חוגי - המכללה האקדמית תל חי

‫‪07‬‬
‫החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‬
‫לימודים לתואר‪( B.A.‬חד‪-‬חוגי ודו‪-‬חוגי)‬
‫שנה"ל תשע"ו‬
‫ראש החוג‪ :‬ד"ר יאיר זלטנרייך‪.‬‬
‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬
‫פרופ' מן המניין‪:‬‬
‫פרופ' חיים גורן‪.‬‬
‫פרופ' חבר‪:‬‬
‫פרופ' ציונה גרוסמרק‪ ,‬פרופ' יגאל שפי‪.‬‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר שרה ארנון‪ ,‬ד"ר אמיר גולדשטיין‪ ,‬ד"ר זאביק גרינברג‪ ,‬ד"ר תמר הגר‪ ,‬ד"ר יאיר זלטנרייך‪,‬‬
‫ד"ר נורית כרמי‪ ,‬ד"ר אביגיל מור‪ ,‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ ,‬ד"ר יוחאי עתריה‪ ,‬ד"ר אביהו רונן‪,‬‬
‫ד"ר איילת שביט‪ ,‬ד''ר גונן שרון‪.‬‬
‫מרצה‪:‬‬
‫ד''ר תמר אריאלי‪ ,‬ד"ר אלון גולדברג‪ ,‬ד''ר ענת רביב‪ ,‬ד"ר דלית שמחאי‪ ,‬ד"ר חגי שמש‪.‬‬
‫מורה‪:‬‬
‫ד"ר הילה נבו‪ ,‬ד''ר רוני שריג‪.‬‬
‫מרצים מן החוץ‪:‬‬
‫מר צביקה אופיר‪ ,‬ד"ר משה משי אורי‪ ,‬ד"ר איריס אלקחר‪ ,‬עו"ד תמר גוטגולד‪ -‬כהן‪ ,‬ד"ר אורלי‬
‫דהאן‪ ,‬ד"ר מאיה דואני‪ ,‬ד"ר עומר הורוביץ‪ ,‬ד"ר אביב וינשטיין‪ ,‬ד"ר רנא זוהר‪ ,‬ד''ר נחום טורצקי‪,‬‬
‫ד"ר גרי טריגר‪ ,‬ד''ר טל ישראלי‪ ,‬פרופ' אורי לאור‪ ,‬מר אורי לוזון‪ ,‬ד"ר נמרוד מרום‪ ,‬מר אוהד‬
‫מרכוס‪ ,‬ד"ר עינת סגל‪ ,‬גב' רוזה שבתאי סרוחנוב‪ ,‬ד''ר זאנה פיאדין‪ ,‬ד"ר אלי פיטקובסקי‪,‬‬
‫ד"ר שירה פרימן‪ ,‬עו"ד ענבל פלג‪ -‬קוריאט‪ ,‬ד"ר יעל קידר‪ ,‬ד''ר נטע רבהון‪-‬דמתי‪ ,‬גב' רחל רבינוביץ‪,‬‬
‫גב' זהר רובינשטיין‪ ,‬ד"ר אורן רייכמן‪ ,‬ד''ר דפנה שגיב‪-‬רייס‪ ,‬ד"ר מאיה שדה‪ ,‬מר אמיל שיינפלד‪,‬‬
‫גב' זהבה שמואל‪ ,‬ד"ר רויטל תמרי‪.‬‬
‫מתרגלים‪:‬‬
‫גב' יעל אבו‪ -‬קרט‪ ,‬גב' יסמין ברזילי שחם‪ ,‬מר שגיב בר‪-‬ששת‪ ,‬גב' אורנה גרוסמרק‪ ,‬גב' הודיה חיוט‪,‬‬
‫מר יהונתן יעקובי‪ ,‬גב' יעל סילבר‪ ,‬גב' טניה נסונוב‪.‬‬
‫תוכן הקובץ‬
‫‪3-4‬‬
‫מטרת הלימודים‬
‫תכנית חד‪-‬חוגית‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות‬
‫החטיבה לקיימות‪ :‬חברה‪ ,‬סביבה ומחשבה‬
‫החטיבה למדעי הרוח‬
‫שילוב אקדמי – המכון לאומנויות והחוג ללימודים רב ‪ -‬תחומיים‬
‫מקבץ חינוך בחוג ללימודים רב‪ -‬תחומיים‬
‫מקבץ כלכלה בחוג ללימודים רב ‪ -‬תחומיים‬
‫‪5-6‬‬
‫‪7-8‬‬
‫‪9-01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪03‬‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫קורסי מיומנויות בתכנית דו‪-‬חוגית‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות‬
‫מקבץ פסיכולוגיה‬
‫מקבץ מגדר‬
‫מקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪04‬‬
‫‪05-08‬‬
‫‪05-06‬‬
‫‪06-07‬‬
‫‪07-08‬‬
‫החטיבה לקיימות‪ :‬חברה‪ ,‬סביבה ומחשבה‬
‫מקבץ ניהול ויישוב סכסוכים‬
‫מקבץ סביבה וחברה‬
‫מקבץ פילוסופיה‬
‫‪09-10‬‬
‫‪09‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫החטיבה למדעי הרוח‬
‫מקבץ אמנות‬
‫מקבץ לימודי ארץ‪-‬ישראל בהיבט אזורי‬
‫מקבץ היסטוריה‬
‫‪11-15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13-14‬‬
‫‪14-15‬‬
‫תקצירי הקורסים‬
‫‪16-46‬‬
‫‪2‬‬
‫מטרת הלימודים‬
‫החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים מאפשר לסטודנטים לרכוש השכלה אקדמית רחבה‪ ,‬המשלבת מגוון של נושאים מתחומי מדעי‬
‫הרוח והחברה (רב‪-‬תחומי)‪ ,‬ביחד עם האפשרות להרחיב בתחומי עניין לפי בחירת הסטודנט‪.‬‬
‫החוג מציע שני מסלולי לימוד‪ :‬חד‪-‬חוגי (‪ 011‬נ"ז) ודו‪-‬חוגי (‪ 61‬נ"ז)‪.‬‬
‫‪ .1‬המסלול החד‪-‬חוגי מיועד לסטודנטים המעוניינים בהשכלה איכותית רחבה ובתואר ב‪.‬א‪ .‬בלימודים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬
‫המסלול הדו‪-‬חוגי נועד גם הוא לסטודנטים המעוניינים בהשכלה איכותית אולם בו זמנית הם מעוניינים להשלים את‬
‫השכלתם הכללית או לפתח התמחות נוספת בחוג אחר ‪.‬‬
‫‪ .2‬בשני המסלולים‪ ,‬החד‪-‬חוגי והדו‪-‬חוגי‪ ,‬בנויה תכנית הלימודים כך שתהווה בסיס אקדמי מצוין ללימודי המשך לתואר‬
‫שני או ללימודי תעודה בכלל ותעודת הוראה בפרט‪.‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים מושתת על מבנה של שלוש חטיבות‪ ,‬כשכל חטיבה מכילה שלושה מקבצים בתחום מוגדר‬
‫והומוגני במידה רבה‪:‬‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות ‪ -‬כוללת את המקבצים בפסיכולוגיה‪ ,‬בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמגדר‪.‬‬
‫החטיבה לקיימות ‪ -‬כוללת את המקבצים בניהול ויישוב סכסוכים‪ ,‬בחברה וסביבה ובפילוסופיה‪.‬‬
‫החטיבה למדעי הרוח‪ -‬כוללת את המקבצים באמנות‪ ,‬בלימודי ארץ‪-‬ישראל ובהיסטוריה‪.‬‬
‫במסלול החד‪-‬חוגי על כל סטודנט לבחור חטיבה אחת המכילה ‪ 3‬מקבצים‪ ,‬כשסך נקודות הזכות הנצבר הוא ‪ 011‬נ"ז‪.‬‬
‫במסלול הדו‪-‬חוגי על כל סטודנט לבחור חטיבה אחת ומתוכה ‪ 1‬מקבצים בהיקף של ‪ 11‬נ"ז כל אחד‪ .‬בנוסף קיים מקבץ‬
‫כללי של ‪ 11‬נ"ז‪ ,‬כשסך נקודות הזכות הנצבר הוא ‪ 61‬נ"ז‪ .‬שאר ‪ 61‬נקודות הזכות יילקחו במסגרת החוג השני שבו לומד‬
‫הסטודנט (חינוך‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬שירותי אנוש‪ ,‬כלכלה וניהול‪ ,‬לימודי מזרח אסיה או מדעי המחשב)‪.‬‬
‫כחלק מלימודי התואר מחויב הסטודנט ללמוד קורסי מיומנויות‪ .‬במסלול החד‪-‬חוגי ‪ -‬קורסים אלה נכללים בתכנית‬
‫הלימודים החטיבתית‪ .‬במסלול הדו‪-‬חוגי קורסים אלה יילקחו ברובם במסגרת החוג השני‪ ,‬ועל הסטודנט להשלים את‬
‫נקודות הזכות במקבץ הכללי באמצעות בחירה מכלל הקורסים המוצעים‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לחוג‬
‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה ברמה הנדרשת על ידי החוג‪.‬‬
‫דרישות המעבר משנה לשנה‬
‫המעבר לשנה ב' מותנה בממוצע ציונים של ‪ 65‬לפחות בשנה א' בכלל הקורסים בחוג‪ ,‬ובסיום קורסי המיומנויות הכוללים‪:‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‪ ,‬מיומנויות במחשבים‪ ,‬סטטיסטיקה למדעי החברה א' וסטטיסטיקה למדעי החברה ב'‪.‬‬
‫המעבר לשנה ג' מותנה בסיום קורסי המיומנויות וקבלת פטור באנגלית‪.‬‬
‫ציון עובר בקורס הינו ‪.56‬‬
‫אנגלית‬
‫קורסי האנגלית הנם קורסי חובה לתואר‪ ,‬סטודנט שסווג לאחת מרמות האנגלית‪" :‬טרום בסיסי א'"‪" ,‬טרום בסיסי ב'" או‬
‫"בסיסי" נדרש ללמוד את קורסי האנגלית החל מהסמסטר הראשון ללימודיו‪ ,‬מי שסווג לרמת אנגלית "מתקדמים א' " או‬
‫"מתקדמים ב'" יכול ללמוד את קורס‪/‬י האנגלית החל מסמסטר ב' של השנה הראשונה ללימודיו‪ ,‬כך שכל הסטודנטים‬
‫נדרשים להתחיל בלימודי האנגלית בשנה הראשונה ללימודיהם‪ .‬סטודנט שלא יגיע לרמת פטור במועד המחייב לא‬
‫יירשם לסמינריון ו‪/‬או לעבודות הגמר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הגשת עבודות סמינריוניות‬
‫‪ .0‬במסלול החד‪-‬חוגי חייב הסטודנט להגיש שתי עבודות סמינריוניות‪ ,‬בשני מקבצים שונים‪ .‬במסלול הדו‪-‬חוגי חייב‬
‫הסטודנט להגיש עבודה סמינריונית אחת בכל חוג‪ .‬במסגרת החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים עליו לבחור סמינריון באחד‬
‫מהמקבצים שבהם הוא לומד‪.‬‬
‫טרם הרישום לסמינריונים‪ ,‬נדרש כל סטודנט‪:‬‬
‫א‪ .‬להגיע לרמת פטור באנגלית‪ ,‬ללא קשר לרמת האנגלית אליה סווג בעת קבלתו ללימודים‪ ,‬למעט מי שהתקבל ברמת‬
‫פטור‪ .‬סטודנט לא יורשה להירשם לסמינריון ללא רמת פטור באנגלית‪ .‬ככלל‪ ,‬הרישום לקורסי האנגלית מתבצע ע"י‬
‫הסטודנט ובאחריותו במסגרת ימי השיבוץ החוגיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לסיים את הקורס "מיומנויות אקדמיות" בציון של ‪ 61‬לפחות‪ .‬הקורס "מיומנויות אקדמיות" הוא קורס חובה לכל‬
‫הסטודנטים בחוג‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציון "עובר" בסמינר הינו ציון ‪.61‬‬
‫סיורים‬
‫תכנית הלימודים באחדים מהמקבצים כוללת חובת ההשתתפות בסיורים ועל פי תקנון שכר הלימוד‪ ,‬ההשתתפות בסיורים‬
‫מחייבת תשלום‪.‬‬
‫חובת קורס במדעי הרוח‬
‫כל סטודנט חייב ללמוד קורס אחד בהיקף של ‪ 1‬נ"ז במדעי הרוח במהלך שלוש שנות לימודיו לתואר‪ .‬הדבר נועד לחשוף את‬
‫תלמידי המכללה לתחומי ידע ומחקר‪ ,‬גם אם הם רחוקים מתחומי התמחותם‪ ,‬על מנת להעשיר את עולמם הרוחני ולהרחיב‬
‫את אופקיהם‪.‬‬
‫חזרה על קורסי חובה‬
‫בחוג ללימודים רב‪ -‬תחומיים לא ניתן ללמוד יותר מפעמיים את הקורסים הבאים‪ :‬מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א'‪+‬‬
‫ב' ומיומנויות אקדמיות‪ .‬כישלון חוזר בקורסים אלה יגרום להפסקת לימודים‪.‬‬
‫כישלון בקורסים‬
‫סטודנט שנכשל פעמיים בקורס חובה חוגי יופסקו לימודיו בחוג‪.‬‬
‫בהתקיים נסיבות מיוחדות‪ ,‬וזאת על פי החלטת ראש החוג או וועדת ההוראה החוגית‪ ,‬יהיה התלמיד רשאי להירשם שוב‬
‫לקורס האמור ולהמשיך את לימודיו בתנאים שיקבע החוג‪.‬‬
‫מעבר בין חטיבות ‪ /‬מקבצים‬
‫שינוי חטיבה או החלפת מקבץ תתאפשר עד תום שנת הלימודים הראשונה של הסטודנט בחוג‪.‬‬
‫שינוי תכנית הלימודים‬
‫החוג רשאי בכל עת לבצע שינויים בתכנית הלימודים וליידע על כך את הסטודנטים‪.‬‬
‫סיום תואר‬
‫במסלול החד‪-‬חוגי קבלת התואר מותנית בציון ממוצע ‪ 65‬ומעלה בגמר הלימודים‪.‬‬
‫במסלול הדו‪-‬חוגי קבלת התואר מותנית בממוצע ציונים כולל של שני החוגים‪ ,‬בציון הנדרש בחוג המוביל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות‬
‫תכנית חד‪-‬חוגית‬
‫בוגרי החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים בחטיבת מדעי ההתנהגות יוצאים בתום הלימודים כשהם מצוידים בראייה מתוחכמת‬
‫וגמישה של בני אדם ושל המוסדות החברתיים בה הם פועלים‪ ,‬בהכרת המניעים להתנהגותם ובידיעת דרכי התמודדות‬
‫והתערבות שונות‪ .‬תכנון נכון משלב מוקדם יאפשר לבוגרים להשלים די נקודות זכות כדי להיות זכאים להירשם ללימודי‬
‫המשך וללימודי מ"א בתחומים שונים של מדעי ההתנהגות‪.‬‬
‫חטיבת מדעי ההתנהגות מספקת לתלמידיה השכלה רחבה ומעמיקה כאחד במגוון התחומים הנמנים כיום על מדעי‬
‫החברה‪ :‬החל מהמיקוד בפרט‪ ,‬כולל הבנה של תהליכים פיסיולוגיים‪ ,‬רגשיים‪ ,‬או התפתחותיים‪ ,‬וכלה באספקטים חברתיים‬
‫וארגוניים של ההתנהגות‪ .‬החטיבה מספקת מבט על התנהגות הפרט‪ ,‬סוגיות נבחרות בהתנהגות פרטים בקבוצות וקטגוריות‬
‫חברתיות ובהבנה של דינמיות של קבוצות חברתיות גדולות עד רמת תרבות‪ .‬הקורסים שואבים משלוש דיסציפלינות‬
‫מבוססות במדעי ההתנהגות‪ :‬פסיכולוגיה‪ ,‬מגדר‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪.‬‬
‫מקבץ פסיכולוגיה‪ :‬מציע קורסי בסיס (חובה) המעניקים ידע בסיסי נדרש בהבנת אבני היסוד של ההתנהגות האנושית כפי‬
‫שהיא מובנת לנו בעזרת הכלים המדעיים‪-‬הפסיכולוגיים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬הבסיס הפיסיולוגי של התנהגות‪.‬‬
‫בנוסף מציע המקבץ קורסים מתקדמים וסמינר מחקרי המאפשרים לבחור ולהתמקד בתחומי דעת ועניין שונים בתוך‬
‫התחום הרחב של הפסיכולוגיה‪ .‬לדוגמה‪ :‬פסיכולוגיה של הרגשות‪ ,‬פסיכולוגיה רפואית ועוד‪.‬‬
‫מקבץ מגדר‪ :‬יאפשר היכרות והבנה של ההתנהגות האנושית דרך הפריזמה החשובה והבסיסית כל כך של מגדר‪ :‬נשיות‪-‬‬
‫גבריות ומה שביניהם‪ .‬הדגש העיקרי מושם על האופן שבו האישיות וההוויה הפסיכולוגית של שני המינים מושפעות‬
‫ומעוצבות ביד כוחות תרבותיים‪-‬חברתיים‪ ,‬ומוצגות תיאוריות עדכניות וחדשניות המקנות כלי חשיבה וניתוח אלטרנטיביים‬
‫ושוויוניים מבחינה מגדרית‪.‬‬
‫מגוון הקורסים מציע נושאים מרתקים כגון התפתחות הזהות המגדרית‪ ,‬פסיכולוגיה של נשים‪ ,‬גבריות בעידן המודרני‪,‬‬
‫אלימות כלפי נשים‪ ,‬ועוד‪ .‬המקבץ מציע מדי שנה גם סמינר מחקרי המאפשר "להתמחות" ולחקור לעומק שאלה מגדרית‬
‫המעניינת את הסטודנטים ‪.‬‬
‫מקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ :‬הסוציולוגיה היא תחום ידע מרכזי במדעי החברה‪ .‬הסוציולוגיה מתבוננת במצבים‬
‫חברתיים ומפתחת מחשבה ביקורתית ויכולת יישום של מושגים ותיאוריות להבנה וניתוח שלהם‪ .‬המקבץ לסוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה יקנה מושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות להבנה וניתוח של קבוצות‪ ,‬חברות‪ ,‬מוסדות ותהליכים בחברה‬
‫האנושית‪ .‬יילמדו נושאים כמו אנתרופולוגיה‪ ,‬חברה ותרבות בעבר ובחברה המודרנית‪ ,‬ערכים ונורמות‪ ,‬מוסד המשפחה‪,‬‬
‫חברות‪ ,‬סטייה וקונפורמיות חברתית‪ ,‬תהליכים חברתיים בקבוצה הקטנה‪ ,‬מיעוטים ו"אחרים"‪ ,‬דת וקבוצות דת‪ ,‬ארגונים‬
‫כלכליים וחברתיים‪ ,‬התנהגות קולקטיבית‪ ,‬תקשורת המונים‪ ,‬לימודי עיר וקהילה‪ ,‬ריבוד ואי‪-‬שוויון חברתי‪ ,‬תהליכים‬
‫דמוגרפיים‪ ,‬תהליכים עולמיים ועוד‪ .‬מקום מיוחד יוקדש לניתוח תהליכים בחברה הישראלית תוך התמקדות בנושאים של‬
‫רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬מגדר‪ ,‬מיעוטים שונים והערבים אזרחי מדינת ישראל ‪ -‬בדגש אזורי של צפון הארץ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תכנית הלימודים בחלוקה לפי שנים‪:‬‬
‫קורסי חובה שנה א'‪:‬‬
‫דרישות קדם‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה חברתית (שיעור ‪ +‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר במדעי ההתנהגות‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א' (שיעור ‪ +‬תרגיל)‬
‫‪3‬‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב' (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה (שיעור‪ +‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫מוח והתנהגות‬
‫‪2‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫‪0‬‬
‫פסיכולוגיה של נשים‬
‫‪4‬‬
‫קורסי חובה שנה ב'‪:‬‬
‫דרישות קדם‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫אלימות כלפי נשים‬
‫‪4‬‬
‫אקטיביזם מגדרי‪ -‬התאוריה והפרקטיקה‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫מבנה חברתי של מדינת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה ‪+‬‬
‫מוח והתנהגות או‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה ‪ +‬מוח‬
‫והתנהגות או פסיכולוגיה‬
‫התפתחותית‬
‫‪3‬‬
‫שיטות מחקר איכותיות (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫‪3‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫סטטיסטיקה א' ‪ +‬ב'‬
‫‪3‬‬
‫תיאוריה ומחקר בסוציולוגיה‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪4‬‬
‫תיאוריות אישיות‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‬
‫קורסי חובה שנה ג'‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫פטור באנגלית וכל קורסי‬
‫המיומנויות‬
‫סמינריון‪ -‬יש לבחור שני סמינריונים מתוך שלושה‬
‫‪12‬‬
‫קורסי חובה בכל השנים ישובצו ע"י מזכירות החוג‪ .‬באחריותו האישית של הסטודנט לבדוק שאכן כל קורסי החובה שובצו עבורו לרבות תרגולים‪.‬‬
‫בנוסף לקורסי החובה‪ ,‬בשנים ב' ‪ +‬ג'‪ ,‬כל סטודנט נדרש להשתבץ באופן עצמאי לקורסי בחירה באופן הבא‪:‬‬
‫בחירה כלל חוגית‪ -‬יש לבחור קורסים בהיקף של ‪ 11‬נ"ז (בשנים ב' ‪ +‬ג' גם יחד)‪.‬‬
‫בחירה מחטיבה – יש לבחור קורסים בהיקף של ‪ 11‬נ"ז (בשנים ב' ‪ +‬ג' ביחד)‪.‬‬
‫בחירה כלל חוגית כוללת בחירת קורסים מתשעת המקבצים הקיימים בחוג (פסיכולוגיה‪ ,‬מגדר‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬ניהול ויישוב סכסוכים‪,‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬סביבה וחברה‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬היסטוריה ואמנות)‪.‬‬
‫בחירה מחטיבה כוללת בחירה מתוך המקבצים הבאים‪ :‬פסיכולוגיה‪ ,‬מגדר וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫החטיבה לקיימות‪ :‬חברה‪ ,‬סביבה ומחשבה‬
‫תכנית חד‪-‬חוגית‬
‫קיימות היא ראייה ארוכת טווח של צרכי החברה והסביבה‪ ,‬תוך ניהול ושימוש אחראי‪ ,‬צודק ובר‪-‬קיימא של משאבים‪.‬‬
‫חטיבת הקיימות במכללה האקדמית תל חי תעניק כלים להבנת וחקר תחום הקיימות ותעודד אקטיביזם חברתי‪-‬סביבתי‬
‫באזורי פריפריה‪ .‬לימודי קיימות התפתחו בשנים האחרונות הן בארץ והן בעולם עקב מרכזיותם בקידום פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות של צדק חברתי‪ ,‬מתן שירותים אקולוגיים וחיוניות כלכלית‪ .‬לאור ההידרדרות ביציבות החברתית‪ ,‬במשאבי‬
‫הסביבה‪ ,‬ובביטחון הקיומי‪ ,‬לימודי קיימות מהווים מענה לאתגר של שילוב הפיתוח והקידמה עם שמירה על הטבע ועל‬
‫עקרונות הצדק לקראת עתיד בטוח ויציב יותר‪ .‬במדינת ישראל‪ ,‬בה המציאות הגיאופוליטית סבוכה ומאתגרת‪ ,‬קידום‬
‫הקיימות בתיאוריה ובמעשה היא בעלת חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה‪ .‬חטיבת הקיימות מורכבת משלושה תחומים‬
‫מרכזיים‪ :‬מקבץ ניהול וישוב סכסוכים יעניק כלים לניתוח וניהול מושכל של קונפליקטים חברתיים‪-‬כלכליים‪-‬סביבתיים‪,‬‬
‫מקבץ סביבה וחברה יתמקד בהבנת ההידרדרות הנמשכת והדרמטית של משאבי הטבע סביבנו ומקבץ פילוסופיה יעניק ידע‬
‫וכלים לחשיבה מדויקת‪ ,‬ביקורתית ומוסרית‪.‬‬
‫מקבץ ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬תופעת הסכסוך (קונפליקט) היא בו‪-‬בזמן מטרידה ומרתקת‪ ,‬והיא נוכחת בכל אינטראקציה‬
‫אנושית‪ .‬הסכסוך הוא התנגשות בין אינטרסים וערכים של בני אדם ברמה הבין‪-‬אישית‪ ,‬הבין‪-‬קבוצתית והבין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫התמודדות עם סכסוך כוללת הן חיפוש דרכים ליישובו והן מאמץ לניהולו באופן המאפשר חיים תקינים ככל האפשר לכל‬
‫המעורבים בו‪.‬‬
‫גורם מרכזי בהתנהלותם של סכסוכים ובהערכת האפשרויות לסיומם הוא איכות התקשורת‪ .‬תקשורת לקויה נשענת על‬
‫נתיבי תקשורת עמוסים ורועשים‪ ,‬חוסר הקשבה‪ ,‬עיוותי תפיסה וחוסר סובלנות ועוינות בין צדדים‪ .‬תקשורת בונה מקפידה‬
‫על נתיבי תקשורת קולחים ופנויים‪ ,‬היענות ושקיפות ושיתוף פעולה‪ .‬תקשורת לקויה מוליכה להתפרצות סכסוכים‬
‫ולהתמשכותם‪ ,‬בעוד תקשורת בונה מסייעת בניהולם ואף בפתרונם‪.‬‬
‫המקבץ מתמקד בגישות תיאורטיות ויישומיות להבנת סכסוכים וניהולם כדינמיקות של תקשורת‪ .‬כיוון שקונפליקט הוא‬
‫תופעה גנרית ורבת פנים‪ ,‬הוא מאשר לימוד ומחקר רב‪-‬גוניים ומגוונים‪ .‬סכסוך מתרחש בכל רובדי החיים וניתן לזהות‬
‫מאפיינים משותפים בזירה המשפחתית‪ ,‬במקום העבודה‪ ,‬בין קבוצות חברתיות ופוליטיות‪ ,‬בין אומות ובין תרבויות ודתות‪.‬‬
‫מגוון הקורסים המוצעים משקף את הססגוניות הזאת במצאי הסכסוכים ובדרכים להתמודדות עמם‪.‬‬
‫מקבץ סביבה וחברה‪ :‬קצב הריבוי הטבעי של המין האנושי במאה האחרונה‪ ,‬ובעשורים האחרונים בפרט‪ ,‬הוא הגבוה ביותר‬
‫בתולדותיו‪ .‬לאוכלוסיית האדם הגדלה בממדים עצומים מתלווה גם התפתחות טכנולוגית המחוללת שינויים מרחיקי לכת‬
‫בסב יבה‪ :‬זיהום האטמוספירה‪ ,‬הקרקע והמים‪ ,‬התחממות האקלים ודלדול משאבי טבע הנחוצים לקיום חיים על פני כדור‬
‫הארץ‪ ,‬כמו מים‪ ,‬קרקע‪ ,‬יערות‪ ,‬ועוד‪ .‬נושאי איכות סביבה עולים כיום יותר ויותר על סדר היום הציבורי‪ ,‬מאחר‬
‫שהשלכותיהם הכלכליות‪ ,‬החברתיות‪ ,‬הפוליטיות והבריאותיות עלולות לסכן את הקיום האנושי‪ .‬ההתמודדות עם סכנות‬
