סמינר מחקר בסיעוד - הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר

‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫החוג לסיעוד‬
‫בית ספר למקצועות הבריאות‬
‫הפקולטה לרפואה‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫סמינר מחקר בסיעוד‬
‫‪ 18‬ביוני ‪2015‬‬
‫ספר תקצירים‬
‫‪1‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫בית ספר האקדמי לסיעוד דינה‪ ,‬בילינסון‬
‫‪ -‬הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין בחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים לסיעוד‪.....................‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ -‬הקשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות‪..............................................‬‬
‫‪5‬‬
‫ הקשר בין ידע‪ ,‬משתנים אישיים‪ ,‬התייחסות להומוסקסואלים ותיוג לבין עמדות כלפי מטופלים נשאי ‪ HIV‬בקרב‬‫סטודנטים לסיעוד (משתנים אישיים‪ :‬דת ולאום) ‪......................................................................................................................‬‬
‫‪7‬‬
‫בית ספר האקדמי לסיעוד פט מטיוס‪ ,‬הלל יפה‬
‫‪ -‬המניעים המשפיעים על הכוונה להשתמש ברפואה משלימה בחברה הישראלית ‪......................................................‬‬
‫‪10‬‬
‫‪-‬מידת המוכנות של סטודנטים לסיעוד לתשאל נשים בעת מתן טיפול רפואי לגבי אלימות במשפחה ‪.....................‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ -‬הגורמים המשפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת ‪..........................................‬‬
‫‪12‬‬
‫בית ספר האקדמי לסיעוד וולפסון‬
‫תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בקרב נשים מוסלמיות ויהודיות בגיל הפריון‪-‬‬‫הפער בין עמדות לשימוש בפועל ‪...............................................................................................................................................‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ -‬גורמי הסטרס בקרב סטודנטים לסיעוד ‪...................................................................................................................................‬‬
‫‪15‬‬
‫‪-‬טוקופוביה ‪............................................................................................................................................................... .........................‬‬
‫‪16‬‬
‫בית ספר האקדמי לסיעוד זיוה טל‪ ,‬שיבא‬
‫‪-‬האם כסף משנה כוונות ? הקשר בין תגמול כספי לבין נכונות לעבוד במחלקה פנימית ‪..............................................‬‬
‫‪18‬‬
‫‪-‬חווית הסטודנט בהתנסות קלינית והשפעתה על בחירת שדה קליני לפיתוח קריירה ‪..................................................‬‬
‫‪19‬‬
‫‪-‬מגדר ובחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד ‪.......................................................................................................................‬‬
‫‪20‬‬
‫בית ספר האקדמי לסיעוד שיינברון‪ ,‬איכילוב‬
‫‪ -‬עמדות נשים וגברים כלפי ביצוע הפלה יזומה ‪.........................................................................................................................‬‬
‫‪21‬‬
