הקהל

‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 1‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫יוצא לאור על‪-‬ידי‪ :‬אש"ל – הכנסת אורחים‪ ,‬המחלקה הרוחנית‪.‬‬
‫הפקה‪ :‬מחלקת ההוצאה לאור של מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח‪.‬‬
‫‪ 447‬איסטערן פארקווי‪ ,‬ברוקלין‪ ,‬ניו‪-‬יורק טל'‪ 0008-877 )817( :‬פקס‪0080-877 )817( :‬‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 2‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫פתח דבר‬
‫אליך‪ ,‬תמים יקר!‬
‫חודש החגים מתקרב וכולנו חדורים באווירת ההכנה לנסיעה לחצרות‬
‫קודשנו‪ .‬כל חסיד המקושר לרבי מוצא את עצמו בימים אלו עסוק וטרוד‬
‫בהכנות לנסיעה לרבי‪ ,‬בגשמיות ורוחניות כאחד‪.‬‬
‫דבר ברור הוא אשר ההעלם וההסתר הכי גדול בו אנו נמצאים‪ ,‬כאשר איננו‬
‫זוכים לחזות באור פני מלך חיים "ועדיין לא בא"‪ ,‬לא מחליש אצל אי מי‬
‫מאיתנו את התשוקה העזה‪ ,‬ביחד עם ההתלהבות והשמחה‪ ,‬להיות בחודש‬
‫השביעי המּוׂשבע בכל‪ ,‬בחצרות קודשנו‪ ,‬ליובאוויטש שבליובאוויטש‪ ,‬ולחסות‬
‫בצילו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪ ,‬כאשר כולנו מודעים ובטוחים‬
‫כי זהו רצונו הק' ונחת רוחו האמיתי‪.‬‬
‫חייא מנין?‬
‫מאז ומעולם היתה הנסיעה לרבי פן חשוב ומיוחד בהתקשרות ובדרכי‬
‫החסידות‪ .‬כבר אצל מייסד החסידות הראשון – רבינו הבעל‪-‬שם‪-‬טוב‪ ,‬אנו‬
‫מוצאים תקנה מיוחדת לפיה הוא מורה לתלמידיו לבא מפעם לפעם לחלות‬
‫פניו וכלשונו של הרבי הריי"צ‪" :‬חק בתוככי החסידים"‪.‬‬
‫בהמשך הדורות הוסיפו רבותינו נשיאינו והפליאו במעלה המיוחדת לבא‬
‫ולהתראות פנים אל פנים בד' אמות הקודש‪ .‬מפורסמת היא הרשימה אודות‬
‫אחד מחסידי קמאי שנסע לרבי כבר בהיותו ילד‪ ,‬והינו מתאר בלשון ציורית‬
‫ומיוחדת את אופי הנסיעה והרגשות המעורבים שהתלוו אליה; רשימה זו‬
‫פורסמה בשעתו בקובץ "התמים" שהיה שופר הפרסום בין תלמידי התמימים‬
‫והחסידים בימים ההם‪.‬‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 3‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪4‬‬
‫בהזדמנות מסוימת הפליא הרבי במעלת השהות בבית רבינו וציין "יש‬
‫אמנם כאלו שלא באו‪ ,‬אלא נשארו לשבת ב"חור" שלהם ("געבליבן זיצן ב ַא‬
‫זיך אין קאַטוך") בדמיינם לעצמם שיושבים בארמון המלך‪ ,"...‬וסיים הרבי‬
‫"ומובן גודל הרחמנות עליהם"‪...‬‬
‫הטעם המיוחד של הנסיעה לרבי נובע מכך שההסתופפות בד' אמותיו של‬
‫הרבי מקנה לחסיד חיות מחודשת לכל התקופה שלאחריה‪ ,‬וכפי שאומר הרבי‬
‫מלך המשיח‪" :‬עצם הענין של נסיעת חסיד לרבו – הרי זה דבר הפשוט‪ ,‬שלכן‬
‫מזמן לזמן נוסע החסיד לרבו ונסיעה זו פועלת בעבודתו במשך כל השנה עד‬
‫לפעם הבאה שנוסע"‪ .‬או כפי שהדבר מתבטא היטב בפתגם‪-‬צחות חסידי ידוע‬
‫האומר‪" :‬רבי לא שנא – חייא מנין" – אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם‬
‫בשנה‪ ,‬חיות מנין תהא?!‬
‫בהזדמנות אחרת הסביר הרבי כי בעצם המקום האידיאלי המתאים ביותר‬
‫לשהותו של כל יהודי בכלל וחסיד בפרט הוא במקומו של הרבי‪ .‬הרבי מסביר‬
‫כי הקב"ה יעד לנו את מקומם של הרביים שהינם מקומות מנוחה בדרכינו‬
‫הארוכה במדבר הגלות‪ .‬אתרים אלו הינם כמו קרעטשמע'ס (פונדקי דרכים)‬
‫בהם ניתן לנוח לרגע מעמל הדרך וללמוד ולהתפלל במנוחת הדעת‪.‬‬
‫קבלת פני רבו ברגל‬
‫הנסיעה יכולה להיות בכל זמן ועת‪ ,‬כל יום ותאריך בשנה מתאים לנסיעה‬
‫לרבי‪ .‬אך הדבר מקבל משנה תוקף כשמדובר בימי חג ומועד ויומי דפגרא‪,‬‬
‫ובהם גופא ובעיקר – בחודש החגים‪ ,‬חודש תשרי‪.‬‬
‫הרבי הרש"ב התבטא פעם‪" :‬כיצד זה שיהודי אינו בליובאוויטש בראש‪-‬‬
‫השנה‪ ,‬אלא היכן ימצא?!"‪ .‬והרבי שליט"א כתב פעם למישהו‪" :‬שיערתי‬
‫שנתראה כאן בתקופת סוכות (כפי רגילותכם לבא לכ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫שליט"א לימים אלו) להתברך בפתקא טבא לשנה טובה ושמחה‪ ,‬לצערי השנה‬
‫לא הגעתם"‪.‬‬
‫הרבי גם הבהיר כמה וכמה פעמים כי הנסיעה לרבי בשלושת הרגלים‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 4‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‬
‫‪5‬‬
‫בכלל הינה ענין של עליה לרגל בכלל ו"קבלת פני רבו ברגל" בפרט‪ .‬כאשר‬
‫ענין זה מודגש במיוחד בחודש תשרי המרובה במועדות‪ ,‬שאז ההתאספות‬
‫וההתאחדות של "רבים מבני ישראל מכל קצוי תבל" בבית הכנסת של נשיא‬
‫דורנו‪ ,‬היא הנתינת כח להמשיך ולפעול את ענין האחדות במשך שאר חודשי‬
‫השנה כשנמצאים איש איש במקומו‪.‬‬
‫בתשרי ה'תשמ"ז‪ ,‬הפליא הרבי במעלת הנסיעה לחודש תשרי‪ ,‬והסביר‬
‫שכיום שאין לנו בית מקדש הרי המקום שבו אנו יכולים לקיים אפס קצהו‬
‫ושמץ מנהו מהענין של "להשתחוות לפניך" הוא בעיקר בבית הכנסת של‬
‫נשיא דורנו‪ ,‬ובהמשך עורר על העובדא הנפלאה ש"כמה וכמה עשיריות‬
‫ומאות מישראל מטלטלים את עצמם ("טלטולי‪-‬גברא" וגם "טלטולי‪-‬איתתא")‬
‫מביתם ומקומם‪ ,‬כדי לשהות במשך מועדי תשרי בד' אמותיו של נשיא דורנו‪,‬‬
‫מעין ודוגמת וזכר לענין דעליה לרגל בזמן שביהמ"ק היה קיים"‪.‬‬
‫ואכן עובדה קיימת היא שבדור האחרון בכלל ובפרט בשנים האחרונות‬
‫ממש‪ ,‬נעשה חודש תשרי המרובה במועדות כהתאריך המרכזי והעיקרי של‬
‫הנסיעה לרבי‪ .‬חודש הכולל את המעלות המיוחדות של הימים הנוראים‬
‫וראשית השנה המסוגלים להתברך בשנה טובה‪ ,‬וממשיך בחלקו השני בזמן‬
‫שמחתנו ועד לשיאו בשמחת‪-‬תורה‪ ,‬שהפך ע"י הרבי לתאריך המיוחד ביותר‬
‫במהלך השנה כולה וידוע אצל החסידים כ"יום של הרבי"‪.‬‬
‫מבלי הבט על המעלה הנפלאה והעיקרית של ההתראות פנים אל פנים‪,‬‬
‫עין בעין‪ ,‬עם הרבי – הרי שחשיבות הנסיעה לרבי כוללת את עצם השהות בד'‬
‫אמותיו של הרבי‪ .‬מקומו של הרבי מצד עצמו הינו מקום בעל חשיבות רבה‬
‫ומיוחדת‪ ,‬וגם אם אין זוכים לראות את הרבי‪ ,‬יש בו את מלוא המעלה‪ :‬להיות‬
‫אצל הרבי‪.‬‬
‫פתגם חסידי מפורסם ממחיש עד היכן מגיעים הדברים‪ :‬אחד החסידים‬
‫בזמנו של הצמח‪-‬צדק הגיע לביקור אצל הרבי אך מאחר והמאמרים נאמרו‬
‫בשקט והחסיד לא זכה לשמוע אותם‪ .‬פנה הוא בקובלנא לאחד מזקני‬
‫החסידים‪ :‬לשם מה‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬הגעתי?! ענה לו הלה‪" :‬אילו קרבנו להר סיני ולא‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 5‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪6‬‬
‫נתן לנו את התורה – דיינו"! זאת‪-‬אומרת‪ ,‬שגם בעצם השהות ב"הר‪-‬סיני" יש‬
‫מעלה חשובה ונפלאה‪.‬‬
‫•••‬
‫כחלק מתוכניות ארגון "הכנסת אורחים" הפועל לסידורם הגשמי והרוחני‬
‫של אלפי האורחים המגיעים לחצרות קודשינו – הננו מוציאים לאור‪:‬‬
‫קובץ "נוסעים לרבי" הכולל את קונטרס 'בית רבינו שבבבל'‪ ,‬שיחת ש"פ‬
‫תבוא ה'תנש"א‪ ,‬מכתב כללי מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לר"ה וכן‬
‫מכתבים וסיפורים שונים הקשורים בענין בית רבינו שבבבל ‪ -‬בית משיח‬
‫והנסיעה לרבי‪.‬‬
‫וזאת למודעי‪ :‬בקונטרס זה‪ ,‬כמו בקודמיו‪ ,‬תורגמו קטעי שיחות רבים‬
‫מאידית ללה"ק‪ ,‬ומן הראוי לציין כי תרגום זה הינו – תרגום חפשי ללא‬
‫אחריות‪ ,‬ועל החפץ להעמיק ולדייק ב"לשון הרב"‪ ,‬לראות ולעיין במקורות‬
‫המצויינים במקומם הם‪.‬‬
‫אי אפשר לסיים מבלי להתיחס לעיקר העומד עתה בראש מעינותיו של כל‬
‫חסיד ומקושר אשר הרבי יקר לו‪ ,‬והיא הצעקה והתביעה מלב קרוע ומורתח‪,‬‬
‫ביחד עם הבקשה והתחינה הכי גדולה‪ :‬רצוננו לראות את מלכנו! מתוך אמונה‬
‫שאכן דורנו דור השביעי הוא הוא דור הגאולה‪ ,‬ומתוך בטחון גמור בנבואה‬
‫הברורה ש"הנה זה (משיח) בא"‪.‬‬
‫ויהי רצון שנזכה תיכף ומיד להתגלות כ"ק אד"ש מה"מ‪" ,‬מלך ביופיו‬
‫תחזינה עינינו" בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש‪.‬‬
‫טייערע ברידער! מיר וועלן זיך ווייטער זעהן‪ ,‬אַז דער אויבערשטער וועט‬
‫פאר'ן צום רבי'ן‪ ,‬מיר וועלן זיך ווייטער‬
‫געבן געזונט און לעבן‪ ,‬וועלן מיר ָ‬
‫זעהן!‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫הנהלת "הכנסת אורחים"‬
‫חצרות קודשנו – בית משיח – ‪770‬‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 6‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫תוכן ענינים‬
‫שער ראשון מאמרים ושיחות‬
‫במקום הקדמה ‪10.............................................................‬‬
‫שיחת קונטרס "בית רבינו שבבבל"‪16....................................‬‬
‫שיחת ש"פ תבוא ה'תנש"א ‪28 ............................................‬‬
‫מכתב כללי ‪ -‬ראש השנה ה'תשנ"ב ‪43....................................‬‬
‫שער שני קטעי שיחות וסיפורים‬
‫פרק ראשון‪ :‬חשיבות הנסיעה ומעלתה ‪50................................‬‬
‫פרק שני‪ :‬אופי הנסיעה וההכנה‪62.........................................‬‬
‫פרק שלישי‪ - 770 :‬בית רבינו‪67...........................................‬‬
‫פרק רביעי‪ :‬בית משיח ‪79...................................................‬‬
‫שער שלישי הקהל‬
‫פרק ראשון‪ :‬נשיא הדור בהקהל ‪88........................................‬‬
‫פרק שני‪ :‬הקהל שייך לכל אחד ואחד ‪92.................................‬‬
‫פרק שלישי‪ :‬צבאות ה' בהקהל ‪110........................................‬‬
‫פרק רביעי‪ :‬התעוררות הקהל‪115..........................................‬‬
‫פרק חמישי‪ :‬אופן ההתעסקות בהקהל‪120................................‬‬
‫פרק שישי‪ :‬רישום בהקהל ‪128..............................................‬‬
‫פרק שביעי‪ :‬הקהל שבתורה‪137............................................‬‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 7‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫פרק שמיני‪ :‬זכר להקהל‪141.................................................‬‬
‫פרק תשיעי‪ :‬יום הקהל ‪148..................................................‬‬
‫פרק עשירי‪ :‬עליה לרגל בשנת הקהל‪152.................................‬‬
‫פרק אחד עשר‪ :‬המעשה הוא העיקר‪155..................................‬‬
‫שער רביעי התוועדויות חסידותיות‬
‫לעמוד על המסלול ‪ /‬הרה"ח שלמה זלמן לנדא ‪175.....................‬‬
‫לא לשאוף לפירורים ‪ /‬הרה"ח אלעזר קעניג ‪183........................‬‬
‫להיות חדור באמונה ‪ /‬הרה"ח שלמה מעיאסקי ‪189.....................‬‬
‫הוספה‪ :‬יומן הקהל ‪ -‬חודש תשרי ה'תשמ"ח‪196.........................‬‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 8‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫שער ראשון ‪ /‬שיחות קודש‬
‫שער ראשון‬
‫שיחות קודש‬
‫קונטרס בית רבינו שבבבל‬
‫שיחת ש"פ תבוא ה'תשנ"א‬
‫מכתב כללי ראש השנה תשנ"ב‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 9‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪10‬‬
‫במקום הקדמה‬
‫מכתב שכתב הרבי הריי"צ לחתנו‪ ,‬כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫המדבר במהות והנסיעה לרבי‪ ,‬שהיא "חק" בדרכי החסידות‪ .‬במכתב‬
‫זה הרבי הריי"צ מזכיר את הפתגם הידוע שנדפס אחר‪-‬כך ב"היום‪-‬יום"‬
‫שחסידים היו מחשיבים את היום שהגיעו בו לליובאוויטש ליום הולדתם‬
‫ומדייקים להניח תפילין בדיוק בשעה בה נכנסו ל"יחידות"‪.‬‬
‫ב"ה ג' ה' תמוז רצ"ה‬
‫אטוואצק‬
‫לחתני הרב רמ"ש שי'‬
‫‪ . .‬מאז ומקדם‪ ,‬ומקדם קדמתה‪ ,‬גם בדור הראשון של גילוי תורת החסידות‪,‬‬
‫וסדר הנשיאות בנשיא אלקים מורנו הבעש"ט‪ ,‬הנה לבד זאת אשר אלו‬
‫שהתקרבו לגשת אל הקדש להיות חוסים בצלא דמהימנותא‪ ,‬התפלגו לכתות‬
‫שונות מהם תלמידים שהיו יושבים זמן רב במעזבוש‪ ,‬שנתים‪ ,‬או שנה או כמה‬
‫חדשים ‪ -‬הכל עפ"י הוראת ופקודת מורנו הבעש"ט ‪ -‬אם רצופים או בהפסקות‪,‬‬
‫ומהם שהיו באים רק פעם בשנה או בשנתיים‪ ,‬ומהם הבאים איזה פעמים בשנה‪,‬‬
‫הנה לבד זאת הנה כל אחד ואחד היה לו זמנו הקבוע בשנה‪ ,‬אשר אז היה נוסע‬
‫לרבו‪ ,‬זה היה בוחר לו מועד זה דר"ה או יוכ"פ‪ ,‬וזה חג הסוכות‪ ,‬או פסח וחג‬
‫השבועות‪ ,‬וכן בשבתות השנה‪ ,‬ומועדי השמחה דל"ג בעומר חנוכה ופורים‪.‬‬
‫הסדר הזה נעשה לחוק בתוככי החסידים בדור השני בימי נשיאותו של‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 10‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫שדוק תוחיש ‪ /‬ןושאר רעש‬
‫‪11‬‬
‫מורנו הרב המגיד ממעזריטש ובימיו היו כבר מסודר אשר הרבה חסידים היו‬
‫באים על כל שבת ושבת משבתות השנה‪ ,‬ומה גם בימים הנוראים וימים טובים‬
‫שהיו באים מאות אורחים גם ממקומות רחוקים ביותר‪ ,‬שהיו הולכים בדרך‬
‫הליכתם איזה שבועות‪ ,‬עד בואם למעזריטש‪ ,‬והיו מתעכבים זמן יותר ארוך‪,‬‬
‫מכמו שהיו מתעכבים החסידים שהיו באים למורנו הבעש"ט ‪. .‬‬
‫‪ . .‬באחד המכתבים לגיסך הנכבד חתני יקירי הרש"ג שי' כתבתי על אודות‬
‫אותן ספרי הסיפורים של החסיד ר' שמואל נ"ע הורעוויטש ובו ‪ -‬במכתב הנ"ל‬
‫ הזכרתי בקצרה על אודות התחלת בנין ליובאוויטש אחרי החורבן בהסתלקות‬‫הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‪ ,‬בקיץ תרמ"ט‪,‬‬
‫ומר"ה תר"ן התחילו אנ"ש לבוא לליובאוויטש לימים נוראים וימים טובים‬
‫ושבתות השנה ‪.‬‬
‫נסיעתם וביאתם לליובאוויטש קבוע‬
‫משנה לשנה במשך השתי שנים הנה בשנת תרנ"ב‪ ,‬כבר היו מאנ"ש שהיה‬
‫נסיעתם וביאתם לליובאוויטש קבוע זה היה בא על ר"ה‪ ,‬וזה על חה"ס‪ ,‬זה על‬
‫ימים אחרונים דחג הפסח וזה על חג השבועות‪ ,‬וכן בשבתות השנה‪ ,‬ודרכם‬
‫היה לאמר על עצמם‪ ,‬איך בין ַא ראש השנה'דיקער ‪ -‬כוונתו שנוסע על ר"ה‬
‫לליובאוויטש ‪ -‬איך בין ַא שמחת תורה'דיקער וכו'‪.‬‬
‫בדרך כלל הנה אצל החסידים הישנים היו אצלם יום הולדת‪ ,‬והיו רושמים‬
‫את יום הולדתם‪ ,‬מורי הרשב"ץ בא לליובאוויטש ביום ו' פרשת משפטים‬
‫תר"ח‪ ,‬היה קורא את היום הזה יום הולדתו‪ ,‬ובכל שנה ושנה בלילה דיום ה'‬
‫אור ליום ו' פרשת משפטים היה ער כל הלילה והשעון היה מונח על השולחן‬
‫לנגד עיניו ומכיוון שהגיעה השעה השניה אחר חצות לילה היה אומר בשעה זו‬
‫יצאתי ללכת לליובאוויטש ובשעה חצי החחמישית היה אומר בשעה זו דרכתי‬
‫על מפתן ביהכ"נ של רבינו‪ ,‬ובכל שנה ושנה ביום ו' פ' משפטים היה מכוין‬
‫להניח תפילין בה בשעה אשר נכנס לרבינו ‪ -‬הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח‬
‫צדק ‪ -‬בפעם הראשון‪.‬‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 11‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪12‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫החסיד ר' חנוך הענדיל נ"ע היה יום הולדתו ה' אלול תר"ג‪ ,‬אבל אז רק בא‬
‫לליובאוויטש‪ ,‬והיה ביום ה' פרשת שופטים‪ ,‬ובהיותו בדרך הלוכו בדובראוונע‬
‫שמע כי כ"ק אדמו"ר עוד לא בא מפטרבורג‪ ,‬ובכ"ז הלך לליובאוויטש ובא‬
‫ביום ה' שופטים‪ ,‬וביום ג' תצא יו"ד אלול בא כ"ק אדמו"ר מפטרבורג‪ ,‬וראה‬
‫את הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר בפעם הראשון‪ ,‬והיה שמח בשמחה גדולה‬
‫מראיית פני הקדש עד אשר קץ בכל דבר מאכל‪ ,‬ומיום ד' עד יום ועש"ק שזכה‬
‫לכנוס ביחידות להוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר‪ ,‬התענה תענית הפסקה‪.‬‬
‫שלשה ימים עברו עלי בששון ובשמחה‬
‫הוא היה מספר כי אותה השמחה והחדוה שהיה בליובאוויטש אז אין‬
‫לתאר ואין לספר‪ ,‬הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר היה עליז ביותר ‪ -‬זייער און זייער‬
‫אויפגעלייגט ‪ -‬כל בני הו"ד כ"ק האדמו"ר היו בשמחה‪ ,‬וכל בעלי בתי העיר‬
‫היו צהלים‪ ,‬עם כ"ק האדמו"ר באו שלשים עגלות חסידים שהיו מלוים אותו‬
‫מעיר לעיר‪ ,‬בהכפר הסמוך לליובאוויטש עשו הנכרים שער מעוטרת בענפים‬
‫ועמדו בשורה לקבל פני קדשו‪ ,‬כל בני העיר עם בני האדמו"ר בראשם יצאו‬
‫מחוץ לעיר‪ ,‬ובבואינו חזרה לעיר בקול שיר וזמרה היה שעת המנחה והתפללנו‬
‫תפלת המנחה בחצר‪ ,‬ובערב הדליקו נרות בכל החלונות לאות כבוד ושמחה‪,‬‬
‫שני ימים ושני לילות קיבל כ"ק אדמו"ר ביחידות כל החסידים שבאו אתו עמו‪,‬‬
‫כל הנכנסים ביחידות רוצים להשאר ש"ק‪ ,‬ובמשך השלשה ימים באו אורחים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫מה אומר לך ‪ -‬מספר לי החסיד רח"ה נ"ע ‪ -‬הלא ישבתי בתענית והאמין‬
‫לי כי לא הרגשתי מאומה‪ ,‬בו ביום שנודע כי היום יבוא אדמו"ר הנה חשבתי‬
‫כי ביום הזה אין צריכים לטעום מאומה‪ ,‬ומכיון שהלכתי לקבל פני קדש‬
‫האדמו"ר‪ ,‬וראיתי כל הכבוד שעושים להבדיל גם הנכרים והמורא הגדול‬
‫הנופל עליהם מקדושת האדמו"ר נשאתי קל וחומר בעצמי‪ ,‬איזה כבוד ומורא‬
‫צריך להיות אצלי‪ ,‬ואח"כ בהראות מרכבת האדמו"ר והכבודה הולכת אחריו‪,‬‬
‫נבהלתי ממראה עיני‪ ,‬ובבוא מרכבת אדמו"ר למקום עמידתם של כ"ק בני‬
‫האדמו"ר‪ ,‬עמדה המרכבה ופתחו דלת[ו]תיה הסירו את המכסה ובני האדמו"ר‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 12‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫שדוק תוחיש ‪ /‬ןושאר רעש‬
‫‪13‬‬
‫עלו אחד אחד במרכבה וקבלו שלום וירדו וישבו באותן העגלות אשר נסעו‬
‫לקראת אביהם כ"ק אדמו"ר‪ ,‬ומכיון שהתחילו לנסוע נתנו החסידים וכל‬
‫התהלוכה את קולם בשיר‪ ,‬וכשבא מרכבת האדמו"ר להשער המעוטרה שעשו‬
‫הנכרים ומעמדם‪ ,‬עמדה מלכת‪ ,‬ושלשה נכרים הגשו לכ"ק אדמו"ר לחם ומלח‪,‬‬
‫כ"ק אדמו"ר קיבל ונתן להם עשרים רו"כ לעשות סעודה לכל השלשה כפרים‬
‫שהשתתפו בהקבלת פנים‪ ,‬ובבאינו לעיר וכ"ק אדמו"ר נכנס לביתו רקדנו‬
‫ברחובות ובשוק ושלשה הימים עברו עלי בששון ושמחה לילה ויום כשעות‬
‫אחדות‪.‬‬
‫קודם קבלת שבת הגיד כ"ק אדמו"ר מאמר חסידות ובהיות קהל רב‬
‫הוכרח להגיד בחצר‪ ,‬כל הלילה חזרו החסידים המאמר‪ ,‬בעת התפלה נודע‬
‫מבני האדמו"ר כי אחר התפלה תסדר הרבנית סידור קידוש עבור בני האדמו"ר‬
‫והחסידים‪ ,‬והאדמו"ר בעצמו יהיה נוכח‪ ,‬כרגע נוכח הדבר אבל לא ידעו באיזה‬
‫מקום יסודר שולחן הקידוש‪.‬‬
‫הסיפורים הלהיבו לב השומעים‬
‫בתחלה סידרו את השולחן בביהכ"נ אבל מכיון שנכנסו חלק קטן מהאורחים‬
‫כבר היה סכנה בנפש ממש הוציאו השולחנות לחצר‪ ,‬כ"ק אדמו"ר בא אחרי‬
‫שעה ארוכה שכבר ישבו בני האדמו"ר ונבחרי סגולי החסידים ובבואו קידש‬
‫על כוס יין בישיבה ‪ -‬ולא כהנוהגין לעמוד בעת אמירת פסוק על כן ברך וגו'‬
‫וברכת הגפן ‪ -‬וטעם פרוסת מזונות‪ ,‬והתחיל לדבר מאן דקטיל חויא יהבין ליה‬
‫ברתא דמלכא‪ ,‬ודיבר זמן לא ארוך‪ ,‬ואחרי כן סיפר שני סיפורים מה ששמע‬
‫מפי זקנו ‪ -‬הוד כ"ק רבינו הזקן ‪ -‬בהיותו בן שמונה שנים‪ ,‬וסיפור אחד מה‬
‫ששמע מפי כ"ק אביו ‪ -‬כ"ק אאזמו"ר הרה"צ ר' שלום שכנא נ"ע ‪ -‬מה שסיפר‬
‫לו חותנו ‪ -‬הוד כ"ק רבינו הזקן ‪ -‬ביום חופתו‪ ,‬מה שמע מפי כ"ק מורו הרב‬
‫המגיד ממעזריטש שסיפר בשם מורנו הבעש"ט‪.‬‬
‫השלשה סיפורים היו כולם מענין עוה"ב שהוא עלמא דקשוט‪ ,‬הסיפורים‬
‫הלהיבו לב השומעים‪ ,‬ואמר כ"ק אדמו"ר העוה"ז הוא עלמא דשיקרא לכן הנה‬
‫גם בהטוב מעורב פסולת וצריך בירור בדרך מלמטה למעלה ובדרך מלמעלה‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 13‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪14‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫למטה‪ ,‬והעוה"ב הוא עלמא דקשוט הנה גם הדברים בדברי תורה הנראים‬
‫לחסרון‪ ,‬הנה כמו שלומדים אותם בג"ע הם מעלה והתחיל לנגן‪ ,‬והראה בידו‬
‫הקדושה לאות כי ינגנו‪ ,‬והתחילו בני האדמו"ר לנגן ואחריהם ענו כל החסידים‬
‫בקול שיר שהלהיב הלבבות‪.‬‬
‫דעם ערשטין מאהל ‪ -‬מספר החסיד רח"ה ‪ -‬אין מיינע עטליכע און צוואנציג‬
‫יאהר פון לעבין‪ ,‬האב איך אזא הרהור תשובה גיהרט בשעת מי האט גיזונגען‬
‫[=בפעם הראשונה בעשרים וכמה שני חיי‪ ,‬היה לי כזה הרהור תשובה בשעה‬
‫שנגנו]‪ ,‬מרגע לרגע התגברה ההתעוררות והדביקות וכשגמר לנגן אמר כ"ק‬
‫אדמו"ר‪ ,‬בעלמא ד[י]ן איז דער טייטש פון דעם מאמר הלומד תורה לפרקים‪,‬‬
‫אז ער לערינט תורה צייטנווייז‪ ,‬און אין גן עדן טייטש מען דעם מאמר הלומד‬
‫תורה לפרקים‪ ,‬אז ער לערינט תורה און די תורה נעמט אים פאנאנדער‪ ,‬די דברי‬
‫תורה דערנעמען איהם [=בעלמא דין פירוש המאמר הלומד תורה לפרקים‪,‬‬
‫הוא ‪ -‬שהוא לומד מזמן לזמן‪ .‬ובגן עדן מפרשים זאת ‪ -‬שהוא לומד תורה‪,‬‬
‫והתורה "מפרקת" אותו‪ ,‬דברי התורה "חודרים" אותו]‪.‬‬
‫מיום בוא כ"ק אדמו"ר לליובאוויטש ‪ -‬מספר החסיד רח"ה ‪ -‬עד יום א'‬
‫דסליחות לא אמרנו תחנון בתפלה‪ ,‬כי נתקיים וביום השמיני ימול‪ ,‬כי ביום‬
‫השמיני ‪ -‬י"ג אלול מיום ביאתי לליובאוויטש ‪ -‬ה' אלול ‪ -‬נכנסתי בפעם‬
‫הראשון ביחידות לאדמו"ר‪ ,‬וזאת היה ידוע לכל החסידים אשר ביחידות‬
‫הראשונה היתה העברת הערלה ואס ניט ואס ‪ -‬כך היה סגנונו של החסיד רח"ה‬
‫ פון ערלת הלב אין מען גלייך פטור גיווארין [=מה שלא יהיה ‪ -‬מערלת הלב‬‫נפטרנו מיד]‪.‬‬
‫יום בואם לליובאוויטש ‪ . .‬יום הולדתם‬
‫וכן שמעתי מכמה וכמה חסידים אשר יום בואם לליובאוויטש חשבו אותם‬
‫ליום הולדתם‪ ,‬ומעת שנכנסתי בחדרו של מורי ר' ניסן ז"ל סקאבאלא ‪ -‬אלול‬
‫תר"ן ‪ -‬ואני בן תשע ושלשה חדשים‪ ,‬היה קביעות בכל יום שהיה מורי רנ"ס‬
‫מספר לנו סיפורים שונים מהאדמו"רים ומחסידים הגדולים‪ ,‬וכמעט אשר בכל‬
‫יום ה' ערב ‪ -‬אחר הלימוד ‪ -‬בשעה השמינית‪ ,‬ובמוצאי ש"ק היו באים החסידים‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 14‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫שדוק תוחיש ‪ /‬ןושאר רעש‬
‫‪15‬‬
‫רח"ה‪ ,‬ר' מאיר צערנין‪ ,‬ר' שמואל מאזי[נ]קער‪ ,‬ר' פנחס ליב מאגידסאהן ‪-‬‬
‫משרת השני של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש ‪ -‬והיו יושבים ומספרים‬
‫ביניהם סיפורים שונים‪ ,‬ולפעמים היו הולכים לחדרו של החסיד רח"ה‪ ,‬אבל‬
‫על הרוב היו יושבים באותו החדר שלמדנו‪.‬‬
‫עפ"י הוראתו של מורי רנ"ס הייתי מבקר לעתים קרובות ‪ -‬פעם בב' ימים‬
‫ את הזקנים החסידים ר' אבא מצאשניק ור' שמואל ברוך מווארשא‪ ,‬אשר‬‫שניהם היה מקומם הקבוע בחדר שני של הזאהל הקטן‪ ,‬והייתי שומע מהם‬
‫סיפורים‪ ,‬ואת הסיפורים הייתי חוזר לפני מורי הרנ"ס‪ ,‬והוא ‪ -‬הרנ"ס ‪ -‬היה‬
‫משתדל להסבירני הבכן והמוסר השכל העולה מכל סיפור‪.‬‬
‫מורי הרנ"ס היה אוהב סיפורי החסידים והתועדותם ובמשך השנים‬
‫מאחרי הסתלקות הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש עד אשר התחיל צמיחת‬
‫ליובאוויטש בשנת תרמ"ט‪ ,‬היה מהסובלים צער‪ ,‬ולכן כאשר התחילו החסידים‬
‫לבוא לליובאוויטש הנה בכל ערב‪ - ,‬אחרי זמן הלימוד בחדר ‪ -‬היה יושב‬
‫בביהכ"נ ‪ -‬זאהל הקטן ‪ -‬לשוחח עם האורחים ולמותר להגיד כי אנכי הייתי מן‬
‫החברים הראשונים‪ ,‬והייתי שומע בפה פתוח‪ ,‬כי שמיעת סיפורים היה משאת‬
‫נפשי‪ ,‬ולתומי הייתי חוקר ודורש אצל כל אחד מהחסידים אימתי היה בפעם‬
‫הראשון בליובאוויטש ומתי היה ביחידות מה שאל ומה הושיבו לו‪ ,‬ובהיותי‬
‫כבר יכול לכתוב ואוהב לכתוב הייתי רושם לעצמי כל מה שסיפרו לי‪ ,‬ובמשך‬
‫שנה הנה כבר היה כתובים אצלי כמה וכמה גליונות עם סיפורים שונים‪.‬‬
‫כבוד זקינך‪ ,‬החסיד ר' ברוך שניאור נ"ע היה בא לליובאוויטש איזה פעמים‬
‫בשנה בעתים שונים‪ ,‬ובעיקר זמנו היה חג השבועות כמו שהיה אומר על עצמו‪,‬‬
‫איך בין ַא שבועות'דיקער‪ ,‬כי אף שהזדמן שהיה בשארי הזמנים‪ ,‬ג"כ‪ ,‬אבל‬
‫הקביעות שלו היה חג השבועות‪.‬‬
‫(אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ג ע' ת ואילך)‬
‫‪ 13:29:26‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 15‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫לרבי‬
399 ‫נוסעים‬
16
"kccca ubhcr ,hc vz / / ygn asenk ovk hvtu"
_ ("770") ayhuuRcuhkca ayhuuRcuhks hzfrnv arsnv-,hcu ,xbfv-,hc S"G _
,hcu ,xbfv ,hc)c vrh,h vkgnu
h,c rta hcdk "ubhcr ,hc"(ca arsnv
8k"zj ,arsf _ ,uarsn h,cu ,uhxbf
kfn iuhm hrga wv cvut 9ch,fs htn"
ohrga wv cvut 'cegh ,ubfan
,uhxbf h,cn r,uh vfkvc ohbhhumnv
asenv ,hc crja ouhn / / ,uarsn h,cu
,unt gcrt tkt unkugc v"cevk uk iht
whv ohhe e"nvhca inzcs" '"vfkv ka
vfkv ,tmuh oana ,hzdv ,fak oa
vbhfav htsu ovngu ihrsvbx p"g veuxp
ws i,ut e"nvhc crja uhafgu 'whura
ubnna guce ouen / / vfkv ka ,unt
od ifku) 10"rhgv habtk vtruv ,tmuh
uvza _ (11teus vz ouenc thv vkp,v
/12"ubhcr ,hc" ka ubhbg
,xbfv ,hc)s sjuhnv hukhgv smnu
rta hcdk "ubhcr ,hc"(ca arsnv ,hcu
v"v 'kccca ,uarsn h,cu ,uhxbf h,c
v"cev i,uba hrehgv "ygn asen"
asenv ,run, ,ukdv inzc ktrahk
/ohkaurhca kusdv
,udrsv heukhjk whtr thcvk ahu /c
,kj,vc a"nn _ "ygn asen" c
ktrahc vbhfav ,trav s"g) thduxv
vbhfa ukda ouen kfc" (,ukdv inzc
/oa ,ufrc (8
/c 'zp ohkv, (9
/oa t"arvn d"tsj (10
,hc crja ouhn / / tvk tbgnas iuhf" (11
,unt gcrt tkt unkugc v"cevk uk iht asenv
tfhv tkt tbhkmn vuv tk 'sckc vfkv ka
/(oa ,ufrcc) "tbxhrds
rat ypuav" _ ihrsvbxv ,nduscu s"g (12
ihs ,hc" '(y 'zh ohypua) "ovv ohnhc whvh
/(c"pr ohrnn wkv o"cnr) "lrusca
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 16
asenk ovk hvtu" 1euxpv kg /t
oda _ "oa utc rat ,umrtc ygn
'("oa utc rat ,umrtc") .rtk .ujc
'"ygn asen" ubah ',ukdv inzcu ouenc
rat kusdv asenv" ,ndusu ihgn
, h c k ( h b a ) i h h b , " '2 " o h k a u r h c
hcr rnt" 4trndc t,ht _ 3"tasen
,uarsn h,cu ,uhxbf h,c ukt ejmh
5 ubhcr ,hc vz rnt t"ru 'kccca
/"kccca
'hdhkp tk t"ru h"ra 'rnuk ahu
h,c kf ohtreb t"r ,gsk oda 'ubhhv
asen" kccca ,uarsn h,cu ,uhxbf
,unhkau rehg h"r ,gsk odu '"ygn
:"ubhcr ,hc"c tuv "ygn asen"s ihbgv
snkna a"g tuv _ "ubhcr" rtu,v
,hcv) "ubhcr ,hc"u 'ohshnk,k vru,
tuv _ (uhshnk,k vru, ubhcr snkn uca
,xbf ,hc od v"v tkhncu 'arsn ,hc
ohshnk,vu crv ohxbf,n uca ,hcv)
k"m vkp,vu sunhkva iuhf '(vkp,k
htuv" 6thduxv lanvf 'sjt ,hcc
/7"t,ahbf hcc tbxhrd
/zy 'th ktezjh (1
/p"vg s"umn (2
/p"vg h"arpu i,buh oudr, (3
kg ahrs thduxv lanvcu _ /t 'yf vkhdn (4
v,t iugn wv" euxpv ,uarsn h,cu ,uhxbf h,c
,hc ihtaf od ubhhvs" '"rusu rusc ubk ,hhv
"wuf ,uhxbf h,cc ubk iugn whvh ohhe asenv
/j"x inek vtru /(t"arvn d"tsj)
/(h"arp) cr (5
tkt tbhkmn vuv tk" :t 'j ,ufrcc z"sgu (6
/oa vkhdn ;"hrv whp vtru /"tbxhrds tfhv
/n"ftu /oa vkhdnu ,ufrck t"arvn d"tsj
hcc tkt tbxhrd htuv tk" :j"cv ,uvdvcu (7
/"tbhkmns tfhv t,ahbf
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:27
17
400
kccca ubhcr ,hc vz / / ygn ase‫ש‬
n‫ ןושאר רע‬/
k ovk hvtu ‫שדוק תוחיש‬
h,cu ,uhxbf h,c rtaca vbhfav
v r u a t h v a r f h b a o u e n" ) , u a r s n
sjuhn ouen ubaha 'vzn vrh,hu '(19"oa
asenv ,run, tuva (sjuhnu shjh 'sjt)
(20"wv rjch rat ouenv") ohkaurhca
'ifka 'vbhfav hukhdu ,trav rehg uca
t,ahbf hcc) tfvu tfv tnh, tk"
ch,hu ;as t,ahbf hccu kmuvs
'"tfv ihbnzu tfv ihbnz tkt (tgsrvbc
/teus sjt ouenc
hc" 'ouenv ka unac adsun vz ihbgu
_ "tgsrvbc ch,hu ;as t,ahbf
g x b a" t u v " c h , h u ; a" s a u r h p v a
h u k h d a ' u b h h v '21" o a c a h u a s e n
tku) ohkaurhc asenc whva vbhfav
sjuhn ouenc cahu gxb '(rjt ouenc
/22ohkaurhc asenv ,run, 'kccc
"ygn asen"k gdubc od icun vznu
,ukkf kg ;xuba _ thduxv lanvca
h,c" kfca "ygn asen" s ihbgv
ubah '"kccca ,uarsn h,cu ,uhxbf
asenv ,run, hrehgv "ygn asen"v
ubhcr ,hc" 'ohkaurhca kusdv
/"oa cahu asen gxba" '"kccca
,sjuhnv vkgnva _ rehgu sugu /d
od ,fanb "ubhcr ,hc"s "ygn asen"c
ihsh,g ivaf" (zug r,hcu ,ta r,hcu)
ihsh,g" (thduxv lanvf) zta '"ktdvk
kccca ,uarsn h,cu ,uhxbf h,c
:"ktrah .rtc ugceha
/oa cegh ihgk h"arp (19
/sugu /v 'ch vtr wp (20
/(t"arvn d"tsjc tcuv) oa lurg (21
hukhds hrehgv ouenv od v"v ifku (22
habtk vtruv ,tmuh ubnna guce ouen" 'vru,v
/e"nvhcca ,hzdv ,fak ,nduscu s"g '"rhgv
rehg" :,ucu,fs s"px ,unjknc i"cnr vtru
whbfh ,ukda oa tgsrvbc ,ukd hnhn vru,
/"wuf rdxnvu arjvu
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 17
ukd / / ivng vbhfa ohrmnk ukd 'ivng
rnt tfhv kccc / / ivng vbhfa kcck
t,ahbf hccu 13kmuvs t,ahbf hcc hhct
tfv tnh, tku '15tgsrvbc 14ch,hu ;as
:16"tfv ihbnzu tfv ihbnz tkt 'tfvu
(,ukdc od) "ivng vbhfa"c aushjv
,unuenc / / vbhfav hukhd" _ tuv
ouenu '17"asenu ifanc unf ,usjuhn
',uarsn h,ccu ,uhxbf h,cc tuv vz
l a n v f '18 " y g n a s e n " o h t r e b a
/thduxv
trndv hrcs lanvca 'k"h z"pgu
hccu kmuvs t,ahbf hcc / / tfhv kccc"
-h,c) "tgsrvbc ch,hu ;as t,ahbf
,usut rcusn '(kccc ohsjuhn ,xbf
hukhdn r,uh vkgb iputc vbhfa hukhd
ka arsnv ,hck vcure kmuvs t,ahbf (13
/(;a lrg lurg) tgsrvbn vynk rpuxv trzg
/37 vrgv inek vtru
ohbctn u,ghxu whbfh vtbc(u ouen oa)" (14
hf rntba vn ohhek i,ukdc ivng uthcva rpgu
h"arp) "ubbujh vrpg ,tu whbct ,t lhscg umr
'tuv ouen" :c 'sf v"r h"arpcu /((cegh ihgcu)
v,hv shn,u 'vbcbu rzju crja ihr,up ahu
utaba uvutbc u,ukdu whbfhu 'oa whumn vbhfa
umr hf rntb ovhkgu 'ohkaurh hbctn ovng
ohbctn vusxh" :oa lurgcu /"whbct ,t lhscg
vuhreu / / asenv ,hcn uvhhsvc uth,hts rpgu
/"oa cahu asen gxba 'rnukf 'ch,h ;a
kmuvs t,ahbfc rnt cr" :oa lurgcu (15
/"tgsrvbc ch,hu ;as t,ahbfc rnt ktunau
m"huk hyuek vtr _ vkcev s"g ruthcv (16
/cxr wg d"jzk
;hxunu _ /oa t"arvn d"tsj (17
vbhfa okhgk ukd hnb h,hhn h"gv ,xrhdc"a
ouen ubhhvs 'okhgc htxf h,nau rntba ovng
/"vbhfa hukhdk sjuhn
wud wv cvut" _ ",ubfan" od ohtrebu (18
,uhxbf h,c ,ubfan ahrs" '"cegh ,ubfan
whura vbhfava ifan ouenc ova ,uarsn h,cu
/(t"arvn d"tsjcu oa ,ufrc) ",ukdc ovc
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:27
‫לרבי‬
401 ‫ נוסעים‬kccca ubhcr ,hc vz / / ygn asenk ovk hvtu
uhva ,uhxbf h,c ka ,unuen kf uhsjh
,hc / / ,ukdc v,g tmnb" '"z"vugc
whpud asenv ouen tuv hrv ,xbfv
/24"sh,gks
,uhxbf h,cv ruchja 'rnuk ahu
,hck ("ygn asen") ohngv .rt kfca
lrg-hpku ot,vc whvh sh,gks asenv
h,ca _ ovhbhca ,udrsv heukhj
vrh,h vkgn ovc aha ohsjuhnv ,uhxbf
t,ahbf hc" unf) ,uhxbf h,c rta hcdk
ch,hu ;as t,ahbf hcu kmuvs
uhvh ("kccca ubhcr ,hc" '"tgsrvbc
uhvha 'asenv ,hck ruchjvc ohnsue
ohgdub) asenv ,hck ann ohrcujn
kgu '27(ovhbhc expv tkk uc oheucsu
,hck ohrcujn uhvh o,ugmntcu osh
.rtca ,uhxbf h,c rta kf asenv
/ohngv
asenva _ rnuk ah vzn vrh,hu /s
in tuchu vkdh kkfuanu hubc"a) sh,gks
gxba" ouenvc vkhj, vkd,h (28"ohnav
,hc") ,ukdv inzc "oa cahu asen
unuenk e,guh oanu '("kccca ubhcr
:ohkaurhc
asen"vc vbhfav hukhdu ,trav
asen gxba") kccca hrehgv "ygn
_ "ihktdb ivaf" od thv ("oa cahu
ivaf ;t"a thduxv lanvc rtucnf
wv cau 29rntba 'ivng vbhfa ihktdb
tkt rntb tk chavu 'l,uca ,t lhekt
,t") ivng ca v"ceva snkn 'cau
i h c n (30 l , u c a o g u n f " l , u c a
ocaun ouen) ,hzdv ,fak ,nduscu s"g (27
ihrsvbx oha,a _ e"nvhcca (ihrsvbxv ka
t,khfn /u"v c"p ,ufn hnkaurh) "jcznv kmt"
/(sugu /ur,h p"x
/sugu /t"gx 'tn vfux wxu,u h"arp (28
/d 'k ohcmb (29
/u"px ,"vdt thb, /oa t"arvn d"tsj (30
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 18
18
ukda ouen kfc vbhfav ,trav
,umrtc"a "ygn asen"v h"g ktrah
,trav ,ndusu ihgn) "oa utc rat
tkt vbht (ohkaurhca asenc vbhfav
ihsh,g"a hrjtk kct ',ukdv inzc
v b h f a h u k h d r u z j , " '23 " k t d v k
ukda ouenc oa rta, tku ohkaurhk
,trav whv, tka 'ubhhv '24rcf ktrah
sng uhkga .rtk .ujc ouenc vbhfav
"ygn asen"va iuhf '25"ygn asen"v
'ktrah .rtc gcehu vz ouenn regh
/ohkaurhca kusdv asenc
whvh tuck sh,gk arsnc urnt" ifku
hpk / / z"vugca ohkaurhf kusd e"nvhc
vk vrcuj whvh sh,gk whubcv ohkaurhca
h,c ka ,unuen kf uhsjh asenk
/24"z"vugc uhva ,uhxbf
kt oh,uthcvu" 26euxpc od znurnfu
wud h,kp, ,hcc oh,jnau hase rv
"h,kp, ,hc"a _ "ohngv kfk treh
z"vugc" 'sh,gks asenv ,hc kg htea
h,c ubhhvs ohngv kfk treh tuv ,ukdc
sh,gk ugceha ohngv .rt kfca ,uhxbf
/24"asenv ,hck rcujn h"tc
vkgnv ksudc r,uh sug ;xu,hb z"pgu
ohkaurhc"a iuhfs _ "ygn asen"s
asenk vk vrcuj whvh sh,gk whubcv
,ukdn rcf uktdbaf kct 'oust ,ukdn" (23
hhct inzc tvs /oa vbhfa hukhd vrtab 'kcc
ihhsgu kccn uktdba rjt ohba ,utn vnf whva
d"tsj) "b"fvcc oa vbhfav hukhd vrtab
/(oa t"arvn
/oa t"arvn d"tsj (24
iv htb, kg kccca ,uhxbf h,c" 'ifku (25
i,utk / / htb,v hbvn / / crjaf" '"ihhuag
ubhnhc vrvnc ktud tc ,gk hrva / / kccca
vkhdn _ ,uhxbf h,c v"su,) "i,ause gep,
/(c"g ahr 'jf
/z 'ub whgah (26
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:27
19
402
kccca ubhcr ,hc vz / / ygn ase‫ש‬
n‫ ןושאר רע‬/
k ovk hvtu ‫שדוק תוחיש‬
u,uhvca 'ubhhv '35("htsuc jhan
,t kutdk vpmnu ih,nnu 36cauh oaa)
lkn vbuc (,ukdvn ivng vbhfau h"bc
i h g n t u v a 37( y g n ) a s e n j h a n v
hc" unf) 38ohkaurhca asenv ,ndusu
asen gxba" '"ch,hu ;as t,ahbf
'sh,gv asenk vbfv ru,c '("oa cahu
og) cuah oanu 'oa vkhj, vkd,ha
/ohkaurhk (h"bcu v"cev
hukhgv ruthcc ;hxuvk ahu / v
hcdk u,kgna _ "kccca ubhcr ,hc"s
,ukdc
erpv ,kj,v ihc hubhav e,nuh z"pgu (35
vfkvv c,uf erpv ,kj,vca _ unuhxk
'(uyuapf) "asenv vbuc / / jhanv lknv"a
osh kga ohbnhxv rtcna 'unuhxc f"tan
'"jhan ,ezjc" 'jhanv lknv tuv hn ohgcue
vbcu jhkmvu vag ot" c,uf '"htsuc jhan" sgu
,ukdv inzc uh,ukugp ihca '"unuenc asen
ru,c ',ukdc hrehgv ygn asen ihbc od kkfb
/ohbpcf 'sh,gv asens ,ukd,vv ,kj,vu vbfv
tj,hpt ch,h" :t 'jm ihrsvbx vtr (36
/"hnurs
_ *rpuxv trzg ka arsnv ,hc unf (37
/kcc ,ukds (ktrah ka iktud) jhanv
a"kh) arsnc a"na 'rnuk ah hkutu (38
snug tc jhanv lkna vgac"a (ym, znr whgah
ktrahk ovk ghnan tuvu asenv ,hc dd kg
dd kg hte '"of,kutd inz ghdv ohubg rnutu
tuva **.rtk .ujca ygn asens asenv ,hc
cahu asen gxba") ohkaurhc asenv ouenc
srhu vkd,h sh,gv asena hrjtk 'hf '("oa
inz ghdv" ktrahk ghnavk lrum whvh tk vynk
/"of,kutd
"kmuvs t,ahbf hc" ,kgna 'rhgvku (*
vrgv k"bf) rpuxv trzg ka arsnv ,hck vcurea
/(13
,hc dd kg snug" euhsv e,nuh z"pgu (**
wkv o"cnr) "uase,b tk / / ,udd"a ù_ "asenv
,ausek lrgc k"uj kg znura '(z"v u"p j"cvhc
/h"t
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 19
iurjtv gdrc od 'rnukf '",uhkdv
ukda ouenvc vbhfav ,tmnb ,ukdvs
oanu '"oa cahu asen gxba" 'ktrah
asenvk h"bc kf og v"cev ca
u,bhfa uc ,ukdku ,uravk ohkaurhca
/sgu okugk
ihcn ivng ca v"cev" a iuhfu
ubhcr ,hc") "ygn asen"vn '",uhkdv
'"oa cahu asen gxba" ("kccca
,hagbu vkhj,n vz ouenca 'tmnb
;eu,v kfc v,ukd,v 'vbhfav ,kutd
asen" s iputc er tk) ,unhkavu
/sh,gv asen g"uvza '("ygn
vbhfav ,chaa oaf :rjt iubdxc
,cha lf ',ukdc ,tmnba ouenvn thv
hukhdu ,trav ubhbga) sh,gv asen
(asen) gxba" ouenvn tuv (vbhfav
vkd,n oaa ',ukdv inzc "oa cahu
/31ohkaurhc unuenk e,gb f"jtu vkhj,
iuakc znurna 'rnuk ah hkutu
vbcu" (32jhanv lkn ,ufkvc) o"cnrv
lrumv uvn :vrutfks _ "unuenc asen
tuv asenv ihbca itf ubghnavk
arpn ubht vnk 'lshtku ?33unuenc
_ ?"ohkaurhc asen vbcu" 'ouenv
lkn ka unuen kg od 34znur "unuenc"a
vz hrv"a hbpk) ,ukdv inzc jhanv
onuena) ihrsvbxk gdubc ubhmna s"gu (31
ouenv) thrcyc"a _ (asenca ,hzdv ,fakc
ihsh,g (,ukdv inzc ihrsvbxv v,hv uca iurjtv
wkv o"cnr) "asenk ihe,gb oanu vkhj, ruzjk
/(s"hpx ihrsvbx
/t"hpx (32
"asenv vbuc" erpv ,kj,vc a"nfu (33
/"unuenc asenv vbuc" tku '(o,x)
ughsuha ohbhbgvna _ k"h ,uyapcu (34
ka unuen ihufk gsha "htsuc jhan vz hrv"a
vtru /vrgvc 362 wg j"j a"uek vtr) asenv
/(vrgvc 652 wg s"fj a"uek od
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:27
‫לרבי‬
403 ‫ נוסעים‬kccca ubhcr ,hc vz / / ygn asenk ovk hvtu
/48"thra t,bhfa
,uhxbf h,ca ohngyv wt od uvzu
asen" ohtreb kccca ,uarsn h,cu
ohpxt,n uhv uca e"nvhcc 'hf _ "ygn
'vbhfav ,ukkf hukhd v,hv 'h"bc kf
h"xbf ruen 'ktrah ,xbf ,treba
h,cu ,uhxbf h,cc f"tan 'vynka
kfc oa utc rat ,umrtc ,uarsn
ovca 'rhgu rhg vbhsnu vbhsn
vkd,nu vrua 'ktrahn vrag ohpxt,n
/vbhfavn kufhcf ekj er ovhkg
ubhcr ,hc"s hukhgv rtck ah z"pgu
(,hc) gucev unuen u,uhvka _ "kccca
'"kfv tuv thabv" 'rusv thab ka
(hukhdu) ,trav uc ah 'rusv kf kkufa
vruaa ekj er tk) vbhfav ,ukkf
ihgn '49(ktrahn vrag kg (vkd,nu)
,hcc vbhfav hukhdu ,trav ,ndusu
'50"oa cahu asen gxba" 'asenv
kfc vbhfav hukhdu ,trav lanb ubnnu
rat ,umrtc ,uarsn h,cu ,uhxbf h,c
vrut ubnna asenv ,hc unf 'oa utc
/51okugv kfk vtmuh
'rusv thab ka u,hca 'rnuk ahu
,nduscu s"g tuv 'rusv kf kkufa
'"uc ohbup ,uhp kfa k," '",uhpk,"
h,gna" : d " f x e " v d t t h b , v t r u ( 4 8
sngnc snug sjt ltkn tmnb ukht hf h,ucrn
hrcsc ohrcsn obhta ;t sjhc ktrahn vrag
,hkf,u kucd hkc sjpu v,nht uhkg kup, vru,
kyc,n whva sg uvhhkg thras t,bhfan
/"hrndk u,uthmnn
ohtcu ohmce,n ,uyapc oda lfk ;xub (49
lrgc tka 'ktrahn ohcr "kccca ubhcr ,hc"k
rhgvku _ /,uarsn h,cu ,uhxbf h,c rta hcdk
/"whcd ohcr hjhfa tuv thabs iuhf" :c 'sf v"rn
;as t,ahbf hc" :c 'sf v"rn rhgvku (50
(kccca ubhcr) cr hkhhg uuv / / tgsrvbc ch,hu
/"o,v ukmnu / /
/sugu /v"v s"p ,ufrc hnkaurh vtr (51
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 20
20
thv "kccca ,uarsn h,cu ,uhxbf h,c"
arsnv ,hcu ,xbfv ,hc ,kgn kg ;xub)
,hc" u,uhv smn od (ubhcr ,hcca
thab 'h"bc kfs (o,x) "ubhcr") 39"ubhcr
hbc kf ka icr '"kccca ubhcr"u 'rusv
thabv"a 'rusv thab ka u,hc '(40vkudv
:41"kfv tuv
v b h f a v , t r a v s i h b g v 42 r e h g
ka o,kgn smn) ktrahc thv e"nvhcc
'(43"sj tkuf v"cueu ktrah" 'ktrah
h , b f a u a s e n h k u a g u " 44 a " n f
'45ofu,c tkt rntb tk ufu,c '"ofu,c
inzc vbhfav ,travk gdubc z"sgu
t,ahbf hcc / / tfhv kccc") ,ukdv
,kj,vc adsunf ("ygn asen" '"wuf
ktrah ihchcj vnf vtru tuc" rntnv
vbhfa ukda ouen kfca v"cev hbpk
vbhfav ,ukd,va tkt sug tku '"ivng
ohpxt,n uca hbpn thv asenv ,hcc
ktrah kf tucc" 46a"nf 'h"bc kf
ouenc lhekt wv hbp ,t ,utrk
,uhxbf h,cc z"sgu '"rjch rat
ohpxt,n ovca ',uarsn h,ccu
v r a g w h c 47 k f t" a ' k t r a h n v r a g
tku '"ubhcr ,hc" iuakv e,nuh z"pgu (39
/"ubhcr ka arsnv ,hcu ,xbfv ,hc"
c r t u v " k c c c a u b h c r" a ' r h g v k u ( 4 0
wrk ihruea unf" 'o,x cr treba '(h"arp)
kccc hnb whk ure ktrah .rtc hcr thabv vsuvh
_ /(t 'cb c"c /c 'yhe ohjxp o"car whp) "cr
tcuv _ c 'zke ihkuj) "kccc trsx ahr" trebu
/(oa o"car whpc
/tf 'tf ,euj h"arp (41
/t 'jm vfrc ,"uek vtr _ inek tcvc (42
/lkhtu ce wg u"xe, n"vx
/t 'dg d"jz vtr (43
/j 'vf vnur, (44
/sugu /t 'yx v"ka /p"vg lhakt vtr (45
/th 'tk lkhu (46
/t 'yk ihrsvbx (47
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:27
21
404
kccca ubhcr ,hc vz / / ygn ase‫ש‬
n‫ ןושאר רע‬/
k ovk hvtu ‫שדוק תוחיש‬
ihhja i,utn jhan ot" '"ausev ubhcr
thabv '"ausev ubhcr ubhhv htsu uhafg
/58rusca
,hc" ka ubhbg rehga icun vznu
h"g 'kccn vkutdv 'tuv '"kccca ubhcr
ktrah ka o,sucg ,ukkfk jf-,bh,bv
'ktrah .rt (.rtk .uj) kccn ,uagk
(.rtk .ujc) itf vag" 59gushv od,pf
atrk kfk vagb vz ihbga '"ktrah .rt
,uarsn h,cu ,uhxbf h,c ihbc h"g
'60oa utc rat ,umrtc ("ygn asen")
'ohngv .rt kfc vausev ,fanb ovnu
ouhe ohkgupu ohzrznu ohrvnn z"hgu
yap,,a ktrah .rt vsh,g" sughv
ukuf okugv kf whvha" '61",umrtv kfc
whvh ztu 'uhafgs ktrah .rt ,drsnc zt
uvzu 'uhafgs ohkaurh ,drsnc h"t
.rt kf kg yap,, ohkaurha urnta
,uhxbf h,c ugceh vca '62"ukuf ktrah
/asenk rcujn kccca ,uarsn h,cu
ubhcr ,hc" ka ubhbg rehga iuhfu
h,cv kf ,phxtu .uche tuv "kccca
ogcek kccca ,uarsn h,cu ,uhxbf
_ asenv ,hck rcujn 'ktrah .rtc
hrehgv "ygn asen"v er tk) tuv hrv"
(od tkt '"oa cahu asen gxba" kccc
rguan whv vzv lrsc" :oa j"sa vtr (58
urusc / / ausev ubhcr / / tuv hn rus kfc okmt
rusu rus kfc tuv ifu / / ifunv tuva ugshu urnt
f"d uc,f z"pgu 'ufzh tna rafun sjt k"m
'"k"z h"rtv whv uhnhca k"z h"rtv hshnk,
/"yuap tuv z"fu" ohhxnu
t"j m"hhruvn r"unst asue-,urdt vtr (59
/vp, wg
h"g 'rat 'h"bcs ohhyrp oh,c od kkuf (60
ovh,cc j"ndu vkp, vru,c ktrah ka o,sucg
'j"ndu vkp, vru, h,c ov ohagb 'ohhyrpv
/"ygn asen" ,nduscu s"g
,ca wp r"xp /u,kj,c ohrcs hrpx vtr (61
/de, znr whgah a"kh /j"ru
/lkhtu c 'yp hgxn ,"uek (62
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 21
/e"nvhck gdubc 52k"zj ,arsf
ubhcr ,hc" ,kgn _ rehgu sugu
:vkutdvk gdubc "kccca
jhanv od tuv 'rusv thab '"ubhcr"
van unf '53rusca (ktrah ka iktud)
iuatr ktud" '(iuatrv thabv) ubhcr
rus kfca 55gushf '54"iurjt ktud tuv
'ktud ,uhvk u,esmn hutrv wt" ubah
ujkahu ,"hav uhkt vkdh inzv ghdhafku
'rusv thab tuva rnuk rc,xnu '"wuf
vsuvh hcrk gdubc 56trndc arupnf
iudf tuv thhj in ht 57cr rnt" :thabv
/t 'k ,ufrc (52
.umhb ah ktrahn t"utfca 'rhgvk (53
euxpv kg k"zj ,uars luu,k ah z"pgu] jhan
lkn kg htea '"ceghn cfuf lrs" (zh 'sf ekc)
kg hteu '(v"v s"p ,hbg, hnkaurh) jhanv
_ (s"px a"gn hnkaurh) ktrahn t"utf
ah ktrahn t"utfca iuhf 'kgupc ,nt ovhbaa
whjc '[(xjbhp p"x ohbhg rutn vtr) jhan .umhb
thva ,hkkfv vshjhv whjcn .umhb 'vshjhv
iuhfu /(sugu /c 'n c"jzk z"nr) jhan ,nab
jhans ,umumhbv kf kkufa '"kfv tuv thabv"a
'tmnb ',hyrpv vshjhv whjc 'ktrahn t"utfca
ka u,nab ',hkkfv vshjhv whjc thv u,naba
/rusca jhanv tuv ifku 'jhan
/b"au /lkhtu 8 wg t"hj a"uek vtr (54
upuxc (u"j) n"uj rpux-o,j ,"ua vtr (55
,frgn vsav ,tp snj hsa vtru /(j"mx)
/sugu /wg kkf ;"ktv
/h"arpcu c 'jm ihrsvbx (56
ausev ubhcr unf tuva 'kccca ubhcr (57
k"h z"pgu _ /(40 vrgv k"bf) ktrah .rtc
gdubc od exp "ausev ubhcr ubhhv" cr hrcsca
/"kccca ubhcr ubhhv"a *unmgk
ihs" (d"pr ,uct) vbanv iuakc aurhpv s"g (*
vbanv hrcs p"g _ (iucaj f"jtu ihs) "iucaju
'"u,gsn tkau u,gsn ubnn ihgrpb"a (z"yn oa)
exup 'urhcj ka ubhs u,gsn exupa ostv hrjtka
ohaug vz "ihs" p"ga iuhf 'u,gsn tka unmgk ihs
/283 wg u"j a"uek vtr) tuv ucmnk gdubc "iucaj"
/(b"au
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:27
‫לרבי‬
405 ‫ נוסעים‬kccca ubhcr ,hc vz / / ygn asenk ovk hvtu
,hc '"ubhcr ,hc"s gucev ouenvk
ka zfrnv 'uka arsnv ,hcu ,xbfv
vpue,) ohba rag lanc ayhuuRcuhk
rjt lkuv kfv") ,uburjtv (vnhka
thab r"unst j"un e"fs (71"ou,hjv
odu 'ihs tnkgc u,uhj ohhjc ubrus
vzz tk vause u,uek,xv hrjtk
i h k g n"s i p u t c ' v c r s t u '72 v n u e n n
,thc sg '73"lkuvu ;hxun" '"asuec
/esm ktud
h"bcs ,ukkfs ,ukdvk gdubc z"sgu
curu ihbn cur ohtmnb vz ubrusca _
'rnuk ahu 'tehrnR ,ukdc h"bcs ihbc
rusv thab oda lfk ohngyv wt uvza
rag tmnbu hj ("kfv tuv thabv"a)
,mpvc exg oanu 'tehrnR ,ukdc ohba
vmuj ,ubhhgnv ,mpvu ,usvhvu vru,v
'h"bc oa utc rat ,umrtv rta kfc
/kc, hume kfc uhjukau uhshnk, h"g
k t r a h u k d a o u e n k f c" a i u h f u
iurjtv vz ,ukdc 'hrv '"ivng vbhfa
og sjhc h"bcs ihbc curu ihbn cura
v,kd 'tehrnR ,ukdc utmnb rusv thab
,ukdcu QtehrnR ,ukdk vbhfav od
_ "tfhv (kccc)" vnmg tehrnR
tuva '"ubhcr ,hc"s "ygn asen"vc
t,ahbf hcu kmuvs t,ahbf hc" ,ndusc
asen gxba" '"tgsrvbc ch,hu ;as
asenv
ouenc)
"oa cahu
,trav ,fanb ubnnu '74(ohkaurhca
/t 'ch ,ufrc (71
v"ka /d"p s"ka /d"p s"a j"g vtr (72
/l"z whxk ruthc e"vdt /t"p
/c 'tf ,ca (73
ouhn" :ufe wg wc wuj "ohn,v" vtr (74
ojrh rat sg ohase haseu asenv ,hc crja
,t ubk vbchu / / esm ktud ubk jkahu ,"hav
vbv 'ohase hasev og asenv ,hcu ohkaurh
,xbfv ,hcvu 'ubka ohkaurh tuv ayhuuRcuhk
asenv ,hc tuv uc kkp,n r"unst e"f rat
/"wuf ubka
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 22
22
vkd,h uca '"sh,gks whpud asenv ouen
/ohkaurhk cuah oanu 'sh,gks asenv
gdubc k"bvf rtck ah z"pg /u
u,hc _ vz ubrusc "kccca ubhcr ,hc"k
j"un e"f ka (arsnv ,hcu ,xbfv ,hc)
:ubrus thab r"unst
63r"unst j"un e"f od,p ohsevcu
'64 " a y h u u R c u h k v , k d , u h k d r a g" a
,uhnhbp hukhd whv vca] ayhuuRcuhkn
vbcv ka iputc vrtc,ba hpf vru,v
,ushxj ,ru, h"g (65"iuxbrp,h") vdavu
'cuyxrk [66,urus vnf lanc s"cj
v,kd drucryPnu '67drucryPk cuyxrn
f"jtu 68thcykk 'thvv vbhsnk .ujn
'70t e h r n R , u k d k s g u '69 i h k u P k
sg ',unuen vnfc tpud tehrnRcu
/549 wg c"j y"na, ,ujhav wx vtr (63
/b"au
vragk"a _ ihrsvbxc ubhmna s"g (64
/(31 vrgvca o"cnr) "ukd ,unuen
wg s"fj a"uek vtru /upuxc u", z"ue, (65
/b"au /35 vrgv 136
m"ntvst gce zta) d"ge, kukt h"jn (66
zta) u"gr, iuajrn z"h sg (ayhuuRcuhkc u,rhs
d"e _ (cuyxrk ucaun c"aruvn r"unst eh,gv
,usku,n oherp hatru xjhv ,kaka") ohba
/("ouh ouh"v ,nsevc "ubhcr ,hc
vkutdvu rxtnv hrjtk sg s"pr, ,ban (67
*drucryPn ucaun eh,gv zta ',"zrp ,bac
TuuexTnk vfunx _ ReuuRjRkRn vcaunk
/(oa)
thxurn gxb j"pr, ,ufuxv dj urxtc (68
/thcyk 'tdhrc cahh,vu
'TarRuuk ucaun eh,gv s"mr, ,bac (69
emTuuyRk ucaun eh,gv u"mr, ,bacu 'ihkuP
,cy wvc tdhrk ghdva sg 'y"mr, kukt sg
r"unst asue ,urdtk tucn vtr) ,"awv
/(v"j m"hhruvn
/,"awv hba rst wyc (70
ah ukt ohnhcu _ /sRrdbhbgk zt ,treba hpf (*
p"a ,jha vtr) drucryPk vna rhzjvk y"uea
/((658 wg c"j t"ab, a"vx) zun, wd 'jrue
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:27
23
406
kccca ubhcr ,hc vz / / ygn ase‫ש‬
n‫ ןושאר רע‬/
k ovk hvtu ‫שדוק תוחיש‬
,hc"s hukhgv ksud icun z"pgu
,ukdc hrehgv "ygn asen" _ "ubhcr
ifku '"oa cahu asen gxba" 'iurjtv
'"sh,gks whpud asenv ouen tuv hrv"
'sh,gv asen vkd,h uca tkt sug tku
/(s"x k"bf) ohkaurhk cuah oanu
od znurn vz ihbga ';hxuvk ahu /z
:ubrusca "ubhcr ,hc" ka 80unac
kg ohznur uh,una wc _ "ubhcr"
a"g _ ;xuh _ iuatrv una :vkutdv
,ubek ush ,hba h-bst ;hxuh tuvv ouhc"
ruatn rtah rat ung rta ,t
hjsb ;xtu wud ohv hhtnu wud ohrmnnu
gcrtn .ceh vsuvh ,umupbu ktrah
_ ejmh _ hbav unau '81".rtv ,upbf
vkutdc v,unhkaa vjnavu eujmv a"g
'ubesm jhan h"g vnhkavu ,h,hntv
"zt" '"ubhp euja tknh zt" 82a"nf
ejmhk urnthaf '83tuck sh,gk 'tehhs
/84"ubhct v,t hf" (teus)
,utn gca urpxn _ "(ubhcr) ,hc"u
una gceb vz rpxn a"gu '85ohgcau
ka u,uvnu ubfu, kg vrun oava gushf (80
/t"px t"vuhvga thb,) vz oac trebv rcsv
(s"ka, ,"ve) ohruthcu ,ucua, vfurtc vtru
/(b"au *t"x
/ch-th 'th whgah (81
/c 'ufe ohkv, (82
ostk ruxt"a ',ukdv inzc f"tan (83
euja tknh zt rntba 'z"vugc uhp euja tknha
/(t 'tk ,ufrc) "ubhp
/c 'yp ,ca /zy 'dx whgah (84
usnka ktrah hkusd ,dvbvn rhgvk (85
c"uhf kuj hbhbgn od wv ,sucgc ,utruvu ohznr
'htrg g"uva 'gxnv ,cfrnc iurev rpxn unf)
s"usbc yrpcu '(guce ,hck gdubc f"uftgu
/ohbpcf ',hcv ka una vagb rpxnva
upr wg t"j t"yhka r"unst e"f e"dt (*
/k"unv /lkhtu
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 23
,uarsn h,cu ,uhxbf h,c kfc vbhfav
/okugv kfca
rusca hpk _ vzc vrcxvv rnuk ahu
iuatrv rusu ,ukdv ka iurjtv rus 'vz
ohnhkanu ohnhhxn 'vkutdv ka
lan inz kf ubh,sucgu ubhagn"
. r t o h n g v . r t n , u a g k 75" , u k d v
.rts iu,j, r,uhv ouenc od ktrah
whv tk uca) iu,j,v rusf hmj 'ohngv
ouenv ,tkgv h"g 'rat '(76vru, i,n
rta kf ,t od ohkgn iu,j, r,uhv
vagb vz ihbgu '77ohngv .rts ,unuenv
'iu,j,v rusf hmjca "ubhcr ,hc" h"g
,uagk 'okugv kfk vtmuh vrut ubnna
humec ,jsb hfv vbpk sg) ukuf okugvn
.rt vsh,g"s g"uvza 'ktrah .rt (kc,
'",umrtv kfc yap,,a ktrah
.rt kfc yap,,a ohkaurh vsh,g"u
,uhxbf h,c kf ugceuh vca '"ktrah
rcujn ukuf okugv kfca ,uarsn h,cu
,h,hntv vkutdc 'asenv ,hck
'rusv thab 'ubesm jhan h"g vnhkavu
rusca (ktrah ka iktud) jhanv tuva
tuva 'rehg z"du sugu '(v"x k"bf)
h"g 'rat '78,ushxjv ,ru,s thabv
'"vmuj lh,ubhgn umuph") vmuj v,mpv
hume kfc 'ubnn vmuj ihta vmujk sg
/79tjhan tfkn ,thc ohkgup (kc,
/z"kpr thb, (75
c"j m"hhrvun r"unst asue-,urdt vtr (76
/b"au /lkhtu cm, wg
ohfhrma ,hc hk,uf ,vcdvc unf" (77
tkhnn ztu teus iu,j,v vruev whcdvk khj,vk
khj,n whv ot f"tan 'ubnhv ohbuhkgv uvcduh
t"u,) "ohbu,j,v whcdn whv tk k,ufv gmntn
/(t"gr 's ,hatrc
vshjhv whjc thv ,ushxjv ,ru,a 'rhgvk (78
,ru, ka vbhbg xrybue vtr) vru,ca
'ktrahca vshjhv whjc og vruaev '(,ushxjv
/(53 vrgv k"bf) ubesm jhan ka u,nab
/u,kj,c y"af _ y"agcvs e"vdt (79
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
407 ‫ נוסעים‬kccca ubhcr ,hc vz / / ygn asenk ovk hvtu
‫לרבי‬
sgu ',utn gca '(rag ohngp rag)
/ohgcau ,utn gca 'sjh ovhba ;urhmk
:vzc ihbgvu
'okugv ,uthmn og ruae gca rpxn
ihbcv hnh ,gca 'ohnh vgcac trcba
rurhc og od ruaeu '93(,usn gca)
'ktrah ka o,sucg h"g okugv
,sucgc ,udrsn wz 'ohdux wzk ohekjba
/94vrubnv hbe ,gca '(,usn gca) wv
gca) gca rpxns ,unhkav 'z"pgu
,unhka kg vrun (ohgcau ,utn
h"g okugv rurhcc ktrah ka o,sucg
',ukdv lan inz kf ubh,sucgu ubhagn
ohtcu ohrzuju ,ukdv in 95ohktdb zta
/ktrah .rtk
raev znrb uca cu,fv iuakcu
ubhcr ka iuatrv unas ,ufhhavu
h-bst ;hxuh tuvv ouhc" _ vkutdvk
rtah rat ung rta ,t ,ubek ush ,hba
aufnu xur,pnu ohrmnnu ruatn
o,kutd '"wud ,njnu rgbanu okhgnu
;hxunu ',umrtv ,gcan h"bc kf ka
rusf hmj kg htea '"ohv hhtnu" cu,fc
'r,uhc iu,j,v ,hhkgc 'rat 'iu,j,v
vkgnka ,umrtv rta tkhnc ohkg,n
/okugv ,ukkf ',umrtv ,gca kf 'ubnn
gca rpxns ,unhkaca 'rnuk ahu
,unhka od ,znrb (ohgcau ,utn gca)
'uhhj hnh kf lanc ubhcr ka u,sucg
v b a o h g c a ' o h b a 96 , u h r h a g g c a
/sugu /y"x t"j t"carv ,"ua vtr (93
/n"fcu /l,ukgvc p"r ,"uek vtr (94
_ hghcak ,fhha vkutda 'rhgvk (95
",hghcac ktdhk ihsh,ga / / ,hghcac vkutd"
/(c 'zh vkhdn)
u,sucg hrva) ,utns ,unhkav od kkuf (96
,n ukhtf vtn ic"s ,unhkav ,hkf,c v,hv
_ ((v"px ,uct) "(okgvv) okugv in kycu rcgu
/(,utn gca) ragn kukf rag kfa
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 24
24
k f h p c " u b h c r , h c" k u t r e h r a t
t u v v z r p x n a '86 " 7 7 0 " ' k t r a h
vnh ,mrpu" a"g '",mrp"s thrynhdv
,hcna znura '87"vcdbu vbupmu vnseu
'okugv ,ujur ws kfk vtmuh vrut vz
,ujur ws kfa 'rsd ,mhrp ka iputcu
ktrah .rt ,drsk ohkg,n okugv
kfc yap,,a ktrah .rt vsh,g")
h,c kfa sjuhncu kkuf '(",umrtv
okugv kfca ,uarsn h,cu ,uhxbf
,hck ohrcj,nu ktrah .rtc ohgceb
vnhkavu ,h,hntv vkutdc '88asenv
,mrp" 89rntb uhkg 'ubesm jhan h"g
'jhan vz" 90k"zj uarsu '".rp lhkg
/92"ovhbpk .rupv vkg 91rntba
ifu,c znrv _ ohbhbgv wc raek ahu
,hc" ) ohgcau ,utn gca rpxnv
ubhcr ka (iuatrv) una og ("ubhcr
ush ,hba h-bst ;hxuh" euxpc znurnv
:"wudu
kg vrun ohgcau ,utn gca rpxnv
kfa hpf gca _ gca rpxns ,unhkav
'ohgca '(okav rpxn) ragn kukf wt
vtnn kukf wt kfa hpf 'vzn vrh,hu
'ohgca ,utn gca _ asuev iuakc iv (86
vbhsnv iuakc ivu 'ehmgchz ichz _ ahshtc iv
/"hybuugx iguugx" _ (,hkdbt)
/sh 'jf tmhu (87
,hcs rsd ,mhrp g"uvza 'rnuk ahu (88
,mhrpvn (u"eu a"fncu) ,nduscu s"g 'asenv
,uzrp" (j 'c whrfz) a"nf 'vkuf ohkaurhs rsd
/*"ohkaurh ca,
/yf 'jk cahu (89
v"ppx r"c vtru /d"xpx ,hatrc ,sdt (90
/h"arpcu
/dh 'c vfhn (91
thrynhdc "jhan ,hc"a 'rhgvku (92
/e"usu /(770) ",mrp"
at ,nuj wud vk whvt hbt" _ vz og sjhcu (*
/(y 'oa) "wud
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
25
408
kccca ubhcr ,hc vz / / ygn ase‫ש‬
n‫ ןושאר רע‬/
k ovk hvtu ‫שדוק תוחיש‬
khsdvk jrfvu lrum vagbu '(rusv
'"ubhcr ,hc" ,t 103r,uh sug 102chjrvku
iputc thva vcjrvu vksdvk sgu
'(770 thrynhdc) ",mrp" 'rsd ,mhrps
/104asj ,hc ihbc unf
hukhgv ksud s"g khgk runtv p"gu
asen gxb"a _ "kccca ubhcr ,hc"s
whpud asenv ouen tuv"u '"oa cahu
sh,gv asen vkd,h uca sgu '"sh,gks
ksud icun _ ohkaurhk ruzjh oanu
upudc ;,,avk ktrahn t"utfs ,ufzv
(jcuan vz hrv vcrnv kfu) 105ubunncu
vbfvf '"kccca ubhcr ,hc" ,hhbcc
;fh, sh,gv asen ,ukd,vu ,shrhk
/ann shnu
_ e"hsmv ,bac _ tnrd inzvu
lhhav) 106e"hsm runzn ohkv,c adsunf
v,t iugn wv" u,kj,va (107uz vbak
rntba / / uvhcdvku ihbcv ,t ezjk" (102
j"cvhc wkv o"cnr) "ubhekt ,hc ,t onurku
gdubc z"sgu /e"nvhck gdubc _ t"hv t"p
vkp, wkv o"cnr vtr _ s"nvhcu x"bfvhck
/(c"v t"hp
ohbav lanc (p"nfu) u,cjrv kg ;xub (103
/z"bpka
/*vbhp ict ,jbvk sgu (104
kfv"a _ asenv ,hc ,nduscu s"g (105
"wuf obunncu inmgc sgxku ,ubck ihchhj
/(c"hv t"p j"cvhc wkv o"cnr)
rat" :y"p runzn o,uju ouhx hrjtk (106
int okugk wv lurc" '"ljhan ,uceg uprj
/"intu
rnuk y"agcvn kcuenv dvbnv p"g (107
vtr) uh,uba rpxnk iuufnv ohkv, runznv
/(db wg h"j m"hhrvun r"unst asue-,urdt
,jbv vfrgb j"na, ,ba kukt h"j crgc (*
,hcu ,xbfv ,hc (,cjrvu ,ksdv)k vbhp ict
e"f sngnc 'ayhuuRcuhkca ayhuuRcuhks arsnv
vtru) wev ushc vbhp ictv jhbva 't"yhka r"unst
khk ,jha od vtru /vz sngnc vrntba vjhav
/k"unv /(y"na, r"auv
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 25
,unhkau rndk sgu '(h"a, _ o"r,)
rusf hmjc hghcav ruagc u,sucg
,utn gca urpxna ,hcvn) iu,j,v
ohbac vsucgv lanv od kkuf '(ohgcau
ihghcav kf" 'hghcav rus h"g z"jtka
,unhkav ,hagb z"hga _ 97"ihchcj
,ukdv lan inz kf ubh,sucgu ubhagns
;fh,u 'okugca ,umrtv ,gca kfc
;xtu wud ush ,hba h-bst ;hxuh" shnu
,mrp" a z"hg '"wud ktrah hjsb
lhkg (ohgcau ,utn gca thrynhdc)
/"ovhbpk .rupv vkg" '".rp
vrh,h vadsv ;xu,hb vz kfcu /j
:vburjt vpue,c
,usvhvu vru,v ,mpvs vsucgv
("770") "ubhcr ,hc"n vmuj ,ubhhgnvu
zug r,hcu ,ta r,hcu ,fanbu ,fkuv
ohhj(c ,uburjtv ohba rag) hrjtk od
vba ohgcrtn r,uh 'ihs tnkgc u,uhj
ofk wv i,b"s iputc '(b"a, _ h"a,)
ohbztu ,utrk ohbhgu ,gsk ck
" u b h c r , h c " a ' t m n b u '98 " g u n a k
k," '",uhpk," ,bhjcc tuv ("770")
ohba kcuhn r,uh '"uc ohbup ,uhp kfa
/99"okug sg" '(b"a, _ a",)
ohturaf r,uh sug adsun vz ihbgu
r,hcu ,ta r,hc ;xu,hbu lkuva ajunc
'"ubhcr ,hc"k ohtca h"bc rpxnc zug
itn" od kkuf) 100"lkn ,rsv og curc"
( l k n ) t h a b y r p c u '101 " i b c r h f k n
hbdk h,tc v"s vtru /th 'y"fp r"ehu (97
t"ha, vz v"s _ vfurtcu /u,kj,c ,"hawv
/(lkhtu yf wg t"j hbdk h,tc n"vx)
/âãd 'yf tuc, (98
hnkaurh /h"arpcu cf 't t-ktuna (99
t,khfn /t 'uy ihaushe vtru /t"v s"p ,ufrc
/u 'tf ohypan h"arpu
/jf 'sh hkan (100
_ c 'dbr d"jz /t"gx 'cx ihyhd vtr (101
/n"grc
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
409 ‫ נוסעים‬kccca ubhcr ,hc vz / / ygn asenk ovk hvtu
‫לרבי‬
okugv kfca ,uarsn h,cu ,uhxbf
rcujn 'ohkaurhcu ktrah .rtc ugceha
hume kfca h"bc kf og sjhcu 'asenk
hase rv kt oh,uthcvu" 26a"nf 'kc,
,hc h,hc hf / / h,kp, ,hcc oh,jnau
whvh iufb" '112"ohngv kfk treh vkp,
,ugcdn tabu ohrvv atrc wv ,hc rv
ohng ufkvu 112ohudv kf uhkt urvbu
kt wv rv kt vkgbu ufk urntu 112ohcr
vfkbu uhfrsn ubruhu cegh hekt ,hc
wv rcsu vru, tm, iuhmn hf uh,ujrutc
h , t n v a s j v r u , " '113 " o h k a u r h n
/ann shnu ;fh, '114"tm,
26
Qz"na, jb p"a ,ujhan)
(sugu /t"ab, iuhx j"fu xjbhp p"a
h,c kg (od) htea '"rusu rusc ubk ,hhv
un,uju unuhxu '108,uarsn h,cu ,uhxbf
vagnu wud ubhkg ubhekt wv ogub hvhu"
vbhfav ,trav kg htea '"uvbbuf ubhsh
/109(asenu) ifanc
,cjrvu ,ksdv hbpk suga r"vhu
in srhu vkd,h '"kccca ubhcr ,hc"
h-bst asen" 'sh,gv asen ohnav
hahkav asenv ,hc '110"lhsh ubbuf
iuatr ,hcu ifanv od kkufa) akuanvu
,hc"c vkhj, vkd,ha '(111hba ,hcu
'"akuan ,hc" tuv oda '"kccca ubhcr
'(vru,) arsnv ,hc '(vkp,) ,xbfv ,hc
'(ohsxj ,ukhnd) ohcuy ohagn ,hcu
h,c kf og sjhc 'ohkaurhk ruzjh oanu
,hc"a _ ,ukdv inz ;uxc od vz ihgnu (112
h"g '"ohngv kfk (od) treh" "kccca ubhcr
,uumns ouhevu sunhkv ,mpvc ,uks,avv
ohfkn wkvc o"cnrv s"xpf 'jb hbc uuymba
/j"px
/d-c 'c whgah (113
/d 'd"hp r"ehu /s 'tb oa (114
/4 vrgv k"bf (108
hbhna /dn 'yk hsuep /p"vg h"arp vtr (109
/sugu /df 'y
vfux wxu,u h"arp vtru /zh 'uy jkac (110
/sugu /t"gx 'tn
/t 'tfr d"jz vtr (111
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 26
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
‫ישנם הרואים את חשיבותה של הנסיעה לרבי‪ ,‬בענין קבלת הכוחות למשך‬
‫השנה‪ .‬השגרה בבית עלולה להחליש את החיות של חסיד בעבודת ה'‪ ,‬ולזה‬
‫נוסעים לרבי‪ ,‬לקבל כוחות להמשך מילוי השליחות בחיות המתאימה לחסיד‪.‬‬
‫ענין זה נכון בוודאי‪ ,‬אך ישנו בנסיעה לרבי מימד עמוק ופנימי הרבה יותר‪.‬‬
‫הנסיעה לרבי היא בכדי לתת לו את כל מציאותנו‪ ,‬לבטל את המציאות בתור‬