‫אלה מחייבת שינויים פוליטיים‪ ,‬חברתיים ואישיים‪ ,‬הדורשים מודעות והבנה של מגוון גדול של תחומים‪ .‬במקבץ לימודי‬
‫סביבה וחברה יושם דגש על שילוב רב‪-‬תחומי ממדעי החברה והסביבה‪ ,‬המאפשר קבלת תמונה מלאה ככל האפשר של‬
‫בעיות סביבתיות והדרכים לפתרונן‪ .‬הנושאים השונים שילובנו במסגרות אקדמיות מקובלות (שיעור‪ ,‬תרגיל‪ ,‬סיורי שדה‬
‫וסמינריון) יכללו אקולוגיה‪ ,‬נושאים נבחרים במדעי הטבע‪ ,‬מודעות סביבתית‪ ,‬יזמות סביבתית‪ ,‬ארגונים ירוקים והשפעתם‪,‬‬
‫הכרת החי והצומח‪ ,‬התנהגות בעלי החיים‪ ,‬יחסי בעלי חיים‪-‬צמחים‪ ,‬ממשק שמורות טבע‪ ,‬תכנון וניהול סביבתי‪ ,‬השפעת‬
‫החברה על הסביבה באופן גלובלי ואזורי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מקבץ פילוסופיה‪' :‬פילוסופיה' משמעותה אהבת החוכמה (ביוונית‪' :‬פילו'‪ -‬אהבה‪' ,‬סופיה'‪ -‬חכמה)‪ ,‬וכשמה כן היא‪ ,‬מכירה‬
‫לנו אוצרות יסוד במחשבה האנושית ומהווה עד היום את אבן הפינה של מדעי הטבע‪ ,‬הרוח והחברה‪ .‬העיסוק הפילוסופי‬
‫משפר את חדות החשיבה‪ ,‬יכולת הניסוח ותשומת הלב לאחר‪ .‬תכנית המקבץ מתמקדת בלימודי הלוגיקה (תורת ההיגיון)‪,‬‬
‫אתיקה (תורת המוסר)‪ ,‬אתיקה סביבתית‪ ,‬פילוסופיה פוליטית‪ ,‬ופילוסופיה של המדע‪ ,‬המסייעים לביקורת ועשייה מושכלת‬
‫בתחום הקיימות‪ .‬קורסי המקבץ מספקים לסטודנטים ידע וכלים רבי ערך להתפתחות אישית‪ ,‬הרחבת אופקים ושיפור‬
‫ההישגים במגוון תחומי ידע אחרים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תכנית הלימודים בחלוקה לפי שנים‪:‬‬
‫קורסי חובה שנה א'‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫אתיקה‬
‫‪4‬‬
‫לוגיקה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫‪4‬‬
‫מבוא למדעי הטבע‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א' (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫‪3‬‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב' (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית (שיעור ‪ +‬תרגיל)‬
‫‪5‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫‪0‬‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬מתיאוריה למעשה – חלק א'‬
‫‪3‬‬
‫קיימות מהי?‬
‫‪2‬‬
‫תיאוריות וגישות פסיכו‪-‬חברתיות ליישוב סכסוכים‬
‫‪2‬‬
‫קורסי חובה שנה ב'‪:‬‬
‫דרישות קדם‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫אדם‪ ,‬חברה וסביבה‬
‫אתיקה‬
‫אתיקה סביבתית‬
‫‪2‬‬
‫בריאות וסביבה‬
‫‪3‬‬
‫גישור‪ -‬פתרון קונפליקטים בדרך אחרת‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫חינוך לקיימות‬
‫מבוא לפילוסופיה‬
‫יוונית‬
‫מבוא לפילוסופיה בעת החדשה‬
‫ניהול ויישוב‬
‫סכסוכים‪ :‬חלק א'‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬מתאוריה למעשה‪ -‬חלק ב'‬
‫סטטיסטיקה א' ‪+‬‬
‫ב'‬
‫שיטות מחקר כמותיות או שיטות מחקר איכותיות*(ראה הערה בתחתית הטבלה)‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫*סטודנטים הבוחרים ללמוד סמינריון במקבץ סביבה וחברה נדרשים בלימוד הקורס שיטות מחקר כמותיות‪.‬‬
‫קורסי חובה שנה ג'‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫יש לבחור שני סמינריונים מתוך שלושה‬
‫חובה ‪ /‬בחירה‬
‫דרישות קדם‬
‫חובת בחירה‬
‫פטור באנגלית וכל קורסי‬
‫שנה ג'‬
‫המיומנויות‬
‫נ"ז‬
‫‪12‬‬
‫בנוסף כל סטודנט חייב ללמוד קורס אחד בהיקף של ‪ 1‬נ"ז במדעי הרוח במהלך שלוש שנות לימודיו לתואר‬
‫קורסי חובה בכל השנים ישובצו ע"י מזכירות החוג‪ .‬באחריותו האישית של הסטודנט לבדוק שאכן כל קורסי החובה שובצו עבורו לרבות תרגולים‪.‬‬
‫בנוסף לקורסי החובה‪ ,‬בשנים ב' ‪ +‬ג'‪ ,‬כל סטודנט נדרש להשתבץ באופן עצמאי לקורסי בחירה באופן הבא‪:‬‬
‫בחירה כלל חוגית‪ -‬יש לבחור קורסים בהיקף של ‪ 11‬נ"ז (בשנים ב' ‪ +‬ג' גם יחד)‪.‬‬
‫בחירה מחטיבה – יש לבחור קורסים בהיקף של ‪ 15‬נ"ז (בשנים ב' ‪ +‬ג' ביחד)‪.‬‬
‫בחירה כלל חוגית כוללת בחירת קורסים מתשעת המקבצים הקיימים בחוג (פסיכולוגיה‪ ,‬מגדר‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬ניהול ויישוב סכסוכים‪,‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬סביבה וחברה‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬היסטוריה ואמנות)‪ .‬בחירה מחטיבה כוללת בחירה מתוך המקבצים הבאים‪ :‬ניהול ויישוב‪ ,‬פילוסופיה וסביבה‬
‫וחברה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫החטיבה למדעי הרוח‬
‫תכנית חד‪-‬חוגית‬
‫החטיבה למדעי הרוח מורכבת משלושה מקבצים המקיפים חלק מרכזי מעולם הידע ההומניסטי‪ :‬אמנות‪ ,‬היסטוריה‬
‫ולימודי ארץ ישראל‪ .‬בחטיבה מקבץ ללימודי אמנות העוסק בתולדות האומנות משחר ההיסטוריה ועד האמנות המודרנית‪.‬‬
‫המקבץ מציע אפשרויות נרחבות לשילוב עם תחומי האמנות המעשיים הנלמדים במכון לאומנויות בתל חי וכן סדנאות‬
‫ועבודת שטח לצד הלימודים האקדמאיים המעמיקים‪ .‬במקבץ להיסטוריה מלמדים מיטב החוקרים מגוון של תקופות‬
‫היסטוריות מהיבטים רבים ומגוונים‪ .‬המקבץ מקנה ידע בתולדות העולם בכלל המזרח התיכון וארץ ישראל בפרט ומתמקד‬
‫בהיסטוריה של העת החדשה‪ .‬המקבץ ללימודי ארץ ישראל עוסק בכול תחומי חקר הארץ ותרבותה‪ .‬המקבץ מקנה כלים‬
‫להבנת הגיאוגרפיה‪ ,‬הגיאולוגיה‪ ,‬הארכיאולוגיה‪ ,‬התרבויות והקהילות בארץ ישראל ומתמקד בעיקר בגליל‪.‬‬
‫עם סיום לימודיהם‪ ,‬הסטודנטים בחטיבת מדעי הרוח יוכלו להתקבל ללימודי תואר שני בחוגים למדעי הרוח (היסטוריה‪,‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬לימודי א"י ועוד)‪ .‬לימודים בחטיבת מדעי הרוח רוח מכוונים להקנות רקע אקדמאי ונתוני הרשמה לקבלה‬
‫ללימודי תואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל חי)‪ .‬במוסדות אקדמאיים שונים‪ ,‬לעבוד במגוון מקצועות בהם‬
‫דרושים אנשים בעלי השכלה רחבה‪ ,‬כגון הוראה‪ ,‬תחקירנים‪ ,‬ספרנים‪ ,‬עיתונאים ואחרים‪ .‬בעידן של שינויים טכנולוגיים‬
‫תכופים ונהייה אחר אלילי הממון והכבוד‪ ,‬החברה זקוקה במיוחד לאנשי רוח שיצביעו על הכיוון הראוי ולא רק המצוי‪.‬‬
‫מקבץ לימודי אמנות‪ :‬המקבץ באמנות נועד להקנות לסטודנט ידע בסיסי בתולדות האמנות של תרבות המערב‪ .‬בכל‬
‫הקורסים העיוניים יושם דגש על הקשר בין ההתפתחויות הרוחניות שעיצבו את תרבות המערב בכלל‪ ,‬לבין ביטוין האמנותי‪.‬‬
‫למרות שהדגש יושם על ההיסטוריה של האמנויות הפלסטיות‪ ,‬יוצגו ההתפתחויות במחשבת המערב כבסיס להיווצרותן של‬
‫אמנויות טקסטואליות ואחרות‪ ,‬ותיערך השוואה תקופתית מתמדת בין מאפייני האמנות בתחומים השונים‪ .‬המטרה היא‬
‫להקנות לסטודנטים שילמדו את המקבץ מושג כולל על התפתחות התודעה האמנותית בעולם המערבי‪ ,‬כביטוי להתפתחות‬
‫התרבות‪ .‬בנוסף לכך תינתן לסטודנט האפשרות להתנסות מעשית בתהליך היצירה האמנותית‪ ,‬התנסות שיש לה חשיבות‬
‫מכרעת בתהליך ההפנמה והתרגום הרוחני של המסר העיוני במקצוע כתולדות האמנות‪.‬‬
‫מקבץ לימודי ארץ‪-‬ישראל בהיבט אזורי‪ :‬הגליל הוא חבל ארץ ייחודי המכיל בתוכו מספר רב של יחידות נוף שונות‪ ,‬ומגוון‬
‫גדול של אזורי מחיה יחד עם פסיפס מגוון של תרבויות ואתרים‪ .‬המקבץ ללימודי ארץ‪-‬ישראל עוסק בשכבות השונות‬
‫המרכיבות את הפסיפס הארץ ישראלי בכלל ומתמקד בגליל בפרט‪ .‬מוצעים קורסים במגוון של נושאים מגיאולוגיה‬
‫ופרהיסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה פיזית ויישובית וההיסטוריה של העת החדשה והעת העתיקה‪ .‬ניתן דגש מיוחד לפסיפס המיוחד‬
‫של הנוף האנושי בגליל‪ ,‬דתות‪ ,‬תרבויות‪ ,‬עמים‪ ,‬מיעוטים‪ ,‬צורות יישוב ונרטיבים היסטוריים‪ .‬המקבץ בנוי בחתכי אורך‬
‫ורוחב של לימודים בהיבט רב‪-‬תחומי של הגליל‪ .‬המקבץ הוא רב‪-‬תחומי באופיו בקורסי החובה ובקורסי הבחירה ומלמדים‬
‫בו מיטב המרצים והמומחים לחקר הגליל בעבר ובהווה על היבטיו השונים‪.‬‬
‫מקבץ היסטוריה‪" :‬היסטוריה" פירושה חקר העבר‪ ,‬ובשפות מסוימות "סיפור העבר"‪ .‬עניינה של ההיסטוריה הוא בכל‬
‫אירוע שהיה בעבר והועלה על הכתב‪ .‬תחילת התגבשותה כגוף ידע היא ביוון העתיקה‪ ,‬והיא ממשיכה להתפתח גם כיום‬
‫בחקר אירועי העבר הקרוב‪ .‬ההיסטוריה ביסודה היא תחום מחקר בינתחומי‪ ,‬הנמצא בזיקה לדיסציפלינות רבות כמו‬
‫הסוציולו גיה‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬הספרות ועוד‪ .‬בהתאמה גם נפתחות התמחויות שונות של ההיסטוריונים‪,‬‬
‫המתפלגות לפי אזורי המחקר (היסטוריה מערבית‪ ,‬היסטוריה של המזרח התיכון‪ ,‬היסטוריה של האימפריות השונות‪,‬‬
‫היסטוריה של עם ישראל וכו')‪ ,‬או לפי תקופות‪ ,‬או לפי שיטות המחקר (היסטוריה חברתית‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬היסטוריה‬
‫של רעיונות‪ ,‬היסטוריה של האמנות ועוד)‪ .‬במסגרת לימודי המקבץ בהיסטוריה‪ ,‬יושם הדגש על יצירת יסודות רחבים‬
‫וכלליים‪ ,‬הן מבחינה נושאית והן מבחינה מתודית‪ ,‬שיאפשרו לסטודנטים להמשיך ולהתפתח בלימודי המשך‪ .‬בשנה‬
‫הראשונה יינתנו קורסי מבוא המתייחסים לשלוש התקופות המרכזיות (העת העתיקה‪ ,‬ימי הביניים‪ ,‬העת החדשה כולל‬
‫המאה ה‪ 11-‬וה‪ .)10-‬בשנים הבאות יוצגו לסטודנטים מגוון של שיעורי בחירה הממוקדים אמנם בהיסטוריה מערבית בעת‬
‫החדשה ובתקופה המודרנית‪ ,‬אך מתפרשים גם להיסטוריה של המרחב הקרוב לנו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תכנית הלימודים בחלוקה לפי שנים‪:‬‬
‫קורסי חובה שנה א'‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫האבולוציה התרבותית של האדם‬
‫‪2‬‬
‫האימפריה הביזנטית‬
‫‪2‬‬
‫המנדט הבריטי בארץ ישראל‬
‫‪4‬‬
‫החי והצומח בגליל‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לאמנות המערב א'‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לאמנות המערב ב'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא להיסטוריה של הרגשות‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לרומנטיקה ומודרניות‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לתרבות ימי הביניים‬
‫‪2‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫‪0‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫‪2‬‬
‫קורס מתודולוגי בלימוד היסטוריה‬
‫‪4‬‬
‫שלטון העות'מאניים‪ :‬מבוא לתולדות הארץ במאות ה‪06-09-‬‬
‫‪2‬‬
‫שפת האמנות‬
‫‪3‬‬
‫קורסי חובה שנה ב'‪:‬‬
‫דרישות קדם‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫אסתטיקה ותרבות במאה ה‪11-‬‬
‫‪3‬‬
‫גרמניה ונאציזם‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לאמנות המאה העשרים‬
‫‪3‬‬
‫מושג המולדת בארץ ישראל העברית‪0948-0881 :‬‬
‫‪1‬‬
‫תלאות ותקווה‪ :‬שנותיה הראשונות של מדינת ישראל‬
‫‪1‬‬
‫קורסי חובה שנה ג'‪:‬‬
‫דרישות קדם‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫פטור באנגלית וכל קורסי‬
‫סמינריון ‪ -‬יש לבחור שני סמינריונים מתוך שלושה‬
‫המיומנויות‬
‫‪12‬‬
‫קורסי חובה בכל השנים ישובצו ע"י מזכירות החוג‪ .‬באחריותו האישית של הסטודנט לבדוק שאכן כל קורסי החובה שובצו עבורו לרבות‬
‫תרגולים‪.‬‬
‫בנוסף לקורסי החובה‪ ,‬בשנים ב' ‪ +‬ג'‪ ,‬כל סטודנט נדרש להשתבץ באופן עצמאי לקורסי בחירה באופן הבא‪:‬‬
‫בחירה כלל חוגית‪ -‬יש לבחור קורסים בהיקף של ‪ 16‬נ"ז (בשנים ב' ‪ +‬ג' גם יחד)‪.‬‬
‫בחירה מחטיבה – יש לבחור קורסים בהיקף של ‪ 18‬נ"ז (בשנים ב' ‪ +‬ג' ביחד)‪.‬‬
‫בחירה כלל חוגית כוללת בחירת קורסים מתשעת המקבצים הקיימים בחוג (פסיכולוגיה‪ ,‬מגדר‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬ניהול ויישוב‬
‫סכסוכים‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬סביבה וחברה‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬היסטוריה ואמנות)‪.‬‬
‫בחירה מחטיבה כוללת בחירה מתוך המקבצים הבאים‪ :‬ארץ ישראל‪ ,‬היסטוריה ואמנות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תכנית שילוב אקדמי ‪ -‬המכון לאומנויות והחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‬
‫תכנית חד חוגית‬
‫‪1‬‬
‫הלימודים במסלול זה יתפרסו על פני ארבע שנים‪ ,‬במהלכן יידרש הסטודנט לצבור כ‪ 11-11-‬נ"ז אקדמיות מדי שנה‪ ,‬על פי‬
‫הפירוט בהמשך‪.‬‬
‫תכנית השילוב האקדמי תכלול את המקבצים הבאים‪:‬‬
‫מקבץ כללי‬
‫‪ 31‬נ"ז‬
‫מקבץ לימודי אמנות‬
‫‪ 31‬נ"ז‬
‫מקבץ קורסים מהחטיבה למדעי הרוח‬
‫‪ 31‬נ"ז‬
‫הכרות על סמך לימודים במכון לאומנויות‬
‫עד ‪ 31‬נ"ז‬
‫המקבץ הכללי כולל מיומנויות אקדמיות שונות (לוגיקה‪ ,‬מיומנויות מחשב ומיומנויות אקדמיות) וקורסי בחירה מכלל‬
‫החוג‪ .‬מקבץ מקורסי החטיבה למדעי הרוח כולל קורסים מתחום ההיסטוריה וארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫סה"כ נדרש הסטודנט במסלול המשולב לצבור לפחות ‪ 91‬נ"ז בקורסים אקדמיים‪ ,‬נוסף להכרות על סמך לימודים במכון‬
‫לאמנויות‪ .‬ההכרות הן אישיות ויינתנו על סמך טבלת הקורסים שהוכרו על ידי החוג ועל סמך ציוניו של הסטודנט‪ .‬ניתן‬
‫לצבור עד ‪ 07‬נ"ז של הכרות בלימודים קודמים במכון לאומנויות‪ .‬אם הסטודנט אינו זכאי להכרה במלוא ‪ 07‬נ"ז‪ ,‬הוא‬
‫ישלים את הנקודות החסרות בקורסי בחירה מן החטיבה למדעי הרוח‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .0‬סטודנט של המכון לאומנויות הבוחר מסלול אקדמי שונה‪ ,‬אינו נחשב לתלמיד השילוב האקדמי והחוג ללימודים רב‪-‬‬
‫תחומיים אינו יכול לערוב לכך שישלים את לימודיו לתואר אקדמי בתוך ‪ 4‬שנים‪ ,‬בשל אילוצי המערכת‪.‬‬
‫‪ .1‬על מנת לאפשר לימודי המשך ‪ -‬יוכלו הסטודנטים בשילוב האקדמי ללמוד במסגרת החוגים לחינוך וללימודים רב ‪-‬‬
‫תחומיים את ארבעת הקורסים הנדרשים‪ *,‬נכון להיום‪ ,‬לקבלה ללימודי תרפיה כקורסי בחירה במקבץ הכללי‪ 2.‬הקורסים‬
‫הם‪:‬‬
‫א‪ .‬מבוא לפסיכולוגיה ‪ 5 -‬נ"ז‬
‫ב‪ .‬פסיכופתולוגיה ‪ 1 -‬נ"ז‬
‫ג‪ .‬פסיכולוגיה התפתחותית – ‪ 4‬נ"ז‬
‫ד‪ .‬תיאוריות אישיות ‪ 4 -‬נ"ז‬
‫‪ .3‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי שומרת לעצמה את הזכות לשנות את מבנה הקורסים מעת לעת‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לתכנית‬
‫תנאי הקבלה לתכנית הם תנאי הקבלה לחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬
‫‪ 1‬למען הסר ספק‪ ,‬התכנית המפורטת להלן מתייחסת למערכת הלימוד בחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‪ ,‬ולא לתכנית הלימודים במכון‬
‫לאמנות‪.‬‬
‫‪ 2‬מאחר שתכניות הלימודים במוסדות העוסקים בלימודי התרפיה עשויות להשתנות‪ ,‬באחריותו של הסטודנט לברר מה הם הקורסים‬
‫הנדרשים לצורך לימודי ההמשך‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מקבץ חינוך בחוג ללימודים רב‪ -‬תחומיים‬
‫תכנית חד חוגית‬
‫המקבץ מיועד לסטודנטים המעוניינים ללמוד בחוג לחינוך‪ ,‬אך אינם עומדים בתנאי הקבלה לחוג זה‪.‬‬
‫מקבץ זה מיועד להעניק אפשרות נוספת לקבלה לחוג לחינוך‪ ,‬על סמך ההישגים בתכנית‪.‬‬
‫בתום שנה א' ישנן שלוש אופציות‪:‬‬
‫א‪ .‬להתקבל לחוג לחינוך בתכנית חד חוגית‪.‬‬
‫ב‪ .‬להתקבל לחוג לחינוך בתכנית דו חוגית‪.‬‬
‫* מודגש בזה שקבלה למוקדים חינוך מיוחד או לקויות למידה‪ ,‬משמעותה לימוד שלוש שנים נוספות בחוג לחינוך‬
‫בנוסף לשנה שנלמדה בחוג ללימודים רב‪ -‬תחומיים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סטודנט שלא יעמוד בדרישות למעבר לחוג לחינוך יוכל להמשיך ללמוד בחוג ללימודים רב תחומיים‪ ,‬בחטיבה בה החל‬
‫את התכנית‪.‬‬
‫תנאי המעבר לחוג לחינוך הם‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫הציון הנדרש‬
‫אלימות כלפי נשים‬
‫‪1‬‬
‫ציון עובר ‪56‬‬
‫היסטוריה של החינוך‬
‫‪1‬‬
‫ציון מינימום של ‪81‬‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה חברתית‬
‫‪5‬‬
‫ציון עובר ‪56‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫‪4‬‬
‫ציון עובר ‪56‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪5‬‬
‫ציון מינימום של ‪71‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א'‬
‫‪3‬‬
‫ציון מינימום של ‪71‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב'‬
‫‪3‬‬
‫ציון מינימום של ‪71‬‬
‫מבוא לפילוסופיה של החינוך‬
‫‪4‬‬
‫ציון מינימום של ‪81‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪5‬‬
‫ציון מינימום של ‪81‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫ציון עובר ‪61‬‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫‪1‬‬
‫עובר‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫‪1‬‬
‫ציון עובר ‪56‬‬
‫קורס רוח כלל מכללתי‬
‫‪1‬‬
‫ציון עובר ‪56‬‬
‫סה"כ‬
‫‪14‬‬
‫בנוסף לאמור לעיל יש להשיג ממוצע כולל של ‪ 07‬לפחות בכל קורסי שנה א'‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫‪ .0‬סטודנטים בתכנית זו חייבים לצבור לפחות ‪ 38‬נ"ז‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מקבץ כלכלה וניהול בחוג ללימודים רב‪ -‬תחומיים‬
‫תכנית חד חוגית‬
‫התכנית מיועדת לסטודנטים המעוניינים ללמוד בחוג לכלכלה וניהול אך חסרים את תנאי הקבלה הנדרשים‪.‬‬
‫בתום שנה א' ניתן להתקבל לשנה ב' בחוג לכלכלה וניהול לאחר עמידה בתנאים הבאים‪:‬‬
‫חדו"א א'‬
‫ציון ‪ 56‬לפחות‬
‫חדו"א ב'‬
‫ציון ‪ 56‬לפחות‬
‫מבוא לכלכלה א'‬
‫ציון ‪ 61‬לפחות‬
‫מבוא לכלכלה ב'‬
‫ציון ‪ 61‬לפחות‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫ציון ‪ 56‬לפחות‬
‫סטטיסטיקה ב'‬
‫ציון ‪ 56‬לפחות‬
‫בנוסף לאמור לעיל יש להשיג ממוצע כולל של ‪ 07‬לפחות בכל קורסי שנה א'‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬מערכת השעות מורכבת מקורסים של מקבץ כלכלה וניהול בחוג ללימודים רב ‪-‬תחומיים וקורסים מהמסלול‬
‫לאנשים עובדים בחוג לכלכלה וניהול‪ .‬הלימודים במסלול לאנשים עובדים מתקיימים בימים חמישי ושישי‪ ,‬בימי‬
‫חמישי בין השעות ‪ 04:05-09:45‬ובימי שישי בין השעות ‪ .18:31-03:45‬יתכן ויתקיימו לימודים במהלך חופשת‬
‫סמסטר‪ ,‬כיוון ששני המסלולים לא חופפים מבחינת לוחות הזמנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לסטודנטים שלא יצליחו לעמוד בקריטריונים המעבר‪ ,‬תינתן האפשרות להירשם לקורסי הקיץ לנכשלים בחוג‬
‫לכלכלה וניהול (במידה ויתקיימו)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫בתכנית הדו‪-‬חוגית על כל סטודנט לבחור חטיבה אחת ומתוכה לבחור שני מקבצים אשר יילמדו בהיקף של ‪ 11‬נ"ז כל אחד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נלמד מקבץ כללי‪ ,‬הכולל את קורסי המיומנויות (חובה) וקורסי בחירה מכלל החוג בהיקף של ‪ 11‬נ"ז‪.‬‬
‫ללומדים בתכנית דו חוגית עם החוגים חינוך או פסיכולוגיה אין חובות במקבץ הכללי והם יכולים לקחת קורסי בחירה‬
‫מכלל החוג בהיקף של ‪ 11‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי החובה במקבץ הכללי ללומדים בתכנית דו חוגית עם החוג לשירותי אנוש‪:‬‬
‫שם קורס‬
‫שנה‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א'‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫‪1‬‬