‫‪-‬עמדות מדריכים קליניים וסטודנטים לסיעוד כלפי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות ‪.................................................‬‬
‫‪22‬‬
‫‪-‬שביעות רצון מהגישה הטיפולית של אחיות ורופאים במרפאות ראשוניות בקהילה ‪....................................................‬‬
‫‪23‬‬
‫‪2‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין בחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים‬
‫לסיעוד‬
‫הדר קלפר ושיר ינאי‬
‫מנחה‪ :‬מלכה פרדקין‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד דינה‪ ,‬בלינסון‬
‫רקע ‪ :‬בחירת תחומי עבודה עתידים וגיבוש עמדות לגבי תחומי קרירה בקרב סטודנטים לסיעוד‬
‫מושפעים מגורמים רבים‪ ,‬כמו אישים סביבתים חברתיים ובלתי צפויים‪.‬‬
‫מחקרים מעטים עוסקים בנושא‪ ,‬סקירת הספרות מצביעה על ממצאים עקבים בבחירת תחומים‬
‫קלינים בסיעוד מועדפים ולא מועדפים כמקומות עבודה עתידים בקרב הסטודנטים לסיעוד ‪ .‬מגמת‬
‫הירידה במספר האחיות בישראל לצד המאמצים לגיוס נרחב למקצוע הסיעוד ושימור האחיות‬
‫בעבודה מצריך לבדוק בפרקי זמן שונים את העדפותיהם של סטודנטים לסיעוד בבחירת תחומים‬
‫קלינים עתידים כמקום עבודה ראשון ‪ .‬על מנת שמקבלי החלטות בתחום החינוך ובמוסדות הבריאות‬
‫ישקיעו מאמצים באסטרטגיות שונות למען גיוס בוגרים בסיעוד לעבוד בתחומים הקלינים הנדרשים‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישים לבין בחירת תחום עבודה‬
‫עתידי בקרב סטודנטים לסיעוד‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪ :‬שישים סטודנטים לסיעוד במסלול האקדמי בשנה השלישית והרביעית ממוסדות‬
‫לימודים במרכז הארץ‪ ,‬השתתפו במחקר וענו על שאלון שכלל ‪ 2‬חלקים‪:‬נתונים סוציו דמוגרפים ‪,‬‬
‫שאלון על תפיסת יוקרת תחומים קליניים בסיעוד והרצון לעבוד בהם‪ .‬ושאלון נוסף על תפיסת‬
‫הסטודנטים התנסויות קליניות חיוביות ושליליות בתקופת הלימודים והרצון לעבוד במקומות אלו‬
‫כמקום עבודה עתידי‪ .‬נבדקו הקשרים בין משתנים אלו‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬ממצאי מחקר זה מצביעים שסטודנטים ישראלים לסיעוד בחרו מספר תחומים קליניים‬
‫ספציפיים כמקום עבודה עתידי‪ .‬השערות המחקר אוששו בחלקם ונמצאו קשרים חיובים מובהקים‪:‬‬
‫בין רצון הסטודנטים לעבוד בתחומים קלינים שונים לבין תפיסת תחומים אלו כיוקרתים‪.‬‬‫ בין תפיסת חווית ההתנסות הקלינית בקרב הסטודנטים לבין הרצון לעבוד באותו מקום עבודה‬‫בעתיד‪.‬‬
‫מסקנות ‪ :‬סטודנטים ישראלים לסיעוד בחרו תחומים קליניים מסוימים כמקום עבודה עתידי בדומה‬
‫לסטודנטים לסיעוד במקומות שונים בעולם ‪ .‬משתנים כמו יוקרת התחום והתנסות קלינית חיובית‬
‫קשורים לרצון הסטודנטים לסיעוד לעבוד בתחום בעתיד‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‪ :‬המדגם הוא קטן ולא הומוגני ‪ ,‬מספר הבנים הוא קטן‪ ,‬כך שלא אפשר לבדוק את‬
‫ההבדלים ברצון לעבוד בתחומים קלינים שונים לפי מגדר‪ .‬ולא ניתן להכליל את התוצאות על כלל‬
‫האוכלוסיה‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי מעט מאד משתנים סוציו דמוגרפים ואישיים נבחרו כדי לבדוק את הקשר בינהם לבין‬
‫בחירת תחום עבודה עתידי כאשר הספרות המקצועית מציינת שמשתנים רבים מעורבים במהלך‬
‫גיבוש מסלול קרירה בסיעוד ‪ .‬בנוסף לא נבדק מהימנותו של כלי המחקר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫המלצות ‪ :‬לבצע מחקרי אורך בתקופת הלימודים ולאחר סיום הלימודים ולבחון משתנים נוספים‬