‫אדם נפרד‪ ,‬ולמסור ולתת אותה לרבי‪.‬‬
‫הנסיעה לרבי היא בכדי לבטא את הקשר העצמי שישנו בין החסיד לבין‬
‫הרבי‪ ,‬שכל פרט ופרט בחיים של החסיד בטל ממש לרצונו של הרבי‪.‬‬
‫חסידים אומרים כי שיחת ש"פ תבוא תנש"א‪ ,‬לא בכדי נאמרה בתקופת‬
‫השנה בה מתכוננים החסידים לנסוע לרבי‪ .‬לימוד שיחה זו היא ההכנה לנסיעה‪.‬‬
‫בשיחה זו מבואר ענינו של יהודי‪ ,‬אשר הוא 'ביכורים לה''‪ .‬וכיון שכך‪ ,‬הרי‬
‫כל פרט ופרט בחייו‪ ,‬בכל ה"מחשבה דיבור ומעשה" שלו‪ ,‬צריך להיות בהתאם‬
‫לכך‪ ,‬שהרי פרט זה הוא חלק מה'ביכורים' של הקב"ה‪.‬‬
‫ובלשון קדשו בשיחה (ס"ג)‪ :‬זה שיהודי הוא "לפני ה' אלקיך" צריך לחדור‬
‫בכל חיי היהודי בכלל‪ ,‬וגם בפרט‪ .‬יהודי צריך להרגיש איך שכל פרט בחייו‬
‫הוא ענין של "ביכורים" להקב"ה ‪ . .‬אפילו כאשר הוא מתעסק בעניני חולין‬
‫דפרנסה וכדומה – הרי כיון שהם דברי הרשות של יהודי‪ ,‬שייכים גם הם לענין‬
‫הביכורים‪ ,‬ובמילא צריכים הם להיות חדורים בהתנשאות והקדושה המלאה‬
‫והנעלית ביותר‪ ,‬כמתאים לענין שנעשה "לפני הוי' אלקיך"‪.‬‬
‫ובזמן זה‪ ,‬כאשר אנחנו – הביכורים – עומדים להתייצב בפני "הכהן אשר‬
‫יהיה בימים ההם" הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬הרי חשוב ביותר להחדיר ענין‬
‫זה‪ ,‬אשר כל פרט ופרט בחיינו צריך להיות מסור ונתון לרצונו הקדוש‪.‬‬
‫וכההוראה בה מסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א את השיחה‪ ,‬אשר בכוחו של‬
‫היהודי – כיון שהוא ביכורים של הקב"ה – לבקש‪ ,‬לדרוש ולפעול את הגאולה‬
‫האמיתית והשלימה‪ ,‬אנו דורשים ובטוחים כי עוד בשנה זו נזכה להתגלותו‬
‫המלאה והמושלמת של כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח‪ ,‬ויגאלנו גאולת‬
‫עולמים תיכף ומיד ממש!‬
‫‪ 13:29:28‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 27‬שדח וע יברל םיעסונ‬
409
‫לרבי‬
‫נוסעים‬
28
t"ab,wv kukt t"f 'tuc, p"a ,ujhan
_ ,hshtn oudr, _
sg '"crujc o,t ,rf rat ,hrcv
,t o,rnau" :10ann varpv ouhxk
ignk o,ut o,hagu ,tzv ,hrcv hrcs
vz ifu,u] "iuag, rat kf ,t ukhfa,
'ohcmb) vz hrjtka ,uharpc od lanb
rcusn ivc '(vfrcv ,tzuu ubhztv 'lkhu
,usut (tkt ',uhyrp ,uumn kg tk)
,uumnvu vru,v ,ukkf kg ,hrcv
/[vzc ohruaev ohhkkf ohbhbgu
,ukkf kg ,hrcvu huuhmva iuhf
hrjtk shn sjt lanvc tc m"nu,v
,ufhha vbaha rnuk ah '11ohrufhc ,umn
hbhbg kfc euhsv gushf) 12ovhbhc ,hbfu,
/(vru,v rsxc od 'vru,v
ouhv)"a '6h"ar aurhp hpk yrpcu
,hagu ,rnau (wud lumn lhekt wv vzv
,umn ouhe kkdc vtca vfrc thv "o,ut
kue ,c") 13vz hbpk vruntv ohrufhc
/j 'yf (10
vumn vag :ub,arp ahr hrpx vtr (11
/.rtk xbf, vrfaca (ohrufhc) ihbgc vruntv
.rtc m"nu, ,ukkf kg ,hrcv ouhe 'z"pgu
ihhsg kct /ohrufhc ,umn ouhe rfac tuv ktrah
/ohbpcf 'ovhbhc ,ufhhavc ruthc lhrm
_ "ohrufhc tren"c od vtrb vz ihbgu (12
ohbhbg _ wuf ohrmn ,thmh kg thv vtsuvva
vtr _ ,urusv kfc ktrah kfk ohfhhav ohhkkf
/z ;hgx ohbpc inek
vzv ouhv v"s) ub,arp ahr ,"uek vtru (13
ouh vzht ch,f tk" :(d"gr 'tn _ lumn lhekt wv
vbnhv vkgnka varpk rcujn trenvs ouan
uxbfba osuea acsu ckj ,cz .rt ,nhhxna
uvzu / / vru,v ,kce kg ,hrc ,,hrf whv .rtk
ifku '.rtk i,xhbf ,gac ubhhvs wudu vzv ouhv
whuv ;urhm ,uch, hatr tuv whuv vzv ouhv acsu
rcujn vbuatr varpca acsu ka u"tuva ,jt
vtru) "sjt ihbg kfv hf vbnhv vynka trenk
oht,n vz ihbga '(231 wg) vtcv vrgvca a"uek
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 28
kg 1ub,arpc huuhmvk lanvc /t
ohghdnaf (2ragn hushuu) ohrufhc ,umn
rtck van ohkav" vzcu) ktrah .rtk
vum rat ,umnv kf asjku vru,v ,t
rag h,agc" khj,va unf 3"wuf wv u,ut
.rtc isrhv rcgc wud asujk sjtc asuj
,ukkf ,usut rcsk van rzuj _ (4"ctun
,hrcvu ,uumnvu vru,v kf ka ouhev
h,nkav rcf hf") 5h"bck v"cev ihc z"g
:(vru, vban rpxc 3"kfv lk
,t ,uagk lumn lhekt wv vzv 6ouhv"
,rnau ohypanv ,tu vktv oheujv
lapb kfcu lcck kfc o,ut ,hagu
vumnv kf ,t runa" _ 7f"jtu Q"wudu
ouhc whvu 'ouhv of,t vumn hfbt rat
wud .rtv kt isrhv ,t urcg, rat
,c,fu wud ,ukusd ohbct lk ,unevu
Q"wudu ,tzv vru,v hrcs kf ,t ivhkg
vzv ouhv ktrah gnau 8,fxv" _ ifu
wv kuec ,gnau 'lhekt wvk ogk ,hhvb
f"jtu '"wud uh,umn ,t ,hagu lhekt
,usut vfurtc rcusn _ varpv lanvc
van ,t wv vum rat ,hrcv 9hrcs"
sckn ctun .rtc ktrah hbc ,t ,urfk
/(lkhtu t 'uf) v,kj,c (1
/lkhtu ch 'oa (2
lhekt wv vzv ouhv p"vg ub,arp i"cnr (3
/(zy 'oa) wud lumn
/v /d 't ohrcs (4
vzv ouhv :wud vzv ouhv p"vg ubrupx vtr (5
tuv ,hrcv ihbg vbv ',hrck ung xbfb v,ta _
lk cuyk ohypanvu oheujv ,t lumn w,h k-tva
/ornak lhkg kcen v,tu
/zy 'uf ub,arp (6
/d-t 'zf (7
/h-y 'oa (8
/yx 'jf (9
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
29
410
kukt t"f 'tuc, p"a ‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
"wud lumn lhekt wv vzv ouhv"k v,ufhha
ohchhujn ivca ',uumnv kf kg htes _
h"arpf 'ouen kfcu inz kfc ktrah hbc
ohasj lhbhgc uhvh ouh kfc" :6p"vg
/21"ovhkg ,huymb ouhc uc ukhtf
_ varpv oak gdubc ihcvk lhrm od
gdubc 23,ucr ohngp rcus :22"tuc,"
tycn rcs ka unaa ',uharpv ,unak
z"pgu /vz oac treba rcsv ifu, ,t
"tuc," :ub,arpc vrcxv ohfhrm
.rtk h"bc ka) vxhbf _ uaurhp
vbfvu vnsev er uvz vrutfka /(ktrah
(,uumnv rtau) ohrufhc ,umn ouhek
.rtv kt tuc,"a hrjtk ohhek ohfhrma
omgn kjv _ varpv kf f"pgtu /24"wud
,ukkf kg ,hrck od sg 'ohrufhc ,umn
oac ,treb _ ub,arpca ,uumnv kf
vbfv ratn r,uh tk tuva '"tuc,"
!.rtc ,uumnv ouhek vnsevu
,umnc aushjv ohsevc icuhu / c
,bh,bc ohbputv rta hcdk ohrufhc
:wvk vtsuvu jca
trenu ohrufhc ,tcvs ifu,v
tuv lrc,h u,tn"a vrfvv tuv ohrufhc
,frc Q25"okugc ,ufrcv kf ubk ghdh
,utuc,v gpa ,t hsuvhk vthcn v"cev
v"cevk i,ub tuv ifku 'uvsac ,urhpvu
/lkhtu 356 wg y"j a"uek od vtr (21
tku) h,htra ohanujv kfc ,treb lf (22
uz varps ubhthab ubh,ucr haursk sgu '(tuc,
/tuc, hf :jf, x"ux j"ut ruycu /o,kj,vc
hf whvu :upuxc "vbav kf ,ukp, rsx" o"cnrcu
/n"ftu /tuc,
/lkhtu 57 wg v"j a"uek vfurtc vtr (23
/sugu
tk tuv "wud .rtv kt tuc, hf" hrva (24
'.rtv ,eukju auchfu .rtk vxhbfv kg huuhmv
/vz hbpka ,uharpc rntbu
/ur, vumn /cg vumn lubhj (25
hf
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 29
vbak vba, ouhv ohrufhc ,tcv u,frcn
/14("vtcv
m"nu, ,ukkf kg ,hrcv :vzn vrh,hu
'ohrufhc ,umn og varp v,utc vrntb
(ohrufhc) vz ihbgc thv varpv ,kj,vu
iuakc ukhpt 'rcs kf ka) vkj,vva _
thv (vru,u vausec f"uftgu 'ost hbc
/ihbgv lanvk ,ufhha vk ahu vnsev
,umn ihc ,ufhhav hvn ihcvk lhrmu
kf _ m"nu,v ,kce kg ,hrcvu ohrufhc
vumn thv ohrufhc vrutfk /m"nu,v
'vru,v ,uumn kf ihc ,jt ,hyrp
ouenc inzc ,ukcdvu ohtb, og vruaev
inzc 15ktrah .rtc teus] ihncu ahtc
, g c a n t e u s Q16 o h h e w h v e " n v h c a
inu ktrah .rt ivc vjc,aba ohbhnv
gere uk aha hn teus Q17ovca rjcunv
iht" Q19,jcuan gereu '18ktrah .rtc
vjna inzc tkt ohrufhc tren ihrue
,tyc,n vnc /[sugu Q20"djv sgu ,rmgn
vzv ouhv"a h"ar ka jrfvv hf 'p"vg h"arp og
rntba vnn (od) tuv ohrufhc ,umnc hte "wud
teus lhha acsa '"acsu ckj ,cz .rt" vz hbpk
/(a"hg 'ohrufhc ,umnk
227 wg) tuc, wp y"hj a"uekc rtc,b (14
/(lkhtu
wkv o"cnr /t 'uke ihkuj /u"n t"p ohkf (15
/c"pr ohrufhc
/j"n j"p ohkea /d"n c"p ohrufhc (16
o"cnr /s 'uf ub,arp hrpx /d"p oa t,pxu,
/oa
-c"v oa o"cnr /h"n /d"n t"p ohrufhc (17
/d
uka gerec ohksdv ,urhpv teus hrva (18
oa o"cnr /c"n oa ohrufhc) ohrufhcc ohchhj
/(h"v
tku ohrvca ohrn,n tk" ihthcn ihta (19
/(17 vrgvca ,unuen) "ohengca ,urhpn
o"cnr od vtru /th 'uf ub,arp h"arp (20
/d"hv s"p oa
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
‫לרבי‬
411 ‫נוסעים‬
,usuvk vdvbvv vbah _ udhvbnu okugv
/c"uhfu o,kfkf rucg v"cevk
,ru, p"g r,uh sug adsun vzu
h"g ,uhyrpc vrtc,b) vgushv y"agcv
okugv kf ,thrca '(36iezv r"unst
/gdru gdr kfcu ouhu ouh kfc ,asj,n
truc v"cev ka kcdun h,kc sxj uvzu
trcbv kg ghpana _ trcb kfk okugv
kfu tuva 'eung adrvu vrfvk uthcnu
hshn,v sxjc hrndk ohhuk, u,ut ccuxv
/37v"cev ka
ubt ohtmun ohrufhc ,umnc kct
ka r,uh kkufu eung huyhc _ aushj
,t tycn hsuvh :38v"cevk vtsuvu vrfv
er tk uhsxj rucg v"cevk u,su, hadr
ezj iputc ,tz tycna tkt 'ruchsc
kf ,hatrn" jeuk tuv :ohagnc _ r,uh
'asenv ,hck ,tz thcnu '"vnstv hrp
ouenv kt" '39"lhekt wv ,hc thc,"
'26"oa una ifak lhekt wv rjch rat
wv hbpk u,jbvu" 'v"cev hbpk ojhbnu
/40"lhekt
wvk"a vtknv vrfvv ,t tycn vzu
:v"cevk lhha kfv '41"vtuknu .rtv
uaufr kfa vrfvc ep,xn ubht hsuvhv
tuv tkt _ w,h u,frcu wv hsxjc uk tc
rjtk oda ohrufhcv ,tcvc vtrn
kfu) ,urhpv ohfhha ,urhpv gpa ,kce
.rtv wvk"a iuhf) v"cevk ihhsg (uhxfb
,hatr" ,t thcn tuv ifku '("vtuknu
/u,kj,c vbuntvu sujhv rgac (36
a"vx) /z/a kukt h"j c,fn od z"fc vtr (37
/(lkhtu 515 wg c"j c"ba,
wp e"amun c,fn od vtr 'ikvk tcvc (38
/(lkhtu 521 wg oa a"vx) /z/a kukt t"f 'tuc,
/uf 'sk ta, /yh 'df ohypan (39
/h 'uf ub,arp (40
/t 'sf ohkv, (41
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 30
30
kukt t"f 'tuc, p"a
ohbuatrvn '26"vnstv hrp kf ,hatrn"
vsunu 'vsav ,urhpca ohrjcunvu
rucg (27"vcuy hupf" ubhtu) v"cevk
rucgu v"cev u,ut lrhc ovca ,urhpv
,hbgu" _ (28"ouenv hsxj") uhsxj kf
uhsxj rpxh" '29"lhekt wv hbpk ,rntu
lrs ktrah og kf kgu ubhkg lrc,h
/30"kkf
uhsxj rucg v"cevk vtsuvv adrv
wvk vtsuvu jca ,bh,bu vsu,v ,rhntu
kjv 'hsuvhv hhjc hkkf ihbg tuv 'ovhkg
v r f v h " g 31 " u , b a n r u g h b a f s h n"
hc ,rzjva / / lhbpk hbt vsun" vrvmvu
iuatrv rgav 'suxhv uvzu /32"h,nab
,ufrcc tuv vfanvu 'uka oav ,sucgk
ubhhj kg / / lk vsub" s"g) ,ukp,u
lh,utkpb kgu / / lshc ohruxnv
reucu crg ,g kfca lh,ucuyu
,ubuav "ihbvbv ,ufrc"u '(33"ohrvmu
v"cevk vsunu lrcn hsuvha ,ucrvu
vcuy kf rucg 'ouh kfcu 'ouhv kf lanc
,frc _ rehgu _ kkuf 'vbvba vtbvu
,t izv" _ (34vru,v in thva) iuznv
ohnjrcu sxjcu ijc ucuyc ukuf okugv
/35"wuf
'okugv ,unut ihc ukhpt :vzn vrh,h
truc tuv v"ceva ohrhfnu ohbhntnv
/c 'uf ub,arp (26
/d 'oa h"arp (27
/v 'oa h"arp (28
/oa ub,arp (29
m"nvx od vtru /ur, vumn lubj (30
/cke g"n o"cnrvk
/u"x t"x c"usvn j"ut g"uac z"vst wk (31
/sugu /"hbt vsun" hbpk z"vst rushx
j"ut y"vtcc tcuv _ u,kj,c ouhv rsx (32
/v"x oa e"usvn /oa z"vst g"ua /v"ex t"x
/ohsun ,frcc vshngv ,kp, (33
/t"pr ,ufrc wkv o"cnr /c 'jn ,ufrc (34
/z"nvcs vbuatr vfrc jxub (35
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
31
412
kukt t"f 'tuc, p"a ‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
,hatr" ov (rufc iuakn) "ohrufhc"a
_ 49"kfk ohrufhc unse"u '"vnstv hrp
hbpk _ 50okugv ",hatr" ov h"bc lf
ka i,cajn" _ trcba vn kfn vkgnku
52k"zjtnfu /51"rcs kfk vnse ktrah
ohnav ,t ohekt trc ,hatrc" 53p"vg
khcac" trcb okugva '".rtv ,tu
/"v,tuc, ,hatr 48utreba ktrah
,unab ,ukkfk er tk lhha vzu
ktrah og ,ukkf ut vkgnk ktrah
hyrp ktrahn t"utfk tkt 'vynk
:54k"zjtnf ';yu ohab ohabt 'vynk
trcb hkhcac rnuk chhj sjtu sjt kf"
okugva rnuk lhrm hsuvh kf '"okugv
/ukhcac trcb
ohfhrm ,uyapc ohrufhcv ,ta oafu
'asenv ,hcc jhbvku ohkaurhk thcvk
gdubc tuv f"unf _ "lhekt wv hbpk"
'okugv ka "ohrufhc"v o,uhvc :h"bck
t"utfs 'h"bcs h,hntv "ouen"v hrv
,hcc '"lhekt wv hbpk" tuv 'ktrahn
,hrehgv ,uthmnva iuhf /asenv
;udc vnabf od) hsuvh ka ,h,hntvu
thva '55,hektv u,nab thv (vynk
_ sg '56"ann kgnn veukt ekj"
aurhpc oa c"grcu) z"n d"p ,unur, (49
/(wtv
xjbhp ,"uekc wvk ktrah ase v"s vtr (50
/lkhtu drwt g"x xjbhp ,"vut /lkhtu c"gx 'yg
/lkhtu vr wg k"r, n"vx /lkhtu chrwt wg oa
/lkhtu je, wg u"xr, lanv
/s"hp r"ts, vtru /s 't"p r"c (51
tnujb, od vtru /,hatrc p"r h"arp (52
/s 'u"kp r"ehu /d ,hatrc (rgcTc)
/t 't ,hatrc (53
n"vhp vtru /t"gx 'zk ihrsvbx vban (54
/urej ohbunsev hf gs v"s u,nsevc o"cnrvk
'p) u"p t"vuhvga /c"kpr thb, vtr (55
/s"v c"p ohrnn wkv o"cnrk z"csr /(c"gx
/c"pr thb, (56
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 31
(ohrjcunvu ohbuatrv) "vnstv hrp kf
,uarc rtab vz '"lhekt wv hbpk"
/42v"cev
wv hbpk" ohrufhcv ,tcv ,kugpu
,rsuj (oa rtab vza iputc) "lhekt
_ ohrufhcv thcnv ostc r,uh enugk
ukufa _ ahdrha sg 'r,uh sug rhfha
wv hbpk" lhha u,uarc tmnbv kfu
ohrufhc ,tcv h"ga iuhf _ "lhekt
er tk vrfvv ,tyc,n (kgupc vagnc)
jca ,bh,bcf) uka ruchsu vcajnc
od tkt '(c"uhfu iuznv ,frcc vtsuvu
kf u,uthmn kfc rsuj vz Quka vagnc
rsuj vagnvu vkugpva sg '"uhauck"
,rntu ,hbgu" _ uruchsc od enugk
or kuec ,tz rnuta '"lhekt wv hbpk
'44vjnacu (43"kue ,nrv wk ,hbgu")
/45vzc u,buufu u,cajnu
3
8
: vzc ruthcv rnuk ahu /d
o h t r e b h " b c a 46o h r n u t k " z j
vbt,c vrufhcf" 47a"nf '"ohrufhc"
a s e "u ' " o f h , u c t h , h t r v , h a t r c
oaf hf '48"v,tuc, ,hatr wvk ktrah
ohbvfk ohb,hbu asen hasef ohagba (42
ohrufhc wkv o"cnr /c"hn d"p ohrufhc vtr)
/(sugu /y"hv c"p oa o"cnr od vtru /d"pr
/c 'ck vyuxn /v 'uf ub,arp h"arp (43
/c 'uk ohjxp /th 'oa h"arpu hrpx (44
/d"hv s"p oa o"cnr
rrugn ostv :30 vrgvca lubhj vtr (45
kg 'uhp hrcs jfc ,ntv ucckc rhhmnu uh,ucajn
/ / u,ut ufrccu tuv lurc oav uhkt chyhvc if
kfv hf cuajku uvhp hrcsc ubck rrugk ubk hutr
/wuf okugv iust ,tn uhkt ghdv
'tfe c"jz vtru /(n"grc) t 'dbr d"jz (46
dkr,, wg ub,arp ,"vutc w,bu utcuv _ /t"gr
s"br, n"vx vtru /lkhtu ykr,, wg oa /lkhtu
/c 'y"p r",xt od vtru /lkhtu spr wg
/h 'y gauv (47
/d 'c whnrh (48
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
‫לרבי‬
413 ‫נוסעים‬
od _ ktrahn t"utfa iuhf _ 62"l,uhju
vuv,ba) vynk ;udc vnabf tmnba hpf
ljf 'lhektc ack,na hpf whuv oan
k"bf 'ohrufhc ,drsc tuv _ (l,uhju
trcb hkhcac rnuk chhj sjtu sjt kf"a
sjt hsuvh ihc vzc ohekjn ihtu '"okugv
_ ann "sjtu sjt kf" tkt 'rjtk
v,ujb tdrsc tmnba vzf ukhpt
trcb hkhcac rnuk chhj" (,uhbumhjc)
/"okugv
tuv hsuvha vza 'f"d icun vznu
hhj kfc rusjk lhrm "lhekt wv hbpk"
lhrm hsuvh /yrpc odu 'kkfc hsuvhv
ka ihbg tuv uhhjc yrp kfa lht ahdrvk
tuv ratf er tk :v"cevk "ohrufhc"
vru,v sunhk 'ohhekt ohbhbgc exug
tuv ratf ukhpt tkt ',uumnv ouheu
_ vnusfu vxbrps ihkuj hbhbgc exg,n
'hsuvh ka ,uarv hrcs ova iuhf hrv
tkhncu 'ohrufhcv ihbgk ov od ohfhha
,utab,vc ohrusj ,uhvk ov ohfhrm
'63 r , u h c , h k g b v u v t k n v v a u s e u
whuv hbpk" vagba ihbgk oht,nf
/"lhekt
'vcajn ,usut rcusn ratf ukhptu
rxj vtrba 'shjhu sjt vagn ut ruchs
uhruchs 'uh,ucajn rtak xjhc ,uchaj
ut ruchs 'vcajn o,uhvc hrv _ uhagnu
"ohrufhc"n ekj z"v 'hsuvh ka vagn
whuv hbpk" 'asenv ,hck ohfhhaa
!"lhekt
uvza iuhf :k"bf 'thv vzc vrcxvvu
tkuf" tuv hsuvhu _ hsuvhv hhjn ekj
rcsk hgmnt tuv ihtu 'v"cev og "sj
tpud uc thv ,hkf,vu vbuufv tkt 'rjt
/d 'n jka /s"gr 'uy rcsnc ,"uek vtr (62
/191 wg j"hj a"uek /lkhtu ym,, wg ur,h ,"vut
/b"au /662 wg s"fj a"uek od vtr (63
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 32
32
kukt t"f 'tuc, p"a
tkuf v"cueu ktrah" _ 57gushv iuakc
cmn kfc 'ktrahn t"utf 'ifku '"sj
ifku 'v"cev og rcujnu ruae 'tmnba
wv hbpk" (hukdc od) tmnvk tuv lhrm
'"’lhekt
hbpk :yuapv uaurhpc iv _ "hbpk"
uaurhpc ivu 'v"cevk ,ufhnxc _
,uhnhbpc _ 58,uhnhbp iuakn :hnhbpv
/"sj tkuf v"cueu ktrah" '"lhekt wv"
'v"cev h"g trcb okugv kfa odv hf
khcac" hgmntf er trcb okugv obnt
iht tkhncu '",hatr utreba ktrah
,uhnhbpk ghdn tuv ihtu cre,n tuv
Qlhekt whuvs vbuufvu iumrv ("hbpk")
(",hatr") "ohrufhc" ov ktrah f"tan
rta kfu '59tpud ovc thv ,hkf,v _
iuhf '"ktrah khcac" utrcb ohrcsv
ifku '"sj tkuf v"cueu ktrah"a
whuv(s ,uhnhbpv) hbpk" og ov ohruae
'60"lhekt
vagb (61vuvn iuakn) "whuv"a hpfu
ljf" '(ofhekt tk 'shjh iuak) "lhekt"
/t 'dg d"jz vtr (57
oa j"u, /d 'vg ohypan t"u,n rhgvk (58
/sugu /t"gr 'y,
u"j /246 wg v"j /604 wg c"j a"uek vtr (59
/25 wg h"j /lkhtu 235 g"x
"hbue ,t anak h,trcb hbt"a ihbgv odu _
ktraha iuhfn vbv '(ihaushe ;ux t,hhrcu vban)
anak utrcba vn tpud vz hrv 'sj tkuf v"cueu
v"j a"uek vtru) ovka ,uthmnv uvz 'obue ,t
s"fj a"uek (vzn vrh,h) vtru /(40 vrgvcu oa
/44 vrgv 163 wg
_ "lhekt whuv hbpk" :rnuk ah sugu (60
whuv hbpk"c aurhpv s"g) lhekt whuvn vkgnk
p"fvuhk ohaurs ,"vut _ (k 'zy hrjt) "urvy,
vkgnk 'sj tkuf v"cueu ktrah hrva '(ykewc wg
/(ohekt oa) lhektu (vuvn iuakn) whuv oan
rag rga) t rga xsrp /c"gx 'zbr d"jz (61
/s"pr t"vuhvga /y"p (ga, tku
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
33
414
kukt t"f 'tuc, p"a ‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
ov uhyrp kf ifku 'v"cev og sjt
,umn ouhec ;e,an _ "lhekt wv hbpk"
er z"hta '(h"bc h"g) ,uyapc ohrufhc
_ vagnc od tkt 'ruchsc vtsuv
wv hbpk" ohhnadv ,urhpv ,t ohthcna
'v"cev ka u,uarc ohrtab ovu "lhekt
vzu '68vausek ohfpvb ohhnadv ,urhpv
,t thcnv hsuvhv ka u,uthmnc rsuj
_ uka vagnu ruchs vcajnc 'ohrufhcv
(ruenv) "rnut"v vagb (hsuvhv) tuva
_ v"cev ka ujca ,t rnznu rnuta
kfu '"lhekt whuv hbpk ,rntu ,hbgu"
ohnhc whvh rat ivf"v kkuf 'ohccuxv
' k u f h c f u n m g c v " c e v o d u ' 69 " o v v
'rnut tuva vnk ohchaenu ohsnug
trcbu truc ka xjhvf er tk
,uhjv ,gpav kg wvk vsun trcbva
hba ohrtab trcbvu trucv kct 'sxjvu
/k"bf 'ohsrpb ohrcs
vynk ohkdn 'ohrufhc ,umn ouhe h"g
o,uhvc) h"bca lht 'iu,j,v z"vugc
"ohrufhc" ov (ohpudc ,unab
trcb okhcaca 'okugv kfs (",hatr")
/okugv kf
,umnc hkkf ihbg icun vzn / v
,ukkf og v,ut raena ohrufhc
:m"nu,v
kf ouhes ,hkf,v ,t ohkdn ohrufhc
hpf od 'hsuvh kmta _ ,uumnu vru,v
'hnadv z"vugc ;udc vnab tmnb tuva
ka ",hatr") "ohrufhc" tuva vkd,h
og sjt rcs u,uhvc _ (okugv kf
ktrah" '"lhekt whuv hbpk" 'v"cev
/"sj tkuf v"cueu
:r,uh enugcu uzn vrh,h /u
/42 vrgvc inxbvc vtr (68
/d 'uf ub,arp (69
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 33
hyrpk gdubc od tuv ifa 'icun hrv _
vcajn kf 'vaug hsuvha yrp kfa 'uhhj
inzc gdr kfcu 'uka vagn ut ruchs
ukhpt _ tmnb tuv uca ouenc vsuebu
tuv _ (lrg hpk) 64yugpu shjhu sjt
wv hbpk" ohtmnba "ohrufhc"n ekj
wst asen") "asenv ,hc"c "lhekt
vz ouencu vz gdrc odu '(65"lhsh ubbuf
uhkg ah (hgrt rcs er uvz ot ukhpt)
'"okugv (kf) trcb hkhcac" rnuk cuhj
khcac utrcb ohbhbgv kfa gushf
ut ruchs 'vcajnc) hsuvh ka u,sucg
_ teus vz ohhuxn ouenu inzc (vagn
s"g) 66"ubbuf rcd hsgmn wvn"a iuhf
hsuvhk aha sg] '("lhsh ubbuf wst asen"
inzc aushju hubha kugpk vyhkau jf
'67"ohbnzk uvbhases ktrah" _ ouencu
ihbc h"g) ouenv aushek gdubc z"sgu
/[(c"uhfu x"bfvhc
,umns aushjv icun z"pg /s
vtsuvc ohbputv rta hcdk ohrufhc
:wvk jcau
vkdna '"ohrufhc"s hnhbpv ihbgv
rcs thv h"bcs ,h,hntv ,uthmnv lht
ohrufhc /t"pr vtp) ihsv e,nuh z"pg (64
'(*vru,v in) rugha ovk iht ohrufhca (d"n c"p
hrpx) ",jt ,rdurd ukhptu sjt kufat ukhpt"
/(c 'uf ub,arp
/zh 'uy jkac (65
d /zun, h "ouh ouhv" vtru /df 'zk ohkv, (66
529 wg c"j j"na, ,ujhav rpx /iuaj sh /kukt
,ru, kukt h"j "ouh ouhv" vtru /b"au /lkhtu
tuc, hf whvu p"vg c"br, tuc, p"ac y"agcv
/wud
/t 'yn ,ufrc (67
ohrcux ahu _ /z"hv c"p ohrufhc wkv o"cnr (*
vtr) rugha uk iht ovhrcsn ;t ohrufhc rehga
/(b"au '(va wg d lrf) ufrgc ,hsunk, whspukehmbt
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:28
‫לרבי‬415‫נוסעים‬
, k v e va r u n" thva) vru,v ,t
lhha ktrah ouhe f"tan /(77"cegh
_ u"j m"nu, kg rcug ost ot ukhpt
'"tuv ktrah tyja p"gt" 78k"zjtnf
vza hpf] vru,vn ohkgb ov h"bca iuhf
hn ukhpta 'vcua,v ihbgc hukdc tyc,n
,uagk kufh 'vru,v kg k"r rcga
"ouen"n vghdn u,naba iuhf 'vcua,
ihbgc 79gushf) vru,vn vkgnk tuva
rnt wuf v"cevk ukta wuf vru,k ukta"
/[(80"uk rpf,hu vcua, vagh
og sjhc vtc vru,va iuhf kct
tpud vzca tkt _ (",hatr wc") ktrah
omga 'icun hrv _ 81"unse ktrah" _
iuhf] vru,k vruae ktrah ka o,uthmn
od ifku 'v"cev og omgc ohruae h"bca
' v r u , ) 82 w , h u b u m r u u , n f j _ o g
ifku '[(83sj tkuf v"cueu t,hhruta
sj o,uhvc) onmg ktrah ka o,uthmn
ouhek hsuvhv ,t vthcn (v"cue og
/s 'dk vfrc (77
/t 'sn ihrsvbx (78
v"a, /lkhtu jka wg y"fr, n"vx vtr (79
/n"fcu /lkhtu 124 wg
/sugu /ca, znr ohkv, a"kh (80
s"xevc aurhpv rnuk ah hkut z"pgu (81
(ktrahu vru, okugk unse ohrcs hba)" arsnc
f"jt rnuta ;t) "osue ovn vzht gsuh hbhtu
hbt rnut / / ktrah hbc ,t um rnut tuvaf"
tbexnv hpk od tuv ifa _ ("unse ktrah
vru,u ktrah hf '("osue ovn vzht gsuh hbht"a)
/unse ktrah tpud sjca tkt 'ov sj
ohngpk 'ohrsx wc ah vsucgc :k"h sugu
vru,k osue ktrah ohngpku ktrahk osue vru,
ovn vzht gsuh hbht" ifku '(ohbpc ineksf)
hba hpk kct /kgupc vsucgv rsxc "osue
/vkgnk oarac "unse ktrah" hrv ohbputv
/s"p thb, vtr (82
inxbv vtru /rvzv oac d"fpru s"p thb, (83
t"jz vtru /vpr wg t"j trehu m"ntvst hrntnc
'sx) c"f, /(c 'tf) u", z"ue, /t 'x c"j /t 'sf
/sugu /t 'un ohcmb ,"uek /(t
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 34
34
kukt t"f 'tuc, p"a
i,cajn" _ "ohrufhc" ov h"bca vz
ukhpt tuv _ "rcs kfk vnse ktrah ka
wc" _ ",hatrc"a p"gtu /vru, hcdk
70 , t r e b a v r u , v k h c a c
" '",hatr
utreba ktrah khcacu ufrs ,hatr
unse ohrcs hba" '71"v,tuc, ,hatr
vzht gsuh hbhtu 'ktrahu vru, okugk
,t um rnut tuvaf" hrv _ "osue ovn
hbt rnut ktrah hbc kt rcs ktrah hbc
thv vru,v kf"a iuhf '72"unse ktrah
/73"ktrahk ohhuuhm
hpf 'ktraha 'vzc aurhpv iht obnt
ovk iht 'vru,vn vkgnku unse ova
vzn icunf _ u"j vru,v og ,ufhha oua
,kkuf '",hatrc" ',jt vch,a tpud
p"gta /t/z /ktrahu vru, '",hatr wc"
'ohrcs hba ov ktrahu vru, hukdca
h"bc :sjt rcs ov omgcu ,ntc kct
lrutu ubhhj ov") vru, og ohruae
kf") h"bc og vruae vru,u '(74"ubhnh
/("ktrahk ohhuuhm thv vru,v
vru,k "unse ktrah"a vzc aurhpvu
vru, :kufhcf ccuxnu vchx s"g _ tuv
'(ktrahk ohhuuhm) h"bc khcac vb,hb
'76vkuf vru,v kf vjus b"uep 75ifku
tkk lhha ubht vru,v ouhe /lphvk tku
unhhehu ukceha h"bc ,t ohfhrm 'h"bc
/cf 'j hkan (70
tnujb, od vtru /52 vrgvca h"arp (71
/v ,hatrc (rgcTc)
,ujhav rpx vtru) s"hp r"ts, vtr (72
/(43 vrgvk d"vua 725 wg c"j y"na,
n"vx od vtru /121 wg v"a, a"vx (73
/61 wg ,"awv
_ ,hcrg ,kp,s okug ,cvt ,frc jxub (74
lrutu lhhj tuv hf" (f 'k ohcmb) cu,fv wk p"g
/"lhnh
wgv 129 wg t"j y"na, a"vx od vtr (75
/61
/t 'yh ,ucu,f /t 'cp tnuh vtr (76
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
35
416
kukt t"f 'tuc, p"a‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
:,udrs h,a obah ktrahc 'rnukf
vynk ,usruh iva hpf ktrah ,unab (t)
ah" iv uca 'hnadv vzv okugc ;udc
r , x v u o k g v k k d c u '89 " a n n t r c b
og ovka raev hukdc vtrb tk 'okugv
h"g ,tz ,ukdk ohfhrm ifku 'v"cue
t,hhrut" vynk v,uhvc oda _ t,hhrut
raev) z"hgu (c) Q"sj tkuf v"cueu
omgv vkd,n _ (t,hhrut og ktrahs
tkuf v"cueu ktrah"a hpf 'ktrahs
/vru,vn ohkgbu unse ova hpf '"sj
asjku ghpavk h"bc ka ojfc ah ifku
vru,v ,t ohrcjn ova sg '88vru,c
/(k"bf) vru,vn vkgnka v"cueu
hpf od _ h"bca iuhfa 'rnuk ahu
hbpk" '"ohrufhc" ov _ vynk ohtmnba
omgv ubah vynk od hrv _ "lhekt wv
vzu] vru,vn vkgnk ova hpf h"bcs
/[k"bf 'vcua,v ihbgc hukdc tyc,n
sjt kf"a k"bv k"zjtnn od icunfu
'"okugv trcb hkhcac rnuk chhj sjtu
'ktrahn t"utf (,uyapc) kkuf vza
whukd ,ufhha uk ihta '90.rtv-og ukhpt
ukhpt :k"zj iuakc znurnfu] /vru,k
hbpk v,hva _ "okugv trcb"s tdrsvc
vru,v sunhk kg huuhmv hbpku vru,-i,n
/["okugv trcb hkhcac" rnuk chhj tuv _
kgupk gdubc tyc,n vza rnuk ahu
osue) ktrahc iyeu eubh,k gdubc
vru,v sunhkk lhhau rcsk khj,na
iht ihhsga ,ughshc iye z"sgu '(hukdc
u,natc tka) vru,k whukd ,ufhha uk
(91o"ufgv ihck vcaba eubh, tkt 'u"j
ihtu vz cmnc ushngv v"ceva iuhfa _
/oa v"a, n"vx (89
c 'f ohause p"vg h"arpu f"u, vtr (90
/".rtv ,trcb ubhdca og" :(.rtv og v"s)
/d"v d"p ohrnn wkv o"cnr vtr (91
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 35
84
o"cnrv s"xpf 'hukdcu kgupc vru,v
cmnc ukhpt) hsuvh ka hnhbpv iumrva
wv iumr ,t ohhek shn, tuv (upe, urmha
,uagk tuv vmuru ktrahn ,uhvk vmur")
/(",urhcgv in ejr,vku ,umnv kf
tpud vz ihbg _ khdrv s"ga tkt
kgupc vkd,n (vru,k unse ktraha)
s"g vsucgv rsx hpk hf 'vru, h"g
("lkuv rah ost" smn) vkhj,fk khdrv
'wh,uumn ohheku vru, sunkk hsuvh lhrm
od kct Qhsuvh ka u,kgn ,hkd,n z"hgu
h"bcs omgv hukhd whvha lhha vz tkuk
vza hpf) vru,vn vkgnk ova hpf
/(k"bf 'vcua,v ,sucgc tyc,n
:vzc ruthcvu
iubht 85ihrae ,k," 57iuakvk gdubc
t,hhrut v"cue 'tsc ts irae,n
ohrcs vaka :86vktav vgush '"ktrahu
uvn /ohrae hba ,ugmntc ohrae,n
ohruthcv sjtu ?"ihrae ,k," iuakv
v"cue og ktrahs raev kg ;xub :87vzc
rae od ubah 't,hhrut h"g vagba
hpf _ v"cueu ktrah ihc hahka
vcrstu 't,hhrutn vkgnk ov ktraha
88v"cue og vru,v ,t ohrcjn ov _
/(vru,vn vkgnka)
/c"px ihaurhd wkv (84
wtb tk t"g d"gs hrjt wp rvzcs g"m" (85
ihrae,ns iubht ihdrs ,k, t"f ihrae ,k, wkv
wh,c ut rvzc ouen vzhtc tmnb htsuc obnt /wuf
r"unst ubhcr e"f b"vpfu 'ihrae ,k, wkc
ihrae ,k, wkc ogp kfc rnt g"b v"vkkeumz
z"br, n"vx _ "ohaursv kfc iuakv wzb ifa wuf
/jf g"x
/oa z"br, n"vx (86
n"vx /264 wg y"hj /408 wg j"hj a"uek (87
/vbe wg d"j yeukn
v"a, n"vx /d"gr 'zn jka ,"uek vtr (88
,ujhav rpx /oa yeukn n"vx od vtru /123 wg
/725 wg c"j y"na,
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
‫לרבי‬417‫נוסעים‬
hnrt"a ,urnka 'tuv vthrev ifu,
ick"u 'ick kmt tmnb ceghu '"hct scut
cegh rjt ;sraf kfv ,t ruegk aehc
ubhkg utc ohrjt sugu") z"jtku '97"wuf
oa rdhu vnhrmn srhu" (97"ubh,ukfk
kfa _ (97"apb ohgcac") "ygn h,nc
vza er tk hrv _ vru,-i,n hbpk whv vz
hvhu" :vcrst tkt 'uhbcu ceghc gdp tk
,unfc iv '29"cru oumg kusd hudk oa
',ufhtc ivu
u,yn"a vfza 'cegh inzc sug kjv]
aaj ceghk whv ratfa sg '98"vnhka
ktrah gna :uhbc uk urnt" ' v z c
oaf 'sjt wv ubhekt wv (tcx ktrah)
tkt ubckc iht lf sjt tkt lckc ihta
rntu ubhct cegh j,p vga v,utc 'sjt
_ 99"sgu okugk u,ufkn sucf oa lurc
tkt ubckc iht" 'ohrmnc o,uhvc oda
'v"cev og ,usjtv ,unhka _ "sjt
Q["lhekt wv hbpk"
ub,ut ugrhu"a p"gt _ z"jtk odu
101o h k u c d u o h r m h n c ' 100 "wudu ohrmnv
shc ohrmnn wv ubthmuhu" hrv 'okugs
,u,utcu kusd truncu whuyb gurzcu vezj
vzv ouenv kt ubthchu" sg '"oh,puncu
ckj ,cz .rt ,tzv .rtv ,t ubk i,hu
"ohrufhc"f h"bcc rjca _ 102"acsu
vsn _ h"bc ohthcn ifku Q103okugv kfs
/p"vg h"arp (97
vtru /tk 'zn hjhu h"arp /v 'u"kp r"ehu (98
/sugu /t 'ub ohjxp
/oa ohjxp (99
/u 'oa ub,arp (100
'sx jkac /lkhtu c 'zb trtu t"u, vtr (101
/n"fcu /lkhtu d 'tg ur,h /c-t
/y-j 'oa ub,arp (102
vz hrjtka ohcu,fv lanv e,nuh z"pgu (103
',uchaj iuakn) lrhntv wvu" _ (yh-jh 'oa)
(t 'u ,ufrc _ okugc ,jt vchyj of,t vagt
kf kg iuhkg l,,ku 'wud vkudx ogk uk ,uhvk
/t 'jf ikvk ifu /"vag rat ohudv
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 36
36
kukt t"f 'tuc, p"a
uk iht ihhsga p"gt ifk 'lfc oat tuv
tmnb f"d v"v 'vru,k whukd ,ufhha
wv hbpk"k lhhaa '"ohrufhc" ,drsc
hbhbg kfn vkgnku unsea '"lhekt
kfu 'vru,k unse ukhptu 'okugv
/"ukhcac" utrcb ohbhbgv
kgupc oav ,sucgca ',rnut ,tz
vagb khdrv s"g (t) :ohbput hba obah
'92t,hhrut h"g v"cueu ktrahs raev
ubahu '93"okuf sdbf vru, sunk," ifku
sunkk ktrahn t"utf kg hshn, cuhj
huk, vzca iuhf '94hubp gdr kfc vru,
rcusn ratf kct (c) /u,uthmnu unuhe
tka _ cmnc tmnba ost ,usut
whukd ,ufhha uk iht ihhsga _ u,natc
'"ohrufhc"v ihbg ukmt tmnb _ vru,k
tpud vz _ vcrstu /kfv trcb ukhcaca
/k"bf 'vru,k u,ut thcn
,umnc vz hkkf ihbga rnuk ahu /z
_ ktrah ka o,kgn hukhd) ohrufhc
sg 'hnadv z"vugc od _ "ohrufhc"
od tyc,n (vru,k unsea o,kgnk
thcn rnuta varpv '"ohrufhc tren"c
wv hbpk ,rntu ,hbgu" :ohrufhcv
wud vnhrmn srhu hct scut hnrt 'lhekt
,t ubk i,hu wud ohrmnn wv ubthmuhu
cegh ,shrh) ukta _ 95"wud ,tzv .rtv
.rtk vxhbfvu ohrmn ,thmhu ohrmnk
og ohruaev ohhkkf ohbhbg ov (ktrah
:96,urusv kfc h"bc kf
(t 'cm ihkuj) k"zjt uz tdrs kga k"hu (92
tk thkg tknkts / / .rtv hng ukt vca ihkg"
vrh,x uz ihta icun z"pgu /"thkf,t ihnhhe,n
'"wuf rnuk chhj sjtu sjt kf"a k"bv k"zjtnk
/v"g od ,uyapc kkufa
/t"n t"p vtp (93
/t 'ym ihrsvbx (94
/lkhtu v 'uf ub,arp (95
,utrk ost chhj rusu rus kfc k"zjtnf (96
ohjxp vban) ohrmnn tmh tuv ukhtf unmg ,t
/(c 'zye
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
37
418
kukt t"f 'tuc, p"a‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
ihbugy ohrufhcv" :vcrstu /"ohrufhc"
wv hbpk" ohtc ohrufhcv _ "hkf
/hkf hsh kg teus "lhekt
hfv ohrcsn huaga hkf teusa sg
iu,j, ihta iu,j,v z"vugn) ohyuap
iputc 'ohrufhcv og sjt,n (ubnn vynk
hkfv oda '"ohbvfk ohkxvu ohrufhcv"a
/"lhekt wv hbpk" ,drsc vagb unmg
,nau" whvha kgpb z"hg :vzn vrh,hu
,usueb ohngy ,"r tby '"tbyc
;xub 'vru,v ,unhka whv,a _ 111,uh,ut
hngy od _ vru,v ,usuebu ,uh,ut kg
"ohrufhc"v ,t ",nau"s iputcu 'vru,v
ohngy)c ,uhnhbpc "jbun" hsuvha _
/vru,(v ,uh,ut ,usueb
(r,uh enugc) icu, k"bv p"g /y
lanv og ohrufhc ,umns ,ufhhav
m"nu,v ,ukkf kg ,hrcv ,usut varpv
ohrufhca '(v"x) khgk runtv kg ;xub]
:[m"nu,v kfs ifu,v ,t ohtycn
,hnmgv vkgnv _ "ohrufhc"
vkj,vv tuv _ (vru,k unsea) ktrahs
iuhf Q,uumnvu vru,v kfs suxhvu
v a u g ' " s j t k u f v " c u e u k t r a h" a
h"bc og ,hrc ,,hrf (vkhj,fk) v"cev
,usjtvf) h"bc og v"cev ,t ,sjtna
od hukd iputc '(,hrcv hekj hbas
z"hg hukdcu kgupc tyc,n vzu 'vynk
h"bc '",tzv ,hrcv hrcs ,t o,rnau"a
vru,v ,t ohnhhenu onmg kg ohkcen
lhekt wv vzv ouhv" 'v"cev ka ,uumnu
,tu vktv oheujv ,t ,uagk lumn
kfc o,ut ,hagu ,rnau ohypanv
ovc rsuja iputc) "lapb kfcu lcck
n"vvk ,"ut /db iput ,ueung vkdn (111
y"na, ,ujhav rpx od vtru /(c 'ub) ub,arp
/694 wg c"j
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 37
rat vnstv hrp ,hatr" _ 104vsn sdbf
/40"lhekt wv hbpk u,jbvu wv hk v,,b
hbpk od _ h"bca vkdn vz ihbgu
whukd ,ufhha ukcea hbpk 'vru,-i,n
'"ohrufhc" ,drsc ov _ 105vynk vru,k
vzu 'vru,k ukhpt 'rcs kfk unsea
kusd hudk oa hvhu"a z"hg hukdc tyc,n
ohrmnn wv ubthmuhu" f"jtu '"cru oumg
kusd truncu whuyb gurzcu vezj shc
kt ubthchu"a sg '"oh,puncu ,u,utcu
.rt ,tzv .rtv ,t ubk i,hu vzv ouenv
/"acsu ckj ,cz
'ohrufhcc ihsv od e,nuh z"pg /j
2 6 a " n f ' 1 0 6" h k f i h b u g y o h r u f h c v a
"
'tuv ihsv tpud vzcu '"tbyc ,nau"
ohrhagv dvbnf] ,uf,n hkfc othcv"a
;xf ka ,u,kec ovhrufhc ohthcn"a
rzuju ohrufhcv ivfv kyub [107"cvz kau
vcrg hkfc othcv otu 'uhkgck hkfv
hrv [107ohhbgv dvbnf] ivc tmuhfu ;kju
:108"ohbvfk ohkxvu ohrufhcv
ktrah ka i,kgns hukhdv 109,unhka
ova hpf oda 'vzc thv "ohrufhc" whjcc
; u d v h k f c v n a b ' " h k f"c o h t m n b
hbg iht) hbg hkfc ukhpt sg '(kcdun)
o v a l h t o a r f h b ' (110 , g s c t k t
/sugu /b"au /c 'y /c 'j vyux vtr (104
sg vkuf vru,v kf unhhe ,uctva ;ts (105
whv '(t 'cp ihaushe /c 'jf tnuh vtr) vb,hb tka
ka ,hnadv tmpjc lufhz kgp tku ,uhbjurc vz
/lkhtu 212 wg z"yj a"uek vfurtc vtr) okugv
/(b"au
hrpxn 'z"v d"p ohrufhc wkv o"cnrv wk (106
/c 'uf ub,arp
/j"n d"p ohrufhc (107
/j"v oa o"cnr (108
y"fj a"uek vfurtc vtr 'ikvk tcvc (109
/lkhtu 145 wg
/t 'tn ohrsb vtr (110
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
‫לרבי‬
419‫נוסעים‬
[114unmg v"cev h"g ihtn ah ,uuv,vc
'gdru gdr kfc od kkuf vza 'ouh kfcu
vasj vkj,v vagb asjv gdrva iputc
ohgdrv kf ,t kkufa m"nu,c u,sucgc
/u,sucg ouhxu ;ux sg
h"bc ka ojfc teusa vn ,ndusc
ohnsue o,uhvc) vnmg vru,c asjk
snukc aushj kugpk _ od sgu '(vk
ann asj ostf vagba 'unmg vru,v
gdru ouh kfcu '(uka vru,v sunhk h"g)
/asj iputc _
oac ruthcv od icuh vzcu /th
:"tuc," varpv
vbfv tuv "(.rtv kt) tuc,"a p"gt
.rtk vxhbfc ,uumnv ouhek vnsevu
rsxu vkugp u,uhvc kct _ ktrah
("tuc,") vzc ah 'hsuvh ka vsucgv
hvuza lfk ;xub) unmgk ,hkf, tpud
(vz yrpc) kkufa '(z"jtk tcvk vnsev
/vsucgv hbhbg kf ,t
:vnmg "tuc," ,ch,s ifu,v od uvzu
tuv ratf 'hsuvh ka u,sucg ,kj,c od
ohhena osue sug) "tuc,"c er zjut
vzc (tuc,) "xbfvk" tuv lhrm _ (vumn
t p u d " t u c ," c a u g s h c '115 , u h n h b p c
'vz gdrc u,sucg ,hkf, ,tmnb
,t ,uagk _ jf ,b,ub eru _ ,kkufa
v,cahu v,arhu" :vz hrjtka vsucgv
trenu ohrufhc ,tcvs vumnvu '"vc
,hrcv ouhe ,ukkf _ sg 'ohrufhc
/varpv lanvc
116 " t u c ,
" varpv oaa ';hxuvku
iht) htsu iputc tuv "tuc,"a znrn
.rtk xbfvk huuhmv ,usut itf rcusnv
wg ,"awv /sn, wg ,"ryg n"vx vtr (114
/lkhtu 117
/245 wg y"hj a"uek vtr (115
/22 vrgv khgk vtr (116
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 38
38
kukt t"f 'tuc, p"a
lht okugc hukdc ohtura lf '(hrndk
vkudx ogk uk ,uhvk ouhv lrhntv wvu"a
vag rat ohudv kf kg iuhkg l,,ku wud
/112",rtp,ku oaku vkv,k
_ r,uh ,uhyrpc _ od icu, vzcu /h
p"vg h"ar ,arsk ohrufhcs ,ufhhav
uhvh ouh kfc" _ "lumn t"v vzv ouhv"
,huymb ouhc uc ukhtf ohasj lhbhgc
:113"ovhkg
,hkf,a iuhfa '(d"x) khgk rcusnf
ovc thv _ "ohrufhc" o,uhvc _ h"bc
kfa ifk icun 'orucg trcb kfvu 'onmg
uk ihta vzf ukhpt) hsuvh hhjc yrp
gdr kf _ (vru,k whukd ,ufhha ihhsg
vcajn kf 'ouenc vsueb kf 'inzc
uc ,hkf, uk ah 'shjh vagn ut ruchs
/t/z '(rjt rcsk hgmnt ubhtu) unmg
aha ,hkf,v smn) hrndk asj rcs uvza
rnuk cuhjv kj uhkg '(unmg vz yrpc
'"okugv trcb (vz yrp khcac) hkhcac"
inzc ohgdrv kf 'okugv hbhbg kfa /t/z
/vz sjt gdrc ohkkfb wufu
ouh kfc"a kugpk jfva 'icun vznu
p"gt) "ohasj lhbhgc (m"nu,) uhvh
teus tc _ (vz hbpk od uz vsucg vaga
kfk gdubca iuhf '("ohrufhc") hsuvhn
,hkf, ov ihta iuhf _ okugv hbhbg
khcac) rjt rcsk hgmnt tkt 'onmgk
ouha if,hh '(vru,v khcacu ktrah
vsucgk lanv whvh inzc (gdr f"uftgu)
ouhk hgmntu vbfv ut 'z"bpka ouhs
Qvz hrjtka
kfc"a kugpk h"bc ka ojfc teus
h,hnt aushj '"ohasj lhbhgc uhvh ouh
gdr kfcu ouh kfc aushjv ,ndusc]
/yh-jh 'uf ub,arp (112
/t"x k"bf (113
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
39
420
kukt t"f 'tuc, p"a‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
,uhvk lhrma 'ohtb, oua vzc iht
,uumn ohhen ut vru, snuk 'ofj shnk,
kcek kufh "vmura hn kf" tkt 'c"uhfu
rcxc okuf ,t kcen" tuvu uhbp ,t
vkgnv ,t ahdsn vz ihbgu /",uph ohbp
,hatr" o,uhvc _ h"bcs ,hnmgv
ohsjutn ov hrv _ v"cevs "v,tuc,
kg ycv hkcn) veung vcvtc ung
/(,uhbumhjcu hukdc ocmnu osngn
lfc vrh,h vadsvc tmnb vz ihbgu
(kukt ,"r) "hk hsusu hsusk hbt"a
'hsuvh ka ,uvnv omg _ "hbt"c khj,n
'uka (,uthmnv) "hbt"c tmnb tuva hpf
lanb tuv hrv _ tuva cmn kfc
og (t,,ks t,urg,tc) unmgn rae,nu
("hsusk hbt"v) vzu '(v"cev) "hsus"
'"hk hsusu"v ,t od f"jt thcn teus
124a"nfu /h"bck v"cevs vcvtvu raev
:"ostk ostv ck if ohbpk ohbpv ohnf"
eeu,an iu,j,v "ostv ck"a z"hg
'"hsusk hbt" _ iuhkgv "ostk" vcvtc
ck"s "hk hsusu"v ,t f"jt thcn z"v
/iu,j,v "ostk" iuhkgv "ostv
hsuvh ka ujfc aha vza 'rnuk ahu
kugpk ("hbt"s cmnu sngnc tuva hpf)
_ ("hk hsusu"v ,t rrugk od sg) ,tz
"ohrufhc" u,uhvc ujf ,t tycn
ktrah" '"lhekt wv hbpk" ohtmnba
whvh tka hsfcu Q"sj tkuf v"cueu
z"hg hukhdc tc z"v '125"tpuxhfs tnvb"
ohkgna okugc vynk tmnb hsuvha
'v"cev og whukdv u,ufhha kg rh,xnu
_ ("hbt") u,sucg h"g _ tuva hsfc
/,tz vkdh
ouhec ,unhka od thcn vza sgu
/yh 'zf hkan (124
um ,"uek /d"v t"p vkrg hnkaurh vtr (125
/s"gr 'z
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 39
vz uca rsxv ,t vkdn "hf"u _ (ktrah
.rtv kt tuc," whvha htsu rcsu _ whvh
hf whvu"s iputcu '"vc ,cahu v,arhu
shna sg '117shn tkt whvu iht _ "tuc,
/ohrufhc ,umn ,t ohnhhen
*
,ufhha vbah k"bv ihbgk /ch
iucajs inzv _ kukt asuj og ,sjuhn
vbak vbfvvu vrcga vbav kg 118apbv
:vtcv
1
1
9
hsusk hbt" ,"r _ kukt asuj
t"utf uca inz tuv _ 120"hk hsusu
vcrheu 'v"cevk cure ahdrn ktrahn
adsunf 'vchju vcvt og vruaev
ka gushv kanfu /121"hsus" huyhcvc
v"cev kukt asujca '122iezv r"unst
ihtar ztu" '"vsac lkn" f tuv
uhbp khcevk vmura hn kf (123ohkufhu)
,uph ohbp rcxc okuf ,t kcen tuvu
sjt kfu '"okufk ,uejua ohbp vtrnu
/lhrm tuva vn kf ubnn aeck kufh
ifu,v r,uh sug adsun vzcu
v"cev og h"bc ,usjt,v _ "ohrufhc"s
reuhv smn ("hsus") vcvtu curhe lu,nu
hrv lfk ;xubcu Qv"cev kmt h"bc ka
/ubarp ahr hrpx (117
/lkhtu 141 g"x u"mr, n"vx vtr (118
vtru /129 /75 wg ahsht n"vx /ux g"x ."jr,
k"zhrtvk ,"k /ohtrubv ohnh wkv k"hrvn hyuek
j"utuy /(dh 'tf tm,) ohnh jrh wud v,fcu p"vg
/t 'ck vtr wp ,"uek /tpe, x"r
/d 'u a"va (119
/t"p vaurhpu v"r ,kp, rsx ovrsuct (120
yeukn n"vxc inxbv /(kukt j"r rsxc) ouhv rsx
/67 vrgv cp wg c"j
/118 vrgvca ruyk j"c vtr (121
/oa ,"uek (122
n"vxc r"unst j"un e"f ruthc-,pxuv (123
/167 wg ,"awv
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
‫לרבי‬421‫נוסעים‬
40
kukt t"f 'tuc, p"a
ohnhc whvh rat ivfvu _ lhekt wv hbpk
htsu _ uka vgub, kf kg shpen ovv
kf 'iye hfv rcs kfa ezj,hu ks,aha
,nua, tuknc vaghh 'u,dvbvc yrp
/,urhvzvu ckv
vnf hrv 'vbav hnh kfc tuv if otu
,uhrjtv ,uhvk vfhrm vff ohngp
ubsngc _ ,ufzv og sjhc _ ,urhvzvu
vbav kfs iucajv asuj 'kukt asujc
'vtcv vbav kfk vbfvv asuju 'vrcga
ohburjtv ohnhv rag ohbac yrpcu
ouh 'ohasjv c"h sdbf ova kukt asujs
vnf sg 'r,uh sug icun _ 129asujk
sdbf u,uhvc) ouhc gdr kf rehhk ohfhrm
apbv iucaj ,hhagc '(oka asuj
!vtcv vbak vbfvvu oht,nv
kukt vkudxv asuj kg ;xuba yrpcu
,ba tv, whv ,"r 't"ab, ,ba uz hrv _
'c"ba, ,bak vbfvu 'ubtrt ,utkpb
;hxuvk ahu /kfc ,utkpb ,ba tv, ,"r
vnfj hcdk vbhcv ,kgn og _ vbhc
icv _ sjh ovhba ruchju '(ubtrt 'whtr)
/130n"fc rtucnf 'vbhcc ofju vnfjc
'k"bv kfc unmg ,sucg kg ;xubu
ohsuvh kg ghpavk od dutsk ohfhrm
,t uagh ov oda 'uchcxna ohrjt
hnhcu 'kukt asujc ,unhkac o,sucg
/hra, asujc od f"jtu ',ujhkxv
,usut cua rrugk _ rehgu sugu
kfk djv hfrm ,t epxk ,uks,avv
ohfrmv _ vz hbpku 'lfk ohfrymnv
u , a u o h b n a n u k f t") v b a v a t r s
'(131"uk iufb ihtk ,ubn ujkau ohe,nn
,uch, hatrv ,anjc znurnf _ m"nu,v
,ukhndu vsucg vru, sdbf "kukt"s
ohbac rcusnf) vkutdu vcua, 'ohsxj
127" c k
126
" vknc znurnf _ ( urcga
_ (vcvt) "hsus"s vcvtv ifan ouen)
c"f thrynhdc tuva '("ostk ostv ck"
c"f sdbf uvza rnuk ahu 'wh ;urhmc
,ujf rag h"g ohkd,na vru,v ,uh,ut
_ sjhc vagb z"hga 'hsuvh ka uapb
tkuf v"cueu t,hhrut ktrah _ "ck"
,usjt,vv hukhd ,unhka vbah zta 'sj
hsusu hsusk hbt" '"ostk ostv ck"s
/"hk
gdubc _ kgupk sunhk ubah vznu /dh
lurgk lhrm sjt kfa apbv iucajk
'vrcga vbas vsucgv kg kukt asujc
vn ,t ut rxjv ,t ohkavk ,bn kg
,ubfv lurgk odu Q,unhkac vagb tka
:vtcv vbav ,sucgk ,unht,n
tuv ktrahn t"utfa lfc caj,vcu
hbpk" thcvk ohfhrm o,uta "ohrufhc"
lhrm vzu 'asenv ,hck "lhekt whuv
_ uka kujv hbhbgc od 'uhhj kfc rusjk
er tk 'ohcuy-ohnhvu ,cav hnhc er tk
vcurnv) hra, asuju kukt asujc
_ vbav kf lanc tkt '(128,usgunc
vn kfc rvzvk tuv lhrm vnf sg icun
/vaug tuva
'vcajn ,usut rcusn ratf ukhptu
lrg ,ujp vtrba hshjh vagn ut ruchs
ut uhruchs 'uh,ucajn rtak vtuuavc
oda 'hutrf ibuc,n ratf kct _ uhagn
ekj tuv vz vagn ut ruchs 'vcajn
' a s e n v , h c k o h t c u n a " o h r u f h c" n
/179 /177 wg d"a, ,ujhav rpx (129
y"br, n"vx vtru /s"n t"p vrhmh rpx (130
/sugu /lkhtu sg wg
369 wg s"hj a"uek vtru /h 'j whnjb (131
/lkhtu
/b"au /lkhtu 272 wg y"fj a"uek (126
tuv vsac lkns kanva 'rhgvku (127
/ck ;s ,"uekc
g"ua /(a"nu v"s) c"m,x j"ut h"c vtr (128
/c"x oa z"vst
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 40
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
41
422
kukt t"f 'tuc, p"a‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
/"vbgt hbtu
ubhthab ubh,ucr od,p gusha p"gtu
u b b u m r c t k" a ' ( 135o x r u p n u x p s b a )
',ukdvn tmb ubbumrc tku ,ukdk ubfkv
hpf rcusn vz hrv _ "wuf wv iumrc tkt
uka hyrpv iumrv og tmnb hsuvha
(wv iumrn u"j srpb tuva '"ubbumr")
Qwufu kujs ihscugc hnadv vzv okugc
'v"cue og "sj" tuv hsuvha hpf kct
hbt"s cmn ah zta) kukt asujc yrpcu
'hyrpv ubumr ,t uk iht ("hk hsusu hsusk
ubumr vag" _ 136vbanv iuakc tkt
_ "ubumrf lbumr vagha hsf lbumrf
hsuvh ka ubumr tuv v"cev ka ubumr
_ v"cev ka ubumr tuv hsuvh ka ubumru
v"cev kg kugp)k hsuvh ka ujfc ah
vkutdv ,t thcvku ,ukdv ,t kyc(k
!ann shnu ;fh,
hsuvhk lhha ubht hrv ,ukdv ihbg _
_ tuv hsuvh ka unuena iuhf /kkfu kkf
w v h b p k" '137u h c t i j k u a k g l u n x
vag v"ceva vzu /asenv ,hcc "lhekt
ka u,sucg ,t rrugk hsfc tuv ,ukd
"ohrufhc" tuva okugc ,ukdk hsuvh
z"hgu '"sj tkuf v"cueu ktrah"u 'wvk
kf ,t thmuvku ',ukdv ,t shn kyck _
ohtmnba ohkgbvu ohcuyv ohbhbgv
whv,a "vkud"n ,uagk _ sg ',ukdc
ka upukts ;"ktv hukhd h"g) "vkutd"
'(138,ukdc _ vbuhkgv vbuufv _ okug
vshrhv h"g vtca vcua,s vkgnv
/,ukdc
iht wuf cuatu tyjt"a p"gtu
n"vxc vxpsb _ z"pr, zun, wd ,jha (135
/n"fcu /ume wg z"pr,
/s"n c"p ,uct (136
/t"gx 'd ,ufrc vtr (137
/n"fcu /d 'vk l,ukgvc ,"uek vtr (138
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 41
asuj kf lancu ohh,bhca ohnhc z"sgu
/hra,
sjuhn sunhk ;xub k"bv kfc /sh
;fh, tuck vfhrma 'vkutdvk gdubc
:(ohbnhxv kf p"g) ann shnu
ouheu) ".rtv kt tuc,"s ,unhkav
vkutdc whv, (,uyapc ohrufhc ,umn
hnhf" whva hpf 'vnhkavu ,h,hntv
,arpc rcusnf '132"ohrmn .rtn l,tm
/ohrufhc
tnrd inzva hrehg hfv ihbg uvza iuhf
vkutdv v,hv ohbnhxv kf p"g hf _
icun _ cr inz hbpk rcf tuck vfhrm
' " l h e k t w v h b p k , r n t u , h b g u" v a
hn kf ihtar" ratf kukt asujc yrpcu
okuf ,t kcen tuvu uhbp khcevk vmura
,uejua ohbp vtrnu ,uph ohbp rcxc
vaecv sjuhnc ,uhvk vfhrm _ "okufk
rcf tuc,a ///!?"h,n sg" (or kuec)
!ann kgupc vkutdv
hsuvhn tc ",rntu ,hbgu"va ,uhvu
og "sj tkuf" 'wvk "ohrufhc" tuva _
hbpk" rntb ",rntu ,hbgu"vu 'v"cev
_ hbpk uaurhpc kkuf) "lhekt whuv
,hbgu"va icun _ (k"bf 'u,uhnhbpc
vkutdv ,t thcvk ujfc ah ",rntu
,ukdc 133"wv kt egmbu"va hpf] kgupc
ubthmuhu wud ubhkue ,t wv gnahu" ohrmn
,t ubk i,hu wud ubthchu wud vezj shc
ory"a _ vzn vrh,h sg '[",tzv .rtv
v b a h a , u h v :134 " v b g t h b t u u t r e h
tmnb tuvu '(hsuvh) trues ,uthmnv
sg ih,nn v"cev iht '"utreh"s cmnc
utreh ory" tkt 'kgupc vthrev whv,a
/uy 'z vfhn _ cu,fv wk (132
/z 'uf ub,arp (133
vcua, wkv o"cnr vtru /sf 'vx whgah (134
/z"v z"p
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
‫לרבי‬423
‫נוסעים‬
",rntu ,hbgu"v h"ga 'iumr hvhu
tbt :v"cevk egumu aecna 'hsuvhs
tcvu ',ukdvn h"bc ,t rcf tmuvu ojr
h"g vnhkavu ,h,hntv vkutdv ,t rcf
_ ubesm jhan
,t kgph vza oavn iumr hvhu
shnu ;fh, vkutdv ,t thchu 'u,kugp
'ktrahn t"utfu 'h"bc kfu 'ann
wv rat .rtv kt tuc," _ ohfkuv
'vc ,cahu ,arhu vkjb lk i,ub lhekt
'"wud vnstv hrp kf ,hatrn ,jeku
shnu ;fh, whvha _ ",rntu ,hbgu"
/ann
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 42
42
kukt t"f 'tuc, p"a
kct _ 139"vcua, ,uagk ushc ihehpxn
tk") ,ukdk h"bc ,t jka v"cev
vz tkt _ (k"bf ",ukdk ubfkv ubbumrc
140"ost hbc kg vkhkg trub a z"hg tc
"
Qr,uh vkgnk h"bc ,t ,ukgvk hsfc er
hsuvh ka ",rntu ,hbgu" h"g 'tkhncu
hpk vshrhvu okgvv ,t kyck ujfc ah
_ ;"ktv ,t xhbfvku ',ukds vga
_ ,t vzc ,ukdk 'okug ka upukt
/vnhkavu ,h,hntv vkutdv
/tnuh ;ux vban (139
/s cahu tnujb, /v 'ux ohkv, (140
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
43
16
v"rk ohhkkf ohc,fn‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
16
v"rk ohhkkf ohc,fn
asue ,rdt
c"ba,wv vasjv vbav a,stureek,rtd"tyhka r"unst e"f ,tn
c"ba,wv vasjv vba_v ,,hsthtrnekoutdr",y_hka r"unst e"f ,tn
_ ,hshtn oudr,'._
rtv kt tuc, wp e"a htmun 'v"c
'.rtv kt tuc, wp e'"kaukthttm"unf 'v"c
't"ab,wv ',u'jkhukkxt ,tc"af
't"ab,wv '/,h/ubjh'kihxke,ucrac
ktrah ,ubcu hbc kt
/h/b 'ihkeurc
ktraoh v,aubcouuehnbckkftc
uhojvh aovohukegn wvkfc
!vfrcu ouka
uhjh ovhkg wv
,j,pbv '".rtv kt tuc," ,arp ,t ohcrc utre vc 'asue-,ca ou!hvnfurbctuucocuka
,j,pbv '".rtv kt tuc,"'(o,harurfphc,vt,othccvrcc ouhtcrreovhycr'pasyuuer-hp,ccua) oohurhunfhucbt,uucucmnc
urhpochtu),onhvrufinhczv,uvumz nc
vch,f ,frc 'tnrd inzva'(ovhrfurfchcv'vf,rtcccvcvojh,crpvohryjrtpky_
vvrcmh,efc v,cfrubcgd'btanrvdsuienbzvkag vvcfjrrcv 'rv,fhrccscunvgjkh,_pvveruj,tnku v_cuyohvtb,ankvvcinuyzvvnuvhz,ju
vvrrfmvevc vtchvuboghdrbuafhvcsvue,btkcgv vkcajrvvbfru,,hac s'ounhrgukfh_c v,euuum,nnku vrcauyecvb'a,knsvuceuvy ,vnrdh,htjcu
tvruvfvlvf tohuvanohrraufthc'uvvs,atccv,ukrahpvvubf,uu,tauc,'ovhrgupfahc,,tuuhmsnuvkhkravtehccn'v,ntshuvewvv ,,rfdrhctac
tkufv klgf owvukanvsruantu ''u,vusrahpc ,cyurhnhpnvuu ,,huattucr,nv 'gvpnast,vthrhspuvkhfk ,vthahctnrnv tvh"vcewvk ,efhrbcgan
kf kg wvk vsunu ',urhp cyhnnu ,hatrn 'vnstv hrp kf ,hatrn v"cek /euhhsbgxnj
'hbuznu hhj hbcc uhsxj kg v"cek vhsuv ka ,hshn, vadrv ,nhhe hsuvh k/muhtsxj
:'ohbhunzngup hahjukhabc'couuhhskxfjc okghrnvu"tceubktavhshpuvf 'koavn,hssjhtn,kfvcaadrovhy,rnphvhehyhrspuvu hohkymrtpcu
:roehuncgu pcraguk,ag 'kofuch akflch,ouchruynuutlhu,btutakphpbfkg'ou v/n/ lssjhtc kofhrcuaxnovhyurbhphvj khygr/p/u lokhyvrspubc"u
reucu crg ,g kfca lh,ucuyu lh,utkpb kgu / / lshc ohruxnv ubhhj kg / / l/"kovhrsvubm"u
truc tuv v"ceva ohrhfnu ohbhntnv 'okugv ,unut crec ukhpt :uzn /v"rohh,rhvmu
truc tuv v"ceva ohrhfnu ohbhntnv 'okugv ,unut crec ukhpt :uzn vrh,h
vnkau sus [cegh hrjt] uhrjt tucha :p"vg h"arpcu /u,ufkn tab, :(z 'sf ekc) jhanv ,thc s"g
vnkau sus [cegh hrjt] uhrjt t/u(scuhgau :/pc"xvag ,h""kanrpoc"ucn/u,rvufkknm"tnavbx,_:(zvn'skfauekscus) gjrhaznnvtu,vtjhchasn"sg)
/(v,k/h(js,ugcu) /scx'a
s"p,"rk"navoa"cvntrrvuk /mt"'ndvfx c_-kvtnunkaau:kstusraghr,znurthnuzv ojhhgabns)
/(v,khj,c) s 's"p r"ava/svhtr'eu "/htsm'dofhkcv-,kt:uunbhanh:kkftcravhj,nuarbhunzvobbhrgbbu
/sh 'e"hsm ohkv, :ubhnh kfc vjnabu vbbrbu
"asue-,ca htmun" v"s ,urgv n"sa,wv kukt v"f e"amun c,fn vtr :,ujhkx ,ca / /e"a htmun
uemku)n "c,,ujfhnkxvt,rc:a,u/j/hakxsu,ec-,ac/a/e"htamhutnm"unv"su
"asue-,ca htmun v"s ,urgv/bn""asua/,(6w4v7kwugkts"vf"jf ae""a
,bac ("770") ayh"uuRcuhkca a/yb"hauuuRàc/(u6h4k7s whgzfsr"nfvj aar"sunevk),"h,cuuj,hkxxbf,vc,ahc/ /,afsuubej-,ocuha:khtukmtunt"fv"su
"
,/b1a76c (7"7wg70,")"aawyvhu,uuRjchuahkvcrapxacyh_uuRvàcjuhhaksv h/1zf6r0nwvg a,r"sanwvv n,"hcvuxc,xxbpfsvb ,_hczt,frunbjtboauhr:nktukntv t/,"f"awv
(,/1"7v6e-7,twgmu,v)"acwuvy ,ouajhra,vf rvptxrc__ovhnjshauevv /k1u6k0twghn,hc"avswvucng"vvhxrcjtxkps,buj_hkxztv hrnnht,bakugrpnt:n,vuj/h,kx"awv
(,"ve ,tmuv) cuy oa r,f vtr _ ohnsuev kukt hnhc vsucgv hrjtk ,ujhkxv hn/hb",akuug/dph :w,hxuj,hkuxpxuv
/s"pu d"p ohrufhc wkv o"cnrc /d"p ohrufc wxnc vtr ohyrp /sbu"gau:o/dhch rwhoxhy,ruppxuv
kukt h"j e"ag /sc",pfund"vptrouhr/utfhhbc,wckav oe""cvndtrcc /vd"bpuaothrrvufc,rwdxtnc,vjth,r pohpy"rgp s:vugfr:cochcrvjohh,yprvp
kukt h"j e"ag c,fn vtru /thb,c/ba"aeu "/v(6d4t1c wgvbsu"aftjrva",uerkd)t v,frjch,cpihjp,"gup :vv"fsrcvcrgvvjnh,"spav ,wv
/(khgk vxps/bb)"akuuk/t(6h4"1j wg'wusd".frjta
v "kutekt)ucvf,rwcpc wishjo,uuhps :v,"nssvuervgv,rnd"hstac ,wv
/(khgk vxpsb) kukt h"j 'wud .rtv kt tuc, wp ws ouhs :,nsuev ,rdhtc
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 43
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
17
‫נוסעים לרבי‬
v"rk ohhkkf ohc,fn
44
okugv ratf vtknvu vnkav vshnc vhvh od lfu ,uhvk lhrm lfa _ udhvbnu okugv
kugp kf gshu :vbav-atr ,ukhp,c ohaecn ubta hpfu ',uhvk lhrm tuva hpf vhvh
ktrah hekt wv 'uptc vnab rat kf rnthu 'u,rmh v,t hf rumh kf ihchu 'u,kgp v,t hf
iuznv kg wvk vsu, i,n ka uz vdvbv ubtmn okmt od _ vkan kfc u,ufknu lkn
/vnusfu
ka r,uh ;henu r,uh eung huyhc ohtmun ubt ohrufhc ,uumnc ',tz og
uk ehbgva gpav kg v"cek u,su,-hadr ,t tycn hsuvhv :v"cek vsu,
,t jeuk tuv _ ohagnc 'r,uh vezj vrumc ,tz tycn tuv tkt 'ruchsc
thc," 'asenv-,hck o,ut thcnu 'vnstv hrp kf ,hatrn 'uh,urhp cyhnu
/lhekt wv hbpk u,jbvu 'v"cev hbpk o,ut jhbnu '"lhekt
.rtv wvka vtknv vrfvv ,pe,an 'v"cek vphvu cyhnv kf ,rhxncu ,tcvc
uhkt ghdv uk rat kfa 'vrfvc ep,xn ubht hsuvhv Qv"cek lhha kfva 'vtuknu
tuva rjtk oda 'vtrn tuv ohrufhcv ,tcvc tkt _ lrc,h u,frcu wv hsxjc
_ "vtuknu .rtv wvk" ifa 'okugv truck lhha kfv ihhsg ',urhpv gpa ,t kcen
vza 'lhekt wv hbpk (vphvu cyhnv) vnstv hrp kf ,hatr ,t thcn tuv lf ouanu
/v"cev ka u,uarc rtab
***
h,htr v,hatrc vbt,c vrufhcf :cu,fv hp-kg '"ohrufhc" ohtreb ohsuvh 'gushf
_ ohturcv kfn ohkgbu ohnsue _ okugv ka ",hatr"v ova ouan 'ofh,uct
hpf 'vthrcv kf ka ,hkf,v ov ktrah-hbc ifa Qrcs kfk vnse ktrah ka i,cajn
ohsuvhv rucg trcb okugva '"oheukt trc ,hatrc" euxpv kg ohrnut k"zja
hpf ';yu ohab 'ohabtk 'shjh hsuvh kfk xjhh,n vz rcs /",hatr" ohtreba
/okugv trcb hkhcac rnuk chhj sjtu sjt kf :k"zj ohrnuta
-,hcc ohjbun ,uhvku ohkaurhk ohtcun ,uhvk ohfhrm ',uyapc 'ohrufhcva oaf
ka "ohrufhc"v o,uhvc :ktrah ogk gdubc od lf _ lhekt wv jczn hbpk 'asenv
-,rfv
er tk
,hatr
wv ,hc
/c 'uf tuc, :vnstv hrp kf ,hatrn
lhrm oaub osta vnhabu vnhab kf kg :y 's"hp r"cn rhgvk :v"cek vhsuv ka ,hshn, vadrv
,tmuv) n"vvk t"uek vtru /(yp,, znr) v"h kkv, vnabv kf (u 'be ohkv,) p"vg a"kh /truck xkek
/(kr whx _ lkhtu n"a, ,"ve ,tmuvc) s 'g ,"ut /(s 'b) tr whx (,"ve
/ohsun ,frc vshngv ,khp,c :ouh kfc ohrnut
/ohngp (anju) gcrt (p"fvuhu) ,cacu :ohngp auka
/("wuf lukn wuf ubhekt" ,frcc) vshngv ,khp,c :vbav-atr ,ukhp,c
/uf 'sk ta, /yh 'df ohypan :lhekt wv ,hc thc,
/h 'uf tuc, :lhekt wv hbpk u,jbvu
/t 'sf ohkv, :vtuknu .rtv wvk
gdubc (jfa vumn) lubhjv wx iuak s"gu :okugv truck / / ,urhpv gpa ,t kcen tuva rjtk oda
eru ,uarc sjuhn rcs iht ukhtf (vyhnas) uz vba ihbg kfc ostv vagnn vtrha :vyhnav ,bak
/kfv iust ,uarc kfva
_ /(n"grc) t"gr 't"fe c"jz vtru /(n"grc) t 'dbr d"j rvz :"ohrufhc" ohtreb ohsuvh 'gushf
/lkhtu spr wg s"br, n"vx /(lkhtu ykr,, wg oa /lkhtu dkr,, wg) tuc, wp ,"vutc urtc,bu utcuv
/c 'y"p r",xt vtru
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 44
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:29
45
18
v"rk ohhkkf ohc,fn ‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
tuv 'ktrahn sjtu sjt kf ka 'ktrah-hbc ka h,hntv "ouen"v hrv 'okugv
/asenv-,hcc 'lhekt wv
kgnn vekt ekj thv rat ',heuktv u,nab thv hsuvh ka u,uthmn rehg hrva
'v"cev og rcujnu ruae uvhrv 'tmnb tuv uca cmn kfc 'hsuvh kf 'lf ouanu 'ann
/lhekt wv hbpk tmnhvk uhkg ifku
/yrp kfc ivu hkkf iputc iv 'hsuvh ka uhhj kf ,t tknku rusjk lhrm vz iuhgru
er tk :lrc,h oavk "ohrufhc" ka ihbg tuv uhhj ka yrp kf hf ahdrvk lhrm hsuvh
ratf od tkt ',uumnv ouheu vru,v sunhk hbhbg 'ohheukt ohbhbgc exug tuva vgac
hrcs ov vktu khtuv _ vnusfu vxbrp unf 'okugca ihkujv hrcsc exg,n tuv
ohrusj ,uhvk ovhkg tkhnnu 'ohrufhcv ihbgk ov od ohfhha 'hsuvh ka ,uarv
lhrma rcsk hutra hpf 'vauseu ,unnur ka r,uhc vvucdvu vtknv vshnc ohtkunnu
/lhekt wv hbpk ,uaghvk
vtuuavc lrg-hbye ohtrba 'shjh vagn ut ruchs vcajnc rcusnaf ukhptu
vcajn oda 'hutrf ibuc,n tuv ratf hrv _ uka ohrjt ohagnu ohruchs ,ucajnk
_ lhekt wv hbpk 'asenv ,hck ohtcuna '"ohrufhc"n ekj ov vkt vagn ut ruchs
kfa '.nt,hu ks,ah htsu _ uka vgub, kf kg jhdan ovv ohnhc vhvh rat ivfvu
ckv-,nha tuknc uaghh u,udvb,v ka yrpu yrp kf 'r,uhc yugpv uku 'rcs
/,urhvzvu
vcrv lu,n ,hagb ohrufhcv ,tcva ',uyapc ohrufhc ,uumnc ohtur ubta hpfu
lu,k sruh ost 'ohrufhcv ,arpvc 'vkj,vc shn :yrpu yrp kfc ck-,nua,u zufhr
tuv lf-rjt Qohrufhc uz hrv 'rnutu inhxk hnd vhkg lruf 'vrfca vbt, vturu uvsa
tbyc o,ut thcn tuva sg 'lrsv kf ,t unmgc o,ut lhkun ',urhpv ,t ;xut
'ohrufhcv ,tcv ka yrupnv rsxv kf og 'asenv-,hck 'ohkaurhk wufu yauen
/k"zj hsh-kg yuryurpc rtu,nf
hbpk
c"j rvz vtru /u,tuc, ,hatr wvk ktrah ase (d 'c whnrh) a"nf :okugv ka ",hatr"v / /ohsuvh
ase v"s /,hatrc p"r h"arp /d ,hatrc (rgctc) tnujb, /s 'u"kp r"ehu /s"hp r"tcs, /oa d"ju
tuc, /lkhtu chrwt wg oa /lkhtu drwt g"x xjbhp ,"vut /lkhtu c"gx 'yg xjbhp ,"uekc wvk ktrah
/lkhtu vr wg k"r, n"vx /oa
/h 'y gauv :ofh,uct / / vrufhcf
/s 't"p r"c :rcs kfk vnse ktrah ka i,cajn
/u,kj,c n"vvk ,"ut vtru /oa h"arpu r"ehu '(rgctc) tnujb, :",hatr" / / k"zj rntnf
/t 't ,hatrc :ohekt trc ,hatrc
u,nsevc o"cnrvk ,uhbanv aurhp vtru /vbanc t"gx 'zk ihrsvbx :okugv / / k"zj ohrnuta hpf
/urej ohbunsev hf gs v"s
/s 'uf tuc, :lhekt wv jczn hbpk
'p) u"p t"vuhvga /ck p"r /(t 'uk) y"fp thb, vtr :,heuktv u,nab thv hsuvh ka u,uthmn rehg
/s"v c"p ohrnn wkv o"cnrk z"csr /(c"gx
/c"pr thb, :ann kgnn vekt ekj
622 wg s"fj a"uek) d"na, kukt h"j e"ag c,fn od vtr :vauseu / / ohrusj / / ,uarv hrcs
/b"au /(lkhtu
/d 'uf tuc, :ovv ohnhc whvh rat ivfvu
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 45
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:30
19
‫נוסעים לרבי‬
v"rk ohhkkf ohc,fn
46
-,dvbv ka yrp kfc hsuvh ka ,urhvzvu ,uhrjtv ksud ,auj, og sjhu
',hyrp vjdavc 'vfza kusdv rautv kg vnumg vjna tkn,n tuv 'uka "ohrufhc"v
'uh,ucajn kf og 'unmg ,t "thcvk" ujufc ahu 'v"cev ka "ohrufhc"v ,uhvk
'v"cevk kfv ,t ruxnku 'uhagnu uhruchs
kf lanca sg ',uyapc ohrufhcv ,tcv ka hdhdjvu kusdv rsxc ohtmun ubt lfu
',hcv rvku ohkaurhk ughdvafu 'lkb wv ,hc hk ohrnutc h,jna ohkaurhk vfhkvv
jca tabu up,f kg ohrufhcv tby ,t '"kx"v ,t ohrufhcv hthcnn sjt kf kyb
sjuhncu Qwhukkv v-h kkv, vnabv kf sg 'wufu uasec k-t ukkv whukkv ihrnutu _ v"cek
wv jczn hbpk ohrufhcv ujbuva rjtk 'asenv-,hck o,gdv og vkusd vjnav v,hv
/ohrufhcv ,arp ,t vuusj curcu rurcu or kuec utre _ ,rntu ,hbgu zta 'lhekt
***
lanc hsuvh ka ,sjuhnv u,sucgc vjnau ,uhj ,pxu,u euzhj ehbgn khgk runtv