‫א'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב'‬
‫‪3‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫קורס רוח כלל‪ -‬מכללתי‬
‫הערות‬
‫כל השנים‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫‪1‬‬
‫קורסי החובה במקבץ הכללי ללומדים בתכנית דו חוגית עם החוג לכלכלה‪:‬‬
‫שם קורס‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫שנה‬
‫א'‬
‫ב'‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫וסטטיסטיקה ב'‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫קורסי החובה במקבץ הכללי ללומדים בתכנית דו חוגית עם החוג למדעי המחשב או לימודי מזרח אסיה‪:‬‬
‫שם קורס‬
‫שנה‬
‫מיומנויות מחשב‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א'‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫א'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב'‬
‫‪3‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪4‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫ב'‬
‫קורס רוח כלל‪ -‬מכללתי‬
‫כל השנים‬
‫‪3‬‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫סטטיסטיקה א'‬
‫וסטטיסטיקה ב'‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫לא חובה בחטיבה למדעי הרוח‬
‫החטיבה למדעי ההתנהגות‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫מקבץ פסיכולוגיה‬
‫הפסיכולוגיה עוסקת בחקר ההתנהגות האנושית על היבטיה השונים‪ .‬בין השאר ניתן לחלק את תחומי הפסיכולוגיה‬
‫המגוונים לשניים‪ :‬תחומים בעלי אוריינטציה מחקרית ותחומים בעלי אוריינטציה יישומית‪ .‬התחומים בעלי האוריינטציה‬
‫המדעית כוללים‪ :‬תהליכים קוגניטיביים (למידה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬חשיבה‪ ,‬שפה וכו')‪ ,‬התפתחות וגדילה‪ ,‬חישה‪ ,‬תפיסה‪ ,‬רגשות‪,‬‬
‫תיאוריות אישיות‪ ,‬פסיכופתולוגיה‪ ,‬נוירו‪-‬פסיכולוגיה ועוד‪ .‬נושאים אלה משמשים כר נרחב למחקרים מדעיים מגוונים‪.‬‬
‫התחומים בעלי אוריינטציה יישומית כוללים‪ :‬פסיכולוגיה קלינית‪ ,‬פסיכותרפיה‪ ,‬מבחנים פסיכולוגים‪ ,‬פסיכולוגיה ייעוצית‪-‬‬
‫חינוכית‪ ,‬פסיכולוגיה ארגונית‪ ,‬פסיכולוגיה תעשייתית ועוד‪ .‬אולם חלוקה זו רחוקה מלהיות חדה וברורה‪ ,‬שכן קיימת‬
‫השפעה הדדית נרחבת בין התחומים המדעיים והיישומיים‪ .‬המקבץ בפסיכולוגיה משקף את המגוון העשיר של תכנים אלה‪.‬‬
‫התכנית בנויה במטרה לאפשר לסטודנטים לקבל תמונה רחבה של הפסיכולוגיה דרך היכרות עם התחומים הבולטים בה‬
‫והבנת מערכות הקשרים ביניהם‪.‬‬
‫תנאי הלימוד במקבץ בפסיכולוגיה‬
‫‪ ‬בתכנית דו חוגית עם החוגים חינוך ופסיכולוגיה – לא ניתן לבחור במקבץ פסיכולוגיה‪.‬‬
‫‪ ‬המעבר משנה א' לשנה ב' מותנה בציון ממוצע של ‪ 75‬בקורסי החובה הניתנים בשנה א' ובהשלמת קורסי מיומנויות‬
‫היסוד של שנה א'‪.‬‬
‫‪ ‬הרשמה לקורס חובה של שנה נתונה מותנית בהשלמת כל קורסי החובה של השנים הקודמות‪ ,‬כולל מיומנויות יסוד‪.‬‬
‫‪ ‬סטודנט במסלול דו‪-‬חוגי הלוקח כחלק מלימודיו בחוג האחר קורס הכלול בתכנית המקבץ‪ ,‬ישלים את מספר הנקודות‬
‫הנדרשות במקבץ מתוך קורסי הבחירה שבו‪.‬‬
‫‪ ‬בתכנית דו חוגית לא ניתן ללמוד סמינריון במקבץ פסיכולוגיה‪ .‬לימוד סמינריון במקבץ זה‪ ,‬יתאפשר במסגרת המקבץ‬
‫הכללי (במקום קורסי בחירה כלל חוגיים)‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫מבוא לפסיכולוגיה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫דרישות קדם‬
‫‪5‬‬
‫א'‬
‫מוח והתנהגות‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‬
‫ב'‬
‫תיאוריות אישיות‬
‫ג'‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד קורסי בחירה מהמקבץ בהיקף של ‪ 6‬נ"ז‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫קורסי החובה‬
‫של שנה א'‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪2‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫הפסיכולוגיה של הבריאות‬
‫‪2‬‬
‫הפסיכולוגיה של הרגשות‬
‫‪2‬‬
‫ילדים מציירים‪ :‬התפתחות הציור והיצירה בקרב פעוטות‪ ,‬ילדים ומתבגרים‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫כל השנים‬
‫למידה וזיכרון‬
‫התפתחותית ומוח‬
‫והתנהגות‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סוגיות בפסיכולוגיה ארגונית‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫התפתחותית‪/‬מוח‬
‫והתנהגות‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫‪2‬‬
‫קורסי החובה של‬
‫שנים א' ‪ +‬ב'‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ פסיכולוגיה *‬
‫‪6‬‬
‫פטור מאנגלית‬
‫כל קורסי‬
‫המיומנויות‬
‫מקבץ מגדר‬
‫מטרתם של לימודי המגדר היא להפגיש את הלומדים‪/‬ות עם מאגרי ידע חדשניים ושוויוניים מבחינה מגדרית שנוספו בעת‬
‫האחרונה למדעי ההתנהגות השונים‪ .‬תכנים אלה נועדו להשלים ולהעשיר את שלל תחומי הדעת הקיימים תוך נתינת ביטוי‬
‫לקול הנשי שמקומו נפקד ממרביתם עד לאחרונה‪ .‬בתכנית הלימודים יושם דגש על הקניית כלי חשיבה וניתוח‬
‫אלטרנטיביים ושוויוניים על מנת לפתח אצל הסטודנט‪/‬ית את היכולת לחקור ולארגן ידע אקדמי מנקודת מבט מאוזנת זו‪.‬‬
‫במסגרת תכנית הלימודים מוצעים מגוון קורסים בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה המגדריים‪ .‬קורסי הפסיכולוגיה‬
‫מפגישים את הלומדים‪/‬ות עם תיאוריות פסיכולוגיות חדשניות בנושא ההתפתחות וההוויה הפסיכולוגית הנשית‪,‬‬
‫הפסיכולוגיה הגברית במבט מגדרי‪ ,‬וניתוח מגדרי שוויוני של תיאוריות פסיכולוגיות מובילות‪ .‬כך יוכלו תלמידי המקבץ‬
‫לפסיכולוגיה והחוג לפסיכולוגיה להרחיב ולהעמיק את הידע הפסיכולוגי שלהם מנקודת מבט ייחודית וחסרת פניות זו‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫דרישות קדם‬
‫א'‬
‫פסיכולוגיה של נשים‬
‫אלימות כלפי נשים‬
‫ב'‬
‫אקטיביזם מגדרי‪ -‬התיאוריה והפרקטיקה‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪ :‬סמינריון במקבץ מגדר (‪ 6‬נ"ז) או קורסי בחירה בהיקף ‪ 6‬נ"ז‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫אתיקה‪ ,‬דאגה ומגדר‬
‫‪2‬‬
‫גבריות בעידן המודרני ‪ -‬תיאוריות‪ ,‬פרקטיקות ואוטופיות‬
‫‪4‬‬
‫האישי הוא הפוליטי‪ -‬כתיבה ואקטיביזם‬
‫‪2‬‬
‫מבט מגדרי על הממסד הרפואי‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫מגדר ומשפט‬
‫‪2‬‬
‫מודלים לחיקוי בחינוך ‪ -‬פרקטיקות פדגוגיות של מגדר‬
‫‪2‬‬
‫מיניות האישה לגווניה‬
‫‪4‬‬
‫קיימות וקונפליקט בראייה מגדרית‬
‫‪2‬‬
‫שוויון הזדמנויות בעבודה‬
‫‪2‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫סמינר במקבץ מגדר‬
‫פסיכולוגיה של נשים‬
‫ג'‬
‫‪6‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫מקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫הסוציולוגיה היא תחום ידע מרכזי במדעי החברה‪ .‬הסוציולוגיה מתבוננת במצבים חברתיים ומפתחת מחשבה ביקורתית‬
‫ויכולת יישום של מושגים ותיאוריות להבנה וניתוח שלהם‪ .‬המקבץ לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה יקנה מושגי יסוד‬
‫ותיאוריות מרכזיות להבנה וניתוח של קבוצות‪ ,‬חברות‪ ,‬מוסדות ותהליכים בחברה האנושית‪ .‬יילמדו נושאים כמו‬
‫אנתרופולוגיה‪ ,‬חברה ותרבות בעבר ובחברה המודרנית‪ ,‬ערכים ונורמות‪ ,‬מוסד המשפחה‪ ,‬חברות‪ ,‬סטייה וקונפורמיות‬
‫חברתית‪ ,‬תהליכים חברתיים בקבוצה הקטנה‪ ,‬מיעוטים ו"אחרים"‪ ,‬דת וקבוצות דת‪ ,‬ארגונים כלכליים וחברתיים‪,‬‬
‫התנהגות קולקטיבית‪ ,‬תקשורת המונים‪ ,‬לימודי עיר וקהילה‪ ,‬ריבוד ואי‪-‬שוויון חברתי‪ ,‬תהליכים דמוגרפיים‪ ,‬תהליכים‬
‫עולמיים ועוד‪ .‬מקום מיוחד יוקדש לניתוח תהליכים בחברה הישראלית תוך התמקדות בנושאים של רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬מגדר‪,‬‬
‫מיעוטים וערבים בישראל ‪ -‬בדגש אזורי של צפון הארץ‪.‬‬
‫תנאי הלימוד במקבץ סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪‬‬
‫נקודות הזכות של קורסי הבחירה יילקחו כולן מתוך רשימת קורסי הבחירה של המקבץ‪ .‬לימוד של קורסי בחירה מחוץ‬
‫למקבץ יתאפשר באישור מיוחד של ראש המקבץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשך הלימודים במקבץ לסוציולוגיה לסטודנטים הלומדים סמינריון מותנה בציון של ‪ 75‬לפחות בקורס מבוא‬
‫לסוציולוגיה‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה חברתית (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫דרישות קדם‬
‫‪5‬‬
‫א'‬
‫מבוא לסוציולוגיה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫מבנה חברתי של מדינת ישראל או תיאוריה ומחקר בסוציולוגיה‬
‫ב'‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד סמינריון במקבץ בסוציולוגיה (‪ 6‬נ"ז) או קורסי בחירה בהיקף ‪ 6‬נ"ז‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אדם חברה וסביבה‬
‫‪2‬‬
‫אנתרופולוגיה של הבריאות והרפואה‬
‫‪2‬‬
‫ביקור קצר בנחלת הכלל‪ :‬נקודות מבט פילוסופיות‪,‬‬
‫חברתיות ופוליטיות לניהול משאבים משותפים‪.‬‬
‫החברה בישראל לאורה של התרבות הפופולארית‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫מבנה חברתי של מדינת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫מעבדות לחירות ולשוויון‬
‫‪2‬‬
‫סוציולוגיה של הקיבוץ‬
‫‪2‬‬
‫קשר משפחתי מבט עכשווי על משפחות בישראל‬
‫‪2‬‬
‫קורסי החובה של שנים‬
‫א' ‪ +‬ב'‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ סוציולוגיה‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫ציון ‪ 75‬במבוא‬
‫לסוציולוגיה‬
‫פטור באנגלית‬
‫‪18‬‬
‫‪6‬‬
‫החטיבה לקיימות‪ :‬חברה‪ ,‬סביבה ומחשבה‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫מקבץ בניהול ויישוב סכסוכים‬
‫תופעת הסכסוך (קונפליקט) היא בו‪-‬בזמן מטרידה ומרתקת‪ ,‬והיא נוכחת בכל אינטראקציה אנושית‪ .‬הסכסוך הוא‬
‫התנגשות בין אינטרסים וערכים של בני אדם ברמה הבין‪-‬אישית‪ ,‬הבין‪-‬קבוצתית והבין‪-‬לאומית‪ .‬התמודדות עם סכסוך‬
‫כוללת הן חיפוש דרכים ליישובו והן מאמץ לניהולו באופן המאפשר חיים תקינים לכל המעורבים בו‪.‬‬
‫גורם מרכזי בהתנהלותם של סכסוכים ובהערכת האפשרויות לסיומם הוא איכות התקשורת‪ .‬תקשורת לקויה נשענת על‬
‫נתיבי תקשורת עמוסים ורועשים‪ ,‬חוסר הקשבה‪ ,‬עיוותי תפיסה וחוסר סובלנות ועוינות בין צדדים‪ .‬תקשורת בונה מקפידה‬
‫על נתיבי תקשורת קולחים ופנויים‪ ,‬היענות ושקיפות ושיתוף פעולה‪ .‬תקשורת לקויה מוליכה להתפרצות סכסוכים‬
‫ולהתמשכותם‪ ,‬בעוד תקשורת בונה מסייעת בניהולם ואף בפתרונם‪.‬‬
‫המקבץ מתמקד בגישות תיאורטיות ויישומיות להבנת סכסוכים וניהולם כדינמיקות של תקשורת‪ .‬כיוון שקונפליקט הוא‬
‫תופעה גנרית ורבת פנים‪ ,‬הוא מאשר לימוד ומחקר רב‪-‬גוניים ומגוונים‪ .‬סכסוך מתרחש בכל רובדי החיים וניתן לזהות‬
‫מאפיינים משותפים בזירה המשפחתית‪ ,‬במקום העבודה‪ ,‬בין קבוצות חברתיות ופוליטיות‪ ,‬בין אומות ובין תרבויות‪ .‬מגוון‬
‫הקורסים המוצעים משקף את הססגוניות הזאת במצאי הסכסוכים ובדרכים להתמודדות עמם‪.‬‬
‫תנאי הלימודים במקבץ בניהול ויישוב סכסוכים‬
‫• המעבר משנה א' לשנה ב' מותנה בציון ממוצע של ‪ 75‬לפחות בקורסי החובה של שנה א'‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫קיימות מהי?‬
‫דרישות קדם‬
‫‪2‬‬
‫א'‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים ‪ -‬חלק א'‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים – חלק ב'‬
‫נ"ז‬
‫‪3‬‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‬
‫חלק א'‬
‫ב'‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫גישור – פתרון קונפליקטים בדרך אחרת‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד סמינריון במקבץ ניהול ויישוב סכסוכים (‪ 6‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 3‬נ"ז או קורסי‬
‫בחירה בהיקף ‪ 9‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫החברה הערבית במדינת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫היבטים של סכסוך פלילי‬
‫‪2‬‬
‫מעבדות לחירות ולשוויון‬
‫‪2‬‬
‫משא ומתן במבט חברתי ופסיכולוגי‬
‫‪2‬‬
‫עיצוב המרחב‪ :‬קונפליקטים חברתיים וסביבתיים‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫צדק חברתי וסביבתי‪ :‬מגוון ביולוגי בגליל‬
‫‪4‬‬
‫קיימות וקונפליקט בראייה מגדרית‬
‫‪2‬‬
‫שפה וחברה‬
‫‪2‬‬
‫שפה ולאומיות‬
‫‪2‬‬
‫תיאוריות וגישות פסיכו‪ -‬חברתיות ליישוב סכסוכים*‬
‫‪2‬‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ ניהול ויישוב סכסוכים‬
‫‪19‬‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫ופטור באנגלית‬
‫‪6‬‬
‫מקבץ סביבה וחברה‬
‫קצב הריבוי הטבעי של המין האנושי במאה האחרונה‪ ,‬ובעשורים האחרונים בפרט‪ ,‬הוא הגבוה ביותר בתולדותיו‪.‬‬
‫לאוכלוסיית האדם הגדלה בממדים עצומים מתלווה גם התפתחות טכנולוגית המחוללת שינויים מרחיקי לכת בסביבה‪:‬‬
‫זיהום האטמוספירה‪ ,‬הקרקע והמים‪ ,‬התחממות האקלים ודלדול משאבי טבע הנחוצים לקיום חיים על פני כדור הארץ‪,‬‬
‫כמו מים‪ ,‬קרקע‪ ,‬יערות‪ ,‬ועוד‪ .‬נושאי איכות סביבה עולים יותר ויותר כיום על סדר היום הציבורי‪ ,‬מאחר שהשלכותיהם‬
‫הכלכליות‪ ,‬החברתיות‪ ,‬הפוליטיות והבריאותיות עלולות לסכן את הקיום האנושי‪ .‬ההתמודדות עם סכנות אלה מחייבת‬
‫שינויים פוליטיים‪ ,‬חברתיים ואישיים‪ ,‬הדורשים מודעות והבנה של מגוון גדול של תחומים‪ .‬במקבץ לימודי סביבה וחברה‬
‫יושם דגש על שילוב רב‪-‬תחומי ממדעי החברה והסביבה‪ ,‬המאפשר קבלת תמונה מלאה ככל האפשר של בעיות סביבתיות‬
‫והדרכים לפתרונן‪ .‬הנושאים השונים שילובנו במסגרות אקדמיות מקובלות (שיעור‪ ,‬תרגיל‪ ,‬סיורי שדה וסמינריון) יכללו‬
‫אקולוגיה‪ ,‬נושאים נבחרים במדעי הטבע‪ ,‬מודעות סביבתית‪ ,‬יזמות סביבתית‪ ,‬ארגונים ירוקים והשפעתם‪ ,‬הכרת החי‬
‫והצומח‪ ,‬התנהגות בעלי החיים‪ ,‬יחסי בעלי חיים‪-‬צמחים‪ ,‬ממשק שמורות טבע‪ ,‬תכנון וניהול סביבתי‪ ,‬השפעת החברה על‬
‫הסביבה באופן גלובלי ואזורי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫שנה‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫דרישות קדם‬
‫‪4‬‬
‫א'‬
‫מבוא למדעי הטבע‬
‫נ"ז‬
‫‪3‬‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד‪:‬‬
‫סמינריון במקבץ סביבה וחברה (‪ 6‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 7‬נ"ז או קורסי בחירה בהיקף ‪ 13‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אדם חברה וסביבה‬
‫‪2‬‬
‫בריאות וסביבה‬
‫‪3‬‬
‫התנהגות בעלי חיים‬
‫‪4‬‬
‫חינוך לקיימות‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫מציידים לקטים לחקלאים ורועים‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫סוגיות בהיסטוריה סביבתית‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫סוגיות אקולוגיות בגליל‬
‫‪4‬‬
‫צדק חברתי וסביבתי‪ :‬מגוון ביולוגי בגליל‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ סביבה וחברה‬
‫קורסי הבחירה המוצעים מהחוג למדעי הסביבה הם‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫אנרגיה וסביבה‬
‫ממשק שמורות טבע ונוף‬
‫שנה‬
‫כל‬
‫השנים‬
‫‪2‬‬
‫נ"ז‬
‫דרישות קדם‬
‫‪1‬‬
‫אין‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫‪20‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫‪6‬‬
‫מקבץ פילוסופיה‬
‫'פילוסופיה' משמעותה אהבת החוכמה (ביוונית‪' :‬פילו'‪ -‬אהבה‪' ,‬סופיה' – חכמה)‪ ,‬וכשמה כן היא‪ ,‬מכירה לנו אוצרות יסוד‬
‫במחשבה האנושית ומהווה עד היום את אבן הפינה של מדעי הטבע‪ ,‬הרוח והחברה‪ .‬העיסוק הפילוסופי משפר את חדות‬
‫החשיבה‪ ,‬יכולת הניסוח ותשומת הלב לאחר‪ .‬תכנית המקבץ מתמקדת בלימודי הלוגיקה (תורת ההיגיון)‪ ,‬אתיקה (תורת‬
‫המוסר)‪ ,‬אתיקה סביבתית ‪ ,‬פילוסופיה פוליטית‪ ,‬ופילוסופיה של המדע‪ ,‬המסייעים לביקורת ועשייה מושכלת בתחום‬
‫הקיימות‪ .‬קורסי המקבץ מספקים לסטודנטים ידע וכלים רבי ערך להתפתחות אישית‪ ,‬הרחבת אופקים ושיפור ההישגים‬
‫במגוון תחומי ידע אחרים‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫לוגיקה (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫א'‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית (שיעור ‪+‬תרגיל)‬
‫ב'‬
‫‪5‬‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד סמינריון במקבץ פילוסופיה (‪ 6‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 4‬נ"ז‪ ,‬או קורסי בחירה‬
‫בהיקף ‪ 01‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אקזיסטנציאליזם ומחשבת האדם‬
‫‪2‬‬
‫אתיקה‬
‫‪4‬‬
‫אתיקה סביבתית‬
‫‪2‬‬
‫דת ומדע‪ ,‬הקונפליקט הפורה‬
‫‪2‬‬
‫הבעיה הקשה בחקר התודעה‪ :‬מדקרט ועד חקר המוח‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפילוסופיה אנליטית‪ :‬פרדוקסים בשפה ובמחשבה‬
‫כל השנים‬
‫מבוא לפילוסופיה בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לפילוסופיה של המדע‬
‫‪3‬‬
‫מדע בדיוני כפילוסופיה‬
‫‪2‬‬
‫מדע וערכים‬
‫‪2‬‬
‫צדק חברתי וסביבתי‪ :‬מגוון ביולוגי בגליל‬
‫‪4‬‬
‫רטוריקה ודיבייט‬
‫‪2‬‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ פילוסופיה‬
‫‪21‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫‪6‬‬
‫החטיבה למדעי הרוח‬
‫תכנית דו‪-‬חוגית‬
‫מקבץ אמנות‬
‫המקבץ באמנות נועד להקנות לסטודנט ידע בסיסי בתולדות האמנות‪ .‬בכל הקורסים העיוניים יושם דגש על הקשר בין‬
‫ההתפתחויות הרוחניות שעיצבו את תרבות המערב בכלל‪ ,‬לבין ביטוין האמנותי‪ .‬למרות שהדגש יושם על ההיסטוריה של‬
‫האמנויות הפלסטיות‪ ,‬יוצגו ההתפתחויות במחשבת המערב כבסיס להיווצרותן של אמנויות נוספות‪ ,‬ותיערך השוואה‬
‫תקופתית מתמדת בין מאפייני האמנות בתחומים השונים‪ .‬הרעיון הכללי הוא להקנות לסטודנטים שילמדו את המקבץ‬
‫מושג כול ל על התפתחות התודעה האמנותית בעולם המערבי‪ ,‬כביטוי להתפתחות התרבות‪ .‬בנוסף לכך תינתן לסטודנט‬
‫האפשרות להתנסות מעשית בתהליך היצירה האמנותית‪ ,‬התנסות שיש לה חשיבות מכרעת בתהליך ההפנמה והתרגום‬
‫הרוחני של המסר העיוני במקצוע כתולדות האמנות‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לאמנות המערב א'‬
‫א'‬
‫מבוא לאמנות‬
‫המערב א'‬
‫מבוא לאמנות המערב ב'‬
‫אסתטיקה ותרבות במאה ה‪11-‬‬
‫‪3‬‬
‫ב'‬
‫שפת האמנות‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד סמינריון במקבץ אמנות (‪ 6‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף של ‪ 1‬נ"ז או קורסי בחירה‬
‫בהיקף ‪ 7‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫אוריינות חזותית‬
‫‪2‬‬
‫אמנות בבתי הכנסת העתיקים‬
‫‪2‬‬
‫אמנות דתית ואמנות חילונית ביפן המסורתית‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫מבוא לאמנות המאה העשרים‬
‫‪3‬‬
‫מרחב התבוננות‬
‫‪2‬‬
‫על הגרוטסקי והמכוער באמנות‬
‫‪2‬‬
‫סדנאות באמנות לפי רשימה שתתפרסם *‬
‫ב'‬
‫סמינר במקבץ אמנות‬
‫ג'‬
‫‪4‬‬
‫קורסי החובה של שנים א‬
‫‪ +‬ב'‬
‫פטור מאנגלית‬