‫הקשורים לבחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים ואחיות‪ .‬בהתבסס על התוצאות אנו‬
‫ממליצות להגביר את השותפות בין בית הספר ושירותי הסיעוד כדי לתרום ‪:‬‬
‫לחווית התנסויות קליניות חיוביות בקרב הסטודנטים‪ ,‬ולחשוף אותם להתנסויות בתחומים פחות‬
‫פופולרים ונדרשים ‪.‬‬
‫ולפתח אסטרטגיות יצירתיות לגיוס סטודנטים ובוגרים לסיעוד לעבוד בתחומים קליניים הנדרשים‬
‫למערכת הבריאות והפחות פופולרים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫הקשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות‬
‫אלבינה מדטוב ואלישבע רוזנצוויג‬
‫מנחה‪ :‬בת שבע מילר‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד דינה‪ ,‬בלינסון‬
‫רקע‪ :‬מקצוע הסיעוד עומד במרכזו של הטיפול הבריאותי בישראל ובכל העולם‪ .‬במהלך השנים‬
‫תפקיד האחות הולך ומתפתח והתמורות והשינויים בשדה הקליני מחייבים פריצת גבולות תפקיד‬
‫האחות והרחבת סמכויותיה‪ .‬הרחבת הסמכויות מאפשרת ביטוי מרבי של כישוריה‪ ,‬תוך הגדלת‬
‫איכות הטיפול והגדלת מחויבותה למתן דין (ריב"א‪ .)2001 ,‬הרחבת הסמכויות‪ ,‬תביא לשביעות רצון‬
‫ומחויבות האחות למקצוע ולארגון בו היא מועסקת‪ ,‬העלאת איכות הטיפול ושביעות רצון‬
‫המטופלים (שילה וחביב‪ .)2012 ,‬אחיות ורופאים מסכימים בד"כ על הרחבת סמכויות האחות עם‬
‫זאת‪ ,‬יותר רופאים מאחיות מפגינים עמדות שליליות כלפי מגמת הרחבת הסמכויות‪ ,‬טוענים‬
‫למחסור בכישורים הדרושים לאחות לשם כך וחשים באיום מקצועי וכלכלי על מעמדם ( ‪Wilson et‬‬
‫‪.)al., 2002‬‬
‫מטרת המחקר ‪ :‬לבחון את עמדותיהם של רופאים ואחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות ולבדוק‬
‫האם יש קשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויותיהן‪.‬‬
‫השערות המחקר‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫אחיות בכלל המחלקות יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויותיהן‪ ,‬מאשר רופאים‪.‬‬
‫‪ .2‬רופאים במחלקות שגרתיות יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות‬
‫לטיפול נמרץ‪ ,‬מאשר הרחבת סמכויות האחות במחלקות שגרתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬אחיות ביחידות לטיפול נמרץ יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות בטיפול‬
‫נמרץ‪ ,‬מאשר הרחבת סמכויות האחות במחלקות שגרתיות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫הליך המחקר‪:‬‬
‫איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון‪ ,‬מקרב ‪ 60‬רופאים ואחיות ממחלקות שגרתיות ומחלקות‬
‫לטיפול נמרץ בבית חולים במרכז הארץ‪ .‬הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית בעזרת‬
‫תוכנת ‪.excel‬‬
‫ממצאים‪ :‬נמצא כי באופן כללי‪ ,‬הן רופאים והן אחיות מפגינים עמדות חיוביות כלפי הרחבת סמכויות‬
‫האחות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם מביעים חשש מפני עומס בעבודה בגין הרחבת הסמכויות‪ .‬עמדות הרופאים היו‬
‫חיוביות יותר אם כי בפער קטן‪ ,‬כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות לטיפול נמרץ לעומת אחיות‬
‫ממחלקות שגרתיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬עמדות האחיות היו חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות‬
‫לטיפול נמרץ מאשר של האחיות מהמחלקות השגרתיות כשהפער ביניהן גדול‪ .‬עוד נמצא כי הן‬
‫רופאים והן אחיות סוברים שהעברת סמכויות מרופאים לאחיות איננה מסכנת את המטופל‪ ,‬לא‬