'vtcv vbak vbfvv ,pue,u ,pkujv vbav kg apbv iucaj ,pue, _ kukt asuj
'v"cek cure ahdrn hsuvh kf ratf _ vfrcku vcuyk ktrah kf kgu ubhkg vtcv
og v"cev dvb,n kukt asujca 'iezv ubcr ka gushv kanfu Qhk hsusu hsusk hbt
vtrnu ,uph ohbp rcxc ohtcv kf ,t oa kcenu '"vsak" tmuhv lkn dvuba hpf hsuvh
/okufk ,uejua ohbp
vkupf ,urrug,v uckc rcsv rrugn 'v"cev ka ,tzv vcrhev ,t ahdrn hsuvhaf
kfc ,ukg,vu ,urp,av hsh-kg 'vbfvcu apbv-iucajc vrh,h ,uezj,v 'sjt smn _
oht,na hpf 'ohsxj-,ukhndu vsucg 'vru, _ oav ,sucg ka ohyrpv kfcu yrp
sjhcu Qv"cev ohfknv hfkn lknk ipus-,tmuh vf vcrhek vfuza ost ka u,udvb,vk
vgac '("hsusk hbt" ohkhnv ,utycna hpf) v"cek oheung vcvt ,uadr od ',tz og
/hsuvh kfk v"cev ka vnjvu vkusdv "ohbpv ,rtv" ,t ahdrnu ykue tuva
/z"v c"p ohrufhc t,pxu, /t"n d"p ohrufhcn /c 'uf tuc, p"vg h"arp :wuf uvsa lu,k sruh ost
/y"hv c"p ohrufhc wkv o"cnr /yh 'df ohypan p"vg h"arp
_ "jhka shc ojkah tk 'ohkaurhk ushc o,ukgvk uhrufhc ahrpnv"s :unmgc o,ut lhkun / / tuv
v"s vrgv oa inxbvcu 'ohbpc ikvk vtru /v"v t"p ohrufhc hnkaurhn 't"fv c"p oa o"cnr
/ughdvafu
/lkhtu z"yv s"p /lkhtu c"hv d"p oa o"cnr /d"p ohrufhc :k"zj hsh-kg yuryurpc rtu,nf
/c"v d"p oa hnkaurhn 'z"yv s"p oa o"cnr :lkb / / ihrue
/t 'cfe ohkv, :lkb / / h,jna
ohrufhc t,pxu, /s"n d"p ohrufhc :up,f kg "kx"v / / hthcnn / / sjt kf / / ohkaurhk ughdvafu
/z"hv s"p /c"hv d"p oa o"cnr /j"v c"p
/c"v d"p oa hnkaurhn 'z"hv s"p oa o"cnr :whukkv / / ihrnutu
,"vut /sugu /v"pru d"pr c rga xsrp :uruthc vtru /be runzn ohkv, :wufu uasec k-t ukkv whukkv
/b"au /lkhtu jpe, wg (rut kvh) ohkv,k
/snr wg l"bk ejmh huk hyuek vtru /v 'uf tuc, :,rntu ,hbgu
/((khgk xpsb)vz v"s vrgv /z/a kukt h"j c,fnc inxb) kukt ,"r _ /d 'u a"va :hk hsusu hsusk hbt
hsusk hbt v"s vtru /(c 'ck) t"x wtv hsusk hbt v"s vtr wp ,"uek :iezv ubcr ka gushv kanfu
/ck ;sk znrvu vtr ,arpk (,"uekca) vz rntns ,ufhhav '(lkhtu zx, wg t"j yeukn n"vx) u"na,
oa /c"n t"p ,uct _ ohheu snug okugv ovhkga ohsungv ,auka :ohsxj ,ukhndu vsucg 'vru,
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 46
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:30
47
20
v"rk ohhkkf ohc,fn ‫ ןושאר רעש‬/ ‫שדוק תוחיש‬
***
vkudxv-asuj ka ohburjtv vkudxv-hnh ,t ukmbh ,jtu sjt kfa 'iumr hvhu
'vtknv vshnc _ ,utkpb ubtrt ,ba tv, whv vkudxv-,ba ka 'kukt
kfa sg '"vc ,cahu v,arhu lk i,ub lhekt wv rat .rtv kt tuc,"k shn vfzbau
'ktrah-.rtc hyrpv uekj ,t shn cahhn hsuvh
-kg vbchha 'hahkav asenv-,hcc 'vkusd vjnacu ',uyapc ohrufhc shn thcnu
'uvbbuf ubhsh vagnu 'lhsh ubbuf h-bst asen 'unmg v"cev hsh
,uhnnue ubfhkuhu ubktdhu tuch 'ubesm jhan hsh-kg vnhkavu ,h,hntv vkutdc
/ann shnu ;fh, 'ubmrtk
vcuy vnh,ju vch,f ,frccu sucfc
kfc veu,nu vcuy vbak
ivtxruthba ojbn
xpsb) ","a 'kukt t"f 'x"bfvhc ,fubj"c rntba snug okugv ohrcs vaka kg v"s vtru /j"hn
/lkhtu dpa wg s"j yeukn n"vxc vz v"s /(lkhtu 160 wg ,"awv n"vxc
v"s /(c-t 'ck) oa k"bv v"s ,"uek _ ohnjrv ,usn d"h ,ukd,v inz tuv uca :kukt vkudxv-asuj
cf, g"x c"j ohrcs m"ntvst hrntn /(s 'sf) t"x wtv sfsf h,nau v"s oa /(t 'dk) t"x wcv vz
/vkcev hrpxc rfzbv v"s vrgvc oa inxbvcu 'lkhtu
/*uz vba jxpv djk ohhkkf ohc,fn vfurtc vtr :,utkpb ubtrt ,ba tv, whv
_ iht v"su, /t"gx 'tn vfux wxu,u h"arp :unmg v"cev hsh-kg vbchha 'hahkav asenv-,hcc
ubbuf h-bst asen p"vg h"arp /j iueh, z"ue, /t 'tfr d"j /t 'jf t"j rvz /c"g ahr 'uy ,uguca
/lhsh
/zh 'uy jkac :lhsh ubbuf h-bst asen
u,ut vbct hbt tuck sh,gk :p"vg ohkv, arsncu /(c"uy) zh 'e"hsm ohkv, :uvbbuf ubhsh vagnu
/okugk crj ubhtu ufu,c h,bhfa vranu
/k"unv /lkhtu 883 wg c"j t"ab, a"vxc uxpsb (*
tWyhka r"unst eWf khtuva ercnv jxub
kc, hcjrn kfc wha aWbtk jukak
cWba,wv 'vbav atr ,trek
/un,j,u uc,f, vcuy vbak ’”
qvnh,jv ouenq
‫שדח וע יברל םיעסונ‬.indd 47
‫ ה"עשת בא ט"י‬13:29:30
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 48‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫שער שני ‪ /‬קטעי שיחות וסיפורים‬
‫שער שני‬
‫קטעי שיחות‬
‫וסיפורים‬
‫פרק ראשון‬
‫חשיבות הנסיעה ומעלתה‬
‫פרק שני‬
‫אופי הנסיעה וההכנה‬
‫פרק שלישי‬
‫‪ - 770‬בית רבינו‬
‫פרק רביעי‬
‫בית משיח‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 49‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪50‬‬
‫פרק ראשון‬
‫הנסיעה ומעלתה‬
‫עצם הנסיעה – דבר פשוט!‬
‫ולהעיר גם מסיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו אודות אביו‪ ,‬כ"ק‬
‫אדנ"ע‪ ,‬ודודו הרז"א‪ ,‬שבקטנותם "שיחקו" ברבי וחסיד [כפי שהורגלו לראות‬
‫שחסידים באים לרבי ונכנסים ל"יחידות" כו' – בבית זקנם‪ ,‬הצמח‪-‬צדק]‪,‬‬
‫וה"חסיד" נכנס ל"רבי" ושאל אצלו‪ ,‬מהי מציאותו של יהודי‪ ,‬וה"רבי" ענה לו‬
‫שמציאותו של יהודי – "אש"‪ ,‬כידוע פרטי הדברים בסיפור זה‪.‬‬
‫ויש לקשר זה עם שלילת הענין ד"אשר קרך בדרך" – הדרך של החסיד‬
‫שנוסע לרבו‪:‬‬
‫עצם הענין של נסיעת החסיד לרבו – ה"ז דבר הפשוט‪ ,‬שלכן‪ ,‬מזמן לזמן‬
‫נוסע כל חסיד לרבו (ככל פרטי הענינים שבזה)‪ ,‬ונסיעה זו פועלת בעבודתו‬
‫במשך כל השנה עד לפעם הבאה שנוסע (בשנה הבאה‪ ,‬או בשנה זו עצמה)‪:‬‬
‫אלא מאי‪ ,‬יתכן שיהיה בזה ענין של קרירות – "אשר קרך בדרך"‪ ,‬קרירות‬
‫בהנסיעה לרבו‪ ,‬ועל זה צ"ל המלחמה בעמלק‪ .‬לשלול ענין הקרירות אפילו‬
‫"בדרך" שנוסע לרבו‪ ,‬וכאמור‪ ,‬לא רק בגלל שממצב של קרירות יכולים לירד‬
‫ח"ו למצב גרוע יותר‪ ,‬אלא גם מפני שענין הקרירות הוא היפך מציאותו של‬
‫יהודי – "אש"‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ ויקרא‪ ,‬פ' זכור‪ ,‬י"א אדר שני תשמ"ט – בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪)134‬‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 50‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫איפה בר"ה‪,‬‬
‫אם לא אצל הרבי?!‬
‫"ווי איז דאס ניט ַא איד ראש‪-‬‬
‫השנה אין ליובאוויטש‪ ,‬וואו דען זע‬
‫אַנדערש" [=כיצד זה שיהודי אינו‬
‫בראש השנה בליובאוויטש‪ ,‬היכן‬
‫ימצא אחרת]?!‬
‫(ספר השיחות תורת שלום ע' ‪)881‬‬
‫האיר בהם הרגש החסידי‬
‫ענין נוסף שבקשתי שיפרסמוהו‬
‫– בקשר ובשייכות לשבעה‬
‫במרחשון‪:‬‬
‫‪51‬‬
‫לאן באת?‬
‫כאשר הרבי הריי"צ גר בלנינגרד‪,‬‬
‫הגיע חסיד אחד לעיר כדי להיות אצל‬
‫הרבי‪ ,‬ובהזדמנות זו ביקר גם אצל‬
‫הגאון הרוגוטשובי‪ ,‬ששהה אז בעיר‪.‬‬
‫שאל הגאון את החסיד‪:‬‬
‫"באת ללנינגרד לרבי‪ ,‬או באת‬
‫לרבי ללנינגרד? ישנם שבעה‪-‬עשר‬
‫הבדלים בין אופן לאופן‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם‬
‫באת לרבי‪ ,‬הנך פטור מסוכה‪ ,‬ואם‬
‫ללנינגרד הנך חייב"‪.‬‬
‫("אוצר פתגמי חב"ד" ע' ‪)298‬‬
‫א) נתינת יישר‪-‬כח לכל‬
‫האורחים שליט"א‪ ,‬אשר‪ ,‬הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי ובא לידי‬
‫פועל ממש‪ ,‬לקיים את ה"לך לך מארצך גו'" כדי להיות בד' אמותיו (בית‪-‬‬
‫כנסת ובית‪-‬מדרש) של נשיא הדור‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬במשך הזמן ד"הקהל"‪,‬‬
‫"הקהל את העם האנשים הנשים והטף" (חג הסוכות) – עכ"פ שעה אחת או‬
‫יום אחד‪ ,‬ועאכו"כ אלה שהיו כל משך חג הסוכות‪ ,‬ובמיוחד – גם המשכו עד‬
‫שבעה במרחשון‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ לך‪-‬לך תשמ"ח‪ .‬התוועדויות ע' ‪)924‬‬
‫להימצא ככל היותר ב"קרעטשמע"‬
‫ובהמשך להאמור שהתוועדות ביום ההילולא היא הפדיון שנותנים לבעל‬
‫ההילולא – כדאי ונכון שינגנו עתה (בהתוועדות דיום ההילולא) ניגון המיוחס‬
‫לחסידים של אדמו"ר האמצעי‪.‬‬
‫בין הניגונים המיוחסים לחסידים של אדמו"ר האמצעי ישנו הניגון "ניע‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 51‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪52‬‬
‫זשוריצי חלאפצי"‪ ,‬ומבאר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע‪ ,‬שאצל החסידים‬
‫של אדמו"ר האמצעי היתה הדאגה היחידה כיצד לבוא עד ה"מרזח" ("יאַק‬
‫דאַיעדעם ד ַא קראַטשאַמקע")‪ ,‬וכאשר באים לשם אזי לא חסר מאומה‪...‬‬
‫ותוכן הענין‪:‬‬
‫כאשר נמצאים בנסיעה בדרך‪ ,‬נכנסים לה"בתי מרזח" ("קרעטשמעס")‬
‫שנמצאים באמצע הדרך‪ ,‬ושם יכולים לנוח‪ ,‬להתפלל וללמוד השיעורים‬
‫במנוחת הדעת‪.‬‬
‫והנמשל בזה – שהנסיעה בדרך‬
‫קאי על זמן הגלות‪" ,‬מפני חטאינו‬
‫גלינו מארצנו"‪ ,‬שכל בנ"י (הן אלה‬
‫שנמצאים כאן‪ ,‬בחוץ לארץ‪ ,‬והן‬
‫אלה שנמצאים בארץ ישראל) הם‬
‫בגלות‪ ,‬בדרך‪ ,‬ובאמצע הדרך ישנם‬
‫"בתי‪-‬מרזח" – "קרעטשמעס"‪,‬‬
‫שהם המקומות של הרביים‪.‬‬
‫ובמילא‪ ,‬צריכים להשתדל‬
‫למעט ככל האפשרי בשהות בדרך‪,‬‬
‫ולהמצא יותר ב"בית‪-‬המרזח"‬
‫("קרעשטשמע")‪ ,‬במקומו של‬
‫הרבי‪ ,‬מתוך ידיעה ששם לא חסר‬
‫מאומה‪.‬‬
‫וכאמור‪ ,‬ינגנו עתה ניגון זה‬
‫(בודאי כולם יודעים הניגון)‪.‬‬
‫[התחילו לנגן הניגון‪ ,‬ואמר‪:‬‬
‫למה מנגנים רק כדי לצאת י"ח‪,‬‬
‫שינגנו ביתר חיות‪ ,‬ואח"כ הפסיק‬
‫עוה"פ ואמר שינגנו ביתר חיות‪,‬‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫דבר הנוגע בחיים ממש‬
‫סיפר ר' מענדל פוטערפס‪:‬‬
‫פעם לקח החסיד ר' לייב שיינין‬
‫את הכסף שאספו לו אנשי קהילתו‬
‫לצורך רפואת אשתו והשתמש‬
‫בו לנסיעה לרבי (היה זה בשנת‬
‫תרפ"ח כשכ"ק אדמו"ר הריי"צ הגיע‬
‫ללטביה)‪.‬‬
‫אחד מאנשי הקהילה לא 'אהב'‬
‫את הנהגתו של הרב ופנה אליו‬
‫בתרעומת "הייתכן?! הרי הכסף נועד‬
‫למטרה אחרת ומדוע בזבזת זאת‬
‫לנסיעה לרבי"?‬
‫ענה ר' לייב‪ :‬בענין המטרה‬
‫המסויימת שלשמה אספתם את‬
‫הכסף שנינו בני שיחה‪ ,‬אבל בענין‬
‫נסיעה לרבי אין ביכולתי לשוחח‬
‫עמך‪ ,‬כי אין ביכלתי להעביר לך את‬
‫תחושת ההכרח בנסיעה לרבי‪ ,‬שהוא‬
‫דבר הנוגע לי בחיים ממש‪.‬‬
‫‪.indd 52‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪53‬‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫וניגנו בהתעוררות גדולה‪ ,‬וגם כ"ק אדמו"ר שליט"א ניגן עם הקהל ונענע‬
‫בחוזק בידו הק']‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ ויצא‪ ,‬ט' כסלו תשי"א – בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪)601-701‬‬
‫גודל הרחמנות על אלו שלא באו ל‪770-‬‬
‫ישנם אמנם כאלו שלא באו‪,‬‬
‫אלא נשארו לשבת ב"חור"‬
‫שלהם ("געבליבן זיצן ב ַא זיך אין‬
‫קאַטוך")‪ ,‬בדמיינם לעצמם שיושבים‬
‫בארמון המלך‪ ...‬וכך "העבירו"‬
‫("אפגעשמאכטעט") את כל משך‬
‫"זמן שמחתנו"‪.‬‬
‫הסיבה לכך שיכול להיות מצב זה‬
‫(לשבת ב"חור" ולחשוב שנמצאים‬
‫ב"ארמון המלך") היא – חשכת‬
‫הגלות‪ ,‬אבל‪ ,‬מה שייך חושך הגלות‬
‫לאלו השייכים לנשיא דורנו‪ ,‬שמכריז‬
‫שכבר סיימו כל העבודה‪ ,‬כולל גם‬
‫"צחצוח הכפתורים"?!‪...‬‬
‫ומובן גודל הרחמנות עליהם‪,‬‬
‫ובמילא‪ ,‬גדול יותר הצורך לעודדם‬
‫כו' שלא יפלו ברוחם כו'‪ ,‬ואדרבה‬
‫– שיהיה אצלם הענין ד"כפלים‬
‫לתושיה"‪.‬‬
‫הטיסה כמשל‬
‫משלים רבים הביא ר' מענדל‬
‫מטיסה ומה שסביב לה‪ .‬פעם‬
‫אמר‪" :‬כשם שטייס צריך להיות‬
‫'מקושר' כל הזמן למכשירים‪ ,‬כך‬
‫אנו צריכים להיות קשורים באופן‬
‫כזה שנדע שאם לרגע אחד נניח‬
‫את ההתקשרות הרי אנו בסכנה‬
‫גדולה‪.‬‬
‫פעם אחרת אמר‪" :‬כשם‬
‫שבשעה שטסים מבחינים כיצד‬
‫בזמן קצר הבתים שלמטה‪ ,‬וכל‬
‫מה שרואים‪ ,‬נראה לדבר קטן‬
‫הרבה יותר מכאשר נמצאים‬
‫בקירבה אליהם‪ ,‬כך כשמתרוממים‬
‫ומתקשרים לרבי‪ ,‬העולם ומלואו‬
‫יורד הרבה מחשיבותו בעיננו"‪.‬‬
‫ובכל אופן – כל זה שייך לצד השמאלי‪ ,‬אבל העיקר הוא מה שנעשה בצד‬
‫הימני‪ ,‬כאמור‪ ,‬להביע יישר‪-‬כח לכל האורחים כו'‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ לך לך תשמ"ח – בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪)534‬‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 53‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪54‬‬
‫נסיעה לרבי ו"ביטול‪-‬תורה"‬
‫הרב הקדוש‪ ,‬רבי יעקב‪-‬יוסף מפולנאה‪ ,‬בעל "תולדות יעקב יוסף"‪ ,‬הרבה‬
‫לנסוע ולבקר בחצרו של מורו ורבו‪ ,‬הבעל‪-‬שם‪-‬טוב‪.‬‬
‫נטפלו אליו המתנגדים שבעירו בשאלה‪ :‬הליכה זו‪ ,‬הרי יש בה משום‬
‫ביטול תורה‪ ,‬ומה יענה ליום הדין?‬
‫השיב בעל ה"תולדות"‪:‬‬
‫כאשר נוסעים לצדיק‪ ,‬על מנת ללמוד כיצד לעבוד את ה'‪ ,‬הרי ביטולה זהו‬
‫קיומה‪ .‬ביטול זה של הזמן‪ ,‬מאפשר קיום אמיתי של מצווה‪.‬‬
‫(אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חלק י ע' קיז)‬
‫"הוצאת המת" ו"הכנסת כלה"‬
‫הרב הקדוש מפולנאה‪ ,‬בעל הספר "תולדות יעקב יוסף"‪ ,‬נשאל פעם‪ :‬כיצד‬
‫מרשה הוא לעצמו להרבות בנסיעות אל הבעל שם טוב‪ ,‬והרי יש בכך משום‬
‫ביטול תורה?‬
‫השיב בעל ה"תולדות"‪:‬‬
‫"מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה"‪.‬‬
‫הוצאת המת – היינו הוצאת ה"מוות" מן הנפש; הכנסת כלה – היינו‬
‫הכנסת תשוקה וכלות הנפש‪ ,‬לאלוקות‪.‬‬
‫על תכונות אלו‪ ,‬שניתן לקבלן רק אצל הבעל‪-‬שם‪-‬טוב‪ ,‬אכן מבטלין תלמוד‬
‫תורה‪.‬‬
‫(אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חלק י ע' קיז‪ ,‬בשוה"ג)‬
‫הכי קרוב לבית המקדש‬
‫‪ . .‬שיערתי שנתראה כאן בתקופת סוכות (כפי רגילותכם לבוא לכ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר שליט"א לימים אלו)‪ ,‬להתברך בפתקא טבא לשנה טובה ושמחה‪ ,‬לצערי‬
‫השנה לא הגעתם‪ .‬בתקוה שהכל כשורה בבריאות הגוף אצלכם ואצל ב"ב שיחיו‪.‬‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 54‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪55‬‬
‫אחת ממעלות הכהנים ועבודתם הקיימות גם לאחר חורבן בית המקדש‬
‫היא נשיאות כפים בשעת התפלה‪ ,‬ואכן בתי‪-‬כנסת קרויים מקדש מעט‪.‬‬
‫אחד הדברים שהעליה לרגל לבית המקדש פעלה ביהודי‪ ,‬כפי שחסידות‬
‫מבארת‪ ,‬שהיה משתחוה‪ ,‬ולא רק בחיצוניות‪ ,‬עם הגוף‪ ,‬אלא גם עם נשמתו‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוא ביטל את כל כחות נשמתו‪ :‬רצון‪ ,‬שכל ומדות אל הקב"ה‪ ,‬במילא‬
‫מובן שבית כנסת שבו ההשתחויה הפנימית מתבצעת באופן הכי טוב‪ ,‬הוא‬
‫[בית כנסת כזה שהוא] יותר מקדש מעט‪ ,‬יותר קרוב למעלת בית המקדש‪.‬‬
‫וזאת מוצא חסיד כאשר הוא מתפלל בבית המדרש של רבו‪ ,‬שהרי כל חסיד‬
‫בטל פחות או יותר לרבי‪ ,‬וכשחסיד כהן נושא כפיו בביהמ"ד של רבו‪ ,‬הרי‬
‫שבהשוואה לנשיאות כפים בסתם בית המדרש זה יותר קרוב לנשיאות כפים‬
‫שהיתה בבית המקדש (שהיה שלא בערך גדול לנשיאות כפים במדינה‪ .‬ראה‬
‫משנה סוטה לז‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬
‫(תרגום חופשי ממכתב כ"ח תשרי תש"ח‪ .‬אגרות קודש חלק ב ע' רנו)‬
‫קבלת פני רבו ברגל בזמן הזה‬
‫‪ . .‬אמור אמרתי אשר‪ ,‬כמו בכל שנה‪ ,‬יבוא הנה לימי השמע"צ ושמח"ת‬
‫ונתראה ונשוחח יחד‪ .‬וכנראה אשר מפני סיבות שונות ומשונות עכבוהו ולא‬
‫יכול להוציא לפועל נסיעה זו‪.‬‬
‫וחבל‪ ,‬וכמרז"ל (ר"ה טז‪ ,‬ב) חייב אדם להקביל פני רבו ברגל‪ .‬וראה כסף‬
‫משנה ברמב"ם הל' ת"ת פ"ה ה"ז‪.‬‬
‫והנה אף שעתה מקילין בהנ"ל‪ ,‬וכמה טעמים נאמרו בזה‪ ,‬הנה עוד אחת‬
‫יש בזה‪ .‬והוא ע"פ הידוע הקושיא במה שאנו אומרים ואין אנו יכולים לעלות‬
‫ולראות ולהשתחוות לפניך‪ ,‬דבשלמא לעלות ולראות אי אפשר מפני היד כו'‬
‫אבל ההשתחוואה אפשר להיות בכל מקום לפניו ית' כמו ואנחנו כורעים‬
‫ומשתחווים כו' ולמה צריך לזה ביהמ"ק דוקא‪.‬‬
‫והתירוץ ע"ז הוא כי יש ב' בחינות בהשתחוואה‪ :‬א) השתחוואה חצונית‬
‫שמשתחוה בגופו או‪ ,‬מדרגה נעלית יותר בהשתחוואה חצונית‪ ,‬שבמעשה‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 55‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪56‬‬
‫בפועל‪ ,‬שזה תלוי בגופו‪ ,‬לא ימרוד‬
‫במלך מלכי המלכים הקב"ה‪ .‬ב)‬
‫השתחוואה פנימית שנעשה בבחינת‬
‫ביטול רצונו מפני רצון הקב"ה שאין לו‬
‫רצון וחפץ אחר כלל‪ ,‬וזהו השתחוואת‬
‫הנפש‪ .‬והשתחוואה זו היו מקבלים‬
‫ישראל ע"י הראיה ברגל בביהמ"ק‪.‬‬
‫ומשחרב ביהמ"ק הגם שאין אנו יכולים‬
‫להשתחוות עכ"פ נתפשטה קדושת‬
‫הארה זו אפס קצהו במקדש מעט‬
‫ביהכ"נ וביהמ"ד והיינו בשעת התפלה‬
‫(בלקו"ת פ' ברכה ד"ה מזמור שיר –‬
‫הראשון – פ"ב בארוכה)‪.‬‬
‫"נסיעה לעילא"‬
‫כשהגיעה הבשורה אודות‬
‫"דידן נצח" בה' טבת תשמ"ז‬
‫הרבו בהתוועדויות בכל מקום‬
‫ומקום‪.‬‬
‫אחד התמימים ניצל את‬
‫אמירת ה'לחיים' של אחד‬
‫מחברי הנהלת ישיבתו‪ ,‬וקיבל‬
‫ממנו רשות לנסוע לשבוע ימים‬
‫אל הרבי מלך המשיח שליט"א‪.‬‬
‫אחר זמן אמר על כך ר'‬
‫מענדל‪" :‬פלוני יש לו תכונות‬
‫של גדלות‪ ,‬אבל הוא ניצל זאת‬
‫לקדושה ‪ -‬שהיה עוד פעם‬
‫אצל הרבי‪ .‬אם כי הי' לו ישות‬
‫בשל כך‪ ,‬אך לפועל אין זה נוגע‪.‬‬
‫העיקר הוא שבפועל הוא נסע‬
‫עוד פעם לרבי"‪.‬‬
‫והנה רואין אנו במוחש‪ ,‬אשר‬
‫לבוא למדרגת בטל רצונך שכלך וכל‬
‫כחות נפשך בלי סיוע קשה מאד‪ :‬כי‬
‫בהכירו ערך עצמו‪ ,‬לא ימצא טעם‬
‫מספיק שיבטל רצון עצמו מכל וכל‪.‬‬
‫ואדרבה‪ ,‬אם יתקרב לידי הכרה והחלטה‬
‫שצריך הוא לבטל רצון עצמו‪ ,‬הרי איש‬
‫שבא להחלטה כזו ה"ה ירא שמים‬
‫במדריגה חשובה‪ ,‬וא"כ שוב אינו מובן למה אין לו לסמוך על החלטות‬
‫שכלו ורצונו‪ .‬והעצה היעוצה היא שיבקש עזר מאדם כזה שמודה הוא בו‬
‫שעומד למעלה ממדריגתו הוא‪ ,‬ואין לו פניות ח"ו בענינים אלה‪ ,‬שאז בטח‬
‫ישמע לפקודתו מה שיורהו בדרכי עבודת ה'‪ .‬והזמן המסוגל לזה הוא בשלש‬
‫רגלים וע"ד דוגמא כמו שהיה בזמן שביהמ"ק היה קיים‪ .‬והאריכות בזה אך‬
‫למותר‪.‬‬
‫(ממכתב כ"ד תשרי תש"ח‪ .‬אגרות קודש חלק ב ע' רנד)‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 56‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫מעין ודוגמת וזכר לענין‬
‫דעליה לרגל‬
‫‪ . .‬ויש להוסיף‪ ,‬שענין‬
‫זה מודגש עוד יותר – כאשר‬
‫"עושים גם היום" מעין ודוגמת‬
‫הענין דעליה לרגל‪:‬‬
‫בנוגע לתוכן הענין דעליה‬
‫לרגל בעבודה הרוחנית בנפש‬
‫האדם – מבואר בלקו"ת‬
‫ש"משחרב ביהמ"ק‪ ,‬הגם שאין‬
‫אנו יכולים להשתחוות ("עיקר‬
‫הראיה היא ההשתחוואה‬
‫שהיה משתחווה ויוצא")‪,‬‬
‫עכ"פ נתפשטה קדושת הארה‬
‫זו אפס קצהו במקדש מעט‪,‬‬
‫בית‪-‬הכנסת ובית‪-‬המדרש"‪,‬‬
‫ועאכו"כ – ביהכנ"ס וביהמ"ד‬
‫מיוחדים‪ ,‬וע"ד – של כ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪.‬‬
‫ואכן "עושים גם היום"‬
‫– שכמה וכמה עשיריות‬
‫ומאות מישראל מטלטלים את‬
‫עצמם ("טלטולי דגברא" וגם‬
‫"טלטולי איתתא") מביתם‬
‫ומקומם‪ ,‬כדי לשהות במשך‬
‫מועדי חודש תשרי בד' אמותיו‬
‫של נשיא דורנו‪ ,‬מעין ודוגמת‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪57‬‬
‫מראה פנים שוחקות‬
‫מספר ר' גרשון מענדל גרליק ‪:‬‬
‫באחת השנים‪ ,‬בימים הראשונים של‬
‫חודש אלול‪ ,‬פשטה השמועה שלקראת‬
‫חודש תשרי עומד להגיע צ'ארטר גדול‬
‫עם ריבוי חסידים מארץ הקודש‪,‬‬
‫מכיון שבאותם שנים לא היה הדבר‬
‫ענין של מה בכך‪ ,‬הרי שבאופן טבעי כולם‬
‫דיברו על כך – האווירה היתה של "מגיעים‬
‫לרבי"‪.‬‬
‫אני הייתי אמור לחזור למקום שליחותי‬
‫באיטליה‪ ,‬כבר עמדתי לקחת מונית לשדה‬
‫התעופה‪ ,‬וכדרכי תמיד להיכנס ל'ברכת‬
‫פרידה' מאמו של הרבי‪ ,‬הרבנית חנה‪.‬‬
‫אולם הפעם ליבי היה מר‪ ,‬הרגשתי‬
‫הרגשה מוזרה – הנה‪ ,‬כל החסידים מגיעים‬
‫לרבי‪ ,‬ואני עוזב את כל הגילויים האלה‪,‬‬
‫ונוסע מכאן‪.‬‬
‫כך עמדתי מהורהר מחוץ ל‪,770-‬‬
‫ופתאום מצאתי את עצמי עומד בקודש‬
‫הקודשים – לפני הרבי מלך המשיח‬
‫שליט"א‪ ...‬הרבי הביט בי במבטו המיוחד‪,‬‬
‫וכשחיוך רחב נסוך על פני קודשו‪ ,‬אמר לי‪:‬‬
‫"נו‪ ,‬סאיז דאך דער ענין פון [=זהו הרי‬
‫הענין של] המלך בשדה ומראה פנים‬
‫שוחקות לכולם‪"...‬‬
‫(מבעל המעשה)‬
‫‪.indd 57‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪58‬‬
‫וזכר לענין דעליה לרגל בזמן‬
‫שביהמ"ק היה קיים‪.‬‬
‫ומכיון שנמצאים כאן עדיין‬
‫כמה וכמה שלא מיהרו לחזור‬
‫לבתיהם מיד לאחר שמח"ת‪,‬‬
‫אלא נשארו גם לששה במרחשון‬
‫(שבת זה)‪ ,‬ורק לאחרי כן‬
‫עומדים לחזור לבתיהם‪ ,‬איש‬
‫איש למקומו‪ ,‬המקום שהועידה‬
‫לו ההשגחה העליונה למלא את‬
‫תפקידו ושליחותו‪" ,‬לשכן שמו‬
‫שם" – אזי מודגש עוד יותר‬
‫ענינו המיוחד דששה במרחשון‪,‬‬
‫סיום וגמר העליה לרגל‪.‬‬
‫הניגון של הנוסעים‬
‫כמה פעמים היה המשפיע ר' מענדל‬
‫ע"ה פוטערפס מנגן בחודש אלול את‬
‫הניגון הידוע מחסידי אדמו"ר האמצעי‪,‬‬
‫בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים‬
‫לרבי שבחזרתם מביאים סחורה‪ ,‬ומהי‬
‫הסחורה? שלוש המאמרים – ד"ה "תקעו‬
‫בחודש"‪ ,‬ד"ה "בחודש השביעי"‪ ,‬וד"ה‬
‫"שובה ישראל" ר' מענדל היה מתחיל‬
‫קליאמקי"‪.‬‬
‫ַ‬
‫מהמילים ברוסית "נאשי‬
‫המשפיעים‬
‫היו‬
‫בהתוועדות‬
‫מעוררים שצריך להחדיר ניגון זה‬
‫בקרבנו‪ ,‬שזוהי ההכנה לנסיעתנו לחודש‬
‫החגים‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ נח‪ ,‬ו' מרחשון תשמ"ז‪.‬‬
‫התוועדויות ע' ‪)564‬‬
‫מעלה מיוחדת בחודש החגים‬
‫וענין זה מודגש בחודש תשרי – בעליה לרגל בחג הסוכות‪" ,‬בבוא כל‬
‫ישראל לראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר"‪ ,‬ועד"ז בזמן הגלות‪ ,‬כמ"ש‬
‫רבינו הזקן בשו"ע ש"אף לאחר החורבן היו מתאספים ג"כ מכל הסביבות‬
‫בירושלים לרגל כמו שעושים גם היום*‪ ,‬ועד להתאספות וההתקהלות דבנ"י‬
‫בכל מקומות מושבותיהם בבתי‪-‬כנסיות ובתי‪-‬מדרשות שנעשית במשך חודש‬
‫תשרי ה"מרובה במועדות" יותר מבכל שאר חדשי השנה; וזוהי הנתינת‪-‬כח‬
‫להמשיך ולפעול ענין האחדות במשך שאר חדשי השנה‪ ,‬כשנמצאים איש איש‬
‫במקומו‪.‬‬
‫*) ראה בארוכה קונטרס משיחות ש"פ נח תשמ"ז ס"ג‪ ,‬שענין זה הוא‬
‫בהדגשה יתירה כשבאים רבים מבנ"י מכל קצוי תבל לשהות יחד בביהכנ"ס‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 58‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪59‬‬
‫וביהמ"ד בד' אמותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ נח‪ ,‬ערב ז' מרחשון תש"נ‪ .‬התוועדויות ע' ‪)613‬‬
‫להשאר עד ז' מרחשון‬
‫ישנם אמנם כאלו שכבר חזרו לבתיהם‪ ,‬ולפלא‪ ,‬שמיהרו לעזוב את ד'‬
‫אמותיו של נשיא דורנו‪ ,‬אם כי‪ ,‬בוודאי היו להם טעמים וסיבות‪ ,‬ע"פ תורה‪,‬‬
‫ע"פ יושר‪ ,‬וכו'‪ ,‬ואין כאן המקום להאריך בזה‪,‬‬
‫אבל‪ ,‬ביחד עם זה‪ ,‬ישנם כמה שנשארו בד' אמותיו של נשיא דורנו עד‬
‫לששה במרחשון‪ ,‬שבו מסתיים הענין דעליה לרגל‪ ,‬ובמילא‪ ,‬גם אלו שנסעו‬
‫כבר – נמשכים אחר אלה שנמצאים כאן‪ ,‬בד' אמותיו של נשיא הדור‪ ,‬שהרי‬
‫"בתר רישא גופא אזיל"‪.‬‬
‫ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫גם אלו שנמצאים בדרך‪ ,‬או שכבר הגיעו לבתיהם – הרי‪ ,‬נוסף לכך‬
‫ש"במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא" (כמודגש ביום השבת בנוגע‬
‫להלכות עירובין)‪ ,‬ובמחשבתם נמצאים עדיין כאן‪ ,‬הרי‪ ,‬ידוע המשל דכ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר (שנזכר לעיל) מאכילת ה"שיריים" דסעודה גדולה [ככל סעודה‬
‫הראויה לשמה שהיא באופן ד"די והותר"‪ ,‬כלומר‪ ,‬כאשר ישנם "שיריים"‪,‬‬
‫"הותר"‪ ,‬יודעים שהיתה זו סעודה שהיתה "דיים" של כל המוזמנים] גם כאשר‬
‫נמצאים בדרך‪ ,‬ובפרט בתחנה הראשונה (כפי שרואים במוחש בהנהגת בני‬
‫אדם‪ ,‬גם אצל אינם יהודים)‪ ,‬ודוגמתו בנמשל – שגם לאחרי שמח"ת נהנים‬
‫מה"שיריים" דסעודת המלך ואוהבו בשמע"צ‪ ,‬אשר‪ ,‬ההשפעה ד"שיריים"‬
‫אלו היא על כל השנה כולה‪ ,‬ובמיוחד בתחנה הראשונה (כבמשל) עד ששה‬
‫במרחשון‪.‬‬
‫ונוסף לזה‪ ,‬מכיון שמדובר אודות "שיריים" של ענין עצמי‪ ,‬הרי‪ ,‬העצם‬
‫כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו‪ ,‬כך‪ ,‬שיש להם את כל העצם!‬
‫אמנם בנוגע לאלו שנמצאים עדיין כאן – אין כל צורך והסבר ולימוד‬
‫מיוחד כו' (שע"י התפיסא במקצתו תופסים בכולו)‪ ,‬מכיון שאצלם ישנו העצם‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 59‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪60‬‬
‫כפשוטו ‪ . .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שאצל אלו הנמצאים כאן‪ ,‬הרי‪ ,‬לאחרי שמח"ת‬
‫ניתוסף עילוי גדול יותר – דמכיון שזמן זה הוא בהמשך לשמחה וסעודה‬
‫דשמע"צ ושמח"ת‪ ,‬נמצא‪ ,‬שלא זו בלבד שיש להם את העצם ממש כבשמח"ת‬
‫(לא רק ה"שיריים" דשמח"ת כמו אצל אלו שכבר נסעו מכאן)‪ ,‬אלא עוד‬
‫זאת‪ ,‬שניתוסף בזה באופן נעלה יותר‪ ,‬כבכל עניני קדושה שבהם ישנו הציווי‬
‫ד"מעלין בקודש"‪.‬‬
‫משיחת ש"פ נח‪ ,‬ו' מרחשון תשמ"ז – בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪)674‬‬
‫שיהא לתועלת הרבים‬
‫ת"ח על הקורת רוח מביקורו כאן בימים אלו‪ .‬ויה"ר שיהא ג"כ לתועלת‬
‫הרבים‪( ,‬נוסף על שכל יחיד – עולם מלא הוא) אזכיר עה"צ להנ"ל ולחה"פ‬
‫כשר ושמח‪...‬‬
‫(יומן שנת הקהל תשמ"א‪ ,‬י"א תשרי)‬
‫"כשמגיעים לרבי – צריך להפסיק להיות סוס"‬
‫קבוצת חסידים נסעה לה בעגלה‪ ,‬למרכז העולם – ליובאוויטש‪.‬‬
‫הנסיעה התנהלה בהתרוממות רוח של הנוסעים כולם‪ .‬השדות המוריקים‬
‫בואכה ליובאוויטשה‪ ,‬הפרות הרועות באחו‪ ,‬הנהרות הקפואים‪ ,‬והאיכרים‬
‫המגושמים שעבדו בשדות ובצידי הדרכים‪ ,‬עוררו מחדש את התרגשותם‪' ,‬הנה‪-‬‬
‫הנה מגיעים אנו אל הרבי' חלף הרהור במוחם – הרהור אליו נלוו גם הפרפורים‬
‫המוכרים בבטן‪.‬‬
‫העגלה ממשיכה בדרכה עוד כברת דרך‪ ,‬והנה מתגלה לעיניהם השלט המוכר‬
‫'ליובאוויטש – חמש ווירסט'‪ .‬מבלי משים נוסעים עיניהם‪ ,‬וניגון געגועים שובה‬
‫לבבות‪ ,‬קלח באחת מפיהם‪.‬‬
‫לפתע – כמו מעשה שטן התערב בדרכם – התפגר הסוס באחת‪ ,‬ללא כל‬
‫סימנים מוקדמים‪ ,‬וגופתו צנחה למרגלות השלט‪.‬‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 60‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪61‬‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫המצב לא היה מרנין כלל‪ ,‬אנשים רגלים‪ ,‬אשר לא עבדו על עצמם‪ ,‬למען יהיה‬
‫המוח שליט על הלב‪ ,‬ודאי היו נתקפים יאוש וחרדה‪ ,‬או כעס מלווה ברחמים‬
‫עצמיים על מצב הביש אליו נקלעו‪ ,‬אך לא אנשים כחסדים יאמרו נואש‪...‬‬
‫כרגע כמימרא‪ ,‬צווה העגלון לרוץ לעיירה הקרובה בכדי לרכוש סוס חדש‬
‫שישמשם להמשך הדרך‪.‬‬
‫גם הם לא המתינו בחוסר מעש‪ ,‬וניצלו את הזמן כהוגן‪ .‬משקה נשלף‬
‫מאין שהוא‪ ,‬עוגה מאפה ידי רעיית אחד החסידים‪ ,‬הוצאה מתיקה‪ ,‬והרי לכם‬
‫התוועדות על אם הדרך‪" .‬לחיים" ועוד "לחיים"‪.‬‬
‫המשקה נשפך כמים‪ ,‬ואיתו מתרוממת רוחם של החסידים‪ ,‬והם יוצאים‬
‫במחול 'אשרנו מה טוב חלקנו‪ ,‬ומה נעים גורלנו‪ ,‬ומה יפה ירושתנו'‪.‬‬
‫‪ ‬כטוב ליבם במשקה‪ ,‬החלו החסידים 'להתוועד' על מוצאו של הסוס המת‪.‬‬
‫"סוס זה ודאי גלגולו של מתנגד"‪ ,‬הכריז אחד הנוסעים‪" ,‬ראו כיצד מוכן‬
‫הוא 'למסור נפשו'‪ ,‬בכדי למנוע מאיתנו להגיע לרבי"‪" .‬אכן‪ ,‬אכן" נשמעו הנהוני‬
‫הסמכה מסביב‪.‬‬
‫"גלגולו של מתנגד?"‪ ,‬שאל חסיד אחר‪" ,‬הוא מתנגד בעצמו"‪ ...‬‬
‫לפתע קם אחד החסידים הישישים ממקומו בהתרגשות‪ .‬עיני הכל הופנו אליו‬
‫באחת‪ ,‬סבר פניו העליז בדרך כלל‪ ,‬לבש גוון רציני‪" .‬סוס זה – חסיד הינו!" הצהיר‬
‫בהתרגשות לא רגילה‪" .‬ח‪-‬ס‪-‬י‪-‬ד? ה‪-‬ס‪-‬ו‪-‬ס הזה?" שאלו הכל‪" .‬מה חסיד בו?!" ‪ ‬‬
‫"כן‪ ,‬כן"‪ ,‬קרא החסיד‪" ,‬סוס זה‪ ,‬למרות סוסיותו הרבה‪ ,‬יודע – שכשמגיעים‬
‫לרבי – צריך להפסיק להיות סוס!‪...‬‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 61‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪62‬‬
‫פרק שני‬
‫אופי הנסיעה וההכנה‬
‫לא להתחלק בשכר עם הסוס‬
‫בין החסידים שבאו על ימים האחרונים דחג הסכות היו ר' שלמה המלמד‬
‫מנעוול הנקרא שלמה דער געלער ואתו עמו באו עוד כארבעה הולכי רגל‪,‬‬
‫ומרגלא בפומיה דר' שלמה מלמד‪ ,‬אין מיין ליובאוויטש וועלן די פערד קיין‬
‫חלק ניט האבען‪ ,‬אז מען וועט קומען אויף דעם עולם האמת און מלאך מיכאל‬
‫וועט זיין דער מליץ יושר און אין דברי זכות וועט ער דערמאנען אז מען איז‬
‫געווען אין ליובאוויטש בא די רביים וועלן זיך אנהובין אריינשפארען די‬
‫פערד מיט די גרויסע בוכטעס – עגלות – אויף וועלכע מען איז געפארען‬
‫אין ליובאוויטש און מאנען זייער שכר וואס אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה‬
‫קטנה‪ ,‬אין מיין ליובאוויטש וועלן קיין פערד און בוכטעס קיין חלק ניט נעמען‪,‬‬
‫איך אליין בין דער סוס ורוכבו [=ב"ליובאוויטש" שלי – לסוסים לא יהיה‬
‫שום חלק‪ .‬כשנגיע לעולם האמת ומלאך מיכאל ימליץ יושר‪ ,‬ובדברי הזכות‬
‫יזכיר שהיינו בליובאוויטש אצל הרביים – יתחילו להדחק הסוסים עם העגלות‬
‫הגדולות שבאמצעותם נסעו לליובאוויטש‪ ,‬ויתבעו את שכרם‪ ,‬כי אין הקב"ה‬
‫מקפח שכר כל בריה קטנה‪ ,‬ב"ליובאוויטש" שלי שום סוס ועגלה לא יקחו‬
‫חלק‪ ,‬אני לבד הוא הסוס ורוכבו]‪.‬‬
‫(אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ע' רסט‪-‬רע)‬
‫ה"גיהנם" של חב"דניק‬
‫‪ . .‬יש לבאר גם בנוגע לדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שתיאר בסיפור ארוך‬
‫החילוק שבין חסידים גופא (נוסף על החילוק בין חסידים לאלה שאינם‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 62‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫חסידים)‪ ,‬בין חסידי פולין לחסידי‬
‫חב"ד – שחסידי פולין יש להם הן‬
‫עוה"ז והן עוה"ב‪ ,‬משא"כ חסידי‬
‫חב"ד "ווערן אויסגעריסן" הן‬
‫בעוה"ז והן בעוה"ב‪:‬‬
‫כאשר חסיד מחסידי פולין‬
‫נוסע לרבו – אזי ה"תורה" היא‬
‫בקיצור‪ ,‬ו"שיריים" (בפרט ביו"ט)‬
‫ישנם בריבוי‪ ,‬בכל הסעודות‪,‬‬
‫ואח"כ יוצאים בריקוד‪ ,‬וכך עובר‬
‫כל הזמן מתוך עבודה בשמחה‪,‬‬
‫ולפני שחוזר לביתו נכנס אל הרבי‬
‫להפרד ממנו‪ ,‬ומבקש ברכתו בכל‬
‫המצטרך לו בני חיי ומזונא רויחא‪,‬‬
‫עבור בת בוגרת‪ ,‬עבור פרנסה וכו'‪,‬‬
‫והרבי מבטיח לו‪ ,‬וכשחוזר לביתו‬
‫ומספר לבעה"ב'סטע על הבקשות‬
‫והברכות שקיבלו מהרבי‪ ,‬הרי גם‬
‫היא שמחה מנסיעתו אל הרבי‪,‬‬
‫וכשרוצה לנסוע לרבו עוד הפעם‪,‬‬
‫מסייעת בידו עי"ז שנותנת לו צידה‬
‫לדרך‪" ,‬קלעצלעך מיט הערינג"‬
‫[=פרוסת לחם עם דג מלוח]‪ ,‬וכמה‬
‫פרוטות עבור הנסיעה וכו' – כך‬
‫שיש לו עוה"ז‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫בעסער פון גארניט‬
‫בהתוועדות באחת משבתות‬
‫הראשונות בחודש אלול נכנס‬
‫להתוועדות בזאל בכפר חב"ד תמים‬
‫א' וניגן את הניגון אודות תכלית‬
‫הנסיעה לרבי ("תקעו בחודש")‬
‫בהתלהבות והתפעלות גדולה כך‬
‫שקולו גבר על כל המנגנים‪.‬‬
‫תמים אחד שראה זאת חייך קצת‬
‫בלעג‪ .‬המשפיע ר' מענדל פוטערפס‬
‫לא יכל לישא את קרירות היחס‬
‫להתלהבות החסידית וגער באותו‬
‫תמים‪" :‬וואס לאכסטו? דאס וואס‬
‫ער איז בהתפעלות חיצוניות קומט‬
‫חודש אלול ווערט ער נתעורר‪ .‬עס‬
‫איז טאקע חיצוניות‪ ,‬אבער דאס איז‬
‫בעסער פון גארניט [=מה הנך מחייך?‬
‫מכך שהלה הוא בהתפעלות חיצונית‪,‬‬
‫הרי הגיע חודש אלול לכן הוא‬
‫בהתעוררות‪ .‬אמנם זהו חיצוניות‪ ,‬אך‬
‫זה עדיף מאשר כלום]"‪.‬‬
‫(מפי הרה"ח שד"ב ריכמאן)‬
‫ולאחרי ק"כ שנה‪ ,‬בבואו לעוה"ב‪ ,‬וב"ד של מעלה שואלים אודות מעמדו‬
‫ומצבו ("וואס הערט זיך מיט אים")‪ ,‬און עס ווערט ביטער [ונהיה מר]‪ ...‬יש לו‬
‫תשובה מן המוכן‪ :‬הייתי חסיד של הרבי שלי‪ ,‬ו"צדיק באמונתו יחיה"‪ ,‬א"ת‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 63‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪64‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫יחיה‪ ,‬אלא יחיה‪ ,‬וכששואלים אותו האם קיים כל מה שהרבי צוה עליו‪ ,‬משיב‪:‬‬
‫הרב שלי נתן לי ברכות‪ ,‬ואמר לי שאהיה שומר תומ"צ‪ ,‬שיהיה לי שיעור‬
‫בלימוד התורה וכו'‪ ,‬וזאת עשיתי‪ .‬וכשממשיכים לשאול אותו אודות "דע את‬
‫אלקי אביך"‪" ,‬צפית במרכבה"‪ ,‬משיב‪ :‬לימדוני שצריך אמונה‪ ,‬כאמור‪" ,‬צדיק‬
‫באמונתו יחיה" א"ת יחיה‪ ,‬אלא יחיה‪ ,‬ואמונה יש לי‪ ,‬ולימדוני גם שאין דורשין‬
‫במעשה מרכבה ובמעשה בראשית‪ ,‬ואכן קיימתי זאת‪ ,‬ובכל מקום שראיתי‬
‫תיבה "אצילות"‪ ,‬ועאכו"כ "צמצום" או "קו"‪ ,‬ברחתי מזה כמטחוי קשת‪...‬‬
‫שהרי מי אני ומה אני‪ ,‬ובמופלא ממך אל תדרוש!‬
‫ובמילא כיון שאמונה יש לו מעל‬
‫הראש (מקיף אמיתי)‪ .‬שהרי כל ישראל‬
‫הם "מאמינים בני מאמינים"‪ ,‬ובפרט‬
‫עדת החסידים ("ביי זיי איז דאך ניט‬
‫שייך צו זאגן")‪ ,‬ואת דברי הרבי קיים‬
‫הן בקום ועשה והן בשב ואל תעשה‬
‫– הרי‪ ,‬כל הג"ע והעוה"ב אינו מספיק‬
‫עבורו!‪...‬‬
‫ואילו חסיד חב"ד שנוסע אל‬
‫הרבי – הרי הוא נדחף (לא לקבלת‬
‫"שיריים"‪ ,‬דמאן דכר שמיה‪ ,‬אלא)‬
‫לשמיעת המאמר‪ ,‬ולפעמים‪ ,‬מרוב‬
‫הדחיפות קשה לו לשמוע ולהבין את‬
‫המאמר‪...‬‬
‫– סיפר לי יהודי א' "א עולם'שער"‪,‬‬
‫מה שנשאר בזכרונו מהשבת שהיה‬
‫בליובאוויטש‪ :‬דחפו אותו כל כך בעת‬
‫אמירת המאמר שידע רק הקושיא‬
‫על הפסוק שבהתחלת המאמר‪ .‬את‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫ר"ה עם היהודי הכי‬
‫אמיתי‬
‫פרנסתו של הרה"ח ר' דוד ע"ה‬
‫חנזין לא הייתה מצויה בשפע‪ ,‬אך‬
‫אף על פי כן‪ ,‬כחסיד הדבוק לרבו‪,‬‬
‫חש את החובה ואת הצורך לנסוע‬
‫לרבי ולהסתופף בצילו‪.‬‬
‫גם אם לא היה ברשותו כסף‬
‫לנסיעה – היה לווה כסף במיוחד‬
‫למטרה זו – אף על פי שלא נהג כך‬
‫לגבי שאר צורכי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫כשקרובי משפחה טענו כלפיו‬
‫וכלפי ילדיו ‪ -‬מדוע נוסע‪ ,‬בזמן‬
‫שאין הפרוטה מצויה אצלו‪ ,‬ענה‪:‬‬
‫"אני משתוקק להיות בראש‬
‫השנה עם היהודי הכי אמיתי‬
‫בדור‪"...‬‬
‫("דוד עבדי" ע' עו)‬
‫‪.indd 64‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪65‬‬
‫פנים המאמר לא הבין‪ ,‬ולקראת התירוץ בסיום המאמר "איז ער שוין געווען‬
‫אינגאנצן צוקוועטשט" (כנראה ידעו מי הוא‪ ,‬ולכן‪ ,‬דחפוהו באופן של הידור‬
‫מצוה‪ .)...‬לטעום משהו ("איבערכאַפן די האַרץ") לאחרי המאמר לא היה‬
‫שייך‪ ,‬כיון שהיתה "חזרה"‪ ,‬ואח"כ התפלה‪ ,‬ולאחרי המאמר והחזרה והתפלה‬
‫באריכות (קצת עכ"פ)‪ ,‬הגיע כבר זמן תפלת מנחה‪ ,‬וכך עבר עליו כל יום השבת‬
‫" ַא פאַרמאַטערטער‪ַ ,‬א צוקוועטשטער און ַא הונגעריקער" [=מיוגע‪ ,‬מכווץ‬
‫ורעב]‪ ,‬וגם את המאמר לא ידע‪...‬‬
‫ואח"כ כשנכנס אל הרבי – מתבייש לדבר אודות צרכיו הגשמיים‪ ,‬פרנסה‪,‬‬
‫בת בוגרת וכו'‪ ,‬שכן‪ ,‬לאחרי שזה עתה שמע מאמר מהרבי אודות אצילות‬
‫ולמעלה מאצילות‪ ,‬איך יקח זמנו של הרבי כדי לספר לו שזוגתו אינה נותנת לו‬
‫מנוח בגלל שאין לה בשר לשבת ולחם שחור בימי השבוע‪ ,‬החנוני אינו רוצה‬
‫עוד ליתן בהקפה‪ ,‬הבעלי‪-‬חובות יורדים לחייהם וכו'‪ ...‬מהרבי הוא מבקש‬
‫אודות אהבת ה' ויראת ה'‪ ,‬קבלת עול‪ ,‬שיוכל להתפלל ללא מחשבות זרות‪,‬‬
‫שיהיה לו הרגש "אין ַא ווארט חסידות"‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬והרבי נותן לו ברכתו על‬
‫בקשות אלו‪.‬‬
‫וכשחוזר לביתו שואלת הבעה"ב'סטע – בידעה שברכתו של הרבי מועילה‬
‫– מה הבטיח הרבי בנוגע לפרנסה‪ ,‬בנוגע ל"נדן" עבור הבת הבוגרת וכו'‪,‬‬
‫ומשיב‪ ,‬שאודות ענינים אלו לא דיבר עם הרבי כלל‪ ,‬כי אם‪ ,‬אודות אהבה‬
‫ויראה‪ ,‬עבודת התפלה ללא בלבולים מטרדות הפרנסה‪ ...‬הרי מובן מאליו‬
‫שמקבל ממנה "פסק" על אתר‪ .‬וכשרוצה לנסוע אל הרבי בשנה הבאה‪ ,‬צועקת‬
‫זוגתו שמוטב שישכיר עצמו בתור "חזן" או "שמש" וישתכר רובלים אחדים‬
‫ואינה מניחה לו לנסוע‪ ,‬ואינה נותנת לו מאומה וכו' וכו' – כך שעוה"ז אין לו‪.‬‬
‫ולאחרי ק"כ שנה‪ ,‬בבואו לעוה"ב –שואלים אותו איזה חסיד אתה‪ ,‬ועונה‬
‫"מיט ַא ברייטקייט" [=ברחבות]‪ַ " :‬א ליובאַוויטשער חסיד‪ַ ,‬א חב"דניק"‪ .‬א"כ‬
‫– ממשיכים לשאול אותו – יודע הנך מה הר"ת דחב"ד? ומשיב‪ :‬בודאי‪ ,‬חכמה‬
‫בינה דעת‪ .‬ומהו הפירוש בזה – שלא מספיק אמונה בלבד‪ ,‬שהיא בבחינת‬
‫מקיף‪ ,‬אלא צ"ל גם ידיעה והשגה‪" ,‬דע את אלקי אביך"‪ ,‬בפנימיות דוקא‪ .‬א"כ‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 65‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪66‬‬
‫– אומרים לו – הבה נבחן את ידיעתך‪" ,‬ווערט דאך ביטער"‪ ...‬ושותק‪ .‬שואלים‬
‫אותו‪ :‬אולי הרבי לא למדך‪ ,‬לא תבע ממך? ומשיב‪ :‬הרבי למדני ותבע ממני‪,‬‬
‫שמעתי מאמר אחד‪ ,‬ועוד מאמר ועוד מאמר‪ ,‬וגם כשלא היה לי עבור הוצאות‬
‫הדרך‪ ,‬ולילך רגלי לא יכלתי‪ ,‬שלח אלי הרבי את המאמר בכתב‪ .‬ובמילא‬
‫מתחילה החקירה ודרישה‪ :‬היתכן וכו'‪ ,‬ומובן מאליו מה נעשה סוף הדבר‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ ראה‪ ,‬מבה"ח וער"ח אלול תש"י –בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪ 178‬ואילך)‬
‫אין מקום להכנס בחובות‬
‫במה שכותב אודות נסיעה לכאן‪ ,‬מובן שבמה דברים אמורים – באם יש‬
‫מוצא לכסף‪ ,‬אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות‪ ,‬ובמה שכתב אודות נסיעה‬
‫באוניות מסע‪ ,‬מובן שזה מופרך‪ ,‬הן מטעם בריאות‪ ,‬והן מטעם איבוד הזמן‪...‬‬
‫(ממכתב להר"י גאנזבורג‪ ,‬חייל בשירות הרבי עמ' ‪)781‬‬
‫הלואה – רק אם תועלת הרבים מצדיקה זאת‬
‫במה שכותב שעושה כל המאמצים להשיג כסף‪ ,‬וכנראה כוונותו להוצאות‬
‫נסיעה לכאן – הרי מלתי אמורה בכגון דא‪ ,‬שצריך עיון גדול אם יש לעשות‬
‫כהנ"ל‪ .‬ובפרט שלאחרי שכמה מאה"ק ת"ו ביקרו כאן – ומוכרחני לאמר‬
‫שתועלת הרבים שראה ע"י נסיעתם צריך עיון אם מדתה מצדקת קבלת‬
‫הלוואות ודוחק כל‪-‬כך וכו'‪ ,‬ויש לקשר זה גם עם הכתוב בספר חסידים ס' שצז‬
‫בהנוגע למצוות צדקה ששקולה כנגד כל המצוות‪.‬‬
‫(ממכתב להר"י גאנזבורג‪ ,‬חייל בשירות הרבי עמ' ‪)881‬‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 66‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪67‬‬
‫פרק שלישי‬
‫‪ – 770‬בית רבינו‬
‫ביתו של הקב"ה‬
‫בפשטות – שכאשר שואלים יהודי שנמצא בגלות‪ ,‬הן אלה שנמצאים‬
‫בארצות הגולה‪ ,‬והן אלה שנמצאים בארץ הקודש‪ ,‬בירושלים עיר הקודש‪,‬‬
‫בסמיכות לכותל המערבי‪ ,‬מהו ה"נס" שמצפה ומשתוקק עליו‪ ,‬יענה מיד‬
‫בפשטות‪ :‬נס דגאולה האמיתית והשלימה!‬
‫בלשון הידוע – שבכמה וכמה קהילות מישראל נוהגים לאמרו גם בדיבור‪,‬‬
‫ואלה שאינם נוהגים לאמרו בדיבור‪ ,‬ה"ז במחשבתם – "אחכה לו בכל יום‬
‫שיבוא"‪ ,‬ועאכו"כ בזמן סגולה‪ ,‬כבנדון‪-‬דידן‪ ,‬שנה שהר"ת שלה הוא "תהא‬
‫שנת נסים"‪ ,‬החל מנס הגאולה‪.‬‬
‫[ויש להוסיף‪ ,‬שבענין ה"נסים" נכלל גם זה ש"לא יבטלו במציאות ממש‬
‫באור ה' הנגלה כו'" – במכ"ש וק"ו מתורת הבעש"ט בנוגע לעבודת התפלה‬
‫שבכל יום‪ ,‬ש"זהו חסד גדול מהשי"ת שאדם חי אחר התפלה‪ ,‬שלפי דרך הטבע‬
‫היה לו למות כו'"‪ ,‬היינו‪ ,‬שזה שנשאר חי אחר התפלה הו"ע של "נס"]‪.‬‬
‫ומעלה נוספת גם מצד המקום – בית‪-‬הכנסת ובית‪-‬המדרש‪ ,‬בית שמגדלין‬
‫בו תורה ותפלה והחלטות טובות על גמ"ח‪ ,‬ביתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא‬
‫דורנו‪ ,‬אשר‪ ,‬ב' שמותיו קשורים עם הגאולה (כמדובר כמ"פ)‪ ,‬ומובן‪ ,‬שכל‬
‫עניניו הם בהדגשה יתירה בבית שבו התפלל ולמד ועבד עבודתו במשך עשר‬
‫שנים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין‪ ,‬ו"קדושה אינה זזה ממקומה"‪ ,‬ועוד‬
‫ועיקר – שכיון שזהו ביתו של הקב"ה‪ ,‬הרי בודאי שכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא‬
‫דורנו (ביחד עם כל הצדיקים) נמצא באותו מקום שבו נמצא הקב"ה‪ ,‬כמובן‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 67‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪68‬‬
‫מהנהגת יהושע‪" ,‬יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל"‪ ,‬שבודאי למד זה‬
‫מהנהגת משה רבו‪ ,‬להמצא תמיד באותו מקום שבו נמצא הקב"ה‪ ,‬ובפרט מצד‬
‫הביטול דמשה – "ונחנו מה"‪ ,‬שכל מציאותו אינה אלא "סימן" על המציאות‬
‫דלמעלה‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ האזינו‪ ,‬שבת שובה התש"נ – בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪)88‬‬
‫ד' אמותיו של נשיא דורנו‬
‫התוועדות זו קשורה בשבת מברכים החודש שבט‪ ,‬החודש האחד עשר‪.‬‬
‫שהרי הדין נפסק בגמרא הוא ש"באתריה דרב הלכה כרב"‪ ,‬ולכן‪ ,‬אף על פי‬
‫שזוהי "שבת מברכים"‪ ,‬בכל תפוצות ישראל‪ ,‬הרי לכל מקום ישנו הענין הנוגע‬
‫למקום פרטי זה‪ ,‬בנוסף לצד השוה והנקודה המשותפת לכל המקומות‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫גם בענין זה מובן ש"באתריה דרב הלכה כרב"‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬שזהו הענין‬
‫העיקרי שישנו במקום זה‪ ,‬והוא גובר על כל הענינים‪.‬‬
‫ובנידון דידן‪ :‬בבית כנסת ובית מדרש זה‪ ,‬בד' אמותיו אלו [שהרי על פי‬
‫דין כל העיר נחשבת כד' אמות לענין שבת]‪ ,‬כשמדובר על הענין של שבת‬
‫מברכים שבת (הכולל בתוכו את יום ראש חודש ואת כל ימי החודש)‪ ,‬נוגע‬
‫בעיקר היום העשירי בחודש‪ ,‬שבעשירי בשבט היתה ההסתלקות וההילולא של‬
‫נשיא המקום‪ ,‬נשיא ישראל‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמ"ר נשיא דורנו‪ ,‬שהרי כאן הוא בית‬
‫הכנסת שלו‪ ,‬בית המדרש וד' אמות שלו ‪. .‬‬
‫(משיחת ש"פ שמות‪ ,‬מברכים החודש שבט‪ ,‬תש"ל)‬
‫בית משולש‬
‫ענין זה מתחזק יותר בעמדנו עכשיו בבית משולש‪ ,‬ביהכנ"ס‪ ,‬ביהמ"ד‬
‫ובית מעשים טובים וגמילות חסדים‪ ,‬ובמיוחד – מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא‬
‫דורנו‪ ,‬משה שבדורנו – שזה מעין והכנה לבית המקדש השלישי‪ ,‬שאף הוא‬
‫בית משולש‪ :‬ביתי בית תפלה‪ ,‬בית תורה (מקום סנהדרין ליד לשכת הגזית)‪,‬‬
‫ובית גמילות חסדים (שנמשך ע"י) הקרבת הקרבנות‪.‬‬
‫ובבית המשולש גופא נמצאים כעת בהתוועדות יחדיו עם כמה עשיריות‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 68‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫מישראל‪" ,‬ברוב עם הדרת מלך"‪,‬‬
‫אשר נוסף לזה שכל יהודי הוא‬
‫בעה"ב על כל המציאות‪ ,‬ועאכו"כ‬
‫על מציאותו הפרטית ועבודתו‬
‫הפרטית ד"אדם כי יקריב – מכם‬
‫קרבן לה'"‪" ,‬מכם" דוקא‪ ,‬ועל ידי‬
‫זה ה"ה מקריב גם את כל עניני‬
‫העולם (דצח"מ) שכלולים בו‬
‫(ובקרבן) – ה"ז ביתר שאת וביתר‬
‫עוז כאשר מתבטא הדבר באמצעות‬
‫כו"כ עשיריות מישראל‪ ,‬שנמצאים‬
‫באחדות‪ ,‬אשר האהבה והאחדות‬
‫בין בנ"י מבטלת סיבת הגלות‪,‬‬
‫ובמילא – מתבטל המסובב (גלות)‪,‬‬
‫ותיכף ומיד ממש באה הגאולה‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ דברים‪ ,‬חזון (ת"ב נדחה)‪,‬יו"ד‬
‫אב וי"א אב תנש"א‪ .‬התוועדויות ע' ‪)93‬‬
‫‪69‬‬
‫הבעש"ט נמצא ב ‪770-‬‬
‫באחת מהתוועדויות כ"ק אד"ש‬
‫מה"מ בחיי כ"ק אדמו"ר הריי"צ‬
‫השתתף בין השאר‪ ,‬יהודי שאביו הי'‬
‫רב באחד מבתי הכנסת בעיר‪.‬‬
‫הרבי שאלו מדוע אביו‪ ,‬שיש‬
‫לו השפעה רבה על המתפללים‬
‫בביהכנ"ס‪ ,‬לא מביא אותם לבקר ב –‬
‫‪ 770‬אצל הרבי הריי"צ‪.‬‬
‫והוסיף הרבי ושאל‪ :‬האם במידה‬
‫והבעש"ט הי' ב ‪ ,770-‬האם אז אביך‬
‫הי' מביא אותם לביקור?! וכשענה‬
‫הלה בחיוב‪ ,‬אמר לו הרבי‪:‬‬
‫"דע לך‪ ,‬שהבעל שם טוב נמצא ב‬
‫– ‪."!770‬‬
‫לוקחים לארץ הקודש את ביהכנ"ס‬
‫ומזרזים זאת עוד יותר עי"ז שעושים כל אחד לשליח מצוה לצדקה‬
‫(ובהוספה מדיליה)‪ ,‬ד"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה‪ .‬ובפרט בבית‬
‫הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים – בית משולש – של כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬והקיצו ורננו שוכני עפר‪ ,‬והוא וכל בני ביתו נשמות בגוף‬
‫בתוכם‪ ,‬יחד עם כל בנ"י מכל הדורות‪.‬‬
‫ולוקחים לארץ הקודש את ביהכנ"ס וביהמ"ד וכל בתי כנסיות ובתי‬
‫מדרשות‪.‬‬
‫ועוד והוא העיקר‪ :‬לא עכבן אפילו כהרף עין‪ ,‬יראה אל אלקים בציון‪,‬‬
‫בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו‪.‬‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 69‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪70‬‬
‫(משיחת כ"ו ניסן – בעת היחידות תנש"א‪ .‬התוועדויות ע' ‪)901-801‬‬
‫"בית גדול"‬
‫וע"י שמכריזים על ענינים אלו בבית גדול‪ ,‬בית שמגדלין בו תורה בית‬
‫שמגדלין בו תפלה‪ ,‬דתפלה הוא בקשת כל צרכיו‪ ,‬הן צרכיו הרוחניים והן‬
‫צרכיו הגשמיים‪ ,‬הנה עי"ז ניתוסף עוד יותר בכל הנ"ל שהקב"ה עוזר לקיים‬
‫את כל ההחלטות (שהם גם בקשה ותפלה) דההכנות למתן תורה‪ ,‬וגם ממלא‬
‫הבקשות בנוגע לההמשכה דמ"ת [ובפרט שנמצאים בבית שמגדלין בו תורה]‪,‬‬
‫שהמשכת התורה תהיה בשלימות ובאופן חדש לגמרי כנ"ל‪ ,‬ועד לתורה חדשה‬
‫מאתי תצא בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪ .‬ולהוסיף‪ ,‬דענין מתן‬
‫תורה הוא – נתינת התורה למטה בארץ‪ ,‬ובאופן שלא בשמים היא‪ ,‬וכמחז"ל‬
‫שהקב"ה אומר למלאכי השרת אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה כו'‪.‬‬
‫(ממאמר ד"ה אנכי ה"א גו' תשמ"ט‪ .‬ספר המאמרים מלוקט חלק ג ע' קפ)‬
‫בית חיינו של כל הדור‬
‫כולל ובמיוחד ומתחיל מאלו הנמצאים כאן בבית הכנסת ובית המדרש‬
‫ובית מעשים טובים דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ה"מקדש מעט" ‪" . .‬בית‬
‫רבינו שבבבל"‪ ,‬שהוא ה"בית חיינו" דכל בני ישראל הנמצאים במקום זה וכל‬
‫בני ישראל בכל הדור כולו‪ ,‬שכן "הנשיא הוא הכל"‪ ,‬ממנו נמשכת השפעת‬
‫החיות לכל הדור כולו בכל קצוי תבל‪ ,‬ובמילא מובן שביהכנ"ס ובימה"ד ובית‬
‫מעשים טובים שלו הוא "בית חיינו" ובפרט ע"י השפעתו מתורת חיים ומצוות‬
‫(שעליהן נאמר "וחי בהם")‪ ,‬ש"הם חיינו ואורך ימינו"‪.‬‬
‫ועי"ז שבני ישראל הנמצאים כאן מראים דוגמא חיה איך יש לנהוג לפי‬
‫הוראות נשיא דורנו – נמשכת ההשפעה והחיות מבית זה [ובפרט שמוסיפים‬
‫כעת שיפורים ושיפוצים בבית – עד כמה ששייך בעולם הזה התחתון] עד לבני‬
‫ישראל בכל קצוי תבל‪ ,‬עד – לכל העולם כולו‪.‬‬
‫ועוד והוא העיקר – שתיכף ומיד ממש‪ ,‬באה הגאולה האמיתית והשלימה‬
‫בפועל ממש‪ ,‬והביהכ"נ וביהמ"ד ובית מעשים טובים‪ ,‬יחד עם כל הבתי כנסיות‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 70‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪71‬‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫ובתי מדרשות ובתי מעשים טובים‪ ,‬עולים‪ ,‬יחד על כל בני ישראל "בנערינו‬
‫ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"‪ ,‬לארץ הקודש‪ ,‬לירושלים עיר הקודש‪ ,‬להר‬
‫הקודש‪ ,‬ולבית המקדש השלישי והמשולש‪.‬‬
‫ותיכף ומיד ממש‪ ,‬עם כל הפירושים שבזה‪ ,‬מתחיל מהפירוש הפשוט –‬
‫מיד עתה ממש‪.‬‬
‫(תרגום משיחת ש"פ יתרו‪ ,‬כ"ף שבט תשנ"ב‪ .‬ספר השיחות ע' ‪)343-243‬‬
‫בית כללי עבור כלל ישראל‬
‫וכל זה מודגש ביותר בנוגע לה"בית" של כ"ק מו"ח אדמו"ר – להיותו בית‬
‫כללי‪ ,‬עבור כלל ישראל‪.‬‬
‫כשנכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר לביתו בפעם הראשונה‪ ,‬נכנס לביהכ"נ‬
‫וביהמ"ד ואמר‪" :‬יהי רצון אז די תפלות זאלן זיין מיט ַא פנימיות‪ ,‬און עס‬
‫זאל זיך דאַוונען מיט דעם אמת עבודה‪-‬פנימיות'דיקן געשמאַק" [יהי רצון‬
‫שהתפלה תהיה מתוך תענוג של עבודה פנימית‪-‬אמיתית]‪.‬‬
‫ולכאורה‪ :‬כשמדובר אודות קניית בית דירה – מה נוגע התפלות וכו'?‬
‫והסברה בזה – משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל‪ ,‬כי זה‬
‫שנכנס לדור בבית זה הוא נשמה כללית שהתעסקותה בענין התפלה‪ ,‬מלשון‬
‫חיבור (תפלה מלשון התופל)‪ ,‬לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫(משיחת ר"ח סיון תש"י – בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪)38-28‬‬
‫המקור להפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל‬
‫ובפרט – שספר תניא זה [בכתב "ברייל"] כבר הגיע לבית זה‪ ,‬בית הכנסת‪,‬‬
‫בית המדרש‪ ,‬ובית מעשים טובים שנמצא בד' אמות דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא‬
‫דורנו בעשר שנים האחרונות שלו בעלמא דין (ד"קדושה לא זזה ממקומה")‬
‫– המקור להפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל‪ .‬וזכינו להמשיך עבודתו‬
‫בביהכ"נ וביהמ"ד ובית מעש"ט זה (גם ע"י עריכת התוועדויות חסידיות וכיו"ב‬
‫במקום זה)‪ ,‬כולל ובמיוחד – העבודה דהפצת המעיינות חוצה‪ ,‬ובהוספה‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 71‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪72‬‬
‫באופן ד"מעלין בקודש"‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ עקב‪ ,‬מבה"ח אלול‬
‫תנש"א‪ .‬התוועדויות ע' ‪)173‬‬
‫מרכז הפצת המעינות עד‬
‫ביאת משיח‬
‫‪ . .‬המאורע שאירע בערב‬
‫שבת זה‪ ,‬שבו התאספו והתכנסו‬
‫יחדיו ראשי מדינות גדולות‬
‫וחשובות בעולם‪ ,‬ובראשם‬
‫נשיאי שתי המעצמות הגדולות‪,‬‬
‫והחליטו והכריזו על תקופה‬
‫חדשה ביחסי מדינות העולם‬
‫– ביטול מצב של מלחמות בין‬
‫מדינות העולם‪ ,‬שיתבטא גם‬
‫בצמצום וביטול כלי נשק‪ ,‬ועד‬
‫לשלום ואחדות‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫ועזרה הדדית בין מדינות העולם‬
‫לטובת האנושות כולה‪.‬‬
‫וקדם למאורע זה (בהשגחה‬
‫פרטית) נאומו של נשיא מדינה‬
‫זו לאומה כולה (באור ליום‬
‫הרביעי‪" ,‬קמי שבתא"‪ ,‬התחלת‬
‫ערב שבת זה)‪ ,‬שבו הודיע‬
‫והכריז על פעולותיו בצמצום‬
‫וביטול כלי נשק‪ ,‬וניצול הכספים‬
‫(שלא ינתנו לרכישת כלי נשק)‬
‫כדי להוסיף בעניני הכלכלה‬
‫‪ 13:29:30‬ה"עשת בא ט"י‬
‫"געשמאקע עבודה"‬
‫בחודש כסלו תשמ"ט הורה כ"ק‬
‫אד"ש לערוך התוועדויות חסידיות בכל‬
‫לילה מלילות חודש כסלו‪.‬‬
‫באחת הלילות ביקשו תלמידי‬
‫הקבוצה ב – ‪ 770‬מהרה"ח ר' אהרן‬
‫שי' סריברנסקי שהגיע מאוסטרליא‬
‫שיתוועד עמם‪ ,‬הלה נענה לבקשתם‪ ,‬ובין‬
‫דבריו סיפר על ימי נערותו באוסטרליה‪,‬‬
‫שם הוא היה בודד בין יהודים שלא חיו‬
‫עם רבי וחסידות‪ ,‬בעוד שכל חבריו‬
‫מרוסיה היו בקרבת מקום לבית חיינו‪,‬‬
‫והיו לו געגועים גדולים ורצון עז לנסוע‬
‫ללמוד ב‪.770-‬‬
‫באותה תקופה הוא התעסק בהפצת‬
‫המעיינות בקרב בנות ישראל וב"ה היתה‬
‫לו הצלחה בזה‪ .‬במכתביו לכ"ק אד"ש‬
‫ביקש רבות שיותן לו רשות לעזוב את‬
‫התעסקותו בזה כדי שיוכל לשבת בבית‬
‫ה'‪.‬‬
‫תשובת אד"ש הייתה‪" :‬במשך זמן‬
‫יעסוק בעבודת הקודש עם בנות ישראל‬
‫בה ת"ל הצליח ובעז"ה יבוא זמן אז ער‬
‫וועט טאן אין געשמאקע עבודות [=יגיע‬
‫הזמן שיתעסק בעבודות נעימות]"‪.‬‬
‫מתשובה זו למדו חסידים‪ ,‬שלהיות‬
‫אצל הרבי זהו "געשמאקע עבודה"‪.‬‬
‫‪.indd 72‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪73‬‬
‫של בני המדינה – הכרזה שאושרה ע"י "בית הנבחרים"‪ ,‬שבו נקבעים חוקי‬
‫המדינה שיש להם תוקף ע"פ תורה ("דינא דמלכותא דינא")‪.‬‬
‫‪ . .‬המקום שבו אירע מאורע זה (מקום מיוחד שבו מיוצגים בקביעות באי‪-‬‬
‫כח המדינות שבעולם כדי להתדבר ביניהם בדרכי נועם ודרכי שלום) – הוא‬
‫במדינה זו ובעיר זו‪ ,‬המדינה והעיר שבה נמצא "בית רבינו שבבבל" "בית‬
‫חיינו"‪ ,‬בית הכנסת ובית המדרש‪ ,‬בית תורה תפלה וגמ"ח‪ ,‬דכ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫נשיא דורנו‪ ,‬שבחר בו וקבעו להמקום המרכזי שממנו "תצא תורה"‪ ,‬הפצת‬
‫התורה והמעיינות חוצה בכל קצוי תבל עד ביאת משיח צדקנו (כשיפוצו‬
‫מעינותיך חוצה)‪ ,‬שאז יהיה גם קיום היעוד "וכתתו חרבותם לאתים"‪.‬‬
‫והענין בזה‪:‬‬
‫בבוא נשיא דורנו לחצי כדור התחתון‪ ,‬וקבע מקומו במדינה זו ובעיר זו‪,‬‬
‫התחיל בתוקף ונעשה הבירור והזיכוך דחצי כדור התחתון‪ ,‬שגם בו נמשך‬
‫הגילוי דמתן תורה (שהיה בחצי כדור העליון)‪ ,‬ויתירה מזה – אדרבה – שנעשה‬
‫המקור שממנו נמשך ונתפשט עיקר הפעולה דהפצת התורה והמעיינות חוצה‬
‫בכל קצוי תבל ממש‪ ,‬ע"י השלוחים ששלח ברחבי העולם (גם לחצי כדור‬
‫העליון)‪ ,‬עד לפנה הכי נדחת שבעולם‪ ,‬כדי להפיץ תורה ויהדות בין כל בנ"י‬
‫(כולל ובמיוחד אלו שדרים בין אומות העולם ומדברים בלשונם ומתנהגים‬
‫בחיצוניות כמותם)‪ ,‬ועוד וג"ז עיקר‪ ,‬הפצת כל עניני טוב וצדק ויושר גם‬
‫בין אוה"ע ע"י קיום מצוות בני נח‪ ,‬כמודגש ביותר בשנים האחרונות‪ ,‬ככל‬
‫שהולכים ומתקרבים יותר להזמן דביאת משיח צדקנו‪ ,‬ש"אז אהפוך אל עמים‬
‫שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד"‪.‬‬
‫ובתקופה האחרונה (החל משנת נסים‪ ,‬והמשכה בשנת "נפלאות אראנו"‬
‫ו"נפלאות בכל") הגיעה פעולה זו לשיא – בפריצת גבולותיה של המדינה‬
‫ההיא שבשעתה חרתה על דגלה והכריזה מלחמה בהפצת התורה והיהדות ועד‬
‫למלחמה באמונה בבורא עולם ומנהיגו (כולל גם המאסר דכ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫נשיא דורנו‪ ,‬ולאח"ז וכתוצאה מזה יציאתו מגבולות המדינה ההיא)‪ ,‬ואעפ"כ‪,‬‬
‫נמשכה גם שם הפעילות דשלוחי נשיא דורנו בהפצת התורה והיהדות בחשאי‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 73‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪74‬‬
‫ובמס"נ ממש‪ ,‬עד תקופה האחרונה שנתבטלה גזירת המלכות ונתאפשר המשך‬
‫הפעילות דהפצת התורה והיהדות ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬בגלוי ובפירסום‪ ,‬ועד‬
‫לנפילתו של המשטר הקודם‪ ,‬והקמתו של משטר חדש שהכריז לצדק וליושר‬
‫ולשלום‪ ,‬על יסוד האמונה בבורא העולם ומנהיגו‪.‬‬
‫ובהמשך לזה התקיימה בערב שבת זה הפגישה בין מנהיגה החדש של‬
‫המדינה ההיא למנהיגה של מדינה זו‪ ,‬בהשתתפותם של עוד כמה מנהיגי‬
‫מדינות גדולות בעולם‪ ,‬שבה נתקבלה ההחלטה וההכרזה שתוכנה "וכתתו‬
‫חרבותם לאתים"‪.‬‬
‫ויש לומר‪ ,‬שבקיומה של פגישה החלטה והכרזה זו בהעיר של נשיא דורנו‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר (שבה נתקבצו מנהיגי המדינות‪ ,‬כולל גם מנהיג מדינה זו‪,‬‬
‫שהוצרך לבוא מעיר הבירה לעיר זו)‪ ,‬מרומז‪ ,‬שכל זה בא כתוצאה מהפעולות‬
‫דהפצת התורה והיהדות‪ ,‬צדק ויושר‪ ,‬בכל העולם‪ ,‬שנעשו ונעשים ע"י נשיא‬
‫דורנו‪ ,‬משיח שבדור‪ ,‬ועד שע"י שלימות העבודה בכהנ"ל בימינו אלה נעשה‬
‫העולם כולו ראוי ומוכשר להתחלת הפעולה דמלך המשיח‪" ,‬ושפט בין הגוים‬
‫והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים"‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ משפטים תשנ"ב‪ .‬ספר השיחות ע' ‪)88‬‬
‫חגיגת "זמן מתן תורתנו" ב"ליובאוויטש"‬
‫ובזה מקבלים הרבנים תוספת כח עי"ז שהם באים ל"זמן מתן תורתנו"‪" ,‬חג‬
‫המצו"ת‪ ,‬ל"ליובאוויטש" לרבם‪ ,‬ובנדו"ד – בהמקום (בית הכנסת ובית המדרש‬
‫ובית מעשים טובים) דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬שבו עבד עבודתו הק'‬
‫במשך עשר שנים האחרונות שלו בחיים חיותו בעלמא דין‪ ,‬וקדושה לא זזה‬
‫ממקומה‪ ,‬ואדרבה – מוסיף והולך אור ואור‪ ,‬בהעבודה דפעולות כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ע"י תלמידיו ותלמידי תלמידיו וכו'‪:‬‬
‫ע"י חגיגת "זמן מתן תורתנו" ב"ליובאוויטש"‪ ,‬בהד' אמות דמקום התורה‬
‫הפצת התורה והפצת המעיינות חוצה‪ ,‬שבו לומדים וחוזרים את התורה‬
‫דרבותינו נשיאינו‪ ,‬ובמיוחד בתורת החסידות – הרי זה מוסיף כח מיוחד בכל‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 74‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪75‬‬
‫עניני התורה‪ ,‬כולל ובמיוחד – בהענין ד"מורה צדק"‪ ,‬עד צדק באופן דמדת‬
‫חסידות (לפנים משורת הדין)‪ ,‬בהיותו מיוסד וחדור עם התורה וההדרכה‬
‫דרבותינו נשיאנו בתורת החסידות‪ ,‬מאור שבתורה‪.‬‬
‫(משיחת יום ב' דחג השבועות תש"נ‪ .‬התוועדויות ע' ‪)082‬‬
‫קומה האמצעית של ‪770‬‬
‫וכן תהיה לנו – אשר מתוך שמחה וטוב לבב נזכה לברכתו העיקרית של‬
‫הקב"ה‪ ,‬שכל בנ"י‪" ,‬בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"‪ ,‬הולכים יחדיו‪,‬‬
‫באופן ד"אחישנה"‪" ,‬ארו עם ענני שמיא" – לארצנו הקדושה‪" ,‬ארץ אשר גו'‬
‫תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"‪.‬‬
‫ולוקחים עמהם את כל חפציהם ורכושם – "כספם וזהבם אתם" ועאכו"כ‬
‫– בתי כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬ובפרט – בית הכנסת ובית המדרש של בעל‬
‫הגאולה‪ ,‬בקומה האמצעית של "‪"( "770‬סעווען סעווענטי") – אשר חסידים‬
‫מצאו ש"‪ "770‬בגימטריא "פרצת"‪ ,‬ביחד עם הבנין כולו‪.‬‬
‫ועאכו"כ שלוקחים את כל החסידים ובני ביתם‪ ,‬ביחד עם כל בני הדור‪,‬‬
‫ו"הקיצו ורננו שוכני עפר"‪ ,‬ובראשם – נשיא דורנו‪ ,‬בעל הגאולה‪ ,‬וכולם יחדיו‪,‬‬
‫ובראשם משיח צדקנו – באים "עם ענני שמיא" לארצנו הקדושה‪ ,‬ומוצאים‬
‫אותה בשלימותה‪ ,‬ויתירה מזה – "כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך"‪ ,‬ארץ קיני‬
‫קניזי וקדמוני‪ ,‬באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"‪ ,‬וממשיכים ללמוד‬
‫את תורתו של בעל הגאולה‪ ,‬ואת שיעורי הרמב"ם – בבנין ד"פרצת" ("‪)"770‬‬
‫כפי שעומד בארצנו הקדושה‪ ,‬על כל קומותיו וחדריו וכל חפציו‪.‬‬
‫(משיחת ליל ט"ו תמוז תשד"מ‪ .‬התוועדויות ע' ‪)8842-7842‬‬
‫בית הכנסת של הרבי הוא מספיק גדול‬
‫‪ . .‬ולהעיר‪ ,‬שאפילו בנוגע למקום שבו חי והתגורר כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫נשיא דורנו במשך עשר שנותיו האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין‪ ,‬שענין‬
‫האכילה ושתיה במקום זה היתה קשורה רק עם אכילה שלו – הרי‪ ,‬האכילה‬
‫שלו קשורה גם עם האכילה של החסידים‪ ,‬שאכילתם במשך כל השנה כולה (לא‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 75‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪76‬‬
‫רק בחג הסוכות כשאוכלים ביחד עם ה"אושפיזין"‪ )...‬חדורה ברוח החסידות‬
‫כו'‪ .‬ועד"ז בנוגע להבנין בכללותו – שמזמן לזמן מתאספים בו כו"כ מישראל‪,‬‬
‫"ברוב עם הדרת מלך" – כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ועורכים התוועדות‬
‫שיש בה גם עניני אכילה ושתיה גשמית (עד לחיוב דברכת המזון‪ ,‬או עכ"פ‬
‫ברכה מעין ג')‪ ,‬אע"פ שמהגשמיות עושים תיכף רוחניות (כהפתגם הידוע)‪.‬‬
‫הסיבה לכך שמאריכים בכל הנ"ל (עם היותו דבר הפשוט)‪ ,‬היא‪ ,‬מצד‬
‫הבלבול שנעשה בנוגע לבנין ביהכ"נ וביהמ"ד‪:‬‬
‫בהעדר נקודת התכנית הראויה‪ ,‬בא כל אחד עם סברא משלו‪ ,‬וכשפלוני‬
‫אומר באופן כך‪ ,‬אומר שהוא יבנה בנין גדול יותר!‬
‫על כך אומרים לו‪ :‬את בית הכנסת של הרבי – אינך צריך "להגדיל"‪,‬‬
‫הוא מספיק גדול‪ ...‬כמה שרק תגדיל אותו‪ ,‬ישאר לא יותר גדול כמו עד עתה‪.‬‬
‫גדלותו (עד עתה) אינה ע"י הוספה‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬הלוואי שההוספה לא תעשה‬
‫שינוי בגדלותו של ביהכ"נ וביהמ"ד כמו שהיה במשך עשר שנים האחרונות‬
‫דכ"ק מו"ח אדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין‪ ,‬נשמה בגוף‪.‬‬
‫זאת ועוד‪:‬‬
‫ביהכ"נ וביהמ"ד – כמו כל ענין של קדושה – אינו נשאר על עמדו‪ ,‬אלא‬
‫הוא באופן של "מהלך"‪ ,‬ובמילא‪ ,‬מזמן לזמן (ועד – מרגע לרגע) ניתוסף בו‬