‫‪6‬‬
‫כל קורסי המיומנויות‬
‫* סטודנט במסלול דו‪-‬חוגי רשאי ללמוד סדנה אחת בלבד במכון לאומנויות‪ .‬סדנה זו תיחשב כקורס בחירה במקבץ אומנות‪.‬‬
‫לימוד סדנאות יאושר רק משנה ב' ללימודים‪ .‬להרשמה יש לפנות למזכירות החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬מי שקיבל הכרה בלימודים קודמים שאינם אקדמיים אינו רשאי להשתתף בסדנאות כחלק מלימודיו במקבץ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מקבץ לימודי ארץ‪-‬ישראל בהיבט אזורי‬
‫הגליל הוא חבל ארץ ייחודי המכיל בתוכו מספר רב של יחידות נוף שונות‪ ,‬ומגוון גדול של אזורי מחיה‪ ,‬חי וצומח יחד עם‬
‫פסיפס מגוון של תרבויות ואתרים‪ .‬המקבץ ללימודי ארץ‪-‬ישראל עוסק בכל השכבות השונות המרכיבות את הפסיפס הארץ‪-‬‬
‫ישראלי בכלל ומתמקד בחקר הגליל בפרט‪ .‬מוצעים קורסים במגוון של נושאים ‪ -‬מגיאולוגיה ופרהיסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה‬
‫פיזית ויישובית וההיסטוריה של העת החדשה והעת העתיקה‪ .‬מושם דגש מיוחד על פסיפס המיוחד של הנוף האנושי בגליל ‪-‬‬
‫דתות‪ ,‬תרבויות‪ ,‬צורות יישוב ונרטיבים היסטוריים‪ .‬המקבץ בנוי בחתכי אורך ורוחב של לימודים בהיבט רגיונלי‬
‫ואינטרדיסציפלינרי של הגליל‪ .‬הסטודנטים במקבץ לומדים מגוון רחב של קורסים בתחומי הגיאוגרפיה‪ ,‬הארכיאולוגיה‪,‬‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬האנתרופולוגיה והסוציולוגיה‪ ,‬ובנקודות השקה בין התחומים השונים‪ .‬המקבץ הוא רב‪-‬תחומי באופיו בקורסי‬
‫החובה ובקורסי הבחירה‪ ,‬ומלמדים בו מיטב המרצים והמומחים לחקר הגליל בעבר ובהווה‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫שנה‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫האבולוציה התרבותית של האדם‬
‫‪4‬‬
‫א'‬
‫המנדט הבריטי בארץ‪-‬ישראל‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לרומנטיקה ומודרניות‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד סמינריון במקבץ ארץ‪-‬ישראל (‪ 6‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 6‬נ"ז‪ ,‬או קורסי בחירה‬
‫בהיקף ‪ 01‬נ"ז‪.‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אמנות בבית הכנסת העתיקים‬
‫‪2‬‬
‫גאוגרפיה של הגליל‬
‫‪2‬‬
‫גרמניה ונאציזם‬
‫‪4‬‬
‫האימפריה הביזנטית‬
‫‪2‬‬
‫החברה הערבית במדינת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫החי והצומח בגליל‬
‫‪2‬‬
‫היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית‬
‫‪2‬‬
‫חפירה ארכיאולוגית לימודית‬
‫‪2‬‬
‫כל השנים‬
‫לבנון בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לתרבות ימי הביניים‬
‫‪2‬‬
‫מושג המולדת בארץ ישראל העברית" ‪0948-0881‬‬
‫‪2‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫‪2‬‬
‫מציידים לקטים לחקלאים ורועים‬
‫‪2‬‬
‫סוגיות בהיסטוריה סביבתית‬
‫‪2‬‬
‫שלטון העות'מאניים‪ :‬מבוא לתולדות הארץ במאות ה‪06-09-‬‬
‫‪2‬‬
‫שפה וחברה‬
‫‪2‬‬
‫תקופת המקרא‬
‫‪2‬‬
‫ראה המשך הטבלה בעמוד הבא‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪2‬‬
‫תלאות ותקווה‪ :‬שנותיה הראשונות של מדינת ישראל‬
‫קורסי החובה‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ א"י‬
‫במקבץ‬
‫קורסי המיומנויות‬
‫‪6‬‬
‫פטור באנגלית‬
‫מקבץ היסטוריה‬
‫"היסטוריה" פירושה חקר העבר‪ ,‬ובשפות מסוימות "סיפור העבר"‪ .‬עניינה של ההיסטוריה הוא בכל אירוע שהיה בעבר‬
‫והועלה על הכתב‪ .‬תחילת התגבשותה כגוף ידע‪ ,‬היא בתקופתם של הרודוטוס ותוקידידס ביוון העתיקה‪ ,‬הנחשבים כראשוני‬
‫ההיסטוריונים‪ ,‬והיא ממשיכה להתפתח גם כיום בחקר אירועי העבר הקרוב‪ .‬ההיסטוריה ביסודה היא תחום מחקר‬
‫בינתחומי‪ ,‬הנמצא בזיקה לדיסציפלינות רבות כמו הסוציולוגיה‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬הספרות ועוד‪ .‬בהתאמה גם‬
‫נפתחות התמחויות שונות של ההיסטוריונים‪ ,‬המתפלגות לפי אזורי המחקר (היסטוריה מערבית‪ ,‬היסטוריה של המזרח‬
‫הקרוב וכו')‪ ,‬או לפי תקופות‪ ,‬או לפי שיטות המחקר (היסטוריה חברתית‪ ,‬היסטוריה של רעיונות‪ ,‬היסטוריה של האמנות‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫במסגרת לימודי המקבץ בהיסטוריה‪ ,‬יושם הדגש על יצירת יסודות רחבים וכלליים‪ ,‬הן מבחינה נושאית והן מבחינה‬
‫מתודית‪ ,‬שיאפשרו לסטודנטים להמשיך ולהתפתח בלימודי המשך‪ .‬בשנה הראשונה יינתנו קורסי מבוא המתייחסים לשלוש‬
‫התקופות המרכזיות (העת העתיקה‪ ,‬ימי הביניים‪ ,‬העת החדשה)‪ .‬בשנים הבאות יוצגו לסטודנטים מגוון שיעורי בחירה‪,‬‬
‫הממוקדים אמנם בהיסטוריה מערבית בעת החדשה ובתקופה המודרנית‪ ,‬אך מתפרשים גם להיסטוריה של המרחב הקרוב‬
‫לנו‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫האימפריה הביזנטית‬
‫א'‬
‫קורס מתודולוגי בלימוד היסטוריה‬
‫גרמניה והנאציזם‬
‫ב'‬
‫מבוא לתרבות ימי הביניים‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫על מנת להשלים ל‪ 11-‬נ"ז יש ללמוד סמינריון במקבץ היסטוריה (‪ 6‬נ"ז) וקורסי בחירה בהיקף ‪ 1‬נ"ז‪ ,‬או קורסי בחירה‬
‫בהיקף ‪ 8‬נ"ז‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫קורסי הבחירה המוצעים הם‪:‬‬
‫שנה‬
‫שם הקורס‬
‫דרישות קדם‬
‫נ"ז‬
‫אמנות בבית הכנסת העתיקים‬
‫‪2‬‬
‫גיאוגרפיה של הגליל‬
‫‪2‬‬
‫האבולוציה התרבותית של האדם‬
‫‪2‬‬
‫החברה הערבית במדינת ישראל‬
‫‪4‬‬
‫היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫חפירה ארכיאולוגית לימודית‬
‫כל השנים‬
‫לבנון בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫מבוא להיסטוריה של הרגשות‬
‫‪2‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫‪2‬‬
‫סוגיות בהיסטוריה סביבתית‬
‫‪2‬‬
‫שלטון העות'מאניים‪ :‬מבוא לתולדות הארץ במאות ה‪06-09-‬‬
‫‪2‬‬
‫תקופת המקרא‬
‫‪2‬‬
‫קורסי החובה‬
‫במקבץ‬
‫ג'‬
‫סמינר במקבץ היסטוריה‬
‫כל קורסי‬
‫המיומנויות‬
‫פטור באנגלית‬
‫‪25‬‬
‫‪6‬‬
‫תקצירי הקורסים‬
‫אדם חברה וסביבה‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 4 ,0742071‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק ביחסים המורכבים בין החברה האנושית לסביבתה הטבעית‪ .‬מתוך גישה מולטי‪-‬דיסציפלינרית יידונו מושגים ותיאוריות‬
‫של יחסי חברה‪ -‬סביבה מהיבטים שונים של אקולוגיה וסוציולוגיה‪ ,‬אסונות ומשברים אקולוגיים‪ ,‬היסטוריה ופילוסופיה‪ ,‬אומנות‬
‫ומשפט‪ ,‬צמיחה כלכלית ותיעוש‪ ,‬ניהול מדיניות סביבתית ותהליכי גלובליזציה‪ ,‬מודעות וערכים אקולוגיים‪ ,‬תרבות ירוקה ותנועות‬
‫חברתיות ירוקות בארץ ובעולם‪ .‬בקורס ישולבו הרצאות אורח‪.‬‬
‫אוריינות חזותית‬
‫ד"ר ענת רביב‬
‫‪ 4 ,0701727‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫עיצו ב תקשורת חזותית הוא תחום לימוד אשר משלב עיצוב ופיתוח מידע אשר מתייחס לדרך שבה המדיות השונות כגון דפוס‪ ,‬אומנות‬
‫ופרזנטציה מתקשרים עם אנשים‪.‬‬
‫אנו חיים בתרבות שופעת דימויים ומושפעת מהם‪ .‬תרבות בעלת סטנדרטים חזותיים גבוהים המייצרת מידע חזותי המתקשר עם הפרט‬
‫ויוצר חלק חשוב בעיצוב תפיסת המציאות‪ .‬מידע חזותי מועבר במדיה לסוגיה‪ :‬החל בדפוס דרך הטלוויזיה‪ ,‬הווידאו‪ ,‬מסך המחשב‬
‫והטלפון הנייד‪ .‬הקורס יעסוק בפיתוח רגישות חזותית למסרים המועברים דרך המדיות השונות‪.‬‬
‫פיתוח חשיבה יצירתית וביקורתית ברמה אקדמית לצורך אבחון וניתוח מסרים שונים ככלי ליצירת השפעה על אוכלוסיות שונות‪.‬‬
‫אמנות בבית הכנסת העתיקים‬
‫פרופ' ציונה גרוסמרק‬
‫‪ 4 ,0707427‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בקורס אמנות בבתי הכנסת העתיקים נעסוק בהופעת בית הכנסת כמהפכה בעולם הדתי בימי הבית השני‪ .‬עיקרו של הקורס יוקדש‬
‫להכרת טיפוסי בתי הכנסת השונים בארץ ולאחר מכן יוקדשו פרקים נרחבים לאמנות בבתי הכנסת‪ ,‬עם דגש על אמנות האבן ואמנות‬
‫הפסיפס‪ .‬הקורס יכלול יום סיור‪.‬‬
‫אמנות דתית ואמנות חילונית ביפן המסורתית‬
‫ד"ר רוני שריג‬
‫‪ 4 ,0707227‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‪.‬‬
‫אמנות יפן המסורתית הושפעה יותר מכל מהקשר העמוק של החברה והתרבות היפניות לטבע‪ :‬יפן היא ארץ של איים ויש בה שפע של‬
‫מים – נהרות‪ ,‬אגמים‪ ,‬מפלים‪ ,‬ומשקעים רבים‪ .‬היא ארץ של הרים ויערות‪ ,‬ושל ארבע עונות שנה סדורות לצד תהפוכות רבות של הטבע‪:‬‬
‫רעידות אדמה וצונאמי‪ ,‬טייפונים‪ ,‬והתפרצויות הרי געש‪ .‬הקשר העמוק לטבע ביפן בא לידי ביטוי באמנויות רבות‪ ,‬הן דתיות והן‬
‫חילוניות‪.‬‬
‫ביפן המסורתית התפתחו זו לצד זו שתי דתות גדולות – דת השינטו העתיקה‪ ,‬והבודהיזם – שהגיע ליפן במאה השישית לספירה‪.‬‬
‫תפיסות העולם‪ ,‬האמונות‪ ,‬המנהגים והפולחנים של דתות אלו באו לידי ביטוי בין היתר גם באמנות דתית‪ ,‬וכמו ההבדלים ביניהן‬
‫בתפיסות העולם‪ ,‬כך גם נבדלו השינטו והבודהיזם בביטויים האמנותיים שלהן‪.‬‬
‫לצד האמנות הדתית התפתחה ביפן אמנות חילונית – אמנות של האצולה בעת הקלאסית ואמנות עירונית בתקופה המסורתית‬
‫המאוחרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא תמיד ניתן להפריד ביפן בין אמנות חילונית לדתית‪ :‬הביטוי המובהק לכך הינו אמנויות הזן‪ ,‬שהתפתחו בימי‬
‫הביניים ביפן מתוך השפעות הפילוסופיה הזן בודהיסטית‪ ,‬אך גם בהשפעות התרבות החילונית‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחות האמנויות ביפן המסורתית על המגוון הגדול שלהן‪ ,‬בגורמים שהשפיעו על התפתחותן‪ ,‬ובז'אנרים השונים של‬
‫אמנויות‪ ,‬בראייה היסטורית‪-‬תרבותית‪.‬‬
‫אנתרופולוגיה של הבריאות והרפואה‬
‫ד"ר טל ישראלי‬
‫‪ 4 ,0478017‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בתופעות הבריאות והחולי מנקודת ראות אנתרופולוגית‪-‬תרבותית‪ .‬במסגרת הקורס יוצגו תיאוריות ומודלים‬
‫אנתרופולוגיים העוסקים בבריאות ורפואה‪ ,‬ויערך דיון בתהליכי הבניית הידע הרפואי והפרקטיקה הרפואית כתהליך חברתי ממוסד‪.‬‬
‫מושגי הבריאות והחולי ייבחנו מתוך היבט של השוואה בין‪-‬תרבותית‪ ,‬יוצג המודל הביו‪-‬רפואי ומבקריו וידונו הדרכים בהן משנות‬
‫טכנולוגיות רפואיות את תפישת הגוף האנושי ואת תפקידה של הרפואה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫אתיקה‬
‫ד"ר משי משה אורי‬
‫‪ 2 ,0742070‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫קורס בסיסי בפילוסופיה של המוסר‪ .‬הדיון המוסרי נסוב סביב השאלה מה הוא המעשה הראוי? האתיקה נותנת מסגרת של כללים לפיה‬
‫אפשר לנסות ולענות על השאלה המוסרית‪ .‬בקורס זה נעסוק במסגרות אתיות שונות שהוצעו לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה‬
‫ובראשן הגישה החוזית‪ ,‬גישת המידות הטובות‪ ,‬הגישה התועלתנית וגישת הציוויי ם המוחלטים‪ ,‬ונבדוק מה היא התשובה של כל אחת‬
‫מהן לשאלה המוסרית באופן כללי ובמקרים פרטניים‪ .‬הקורס יתמקד באתיקה יישומית ולא יישאר רק ברמה התיאורטית‪ .‬נבדוק מקרי‬
‫דוגמה שונים שאליהם התייחסו הפילוסופים הגדולים של העבר ובראשם אפלטון‪ ,‬אריסטו‪ ,‬הובס‪ ,‬קאנט ניטשה ועוד‪ ,‬ונחשוב על חיינו‬
‫אנו ועל המשמעויות המוסריות‪ ,‬האתיות והמעשיות שיש לכל גישה על חיינו והחלטותינו‪.‬‬
‫אתיקה סביבתית‬
‫ד"ר משי משה אורי‬
‫‪ 4 ,0701720‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫כולם מדברים על הסביבה‪ .‬חל ק אפילו עושים משהו בנידון‪ .‬אבל למה? מדוע הסביבה חשובה? האם מגיעה לסביבה התחשבות מוסרית‬
‫בגלל הסביבה‪ ,‬או כדי שיהיה לנו יותר טוב? בקורס זה ניישם את הכלים האתיים שלמדנו בקורס "אתיקה" בכדי להבין את‬
‫המשמעויות המוסריות של היחס שלנו לסביבה‪ .‬נתרכז בקריאה מעמיקה של כמה מאמרי מפתח בתחום האתיקה הסביבתית‪ ,‬תוך כדי‬
‫לימוד כלים חדשים המשמעותיים לתחום‪ :‬חישובי עלות תועלת‪ ,‬שימוש בתורת המשחקים‪ ,‬הבנת המושג "ערך" ועוד‪ ...‬לקראת סוף‬
‫הקורס נתמקד במסקנות אישיות‪ :‬כאשר הגענו באופן אישי וביקורתי לתובנות מוסריות בקשר לסביבה‪ ,‬מה כל אחד מאיתנו יכול‪ ,‬צריך‬
‫ואולי אפילו חייב‪ ,‬לעשות?‬
‫אתיקה‪ ,‬דאגה ומגדר‬
‫ד"ר נחום טורצקי‬
‫‪ 4 ,0720147‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫האתיקה דנה בשאלה איך עלי לנהוג כלפי עצמי וכלפי אחרים‪ .‬כשעוסקים בפתרון בעיות אתיות‪ ,‬הגישה הרווחת כיום מקדמת את‬
‫השימוש בהי גיון והוגנות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אתיקת הדאגה‪ ,‬תוצר החשיבה הפמיניסטית‪ ,‬טוענת שהיכולת להכיר במצוקת האחר ולהגיב‬
‫בהתאמה קודמת להיגיון ולהוגנות‪ .‬על ידי בחינת ני סיון חיים‪ ,‬דפוסי התנהגות והערכים המגדריים‪ ,‬נגלה אפשרויות חשובות לגבי‬
‫המשמעות של אתיקת הדאגה בחיי המשפחה‪ ,‬בציבור‪ ,‬ובמקום העבודה‪.‬‬
‫ביקור קצר בנחלת הכלל‬
‫ד"ר אורנה גרוסמרק‬
‫‪ 4 ,0707411‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫נחלת הכלל (‪ )The commons‬היא שם כללי לכל אותם נכסים ששייכים לכלל הציבור ואינם בבעלות פרטית‪ .‬נחלת הכלל מבטיחה את‬
‫נגישות כלל הציבור אליה‪ .‬נכסי נחלת הכלל מצוי ים בכל מקום ועליהם נמנים‪ ,‬בין היתר החלל‪ ,‬האטמוספרה והאוקיינוסים‪ ,‬כמו גם‬
‫הפארק הציבורי‪ ,‬האינטרנט והמדע וכלה במרחב הציבורי של הבית המשותף‪ .‬חלק מנכסי נחל הכלל‪ ,‬הם חלק מהמערכת טבעית‬
‫ואחרים נוצרו במאמץ קולקטיבי אנושי לאורך הדורות‪ .‬הקורס יבחן את המושג נחלת הכלל דרך היבטים סוציולוגים‪ ,‬אנתרופולוגים‪,‬‬
‫סביבתיים ומשפטיים‪ ,‬תוך התמודדות עם הדילמות שמעלה נחלת הכלל והצורך לשמרה‪ .‬רשימת הקריאה לקורס תורכב מחומרים‬
‫מדיסציפלינות שונות העוסקים בדילמת נחלת הכלל‪.‬‬
‫בריאות וסביבה‬
‫ד"ר שירה פרימן‪ ,‬ד"ר מאיה שדה‬
‫‪ 4.7 ,0707410‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪.‬‬
‫בריאות הסביבה הנה תחום העוסק בממשק בין בריאות האדם ואיכות הסביבה‪ .‬הקורס נועד להקנות רקע בהשפעות הבריאותיות ‪-‬‬
‫סביבתיות העכשוויות במדינות מפותחות‪ ,‬בגישות לצמצומן‪ ,‬והבנה בסיסית בדילמות ותהליכי קבלת החלטות בבריאות וסביבה‪ .‬לצורך‬
‫כך יינתן רקע במדעים הבוחנים את הקשר בין מזהם סביבתי למחלות – כגון שיטות הערכת חשיפה וסיכונים‪ ,‬אפידימיולוגיה‪,‬‬
‫וטוקסיקולוגיה ‪ -‬ויושם דגש על אתגרים בארץ ובעולם כולל‪ :‬זיהום אוויר‪ ,‬שינוי אקלים ובריאות‪ ,‬אוכלוסיות רגישות (ילדים‪ ,‬גיל‬
‫השלישי)‪ ,‬סביבה ירוקה ובריאות‪ ,‬פירבור ובריאות‪ ,‬משבשי המערכת ההורמונלית‪ ,‬הקשרים שבין בריאות‪ ,‬סביבה ופערים חברתיים‪-‬‬
‫כלכליים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫גאוגרפיה של הגליל‬
‫ד"ר נמרוד מרום‬
‫‪ 4 ,0701770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בהגדרת הגליל כאזור גאוגרפי‪ .‬נגדיר את גבולות הגליל על פי הגדרותיו השונות‪ ,‬במהלך הקורס נערוך‬
‫היכרות עם תת האזורים של הגליל מאפייני התנאים הפיזיים‪ ,‬התפתחות החי והצומח באזורי הגליל השונים‪ .‬נבחן תהליכי התפתחות‬
‫הנוף ובדגש השפעת האקלים בגליל על התפתחות הנוף בו‪ .‬בחלקו השני של הקורס ייבחנו תופעות אנושיות של התיישבות‪ ,‬התפתחות‬
‫דרכים והתפתחות הנוף האנושי של הגליל‪ .‬נבחן את הקשר שבין התנאים הפיזיים של הגליל להתפתחות הנוף האנושי בו תוך ניתוח‬
‫תופעות התיישבות שונות‪.‬‬
‫גישור ‪ -‬פתרון קונפליקטים בדרך אחרת‬
‫עו"ד ענבל פלג קוריאט‬
‫‪ 4.7 ,0704100‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הגישור‪ ,‬בבסיסו‪ ,‬הוא מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬הוכרו יתרונותיו של ההליך תוך הכרה בכך שהוא מהווה‬
‫השקפת עולם ותרבות חיים המבוססת על דו‪-‬שיח משתף‪ .‬מטרת הקורס הינה להעניק לסטודנטים הבנה רחבה של הפן התיאורטי והפן‬
‫המעשי של הליך הגישור ולהקנות להם מיומנויות‪ ,‬ידע וכלים לניהול הליכי גישור‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יכירו באופן מעמיק את‬
‫כל אחד מהשלבים בהליך הגישור ויתרגלו את המיומנויות הנדרשות מהמגשר‪ .‬הסטודנטים יישמו את הטכניקות השונות בדרך של‬
‫תרגילים‪ ,‬סימולציות וניתוח מקרים‪.‬‬
‫גרמניה והנאציזם‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫‪ 2 ,0717747‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫קורס בהיסטוריה גרמנית חדשה‪ .‬במרכז הקורס תעמוד שאלת היחס בין ההיסטוריה המודרנית של גרמניה לבין תופעת הנאציזם‪ .‬האם‬
‫הנאציזם ה יה בבחינת רצף או נתק במהלך ההיסטוריה הגרמנית? פרקי הקורס יעסקו באיחוד גרמניה וגרמניה האימפריאלית (‪– 0870‬‬
‫‪ ;)0908‬גרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר (‪ ;)0933 – 0908‬גרמניה הנאצית (‪.)0945 – 0933‬‬
‫דת ומדע‪ ,‬הקונפליקט הפורה‬
‫ד"ר יעל קידר‬
‫‪ 4 ,0701707‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יבחן מקרים שונים מן ההיסטוריה בהם נראה היה כי עקרונות תאולוגיים עומדים בסתירה ואף מונעים התפתחויות במדע‬
‫ופילוסופיה‪ .‬נטפל‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬במפגש בין הפילוסופיה האריסטוטלית לבין הכנסייה במאה ה‪ ,03-‬במשפט של גלילאו‪ ,‬בעליית המכניזם‬
‫בתקופת הרפורמציה ובוויכוח המתקיים בימינו בין הדרוויניזם לתורת הבריאתנות והעיצוב האינטיליגנטי‪ .‬נבחן גישות שונות להסבר‬
‫יחסי דת ומדע (תיזת הקונפליקט‪ ,‬תיזת המורכבות‪ ,‬תיזת המקור ותיזת התחומים הנפרדים)‪ ,‬ונראה כיצד דווקא מתוך הקונפליקט‬
‫נוצרת הפריה הדדית בין שני תחומי החשיבה‪.‬‬
‫האבולוציה התרבותית של האדם‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫‪ 4 ,0758710‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס הינו מבוא כללי לפרהיסטוריה של האדם מהופעתם של הכלים הראשונים באפריקה לפני ‪ 1.5‬מיליון שנים ועד הופעת האדם‬
‫המודרני‪ .‬נסקור את האבולוציה הביולוגית של המין הומו וקודמיו האוסטרלופיתקים‪ ,‬נבחן את הכלים שייצר האדם מכלי האבן‬
‫הראשונים ועד להופעתם של הכלים החקלאיים הראשונים‪ .‬נפרט את השיטות שבהן מתו ארכים השכבות והממצאים ואת המתודה‬
‫הארכיאולוגית שבעזרתה נחשפים האתרים; נחקור את סביבת ו של האדם הקדמון לאורך ציר הזמן ואת דרכי ההתנהגות שאפשרו לו‬
‫לשרוד בתנאי הסביבה המשתנים‪ .‬הקורס סוקר את תזונתו של האדם ואת תרבותו החומרית‪ ,‬ומתאר ממצאים עדכניים מחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בעולם ובמיוחד מבקע הירדן הצפוני ועמק החולה‪.‬‬
‫האימפריה הביזנטית‬
‫פרופ' ציונה גרוסמרק‬
‫‪ 4 ,0707402‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‪.‬‬
‫׳אבודה למערב׳ היא כותרת של ספר העוסק בתולדותיה של האימפריה הביזנטית‪ .‬ואכן המערב כמעט ולא התעניין באימפריה הזאת‬
‫שהתקיימ ה כאלף שנה‪ .‬במסגרת הקורס נטווה בקווים כלליים את מאפייני התקופה‪ ,‬נעבור על תולדותיה ונעסוק בתרבות ובאמנות‬
‫שפרחו בצילה פרק אחד יוקדש לתולדותיה של ארץ ישראל בתקופה הביזנטית‬
‫‪28‬‬
‫האישי הוא הפוליטי‪ -‬כתיבה ואקטיביזם‬
‫ד"ר תמר הגר‬
‫‪ 4 ,0742074‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הפמיניזם הכיר בכך שיש ערך רב ללמידה מהתנסויות של נשים פרטיות המשתייכות לקבוצות אתניות‪ ,‬פוליטיות ומעמדיות שונות‪.‬‬