‫תקטין את אמון המטופלים במערכת הבריאות ולא תהווה נזק למקצוע הרפואה‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מדגם קטן‬
‫‪‬‬
‫קושי בהשגת היענות הנבדקים‬
‫‪‬‬
‫במחקר לא נעשו תוקף ומהימנות לשאלון‬
‫‪‬‬
‫המחקר נעשה על בית חולים אחד‪ ,‬ולכן לא ניתן להכליל את תוצאות המחקר‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רופאים וגם אחיות מפגינים עמדות חיוביות כלפי הרחבת סמכויות האחות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אחיות‬
‫נוטות לעמדה חיובית יותר מאשר רופאים‪ ,‬כלפי הרחבת סמכויות‪ ,‬אם כי בפער קטן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחיות ורופאים מפגינים עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות אחיות ביחידות לטיפול‬
‫נמרץ בעלות השתלמות מוכרת בסיעוד‪ ,‬מאשר אחיות ממחלקות שגרתיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לבצע מחקר הכולל מדגם גדול יותר ומגוון רחב יותר של בתי חולים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מומלץ לבדוק את הקשר בין משתנים דמוגרפים לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת‬
‫סמכויות האחות‪ ,‬כמו כן את עמדות המטופלים כלפי הרחבת סמכויות האחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מומלץ להגדיל את מספר האחיות בעלות השתלמות מוכרת בסיעוד‪ ,‬להגביר את מודעות‬
‫הרופאים לכישורי האחיות ולהעצים את האחיות להגברת הביטחון העצמי והמקצועי שלהן‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫הקשר בין ידע‪ ,‬משתנים אישיים‪ ,‬התייחסות להומסקסואלים ותיוג לבין עמדות כלפי מטופלים‬
‫נשאי ‪ HIV‬בקרב סטודנטים לסיעוד‬
‫(משתנים אישיים‪ :‬דת ולאום)‬
‫אוולינה יונתנוב ויאנה לבר‬
‫מנחה‪ :‬שרונה צור‪-‬פלד‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד דינה ‪ ,‬בילינסון‬
‫רקע‪ :‬מחלת האיידס נחשפה בעקבות גילוי נגיף ה‪ HIV-‬בתחילת שנות ה‪ .80-‬המחלה שינתה את‬
‫פניה בהדרגה מאקוטית לכרונית‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬נדרשים טיפולים מאריכי חיים‪ ,‬המצריכים התערבות‬
‫הצוותים הרפואים והסיעודיים באופן שוטף‪.‬‬
‫סוגיית התיוג המתלווה למחלה‪ ,‬מהווה מכשול ממשי בטיפול בה‪ .‬תיוג זה משפיע לא רק על החולים‬
‫עצמם‪ ,‬אלא גם על הצוותים‪ ,‬המעורבים בטיפול במעורבים הללו ‪.)Greef &) phethlu,2008‬‬
‫מחסור בידע‪ ,‬הנחות מוטעות והתנהגויות שליליות עלולים לפגוע ביכולת הצוות הסיעודי להעניק‬
‫טיפול איכותי לנשאי ה‪ .HIV-‬שיפור הידע של נותני השירות הוא קריטי במניעת ה‪ HIV-‬ובשיפור‬
‫איכות הטיפול בחולים הללו (‪.)International council of nurses, 2006‬‬
‫מחקרים מראים‪ ,‬שהגישה הטיפולית והאמפתיה מושפעות מהנטייה המינית של המטופל‪ .‬אמונות‬
‫אישיות‬
‫ורגישות חברתית כלפי הומוסקסואלים‪ ,‬עשויות להשפיע על גישות המטפלים כלפי‬
‫מטופלים החולים במחלת האיידס (‪.)Webber ,1991‬‬
‫מחקרים מצביעים על הקשר בין חוסר ידע בנוגע למחלת האיידס‪ ,‬לבין אפליה וסטיגמה כלפי חולי‬
‫האיידס (‪.)Klein , Karchner & O’Connell, 2002‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬לגורמים תרבותיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬רוחניים וערכיים השפעה ניכרת על מניעת מגיפת איידס ובניית‬
‫תוכניות למניעת התפשטות המחלה (‪.)Villarruel &Hare, 2007‬‬
‫פיתוחן של תוכניות ואסטרטגיות‪ ,‬עשוי להשפיע על שינוי אקלים הדעות בקרב אחיות וסטודנטים‬