‫יותר‪ ,‬בגובה‪ ,‬ברוחב ובאורך‪ ,‬ואין להתערב בענין זה‪ ,‬להוסיף או לשנות‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫צריך לסמוך שכל מה שיכולים להוסיף בגובה‪ ,‬ברוחב ובאורך – יעשה זאת‬
‫בעל הבנין‪ ,‬הרבי‪ ,‬נשיא דורנו!!‬
‫אלא מאי – הוא לא רואה זאת בעיני בשר שלו‪ ,‬הרי זה כמשל הידוע לעגלה‬
‫רתומה לסוסים שמונהגים ע"י העגלון בשביל להוליך את החכמים שיושבים‬
‫בעגלה ומדברים דברי חכמה‪ ,‬אשר‪ ,‬לכאורה נוסעים כולם (החכמים‪ ,‬העגלון‬
‫והסוסים) לאותו מקום‪ ,‬ולכולם תכלית שיש לה מקום בתורה‪ ,‬שכן‪ ,‬גם מחשבת‬
‫העגלון או מחשבתם של הסוסים להגיע אל התבן‪ ,‬קשורה עם שלילת צער‬
‫בעלי חיים‪ ,‬ומה גם שצריכים את הסוסים בשביל ליקח את החכמים לנסיעה‬
‫שניה ושלישית‪ ,‬לכל מקום שליבם חפץ‪.‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 76‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪77‬‬
‫ובנוגע לסוסים – הרי ידוע הפתגם (שמביא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא‬
‫דורנו) בשתי הגרסאות‪ :‬א) להכות את הסוסים עד שלא יהיו סוסים ("שמייסן‬
‫די פערד זיי זאלן ווערן אויס פערד")‪ ,‬ב) להכות את הסוסים שידעו שהם‬
‫סוסים ("שמייסן די פערד זיי זאלן וויסן אז זיי זיינען פערד")‪ .‬וכשידעו שהם‬
‫סוסים‪ ,‬אזי יתפללו להקב"ה שהם לא יהיו סוסים‪ ,‬אלא יגיעו למעלת השלימות‬
‫שבאה (והיא מעין) מהשלימות של החכמים היושבים בעגלה‪ ,‬ויתרה מזו –‬
‫מכיון שסייעו לחכמים להביאם למחוז חפצם‪ ,‬ועי"ז גרמו לחכמה הכי גדולה‬
‫שנתאספה אצל החכמים ע"י השקו"ט שביניהם וכו'‪ ,‬בוודאי מגיע להם שכר‬
‫– שתהיה אצלם מעין השלימות של החכמים‪ ,‬ולא מספיק מעין זה או כעין‬
‫זה‪ ,‬כי‪ ,‬הגורם צריך לקבל חכמה גדולה יותר ממה שגרם לחכמים שקבלו את‬
‫עזרתו‪.‬‬
‫ותן לחכם ויחכם עוד – להבין פרטי הנמשל בעבודתו של כל אחד ואחד‪,‬‬
‫ובפרט שהנמשל מובן באופן הכי פשוט‪ ,‬הכי גלוי והכי ברור (אפילו לטף) ‪. .‬‬
‫(משיחת ליל הושענא רבה תשמ"ט ‪ -‬התוועדויות עמ' ‪)891‬‬
‫הכתלים של בית הרבי‬
‫כשם שאלה שנוסעים מכאן צריכים לידע שהרבי נמצא עמהם בכל מקום‬
‫שנוסעים אליו‪ ,‬כמו כן אלה שבאים לכאן‪ ,‬לד' הכתלים של הרבי [אפילו‬
‫אלה שבאים רק בזמנם הפנוי‪ ,‬או כשהבעה"ב'סטע סבורה שיכולים לבוא‪,]...‬‬
‫צריכים לידע שעיקר קביעותם היא כאן‪ ,‬בד' הכתלים של הרבי‪ ,‬אלא שלפי‬
‫שעה (גם אם שעה זו נמשכת ריבוי זמן) נוסעים מכאן‪ ,‬וע"ד הסיפור בענין "בר‬
‫בי רב דחד יומא" (ולהעיר‪ ,‬שעיקר הקביעות ע"פ תורה (כפי שמצינו לענין‬
‫סוכה) היא לא בזמן‪ ,‬אלא בנפש)‪.‬‬
‫איתא בגמרא שלעתיד לבא "אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם‬
‫מעידים בו‪ ,‬שנאמר כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה"‪ .‬כלומר‪ ,‬גם לאחרי‬
‫שעברו אלפי שנים (מזמן אמירת פסוק זה עד בוא יום ה' הגדול והנורא) יעידו‬
‫קורות הבית ‪ -‬שאינו קיים משך זמן רב – על מה שאירע בתוכו‪ .‬ועאכו"כ בנוגע‬
‫לד' הכתלים וקורות ביתו של הרבי‪ ,‬שבו התפלל ולמד ועסק בעניניו וקיבל‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 77‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪78‬‬
‫אנשים ל"יחידות" בהתייחדו עם בחינת היחידה שלהם‪ ,‬הרי בודאי שקורות‬
‫בית זה – שבו נמצאים אנו – "האבן זיך אנגעזאפט" [ספגו] בכל הענינים‬
‫הקשורים עם מהותו של הרבי!‬
‫החילוק הוא רק‬
‫שיש כאלה שגם‬
‫ד' אמות הגשמיות‬
‫שלהם נמצאים כאן‪,‬‬
‫ויש כאלה שד' אמות‬
‫שלהם‬
‫הגשמיות‬
‫במקום‬
‫נמצאים‬
‫אחר‪ ,‬וצריכים לקחת‬
‫עמהם ד' אמות אלה‪,‬‬
‫וכאמור‪ ,‬שהרבי נוסע‬
‫עם כאו"א מהנוסעים‬
‫בשליחותו‪ ,‬ובודאי‬
‫שבגלל זה ישפיע‬
‫להם בכל המצטרך‬
‫– כי הרבי לא נשאר‬
‫בעל‪-‬חוב‪ ,‬ובלשון‬
‫חז"ל ש"אין הקב"ה‬
‫מקפח שכר כל בריה"‬
‫– להצלחה מרובה‬
‫בגשמיות וברוחניות‪.‬‬
‫(משיחת י"ב תמוז תש"י –‬
‫בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע'‬
‫‪)831 931‬‬
‫העיסקה המוצלחת‬
‫א' מחשובי המשפיעים באה"ק הרבה לנסוע‬
‫לחצרות קדשנו‪ ,‬על אף שהפרוטה לא הייתה בכיסו‬
‫במשפחתו היו יהודים שלא מאנ"ש המה‪ ,‬אלא‬
‫יהודים תמימים יראי שמים מיוצרי הונגריה‪ ,‬וכשראו‬
‫זאת פנו אליו בטרוניא‪" :‬היתכן שהנך מבזבז סכומים‬
‫עצומים כאלו לשם מטרה זו‪ ,‬שאמנם חשובה‪ ,‬אך לא‬
‫בזמן שיש דברים חשובים אחרים על הפרק" – טענו‪.‬‬
‫אמר להם המשפיע‪ :‬נסיעה לרבי היא היא זו‬
‫שמביאה את ההרחבה גם בענינים הגשמיים‪,‬‬
‫והמשיך לספר את שארע לו באחת הנסיעות‪:‬‬
‫אחר ג' תמוז תשנ"ד נסעתי לרבי מלך המשיח‪,‬‬
‫וביקשתי ברכה על דבר הדירה אותה רציתי למכור‬
‫ולא מצאתי קונה במחיר סביר וכו'‪.‬‬
‫חזרתי מהרבי‪ ,‬והנה‪ ,‬עברו ימים ספורים ונמצא‬
‫קונה ששילם מחיר יפה ביותר‪ .‬וכל זאת בה בשעה‬
‫שדירה בגודל ובמידה תואמת ממש לדירתי‪ ,‬ואפילו‬
‫באותו בנין נמכרה בסכום קטן בהרבה‪.‬‬
‫כאשר שמעו בני המשפחה על "העיסקה‬
‫המוצלחת" שנתבצע עקב הנסיעה לרבי‪ ,‬הבינו גם‬
‫הם שבנסיעה לרבי אפשר רק להרוויח‪...‬‬
‫(מפי ר' שד"ב רייכמאן)‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 78‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪79‬‬
‫פרק רביעי‬
‫בית משיח‬
‫משיח צדקנו יתגלה כאן‬
‫בפשטות – שתיכף ומיד יבוא משיח צדקנו ויתגלה כאן‪ ,‬בד' אמותיו של‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬שבהם היה במשך עשר שנים האחרונות בחיים‬
‫חיותו בעלמא דין‪ ,‬בהם התפלל ולמד‪ ,‬ובהם הכריז "לאלתר לגאולה"‪.‬‬
‫וכן תהיה לנו – "לאלתר" ממש‪ ,‬ובפרט שמאז ההכרזה "לאלתר לגאולה"‬
‫חלפו כבר עשיריות שנים‪ ,‬ומאז‪ ,‬ניתוסף ריבוי עצום בעניני התומ"צ‪ ,‬הרי‬
‫בודאי שכבר הגיע הזמן לגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש‪ ,‬לאלתר‬
‫ממש‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ האזינו תשמ"ט – בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪)88‬‬
‫משיח צדקנו בא לבית מדרש זה‬
‫ויה"ר שמההליכה להקהיל קהילות בבתי‪-‬כנסיות ובתי‪-‬מדרשות באופן‬
‫ד"הוי רץ למצוה" – נלך ונרוץ לקבל פני משיח צדקנו תיכף ומיד‪.‬‬
‫ויתירה מזה – שאין צורך לרוץ אפילו בדרך קצרה‪ ,‬כיון שמשיח צדקנו בא‬
‫תיכף ומיד לבית‪-‬הכנסת ובית‪-‬המדרש זה‪ ,‬בית תורה תפלה ומעשים טובים של‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (שהרי "קדושה לא זזה ממקומה")‪ ,‬אלופו של‬
‫הדור‪ ,‬אשר‪ ,‬על ידו נעשה ההמשכה והגילוי דאלופו של עולם ב"גולה"‪ ,‬שעי"ז‬
‫נעשה מ"גולה" "גאולה"‪.‬‬
‫ו"קהל גדול ישובו הנה"‪" :‬קהל גדול" – לשון יחיד‪" ,‬ישובו"‪ ,‬לשון רבים‪,‬‬
‫כיון שבאים ביחד עם כל הבירורים בעניני העולם‪ ,‬אשר‪ ,‬גם לאחרי בירורם‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 79‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪80‬‬
‫ה"ה למטה מדרגתם של ישראל‪,‬‬
‫"הנה" – לשון נוכח‪ ,‬מקום גשמי‬
‫זה שמראים באצבע הגשמית‪.‬‬
‫ובפשטות – שכל בנ"י "בנערינו‬
‫ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"‪,‬‬
‫ו"הקיצו ורננו שוכני עפר"‪ ,‬ומרדכי‬
‫ואסתר עמהם‪ ,‬וגרשון קהת ומררי‬
‫עמהם‪ ,‬ולוי ויעקב (שנקרא גם‬
‫ישראל‪ ,‬שכולל כל בנ"י) עמהם‪,‬‬
‫ושכינה עמהם‪ ,‬יוצאים מהגלות‬
‫ובאים לארצנו הקדושה‪ ,‬לירושלים‬
‫עיר הקודש‪ ,‬להר הקודש ולבית‬
‫המקדש ולקדש הקדשים‪ ,‬ותיכף‬
‫ומיד ממש‪.‬‬
‫יש ללמוד ממנו‬
‫הרה"ח ר' לייבל שי' שילדקרויט‪,‬‬
‫– שליח כ"ק אד"ש בחיפה‪ ,‬סיפר‬
‫פעם‪ ,‬שבלמדו בישיבה קטנה‬
‫בבדפורד התוועד עמם ר' יואל שי'‬
‫כהן ודיבר על א' מאנ"ש שאמנם אינו‬
‫יודע מאומה במדרגות מסויימות‬
‫באלקות המבוארים בדא"ח‪ ,‬אבל יש‬
‫ללמוד ממנו שאין אצלו קא סלקא‬
‫דעתך להפסיד חלילה תפילת מנחה‬
‫עם הרבי‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ במדבר‪ ,‬ב' סיון תש"נ – בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות ע' ‪)552-452‬‬
‫פרצת – ‪770‬‬
‫בשלשלת של "יפוצו מעינותיך חוצה" עצמה (ע"י רבותינו נשיאנו) היו‬
‫כמה דרגות ושלבים – במשך השבעה‪-‬תשעה דורות מהבעש"ט ואדמו"ר‬
‫הזקן עד דורנו זה‪ :‬אחרי אדמו"ר הזקן (שחי בליאזנא ולאחמ"כ בליאדי)‬
‫היו רבותינו נשיאינו כמה דורות בליובאוויטש‪ .‬ואחר כך (בדור השביעי‬
‫מהבעש"ט) – עברו לראסטאוו‪ ,‬ולאחר מכן – לענינגראד (או פעטערבורג‪,‬‬
‫כפי שנק' כן בעבר) ולאחרי זה – בפולין‪ ,‬עד – השלב האחרון – כאשר הגיעו‬
‫לארצות הברית‪ ,‬ב"חצי כדור התחתון"‪ ,‬ושם גופא בכמה מקומות‪ ,‬עד שהגיעו‬
‫להבנין והמקום שבו נמצאים אנו עכשיו‪ ,‬ביהכנ"ס וביהמ"ד ליובאוויטש –‬
‫ב"‪( "770‬כפי שנקרא כך)‪.‬‬
‫רואים בפועל‪ ,‬שאע"פ שבכל הדורות ומקומות אלה היתה התגלות‬
‫החסידות והפצת המעינות חוצה – הרי דוקא ב"חצי כדור התחתון"‪ ,‬ששם‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 80‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪81‬‬
‫מתן תורה לא היה (בגלוי) – היתה התגלות החסידות והפצת המעינות חוצה‬
‫ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬יותר מבדורות ומקומות שלפני כן‪ ,‬עד באופן שזה מגיע‬
‫לחוצה שאין חוצה ממנו – כפי שרואים בפשטות‪.‬‬
‫והטעם לזה הוא – כנ"ל בנוגע להגילוי דמ"ת למטה – כי דוקא בהתחתון‬
‫ביותר נפעל הגילוי ד"יתרון ארץ בכל היא"‪ ,‬ועד"ז מובן לאחרי מתן תורה‬
‫עצמו שדוקא ב"חצי כדור התחתון"‪ ,‬ששם לא היה מ"ת בגלוי‪ ,‬נעשית שלימות‬
‫ההתגלות של "יתרון ארץ בכל היא"‪ ,‬השלימות דגילוי התורה ופנימיות התורה‬
‫באופן דיפוצו מעינותיך חוצה‪.‬‬
‫וכמרומז גם במספר הכתובת של הבנין (המרכז של ליובאוויטש בחצי‬
‫כדור התחתון‪ ,‬שמשם אורה יוצא לכל העולם כולו בהפצת המעינות חוצה) –‬
‫‪ ,770‬שכידוע הוא גימטריא של "פרצת" (כפי שהתפרסם בין בנ"י)‪.‬‬
‫ויש לומר השייכות‪ :‬מספר שבעה מורה על השלימות דשבעת ימי ההיקף‪,‬‬
‫שבעה מדות – ההשפעה בכל הדרגות (מחסד עד מלכות)‪ .‬והשלימות דשבעה‬
‫היא – מאה פעמים שבעה (‪ )700‬ביחד עם עשר פעמים שבעה (‪ ,)70‬שבצירופם‬
‫יחד הרי זה – ‪ ,770‬ולכן זהו בגימטריא "פרצת" – כי השלימות ד"פרצת"‪,‬‬
‫הפריצה מכל ההגבלות דזמן ומקום ("ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה")‬
‫– עד באופן ד"פרצת"‪ ,‬הפריצה מכל ההגבלות דזמן ומקום ("ופרצת ימה‬
‫וקדמה וצפונה ונגבה) – עד באופן ד"פרצת" בתוך "פרצת" – נפעל (לא ע"י‬
‫היציאה מזמן ומקום‪ ,‬אלא אדרבא – ) דוקא בתוך ועל‪-‬ידי שלימות הזמן‬
‫(והמקום) – ‪ ,770‬השלימות דמספר שבעה (שבע מאות ושבעים)‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬שביחד עם זה שישנה הפריצה שלמעלה ממדידה והגבלה‬
‫("פרצת") – ישנו – גם המקום וזמן‪ ,‬כפי שהדין בפשטות שהמקום ובנין צריך‬
‫להיות בעל ד' כתלים וגג ותקרה וכו'‪ ,‬אלא שהזמן ומקום עצמו קיים באופן‬
‫של "פרצת" (ואדרבא‪ :‬דוקא זמן ומקום למטה פועל את שלימות ענין הפריצה‬
‫כנ"ל)‪ ,‬ע"ד כתבו על ירושלים‪ ,‬ש"פרזות תשב ירושלים" ויחד עם זאת "ואני‬
‫אהיה לה גו' חומת אש סביב"‪.‬‬
‫והמקום הזה – ‪ 770‬גימטריא "פרצת" – נעשה המקור ונתינת‪-‬כח על יפוצו‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 81‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪82‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫מעינותיך חוצה בכל העולם כולו‪ ,‬באופן שפועלים את ה"פרצת" ואת יפוצו‬
‫מעינותיך ב"חוצה"‪ ,‬עד לחוצה שאין חוצה ממנו‪ ,‬כך שמגלים שם את ה"יתרון‬
‫ארץ בכל היא"‪.‬‬
‫ולהוסיף‪ :‬הסך‪-‬הכל ושלימות השבעים (‪ )70‬שנה של כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫היה דוקא ב"חצי כדור התחתון"‪ ,‬ב"‪ ,"770‬היכן שהגיע וחי במשך עשר שנים‬
‫האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין; וזה נותן אח"כ את הכח לדור השביעי‬
‫שלאחרי זה (כנגד ספירת המלכות) – שתהיה שלימות הגילוי דשבעים (עשר‬
‫פעמים שבעה) ביחד עם שבע מאות (מאה פעמים שבעה) = ‪ ,770‬ושלימות‬
‫הגילוי ד"ויתרון ארץ (מלכות) בכל (יסוד) היא"‪.‬‬
‫וע"פ המדובר לעיל מובן איפוא‪ ,‬שענין זה בא בגילוי ביום כ"ח סיון‪ ,‬אשר‬
‫מגלה את כחו של החודש – "ירחא תליתאי"‪ ,‬והכח ד"אוריאן תליתאי"‪ ,‬והכח‬
‫ד"עמא תליתאי"‪ ,‬וכל הענינים של "תליתאי" הקשורים עם מתן תורה (כפי‬
‫שרב נסים גאון מונה אותם)‪ ,‬ובכללות – הכח דמלכות‪" ,‬ויתרון ארץ בכל היא"‬
‫שמגלה "כל" בשלימות ובאופן של קיימא (שלש פעמים שלש פעמים שלש)‪,‬‬
‫ודוקא בגשמיות העולם‪ ,‬באופן של ממש (ממשות)‪.‬‬
‫‪ . .‬ויש לומר‪ ,‬שכשם שזה בנוגע לכללות ענין הגלות וגאולה‪ ,‬כך הוא‬
‫גם בנוגע להמקום פרטי שנמצאים בו ב"חצי כדור התחתון" – שהיות שזה‬
‫(ה"מקדש מעט") המקום ששם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו קבע את‬
‫מקומו‪ ,‬בתור המקור להפצת המעינות חוצה בכל העולם כולו‪ ,‬הרי דוקא‬
‫במקום וממקום זה נפעלת הגאולה ובנין בית המקדש השלישי‪" ,‬מקדש אד'‬
‫כוננו ידיך"‪.‬‬
‫דאף על פי שמקומו בארץ הקודש‪ ,‬בירושלים עיר הקודש‪ ,‬על הר הקודש‬
‫– הרי כיון שזה נפעל על ידי "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"‪ ,‬ובפרט‬
‫בסיום של זמן הגלות ע"י העבודה ד"יפוצו מעינותיך חוצה" – יש כבר במקום‬
‫זה‪ ,‬ודוקא במקום הזה‪ ,‬ההכנה בשלימותה לה"מקדש אד' כוננו ידיך"‪.‬‬
‫עד שתיכף ומיד נעשה במקום זה הגילוי של "מקדש אד' כוננו ידיך" –‬
‫שאת זה יכול לתבוע להביא לפועל‪ ,‬שלכל לראש נעשה הגילוי ד"מקדש אד'‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 82‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪83‬‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫כוננו ידיך" במקום זה ("שבע מאות ושבעים") שבו הוא חי ופעל עבודתו‬
‫במשך עשר שנים האחרונות שלו‪ ,‬הסך‪-‬הכל דכל עבודתו (כנ"ל)‪.‬‬
‫ודוקא על ידי סיום העבודה בחצי כדור התחתון – "מעלין" ומגלין את כל‬
‫הבנין של "מקדש אד' כוננו ידיך"‪ .‬כולל גם הגג של הבנין‪ ,‬אשר "מלך המשיח‬
‫‪ . .‬עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן‬
‫גאולתכם" – כל זה "מתעלה" (נפעל) על ידי העבודה (הגבהה) של התחתון‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ותיכף ומיד ממש – "ארו עם ענני שמיא" – כל בני ישראל בנערינו ובזקנינו‬
‫גו' בבנינו ובבנותינו"‪ ,‬נמצאים בארצנו הקדושה‪ ,‬ביחד עם בית המקדש‬
‫השלישי שישנו כאן‪ ,‬ולוקחים את כל זה ביחד‪ ,‬יחד עם "כספם וזהבם אתם"‪,‬‬
‫העבודה דאהבת ה' ויראת ה'‪ ,‬שזה כולל את כל מצוות עשה וכל מצוות לא‬
‫תעשה‪.‬‬
‫(משיחת כ"ח סיון תנש"א‪ .‬התוועדויות ע' ‪)483-183‬‬
‫הבירור דצרפת נעשה ע"י 'בית יוסף' – ‪770‬‬
‫ויש להוסיף ולהעיר ע"ד הרמז‪:‬‬
‫"צרפת" בגימטריא שבע מאות ושבעים (‪ ,)770‬השלימות דמספר שבע‪ ,‬כפי‬
‫שכל א' כלול מעשר (שבעים)‪ ,‬וכפי שכל א' כלול ממאה (שבע מאות)‪ ,‬ושניהם‬
‫יחד (שבע מאות ושבעים)‪ ,‬וי"ל שבזה מרומז שבהבירור דמדינת צרפת‪ ,‬נגמר‬
‫ונשלם בירור העולם שנברא בשבעת ימי הבנין בכל הפרטים ופרטי פרטים‪.‬‬
‫ולהעיר שהבירור ד"צרפת" שמספרו "‪ "770‬נעשה ע"י (ה"להבה" שמאירה‬
‫מ) "בית יוסף"‪ ,‬ועד לבית יוסף כפשוטו‪ ,‬הבית שבו בחר ועד שקנהו ובו חי‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בעשר שנים האחרונות בחיים חיותו בעלמא‬
‫דין‪ ,‬ומשם הולכת ונמשכת ("מוסיף והולך") העבודה ד"בית יוסף" – שמספרו‬
‫(מספר הבית כפשוטו) "‪."770‬‬
‫(משיחות ש"פ וישלח‪ ,‬ט"ז כסלו תשנ"ב‪ .‬התוועדויות ע' ‪)365‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 83‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪84‬‬
‫ולהוסיף (ע"ד הצחות והרמז)‪" :‬צרפת" היא גם בגימטריא שבע מאות‬
‫ושבעים (‪ ,)770‬שלימות המספר שבע‪ ,‬כפי שכל א' כלול מעשר (שבעים)‪,‬‬
‫וכפי שכל א' כלול ממאה (שבע מאות)‪ ,‬ושניהם יחד (שבע מאות ושבעים)‪.‬‬
‫ויש לומר שדבר זה מרמז שבבירורם של המדינות הללו‪ ,‬נגמר ונשלם בירור כל‬
‫העולם שנברא בשבעת ימי הבנין בכל הפרטים ופרטי פרטים‪.‬‬
‫יתר על כן‪ – "770" :‬זהו מספר הבית של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪,‬‬
‫אשר בו חי ועבד עבודתו בעשר שנים האחרונות של חיים חיותו בעלמא דין‪,‬‬
‫בארצות הברית (חצי כדור התחתון)‪ .‬ויש לומר‪ ,‬שזה מרמז על הענין השני‬
‫(הנעלה) בבירור וצירוף [נוסף על הבירור של התחתון ביותר‪ ,‬אבל באופן‬
‫שנשאר תחתון בערך לעליון]‪ ,‬שהוא נעשה כמו העצם ("‪ )"770‬עצמו‪ ,‬הבית‬
‫של נשיא דורנו‪ ,‬מקורה של הפצת המעיינות חוצה בזמן הזה בכל קצוי תבל‪.‬‬
‫(משיחות ש"פ וישב‪ ,‬כ"ד כסלו‪ ,‬מבה"ח טבת תשנ"ב‪ .‬התוועדויות ע' ‪)406‬‬
‫ביתו של נשיא דורנו גם לאחרי ביאת המשיח‬
‫‪ . .‬כדי לעשות התחלה טובה בזה "לפתוח את הדרך"‪ ,‬להוסיף יותר כח‬
‫ליהודים בכל מקום שהם לבנות בנינים חדשים – התחילו לעשות בזה לפני‬
‫כימים אחדים ע"י הנחת "אבן הפינה" של בית הכנסת ובית המדרש דנשיא‬
‫דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר (ששם עבד עבודתו וזה נשאר ביתו עד סוף כל‬
‫הדורות‪ ,‬כי גם לאחרי ביאת המשיח‪ ,‬הרי זה ייעתק וילקח מארץ ישראל)‪ ,‬ועשו‬
‫מתוך שמחה וקישרו זאת עם חזרת דברי תורה‪ ,‬שבכתב ושבעל פה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫דברי תורתו דנשיא דורנו‪.‬‬
‫ומהתחלת הבניה של בית נשיא דורנו‪ ,‬ש"הנשיא הוא הכל"‪ ,‬מקבל כל אחד‬
‫ואחד כח להתחיל בניית בנינים‪ ,‬כל אחד ואחת במקומו הוא‪.‬‬
‫(משיחת שבת פרשת תבוא‪ ,‬כ"א אלול‪ ,‬תשמ"ח)‬
‫כתיבת "ס"ת לקבלת פני משיח" – דווקא ב"‪"770‬‬
‫‪ . .‬הרי היו כמה וכמה קיצים מאת גדולי ישראל‪ ...‬ובכל זאת‪ ,‬לא מצינו‬
‫מעולם שיצוו לכתוב ספר תורה בשנה שלפני כן‪ ,‬מה שאין כן כ"ק מו"ח‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 84‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םירופיסו תוחיש יעטק ‪ /‬ינש רעש‬
‫‪85‬‬
‫אדמו"ר ציוה לכתוב ספר תורה‪ ,‬וקרא לו "ספר תורה לקבלת פני משיח" וכעת‬
‫הגיעה הצעה מארץ הקודש‪ ,‬שיסיימו כעת את ספר התורה‪.‬‬
‫למרות שלכאורה ההצעה היתה צריכה לבוא מכאן‪ ,‬מהמקום שבו ספר‬
‫התורה מונח‪ ,‬דוקא מארבע אמות שלו‪ ,‬הד' אמות של "סעווען סעווענטי"‪,‬‬
‫ובפרט שדורשי גימטריאות אומרים ש"סווען סעוונטי" הוא בגימטריא "(ו)‬
‫פרצת"‪ ...‬אבל ההתעוררות הגיעה דוקא מארץ הקודש‪ ...‬ייתכן שזהו משום‬
‫שהם נמצאים בארץ הקודש‪...‬‬
‫מבואר בכמה מאמרי חסידות‪ ,‬שיכול להיות מצב שעומדים ליד אוצר‬
‫גדול‪ ,‬באמצע היום‪ ,‬כאשר השמש מאירה בתוקפה‪ ,‬והעינים פקוחות‪ ,‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬לא רואים זאת משום שמביטים הצידה‪ .‬ובכן‪ ,‬היכן ישנו אוצר גדול יותר‬
‫מזה שכל הדורות חיכו לו – שיביאו בפועל את משיח צדקנו? – האוצר עומד‬
‫בגלוי‪ ,‬השמש מאירה בכל תקפה והיום מואר‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬לא רואים זאת‪,‬‬
‫מאחר שמביטים הצידה ועסוקים בענינים אחרים‪...‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬ההתעוררות הגיעה מארץ ישראל עם כל ה"שטורעם"‪ :‬הייתכן‬
‫שלא מסיימים את ספר התורה?! וכאשר ממריצים‪ ,‬אזי אין ברירה כביכול‪.‬‬
‫ואולי הדבר ימריץ גם את אלו הנמצאים כאן‪ ,‬שיפסיקו להיות עסוקים בטרדות‬
‫שונות [אמנם ענינים נעלים‪ ,‬עניני קדושה‪ ,‬אבל בינתים לא מביטים]‪ ,‬שאולי‬
‫גם הם יתחילו להביט‪.‬‬
‫[כ"ק אדמו"ר שליט"א ציווה להרב אליהו סימפסון שיכריז שמקום סיום‬
‫כתיבת ספר התורה יהיה בבנין של ‪ ,770‬שהוא בגימטריא "(ו)פרצת"‪ ,‬וציווה‬
‫עליו להתחיל ניגון שמח]‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ וארא תש"ל)‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 85‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 86‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫שער רביעי ‪ /‬הקהל‬
‫שער שלישי‬
‫הקהל‬
‫פרק ראשון‪:‬‬
‫נשיא הדור בהקהל‪88................‬‬
‫פרק שני‪:‬‬
‫הקהל שייך לכל אחד ואחד‪92.....‬‬
‫פרק שלישי‪:‬‬
‫צבאות ה' בהקהל‪110................‬‬
‫פרק רביעי‪:‬‬
‫התעוררות הקהל‪115.................‬‬
‫פרק חמישי‪:‬‬
‫אופן ההתעסקות בהקהל‪120....‬‬
‫פרק שישי‪:‬‬
‫רישום בהקהל ‪128.....................‬‬
‫פרק שביעי‪:‬‬
‫הקהל שבתורה‪137....................‬‬
‫פרק שמיני‪:‬‬
‫זכר להקהל‪141..........................‬‬
‫פרק תשיעי‪:‬‬
‫יום הקהל‪148.............................‬‬
‫פרק עשירי‪:‬‬
‫עליה לרגל בשנת הקהל ‪152.....‬‬
‫פרק אחד עשר‪:‬‬
‫המעשה הוא העיקר‪155....................................................................‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 87‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪88‬‬
‫פרק ראשון‬
‫נשיא הדור בהקהל‬
‫הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנטילת ד' מינים בהלל‬
‫א‪ .‬והנה בהמשך לגודל ה"רעש" בענין ד"הקהל" שצריך להיות באופן של‬
‫הוספה וכו' – חפשתי להוסיף בעצמי בנוגע ל"הקהל" באופן בולט‪ ,‬על ידי‬
‫פעולה שיש בה קושי מיוחד‪ ,‬ובגלל זה הי' השינוי בהנהגתי בנוגע לנטילת ד'‬
‫המינים בעת אמירת הלל‪ ,‬לגבי המנהג הרגיל שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר‪,‬‬
‫כדלקמן‪.‬‬
‫ובהקדמה‪:‬‬
‫בעניני ההנהגות של רבותינו נשיאינו – יש הנהגות שנהגו בחדרם פנימה‪,‬‬
‫אשר‪ ,‬חלק מהם גילו לרבים‪ ,‬וחלק מהם לא גילו‪ ,‬כמובן וגם פשוט אמנם‪ ,‬יש‬
‫הנהגות שנהגו בגלוי‪ ,‬ויתירה מזה – ברבים‪ ,‬עד להנהגות שנהגו בבית‪-‬הכנסת‬
‫ובבית המדרש‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בין פרטי ההנהגות בבית הכנסת השייכות לחג הסוכות – נטילת‬
‫ד' המינים בעת אמירת הלל – ראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהגה שהיתה‬
‫תמוהה אצלי מכמה זמן‪:‬‬
‫לאמירת הלל – הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר נוטל בידו את הלולב‪ ,‬יחד עם ב'‬
‫המינים שאגודים עמו‪ ,‬ולא את האתרוג (שנשאר במקומו‪ ,‬בקופסא של כסף‪,‬‬
‫וכיוצא בזה)‪ ,‬ורק בעת הנענועים הי' נוטל גם את האתרוג ומחברו לג' המינים‪,‬‬
‫ולאחרי הנענועים הי' מחזיר את האתרוג למקומו‪ ,‬עד לנענוע שלאחרי זה‪ ,‬וכן‬
‫הלאה‪ ,‬בכל ארבעת הנענועים (ב"הודו"‪ ,‬ב"אנא"‪ ,‬ב"אנא" וב"הודו")‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 88‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪89‬‬
‫שגם בין הנענועים הי' אוחז רק את הלולב ומיניו ללא האתרוג‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬על פי הידוע גודל הענין דאחדותם של כל הד' מינים – כמבואר‬
‫בספרי קבלה וחסידות (ומובא גם בנו"כ השו"ע) שד' המינים הם כנגד ד'‬
‫אותיות שם הוי'‪ ,‬וכהסיפור בא' שלא הי' מנענע רק הלולב ומיניו בלא האתרוג‪,‬‬
‫ואמרו לו שעל ידי זה מפריד ה"א אחרונה מג' אותיות שם הוי' – הרי עדיף‬
‫לאחוז את האתרוג יחד עם הלולב ומיניו (לא רק בעת הנענועים‪ ,‬אלא) כל‬
‫משך זמן אמירת ההלל‪ ,‬כדי שיהיו כל ד' המינים יחדיו במשך כל הזמן‪ ,‬ומהו‬
‫הטעם למנהגו של כ"ק מו"ח אדמו"ר – מנהג קבוע‪ ,‬לא רק באופן חד‪-‬פעמי –‬
‫שהאתרוג הי' נוטל רק בעת הנענועים‪ ,‬וכל משך זמן אמירת ההלל (אפילו בין‬
‫הנענועים) הי' אוחז רק הלולב ומיניו?!‬
‫הטעם להנהגה זו‬
‫ב‪ .‬לכאורה‪ ,‬יש לבאר הטעם להנהגה זו – על פי הנהגה נוספת שראינו אצל‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר‪:‬‬
‫אלו שהתבוננו בהנהגתו‪ ,‬ראו‪ ,‬שלאחרי כל נענוע הי' מביט על האתרוג‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬כדי לבחון שהאתרוג לא קיבל שריטה (" ַא קריץ")‪.‬‬
‫וי"ל שמטעם זה לא אחז את האתרוג כל משך זמן אמירת ההלל‪ ,‬כי אם‪,‬‬
‫בזמן המוכרח (בעת הנענועים) – בגלל חשש של שריטה כו'‪ ,‬כמובן וגם‬
‫פשוט‪ ,‬שככל שיארך זמן אחיזת האתרוג יגדל יותר החשש מפני שריטה‪ ,‬ולכן‬
‫נמנע מאחיזת האתרוג אלא כפי המוכרח‪.‬‬
‫ויש להוסיף‪ ,‬שהנהגה זו ראינו בשנים האחרונות כאשר מצב בריאותו של‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר לא הי' בשלימות כו' [ואילו בשנים שלפני זה‪ ,‬כשמצב‬
‫הבריאות הי' בשלימות – לא ראינו (אני עכ"פ לא ראיתי) אופן הנהגתו בענין‬
‫הנ"ל]‪ ,‬ולכן היתה זהירות יתירה בשמירה על האתרוג‪ ,‬שלא לאחזו אלא כפי‬
‫המוכרח (בעת הנענועים)‪ ,‬שמא ישרט האתרוג בגלל רעד הידים כו'‪.‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 89‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪90‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫"הואיל ונפק מפומי' דרב כהנא"‬
‫ג‪ .‬והנה‪ ,‬מצינו בגמרא ש"רב אחא ברי' דרבא (שהי' תלמידו של רב כהנא)‬
‫מהדר אתרי וחד (ליקח הדס שיש לו רק "שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד‬
‫מלמטה ועולה ורוכב על השנים") הואיל ונפק מפומי' דרב כהנא" ("רב כהנא‬
‫אמר אפילו תרי וחד")‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אף על פי שרב כהנא אמר "אפילו תרי וחד"‪ ,‬ואילו "תלתא בחד‬
‫קינא כל שכן דכשר" – מכל מקום‪ ,‬כדי להדגיש את התקשרותו לרב כהנא‪ ,‬הי'‬
‫תלמידו "מהדר אתרי וחד"‪.‬‬
‫ומצינו גם במשנה – "הלל אומר מלא הין ‪ . .‬אדם חייב לומר בלשון רבו"‬
‫("אין במקום הין"‪ ,‬או "הן" במקום "הין")‪ ,‬אף על פי שהטעם לדיוק לשון רבו‬
‫בנדו"ז אינו שייך אצל התלמיד כו'‪.‬‬
‫ועל דרך זה בנידון דידן‪ :‬מכיון שבפועל ממש נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫באופן האמור (מאיזה טעם שיהי') – הנה כמה וכמה מהחסידים שדייקו‬
‫להתבונן בהנהגתו התחילו גם לנהוג כן (ליטול לאמירת הלל רק הלולב ומיניו‪,‬‬
‫ולצרף את האתרוג רק בעת הנענועים‪ ,‬וגם לבדוק האתרוג לאחרי הנענועים‬
‫כו')‪ ,‬כמנהג הרב‪.‬‬
‫[ולהעיר‪ ,‬שאף שלכאורה אין זה סדר "לחקות" את הנהגת הרבי בכל עניניו‬
‫– הרי‪ ,‬ראינו גם אצל חסידים הראשונים‪ ,‬שבענינים הקשורים עם דיוק וזהירות‬
‫יתירה וכיוצא בזה שראו אצל הרבי‪ ,‬היו גם הם נוהגים כן]‪.‬‬
‫שינוי המנהג מצד הקהל‬
‫ד‪ .‬אמנם‪ ,‬כשהתחיל ה"רעש" בנוגע לשנת הקהל‪ ,‬הרי‪ ,‬כדי לפעול גם‬
‫בעצמי כו'‪ ,‬הוכרחתי לעשות ענין מיוחד שלא לפי רוחי‪ ,‬שלא לפי טבעי‬
‫ורגילותי‪ ,‬ובפרט בענין שיש בו חשש שלא יפגע ח"ו בענין ההתקשרות –‬
‫לשנות המנהג ולאחוז כל הד' מינים (לא רק בעת הנענועים‪ ,‬אלא גם) במשך‬
‫כל זמן אמירת ההלל‪.‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 90‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪91‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫וההסברה בזה – מצד הקשר והשייכות דנטילת ד' מינים ל"הקהל"‪:‬‬
‫ד' המינים הם – כאמור – כנגד ד' אותיות שם הוי'‪ .‬וזהו גם מהטעמים שד'‬
‫המינים הם (לא ד' מצוות בפ"ע‪ ,‬אלא) מצוה אחת – בדוגמת ד' אותיות שם‬
‫הוי'‪ ,‬שאף שכל א' נכתבת בפ"ע‪ ,‬מוקפת גויל‪ ,‬ה"ה שם אחד – שם המפורש‪,‬‬
‫שם העצם ושם המיוחד‪.‬‬
‫ועל פי המבואר במדרשי חז"ל שד' המינים רומזים לד' הסוגים שבישראל‬
‫– נמצא‪ ,‬שאחדותם של ד' המינים למצוה אחת מורה על אחדותם של כל‬
‫הסוגים שבישראל למציאות אחת‪ ,‬שזהו גם התוכן ד"הקהל" (כמדובר לעיל)‪.‬‬
‫ולכן כדי להדגיש עד כמה נוגע הענין ד"הקהל"‪ ,‬שזהו ענין עיקרי‪ ,‬פנימי‪,‬‬
‫נפשי וגופני כו'‪ ,‬ככל התוארים שיכולים וצריכים לומר על הענין ד"הקהל"‬
‫בכל אותיות האל"ף‪-‬בי"ת – משנים המנהג לאחוז כל ד' המינים במשך כל‬
‫זמן אמירת ההלל‪ ,‬דוקא בגלל הקושי שבשינוי זה‪ ,‬ודוקא בגלל היותו שינוי‬
‫המעורר תמיהה אצל הרואים‪ ,‬ותמיהה צודקת!‬
‫ובנוגע לענין ההתקשרות – סומכים על הודעת נשיא דורנו שלפני קבלת‬
‫הנשיאות מאביו (למלא מקומו) סיכם עמו שהנהגתו תהי' בחסד וברחמים‬
‫דוקא‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה בנוגע להנהגתו בקשר ובשייכות להתקשרות אליו‬
‫– מכיון שגלוי וידוע לפניו (ובפרט שמסבירים זאת ברבים) שטעם השינוי אינו‬
‫אלא כדי להדגיש את הענין ד"הקהל"‪.‬‬
‫(משיחת ליל ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 91‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪92‬‬
‫פרק שני‬
‫"הקהל" שייך‬
‫לכל אחד ואחד‬
‫הקהל ‪ -‬שייך לכל אחד ואחד‬
‫א‪ .‬כל האמור לעיל מדגיש עוד יותר עד כמה צריכה להיות ההשתדלות‬
‫בהענין ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' ליראה את ה' אלקיכם"‪,‬‬
‫כמדובר בארוכה לאחרונה‪.‬‬
‫ובהדגשה – שענין זה שייך לכל אחד ואחת‪ ,‬ו"אינני מבקש כו' אלא לפי‬
‫כחן"‪ ,‬מכיון שהדבר הוא בכחו של כל אחד ואחת‪.‬‬
‫ולא כאותם שחושבים שאינם אלא "אנשים קטנים" ומה כבר יפעלו‬
‫וכו' – רק מצד ההעלם וההסתר דעולם (מלשון העלם) יכולים לחשוב כן!‬
‫אבל‪ ,‬לאמיתתו של דבר – ניתנו לכאו"א מישראל כחות הכי נעלים ונפלאים‪,‬‬
‫ובפרט בבואנו זה עתה מראש‪-‬השנה‪ ,‬כאשר הקב"ה מבקש מכאו"א מישראל‬
‫"תמליכוני עליכם"‪ ,‬ואכן‪ ,‬ישראל הם הממליכים את הקב"ה להיות "מלך‬
‫ישראל"‪ ,‬ועי"ז גם "מלך על כל הארץ"‪ ,‬שמזה מובן גודל הפלאת כחו של‬
‫כאו"א מישראל כפי שבא לידי ביטוי בר"ה‪ ,‬והרי‪ ,‬עניני ר"ה שהם באופן‬
‫ד"בכסה"‪ ,‬מתגלים "ליום חגינו"‪ ,‬בחג הסוכות‪.‬‬
‫ותוספת נתינת‪-‬כח בפעולות ד"הקהל" – ע"י האושפיזין דלילה זה אברהם‬
‫אבינו והבעש"ט‪ ,‬שמצינו אצלם הענין ד"הקהל" (כנ"ל ס"ה)‪ ,‬ומהם נמשך גם‬
‫לכאו"א מישראל עד סוף כל הדורות‪.‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 92‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪93‬‬
‫להקהיל עצמו ואת מושפעיו‬
‫ב‪ .‬ובאותיות פשוטות – בנוגע לפועל‪:‬‬
‫על כאו"א לפעול בהענין ד"הקהל" – הן בנוגע לעצמו‪ ,‬להקהיל את‬
‫כל פרטי כחותיו ותכונותיו שהם בדוגמת "האנשים והנשים והטף" שבו‪,‬‬
‫שיתאחדו כולם ב"ליראה את ה'"‪ ,‬והן בנוגע לזולת‪ ,‬שכאו"א שיש לו מעמד‬
‫בסביבתו‪ ,‬ע"ד ובדוגמת "מלך"‪ ,‬כמו‪ ,‬אב במשפחתו‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬צריך להקהיל‬
‫את אלו שיש לו השפעה עליהם‪" ,‬האנשים והנשים והטף"‪ ,‬למקום קדוש –‬
‫בדוגמת בית המקדש החל מעשיית ביתו הפרטי של כאו"א מקדש לה'‪" ,‬ועשו‬
‫לי מקדש ושכנתי בתוכם"‪ ,‬ולפעול עליהם בהענין ד"ליראה את ה'"‪ ,‬ובלשון‬
‫הרמב"ם – "לקרות באזניהם פרשיות מן התורה שהם מזרזות אותם במצוות‬
‫ומחזקות ידיהם בדת האמת"‪.‬‬
‫ולהעיר מדיוק הלשון "דת האמת"‪ ,‬דיש לומר‪ ,‬שגם בזה מודגש ענין‬
‫האחדות – שהרי‪" ,‬אמת יש בו שלש אותיות‪ ,‬אל"ף‪ ,‬של אותיות‪ ,‬מ"ם אמצעית‪,‬‬
‫תי"ו סופן‪ ,‬לומר‪ ,‬אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים"‪ ,‬נקודת האחדות‬
‫שחודרת בכל הבריאה כולה – כלשון הרמב"ם "כל הנמצאים כו' לא נמצאו‬
‫אלא מאמיתת המצאו"‪ ,‬ועד שפועלים שהעולם כולו נעשה "עיר אלקינו" –‬
‫"גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו" – בפועל ובגלוי‪.‬‬
‫הקהל – ב"שמחת בית השואבה"‬
‫ג‪ .‬ויש להוסיף‪ ,‬שהענין ד"הקהל" צריך להתבטא‪ ,‬לכל לראש‪ ,‬בענין שהזמן‬
‫גרמא – "כל יומא ויומא עביד עבידתי'"‪ ,‬ובנדו"ד – שמחת בית השואבה‪:‬‬
‫יש להקהיל רבים מישראל – "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" –‬
‫להשתתף בשמחת בית השואבה‪ ,‬הן בנוגע לאנשים‪ ,‬הן בנוגע לנשים [כמדובר‬
‫כמ"פ שאף שבביהמ"ק היו הנשים באים רק "לראות ולשמוע"‪ ,‬הרי‪ ,‬בזמן‬
‫הגלות ניתוסף העילוי (ירידה צורך עלי') שגם הנשים בעצמן שמחות בשמחת‬
‫בית השואבה]‪ ,‬והן בנוגע לטף‪ ,‬לאחד את כולם בשמחת בית השואבה‪.‬‬
‫ובאופן שהשמחה והריקודים נמשכים גם ברשות‪-‬הרבים‪ ,‬עד כדי כך‪,‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 93‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪94‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫שפועלים שרה"ר עצמו ירקוד‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא‪ ,‬שמהפכים את רה"ר לרה"י‪,‬‬
‫"יחידו של עולם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שענין האחדות חודר ונמשך גם ברה"ר‪ ,‬שלכן‬
‫הרה"ר עצמו מבקש מיהודי שירקוד בו‪ ,‬כדי שעי"ז יפעל בו שלימות ותכלית‬
‫בריאתו – להיות רשות היחיד‪" ,‬יחידו של עולם"‪ ,‬ועד לגילוי "יחידו של‬
‫עולם" בכל העולם כולו – "לא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך"‪.‬‬
‫פעולות הקהל מזרזים הגאולה‬
‫ד‪ .‬ויה"ר ששמחת בית השואבה תהי' בשמחה גדולה כו'‪ ,‬ובמיוחד בשנה זו‬
‫– שנת תשמח‪ ,‬לשון ציווי‪ ,‬שכאו"א צריך לשמוח‪ ,‬וגם לשון הבטחה‪ ,‬שבודאי‬
‫יהי' כאו"א שמח‪.‬‬
‫ושמחה פורצת גדר – פריצת כל הגדרים‪ ,‬מדידות והגבלות כו'‪ ,‬עד לגילוי‬
‫התענוג שלמעלה מעונג המורגש‪.‬‬
‫ועאכו"כ פריצת גדרי הגלות – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח‬
‫צדקנו‪ ,‬כמרומז גם בר"ת דשנה זו‪ :‬תהא שנת חרות משיח‪.‬‬
‫וכן תהי' לנו – תיכף ומיד ממש‪ ,‬שאז‪ ,‬נזכה לקיים מצות הקהל כפשוטה‬
‫בחג הסוכות זה – בביהמ"ק השלישי‪" ,‬מקדש אדנ‪-‬י כוננו ידיך"‪ ,‬שנשמע שם‬
‫קריאת הפרשיות בתורה מפי מלך המשיח‪.‬‬
‫ועוד לפנ"ז – ברגעי הגלות האחרונים‪ ,‬יעסוק כאו"א בפעולות ד"הקהל"‬
‫(כנ"ל בארוכה)‪ ,‬שעי"ז ממהרים ומזרזים את קיום מצות הקהל כפשוטה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪ ,‬באופן ש"לא עיכבן המקום כהרף עין"‪.‬‬
‫(ליל א' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫הקהל מצד גילוי ה"יחידה"‬
‫האמור לעיל אודות כללות הענין דהוש"ר – יש לקשר גם עם החידוש‬
‫המיוחד דחג הסוכות השתא‪ ,‬שנת הקהל‪:‬‬
‫בזמן הזה – מכיון שלא שייך קיום הציווי ד"הקהל" כפשוטו‪ ,‬ע"י המלך או‬
‫גדול שבעם‪ ,‬צריך הדבר להעשות ע"י כאו"א מ"האנשים והנשים והטף"‪ .‬ומזה‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 94‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪95‬‬
‫מוכח גם בנוגע לזמן שביהמ"ק הי' קיים – שאף שהפעולה ד"הקהל" נעשית‬
‫ע"י המלך או הגדול שבעם‪ ,‬הרי‪ ,‬מכיון שפעולת ההקהלה היא ב"האנשים‬
‫והנשים והטף"‪ ,‬מוכח‪ ,‬שיש בהם מעין זה‪ ,‬שלכן‪ ,‬יכולים לפעול בכל א' מהם‬
‫באמיתיות ובשלימות‪.‬‬
‫ונקודת הענין – ש"הקהל" מגלה ומדגיש את נקודת האחדות דישראל עם‬
‫הקב"ה‪:‬‬
‫אע"פ שיש כו"כ חילוקי דרגות בבנ"י ובכללות "האנשים והנשים‬
‫והטף" – הרי‪" ,‬אב אחד לכולנה"‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬שהם מציאות אחת ממש‪ ,‬כי‪,‬‬
‫כשמציאותם היא בהאב – כתורת המגיד בהתחלת שני ספריו בביאור המשל‬
‫דאב ובן‪ ,‬ש"אף קודם שנבראו ישראל הי' נחקק צורתם במחשבה" – הרי כל‬
‫מציאותם היא מציאות האב‪.‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שהענין ד"הקהל" הוא מצד התגלות עצם הנשמה‪ ,‬בחי' היחידה‪,‬‬
‫שמצדה מאוחדים כל בנ"י בתכלית האחדות עם הקב"ה‪" ,‬יחידה לייחדך"‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬על ידה נעשה הענין ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' ליראה‬
‫את ה' אלקיכם" לאמיתתו ובשלימותו‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬גם המקום ד"הקהל" הוא בבית המקדש – כי‪ ,‬ביהמ"ק הוא בחינת‬
‫היחידה שבמקום‪ ,‬להיותו המקום המיוחד להשראת וגילוי "יחידו של עולם"‬
‫(בקדש הקדשים‪" ,‬צמצם שכינתו בין שני בדי הארון")‪ ,‬ובמקום זה מתגלית‬
‫אחדותם האמיתית דכל ישראל עם הקב"ה מצד בחי' היחידה שבנשמתם‪,‬‬
‫"יחידה לייחדך"‪.‬‬
‫ומזה מובן (א) שהענין ד"הקהל" הווא בנוגע לכל ישראל ממש‪" ,‬האנשים‬
‫והנשים והטף"‪ ,‬ובפרט בנוגע ל"הקהל" שיהי' בגאולה העתידה‪ ,‬כידוע‬
‫שהגאולה העתידה תהי' באופן שאפילו יהודי א' לא ישאר בגלות‪ ,‬ח"ו אלא‪,‬‬
‫כל ישראל ממש‪ ,‬יבואו לארצנו הקדושה‪ ,‬לירושלים עיר הקודש‪ ,‬להר הקודש‬
‫ולבית המקדש‪ ,‬עד לקדש הקדשים; (ב) שכאו"א מישראל יכול (וצריך) לפעול‬
‫בהענין ד"הקהל" – מכיון שיש בו בחי' היחידה‪ ,‬ובאופן ד"ממש"‪ ,‬שעי"ז‬
‫מתאחד עם (ומאחד את) שאר בנ"י‪ ,‬שכולם יתאחדו עןם הקב"ה ("ליראה את‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 95‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪96‬‬
‫ה' אלקיכם")‪" ,‬יחידה לייחדך"‪.‬‬
‫ועפ"ז יש לבאר שתוכן הענין ד"הקהל" הוא בהדגשה יתירה בהושענא‬
‫רבה – שהרי נשמתו של משיח צדקנו (שבואו והתגלותו קשורה עם הוש"ר‬
‫ואושפיזיו) היא בחי' היחידה הכללית‪ ,‬שעל ידה נעשה הענין ד"הקהל" (גם‬
‫כפשוטו) בתכלית השלימות‪.‬‬
‫(משיחת ליל הושע"ר ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫היכולת ל"הקהל" – עם ישראל מציאות אחת‬
‫א‪ .‬הענין ד"הקהל" מודגש גם מצד ענינו המיוחד של האושפיזין דלילה‬
‫זה – אהרן הכהן‪:‬‬
‫ענינו של אהרן הוא – כדאיתא במשנה‪" :‬הוי מתלמידיו של אהרן‪ ,‬אוהב‬
‫שלום ורודף שלום‪ ,‬אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אחדות של כל‬
‫ישראל – מתוך אהבת ישראל – עם התורה‪.‬‬
‫וזהו גם תוכן הענין ד"הקהל" – "הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו'‬
‫ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת גו' ליראה את ה' אלקיכם כל הימים"‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬לאחד את כל ישראל עם התורה‪.‬‬
‫וביאור הענין‪:‬‬
‫הסיבה לכך שלמרות החילוקים שבין "האנשים והנשים והטף" יכולים‬
‫לפעול את הענין ד"הקהל את העם"‪ ,‬היא – להיותם בעצם מציאות אחת‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬חלקים של מציאות אחת‪ ,‬מציאות ה"קהל" שמתאסף ב"הקהל"‪.‬‬
‫בסגנון אחר‪ :‬הפירוש האמיתי ד"הקהל" – אינו באופן של הפעולה‬
‫שנעשית ע"י אחר‪ ,‬היינו‪ ,‬שצריך לבוא מישהו (המלך או גדול שבעם) להקהיל‬
‫את כל העם‪ ,‬אלא אדרבה – הסיבה לכך שיכול לבוא מישהו ולהקהיל את העם‬
‫‪ ,‬היא‪ ,‬להיותם מציאות אחת בעצם‪.‬‬
‫וזהו גם הטעם דמצות אהבת ישראל ("הוי מתלמידיו של אהרן כו' אוהב‬
‫את הבריות כו'") – מכיון שכל ישראל הם מציאות אחת‪" ,‬אב א' לכולנה"‪,‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 96‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪97‬‬
‫שלכן‪ ,‬מאוחדים הם בתכלית עם התורה‪" ,‬תורה אחת"‪ ,‬מכיון ש"אורייתא‬
‫וקוב"ה כולא חד"‪.‬‬
‫וענין זה מודגש במתן‪-‬תורה – שכל ששים ריבוא נשמות ישאל היו "כאיש‬
‫אחד בלב אחד"‪ ,‬כמו התורה‪ ,‬שכל ששים ריבוא אותיות התורה הם "תורה‬
‫אחת"‪ ,‬ודוגמתו גם ב"הקהל" – "כיום שניתנה בו בסיני ‪ . .‬כאילו עתה נצטווה‬
‫בה ומפי הגבורה שומעה"‪.‬‬
‫ומזה מובן‪ ,‬שהענין ד"הקהל" חודר את כל מציאותם של בנ"י – לא רק‬
‫למשך זמן‪ ,‬אלא "כל הימים"‪ ,‬ולא רק בענינים הכי רוחניים‪ ,‬או בענינים רוחניים‬
‫סתם‪ ,‬אלא גם בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬בכל הפרטים ופרטי פרטים‪ ,‬עד לענינים הכי‬
‫תחתונים‪ ,‬שכולם נעשים חדורים בנקודה אחת – "ליראה את ה'"‪ ,‬עד לדרגא‬
‫הכי נעלית דיראת בושת‪ ,‬יראה עילאה‪ ,‬תכלית השלימות דעבודת האדם‪.‬‬
‫"הקהל" במיוחד שייך לכאו"א‬
‫ב‪ .‬עפ"ז מובנת ההדגשה ע"ד שייכותה של הפעולה בעניני "הקהל"‬
‫לכאו"א מישראל‪ .‬ובהקדמה‪:‬‬
‫כל עניני התורה ומצוותי' ניתנו לכאו"א מישראל באופן שיוכל לקיימם‬
‫בפועל ממש‪ ,‬כמ"ש "לא בשמים היא גו' ולא מעבר לים היא גו'"‪ ,‬אלא‪" ,‬קרוב‬
‫אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו"‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא‪ ,‬שניתנו לו הכחות‬
‫לקיימם בתכלית השלימות – "כמצות רצונך"‪ ,‬עד להתגלות אמיתת רצון‬
‫העליון‪ ,‬הרצון דעצמות ומהות‪ ,‬אשר‪" ,‬למעשה ידיך תכסוף"‪ ,‬כביכול‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ענין זה הוא בהדגשה יתירה במצוה שתוכנה הוא התאחדותם של כל‬
‫ישראל‪ ,‬וקיומה הוא ע"י כל ישראל ממש – "הקהל את העם האנשים והנשים‬
‫והטף"‪ ,‬להיותם בעצם מציאות אחת (כנ"ל ס"ה)‪.‬‬
‫ומעלה נוספת בזה – בזמן הזה‪ ,‬כשאין אפשרות לקיים את המצוה כפשוטה‪,‬‬
‫כמו בזמן שביהמ"ק הי' קיים‪:‬‬
‫בנוגע לענין הקרבנות – הנה‪ ,‬בזמן שביהמ"ק הי' קיים הקריבו קרבנות רק‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 97‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪98‬‬
‫בביהמ"ק‪ ,‬ובהשתתפות כו"כ יחדיו‪" ,‬כהנים בעבודתם לוים בדוכנם וישראל‬
‫במעמדם"‪.‬‬
‫ואילו בזמן הזה‪ ,‬שאי אפשר להקריב קרבנות בביהמ"ק – "קלקלתנו‬
‫זוהי תקנתנו" – שע"י התפלה‪" ,‬תפלות כנגד תמידין תקנום"‪ ,‬נעשית עבודת‬
‫הקרבנות (ברוחניות)‪ ,‬כל פרטי העבודה דכהנים לוים וישראלים‪ ,‬ע"י כל יחיד‬
‫מישראל‪ ,‬בכל זמן ובכל מקום (גם בלילה וגם בחוץ לארץ)‪ ,‬אנשים נשים וטף‪,‬‬
‫עד לקטני קטנים‪ ,‬החל מאמירת "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי‬
‫נשמתי בחמלה רבה אמונתך" – היסוד דכל עניני התפלה‪ ,‬ברכות השחר כו'‪,‬‬
‫תפלת העמידה כו'‪ ,‬עד לסיום וחותם ד"אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים‬
‫את פניך"‪.‬‬
‫ועד"ז בנדו"ד‪ ,‬שמכיון שאי אפשר לקיים מצות הקהל כפשוטה‪ ,‬במעמד‬
‫כל ישראל בביהמ"ק – הרי אדרבה‪" ,‬קלקלתנו זוהי תקנתנו"‪ ,‬שכל אחד ואחת‬
‫מישראל‪ ,‬האנשים והנשים והטף‪ ,‬יכול וצריך לקיים תוכן העבודה ד"הקהל"‪,‬‬
‫ועד שמציאותו של כאו"א מישראל נעשית מציאות של "הקהל"‪ ,‬ובאופן‬
‫שניכר בגלוי – "לעיני כל ישראל" – שהוא "יהודי של הקהל" ("א הקהל‬
‫איד")‪" ,‬איש של הקהל"‪" ,‬אשה של הקהל"‪ ,‬או "ילד של הקהל" (כמדובר‬
‫לעיל)‪.‬‬
‫זאת ועוד‪:‬‬
‫קיום מצות הקהל כפשוטה (בזמן שביהמ"ק הי' קיים) – אינו אלא פעם‬
‫אחת‪ ,‬במוצאי יו"ט הראשון; אבל תוכנה בעבודה הרוחנית – הוא בכל ימי‬
‫הסוכות‪ ,‬ונמשך גם בשמע"צ ושמח"ת‪ ,‬ובשבת בראשית‪ ,‬ובכל הימים שלאח"ז‬
‫שבהם "פורקים את המטען" דחודש השביעי (כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא‬
‫דורנו)‪ ,‬על כל השנה כולה‪ ,‬שנקראת "שנת הקהל"‪ ,‬ויתירה מזה – "כל הימים‬
‫אשר הם חיים על האדמה"‪.‬‬
‫הצעה נפשית – כולם יתאחדו ב"הקהל"‬
‫ג‪ .‬ולכן‪ ,‬מרבים לדבר ולהרעיש אודות הענין ד"הקהל" במשך כל ימי חג‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 98‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪99‬‬
‫הסוכות‪ ,‬ומבקשים ומציעים – הצעה נפשית – שכל בנ"י יתאחדו "כאיש אחד‬
‫בלב אחד" בהענין ד"הקהל"‪.‬‬
‫ויתירה מזה‪ :‬כאשר פוגשים יהודי‪ ,‬מקדימים לברכו בענין ד"הקהל" עוד‬
‫לפני שמזכירים הענין ד"מועד" – אע"פ שלשון הכתוב הוא "במועד גו' בחג‬
‫הסוכות גו' הקהל את העם"‪ ,‬תחלה "מועד" ואח"כ "הקהל" – כדי להדגיש‬
‫ש"הקהל" הו"ע עיקרי בכללות המועד (לא רק ביום המיוחד שבו קיימו מצות‬
‫הקהל בפועל)‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬ששלימות ה"מועד" תלוי' ב"הקהל"‪ ,‬היינו‪ ,‬שע"י‬
‫הפעולה ד"הקהל" באים גם לשלימות ה"מועד"‪.‬‬
‫ותוכן הברכה שמברכים איש את רעהו בקשר לענין ד"הקהל" – שתהי'‬
‫הצלחה רבה בפעולות ד"הקהל"‪ ,‬הן בנוגע לעצמו‪ ,‬להקהיל את כל פרטי‬
‫עניניו‪ ,‬שהם בדוגמת "האנשים והנשים והטף"‪ ,‬כולל גם "גרך אשר בשעריך"‪,‬‬
‫דקאי על הפעולה בחלקו בעולם ("שעריך")‪ ,‬והן בנוגע לפעולה עם הזולת‪,‬‬
‫כל אלו שיש לו השפעה עליהם‪ ,‬להיותו המנהיג שלהם‪ ,‬בדוגמת ה"מלך"‬
‫(כאו"א לפי ענינו)‪ ,‬ובאופן שפעולה זו תשפיע על כל הימים שלאח"ז‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫ומובן‪ ,‬שהתכלית והמטרה דאריכות וריבוי הדיבור בכל הנ"ל ‪ ,‬היא –‬
‫המעשה בפועל‪" ,‬המעשה הוא העיקר"‪ ,‬שכן‪ ,‬המעשה הוא "אבן הבוחן"‬
‫שמאמת שהענין חדר בפנימיותו כו'‪.‬‬
‫ומכיון שכן‪ ,‬הרי‪ ,‬לפי ערך אריכות וריבוי הדיבור צ"ל גם ריבוי המעשה‬
‫– כלשון המשנה "רוב המעשה" (כפי שמבאר הרמב"ם בפירוש המשניות‪,‬‬
‫ובתוספת ביאור – ע"י רבינו הזקן באגה"ק)‪ ,‬כלומר‪ ,‬שלאחרי כל מה שעסקו‬
‫בעניני "הקהל" עד עתה‪ ,‬צריכים להוסיף בזה עוד יותר‪ ,‬ובאופן של ריבוי כו'‪.‬‬
‫וכבר דובר בארוכה ובפרטיות בנוגע לדרכי הפעולה – ע"י ההתאחדות‬
‫דרבים מישראל‪ ,‬הן יחידים‪ ,‬והן מוסדות וארגונים‪ ,‬ישיבה‪ ,‬תלמוד‪-‬תורה‪ ,‬בית‪-‬‬
‫כנסת ובית‪-‬מדרש וכיו"ב‪ ,‬עי"ז שהעומד בראש (ולדוגמא‪ :‬רב בקהילתו‪ ,‬גבאי‬
‫בביהכ"נ‪ ,‬וכיו"ב)‪ ,‬או בעל השפעה וכו'‪ ,‬יקהיל את אלו השייכים אליו‪ ,‬החל‬
‫מפעולתו של כאו"א בנוגע לבני משפחתו‪.‬‬
‫ומה טוב – כדי שיהי' באופן של קיום – שיתקבל גם אישור ותוקף בכתב‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 99‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪100‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫(שפלוני בן פלוני החליט להצטרף ולהתאחד בענין ד"הקהל")‪ ,‬ובהקדם‬
‫האפשרי‪ ,‬בחול המועד עצמו – אלה שכותבים בחוה"מ בלאה"כ‪ ,‬ואלה שאינם‬
‫כותבים בחוה"מ – יקבלו על עצמם בדיבור בפני ג' אנשים מישראל‪ ,‬כדי‬
‫להבטיח שהתחייבות זו תבוא לידי מעשה בפועל "כל הימים"‪.‬‬
‫ובחול המועד יכולים לנצל גם את אמצעי התקשורת ע"י מכשירים שונים‬
‫שעל ידם יכולים להתאחד גם עם אנשים נשים וטף הנמצאים בקצוי תבל‬
‫בגשמיות‪ ,‬ויתירה מזה – בקצוי תבל ברוחניות‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬לפעול אצלם‬
‫הענין ד"ליראה את ה' אלקיכם כל הימים"‪.‬‬
‫והעיקר – שכל הפעולות בעניני "הקהל" ימהרו ויזרזו עוד יותר את קיום‬
‫מצות הקהל כפשוטה‪ ,‬בבית המקדש השלישי‪" ,‬מקדש אדנ‪-‬י כוננו ידיך"‪.‬‬
‫(משיחת ליל ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫השליחות של כאו"א לחפש הזדמנויות לפעול ב"הקהל"‬
‫והנה‪ ,‬כאשר זוכים לקבלת כל הברכות‪ ,‬אזי המוח והלב פנויים‪ ,‬מתוך‬
‫מנוחת הנפש ומנוחת הגוף – להיות מסורים להפצת היהדות והחסידות‪ ,‬הפצת‬
‫המעיינות‪ ,‬מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬ובהצלחה רבה ומופלגה‪.‬‬
‫ובכלל זה – השליחות המיוחדת‪ ,‬של כאו"א מאתנו‪ ,‬ושל כל כלל ישראל‪,‬‬
‫בשנה זו‪ ,‬שנת "הקהל" (כאמור) – לחפש הזדמנויות לפעול ב"הקהל"‪ ,‬דהיינו‬
‫שלא להמתין עד שיעוררוהו פעם אחר פעם‪ ,‬אלא כאו"א‪ ,‬האנשים הנשים‬
‫והטף‪ ,‬צריך ללכת ולחפש בעצמו הזדמנויות לאסוף חברים (והנשים – חברות)‬
‫שביכלתו להשפיע עליהם‪.‬‬
‫ולכל לראש – ע"י היותו דוגמא חי' לכל‪ ,‬למבוגרים ולקטני קטנים‪ ,‬מה הם‬
‫חיים יהודיים‪ ,‬וכמו"כ השפעה בדיבור‪ ,‬ובודאי יצליח‪ ,‬שהרי "דברים היוצאים‬
‫מן הלב נכנסים אל הלב" ופועלים פעולתם‪ ,‬ובפרט שגם כל הנמצאים בסביבתו‬
‫עושים כן ואף הם פועלים בכיוון זה‪.‬‬
‫ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫כל אדם‪ ,‬יהי' מי שיהי' הוא בעל השפעה על מספר מסויים של אנשים‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 100‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪101‬‬
‫או ילדים וביכלתו לפעול עליהם שיוסיפו יותר בכל עניני יהדות (וכאמור –‬
‫התחלת ההשפעה היא שיהי' דוגמא חי')‪.‬‬
‫ובודאי יצליח בזה בהצלחה רבה ומופלגה‪ ,‬הרבה יותר מן המשוער (כפי‬
‫שדובר בארוכה בהתוועדויות שלפנ"ז)‪.‬‬
‫ו"המעשה הוא העיקר"‪:‬‬
‫עתה‪ ,‬כאשר כאו"א חוזר למקומו‪ ,‬בא הזמן למעשה בפועל‪ ,‬שהרי כאו"א‬
‫נוסע לעירו‪ ,‬לשכונתו ולחוג שלו‪ ,‬ששם הוא בעל השפעה‪ ,‬וממילא מוטלת‬
‫עליו החובה לעסוק בזה בפועל‪.‬‬
‫ולהוסיף דהפעולה בזה לא צריכה להיות‪ ,‬ח"ו מפני שמישהו מכריח‬
‫לעשות‪ ,‬אדרבה – הוא עצמו מרגיש ברגש פנימי‪ ,‬דרישה ותאוה גדולה ביותר‪,‬‬
‫להקהיל יהודים לעניני יהדות‪ ,‬לעשות טובה ליהודי ולהשפיע (ע"י היותו‬
‫דוגמא חי') על עוד יהודים‪ ,‬החל מביתו ומשפחתו ועד לכל השכונה‪ ,‬ולשאר‬
‫השכונות והערים עד לכל המדינות‪.‬‬
‫ועד אשר פעולות אלו יביאו לידי כך שבמהרה בימינו ממש יסיים הקב"ה‬
‫את ה"הקהל" שלו ויקויים‪ ,‬בפועל ממש‪" ,‬ואתם תלוקטו לאחד אחד"‪ ,‬היינו‬
‫שהקב"ה לוקח את כאו"א מישראל‪ ,‬האנשים והנשים והטף‪ ,‬וקטני קטנים‬
‫בכלל‪ ,‬בידו ומוביל את כולם ביחד‪ ,‬לקראת הגאולה‪ ,‬כך שכל ישראל נפגשים‬
‫בדרך (כנ"ל ס"ב)‪ ,‬שהרי כולם הולכים בכיוון אחד ומתקרבים לגאולה‪,‬‬
‫ובהמשך לזה‪ ,‬ממהר הקב"ה "אחישנה" ב"אחישנה" גופא‪ ,‬ומזרז את שלימות‬
‫הקיום ד"אתם תלוקטו לאחד אחד"‪.‬‬
‫והתחלת הזירוז היא עי"ז שנותן בכאו"א מישראל‪ ,‬ובכלל ישראל‪ ,‬חיות‬
‫בעבודתם ב"הקהל"‪ ,‬וזריזות זו (באופן ד"אחישנה" שב"אחישנה") ממהרת‬
‫עוד יותר את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪ ,‬ובקרוב ממש‬
‫נפגשים כולם בארץ הקודש‪" ,‬ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית‬
‫השנה ועד אחרית שנה"‪ ,‬ושם גופא – בירושלים עיה"ק "קרית מלך רב"‪ ,‬ושם‬
‫גופא –כולם ביחד – בהר הקודש‪ ,‬הר הבית‪ ,‬ובביהמ"ק – "מקדש אדנ‪-‬י כוונו‬
‫ידיך"‪.‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 101‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪102‬‬
‫ושם מתגלה הקב"ה בגילוי פנימי יותר ובהוספה "באור פני מלך חיים"‪,‬‬
‫מלבד לוחות הברית וארון הקודש – בקודש הקדשים‪.‬‬
‫וכל זה – כאמור – במהרה בימינו ממש‪ ,‬ו"לא עיכבן אפילו כהרף עין"‪.‬‬
‫(מ"יחידות" – כ"ו תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫לא יוצאים ידי חובה ע"י אחרים‬
‫בהמשך להמדובר אודות הפעולות ד"הקהל" – יש צורך להבהיר ולשלול‬
‫נתינת מקום לטעות‪:‬‬
‫מכיון שהדיבור אודות הפעולות ד"הקהל" הוא במעמד רבים מישראל‪,‬‬
‫הרי‪ ,‬בודאי ישנם כמה וכמה שמתעסקים ויתעסקו בזה‪ ,‬ומכיון שכן‪ ,‬יכול‬
‫מישהו לחשוב שיוצא י"ח בהתעסקות שלהם‪...‬‬
‫גם בקידוש היום – טוען הוא – יכולים לצאת י"ח כשמישהו אחר מקדש‬
‫על היין‪ ,‬אפילו אם אינו טועם מן היין‪ ,‬או עכ"פ טעימת טיפות אחדות בלבד‬
‫מתוך כוסית קטנה‪ ,‬גם אם אין איש רואהו‪.‬‬
‫על כך אומרים לו‪ :‬גם בקידוש היום אינו יוצא י"ח אלא כאשר המקדש‬
‫מכיון להוציאו י"ח (ולא מספיק מה שהשומע מכיון לצאת י"ח)‪ ,‬ואילו בנדו"ד‪,‬‬
‫מדגישים בפירוש שבענין זה לא מוציאים י"ח אף א'‪ ,‬אלא‪ ,‬החובה מוטלת על‬
‫כל אחד ואחת לעסוק בעצמו בפעולות ד"הקהל"‪.‬‬
‫וממה‪-‬נפשך‪ :‬במקרה של אונס – הרי‪" ,‬אונס רחמנא פטרי'"‪ ,‬ובמילא‪ ,‬אין‬
‫צורך להוציאו י"ח; אבל בדרך כלל‪ ,‬ברובא דרובא‪ ,‬יכול וצריך כאו"א לעסוק‬
‫בעצמו בפעולות ד"הקהל"‪ ,‬ואז‪ ,‬מדגישים בפירוש שלא מוציאים אותו י"ח‪.‬‬
‫ויש להוסיף‪ ,‬שהצורך וההכרח לעסוק ב"הקהל" ע"י כאו"א ממש – מודגש‬
‫ביותר במדינה זו‪:‬‬
‫רואים במוחש במדינה זו שכאו"א הוא בעל השפעה במדה מסויימת‪– .‬‬
‫בין אם זה ענין חיובי או לאו‪ ,‬הרי‪ ,‬המציאות בפועל היא שכאו"א הוא בעל‬
‫השפעה‪ ,‬והחילוק הוא רק במדת ההשפעה‪ ,‬אם יכול להשפיע על ריבוי אנשים‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 102‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪103‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫או על מיעוט בלבד‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫ואם הדברים אמורים בעניני העולם‪ ,‬פרנסה‪ ,‬כבוד וכיו"ב – הרי עאכו"כ‬
‫שיש לנצל זאת לעניני קדושה‪ ,‬ובנדו"ד‪ ,‬שכאו"א ינצל השפעתו לפעול בענין‬
‫ד"הקהל גו' ליראה את ה'"‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ בראשית (א) ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫הקשר בין "הקהל" ל"לחיים"‬
‫א‪ .‬בהמשך ל"שטורעם" אודות הענין ד"הקהל" – יש לקשר גם המדובר‬
‫לעיל בענין "לחיים" עם הענין ד"הקהל"‪:‬‬
‫התוכן והנקודה ד"הקהל" – כמפורש בקרא – "הקהל את העם האנשים‬
‫והנשים והטף גו' למען ישמעו ולמען ילמדו גו' ליראה את ה'"‪ .‬והרי‪ ,‬יראת ה'‬
‫קשורה עם ענין החיים – כמ"ש "יראת ה' לחיים"‪.‬‬
‫וההסברה בזה – ע"פ מ"ש "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח"‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬שענין היראה והביטול הוא "כלי" להמשכת והשראת קדושתו של‬
‫הקב"ה – "מחי' חיים"‪" ,‬מקור מים חיים" (כנ"ל ס"ב)‪ ,‬שלכן‪" ,‬יראת ה'‬
‫לחיים"‪ ,‬היינו‪ ,‬שע"י היראה והביטול נעשה המשכת החיים מהקב"ה‪.‬‬
‫ויש להוסיף ולבאר בם ע"פ דוגמא מוחשית בחיי האדם‪:‬‬
‫רואים במוחש בחיי האדם – אפילו אצל אינם‪-‬יהודים – שבריאות הגוף‬
‫תלוי' בבריאות הנפש‪ ,‬שלכן‪ ,‬כאשר ישנו חסרון בבריאות הגוף‪ ,‬אזי‪ ,‬במקום‬
‫לדרוש אצל הרופאים כו'‪ ,‬יש למצוא מהו הדבר שחסר לנפש (ופשיטא‪ ,‬להסיר‬
‫את הדברים המפריעים ומעיקים על הנפש)‪ ,‬ועי"ז שימלא וישביע את רצון‬
‫הנפש‪ ,‬שהנפש תהי' בריאה‪ ,‬יתמלא גם החסרון בבריאות הגוף‪.‬‬
‫ואם הדברים אמורים אפילו בנוגע לגוף ונפש דאומות העולם – בנוגע‬
‫לגוף ונפש דבנ"י (נפש הבהמית והטבעית‪ ,‬ש"אקדמי' טעניתא"‪ ,‬ומכ"ש וק"ו‬
‫בנוגע לנפש האלקית)‪ ,‬על אחת כמה וכמה שבריאות הגוף תלוי' בבריאות‬
‫הנשמה‪ ,‬שלכן‪ ,‬הנהגת הגוף צריכה להיות ע"פ רצון הנפש‪.‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 103‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪104‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫ההתעסקות שייכת לכאו"א למגדול ועד קטן‬
‫ב‪ .‬ובהמשך לזה – יש לעורר עוד הפעם אודות ההתעסקות בענין ד"הקהל"‪:‬‬
‫בעמדנו בשנת הקהל – צריך כאו"א לעסוק בענין ד"הקהל את העם האנשים‬
‫והנשים והטף גו' למען ישמעו ולמען ילמדו גו' ליראה את ה'"‪ ,‬להקהיל את‬
‫אלו שנמצאים בסביבתו שיש לו השפעה עליהם‪ ,‬ולעוררם להתחזק בעניני‬
‫יהדות‪ ,‬תורה ומצוותי' (כמדובר בארוכה במשך ההתוועדויות האחרונות)‪.‬‬
‫ובהדגשה – שהפעולה בזה יכולה וצריכה להיות ע"י כל אחד ואחת‪,‬‬
‫אנשים נשים וטף‪ ,‬למגדול ועד קטן;‬
‫גם גדולים שכבר עסקו בענין ד"הקהל" – צריכים להוסיף עוד יותר‪ ,‬הן‬
‫בנוגע לזולת‪ ,‬והן בנוגע לעצמם‪ ,‬כמאמר "איזהו חכם הלומד מכל אדם"‪,‬‬
‫וגם קטנים וקטנות – יכולים להשפיע על חבריהם וחברותיהן‪ ,‬ולא עוד‪,‬‬
‫אלא‪ ,‬שביכלתם להשפיע גם על הגדולים‪ ,‬החל מההורים‪ ,‬כפי שרואים במוחש‬
‫שכאשר ילד או ילדה מבקשים מהוריהם לעשות פעולה מסויימת בעניני‬
‫יהדות‪ ,‬ישמחו ההורים למלא את רצון הילד או הילדה‪ ,‬אשר‪ ,‬גם אם הסיבה‬
‫החיצונית לכך היא מפני רצונם לזכות בחיוך של הילדים‪ ,‬לשמחם ע"י מילוי‬
‫רצונם‪ ,‬הרי‪ ,‬הסיבה האמיתית והפנימית היא – מפני שנתגלה רצונם האמיתי‬
‫"לעשות את כל דברי התורה הזאת"‪.‬‬
‫הקהל בתורה‬
‫ג‪ .‬ומכאן באים גם לענין ד"הקהל" בתורה – ובהקדמה‪:‬‬
‫כתיב "זאת התורה אדם"‪ .‬ומזה מובן שהענין ד"הקהל" כפי שהוא באדם‬
‫(הן בנוגע לכללות ישראל‪ ,‬והן בנוגע לכל אדם פרטי) ישנו גם (ואדרבה – לכל‬
‫לראש) בתורה‪.‬‬
‫ובפשטות – להקהיל ולקבץ את עניני התורה שבהם נתבארו פרטי הענינים‬
‫ד"הקהל"‪ ,‬בנגלה דתורה‪ ,‬כולל ובמיוחד – בפנימיות התורה‪ ,‬כפי שנתבארה‬
‫בתורת החסידות‪ ,‬בענינים המעוררים לבו של אדם ליראת ה'‪ ,‬בהתאם לתוכן‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 104‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪105‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫העיקרי ד"הקהל" – "ליראה את ה'"‪.‬‬
‫(משיחת יום שמחת תורה ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫התקיעה בחצוצרות ביום הקהל‬
‫א‪ .‬ויש להוסיף בפרטיות יותר – בנוגע ל"הקהל" (החידוש המיוחד דחג‬
‫הסוכות השתא) ע"י התקיעה בחצוצרות‪:‬‬
‫איתא בתוספתא‪" :‬אותו היום (דהקהל) כהנים עומדים בגדרים ובפרצות‬
‫(היינו מקומות של פרהסיא) וחצוצרות של זהב תוקעין ומריעין ותוקעין‪ .‬כל‬
‫כהן שאין בידו חצוצרות אומרין דומה שאין כהן הוא ‪ . .‬בו ביום ראה רבי‬
‫טרפון חיגר עומד ומתריע בחצוצרות‪ ,‬משם אמרו חיגר תוקע במקדש"‪.‬‬
‫וכמה פרטים בדבר‪:‬‬
‫א) התקיעה בחצוצרות היא חובה על כל כהן וכהן בפרטיות – אע"פ‬
‫שמלבדו ישנם עוד עשרות כהנים ש"תוקעין ומריעין ותוקעין"‪ ,‬כך‪ ,‬שגם‬
‫בלעדי התקיעה שלו בודאי לא יחסר מאומה בפירסום הדבר‪.‬‬
‫ב) התקיעה בחצוצרות היא לא רק ע"י הכהנים דבית אב שעובדים ביום זה‪,‬‬
‫ולא רק ע"י הכהנים דהמשמר שעובדים בשבוע זה‪ ,‬אלא‪ ,‬ע"י הכהנים הנמצאים‬
‫בירושלים‪ ,‬גם אם המשמר שלהם הוא בזמן אחר‪ .‬ויתירה מזה – אפילו כהן‬
‫בעל מום שאינו ראוי לעבודה כלל (לא רק להקרבת קרבנות ממש‪ ,‬אלא גם‬
‫לעבודות שהן הכנה להקרבה או עבודות הבאות לאחרי ובהמשך לההקרבה)‪,‬‬
‫תוקע ומריע ותוקע‪ ,‬כאמור‪ ,‬שאפילו "חיגר עומד ומתריע בחצוצרות"‪.‬‬
‫ג) התקיעה בחצוצרות הו"ע הנוגע לכללות ענין הכהונה‪ ,‬עד כדי כך‪,‬‬
‫ש"כל כהן שאין בידו חצוצרות‪ ,‬אומרין דומה שאין כהן הוא"‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫תתכן מציאות כזו שכהן אינו תוקע בחצוצרות‪ ,‬ובמילא‪ ,‬העובדה "שאין בידו‬
‫חצוצרות"‪ ,‬מוכיחה "שאין כהן הוא"!‬
‫עבודת הכהנים היא ע"ד עבודת כאו"א מישראל בזמה"ז‬
‫ב‪ .‬ומכאן למדים הוראה בנוגע לאופן ההתעסקות בענין ד"הקהל" בזמן‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 105‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪106‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫הזה‪.‬‬
‫ובהקדמה‪:‬‬
‫אע"פ שהתקיעה בחצוצרות היתה ע"י כהנים דוקא – הרי זה ע"ד ובדוגמת‬
‫כל עניני העבודה בביהמ"ק‪ ,‬שבזמן הזה נעשים (בעבודה הרוחנית) ע"י כאו"א‬
‫מישראל‪.‬‬
‫ולדוגמא‪ :‬בעבודת הקרבנות – "תפלות כנגד תמידין תקנום"‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫שעבודת הקרבנות שהיתה נעשית בבימה"ק ע"י כהנים תמימים דוקא‪ ,‬במשמר‬
‫וביום המיוחד להם כו'‪ ,‬נעשית בזמן הזה ע"י כאו"א מישראל‪ ,‬אנשים נשים‬
‫וטף‪ ,‬מידי יום ביומו‪ ,‬הן בשחרית – כנגד תמיד של שחר‪ ,‬והן במנחה – כנגד‬
‫תמיד של בין הערביים‪ ,‬והן בערבית – כנגד איברים ופדרים כו'‪ ,‬ובימים שבהם‬
‫מקריבים מוספים – גם תפלות המוספין‪ ,‬אשר‪ ,‬עי"ז נפעלת פעולת הקרבנות‪,‬‬
‫ובזה גופא – באופן ד"ונשלמה פרים שפתינו"‪ ,‬היינו‪ ,‬שע"י "שפתינו" (תפלה)‬
‫נעשה הענין דהקרבת ה"פרים"‪ ,‬מובחר שבקרבנות‪ ,‬באופן ד"נשלמה"‪ ,‬גם‬
‫מלשון שלימות‪.‬‬
‫ומזה מובן גם בנוגע לכל המועדים‪ ,‬שכל פרטי הענינים שהיו בזמן‬
‫שביהמ"ק הי' קיים ישנם גם (ברוחניות הענינים) בזמן הזה‪ ,‬הן בנוגע לחג‬
‫הפסח‪ ,‬הן בנוגע לחג השבועות‪ ,‬והן בנוגע לחג הסוכות‪ ,‬ובחג הסוכות השתא‬
‫– גם הענין ד"הקהל"‪ ,‬כולל גם הפעולה ד"תוקעין בחצוצרות ‪ . .‬כדי להקהיל‬
‫את העם"‪ ,‬שהחיוב בזמן הזה הוא (לא רק לכהנים בלבד‪ ,‬אלא) על כאו"א‬
‫מישראל‪ ,‬שצריך להודיע ולהכריז ולפרסם ("הרלטן אין איין שטורעמען")‬
‫אודות הענין ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף"‪.‬‬
‫הלימוד מהחצוצרות – הקהל שייך לכאו"א‬
‫ג‪ .‬ובפרטיות יותר – ככל פרטי הענינים האמורים לעיל‪:‬‬
‫א) חובת הפירסום וההכרזה ע"ד "הקהל" מוטלת על כאו"א בפרטיות‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬גם בהיותו ביחד עם כל הציבור‪ ,‬אשר‪ ,‬כולם עומדים ומריעים‬