‫הלמידה הזאת‪ ,‬כך עולה‪ ,‬מרחיבה את הידע על חייהן של נשים‪ ,‬אבל גם מאפשרת לנתח ולהבין מנגנונים המונעים צדק חברתי‪-‬מגדרי‬
‫ובעקבות כך לשנות את הנרטיב האישי שלנו ואף את הנרטיב של החברה כולה‪ .‬קורס זה נועד ללמוד את כוחו של הז'אנר האוטוביוגרפי‬
‫באמצעות הי כרות עם השימוש שעשה בו הפמיניזם‪ .‬הכוונה להקנות כלים לכתיבה אוטוביוגרפית חברתית‪-‬פוליטית (אוטו אתנוגרפית)‬
‫ה מאפשרת התבוננות חברתית ביקורתית על התנסות היחיד במציאות החברתית‪ .‬במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים תיאוריות שונות על‬
‫כתיבה כזו ויתנסו בכתיבה אוטוביוגרפית‪-‬חברתית תוך בחינת תרומתה האפשרית של כתיבתם לאקטיביזם מגדרי‪.‬‬
‫הבעיה הקשה בחקר התודעה‪ :‬מדקרט ועד חקר המוח‬
‫ד"ר יוחאי עתריה‬
‫‪ 4 ,0707407‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫"אני חושב משמע אני קיים" ‪ -‬משפט זה‪ ,‬שנוסח לפני ‪ 351‬שנה ע"י דקארט‪ ,‬מסרב לגווע וניצב בפתח המרוץ המדעי לעבר הבנת התודעה‬
‫האנושית‪ .‬בשנת ‪ ,0995‬טען דויד צ'למרס (‪ )Chalmers‬במאמרו המכונן "‪ "Facing up to the problem of consciousness‬שהמדע‪ ,‬כפי‬
‫שהוא היום‪ ,‬אינו מסוגל להסביר את התודעה‪ .‬ה"בעיה הקשה בחקר התודעה"‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬איננה בעיה "חדשה" כי אם גלגול של בעיה‬
‫פילוסופית ידועה ‪ -‬הבעיה הפסיכופיזית‪ .‬השאלה על כל פנים נותרה אותה שאלה‪ :‬האם ניתן להבין את החוויה הסובייקטיבית בכלים‬
‫"אובייקטיבים"‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬האם הפיסיקה שאנו מכירים מצליחה להסביר את החוויה הסובייקטיבית מבלי לבטל אותה‪ .‬בעידן הזה‪,‬‬
‫כך נראה‪ ,‬בעיה זו התגלגלה לניסוי המחשבתי "מוח בצנצנת"‪ ,‬לאמור‪ ,‬השאלה הפכה להיות האם ניתן לעשות רדוקציה של התודעה‬
‫לפעילות מוחית גרידא‪ .‬קורס זה יחל בהגדרת הבעיה הפסיכופיזית‪ ,‬בחלק השני של הקורס נתמקד בהגדרה של "הבעיה הקשה בחקר‬
‫התודעה" ואילו בחלק השלישי נבחן האם חקר המוח אכן מצליח להתמודד עם בעיה זו‪.‬‬
‫החברה בישראל לאורה של התרבות הפופולארית‬
‫ד"ר דלית שמחאי‬
‫‪ 4 ,0744770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫תרבות פופולארית היתה תמיד חלק מהחברה האנושית ושחקה תפקיד בתהליכים חברתיים‪ .‬כיום התרבות הפופולארית מתקיימת‬
‫בעיקר בעזרת ערוצי תקשורת אלקטרוניים‪ ,‬ומשום כך היא בעלת השפעה רבה עוד יותר משהיתה בעבר‪ .‬התרבות הפופולארית מעצבת‬
‫ומשקפת תהליכים חברתיים‪ ,‬היא ערוץ לביטוי אישית וחברתי כמו גם כלי לדיכוי והשגרה של מבני כוח‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬התרבות‬
‫הפופולארית משמשת נקודת מבט מרתקת לבחינת תהליכים חברתיים‪ .‬במסגרת קורס זה נבחן את תפקידה של התרבות הפופולארית‬
‫בחברה בישראל‪ .‬סוגיות הקשורות בבינוי זהות קולקטיבית הגמונית ואלטרנטיבית‪ ,‬בלאומיות‪ ,‬עדתיות‪ ,‬ומגדר יבחנו בעזרת ניתוח של‬
‫סרטים‪ ,‬פסטיבלים‪ ,‬תכניות טלוויזיה‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬סגנונות דיבור‪ ,‬פרסומות וכדומה‪.‬‬
‫החברה הערבית במדינת ישראל‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫‪ 2 ,0742000‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫הקורס ידון בהיבטים השונים של האוכלוסייה הערבית מדינת ישראל‪ ,‬במעמדם האזרחי החברתי והפוליטי‪ .‬ובמערכת היחסים שלהם‬
‫עם החברה והממסד ובתמורות שעברו עליה מאז קום המדינה וע ד היום‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הקורס אמור לדון במבנה העדתי של שלשת העדות‬
‫הערביות בארץ (דרוזים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים) ועל התמורות שעברו על מבנה זה ‪.‬‬
‫החי והצומח בגליל‬
‫ד"ר נמרוד מרום‬
‫‪ 4 ,0717745‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בקורס נלמד על קבוצות החי והצומח המרכזיות בגליל‪ ,‬ונכיר את השינויים שחלו בהן במרוצת הדורות בהשפעת האדם והסביבה‪.‬‬
‫מטרות הקורס הן הקניית ידע זואולוגי ובוטאני בסיסי על החבל הים‪-‬תיכוני בארץ‪-‬ישראל תוך חשיפה למושגי יסוד בחשיבה‬
‫אבולוציונית ואקולוגית‪ .‬כמו כן‪ ,‬תודגש היכרות עם ההיסטוריה של החי והצומח בגליל בזיקה לפעילות האדם‪.‬‬
‫היבטים של סכסוך פלילי‬
‫עו"ד ענבל פלג קוריאט‬
‫‪ 4 ,0777744‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בסוגיות שנויות במחלוקת במשפט בפלילי‪ .‬במהלך הקורס נדון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאלות כגון‪ :‬האם נכון לפגוע בזכויות אדם‬
‫למען חקר האמת? מה הן מטרותיו של המשפט הפלילי? האם ניתן להשיג מטרות אלו בדרכים אחרות? הודאה והבעת חרטה‪ :‬מדוע הן‬
‫חשובות? מהו מעמדו של הקורבן במשפט הפלילי?‬
‫‪29‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במהלך הקורס נבחן את היסודות של העבירות הפליליות לסוגיהן‪ .‬נדון במגוון הכללים הראייתיים הנהוגים בישראל וננתח‬
‫סוגיות עכשוויות כגון לקיחת דגימת ‪ DNA‬וראיות שהושגו בדרך פסולה‪ .‬במהלך הדיון בנושאי הקורס‪ ,‬תשולבנה דוגמאות מרכזיות של‬
‫מקרים העומדים על סדר היום בארץ ובעולם‪.‬‬
‫היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫‪ 4 ,0775807‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‪.‬‬
‫תיסקר התפתחותו של היישוב היהודי בארץ במהלך ארבע מאות שנות השלטון העות'מאני‪ ,‬על רקעה‪ ,‬הגורמים והקבוצות שהשתתפו‬
‫בה‪ ,‬והעליות והירידות הקיצוניות שחלו בה במהלך התקופה‪ .‬ידונו ההתפתחויות והאירועים עד ל'עליית החסידים'‪ ,‬התפתחותו של‬
‫'היישוב הישן' ותהליכי התעוררות ומגמות פרודוקטיביזציה בתוכו‪ ,‬העלייה הראשונה ומושבותיה‪ ,‬רוטשילד ופועלו‪ ,‬והעלייה השנייה‬
‫וחידושיה‪.‬‬
‫המנדט הבריטי בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫‪ 2 ,0775807‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫הקורס ידון בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ‪-‬ישראל בין השנים ‪ ,0948 -0908‬על כל צדדיה המנהליים‪ ,‬הפוליטיים והחברתיים‪ .‬כן‬
‫ידון הקורס במוסדות ובארגונים של שתי האוכלוסיות ‪ -‬הערבית הפלסטינית והיהודית בארץ באותה תקופה‪ ,‬וכן במערכת היחסים בין‬
‫שלושת הצדדים ‪ -‬הבריטי‪ ,‬הערבי והציני‪ ,‬ובמכלול המאורעות שהתרחשו בארץ בתקופה מכרעת זו‪ ,‬שעד לפרוץ מלחמת העצמאות בשנת‬
‫‪.0948‬‬
‫הפסיכולוגיה של הבריאות‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 4 ,0742027‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס דן בבריאות ובחולי במסגרות תיאורטיות‪-‬פסיכולוגיות‪ ,‬כדוגמת תיאוריית ההתקשרות והפסיכולוגיה של מתן טיפול ועזרה‪.‬‬
‫יידונו השאלות‪ :‬מי היא האישיות הטיפולית והתומכת בבריאות? מה הן המוטיבציות שלה?‬
‫הקורס מציג את התפיסות המסורתיות לנושא הבריאות והחולי‪ ,‬וכן תפיסות אלטרנטיביות להתמודדות עם הסוגיה‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫למשאבי התמודדות חיוביים ומקדמים‪.‬‬
‫הקורס מעניק כלים להבנה טובה יותר של מושג הבריאות והחולי מנקודת מבט פסיכולוגית ולתפקידם של האדם החולה ושל המערכות‬
‫התומכות בו‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה של הרגשות‬
‫ד"ר אלון גולדברג‬
‫‪ 4 ,07220142‬ש”ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס עוסק בהיבטים שוני ם של רגשות האדם מנקודת מבט התפתחותית‪ .‬יידונו מקורות הרגש‪ ,‬הדרכים שבהן הרגשות מווסתים‬
‫וכיצד הרגשות משפיעים על התנהלות האדם‪ .‬במהלך הקורס תיבחנה מסגרות תיאורטיות שונות‪ ,‬כגון‪ ,‬תיאוריית ההתקשרות בהקשר‬
‫של המערכת הרגשית‪ .‬הקורס מעניק הבנה רחבה של רגשות האדם בחיי שגרה וכן במצבי לחץ ודחק‪ ,‬וכן מפתח ליכולת לרפלקציה‬
‫אישית של הסטודנט‪.‬‬
‫התנהגות בעלי החיים‬
‫ד"ר נורית כרמי‬
‫‪ 2 ,0722024‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫עקרונות הדרוויניזם‪ ,‬ברירת הגן לע ומת ברירה קבוצתית‪ ,‬רעיון הגן האנוכי וביטויו בהיבטים שונים של החיים בטבע; הבסיס הגנטי‪-‬‬
‫פיזיולוגי‪ -‬ביוכימי של ההתנהגות‪ ,‬המרכיב הנרכש לעומת המורש בהתנהגות‪ ,‬תקשורת ותפקידה ביחסי הגומלין בין בעלי חיים‪,‬‬
‫התנהגויות הקשורות לחיפוש מזון‪ ,‬התגוננות מטורפים‪ ,‬התנהגויות הק שורות להתרבות; חיפוש בן זוג‪ ,‬דגמים שונים של מערכות רביה‬
‫כמונוגמיה‪ ,‬פוליגמיה ופוליאנדריה‪ ,‬התנהגות הורית‪ ,‬חיפוש מקום מחיה‪ ,‬נדידה‪ ,‬טריטוריאליות‪ ,‬האבולוציה של החברתיות‪ ,‬על אנוכיות‬
‫‪30‬‬
‫ועל אלטרואיזם‪ ,‬דילמת האסיר‪ ,‬התפתחות שיתוף הפעולה‪ ,‬התפתחות מבנים חברתיים והמנגנונים המעצבים אותם‪ .‬ניתוח דוגמאות‬
‫ממבנים חברתיים בחרקים‪ ,‬עופות יונקים ואדם‪ .‬האדם כחיה; ניתוח תופעות התנהגותיות ותרבותיות שונות בראי הדרוויניזם‪.‬‬
‫חדו"א ‪4‬‬
‫ד"ר זאנה פיאדין‬
‫ד"ר זאנה פיאדין‬
‫‪ 4.7 ,0720170‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 4 ,0720178‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫פונקציה‪ ,‬גבול של פונקציה‪ ,‬קירוב ליניארי‪ ,‬הנגזרת‪ .‬תרגול כללי גזירה בסיסיים‪ .‬נקודות קיצוניות‪ ,‬תיאור גרפי ‪ -‬קמירות וקעירות של‬
‫פונקציות‪ .‬הקניית מושגים‪ :‬המשוואה הדיפרנציאלית‪ ,‬האינטגרל המסוים והפונקציה הקדומה‪ .‬שיטות אינטגרציה בסיסיות‪ ,‬שיטות‬
‫נומריות לחישוב אינטגרליים‪ ,‬פתרונות מקורבים למשוואות לא‪-‬לינאריות‪.‬‬
‫חדו"א ‪2‬‬
‫ד"ר זאנה פיאדין‬
‫ד"ר זאנה פיאדין‬
‫‪ 4.7 ,0720175‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז ש'‬
‫‪ .4 ,0720107‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫ידע בסיסי בנושאים הבאים‪ :‬פונקציות גידול וייצור‪ ,‬פונקציות אקספוננציאליות‪ ,‬לוגיסטיות לוגריתמיות‪ .‬פונקציות טריגונומטריות‪.‬‬
‫פתרון משוואות דיפרנציאליות פשוטות‪ ,‬אינטגרציה בחלקים‪ ,‬אינטגרציה בהצבה‪.‬‬
‫חינוך לקיימות‬
‫ד"ר איריס אלקחר‬
‫‪ 4 ,0701777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לקשרים שבין חברה לסביבה ולעמוד על תרומתו של החינוך סביבתי לתהליכי הוראה‬
‫ולמידה חוצי תחומי דעת‪ .‬הקורס יציג עקרונות בחינוך על הסביבה‪ ,‬בסביבה ולמען הסביבה‪ .‬בקורס יוצגו גישות משתנות בחינוך‬
‫הסביבתי החל מחינוך לשמ ירת טבע ועד לחינוך לקיימות‪ .‬יושם דגש על החינוך הסביבתי כחינוך ערכי והומניסטי שמטרתו לעודד‬
‫מעורבות אזרחית פעילה בקרב הלומדים מעבר לרכישת ידע‪ .‬בקורס יוצגו מורכבותן של דילמות סביבתיות‪-‬חברתיות מחיי היומיום‬
‫ודרכי שילובן בתוכניות לימודים במקצועות השונים‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יתנסו בשילוב סוגיות סביבתיות בתוך ההוראה שלהם‬
‫בדיסציפלינות הרלוונטיות להם‪.‬‬
‫חפירה ארכיאולוגית לימודית‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫‪ 4 ,0742088‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫השתתפות מעשית בחפירה ארכיאולוגית ללימוד המתודולוגיה הארכיאולוגית והתנסות בעבודת שטח מחקרית‪.‬‬
‫מידי קיץ מקיימת המכללה האקדמית תל חי חפירה באתר הפרהיסטורי במוצא נחל מחניים לירדן‪ .‬האתר ממוקם על גדתו המזרחית‬
‫של הירדן מצפון לגשר בנות יעקב וגילו הו א כשישים אלף שנים לפני זמננו‪ .‬האתר הוא חניה של ציידים לחופו של אגם החולה הקדום‬
‫שעסקו בעיקר בציד של פרות ענק וביתורן בעזרת כלי צור‪ .‬הקורס כולל השתתפות בחפירה במסגרת קורס אקדמאי בהיקף של שתי‬
‫נקודות זכות‪ .‬הקורס יכלול שעורי הכנה בהם ילמדו הרקע המדעי ארכיאולוגי ושיטות החפירה ועיקרו השתתפות בשבועיים‬
‫(אינטנסיביים) של חפירה במהלך הקיץ כחלק מהמשלחת הבינלאומית החופרת באתר‪ .‬הקורס מציע התנסות בעבודה מדעית בשטח‪,‬‬
‫כחלק מצוות של סטודנטים מכול רחבי העולם‪ ,‬חשיפת אורחות חייו‪ ,‬מזונו וסביבתו של האדם לחופו של אגם החולה הקדום לפני‬
‫עשרות אלפי שנים‪ .‬במקרה שהסטודנטים יאלצו להחמיץ מועדי בחינות תהיה החפירה מוכרת לצורכי מועד מיוחד‪.‬‬
‫ילדים מציירים‪ :‬התפתחות הציור והיצירה בקרב פעוטות‪ ,‬ילדים ומתבגרים‬
‫ד"ר נטע רבהון דמתי‬
‫‪ 4 ,0707420‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בקורס נכיר את ההתפתחות היצירה בגיל הילדות בהקשרי ציור‪ ,‬פיסול ועבודה בחומרים‪ .‬נעקוב אחרי שלבי ההתפתחות‪ ,‬ונלמד לזהות‬
‫מה מאפיין את העשייה הגרפית בכל שלב‪.‬‬
‫עיקרו של הקורס יעסוק בעולמו של הילד המצייר‪ ,‬בדרכים שבהם הילד תופס את יצירתו ומהם החומרים המרכיבים אותה‪ .‬ליצירה‬
‫ישנן השלכות על תחומי התפתחות רבים‪ ,‬ובה במידה היא מושפעת מתהליכים שונים שעובר הילד עם עצמו ועם סביבתו‪ .‬רוב זמן‬
‫הקורס יוקדש להתפתחות התקינה והנורמטיבית‪ ,‬אך התלמידים יחוו על קצה המזלג תופעות חריגות וסימני אזהרה שעשויים להופיע‬
‫דרך היצירה‪.‬‬
‫כל תופעה תוצג תוך הדגמה של ציורים רב ים‪ ,‬ותוך דיון בתופעות המוטוריות‪ ,‬הרגשיות‪ ,‬ההתפתחותיות והקוגניטיביות שמשתקפות‬
‫בהם‪ ,‬הן ברמת הפרט‪ ,‬והן ברמה האוניברסלית‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫חשוב לציין‪ :‬בקורס ייחשפו הסטודנטים לציורים ככלי אבחוני‪ ,‬ולציורים שמשקפים אירועי חיים קשים‪ ,‬אך במסגרת המוגבלת של‬
‫הקורס לא יינתנו כלים‪ ,‬ולא תתבצע הדרכה מלאה‪ ,‬לאבחון באמצעות ציורים‪ .‬הקורס לא יוכל לתת הכשרה מעשית לאבחון באמצעות‬
‫ציורים‬
‫לבנון בעת החדשה‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫‪ 4 ,0771085‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס ידון בהיסטוריה של מדינת לבנון במאה ה‪ 11-‬משני היבטים עיקריים‪ ,‬המדיני‪-‬פוליטי והחברתי‪ .‬בהיבט המדיני הקורס יעסוק‬
‫בכינונה של מדינת "לבנון הגדולה" לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בלבנון המנדטורית ולאחר מכן בלבנון העצמאית‪ .‬הדיון ייעשה תוך‬
‫בדיקת הקשר וההשפעות של שלוש התקופות הנ"ל אחת על השנייה‪ ,‬ויבדוק מדוע לבנון לא הצליחה להגיע ליציבות פוליטית‪ .‬ההיבט‬
‫החברתי יעסוק בהרכב הדמוגרפי‪-‬עדתי‪ -‬חברתי של לבנון‪ ,‬כולל מערכת היחסים העדינה בין הקבוצות השונות המרכיבות את מדינת‬
‫לבנון‪ .‬כן ינסה הקורס לבדוק את הקשר ההדוק בין פוליטיקה לעדתיות לאורך המאה ה‪.11-‬‬
‫לוגיקה‪ -‬מבוא לחשיבה הגיונית‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫גב' יעל סילבר‬
‫‪ 2 ,0742044‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 4 ,0742042‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫קורס בסיסי בתורת ההיגיון (לוגיקה)‪ .‬מיועד להקניית כלי חשיבה ובסיס מתודי עבור תלמידי מדעי הרוח‪ .‬הקורס מדגיש את חשיבותה‬
‫של הלוגיקה כשפה סימבולית שבאמצעותה ניתן לבחון טיעונים בשפת היום יום‪ ,‬בפילוסופיה ובחשיבה מדעית בכלל‪ .‬במהלך הקורס‬
‫יילמדו ותורגלו היסודות העיקריים של הלוגיקה‪ ,‬תוך התייחסות לשאלות פילוסופיות ומתודולוגיות הכרוכות בלוגיקה‪.‬‬
‫למידה וזיכרון‬
‫ד"ר עומר הורוביץ‬
‫‪ 4 ,0701717‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יתמקד בהתפתחות המחקר ועקרונות הלמידה והזיכרון הממלאים תפקיד מרכזי בדפוסי ההתנהגות בבני אדם ובבעלי חיים‬
‫כאחד‪ .‬הקורס יסקור את חקר התופעות מנקודת מבט אבולוציונית החל מהרמה הבסיסית ועד ליכולות מורכבות בבני אדם ובע"ח‪ .‬דגש‬
‫יושם על ההסקה ממחקר בבע"ח ויישומו בהבנת התופעות בבני‪-‬אדם‪ .‬במסגרת הקורס נעסוק בלמידה וזיכרון הן ברמה העצבית והן‬
‫ברמה ההתנהגותית תוך התייחסות להשפעות הסביבתיות‪-‬חברתיות‪-‬תרבותיות‪.‬‬
‫מבוא לאמנות המאה העשרים‬
‫גב' זהר רובינשטיין‬
‫‪ 4.7 ,0742777‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫ההתפתחויות והתמורות הרבות שעברה האמנות‪ ,‬משנות ה‪ 81-‬של המאה ה‪ 09-‬דרך המאה ה‪ .11-‬ייבחנו הקשרים שבין השינויים‬
‫החברתיים‪ ,‬הפוליטיים והטכנולוגיים לביטויים השונים באמנות‪.‬‬
‫מבוא לאמנות המערב א'‬
‫ד"ר עינת סגל‬
‫‪ 2 ,0744774‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫הקניית ידע בסיסי על התפתחות אמנות המערב עד לעליית הרנסאנס במאה ה‪ . 04-‬נסקור את התרבויות העתיקות של אגן הים התיכון‪,‬‬
‫את התפתחות אמנות אירופה ‪ -‬מיוון ורומא אל ימי הביניים ועד לאיטליה במאה ה‪ . 03-‬יושם דגש על לימודי נצרות וחשיבותה כגורם‬
‫מעצב באמנות המערב‪ .‬יצירות האמנות יוצגו בהקשרים היסטוריים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‪.‬‬
‫מבוא לאמנות המערב ב'‬
‫גב' זהר רובינשטיין‬
‫‪ 4.7 ,0742770‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לאמנות המערב א'‬
‫קורס המשך למבוא לאמנות המערב א'‪ .‬עליית הרנסאנס באיטליה‪ :‬יצירת המאה ה‪ 05-‬באיטליה ובארצות השפלה‪ ,‬השפעות‬
‫הרפורמציה על האמנות‪ .‬כיצד מושפעת היצירה מחלוקת אירופה לגושים קתולי ופרוטסטנטי‪ .‬המאה ה‪ ,07-‬אמנות הבארוק באיטליה‪,‬‬
‫ספרד‪ ,‬הולנד‪ .‬יצירת האמנות כמשקפת היבטים היסטוריים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‪.‬‬
‫מבוא לאנתרופולוגיה חברתית‬
‫‪32‬‬
‫ד"ר טל ישראלי‬
‫גב' אורנה גרוסמרק‬
‫‪ 2 ,0722571‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 4 ,0722572‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס מכוון להקניית הבנה בסיסית במושגי היסוד‪ ,‬התיאוריות וכלי המחקר של אנתרופולוגיה חברתית‪/‬תרבותית‪ .‬עריכת הכרות עם‬
‫חוקרים שהטביעו את חותמם על האנתרופולוגיה ועם מחקריהם‪ .‬הקורס יתקיים במתכונת של הרצאה ותרגיל‪ .‬בהרצאות תהיה‬
‫התייחסות כוללנית לנושאים הנלמדים אשר תהווה גם מסגרת התייחסות לחומר הקריאה‪ .‬בתרגילים ניתן יהיה לדון בחומר ההרצאה‬
‫והקריאה ולשאול שאלות לגבי נקודות שלא הובנו‪ .‬במסגרת התרגילים יועברו גם עשרה מבדקי בקיאות בחומר הקריאה‪.‬‬
‫מבוא לאסתטיקה‬
‫ד"ר יעל קידר‬
‫‪ 4.7 ,0742004‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫האסתטיקה עוסקת בשאלת טיבם של אמנות ויופי ובאמות המידה להערכתם‪ .‬לדיונים באסתטיקה מסורת פילוסופית ארוכה‪ ,‬וגדולי‬
‫הפילוסופים הקדישו לה מחשבה רבה‪ .‬אנו נקרא בין היתר מכתביהם של אלפטון‪ ,‬אריסטו‪ ,‬קאנט‪ ,‬לייבניץ‪ ,‬הגל‪ ,‬היידגר וויגנשטיין‪,‬‬
‫ונשאל מהי אמנות ‪ ,‬מהו טעם‪ ,‬מהו קיטש‪ .‬נבדוק האם אמנות מגלה לנו אמת כלשהי ומה הקשר בין אמנות ומוסר‪ .‬לאחר היכרות עם‬
‫ההי סטוריה של מושג היופי‪ ,‬נדון בדחיית מושג זה בפילוסופיה של המאה העשרים‪ .‬מפגשי הקורס יתמקדו לא רק בסוגיות תיאורטיות‪,‬‬
‫כי אם גם בביטויים התרבותיים‪ -‬ההיסטוריים של התפיסות שנלמדו‪ .‬כך למשל‪ ,‬נדון ביחס לגוף האדם‪ ,‬בעקרונות אדריכליים‪,‬‬
‫בהקשרים תיאולוגיים של מושגי היופי‪ ,‬ועוד‪ .‬מטרת הקורס היא להקנות מושגי יסוד בתחום זה‪ ,‬להציג מגוון בעיות שהדיון הפילוסופי‬
‫באמנות מנסה להתמודד עמן‪ ,‬ואת הביטויים התרבותיים השונים של העיסוק בבעיות אלה‪.‬‬
‫מבוא לאקולוגיה‬
‫ד"ר נורית כרמי‬
‫‪ 2 ,0742078‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫תחום העיסוק של אקולוגיה‪ ,‬על אקולוגיה ואבולו ציה‪ ,‬מה"סביבה" ליצורים חיים‪ ,‬תכונות הסביבה ומשמעותן לאורגניזמים‪ ,‬השפעת‬
