬‬
‫מזמינה אותך לקבלת הצעה ולהצטרף אל אותם‬
‫לכן טרם ביצוע הפרויקט‬
‫קבלנים ‪/‬יזמים רבים‪ ,‬המקבלים שרות מאיתנו‪.‬‬
‫“כי אף אחד לא מתכנן להיכשל‪ ,‬אולם רבים נכשלים בגלל חוסר תכנון“‬
‫גוש עציון ‪ ,11‬גבעת שמואל ‪54030‬‬
‫טלפון‪ | 03-7382500 :‬פקס‪03-7382510 :‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪87‬‬
‫חברים מספרים‬
‫דוד רוזנר‪,‬‬
‫יו”ר ארגון הקבלנים‬
‫באשקלון‬
‫מראיינת‪ :‬ז’ואל טל‬
‫‪88‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫א להכיר‪ ,‬דוד רוזנר‪ ,‬זקן יושבי ראש‬
‫הארגונים המקומיים‪ ,‬כבר שלושה‬
‫עשורים בתפקיד וכפי שהוא מציין‪:‬‬
‫"שיניתי כמה פעמים את תקנון הארגון‪ ,‬כך שלא‬
‫אוכל להמשיך בתפקיד‪ ,‬וכל פעם לפני הבחירות‬
‫באו החברים וביקשו ממני להמשיך"‪ .‬רוזנר‬
‫שימש בעבר יושב ראש החברה הכלכלית של‬
‫ההתאחדות‪ ,‬ותחתיו עבד כמנכ"ל החברה מי‬
‫שהיום מכהן כשר הפנים‪ ,‬גלעד ארדן‪ .‬כיום‪ ,‬בנוסף‬
‫לכל פעילותו‪ ,‬הוא גם חבר בנשיאות התאחדות‬
‫בוני הארץ‪ .‬הוא נולד באוקראינה ועלה לארץ‬
‫בגיל שלושה חודשים‪ ,‬כך שמבחינתו הוא צבר‬
‫לכל דבר‪.‬‬
‫איך הגעת להיות קבלן?‬
‫"בשנות השבעים התגוררתי בחולון ונשאתי‬
‫לאישה את סילביה‪ ,‬שהתגוררה אף היא בחולון‪.‬‬
‫אביה של סילביה‪ ,‬שהיה אז קבלן מבצע‪ ,‬הציע‬
‫לי להשתלב בחברה הקבלנית באשקלון‪ .‬נסענו‬
‫שלושתנו בשבת לאשקלון‪ ,‬להתרשם מהעיר‪.‬‬
‫הגענו לשכונת אפרידר‪ ,‬שכבר אז היתה הפנינה‬
‫של אשקלון‪ ,‬עם בתים פרטיים וגינות מטופחות‪.‬‬
‫התיישבנו בבית קפה מהודר‪ ,‬היחיד באותה‬
‫תקופה‪ ,‬ושם פגשנו באקראי את ראש העירייה‪,‬‬
‫את מזכיר העיר ומכובדים נוספים‪ ,‬והדבר עשה‬
‫עלינו רושם‪ .‬עברנו להתגורר בבית קטן ליד‬
‫הים באשקלון‪ .‬בית של שלושים מטר רבוע‪.‬‬
‫המשרד היה בעיר העתיקה‪ .‬בבוקר לקחתי את‬
‫הקטנוע שלי ונסעתי‪ .‬כשהגעתי למקום חשבתי‬
‫שהתבלבלתי בכתובת‪ ,‬אולי עברתי את הגבול?‬
‫האם זו אותה אשקלון? הייתי בהלם‪ .‬ברחובות‬
‫הסתובבו סוסים‪ ,‬כבשים ומה לא"‪ .‬בערבים נסע‬
‫לתל אביב ללמוד הנדסאות בניין‪ .‬בהמשך הפכה‬
‫החברה ליזמית והוא בנה אז בימית‪ ,‬בנחל סיני‬
‫ובהמשך בצור יגאל‪ ,‬בנתניה ועוד‪.‬‬
‫מה אתה עושה בשעות הפנאי?‬
‫"אני מקפיד לעבוד בחברה עד שעות אחר‬
‫הצהריים המוקדמות כדי להתפנות לעבודות‬
‫הנוספות שלי‪ ,‬עבודות התנדבותיות‪ .‬אני מכהן‬
‫כמזכיר וחבר בעמותת ידידי בית חולים ברזילי‪,‬‬
‫וקשה לגייס כסף לבית חולים‪ .‬אני חבר בעמותת‬
‫נ‬
‫מתן בסתר המספקת ארוחות ל‪ 600-‬משפחות‬
‫באשקלון מדי שבוע‪ .‬אני גם חבר בעמותת בית‬
‫הספר למצוינות באשקלון‪ ,‬שבו לומדים תלמידים‬
‫עם איי‪.‬קיו גבוה במיוחד"‪ .‬הוא עושה אתנחתא‬