‫בחצוצרות שבידיהם‪ ,‬אינו יכול להשאר לעמוד מן הצד‪ ,‬אלא גם הוא צריך‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 106‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪107‬‬
‫ליטול בידו חצוצרה של זהב ולתקוע ולהריע ולתקוע – להכריז ע"ד "הקהל"‪.‬‬
‫ב) חובת הפירסום וההכרזה ע"ד "הקהל" אינה תלוי' בשלימות עבודתו‬
‫בתומ"צ‪ ,‬שכן‪ ,‬גם כאשר עבודתו בתומ"צ אינה בשלימות‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שהוא‬
‫בדוגמת "חיגר"‪ ,‬היינו‪ ,‬שאינו במעמד ומצב ד"תמים תהי' עם הוי' אלקיך"‪,‬‬
‫ע"י שלימות העבודה בקיום רמ"ח מ"ע‪ ,‬כנגד רמ"ח אברים‪ ,‬שס"ה מל"ת כנגד‬
‫שס"ה גידים‪ ,‬דמכיון ש"חיסר מצוה א' או פגם בה הרי נעשה מחוסר אבר‬
‫כו'" – אעפ"כ‪ ,‬גם הוא יכול וחייב לפרסם ולהכריז ע"ד הקהל‪ ,‬כאמור שאפילו‬
‫"חיגר עומד ומתריע בחצוצרות"‪.‬‬
‫ג) הפירסום וההכרזה ע"ד "הקהל" הו"ע הנוגע לכללות עבודתו‪ ,‬עד כדי‬
‫כך‪ ,‬ש"כל כהן שאין בידו חצוצרות‪ ,‬אומרין דומה שאין כהן הוא"‪,‬‬
‫כי‪ ,‬תכלית בריאתו היא "לשמש את קונו"‪" ,‬לא בראו אלא לכבודו" – עי"ז‬
‫שמקיים "דבר הרי זו הלכה"‪ ,‬כולל גם "תקנות ומנהגות" שנתפשטו בישראל‪,‬‬
‫שיש להם תוקף דמ"ע ומל"ת‪ ,‬ובנדו"ד‪ ,‬הפעולה בעניני "הקהל"‪,‬‬
‫[שהרי‪ ,‬אין צורך בהתפשטות גדולה יותר מזו שבמשך ג' ימים (דהוי חזקה)‬
‫מקהילים בביהכנ"ס וביהמ"ד‪" ,‬מקדש מעט"‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬ומעוררים‬
‫"ליראה את ה' אלקיכם"‪ ,‬כפי שכבר נפעל אצל כמה וכמה‪ ,‬רובם ככולם‪,‬‬
‫ויתירה מזה – "כל ישראל בחזקת כשרות"‪ ,‬והתקוה חזקה שיפעל על כל משך‬
‫הזמן שלאח"ז‪" ,‬כל הימים אשר אתם חיים על האדמה"]‪,‬‬
‫ובמילא‪ ,‬אם אינו עוסק במילוי חובתו בפירסום והכרזה ע"ד "הקהל" –‬
‫"אומרין דומה שאין כהן הוא"!‬
‫שטורעם ד"הקהל" באופן חדש‬
‫ד‪ .‬ובאותיות פשוטות – בנוגע למעשה בפועל ממש‪:‬‬
‫לאחרי כל ה"שטורעם" בהענין ד"הקהל" בג' לילות הראשונים‪ ,‬עד‬
‫לההוראה דשיעור חומש דאתמול‪" ,‬לעיני כל ישראל"‪ ,‬שכאשר מסתכלים‬
‫עליו‪ ,‬רואים בגלוי שכל מציאותו היא "הקהל"‪" ,‬יהודי של הקהל" (" ַא הקהל‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 107‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪108‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫איד") – הנה‪ ,‬בבוא מוצאי שבת‪ ,‬צ"ל "שטורעם" חדש לגמרי בענין ד"הקהל"‪,‬‬
‫ע"י התקיעה בחצוצרות‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק לאחוז החצוצרה בידו‪ ,‬ולא רק לתקוע‬
‫תקיעה אחת‪ ,‬אלא "לתקוע ולהריע ולתקוע"‪ ,‬להודיע ולהכריז ולפרסם שעתה‬
‫הוא הזמן שצ"ל "הקהל את העם האנשים והנשים והטף"‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬יכול מישהו לבוא ולטעון‪ :‬מה רוצים ממנו?! הוא עומד מן הצד‬
‫ואינו מבין מה קורה‪ ,‬אצלו לא מתקבל הדבר‪ .‬ועאכו"כ שאינו מבין לשם מה‬
‫צריכים אותו‪ ,‬הרי מלבדו ישנם כבר ריבוי אנשים שאוחזים בידיהם חצוצרות‬
‫ותוקעין ומריעין ותוקעין‪ ,‬ומה יתוסף עוד על ידו?!‬
‫ונוסף לזה‪ ,‬הרי הוא גם "זקן ואינו לפי כבודו"‪ :‬אין זה לפי כבודו‪ ,‬שלפתע‪,‬‬
‫באמצע הלילה‪ ,‬יעמוד לתקוע בחצוצרה‪ ...‬ולא עוד‪ ,‬אלא‪ ,‬שיכריז בתקיעה‬
‫זו שבאמצע הלילה אודות דבר הידוע ומפורסם לכל‪ ,‬לאחרי שהרעישו כבר‬
‫במשך ג' ימים רצופים‪.‬‬
‫יתירה מזה‪ :‬הוא כבר "הוריד את עצמו" להשתתף ב"שטורעם" ד"הקהל"‬
‫במשך ג' הימים שלפנ"ז‪ ,‬אבל‪ ,‬עכשיו הוא כבר עייף‪ ,‬ורוצה לנוח מעט‪ ,‬ובפרט‬
‫שצריך לחשוב גם ע"ד "מלוה מלכה"‪ ,‬נוסף לכך שצריך לעסור בלימוד‬
‫השיעורים בתורה‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫על כך אומרים לו‪:‬‬
‫זה עתה התפללת ערבית‪ ,‬כנגד הקטר חלבים ואברים שלא הספיקו להקריב‬
‫ביום‪ ,‬כלומר‪ ,‬עסקת בעצמך בעבודה של כהנים‪ ,‬וא"כ‪ ,‬היתכן שעכשיו תתהלך‬
‫במנוחה ובשלוה‪ ,‬ותדבר אודות כל ענינים טובים שבעולם‪ ,‬ותהי' מוכן‪ ,‬אפילו‪,‬‬
‫שאם ישאלו אותך‪" ,‬תעשה טובה" ותשיב גם בנוגע ל"הקהל" – היתכן‪ ,‬היכן‬
‫היא החצוצרה של זהב?!‪..‬‬
‫ולא יועיל התירוץ שיש לו את הספרים שמדברים אודות "חצוצרות של‬
‫זהב"‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬יש לו חצוצרה של זהב בכיס המעיל ("אין בוזים")‪ ,‬כנגד‬
‫לבו‪ – ...‬לא יועילו כל ה"חכמות" ו"הסברות" כו'‪ ,‬מכיון שזוהי הלכה פשוטה‬
‫וברורה שצריכים ליטול "חצוצורת של זהב בידיהם"‪ ,‬והעיקר ש"תוקעין"‪,‬‬
‫ולא די בתקיעה בלבד‪ ,‬אלא "תוקעין ומריעין ותוקעין"‪.‬‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 108‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪109‬‬
‫וכאמור‪ ,‬שאינו יכול לצאת י"ח בתקיעה של אחרים‪ ,‬אביו ורבו‪ ,‬או בנו‬
‫ונכדו כו'‪ ,‬כי‪" ,‬כל כהן שאין בידו חצוצרות אומרין דומה שאין כהן הוא"!‬
‫וענין זה יכולים לבחון בפשטות – כי‪ :‬בנוגע לימים שלפנ"ז יכל לטעון‬
‫שעוסק הוא בענין ד"הקהל"‪ ,‬ומדבר כו'‪ ,‬בקרירות עכ"פ‪ ,‬או אפילו בחום‬
‫והתלהבות כו'; אבל‪ ,‬בנוגע למוצאי שבת – הבחינה היא – אם מחזיק בידו‬
‫חצוצרות של זהב ותוקע ומריע ותוקע‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬ח"ו‪" ,‬אומרין דומה שאין‬
‫כהן הוא"!‬
‫(משיחת ליל ד' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 109‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪110‬‬
‫פרק שלישי‬
‫צבאות ה' בהקהל‬
‫תפקיד ה"חייל" התמסרות מוחלטת למפקד‬
‫א‪ .‬בכל כינוס של "צבאות השם"‪ ,‬יש כמה ענינים שצריך לעורר אודותם‪.‬‬
‫וכרגיל מתחילים בענין העיקרי שהוא תופס מקום מרכזי במטרת ההתכנסות‪,‬‬
‫ובדרך ממילא מגיעים בהמשך לשאר הענינים‪.‬‬
‫ומובן‪ ,‬שמכיון שההתכנסות היא של חיילי "צבאות השם"‪ ,‬שבאו ממקומות‬
‫שונים לשם אותה מטרה שהיא השתתפות בכנס הצבא‪ ,‬ובמקום השייך למפקד‬
‫העליון של הצבא‪ ,‬בית הכנסת – הרי כל הענינים שידובר אודותם‪ ,‬צריכים‬
‫להיות קשורים במיוחד עם "צבאות השם"‪.‬‬
‫ענינם של חיילי "צבאות השם" הוא – התמסרות מוחלטת מתוך מסירות‬
‫נפש להוראות המפקד העליון‪ ,‬הקב"ה בורא העולם‪.‬‬
‫וכל חייל בצבא מראה דוגמא חי' בכך שבחיי היום יום שלו‪ ,‬ממלא הוא את‬
‫רצון המפקד‪ ,‬ומתוך מסירות נפש הוא פורש מכל אותם הדברים הקטנים‪ ,‬בעלי‬
‫הנאה ותועלת עצמית בלבד‪ ,‬למען מילוי הוראות המפקד העליון‪.‬‬
‫פקודת יום‬
‫ב‪ .‬והנה‪ ,‬ההוראות והפקודות של החיילים כתובות ב"ספר התורה"‪ ,‬ספר‬
‫השייך לכל יהודי בכל גיל ובכל מקום וזמן‪ ,‬ואת המצוות שבו‪ ,‬ה"פקודות"‬
‫שבו צריך כל חייל למלא במשך כל ימות השנה‪.‬‬
‫אמנם בימים מיוחדים מקבל החייל "פקודות יום" מיוחדות‪ ,‬שמופנות אך‬
‫ורק לאותו היום ואותו הזמן‪ ,‬ואותן ממלא החייל במרץ רב ומתוך מסירות‬
‫‪ 13:29:31‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 110‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪111‬‬
‫נפש‪ ,‬יותר מהפקודות הרגילות‪.‬‬
‫בימים אלו שבהם אנו נמצאים – חול המועד סוכות בשנת הקהל – יש‬
‫"פקודת יום" מיוחדת‪ .‬ומכיון שימים אלו נקראים "יום טוב"‪ ,‬אשר כשמם כן‬
‫הם – ימים טובים יותר משאר ימות השנה הרגילים‪ ,‬הרי מובן שבימים אלו קל‬
‫יותר לבצע את פקודת היום המיוחדת‪.‬‬
‫פקודת היום – "הקהל"‬
‫ג‪ .‬הפקודה המיוחדת לימים אלו היא‪:‬‬
‫"מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות ‪ . .‬הקהל את העם‬
‫האנשים הנשים והטף ‪ . .‬למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם‪,‬‬
‫ושמרו לעשות את כל דברי התורה ‪ . .‬כל הימים אשר אתם חיים על האדמה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שעל עם ישראל כולו‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬להתכנס יחד‪ ,‬להקהל‪ ,‬על‬
‫מנת שיהיו כולם ל"קהל אחד"‪ ,‬מציאות אחת "כאיש אחד בלב אחד"‪ ,‬מפני‬
‫שבכולם רצון אחד ולב אחד והוא‪:‬‬
‫לשמוע את קריאת הפרשה מהתורה‪ ,‬כדי שיפעל בהם "ליראה את ה'"‪,‬‬
‫יראה מהמפקד העליון של הצבא‪ ,‬שזה מתבטא בכך שמקיימים את ציווי‬
‫המפקד "לעשות"‪ ,‬קיום כל המצוות והפקודות‪.‬‬
‫והמטרה בכנס כזה שנערך דוקא במעמד כל ישראל וביום מיוחד‪ ,‬יום טוב‪,‬‬
‫ובמקום מיוחד‪ ,‬בית המקדש‪ ,‬היא – שממנו ימשך השפעה על "כל הימים אשר‬
‫אתם חיים גו'"‪ ,‬שכל הימים יקיים האדם את ציווי המפקד באותו מרץ ובאותה‬
‫החיות וה"שטורעם" שקיים בזמן כנס ה"הקהל"‪.‬‬
‫זוהי איפוא "פקודת היום" המיוחדת לימים אלו‪:‬‬
‫"הקהל את העם האנשים הנשים והטף"‪ ,‬על כל אחד להקהיל את האנשים‬
‫שבסביבתו‪ :‬הילדים – את הילדים; וההורים‪ :‬האמהות – את הנשים‪ ,‬והאבות‬
‫– את הגברים‪ ,‬ולהזכר יחד במעמד "הקהל" שהי' בבית המקדש‪ ,‬וללמוד‬
‫ולשמוע פרשה מהתורה וזאת כדי שאח"כ‪" ,‬כל הימים"‪ ,‬ימשיך ויקיים את כל‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 111‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪112‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫פקודות התורה‪.‬‬
‫ומכיון שהפעולה נעשית ברבים – הקהל – הרי בודאי שהפעולה תצליח‬
‫טוב יותר ומהר יותר‪ ,‬מפעולה הנעשית ע"י אדם יחיד‪.‬‬
‫מקומות לקיום פקודת הקהל‬
‫ד‪ .‬ואף שאין לנו עכשיו בית המקדש כפשוטו (מפני סיבות)‪ ,‬הרי התורה‬
‫אמרה שה"בית כנסת" נקרא "מקדש מעט"‪,‬‬
‫– מפני שבו מתפללים ומבקשים היהודים בקשות מבורא העולם‪ ,‬בדומה‬
‫ל"בית המקדש הגדול" שבירושלים‪ ,‬שגם הוא "בית תפלה יקרא"‪ ,‬מפני‬
‫שבו היו כל היהודים מתכנסים – בית הכנסת – ומבקשים מה' שימלא את‬
‫בקשותיהם –‬
‫ולכן‪ ,‬התכנסות זו ב"בית הכנסת" בחול המועד סוכות דשנת הקהל‪ ,‬היא‬
‫ה"פקודת יום" של זמן זה‪.‬‬
‫ויתירה מזו – לכאו"א יש "בית המקדש"‪ ,‬בו יכול הוא לקיים "הקהל"‪:‬‬
‫שהרי אמרה התורה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‪" ,‬בתוכו לא נאמר‬
‫אלא בתוכם – בתוך כל אחד ואחד"‪ .‬שכל אחד יכול להפוך את ביתו‪ .‬חדרו‬
‫הפרטי וחפציו‪ ,‬לבית המקדש – עי"ז שיהי' ניכר בהם בחיי היום יום שהם‬
‫שייכים להקב"ה ועל ידם מתבצעים רצונותיו – שזהו ענינו של בית המקדש‬
‫הגדול שבירושלים‪.‬‬
‫ובמקומות אלו יכול הוא לקיים את "פקודת היום" של "הקהל"‪.‬‬
‫ואהבת לרעך כמוך‬
‫ה‪ .‬ויש להוסיף ע"פ מה שאמרתם זה עתה – "ואהבת לרעך כמוך"‪:‬‬
‫יש להשפיע וללמד את הדברים הנ"ל לכל אחד ואחת‪ ,‬גם לאלו שלא‬
‫יודעים עדיין אודות הענין ד"הקהל"‪ ,‬דמכיון שכולם שייכים לאותו הצבא‪,‬‬
‫הרי מובן שמוטל החיוב על כאו"א לעשות את כל שביכולתו להשפיע גם‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 112‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪113‬‬
‫על שאר החיילים‪ ,‬שילמדו את ה"פקודות"‪ ,‬ויקיימום בפועל‪ ,‬ומתוך מסירות‬
‫ומרץ כמוהו‪.‬‬
‫וההשפעה היא עי"ז שהוא בעצמו יראה להם דוגמא חי'‪ ,‬וידבר וילמד‬
‫איתם בדרכי נועם ובאהבה וחיבה‪ ,‬כפי שצריך להתנהג עם חייל ב"צבאות‬
‫השם"‪.‬‬
‫ואז יצליח הנסיון שלו להשפיע עליהם‪ ,‬ויקויים "ואהבת לרעך כמוך"‪,‬‬
‫שחביריו יקיימו את הפקודות מתוך מסירות ומרץ "כמוך"‪ ,‬כמוהו ממש‪.‬‬
‫ע"י הקהל מקבלים מתנות מהקב"ה‬
‫ו‪ .‬וכאשר כולם יעשו "הקהל"‪ ,‬הילדים האמהות והאבות‪ ,‬הרי יקויים בזה‬
‫רצון הקב"ה‪ ,‬וממילא תהי' להקב"ה שמחה גדולה‪" ,‬ישמח ה' במעשיו"‪,‬‬
‫ובפרט‪ ,‬שעושים את ה"הקהל" מתוך שמחה‪ ,‬וכפי שאמרתם זה עתה‪,‬‬
‫"ישמח ישראל בעושיו"‪ ,‬שמחה על שזכה להיות שייך להקב"ה בוראו‪ ,‬ושנתן‬
‫לו כחות למלאות ולקיים את ה"פקודות" שלו‪ ,‬וממילא גדלה שמחתו של‬
‫הקב"ה‪.‬‬
‫ואז יעניק הקב"ה לכאו"א את כל הברכות והמתנות‪ ,‬כפי שנוהג כל מלך‬
‫ומפקד צבא‪ ,‬שכאשר הוא שמח מחייליו‪ ,‬נותן הוא להם לא רק השכר המגיע‬
‫להם עבור עבודתם‪ ,‬אלא עוד זאת‪ ,‬מוסיף להם מתנות‪ ,‬ואפי' יותר ממה שהם‬
‫משערים‪.‬‬
‫ומתנות אלו נותן המלך לפי אפשרויותיו‪ ,‬ומכיון שהקב"ה הוא בורא כל‬
‫העולם כולו‪ ,‬וכל הברכות שבעולם שייכות אליו – וכפי שאמרתם זה עתה‪:‬‬
‫"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"‪ ,‬הרי יש לו את האפשרות לתת‬
‫שפע רב של ברכות‪ ,‬ולכן כאשר חייליו ישמחו אתו‪ ,‬יתן הוא להם את כל‬
‫הברכות שבעולם‪.‬‬
‫ועד שאם רצונו של ה"חייל" במתנה הנמצאת אי שם במרחקים – יסובב‬
‫הקב"ה סיבות‪ ,‬שהילד שעשה "הקהל"‪ ,‬וקיים את רצונו – יקבל את אותה המתנה‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 113‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪114‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫ובנוסף למתנות שמקבלים הם בחג הסוכות‪ ,‬הוא נותן להם עוד מתנות‬
‫עבור כל "שנת הקהל" ועבור "כל הימים"‪ ,‬גם לשנים הבאות‪.‬‬
‫ובזכות הילדים‪ ,‬מקבלים גם הוריהם‪ ,‬האבות והאמהות‪ ,‬המורים והמורות‪,‬‬
‫מלמדים ומלמדות‪ ,‬ראשי ומנהלי ישיבות והדומה – שפע של ברכות והצלחות‪,‬‬
‫על זה שחינכו את הילדים כך שהם נהיו חברים או חברות ב"צבאות השם"‪.‬‬
‫הכנה ל"הקהל" הגדול‬
‫ז‪ .‬וכל זה – שעושים "הקהל" כ"א בביתו ובחדרו ובישיבה‪ ,‬וכאן בכנס‬
‫זה – מהווה הכנה ל"הקהל" הגדול "קהל גדול ישובו הנה"‪ ,‬שבמהרה בימינו‬
‫יקבץ הקב"ה את כל עם ישראל‪ ,‬מקטני קטנים עד אנשים ונשים‪ ,‬ועד הגדולים‬
‫ביותר שבעם ישראל‪.‬‬
‫ויוליך את כולם כעם אחד וכצבא אחד – יחד עם התורה שלמדו‪ ,‬וזוכרים‬
‫אותה‪ ,‬ויחד עם הזכויות‪ ,‬המצוות שהיהודים עשו‪ ,‬מתחיל במצוה שהיא "כלל‬
‫גדול בתורה"‪" ,‬ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬שמשפיע אחד על השני ילד על חביריו‪,‬‬
‫וילדה על חברותיה שיהיו חברים ב"צבאות השם" – לארצנו הקדושה‪.‬‬
‫וע"י שמוסיפים בכל הענינים האמורים עוד ועוד‪ ,‬ובחוזק ומתוך חיות‬
‫ושמחה‪ ,‬ונראה ש"ישמח ישראל בעושיו" וממילא "ישמח ה' במעשיו" –‬
‫מביא הקב"ה את שמחתו הגדולה – הגאולה‪ ,‬במהרה בימינו ממש‪.‬‬
‫(משיחת ו' דחגה"ס – ל"צבאות השם" ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 114‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪115‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫פרק רביעי‬
‫התעוררות הקהל‬
‫לא מצינו זכר ל"הקהל"‬
‫א‪ .‬בנוגע ל"הקהל"‪ ,‬הענין שמרבים לדבר בו בימים אלו‪ ,‬מצינו ענין תמוה‪:‬‬
‫ידוע הכלל – "ציון היא דורש אין לה‪ ,‬מכלל דבעי דרישה"‪ .‬ועפי"ז תיקנו‬
‫בריבוי עניני התורה זכר למקדש‪ ,‬וכמו שמצינו ברגל הראשון‪ ,‬חג הפסח‪ ,‬אשר‬
‫אע"פ שהפסח הראשון הי' לפני כניסת בנ"י לארץ‪ ,‬ואפי' לפני מתן תורה‪ ,‬בכ"ז‬
‫יש בו כו"כ פרטים שהם זכר למקדש‪ ,‬וכיו"ב בענינים אחרים‪ ,‬ועד למנהגים‬
‫והלכה בפועל‪.‬‬
‫ואילו בנוגע ל"הקהל" – לא מצינו שום דבר בתור זכר למקדש!‬
‫ובפרט ששנת הקהל היא "במועד שנת השמיטה"‪ ,‬ובנוגע לשמיטה – הרי‬
‫לא זו בלבד שיש בה זכר ל(זמן) מקדש‪ ,‬אלא שלכמה דעות שמיטה בזה"ז‬
‫דאורייתא‪ ,‬וגם לדעת רוב הפוסקים שאינה אלא מדרבנן – הרי חביבים דברי‬
‫סופרים יותר מד"ת‪ ,‬ונוסף ע"ז – הסברא ששמיטה היא רק מדרבנן היתה כבר‬
‫בימי בית שני (כמובן מכמה סיפורים והלכות שבמשנה)‪ ,‬ואעפ"כ – בנוגע‬
‫לשנת "הקהל" שבאה תיכף ומיד בסיום שנת השמיטה לא מצינו "זכר"!‬
‫והנה ידוע שבדורות שלפנ"ז היו סברות ושקו"ט כו' בנוגע לחידוש הענין‬
‫(מאיזה סיבה שתהי') אבל בפועל לא נתקבל‪ ,‬ויש להאריך בפרטי השקו"ט‬
‫וטעמי הדבר בהלכה ובפילפולא דאורייתא כו'‪ ,‬ובכל אופן – כן היא המציאות‬
‫הנראית בעיני בשר‪ ,‬שלא נתקבל שום "זכר" לזה‪ ,‬בין כל גדולי ישראל בדורות‬
‫הקודמים הן בחו"ל והן בא"י – וצ"ע האם כן הי' מיד לאחר החורבן‪ ,‬כיון שלא‬
‫מצינו בזה גם בברייתא ובגמרא כו' – ולאחר כל השקו"ט (כולל – הענינים‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 115‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪116‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫שכבר נדפסו כו') – הלא מילתא היא!‬
‫הדיבור אודות הקהל גורם להתעוררות‬
‫ב‪ .‬וכל זה – בנווגע לפלפולא דאורייתא‪ ,‬אבל בנוגע לפועל יש לנהוג לפי‬
‫התוצאות שיבואו למעשה‪.‬‬
‫ובפרטיות‪:‬‬
‫רואים במוחש אשר הדיבור אודות "הקהל" בביהמ"ק‪ ,‬בפרט אם חוזרים‪,‬‬
‫ובהדגשה‪ ,‬על תוכן הפרשיות שהי' המלך קורא ומתארים את אופן המעמד‬
‫דהקהל‪ ,‬שכל ישראל עמדו ושמעו "בכוונה גדולה יתירה ‪ . .‬כאילו עתה‬
‫נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה" – הרי זה עושה רושם ופועל התעוררות‬
‫בנוגע לתוכן המצווה ד"הקהל"‪" ,‬ליראה את ה'"‪.‬‬
‫ובמיוחד אם‪ ,‬נוסף ע"ז‪ ,‬הדיבור הוא בדברים היוצאים מן הלב‪ ,‬ובמעמד‬
‫עשרה מישראל (ד"כל בי עשרה שכינתא שריא") או יותר מעשרה‪ ,‬ועאכו"כ –‬
‫אם ישנה ההדגשה הראוי'‪ ,‬אשר‪ ,‬מבלי להכנס לבירורים ושקו"ט כו'‪ ,‬מדובר‬
‫בתיאור מעמד ומצב שבו עמדו כל ישראל האנשים הנשים והטף והקשיבו‬
‫לפרשיות התורה מהמלך "כאילו ‪ . .‬מפי הגבורה שומעה" – שאזי עצם הדיבור‬
‫מביא להתרגשות!‬
‫ואע"פ שלב יהודי שהוא כדבעי‪ ,‬יתרגש ויתעורר מזה גם ביום חול‪ ,‬באחת‬
‫מששת שנות המלאכה‪ ,‬אבל‪ ,‬כמובן‪ ,‬אינו דומה להתעוררות שתבוא ע"י‬
‫הדיבור אודות "הקהל" – כאשר יושבים בסוכה‪ ,‬או בביהכנ"ס וביהמ"ד‪ ,‬מקום‬
‫קדוש ובעשרה כו'‪ .‬ובלבד שתהי' ההדגשה הראוי' אודות תוכן המצוה "למען‬
‫ישמעו ולמען ילמדו גו'" (שלשון זה ("למען") מורה שהכוונה נעשית חלק‬
‫מהמצוה) – "ליראה את ה' ‪ . .‬כל הימים"‪ ,‬תוספת ועילוי ביראת ה' שתהי'‬
‫נמשכת "כל הימים"‪ ,‬הן ביום ובלילה‪ ,‬הן בשנה השמינית‪ ,‬שנת "הקהל" והן‬
‫בשאר הימים‪ ,‬הן בא"י והן בחו"ל‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 116‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪117‬‬
‫לעורר יהודים אודות הקהל‬
‫ג‪ .‬ולכן‪ ,‬בנוגע לפועל‪:‬‬
‫בעמדנו בימים הסמוכים לחג הסוכות שבו הי' "הקהל" בביהמ"ק‪ ,‬ועד"ז בימי‬
‫חג הסוכות עצמו‪ ,‬יש לנצל את הזמן לפעולה ב"הקהל" – להקים "רעש גדול"‬
‫ולפנות אל בנ"י האנשים הנשים והטף בדברים היוצאים מן הלב – [ובלב גופא‪,‬‬
‫מעומק פנימיות הלב שפועלים פעולתם במכ"ש מדברים היוצאים מחיצוניות הלב‬
‫או מפנימיות‪ ,‬אבל לא פנימיות דפנימיות‪ ,‬ובלא"ה‪ ,‬אם הדיבור לא יהי' מן הלב‬
‫עלול השומע להקפיד כו']‪ .‬ולומר להם (בתוספת ביאור ופירוט בארוכה‪ ,‬לכאו"א‬
‫לפי ענינו‪ ,‬אודות מהותו של "הקהל" והאופן שבו נערך בביהמ"ק כו')‪:‬‬
‫הקשיבו יהודים! ניתנו לכם יומין זכאין שבהם צ"ל "הקהל את העם"‬
‫ולהביא הוספה ביראת ה'‪ ,‬וכל או"א מישראל יכול להעמיד את עצמו‪ ,‬תיכף‬
‫ומיד‪ ,‬במצב של יראת ה' תמיד כל הימים‪.‬‬
‫התעוררות כזאת שתמשך כל הימים‬
‫ד‪ .‬ויש להוסיף שהכח להיות תיכף ומיד‪ ,‬במעמד ומצב שיראת ה' ברגע‬
‫זה‪ ,‬תהי' יראה כזו הנמשכת כל הימים‪ ,‬ניתן לכאו"א מישראל מכיון שבנ"י הם‬
‫למעלה מהגבלה של זמן ומקום‪.‬‬
‫והביאור בזה – ע"פ מ"ש באגה"ת בנוגע למדת התשובה "לבל ישוב עוד‬
‫לכסלה למרוד במלכותו ית' ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו"‪ ,‬ובל' הרמב"ם –‬
‫"יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"‪ ,‬דלכאורה אינו מובן‪:‬‬
‫הרי כאו"א הוא בעל בחירה ומנין ששוב לא יחטא? והביאור – שאם‬
‫התשובה עתה היא כדרוש‪ ,‬הרי הוא עצמו בבחירתו‪ ,‬נטל מעצמו את האפשרות‬
‫של "ישוב לכסלה"‪ ,‬ומה שמחר‪ ,‬או מחר לאחר זמן‪ ,‬עלול להיות שינוי‬
‫בבחירתו‪ ,‬אין זה גורע מתוקף ההחלטה שלו ביום שלפנ"ז (או בשעה שלפנ"ז‬
‫כו')‪ .‬ועד"ז בנוגע לענינו‪ ,‬שהתעוררות ביראת ה'‪ ,‬כתוצאה מהתבוננות בענין‬
‫"הקהל" היא באופן כזה שעתה ביכולתה להיות נמשכת "כל הימים"‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 117‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪118‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫הקהל בזמן הזה שייך יותר לכאו"א‬
‫ה‪ .‬והנה‪ ,‬דוקא לאחר שחרב ביהמ"ק נעשה "הקהל" שייך יותר לכאו"א‬
‫מישראל‪ ,‬האנשם הנשים והטף‪ ,‬והיינו בדוגמת כללות הענין דקרבנות‪ ,‬אשר‪,‬‬
‫בזמן שביהמ"ק הי' קיים היתה עבודת הקרבנות דוקא ע"י הכהן‪ ,‬ויתירה מזו –‬
‫הישראל אסור אפי' לעמוד ליד המזבח‪ ,‬ואילו בזמן הזה‪ ,‬הנה "תפילות במקום‬
‫קרבנות תקנום" ונעשו שייכים לכאו"א‪ ,‬ועד כדי כך שגם קטנים מחנכין אותם‪,‬‬
‫בנוסף לכיבוד אב ואם וכיו"ב‪ ,‬גם (ואדרבה – התחלת החינוך היא) בנוגע‬
‫לתפלות כו'‪ ,‬וביניהם תפלות שבמקום הקרבנות‪.‬‬
‫ומכיון שהתורה‪ ,‬תורת אמת‪ ,‬קובעת שזהו סדר החינוך‪ ,‬הרי מזה גופא‬
‫מוכח שענין התפלה הוא ביכולתם של קטנים וקטנות‪ ,‬ואפילו קטני קטנים‪,‬‬
‫ואין הדבר תלוי אלא במחנך‪ ,‬שעליו למצוא את האותיות המתאימות והסגנון‬
‫שיתאים לפי שכלו והבנתו של הקטן בשעה זו‪.‬‬
‫ועוד ענין בשייכות "הקהל" לזמן הזה דוקא‪:‬‬
‫כשמדברים על "הקהל"‪ ,‬צריך כאו"א להדגיש‪ ,‬הן לעצמו והן לאחרים‪,‬‬
‫כולל הטף‪ ,‬אשר גם לאחר שחרב ביהמ"ק‪ ,‬ישנו המקדש הרוחני "ושכנתי‬
‫בתוכם"‪ ,‬בתוך כל הלב של כאו"א מישראל‪ ,‬בדיוק כמו שהי' בביהמ"ק‬
‫הגשמי‪ ,‬ומן הלב – מתפשט לכל הגוף‪ ,‬כולל מוח שבראש‪ ,‬מכיון ש"ליבא‬
‫פליג לכל שייפין" ע"י ה"דם הוא הנפש" (אע"פ שישנו מלבד חלל הימני‪ ,‬גם‬
‫חלל השמאלי כו')‪.‬‬
‫ועד לפעולה באופן ד"מראה באצבעו ואומר זה" – הנה הלב שחדור בתוכן‬
‫ד"הקהל"‪ ,‬ולכל לראש – בנוגע ללב שלו שעליו מראה באצבע שלו‪.‬‬
‫התעוררות באופן של "יגעתי" תביא ל"מצאתי"‬
‫ו‪ .‬מכל האמור לעיל מובן גודל הנחיצות לנצל כדבעי את הענין המיוחד‬
‫שבשנה זו‪ ,‬וגודל ה"שטורעם" שבו יש לפעול‪ ,‬וכן – גודל הזריזות ו"יפה‬
‫שעה אחת קודם"‪ ,‬שכן‪ ,‬אם יחמיצו הזדמנות אחת מי יודע אם תשוב‪ ,‬ועוד וגם‬
‫זה עיקר – אם ינצלו כל הזדמנות כדבעי‪ ,‬אזי הפעולה שלאח"ז תהי' באופן‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 118‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪119‬‬
‫ד"כפליים לתושי'"‪ ,‬ואילו כשמחמיצים את האפשרות‪ ,‬אזי בהזדמנות הבאה‬
‫יש להתחיל מחדש כו'‪.‬‬
‫והמעשה הוא העיקר‪ ,‬והוא הכוונה והתועלת שבדיבור – אשר כאו"א ידבר‬
‫אל כל ישראל‪ ,‬אנשים נשים וטף אודות "הקהל"‪ ,‬ויש לספר על כך בכל השנים‬
‫כולם‪ ,‬אבל במיוחד בשנת הקהל ובסמיכות לחגה"ס ובחגה"ס עצמו כו'‪.‬‬
‫והדבור יהי' בדברים היוצאים מן הלב ובהדגשה שהכוונה היא בנוגע‬
‫לפועל‪ ,‬המעשה הוא העיקר‪ ,‬שכאו"א מהשומעים יעורר את זולתו החל מבני‬
‫ביתו וכל מי שהוא בעל השפעה עליו‪.‬‬
‫וכבר הובטחנו שאם יהי' "יגעת"‪ ,‬אזי "ומצאת"‪ ,‬הצלחה באופן של מציאה‬
‫שלא לפי ערך היגיעה (והיינו הרבה יותר מאשר "לפום צערא אגרא")‪ ,‬ועד‬
‫אשר כל ה"מציאות" כולם יתאחדו ל"מציאה" אחת‪" ,‬מצאתי דוד עבדי"‪ ,‬דוד‬
‫מלכא משיחא בארץ הקודש‪ ,‬בירושלים עיה"ק‪ ,‬ובביהמ"ק השלישי‪" ,‬מקדש‬
‫אדנ‪-‬י כוננו ידיך"‪.‬‬
‫ושם‪ ,‬עוד בשנת תשמח‪ ,‬יהי' "הקהל" כפשוטו והמלך יקרא את פרשיות‬
‫התורה‪ ,‬ומתוך שמחה גדולה ואע"פ ש"חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם‬
‫לשמוע באימה ויראה"‪ ,‬כמ"ש הרמב"ם הרי ממשיך "וגילה ברעדה"‪ ,‬בדוגמת‬
‫עבודת ר"ה שהיא‪ ,‬בעצם‪ ,‬מתוך שמחה (וכהפטרת שבת שלפנ"ז "שוש‬
‫אשיש") ורק שבגילוי ישנה "רעדה"‪ ,‬אבל אעפ"כ תוכו רצוף שמחה – "גילו"‪.‬‬
‫ולאח"ז באים לגילוי השמחה ("גילו" בגילוי) ועד לשמחה שלמעלה‬
‫ממדידה והגבלה לגמרי (כמבואר במשך שמח תשמח) – שמחה שהיא עצמה‬
‫מוסיפה בעונג כו' וגם ביראה‪.‬‬
‫והעיקר שכל אחד ואחת‪ ,‬כולל קטני קטנים‪ ,‬יעסקו ב"הקהל" בפועל‪,‬‬
‫למטה מעשרה טפחים‪ ,‬והובטחנו – "הבא ליטהר מסייעין אותו"‪ ,‬ו"יגעת‬
‫ומצאת" (כנ"ל)‪,‬‬
‫ומתוך שמחה אמיתית‪ ,‬שמחה גדולה שלמעלה מכל מדידות והגבלות‪.‬‬
‫(משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 119‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪120‬‬
‫פרק חמישי‬
‫אופן ההתעסקות‬
‫בהקהל‬
‫להתעסק עד כדי שמציאותו היא "הקהל"‬
‫א‪ .‬ונוסף לזה‪ ,‬ישנו גם העילוי שניתוסף בשנה זו – שנת הקהל‪" ,‬הקהל‬
‫את העם האנשים והנשים והטף"‪ ,‬שעי"ז ניתוסף גם בהשמחה‪" ,‬ברוב עם"‪,‬‬
‫כמדובר לעיל‪.‬‬
‫ובענין זה יש לימוד והוראה משיעור חומש היומי – ובהקדמה‪:‬‬
‫זה כבר משך זמן ש"מרעישים" אודות הענין ד"הקהל"‪ ,‬וממשיכים‬
‫"להרעיש" שכל מה שעסקו בענין זה עד עתה‪ ,‬אינו מספיק‪ ,‬וצריכים להוסיף‬
‫יותר ויותר כו'‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬יכול לבוא מישהו ולטעון‪ :‬כבר עסק בהענין ד"הקהל" – ומה‬
‫תובעים ורוצים ממנו עוד?!‬
‫בודאי ידע הוא דאין להסתפק בכך ש"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת‬
‫יעקב"‪ ,‬היינו‪ ,‬שכאו"א מ"קהלת יעקב"‪ ,‬מגדול ועד קטן‪ ,‬מקבל בירושה‬
‫("מורשה") כל תורת משה – מכיון שצריכים לגלות ירושה זו שישתמשו בה‬
‫בפועל ממש בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬ע"י פעולת החינוך לתומ"צ‪" ,‬חנוך לנער גו'"‪,‬‬
‫שעי"ז נתגלה רצונו האמיתי דכאו"א מישראל – ש"רוצה להיות מישראל ‪. .‬‬
‫לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות"‪ ,‬וכתורת אדמו"ר הזקן על הפסוק‬
‫"שמע ישראל גו' ה' אחד"‪ ,‬שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלקות‪,‬‬
‫ובאופן שרצונו האמיתי פועל פעולתו בנוגע למעשה בפועל‪ ,‬בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 120‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪121‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫ואכן‪ ,‬השתדל לעסוק בזה בפועל ממש‪ ,‬ובמיוחד בקשר לשנת הקהל –‬
‫"הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו ולמען ילמדו גו'‬
‫ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"‪ ,‬שהקהיל אנשים נשים וטף‪ ,‬ופעל‬
‫עליהם להוסיף בעניני תומ"צ במעשה בפועל‪.‬‬
‫וא"כ – שואל הוא – מה רוצים ממנו עוד הפעם ועוד הפעם?!‬
‫והמענה לזה – בסיום שיעור היומי בחומש (בסוף פרשת וזאת הברכה‪,‬‬
‫סיום וחותם כל התורה כולה) – "לעיני כל ישראל"‪:‬‬
‫לאחרי כל מה שעשה ופעל בענין ד"הקהל"‪ ,‬אומרים לו‪ ,‬שענין זה צריך‬
‫להיות באופן ד"לעיני כל ישראל"‪ ,‬היינו‪ ,‬כשאשר מסתכלים עליו‪ ,‬רואים בגלוי‬
‫שמהלך כאן "הקהל"‪" ,‬עס גיי ארום הקהל"!‪...‬‬
‫רואים אמנם ציור‪-‬קומה של אדם‪ ,‬בעל רמ"ח אברים כו'‪ ,‬לבוש בגדי יו"ט‬
‫ושבת‪ַ " ,‬א יו"ט'דיקער איד"‪ַ " ,‬א שבת'דיקער איד"‪.‬‬
‫ובפרט שניכר בו העילוי שנעשה ע"י עבודתו בימים שלפנ"ז‪ ,‬החל‬
‫מהעבודה דחודש אלול‪ ,‬ימי הסליחות‪ ,‬ר"ה‪ ,‬עשי"ת‪ ,‬יוהכ"פ‪ ,‬ד' הימים שבין‬
‫יוהכ"פ לסוכות‪ ,‬עד ליום השלישי דסוכות‪,‬‬
‫אבל אעפ"כ עדיין תובעים ממנו להוסיף לעסוק ולהשתדל בענין ד"הקהל"‪,‬‬
‫עד כדי כך‪ ,‬שכאשר מסתכלים עליו‪ ,‬לא רואים ענין אחר‪ ,‬מלבד הענין‬
‫ד"הקהל"‪ ,‬היינו‪ ,‬שניכר עליו בגלוי – "לעיני כל ישראל" – שכל מציאותו היא‬
‫המציאות ד"הקהל"!‬
‫וזוהי "אבן‪-‬הבוחן" בנוגע למדת התעסקותו ב"הקהל" – אם ענין זה הוא‬
‫באופן ד"לעיני כל ישראל"‪.‬‬
‫להתעסק מתוך תענוג‬
‫ב‪ .‬והמעשה הוא העיקר‪:‬‬
‫בעמדנו בליל ג' דסוכות – יש להוסיף בכל הענינים האמורים‪ ,‬הן בנוגע‬
‫לשמחת בית השואבה‪ ,‬והן בנוגע ל"הקהל" (שעי"ז ניתוסף גם בשמחת בית‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 121‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪122‬‬
‫השואבה)‪ ,‬ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬בתוקף ד"חזקה"‪.‬‬
‫ועוד ענין בזה – שהפעולה בכל ענינים אלו היא מתוך תענוג‪ ,‬כמודגש‬
‫בקביעותו ביום השבת‪ ,‬ש"כל מלאכתך עשוי'"‪ ,‬וכל ענינו אינו אלא ענין‬
‫התענוג‪" ,‬וקראת לשבת עונג"‪.‬‬
‫ובכל זה – כההוראה דשיעור חומש היומי – באופן ד"לעיני כל ישראל"‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬שרואים בגלוי לעין‪-‬כל שכל מציאותו היא "הקהל"‪.‬‬
‫ויש להוסיף ולהדגיש שכל האמור הוא בכחו של כאו"א מישראל‪ ,‬כמ"ש‬
‫אדמו"ר הזקן (האושפיזא דלילה זה) ב"דף השער" דספר התניא "מיוסד על‬
‫פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬לבאר היטב איך הוא‬
‫קרוב מאוד"‪ ,‬ומוסיף "בעזה"י"‪ ,‬שישנו גם העזר והסיוע ש"הקב"ה עוזרו"‪.‬‬
‫ועוד והוא העיקר – שתיכף ומיד זוכים לראות בגילוי‪" ,‬לעיני כל ישראל"‪,‬‬
‫את הענין ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך"‬
‫בפועל ממש ובתכלית השלימות – כאשר "קהל גדול ישובו הנה"‪ ,‬כולל –‬
‫"הקיצו ורננו שוכני עפר"‪ ,‬החל מהאושפיזין‪ ,‬ובראשם האושפיזין דיום זה‬
‫– יעקב ואדמו"ר הזקן‪.‬‬
‫(משיחת ליל ג' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫מהם יראו וכן יעשו‬
‫א‪ .‬והמעשה הוא העיקר – לעורר ולזרז עוה"פ שכאו"א יוסיף ביתר שאר‬
‫וביתר עוז בכל הפעולות ד"הקהל"‪ ,‬כמסובר בארוכה לאחרונה‪.‬‬
‫וכאן המקום להזכיר שנתקבלה הידיעה מצעירי אגודת חב"ד כאן‪ ,‬שכבר‬
‫מינו אדם מיוחד שיעסוק בריכוז הפעולות ד"הקהל"‪ ,‬באמצעות הכרטיסים‬
‫וכו' (כמדובר בפרטיות בהתוועדות שלפנ"ז)‪ ,‬ויה"ר שמהם יראו וכן יעשו גם‬
‫בשאר המקומות‪ ,‬כולל ובמיוחד – בארצנו הקדושה‪.‬‬
‫ויה"ר שכל הפעולות בזה תהיינה בהצלחה רבה ומופלגה‪ ,‬ומתוך מנוחה‪,‬‬
‫שמחה וטוב לבב‪ ,‬כההוראה והנתינת‪-‬כח בתורה‪ ,‬בפ' נח – "נייחא לעליונים‬
‫ונייחא לתחתונים"‪ ,‬מנוחה ונח"ר (תענוג)‪ ,‬ובפ' לך לך (שקורין בתפלת מנחה)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 122‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪123‬‬
‫– "והי' ברכה"‪ ,‬מכיון שישנם כל עניני ברכה‪ ,‬כמוזכר לעיל (ס"י) ברכה אחת‬
‫מכל אותיות הא"ב‪ ,‬הכוללת כל שאר הברכות שכל א' מהם מתחילה בא'‬
‫מאותיות הא"ב‪.‬‬
‫למצוא את האותיות המתאימות‬
‫ב‪ .‬ולהעיר‪ ,‬שגם בפעולות ד"הקהל" יש הדגשה עיקרית בנוגע לענין‬
‫האותיות‪ ,‬פרטי האופנים והחילוקים שבהם כו'‪ ,‬כי‪:‬‬
‫כדי לפעול על הזולת את הענין ד"ליראה את ה'" (התוכן והמטרה‬
‫ד"הקהל") – יש למצוא את האותיות המתאימים לפי‪-‬ערכו של כאו"א‪ ,‬שיש‬
‫בזה כו"כ אופנים וחילוקי דרגות כו'‪.‬‬
‫וכן הוא גם בענין האותיות למעלה‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬מזה נמשך ונשתלשל‬
‫בהאותיות אצל האדם‪:‬‬
‫"אותיות" הוא מלשון גילוי‪ ,‬כמו "אתא בוקר"‪ .‬ובענין זה ישנם ריבוי חילוקי‬
‫דרגות – מאותיות הרשימו שלפני הצמצום עד למטה מטה כו'‪ .‬ובכללות‪:‬‬
‫האותיות דעשרה מאמרות שבהם נברא העולם (ולפנ"ז – האותיות דעשרת‬
‫הדברות)‪ ,‬ולמטה מזה – ירידת האור והחיות "ע"י חילופים ותמורות האותיות‬
‫וגימטריאות שהן חשבון האותיות"‪" ,‬מיעוט האור והחיות מיעוט אחר מיעוט‬
‫עד שלא נשאר ממנו אלא בחי' אחרונה שהוא בחי' החשבון ומספר כו'"‪.‬‬
‫ומזה נמשך גם בענין האותיות בעבודת האדם – שאותיות הו"ע הגילוי‪,‬‬
‫שעל ידם מתגלה הפנימיות דכאו"א מישראל‪ ,‬שזהו"ע ד"ארץ חפץ"‪ ,‬כתורת‬
‫הבעש"ט על הפסוק "כי תהיו אתם ארץ חפץ"‪ ,‬שכאו"א מישראל הוא בבחינת‬
‫"ארץ חפץ" שטמונים בה אוצרות הכי יקרים כו'‪ ,‬אלא‪ ,‬שיש לגלותם מן‬
‫ההעלם אל הגילוי‪ .‬ומכיון שיש חילוקי דרגות במדת ההעלם‪ ,‬אם יש צורך‬
‫להסיר שכבת עפר קלה בלבד‪ ,‬או שיש לחפור בעומק יותר כו'‪ ,‬הרי‪ ,‬בהתאם‬
‫לכך‪ ,‬צ"ל גם האותיות שעל ידם מגלים את הפנימיות‪ ,‬שיתאימו לפי‪-‬ערך‬
‫מעמדו ומצבו של הזולת‪.‬‬
‫וכאשר מישהו טוען שכדי למצוא את האותיות המתאימים אל הזולת עליו‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 123‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪124‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫לירד ממדרגתו כו' – אומרים לו‪ :‬כבר קדמוך! שלמה המלך‪" ,‬החכם מכל‬
‫האדם"‪ ,‬הוצרך לירד ג' אלפים דרגות‪ ,‬ע"י "שלשת אלפים משל"‪ ,‬כדי שיוכל‬
‫למצוא את האותיות המתאימים להסביר ענין שהשכיל בתורה!‬
‫התעסקות באופן של "יגעת ומצאת"‬
‫ג‪ .‬ובנוגע לפועל‪ ,‬כאמור‪ ,‬צריך כאו"א לעסוק בפעולות ד"הקהל"‪ ,‬כמדובר‬
‫כמ"פ שענין זה הוא בכחו של כאו"א‪ ,‬מגדול ועד קטן‪ ,‬ואין הדבר תלוי אלא‬
‫ברצונו‪ ,‬וכאשר יתעסק בזה כדבעי בודאי יצליח‪ ,‬ועד שיקויים בו "יגעתי‬
‫ומצאתי"‪ ,‬היינו‪ ,‬שהצלחתו תהי' באופן של מציאה‪ ,‬שלא לפי‪-‬ערך היגיעה‬
‫שבהגבהת המציאה והבאתה לרשותו‪.‬‬
‫ולא עוד‪ ,‬אלא‪ ,‬שעי"ז שמקבל החלטות טובות לעסוק בפעולות אלו באופן‬
‫שלמעלה מכפי יכלתו (במצב ההוה)‪ ,‬פותחים לו צינורות חדשים כו' – הן‬
‫בנוגע ללימוד התורה‪ ,‬והן בנוגע לקיום המצוות – כידוע הסיפור עם אברך‬
‫א' שהתחייב לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לתת לצדקה סכום גדול שלא‬
‫הי' לפי‪-‬ערכו כלל‪ ,‬ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שבגלל החלטה טובה זו הוצרכו‬
‫לפתוח בשבילו צינורות חדשים (אף שהאברך עצמו לא ידע מאומה‪ )...‬שיוכל‬
‫לקיים החלטתו‪ ,‬ואכן‪ ,‬הצליח לקיימה בפועל‪ ,‬ובאופן של הוספה כו'‪.‬‬
‫ויה"ר – והוא העיקר – שכאו"א יקבל החלטות טובות לעסוק בפעולות‬
‫ד"הקהל" כפי יכלתו‪ ,‬ולמעלה מכפי יכלתו‪ ,‬וכאמור‪ ,‬באופן ד"יגעתי ומצאתי"‪.‬‬
‫ועי"ז ממהרים ומזרזים עוד יותר את המציאה האמיתית‪ ,‬מציאת כל‬
‫המציאות – "מצאתי דוד עבדי"‪ ,‬ובלשון חז"ל "ג' באין בהיסח הדעת ‪ . .‬משיח‬
‫מציאה כו'"‪.‬‬
‫ובפרט בעמדנו בזמן דמנחת שבת‪" ,‬עת רצון"‪ ,‬שאז אומרים "ואני תפלתי‬
‫לך ה' עת רצון"‪" ,‬רעוא דרעוין"‪" ,‬נחלה בלי מצרים ‪ . .‬כיעקב שכתוב בו‬
‫ופרצת גו'"‪ ,‬וקשור גם עם ביהמ"ק השלישי‪" ,‬כיעקב שקראו בית"‪ ,‬ומיד‬
‫לאח"ז נכנסים למוצאי שבת‪" ,‬סעודתא דדוד מלכא משיחא" – הרי זה זמן הכי‬
‫מסוגל לפעול הענין ד"מצאתי דוד עבדי"‪ ,‬ביאת דוד מלכא משיחא‪ ,‬בעיצומו‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 124‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪125‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫של יום השבת (וכל הקושיות והשאלות שבדבר יתרץ כבר אליהו הנביא כו') –‬
‫כן תהי' לנו‪ ,‬במהרה בימינו ממש ממש‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ נח‪ ,‬בדר"ח מר‪-‬חשון ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫להפיץ את "הקהל" – "חוצה" ע"י שימוש בכלי התקשורת‬
‫א‪ .‬ויש להוסיף‪ ,‬שבנוגע לכל האמור לעיל יש הוראה ונתינת‪-‬כח מיוחדת‬
‫ממשה רבינו שבדורנו – כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪:‬‬
‫נשיא דורנו‪ ,‬משה רבינו שבדורנו‪ ,‬דורש ותובע לעסוק בהפצת התורה‬
‫והיהדות בכל מקום ומקום‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שאפילו בנוגע ל"מעיינות" דפנימיות‬
‫התורה‪ ,‬דורש ותובע נשיא דורנו ש"יפוצו מעינותיך חוצה"‪ ,‬היינו‪ ,‬שאפילו‬
‫ה"מעיינות" עצמם צריכים להתפשט באופן של הפצה עד למקום ה"חוצה"‪.‬‬
‫ואם הדברים אמורים בנוגע ל"מעיינות" דפנימיות התורה – בנוגע להלכה‬
‫כפשוטה‪ ,‬כבנדו"ד‪" ,‬תוקעין בחצוצרות ‪ . .‬כדי להקהיל את העם"‪ ,‬על אחת‬
‫כמה וכמה שצריך להיות הפירסום וההפצה גם ב"חוצה"‪ ,‬ואין צורך בציווי‬
‫מיוחד או עידוד מיוחד (שעי"ז פועלים ביאת משיח צדקנו)‪ ,‬שכן‪ ,‬מצד הציווי‬
‫"ואהבת לרעך כמוך"‪" ,‬כלל גדול בתורה"‪ ,‬חייבים לפרסם "דבר ה' זו הלכה"‬
‫לכל יהודי שיכולים להגיע אליו‪ ,‬גם אם מקומו ב"חוצה"‪.‬‬
‫ולהעיר‪ ,‬שבענין זה יש מעלה יתירה בלילה זו‪ ,‬מוצאי שבת – כי‪ ,‬ע"י "כלי‬
‫זמר" ו"חצוצרות"‪ ,‬שמתחילים להשתמש בהם בלילה זה מגיע הקול (ד"שמחת‬
‫בית השואבה" וההכרזה ד"הקהל") גם למרחוק – "חוצה"‪.‬‬
‫זאת ועוד‪:‬‬
‫מכיון שבימינו אלו יכולים להשתמש (החל ממוצאי שבת) גם בטלפון‬
‫ורדיו – יכולים לפעול ב"שמחת בית השואבה" ו"הקהל" אפילו במקום הכי‬
‫רחוק בגשמיות‪ ,‬חוצה שאין מחוץ הימנו‪ ,‬בכל העולם כולו‪.‬‬
‫וכמדובר כמ"פ אודות השימוש במכשירים אלו לעניני קדושה – במכ"ש‬
‫וק"ו מהשימוש בהם עבור עניני העולם‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 125‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪126‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫ובפשטות‪:‬‬
‫ידע איניש בנפשי' שמיד לאחרי הבדלה ממהר להתקשר בטלפון לסוחר‬
‫שנמצא בקצוי תבל כדי להרויח שוה פרוטה (שיכול לקנות בה חיי נפשו)‪,‬‬
‫באמרו‪ ,‬שצ"ל "משאו ומתנו באמונה"‪ ,‬ובמילא‪ ,‬מכיון שיכול לטלפן מעבר‬
‫לים עבור משאו ומתנו‪ ,‬היתכן שיאחר את ההתעסקות ב"משאו ומתנו‬
‫באמונה"?!‪...‬‬
‫על כך אומרים לו‪ :‬משא ומתן של יהודי הוא באופן ש"מאמין בחי‬
‫העולמים וזורע"‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם כאשר הולך לזרוע שדהו – מכיון שנסתיימה שנת‬
‫השמיטה‪ ,‬ומתחיל הסדר ד"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך" –‬
‫הרי‪ ,‬הסיבה היחידה ש"זורע"‪ ,‬היא‪ ,‬להיותו חדור באמונה בחי העולמים‪.‬‬
‫ופשוט‪ ,‬שהתעסקותו בזריעה‪ ,‬ועד"ז בשאר עניני העולם‪" ,‬משאו ומתנו‬
‫באמונה"‪ ,‬כולל גם השימוש בטלפון וכיו"ב‪ ,‬היא – "לשם שמים"‪ .‬ומכיון‬
‫שכן‪ ,‬בודאי צריכים לנצל מכשירים אלו לעניני קדושה ממש‪.‬‬
‫ובנדו"ד – "שמחת בית השואבה" ו"הקהל" – לנצל מכשירים אלו כדי‬
‫להגיע גם ליהודי שנמצא בקצוי תבל‪" ,‬חוצה"‪ ,‬בגשמיות‪ ,‬ועאכו"כ ברוחניות‬
‫(אם יש עדיין‪ ,‬ח"ו‪ ,‬מציאות כזו – לאחרי העבודה דחודש אלול‪ ,‬ח"י אלול‪ ,‬ימי‬
‫הסליחות‪ ,‬ר"ה‪ ,‬עשי"ת‪ ,‬יוהכ"פ‪ ,‬ד' הימים שבין יוהכ"פ לסוכות‪ ,‬עד לג' ימים‬
‫הראשונים דחג הסוכות‪ ,‬לאחרי כל ה"שטורעם" בעניני שמחת בית השואבה‬
‫והקהל)‪.‬‬
‫ועד שפועלים את הענין ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף" אצל כל‬
‫ישראל – "יחד שבטי ישראל"‪ ,‬כאמור‪ ,‬בכחו של נשיא הדור‪" ,‬ויהי בישורון‬
‫מלך"‪ ,‬שמאחד את כל אלו שהוא מלך ונשיא עליהם‪ ,‬באופן שנעשים מציאות‬
‫אחת – "הנשיא הוא הכל"‪.‬‬
‫ע"י פעולות "הקהל" נקהל לביהמ"ק‬
‫ב‪ .‬והמעשה הוא העיקר – הצלחה ב"שמחת בית השואבה" מתוך שמחה‬
‫הכי גדולה‪ ,‬והצלחה הכי מופלגה בתקיעה בחצוצרות של זהב‪ ,‬ובשניהם‪,‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 126‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪127‬‬
‫באופן שפועלים בכל קצווי תבל‪.‬‬
‫ועוד – והוא העיקר – שעי"ז זוכים בקרוב ממש לקיום מצות הקהל‬
‫כפשוטה‪:‬‬
‫ידוע ש"תכלית השלימות ‪ . .‬של ימות המשיח ‪ . .‬תלוי במעשינו ועבודתינו‬
‫כל זמן משך הגלות" (כמבואר בתניא‪ ,‬ובאריכות יותר – בדרושי אדמו"ר‬
‫האמצעי‪ ,‬האושפיזא דלילה זה)‪" ,‬כמו אדם שיש לו תיבה מליאה אבנים טובות‬
‫ומרגליות כו'"‪ ,‬אלא ש"הם סגורים בתיבה"‪ ,‬ולעתיד – בקרוב ממש – פותחים‬
‫את התיבה ומתגלים כל הענינים כו'‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הענין ד"מעשינו ועבודתינו" הו"ע כללי ביחס לכללות הזמן דימות‬
‫המשיח‪ ,‬ונוסף לזה‪ ,‬ובפרטיות יותר‪ ,‬ישנו גם הענין ד"מדה כנגד מדה"‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫שהפעולה בענין מסויים ממהרת ומקרבת קיום ענין זה בשלימותו‪ ,‬לעתיד‬
‫לבוא‪.‬‬
‫ובנוגע לעניננו‪ ,‬הרי‪ ,‬ע"י הפעולה ד"הקהל את העם האנשים והנשים‬
‫והטף" בכל ה"שטורעם"‪ ,‬עד שפועלים בכל קצוי תבל – מתנהג גם הקב"ה‬
‫ב"מדה כנגד מדה"‪" ,‬מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"‪ ,‬להקהיל את‬
‫כל בנ"י‪" ,‬הקהל את העם האנשים והנשים והטף"‪ ,‬לבית המקדש‪" ,‬מקדש‬
‫אדנ‪-‬י כוננו ידיך"‪ ,‬לשמוע קריאת הפרשיות ממלך המשיח‪ ,‬ובאופן שפועל‬
‫"ליראה את ה' אלקיכם כל הימים" בתכלית השלימות‪ ,‬עד שנעשים מציאות‬
‫אחת – "ישראל וקוב"ה כולא חד"‪.‬‬
‫וכן תהי' לנו – במהרה בימינו ממש‪" ,‬לא עיכבן המקום כהרף עין"‪ ,‬בפועל‬
‫ממש‪ ,‬למטה מעשרה טפחים‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫משיחת ליל ד' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 127‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪128‬‬
‫פרק שישי‬
‫רישום בהקהל‬
‫להנהגת העולם – מקור בתורה‬
‫א‪ .‬ידוע ל' הגמרא בכ"מ‪ ,‬וסוגיא ארוכה במסכת בבא קמא – "מנא הני מילי‬
‫דאמרי אינשי"‪.‬‬
‫והענין בזה‪:‬‬
‫כאשר רואים דבר בעולם‪" ,‬אמרי אינשי"‪ ,‬שיש לו קיום במשך זמן‪ ,‬וברוב‬
‫עם‪ ,‬הרי זה מוכיח שיש לזה יסוד בתורה‪ ,‬מכיון שהתורה היא המקור לכל‬
‫דבר נצחי‪ ,‬וכל דבר טוב בר‪-‬קיימא‪ ,‬ולכן‪ ,‬אע"פ שמדובר ב"אמרי אינשי" –‬
‫מהתוארים הנמוכים דבני אדם‪ ,‬בכ"ז בודאי יש לזה מקור בתורה‪" ,‬אסתכל‬
‫באורייתא וברא עלמא"‪ .‬וכפי שמצינו ריבוי דוגמאות בגמרא לגבי דברים‬
‫ש"אמרי אינשי" ובא אמורא וגילה שמקור הדבר הוא – פסוק בתורה‪ .‬כמובן‬
‫מפשטות הגמ'‪ ,‬נגלה דתורה‪.‬‬
‫ומזה מובן שכן הוא גם בנוגע למנהגי העולם‪ ,‬כלשון הגמרא בכגון דא –‬
‫"פוק חזי מאי עמא דבר"‪ ,‬ואפילו בנוגע למנהגים של "תגרי לוד" שהם לאו‬
‫דוקא יהודים – אשר‪ ,‬כל דבר שיש לו קיום וכיו"ב‪ ,‬יש לו מקור בתורה‪ ,‬ובפרט‬
‫בנוגע לדבר שנקבע בחיי הקהילות ומוסדות דתיים כו'‪.‬‬
‫ללמוד מהנהגת העולם – להרשם בכתב‬
‫ב‪ .‬והנה‪ ,‬ידוע ההנהגה אשר כדי להביא שדבר מסוים יהי' בקביעות ובתוקף‬
‫ויתייחסו לזה ברצינות המתאימה כו' – נוהגים לרשום בכתב שפלוני בן פלוני‬
‫קיבל ע"ע יבים‪ ,‬אבל עדיין אי אפשר לדעת מה יהי' כאשר יצאו מחוץ לד'‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 128‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪129‬‬
‫אמות אלו‪ ,‬אם ינצלו את ההזדמנות לשאוף אויר צח ולנוח או שאכן יעסקו‬
‫בפועל‪ ,‬ובהוספה‪ ,‬בתוספת חיות בכל הענינים המדוברים]‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מציעים‪ ,‬אשר (גם) בנוגע ל"הקהל" יסדרו מקום מרכזי ואדם מיוחד‬
‫שיתעסק בזה‪ ,‬אע"פ שהדבר קשור בהוצאות כספיות – ושם יוכל כל הרוצה‬
‫בכך‪ ,‬להרשם שהוא מקבל ע"ע (בלי נדר) לפעול ב"הקהל"‪.‬‬
‫ומה טוב – שההרשמה תהי' בתוספת מספר הטלפון כדי שיוכלו להתקשר‬
‫עם הנרשם ולשאול אותו האם אמנם קיים בפועל את מה שקיבל ע"ע (בלי‬
‫נדר)‪ ,‬כיון שעי"ז יהי' גם "מורא בשר ודם" (וידועה המעלה בזה‪ ,‬כמובן מל'‬
‫הגמרא (שהובא בתניא) – "הלואי שיהי' מורא שמים כמורא בשר ודם")‪ ,‬ואם‬
‫השאלה תהי' מתוך קירוב הדעת כו' – ישאלו גם אודות פרטי הפעולות‪.‬‬
‫ועד"ז בנוגע להנהגה הב' הנ"ל – בנוגע לאסיפת כל אלו שקיבלו ע"ע –‬
‫מכיון שרשימת כל השמות ביחד תהי' במקום מרכזי אחד‪ ,‬הרי עצם הידיעה‬
‫שהוא אחד מני רבים הפועלים בזה‪ ,‬ובפרט שהם שמחים ומרוצים מהצטרפותו‬
‫אליהם – פועלת הוספה ועילוי בדבר‪ ,‬כפי שראוים בטבע בני אדם‪ ,‬שצירוף‬
‫אנשים נוספים – "ברוב עם" – בכגון דא מוסיף עידוד וכו'‪.‬‬
‫פרטי ההרשמה‬
‫ג‪ .‬והנה‪ ,‬כרגיל בכגון דא‪ ,‬באה ההצעה באופן כללי‪ ,‬כיון שסומכים על‬
‫השומעים שיבינו בעצמם את הפרטים שבדבר‪[ ,‬דלא כהנהגת אלו ששואלים‬
‫אפילו‪ ...‬אם להתעטש לצד ימין או לצד שמאל‪ ,‬כי בלא"ה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬יהי'‬
‫"נפרד"‪ ...‬והריני מוחל על "התקשרות" מעין זו‪ ,‬חבל על זמני ועל זמנו ועדיף‬
‫לעשות באותו זמן דברים נחוצים יותר]‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬כדי שיבוא לפועל בסדר מסודר כדבעי וכדי למנוע שאלות ללא‬
‫צורך [כנ"ל] – יבואו בזה כמה פרטים‪ ,‬וגם זה – כלליים לפי ערך‪ ,‬אע"פ‬
‫שיבואו באריכות כו'‪.‬‬
‫א) בכרטיסי ההרשמה יש לכתוב רק את שם הנרשם ושם אמו‪ ,‬ואין צורך‬
‫בפרטים נוספים (כמו מה מצבו בתשלום המיסים‪ ...‬וכמה הוא מרויח מפני‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 129‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪130‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫שיש לו "ראש טוב" ויכול להסתדר עם הממשלה‪.)...‬‬
‫ומי שירצה להיות "הצנע לכת" ולא לרשום את שמו – הרשות בידו (ובלבד‬
‫שתהיי' אפשרות להתקשר אתו כנ"ל)‪ ,‬והדבר לא יפריע לניהול הרשימות כיון‬
‫שאפשר לכתוב פב"פ הא'‪ ,‬פב"פ הב' וכו'‪ ,‬והלואי שיתוספו עד לשישים‬
‫ריבוא‪ ,‬והעיקר שיתוסף בהפעולות‪ ,‬בפועל ממש‪.‬‬
‫ב) בכרטיסים יצויין גם (כאמור) מספר הטלפון והממונים יפנו לכאו"א‬
‫עכ"פ פעם אחת בחודש ויזכירו לו אודות התחייבותו‪" ,‬עולת חודש בחדשו" –‬
‫במשך י"ב חדשי שנת הקהל‪ ,‬וכמדובר‪ ,‬אשר ברוחניות‪ ,‬זמן "הקהל" הוא בכל‬
‫השנה‪([ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף בחיוך‪ ):‬ואם ירצו להמשיך גם לאחר‬
‫סיום השנה – מה טוב ומה נעים‪ ,‬אבל לע"ע מדובר אודות שנה זו]‪.‬‬
‫ג) כדי למנוע מניעות ועיכובים ללא צורך (כולל גם – מפני שיש שימנעו‬
‫מלרשום בחוה"מ‪ ,‬ולאידך – צריך להתחיל את הפעולות מיד) כדאי להכין‬
‫כרטיסים בנוסח שוה שבהם יודפסו הדברים הנחוצים לזה [ולא יותר – כדי‬
‫שלא יהי' חשש שמא מתכוונים למשהו אחר‪ ,‬כדרך אויר העולם דרשות‬
‫הרבים‪ ...‬ולאידך – מובן שכדאי להוסיף דברי הסבר קצרים אודות תוכן הענין‬
‫ושם הארגון – כדי שיוכלו להתקשר עם הארגון‪ ,‬או להרשם ע"י ארגון אחר‪,‬‬
‫ואיש הישר בעיניו יעשה‪ ,‬בענינים "ישרים" אלו]‪.‬‬
‫ומן הנכון להדפיס את הכרטיסים במכתבי‪-‬עת (הראויים לשמם) המגיעים‬
‫ליהודים ונדפסים בעשרות אלפי עותקים‪ ,‬כך שהרוצה להרשם יצטרך רק‬
‫לגזור את הכרטיס ולשלחו‪.‬‬
‫ד) למען הסדר יוזכר גם פרט טכני המובן מעצמו‪ :‬אין לרשום את השמות‬
‫בספר וכיו"ב‪ ,‬כי כאשר הדבר ילך ויתפשט בעז"ה ויתוספו עוד נרשמים רבים‪,‬‬
‫עלול להיות בלבול הסדר‪ ,‬ולכן יש לסדר את הרשימות ע"ג כרטיסים‪ ,‬לפי סדר‬
‫א‪-‬ב‪ ,‬ובנקל יוכלו להוסיף כל כרטיס במקום המתאים‪ ,‬וכך ימנעו כפילות כו'‪.‬‬
‫ה) מן הראוי שיהי' מקום מרכזי אחד שבו יקבצו את כל הרשימות של אנשי‬
‫שכונה אחת‪ ,‬עיר אחת וכיו"ב (וכן בנוגע למחלקות שונות במוסדות וארגונים‬
‫ובפרט במוסדות חינוך‪ ,‬כדלקמן)‪ ,‬מכיון שע"י כך יהי' הדבר יותר מסודר‪,‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 130‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪131‬‬
‫וכל המרוכז יותר‪ ,‬בודאי יהי' בהצלחה יותר (בתנאי שעי"ז לא יופחת מספר‬
‫החברים‪ ,‬כמובן)‪ ,‬שכן עי"ז יהי' יותר קל לבחון את הפעולות‪ ,‬וגם – לעודד‬
‫ולעזור למקומות אחרים כיון שבמקום המרכזי יהיו מומחים בדבר לתת עצה‬
‫וסיוע כו'‪.‬‬
‫ונוסף ע"ז – קיבוץ כולם ביחד יוסיף ב"רוב עם הדרת מלך" וטובים‬
‫השניים מן האחד‪ ,‬וגדול כח הציבור כו'‪.‬‬
‫ו) כדי שכל הפרטים‪ ,‬ועד לפרטי פרטים‪ ,‬יהיו קשורים בעניני התורה‪ ,‬באה‬
‫הצעה נוספת‪ ,‬אשר גודל הכרטיס יהי' טפח על טפח‪ ,‬שהוא שיעור בכו"כ‬
‫ענינים בתורה (כמבואר בלקו"ת בענין "חמשה שיעורין טפח כו' סוכה לולב‬
‫כו'")‪.‬‬
‫ובמקום שלא די בכרטיס בלה"ק ויש להדפיס כרטיס בשפה נוספת‪ ,‬יוסיפו‬
‫עוד טפח‪ ,‬דהיינו טפח על טפחיים‪.‬‬
‫ועי"ז יזכרו הרואים בדין שיעור טפח והפרטים שבדבר‪.‬‬
‫ויהי רצון שעי"ז תומשך תוספת ברכה‪ ,‬וכמארז"ל "כוס של ברכה מגביהו‬
‫מן הקרקע טפח" (כהמשך הענין בלקו"ת שם)‪ ,‬שהפירוש בזה – המשכת כל‬
‫הברכות עד לענינים גשמיים‪ ,‬בני חיי ומזונא רויחא‪ ,‬כפשוטם ממש‪ ,‬וביחד‬
‫עם זה – נעשה עילוי והגבהה בענינים הגשמיים עצמם‪" ,‬מגביהו מן הקרקע‬
‫טפח"‪.‬‬
‫"טאפארו דא פלאחו"‬
‫ד‪ .‬ומן הראוי לפרט עוד‪ ,‬אבל די בכללים אלו‪ ,‬והעיקר – שהדבר יתקבל‬
‫בפועל ממש‪ ,‬כיון שאין זה ענין של איש פרטי (או איש שאינו פרטי‪ ,‬איש‬
‫קטן או איש בינוני כו')‪ ,‬אלא הצעה שמיוסדת על השו"ע שהוא ספר פתוח‬
‫לכאו"א‪ ,‬ומי שלא ימצא בעצמו ישאל לרב מורה הוראה‪ ,‬ובפרט שברובא‬
‫דרובא – הרי אלו ענינים המפורשים גם בקיצור שו"ע‪.‬‬
‫[ויש להוסיף רמז לזה – בפ' השבוע‪ ,‬בכתוב "ויהי בישורון מלך בהתאסף‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 131‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪132‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫ראשי עם גו'" – בדוגמת "הקהל" כאשר "העם האנשים הנשים והטף" היו‬
‫שומעים את דברי התורה מפי המלך‪ ,‬וכתוב זה נאמר בסמיכות ל"תורה צוה‬
‫לנו משה מורשה קהלת יעקב" – דקאי על תושב"כ ותושבע"פ שניתנו למשה‬
‫בסיני וכאו"א יכול ללומדה‪ ,‬ובעיקר – לקיימה בפועל]‪.‬‬
‫ויהי רצון שמכל אריכות הדיבור והדרשה כו' יבוא הדבר בפועל‪" ,‬טאפארו‬
‫דא פלאחו"‪ ,‬ויקויים "וזאת הברכה"‪ ,‬מראה באצבעו ואומר זה‪ ,‬שכל אחד‬
‫ואחד מישראל‪ ,‬בתוך כלל ישראל‪ ,‬מבורך בכל הענינים המצטרכים‪.‬‬
‫ומסיימים את ההכנות לחג הסוכות וההכנות לד' מינים‪ ,‬שזוהי עבודת ימים‬
‫אלו‪ ,‬מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬ומתוך ריקוד נכנסים לזמן שמחתנו‪ ,‬בתוספת‬
‫שמחה‪.‬‬
‫ועוד והוא העיקר‪ ,‬להוסיף בכל עניני תומ"צ וכל הענינים האמורים‪ ,‬ומתוך‬
‫שמחה וטוב לבב‪ ,‬והשמחה תפרוץ את גדרי הגלות בפשטות‪ ,‬למטה מעשרה‬
‫טפחים‪ ,‬ותיכף ומיד ממש – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪.‬‬
‫לשתף בהרשמה גם מוסדות‬
‫ה‪ .‬בהאמור לעיל אודות ה"הקהל" יש להוסיף‪:‬‬
‫כיון שמצות "ואהבת לרעך כמוך" – אהבת ישראל עד לאחדות ישראל –‬
‫היא "כלל גדול בתורה"‪ ,‬מן הראוי לאחד בפעולה זו חברים בארגונים שונים‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫בשעה שיהודים חברים בארגון כל שהוא – איזה שיהי'‪ ,‬כולל גם ארגון‬
‫של סנדלרים‪ ,‬חייטים‪ ,‬עובדי אדמה וכיו"ב – אזי עליהם להתאחד גם בעניני‬
‫התורה‪ ,‬ולא רק בדרך טפל אלא כעיקר היינו שבמסגרת הארגון צ"ל פעולות‬
‫בתורה‪ ,‬בצדקה וכיו"ב‪.‬‬
‫ובנדו"ד – כדאי שחברי כל ארגון יקבלו ע"ע (ובכתב – כנ"ל) לפעול‬
‫בנוגע ל"הקהל" – "למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה'" תמיד כל הימים‪.‬‬
‫וכאמור – להתחיל בזה תיכף ומיד בימי סגולה דחג הסוכות ועוד קודם‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 132‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪133‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫לזה‪ ,‬ובכל חודש תשרי‪ ,‬ומה טוב – פעם בחודש במשך כל השנה – שנת‬
‫הקהל‪.‬‬
‫ואם הדברים אמורים בנוגע לכל ארגון – עאכו"כ בנוגע לאלו שכל ענינם‬
‫הוא הפצת התורה ועניני' – בדוגמת "צעירי אגודת חב"ד"‪" ,‬נשי ובנות‬
‫חב"ד"‪ ,‬וכיו"ב בכל איגוד בעניני תורה ומצוות כמו גמילות‪-‬חסדים וכדו' –‬
‫שהרי אין זה ענין השייך לחב"ד דוקא‪ ,‬אלא מפורש בתורה שניתנה למשה‬
‫מסיני והוא מסרה ליהושע ולכאו"א מישראל‪.‬‬
‫וממילא‪ ,‬הרי זה בכלל תפקידם העיקרי‪ ,‬ועי"ז יוסיפו גם בכל פעולותיהם‬
‫כיון ש"מצוה גוררת מצוה" וכן – מצוה נוספת וכך הלאה‪ ,‬עד ש"הרבה להם‬
‫תורה ומצוות" – כיון ש"רצה הקב"ה לזכות את ישראל"‪ ,‬וגם "לזכות" –‬
‫מלשון זיכוך‪ ,‬שכן כל פעולה טובה נוספת מזככת יותר‪ ,‬וכמו שפסק הרמב"ם‬
‫להלכה ש"צריך כל אדם שיראה עצמו וכו' וכן כל העולם כולו חציו זכאי‬
‫וחציו חייב"‪ ,‬וע"י "מצוה אחת" – במעשה אחד‪ ,‬דיבור אחד ואפי' מחשבה‬
‫אחת – "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה‬
‫והצלה"‪,‬‬
‫ועד לתשועה העיקרית והפנימית – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח‬
‫צדקנו – כאשר יערכו מצות "הקהל" כפשוטה ב"מקדש אד' כוננו ידיך"‪.‬‬
‫לשתף בהרשמה גם ישיבות‬
‫ו‪ .‬ענין מיוחד בזה בנוגע לישיבות (ושאר מוסדות חינוך בכלל)‪:‬‬
‫ענינם העיקרי של תלמידי הישיבות הוא – לכל לראש‪ ,‬לימוד התורה‬
‫בהתמדה ושקידה [ונוסף ע"ז – להשתדל במיוחד שלא יהא ח"ו פירוד הלבבות‬
‫ביניהם‪ ,‬ובין יהודים בכלל (והדבר מוכרח אצלם‪ ,‬דמכיון ש"אורייתא הוא דקא‬
‫מרתחא לי' יש מקום לחשוש שמהרתיחה תהא יניקה בלתי רצוי')]‪ .‬ואצלם‬
‫צ"ל זהירות מיוחדת שלא לנוח ולהפסיק מלימוד התורה‪ ,‬ולא לעסוק בענינים‬
‫אחרים‪ ,‬אפי' בעניני רשות‪ ,‬כדי שלא לגרוע ביגיעה כדרוש בלימוד התורה‪.‬‬
‫ובענינים שמחוייב בהם לפנים משורת הדין ואפי' ע"פ דין‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 133‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪134‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫אמנם‪ ,‬בשנה זו נוסף על ענינם העיקרי‪ ,‬הנה כיון שכבר מאוחדים ע"י‬
‫שייכותם למוסד אחד‪ ,‬עליהם להשתתף ג"כ בפעולות אלו‪.‬‬
‫וכאשר תהא משמעת בדבר והענין יהי' מסודר יותר‪ ,‬אזי תהי' הפעולה‬
‫באופן טוב יותר ובהצלחה כו'‪ .‬ולכן כדאי שהראש‪-‬ישיבה‪ ,‬המשגיח וכו'‬
‫(ודוגמתו – בכל שאר האירגונים מלבד הישיבה) ימנה ע"ז אדם מיוחד או‬
‫יקח על עצמו לעורר ולבחון ע"ז מזמן לזמן‪ ,‬וההתעוררות תהי' אמנם בדרכי‬
‫נועם ובדרכי שלום‪ ,‬אבל באופן שתביא למעשה בפועל ממש‪" ,‬טאפארו‪-‬דא‪-‬‬
‫פלאחו"‪.‬‬
‫ועד"ז בכל ישיבה‪ ,‬ישיבה קטנה‪ ,‬תלמוד תורה‪ ,‬גני ילדים וכל מוסדות‬
‫החינוך הן לבנים והן לבנות‪.‬‬
‫(משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫רישום הקהל ע"י מוסדות‬
‫כדי שהפעולות ד"הקהל" תהיינה בסדר מסודר‪ ,‬ומתוך הצלחה רבה‬
‫ומופלגה – צריכים להתאסף כמה וכמה אנשים (ע"ד ובדוגמת תוכן הענין‬
‫ד"הקהל"‪" ,‬ברוב עם הדרת מלך") כדי להתייעץ יחדיו כיצד לפעול בכל ענינים‬
‫הנ"ל‪" ,‬ותשועה ברוב יועץ"‪ ,‬נוסף לכך ש"ההסכם אשר עושים שנים או רבים‬
‫יש לזה חיזוק הרבה יותר מההסכם שעושה בפ"ע כו'"‪ ,‬כמבואר בקונטרס‬
‫החלצו‪ ,‬שאמירתו היתה בשמח"ת‪ ,‬ואח"כ גם בש"פ נח‪ ,‬כידוע ומפורסם‪.‬‬
‫ולכל לראש – מכוונים הדברים לראשי המתעסקים בזה‪ ,‬ראשי מוסדות‪,‬‬
‫ארגונים וחוגים‪ ,‬ראשי ישיבות‪ ,‬תלמוד‪-‬תורה‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬שיתאספו ויתייעצו‬
‫ביניהם בנוגע לפרטי אופני הפעולה‪ ,‬בנוגע לכל אלו השייכים למוסדות כו'‬
‫שעומדים על גביהם‪.‬‬
‫ובהקדמה – שאע"פ שההתעסקות בזה יכולה וצריכה להיות ע"י כאו"א‪,‬‬
‫מקטנם ועד גדולם (כמדובר בארוכה כמ"פ)‪ ,‬הרי‪ ,‬כדי לשלול צד של "קדירא‬
‫דבי שותפי"‪ ,‬יש צורך שיהיו גם העומדים בראש‪ ,‬שעליהם תהי' מוטלת‬
‫האחריות שבדבר‪ ,‬ועאכו"כ – אלו שיתמנו לעסוק בארגון הפעולות באופן‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 134‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪135‬‬
‫שיהיה זה כל תפקידם‪" ,‬משאו ומתנו באמונה"‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא באופן של שותפות‪,‬‬
‫כי אם‪ ,‬תפקידו המיוחד‪.‬‬
‫ובפרטיות יותר (כמדובר לעיל) – הרשמת כל אלו שמקבלים על עצמם‬
‫להכנס לעבודה הקדושה ד"הקהל"‪,‬‬
‫ומה טוב‪ ,‬שפעם א' בחודש יתקשרו אליהם (ברשותם‪ ,‬כמובן) כדי להזכיר‬
‫להם ע"ד התחייבותם – לא רק כמי שנמצא מבחוץ ומזמן לזמן מזכיר ונותן‬
‫עצה טובה כו'‪ ,‬אלא כמי שנמצא בפנים‪ ,‬היינו‪ ,‬שזה הענין שלו‪ ,‬שלכן‪ ,‬עוזר‬
‫ומסייע בגופו ובנשמתו‪ ,‬ובמקרה הצורך – גם בממנונו‪ ,‬עבור ההוצאות‬
‫הכרוכות עם הפעולות ד"הקהל"‪,‬‬
‫ועוד ועיקר – לעודדם ולזרזם בפעולותיהם באופן של חידוש‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם‬
‫לאחרי ריבוי הפעולות בענין ד"הקהל" בחודש החולף‪ ,‬יהי' המשך הפעולה‬
‫בחודש הבא (לא כדבר ישן‪ ,‬אלא) כדבר חדש‪ ,‬מתוך חיות‪ ,‬שמחה ועונג‬
‫מחודשים‪ ,‬והצלחה מחודשת‪ ,‬בהוספה על מדת ההצלחה הקודמת‪ ,‬כפי שראו‬
‫במוחש כל אלו שכבר התחילו לעסוק בפעולות אלו‪.‬‬
‫ולהעיר‪ ,‬שאין כל חסרון בהרשמה במקומות נוסיפים‪ ,‬היינו‪ ,‬גם לאחרי‬
‫שנרשם במוסד פלוני על מנת שיזכירוהו ויעוררוהו לעסוק ב"הקהל"‪ ,‬יירשם‬
‫גם במוסד שני ושלישי כו'‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪ ,‬מכיון שאז יוכל לתבוע‬
‫מכולם מדוע אינם מזכירים ומעוררים אותו כל א' בפ"ע‪ ,‬שהרי‪ ,‬אינם יכולים‬
‫לדעת מי מהם ינחל הצלחה יתירה‪ ,‬שכן‪ ,‬בהצלחה גופא ישנם חילוקי דרגות‪.‬‬
‫ואין צורך להאריך בכל הנ"ל‪ ,‬להיותו דבר הכי מובן ופשוט לכאו"א‪ ,‬כי אם‪,‬‬
‫להזכיר ולזרז עוה"פ את ראשי המוסדות והארגונים כו' (שעלולים למצוא את‬
‫עצמם עסוקים בריבוי הטרדות) להתכנס יחדיו להתייעץ ע"ד דרכי הפעולות‬
‫בענין ד"הקהל" בהקדם הכי אפשרי‪,‬‬
‫עוד הלילה – עת רצון – מוצאי ש"ק‪ ,‬סעודתא דדוד מלכא משיחא‪ ,‬ובפרט‬
‫מוצאי שבת בראשית‪ ,‬שמשפיע על כל השנה כולה‪,‬‬
‫ועכ"פ – לא יאוחר מיום ראשון‪ ,‬בדוגמת יום ראשון דהתחלת הבריאה‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 135‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪136‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫שנקרא "יום אחד"‪ ,‬ש"הי' הקב"ה יחיד בעולמו" (כמודגש ב"שירו של יום"‬
‫– "ל' הארץ ומלואה גו'")‪ ,‬היינו‪ ,‬שאין בעולם אלא הקב"ה‪ ,‬קדושה ויהדות‬
‫בלבד‪ ,‬ובפרט שנחשב גם כמו "אסרו‪-‬חג"‪ ,‬דמכיון שיום השבת הוא בסמיכות‬
‫ממש לשמע"צ ושמח"ת‪ ,‬כמודגש ב"עירוב תבשילין"‪ ,‬שבערב יו"ט נעשית‬
‫ההכנה לשני ימי יו"ט ויום השבת גם יחד‪ ,‬אזי‪ ,‬הענין ד"אסרו‪-‬חג" נמשך גם‬
‫ביום ראשון‪.‬‬
‫והתקוה חזקה שהדברים האמורים יפעלו פעולתם – לחשוב לדון ולהתייעץ‬
‫בכל הנ"ל‪ ,‬באופן ש"איש את רעהו יעזורו"‪ ,‬כולל – שנעשה "דוגמא חי'" לא‬
‫רק לאלו השייכים למוסד וחוג שלו‪ ,‬אלא גם לראשי שאר המוסדות והחוגים‬
‫כו'‪ ,‬שממנו יראו וכן יעשו‪.‬‬
‫והעיקר – המעשה בפועל – "הקהל את העם גו' האנשים והנשים והטף‬
‫גו' ליראה את ה' אלקיך כל הימים"‪ ,‬באופן ד"פעולה נמשכת"‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק‬
‫שפועל ומשפיע על העתיד‪ ,‬אלא שהפעולה עצמה הולכת ונמשכת גם בעתיד‪,‬‬
‫הלוך ומוסיף ואור‪.‬‬
‫(משיחת שבת בראשית (ב) ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 136‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪137‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫פרק שביעי‬
‫הקהל שבתורה‬
‫הקהל בתורה‬
‫א‪ .‬הביאור בהערות אאמו"ר‪:‬‬
‫הנהגת רשב"י הנ"ל היא ע"ד ובדוגמת הענין ד"הקהל" – שהרי (א)) רשב"י‬
‫הקהיל את החברייא‪ ,‬מגדולם ועד קטנם‪( ,‬ב) והקהיל גם את עניני התורה –‬
‫"מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים כו'"‪ ,‬כל חלקי התורה‪.‬‬
‫ומזה מובן הלימוד וההוראה בעבודת האדם – שפעולתו ב"הקהל"‬
‫צריכה להיות באופן שמקהיל כו"כ מישראל כדי לעסוק בתורה‪ ,‬וזה גופא –‬
‫כל חלקי התורה‪ ,‬שהרי‪ ,‬כאו"א מישראל חייב ללמוד כל חלקי התורה‪" ,‬הן‬
‫בפשטי ההלכות והן ברמזים ודרשות וסודות כו'" (כפס"ד רבינו הזקן בהלכות‬
‫תלמוד תורה)‪ ,‬וכידוע בענין "ותן חלקנו בתורתך"‪" ,‬חלקנו" דייקא‪ ,‬שלכאו"א‬
‫מישראל יש חלקו המיוחד בתורה‪ ,‬לא רק בנגלה דתורה אלא גם בפנימיות‬
‫התורה ("רזי דחכמתא")‪ ,‬ואדרבה – פנימיות התורה שייכת יותר לפנימיות‬
‫הנשמה‪ ,‬מזל הנשמה כו'‪.‬‬
‫ובביאור הקשר והשייכות לשבת בראשית – יש לומר‪ ,‬שכאשר אוחזים‬
‫ב"בראשית"‪ ,‬התחלת דבר‪ ,‬התחלת העבודה בעולם מחודש ("בראשית ברא‬
‫אלקים את השמים ואת הארץ") בשנה החדשה (לאחרי סיום חודש תשרי)‪,‬‬
‫אזי נוגע ביותר להקהיל את כל חלקי התורה השייכים אליו‪ ,‬עד להקהלת כל‬
‫עניני התורה ממש‪ ,‬שבכח זה יוצא אח"כ לעבודתו בעולם – "עסיק באורייתא‬
‫ומקיים עלמא"‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 137‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪138‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫הקהל זה מודגש יותר בדורנו‬