‫גורמי הסביבה השונים על אוכלוסיות של אורגניזמים‪ ,‬סוגי אינטראקציות כגון תחרות‪ ,‬טריפה‪ ,‬טפילות או סימביוזה בין אורגניזמים‪,‬‬
‫והשפעותיהן על אוכלוסיות האורגניזמים‪ .‬מאפייני חברות אקולוגיות כגון מבנה החברה‪ ,‬מגוון מינים‪ ,‬סוגים של יחסי גומלין בין מינים‬
‫בחברות במצב של שיווי משקל לעומת מצבים של הפרעה‪ ,‬שטפי האנרגיה והחומרים בחברה‪ .‬המערכת האקולוגית; מחזורי מינרלים‬
‫ותהליכים אקולוגים טבעיים ומופרעים‪ ,‬השפעת האדם על הסביבה והפרות האיזון במערכת האקולוגית; כגון אפקט החממה‬
‫והשפעותיו‪ ,‬החור באוזון‪ ,‬הגשם החומצי‪ ,‬זיהום האטמוספרה‪ ,‬הקרקע והמים‪ ,‬בעיות בממשק משאבי טבע‪ ,‬שמירת טבע ומגוון מינים‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬בקורס יוצגו בעיות וסוגיות עדכניות מהארץ והעולם‪ .‬הקורס כולל שני ימי סיור‪.‬‬
‫מבוא להיסטוריה של הרגשות‬
‫ד"ר יאיר זלטנרייך‬
‫‪ 4 ,0707425‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫ההיסטוריה של הרגשות היא תחום חקר חדש יחסית הפותח עולם לא שגרתי להבנת סיטואציות היסטוריות‪ .‬מטרת הקורס היא לחשוף‬
‫את הסטודנטים לקשרים שבין זהויות‪ ,‬נרטיבים‪ ,‬רגשות ורגישויות‪ ,‬להסביר את התיאוריות המרכזיות הקשורות לתחום ולהשליך אותן‬
‫על מגוון מקרי חקר‪.‬‬
‫מבוא לכלכלה א'‬
‫ד"ר הילה נבו‬
‫גב' רוזה סרוחנוב שבתאי‬
‫‪ 4.7 ,0720170‬ש"ש‪ 1,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 4 ,0720171‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס דן במונחי היסוד בכלכלה‪ :‬מחסור‪ ,‬תפוקה שולית‪ ,‬ביקוש והיצע וקביעת המחירים בתנאי שוק שונים‪ ,‬התערבות ממשלה בשוק ‪-‬‬
‫מדיניות מחירים‪ ,‬מסים וסובסידיות‪ .‬תפקיד ותפקוד משקיים של משקי בית ופירמות‪.‬‬
‫מבוא לכלכלה ב *‬
‫ד"ר הילה נבו‬
‫גב' רוזה סרוחנוב שבתאי‬
‫‪ 4.7 ,0720177‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 4 ,0720177‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫קורס זה מתמקד בתחום המאקרו‪ -‬כלכלי של המשק‪ .‬הנושאים שיילמדו בקורס הם חשבונאות לאומית‪ ,‬תצרוכת‪ ,‬חיסכון והשקעה‪,‬‬
‫ביקוש מצרפי והכנסה לאומית במשק סגור ופתוח‪ ,‬כסף ובנקאות‪ ,‬מדיניות פיסיקלית ומוניטרית במשק סגור ופתוח‪ ,‬מסחר בינלאומי‬
‫ריאלי ומוניטרי ותיאוריות הביקוש וההיצע המצרפיים כפונקציה של המחירים (מודל ‪.)AD-AS‬‬
‫* לא ניתן לחזור על הקורס בפעם שלישית וכישלון כפול יגרור הפסקת לימודים‪.‬‬
‫מבוא ללימודי מגדר‬
‫ד"ר דלית שמחאי‬
‫‪33‬‬
‫‪ 2 ,0722472‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫נתוודע ללימודי המגדר בתחומי דעת רבים ומגוונים ונערוך היכרות ראשונית עם הפרספקטיבות החדשות והשוויוניות שלימודים אלה‬
‫מחדירים לתחומים השונים‪ .‬נלמד מושגי יסוד בתחום לימודים דינמי זה‪ ,‬המאירים באור חדש את ההתפתחות המגדרית בחברה‬
‫בתחומי הסוציולוגיה‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬הפילוסופ יה‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬הספרות‪ ,‬האומנות ועוד‪ .‬כן נדון באפיון של חברות פטריארכליות עד‬
‫ימינו‪ ,‬ונתמקד בסוגיות נבחרות כגון אי‪ -‬שוויון בין המינים בחיי התעסוקה‪ ,‬בתפקידים במשפחה‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בניהול‪ ,‬בפוליטיקה ובעצם‬
‫ברוב תחומי החיים‪ .‬בנוסף נלמד על מודלים מדעים חדשניים המהווים א לטרנטיבה למודל המדעי הקלאסי ועל גישות‬
‫מחקריות לפעילות חברתית‪ .‬לבסוף נדון בשאלה האם יש לנשים אפיון מהותי וקול פנימי וחברתי מעבר למציאות הפטריארכלית‪.‬‬
‫מבוא למדעי הטבע‬
‫פרופ' אורי לאור‬
‫‪ 4.7 ,0701770‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הקורס הוא מבוא שווה לכל נפש לפיסיקה בסיסית‪ ,‬מעט כימיה וביולוגיה הדרושים להבנת התהליכים השונים הקורים סביבנו ובעיות‬
‫סביבתיות כגון התחממות כדור הארץ‪ ,‬החור באוזון וזיהום הסביבה‪ .‬יתוארו בקצרה התפתחות היקום וכדור הארץ והיווצרות החיים;‬
‫היווצרות האטומים והחומרים הבסיסיים; מעט גנטיקה; תופעות גיאולוגיות (הרי געש‪ ,‬רעידות אדמה וצונאמי); תופעות אקלימיות‬
‫(רוחות קבועות‪ ,‬סּופות) והשפעת האקלים על אזורים גיאוגרפיים שונים (מדבריות‪ ,‬יערות גשם ועוד)‪.‬‬
‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫ד"ר שרה ארנון‪ ,‬גב' אורנה גרוסמרק‬
‫גב' יסמין ברזילי שחם‬
‫‪ 2 ,0744572‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 4 ,0744570‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס עוסק בהקניית מושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות להבנת התנהגות חברתית‪ ,‬תהליכים חברתיים ומוסדות חברתיים‪ .‬הקורס‬
‫יעסוק בהמחשה וביישום של המושגים‪ ,‬התיאוריות והמחקרים הסוציולוגיים לניתוח והבנה של סוגיות חברתיות ממשיות‪ .‬בין‬
‫הנושאים שיידונו‪ :‬סוציולוגיה כמדע‪ ,‬האספקט התרבותי של החברה‪ ,‬חברות וחינוך‪ ,‬משפחה‪ ,‬קבוצות וארגונים‪ ,‬קונפורמיות וסטייה‬
‫חברתית‪" ,‬אחרות" בחברה‪ ,‬ריבוד וניעות חברתית‪ ,‬התנהגות קולקטיבית ותנועות חברתיות‪ ,‬תהליכים דמוגרפיים‪ ,‬קהילות ועיור‪,‬‬
‫תהליכי גלובליזציה‪.‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א'‬
‫מר אורן רייכמן‬
‫מר אורי לוזון‪ ,‬מר יעקובי יהונתן‬
‫‪ 4 ,0740470‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 7.7 ,0740477‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס על שני חלקיו מקנה מושגי יסוד וידע‪ ,‬שיאפשרו לסטודנטים להיות "צרכנים" ו"יצרנים" נבונים של מאמרים ומחקרים מדעיים‪.‬‬
‫הקורס בסטטיסטיקה א' יקנה ידע בשיטות של עיבוד‪ ,‬תיאור והצגה של נתונים כמותיים במחקר המדעי בתחום הסטטיסטיקה‬
‫התיאורית‪ :‬מקום הסטטיסטיקה במחקר המדעי‪ ,‬משתנים‪ ,‬סולמות מדידה‪ ,‬התפלגות שכיחויות‪ ,‬קריאה ובנייה של טבלאות נתונים‪,‬‬
‫תיאורים גרפיים‪ ,‬מדדי מרכז ופיזור‪ ,‬מדדי מיקום יחסי‪ ,‬מתאמים ורגרסיה‪ .‬עיבוד הנתונים ייעשה במחשב באמצעות חבילת התוכנות‬
‫‪.SPSS‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה ב'‬
‫מר אורן רייכמן‪ ,‬מר אמיל שיינפלד‬
‫מר אורי לוזון‪ ,‬מר אורן רייכמן‪ ,‬מר יעקובי יהונתן‬
‫‪ 4 ,0740478‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 7.7 ,0740474‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א'‪.‬‬
‫הקורס יקנה ידע בעריכת מבחנים סטטיסטיים ובעיבודים סטטיסטיים מתקדמים בתחום הסטטיסטיקה הסקתית‪ :‬רווח סמך לממוצע‪,‬‬
‫עקרונות המבחן הסטטיסטי‪ ,‬מבחני ‪ ,T‬ניתוח שונות חד‪ -‬כיווני‪ ,‬מבחן חי בריבוע‪ ,‬מבחנים למתאמים‪ ,‬רגרסיה‪ .‬כן יילמדו דרכים שונות‬
‫לבחינת השפעתו של משתנה מתערב‪ .‬עיבוד הנתונים ייעשה במחשב באמצעות חבילת התוכנות ‪.SPSS‬‬
‫מבוא לפילוסופיה אנליטית‪ :‬פרדוקסים בשפה ובמחשבה‬
‫ד"ר דהאן אורלי‬
‫‪ 4 ,0720110‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה הינו קורס מבוא למסורת האנליטית‪ ,‬שהינה אחת המסורות הבולטות ביותר בפילוסופיה המערבית העכשווית‪.‬‬
‫בין השאר‪ ,‬נדון בקשר שבין השפה לעולם‪ ,‬וננסה לענות על ש אלות כגון‪ :‬מהי מחשבה‪ ,‬מהו מושג האמת‪ ,‬האם המטאפיזיקה היא‬
‫סבירה‪ ,‬או מיותרת‪ ,‬והאם על הפילוסופיה להתיישב עם המדע‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫נלמד כיצד צמחה צורת חשיבה זו‪ ,‬ונעמוד על המאפיינים של מסורת זו‪ ,‬תוך כדי קריאה בטקסטים נבחרים של פרגה‪ ,‬ראסל‪,‬‬
‫ויטגנשטיין‪ ,‬קריפקי ואחרים‪.‬‬
‫לבסוף אף נ דון בניסיון של פילוסופים אנליטיים לעסוק בסוגיית הגוף והנפש‪ :‬האם שיטת חשיבה זו עשויה לקדם את הדיון העתיק‬
‫אודות טיב היחסים בין הנפש לגוף‪ ,‬וטבעם של שניהם?‬
‫מומלץ (אך לא חובה) – קורס קודם בלוגיקה‪.‬‬
‫מבוא לפילוסופיה בעת החדשה‬
‫ד"ר יעל קידר‬
‫‪ 2 0742177‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפילוסופיה יוונית‪.‬‬
‫נקרא מבחר מכתביהם של דמויות מרכזיות בהיסטוריה של הפילוסופיה‪ ,‬אנשים כמו דקרט‪ ,‬פסקל‪ ,‬שפינוזה‪ ,‬לייבניץ‪ ,‬לוק‪ ,‬ברקלי‪ ,‬יום‬
‫וקאנט‪ .‬נדון ברעיונות המהפכניים שהם העלו‪ ,‬כגון מהו האני? מהו הקשר בין גוף לנפש? האם אני חופשי? מה צריך להנחות את‬
‫התנהגותי כיצור מוסרי? כמו כן‪ ,‬נבחן את ההשלכות של עמדות ההוגים הנ"ל על חיינו כיום ועל הפילוסופיה בת‪-‬זמננו‪.‬‬
‫מבוא לפילוסופיה יוונית‬
‫ד"ר איילת שביט‪ ,‬ד"ר יעל קידר‬
‫גב' יעל אבו‪-‬קרט‬
‫‪ 0 ,0742045‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 4 ,0742027‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫ערש המחשבה המערבית קמה בפוליס היוונית של המאה השישית והחמישית לפני הספירה‪ .‬הקורס יכיר לסטודנטים כמה מן הרעיונות‬
‫והשאלות שעד היום מעצבות את חיינו‪ ,‬כגון מה הוא היסוד למציאות שבה אנו חיים? מה הוא היסוד לידיעה שלנו על אותה מציאות?‬
‫מה הוא הטוב ואיך לחיות חיים טובים? במקביל‪ ,‬נעסוק בחברה ובאנשים שעיצבו את אותן שאלות יסוד‪ :‬תלס‪ ,‬פיתגורס‪ ,‬זנון‪,‬‬
‫סוקרטס‪ ,‬אפלטון‪ ,‬אריסטו והפילוסופים ההלניסטים‪ .‬מטרת הקורס להכיר לסטודנטים כלי חדש‪-‬ישן לשיפור חייהם‪ :‬החשיבה‬
‫הביקורתית והדיאלוג הפילוסופי‪.‬‬
‫מבוא לפילוסופיה של המדע‬
‫ד"ר אלי פיטקובסקי‬
‫‪ 4.7 ,0701720‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫בחברה בה אנו חיים‪ ,‬העדות ליתרונות (לצד הכשלים) של צורת החשיבה המדעית‪-‬טכנולוגית גלויה לעיני כל‪ ,‬אך הדיון על אודות מושגי‬
‫היסוד המדעיים יחסית מצומצם‪ .‬מהי חשיבה מדעית? מה מבדיל בין מדע ללא‪-‬מדע? ומה עומד מאחורי מושגים כגון ‪ -‬הוכחה‪ ,‬ניבוי‪,‬‬
‫הפרכה‪ ,‬הסבר וסיבה – שאנו פוגשים כמעט בכל מאמר מדעי? הסטודנטים בקורס יבררו את המשמעויות ואופן השימוש במושגים אלו‪,‬‬
‫ויישמו את זווית המבט הרפלקטיבית‪-‬ביקורתית על הפרקטיקה הנוהגת בתחום לימודיהם‪.‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫ד"ר עומר הורוביץ‪ ,‬ד"ר יוחאי עתריה‬
‫גב' הודיה חיוט‪ ,‬מר שגיב בר‪-‬ששת‬
‫‪ 2 ,0742072‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 4 ,0742070‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים היכרות עם התחומים העיקריים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה וכן עם המושגים המרכזיים של כל אחד‬
‫מתחומים הללו‪ .‬נידון בשאלות המרכזיות שבהן עוסקת הפסיכולוגיה תוך התחשבות בהיבטים המחקריים‪ ,‬תיאורטיים והיישומיים‪.‬‬
‫נושאי הקורס יכללו פסיכולוגיה פיזיולוגית‪ ,‬תפיסה‪ ,‬זכירה‪ ,‬הנעה וריגוש‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬תיאוריות‬
‫אישיות‪ ,‬אינטליגנציה ומדידתה ופסיכופתולוגיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬במסגרת תרגיל הקורס ייחשפו הסטודנטים לנושאים נוספים תוך חיזוק‬
‫הנושאים הנלמדים במסגרת השיעורים‪ .‬מטרת התרגיל היא לעזור לסטודנטים להתמודד עם החומר הרב המוצג במסגרת הקורס‪.‬‬
‫מבוא לרומנטיקה ומודרניות‬
‫ד"ר יאיר זלטנרייך‬
‫‪ 4 ,0701742‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫‪35‬‬
‫הרומנטיקה והמודרניות הם שני זרמים שעיצבו הלכי רוח ודפוסי חשיבה במאה הי"ט‪ .‬לזרמים אלו ישנם היבטים פסיכולוגיים‪,‬‬
‫סוציולוגיים והיסטוריים שהקשר ביניהם אינו תמיד ברור לעין‪ .‬הקורס יעקוב אחרי תהליכים גלויים וסמויים שהשפיעו על התפתחותם‬
‫ועיצובם של שני הזרמים הללו‪ ,‬הן במישור הפרט והן במישור הקבוצות החברתיות בעולם התרבותי האירופי‪.‬‬
‫מבוא לתרבות ימי הביניים‬
‫ד"ר יעל קידר‬
‫‪ 4 ,0701744‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫בקורס זה נבחן את התקופה בת ‪ 0111‬השנים המכונה ימי הביניים מהיבטים שונים ותוך דגש על הרעיונות שתקופה זו הורישה לנו‪.‬‬
‫הקורס משלב היסטוריה‪ ,‬חברה‪ ,‬מדע‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬ספרות‪ ,‬אמנות ופולקלור‪ .‬נדון בהיסטוריה של הכנסייה הקתולית‪ ,‬המסדרים‬
‫השונים‪ ,‬מסעי הצלב ו תנועות מינות וכפירה; נכיר את אדריכלות ימי הביניים‪ ,‬את הספרות והשירה; ננתח את הכלכלה הפאודלית‪ ,‬את‬
‫התפשטות המגפות ומצב הרפואה; נתאר התפתחויות במערכת השלטון וצמיחת המדינות ואת המאבקים בין המלכים לכנסייה‪ ,‬יצירתה‬
‫של המגנא כרטא וסיפורה של ז'אן ד'ארק; נשוחח על צמ יחתן של האוניברסיטאות‪ ,‬העתקת כתבי היד‪ ,‬והתפתחויות המדע והפילוסופיה‬
‫של התקופה‪.‬‬
‫מבט מגדרי על הממסד הרפואי‬
‫ד"ר דפנה שגיב‪-‬רייס‬
‫‪ 4 , 0742017‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מאז המאה ה‪ 09 -‬תחומים רבים בחיי היומיום חשופים לאבחנות רפואיות‪ ,‬מעקב‪ ,‬השגחה וטיפולים רפואיים‪ .‬במפגש של עולם‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬התרבות‪ ,‬הרפואה‪ ,‬מגדר‪ ,‬קפיטליזם גלובלי ושינויים חברתיים מהירים‪ ,‬מתפתחת התייחסות חברתית‪-‬רפואית להתנהלות‬
‫חיים טבעית‪ .‬מתפתחת הבניית הגדרות ל"נורמליות" ו"תקינות" תפקודית בתחומים כגון פריון‪ ,‬היריון‪ ,‬גידול ילדים‪ ,‬מנופאוזה‪ ,‬תפקוד‬
‫מיני ותהליכי הזדקנות‪ .‬התייחסות זו בולטת בהתייחסותה לגופן של נשים ומיניותה של האישה בפרט‪ .‬הקורס ישלב הרצאות‪ ,‬ניתוחי‬
‫מקרה‪ ,‬סרטים והתנסויות אישיות‪.‬‬
‫מבנה חברתי של מדינת ישראל‬
‫ד"ר שמחאי דלית‬
‫‪ 2 ,0742574‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסוציולוגיה‬
‫הקורס יציג מושגי יסוד ויבחן מאפיינים‪ ,‬תהליכים‪ ,‬שינויים וקונפליקטים מרכזיים במבנה ובזהות של החברה הישראלית‪ .‬הקורס‬
‫יעסוק בשלושה תחומים‪ :‬א‪ .‬מקורות החברה הישראלית וכיווני צמיחתה‪ :‬אירועים היסטוריים‪ ,‬מוסדיים וחברתיים מרכזיים החל‬
‫מתקופת היישוב ועד לימינו ‪ .‬ב‪ .‬תחומים מוסדיים מרכזיים בחברה הישראלית‪ :‬המוסד הפוליטי‪ ,‬המוסד הריבודי והכלכלי‪ ,‬המוסד‬
‫הצבאי והתרבותי ‪ -‬הקשרים ההדדיים ביניהם והשינויים שחלו בהם‪ .‬ג‪ .‬דילמות נוכחיות בחברה הישראלית וביחסים בין קבוצות‬
‫חברתיות שונות בתוכה‪ :‬אשכנזים ומזרחיים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬חילוניים ודתיים‪ ,‬וותיקים ועולים‪.‬‬
‫מגדר ומשפט‬
‫עו"ד גוטגולד כהן תמר‬
‫‪ 4 ,0717777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫המשפט ממלא תפקיד משמעותי במאבק לשוויון מגדרי בהיותו כלי מרכזי לשינוי‪ .‬בקורס זה נכיר את התפתחותו של המאבק‬
‫הפמיניסטי המשפטי בארה"ב ובישראל (פמיניזם ליברל י‪ ,‬תרבותי‪ ,‬רדיקלי‪ ,‬פוסט מודרני וכו')‪ .‬נבחן את החקיקה והפסיקה בישראל‬
‫לאורן של תיאוריות פמיניסטיות‪ ,‬ונדון בסוגיות ספציפיות במאבק הפמיניסטי המשפטי וביניהן‪ :‬שוויון נשים בעבודה; הריון‪ ,‬לידה‬
‫והורות; אלימות כנגד נשים; זנות וסחר בנשים; מניעת הטרדה מינית; נשים בצה"ל; נשים במגזר החרדי‪.‬‬
‫מדע בדיוני כפילוסופיה‬
‫ד"ר אורי משי משה‬
‫‪ 4 ,0717720‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מדע בדיוני כפילוסופיה הינו קורס מבוא לפילוסופיה המציג את בעיות הפילוסופיה הקלאסיות‪ ,‬כגון בעיית הגוף והנפש‪ ,‬בעיית הזהות‬
‫האישית‪ ,‬בעיית הספקנות‪ ,‬בעיית חופש הרצון‪ ,‬בעיית הרוע ו עוד‪ ...‬דרך סרטי מדע בדיוני‪ .‬אנו נראה סרט או פרק בסדרה‪ ,‬בבית או‬
‫בכיתה‪ ,‬ואחר כך נדבר על הבעיות הפילוסופיות העולות ממנו תוך כדי התייחסות לטקסטים פילוסופיים קלאסיים‪ .‬בסיום הקורס‬
‫יידרשו התלמידים לעבור מבחן הכולל צפייה בסרט מדע בדיוני קצר‪ ,‬או פרק בסדרה‪ ,‬וניתוחם הפילוסופי‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מדע וערכים‬
‫ד"ר אילת שביט‬
‫‪ 4 ,0701741‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫המדע והטכנולוגיה מעצבים כיום חלק ניכר משגרת חיינו‪ .‬לידת המדע האמפירי‪ ,‬מעמדו המרכזי והמאבק של ציבורים מסוימים כנגדו‪,‬‬
‫כולם נטועים בהקשרים חברתיים וערכיים מורכבים ומרתקים שאת חלקם ננסה לברר במהלך הקורס‪ .‬חלקו הראשון של הקורס‬
‫יעסוק ברקע ההיסטורי לפרקטיקה המדעית‪ ,‬מחצר האפיפיור במאה ה ‪ 07‬ועד לתפקיד המדינה והתאגידים הפרטיים במאה ה ‪ .10‬חלקו‬
‫השני של הקורס יתמקד בדיון פילוסופי על אודות ההישגים והבעיות של המדע המודרני‪ ,‬כפי שמתקיים בשלושים השנים האחרונות‪.‬‬
‫לאורך כל הקורס נעסוק בשאלות כגון‪ :‬מהי אובייקטיביות מדעית? מהי אמת מדעית? האם קיים מתח בין 'אובייקטיביות' ל'אמת'?‬
‫אלו ערכים‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬מכוננים את הפרקטיקה המדעית? ואיך – אם אומנם מדע אינו מנותק מערכים – להבחין בין מדע "טוב" ו"רע"?‬
‫מוח והתנהגות‬
‫מר אוהד מרכוס‬
‫‪ 4 ,0780175‬ש”ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה מהווה בסיס ליסודות הפסיכופיזיולוגיה‪ .‬נלמד כיצד בנויה מערכת העצבים‪ ,‬איך היא פועלת‪ ,‬מה הקשר בין אופן פעולתה לבין‬
‫מה שאנחנו חשים‪ ,‬עושים וחושבים‪ .‬נכיר מערכת זו מרמת תא העצב ועד לרמת המנגנונים המתואמים של המח ומערכת העצבים‬
‫ההיקפית‪ .‬נתוודע אל המנגנונים החושיים‪ ,‬המוטוריים והרגשיים הבסיסיים‪ .‬נלמד על פעולתם של חומרים פסיכו‪-‬אקטיביים ועל‬
‫אסטרטגיות שונות לחקר המפגש בין הרובד הפיזי לרובד ההתנהגותי של קיומנו‪.‬‬
‫מושג המולדת בארץ ישראל העברית‪4518-4882 :‬‬
‫ד"ר יאיר זלטנרייך‬
‫‪ 4 ,0707407‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מושג המולדת קיבל ביטוי מיוחד בתרבות האירופית במאה התשע עשרה ונוצק לתוך תרבותה של החברה העברית החדשה שעוצבה‬
‫בארץ ישראל לפני קום המ דינה‪ .‬הקורס יבחן את משמעויותיו של המושג ואת המגוון הייחודי של השלכותיו והשתקפויותיו בחברה‬
‫העברית‪.‬‬
‫מיומנויות אקדמיות‬
‫‪ 2 ,0701774‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫ד"ר משי משה אורי‪ ,‬ד"ר גרי טריגר‬
‫ד"ר נחום טורצקי‪ ,‬ד"ר נמרוד מרום‪ ,‬עו"ד ענבל פלג‪-‬קוריאט‬
‫ציון עובר‪77 :‬‬
‫מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם העקרונות והדרכים של הכתיבה האקדמית‪ .‬הקורס עוסק בהקניית כלים ומיומנויות של‬
‫כתיבה מדעית‪ ,‬קריאה ביקור תית וניתוח מאמר מדעי תוך התייחסות הן לצדדים המתודולוגים והן לצדדים הטכניים שבכתיבת החלק‬
‫העיוני בעבודה‪ .‬חלקו הראשון של הקורס יעסוק בקריאה ביקורתית וניתוח של מאמר מדעי‪ ,‬וחלקו השני יעסוק בעקרונות הכתיבה‬
‫האקדמית של חלקה העיוני של עבודת חקר‪ ,‬תוך התנסות ותרגול בכיתה‪.‬‬
‫מיומנויות מחשב למדעי הרוח והחברה‬
‫מר צביקה אופיר‪ ,‬גב' זהבה שמואל‬
‫‪ 4 ,5757772‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הקורס מתמקד בהקניית מיומנויות מחשב הנדרשות לעבודה אקדמית‪ ,‬ומאפשר שליטה במערכת חלונות – ‪ ,Windows‬ותוכנות אופיס‬
‫שימושיות‪ :‬מעבד תמלילים – ‪ ,Word‬גליון אלקטרוני – ‪ Excel‬ו‪ -‬תוכנת מצגות – ‪.Power Point‬‬
‫מיניות האישה לגווניה‬
‫ד"ר דפנה שגיב‪-‬רייס‬
‫‪ 2 ,0724147‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק במיניות האישה כפי שהוצגה ונחקרה על ידי גדולי התיאורטיקנים והפסיכולוגים‪ ,‬תוך קריאה חתרנית וביקורתית‪ .‬נעקוב‬