‫ואומר‪" :‬להמשיך? כי יש לי עוד פרויקטים"‪.‬‬
‫רוזנר משמש יו"ר עמותת כפר הילדים נווה‬
‫הרואה‪ ,‬מוסד של המפעל להכשרת ילדי ישראל‪,‬‬
‫בשיתוף משרד החינוך‪ .‬הכפר האשקלוני‪ ,‬אחד‬
‫מ‪ 14-‬ברחבי הארץ‪ ,‬מונה ‪ 72‬ילדים מגיל חמש‬
‫עד גיל צבא ומחולק לכמה משפחתונים‪ .‬בכל‬
‫משפחתון מתגוררים כמה ילדים בגילאים שונים‪,‬‬
‫במחיצת בני זוג המשמשים אם ואב הבית‪ .‬את‬
‫כל צורכי הילדים לאחר שעות הלימודים מספקת‬
‫העמותה‪.‬‬
‫רוזנר‪" :‬אנחנו דואגים לכל תרבות הפנאי של‬
‫הילדים כשהם חוזרים מבית הספר‪ .‬שיעורי עזר‬
‫למי שזקוק‪ ,‬פינת חי‪ ,‬משתלה שאותה הקמתי‪,‬‬
‫חוגי העשרה‪ ,‬רכיבה על סוסים‪ .‬גם בחודשי‬
‫הקיץ‪ ,‬כשאין לימודים ולילדים אין ממש בית‬
‫לחזור אליו‪ ,‬אנחנו דואגים לקייטנות‪ .‬כמעט כולם‬
‫זכאים לתעודת בגרות ובוגרי צבא"‪.‬‬
‫כאות כבוד לפעילותו של דוד בכפר‪ ,‬קיים ראש‬
‫העירייה איתמר שמעוני ישיבה של מועצת‬
‫העיר בכפר‪" .‬הייתי בעבר חבר מועצת העיר‬
‫במשך חמש שנים‪ ,‬והייתי הקול של האתיופים"‪,‬‬
‫מוסיף רוזנר‪" ,‬אבל החלטתי שפוליטיקה זה לא‬
‫בשבילי"‪.‬‬
‫כעת הוא שוקד על הקמת כמה מבנים במקום‪.‬‬
‫מעון יום‪ ,‬מהצהריים עד הערב‪ ,‬לילדים שזקוקים‬
‫למסגרת תומכת לאחר שעות הגן והלימודים‪ .‬בית‬
‫בוגרים‪" ,‬כדי לדאוג למי שיצא מהכפר‬
‫לצבא ואין לו לאן לחזור בסופי שבוע‬
‫ובחופשות‪ .‬נקים פה בית עם כמה חדרים‬
‫לטובת אותם חיילים‪ ,‬והם יקבלו בזמן‬
‫שהותם את כל שירותי הכפר"‪ .‬בתכנון‬
‫גם אולם אירועים‪" ,‬אנחנו חוגגים‬
‫לילדים את כל החגים ‪ -‬חנוכה‪ ,‬פורים‬
‫וגם בר או בת מצווה‪ .‬אנחנו בעמותה‬
‫לוקחים הכל על עצמנו‪ ,‬החל מרכישת‬
‫בגדים חדשים ומתנות‪ ,‬וכלה בארגון‬
‫האירוע כולל די‪.‬ג'יי‪ ,‬כיבוד והבאת‬
‫ההורים למקום‪ .‬תמיד נשמח לקבל‬
‫תרומות נוספות‪.‬‬
‫"ויש עוד‪ .‬לפני כעשר שנים רציתי‬
‫לעשות משהו‪ .‬לאמץ חיילים‬
‫בודדים‪ ,‬כמו בית קובי ברמת‬
‫גן‪ .‬כששיתפתי את סילביה‬
‫בעניין היא הציעה לקחת על‬
‫עצמה את הפרויקט‪ .‬יצרתי‬
‫קשר עם צביקה לוי‪ ,‬האבא‬
‫של החיילים הבודדים‪,‬‬
‫והעמדתי לרשות החיילים‬
‫דירה‪ .‬סילביה נכנסה‬
‫לפעולה ואבזרה את הבית‬
‫בכל הנחוץ‪‘ ,‬כדי שתהיה‬
‫להם הרגשה שהם בבית'‪.‬‬
‫ביקשתי חיילים מגבעתי‪,‬‬
‫כי גבעתי שומרת על אשקלון‪ .‬בתיאום עם מח"ט‬
‫גבעתי דאז‪ ,‬אייל אייזנברג‪ ,‬נחתו ארבעה לוחמי‬
‫גבעתי בביתם החדש"‪.‬‬
‫מפאת צנעת הפרט‪ ,‬רוזנר אינו מזהה אותם‬
‫בשמותיהם‪ :‬חייל דתי‪ ,‬חייל שחזר בשאלה ושני‬
‫חיילים ממוצא אתיופי‪ .‬לאשתו של רוזנר היה תנאי‬
‫אחד‪" :‬תשמרו על הבית"‪ .‬כשהם באו לחופשות‬
‫היא דאגה לכל צורכי המחיה‪ ,‬וכשלא באו‪ ,‬סילביה‬