‫ב‪ .‬ויש להוסיף‪ ,‬שענין ה"הקהל" בתורה‪ ,‬לימוד כל חלקי התורה – מודגש‬
‫במיוחד בדורנו זה‪ .‬ובהקדמה‪:‬‬
‫אודות החיוב דלימוד כל חלקי התורה – כותב רבינו הזקן בהל' ת"ת ש"כל‬
‫מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג אלא מעט‪ ,‬צריך לבוא בגלגול‬
‫עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה ‪ . .‬ולכן אמרו‬
‫חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו‪ ,‬שלא יצטרך לבוא בגלגול בעוה"ז"‪.‬‬
‫והרי‪ ,‬בדורנו זה‪ ,‬דור האחרון – אי‪-‬אפשר להמתין על גלגול נוסף‪ ,‬ובמילא‪,‬‬
‫בהכרח לסיים ולהשלים את החיוב דלימוד כל חלקי התורה בגלגול זה‪.‬‬
‫ולהוסיף‪ :‬האפשרות דהשלמת החיוב דלימוד התורה בגלגול אחר‪ ,‬היא‪,‬‬
‫גם ביחס לגלגול קודם‪ .‬ובפרט בדורותינו אלו‪ ,‬שרוב הנשמות (מלבד יחידי‬
‫סגולה) אינן נשמות חדשות‪ ,‬אלא נשמות שבאו בגלגול נוסף‪ .‬אבל‪ ,‬מובן וגם‬
‫פשוט‪ ,‬שתהי' זו טפשות הכי גדולה – אפילו מצד השכל דנפש הבהמית –‬
‫לסמוך על גלגול שלפנ"ז ולא לעסוק בתורה כדבעי‪ ,‬אך ורק בגלל עצלות!‬
‫ובנוגע לפועל‪:‬‬
‫יש להשתדל ביותר בכל הקשור ל"הקהל" בלימוד התורה‪ ,‬ובפשטות‬
‫– להכריז‪" :‬אידן‪ ,‬כרפט רריין"‪ ,‬נצלו את הרגעים האחרונים שנותרו בזמן‬
‫הגלות‪ ,‬כדי להשלים את הלימוד בכל חלקי התורה‪" ,‬הקהל" בתורה‪ ,‬שמזה‬
‫באים תיכף ומיד ל"הקהל" כפשוטו – "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"‪,‬‬
‫שהרי אפילו יהודי א' לא ישאר בגלות‪" ,‬קהל גדול ישובו הנה"‪.‬‬
‫וכן תהי' לנו – מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬ומתוך ריקוד‪ ,‬ריקוד שמתחיל‬
‫כאן‪ ,‬בבית‪-‬הכנסת ובית‪-‬המדרש דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬והמשכו‬
‫– בארצנו הקדושה‪ ,‬בירושלים עיר הקודש‪ ,‬ובביהמ"ק השלישי עד לקדש‬
‫הקדשים‪ ,‬תיכף ומיד ממש ממש‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ בראשית (א) ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 138‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪139‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫הוספה בלימוד התורה בכלל‪ ,‬ובענייני "הקהל" בפרט‬
‫מכל זה מובן שכאשר מגיעה שנה (כבשנה זו) שהיא שנת העיבור ושנת‬
‫הקהל‪ ,‬שנה שפורים חל בה בערב שבת‪ ,‬ושנה שערב פסח חל בשבת‪ ,‬ושנה בה‬
‫קאפ")‪,‬‬
‫עושים ברכת החמה – אזי "תופסים את הראש" ("כאַפט מען זיך פאַרן ָ‬
‫שבכל הדברים הללו ישנם ריבוי עניינים ללמוד‪.‬‬
‫ובמילא תובע זאת ממנו הוספה מיוחדת בלימוד התורה‪ ,‬בלימוד של כל‬
‫העניינים הללו‪ ,‬וכמו"כ הוספה בלימוד התורה בכלל‪.‬‬
‫ז‪.‬א‪ .‬שנוסף להחיוב של לימוד התורה שישנו בכל יום‪ ,‬כפי שאדמו"ר הזקן‬
‫מביא זאת מהרמב"ם‪ ,‬שעל כל יהודי מוטל חיוב ללמוד תורה בכל יום‪ ,‬ולא רק‬
‫פעם אחת ביום‪ ,‬אלא פעמיים בכל יום‪ ,‬עד שבכל רגע פנוי שיש לו הוא מחוייב‬
‫בלימוד התורה‪ ,‬כמבואר בסנהדרין‪ ,‬ואדמו"ר הזקן מביא זאת בתניא מיד בפרק‬
‫הראשון בתחילתו בעמוד הראשון‪ ,‬גודל העניין שבזה עם כל החומרה – הרי‬
‫נוסף לכך‪ ,‬ישנה ההוראה של שנה זו במיוחד‪ ,‬שצריכה להיות הוספה בלימוד‬
‫התורה בכלל‪.‬‬
‫(שיחות קודש ה'תשמ"א ח"ב‪ ,‬עמ' ‪ – 253‬תרגום חפשי ללה"ק)‬
‫להקהיל מנהגי רבותינו נשיאנו הקשורים עם פסק הלכה‬
‫‪ . .‬ועד"ז קיים במצוות הקהל‪ ,‬שזהו כפשוטו‪ ,‬הקהל דהאנשים והנשים‬
‫עד "וגרך אשר בשעריך"‪ ,‬שזה היה בגשמיות ועד"ז קיים גם כעת ברוחניות‬
‫(כפי שדובר שהחורבן לא נגע ברוחניות)‪ ,‬ובפרט בשנה זו‪ ,‬שנת הקהל‪ ,‬שישנה‬
‫מעלה על שאר שנות השמיטה – שאר ששת השנים‪.‬‬
‫ועד"ז ישנו בפרטיות אצל כל אחד‪ ,‬שכאו"א מחויב לאסוף כמה שיותר‬
‫יהודים ולפעול עליהם שיהיה "למען ילמדו ליראה כו'" עד שגם אצל "בניכם‬
‫אשר לא ידעון גו'"‪ ,‬יהיה את ה"למען ילמדו"‪ .‬ובפרטיות יותר‪ ,‬ענין זה קיים‬
‫אצל כל אחד בנפרד‪ ,‬שיאסוף את כל כוחותיו הוא‪ ,‬ויפעל בהם למען ילמדו גו'‪.‬‬
‫וכאן המקום להזכיר שבהמשך לשמח"ת‪ ,‬צריך להיות גם בעולם הענין‬
‫האבן‬
‫של הקהל‪ ,‬שזהו מה שרבותינו נשיאנו בכלל והרבי בפרט דיברו "און ָ‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 139‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪140‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫געקאכט"‪ ,‬לאסוף את כל המנהגים הקשורים עם פסק הלכה‪ ,‬כיון שמנהג‬
‫זיך ָ‬
‫ישראל תורה היא וכ"ש בשעה שזה קשור עם פסק הלכה‪ ,‬ועד"ז קונטרסים‬
‫של חסידות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬רשימות או שיחות קודש‪ ,‬מנהגים של חסידים ראשונים‬
‫שאפשר להסתמך עליהם‪ ,‬בין שיודעים זאת בע"פ‪ ,‬או בכתב‪ ,‬או במחשבה‪,‬‬
‫שישלחו זאת למקום שאפשר להפיץ זאת וזה יביא כפשוטו את העניין של‬
‫"למען ילמדו" גו'‪ ,‬שאפילו בניהם "אשר לא ידעון גו'"‪ ,‬יהיה אצלם את‬
‫ה"למען ילמדו גו'"‪.‬‬
‫ובנוגע לפועל מבקשים בכל לשון של בקשה‪ ,‬שיראו באם ישנה בכל‬
‫מקום שהוא‪" ,‬הנחה" וכדו'‪ ,‬בכתב או אפילו בדפוס אלא שיש בזה שינויים‪,‬‬
‫שבוודאי המניח היה בר סמכא והשינויים היו בדיוק‪ .‬ועד"ז מנהגים של רביים‬
‫או חסידים כו'‪ ,‬אעפ"י שהודפס כבר הרבה‪ ,‬זהו לא יותר מאשר טיפה מן הים‪.‬‬
‫ועד"ז באם הוא יודע שזה אצל השני‪ ,‬או אפילו רק קס"ד או סברא שזה אצל‬
‫השני – שיראה גם את זה להשיג‪ ,‬ועד"ז מכתב מהעתקות נאמנות כו' וכל‬
‫דמכללי' אתמר‪ ,‬שישלחו זאת לכאן‪ ,‬ויהיה אפשר להדפיס זאת בכדי שיוכל‬
‫לבוא לפועל ב'בכן'‪" ,‬למען ילמדו גו'"‪.‬‬
‫וע"י ההקהל הזה מגיעים גם להקהל כפשוטו האנשים גו' עד וגרך אשר‬
‫בשעריך‪ ,‬בביאת משיח צדקנו יבוא ויוליכנו קוממיות לארצנו‪.‬‬
‫(שיחות קודש ה'תשכ"ז ח"א עמ' ‪)121‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 140‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪141‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫פרק שמיני‬
‫זכר להקהל‬
‫מצות הקהל‬
‫א‪ .‬בנוגע למצות הקהל – כותב הרמב"ם‪" :‬מצות עשה להקהיל כל ישראל‬
‫אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל‪ ,‬ולקרות באזניהם מן‬
‫התורה פרשיות שהן מזרזות אותן המצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת‪ ,‬שנאמר‬
‫מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות‬
‫וגו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו'"‪.‬‬
‫וממשיך לבאר פרטי הדברים – "אימתי היו קורין‪ ,‬במוצאי יום טוב‬
‫הראשון של חג הסוכות‪ ,‬שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית‪.‬‬
‫והמלך הוא שיקרא באזניהם‪ .‬ובעזרת נשים היו קורין כו'"‪" .‬כיצד הוא קורא‪,‬‬
‫תוקעים בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם‪ ,‬ומביאים בימה גדולה‪,‬‬
‫ושל עץ היתה‪ ,‬ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים‪ ,‬והמלך עולה ויושב עלי'‬
‫כדי שישמעו קריאתו וכו'"‪.‬‬
‫ומצוה זו אינה אלא בזמן שישראל על אדמתן‪ ,‬משא"כ לאחרי שחרב‬
‫ביהמ"ק וגלו ישראל מעל אדמתם כו'‪ ,‬בטלה מצות הקהל‪.‬‬
‫צריך עיון בהטעם שאין זכר להקהל‬
‫ב‪ .‬ולכאורה‪ ,‬צריך עיון בביאור הטעם שאין עושים בזמן הזה זכר להקהל‬
‫שהי' בזמן הבית‪.‬‬
‫דהנה‪ ,‬מצינו בכמה ענינים שעושים זכר למקדש‪ ,‬ולדוגמא‪" :‬בראשונה הי'‬
‫הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד‪ ,‬משחרב בית המקדש התקין‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 141‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪142‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש"‪ ,‬וטעם הדבר‬
‫– "מנלן דעבדינן זכר למקדש‪ ,‬דאמר קרא ‪ . .‬ציון היא דורש אין לה‪ ,‬מכלל‬
‫דבעיא דרישה"‪ .‬ועד"ז בכמה ענינים כיו"ב‪.‬‬
‫ועפ"ז‪ ,‬מדוע לא תיקנו לעשות זכר גם למצות הקהל – שהרי‪ ,‬במשך כל‬
‫הדורות (מאז החובן)‪ ,‬לא מצינו שבחג הסוכות דמוצאי שנת השמיטה‪ ,‬התקיים‬
‫מעמד של "הקהל"‪ ,‬זכר להקהל שהי' בזמן הבית?‬
‫ויתירה מזה‪ :‬מכיון שמצות הקהל היא "עמוד חזק וכבוד גדול בדת" – הרי‬
‫בודאי היו צריכים לעשות זכר להקהל‪ ,‬במכ"ש וק"ו מעשיית "זכר למקדש"‬
‫במצוה פרטית כנטילת לולב‪.‬‬
‫דחיית התירוץ ע"כ‬
‫ג‪ .‬והנה‪ ,‬יש שכתבו שהסיבה לכך שבמשך כל הדורות לא עשו זכר להקהל‪,‬‬
‫היא‪ ,‬מפני שקיום מעמד של הקבל בגלות (מעין ודוגמת הקהל בביהמ"ק ע"י‬
‫מלך ישראל) יכול להתפרש בעיני אוה"ע כמרידה במלכות‪ ,‬ויש בזה חשש של‬
‫פקו"נ דרבים מישראל (כמובן וגם פשוט מכו"כ מאורעות בדברי ימי ישראל)‪.‬‬
‫דהנה‪ ,‬מצינו בגמרא שהלשינו למלך ש"מרדו בך יהודאי" – גם כאשר לא‬
‫הי' שום בסיס למלשינות זו‪ ,‬ועד"ז ריבוי מאורעות דוגמתם בדברי ימי ישראל‪,‬‬
‫ועאכו"כ בנדו"ד‪ ,‬שכאשר אוה"ע יראו שכל בנ"י מתאספים יחדיו‪ ,‬ובוחרים‬
‫בגדול שביניהם לקרות בתורה‪ ,‬דוגמת המלך שהי' קורא בתורה בזמן הבית‬
‫(כמפורש במשנה שהמלך הי' קורא בתורה) – בודאי יפרשו דבר זה כנסיון‬
‫להקמת מלכות ישראל‪ ,‬מרידה במלכות‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬תירוץ זה אינו מחוור לגמרי‪ ,‬כי‪:‬‬
‫מצינו בדברי ימי ישראל שגם בזמן הגלות היו תקופות שונות ומקומות‬
‫שונים שבהם קיבלו בנ"י רשיון ממלכות המדינה לקיים שלטון והנהגה‬
‫משלהם‪ ,‬ע"ד ובדוגמת הזמן שהי' מלך בישראל‪ ,‬ולדוגמא‪ :‬נשיאותו של רבי‪,‬‬
‫ועד"ז ריש גלותא שבבל‪ ,‬שנמשכה נשיאותם כו"כ שנים‪ ,‬וביניהם גם מוצאי‬
‫שמיטה‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 142‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪143‬‬
‫והרי‪ ,‬בתקופות ובמקומות אלו לא הי' מקום לחשוש שמעמד של הקהל‬
‫יתפרש כמרידה במלכות (שהרי בשאר ענינים נהגו במלכות‪ ,‬ע"פ רשיון‬
‫המלכות)‪ ,‬ואעפ"כ‪ ,‬לא אשתמיט בשום מקום שקיימו מעמד של הקהל זכר‬
‫להקהל שהי' בזמן הבית‪.‬‬
‫"זכר" הוא שהדבר עצמו אינו קיים‬
‫ד‪ .‬ויש לומר הביאור בזה – ובהקדמה‪:‬‬
‫הפירוש ד"זכר" הוא – שהדבר עצמו אינו קיים‪ ,‬שלכן‪ ,‬עושים פעולה‬
‫מסויימת שעל ידה ישאר "זכר" להדבר‪ .‬משא"כ כאשר הדבר עצמו (ועכ"פ –‬
‫נקודתו העיקרית) קיים‪ ,‬אזי‪ ,‬אין צורך ולא שייך לעשות "זכר"‪.‬‬
‫וע"ד מארז"ל על הפסוק "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף‬
‫את בריתי אברהם אזכור"‪" ,‬לא נאמרה זכירה ביצחק‪ ,‬אלא אפרו של יצחק‬
‫נראה לפני צבור ומונח על המזבח"‪.‬‬
‫ומזה מובן‪ ,‬שהמושג "זכר למקדש" אינו שייך כי אם בפעולה שחסר בה‬
‫הענין העיקרי שהי' במקדש‪ ,‬שלכן‪ ,‬אין זה אלא "זכר (למקדש)" בלבד‪ ,‬משא"כ‬
‫בפעולה שיש בה הענין העיקרי שהי' במקדש‪ ,‬שאז‪ ,‬אין זה "זכר (למקדש)"‪,‬‬
‫אלא‪ ,‬הדבר עצמו ממש‪.‬‬
‫דוגמא לדבר מ"כורך"‬
‫ה‪ .‬דוגמא לדבר – ב"כורך"‪" ,‬זכר למקדש כהלל"‪" ,‬שהי' כורכן (פסח מצה‬
‫ומרור) בבת אחת ואוכלן‪ ,‬שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו"‪ ,‬שלכן‪ ,‬גם בזמן‬
‫הזה יש לכרוך מצה ומרור ביחד‪" ,‬זכר למקדש"‪:‬‬
‫בזמן הזה עושים "זכר למקדש" ע"י אכילת מצה ומרור בלבד‪ ,‬ואין אוכלים‬
‫עמהם גם בשר‪ ,‬כמו בזמן הבית שהיו אוכלים פסח (בשר) מצה ומרור – שהרי‪,‬‬
‫גם הבשר שמניחים על הקערה זכר לקרבן פסח (זרוע)‪" ,‬אין נוהגין לאכלו‬
‫בלילה הזה ‪ . .‬אם יאכלנו בלילה זה יהא נראה כאוכל קדשים בחוץ"‪ ,‬ועד"ז‬
‫בנוגע לאכילת בשר על מצות ומרורים‪ ,‬שנראה כאוכל קדשים בחוץ‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 143‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪144‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫כלומר‪ ,‬גם בשר שאינו דומה לקרבן פסח כלל‪" ,‬אפילו בשר עגל ועוף שאין‬
‫הפסח בא מהם" (אלא "מן הכבשים או מן העזים בלבד")‪ ,‬ועאכו"כ שאין‬
‫בו שאר הענינים המעכבים בקרבן פסח‪ ,‬כמו‪" :‬אין שוחטין את הפסח אלא‬
‫בעזרה"‪" ,‬אין שוחטין את הפסח אלא למנויו"‪ ,‬וכיו"ב – מ"מ‪" ,‬כיון שהכל‬
‫מין בשר"‪ ,‬הרי‪ ,‬האוכל מן הבשר "נראה כאוכל פסח בחוץ"‪.‬‬
‫וטעם הדבר – כי‪ ,‬פרטי דינים הנ"ל‪ ,‬עם היותם לעיכובא‪ ,‬אינם אלא תנאים‬
‫בקרבן פסח‪ ,‬ואילו עיקר ענינו של הפסח הוא – ש"מתחילתו לא בא אלא‬
‫לאכילה"‪ ,‬אכילת בשר‪ ,‬ולכן‪ ,‬גם בהעדר התנאים המכבים הפסח‪ ,‬הרי זה‬
‫דוגמת אכילת הפסח ממש‪" ,‬נראה כאול קדשים (פסח) בחוץ"‪.‬‬
‫ובסגנון אחר קצת‪:‬‬
‫אכילת בשר על מצות ומרורים – אינה "זכר למקדש"‪ ,‬זכר בלבד‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫דוגמת אכילת הפסח ממש‪ ,‬מכיון שיש בזה הענין העיקרי דפסח – אכילת‬
‫בשר‪ ,‬אע"פ שבכל שאר הפרטים אינו דומה לקרבן פסח כלל‪ ,‬מכיון שחסר בו‬
‫כל התנאים המעכבים‪.‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שלא שייך "זכר למקדש" בפעולה שיש בה הענין העיקרי שהי'‬
‫במקדש‪ ,‬אכילת בשר‪ ,‬כי אם‪ ,‬כשחסר הענין העיקרי שהי' במקדש‪ ,‬כמו באכילת‬
‫מצה ומרור (ללא הבשר שהוא העיקר)‪ ,‬שאכילה זו היא "זכר למקדש"‪ ,‬שאז‬
‫היו אוכלים הפסח עם "מצות ומרורים"‪.‬‬
‫ב"הקהל" לא שייך "זכר" כיון שבכך הוא עצמו קיים‬
‫ו‪ .‬עפ"ז יש לבאר גם בנדו"ד – שלא שייך עשיית "זכר" ל"הקהל"‪:‬‬
‫הענין העיקרי ד"הקהל" הוא – "הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו'‬
‫למען ישמעו ולמען ילמדו גו' ליראה את ה' אלקיכם כל הימים"‪" ,‬לחזק דת‬
‫האמת; ואילו כל פרטי הדינים‪" ,‬המלך הוא שיקרא באזניהם‪ ,‬ובעזרת נשים היו‬
‫קורין וכו'" – אינם אלא תנאים בהמצוה‪ ,‬אשר‪ ,‬גם אם הם לעיכובא‪ ,‬אינם אלא‬
‫תנאים בלבד‪ ,‬ולא עיקר המצוה‪.‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 144‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪145‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שכאשר מקהילים האנשים והנשים והטף ומזרזים אותם למצוות‬
‫ומחזקים ידיהם בדת האמת‪ ,‬אלא‪ ,‬שאין הדבר נעשה בביהמ"ק‪ ,‬ע"י המלך –‬
‫הרי‪ ,‬אף שחסרים התנאים המעכבים קיום המצוה‪ ,‬ישנו עיקר הענין ד"הקהל"‪,‬‬
‫"הקהל את העם גו' ליראה את ה'"‪.‬‬
‫ומכיון שכן‪ ,‬הרי‪ ,‬לא שייך לעשות "זכר" ל"הקהל" – דממה‪-‬נפשך‪:‬‬
‫הפעולה דהקהלת העם‪ ,‬לזרזם למצוות ולחזק ידיהם בדת האמת – אינה "זכר"‬
‫בלבד‪ ,‬אלא‪ ,‬זהו עצם הענין ד"הקהל את העם גו' ליראה את ה'" (אף שבודאי‬
‫לא יצא י"ח מצות הקהל בהעדר הפרטים המעכבים); ואילו בהעדר הענין‬
‫העיקרי ד"הקהל את העם גו' ליראה את ה'" – לא נשאר אפילו "זכר" בלבד‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬במשך כל הדורות דזמן הגלות לא מצינו מעמד של הקהל במוצאי‬
‫שמיטה – מכיון שלא שייך לעשות "זכר" בלבד‪ ,‬כי אם‪ ,‬עצם הענין ד"הקהל"‪,‬‬
‫שאין לעשותו בזמן הזה‪ ,‬ללא ביהמ"ק ומלך כו'‪ ,‬כדי שלא יהי' זלזול‪ ,‬ח"ו‪,‬‬
‫בקדושת המעמד הנעלה והנשגב ד"הקהל" בביהמ"ק‪.‬‬
‫פעולות "הקהל" חיוב גמור‬
‫ז‪ .‬והנה‪ ,‬האמור לעיל אינו אלא בנוגע לעשיית זכר להקהל (ע"ד "זכר‬
‫למקדש")‪,‬‬
‫אבל מובן וגם פשוט‪ ,‬שעצם הענין דהקהלת קהילות בישראל לדרוש בעניני‬
‫תורה ויראת שמים – חיוב גמור הוא בכל הזמנים (לא רק במוצאי שמיטה‪ ,‬בחג‬
‫הסוכות)‪ ,‬בכל המקומות (לא רק בביהמ"ק)‪ ,‬וע"י כאו"א מישראל (לא רק ע"י‬
‫המלך)‪ ,‬שהרי‪ ,‬כאו"א מישראל‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬חייב לקיים את הציווי‬
‫"הוכח תוכיח את עמיתך"‪" ,‬ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬ע"י הפצת התורה והיהדות‪,‬‬
‫"לחזק דת האמת"‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬כשיש אפשרות להוסיף בהתעוררות וחיזוק בנ"י בעניני תורה ויראת‬
‫שמים מצד הענין ד"הקהל את העם גו' ליראה את ה'" – לא בתור זכר למצות‬
‫הקהל שהיתה בזמן הבית‪ ,‬כי אם‪ ,‬מצד החיוב הכללי שכאו"א מישראל צריך‬
‫לעשות כל מה שביכלתו להשפיע על הזולת בכל עניני תומ"צ – הרי זה דבר‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 145‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪146‬‬
‫הכי מוכרח‪ ,‬ודבר הכי טוב ונכון כו'‪ ,‬בכל הזמנים‪ ,‬ועאכו"כ מצד הנתינת‪-‬כח‬
‫מיוחדת בשנת הקהל‪ ,‬שבודאי ובודאי יש להוסיף בכל פעולות אלו ביתר שאת‬
‫וביתר עוז‪.‬‬
‫ומזה מובן‪ ,‬שכל השקו"ט האמורה אינה שייכת להתעוררות בנוגע‬
‫לפעולות ד"הקהל"‪ ,‬להקהיל כו"כ מישראל ולעוררם בעניני יהדות‪ ,‬תורה‬
‫ומצוותי'‪ .‬ואדרבה – הסיבה לכך שמזכירים שקו"ט הנ"ל‪ ,‬היא‪ ,‬כדי שאם יבוא‬
‫מישהו ויטען‪ ,‬היתכן שמרעישים אודות הענין ד"הקהל"‪ ,‬בה בשעה שבזמן‬
‫הזה אי‪-‬אפשר לעשות "הקהל" [אע"פ שהסיבה האמיתית לטענתו אינה אלא‬
‫מפני שדרכו לומר על כל דבר "איפכא מסתברא"‪ ,‬ואין כאן המקום להאריך‬
‫בזה] – יאמרו לו‪ :‬אינך מחדש מאומה! הכל יודעים שבזמן הזה לא שייך‬
‫לקיים מצות הקהל‪ ,‬אבל‪ ,‬לא מכח מצות הקהל קאתינן‪ ,‬כי אם‪ ,‬מצד החיוב‬
‫התמידי לעורר יהודים לעניני תומ"צ‪ ,‬כנ"ל בארוכה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬יש להוסיף ולהרעיש אודות הפעולות ד"הקהל‪ ,‬מבלי להתפעל מאלו‬
‫שעושים "ליצנות"‪" ,‬אל יבוש מפני המלעיגים"‪ ,‬ומובטח לו שיצליח בכל‬
‫הפעולות בזה‪ ,‬כמארל"ז "הבא לטהר מסייעין לו"‪ ,‬כולל הדיוק "מסייעין"‬
‫לשון רבים‪ ,‬דקאי גם על המעשים טובים שלו‪ ,‬היינו‪ ,‬שהתחלת הפעולה בזה‬
‫מוסיפה סיוע בהמשך הפעולות‪ ,‬שתהיינה בהצלחה רבה ומופלגה‪.‬‬
‫(משיחת שבת בראשית (ב) ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫עדיין דרוש ביאור מדוע אין "זכר להקהל"‬
‫בהמשך להמדובר בשיעור היומי ברמב"ם‪ ,‬גם בנוגע לפשטות ההלכה‬
‫בנגלה דתורה – הרי‪ ,‬כאן המקום להוסיף גם בנוגע להענין ד"זכר" ל"הקהל"‬
‫ע"פ נגלה דתורה‪ ,‬אשר‪ ,‬מזמן לזמן ניתוסף בזה‪ ,‬ויה"ר שיעשו מזה דבר שלם‬
‫כו'‪.‬‬
‫דובר לעיל שלא שייך לעשות "זכר" להקהל‪ ,‬כי‪ ,‬כשישנו הענין העיקרי‬
‫ד"הקהל" ("הקהל את העם גו' ליראה את ה'")‪ ,‬הרי זה הענין עצמו ממש‬
‫(ולא "זכר" בלבד)‪ ,‬אף שחסרים בו התנאים המעכבים (קריאה בביהמ"ק וע"י‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 146‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪147‬‬
‫המלך) – כמו בפסח‪ ,‬שאין עושים זכר למקדש ע"י אכילת בשר‪" ,‬אפילו בשר‬
‫עגל ועוף שאין הפסח בא מהם"‪ ,‬ד"כיון שהכל מין בשר"‪" ,‬נראה כאוכל פסח‬
‫בחוץ"‪ ,‬דאף שחסרים התנאים המעכבים‪ ,‬מ"מ‪ ,‬כיון שישנו הענין העיקרי‪,‬‬
‫אכילת בשר‪ ,‬הרי זה הענין עצמו ממש‪ ,‬הקרבת קדשים בחוץ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬עדיין דרוש ביאור והסבר – שלכאורה‪ ,‬אין זה דומה לשאר ענינים‬
‫דוגמתם‪:‬‬
‫"אסור לאדם שיעשה ‪ . .‬מנורה בצורת מנורה‪ ,‬אבל הוא עושה מנורה של‬
‫חמשה קנים או של שמונה קנים‪ ,‬או מנורה שאינה של מתכת אע"פ שיש לה‬
‫שבעה קנים"‪ ,‬מכיון שמנורת המקדש חייבת להיות בת שבעה קנים‪ ,‬ושל מתכת‬
‫דוקא (משא"כ בנוגע לפרטים שאין מעכבים בה)‪.‬‬
‫ועד"ז "אסור לאדם שיעשה בית תבנית היכל" – "כשיעור גבהו וארכו‬
‫ורחבו"‪" ,‬אבל אם נשתנה במקצת מותר"‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬גם במנורה של חמשה או שמונה קנים‪ ,‬או מנורה שאינה של‬
‫מתכת‪ ,‬ישנו הענין העיקרי – מנורה שמדליקים בה נרות‪ ,‬ואעפ"כ‪ ,‬כשחסר בה‬
‫א' הפרטים המעכבים‪ ,‬אין זה "מנורה בצורת מנורה"‪.‬‬
‫וכן בבית תבנית היכל‪ ,‬שכאשר נשתנה במקצת‪ ,‬לא חשיב "בית תבנית‬
‫היכל" (אף שגם בהיותו "תבנית היכל" חסר בו הענין העיקרי – "בית ‪( . .‬ש)‬
‫מקריבים בו הקרבנות‪ ,‬וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה")‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬מאי שנא ב"הקהל"‪ ,‬שגם כאשר ישנם שינויים בנוגע לתנאים‬
‫המעכבים‪ ,‬חשיב שישנו (לא רק "זכר"‪ ,‬אלא) עצם הענין ("הקהל את העם ‪. .‬‬
‫ליראה את ה'")‪ ,‬שלכן אסור לעשותו בזמן הזה?‬
‫ו"תן לחכם ויחכם עוד"‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ נח‪ ,‬בדר"ח מר‪-‬חשון ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 147‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪148‬‬
‫פרק תשיעי‬
‫יום הקהל‬
‫זמן הקהל – מוצאי יו"ט הראשון‬
‫א‪ .‬נוסף על כל האמור לעיל אודות שמחת בית השואבה בלילה השני‬
‫דסוכות – ישנו ענין מיוחד בשנה זו‪ ,‬שנת הקהל‪ ,‬שהרי‪ ,‬הזמן ד"הקהל"‪ ,‬יום‬
‫הקהל‪ ,‬הוא‪" :‬במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות"‪ ,‬לילה זה‪.‬‬
‫ובהקדמה‪:‬‬
‫בטעם שעושין "הקהל" במוצאי יו"ט הראשון – יש דעה ש"אין תיקון‬
‫הבימה ("עושין לו בימה של עץ בעזרה") דוחה לא את השבת ולא יו"ט‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫מצד גזירת חכמים כו'‪ ,‬ויש דעה שכן הוא מן התורה‪ ,‬דילפינן מהיתור ד"במועד‬
‫גו' בחג הסוכות"‪" ,‬משום דבבוא כל ישראל ליראות‪ ,‬משמע מאתחלתא דמועד‬
‫ביום ראשון‪ ,‬קמ"ל במועד‪ ,‬דמשמע בתוך המועד‪ ,‬ואהני בבוא כל ישראל‪,‬‬
‫דמשמע מאתחלתא דמועד‪ ,‬לא ביום ב' או ג'‪ ,‬אלא במוצאי יו"ט הראשון"‪.‬‬
‫ונפק"מ בנוגע לביהמ"ק השלישי – שלהדעה שענין זה הוא מן התורה‪,‬‬
‫(ולא רק מפני הגזירה כו')‪ ,‬הרי גם בביהמ"ק השלישי יהי' יום הקהל במוצאי‬
‫יו"ט הראשון‪.‬‬
‫וגם אם הטעם הוא מצד גזירת חכמים‪ ,‬הרי‪ ,‬נוסף לכך שבנוגע לפועל היו‬
‫עושין הקהל במוצאי יו"ט הראשון‪ ,‬ישנו בזה גם הגילוי דחביבין וחמורין‬
‫דברי סופרים יותר מדברי תורה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬בעמדנו "במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות" – אזי "הימים‬
‫האלה נזכרים ונעשים"‪ ,‬היינו‪ ,‬שע"י הזכרון כדבעי‪ ,‬חוזר ונעשה ("נעשים")‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 148‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪149‬‬
‫הענין ד"הקהל" שהי' בביהמ"ק‪.‬‬
‫ה"שטורעם" ד"הקהל" ביום הקהל‬
‫ב‪ .‬ומזה מובן גם בנוגע להוראה במעשה בפועל – המעשה הוא העיקר‪:‬‬
‫מתחילת השנה מרעישים אודות הענין ד"הקהל" – שכאו"א צריך לעסוק‬
‫בהענין ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף ‪ . .‬ליראה את ה'"‪ ,‬הן בנוגע‬
‫לכחות נפשו שהם בדוגמת "האנשים והנשים והטף"‪ ,‬והן בנוגע ל"האנשים‬
‫והנשים והטף" כפשוטו‪ ,‬להקהיל את כלל הנמצאים בסביבתו‪ ,‬ולפעול עליהם‬
‫בענין ד"ליראה את ה'"‪.‬‬
‫[ואם ישנם כאלה שמסיבות שונות ומשונות לא עסקו עד עתה בענין זה‬
‫– הרי‪ ,‬לא שייך להקשות מהנהגה משונה‪ ,‬דאדרבה‪ ,‬הקושי הוא על ההנהגה‬
‫המשונה!‪ ...‬ובכל אופן‪ ,‬עדיין לא אבוד‪ ,‬ויכולים כו'‪ ,‬עי"ז שמכאן ולהבא‬
‫יעסקו מתוך "שטורעם" בהענין ד"הקהל"]‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מובן וגם פשוט‪ ,‬שה"שטורעם" ד"הקהל"מתחילת השנה אינו‬
‫בדומה ל"שטורעם" ד"הקהל" ביום הקהל ממש – מוצאי יו"ט הראשון של חג‬
‫הסוכות‪ ,‬שאז צריך להיות הענין ד"הקהל" ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬באין‪-‬ערוך‪.‬‬
‫"הקהל" שייך למוצאי יו"ט הראשון‬
‫ג‪ .‬ויש להוסיף ולבאר בנוגע לזמן דהקהל במוצאי יום טוב הראשון של חג‬
‫הסוכות דוקא‪:‬‬
‫התוכן ד"הקהל" הוא – אחדותם של כל ישראל‪" ,‬הקהל את העם האנשים‬
‫והנשים והטף"‪ ,‬שכל ישראל מתאספים יחדיו‪ ,‬במקום אחד – ביהמ"ק‪ ,‬לשם‬
‫מטרה ותכלית אחת – "ליראה את ה'"‪ ,‬כמדובר כמ"פ בהתוועדויות שלפנ"ז‪.‬‬
‫וענין זה שייך במיוחד לחג הסוכות – כמדובר לעיל אודות הדגשת‬
‫אחדותם של ישראל בחג הסוכות‪ ,‬בהציווי "ולקחתם לכם ביום הראשון גו'"‪,‬‬
‫ד' מינים‪ ,‬שרומזים לד' הסוגים שבבנ"י‪ ,‬שמאחדים את כולם באופן ש"ויעשו‬
‫כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם"‪ ,‬מצוה אחת‪ ,‬אשר‪ ,‬קיומה מן‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 149‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪150‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫המובחר (לא בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬אלא) בסוכה דוקא‪ ,‬שבה מודגשת אחדותם של‬
‫ישראל‪" ,‬ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬הזמן ד"הקהל" בחג הסוכות עצמו הוא במוצאי יום טוב הראשון‬
‫– לאחרי "ולקחתם לכם ביום הראשון"‪ ,‬דמכיון שכבר נפעלה אחדותם של‬
‫ישראל ע"י קיום מצות ד' מינים בסוכה‪ ,‬אזי נקל יותר להוסיף בענין האחדות‬
‫ע"י המצוה ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף"‪ ,‬במוצאי יו"ט הראשון‪,‬‬
‫אחדותם של כל ישראל בפועל ממש‪.‬‬
‫הקהל – יחד שבטי ישראל‬
‫ד‪ .‬ויש לקשר הענין ד"הקהל" עם לשון הכתוב בפרשת "וזאת הברכה" –‬
‫"ויהי בישורון מלך (דוגמת החיוב ד"הקהל" ע"י המלך דוקא) בהתאסף ראשי‬
‫עם יחד שבטי ישראל"‪ ,‬היינו שנוסף על השלימות ד"ויהי בישורון מלך"‪ ,‬צ"ל‬
‫גם "בהתאסף ראשי עם"‪ ,‬עד שנעשים "יחד שבטי ישראל"‪ ,‬שנעשים מציאות‬
‫אחת ממש‪ ,‬ועד להעילוי ד"יחד"‪ ,‬מלשון "יחיד"‪ ,‬למעלה גם מהשלימות‬
‫ד"אחד"‪.‬‬
‫ומכיון שכל ישראל נעשים מציאות אחת‪" ,‬יחד שבטי ישראל" – הרי זה‬
‫ע"ד ובדוגמת אבוקה גדולה‪ ,‬שככל שיגדל להב האבוקה‪ ,‬ה"ה מאיר למרחוק‬
‫יותר‪ ,‬ומקבצת לתוכה כל הניצוצות (כידוע המשל בזה) – כל ניצוצות הקדושה‬
‫שבעולם‪ ,‬שזהו"ע ד"גרך אשר בשעריך" ("הקהל גו' וגרך אשר בשעריך")‪ ,‬הן‬
‫ניצוצות הקדושה שהם בבחינת "גרים"‪ ,‬והן גרים כפשוטם‪ ,‬כדאיתא בפרדר"א‬
‫שגם נשמות הגרים נכחו במעמד הר סיני‪ ,‬שכולם מתקבצים ושבים למקורם‬
‫בקדושה ("ליראה את ה'")‪.‬‬
‫ועד שעי"ז פועלים גם בכל אומות העולם – שבחג הסוכות היו מקריבים‬
‫שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם – עד לתכלית השלימות דלעתיד‬
‫לבוא‪" ,‬ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם"‪ ,‬ש"מלאכתן (של ישראל‬
‫נעשית על ידי אחרים"‪ ,‬ועי"ז ניתוסף בהם עילוי ושלימות‪.‬‬
‫ויש להוסיף בזה – ע"ד הצחות והרמז‪:‬‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 150‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪151‬‬
‫"יחד שבטי ישראל" – ר"ת יש"י‪ ,‬והרי "ישי (הוא) אבי דוד"‪ ,‬דוד מלכא‬
‫משיחא‪.‬‬
‫והענין בזה – שע"י ענין האחדות‪" ,‬יחד שבטי ישראל"‪ ,‬מבטלים את סיבת‬
‫הגלות (היפך דאהבת ישראל ואחדות ישראל)‪ ,‬ונמצא‪ ,‬ש"יחד שבטי ישראל"‬
‫(ענין האחדות) הוא "ישי (ר"ת "יחד שבטי ישראל) אבי דוד"‪ ,‬מקור וסיבה‬
‫("אבי") לביאת דוד מלכא משיחא‪ ,‬שאז יושלם קיבוץ כל הניצוצות‪ ,‬ובירור‬
‫העולם כולו בתכלית השלימות‪.‬‬
‫והעיקר – שמהראשי‪-‬תיבות יומשך ויתגלה בפועל ממש‪ ,‬ביאת דוד מלכא‬
‫משיחא כפשוטו ממש‪.‬‬
‫(ליל ב' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 151‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪152‬‬
‫פרק עשירי‬
‫עליה לרגל‬
‫בשנת הקהל‬
‫והרי השנה ‪ -‬שנה הקהל היא‬
‫בעמדנו בימי אלול‪ ,‬הוא חודש הרחמים‪ ,‬אשר ‪ -‬אני לדודי ודודי לי‪,‬‬
‫ותיכף לאחרי זה‪ ,‬חודש תשרי‪ ,‬חודש הכללי של כל השנה הבע"ל אשר בו‬
‫"תשרי ותשבוק ותכפר על חובבי עמך ומשובע בכל"‪,‬‬
‫בקשתי להיות המתכננים והמארגנים‪ ,‬אשר אלה מתושבי כפר חב"ד שבאו‬
‫ממדינתנו לפנים‪ ,‬במשך שמיטה זו ‪( -‬שבע שנים אלו) ‪ -‬והם משלש עשרה‬
‫שנה ומעלה ועדיין לא בקרו כאן‪ ,‬ולא השתטחו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫נשיאנו ‪ -‬ורוצים בזה להזמינם בשמי לבקר כאן למשך חודש תשרי הבע"ל‪,‬‬
‫להשתטח על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬ולהתפלל בצוותא חדא בבית הכנסת של‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬ללמוד בבית מדרשו נגלה וחסידות וכו'‪.‬‬
‫והרי השנה ‪ -‬שנת הקהל היא‪.‬‬
‫(ממכתב כ"ח מנחם‪-‬אב תשכ"ח)‬
‫בשביל החמש עשרה שנה שלא התראינו‪...‬‬
‫לאמירתי* ע"ד שלא התראינו בט"ו שנים – ה"ז בא בהמשך לדיבורַי לאחרונה‬
‫(וראי' בממדים המתאימה לזה) – ובקשר לשני "הקהל"‬
‫ובארוכה כו' אודות הקהל ִ‬
‫האחרונים (יד‪-‬טו שנים) – לבטל החזקה דג' פעמים ע"י ביקורו עתה‪.‬‬
‫(ממכתב ימי חנוכה תשמ"ח)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 152‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪153‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫*) בכינוס השלוחים העולמי דשנת ה'תשמ"ח עבר א' בחלוקת הקונטרסים‪,‬‬
‫לאחר שקיבל הקונטרס‪ ,‬נקרא לחזור ע"י כ"ק אד"ש והושיט לו קונטרס נוסף‬
‫מ'האט זיך ניט געזען" [= בשביל החמש‬
‫וואס ָ‬
‫יאר ָ‬
‫באמרו "פאַר די פופצען ָ‬
‫עשרה שנה שלא התראינו]‪.‬‬
‫על השאלה שנהג לבוא מידי שנתיים‪-‬שלוש‪ ,‬בא המענה‪ ,‬שהכוונה לשנות‬
‫"הקהל" שבהם לא ביקר בחצרות קדשנו ‪ -‬שתי פעמים‪ .‬המו"ל‪.‬‬
‫(לקו"ש חט"ל‪ ,‬עמ' ‪)653‬‬
‫לקיחת חיות יותר מבכל עלי' לרגל‬
‫ובפרט שנמצאים כעת בשנת הקהל‪ ,‬שמהקהל לוקחים חיות ל"כל הימים‬
‫אשר אתם חיים על האדמה"‪.‬‬
‫שזהו עוד יותר מהענין של עלי' לרגל‪ ,‬כמבואר בלקו"ת שבשעה שעלו‬
‫לרגל לקחו מזה חיות עד לפעם הבאה שעלו לרגל‪ ,‬כמו לדוגמא‪ ,‬מחג הפסח‪,‬‬
‫שבני ישראל לקחו חיות לכל השנה כולה עד לחג הפסח בשנה הבאה;‬
‫אך בנוגע לקריאה של הקהל‪ ,‬אמנם שבע שנים לאחמ"כ ישמעו זאת פעם‬
‫נוספת‪ ,‬אך ממנה נמשכת השפעה ל"כל הימים אשר אתם חיים על האדמה"‪,‬‬
‫כל המאה ועשרים שני חיי אדם‪.‬‬
‫(שיחות קודש ה'תשמ"א ח"א‪ ,‬עמ' ‪ .72‬תרגום ללה"ק)‬
‫אחדות מלאה יותר מבעלי' לרגל בה מחוייבים רק האנשים‬
‫אם עניין האחדות הוא כך בכל שנה ושנה‪ ,‬עם כל הדרגות והעליות שבזה‪,‬‬
‫וכפי שקוראים בקריאת שמח"ת שזהו "וזאת הברכה"‪" ,‬ויהי בישורון מלך‬
‫בהתאסף ראשי עם" – ענין האחדות‪ ,‬אזי וודאי שזהו כך ובהוספה בשנת‬
‫הקהל‪.‬‬
‫אמת הדבר שגם בשנת הקהל‪ ,‬יש את ענין האחדות כמו בבוא כל ישראל‬
‫לראות ולהיראות בכל עליה לרגל‪ ,‬אך בהקהל ישנה התאחדות נוספת‪ ,‬אנשים‬
‫נשים וטף עד "וגרך אשר בשעריך"‪ ,‬שגם כפשוטו הרי זה הוספה על ההתאחדות‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 153‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪154‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫שישנה בכל עלי' לרגל‪ .‬שהרי בעלי' לרגל‪ ,‬היות וזוהי מ"ע שהזמ"ג‪ ,‬הנשים‬
‫פטורות מלבוא ועאכו"כ הטף‪ ,‬שפטורים מכיון שלא נתחייבו עדיין במצוות‪.‬‬
‫ועד"ז גר – הרי ישנם בזה ב' פירושים‪ .‬א) גר תושב‪ ,‬שהוא וודאי לא חייב‬
‫בעלי' לרגל‪ .‬ב) גר צדק‪ ,‬שגם הוא פטור מכיון שמי שאין לו קרקע בא"י פטור‬
‫הרי מעלי' לרגל‪.‬‬
‫משא"כ בהקהל‪ ,‬אע"פ שלכאורה‪ ,‬מחוייבים רק אלו שמחוייבים בעלי'‬
‫לרגל‪ ,‬מ"מ הפסוק בתורה ריבה אף אותם לחיוב דשנת הקהל‪.‬‬
‫(שיחות קודש ה'תשכ"ז ח"א‪ ,‬עמ' ‪ .68‬תרגום ללה"ק)‬
‫נתינת יישר‪-‬כח לאלו שבאו לנשיא הדור במשך הזמן ד"הקהל"‬
‫ענין נוסף שביקשתי שיפרסמוהו – בקשר ובשייכות לשבעה במרחשון‪:‬‬
‫נתינת יישר‪-‬כח לכל האורחים שליט"א‪ ,‬אשר‪ ,‬הרגש החסידי שלהם האיר‬
‫בהם בגילוי ובא לידי פועל ממש‪ ,‬לקיים את ה"לך לך מארצך גו'"‪ ,‬כדי להיות‬
‫בד' אמותיו (בית‪-‬כנסת ובית‪-‬מדרש) של נשיא הדור‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר‪,‬‬
‫במשך הזמן ד"הקהל"‪" ,‬הקהל את העם האנשים והנשים והטף" (חג הסוכות)‬
‫– עכ"פ שעה אחת או יום אחד‪ ,‬ועאכו"כ אלה שהיו כל משך חג הסוכות‪,‬‬
‫ובמיוחד – גם המשכו עד שבעה במר‪-‬חשון‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ לך‪-‬לך ה'תשמ"ח)‬
‫‪ 13:29:32‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 154‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪155‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫פרק אחד עשר‬
‫המעשה הוא העיקר‬
‫"הצעה נפשית"‬
‫מבקשים ומציעים – הצעה נפשית – שכל בנ"י יתאחדו "כאיש אחד בלב‬
‫אחד" בהענין ד"הקהל"‪.‬‬
‫(משיחת ליל ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫בימי הקריאה בתורה‬
‫והצעה למעשה בפועל – להקהיל לעתים תכופות‪ ,‬וימי סגולה בזה הרי הם‬
‫ימי הקריאה בתורה‪ ,‬שהם גם ימי הכניסה‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – י"ג אייר ה'תשמ"א)‬
‫חיוב תמידי – "ובפרט בשבתות"‬
‫התוכן והפעולה דהקהל‪" ,‬ליראה את ה' אלקיכם" – הרי זה חיוב תמידי‪,‬‬
‫ובפרט בשבתות‪" ,‬להקהיל קהילות בכל שבת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‬
‫ללמוד בהם תורה לרבים ‪ . .‬ולדרוש בדברי אגדה להכניס יראת שמים בלבם"‬
‫(שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ג)‪.‬‬
‫(משיחת שבת פרשת וישב ה'תשמ"ח)‬
‫"הקשיבו יהודים!"‬
‫לפנות אל בני ישראל האנשים הנשים והטף בדברים היוצאים מן הלב‬
‫– [ובלב גופא‪ ,‬מעומק פנימיות הלב שפועלים פעולתם במכל שכן מדברים‬
‫היוצאים מחיצוניות הלב או מפנימיות‪ ,‬אבל לא פנימיות דפנימיות‪ ,‬ובלאו הכי‪,‬‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 155‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪156‬‬
‫אם הדיבור לא יהי' מן הלב עלול השומע להקפיד כו']‪ .‬ולומר להם (בתוספת‬
‫ביאור ופירוט בארוכה‪ ,‬לכל אחד ואחת לפי ענינו‪ ,‬אודות מהותו של "הקהל"‬
‫והאופן שבו נערך בבית המקדש כו')‪:‬‬
‫הקשיבו יהודים! ניתנו לכם יומין זכאין שבהם צריך להיות "הקהל את‬
‫העם" ולהביא הוספה ביראת ה'‪ ,‬וכל אחד ואחת מישראל יכול להעמיד עצמו‪,‬‬
‫תיכף ומיד‪ ,‬במצב של יראת ה' תמיד כל הימים‪.‬‬
‫(משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫בפרט בזמנים מסוגלים‬
‫היינו‪ ,‬שבמשך השנה כולה‪ ,‬שנת הקהל‪ ,‬ובפרט בזמנים מסוגלים‪" ,‬יומין‬
‫זכאין"‪ ,‬שבמשך השנה – מקהיל את האנשים והנשים והטף (ככל הפירושים)‬
‫למקום קדוש‪ ,‬בית‪-‬המקדש‪ ,‬החל מבית המקדש הפנימי שבכל אחד ואחת‬
‫מישראל בלבו פנימה‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא מבטיח (ובודאי מקיים הבטחתו)‬
‫"ושכנתי בתוכם"‪ ,‬בתוך כל אחד ואחת‪.‬‬
‫(לתלמידי התמימים ערב יום הכיפורים ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫יזדרזו ויקדימו‬
‫הי' רצוי שנוסף על כינוסי "הקהל" בימי הסוכות‪ ,‬יזדרזו ויקדימו את‬
‫הכינוסים גם במשך עשרת ימי התשובה‪ ,‬ובד' ימים שבין יום הכיפורים וחג‬
‫הסוכות‪ ,‬וכל המרבה הרי זה משובח‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – ו' תשרי ה'תשמ"ח)‬
‫והולך ומוסיף אור‬
‫ולהוסיף‪ ,‬שהכינוסים ד"הקהל" צריכים להיות‪ ,‬במיוחד‪ ,‬ביומי דפגרא‪ ,‬החל‬
‫מעשרת ימי תשובה שהם בדוגמת חולו של מועד‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה – ביום‬
‫הכיפורים אחת בשנה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה בד' הימים שבין יום הכיפורים‬
‫וחג הסוכות (כאשר‪ ,‬כמו שכתוב במדרש‪ ,‬בני ישראל חדורים לגמרי בהכנות‬
‫לעניני תורה ומצות‪ ,‬ובשנה זו – כולל גם ל"הקהל")‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 156‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪157‬‬
‫ביום שמחתכם בחג הסוכות שנאמר בו ג' פעמים שמחה‪ ,‬והולך ומוסיף ואור‪.‬‬
‫(משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫חיזוק באהבת ישראל‬
‫להעיר שמהענינים העקריים דתורת החסידות‪ :‬אהבת ישראל ואחדות‬
‫ישראל– "הקהל את העם"‪ ,‬ובאופן שמאחדים את כולם בהענין ד"ליראה את‬
‫ה' אלוקיכם" – "דע את אלוקי אביך ועבדהו בלב שלם"‪.‬‬
‫(משיחת שבת פרשת ויצא ה'תשמ"ח)‬
‫ממעמד "הקהל" למשנהו‬
‫המשמעות וההוראה שבמצות "הקהל" לכל אחד ואחת מאתנו‪ :‬יש לנצל‬
‫את ימי ההתעוררות של חדש תשרי‪ ,‬לשם הקהלת יהודים – אנשים‪ ,‬נשים וטף‬
‫עד לתינוקות רכים – ב"מקום" קדוש‪ ,‬באוירה קדושה – ולנצל הזדמנות זו‬
‫למטרה‪ ,‬שהיא יסודה של מצות "הקהל"‪ :‬למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את‬
‫ה' אלקיכם‪ ,‬ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת‪.‬‬
‫זו חובתו המיוחדת של מי שהוא "מלך"‪ ,‬גדול בסביבתו‪ :‬רב בקהלתו‪ ,‬מחנך‬
‫בכתתו‪ ,‬אב במשפחתו – להשמיע את דבר התורה והמצוות בחוגו‪ ,‬בחוזק‬
‫וברצינות‪ ,‬במדה שתיצור רושם עמוק והשפעה לטווח ארוך על השומעים‪,‬‬
‫ובמדה שהדבר יורגש לא רק במשך חדש תשרי ולא רק במשך כל השנה‪ ,‬כי‬
‫אם במשך כל שבע השנים‪ ,‬ממעמד "הקהל" למשנהו‪ ,‬השפעה שתתבטא בחיי‬
‫יום‪-‬יום‪ ,‬בהתנהגות על‪-‬פי תורה ומצוות ביראת שמים‪ ,‬ויחד עם זה – בשמחה‬
‫ובטוב לבב‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – ימי הסליחות התשכ"ו)‬
‫ממעמד "הקהל" למשנהו‬
‫החל מפסוקי התורה אודות הקהל‬
‫ובאותיות פשוטות‪ :‬יש לפנות אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם‬
‫ולומר להם‪ ,‬דאף על פי שנמצאים בזמן שאין בית המקדש קיים ולא בארץ‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 157‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪158‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫ישראל‪ ,‬בכל זה‪ ,‬בעמדנו בשנת "הקהל" (וכבר עברו יותר מג' ימים‪ ,‬כנ"ל‪,‬‬
‫וכבר קראו פ' "הקהל" בתורה)‪ ,‬הרי הזמן גרמא להשתדל במיוחד אשר במקום‬
‫המתאים בזמן המתאים ובאופן המתאים שההשפעה תהי' בשלימות כדרוש –‬
‫החל משכונתו‪ ,‬עירו וחוגו‪ ,‬יתאספו אנשים נשים וטף (באופן המותר לנשים‬
‫להקהיל אנשים ועל דרך זה להיפך‪ ,‬ובכל אופן – אנשים בנוגע לאנשים ונשים‬
‫בנוגע לנשים) ויעוררום אודות מצות הקהל‪ ,‬החל מענין שהזמן גרמא – פסוקי‬
‫התורה אודות הקהל והפסוק ד"ונשלמה פרים שפתינו"‪ ,‬כולל גם – הביאור‬
‫דע"י "ונשלמה פרים שפתינו" ממהרים את הקיום ד"ונשלמה פרים" בפשטות‪,‬‬
‫בבית המקדש כפשוטו‪.‬‬
‫(משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫חיזוק באהבת ישראל‬
‫מה טוב להקהיל אותם במקום קדוש‪ ,‬בית הכנסת ובית המדרש‪ ,‬ובמצב‬
‫רוח קדוש‪ ,‬ולנצל זאת עבור‪ :‬א) לכל לראש – חיזוק דאחדות ישראל ואהבת‬
‫ישראל‪ ,‬שעל ידי זה (שהוא כלל גדול בתורה‪ ,‬וזוהי כל התורה כולה ואידך‬
‫פירושה הוא זיל גמור)‪ ,‬נוסף גם בענין ב) "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו‬
‫את ה' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת גו' כל הימים אשר‬
‫אתם חיים על האדמה"‪ ,‬על ידי זה שכל השומעים מקשיבים למגיד‪-‬שיעור או‬
‫לומדים ביחד ענין בתורה‪ ,‬נותנים צדקה ביחד‪ ,‬ומתפללים ביחד‪.‬‬
‫(משיחות י"ג תשרי וש"פ בראשית ה'תשמ"ח)‬
‫תורה תפילה וצדקה‬
‫ובפרט – כהוראות הרב מרא דאתרא או המדריך הרוחני וכו'‪ ,‬כינוסי תורה‬
‫שתהי' בתחלתם או בהמשך שלהם תפלה בציבור ונתינת צדקה ברבים –‬
‫שלשה דברים שעליהם העולם (כפשוטו‪ ,‬וגם העולם קטן זה האדם) עומד‬
‫וקיים‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי– י"ג אייר ה'תשמ"א)‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 158‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪159‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫הקהל בענינים שהזמן גרמא‬
‫ויש להוסיף‪ ,‬שהענין ד"הקהל" צריך להתבטא‪ ,‬לכל לראש‪ ,‬בענין שהזמן‬
‫גרמא – "כל יומא ויומא עביד עבידתי'"‪ ,‬ובנדון דידן – שמחת בית השואבה‪:‬‬
‫יש להקהיל רבים מישראל – "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" –‬
‫להשתתף בשמחת בית השואבה‪ ,‬הן בנוגע לאנשים‪ ,‬והן בנוגע לנשים‪.‬‬
‫(משיחת ליל א' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫לא רק יחידי סגולה‬
‫העבודה ד"הקהל" שייכת לא רק ליחידי סגולה כי אם‪ ,‬לכל אחד ואחת‬
‫מישראל‪ ,‬אנשים נשים וטף – שהרי‪ ,‬רואים בגלוי לעיני בשר שכל אחד ואחת‬
‫יכול להשפיע על אחרים‪,‬‬
‫החילוק הוא רק בנוגע לכמות האנשים שיכול להשפיע עליהם‪ ,‬שיש כאלו‬
‫שיכולים להשפיע על רבים מישראל‪ ,‬ויש כאלו שיכולים להשפיע על מעטים‬
‫מישראל‪.‬‬
‫(משיחות שבת פרשת בראשית ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫הדיבור במעמד עשרה מישראל מביא להתרגשות‬
‫רואים במוחש אשר הדיבור אודות "הקהל" בבית המקדש‪ ,‬בפרט אם‬
‫חוזרים‪ ,‬ובהדגשה‪ ,‬על תוכן הפרשיות שהי' המלך קורא ומתארים את אופן‬
‫המעמד דהקהל‪ ,‬שכל ישראל עמדו ושמעו "בכוונה גדולה יתירה ‪ . .‬כאילו‬
‫עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה" – הרי זה עושה רושם ופועל התעוררות‬
‫בנוגע לתוכן המצוה ד"הקהל"‪" ,‬ליראה את ה'"‪.‬‬
‫ובמיוחד אם‪ ,‬נוסף על זה הדיבור הוא בדברים היוצאים מן הלב‪ ,‬ובמעמד‬
‫עשרה מישראל (ד"כל בי עשרה שכינתא שריא") או יותר מעשרה‪ ,‬ועל אחת‬
‫כמה וכמה – אם ישנה ההדגשה הראוי'‪ ,‬אשר מבלי להכנס לבירורים ושקלא‬
‫וטריא כו'‪ ,‬מדובר בתיאור מעמד ומצב שבו עמדו כל ישראל האנשים הנשים‬
‫והטף והקשיבו לפרשיות התורה מהמלך כאילו "מפי הגבורה שומעה" – שאזי‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 159‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪160‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫עצם הדיבור מביא להתרגשות‪.‬‬
‫ואף על פי שלב יהודי שהוא כדבעי יתרגש ויתעורר מזה גם ביום חול‪,‬‬
‫באחת מששת שנות המלאכה‪ ,‬אבל כמובן אינו דומה להתעוררות שתבוא על‬
‫ידי הדיבור אודות "הקהל" – כאשר יושבים בסוכה‪ ,‬או בבית הכנסת ובית‬
‫המדרש מקום קדוש ובעשרה כו'‪ .‬ובלבד שתהי' ההדגשה הראוי' אודות תוכן‬
‫המצוה "למען ישמעו ולמען ילמדו גו'" (שלשון זה ("למען") מורה שהכוונה‬
‫נעשית חלק מהמצוה) – "ליראה את ה' ‪ . .‬כל הימים" תוספת ועילוי ביראת ה'‬
‫שתהי' נמשכת "כל הימים"‪ ,‬הן ביום ובלילה‪ ,‬הן בשנה שמינית‪ ,‬שנת "הקהל"‬
‫והן בשאר הימים‪ ,‬הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ‪.‬‬
‫(משיחות י"ג תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫עד מאה ואחד פעמים‬
‫והנה‪ ,‬כאשר יעשו כן פעם אחר פעם‪ ,‬עד מאה ואחת פעמים (למעלה‪,‬‬
‫אפילו‪ ,‬מרגילותו שנתרגל בה עד שנעשתה טבע)‪ ,‬והדברים יהיו מיוסדים על‬
‫דברי התורה‪ ,‬וכן על פי הלכות התורה‪" ,‬דבר ה' זו הלכה" – אזי דברים היוצאים‬
‫מן הלב בודאי יכנסו אל הלב ויפעלו פעולתם‪ ,‬כיון שאזי זוכים לברכת ה'‪ ,‬כמו‬
‫בכל עניני תורה ומצוות‪.‬‬
‫(משיחות ו' תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫כל אחד מנהיג‬
‫ובסגנון פשוט‪:‬‬
‫כל אחד ואחת מישראל‪ ,‬אנשים נשים וטף יש לו עסק עם יהודי אחר‪,‬‬
‫החל ממשפחתו וידידיו‪ ,‬הדרים בשכונתו חברים לעבודה‪ ,‬ובנוגע לתלמידים‬
‫– חברים (ולתלמידות – חברות) הלומדים אתו יחד באותה כתה או באותה‬
‫ישיבה וכיוצא בזה‪ ,‬ובכלל – אנשים שבא אתם במגע במשך היום‪ .‬בכלל יש‬
‫לכל אחד ואחת אפשרות להשפיע על היהודים שמסביבו‪ ,‬ועד שיש זמנים‬
‫מסויימים וענינים מסויימים שבהם האדם הוא מנהיג בחברתו‪.‬‬
‫(משיחות י"ג תשרי וש"פ בראשית ה'תשמ"ח)‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 160‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪161‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫בשביל יהודי זה!‬
‫אבל‪ ,‬מובן וגם פשוט‪ ,‬שגם השפעה על יהודי אחד בלבד הוא ענין הכי‬
‫נעלה – שהרי‪ ,‬אפילו "נפש אחת מישראל" היא "עולם מלא"‪ ,‬כמאמר רבותינו‬
‫זכרונם לברכה "לפיכך נברא האדם יחידי ללמדך כו'"‪" ,‬מאדם א' נברא מילואו‬
‫של עולם"‪ ,‬כולמר‪ ,‬הסיבה לכך שיצירת אדם הראשון נשתנתה מיצירת כל‬
‫שאר הנבראים (שכולם נבראו זוגות זוגות‪ ,‬ואילו האדם נברא יחידי)‪ ,‬היא –‬
‫בשביל יהודי זה (כ"ק אדמו"ר שליט"א הראה באצבעו הק') שיושב בין הקהל‪,‬‬
‫בברוקלין‪ ,‬בשנת תשמ"ח‪ ,‬שידע שאינו "יחיד"‪ ,‬אלא "עולם מלא"!‬
‫(משיחות שבת פרשת בראשית ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫מקבל שבח מהקדוש ברוך הוא‬
‫נוסף על העבודה ד"הקהל" בנוגע לעצמו‪ ,‬צריך כל אחד ואחת לעסוק‬
‫גם בהשפעה על הזולת‪" ,‬האנשים והנשים והטף"‪ ,‬שגם הם יקיימו את הענין‬
‫ד"הקהל" בעבודתם‪ ,‬ובאופן שכל א' מהם נעשה "נר להאיר"‪ ,‬לפעול בכל‬
‫סביבתו‪.‬‬
‫וכל המרבה הרי זה משובח – שמקבל שבח מהקדוש ברוך הוא בעצמו על‬
‫קיום הציווי ד"הקהל גו' האנשים והנשים והטף"‪ ,‬אשר‪ ,‬שבח זה גופא מוסיף‬
‫זירוז ועידוד לעסוק בכל פעולות אלו ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬וביתר הצלחה‪.‬‬
‫(משיחת ערב יום הכיפורים ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫הדבר היקר והנחוץ ביותר‬
‫ועוד ועיקר‪ ,‬לאחר שיפעול "הקהל" בעצמו‪ ,‬על ידי זה יצליח יותר‬
‫כשישתדל בזה בהנוגע אל הזולת‪ ,‬כל בני ישראל שביכלתו להגיע אליהם‪,‬‬
‫ובפרט אם נוסף על זה דבריו יהיו חדורים באהבת ישראל‪ ,‬שעל ידי זה‬
‫נעשה קשר בינו ובין השומעים שמכשיר את המצב לקליטת הדברים וקבלת‬
‫ההשפעה‪ ,‬כיון שהשומע מרגיש שסיבת ההשפעה היא מפני הציווי "ואהבת‬
‫לרעך כמוך"‪ ,‬ואזי הוא מרגיש כיצד זהו הדבר היקר והנחוץ ביותר שביכלתו‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 161‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪162‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫לקבל‪ ,‬ובפרט בימים אלו‪.‬‬
‫(משיחות ו' תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫הזדמנות זהב‬
‫ראו בפועל את התועלת וההתעוררות בפועל כשדיברו גם אודות מצות‬
‫הקהל – לעורר את ישראל להתחזק ביראת ה' ועבודת ה'‪ ,‬ושזה בתוקף בכל‬
‫הזמנים‪ ,‬ובטח ביתר הדגשה כשעומדים בשנת הקהל‪ ,‬ובסמיכות לזמן דמצות‬
‫הקהל (חג הסוכות) – הרי קל יותר להשפיע על ישראל בכל הנ"ל‪.‬‬
‫ומכיון שישנה "הזדמנות‪-‬זהב" זו‪ ,‬וימים זכאין כאלה‪ ,‬להזכיר לישראל‬
‫ולעוררם ביראת ה' ועבודת ה' – צריכים לנצלם במידה האפשרית ביותר‪.‬‬
‫ויפה שעה אחת קודם – כי כאשר לא מנצלים הזדמנות כזו לעורר יהודי‬
‫על חיזוק ביהדות – הרי אי אפשר לידע אם (ואימתי) יפגשו בו עוד פעם‪ ,‬ועוד‬
‫ועיקר‪ :‬אם יפגשוהו עוד פעם – אפשר לנצל זאת לתוספת ביראת ה' ועבודת‬
‫ה'‪.‬‬
‫(משיחות י"ג תשרי וש"פ בראשית ה'תשמ"ח)‬
‫בכל דרכי הפעולה‬
‫כבר דובר בארוכה ובפרטיות בנוגע לדרכי הפעולה – על ידי ההתאחדות‬
‫דרבים מישראל‪ ,‬הן יחידים‪ ,‬והן מוסדות וארגונים‪ ,‬ישיבה‪ ,‬תלמוד‪-‬תורה‪,‬‬
‫בית‪-‬כנסת ובית‪-‬מדרש וכיוצא בזה‪ ,‬על ידי זה שהעומד בראש (ולדוגמא‪ :‬רב‬
‫בקהילתו גבאי בבית הכנסת‪ ,‬וכיוצא בזה)‪ ,‬או בעל השפעה וכו'‪ ,‬יקהיל את אלו‬
‫השייכים אליו‪ ,‬החל מפעולתו של כל אחד ואחת בנוגע לבני משפחתו‪.‬‬
‫(משיחת ליל ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫כל השנה כולה‬
‫כל השנה כולה נקראת על שם קיום מצות הקהל בחג הסוכות‪ ,‬על דרך‬
‫הלשון "שנת היובל" (בהר כה‪ ,‬יג‪ .‬ובכמה מקומות)‪ .‬שכל השנה נקראת "על‬
‫שם תקיעת שופר" (רש"י בהר שם‪ ,‬י) דיום הכיפורים (בהר שם‪ ,‬ט) – ואף‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 162‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫‪163‬‬
‫שבשנת היובל יש דיני יובל כל השנה ובלי שינוי – הנה שם השנה ("שנת‬
‫היובל") אינו על שם דינים אלה אלא על שם התקיעה ("יובל")‪ ,‬שהיא פעולה‬
‫חד‪-‬פעמית‪ .‬ואולי יש לומר שגם בהקהל כל תכליתו אינו פעולת ההקהל‬
‫עצמה‪ ,‬אלא התוצאה בימים שלאחרי זה‪" ,‬ליראה גו' כל הימים גו'" (וילך לא‪,‬‬
‫יג)‪ – .‬ואולי על‪-‬פי‪-‬זה יומתק לשון הכתוב בנוגע לקביעת זמן הקהל "מקץ‬
‫שבע שנים במועד שנת השמיטה" (וילך שם‪ ,‬י)‪ ,‬וכפרש"י שם "בשנה ראשונה‬
‫‪ . .‬שנה שמינית ‪ . .‬קורא אותה שנת השמיטה כו'" – להדגיש שזהו ענין השייך‬
‫לשנה‪ .‬ולהעיר ש(כל) שנה זו נקראת בדברי חכמינו זכרונם לברכה (מגילה יז‪,‬‬
‫ב‪ .‬סנהדרין צז‪ ,‬א‪ .‬ועוד) "מוצאי שביעית"‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – ו' תשרי ה'תשמ"ח)‬
‫ה'נקודה' של "מושג זה"‬
‫"שנת הקהל" – הנקודה העיקרית של מושג זה היא פעילות מוגברת‪,‬‬
‫בכמות ובאיכות‪ ,‬לקרב אנשים נשים וטף אל הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כולל על‪-‬ידי‬
‫מעשים בפועל בכל שלושת הדברים‪ :‬תורה‪ ,‬עבודה וגמילות חסדים‪ ,‬ובכך גם‬
‫לחזק עוד יותר את הקשר ("הקהל") בין בני ישראל‪ ,‬איש לרעהו‪ ,‬עד לאחדות‬
‫מלאה של כלל ישראל‪" ,‬גוי אחד בארץ"‪ ,‬ועד אחדות עם ה' אחד על‪-‬ידי‬
‫תורתנו‪ ,‬תורה אחת‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – ח"י אלול ה'תשמ"ח)‬
‫תכלית עבודת האדם‬
‫ב"שנת הקהל" מודגש במיוחד ענין כללות תכלית עבודת האדם (לגלות‬
‫את אחדות ה' בכל העולם)‪ ,‬ויש לומר עוד – שמ"הקהל" נמשך הכח על עבודה‬
‫זו במשך "כל הימים"‪ ,‬בכל הזמנים‪.‬‬
‫ובשנת הקהל עצמה – הענין הוא בהדגשה יתירה בחודש תשרי‪ ,‬ובפרטי‬
‫פרטיות – בחג הסוכות (זמן החיוב דמצות הקהל כפשוטה – בזמן בית המקדש)‪,‬‬
‫כולל – שבת בראשית‪ ,‬כאשר עניני חג הסוכות ושמיני עצרת ושמחת תורה מתעלים‬
‫לשלימותם – שהרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" זמן חיוב מצות הקהל‪.‬‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 163‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪164‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫לאידך גיסא מובן‪ ,‬שעיקר עבודת הקהל בפועל מתחיל דוקא לאחרי עבודת‬
‫חודש תשרי‪.‬‬
‫כי בחודש תשרי‪ ,‬המרובה במועדות‪ ,‬ו"הוא משובע בכל‪ ,‬גתות בתוכו כו'"‪,‬‬
‫עומדים כל ישראל בהתאחדות‪ ,‬ועסוקים במצוות ותפלות להשם – "ליראה את‬
‫ה' אלקיכם"‪ ,‬משא"כ לאחרי חודש תשרי עוברים למצב ד"ויעקב הלך לדרכו"‪,‬‬
‫כל אחד ואחת מישראל למקומו‪ ,‬שבו הוא נפרד משאר ישראל [למעליותא –‬
‫"בטח בדד"‪" ,‬כל יחיד ויחיד איש תחת גפנו ותחת תאנתו מפוזרין כו'"‪ ,‬או חס‬
‫ושלום‪ ,‬לגריעותא]‪.‬‬
‫ולכן נתבע אז עוד יותר‪ ,‬ואז מתבצע בעומק יותר הענין ד"הקהל את העם"‪,‬‬
‫לאסוף את כל ישראל המפוזרים "ליראה את ה' אלקיכם" – ואז בטוחים‬
‫שההקהל והאחדות חדרו בישראל גם בהיותם מפוזרים‪ ,‬אשר לשם כך נחוצה‬
‫עבודה בתוקף יותר‪.‬‬
‫(משיחות י"ג תשרי וש"פ בראשית ה'תשמ"ח)‬
‫השליחות המיוחדת‬
‫השליחות המיוחדת‪ ,‬של כל אחד ואחת מאתנו‪ ,‬ושל כל כלל ישראל‪ ,‬בשנה‬
‫זו‪ ,‬שנת "הקהל" (כאמור) – לחפש הזדמנויות לפעול ב"הקהל"‪ ,‬דהיינו שלא‬
‫להמתין עד שיעוררוהו פעם אחר פעם‪ ,‬אלא כל אחד ואחת‪ ,‬האנשים הנשים‬
‫והטף‪ ,‬צריך ללכת ולחפש בעצמו הזדמנויות לאסוף חברים (והנשים – חברות)‬
‫שביכלתו להשפיע עליהם‪.‬‬
‫(מתוך יחידות לאורחים – כ"ו תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫רודף ללמוד מכל אדם‬
‫לכל לראש‪ ,‬צריך להקהיל את כל החלקים ד"אנשים נשים וטף" שבו –‬
‫"אנשים"‪ ,‬חלק התוקף שבו‪" ,‬נשים" התכונה שיש בו להיות מנהיג בסביבתו‬
‫ומנהיג בביתו‪ ,‬לעסוק בחינוך הבנים כו'‪ ,‬ו"טף" – התכונה שיש בו להיות‬
‫מקבל ומחונך המשתדל ורודף להיות לומד מכל אדם‪ ,‬בדומה לטף וקטני‬
‫קטנים‪ ,‬שכל תכונות אלו ביחד יהיו חדורים ברעיון שלו – "ליראה את ה' כל‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 164‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪165‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫הימים"‪ ,‬ובזה גופא – יראה החודרת בכל הענינים ובכל הפרטים וכו'‪.‬‬
‫(משיחות ו' תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫'מוחין' 'מדות' ו'מעשה בפועל'‬
‫אנשים ‪ . .‬מורי דרך ‪ . .‬נשים ‪ . .‬הנהגת הבית ‪ . .‬טף ‪ . .‬המתחנכים‪ :‬באופן‬
‫אחר קצת יש לומר‪ :‬אנשים – מוחין (חב"ד)‪ ,‬נשים – מדות (חג"ת נהי"ם)‪,‬‬
‫טף – מעשה בפועל (דיש לקטנים)‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – ו' תשרי ה'תשמ"ח)‬
‫"וגרך אשר בשעריך"‬
‫כאן הזמן להכריז ולבקש ולהפציר בכל לשון של בקשה בנוגע לתוכן הענין‬
‫ד"הקהל" ברוחניות – לפעול שכל אחד ואחת מישראל‪" ,‬האנשים והנשים‬
‫והטף"‪ ,‬כולל גם קטני קטנים‪ ,‬יקהיל את כל פרטי הענינים שבו‪ –,‬הן הענינים‬
‫שבדוגמת "האנשים והנשים והטף"‪ ,‬והן הענינים שבדוגמת "גרך אשר‬
‫בשעריך"‪ ,‬היינו‪ ,‬הפעולה בעולם שמבחוץ הימנו‪" ,‬לגייר" את עניני העולם‬
‫שגם הם יצטרפו לגבול הקדושה שכל ענינים אלו יהיו חדורים בתוכן הפנימי‬
‫ד"הקהל" – "ליראה את ה' אלקיך כל הימים"‪ ,‬אשר "יראת ה' לחיים"‪ ,‬שעל‬
‫ידה נמשך חיים מ"מחי' חיים"‪.‬‬
‫(משיחת ערב יום הכיפורים ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫הקהלת המחשבה הדיבור והמעשה‬
‫ענינה של "הקהל"‪ ,‬במובנו הרוחני‪ ,‬מזכיר ודורש מן האדם להקהיל‬
‫ולאסוף את כל מחשבותיו‪ ,‬דיבוריו ומעשיו ולרכזם ב"בית המקדש" הפנימי‬
‫שלו‪ ,‬תוך התמסרות מלאה ומשמעת לדבר המלך – אל הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – ימי הסליחות תשכ"ז)‬
‫לבו חדור ב"הקהל"‬
‫כשמדברים על "הקהל"‪ ,‬צריך כל אחד ואחת להדגיש‪ ,‬הן לעצמו והן‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 165‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪166‬‬
‫לאחרים‪ ,‬כולל הטף‪ ,‬אשר גם לאחר שחרב בית המקדש‪ ,‬ישנו המקדש הרוחני‬
‫"ושכנתי בתוכם"‪ ,‬בתוך הלב של כל אחד ואחת מישראל‪ ,‬בדיוק כמו שהי'‬
‫בבית המקדש הגשמי‪ ,‬ומן הלב – מתפשט לכל הגוף‪ ,‬כולל מוח שבראש‪,‬‬
‫מכיון ש"ליבא פליג לכל שייפין" על ידי ה"דם הוא הנפש" (אף אל פי שישנו‬
‫מלבד חלל הימני‪ ,‬גם חלל השמאלי כו')‪.‬‬
‫ועד לפעולה באופן ד"מראה באצבעו ואומר זה" – הנה הלב שחדור בתוכן‬
‫ד"הקהל" ולכל לראש – בנוגע ללב שלו‪ ,‬שעליו מראה באצבע שלו‪.‬‬
‫(משיחות י"ג תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫לעורר את הכוחות הפנימיים‬
‫נוסף להתחזקות האמונה על ידי המלך‪ ,‬צריך גם להשפיע ולעורר גם את‬
‫הכחות הפנימיים‪ ,‬שזהו דוקא על ידי עבודת היחיד עצמו‪ ,‬ובענין זה אין הכל‬
‫שוים‪ ,‬אלא כל אחד צריך לעסוק בזה לפי ענינו – "אנשים ללמוד כו'"‪.‬‬
‫(לקוטי שיחות חלק יט – חג הסוכות ג)‬
‫הקהל גם בעניני 'הכשר' ו'הכנה'‬
‫נקודת האחדות ד"ליראה את ה'" צריכה לחדור בכל פרטי החילוקים‬
‫ד"האנשים והנשים והטף" שבו‪ ,‬מהענין הכי נעלה שבעבודתו‪ ,‬עד לענין הכי‬
‫תחתון שבעבודתו‪ ,‬כולל גם ענינים של הכשר והכנה‪ ,‬שכולם חדורים בנקודה‬
‫הכללית ד"ליראה את ה'" – "כולן שוין לטובה"‪.‬‬
‫(משיחות שבת פרשת וירא ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫"הטף" שבכל אדם‬
‫נוסף לכך שצריך להקהיל את כל כוחות הנפש (תענוג‪ ,‬רצון‪ ,‬מוחין ומדות)‬
‫אלו ששייכים לעבוד ה' – צריכים לאסוף גם את הענינים "הנמוכים" שבאדם‬
‫שיכולים להיות רק בגדר "מכשירין"‪[ .‬שזהו הענין של "הטף" שבכל אדם‪.‬‬
‫על‪-‬דרך "טף" בפשטות‪ ,‬שכולל גם את הילדים הקטנים ביותר‪ ,‬קטנים יותר‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 166‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪167‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫מגיל שלוש]‪ ,‬שכל הכוחות‪ ,‬מהכוחות הנמוכים ועד לכוחות הנעלים‪ ,‬יהיו‬
‫נאספים‪" ,‬ליראה את ה' אלוקיכם"‪.‬‬
‫(שם)‬
‫בפרטי פרטיות‬
‫הדגשה מיוחדת בדבר – שהפעולה וההתעוררות כו' תהי' בפרטי פרטיות‬
‫כטבע האדם שאיננו מתרשם ומתפעל מענין כללי שאינו נוגע בפועל במעשה‬
‫פרטי וההתעוררות יכולה להשאר חס ושלום ללא תוצאות‪ ,‬אף על פי‬
‫שההחלטה היתה כדבעי‪ .‬וכמבואר בארוכה בדרושי אדמו"ר האמצעי בנוגע‬
‫להתבוננות בתפלה‪ ,‬שצריכה להיות התבוננות בפרטי פרטים דוקא‪.‬‬
‫ודוגמא לדבר – במצות "הקהל" עצמה‪:‬‬
‫תוכן ענין ה"הקהל" הוא – כמפורש בקרא – "למען ישמעו גו' ליראה"‬
‫– יראת ה'‪ ,‬ובהמשך הכתוב – "ושמרו לעשות"‪ ,‬היינו שהיראה הכללית באה‬
‫במעשה בפועל‪ ,‬בפרטי פרטיות‪.‬‬
‫(משיחות י"ג תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫עד לדרגא הכי נעלית‬
‫הענין ד"הקהל" חודר את כל מציאותם של בני ישראל – לא רק למשך זמן‪,‬‬
‫אלא "כל הימים"‪ ,‬ולא רק בענינים הכי רוחניים‪ ,‬או בענינים רוחניים סתם‪ ,‬אלא‬
‫גם בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬בכל הפרטים ובפרטי פרטים‪ ,‬עד לענינים הכי תחתונים‪,‬‬
‫שכולם נעשים חדורים בנקודה אחת – "ליראה את ה'"‪ ,‬עד לדרגא הכי נעלית‬
‫דיראת בושת‪ ,‬יראה עילאה‪ ,‬תכלית השלימות דעבודת האדם‪.‬‬
‫(משיחת ליל ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫להוסיף בלי נדר‬
‫כדי לחזק ולהדגיש יותר את העובדה שכל בני ישראל מהווים "הקהל"‬
‫(בה' הידיעה)‪ ,‬קהל אחד‪,‬‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 167‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪168‬‬
‫היה מן הראוי ומן הרצוי מאוד‪ ,‬שנוסף על עבודת השם המלאה של כל‬
‫אחד בהתאם לכשרונותיו ואפשרויותיו המיוחדים‪ ,‬יקבלו כל אחד ואחת על‬
‫עצמו‪ ,‬בלי נדר‪ ,‬להוסיף בקיום דבר‪-‬מצוה אחד ואחיד – בכל יום מימי השנה‬
‫ובשמחה – דבר שהוא שוה לכל נפש‪ :‬ללמוד ענין מפרשת השבוע ולתת‬
‫לצדקה (בימי ערב שבת וחג – גם עבור השבת והחג)‪ ,‬ומה טוב – במספר של‬
‫עשרה‪ ,‬בהתאם לעשרה הסוגים המרכיבים יחד את "הקהל" של בני ישראל‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – ז' מר‪-‬חשון ה'תשמ"א)‬
‫להקהיל ל"מלך" שבו‬
‫ובפרטיות יותר – בנוגע לעצמו‪ ,‬שכל אחד ואחת צריך להקהיל את כל‬
‫פרטי הכחות שלו (שהם בדוגמת "האנשים והנשים והטף")‪ ,‬שישמעו קריאת‬
‫הפרשיות מהמלך שבו – "חלק אלקה ממעל ממש"‪ ,‬שמהוה ומחי' ומקיים כל‬
‫מציאותו‪.‬‬
‫(משיחת ליל ו' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫"מקבל" מהשיחות קודש של רבותינו נשיאינו‬
‫"הקהל את העם האנשים והנשים והטף"‪,‬‬
‫הן בנוגע ל"האנשים והנשים והטף" שבעצמו‪ ,‬ולכל לראש‪ ,‬בנוגע ללימוד‬
‫התורה ("תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם‬
‫האנשים והנשים והטף") – שצריך להיות בכל ג' התכונות דאנשים נשים וטף‪:‬‬
‫אנשים – תכונת התוקף וההנהגה‪ ,‬נשים – עקרת הבית‪ ,‬ניצול המדות ורגש‬
‫שבלב לעשות סדר בכל עניני ה"עולם קטן"‪" ,‬עיר קטנה זה הגוף"‪ ,‬וטף –‬
‫התכונה דתלמיד ומקבל‪" ,‬איזהו חכם הלומד מכל האדם"‪ ,‬ועל אחת כמה‬
‫וכמה – מהתורות ושיחות קודש של רבותינו נשיאנו‪.‬‬
‫(לתלמידי התמימים ערב יוהכ"פ ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫"ויבוא הענין מכל מקום"‬
‫נמצאים עכשיו בזמן סגולה שבו צריך להיות "הקהל את העם האנשים‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 168‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪169‬‬
‫להקה ‪ /‬יעיבר רעש‬
‫והנשים והטף ‪ . .‬ליראה את ה' אלקיכם כל הימים"!‬
‫ובפשטות – שכל אחד ואחת יכול‪ ,‬בכחו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬לפעול את‬
‫הענין ד"ליראה את ה' אלקיכם כל הימים"‪ ,‬בנוגע להזולת‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה‬
‫בנוגע לעצמו‪ ,‬או בסדר הפוך‪ ,‬שהרי ישנם כאלו שנקל להם לפעול "ליראה את‬
‫ה'" על הזולת מאשר על עצמם ‪ . .‬ויבוא הענין מכל מקום‪ ,‬מלמעלה למטה‬
‫או מלמטה למעלה‪ ,‬העיקר שיומשך במעשה בפועל‪" ,‬המעשה הוא העיקר"‪.‬‬
‫(משיחות ליל ד' דחג הסוכות ה'תשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫דוגמת מלך שבמשנה‬
‫קריאת התורה במעמד "הקהל" ‪ . .‬דוקא על‪-‬ידי המלך‪ :‬משנה סוטה מא‪ ,‬א‬