‫אחר ההיסטוריה של המיניות והתפתחות המיניות לאורך תקופות החיים של האדם מן הינקות‪ ,‬הילדות‪ ,‬גיל ההתבגרות‪ ,‬בגרות ועד לגיל‬
‫המתקדם‪ .‬נבחן את תקופת ההיריון‪ ,‬כדוגמה לתקופת שינויים במעגל החיים‪ ,‬הדורשת הסתגלות מחודשת ובהשלכותיה על החוויה‬
‫המינית והזוגית‪.‬‬
‫נעקוב אחר השפעות "מומחים" כגון פסיכולוגים‪ ,‬רופאים‪ ,‬סקסולוגים וחברות תרופות על ההבניה והכינון של הגדרות כגון "מיניות‬
‫נורמלית" ו"דחף מיני תקין" ‪ .‬נדון בפטריארכליות והמדיקליזציה של גוף האישה ומיניותה‪ ,‬ונעסוק בהתייחסויות חדשות לאברי‬
‫הרבייה ולמעגל התגובה המיני‪ .‬כן נסקור פרדיגמות מוטות תרבות ומגדר להגדרה ולדיון בבעיות תפקוד מיני של נשים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫‪ 4 ,0777777‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שהשנה מציינים ‪ 011‬שנים לפריצתה‪ ,‬שינתה לחלוטין את המפה הגיאו‪-‬פוליטית במזרח התיכון (כמו גם‬
‫באירופה) ותוצאותיה הכתיבו ומכתיבות את דמותו של המרחב עד היום‪ .‬הקורס עוסק בהתרחשותה של המלחמה באזורנו ודן בין‬
‫השאר במארג הבינלאומי והאימפריאלי ערב המלחמה‪ ,‬בחזיתות השונות (מצרים‪-‬א"י‪ ,‬מסופוטמיה‪ ,‬גליפולי‪ ,‬סלוניקה‪ ,‬קווקז‪ ,‬חצי‪-‬האי‬
‫ערב)‪ ,‬בהקשר שבין הזירות העיקריות באירופה לזירת המזרח התיכון ובהשפעה שהייתה לשיקולים קואליציוניים‪ ,‬אימפריאליים‬
‫ולאסטרטגיה הגבוהה על שהתרחש באזור‪ .‬דגש מושם על מקומה של ארץ‪-‬ישראל במלחמה מנקודות המבט של הצדדים הלוחמים ושל‬
‫האוכלוסייה המקומית‪ .‬השיעורים ילוו בהקרנת סרטונים דוקומנטריים‪.‬‬
‫מעבדות לחירות ולשוויון‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 4 ,0707474‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‪.‬‬
‫עבדות ואפליה הן ביטויים קיצוניים של גזענות וקונפליקט חברתי‪ .‬הקורס יעסוק בשעבוד של יוצאי אפריקה בארה"ב עד סוף המאה ה‪-‬‬
‫‪ 09‬ובמאבק הארוך והמורכב הנמשך עד היום של חתירתם לשחרור ולשוויון אזרחי‪ .‬חקר המקרה האמריקאי ישמש בסיס לבחינת‬
‫היבטים שונים של גזענות‪ :‬סחר בבני אדם‪ ,‬עבדות‪ ,‬מלחמות אזרחים‪ ,‬מגדר ומאבקים לזכויות אזרח‪ .‬נבחן את ההשלכות ארוכות‬
‫הטווח של עבדות בחברה האמריקאית ואת הלקחים המוסריים והחברתיים האוניברסאליים‪ .‬הקורס ישלב עיון ביומנים‪ ,‬שירים‬
‫וציורים וכן שמיעת נאומים וצפייה בקטעי קולנוע‪.‬‬
‫מציידים לקטים לחקלאים ורועים‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫‪ 4 ,0742011‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫סקירה של ההי סטוריה של יחסי אדם סובב לאור הממצאים הארכיאולוגיים והאנתרופולוגיים ופרשנותם‪ .‬מעקב אחרי דרכו של המין‬
‫האנושי מכלי האבן הראשונים ועד הקמת הערים הראשונות והערכת תפקידה של האבולוציה התרבותית והטכנולוגית בקביעת בסיס‬
‫קיומו של האדם ממשתמש למייצר מקורות המזון בסביבה שבה הוא חי‪.‬‬
‫הקורס מתחלק לשלושה חלקים‪ ) 0 :‬פרקי מבוא במחקר הארכיאולוגיה‪ ,‬האנתרופולוגיה והסביבה הקדומה; ב) האדם כצייד לקט‬
‫בסביבה הקדומה החל מלפני מיליון וחצי שנה; ג) האדם כמעצב הסביבה בה הוא חי ‪ -‬יישובי קבע‪ ,‬חקלאות‪ ,‬מכרות וערים (מלפני כ‪-‬‬
‫‪ 01,111‬שנה)‪ .‬דוגמאות קונקרטיות יובאו מאתרים וממצאים מעמק החול‬
‫מרחב התבוננות‬
‫גב' רבינוביץ‪-‬קופלביץ רחל‬
‫‪ 4 ,0720170‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יתמקד בתחום המיצב‪ ,‬הרווח באמנות העכשווית‪ .‬המיצב שובר את מערכת היחסים המסורתית המקובלת שבין הצופה לבין‬
‫היצירה ‪ .‬המיצב מעודד את הצופה להתקרב אליו‪ ,‬להסתובב בתוכו ולהיות חלק ממנו ‪ .‬המיצב מקיף את הצופה ומאפשר חוויה‬
‫טוטאלית‪ .‬לעיתים משלב האמן טכניקות שונות במיצב ובכך נותן ביטוי למגוון יכולותיו ‪.‬‬
‫הלמידה בקורס תחשוף את הסטודנט לכמה אמנים‪/‬יות מרתקים ‪ ,‬שאת עבודותיהם נבדוק הן כפרגמנטים והן כמכלול ‪ .‬הקורס‬
‫במהותו הוא סדנה רעיונית ‪,‬המזמינה את הלומד להיות שותף בדיון ‪ .‬החלל ‪ ,‬ההקשר ואופן הצגת האמנות כיום ‪ ,‬הינם דינאמיים ‪,‬‬
‫מאתגרים ודורשים פענוח מושכל‪.‬‬
‫במהלך הקורס ישכלל הסטודנט את יכולותיו התיאורטיות‬
‫ויפתח חלון אל עבר יצירות המתפקדות כ "מרחב התבוננות"‪ .‬החלל‬
‫כהרפתקה ויזואלית יתפענח באמצעות הבנת שיקולי האוצרות במיצב‪.‬‬
‫משא ומתן במבט חברתי ופסיכולוגי‬
‫ד"ר ענבל פלג קוריאט‬
‫‪ 4 ,0717702‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בהיבטים הגלויים והסמויים של ניהול ויישוב קונפליקטים ומשא ומתן‪ .‬משא ומתן הוא כלי חשוב בחיי כולנו‪ ,‬בין אם‬
‫בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו המקצועיים‪ .‬מנקודת מבט רציונאלית אנו אמורים לקבל רק החלטות שמתיישבות עם האינטרסים‬
‫שלנו‪ .‬בפועל‪ ,‬נושאים ונותנים הם לא תמיד רציונאליים והגיוניים‪ ,‬התנהגותם במהלך משא ומתן מושפעת מנורמות חברתיות‪ ,‬מרגשות‪,‬‬
‫מהטיות בחשיבה ומהיבטים סמויים אחרים‪.‬‬
‫במהלך הקורס הסטודנטים יחשפו למודלים עדכניים בתחום ויתנסו בניתוחם מנקודת מבט פסיכולוגית‪-‬חברתית‪ ,‬ובהתייחסות‬
‫לגורמים כמו רגשות‪ ,‬סטריאוטיפיים‪ ,‬כשלים קוגניטיביים‪ ,‬כוח‪ ,‬טקטיקות ואסטרטגיות‪ .‬המודלים והטקטיקות אשר ילמדו בקורס יקנו‬
‫לסטודנטים כלים פרקטיים ותיאורטיים אשר יסייעו להם להתמודד באופן מושכל יעיל ובונה עם מצבי סכסוך‪ ,‬קבלת החלטות ומשא‬
‫ומתן‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬מתיאוריה למעשה – חלק א'‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 4.7 ,0722077‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הסכסוך הוא מרכזי לחוויה האנושית במישור האישי‪ ,‬הפוליטי‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬הסביבתי והתרבותי‪ .‬במהלך הקורס נציג מגוון גישות למניעה‪,‬‬
‫הגבלה ופתרון סכסוכים בין אנשים וקבוצות‪ .‬הקורס יקנה כלים לניתוח הגורמים לסכסוכים להבחנה בין סוגי סכסוך‪ ,‬לפתרון בעיות‬
‫וחלוקת משאבים‪ ,‬לניהול משא ומתן ולתפקוד צד ג' בעת סכסוך‪ .‬הקורס יתמקד במעבר מהגישות התיאורטיות לאופן היישום על ידי‬
‫ניתוח של מגוון סכסוכים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וסביבתיים‪.‬‬
‫ניהול ויישוב סכסוכים‪ :‬מתיאוריה למעשה – חלק ב'‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 4.7 ,0722070‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫בקורס המשך זה‪ ,‬נבחן תיאוריות הנוגעות בהיבטים פסיכולוגיים‪ ,‬תרבותיים וחברתיים של תופעת הקונפליקט‪ .‬נשים דגש על גישות‬
‫המבקשות ליצור בסיס למגע‪ ,‬קשר‪ ,‬ושיתוף בין יריבים‪ ,‬ליישב סכסוכים בעזרת תקשורת‪ .‬נכיר את תופעת הקונפליקט העיקש ונשאל‬
‫האם יש סיכוי לסליחה הדדית ואף לחולל פיוס וטרנספורמציה ביחסים בין יריבים לשעבר‪.‬‬
‫סוגיות אקולוגיות בגליל‬
‫ד"ר חגי שמש‬
‫‪ 4 ,0777774-77‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לאקולוגיה‪.‬‬
‫מטרות הקורס הכרת המערכות האקולוגיות השונות שקיימות בגליל‪ .‬הקורס בנוי ס ביב קבוצה של מיני מפתח כאשר בכל שיעור נכיר‬
‫מין חדש ונדון במאפייניו ובתהליכים האקולוגיים להם הוא שותף‪ .‬מתוך ההכרות עם מינים ספציפיים יחשפו הסטודנטים לעקרונות‬
‫כללים באקולוגיה מתוך שימת דגש על חשיבותם בגליל‪.‬‬
‫סוגיות בהיסטוריה סביבתית‬
‫ד"ר מאיה דואני‬
‫‪ 4 ,0707427‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‪.‬‬
‫היסטוריה סביבתית היא תחום מחקר שנולד בארצות הברית בשנות ה‪ 71-‬של המאה עשרים‪ ,‬כאשר התנועות הסביבתיות החלו לתפוס‬
‫יותר ויותר עוצמה‪ .‬עקב כך התעוררה הסקרנות להבין את הנסיבות שבהן תנועות אלו החלו לפעול‪ .‬הדרישה להקמת שמורות טבע‬
‫הייתה אחת הפעולות הראשונות של ארגונים סביבתיים במקומות שונים בעולם וגם בישראל‪ .‬מטרת הקורס הנה לבחון את אופן‬
‫מיסודו של שימור הטבע כחלק מהגנה על הסביבה בישראל על רקע האתוס ה ציוני של כיבוש השממה ובהשוואה לאידיאל שימור הטבע‬
‫במקומות אחרים בעולם‪ .‬דוגמא מרכזית בהקשר זה תהיה הקמת שמורת החולה‪ ,‬שהייתה שמורת הטבע הראשונה במדינת ישראל‪.‬‬
‫אחת התרומות של פרספקטיבה היסטורית בכלל והיסטוריה סביבתית בפרט היא להראות שמה שנראה מובן מאליו כיום לא התקיים‬
‫מאז ומעולם‪ ,‬אלא הוא תוצאה של התפתחות היסטורית שהייתה מלווה בקונפליקטים בין גישות שונות לסביבה‪ .‬בחינת עיצוב היחס‬
‫לסביבה בישראל יאפשרו לסטודנטים‪/‬ות להכיר הן את ההיסטוריה של מדינת ישראל מזוויות חדשות ומעניינות והן את הדילמות‬
‫הסביבתיות המלוות אותה גם כיום‪.‬‬
‫סוגיות בפסיכולוגיה ארגונית‬
‫ד"ר גרי טריגר‬
‫‪ 4.7 ,0722070‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫הקורס עוסק בחקר יכולתו של האדם להגיע להצלחה ואושר‪ .‬כל אדם‪ ,‬בעולם המודרני‪ ,‬עובר כל יום בין מספר ארגונים שונים‪ :‬מקום‬
‫עבודה‪ ,‬משפחה‪ ,‬מכללה‪ ,‬בנק ועוד‪ .‬האדם כפרט אינו יכול להצליח ללא התנהלות נכונה בתוך הארגונים‪ .‬האדם כפרט חייב‪ ,‬לצורך‬
‫הישרדותו‪ ,‬להתנהל בתוך הארגונים; ואלה‪ ,‬מחד גיסא מזמינים הזדמנויות בלתי רגילות‪ ,‬ומאידך גיסא שוחקים‪ .‬בקורס ננתח היבטים‬
‫אלה מנקודת מבטו של היחיד ומנקודת מבטו של הארגון ‪ .‬השיעור יבחן היבטים אלה על פי תיאוריות פסיכולוגיות רלוונטיות לניהול‪,‬‬
‫דוגמת היבטים הקשורים בהצלחה (כסף‪ ,‬קריירה‪ ,‬ניהול‪ ,‬מוטיבציה ועוד) מול היבטים הקשורים באושר (הגשמה עצמית‪ ,‬התקדמות‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫סוציולוגיה של הקיבוץ‬
‫ד"ר זאביק גרינברג‬
‫‪ 4 ,0722070‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בסקירת האפיונים הייחודיים של החברה הקיבוצית בישראל‪ .‬בחלקו הראשון של הקורס נכיר את השורשים הרעיוניים‬
‫שהביאו להקמת הקיבוצים והאידיאולוגיה המובילה את החשיבה השיתופית‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בחלקו השני של הקורס יבחנו התפקידים החברתיים של הקיבוץ בשנים שלפני הקמת המדינה ומיד לאחריה‪ ,‬נבחן את השפעת הקליטה‬
‫ההמונית שהתרחשה בקיבוצים בשנות השבעים‪ ,‬נכיר את יחסי הקיבוצים עם עיירות הפיתוח ומיקום הקיבוצים בפריפריה הגיאוגרפית‬
‫של ישראל‪ .‬נבחן את התפתחות המשבר הכלכלי‪ -‬חברתי והשבר האידיאולוגי אליהם נקלעו הקיבוצים בשנות השמונים‪ .‬נבדוק את‬
‫המש מעות של תהליכי השינוי המתרחשים בקיבוצים תוך ניסיון להתאמת הקיבוץ למציאות הכלכלית הגלובאלית‪.‬‬
‫סמינר במקבץ אמנות – על אמנות ומיתולוגיה‬
‫ד"ר ציונה גרוסמרק‬
‫‪ 2 ,0775172‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫דמות האישה באמנות העולם העתיק בין יוון הקלאסית הפגנית לעולם הנוצרי‪ .‬במהלך הסמינריון נעמוד על דרכי עיצובו של הדימוי‬
‫התרבותי‪-‬חברתי של נשים באמנות בתקופה ההיא‪ .‬תוך התבוננות ביצירות וקריאת טקסטים מן הספרות הקלאסית‪ ,‬ננסה לעמוד על‬
‫מעמדן ומצבן של נשים ביוון‪ ,‬ברומא ובחברה הנוצרית הקדומה‪.‬‬
‫בתקופה הנ"ל‪ .‬בנושא זה‪ ,‬על כל השלכותיו‪ ,‬יכתבו גם העבודות הסמינריוניות‪ .‬הסמסטר הראשון יוקדש להרצאות ולהדרכה בבניית‬
‫העבודה‪ .‬הסמס טר השני יוקדש בעיקרו למפגשים אישיים‪ ,‬ובסופו יציגו הסטודנטים רפרטים של עבודתם‪.‬‬
‫סמינר במקבץ ארץ ישראל‪ -‬תולדות ארץ ישראל‬
‫ד"ר שרון גונן‬
‫‪ 2 ,0742012‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫הסמינר יעסוק בלימוד עומק של סוגיות שונות בחקר הפרהיסט וריה הקדומה של ארץ ישראל והסביבה‪ .‬הפרהיסטוריה היא ענף של‬
‫הארכיאולוגיה העוסק בחקר האדם‪ ,‬תרבותו‪ ,‬האבולוציה שלו ויחסיו עם הסובב בעבר הרחוק שלפני המצאת הכתב‪ .‬נעסוק במגוון רחב‬
‫של נושאים העוסקים בתרבותו החומרית של האדם ובעיקר בכלים ובטכנולוגיה ששימשה אותו להישרדות‪ ,‬יחסי אדם וסביבה בעבר‬
‫והשפעת האדם על החי והצומח‪ ,‬תזונתו של האדם הקדמון ואסטרטגיות הקיום שלו בעבר ועוד‪ .‬נושאי עבודות הסמינר ייבחרו מתוך‬
‫היצע רחב של נושאים‪ .‬הסטודנטים יכתבו עבודה מחקרית ויוכלו להתנסות גם בעבודה מעשית (לימוד פריטים ארכיאולוגיים‪ ,‬אוספים‬
‫במוזיאון האדם הקדמון‪ ,‬עבודה במעבדה ועוד) על פי בחירתם‪.‬‬
‫יושם דגש על לימוד שיטות לחיפוש מידע וניתוחו‪ .‬חיפוש מקורות בספריה‪ ,‬מאגרי מידע וברשת האינטרנט‪ ,‬הערכת המידע שנמצא‬
‫והבנתו‪ ,‬העבודות ייכתבו בפורמט מדעי וילמדו כללי הציטוט והכתיבה הנכונה‪ .‬השאיפה היא להפיק עבודות מחקריות ברמה גבוהה‬
‫שיהוו תרומה למחקר הפרהיסטוריה‪.‬‬
‫סמינר במקבץ מגדר‪ -‬תרבות ההחפצה והשלכותיה הנפשיות‬
‫ד"ר אביגיל מור‬
‫‪ 2 ,0758070‬ש”ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫תאוריות מגדריות מציגות ביקורת על המציאות החברתית וכחלק מהביקורת מציגות אפשרויות לעולם טוב יותר‪ .‬בקורס נכיר תפיסות‬
‫ש ונות בתחום המוסר והתיאוריה החברתית המנסות להציג אלטרנטיבה לערכים המקובלים ותפיסות הצדק המקובלות‪ .‬נלמד מהי‬
‫ביקורת מגדרית בנושא מוסר ונשאל האם לנשים יש מוסר אחר? ערכים שונים? האם המציאות המגדרית מביאה לתובנות חדשות לגבי‬
‫האדם והיחסים שלה‪/‬ו עם אחרים? האם האימ הות יכולה להיות מקור למוסר ולמה היא לא כזו היום? הקורס ישלב היכרות עם‬
‫תיאוריות מגדריות שונות‪ ,‬יחד עם דיון בסוגיות מוסריות עכשוויות‪.‬‬
‫סמינר במקבץ ניהול ויישוב סכסוכים ‪ -‬קונפליקט מקומי‪ ,‬קונפליקט גלובאלי‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 2 ,0758121‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫הקונפליקט הוא תופעה טבעית באינטראקציה בין בני אדם ברמה האישית והקבוצתית‪ .‬האופן שבו אנו מתמודדים עם קונפליקט הוא‬
‫בעל השלכות עצומות על החיים והרווחה ברמה המקומית וברמה הגלובאלית‪ .‬קונפליקט מסוגל למחוק עשורים של מאמצי פיתוח‪,‬‬
‫לגרום לעלויות כלכליות ולהעיב על יחסי החברה למשך זמן רב מאוד‪ .‬הקונפליקט מאתגר את המחקר להעמיק את ההתייחסות לאופן‬
‫חלוקת משאבים ומקורות מחייה וכן למגוון הצרכים האנושיים הדורשים מענה‪.‬‬
‫הסמינר יעסוק בתופעת הקונפליקט כאמצעי אנושי מרכזי לחולל שינוי ולקדם צדק חברתי וזכויות אדם במישור הפוליטי‪ ,‬הכלכלי‪,‬‬
‫הסביבתי והחברתי‪ .‬מטרת הסמינר היא להקנות כלי חשיבה וניתוח ביחס לתופעת הקונפליקט בחיינו‪ .‬נעסוק במגוון ההיבטים של‬
‫הקונפליקט תוך התייחסות לא רק למלחמות אלא גם לאינטרסים וכוח‪ ,‬צדק חלוקתי וזכויות‪ ,‬מחאות ומהפכות‪ ,‬דיפלומטיה ותקשורת‪,‬‬
‫הידברות ופיוס‪.‬‬
‫סמינר במקבץ סביבה וחברה ‪ -‬אוריינות סביבתית‬
‫ד"ר נורית כרמי‬
‫‪40‬‬
‫‪ 2 ,0704047‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לאקולוגיה‪ ,‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫אוריינות סביבתית הוגדרה על ידי אר גון אונסק"ו כ"כלל המיומנויות הבסיסיות המאפשרות לאדם לדעת‪ ,‬להבין ולהעריך את מצב‬
‫איכות הסביבה והידרדרותה‪ ,‬לרצות לפעול למען שיפורה ולהתנהג בהתאם"‪ .‬רכישת אוריינות סביבתית היא הכרחית לצורך התמודדות‬
‫עם המשבר הסביבתי‪ ,‬והיא המטרה העיקרית והחשובה ביותר של החינוך הס ביבתי‪ .‬אנו נלמד ונחקור מה משפיע על אדם להתנהג‬
‫בצורה שהינה מיטיבה או מזיקה לסביבה‪ ,‬תוך שימוש בגישות מתחום החינוך‪ ,‬הפסיכולוגיה‪ ,‬הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה‪,‬‬
‫הפילוסופיה‪ ,‬הכלכלה והמדע‪ .‬אופיו הבין‪-‬תחומי של הקורס מאפשר ראיה רחבה של קשרי הגומלין שבין האדם לסביבתו‪ .‬הקורס‬
‫יתקיים במתכונת של הרצאות‪ ,‬דיונים ותרגילים‪ .‬לבוחרים בקורס כסמינר יתאפשר להרחיב באחד הנושאים שנדון בהם ולבצע מחקר‬
‫מודרך‪.‬‬
‫סמינר במקבץ סוציולוגיה ‪ -‬קהילות‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 2 ,0700547‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות‪ ,‬קורסי החובה של המקבץ‪ ,‬וציון ‪ 07‬בקורס מבוא לסוציולוגיה‪.‬‬
‫הסמינריון יעסוק בתיאוריות ובמחקרים אודות קהילות לסוגיהן השונים‪ :‬קהילות מסורתיות ומודרניות‪ ,‬קהילות כפריות ועירוניות‪,‬‬
‫קהילות מקומיות‪ ,‬גלובליות ווירטואליות‪ ,‬קהילות במרכז ובפריפריה‪ ,‬קהילות אתניות וקהילות של מהגרים‪ .‬הסמינריון יעסוק‬
‫במאפיינים ובתהליכים שונים בקהילה‪ :‬יחסים חברתיים ומבנה מוסדי‪ ,‬מצבים של לכידות ושל קונפליקט‪ ,‬מבני כוח ושליטה בקהילה‪,‬‬
‫תחושות של קשר ושל זהות קהילתית‪ ,‬תהליכים של שינוי‪ ,‬צמיחה ודעיכה בקהילה‪ ,‬מצבי משבר ואסון ותהליכים של העצמה קהילתית‪.‬‬
‫במסגרת העבודה הסמינריונית י חקרו הסטודנטים קהילות שונות בחברה הישראלית‪ ,‬בפרט באזור הצפון‪.‬‬
‫סמינר במקבץ פילוסופיה‪-‬פילוסופיה פוליטית‬
‫ד"ר אביהו רונן‬
‫‪ 2 ,0742022‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות ופטור באנגלית‪.‬‬
‫הסמינר יעסוק בשאלות מתקדמות של פילוסופיה פוליטית וחברתית‪ ,‬מתוך התמקדות בשאלת המלחמה והשלום‪ .‬במסגרת חלקו‬
‫הראשון של הסמינר יידונו (באמצעות הגשת רפרטים) טכסטים קלאסיים של אפלטון‪ ,‬מורוס‪ ,‬קאנט‪ ,‬הגל‪ ,‬תורו‪ ,‬גאנדי‪ ,‬ראסל‪ ,‬וולצר‪,‬‬
‫ואחרים העוסקים בשאלת המלחמה והשלום‪ .‬בחלקו השני של הסמינר‪ ,‬יתמקדו הסטודנטים במחקר וכתיבת עבודותיהם על יסוד‬
‫הנושאים שבחרו‪.‬‬
‫סמינר במקבץ פסיכולוגיה‪ -‬טראומה והתמודדות איתה‬
‫מר אוהד מרכוס‬
‫‪ 2 ,0742010‬ש"ש‪ 7 ,‬נ"ז‬
‫הסמינר נועד להכין את הסטודנטים וללוות אותם לאורך כתיבת העבודה הסמינריונית שלהם בנושא טראומה וההתמודדות איתה‪.‬‬
‫הסמינר יתמקד בתחילה בהבנה מהי טראומה על רבדיה השונים וכיצד היא משפיעה על תחומים שונים בפן הפסיכולוגי (אישיותי‪,‬‬
‫חברתי‪ ,‬קוגניטיבי וקליני)‪ ,‬וכן באופן בו ניתן להתמודד באופן טוב יותר עם טראומה? מי מתמודד טוב יותר עם טראומה? ומה יכול‬
‫להפחית את מידת השפעתה של הטראומה?‬
‫בהמשך הסמינר‪ ,‬תחת הנחיה צמודה‪ ,‬הסטודנטים יפתחו השערות מחקר‪ ,‬יתכננו מחקר מדעי על מנת לבחון השערה זו וידווחו על‬
‫תוצאותיה באמצעות כתיבת מאמר אקדמי (מבוא‪ ,‬שיטה‪ ,‬תוצאות ודיון) כמקובל בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫עיצוב המרחב‪ :‬קונפליקטים חברתיים וסביבתיים‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪4 ,0707400‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יציג את המרחב בו אנו חיים כזירת קונפליקט המגלם השלכות חברתיות משמעותיות ביחס לסוגיות של צדק‬
‫חברתי‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬איכות חיי ם וסביבה‪ .‬נדון בהיבטים תיאורטיים ופרקטיים של מדיניות מרחבית ונכיר את גופי והליכי‬
‫התכנון בישראל‪ .‬דרך הצגת מקרי בוחן אקטואליים נפתח כלים לזיהוי כוחות ואינטרסים בסוגיות של דיור‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬תשתיות‪,‬‬
‫הפרטת קרקעות‪ ,‬שיקום שכונות ומיקום אתרי פסולת‪ .‬נכיר את הפוטנציאל ואת המגבלות שבמעורבות ציבורית בתכנון כביטוי מרכזי‬
‫של משטר דמוקרטי‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫על הגרוטסקי והמכוער באמנות‬
‫גב' זהר רובינשטיין‬
‫‪ 4 ,0707404‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מאז שוחחו אפלטון ואריס טו על היפה‪ ,‬המושלם והאידיאלי‪ ,‬בא לעולם הדיבור המנוגד על הכיעור‪ ,‬הסוטה מנוסחת היפה‪ .‬קורס זה‬