‫נכנסה לאוטו ונסעה לרצועת עזה להביא להם‬
‫אוכל מהבית‪ .‬כבר עשר שנים שהרוזנרים מלווים‬
‫את רביעיית החיילים‪" .‬את ליל הסדר אנחנו‬
‫חוגגים עם המשפחה‪ ,‬והם אורחים קבועים אצלנו‬
‫בחג"‪ .‬כולם כבר בגרו ועזבו את הקן החם‪ ,‬אבל‬
‫הוא ממשיך ללוות אותם‪.‬‬
‫איפה הם היום?‬
‫"החייל שחזר בשאלה‪ ,‬שבא ישר מהישיבה‪,‬‬
‫לא ידע אנגלית ולא יכול היה להתקבל לקורס‬
‫חובשים בצבא‪ .‬סילביה ישבה ולימדה אותו‬
‫אנגלית ובזכותה התקבל לקורס‪ .‬כיום הוא‬
‫לומד רפואה באוניברסיטת בן גוריון בסיוע‬
‫מלגה"‪ .‬רוזנר מממן את המחיה היומיומית‬
‫ואת הדירה של הרופא לעתיד‪ ,‬אותה הוא‬
‫חולק עם אחד משני החיילים ממוצא אתיופי‬
‫שלומד הנדסת בניין‪ .‬החייל הדתי למד בסיועו‬
‫של רוזנר משפטים‪ ,‬וכיום הוא עורך דין‬
‫בחברה גדולה‪ ,‬נשוי עם ילד‪.‬‬
‫החייל השני ממוצא אתיופי‬
‫בחר לצאת לעבודה‪ .‬כיום‬
‫הוא נשוי‪ ,‬אב לשני ילדים‪,‬‬
‫ורוזנר משמש סנדק לאחד‬
‫הילדים‪ .‬רוזנר נרתם לסייע‬
‫גם במימון החתונות‪ ,‬ומלווה‬
‫אותם לאורך כל הדרך גם‬
‫בעצות ובאוזן קשבת‪.‬‬
‫בכך לא תמה פעילותו‪ .‬הוא‬
‫לקח תחת כנפיו גם שתי בנות‪,‬‬
‫אחת כיום קצינה במשטרת‬
‫ישראל והשנייה סיימה תואר‬
‫ראשון בכלכלה‪ .‬הוא‬
‫מקפיד להגיע לכל טקס‬
‫של בני טיפוחיו‪.‬‬
‫ניכר בו שהוא מתייחס‬
‫לפרויקט הזה כאל‬
‫הבית המורחב שלו‪,‬‬
‫אבל מבקש לציין‪:‬‬
‫"סילביה‪ ,‬שתכעס על‬
‫הפרסום‪ ,‬היא בעצם‬
‫עמוד התווך של כל‬
‫הפעולה‪ .‬אני רק עוזר‬
‫לה"‪.‬‬
‫שמעתי שאתה מייצר‬
‫לימונצ'לו בעצמך?‬
‫"כן‪ ,‬זאת אמנם הרבה‬
‫עבודה ואני לא מרשה‬
‫לאף אחד לעזור לי‪ ,‬אבל‬
‫זה גם תענוג גדול"‪.‬‬
‫הוא נתקל במשקה‬
‫לראשונה לפני כמה‬
‫שנים במסעדה תל אביבית‪ .‬כשבעל‬
‫המסעדה הפקיע את מחיר הבקבוק‪ ,‬אמר רוזנר‪:‬‬
‫אם הוא יכול לייצר‪ ,‬גם אני יכול‪ .‬למד על תהליך‬
‫היצירה וכיום הוא מייצר כמה עשרות בקבוקים‪,‬‬
‫אותם הוא מחלק לחברים‪ .‬הוא מוכן להחליף‬
‫בקבוק לימונצ'לו תמורת פחית זיתים ביתית‬
‫ואיכותית‪.‬‬
‫לקינוח‪ ,‬רוזנר הוא גם יו"ר הפרלמנט המקומי‬
‫שבו חברים ‪ 15‬גברים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬כבר יותר‬
‫מעשרים שנה‪ .‬לפרלמנט חוקים משלו‪ :‬הצטרפות‬
‫לפרלמנט היא רק אם יש הסכמה פה אחד‪,‬‬
‫האחרון שזכה להצטרף היה לפני שנתיים; מי‬
‫שנוסע לחו"ל חייב להביא למפגש בקבוק שתייה;‬
‫מי שמביא אורח (מותר) משלם עבור האורח;‬
‫המפגשים מתקיימים כל יום שישי‪ ,‬בלי יוצא‬
‫מן הכלל‪ ,‬לפעמים יש גם אורחים חיצוניים‪:‬‬
‫ראש העירייה‪ ,‬שר התחבורה ועוד; ומדי פעם‬
‫מתקיים מפגש בבית אחד מחברי הפרלמנט‪,‬‬
‫עם בנות הזוג‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫‪89‬‬