‫(וראה רש"י שם ד"ה שנאמר)‪ .‬פרש"י עה"פ וילך לא‪ ,‬יא‪ .‬וגם להדיעות דמלך‬
‫לאו דוקא צריך להיות על ידי גדול דוגמת מלך שבמשנה ולא סנהדרין וכיוצא‬
‫בזה‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – כ"ה אלול ה'תשמ"ז)‬
‫מלך – גדול‬
‫"מלך"‪ ,‬גדול‪ :‬להעיר אשר לכמה דעות באם אין מלך בישראל הגדול‬
‫שבדור הי' קורא פרשת הקהל‪ ,‬ובאזהרות רב סעדי' גאון (דיבור לא תשא)‪ :‬רב‬
‫מהיר יקרא ספר במועד שמיטת (מנחת חינוך שם‪ ,‬ביאור להרב פערלא על ס'‬
‫המצות לרס"ג‪ .‬עשה ט"ז ופ' יו"ד)‪.‬‬
‫(מתוך מכתב כללי – ימי הסליחות ה'תשכ"ו)‬
‫"כאילו מפי הגבורה שומעה"‬
‫מכיון שמדובר בנשיאי ישראל‪ ,‬אשר – "הנשיא הוא הכל"‪ ,‬מובן הקשר של‬
‫עניניהם לכל אחד ואחת מאיתנו‪ ,‬ובפרט לאחר שהענין קשור בפירסום מאמר‬
‫דא"ח‪ ,‬ששייך לכל אחד ואחת מישראל האנשים והנשים‪ ,‬ואדרבא – כשם‬
‫שהנשים קדמו לאנשים במתן תורה‪ ,‬כך בנידון דידן שהרי בשעה שהרבי אומר‬
‫מאמר הרי זה על‪-‬דרך "שכינה מדברת מתוך גרונו"‪ ,‬ובנוגע לשומע – "כאילו‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 169‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪170‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪ . .‬מפי הגבורה שומעה"‪.‬‬
‫ועל פי זה מובן גם בנידון דידן – בנוגע למאמר שניתן על ידי נשיא‬
‫בישראל‪ ,‬ואדרבה – במכש"כ וק"ו‪.‬‬
‫ויש להוסיף שמצינו דוגמתו בענין "הקהל"‪ ,‬והיינו בפסק הרמב"ם‪ ,‬אשר‬
‫כשהמלך קורא בתורה‪ ,‬הרי זה "כיום שניתנה בו בסיני" וישנו ציווי על כל‬
‫ישראל‪" ,‬אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה"‪ ,‬לשמוע אל המלך‬
‫"כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה" "באימה ויראה וגילה ברעדה"‬
‫(כד' הלשונות המנויים ברמב"ם)‪.‬‬
‫(משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח)‬
‫הקהל כפשוטו ממש‬
‫ידוע המנהג בקהילות ישראל שבשמחת תורה היו הולכים ומסבבים בבתים‬
‫פרטיים‪ ,‬מבית לבית‪ ,‬ובכל בית היו אומרים "לחיים"‪ ,‬טועמים מיני מזונות כו'‪,‬‬
‫ומנגנים ניגון שמח‪ ,‬עד לריקוד כו'‪.‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שבמנהג זה מודגש ביותר הקשר והשייכות דשמחת תורה להענין‬
‫ד"הקהל" – אחדותם של ישראל‪.‬‬
‫ולהעיר‪ ,‬שגם בימינו אלו שלא רואים מנהג זה בפועל ממש – לא נשתנה‬
‫בעצם הענין‪ ,‬אלא בצורה בלבד‪ ,‬כלומר‪ ,‬שענין זה ישנו גם כיום‪ ,‬אלא‪ ,‬בצורה‬
‫שונה – שבמקום ללכת לבתים הפרטיים‪ ,‬באים כולם – "האנשים והנשים‬
‫והטף" – למקום אחד‪ ,‬מקום קדוש‪ ,‬בית‪-‬כנסת ובית‪-‬מדרש‪ ,‬ובפרט בנידון‬
‫דידן‪ ,‬ביהכנ"ס ובית המדרש של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ושמחים‬
‫בשמחת התורה כולם יחדיו‪ ,‬באופן ד"הקהל" כפשוטו ממש‪.‬‬
‫(משיחת ליל שמחת תורה התשמ"ח – בלתי מוגה)‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 170‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫שער שלישי ‪ /‬נאמנים ומאמינים‬
‫שער רביעי‬
‫נאמנים‬
‫ומאמינים‬
‫הרה"ח שלמה זלמן שיחי' לנדא‬
‫לעמוד על המסלול‬
‫הרה"ח אלעזר שיחי' קעניג‬
‫לא לשאוף לפירורים‬
‫הרה"ח שלמה שיחי' מעיאסקי‬
‫להיות חדור באמונה‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 171‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪172‬‬
‫מבוא‬
‫חודש תשרי בליובאוויטש‪ .‬ה"זאל" הגדול מלא בבחורים ואברכים‪ .‬עיניהם‬
‫בורקות ויוקדות ברשפי אש האמונה הלוהטת‪ .‬בכניסה מתנשקים האורחים‬
‫הוותיקים עם האורחים הטריים שבאו זה עתה‪ .‬בפינה המזרחית יוצאים מספר‬
‫תמימים‪ ,‬שכפי הנראה באו זה עתה‪ ,‬במחול‪ ,‬כששירה מלאת כיסופים פורצת‬
‫מפיהם‪ .‬ברקע נשמע קול הלימוד של אלפי האורחים שהגיעו אל בית המקדש‬
‫בענני שמיא‪ ,‬כרעש גלי ים – מי הדעת הטהור – השוצפים את הגלות‪.‬‬
‫ואני‪ ,‬מטייל בכל מראות הקודש ועיני אינם חדלים לשבוע הבא במראות‬
‫הקודש‪ .‬אני חש כטובל בים של אמונה‪ ,‬ותפילה בלבי שתחושות אלו ואמונה‬
‫לוהטת זו תגשים את עצמה ברגע זה ממש בהתגלות הרבי מלך המשיח‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫באחת מהפינות רואה אני שני בחורים משוחחים ביניהם‪ .‬אני מתיישב‬
‫מאחוריהם וללא משים מאזין לשיחתם‪ .‬מנדי מדבר ברגש רב על הרבי חי‬
‫וקיים ב‪ ,770-‬על כך שברגע הגיעו לכאן הוא חש בנשימתו את מלך המשיח‬
‫ועל כך שבעצם הגאולה נמצאת כאן‪ .‬תפקידו‪ ,‬הוא טוען‪ ,‬לקחת את האווירה‬
‫של כאן‪ ,‬את אווירת הגאולה‪ ,‬ולהעביר אותה הלאה לכל קצוי תבל‪.‬‬
‫שלום‪-‬בער מדבר דווקא על חוסר‪" .‬אין מקום – הוא טוען – שאני כל כך‬
‫מרגיש את חסרונו של המלך כמו ב‪ ."770-‬הוא מרגיש מועקה כבדה בליבו‬
‫בהביטו על הכסא הקדוש‪ ,‬שהעין הגשמית אינה רואה את מלך המשיח יושב‬
‫ומדבר אל קהל החסידים‪.‬‬
‫ואני היושב מאחור עוצם את עיני‪ ,‬וחושב "מיניה ומיניה יתקלס מלכא עילאה"‪:‬‬
‫הבחור בהגיעו ל‪ 770-‬מתעלה לדרגא אחרת‪ :‬או שהוא מתחיל לחוש את‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 172‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םינימאמו םינמאנ ‪ /‬ישילש רעש‬
‫‪173‬‬
‫מלך המשיח ואת נשימת אויר ימות המשיח‪ ,‬או שהוא מרגיש את מצוקת‬
‫הגלות ואת חסרונו הגלוי של המלך‪ ,‬אותו לא חש כלל בהיותו במקום שבתו‬
‫בישיבה הרחק מעבר לים‪.‬‬
‫שם‪ ,‬הוא בכלל לא מרגיש עד כמה חסר לו הרבי‪ .‬שם‪ ,‬לא הזיז לו שכבר זמן‬
‫רב כל כך לא שומעים את קולו הקדוש של הרבי‪.‬‬
‫את תחושת החוסר הנורא כל כך‪ ,‬שמרגיש זה עתה – הופך הוא לאנרגיה‬
‫אדירה שמטביעה בחיות עצומה את זעקת ה"עד מתי"‪ ,‬אותה זעק עד היום‬
‫כ"מצות אנשים מלומדה"‪.‬‬
‫עכשיו הוא זועק זאת בעצם נפשו ממש‪ .‬והרי זה גם משתלב בתוך תחושת‬
‫ימות המשיח‪ ,‬שהרי אמר הבעש"ט‪ :‬ב"מקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא"‪,‬‬
‫והמקום שבו מקבלים את הרצון והצמאון למשיח וימות המשיח – זה ב"בית‬
‫משיח"‪.‬‬
‫הרצון הזה‪ ,‬אותו הוא מקבל דווקא כאן‪ ,‬מעביר אותו היישר אל ימות‬
‫המשיח – בעצם מציאות הרצון‪.‬‬
‫בדמיוני אני רואה את מנדי ושלום‪-‬בער חוזרים לארץ ומתמזגים יחד‬
‫באותה תחושה שהרבי דורש מאיתנו שנחוש בכל רגע‪:‬‬
‫מחד – פקיחת עיניים עד כמה שרק אפשר‪ ,‬וראיית הנסים והנפלאות של‬
‫הרבי מלך המשיח אותם אנו זוכים לראות מתחוללים מול עינינו כל רגע‪.‬‬
‫לראות כיצד תורת החסידות דרכי החסידות עניני ומבצעי הקודש של הרבי‬
‫מתפשטים ומגיעי לכל יהודי‪ .‬להביט ולראות כיצד העולם דוהר במהירות‬
‫מדהימה לשלימות של גאולה‪.‬‬
‫ומאידך – לא להסתפק בשום גילוי‪ ,‬יהיה נעלה ככל אשר יהיה‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫לדרוש ולבקש את גילוי העצמות ממש‪ ,‬גילוי גופו הגשמי של הרבי‪ ,‬עצמות‬
‫ומהות כפי שמלובש בגוף‪.‬‬
‫באותו רגע חשתי כיצד עצם השהייה ב‪ ,770-‬מחברת את מה שהרבי אומר‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 173‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫לנו לחיות עם זה‪ ,‬יותר מכל התוועדות‪ ,‬מאמר או שיחה‪ .‬עצם השהייה בין‬
‫הקירות הקדושות מעצבת את דעתנו בכיוון הנכון והאמיתי‪.‬‬
‫•‬
‫בשער שלפניכם – שלושה מאמרים מרתקים ה'שופכים אור' על אופן‬
‫הנסיעה לרבי מלך המשיח שליט"א בזמן זה‪ ,‬כאשר איננו זוכים לחזות באור‬
‫פני מלך חיים "ועדיין לא בא"‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי כן‪ ,‬אנו "נאמנים" לדבריו של‬
‫מלכינו אשר דבריו אחד מדבריו לא ישוב אחור ריקם‪ ,‬וממשיכים להיות‬
‫ה"מאמינים" בדבריו הק' אשר דורנו הוא דור האחרון לגלות‪ ,‬והדור הראשון‬
‫לגאולה‪ ,‬ותיכף ומיד "הנה זה משיח בא"‪.‬‬
‫ברור הדבר אשר מצבינו כיום – איננו מחליש אצל אי מי מאיתנו את‬
‫התשוקה העזה‪ ,‬יחד עם ההתלהבות והשמחה‪ ,‬להיות בחודש השביעי המּוׂשבע‬
‫בכל‪ ,‬בחצרות קודשנו‪ ,‬ליובאוויטש שבליובאוויטש‪.‬‬
‫להיות בד' אמות של הרבי שליט"א‪.‬‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 174‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫לעמוד על‬
‫המסלול‬
‫עוד לפני שהספקתי לענות‪ ,‬נענה ר' מענדל ואמר לי‪ :‬אז איך קום‬
‫פיל איך גלייך אין דער היים [= כשהנני בא לכאן‪ ,‬מיד אני מרגיש‬
‫בבית] על מנת להצליח באמת לשאוב את החיות בזמן ששוהים‬
‫אצל הרבי‪ ,‬נדרשת הכנה מקדימה‪ .‬אם לפני הנסיעה לרבי מכינים‬
‫את הכלים כמו שצריך‪ ,‬ניתן לשאוב במשך החודש מלא חפניים‬
‫המשפיע החסידי הרב זלמן שי' לנדא במאמר מרתק על אופן‬
‫הנסיעה לרבי כיום מיוחד‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 175‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪176‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫כאשר מתחילים לעסוק בהכנות הרוחניות לטיסה לרבי לקראת חודש‬
‫החגים‪ ,‬עלולים לחלחל לראשו של הבחור מחשבות זרות‪" :‬לצורך מה אני‬
‫צריך את כל העסק הזה‪ ,‬הרי כיום אנחנו לא זוכים לראות את הרבי‪ ,‬אז אולי כל‬
‫הנסיעה הזו לא שווה את כל המאמץ הכרוך בה?"‪...‬‬
‫מוטל עלינו לדעת ולהחדיר בעצמנו היטב‪ ,‬שזו טענה של היצר הרע‪.‬‬
‫דווקא בגלל החשיבות העצומה של הנסיעה לרבי‪ ,‬והעובדה שהיא נותנת חיות‬
‫חדשה בכל עניני עבודת ה'‪ ,‬היצר הרע נלחם נגדה בכל האפשרויות העומדות‬
‫לרשותו‪ ,‬ומנסה למנוע מאיתנו את הנסיעה החשובה הזו‪ ,‬ונלחם נגד הנסיעה‬
‫בכל כוחותיו‪.‬‬
‫מדורי דורות ידוע הפתגם השגור בפי החסידים 'רבי לא שנא חייא מניין' –‬
‫אם לא היית אצל הרבי במהלך השנה‪ ,‬אז מהיכן תשאב חיים? מבלי לבקר אצל‬
‫הרבי לפחות פעם אחת בשנה‪ ,‬לא שייך שתהיה עבודת ה' אמיתית‪.‬‬
‫חסידים הסבירו‪ ,‬כי הסיבה לכך היא כיון שאנחנו נמצאים בעולם‪-‬הזה‬
‫הגשמי‪ ,‬בו המצב הוא שלא תמיד מרגישים את העניינים של קדושה והקב"ה‪.‬‬
‫וממילא‪ ,‬כשנוסעים לרבי‪ ,‬לד' אמות של צדיק הדור‪ ,‬מרגישים שם אלוקות‬
‫וקדושה המאירים שם יותר בגילוי‪ .‬עצם זה שמגיעים לרבי ומקבלים מהקדושה‬
‫בד' אמותיו זה מעורר את האדם‪.‬‬
‫ברור אם‪-‬כן שיש מעלה עצמית בעצם השהייה בד' אמותיו של הרבי –‬
‫שזה פועל התרוממות וחיות חדשה בקדושה ובעניני עבודת ה'‪.‬‬
‫ואף שלא רואים את הרבי לעת‪-‬עתה בעיניים הגשמיות‪ ,‬צריכים לדעת שזה‬
‫חסרון חיצוני‪ ,‬וכפי שמוסבר בחסידות שכשהקב"ה מחסיר באדם כוח מסוים‬
‫בגוף‪ ,‬הוא מוסיף תוספת גדולה בכוח אחר‪ .‬אם לאדם חסר בכוח השמיעה‪ ,‬יש‬
‫לו תוספת בכוח הראייה‪ ,‬וכן להיפך‪.‬‬
‫הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא לא מותיר חסרון באף ברייה‪ ,‬אלא מפתח לכל אחד‬
‫את החושים לפי מה שצריך‪ .‬כיום‪ ,‬כשחסר לנו בכח הראיה הרבי משלים לנו‬
‫בתוספת כפולה ומכופלת גילויים שלא ראינו אף פעם לאורך כל שנות הנשיאות‪,‬‬
‫וכל אחד יכול להרגיש כיצד הרבי משפיע לו כל מה שצריך בענייניו הפרטיים‪.‬‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 176‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םינימאמו םינמאנ ‪ /‬ישילש רעש‬
‫‪177‬‬
‫פעמים רבות דווקא כשנערמים קשיים ונסיונות ואין בגלוי את כל מה‬
‫שצריך בשביל עבודת השליחות‪ ,‬פתאום מגלים מהי השליחות האמיתית‬
‫שהוטלה עלינו‪ .‬הרבי כותב באחד מכרכי ה'אגרות‪-‬קודש'‪ ,‬שבימות המשיח‬
‫נצטער על הזמן שבזבזנו בגלות‪ ,‬מכיון שלעתיד לבוא נראה את כל הגילויים‬
‫האלוקיים שלמעלה מדרך הטבע בעיניים הגשמיות‪ .‬וככה גם בעניינינו‪ :‬כל‬
‫הנקודה של משיח זה גילוי אלוקות שלמעלה מדרך הטבע‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬ברגעים‬
‫האחרונים של הגלות לקחו לנו את דרך הטבע; פתאום לא רואים בגלוי כל‬
‫מה שהורגלנו ודורשים מאתנו אמונה פשוטה‪ ,‬אך רואים בחוש שכשעושים‬
‫בפשטות מה שהרבי דורש מאיתנו‪ ,‬מגלים את הקשר עם הרבי‪ .‬כשיש בעיה‬
‫בהתקשרות החיצונית שקשורה עם הראייה הגשמית‪ ,‬צריכים לקחת את הענין‬
‫באמונה פשוטה שלמעלה מהשכל ולעשות את מה שהרבי דורש‪.‬‬
‫כאשר מגיעים אל הרבי למרות הנסיונות וההעלם והסתר – אנחנו מגלים‬
‫את הקשר העצמי שבינינו לבין הרבי‪ .‬והאמת היא שאין לנו ברירה אחרת‪,‬‬
‫ההעלם והסתר מכריח אותנו לגלות את הקשר הזה‪.‬‬
‫כאשר אנחנו מבטלים את הרצונות האישיים שלנו ומתגברים על ההעלם‬
‫והסתר‪ ,‬כאשר אנחנו מתקשרים אל הרבי ללא גבולות ומגיעים אל הרבי ל‪770-‬‬
‫מתוך אמונה פשוטה שהרבי נמצא יחד איתנו ומשפיע את כל הכוחות ואת כל‬
‫הברכות‪ ,‬הרבי לא נשאר חייב‪ ,‬ומשפיע לנו שפע ברכה והצלחה גם בענינים‬
‫הגשמיים וגם בענינים הרוחניים‪.‬‬
‫להתכונן – על מנת להצליח!‬
‫אך על מנת להצליח באמת לשאוב את החיות בזמן ששוהים אצל הרבי‪,‬‬
‫נדרשת הכנה מקדימה‪ .‬אם לפני הנסיעה לרבי מכינים את הכלים כמו שצריך‪,‬‬
‫ניתן לשאוב במשך החודש מלא חפניים‪.‬‬
‫ההכנה לנסיעה‪ ,‬מתבטאת הן בלימוד מאמרים ושיחות של הרבי‪ ,‬הן‬
‫בלימוד תניא בעל‪-‬פה‪ ,‬והן ביציאה למבצעים‪ .‬כל אחד ואחד לפי ענינו ולפי‬
‫ההוראות וההדרכות שהוא מקבל מהמשפיע שלו‪ ,‬אך הצד השוה שבכולם הוא‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 177‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪178‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫שמוכרחים לעשות 'כלי' לברכה‪ .‬מוכרחים לפני הנסיעה לרבי להעמיד את‬
‫עצמו במקום נעלה יותר ומזוכך יותר‪ ,‬וככל שנרבה להוסיף בהכנה של הכלי‪,‬‬
‫כך תגדל ההשפעה שהרבי ישפיע עלינו ברוב טובו וחסדו‪.‬‬
‫ר' מענדל פוטרפס היה אומר שהמסלול הנע בשדות התעופה המודרניים‪,‬‬
‫מזכיר לו את 'תומכי תמימים'‪ :‬כל מי שנעמד על המסלול הנע‪ ,‬המשטח עצמו‬
‫לוקח אותו הלאה‪ ,‬כשעצם העמידה שם לוקחת אותו קדימה אפילו מבלי‬
‫שינקוט מצידו שום פעולה‪ .‬וכך גם ב'תומכי תמימים'‪ ...‬אולם ישנם כאלו שלא‬
‫מסתפקים רק בלעמוד על המסלול ושהוא יקח אותם מעצמו‪ ,‬אלא גם הולכים‬
‫בעצמם‪ ,‬ואז לפי כמה שהם משקיעים בהליכה כך הם מגיעים קדימה יותר‬
‫ומהר יותר‪ .‬‬
‫זה גם הענין של נסיעה לרבי – עצם הענין של נסיעה לרבי כבר לוקח‬
‫את האדם קדימה‪ ,‬וככל שאתה מוסיף בהליכה שלך‪ ,‬אתה מגיע קדימה יותר‪.‬‬
‫צריכים לא רק לעמוד על המסלול ושהוא ייקח אותנו מעצמו יחד איתו‪ ,‬אלא‬
‫צריכים להשקיע בכל העניינים יותר ויותר‪ ,‬כדי להגיע באמת לרבי עם כל מה‬
‫שזה דורש‪.‬‬
‫הרבי התבטא פעם באחת ההתוועדויות "לחיים שמי שהגיע לכאן – יגיע"‪,‬‬
‫וממילא גם כשמגיעים לרבי וכבר נמצאים בד' אמות הקדושות הללו‪ ,‬צריכים‬
‫לראות שבאמת אנחנו עושים את הדבר הנכון כדי להגיע באמת לד' אמות של‬
‫הרבי‪.‬‬
‫על‪-‬אף החשיבות שישנה בנסיעה לרבי בכל יום ויום מימות השנה‪ ,‬בחודש‬
‫תשרי ישנה מעלה מיוחדת‪ ,‬העולה עשרות מונים על הנסיעה במשך כל ימות‬
‫השנה‪.‬‬
‫חודש תשרי מהווה את תחילתה של השנה‪ ,‬וממנו נמשכת החיות על כל‬
‫השנה‪ .‬לכן גם נקרא החודש בשם "חודש השביעי" מלשון שֹובע‪ ,‬מכיון שהוא‬
‫מושֹבע במועדות והוא משביע לכל השנה כולה‪ ,‬ואם‪-‬כן‪ ,‬המקום הטוב ביותר‬
‫לקחת חיות על כל השנה כולה הוא ממקור החיות‪ ,‬אצל הרבי שליט"א ב‪.770-‬‬
‫ֹׁלמֹה ָּכל‪-‬‬
‫ַמלְֶך ְש‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬על חודש תשרי נאמר הפסוק "ַו ִּי ָּקהֲלּו אֶל‪-‬ה ֶּ‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 178‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םינימאמו םינמאנ ‪ /‬ישילש רעש‬
‫‪179‬‬
‫יעי"‪ .‬גם היום בחודש תשרי‬
‫ׁב ִ‬
‫ַש ִ‬
‫ֵתנִים ֶּב ָחג‪ ,‬הּוא ַהחֹדֶׁש ה ְּ‬
‫ָׂראֵל‪ְּ ,‬ביֶרַח ָהא ָ‬
‫ִש‬
‫ִאיׁש י ְ‬
‫צריכים לבא אל המלך‪ ,‬הרבי מלך המשיח‪ ,‬מכיון שזהו הזמן שבו לאורך כל‬
‫שנות קיומו של העם היהודי היו נקבצים אל המלך בחודש זה‪.‬‬
‫גם מצד הרבי ראו שחודש תשרי הוא הזמן שבו הרבי דיבר על האורחים‬
‫שמגיעים וכו'‪ ,‬וראו שזה הזמן שהרבי מכוון שיבואו אליו‪ .‬חודש תשרי הוא‬
‫גם זמן של שמחה – שמחת החגים – וזה זמן שמשפיע שמחה על כל השנה‪.‬‬
‫לכן יש בזה גם מעלה מיוחדת ובפרט לקראת הגאולה‪ ,‬שהרבי מדגיש כל הזמן‬
‫שצריך לעשות את הכול מתוך שמחה‪.‬‬
‫כשנמצאים אצל הרבי בחודש תשרי מרגישים בפשטות שהרבי נמצא ושיש‬
‫את החיות האדירה שהרבי מעניק ומרעיף וזה מה שנותן את הכוחות להמשיך‬
‫לכל השנה‪.‬‬
‫"כשאני בא לכאן‪ ,‬מיד אני מרגיש בבית!"‬
‫בהיותי תמים מן המנין ב‪ 770-‬הגיע יום אחד המשפיע החסידי ר' מענדל‬
‫פוטרפס ע"ה לבקר אצל הרבי ולשהות בצל המלך‪ .‬ר' מענדל הכיר אותי כבר‬
‫קודם לכן‪ ,‬וכשפגש אותו הוא שאל אותי‪" :‬איך אתה מרגיש כאן?"‪.‬‬
‫עוד לפני שהספקתי לענות‪ ,‬נענה ר' מענדל ואמר לי‪" :‬אז איך קום פיל איך‬
‫גלייך אין דער היים" [=כשהנני בא לכאן מיד אני מרגיש בבית]‪.‬‬
‫ואכן כך ראינו במוחש אצל ר' מענדל בשנת תשנ"ג‪ ,‬כשהיה צריך לעבור‬
‫טיפול רפואי כלשהו‪ ,‬הנה תיכף כשרק החלים מעט שב להתפלל עם הרבי‪ ,‬ואז‬
‫הבחנתי כיצד כל שהותו אצל הרבי היא אצלו כהתוועדות ארוכה‪ ,‬וללא קושי‬
‫היה פותח בדיבורים‪ ,‬ללא צורך במשקה‪ ,‬וכל זאת מפני שבאמת בהיותו אצל‬
‫הרבי הרגיש אצל הרבי‪ ,‬והרגיש שזאת המנוחה האמיתית שלו‪.‬‬
‫וזו ההרגשה שצריכה להיות לנו כאשר אנחנו מגיעים לשהות אצל הרבי‪,‬‬
‫פשוט להרגיש בבית‪ .‬לדעת שזה המקום האמיתי שלנו‪ ,‬ולשאוף להגיע לשם‬
‫כמה שיותר מהר ולשהות שם כמה שיותר זמן‪.‬‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 179‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪180‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫כדי להצליח לנצל את הזמן כדבעי ולא לאבד אותו בהבלים‪ ,‬כשנמצאים‬
‫אצל הרבי צריך להקפיד במיוחד על שמירת הזמנים‪ ,‬למרות כל הקשיים‬
‫שישנם בחודש זה‪ ,‬ההתוועדויות וכו'‪ .‬כשמתבוננים למספר דקות על יוקר‬
‫הזמן בשהייה אצל הרבי‪ ,‬זה מייד משנה את כל ההתייחסות‪ ,‬ויכול להעמיד‬
‫את האדם על הרגליים‪.‬‬
‫פעם שמעתי מא' המשפיעים בהתוועדות‪ ,‬שהציע לתמימים שבכל פעם‬
‫לפני שהם עוברים את דלת המפתן של ‪ ,770‬שיתבוננו לרגע בנקודת הענין של‬
‫'קונטרס בית רבינו שבבבל' וזה יכניס חיות חדשה בכל הלימודים והתפילות‬
‫וההתוועדויות שלהם‪ .‬על אותו עיקרון אפשר להציע גם להתבונן ביוקר הזמן‬
‫שבשהיה אצל הרבי‪ ,‬ולדעת ששעון החול מתקדם לאיטו‪ ,‬וככל שנשכיל לנצל‬
‫את הזמן‪ ,‬כך ייטיב עמנו‪.‬‬
‫להתחכך בין חסידים!‬
‫ענין נוסף שיכול לסייע לנו בעת השהות אצל הרבי‪ ,‬היא ידיעת המעלה‬
‫שישנה בעצם ההתחככות עם חסידים‪ ,‬ובכך גופא יש מעלה גדולה דווקא‬
‫כאשר נמצאים אצל הרבי‪.‬‬
‫במהלך חודש תשרי יש דוחק וצפיפות עצומים ב‪ ,770-‬ולעיתים מנסים‬
‫להתרחק מהשאון ומההמולה ולמצוא את ה'פינה השקטה'‪ ,‬אך צריכים לדעת‬
‫שההתחככות עם החסידים לכשעצמה – יש בכוחה לפעול גדולות ונצורות‪.‬‬
‫החסידים הם חלק בלתי נפרד מהרבי‪ ,‬וכאשר מתחככים בין חסידים –‬
‫מתחככים עם עצם מעצמותו ומהותו של הרבי!‬
‫ולאחרי כל ההקדמות וכל הסגולות הנפלאות‪ ,‬צריך לא לשכוח על העיקר‪:‬‬
‫כדי לקבל מהרבי – צריך גם לתת לרבי‪ .‬והרבי ביטא את רצונו פעמים רבות‪,‬‬
‫שאם רוצים לגרום לו נחת רוח‪ ,‬צריך לעזור לאורחים שלו‪ .‬כל אחד ואחד‬
‫מהאורחים שמגיעים לחודש תשרי הוא אורח אישי של הרבי‪ ,‬ולכל אחד ואחד‬
‫מאיתנו יש את הזכות 'לעזור' לרבי במצוות ה'הכנסת אורחים' האישית שלו‪,‬‬
‫על ידי שאנחנו עוזרים ומסייעים לחסידים של הרבי‪ ,‬אורחי המלך‪.‬‬
‫‪ 13:29:33‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 180‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םינימאמו םינמאנ ‪ /‬ישילש רעש‬
‫‪181‬‬
‫אם רק נשכיל להתבונן ולשים לב לחברים העומדים לצידנו‪ ,‬נוכל לעזור‬
‫להם רבות‪ .‬לאחד זה באמירת מילת עידוד‪ ,‬השני צריך עזרה בסחיבת המזוודה‪,‬‬
‫והשלישי – זו לו הפעם הראשונה שהוא נמצא ב‪ ,770-‬והוא ישמח לקבל‬
‫הדרכה קצרה על המתחולל ב‪ .770-‬כאשר מתייחסים לשני בסבר פנים יפות‬
‫ומסייעים לו‪ ,‬זה משפיע ומקרין על השהות שלנו בחצרות קודשנו‪ ,‬ועל הכוחות‬
‫והחיות שאנחנו שואבים‪.‬‬
‫אם ננסה לתמצת את כל האמור לעיל במספר מילים‪ ,‬הרי האמת היא‬
‫שהרבי מסתכל על כל אחד ויודע מה מתרחש בלבו ונשמתו של כל אחד‪ ,‬כפי‬
‫שראו פעמים רבות ב'יחידות' שחסיד הגיש לרבי פתק ריק או שהתבלבל ולא‬
‫הצליח לדבר‪ ,‬והרבי ענה לו אחת לאחת על כל מה שרצה או אפילו על דברים‬
‫שרק עלו לו במחשבה‪ .‬אם מתכוננים לנסיעה כמו שצריך‪ ,‬ומגיעים אל הרבי‬
‫מתוך נקודה זו‪ ,‬כשיודעים שהרבי הוא איש אלוקים ושהקשר בינינו לבין הרבי‬
‫הוא לא רק קשר גשמי‪ ,‬אלא קשר נצחי‪ ,‬וממילא גם כל שאר העניינים של הרבי‬
‫הם נצחיים ולא שייך בהם שום הפסק חס‪-‬ושלום‪ ,‬זוכים לקבל את הברכה של‬
‫הרבי בעיני בשר למטה מעשרה טפחים‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 181‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 182‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫לא לשאוף‬
‫לפירורים‬
‫חסידים תמיד איחלו לעצמם "א ליכטיקן גן עדן" [= גן עדן‬
‫מואר]‪ ,‬וכשחסידים בדורות קודמים נפטרו‪ ,‬ליוו אותם בתקווה‬
‫שיזכו להגיע להיכל הצדיק‪ .‬גם צורת העבודה הייתה כזאת או‬
‫אחרת‪ ,‬לקבל עוד פירור ועוד פירור‪ ,‬אך לא שאפו לעצם ממש‬
‫הנסיעה של התמימים היום היא לא בכדי לקבל‪ ,‬אלא בכדי לתת‪,‬‬
‫בכדי לקבל פניו‪ ,‬ובכדי להביא את ההתגלות‬
‫מאמר מאת המשפיע החסידי הרב אלעזר שי' קעניג מאלף‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 183‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪184‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫באחד משיחותיו מביא הרבי מלך המשיח את התיאור המיוחד על נסיעתו‬
‫של חסיד לרבו‪ ,‬לעומת נסיעתו של ה'פוילש'ער חסיד'‪ ,‬כאשר חסיד פולין נוסע‬
‫לרבו – אזי ה'תורה' שאומר רבו היא בקיצור‪ ,‬וה"שיריים" הם בכמות מכובדת‬
‫בהחלט‪ ,‬ובכלל נחמד אצל הרבי בכל המובנים‪ ,‬רוקדים ושמחים‪ ,‬ולפני‬
‫הנסיעה גם מקבלים ברכה לשנה מוצלחת בבני חיי ומזונא רוויחא‪ ,‬פרנסה‬
‫בשפע‪ ,‬וחיים מאושרים‪.‬‬
‫וכשהוא חוזר הביתה ומספר לאשתו על כל הברכות שקיבל‪ ,‬על הפרנסה‬
‫שהובטחה לשנה הקרובה‪ ,‬ועל כל שאר הפרטים‪ ,‬היא שמחה ומאושרת‪ ,‬היא‬
‫מסייעת לו גם בנסיעה הבאה‪ ,‬ומספקת לו את הצידה הדרושה לדרך‪' .‬עולם‬
‫הזה' בהחלט יש לו‪.‬‬
‫ואז מגיע תיאורו של חסיד חב"ד‪ ,‬שאף הוא מגיע לרבי‪ .‬הוא גם נדחף‬
‫קדימה‪ ,‬אך לא לתפוס שיריים‪ ,‬אלא פשוט לשמוע את ה"מאמר"‪ .‬מובן כי‬
‫בקצב הדחיפות שמסביב קצת קשה לשמוע‪ ,‬וכך יוצא שחסיד מגיע ובקושי‬
‫שומע ומבין את המאמר‪.‬‬
‫הרבי ממשיך ומתאר עדות אישית ששמע מיהודי אורח שעשה שבת‬
‫בליובאוויטש‪ ,‬הלה נדחף כל העת‪ ,‬ובקושי הצליח לשמוע את השאלה‬
‫שבתחילת המאמר‪ .‬הוא לא הספיק לאכול כלום באותו יום שבת‪ ,‬כי מיד אחרי‬
‫המאמר הייתה 'חזרה' ולאחריה תפילה‪ ,‬היות והוא התפלל קצת באריכות‪ ,‬זה‬
‫נמשך כבר עד למנחה‪ ,‬וכך עברה עליו כל השבת מיוגע‪ ,‬מכווץ‪ ,‬ורעב‪ ,‬ובנוסף‪,‬‬
‫גם את המאמר הוא לא ידע‪.‬‬
‫כשהחסיד החב"די נכנס ליחידות אצל הרבי‪ ,‬הוא מתבייש לספר לרבי על‬
‫מצבו הגשמי‪ ,‬ולקחת מזמנו של הרבי על מנת לספר לו כי זוגתו אינה נותנת‬
‫לו מנוח על שאין בשר לשבת‪ ,‬אין לחם לימות החול‪ ,‬ובמכולת כבר לא רוצים‬
‫למכור בהקפה‪ ...‬במקום זה הוא מבקש ברכה מהרבי שתהיה לו אהבת ה'‬
‫ויראת ה'‪ ,‬קבלת עול‪ ,‬ותפילה ללא מחשבות זרות‪.‬‬
‫וכשהוא חוזר הביתה אל אשתו הממתינה לשמוע את ברכת הרבי לפרנסה‪,‬‬
‫לנדוניה עבור הבת הבוגרת‪ ,‬והוא מספר לה כי לא ביקש עבור דברים אלו‪,‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 184‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םינימאמו םינמאנ ‪ /‬ישילש רעש‬
‫‪185‬‬
‫אלא שיוכל להתפלל ללא בלבולים מטרדות הפרנסה‪ ,‬מובנת תגובתה היטב‪...‬‬
‫בשנה הבאה‪ ,‬כשהוא רוצה לנסוע לרבי‪ ,‬היא צועקת כי מוטב שיעבוד כחזן או‬
‫שמש‪ ,‬וירוויח כמה פרוטות לפרנסת הבית‪...‬‬
‫'עולם הזה' אין לו‪ ,‬בהחלט!‬
‫לא לשאוף לפירורים‬
‫התבוננות בסיפור זה‪ ,‬מעלה כי גם לנו יש הרבה מה ללמוד ממנו‪ ,‬אפילו‬
‫כחסידי חב"ד‪ .‬הרי אי‪-‬אפשר להתעלם מכך כי גם אנו‪ ,‬כלל חסידי חב"ד נסענו‬
‫לרבי עם שאיפות מסויימות‪ .‬בין אם זה בתקווה טובה לקבל ברכה להתקדם‬
‫ברוחניות‪ ,‬להשתפר בלימוד התורה‪ ,‬בהנהגות חסידיות‪ ,‬או צרכים גשמים‬
‫אחרים‪ .‬אבל אחרי הכל לא נעלם פה לגמרי רעיונם של חסיד פולין‪ :‬לנסוע‬
‫לרבי – לקבל!‬
‫כמעט תמיד נשמעו האיחולים‪ ,‬טרם הנסיעה לרבי‪ :‬שנחזור חסידים יותר‪,‬‬
‫חמים יותר‪ ,‬חיים יותר‪ ,‬אבל לקבל‪ .‬חסיד חלם על הרגע בו יוכל לשבת אצל‬
‫הרבי ביחידות‪ ,‬לתנות את בעיותיו‪ ,‬ולקבל עצה והדרכה בגשמיות וברוחניות‪,‬‬
‫זו הייתה מחשבתו של כל אחד‪.‬‬
‫החסידים הבוגרים יותר לא ישכחו את התוועדויות ה"שובכם לשלום"‪ ,‬בו‬
‫סיפר כל אחד בהתרגשות מה זכה לקבל‪ ,‬לאלו ברכות הוא זכה‪ ,‬עד כמה הוא‬
‫התעלה בגשמיות וברוחניות‪ ,‬בקיצור‪ :‬כמה שהוא קיבל אצל הרבי!‬
‫היום – זה שונה!‬
‫דומני‪ ,‬שבימינו אלו‪ ,‬אחרי ג' בתמוז‪ ,‬בהם איננו זוכים לראות בגילוי את‬
‫כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א – חודשו בעניין זה מספר ענינים‪:‬‬
‫ובהקדים‪ :‬אחד החידושים שהחל בהם אדמו"ר הזקן‪ ,‬דבר שהיה לאחד‬
‫העיקרים בתורת חב"ד‪ ,‬הוא – "עבודה בכח עצמו"‪ .‬אדמו"רי פולין גרסו‬
‫כידוע כי "צדיק באמונתו יחיה"‪ ,‬לעומתם אדמו"ר הזקן הסביר כי על החסיד‬
‫לעבוד בכוחו האישי‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 185‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪186‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫עניין נוסף עליו עורר אדמו"ר הזקן‪ ,‬ואפשר לומר "חי" אותו‪ ,‬הוא העניין‬
‫ש'לא לשאוף לפירורים'‪ ,‬אלא לרצות את העצם בלבד‪ .‬באין ספור מאמרים‬
‫ב"לקוטי תורה" הוא חוזר על נקודה זו בצטטו את הפסוק‪" :‬מי לי בשמים‬
‫ועמך לא חפצתי בארץ"‪ ,‬וכפי שגם היה נשמע ממנו בדבקותו‪" :‬אינני חפץ בגן‬
‫עדן שלך‪ ,‬אינני חפץ בעולם הבא שלך‪ ,‬אינני חפץ בכלום מלבד אותך עצמך"‪.‬‬
‫שתי נקודות אלו – א‪ .‬עבודה בכוח עצמו‪ .‬ב‪ .‬השאיפה אל העצם בלבד‪ ,‬הם‪,‬‬
‫אם אפשר לומר‪ ,‬יסודות עיקריים בתורת חב"ד‪.‬‬
‫אך דא עקא‪ :‬למרות הכל אי‪-‬אפשר להתעלם מהמציאות‪ ,‬ולומר כי כך נראו‬
‫פני הדברים לאורך שבעת הדורות‪.‬‬
‫ראשית – בעניין של עבודה בכוח עצמו‪ :‬אם רק נביט בסיפורים החסידיים‬
‫מכל השנים‪ ,‬הרי שאי‪-‬אפשר לטעון כי העבודה הייתה בכוח עצמו לגמרי‪ .‬לכל‬
‫אחד היו הדרכות מיוחדות מהרבי‪ .‬הרבי ליווה‪ ,‬כיוון ועודד לכל אורך הדרך‪,‬‬
‫וברור כי במובנים רחבים מאד‪ ,‬העבודה הייתה בגלוי מנווטת לחלוטין על ידי‬
‫הרבי‪.‬‬
‫אפילו בתחילת הדור השביעי‪ ,‬כאשר הרבי עונה פעמים רבות לשלוחים‬
‫ולראשי מוסדות כי צריך לנקוט ביוזמה עצמית‪ ,‬רואים כמעט לכל אורך הדרך‬
‫שהמבצעים‪ ,‬החידושים‪ ,‬והיוזמות – הגיעו מצד הרבי‪ ,‬וגם לוו בעידודיו‬
‫הבלתי פוסקים של הרבי‪ ,‬כמעט ולא היה דבר שזז מעצמו לגמרי‪.‬‬
‫וכנ"ל גם מבחינת השאיפה אל העצם‪ ,‬נראה שעל‪-‬אף דבריו של אדמו"ר‬
‫הזקן "שאינו" חפץ ב"גן עדן"‪ ,‬חסידים 'פזלו' מעט לעבר "גן עדן"‪.‬‬
‫חסידים איחלו לעצמם "א ליכטיקן גן עדן" [= גן‪-‬עדן מואר]‪ ,‬וכשחסידים‬
‫בדורות קודמים נפטרו‪ ,‬ליוו אותם בתקווה שיזכו להגיע להיכל הצדיק‪ .‬גם‬
‫צורת העבודה הייתה כזו‪ .‬חסידים שאפו להגיע לדרגא כזו או אחרת‪ ,‬ייחלו‬
‫לחזות בגילויים מהרבי‪ ,‬לשמוע איזה מופת מהרבי‪ ,‬להתקדם ברוחניות‪ ,‬לקבל‬
‫עוד פירור ועוד פירור‪ .‬פירורים רוחניים ונעלים אמנם‪ ,‬אך פירורים‪ ,‬כי לא‬
‫שאפו לעצם ממש‪.‬‬
‫אפשר לומר כי כך היה בהכוונת נשיאי הדור גם כן‪ ,‬ואולי מצד העובדה כי‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 186‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םינימאמו םינמאנ ‪ /‬ישילש רעש‬
‫‪187‬‬
‫ידעו שזה עוד ייקח שבע דורות‪ ,‬ולכן אפשרו לחסידים לקבל קצת גילויים‪ ,‬כדי‬
‫שיהיה במה להחזיק מעמד עד ה'קרעטשמע'!‬
‫איננו 'פוזלים' לעבר גילויים‬
‫אם מחפשים לראות את שאיפת רבותינו נשיאנו – בשני הקווים ובצורה‬
‫מוחלטת‪ ,‬הרי שהמקום הטוב ביותר לראות זאת‪ ,‬הוא בנסיעה לרבי לאחר ג'‬
‫תמוז‪ ,‬ובפרט – לחודש תשרי‪.‬‬
‫כל מי שרק יתבונן בנסיעה זו‪ ,‬באלפי התמימים והאברכים שחוסכים פרוטה‬
‫לפרוטה מראשית השנה ועד אחרית שנה‪ ,‬ולא חוסכים מאמצים בהשגת ויזות‪,‬‬
‫דרכונים‪ ,‬וכל הנצרך לנסיעה – יוכל לראות היטב את ביטויים של שני נקודות‬
‫אלו‪.‬‬
‫התמימים שנוסעים היום אינם נוסעים לראות גילויים! הנסיעה לרבי‬
‫שליט"א היא לא בכדי לקבל ברכה ושיפור בעניין זה או אחר‪ .‬הנסיעה היא לא‬
‫בכדי לחזות בגילוים למיניהם‪ ,‬לא בכדי לקבל לעקח‪ ,‬ולא בכדי לקבל דולר‪.‬‬
‫הנסיעה היא לא בכדי לקבל‪ ,‬אלא בכדי לתת‪ ,‬בכדי לקבל פניו‪ ,‬ובכדי‬
‫להביא את ההתגלות‪.‬‬
‫דבר זה לא היה מאז ומתמיד‪ ,‬ואפילו לא בתחילת הדור השביעי‪ .‬תמיד‬
‫נסעו לחצרות קודשנו על מנת לקבל ברכה בבני חיי ומזוני רוויחי‪ ,‬לספוג את‬
‫האווירה המיוחדת‪ ,‬לראות את הרבי בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים‪,‬‬
‫להתברך ב'ברכת הבנים'‪ ,‬לראות את העידודים במארש‪ ,‬לקבל לעקאח‪ ,‬ולנענע‬
‫בלולבו הקדוש‪ .‬אחרי הכל נותרה השאיפה לקבלת פירורים‪ .‬פירורים נעלים‬
‫ביותר אמנם‪ ,‬אבל פירורים‪.‬‬
‫וזה העניין שהרבי שליט"א פועל אצל כולנו כיום‪ ,‬שבטבעיות אנו רוצים‬
‫רק את העיקר‪ .‬כל אחד מרגיש כעת כי הכל תלוי בו‪ ,‬ובידו להביא את ההתגלות‪.‬‬
‫לא מחפשים מה לקבל מהרבי שליט"א‪ ,‬אלא מה לתת מה לעשות בכדי להביא‬
‫את ההתגלות‪ .‬לא באים לחפש לעקאח וכוס של ברכה במובן המצומצם של‬
‫המושג‪ ,‬בצורה פרטית שרק אנו נקבל‪ ,‬אלא בכדי שכל העולם כולו יקבל כוס‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 187‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪188‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫של ברכה‪ ,‬וברכה בכל העניינים‪ .‬עם זה מתכוננים‪ ,‬ועם זה נוסעים‪ ,‬ובזה חיים‪.‬‬
‫כך הם הדברים מבחינת השאיפה אל העצם‪ ,‬וכך הם גם הדברים מבחינת‬
‫הנושא של עבודה בכח עצמו‪ .‬קשה לתאר מקום בו רואים כל כך את העניין‬
‫של עבודה עצמית‪ ,‬כמו בנסיעה לתשרי‪ .‬אלפי תמימים‪ ,‬אברכים‪ ,‬אורחים‬
‫ואורחות‪ ,‬ואפילו קהל מכובד של ילדים‪ ,‬כאלו שלא זכו לראות את הרבי‬
‫שליט"א בעיניים גשמיות‪ ,‬הם לא קיבלו עידוד מאף אחד‪ ,‬ההיפך‪ ,‬היו כאלו‬
‫שבתחילה בזו לעניין זה‪.‬‬
‫אך הם‪ ,‬לא רק שלא התפעלו‪ ,‬אלא אף סחפו את המבוגרים והזקנים עמם‪.‬‬
‫המצב הוא כיום‪ ,‬שהמשפיעים והזקנים באים ל‪-‬‏‪ 770‬על מנת להידבק ברוח‬
‫ההתלהבות והחיות של הצעירים‪ .‬הם מביטים בהתפעלות במסירות הנפש של‬
‫גדיי הצאן‪ ,‬ושואבים מהם את החיות לכל השנה‪.‬‬
‫הדבר ניכר אף בכל רגע משהותם ב‪-‬‏‪ .770‬כל דבר ודבר מגיע מלמטה‬
‫למעלה לגמרי‪ ,‬התמימים מיוזמתם העצמית הקימו את הארגון הנפלא "אש"ל‬
‫הכנסת אורחים"‪ ,‬ארגון שעד היום מבוסס על התמימים‪ ,‬והתמימים מיוזמתם‬
‫הם שהחליטו על יסוד סדרי לימוד ב‪.770-‬‏‬
‫ואכן הרבי פועל זאת אצל כולנו‪ ,‬כפי שניתן לראות בגלוי‪ .‬במבצע תפילין‪,‬‬
‫בצדקה ובכל פרט מהחיים‪ ,‬ובעיקר בנסיעה לרבי שליט"א לחודש תשרי‪ .‬לא‬
‫עקשן אחד‪ ,‬אלא אלפי עקשנים‪ ,‬אלפי חיילי בית דוד שהדבר פשוט אצלם‪,‬‬
‫שלא נוסעים לקבל גילויים‪ ,‬לא רוצים לא גן עדן התחתון‪ ,‬ולא גן עדן העליון‬
‫אלא אותו עצמו‪ .‬וזה לא נשמע אצלם מפעם לפעם‪ ,‬אלא תמיד וכל הזמן‪.‬‬
‫כשרואים שהדבר כך הוא‪ ,‬וכך הוא באמת‪ ,‬שכל תמים מזועזע‪ ,‬וכתית מכך‬
‫שעדיין לא זכינו לעיקר‪ ,‬אזי התביעה ברורה מהקדוש ברוך הוא‪:‬‬
‫אנו רוצים אותך בעצמך! באמת מגיע לנו שכבר על ידי ההכנות לנסיעה‬
‫לרבי מלך המשיח שליט"א‪ ,‬נזכה מיד לראות את המאור‪ ,‬בהתגלותו לעיני כל‬
‫העמים‪ ,‬ואז נכריז כולנו לפניו‪ :‬יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 188‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫להיות חדור‬
‫באמונה‬
‫בימים שלאחר ג' תמוז‪ ,‬רובם של החסידים לא האמינו שהמושג‬
‫"תשרי בסעוון סעוונטי"‪" ,‬תקיעות אצל הרבי" וכו' ימשיכו‬
‫להישמע במחוזותינו‪ .‬אך מעל כל דמיון‪ ,‬העובדות הוכיחו‬
‫שבכל שנה ממשיך ומתחזק העניין של "מה זרעו בחיים אף‬
‫הוא בחיים" כשחסיד נוסע לרבי חדור ברצון והאמונה‪ ,‬הללו‬
‫יביאו איתם את הגילויים הכי נעלים‬
‫הרה"ח שלמה שי' מעיאסקי מעביר במאמר מיוחד את אופן‬
‫הנסיעה לרבי במצבינו כיום מיוחד‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 189‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪190‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫מאז ומקדם הייתה הנסיעה לרבי כעניין יסודי ב"דרכי החסידים"‪ ,‬אין חסיד‬
‫שלא שמע עוד בילדותו את הפתגם "רבי לא שנה – חייא מניין? שפירושו הוא‬
‫שכל חיותו של החסיד בענייני עבודת ה' היא על ידי זה שהוא אורז את חפציו‬
‫ונוסע לרבו‪ ,‬שם מקבל את הכוחות להמשך עבודתו‪ ,‬עד לפעם הבאה בה יחזור‬
‫שוב לד' אמותיו של רבו‪.‬‬
‫ישנו המכתב הידוע של הרבי הריי"צ לחתנו אד"ש מה"מ המדבר במהות‬
‫הנסיעה לרבי שהיא "חק" בדרכי החסידות"‪ ,‬בסופו של המכתב הוא מספר‬
‫לו על כך שבליובאוויטש לכל חסיד היה את הזמן בו היה נוסע לרבו‪ ,‬ולפי‬
‫זמן נסיעתו היו קוראים את שמו‪ ,‬לדוגמא‪ :‬חסיד שהיה מקפיד לנסוע לזמן‬
‫ראש השנה היה נקרא בפי כל "ראש השנה'דיקער"‪" ,‬וסביך" כותב לו הרבי‬
‫הריי"צ "שזמן בואו לרבי היה בעיקר בשבועות‪ ,‬היה קורא לעצמו "איך בין א‬
‫שבועות'דיקער" [ = אני איש של חג השבועות]‪.‬‬
‫ובלשונו הק'‪" :‬כבוד זקינך‪ ,‬החסיד ר' ברוך שניאור נ"ע היה בא‬
‫לליובאוויטש איזה פעמים בשנה בעתים שונים‪ ,‬ובעיקר זמנו היה חג השבועות‬
‫כמו שהיה אומר על עצמו‪ ,‬איך בין א שבועות'דיקער‪ ,‬כי אף שהזדמן שהיה‬
‫בשארי הזמנים‪ ,‬ג"כ‪ ,‬אבל הקביעות שלו היה חג השבועות"‪.‬‬
‫דבר ברור הוא (ועניין זה מופיע במכתב של הרבי לקראת ר"ה תש"י) אשר‬
‫השהייה בדל"ת אמותיו של נשיא הדור‪ ,‬הנשמה הכללית‪ ,‬מקבלת משנה תוקף‬
‫ביחוד בחודש תשרי – החודש המושבע ומשביע‪ ,‬הזמן הכללי השופך את אורו‬
‫על משך כל השנה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מובא בחסידות העניין של "כאן ביחיד‪ ,‬כאן בציבור" שמעלת‬
‫עבודת עשי"ת לגבי עבודת כל השנה‪ ,‬היא שאז מאיר בחינת יחידה שבנפש‪.‬‬
‫עבר‪ ,‬הווה ועתיד – כאחד‬
‫כאן מגיעה השאלה הנדרשת – כיצד באה לידי ביטוי השהייה אצל הרבי‬
‫כיום‪ ,‬במצב של ההעלם והסתר‪ ,‬אשר איננו זוכים לחזות בכ"ק אדמו"ר מלך‬
‫המשיח שליט"א?‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 190‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫םינימאמו םינמאנ ‪ /‬ישילש רעש‬
‫‪191‬‬
‫דומני‪ ,‬שניתן לחלק את הנסיעה לרבי כיום לג' נקודות‪:‬‬
‫עבר‪ :‬עצם הנסיעה לבית הכנסת ובית מעשים טובים של נשיא דורנו‪ ,‬מקום‬
‫שבו התפלל הרבי כמה עשרות שנים‪ ,‬עמד וחילק דולרים‪ ,‬אמר דא"ח וכו'‪,‬‬
‫סיבה זו בלבד כבר מספקת עניין להגיע למקום זה‪.‬‬
‫בשיחת חג הפסח תש"י התאונן כ"ק אד"ש ואמר‪:‬‬
‫"בעבר‪ ,‬כאשר כל הדלתות היו סגורות (שלא היו מניחים להכנס) – היו‬
‫מתאספים כולם ונדחפים וכו'‪ ,‬ואילו עתה‪ ,‬כאשר כל הדלתות פתוחות – לא‬
‫באים"‪ ,‬והמשיך הרבי‪" :‬האם שייכת התגלות גדולה ונעלית יותר של אליהו‬
‫הנביא מאשר בחדר שבו ערך הרבי את ה"סדרים" במשך עשר שנים?! הרי‬
‫מצינו אצל רבינו הקדוש שלאחרי הסתלקותו‪ ‬הי' בא לביתו‪ ‬בליל שבת (ועד"ז‬
‫בליל יו"ט) ועושה קידוש ופוטר את הרבים"‪.‬‬
‫הווה‪ :‬בשיחת "אחרון של פסח" שבאה בהמשך להנ"ל ( – שיחה אותה‬
‫אמר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובכיות) אמר הרבי‪" :‬כל הדברים האלה‬
‫״עומדים במקומם״ גם לאחרי פטירתו יכול רבי לענות‪ ,‬ועונה הוא כמו קודם‪,‬‬
‫ומשפיע עתה כמו קודם"‪.‬‬
‫במילא‪ ,‬גם בענין הנסיעה‪ ,‬אל‪-‬אף ה"העלם והסתר" האיום ונורא בו אנו‬
‫שרויים‪ ,‬ברור לנו כשמש שגם היום ממשיכים כל העניינים ללא שינוי‪ ,‬כמקודם‪.‬‬
‫עתיד‪ :‬אמונה וביטחון שהרבי יתגלה בגשמיות כפשוטו‪ ,‬ויקח את כולנו‬
‫לגאולה השלימה‪ .‬כשחסיד נוסע לרבי באמונה יוקדת שהוא נוסע לעבר‬
‫ההתגלות שמתחלת מ'בית רבינו שבבבל' – וודאי שעצם אמונה זו – מזרזת‬
‫את ההתגלות‪.‬‬
‫לנסוע מוכנים ומלאי אמונה‬
‫נראה שאפר להשוות את תקופתנו אנו לתקופת כהונת אדמו"ר הרש"ב‪:‬‬
‫בתקופה שלאחר הסתלקות אדמו״ר המהר״ש עברו חסידי חב"ד תקופה קשה‬
‫– אותה מכנה אדמו"ר הריי"צ באחד ממכתביו "חורבן ליובאוויטש"‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 191‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪192‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫היה זה עשר שנים לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש‪ ,‬כ"ק אדמו"ר הרש"ב‬
‫סירב לקבל על עצמו את עול הנשיאות‪ ,‬והוא הפנה את החסידים לאחיו‬
‫הרז"א‪ ,‬הרז"א שגם לא היה חפץ בנטילת התפקיד – הפנה את כולם להרש"ב‪.‬‬
‫לא נאמרו מאמרים‪ ,‬לא התקיימו יחידויות‪ ,‬והמצב נהפך לבלתי נסבל‪.‬‬
‫לקראת ראש השנה תר"נ הגיעו לליובאוויטש קבוצות גדולות של חסידי‬
‫חב"ד מכל רחבי המדינות‪ ,‬ביניהם גדולי וזקני החסידים‪ ,‬ולמעלה מ – ‪600‬‬
‫אורחים מילאו בחודש תשרי את חצר ליובאוויטש‪.‬‬
‫בראש השנה השמיע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מאמר חסידות על הפסוק‬
‫"תקעו"‪ ,‬ותוכנו השאיר רושם עז על כל קהל החסידים‪ .‬מאותה התקופה –‬
‫ניאות סוף סוף להתחיל לקבל את קהל החסידים ל'יחידות' המקובלת‪ .‬אך‬
‫למרות זאת‪ ,‬המשיך אדמו"ר הרש"ב להתנהג בהתבודדות‪ ,‬וסרב למלא את‬
‫מקום אביו‪.‬‬
‫לראש השנה תרנ"ג – שנת העשור להסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש‬
‫נ"ע – הגיע לליובאוויטש קהל רב ביותר‪ ,‬והצפיפות הייתה גדולה ביותר‪,‬‬
‫או אז החל אדמו"ר הרש"ב לומר את הדא"ח בתוך אולם בית הכנסת (בזמן‬
‫שעד אז‪ ,‬היה אומר את הדא"ח בחדרו הק')‪ .‬בעקבות מאמרי החג‪ ,‬השתררה‬
‫אווירה של שמחה ועידוד בקרב החסידים‪ ,‬שהתעודדו לאחרי החלל הרחב‬
‫בן עשר השנים‪ ,‬החסידים חשו סוף סוף כי יש להם מנהיג ומורה דרך‪ .‬ושמש‬
‫ליובאוויטש החלה שוב לזרוח‪.‬‬
‫למה? – כי הרבי הרש"ב ראה שבאו מאות אנשים לשמוע דא"ח והוא‬
‫התחיל לומר דא"ח‪ ,‬ואז החלה נשיאותו בגילוי‪.‬‬
‫וכמו כן הוא בענייננו‪ ,‬וודאי הדבר שכשחסיד נוסע לרבי חדור ברצון‬
‫והאמונה‪ ,‬הללו יביאו איתם את הגילויים הכי נעלים‪.‬‬
‫בימים שלאחר ג' תמוז‪ ,‬רובם של החסידים לא האמינו שהמושג "תשרי‬
‫בסעוון סעוונטי"‪" ,‬תקיעות אצל הרבי" וכו' ימשיכו להישמע במחוזותינו‪,‬‬
‫המציאות ברגע הראשון הוכיחה שליובאוויטש ח"ו הולכת ודועכת‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 192‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪193‬‬
‫םינימאמו םינמאנ ‪ /‬ישילש רעש‬
‫אך מעל לכל דמיון‪ ,‬העובדות הוכיחו שמשנה לשנה כמות האורחים‬
‫שבאים לחודש החגים לנשיא דורנו רק הולכת ומתעצמת‪ ,‬התמימים ואנ"ש‬
‫מגיעים כל שנה בהמוניהם‪ .‬ובכל שנה ממשיך ומתחזק העניין של "מה זרעו‬
‫בחיים אף הוא בחיים"‪...‬‬
‫הרבי הסביר על המשפט "מה זרעו בחיים‪ ,‬אף הוא בחיים"‪ ,‬שזה לא 'בגלל‬
‫שזרעו בחיים‪ ,‬אז זה נחשב שהוא בחיים'‪ ,‬ההסבר הוא בדיוק ההיפך‪' :‬מכיוון‬
‫שהוא בחיים‪ ,‬אזי רואים במוחש שזרעו בחיים'‪.‬‬
‫•‬
‫אגב‪ ,‬מי שידקדק בשיחת "בית רבינו" יראה איך שכל השיחה שיצאה לאור‬
‫בתקופת טרום כ"ז אדר – זועקת כולה 'רוח הקודש'‪ ,‬וזאת בפשטות‪ ,‬מכיוון‬
‫שהרבי ידע שיגיע מצב שתיתכן חלישות בעניין‪ .‬ושם בשיחה מביא הרבי שמה‬
‫שגורם את גילוי השכינה בבהימ"ק העיקרי – זו כמות האנשים האדירה שיהיו‬
‫שם‪ ,‬וכן ב"בית מקדש מעט העיקרי בגלות" – 'תל שכל פיות פונים בו'‪ ,‬שהוא‬
‫כך משום כמות האנשים שיש שם‪ ,‬שמביא לעיקר גילוי השכינה שם‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 193‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 194‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫יומן הקהל ה'תשמ"ח‬
‫יומן הקהל‬
‫תשרי ה'תשמ"ח‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 195‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫נוסעים לרבי‬
‫‪196‬‬
‫יומן הקהל ה'תשמ"ח‬
‫א' תשרי‪ ,‬ליל א' דראש השנה‬
‫זמן מה לאחר שקיעת החמה נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית המדרש‬
‫הגדול למטה שהיה מלא אותה שעה עד אפס מקום‪ .‬בהגיעו למקומו התיישב‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה רגעים לאמירת תהילים‪ ,‬לאחר מכן נעמד על מקומו‬
‫סימן קלות בידו והקהל פרץ בשירת אבינו מלכינו אדירה‪ .‬היו אלה רגעים –‬
‫רוויי התרגשות – של פתיחת השנה החדשה שנת ה'תשמ"ח‪ ,‬תיכף לאחר מכן‬
‫החלה תפילת החג‪ .‬בסיום התפילה פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לכיוון הקהל‬
‫ובירכו תוך הנפת ידו הק' בברכת "גוט יום טוב לשנה טובה תכתב ותחתם"‪.‬‬
‫יום א' דראש השנה‬
‫בשעה ‪ 10:00‬בערך ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת שחרית‪ ,‬בידו האחת‬
‫החזיק אותה שעה בסידורו‪ ,‬בסידור האריז"ל ובספר תהלים "יהל אור"‪ ,‬בידו‬
‫השניה אחז בשופרות עטופים במטפחת לבנה‪ ,‬אחריו נשאו שני המזכירים‬
‫הרי"ל גרונר והרי"ב קליין את שלושת חבילות הפ"נים‪.‬‬
‫ליד מקומו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הוצב שולחן קטן ועליו הונחו‬
‫חבילות הפני"ם‪.‬‬
‫במשך התפילה ניגן הש"ץ בעזרת הקהל ניגונים רבים וכ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א עודד (בכולם) את הנגינה בידו הקדושה‪.‬‬
‫כאשר נקרא כ"ק אדמו"ר שליט"א לעלות למפטיר לקח עמו אף את הסידור‬
‫והשופרות‪ ,‬ואילו המזכירים הביאו עימם את חבילות הפ"נים‪ .‬בסיום ההפטרה‬
‫הכין עצמו כ"ק אדמו"ר שליט"א לקראת התקיעות‪ ,‬בסדרו את השופרות (על‬
‫גבי בימת הקריאה) בסדר מיוחד‪ ,‬אף הפני"ם הונחו על הבימה‪ ,‬היו אלה רגעים‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 196‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪197‬‬
‫מרטיטים שעה שכ"ק אדמו"ר שליט"א שחה על גבי חבילות הפ"נים וכך כיסה‬
‫עצמו בטלית למשך זמן מה‪ .‬לפתע התרומם כ"ק אדמו"ר שליט"א הגביה את‬
‫טליתו שכיסתה עדיין את עיניו הקדושות והקול נשמע‪" :‬למנצח לבני קורח‬
‫מזמור‪"...‬‬
‫בסיום אמירת המזמור החל כ"ק אדמו"ר שליט"א בקול עמוק מלא‬
‫געגועים – באמירת הפסוקים "מן המיצר‪ "...‬כשהקהל חוזר אחריו פסוק‬
‫בפסוק‪ .‬אחר‪ ,‬בירך את הברכות‪ .‬קול דממה דקה בחלל האולם הגדול – קולו‬
‫של כ"ק אדמו"ר שליט"א נשמע למרחוק – ורק עניית ה'אמן' האדירה של‬
‫הקהל בסיומה של כל ברכה ניסרה את הדממה‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל בידיו הקדושות את אחד השופרות והחל לתקוע‬
‫בו‪ .‬התקיעות היו ברורות וללא קשיים‪ .‬אחר כך אמר את הפסוקים שלאחר‬
‫התקיעות וחזר למקומו‪.‬‬
‫כידוע סגולה היא להביט בפני בעל התוקע לאחר התקיעות וכך גם נוהג‬
‫בכל פעם כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬בהגיעו למקומו מסובב הוא את פניו לעבר‬
‫הקהל כמובן שכל אחד עושה ככל יכולתו בכדי להביט בפנים הקדושות אותה‬
‫שעה‪ ,‬הפעם נעשתה 'החזרת פנים' זו לאט (יחסית)‪.‬‬
‫בשעה ‪ 5:30‬התפללו תפילת מנחה ולאחריה יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫לאמירת ה'תשליך' על יד הבריכה שבחצר ‪ ,770‬עימו נכנסו רק חברי‬
‫המזכירות וכמה בודדים מזקני החסידים‪ .‬ממול על פני הרחוב עמד הקהל (על‬
‫גבי פירמידות מאולתרות) והביט בכ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬בדרכו חזרה מן‬
‫התשליך‪ ,‬עצר קמעה כ"ק אדמו"ר שליט"א וניער את שולי הטלית קטן שלו‪.‬‬
‫רק לאחר מכן נכנס גם הקהל כולו לאמירת התשליך‪.‬‬
‫ב' תשרי‪ ,‬ליל ב' דראש השנה‬
‫בסיום תפילת ערבית אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א קדיש לרגל ה'יארצייט'‬
‫של הרבנית שיינא ע"ה בת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 197‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪198‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫יום ב' דראש השנה‬
‫בכלל התנהלו התקיעות כביום האתמול‪ ,‬מלבד כמה שינויים קלים‪ :‬לפני‬
‫התקיעות התכסה כ"ק אדמו"ר שליט"א בטליתו (‪ -‬על גבי הפני"ם) זמן ארוך‬
‫מאוד (כחמש דקות)‪ ,‬לאחר מכן בתקיעת שופר התקשה כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫בתקיעה בשופר אחד ועבר לשופר השני‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א ברך את הקהל תוך הנפת ידו הקדושה שלוש פעמים‬
‫בברכת "'גוט יום טוב"‪.‬‬
‫בשעה ‪ 5:30‬נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת מנחה ב"זאל הקטן"‬
‫למעלה‪.‬‬
‫בשעה ‪ 6:30‬ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית המדרש הגדול‪ ,‬להתוועדות‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל את ידיו הק' לסעודה והורה לגבאי להכריז שכולם‬
‫יטלו ידיהם לסעודה ויאמרו לחיים עד השקיעה (ולא לפרוס מפה ולקדש)‪,‬‬
‫אחר כך בכדי שהכל יספיקו לומר לחיים קודם השקיעה‪ ,‬אמר כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א לחיים לכל האלפים הרבים והדבר ערך קרוב למחצית השעה‪.‬‬
‫את שיחת הקודש פתח כ"ק אדמו"ר שליט"א בהנהגתו הידועה של הרבי‬
‫הרש"ב נ"ע לומר ביום ב' דראש השנה סמוך לשקיעת חמה מאמר חסידות‬
‫ולהזכיר בו את רבותינו נשיאינו הקדושים ומתורתם‪ ,‬החל מן הבעש"ט‪ ,‬הרב‬
‫המגיד‪ ,‬אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי‪ ,‬הצמח צדק‪ ,‬ואביו הרבי מוהר"ש‪.‬‬
‫כך נהג גם בנו אדמו"ר הריי"ץ נ"ע‪ ,‬אלא שהיה מוסיף אף את שם אביו (הרבי‬
‫הרש"ב נ"ע)‪ ,‬כן הדבר גם בנוגע אלינו שיש להזכיר גם את הרבי הקודם נ"ע‪.‬‬
‫כן הורה הרבי שליט"א לנגן ניגונים מכל רבותינו נשיאנו‪ ,‬וזאת בהתאם‬
‫לידוע כי הניגון הוא "קולמוס הלב" ועליונות לו אף על הזכרת השם‪ .‬אך ביקש‬
‫שיזכירו בין ניגון לניגון את שמו של האדמו"ר בעל הניגון‪.‬‬
‫אחר כך אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א מאמר חסידות ד"ה "ויכולו השמים‬
‫והארץ" וגו'‪.‬‬
‫וכאן הגיע אחד מן הרגעים המרוממים ביותר בראש השנה השתא‪ :‬עם סיום‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 198‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪199‬‬
‫אמירת מאמר הדא"ח החל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן "הוא אלקינו" כשלפתע‬
‫פתאום נעמד מלא קומתו הקדושה והחל לעודד את השירה במחיאות כפיים‬
‫בשמחה רבה ועצומה‪.‬‬
‫בשיחה שלאחר מכן עסק הרבי שליט"א בהוראות הנלמדות מן השיעורים‬
‫היומיים‪.‬‬
‫בסיום השיחה מזגו לכ"ק אדמו"ר שליט"א כוס של ברכה ובירך ברכת‬
‫המזון‪[ .‬את שיורי החלה נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א להרה"ח משה ירוסלבסקי‪,‬‬
‫ואילו את הנותר מן היין השאיר למחרת]‪.‬‬
‫לתפילת ערבית של שבת קודש נשאר כ"ק אדמו"ר שליט"א על גבי בימת‬
‫ההתוועדויות‪( .‬ובתפילה אמר את הקדיש שלפני "כגוונא")‪.‬‬
‫שבת "תשובה" – האזינו‪ ,‬ג' תשרי‬
‫בשעה ‪ 1:30‬נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות‪ .‬דבריו נסבו על מעלת‬
‫השבת החלה בתוך עשרת ימי תשובה תוך הסבר תוכנם של אלו ומשמעותם‬
‫ביחס לכל השנה‪ ,‬השנה שלאחרי שנת השמיטה‪ ,‬בה מושם הדגש על עבודת‬
‫השם ברוחניות ולאידך נטישת השדה והכרם וכו' ועל כן שנה זו צריכה אף היא‬
‫להיות מושפעת מקודמתה‪.‬‬
‫לאחר שיחה זו אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א מאמר על ד"ה "שובה ישראל‬
‫עד ה' אלקיך" גו'‪.‬‬
‫בדברים הבאים עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א גם בהתוועדות זו על ההנהגות‬
‫בעבודת השם הנלמדות משיעורי התורה של יום זה‪.‬‬
‫בסיום ההתוועדות – הקצרה יחסית‪ ,‬שנמשכה עד לשעה ארבע ורבע‬
‫(בערך) – הכריז הגבאי על פי הוראת הרבי שליט"א‪ ,‬על הסדרים בהמשך‬
‫היום‪ :‬ברכת ברכה אחרונה‪ ,‬תפילת מנחה ומאוחר יותר סמוך לשקיעת החמה‬
‫התוועדות שניה (בהמשך לראש השנה)‪.‬‬
‫בהתייחס לדברי הגבאי על ברכה אחרונה העיר הרבי שליט"א שבברכה‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 199‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪200‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫אחרונה מחוייבים רק מי שאכל ושתה כשיעור‪ ,‬אך‪ ,‬העמד ישראל על חזקתן‬
‫שאמרו לחיים כשיעור ואף יותר מן השיעור‪ ...‬ויהי רצון שמהמדובר אודות‬
‫שתית משקה נגיע במהרה ל"יום שכולו משקה"‪...‬‬
‫[את שיירי המזונות נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א להרה"ח משה ירוסלבסקי]‪.‬‬
‫ההתוועדות השניה – המשך לראש השנה‬
‫בשיחות הראשונות ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהפלאה את מעלת‬
‫הזמן הקשור עדיין עם ראש השנה‪ ,‬הוא הזמן של "תמליכוני עליכם" כאן‬
‫באה לביטוי הנקודה העצמית של הקשר בין בני ישראל לאביהם שבשמים‬
‫– "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"‪ ,‬נקודה זו כוללת בה את כל פרטי‬
‫העבודה הנתבעת מן היהודי והיא עצם הביטול וההתקשרות לקב"ה‪ ,‬הדבר‬
‫מודגש במיוחד בראש השנה של שנת "הקהל" שענינה‪ ,‬ביטול המחיצות‬
‫וההתחלקות "אנשים נשים וטף" – אחדות גמורה ובפרט כאשר חל ראש השנה‬
‫בסמיכות ליום השבת בה נאמר "ויכולו" וכמבואר בחסידות שמשמעותה של‬
‫המילה היא‪ ,‬מלשון "כליון" והתאחדות‪.‬‬
‫אחר כך אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א מאמר ד"ה "שיר המעלות ממעמקים‬
‫קראתיך ה' גו'"‪ ,‬המאמר עוסק בביאור שתי דרגות – זו לפנים מזו – בעבודת‬
‫התשובה‪.‬‬
‫בשיחה שלאחר מכן התייחס כ"ק אדמו"ר שליט"א בהרחבה למשמעות‬
‫שמה של השנה "תשמ"ח"‪ .‬א‪ .‬ציווי ליהודי לשמוח ולאידך הבטחה על ענין‬
‫השמחה – תשמח‪ .‬ב‪ .‬פירושם של ראשי התיבות תשמ"ח הינם‪ ,‬תהא שנת‬
‫חירות משיח!‬
‫בסיום ההתוועדות – (בשעה ‪ 8:45‬בערך) בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫ברכת המזון על הכוס עליה גם הבדיל תיכף לאחר תפילת ערבית ומיד החלה‬
‫חלוקת "כוס של ברכה" שארכה כ‪ 3-‬שעות‪[ .‬המעמד עצמו הוא מיוחד מאד‪.‬‬
‫שני תורים ארוכים שסופם לא נראה‪ ...‬עומדים משני עברי שולחנות החלוקה‬
‫והרבי שליט"א באמצעם‪ .‬מן הצדדים על גבי פירמידות מאולתרות עומדים‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 200‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪201‬‬
‫התמימים ומנגנים ניגונים כשמפעם לפעם מעודד כ"ק אדמו"ר שליט"א את‬
‫השירה בידו בעוז]‪.‬‬
‫בהמשך עבר החזן הרה"ח משה טלישבסקי וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר‬
‫לו‪" :‬היום לא ניגנת‪ ,‬תנגן עכשיו"‪ ...‬הרב טלישבסקי ניגן את ה"יהי רצון"‬
‫והקהל המשיך "שיבנה בית המקדש"‪ ...‬כ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את הניגון‬
‫בעוז בידו הק'‪.‬‬
‫בניגונים "ניעט ניעט ניעקאווא" ו"אידאלך שרייט עד מתי" עודד כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א במיוחד ואף סימן בידיו הק' לקהל לאות שישרקו‪.‬‬
‫בסיום החלוקה הובא הכיסא וכ"ק אדמו"ר שליט"א התישב עליו ובירך‬
‫ברכה אחרונה‪ .‬אחר כך קם ממושבו ופתח את סידורו הק' ב"ויתן לך" ולאחר‬
‫שקירבו מעט לכיון בו עמד ר"מ הארליג אמר "ויתן לך" גו'‪ ,‬כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א לקח את גביע היין מכוסה במפית בידו וכשיצא החל לשיר "כי‬
‫בשמחה תצאו"‪ ...‬כמה דקות לאחר מכן נסע לביתו‪.‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬ד' תשרי‪ ,‬צום גדליה‬
‫כשהגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א הבוקר מביתו‪ ,‬ירד לבית המדרש הגדול‬
‫לאמירת הסליחות ולקריאת התורה‪ ,‬לאחר מכן עלה לחדרו וכעבור זמן מה‬
‫יצא לחלוקת הדולרים (הקבועה) שארכה כשעה ורבע‪.‬‬
‫בשעה ‪ 3:15‬ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת מנחה‪ ,‬בסיומה פנה אל‬
‫הסטנדר מול הקהל והחל באמירת דברי כיבושין (שארכו כ‪ 40-‬דקות)‪.‬‬
‫ובסיום דבריו חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א חבילות שטרות לצדקה‬
‫ל"טנקיסטים" (עבור כל הקהל)‪[ .‬בין אלה שנגשו היה יהודי תמים שאינו‬
‫"טנקיסט" וכ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לו דולר בודד‪]...‬‬
‫יום שני‪ ,‬ה' תשרי‬
‫כידוע נתייסד בשנים האחרונות מוסד הנקרא בשם "קרן ידידי ליובאוויטש"‪,‬‬
‫המורכב מיהודים גבירים ו"אילי" הון בארצות‪-‬הברית‪ ,‬שראו לנכון להטות‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 201‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪202‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫שכם ולסייע בממונם לפעילותו העניפה והאדירה של כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שמזה כמה שנים נוהגים הם לבוא בתאריך זה ל‪ 770-‬בכדי להתברך‬
‫מברכותיו הטהורות של כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫לאחר קריאת התורה בבית המדרש הגדול עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫לחדרו‪ ,‬אחר יצא ל"זאל הקטן" שם המתינו הגבירים הללו ובני משפחותיהם –‬
‫כמה עשרות‪ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד בסמוך לכותל הצפוני של בית הכנסת‬
‫והגבירים עברו על ידו כשכל אחד משוחח קצרות עם כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫ומתברך מברכתו הטהורה‪ .‬כשסיימו הכל לעבור על פני הרבי שליט"א בירכם‬
‫ברכה כללית (באנגלית) שארכה כמה דקות‪.‬‬
‫אחר כך נכנסו השלוחים (שהביאו את אותם גבירים)‪ ,‬ל"גן עדן התחתון"‬
‫וכ"ק אדמו"ר שליט"א בירכם באופן מיוחד‪.‬‬
‫לאחר מכן נכנס הרה"ח אברהם שם טוב (שאף נמנה על ראשי ומארגני‬
‫האגודה הנ"ל)‪ ,‬לכ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ליחידות שארכה כרבע שעה‪.‬‬
‫ליל ו' תשרי‪ ,‬יארצייט הרבנית חנה ע"ה‬
‫בערב בשעה ‪ 7:30‬ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א לאולם בית המדרש הגדול‬
‫לתפילת מנחה וערבית‪ .‬מכל העברים עמד הקהל בדחיסות על גבי פירמידות‬
‫בציפיה לקראת תפילת ערבית בה יעבור כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני העמוד‪.‬‬
‫לאחר שהסתיימה תפילת מנחה‪ ,‬ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א מן הבימה‬
‫וניגש לעבר התיבה לתפילת ערבית‪.‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬ו' תשרי‬
‫בשעה רבע לעשר בבוקר נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית המדרש הגדול‬
‫כשהוא עטור בטליתו ובתפיליו‪ .‬לאחר שסיים את הברייתא דר' ישמעאל סימן‬
‫בידו הק' שישירו "שיבנה בית המקדש"‪.‬‬
‫[בצאתו מן התפילה הבחין כ"ק אד"ש בצלם רלוי"צ פריידין שעסק בצילום‬
‫וסימן בידו הק' לאות עידוד]‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 202‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪203‬‬
‫במשך היום יצא לאור המאמר ד"ה "שיר המעלות גו'" שנאמר השנה‬
‫בשבת תשובה (התוועדות ב') מוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫[בערב (בשעה ‪ )7:15‬כשנכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת ערבית‪,‬‬
‫עצרו אדם שהתמוגג מבכי ומסר לידו הק' מעטפה סגורה‪ .‬כ"ק אד"ש בירכו‪:‬‬
‫"הצלחה רבה בשורות טובות"]‪.‬‬
‫מיד לאחר שהתסתיימה תפילת ערבית בשעה ‪ ,9:30‬ירד כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א לבית המדרש הגדול להתוועדות ו' תשרי‪ ,‬בהתוועדות הקודש השתתף‬
‫קהל רב מאוד בהם אורחים רבים מרחבי ארה"ב וממדינות רבות בעולם (שכן‬
‫שלוחים רבים וכן עסקנים שונים למיניהם‪ ,‬אינם יכולים להרשות לעצמם את‬
‫התענוג‪ ...‬להיות כאן בימים הנוראים והם מגיעים במיוחד להתוועדות של‬
‫ו' תשרי)‪ .‬כמו כן על גבי הבימה ישבה שורה ארוכה של רבנים מכל ארצות‬
‫תבל‪ .‬התוועדות זו (כמו בכל שנה) הועברה בשידור ישיר ונקלטה בכל כלי‬
‫התקשורת האמריקאיים‪.‬‬
‫בשיחה הראשונה הירבה כ"ק אדמו"ר שליט"א בהשפעת בירכותיו‬
‫הטהורות לכלל ישראל בהתייחס להיותה של השנה שנת "הקהל" – הקהלת‬
‫יהודים יחדיו‪ ,‬דבר הגורם באופן טבעי לשמחה גדולה‪ ,‬מה גם ששמה של‬
‫פרשת השבוע – "וזאת הברכה" – אף הוא אומר "ברכה"‪.‬‬
‫בשיחה הבאה הקדיש כ"ק אדמו"ר שליט"א את הדברים לעריכת סיום‬
‫מסכת כמנהגו מידי שנה‪ .‬הסיום הפעם נערך על שתי המסכתות "יומא"‬
‫ו"תמיד" כשכ"ק אדמו"ר שליט"א מקשרם בקשר נפלא ומבאר את קטעי‬
‫הסיום של שתי המסכתות גם יחד‪.‬‬
‫ובשיחה השניה עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א על הקשר של שנת "הקהל" עם‬
‫ההשפעה גם על אומות העולם שימלאו את שליחותם של "לשבת יצרה" על‬
‫ידי קיום שבע המצוות שלהם‪.‬‬
‫בהמשך לזאת הודיע כ"ק אדמו"ר שליט"א כי יתייחס עתה לשני דברים‬
‫שונים הקשורים לאומות העולם‪ ,‬וכאן דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א בחריפות‬
‫על אותם שכביכול מייצגים את היהדות שהלכו להתרפס בפני פלוני הגוי‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 203‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪204‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫(במטרה למצוא חן בעיניו‪ ,‬הללו נכשלו גם בעוון עבודה זרה‪ )...‬במילים אלו‬
‫התכוון כ"ק אדמו"ר שליט"א למתיימרים להיות נציגי היהדות‪ ,‬ביניהם כאלו‬
‫שנקראים "רבנים" שנפגשו עם האפיפיור לסימפוזיון בנושא הדתות השונות‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא בקריאה לרבנים האמיתיים ביהדות שיוקיעו את‬
‫המעשה הזה ויזהירו על חומרתו הרבה‪ .‬בהמשך החל כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫לדבר בשבח שני המנהיגים הגדולים של מעצמות העל שקבעו ביניהם להיפגש‬
‫במטרה לצמצם את הסכנה (הגרעינית) בעולם‪ ,‬ותמורת זאת להרבות בו את‬
‫השלום והביטחון – "לשבת יצרה"‪.‬‬
‫כמו כן עודד כ"ק אדמו"ר שליט"א שוב על דבר הקמת בתי‪-‬חב"ד בכל‬
‫בית יהודי ואף בחדריהם הפרטיים של הילדים הקטנים‪ .‬כן עורר כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א את נשי ובנות ישראל להתחזקות יתירה בשלושת מצוותיהן הרמוזות‬
‫בשם "חנה"‪ .‬שהן‪ ,‬חלה‪ ,‬נדה והדלקת הנר‪.‬‬
‫ההתוועדות הסתיימה בשעה ‪ 12:30‬זאת לאחר שכ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫חילק חבילות שטרות ל"טנקיסטים" עבור הקהל כולו‪.‬‬
‫יום חמישי‪ ,‬ח' תשרי‬
‫בגלל ריבוי האורחים השנה בחצרות קודשינו (כ"י) הוקדמה חלוקת‬
‫ה"לעקאח" והחלה כבר מהיום‪ .‬זאת על פי הוראת המזכירות‪ .‬לאחר תפילת‬
‫מנחה החל כ"ק אדמו"ר שליט"א בחלוקת ה"לעקאח" המסורתית‪ ,‬בפתח‬
‫חדרו הק' כשהוא מברך את כל העוברים בברכת "לשנה טובה ומתוקה"‪.‬‬