‫עניינו בקסם שהילך הכיעור על אמנים בדורות השונים‪ .‬מי הם העוסקים בנושא‪ ,‬מאילו סיבות ולאילו מטרות‪ ,‬ומשהו על ריבוי פניו של‬
‫הגרוטסק באמנות‪ -‬מן העולם העתיק ועד ימינו‪.‬‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫מר אוהד מרכוס‬
‫‪ 4 ,0758012‬ש”ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‪ /‬מוח והתנהגות‪.‬‬
‫חיינו מתנהלים במערכת סבוכה ומורכבת של יחסי גומלין בינינו לבין הסובבים אותנו‪ .‬במסגרת הקורס נלמד לזהות ולהמשיג חלק מן‬
‫ההתנהגויות החברתיות של היחיד‪ ,‬את הכוחות החברתיים שבתוכם הוא פועל ואת השפעותיהם עליו‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‬
‫ד"ר גרי טריגר‬
‫‪ 4.7 ,0750124‬ש”ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית‪ /‬מוח והתנהגות‪.‬‬
‫מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית תוך הקניית ידע הקיים ובעיות המחקר עמן מתמודדים החוקרים‬
‫בחפשם פתרון לשאלות שטרם נפתרו‪ .‬במהלך הקורס ינותח הקשר שבין קוגניציה להתנהגות תוך דגש על תהליכי זיכרון‪ ,‬תפיסה וקשב‪.‬‬
‫למרות החלוקה המלאכותית לשלוש חטיבות מוקד‪ ,‬אין מדובר בתהליכים מבודדים אלא במערכת אחת של תהליכים שיש בתוכה קשרי‬
‫גומלין‪ .‬הגישה המרכזית שתוצג בקורס הינה גישת "עיבוד המידע"‪ ,‬אם זאת אין בכך לרמז על דחייה של גישות אחרות או פסילתן‪.‬‬
‫הקורס הינו קורס בסיסי וראשוני ומי שיבחר להעמיק את עולם הידע שלו בתחום צעיר ותוסס בעולם המדעי יעשה זאת בהמשך‬
‫לימודיו לתואר ראשון או בתארים מתקדמים‪.‬‬
‫פסיכולוגיה של נשים‬
‫ד"ר אביגיל מור‬
‫‪ 2 ,0724042‬ש"ש ‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫בעשורים האחרונים נהגו תיאוריות פסיכולוגיות חדשניות בתחום הפסיכולוגיה של האישה המתארות את ההתנסות הפסיכולוגית‬
‫הנשית האותנטית בצורה חדשה ומאוזנת שלא הייתה כדוגמתה קודם לכן‪ .‬משוחררות מכבלי הפרספקטיבות של הזרם המרכזי‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬שלרוב לא התבססו על חוותיהן הממשיות של נשים‪ ,‬פורשות בפנינו התיאוריות החדשות זוויות ראייה חדשות לגמרי בכל‬
‫הקשור להוויה הפסיכולוגית הנשית‪ .‬בקורס זה נתוודע לפסיכולוגיה של האישה מנקודת מבט אלטרנטיבית זו‪ .‬נדון בתיאוריות‬
‫החדשניות המתארות את ההתפתחות וההוויה הפסיכולוגית של נשים לאורך מעגל החיים‪ ,‬נבחן את ההשפעות התרבותיות‪-‬חברתיות על‬
‫תהליכים אלה ונתעמק בסוגיות שונות הקשורות לבריאותן הנפשית של נשים‪ .‬המטרה המרכזית היא לפתח הבנה עמוקה של מכלול‬
‫הגורמים המעצבים את הפסיכולוגיה של האישה על כל מורכבותה‪.‬‬
‫חלק א' יתמקד בתיאוריות חדשניות בתחום ההתפתחות והאישיות‪ ,‬בדגש על השפעת התרבות והחברה על תהליכי ההתפתחות‬
‫והתעצבות האישיות‪ .‬חלק ב' יתמקד בסוגיות בבריאות הנפש של האישה‪ ,‬בדגש על הפרעות שבהן יש לנשים ייצוג רב במיוחד‪ ,‬כדוגמת‬
‫הפרעות אכילה ודימוי גוף‪ ,‬דיכאון וכדומה‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫ד"ר אביב ויינשטיין‬
‫‪ 4 ,0775017‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪.‬‬
‫הקורס נוע ד להקנות מושגי יסוד בתחום הפרעות הנפש והיכרות עם הפרעות הנפש הבולטות‪ .‬במסגרת הקורס נלמד את החלוקה‬
‫המקובלת של ההפרעות השונות והסימפטומים העיקריים המאפיינים כל אחת מהן‪ ,‬עפ"י ה‪( DSM-IV-‬ספר הדיאגנוזות הפסיכיאטרי)‪.‬‬
‫ההפרעות תוצגנה תוך התייחסות לסימפטומים האופיינ יים ולמחקרים העוסקים בגורמים השונים להפרעה‪ :‬ביולוגי‪ ,‬פסיכו‪-‬חברתי‬
‫וסביבתי‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬מבוא להפרעות נפשיות; מצבי לחץ; הפרעות הסתגלות; הפרעה פוסט‪-‬טראומתית; הפרעות חרדה; הפרעות‬
‫אישיות; הפרעות מצב רוח; סכיזופרניה ופרנויה; הפרעות בתפקוד מיני וסטיות מיניות; סמים והתמכרויות; הפרעות אופייניות לילדים‬
‫ומתבגרים; הפרעות אורגניות‪.‬‬
‫צדק חברתי וסביבתי‪ :‬מגוון ביולוגי בגליל‬
‫ד"ר אילת שביט‬
‫‪42‬‬
‫‪ 2 ,0707417‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫אחת העובדות המופלאות הנגלית לכל א חד ואחת מאתנו באופן יומיומי היא הרבגוניות האדירה בעולם החי‪' .‬מגוון המינים'‬
‫)‪ (Biodiversity‬היא תחום הצומח כיום בעולם‪ ,‬המשלב אקולוגיה עם היבטים ערכיים וחברתיים‪ ,‬ומנסה להתמודד עם ניהול משאבי‬
‫הסביבה באופן בר קיימא )‪ .(sustainability‬בלב העיר קריית שמונה נמצאים פארק הזהב ונחל עין זהב מהווים פנינה לא מוכרת של‬
‫מגוון מינים – ביניהם גם מינים נדירים – ולכן כל עבודת השדה התרחשו שם‪ .‬בסמסטר הראשון יתקיימו שעורים תיאורטיים ובסמסטר‬
‫השני לא יתקיימו כמעט שעורים ובמקומם נתמקד בעבודה משותפת עם הקהילה בנחל ובסיורים להכרת שיטות הדיגום ומגוון המינים‬
‫באזור‪ .‬דרישות הקורס כוללות הגשת עבודה מסכמת בסוף השנה (אפשר בזוגות)‪ ,‬השתתפות בשני ימי סיור‪ ,‬עבודה משותפת עם‬
‫הקהילה בפארק עין זהב והשתתפות באירוע סיום חגיגי‪.‬‬
‫קורס מתודולוגי בלימוד היסטוריה‬
‫ד"ר אמיר גולדשטין‬
‫‪ 2 ,0717740‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה יחשוף את התלמידים לקסמה של ההיסטוריה ולעולמה של ההיסטוריוגרפיה‪ .‬הקורס יציג את שיטות המחקר ההיסטורי‪ ,‬את‬
‫הכלים והטכניקות בהם משתמשים היסטוריונים על מנת ללמוד על העבר‪ .‬הוא יכיר את תהליך המחקר המודרני של ההיסטוריה‪ ,‬את‬
‫המקורות המגוונים עליהם מתבססים ההיסטוריונים בעבודתם‪ .‬במהלך הקורס יוצגו זרמים שונים בקרב ההיסטוריונים בארץ ובעולם‪,‬‬
‫כתבי עת מרכזיים בתחום‪ ,‬ארכיונים המדגימים את דרך ההתחקות אחר המקורות ואתרים מתוקשבים המאפשרים להיסטוריון‬
‫לשוטט במרחבי העבר ממחשבו הפרטי‪ .‬הקורס יעסוק גם בקריאה אקדמית ובכתיבה אקדמית והסטודנטים יתנסו במהלכו במספר‬
‫משימות עצמאיות‪.‬‬
‫קיימות וקונפליקט בראייה מגדרית‬
‫ד"ר שגיב רייס דפנה‬
‫‪ 4 ,0717774‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק ביחסי הגומלין שבין האדם לבין הסביבה והשפעותיה‪ .‬נבחן האם קיימת השפעה מגדרית על יחסי גומלין אלו‪.‬‬
‫"המשבר הסביבתי הינו ביטוי חיצוני של משבר בחשיבה וברוח האדם‪ .‬אין טעות גדולה מזו של הבנת המושג כעוסק רק בסכנת הכחדת‬
‫חיות הבר‪ ,‬כיעור מעשה ידי אדם וזיהום‪ .‬הם חלק מהמושג‪ ,‬אך חשוב מכך‪ ,‬המשבר עוסק בסוג האנשים שאנחנו ומה אנו חייבים להפוך‬
‫בכדי לשרוד" (‪.)Lynton K. Caldwell, 2002‬‬
‫קיימות מהי?‬
‫ד"ר תמר אריאלי‬
‫‪ 4 ,0701728‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫אנו עדים להתגברות עצומה ב התייחסות למונח 'קיימות' אך לרעיון הקיימות יש ריבוי גדול של משמעויות והשלכות‪ .‬בהגדרה רחבה‪,‬‬
‫קיימות היא תפיסה שיש לשלב את ההתייחסות למגוון ענייני סביבה בראייה של צרכי החברה והכלכלה בהווה ובעתיד‪ ,‬תוך ניהול‬
‫ושימוש אחראי‪ ,‬צודק ובר‪-‬קיימא של משאבים‪.‬‬
‫מטרת הקורס לה עמיק את הבנתנו במשמעויות המעשיות והמחשבתיות של תפיסת הקיימות תוך זיהוי מרכיבי ההדדיות של החברה‬
‫והסביבה ברמה המקומית‪ ,‬האזורית‪ ,‬הלאומית והגלובאלית‪ .‬נעסוק בהיבטים של הוגנות‪ ,‬דמוקרטיה וזכויות אדם בתכנון תשתיות‬
‫ובניצול משאבים תוך הכרת הפוטנציאל לקונפליקט ברמה המקומית והגלובאלית בהתנהלות שאיננה בת‪-‬קיימא‪ .‬במהלך הקורס נזהה‬
‫יוזמות ותהליכי שינוי במערכות החברה והסביבה תוך הערכת הן הפוטנציאל והן המגבלות של מדיניות ציבורית ואקטיביזם חברתי‪-‬‬
‫סביבתי לקדם את הקיימות במציאות חיינו‪.‬‬
‫קשר משפחתי מבט עכשווי על משפחות בישראל‬
‫ד"ר דלית שמחאי‬
‫‪ 4 ,0758142‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסוציולוגיה או מבוא ללימודי מגדר במדעי ההתנהגות‬
‫מוסד המשפחה עובר בעשורים האחרונים שינויים משמעותיים‪ .‬בישראל‪ ,‬חברה משפחתית מאוד בהשוואה למערב‪ ,‬סוגיה זו מעסיקה‬
‫גורמים שונים – פרטיים ומדינתיים גם יחד‪ .‬במסגרת הקורס ייבחן מוסד המשפחה במערב ובישראל בעזרת פרספקטיבה סוציולוגית‬
‫‪43‬‬
‫ביקורתית‪ ,‬תוך התייחסות לתהליכים היסטוריים‪ ,‬למעורבותה של החברה והמדינה במשפחתיות‪ ,‬לסוגיות מוסריות ולהקשרים מגוונים‬
‫נוספ ים‪ .‬הנושאים העיקריים שיועלו במסגרת הקורס הם זוגיות ונישואים‪ ,‬פריון והורות‪.‬‬
‫רטוריקה ודיבייט‬
‫ד"ר יעל קידר‬
‫‪ 4 ,0717770‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫רטוריקה היא אמנות הנאום והשכנוע‪ .‬בקורס זה נלמד ונתרגל שיטות שונות שיאפשרו לנו להפוך לדוברים מיומנים ומשכנעים יותר‪.‬‬
‫נערוך היכרות עם נואמים מפורסמים מן ההיסטוריה‪ ,‬החל בקיקרו דרך נאומי המלחמה של צ'רצ'יל‪ ,‬נאומי השלום של מנדלה ועד‬
‫לאמנות הדיבור הישיר של אובמה‪ .‬מכל נאום נלמד טכניקה רטורית‪ :‬שאלות רטוריות‪ ,‬טכניקת האבסורד‪ ,‬אנאפורות‪ ,‬מטאפורות‬
‫ואנלוגיות‪ ,‬הירוססטיק ה‪ ,‬השוואות‪ ,‬מילים מאגיות ועוד‪ .‬נשים דגש מיוחד על הלוגיקה והתפתחות הטיעון ונבין מהי דמגוגיה‪ .‬בכל‬
‫שיעור נערוך תרגיל ב"דיבייטינג"‪ ,‬שהוא ספורט אינטלקטואלי בעל חוקים ברורים‪ ,‬המאתגר קבוצות יריבות לשכנע קהל לתמוך או‬
‫להתנגד לדעה מסויימת‪ .‬לכל נואם בדיבייט ניתן פרק זמן קצוב לנאום‪ ,‬במסגרתו עליו לשכנע את הקהל והשופטים‪ .‬על מנת להשתפר‬
‫בספורט הדיבייט‪ ,‬נלמד ונתרגל סוגי טיעונים והטעיות נפוצות‪ ,‬נבין כיצד יש לכתוב נאום ונאום סתירה‪ ,‬נעבוד על שפת הגוף‪ ,‬על שימוש‬
‫בהומור ובציטוטים‪ ,‬על יצירת קשר עם הקהל ועוד‪.‬‬
‫הקורס יכלול מספר סיו רים בהם נצפה באימוני מועדוני דיבייט באוניברסיטאות אחרות ובתחרויות דיבייט ארציות‪.‬‬
‫שוויון הזדמנויות בעבודה‬
‫עו"ד גוטגולד כהן תמר‬
‫‪ 4 ,0707407‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫תחום העבודה ב מדינת ישראל נגוע באי שוויון ואפליה‪ .‬בקורס זה נעסוק בשוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬ונכיר את המצב החוקי‬
‫והתפתחותו בארץ ובעולם‪ .‬נתייחס לנושא השוויון בעבודה כחלק מנושא זכויות האדם‪ ,‬תוך שילוב היבטים היסטוריים‪ ,‬אתיים‬
‫ופילוסופיים‪ .‬נדון בחקיקה ובפסיקה המתייחסת לאפליית נשים בעבודה‪ ,‬ובין היתר לעניין קבלה לעבודה‪ ,‬תנאי עבודה ושכר‪ ,‬סיום יחסי‬
‫עבודה‪ ,‬גיל פרישה ופיטורים‪ .‬נתייחס גם לקבוצות מוחלשות נוספות ובהן אנשים בגיל השלישי‪ ,‬אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬מיעוטים‪ ,‬עולים‬
‫חדשים ועוד‪ ,‬ונדון בנשים עובדות השייכות גם לקבוצות מוחלשות אלו‪ .‬נחקור מהם שיקולי המדיניות‪ ,‬תפקיד המחוקק‪ ,‬בתי המשפט‬
‫והמדינה לעניין שוויון בעבודה‪ ,‬ונתעמק בפער בנושא זה בין התאוריה לפרקטיקה‪.‬‬
‫שיטות מחקר איכותניות‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫גב' אורנה גרוסמרק‬
‫‪ 4 ,0722578‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫‪ 7.7 ,0722547‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫בעשורים האחרונים תופס המחקר האיכותני מקום הולך וגדל במדעי החברה‪ .‬המחקר האיכותני עוסק בחקר תופעות מתוך מגמה‬
‫להבין אותן ואת משמעויותיהן עבור האנשים שהתנסו בהן‪ .‬החוקר מנסה להתקרב לעולמם של הנחקרים באמצעות איסוף נתונים ישיר‬
‫בכלי מחקר שונים‪.‬‬
‫מטרת ה קורס היא הכרת שיטות המחקר האיכותיות על יתרונותיהן‪ ,‬מגבלותיהן‪ ,‬והדילמות האתיות והפרקטיות שהן מעלות‪ .‬במהלך‬
‫הקורס נדון בהיבטים הפילוסופיים‪ ,‬התיאורטיים והיישומיים של שיטות מחקר אלה ונכיר כלי מחקר שונים ובעיקר ראיון עומק‪,‬‬
‫תצפית משתתפת וניתוח טקסטים‪ .‬הקורס ישלב למידה תיאורטית עם התנסות מעשית (במסגרת התרגילים)‪.‬‬
‫בעבודת הגמר יתבקשו הסטודנטים להגיש הצעה למחקר איכותני על כל מרכיביו‪ ,‬ליישם אותו באופן חלקי בתוך שדה ואוכלוסיית‬
‫מחקר ספציפיים והתנסות בניתוח ובכתיבה פרשניים‪.‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 4 ,0722570‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬
‫גב' יסמין שחם ברזילי‬
‫‪ 7.7 ,0722575‬ש"ש‪ ,‬ת'‬
‫הקורס ידון במחקר המדעי הכמותי בתחום מדעי החברה והחינוך – עקרונות‪ ,‬שלבים‪ ,‬סוגים ומאפיינים שונים‪ .‬יוצגו מערכי מחקר‪,‬‬
‫שיטות מחקר וכלי מחקר שו נים‪ .‬ביו הנושאים שיילמדו‪ :‬מחקר ניסויי ומתאמי‪ ,‬סקר‪ ,‬תצפית‪ ,‬ניתוח מסמכים‪ ,‬שאלון‪ ,‬ראיון‪ ,‬ניתוח‬
‫תוכן‪ ,‬מדדים להערכת איכות המחקר ‪ -‬מהי מנות ותוקף‪ ,‬מחקרי אורך ורוחב‪ ,‬שלבי המחקר ומבנה הדו"ח המחקרי‪ ,‬אתיקה במחקר‪.‬‬
‫שלטון העות'מאניים‪ :‬מבוא לתולדות הארץ במאות ה‪47-45-‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫‪ 4 , 0775801‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫קורס מבוא גיאוגרפי‪-‬היסטורי שמטרתו לפרוס לפני הסטודנט את תולדות ארץ‪-‬ישראל והארצות שסביבה במהלך ארבע מאות השנים‬
‫של השלטון העות'מאני‪ ,‬מראשית המאה ה‪ 06-‬ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ .‬השיעור יתמקד בתהליכים השונים ובהשפעתם על‬
‫‪44‬‬
‫תולדות הארץ במגוון תחומים‪ ,‬ובניסיון להבין את הרקע והסיבות להתפתחות האזור במאה ה‪ .09-‬ההרצאות הראשונות יוקדשו‬
‫לאימפריה העות'מאנית‪ .‬בהמשך יתמקד הדיון בתולדות הארץ תוך בחינת תהליכים כלכליים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים בקרב הקבוצות‬
‫השונות היושבות בה‪.‬‬
‫שפה וחברה‬
‫ד"ר רנא זוהר‬
‫‪ 4 ,0707417‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לקשר שקיים בין שפה וחב רה‪ ,‬דרך ניתוח של מקרים שמדגימים את הדינמיקה בין סוגיות‬
‫לשוניות לבין פרמטרים חברתיים כמו לאומיות‪ ,‬מגדר‪ ,‬מצב סוציו‪-‬כלכלי‪ ,‬מיקום גיאוגרפי‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬וגיל‪ .‬הקורס יציג איך שפה‬
‫משקפת פרמטרים חברתיים אלה ואיך היא משמרת או משנה סטטוס קוו חברתי‪ ,‬ומצד שני איך תהליכים חברתיים משפיעים על שפה‪.‬‬
‫הקורס ידון במקרים בהקשרים מקומיים ועולמיים ויחדד את טבעה הדינמי של שפה ותפקידה בתוך החברה כמרכיב ממרכיבי הזהות‬
‫של בני האדם‪ ,‬ולאו דווקא רק כאמצעי תקשורת‪.‬‬
‫שפה ולאומיות‬
‫ד"ר רנא זוהר‬
‫‪ 4 ,0707477‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‪.‬‬
‫הקורס ידון בקשר ובאינטראקציה שבין שפה ללאומיות‪ ,‬ויציג את השפה כמרכיב ממרכיבי הזהות הקולקטיבית של כל עם ועם‪ .‬הקורס‬
‫יראה כי שפה משחקת תפקיד חשוב שאיננו נופל ממרכיבי זהות אחרים‪ ,‬כמו תרבות והיסטוריה משותפת למשל‪ ,‬בתהליכי בניית אומה‬
‫)‪ )Nation Building‬ובקונפליקטים לאומיים‪ .‬הקורס יציג סוגיות מהקונטקסט המקומי הישראלי כמו תהליך החייאת השפה העברית‬
‫כחלק מהפרויקט הציוני לפני ואחרי קום המדינה‪ ,‬הקונפליקט בין יידיש לעברית באותה תקופה‪ ,‬הפולמוסים בדבר ההגמוניה של‬
‫העברית‪ ,‬מעמדה של הערבית היום‪ ,‬תהליך ה "ביטחוניזציה" של הערבית במערכת החינוך‪ ,‬השימוש הגובר ברוסית בהקשרים רשמיים‬
‫ותפקידה של השפה האמהרית בנוף הלשוני המורכב של ישראל‪ .‬הקורס גם יספק פרספקטיבה עולמית לדיון הזה ויציג מקרים עולמיים‬
‫כמו למשל‪ ,‬הקונפליקט שבין אנגלית ושפות אחרות בארה"ב וזה שבין אנגלית וצרפתית באזור קוביק שבקנדה ועוד‪.‬‬
‫שפת האמנות‬
‫גב' זהר רובינשטיין‬
‫‪ 4.7 ,0724742‬ש"ש‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫מטרת השיעור לסייע לסטודנטים שאינם בקיאים באמנות להבין נושאים בסיסיים כגון קומפוזיציה או פרספקטיבה; כיצד לקרוא את‬
‫שפת התמונה ולנתחה; מה אומרים לנו הקו והצבע‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫תיאוריה ומחקר בסוציולוגיה‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫‪ 2 ,0744578‬ש"ש‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסוציולוגיה‬
‫הקורס עוסק ביסודות המחשבה המדעית‪ ,‬תוך התמקדות במדעי החברה‪ .‬הוא מיועד ליצירת בסיס תיאורטי ומתודולוגי להבנה וליישום‬
‫של מחקר מדעי‪ .‬בקורס יידונו שאלות יסוד בתחומים אלה‪ ,‬הלקוחות מהפילוסופיה וההיסטוריה של הסוציולוגיה‪ .‬חלקו הראשון של‬
‫הקורס יתמקד בתיאוריות הסוציולוגיות הקלסיות וחלקו השני יעסוק בתיאוריות סוציולוגיות בנות זמננו‪.‬‬
‫תיאוריות אישיות‬
‫גב' תמרי רויטל‬
‫‪ 4 ,0724047‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫מטרות הקורס‪ :‬הכרות עם תחום חקר האישיות‪ ,‬הבנתה והגדרתה‪ ,‬באמצעות הצגת התיאוריות המרכזיות בתחום אשר כל אחת מהן‬
‫מסבירה באופן שונה את המאפיינים‪ ,‬המניעים והצרכים של הפרט אשר מסבירים את ההתנהגות‪ ,‬ומציעה שיטות שונות לטיפול בקושי‬
‫נפשי ובשינוי התנהגות‪ .‬הלמידה תכלול סקירת התפתחותן ההיסטורית של אסכולות תיאורטיות שונות להבנת האישיות‪ ,‬דיון השוואתי‬
‫בהנחות הבסיס ובדגשים הניתנים על ידי תיאוריות ש ונות‪ ,‬והערכה ביקורתית של המודלים‪ .‬לצורך המחשה נעזר באמצעים ספרותיים‪,‬‬
‫קולנועיים ובתיאורי מקרה‪.‬‬
‫תיאוריות וגישות פסיכו‪-‬חברתיות ליישוב סכסוכים‬
‫ד"ר דפנה שגיב‪-‬רייס‬
‫‪ 4 ,0720180‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫‪45‬‬
‫הקורס יעסוק בתיאוריות וגישות פ סיכולוגיות וחברתיות לקונפליקטים ביחסים בין קבוצתיים ויישוב סכסוכים‪ .‬המנגנונים והתהליכים‬
‫קשרים והגורמים הם ספציפיים לכל סכסוך וסכסוך‪ .‬על כן נדון ביסודות‬
‫הפסיכולוגיים הם אוניברסליים‪ ,‬ורק התכנים‪ ,‬ההֶ ֵ‬
‫בהמשגות כלליות המהוות מסגרת לניתוחם של‬
‫ָׂ‬
‫הפסיכולוגיים הרוֹוחים בחברה הישראלית ובדינמיקה של יסודות אל ה‪ ,‬תוך שימוש‬
‫מרכיבים אלה‪ .‬הקורס יציג את תיאורית הזהות החברתית‪ ,‬תיאורית ההגינות‪ ,‬הקונפליקט הממשי ואף תיאוריות לא‪-‬קונבנציונליות‬
‫לטיפול בסכסוכים‪ .‬נבחן תופעות כגון לחץ חברתי‪ ,‬חוסר תקשורת‪ ,‬שתיקה והשתתקות פוליטיות‪-‬חברתיות‪ ,‬תוקפנות והתנהגות פרו‪-‬‬
‫חברתית‪ .‬הקורס ישלב הרצאות‪ ,‬ניתוחי מקרה והתנסויות אישיות בהתאם לאמרה "אתה עצמך חייב להיות השינוי שאתה רוצה לראות‬
‫בעולם"‪( .‬מהטמה גאנדי)‬
‫תלאות ותקווה‪ :‬שנותיה הראשונות של מדינת ישראל‬
‫ד"ר יאיר זלטנרייך‬
‫‪ 4 ,0720187‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יבחן את תהליך התפתחותה המורכב והלא שלם של הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬תוך התמקדות על שנות העיצוב העיקריות‪:‬‬
‫תקופת המעבר מיישוב למדינה‪ ,‬היינו השנים האחרונות של תקופת היישוב והראשונות של המדינה‪ .‬הקורס יתבסס על מחקרים חדשים‬
‫בתחום זה‪ .‬בין נושאי הקורס‪ :‬תכנון ועיצוב המשטר הדמוקרטי הישראלי; עיצוב התפיסה הביטחונית; המפגש בין ותיקים לעולים;‬
‫המפגש בין יהודים לערבים; המפגש בין חילוניים‪.‬‬
‫תקופת המקרא‬
‫פרופ' ציונה גרוסמרק‬
‫‪ 4 ,0717740‬ש"ש‪ 2 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בקווים כללים בתולדות ארץ ישראל באלף השני ובאלף הראשון לפנה"ס‪ .‬בין הנושאים בהם נעסוק‪ :‬הרקע לתקופת‬
‫האבות‪ ,‬כיבוש ו התנחלות (תוך דגש על הדעות השונות במחקר)‪ ,‬מחברה שבטית למלוכה‪ ,‬ממלכת ישראל וממלכת יהודה עלייתן‬
‫ונפילתן‪ ,‬שיבת ציון‪ .‬דגש מיוחד יושם על לימוד והבנת המקורות השונים (המקרא‪ ,‬מקורות חיצוניים וארכיאולוגיה)‪.‬‬
‫‪46‬‬