‫כשעבר הרב אברהם העכט שוחח עמו הרבי שליט"א זמן מה אודות‬
‫המדובר אמש בהתוועדות וחובת הרבנים לעשות בנידון‪.‬‬
‫החלוקה ארכה כשלושת רבעי שעה‪ .‬כמו כן חילק הרבי שליט"א "לעקאח"‬
‫(במשך כחצי שעה) גם לאחר תפילת ערבית‪.‬‬
‫בצהריים התפרסם מכתבו הכללי של כ"ק אדמו"ר שליט"א לכבוד ו' תשרי‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 204‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪205‬‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫יום שישי‪ ,‬ט' תשרי‬
‫לקראת שחיטת ה"כפרה" בה משתמש כ"ק אדמו"ר שליט"א המתבצע‬
‫בחצר ‪ 770‬השכם בבוקר‪ .‬היתה כבר החצר כולה מכל העברים ומן החלונות‬
‫הנשקפים אליה מוקפת אנשים רבים שהמתינו בציפיה למחזה יוצא דופן‬
‫ומיוחד זה‪ :‬בשעה ‪ 6:30‬לערך הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א מביתו ל‪.770-‬‬
‫כרבע שעה לאחר מכן יצא מחדרו הקדוש כשבידיו הקדושות אוחז את‬
‫התרנגול‪ .‬בחצר המתין השוחט הרה"ח ישראל קלמנסון שקבל את התרנגול‬
‫לידיו ושחטו‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א בירך "על כיסוי דם" ובנוצה שקיבל מהשוחט כיסה‬
‫את הדם‪ .‬אחר‪ ,‬חזר לחדרו‪ .‬כחצי שעה לאחר מכן נסע הרבי שליט"א למקוה‪.‬‬
‫בערב יום הכיפורים נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א להתפלל בציבור וכך גם השנה‬
‫ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילה עטור בטלית ותפילין בשעה ‪.9:30‬‬
‫זמן מה לאחר שנסתיימה התפילה חילק שוב כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫"לעקאח"‪ .‬החלוקה נמשכה בשלוש פעמים עם הפסקות בינתיים‪ .‬בשעה ‪1:00‬‬
‫נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לביתו (כ‪ 50-‬דקות לאחר מכן חזר ל‪.)770-‬‬
‫בשעה ‪ 3:15‬נכנס הרבי שליט"א לתפילת המנחה‪ .‬בסיומה‪ ,‬החל הרבי‬
‫שליט"א באמירת הברכה הכללית שנמשכה כשלושת רבעי שעה‪.‬‬
‫ובסיום השיחה חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א חבילות דולרים ל"טנקיסטים"‬
‫עבור הקהל (דבר שלא היה נהוג בשנים עברו)‪ .‬ברדתו מהבימה החל הרבי‬
‫שליט"א לשיר את ניגון ההקפות לאביו רבי לוי יצחק ז"ל כשהוא מעודד את‬
‫השירה בעוז‪.‬‬
‫כשהגיע הרבי שליט"א לחדרו הק'‪ ,‬המשיך שוב בחלוקת ה"לעקאח"‪.‬‬
‫לפנות ערב בפרוס היום הקדוש היה הזאל הקטן‪ ,‬החדרים הסמוכים אליו‬
‫והחצר שלידו מלאים עד אפס מקום בתלמידי התמימים שהמתינו בחיל‬
‫וברעדה לכניסתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א לברכם בברכת הבנים והברכה‬
‫שלאחריה‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 205‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪206‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫בחדר הראשון הורשו להיכנס בחורים מעל גיל ‪ 22‬וחתנים‪ ,‬בחדר השני‬
‫אלה שמעל גיל ‪ 21‬ותלמידי הקבוצה מאה"ק ואילו כל שאר התמימים‪ ,‬בחצר‬
‫שליד הזאל הקטן‪ .‬החלונות הגדולים הוסרו וניתן היה לראות משם את הנעשה‬
‫בפנים גם לשמוע ניתן היה‪ ,‬באמצעות מערכת הרמקולים שהעבירה את‬
‫הדברים החוצה‪.‬‬
‫כעבור זמן הושלך הס‪ ,‬כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לזאל הקטן ועלה על‬
‫גבי במה שנבנתה בסמוך לקיר הצפוני‪.‬‬
‫הרבי שליט"א היה לבוש בקיטל ובטלית‪ .‬כשהגיע לסטנדר העביר מבט‬
‫חודר על כל התמימים‪ .‬אחר‪ ,‬הוריד את הטלית עד לעיניו הק'‪ ,‬עצמן‪ ,‬והחל‬
‫באמירת פסוקי ה"יברכך" בשקט‪ .‬בסיומם החל בקול גבוה יותר באמירת‬
‫הברכה לבנים‪-‬התמימים‪ .‬הנוסח הוא מאוד קרוב ומרגש שתחילתו היא בערך‪:‬‬
‫השם יתברך יעזור ויברך את כל אחד ואחד מכם בתוככי כלל ישראל בכל‬
‫הענינים ובכל הברכות‪ ...‬ויתירה מזה – "יוסף עליכם גו' ויברך אתכם כאשר‬
‫דיבר לכם"‪...‬‬
‫אחר כך בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בפירוט יותר בהצלחה בכל הענינים‬
‫ובמיוחד בענין העיקרי השייך לתלמידי הישיבות‪ ,‬הצלחה בהתמדה ושקידה‬
‫בלימוד התורה‪ ,‬נגלה וחסידות וכו'‪ ,‬הברכה ארכה כרבע שעה‪.‬‬
‫מיד אחר כך ירד הרבי שליט"א לתפילת כל נדרי וערבית של חג‪ .‬משך כל‬
‫המעת‪-‬לעת לובש את המטפחת האדומה (הזכורה מן השופרות) וכמו כן גם‬
‫על האבנט לבש מטפחת שצבעה כתום‪.‬‬
‫בסיום התפילה נשאר לאמירת כל התהילים בציבור ובשעה ‪ 11:30‬הלך‬
‫לכיוון הספרי'‪.‬‬
‫שבת קודש – יום הכיפורים‬
‫בשעה ‪ 10:00‬נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת היום הקדוש (למפטיר‬
‫עלה הרב ח‪.‬מ‪.‬א‪ .‬חדאקוב שליט"א)‪ .‬כשסיימו תפילת מוסף (בשעה ‪)3:15‬‬
‫הורה הרבי שליט"א למזכיר הרי"ל גרונר שיכריזו על הפסקה ואז הודיעו‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 206‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪207‬‬
‫שתפלת מנחה בשעה ‪.4:30‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לתפלת המנחה‪ ,‬הסיר את כובעו וכיסה ראשו‬
‫הק' בטלית‪ .‬כרגיל עלה הרבי שליט"א למפטיר יונה‪ .‬תפילת ערבית הסתיימה‬
‫זה מכבר וכאן הגיע הרגע המרגש ביותר שכולם ייחלו לו כל החג‪ .‬ה"מארש"‪...‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל הקהל והחל לעודד את השירה – שהפכה חזקה‬
‫יותר ויותר מרגע לרגע‪ ,‬תחילה בתנועות קצובות ואיטיות‪ ,‬אחר כך עלה כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א על המדרגות המיוחדות לכך‪ ,‬סקר את הקהל במבטו הקדוש‬
‫והחל להגביר את קצב מחיאות הכפיים‪ .‬אך בזה עוד לא די‪ ...‬פתע פתאום‬
‫אחז הרבי שליט"א בקצות הטלית‪ ,‬זרקה מעל ראשו במהירות וכך בעוד כל‬
‫פניו מכוסות בטלית החל למחוא כף במרץ רב ולהניף ידיו הק' אל על לקול‬
‫שירתו האדירה והמוגברת בהתאם‪ ,‬של הקהל העצום‪ .‬מובן שברגעים נשגבים‬
‫אלה עשה כל אחד מאמצים עליונים להגיע לעמדת צפיה טובה ולא "לפספס"‬
‫חלילה‪" – .‬אשרי עין ראתה אלה"‪...‬‬
‫לתפילת ערבית לבש כ"ק אדמו"ר שליט"א את כובעו על ראשו‪[ .‬לאחר‬
‫התפילה הבדילו על הכוס‪ ,‬ומשלא בירכו על הנר‪ ,‬עשה כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫בידו לאות תמיהה אחר כך הורה למזכיר ר"ב קליין שיודיע על דבר ברכת‬
‫הנר]‪.‬‬
‫בחוץ ירד גשם ועל כן לא קידשו את הלבנה‪ .‬זמן מועט אחר כך נסע הרבי‬
‫שליט"א לביתו‪.‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬י"א תשרי‪" ,‬בשם השם"‬
‫חלוקת הדולרים הבוקר ארכה כשעה‪.‬‬
‫הרבי שליט"א נסע לאוהל הק' וחזר בשעת ערב‪ .‬בעלותו למעלה מתפילת‬
‫ערבית‪ ,‬שרו הקהל‪ ,‬כשאותה שעה התנהלה בחוץ חופה‪ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫פנה למזכיר הרי"ל גרונר והעיר כי נהוג שבימי חופה לא שרים‪ ...‬והשירה‬
‫פסקה‪ .‬טרם כניסתו לגעה"ת המתין ליד הפתח הרב שלמה פרידמן (מעסקני‬
‫צא"ח) עם קבוצת יהודים מסוריה שהגיעה לביקור‪ .‬הללו ביקשו ברכה עבור‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 207‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪208‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫משפחותיהם‪ ,‬הרבי שליט"א בירכם ואף אמר כי יקבלו בקבוק משקה (מן‬
‫המזכירות) על מנת לקחת עמם לסוריה [כמה דקות אחר כך יצא כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א לקידוש לבנה]‪.‬‬
‫בלילה הושלמה בנייתן של שתי הסוכות של כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬י"ב תשרי‬
‫היום יצא לאור "קונטרס חג הסוכות" והוא מאמר ד"ה "בסוכות תשבו‬
‫שבעת ימים" גו' שנאמר בשעתו בשנת תשמ"א והוגה השנה על ידי כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א לקראת חג הסוכות‪.‬‬
‫בצהריים נודע כי התוועדות י"ג בתשרי תתקיים הלילה‪.‬‬
‫בשעה ‪ 9:30‬נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות‪ .‬בהתוועדות הזו‬
‫"נפל" דבר‪...‬‬
‫לאחר השיחה הראשונה בה ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א את ההוראה‬
‫הידועה של בעל ההילולא "לכתחילה אריבער" ושייכותה במעשה בפועל לכל‬
‫אחד ואחד‪ ,‬ולאחר מכן מאמר הקודש (ד"ה "בורא ניב שפתיים" גו')‪ .‬פתח‬
‫הרבי שליט"א בהתלהבות קודש בדברים על שנת 'הקהל' ומשמעות המצוה‪,‬‬
‫וכאן הניח הרבי שליט"א את היסוד לפעילות האדירה של שנת "הקהל"‬
‫ו"מבצע הקהל"‪.‬‬
‫ההתוועדות הסתיימה בנגינת ניגון "הכנה"‪" ,‬ד' בבות"‪ ,‬ו"שיבנה בית‬
‫המקדש‪ "...‬בניגון הזה עודד הרבי שליט"א בידו הק' בשמחה רבה ואף סימן‬
‫לשרוק‪ ,‬לאחר מכן עלו ה"טנקיסטים" וקיבלו שטרות צדקה עבור הקהל‪.‬‬
‫בצאתו פתח הרבי שליט"א בשירת "כי בשמחה תצאו‪"...‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬י"ג תשרי‪,‬‬
‫יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע‬
‫היום נסע הרבי שליט"א לאוהל‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 208‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪209‬‬
‫לאחר תפילת ערבית הכניסו לכ"ק אדמו"ר שליט"א אתרוגים ושאר המינים‬
‫וכ"ק אדמו"ר שליט"א בחר מהם עבורו‪.‬‬
‫יום רביעי י"ד תשרי‪ ,‬ערב חגה"ס‬
‫(כידוע נוהג הרבי שליט"א מידי שנה בערב חג הסוכות לחלק ארבע מינים‬
‫לכמה מזקני וחשובי אנ"ש – כך גם השנה)‪.‬‬
‫כמה דקות לאחר בוא כ"ק אדמו"ר שליט"א מביתו החלה חלוקת הד'‬
‫מינים‪ .‬הנכבדים נכנסו ל"גן עדן התחתון" ובחרו להם בד' מינים‪ .‬לכל אחד‬
‫מהם איחל הרבי שליט"א "שימשיכו את כל ההמשכות"‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א החזיק בידיו הק' רשימה מפורטת של הצריכים‬
‫לקבל‪ .‬אגב‪ ,‬מפאת שנת השמיטה לא הביאו השנה לרבי שליט"א אתרוגים‬
‫מכפר חב"ד‪ .‬אחר כך בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א קצרות‪ ,‬את אנשי כפר חב"ד‬
‫(בתרגום מאידית – בלתי מוגה)‪" :‬הקב"ה יעזור שתהיה שנת 'הקהל' של כל‬
‫המינים שהם כוללים (וכנגד) כל בני ישראל – על ארבע הסוגים שבהם –‬
‫כפי המבואר במדרש‪ .‬ושיפעלו הדברים את השפעתם על כל השנה כולה עד‬
‫שנהיה יחד עם "ויהי בישורון מלך" – מלכא משיחא‪ ,‬בקרוב ממש‪ .‬שתהיינה‬
‫בשורות טובות"‪.‬‬
‫גם כמה זוכים בגורל נכנסו אחר כך והם קיבלו מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫הדסים‪.‬‬
‫בשעה ‪ 4:00‬בערך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מחדרו הק' כשלולב‪ ,‬הדסים‬
‫וערבות בידו הק'‪ ,‬בדרכו לסוכה‪ .‬כעבור זמן מה יצא הרבי שליט"א במפתיע‬
‫מן הסוכה וחזר לחדרו ויצא משם תיכף‪ ,‬כשלולב נוסף בידו‪ .‬כעבור עוד מספר‬
‫דקות יצא שוב אל חדרו וחזר עם לולב שלישי כשהוא בוחן במבטו את שידרת‬
‫הלולב לכל אורך הדרך עד לסוכה‪.‬‬
‫כעבור כשלושת רבעי שעה יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מן הסוכה כשבידו‬
‫האחת הלולב האגוד בהדסים וערבות‪ ,‬ובידו השניה‪ ,‬שני הלולבים האחרים‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 209‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪210‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫כמה דקות לפני כניסת החג יצא הרבי שליט"א מחדרו הק' והלך לבנין‬
‫הספריה אוחז בידיו את הלולב והאתרוג‪[ .‬בדרכו הסיר הרבי שליט"א עלה‬
‫לולב שהיה מונח על גבי סידור]‪.‬‬
‫חג הסוכות‬
‫נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שיחיו בכל‬
‫מרחבי תבל לקראת חג הסוכות תשמ"ח שנת "הקהל"‪" :‬יום טוב שמח ודזמן‬
‫שמחתנו דישמח ישראל בעושיו וישמח השם במעשיו ודשנת הקהל וגוט‬
‫שבת"‪.‬‬
‫חג הסוכות כאן בבית חיינו היה השנה (כבכל שנה) גדוש ומלא בחוויות‬
‫רוחניות מיוחדות‪ ,‬שבעה ימים של התרוממות "טפח מעל גבי הקרקע"‪.‬‬
‫במרכז של הימים עומדות כמובן שיחות הקודש המופלאות של כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א מידי לילה‪ ,‬כשאלה כבר עשו לעצמן פירסום רב בקרב חוגים‬
‫רחבים אחרים בשכונות שמסביב ל"קראון הייטס"‪ ,‬כך שבכל ערב ניתן לפגוש‬
‫– באותן שיחות קודש – ברבים רבים מהנמנים על חצרות חסידיות אחרות‬
‫וסתם "עמך"‪ ,‬שבאים לטעום את טעמו האמיתי‪ ,‬הפנימי והרוחני‪ ,‬של החג‪.‬‬
‫דבר נוסף המלוה את הציבור לאורך כל החג ואף הוא חויה של ממש‪:‬‬
‫הברכה מידי בוקר על הד' מינים של "ראש בני ישראל" כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫כשאף אחד אינו מוותר על זכות גדולה זו שנפלה בחלקו‪...‬‬
‫הציבור ממתין מהשכם בבוקר (בתור ענק שמשתרך החל מפתח הסוכה‬
‫הגדולה שבחצר ‪ )770‬לבוא כ"ק אדמו"ר שליט"א ל‪ ,770-‬אזי יכנס הרבי‬
‫שליט"א לסוכתו יברך על ד' המינים וינענע בהם‪ .‬אחר‪ ,‬ימסרם להרה"ח מאיר‬
‫הארליג (מי שעושה במלאכה זו בהתמדה שנים ארוכות) על מנת שיזכה את‬
‫הציבור כולו בברכה עליהם‪.‬‬
‫התור נמשך שעות גם בעת תפילתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בבית‬
‫המדרש (אותה שעה)‪ ,‬עד לתפילת ה"הלל" אז מחזירים את הלולב והאתרוג‬
‫חזרה לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולאחר סיום התפילה חוזר התור למסלולו עבור‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 210‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪211‬‬
‫אלה שעדיין לא הספיקו לברך לפני כן‪.‬‬
‫שמחת בית השואבה‬
‫אחד האירועים האחרים‪ ,‬אף הוא משך כל ימי החג הינו‪" ,‬שמחת בית‬
‫השואבה"‪ .‬מידי לילה נערכים במרכז השכונה (בצומת הרחובות קינגסטון‪,‬‬
‫מונטגומרי) ריקודים לקול צלילי התזמורת המפורסמת של האחים "פיאמנטה"‪.‬‬
‫המנהג הזה כבר נמשך כמה שנים כשגם זאת יודעים כל תושבי השכונות‬
‫החרדיות הסמוכות ל"קראן הייטס"‪ ,‬כי שמחה כזו כפי שיש בליובאוויטש‬
‫אין באף מקום וגם כאן באים יהודים רבים על כל סוגי התלבושות השונים‪,‬‬
‫כשכאן מצטרפים גם שאר בני המשפחה‪ ,‬הטף והנשים‪ ,‬העומדות בשטח‬
‫הצפיה המיועד להן‪ .‬וכי איך שהשמחה לא תהיה גדולה אם מידי לילה ולילה‬
‫בשיחת הקודש חוזר כ"ק אדמו"ר שליט"א ומורה ומבקש להגביר את השמחה‬
‫והריקודים יותר מבלילות שעברו ו"באין ערוך"!‪ ...‬כן בהתאם השמחה עצומה‬
‫ואוירת אחדות נפלאה עוטפת את כל הקהל האדיר‪.‬‬
‫ליל א' דחג הסוכות‬
‫בסיום תפילת החג ניגש כ"ק אדמו"ר שליט"א אל הסטנדר שהוכן מראש‬
‫לנוכח הקהל והחל באמירת השיחה‪ .‬בפתח הדברים הזכיר הרבי שליט"א‬
‫את דברי ה"ילקוט שמעוני" על כך שבחג הסוכות מוזכרת השמחה בתורה ג'‬
‫פעמים‪ ,‬זוהי ראיה שבחג הסוכות צריכה להיות השמחה גדולה ביותר‪ .‬כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א ביקש שהקהל כולו יכריז ג' פעמים בקול "גוט יום טוב" וכל‬
‫פעם תהיה חזקה מקודמתה ומיד החל כ"ק אדמו"ר שליט"א עצמו בברכו‪:‬‬
‫"גוט יום טוב" והקהל השיב‪ ,‬כך‪ ,‬שלוש פעמים‪ .‬לאחר מכן החל הרבי שליט"א‬
‫לנגן את ניגון ההקפות לאביו ר' לוי יצחק ז"ל כשהוא מעודד את שירת הקהל‬
‫בהכאות קלות על גבי הסטנדר‪ .‬כשהסתיימה השירה והשתרר שקט‪ ,‬המשיך‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א בדברים על שמחת בית השואבה‪ ,‬שבזמן שבית המקדש‬
‫חרב‪ ,‬מתחילה כבר מהלילה הראשון של החג‪ .‬בהמשך הזכיר הרבי שליט"א‬
‫את כל נשיאי חב"ד בציינו ענינים קצרים מהם‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 211‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪212‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫הרבי שליט"א המשיך וביאר את הקשר של האושפיזין דיום זה וכן גם את‬
‫הלולב והסוכה להקהל‪,‬‬
‫השיחה ארכה כ‪ 50-‬דקות‪ ,‬ואחריה החל כ"ק אדמו"ר שליט"א בשירת‬
‫"ושמחת"‪ .‬במקום נוצרו תכף מעגלי ריקוד שהשתלבו יחד עם הקבוצות‬
‫האחרות שערכו תכף לאחר השיחה (וכך גם בכל לילה מלילות החג) "חזרה"‬
‫על שנאמר זה עתה בשיחת הקודש‪.‬‬
‫אך‪ ,‬בינתיים הזדרז גם קהל רב‪ ,‬בעיקרו של האורחים הרבים לסוכה הגדולה‬
‫שבחצר ‪ ,770‬לקראת דברי הברכה שישמיע שם הרבי שליט"א (כמנהגו מידי‬
‫שנה בליל החג הראשון)‪.‬‬
‫כעבור זמן מה יצא הרבי שליט"א מחדרו הק' ופנה בחיוך רחב לעבר‬
‫מכניס האורחים הרה"ח משה ירוסלבסקי בתנועה כמבקש שיראה לו את הדרך‬
‫(כפי שנהוג בכל שנה‪ ,‬אשר הרב ירוסלבסקי אוחז באבנטו של כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א צועד לפניו ומובילו לאורך הסוכה עד לבמה שנבנית בתחילתה ומשם‬
‫משמיע הרבי שליט"א את דברו)‪ .‬כשהגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א למקומו‬
‫אמר שידבר בקצרה מפאת הלחץ והדוחק במקום‪ .‬הדברים הקדושים נסבו‬
‫על אודות האושפיזין של היום‪ ,‬אברהם אבינו שהיה מכניס אורחים הגדול‬
‫ועל הזכות הגדולה שבחלקו של המארח‪ ,‬ולאידך זכות האורחים המזכים את‬
‫מארחם במצוה גדולה זו‪ .‬גם בשיחה קצרה זו הוזכר ענין ה"הקהל"‪.‬‬
‫יום חמישי‪ ,‬א' תשרי‪ ,‬א' דחג הסוכות‬
‫בבוקר בשעה ‪ 6:00‬חולקו המספרים עבור התור להמוני המחכים לברכה‬
‫על ד' המינים של כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫בשעה ‪ 8:00‬הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א מהספריה עם הד' מינים כשהוא‬
‫מעודד את שירת הקהל שעמד בתור‪( .‬הליכת הרבי שליט"א היתה מהירה‬
‫במיוחד ושמחה רבה ניכרה על פניו הק')‪ .‬נכנס לחדרו ואחר כך יצא עם הד'‬
‫מינים לסוכתו שבחצר‪.‬‬
‫כעבור מספר דקות יצא ומסרם להרב מאיר הארליג באומרו שהוא נותן‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 212‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪213‬‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫אותם ב"מתנה על מנת להחזיר" בכדי שהציבור יוכל לברך עליהם‪.‬‬
‫בשעה ‪ 10:00‬נכנס הרבי שליט"א לתפילת החג השנה שינה הרבי שליט"א‬
‫ממנהגו בשנים עברו ואחז את הלולב והאתרוג משך כל זמן אמירת ה"הלל"‬
‫ולא רק בנענועים‪ ,‬דבר שהוסבר במשך הימים באחת מהשיחות‪...‬‬
‫לאחר תפילת ערבית בלילה חזר על עצמו המחזה בדומה לזה של אתמול‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א בירך את הקהל בברכת "גוט יום טוב" והחל לנגן‬
‫"ושמחת בחגך"‪ ,‬אחר כך פתח בשיחה‪ :‬שמחת בית השואבה בלילה השני‬
‫צריכה להיות באופן נעלה יותר מאשר בלילה הראשון דסוכות‪ ...‬שכן ישנו‬
‫הכלל של "מעלין בקודש"‪ .‬בנוסף לכך גם קביעות יום זה הינה ביום השישי‬
‫בו נאמר "וירא אלקים ‪ . .‬והנה טוב מאוד"‪ .‬השמחה מודגשת יותר בהתחשב‬
‫באושפיזין של היום – "יצחק" – "צחוק עשה לי אלקים"‪ .‬כן גם האושפיזין‬
‫החסידי שהוא המגיד הרי שהחידוש שנושאת עימה תורתו על גבי תורתו של‬
‫הבעש"ט היא זו הגורמת לתוספת בשמחה (כמבואר בתורת המגיד עצמו)‪.‬‬
‫כאן באו דברים נרחבים על היותו של לילה זה בעצם "יום הקהל" שכן‬
‫בזמן שבית המקדש היה קיים היתה מצוה זו נהוגה "במוצאי יום טוב הראשון‬
‫של חג הסוכות"!‬
‫יום שישי‪ ,‬ט"ז תשרי‪ ,‬יום‪-‬טוב ב' דחג הסוכות וערב שבת קודש‬
‫בסיום תפילת קבלת שבת פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר הקהל ובירכו‬
‫בברכת "גוט שבת" כשהקהל החל ספונטנית לשיר "ושמחת בחגך‪ "...‬אמר‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א "וביום שמחתכם" הקהל שתק לרגע וחזר שוב לשיר‪,‬‬
‫אך הפעם "וביום שמחתכם" הרבי שליט"א אמר שיחה בת כרבע שעה‪ :‬על‬
‫השבת נאמר "וביום שמחתכם אלו השבתות"‪ ,‬ועל כן מתאים היה השיר‬
‫"וביום שמחתכם"‪.‬‬
‫הרבי שליט"א ביאר את הקשר של יום השבת עם שני האושפיזין של היום‪.‬‬
‫יעקב ואדמו"ר הזקן‪ ,‬שהמכנה המשותף של שלוש אלה הינו "תורה"‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 213‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪214‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫מוצש"ק‪ ,‬ליל ד' דחג הסוכות‬
‫בצאת השבת הבדיל הש"ץ מתוך סוכה קטנה שנבנתה (במיוחד לצורך‬
‫זה) בסמוך לחלונות בית המדרש הגדול‪[ .‬כשסיים להבדיל חייך כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א ואמר למזכיר הרי"ל גרונר למסור לו שיברך ברכה אחרונה תיכף פנה‬
‫שוב הרבי שליט"א והוסיף "שהברכה תהיה בקול" שקט השתרר באולם והרבי‬
‫שליט"א המתין לשמוע את הברכה כשהודיעו לו כי הש"ץ כבר בירך ברכה‬
‫אחרונה‪ ,‬חייך כ"ק אדמו"ר שליט"א ועשה בידו תנועת ביטול‪.]...‬‬
‫הרבי שליט"א פתח בשיחה שארכה כשעה ומחצה‪ ,‬שבה ביאר את מעלותיו‬
‫של לילה זה על קודמיו הן בשמחה והן בענין "הקהל"‪.‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬י"ח תשרי‪ ,‬ב' דחוהמ"ס‬
‫היום התקיים ב‪ 770-‬כינוס צא"ח העולמי השלושים ושתיים‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬י"ט תשרי‪ ,‬ג' דחוהמ"ס‬
‫בשיחה הערב היה "גילוי" מיוחד‪ ...‬לאחר הביאור על הפסוק "בטח בדד‬
‫עין יעקב" בו החלה השיחה‪ .‬עורר שוב כ"ק אדמו"ר שליט"א על גודל הנחיצות‬
‫בפירסום מצוות "הקהל" בקושרו מצוה זו לאושפיזין של היום שהוא אהרן‬
‫הכהן שהיה ענינו אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה‪.‬‬
‫שזהו בעצם תוכנו הפנימי של הקהל‪ ,‬אהבת ישראל‪ ,‬והקירוב אל התורה –‬
‫"ליראה את ה'"‪ .‬כאן גילה הרבי שליט"א‪ ...‬באמרו שכיון שמחובתו הפרטית‬
‫של כל אחד לפעול בהחדרת הענין ד"הקהל" הרי שחיפש גם אצל עצמו לעשות‬
‫משהו מיוחד לצורך זה‪ .‬ועל כן השנה נהג בשינוי מבשאר שנים עברו והדברים‬
‫אמורים ביחס למנהגו לאחוז (את הלולב ו)האתרוג משך כל אמירת ה"הלל"‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א הסביר שמנהגו של הרבי הקודם היה‪ ,‬שהיה אוחז את‬
‫הלולב בידו האחת כל סדר ה"הלל" ואילו האתרוג היה מונח בקופסת הכסף‬
‫שלידו‪ ,‬ממנה היה מוציאו כשהיה מגיע לניענועים [הרבי שליט"א הוסיף כי‬
‫זאת למרות התמיהה שיש על כך‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שכן ד' המינים כמבואר רומזים על‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 214‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪215‬‬
‫ד' אותיות שם הוי' ואולי נהג כך מחשש שמא ישרט האתרוג‪ ]...‬כיון שכך‪ ,‬הרי‬
‫שגם הוא עצמו נהג כך תמיד וכמאמר חז"ל "דרב אחא בריה דרבא מהדר אתרי‬
‫וחד" (הדס שאינו בתכלית ההידור) "הואיל ונפק מפומיה דרב כהנא" – שהיה‬
‫רבו – "שגם זה כשר"‪.‬‬
‫אך כאמור‪ ,‬השנה‪ ,‬בכדי להדגיש את הענין ד"הקהל" שינה הרבי שליט"א‬
‫ממנהגו זה ואחז את הלולב והאתרוג כל סדר ה"הלל"‪.‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬כ' תשרי‪ ,‬ד' דחהמ"ס‬
‫[הרבי שליט"א נסע לביתו בצהריים‪ ,‬אך הוא יצא מהפתח הראשי‪ ,‬משום‬
‫שבפתח הרגיל נכנסו הילדים לכנס צבאות ה']‪.‬‬
‫בשעת הצהריים התקיים ב‪ 770-‬כינוס "צבאות השם"‪ .‬בתחילתו התאספו‬
‫הילדים בסוכה הגדולה שליד ‪ ,770‬שם קיבלו כיבוד קל‪ ,‬לאחר מכן רוכזו‬
‫בבית הכנסת הגדול‪ .‬המוני הילדים מילאו את כל האולם‪ ,‬כך שכל הקהל נאלץ‬
‫להישאר בחוץ ולחזות ולשמוע את הנעשה בפנים באמצעות מערכת הגברה‬
‫ומסך "וידאו" שהותקן בסוכה הגדולה‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לכינוס בשעה ‪ 3:15‬והתפללו תפילת מנחה‪.‬‬
‫לאחריה קראו הילדים את שנים עשר הפסוקים‪ .‬כשהרב י‪ .‬העכט הודה לילדים‬
‫וקרא לכולם למחוא להם כף‪ ,‬הצטרף גם כ"ק אדמו"ר שליט"א למחיאות‬
‫הכפיים‪...‬‬
‫הילדים שרו "ווי וואנט משיח נאו" והרבי שליט"א פתח בשלושת שיחות‬
‫הקודש‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א האריך בדברים על "פקודת היום" של צבא השם‪,‬‬
‫שהיא מצוות "הקהל" שעל כל ילד להקהיל מה שיותר ילדים אחרים‪ ,‬ולדבר‬
‫עימם ולעוררם ליראת השם‪ .‬אחר כך למד כ"ק אדמו"ר שליט"א הוראה מן‬
‫האושפיזין של היום‪ ,‬שהוא יוסף הצדיק‪ ,‬שכל שאר אחיו היו אף הם צדיקים‪,‬‬
‫אבל בכל זאת נקרא רק הוא בתואר זה‪ ,‬זאת משום שלמרות שרוב חייו חי‬
‫במצרים‪ ,‬לא הושפע מאנשי המקום ומהאוירה ששררה בה‪ ,‬לרעה‪ ,‬ואף קיים‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 215‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪216‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫שם את כל מצות ה'‪.‬‬
‫בסוף הדברים העיר כ"ק אדמו"ר שליט"א על התנהגותם של כמה‬
‫מהילדים המשחקים ולא מקשיבים לנאמר‪ ,‬וכן כי תפקידם של המדריכים הוא‬
‫להשגיח על הילדים ולעזור להם להקשיב ולא להתרוצץ ביניהם ולהפריע להם‬
‫בהאזנה‪...‬‬
‫הרבי שליט"א סיים בחלוקת ג' מטבעות לילדים‪ .‬האחת‪ ,‬לכל מטרת צדקה‬
‫שירצו‪ .‬השניה‪ ,‬לצורך פעילות ב"הקהל"‪ .‬והשלישית‪ ,‬עבור פעילות שתסייע‬
‫בניצחון על היצר הרע‪.‬‬
‫לסיום הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן ניגוני שמחה "ושמחת בחגך"‬
‫ולפני כן "שיבנה בית המקדש"‪.‬‬
‫הכינוס הסתיים בשעה ‪ 5:30‬בערך‪.‬‬
‫השנה הוקדמה חלוקת ה"לעקאח" לאורחים שלא קיבלו בערב יום כיפור‬
‫והיא החלה כבר מהיום וזמן מה לאחר שהסתיים הכינוס יצא הרבי שליט"א‬
‫לפתח הסוכה (כשהוא לובש מעיל עליון) והחל בחלוקת ה"לעקאח" שארכה‬
‫הפעם כשעה‪.‬‬
‫בשעה ‪ ,7:30‬נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית המדרש הגדול לתפילת‬
‫ערבית‪ ,‬לאחריה אמר שיחת קודש‪.‬‬
‫במרכז הדברים עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א על הצורך בהגברת השמחה‬
‫שלא בערך לימים הקודמים‪ ,‬הרבי שליט"א ביאר ענין זה בהתבסס על הכתוב‬
‫בשיעור התהילים היומי‪" ,‬ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים" והיינו שלא‬
‫כפי שבראש השנה יש לעבוד עבודה שלימה בכדי לפעול המלכת הקב"ה‪,‬‬
‫הרי שכאן הענין נפעל "מלכתחילה אריבער"‪( ,‬מתאים לאושפיזין של היום‬
‫הרבי מהר"ש וכן כפי שנתבאר בהמשך יוסף הצדיק) "המלך" בלשון עבר‪,‬‬
‫וכבר בפתיחת המזמור‪ .‬והדבר גורם לשמחה בכל הארץ – "תגל הארץ"‪ ,‬ולא‬
‫רק בארץ אלא גם ב"איים רבים" אותם איים רחוקים שאינם מחוברים לארץ‪.‬‬
‫אחר כך נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לביתו‪ ,‬וחזר משם כעבור זמן קצר‪.‬‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 216‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪217‬‬
‫בשעה ‪ 1:00‬ירד הרבי שליט"א לאמירת כל התהילים בציבור‪( .‬בסיומה לא‬
‫חילק צדקה כמנהגו בשנים האחרונות)‪.‬‬
‫בשעה ‪ 3:00‬בערך נסע הרבי שליט"א לביתו כשבידו הק' אגודת ערבות‬
‫ה"הושענות"‪.‬‬
‫במשך היום יצא לאור "קונטרס שמיני עצרת ושמחת תורה"‪ ,‬המכיל מאמר‬
‫ד"ה "וביום השמיני שילח וגו'" שנאמר בשנת תשמ"א והוגה על ידי הרבי‬
‫שליט"א השנה לקראת החגים הללו‪.‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬כ"א תשרי‪ ,‬הושע"ר‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לתפילת שחרית כבשאר ימי החג בשעה‬
‫‪ ,10:00‬עם סיום חזרת הש"ץ ירד מהבימה ועמד בצידה ליד שולחן קטן‪ ,‬הרבי‬
‫שליט"א הסיר מעל הלולב את הטבעות העליונות (כנהוג)‪.‬‬
‫כשהגיע להקפות הקיף כ"ק אדמו"ר שליט"א את בימת הקריאה שבע‬
‫הקפות‪ ,‬כשהוא הולך אחרי הש"ץ‪ .‬ואליו נוספים כמנין מזקני אנ"ש‪ .‬רק לאחר‬
‫שסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א את ההקפות החל הקהל כולו בהקפת הבימה‪.‬‬
‫הרבי שליט"א עמד במקומו והביט לעבר הקהל עד שסיים אחרון המקיפים‪,‬‬
‫רק אז סב הרבי שליט"א חזרה אל הכותל והמשיכו בסדר ההושענות ובשירת‬
‫"הושיעה את עמך"‪...‬‬
‫זמן מה לאחר התפילה עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א בפתח סוכתו וחילק‬
‫"לעקאח" לאלה שלא קיבלו עדיין [בין העוברים היה מר בנימין נתניהו שגריר‬
‫ישראל באו"ם‪ ,‬כ"ק אדמו"ר שליט"א שוחח עמו דקות מספר ובין היתר דרש‬
‫ממנו להשאר בתפקידו הנוכחי באו"ם]‪ .‬מיד לאחר החלוקה נכנס הרבי שליט"א‬
‫לתפילת מנחה בבית הכנסת הקטן (בשעה ‪ 3:15‬בערך)‪ .‬אחרי התפילה חילק‬
‫שוב הרבי שליט"א "לעקאח" כ‪ 10-‬דקות‪ .‬אחר כך נסע לביתו‪.‬‬
‫ליל שמיני עצרת‬
‫אם נאמר על משהו כי "דל העט מלתארו" הרי שזה יהיה על השמחה‬
‫‪ 13:29:34‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 217‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪218‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫העצומה שהיתה כאן השנה בשני ימי החג האחרונים במהלך ההקפות‪ .‬על‬
‫כך מעידים גם כאלו שזכו להשתתף פעמים רבות בהקפות אצל כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א‪ .‬שמחה שלא נמצא לה אח ורע באף שנה‪ .‬ועל כן כל מאמץ שיעשה‬
‫בכדי לשכתב רגעים נשגבים אלה "יחטא" למציאות בלשון המעטה‪ ...‬אך "אין‬
‫אתה בן חורין"‪ ...‬ועל כן ננסה בקוים כלליים לתאר את אשר קרה כאן במהלך‬
‫ההקפות שבימים אלו‪.‬‬
‫כשנכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת ערבית הניח את סידורו על גבי‬
‫הסטנדר פנה לעבר הקהל ומשך כשתי דקות הלהיב את השירה בשתי ידיו הק'‬
‫כשהוא מסובבן בסיבוב מלא‪ ,‬בשמחה רבה‪.‬‬
‫בסיום התפילה איחל לקהל שלוש פעמים "גוט יום טוב" ובהחילו לנגן‬
‫ניגון הקפות לאביו ז"ל‪ ,‬עלה לחדרו‪.‬‬
‫סדר ההקפות‬
‫השנה הוגבהה בימתו של הרבי שליט"א במעט וכן בימת ההקפות על מנת‬
‫להקל על הצפיה ברבי שליט"א ובהנהגותיו בעת ההקפות‪.‬‬
‫חידוש נוסף השנה‪ .‬על גבי שלטים (שהתחלפו מידי פסוק) נכתבו הפסוקים‬
‫של ה"אתה הראית" כדי להודיע לקהל באיזה פסוק אוחזים (בתוך הרעש‬
‫העצום באולם הענק) כמו כן הונף (ליד כותל המזרח) דגל אדום בעת אמירת‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א את הפסוקים על מנת לשמור על השקט באותה שעה‪.‬‬
‫בשעה ‪ 8:45‬נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להקפות‪ .‬קהל אדירים מילא וגדש‬
‫את חלל האולם בפירמידות שהגיעו כמעט עד התקרה‪ ...‬הרבי שליט"א עבר‬
‫בשביל הצר שנוצר בתוך דוחס אנושי זה‪ .‬בהגיעו למקומו על גבי הבימה‬
‫הסתובב תיכף לעבר הקהל ועודד את השירה בעוז רב משך דקות ארוכות‪.‬‬
‫כנהוג כובד כ"ק אדמו"ר שליט"א באמירת כל פסוקי ה"אתה הראית" וכן‬
‫בפסוק הראשון והאחרון בשתי הפעמים הנוספות של אמירת ה"אתה הראית"‪.‬‬
‫בסיום הפעם הראשונה פנה הרבי שליט"א לעבר הקהל והחל לנגן את‬
‫ניגון השמחה הידוע בהלהיבו את השירה במחיאות כפיים קצביות משך‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 218‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪219‬‬
‫זמן‪ .‬בסיום הפעם השניה התחיל הרבי שליט"א לשיר "על הסלע הך"‪ ...‬לפני‬
‫אמירת הפסוק "כי מציון" בפעם השלישית פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לכיון‬
‫הרש"ג ובירר האם יוכל ללכת להקפות‪ .‬הרש"ג ענה בשלילה ואז אמר הרבי‬
‫שליט"א את הפסוק האחרון ותיכף הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א שוב אל‬
‫הקהל והחל בניגון השמחה כשהוא מלהיב את השירה במרץ לא רגיל‪ ,‬וכך‬
‫במשך כרבע שעה! כאן כבר החלה השמחה להרקיע שחקים‪ ...‬הרבי שליט"א‬
‫הסתובב לכל העברים וכל פירמידה זכתה ליחס מיוחד‪ .‬כמו כן עודד הרבי‬
‫בתנועות חזקות אנשים מסויימים‪ ,‬באופן מיוחד הביט הרבי על הזקנים שעמדו‬
‫למרגלות הבימה ופניו קרנו בשמחה גדולה ועצומה‪ .‬היו אף ניגונים שכ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א השתתף בהם בפיו וכן כל מיני תנועות מיוחדות ומענינות‬
‫שהרבי שליט"א השתמש בהם‪ :‬בעיצומה של השירה השעין הרבי שליט"א‬
‫את ראשו על ידו כמי שנח וכשחיוך רחב על שפתיו רמז בכך לכמה אנשים‬
‫(בהמשיכו בתנועה זו בתנועות ראש קלות) שיתעוררו‪...‬‬
‫בהביטו לעבר הרב י‪ .‬הכט משך הרבי שליט"א במגבעתו‪ .‬לכמה אנשים‬
‫סימן כ"ק אדמו"ר שליט"א בתנועות תמיהה על כך שאינם שרים ואחר כך‬
‫עשה ביד תנועת ביטול‪ .‬לד"ר ווייס סימן הרבי שליט"א בחיוך רחב‪ ,‬למדוד‬
‫את הדופק‪...‬‬
‫להקפה הראשונה הלך כ"ק אדמו"ר שליט"א וכנהוג הולכים אז גם זקני‬
‫החסידים‪ .‬הרבי שליט"א קיבל לידיו את ספר התורה הקטן והחל לצעוד לכיוון‬
‫בימת ההקפות‪ ,‬כ"ק אדמו"ר שליט"א היה ב"קירוב" מאוד ושפע חיוכים לכל‬
‫הכיוונים‪ .‬כמו כן קירב את ספר התורה לרבים בכדי שיוכלו לנשקו בהגיעו‬
‫לבימה ערך הקפה אחת סביבה באמירת הפסוקים‪.‬‬
‫אחר כך נעצר והחל לנגן את ניגון ההקפות הידוע‪ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫אחז את ספר התורה באמצעו והחל מטלטלו קלות מצד אל צד תוך שהוא‬
‫מסתובב על המקום באיטיות ומתבונן לכל הכיוונים‪.‬‬
‫מרגע לרגע הגביר כ"ק אדמו"ר שליט"א את קצב התנועות בידיו הק'‬
‫עד שבאמצע הניף את ספר התורה הק' ימינה ושמאלה והשמחה הייתה "עד‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 219‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪220‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫לב השמיים"‪ ...‬אחר כך עצר כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נישק את הס"ת ובזאת‬
‫הסתיימה ההקפה‪ .‬הרבי שליט"א חזר למקומו‪.‬‬
‫בחזרתו צעק הקהל בהתרגשות רבה "יחי אדוננו מורנו ורבינו" ושרו תהא‬
‫שנת חירות משיח לעידודו הנמרץ של הרבי שליט"א‪.‬‬
‫אחר כך‪ ,‬התקיימו שאר ההקפות אף הן בשמחה רבה ועצומה‪ .‬בהקפה‬
‫השנייה השתתפו העסקנים משכונת 'קראון הייטס' ושרו "שמח נפש עבדיך"‪...‬‬
‫בהקפה השלישית הלכו האורחים מארץ הקודש וניגנו "וכל קרני"‪...‬‬
‫ההקפה שלאחריה הייתה עבור האוחרים מכל רחבי העולם ושרו את ניגוני‬
‫הציפיה לגאולה‪" ,‬ווי וואנט"‪" ...‬עד מתי"‪" ...‬אידעלאך שרייט"‪ ...‬בהקפה‬
‫החמישית נטלו ספרי תורה רבני ליובאוויטש והמשפיעים שליט"א אז שרו‬
‫"דידן נצח"‪ ...‬בסיום הניגון צעקו כל הקהל בתחינה וזעקה "דידן נצח" והרבי‬
‫שליט"א הלהיב את הקריאה בצורה מיוחדת במינה‪ .‬ההקפה השישית הייתה‬
‫עבור אלה שיצאו לאחרונה מעבר למסך הברזל‪ ,‬בניהם גם יושב ראש שכונת‬
‫שמיר החדשה לעולי רוסיה‪ .‬אז שרו "נייעט נייעט"‪ ...‬להקפה זו ניגש הרה"ח‬
‫ר' שלמה מיידנצ'יק‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לכמה אנשים ללכת להקפות‪ :‬בניהם‪ ,‬הרה"ח‬
‫דב וולף‪ ,‬הרה"ח משה סלונים‪ ,‬הרה"ח לייב מוצקין ומר קופיל בכר‪.‬‬
‫כאן הגיע תורה של ההקפה השביעית האחרונה שאף בה מתכבד כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ .‬בנוסף לזקני החסידים ההולכים אף הם להקפה זו‪ ,‬התווספו‬
‫גם ראשי ישיבות והנהלות תומכי תמימים (בהיות שנה זו שנת ה‪ 90-‬להתייסדות‬
‫הישיבה)‪.‬‬
‫גם בהקפה זו הייתה השמחה מרקיעה שחקים כבראשונה ובתוספת‪...‬‬
‫ובעוד שהראשונה ארכה כ‪ 10-‬דקות הרי שזו האחרונה נמשכה קרוב ל‪20-‬‬
‫דקות!‬
‫בסיום ההקפה כשחזר הרבי שליט"א למקומו מההקפה‪ ,‬פרץ הקהל‬
‫כולו בקריאה וברכה‪" ,‬יחי אדוננו מורנו ורבינו"‪ .‬הייתה זו תגובה טבעית על‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 220‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪221‬‬
‫ההרגשה העצומה שייתה בלב כולם‪ ,‬על הזכות בעצומה שזיכנו כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א לשהות במחיצתו ברגעים גדולים אלה‪.‬‬
‫בסיום סדר ההקפות שרו "עלינו לשבח"‪ ...‬ואחר כך "אל תירא"‪ ...‬אז‬
‫הסתובב הרבי שליט"א אל הציבור והחל לשיר "כי אלוקים יושיע ציון"‪.‬‬
‫קודם צאתו החל לנגן ניגון ההקפות לאביו ר' לוי יצחק ז"ל‪.‬‬
‫ההקפות ארכו כ‪ 3-‬שעות! והקהל הנרגש המשיך לשמוח בשמחת התורה‬
‫כל הלילה‪ .‬מאוחר יותר יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מחדרו הק' והלך לבנין‬
‫הספריה כשהוא מלהיב את השירה שליוותה אותו בדרכו‪ ,‬וגם לאחר שכבר‬
‫נכנס פנימה מעבר לדלת הזכוכית‪.‬‬
‫יום חמישי כ"ב תשרי – "שמיני עצרת"‬
‫אחר הצהריים יצאו אנ"ש והתמימים לשכונות הסמוכות ל"קראון הייטס"‬
‫לשמח בבתי הכנסת ולהביא שם את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בעיקר‬
‫בנושאים עליהם מרבה לדבר‪ .‬שהם "הקהל" ושמחת החג‪.‬‬
‫בשעת לילה מאוחרת חזר הציבור מ"מסע השמחה" וקידוש ענק שנערך‬
‫על השדרה המרכזית שברחוב 'איסטערן‪-‬פארקוויי'‪ ,‬קידם את פניהם‪.‬‬
‫באותן השעות בהן נעדרו כל אותם אלה שהלכו לשמח‪ ,‬מן השכונה‬
‫התקיימה התוועדות קודש של כ"ק אדמו"ר שליט"א בה השתתפו (כמידי שנה‬
‫בהתוועדות זו) זקני חסידים ואלו שהלכו לבתי כנסת קרובים והספיקו כבר‬
‫לחזור‪ .‬ההתוועדות שהחלה בשעה ‪ 9:00‬והסתיימה כשלוש שעות לאחר מכן‪.‬‬
‫נפתחה מתוך שמחה גדולה‪ ,‬היה זה תיכף כשנכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית‬
‫המדרש והגיע למקומו הורה ששליח ציבור יעשה קידוש ברבים ויוציא ידי‬
‫חובה את כל הציבור‪ ,‬הקידוש אכן נעשה ואז לפתע החל כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫בניגון הקפות לאביו רבי לוי יצחק ז"ל‪ ,‬כעבור זמן מה כשהשירה התלהטה‬
‫נעמד כ"ק אדמו"ר שליט"א מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה מאוד כשהוא‬
‫מוחא כפים לכל הכיוונים‪ ,‬ומגביר עוד יותר את השמחה‪.‬‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 221‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪222‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫גם בשיחות אחר כך הוקדש מקום נכבד למעלת השמחה האמיתית המתגלה‬
‫בשמחת תורה בריקוד היהודי עם ספר התורה‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר אודות הענין ד'הקהל' בהסבירו כי ב"שמיני‬
‫עצרת" בולט הדבר במיוחד כנאמר בגמרא ששמיני עצרת הינו רגל בפני עצמו‬
‫משום שהוא מחולק מן הימים שקדמו לו בששה דברים שסימנם 'פז"ר קש"ב'‪.‬‬
‫'פז"ר' מלשון פזורה כאשר כל אחד יושב תחת גפנו ותחת תאינתו ואילו‬
‫'קש"ב' עניינו התרכזות והקשבה אחת‪" ,‬הקהל את העם גו' ליראה את ה' גו'"‪.‬‬
‫אחר כך ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הקשר בין האושפיזין של יום זה‬
‫שהם שלמה המלך והאושפיזין החסידי שהוא הרבי הקודם נ"ע‪ .‬שלמה המלך‬
‫המשיך את אור הקדושה בעולם דרך קבע‪ ,‬בבנית בית המקדש ואילו הרבי‬
‫הקודם נ"ע בנה את ישיבת "תומכי תמימים" ובכך המשיך לעולם את אור‬
‫החסידות הנלמד בה ‪ -‬אף הוא ‪ -‬באופן של קבע‪.‬‬
‫בסיום ההתוועדות השתתף כ"ק אדמו"ר שליט"א בכינוס תורה שהתקיים‬
‫בחול המועד בפילפול בענין המסופר בגמרא מסכת סוטה על אגריפס‬
‫המלך שקרא בתורה וכשהגיע ל"לא תוכל לתת עליך איש נכרי" זלגו עיניו‬
‫דמעות אך החכמים שהיו במקום אמרו לו "אל תירא אגריפס‪ ,‬אחינו אתה‪,‬‬
‫אחינו אתה"‪ .‬והגמרא מסיימת‪" ,‬באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כליה‬
‫שהחניפו לאגריפס המלך"‪ .‬אלא שבסיפור זה כפי שהוא מובא במקום נוסף‬
‫לא מוזכר סיומו "באותה שעה" כו'? הרבי שליט"א הסביר שאמנם אין זו‬
‫מחלוקת במציאות רק שהיו אלו שני מקרים בשתי פעמים שונות אלא שפסק‬
‫החכמים שבאותו דור היה שונה בשתי הפעמים הללו ביחסם לאגריפס המלך‬
‫וכפי שהדבר הוסבר באריכות על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬בכמה אופנים‪,‬‬
‫בהתוועדות הקודש‪.‬‬
‫הקפות ליל שמחת תורה‬
‫קרוב לשעה ‪ 1:00‬אחר חצות נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להקפות בבית‬
‫המדרש הגדול‪.‬‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 222‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪223‬‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫אף היום היו ההקפות שמחות מאוד כבליל אמש ובעיקר בסיומן‪...‬‬
‫בהקפה הראשונה והאחרונה כובד כרגיל כ"ק אדמו"ר שליט"א והשמחה‬
‫היתה גדולה באופן מיוחד‪ ,‬בהקפה השביעית שהיתה ארוכה אף מזו של‬
‫אתמול! בהקפה זו (שלא כרגיל) החל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן את ניגון‬
‫ההקפות לאביו ז"ל‪.‬‬
‫להקפה השניה הלכו העסקנים ד"קראון הייטס" לשלישית האורחים‬
‫מקנדה‪ .‬לרביעית האורחים מכל ערי ארה"ב‪ ,‬בהקפה החמישית זכו אברכי‬
‫הכולל מכל העולם ובשישית מנהלי בתי חב"ד והשלוחים הפזורים בתבל‪.‬‬
‫(באחת מן ההקפות הצביע הרבי שליט"א לעבר אחד מן האברכים וסימן‬
‫לו לעבור ולעמוד ליד הזקנים בסמוך לבימתו‪ ...‬הרבי שליט"א אף הורה לכמה‬
‫לומר לחיים ביניהם להרש"ד גאנזבורג וכשמילאו לו כוס גדולה חייך הרבי‬
‫שליט"א חיוך רחב)‪.‬‬
‫אך כאמור השמחה הגדולה‪ ,‬באה דוקא לאחר ההקפות‪ .‬היה זה בסיום‬
‫ההקפה השביעית כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א במקום להחזיר את ספר התורה‬
‫לארון הקודש עלה במפתיע על גבי בימתו וכשספר התורה בידיו הק' החל‬
‫לשיר "ופרצת"‪ ...‬ורקד כך משך זמן ארוך בשמחה רבה ועצומה כשהוא מעלה‬
‫את ספר התורה אל על ומורידו ושוב‪ .‬כך‪ ,‬פעמים רבות‪.‬‬
‫גם הלילה השמחה בשעות שלאחר ההקפות הרקיעה שחקים עד לאור‬
‫הבוקר ‪.‬‬
‫יום שישי‪ ,‬כ"ג תשרי‪ ,‬שמחת תורה‬
‫בשעה ‪ 10:00‬בבוקר נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת החג‪ .‬לאחר‬
‫אמירת פסוקי ה"אתה הראית" ערך כ"ק אדמו"ר שליט"א – וספר התורה בידו‬
‫ שלוש וחצי הקפות (כנהוג) לפתע מסר את הסידור שהחזיק בידיו הקדשות‬‫להרה"ח לייבל ביסטריצקי והחל לנגן את ניגון השמחה הקבוע כשהשמחה‬
‫הולכת וגוברת עד שכעבור כמה דקות ההל לרקוד במהירות גדולה ולהניף‬
‫בידיו הק' את ספר התורה הקטן לכל הכיוונים‪.‬‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 223‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪224‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫כשחזר למקומו ניגש הרה"ח יהודה קרינסקי חבר המזכירות לכ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א אשר על פי השמועה ביקש בהזדמנות סגולה זאת ברכה עבור ה"דידן‬
‫נצח" וכ"ק אדמו"ר שליט"א אכן בירך ואף הורה לו לומר "לחיים" על כוס‬
‫מלאה‪.‬‬
‫הקהל ההל לשיר "דידן נצח" וכ"ק אדמו"ר שליט"א הגביר השירה‬
‫במחיאות כפים כשעל פניו הבעת פנים רצינית ומיוחדת‪.‬‬
‫(קודם ההקפות הורה גם כ"ק אדמו"ר שליט"א לכמה וכמה לעשות קידוש‬
‫ולומר "לחיים" ביניהם היה גם הד"ר ווייס הלה עשה קידוש על כוס מלאה‬
‫ב"משקה" כ"ק אדמו"ר שליט"א מחא לו כף במהירות‪)...‬‬
‫כשהוציאו את ספר התורה מארון הקודש לקריאת התורה החל הש"ץ ‪.‬‬
‫(הרה"ח ר"י דוכמאן) לשיר את ההמנון המפורסם "והשיב לב אבות על‬
‫בנים"‪ ...‬והרבי שליט"א עודד מאוד את הנגינה‪ ,‬במיוחד כאשר הגיעו לקטע‬
‫המילים "נתגבר על העולם"‪ ...‬הלהיב כ"ק אדמו"ר שליט"א בחוזקה בהנפת‬
‫ידו מלמעלה למטה פעמים רבות‪.‬‬
‫כנהוג נקראו כ"ק אדמו"ר שליט"א ‪ -‬ולהבדהל"ח ‪ -‬הרבי הקודם נ"ע‪,‬‬
‫לחתן בראשית‪.‬‬
‫בסיום התפילה בירך הרבי שליט"א את הקהל בברכת "גוט יום טוב" ג'‬
‫פעמים‪.‬‬
‫בשעה ‪ 5:00‬נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת מנחה בבית הכנסת הגדול‬
‫עלה על הבימה הניח את סידורו על הסטנדר ותיכף הסתובב שוב לעבר הקהל‬
‫בהלהיבו בעוז את השירה‪.‬‬
‫(כך גם נהג מעתה כ"ק אדמו"ר שליט"א בהיכנסו לכל התפילות שהתקיימו‬
‫בבית הכנסת הגדול ‪ -‬עד לז' מר חשון)‪.‬‬
‫בשעה ‪ 6:15‬נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות הקודש‪ .‬הרבי שליט"א‬
‫הורה להכריז שהכל יטלו ידיהם לסעודה ויאמרו לחיים אחר פנה בהצביעו‬
‫לכל הכיוונים ואמר "זאגט לחיים" "זאגט לחיים"‪...‬‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 224‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪225‬‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫מכאן כמעט כל ההתוועדות עד לאמירת המאמר נסובה סביב המילה‬
‫"לחיים" על פי תורת הבעל שם טוב שהקב"ה לא היווה את הבריאה פעם‬
‫אחת‪ ,‬בששת ימי בראשית בלבד‪ ,‬אלא הוא מהווה‪ ,‬מחיה ומקיים אותה בכל‬
‫רגע ורגע‪ ,‬הרי שהקב"ה אף הוא ‪ -‬כביכול ‪ -‬אומר ברגע זה "לחיים"‪ ,‬לכל יהודי‬
‫ולכל דבר בבריאה‪ .‬מכיון שכן הרי "צדיקים דומים לבוראם" והרי "ועמך כולם‬
‫צדיקים" על כן יש להידמות אליו באמירת "לחיים" ובפרט שאמירה זו נעשית‬
‫על משקה שעל ידו "‪...‬יצא סוד" נמצא שהוא מגלה את פנימיות הדברים שהיא‬
‫בעצם חיותם הרוחנית‪...‬‬
‫כמו כן קישר‪ ,‬הרבי שליט"א מילה זו עם "הקהל" בו נאמר "למען ישמעו‪...‬‬
‫ויראו את ה"' גו' והלא "יראת ה' לחיים" לפי שהביטול שביראת ה'‪ ,‬הוא הוא‬
‫הממשיך חיים‪.‬‬
‫אחר כך אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א "דברי אלקים חיים" על ד"ה "ביום‬
‫השמיני עצרת" וגו' ‪.‬‬
‫בסיום אחת השיחות הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחד לומר "לחיים"‬
‫הלה עשה תנועה כמבקש לומר שכבר מאוחר(‪ )...‬כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל‬
‫את השעון שהיה מונח בסמוך אליו על גבי השולחן‪ .‬והראה לו כי יש עוד‬
‫זמן‪ ...‬אחר כך הראה כ"ק אדמו"ר שליט"א את השעון לכל הקהל ואמר שיש‬
‫עוד זמן ועל כן שיזדרזו לומר "לחיים"‪ ...‬כשהסתיימה ההתוועדות (בשעה‬
‫‪ )8:45‬בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכת המזון אחר כך התפללו תפילת ערבית‬
‫בסיומה הכריז הרבי שליט"א שלוש פעמים "גוט שבת" בהנפת ידו והחל לנגן‬
‫את ניגון ההקפות לאביו ז"ל‪ .‬אחר‪ ,‬הלך הרבי שליט"א לבנין הספריה‪.‬‬
‫שבת קודש פרשת "בראשית" ‪ ,‬כ"ד תשרי‪ ,‬אסרו חג ומברכים‬
‫החודש מר‪-‬חשון‪.‬‬
‫בשעה ‪ 8:30‬בבוקר נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לאמירת התהילים‪ ,‬בכניסתו‬
‫שרו "מארש נאפוליון" וכשהגיע למקומו הסתובב הרבי שליט"א לעבר הקהל‬
‫והלהיב את השירה בעוז משך כשתי דקות בסיום כל אחד מן הספרים אמר‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 225‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪226‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫הרבי שליט"א קדיש (כך גם אמר בתפילת ערבית ובשאר תפילות היום)‪.‬‬
‫בשעה ‪ 1:30‬החלה ההתוועדות‪.‬‬
‫כפי שהוזכר פעמים מספר‪ ,‬הרי שכ"ק אדמו"ר שליט"א אינו מרפה‬
‫מהמבצע הקדוש של "הקהל" היינו לאחד יהודים עוד ועוד למטרה האחת‬
‫של "ליראה את ה"' וכך גם השבת במשך חלקה הגדול של ההתוועדות הזכיר‬
‫הרבי שליט"א כמה פעמים ענין זה וקישרו לכמה ענינים אחרים בתורה בבארו‬
‫בדרך נפלאה את הנקודה המשותפת בכל אלו ‪:‬‬
‫המשמעות הכללית של "הקהל" הינה לבטל את כל החילוקים והמחיצות‬
‫ולהביא את כלל ישראל "אנשים נשים וטף" להתאחדות במציאות אחת של‬
‫"ליראה את ה"'‪.‬‬
‫דבר זה אנו מוצאים בכמה ענינים בתורה ולכל לראש בפרשתינו ‪ -‬תחילת‬
‫התורה‪ .‬במאמר הכתוב "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" אשר‬
‫בפסוק אחד כלולה בריאת העולם כולו ועל דרך זה גם בשאר ששת ימי‬
‫המעשה ולדוגמא במאמר "תדשא הארץ דשא" נבראו ‪ -‬וממילא נכללו – כל‬
‫סוגי הדשאים הצומחים אף כי נאמרו בפסוק אחד ויחיד‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף להסביר כי מכיוון ש"אסתכל באורייתא וברא‬
‫עלמא"‪ ,‬הרי שיש למצוא ענין זה גם בתורה והנה אכן רואים דבר זה בתורה‬
‫שלמרות זאת שהיא מכילה תרי"ג מצוות על כל פרטיהן הרי שכל אלה כלולים‬
‫קודם בעשרת הדברות ואילו עשרת הדברות עצמן כלולות בשתי הדברות‬
‫הראשונות "אנוכי" ו"לא יהיה לך" שהן כגגך רמ"ח מצוות עשה ושס"ה ל"ת‪.‬‬
‫שתי אלה אף הן כלולות במילה הראשונה – "אנכי" אשר אף היא נעוצה כבר‬
‫באות א' העומדת בראשה ואילו אות א' עצמה אשר תחילת כתיבתה היא‬
‫בנקודה קטנה‪ ,‬נכללת בה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א ‪ -‬אצל הקב"ה הדבר מתחיל מלמעלה‬
‫למטה‪ .‬זאת משום שהוא הינו מציאות אחת ויחידה שממעל לכל הפרטים לכן‬
‫גם סדר העולם נברא כך בצורה של כלל ופרט‪ .‬אך בעבודת האדם הסדר צריך‬
‫להיות הפוך היינו שיש לאסוף את כל פרטי העולם ולאחדם תחת הנקודה‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 226‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪227‬‬
‫הבסיסית של "ליראה את ה"'‪.‬‬
‫הדבר מודגש בעיקר ‪ -‬ולכן גם נדרש במיוחד ‪ -‬בימים אלו בה נתקיימה‬
‫מצוות 'הקהל' כפשוטה ‪ -‬להקהיל את כל העם ולאחדם ביראת השם‪.‬‬
‫הרבי שליט"א ביאר כי כמבואר הרי שחודש תשרי הינו חודש כללי וממנו‬
‫ומההשפעות הרוחניות שבו‪ ,‬בכח ישראל לעבוד את עבודתם במשך השנה‬
‫כולה‪ .‬לכן גם‪ ,‬נתינת הכח לעבודה זו בעניני 'הקהל' ניתנת עתה בחודש תשרי‬
‫אבל העבודה וההתעסקות בה צריכה להמשך על פני כל השנה‪...‬‬
‫אחר השיחה השניה הזמין הרבי שליט"א את הגבאי של בית המדרש למכור‬
‫(כנהוג מידי שנה) את העליות כשהוא לובש שטריימל ומספר לפני כן מעשיה‪.‬‬
‫הרה"ח יהושע פינסון עלה על הבמה ומכר את העליות קודם לכן נתן‬
‫לו כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה עוגות‪ .‬כשסיים הגבאי את המכירה פתח כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א בניגון ההקפות לאביו ז"ל‪.‬‬
‫בהמשך היו גם ביאורים מאירים בשיעורים הקבועים‪ .‬יצויין רק ההסבר‬
‫בהערות על הזוהר כאשר הרבי שליט"א בחר בקטע המספר על רשב"י שאסף‬
‫את כל החבריא וכולם יחד ליקטו עניינים מן התורה נביאים כתובים ומדרשים‬
‫וכו' (שזה בעצם היסוד לענין תיקון ליל שבועות) אף כאן היה ההסבר סביב‬
‫לנקודת 'הקהל' ‪ -‬קיבוץ אנשים וקיבוץ ענינים בתורה‪.‬‬
‫בהקשר זה הזכיר הרבי שליט"א את פסק דינו של אדמו"ר הזקן שחובתו‬
‫של כל אחד ואחד ללמוד את כל התורה כולה ומי שלא למד יתגלגל שוב דור‬
‫נוסף על מנת להשלימה‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף ‪ :‬מכיון שאנו נמצאים בדור האחרון של‬
‫הגלות הרי שלא יהיה דור נוסף בכדי להשלים החסר ועל כן "כ'אפט אריין‬
‫אידן" (‪ -‬חיטפו יהודים) ולימדו את כל התורה כולה ‪ ,‬פשט רמז דרוש סוד!‪...‬‬
‫לאחר ההתוועדות הקצרה (יחסית) שהסתיימה בשעה ‪ 4:00‬התפללו‬
‫תפילת מנחה‪.‬‬
‫בצאת כ"ק אדמו"ר שליט"א מן התפילה החל שוב לשיר את ניגון ההקפות‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 227‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪228‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫לאביו רבי לוי יצחק ז"ל‪.‬‬
‫בטרם צאתו הכריז הגבאי על זמן ההתוועדות השניה‪ ,‬בשעה ‪.6:15‬‬
‫ההתוועדות השניה כהמשך לשמחת תורה‬
‫בפתח ההתוועדות נטל כ"ק אדמו"ר שליט"א את ידיו הק' לסעודה והורה‬
‫להכריז שהכל יעשו כן‪ .‬אחר כן החל הרבי שליט"א לנגן את ניגון ההקפות‬
‫לאביו ז"ל‪( .‬בכלל הניגון הזה הושר רבות במשך החודש הזה כשפעמים אין‬
‫ספור החל הרבי שליט"א עצמו בניגונו‪ ,‬רושמי הרשימות אומרים כי הדבר‬
‫ארע כבר יותר מ‪ 20-‬פעמים‪).‬‬
‫הרבי שליט"א אמר כי יתחיל עתה לבאר את אשר קראו בתורה לפני זמן‬
‫מה בתפילת המנחת‪ ,‬בפרשת "נח"‪ .‬פרשת "נח" מספרת את סיפור המבול‬
‫ולכאורה יש להבין מה קשר בין מאורע שלילי זה לבין שמחת תורה?‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א ביאר כי הקשר קיים במשמעות המבול כפי שנכתב‬
‫בתורה עוד לפני בריאת העולם שכן התורה הרי "קדמה לעולם"‪ ,‬ויש להבין‬
‫איך מוזכר המבול בתורה עוד לפני החטא עצמו והרי בכך לכאורה נלקחת‬
‫הבחירה מידי הנבראים?‬
‫אלא שהמבול בתורה ענינו הוא למעליותא והיינו השפעה ללא מעצורים‬
‫והדבר יכול להיות גם בדברים טובים ועל דרך המבואר בתורת החסידות על‬
‫"יעקב ועשו האמורים בפרשה" שגם ענינו של עשו כפי שהוא "בפרשה"‪,‬‬
‫בתורה ‪ -‬עניינו למעליותא‪.‬‬
‫יתירה מזו ‪ -‬הוסיף הרבי שליט"א ‪ -‬לא רק כפי שהדברים בתורה‪ ,‬המבול‬
‫למעליותא‪ ,‬אלא גם כפי שהיה כפשוטו בפועל הרי שבתחילה ירדו מי המבול‬
‫כגשמי ברכה ובאם היו חוזרים בתשובה הי המבול למעליותא (וזאת אף שאותו‬
‫הדור חטא כבר ואף שנוח בנה את התיבה ‪ 120‬שנה והזהירם מן המבול !)‬
‫הרי שהשאלה מעיקרא ליתא‪ ,‬וכל המבול לגריעותא היה משום שהקב"ה‬
‫רוצה שכפי שהדברים למטה בעולם המעשה יהיה גם מצב של גריעותא ומצד‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 228‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫‪229‬‬
‫"נורא עלילה על בני אדם" כדי שיהודים יחטאו‪ ,‬יהיו בגלות ואחר כך בכח‬
‫התשובה‪ ,‬יצאו מן הגלות כמבואר על הכתוב "אחר כך יצאו ברכוש גדול"‪...‬‬
‫בהמשך השיחות התייחס כ"ק אדמו"ר שליט"א לשיעור הרמב"ם היומי‬
‫בהלכות גזילה (פרק א' הלכה י"ג) כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו‬
‫נוטל נשמתו ממנו"‪.‬‬
‫הרבי שליט"א הקשה בשתיים‪ :‬א‪ .‬היתכן לומר כי בגזילת פרוטה אחת‬
‫כאילו נוטל נפש! ב‪ .‬אם כן‪ ,‬אדרבה‪ ,‬איך בהחזרתה של הפרוטה השיב גם את‬
‫הנפש?‪...‬‬
‫הרבי שליט"א הזכיר את תירוצם של התוספות ב"בבא מציעא" כי פעמים‬
‫שהאדם רעב מאוד ואין לו במה לקנות אוכל‪ ,‬אך הרבי שליט"א לא קיבל הסבר‬
‫זה בדברי הרמב"ם משום שהתורה על הרוב תדבר‪...‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א ביאר זאת על דרך המובא בהמשך הלכות הרמב"ם‬
‫כי "התאוה מביאה לידי חימוד והחימוד מביא לידי גזל כו' ואם עמדו הבעלים‬
‫בפניו להציל ממונם או מנעוהו מלגזול ‪ -‬יבוא לשפיכות דמים"‪.‬‬
‫ועל פי זה יוסבר מדוע חומרה כה גדולה לגוזל שוה פרוטה כנוטל נפש‪,‬‬
‫משום‪ ,‬שדרך זו של גזילת ממון ‪ -‬מובילה את האדם לרציחת נפש‪...‬‬
‫היו גם ביאורים נוספים ‪ -‬אחרים ‪ -‬מאירים בדרך לימודם והסברם כמו‬
‫העיון המעמיק בנושא מצוות 'הקהל' (שאינו יורד מסדר היום‪ )...‬בשאלה‬
‫מדוע לא נעשה עד היום בזה "זכר" למצוות 'הקהל' וכפי שהוא נעשה במצוות‬
‫רבות אחרות‪.‬‬
‫ונקודת הביאור בהסברה נפלאה איך שגם כיום בעצם‪ ,‬ניתן לקיים את עצם‬
‫המצוה אם כי ללא תנאיה בשלימותם‪ .‬אשר על כן לא נעשה זכר למצוה זו‪.‬‬
‫כל זה ועוד בענין‪ ,‬נאמרו כהשתתפות בכינוס התורה שאמור להתקיים‬
‫מחר‪.‬‬
‫הרבי שליט"א הזכיר וזירז פעם נוספת על כמה עניינים מעשים כגון‬
‫השתתפות האישית של כל אחד ב"קרן השנה"‪.‬‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 229‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪230‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫הקפדה ושמירה על סדרי הלימוד כשיעורים היומיים בחומש תהילים‬
‫ותניא כפי שנקבעו על ידי הרבי הקודם נ"ע‪.‬‬
‫ו‪' ...‬הקהל'‪ ,‬חובתו האישית של כל אחד לתרום בגופו ובנפשו לפעילות‬
‫זו‪ .‬הרבי שליט"א הוסיף כי זה אמור ביחס לכל אחד ואחד אישית‪ ,‬זוהי אף‬
‫ההוראה הנלמדת מבריאתו שלא אדם הראשון יחידי בעולם שאף הוא כינס‬
‫את כל הנבראים ואמר להם "בואו נשתחוה ונכרעה‪ ,‬נברכה לפני הוי' עושנו"‬
‫והרי מברייתו של אדם הראשון יחידי למדים‪ ,‬שחייב אדם לומר בשבילי נברא‬
‫העולם‪ .‬הרי‪ ,‬שגם עליו כיחידי בעולם מוטלת כאמור החובה לקרוא בשם ה'‬
‫ולהביא את כל הברואים למצב של "בואו נשתחוה"‪" ..‬ליראה את ה"'‪.‬‬
‫כאן הצביע כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר הקהל ואמר ‪:‬‬
‫"בשביל יהודי זה היושב בברוקלין בשנת תשמ"ח ‪ -‬נברא אדם הראשון‬
‫יחיד כדי ללמדו שחייב כל אחד לומר בשביל נברא העולם ‪ -‬ולפעול בכל‬
‫העולם ה'הקהל'!‪"...‬‬
‫בסיום התוועדות הקודש המעוררת‪ ,‬בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א – על‬
‫הכוס ברכת המזון ולאחר תפילת ערבית הבדיל עליה‪ .‬תיכף לאחרי ההבדלה‪,‬‬
‫החל כ"ק אדמו"ר שליט"א בחלוקת "כוס של ברכה"‪.‬‬
‫חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה (בכל שנה ובמיוחד השתא)‪,‬‬
‫קובעת לה "ברכה" בפני עצמה‪ ...‬קהל האדירים שנוהג להשתתף באותה‬
‫חלוקה מגיע ללא גוזמא לכיותר מרבבה‪ ...‬מתוכו רבים הנוהגים לבוא מידי‬
‫שנה בטיסה מיוחדת מאזורים אחרים בארצות הברית!‬
‫והדבר מתאפשר להם ללא קשיים מיוחדים שכן החלוקה נמשכת שעות‬
‫ארוכות והיא מתחילה עם סיום ההתועדות שאף היא רק כמה שעות לאחר‬
‫צאת השבת‪ ...‬ולדוגמא השנה נמשכה החלוקה כ‪ 5-‬שעות!‬
‫כך שבמשך שעות שעות כמעט עד עלות השחר עומד כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א ומחלק מיינו ומשפיע מברכתו לקהל הזורם ללא הרף וללא הפוגה‪.‬‬
‫מבין הבאים‪ ,‬רבים מאוד שאינם נמנים על קהל חסידי ליובאוויטש ובכל‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 230‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪231‬‬
‫ח"משת'ה להקה ןמוי‬
‫חלוקה כזאת ניתן לראות אנשים מכל גווני הקשת היהודית‪ .‬החל מבני חצרות‬
‫חסידיות אחרות וכלה ביהודים שאינם שומרי מצוות ובעלי משרות ועבודות‬
‫מכובדות בארצות הברית‪ ,‬כולם באים לקבל מכוס היין ולזכות לברכתו של‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א בת שתי המילם‪" :‬לחיים ולברכה"‪...‬‬
‫כאמור‪ ,‬אצל רבים מאלו הפך כבר הדבר למנהג קבע מידי שנה בשנה‪.‬‬
‫במבט שיטחי נראה הדבר כי החלוקה מתנהלת בשטף וכפי שצויין לעיל‪,‬‬
‫אך למעשה מי שנוכח מקרוב יודע‪ ...‬כי הסיפורים והמופתים ה"מתגלגלים"‬
‫במשך החלוקה מגיעים לאלפים ממש‪ ...‬אם זה כאשר יהודי פלוני זקוק לברכה‬
‫מסויימת עבור עצמו או אחד מבני משפחתו או אם זה עניינים אחרים הקשורים‬
‫בעבודת הכלל של אותו פלוני העובר‪ ,‬אשר במשך אותן שניות ספורות מספיק‬
‫הוא לקבל כמה הוראות פרטיות בנוגע לעבודתו בתוספת ברכה מיוחדת‬
‫ובקבוק "משקה" וכו'‪...‬‬
‫גם השמחה העצומה שאותה מלהיב‪ ,‬מעודד ומלווה הרבי שליט"א‬
‫ברציפות משך זמן כה ארוך‪ ,‬אין לה אח ורע באף הזדמנות אחרת‪.‬‬
‫וכפי שהדברים תוארו בהזדמנות קודמת (‪ -‬מוצאי ראש השנה) ועוד יותר‬
‫מכך היו פניהם בפעם זאת ‪...‬‬
‫בסיום חלוקת ה"כוס של ברכה" שוב "ברכה" לקהל כולו‪ ...‬כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א נפנה למיקרופון‪" :‬שיהיה בהצלחה רבה בכל ענייני "הקהל" את‬
‫העם האנשים נשים וטף‪ ,‬לפעול שיהי' "ליראה את ה'"‪ .‬ויהי רצון שכל זה‬
‫ימהר את סיום הגלות ויביאנו לגאולה שהיא התכלית של ענין "ה"הקהל"‬
‫"ואתם תלוקטו לאחד אחד" וה' יוציא את כולנו מהגלות ונלך כולנו לארץ‬
‫הקודש ולבית המקדש (וקודש הקדשים) שבירושלים עיר הקודש ובאופן של‬
‫"לא עיכבן אפילו כהרף עין" ובשמחה וטוב לבב כלשון הכתוב "כי בשמחה‬
‫תצאו""‪.‬‬
‫כאן הסתיימו שבעת ימי החג ושבת קודש "איסרו חג" שלאחריהם‪ ,‬כשהם‬
‫עשירים וגדושים בשפע אלוקי‪-‬רוחני רב ו"ברכה ‪-‬עד בלי די" אותם העניק לנו‬
‫ביד רחבה כ"ק אדמו"ר שליט"א בכל ההתוועדויות‪ ,‬שיחות הקודש‪ ,‬הברכות‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 231‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪232‬‬
‫נוסעים לרבי‬
‫הכלליות והפרטיות (העולות במספרן לעשרות!) ‪ -‬במשך החודש המושבע‬
‫במועדות וימים טובים‪.‬‬
‫אמרנו "סיום"‪ ,‬אבל האמת היא כי זהו רק שם המושאל‪ ...‬ולמעשה זוהי‬
‫נקודת הפתיחה‪ :‬נקודת הפתיחה לכל השנה כולה והעבודה המוטלת על כל‬
‫אחד ואחד "עבודת המטה‪" - ,‬דירה בתחתונים"‪...‬‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 232‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 233‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 234‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 235‬שדח וע יברל םיעסונ‬
‫מוקדש‬
‫לכ"ק אדוננו מורנו ורבינו‬
‫מלך המשיח שליט"א‬
‫יהי רצון שיראה הרבה נחת מבניו התמימים בפרט‪,‬‬
‫משלוחיו‪ ,‬חסידיו‪ ,‬וכלל ישראל ‪ -‬בכלל‬
‫ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו‬
‫וישמיענו תורה חדשה מפיו‬
‫בגאולה האמיתית והשלימה‬
‫תיכף ומי"ד ממ"ש‬
‫•‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫‪ 13:29:35‬ה"עשת בא ט"י‬
‫‪.indd 236‬שדח וע יברל םיעסונ‬