‫לסיעוד ובכך לגרום לעלייה בנכונותם לטיפול בחולי איידס‪ .‬תכניות לימודיות‪ ,‬המבוססות על תצפיות‪,‬‬
‫יסייעו לסטודנטים בטיפול בחולי איידס על ידי שיפור בטחונם האישי‪ ,‬הפגת חששות והתגברות על‬
‫עמדות שליליות‪ .‬חינוך נכון בקרב מטפלים צריך לכלול בתוכו גישה המתאפיינת במוסריות‪ ,‬אתיקה‬
‫מקצועית ואחריות הקשורות במתן טיפול הולם לנשאי ה‪ .HIV -‬תוכנית חינוכית זו‪ ,‬צריכה לכלול‬
‫‪7‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫הערכת סיכונים ואסטרטגיות נכונות על מנת לעזור להתגבר על האפליה ועל הגישות השליליות‬
‫כלפי אנשים החיים עם איידס ( ‪.)International council of nurses, 2006‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬בסקירת הספרות שנעשתה בנושא נמצא‪ ,‬כי נשאי האיידס זוכים לעיתים ליחס‬
‫מפלה וסרבני מצד נותני שירותי הבריאות‪ ,‬בתוכם האחים והאחיות (‪ ,)Ullah,2011‬ליחס זה יש קשר‬
‫לגורמים שונים כגון‪ :‬ידע‪ ,‬דת‪ ,‬לאום‪ ,‬התייחסות להומוסקסואליות וסטיגמה‪ .‬כנגזרת‪ ,‬במחקר זה‪,‬‬
‫בחרנו לבדוק כיצד משתנים אלה משפיעים על עמדות הסטודנטים לסיעוד‪ ,‬שמהווים את דור העתיד‬
‫של האחים והאחיות כלפי נשאי ‪ HIV‬והאם יש קשר בינהם‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪ :‬איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון‪ ,‬בקרב ‪ 60‬סטודנטים הלומדים במסלול‬
‫האקדמי בשנים א' ו‪-‬ד'‪ .‬אשר נבחרו מבית הספר לסיעוד "דינה"‪ ,‬הפועל מטעם אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית בעזרת תוכנת ‪.excel‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫נמצא כי מרבית הנחקרים הפגינו ידע ברמה טובה (‪ )81.6%‬בנושא ‪ HIV‬בהתאם לכך ממוצע‬
‫ציון העמדות שלהם עמד על ‪ ,3.92‬עמדות חיוביות‪ .‬מבחינת הנחקרים שהפגינו ידע ברמה‬
‫בינונית ומטה‪ ,‬ממוצע ציון העמדות שלהם עמד על ‪.3.4‬‬
‫‪ .2‬ממוצע ציון העמדות של הנחקרים שהעידו על עצמם כחילונים עמד על ‪ ,4.16‬ממוצע ציון‬
‫העמדות של הנחקרים המסורתיים עמד על ‪ 3.73‬וממוצע ציון העמדות של הנחקרים הדתיים‬
‫עמד על ‪ ,3.64‬כולם הביעו עמדות חיוביות אך ניתן לראות לפי ממוצע העמדות שהנחקרים‬
‫החילונים הביעו את העמדות החיוביות ביותר‪.‬‬
‫‪ .3‬מבחינת הקשר בין הלאום לעמדות נמצא‪ ,‬כי לנחקרים בעלי הלאום היהודי היה ציון ממוצע‬
‫של ‪ ,4.08‬לנחקרים בעלי הלאום הערבי היה ציון ממוצע שעמד על ‪ ,3.47‬לנחקרים בעלי‬
‫הלאום הנוצרי היה ציון ממוצע של ‪ 4.03‬ולנחקרים אשר תענו שהם בעלי לאום אחר היה‬
‫ממוצע של ‪ ,3.96‬ניתן לראות לפי הממצאים שלכול הנחקרים‪ ,‬מכול לאום היו עמדות חיוביות‪,‬‬
‫נחקרים בעלי לאום יהודי היה את ציון הממוצע הגבוה ביותר‪.‬‬
‫‪ .4‬בקרב נחקרים בעלי הכרות עם הומוסקסואל‪ ,‬ממוצע ציון העמדות היה ‪ .4.1‬לנחקרים שלא‬
‫הכירו הומוסקסואל ממוצע ציון העמדות היה ‪ .3.6‬נחקרים בעלי היכרות עם נשא ‪ HIV‬היו‬
‫עם ממוצע ציון עמדות ‪ 3.77‬ולנחקרים אשר לא הייתה להם הכרות עם נשא ‪ HIV‬הציון היה‬
‫‪ .3.84‬ממוצע ציון העמדות של הנחקרים התומכים בזכויות הומוסקסואלים היה ‪ 4‬עם וממוצע‬
‫ציון העמדות של הנחקרים אשר לא תומכים בזכויות הומוסקסואלים היה ‪.3.57‬‬
‫‪ .5‬הקשר בין תיוג לעמדות‪ ,‬נמצא כי אחוז הנחקרים שלהם הייתה רמת תיוג נמוכה ‪2.94‬‬
‫עמד על ‪ ,65%‬בהתאם לכך ציון ממוצע העמדות שלהם עמד על ‪ .4.06‬אחוז הנחקרים שלהם‬
‫‪8‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫הייתה רמת תיוג גבוהה יותר (‪ )3.64‬עמד על ‪ ,35%‬כאשר ממוצע ציון העמדות שלהם עמד‬
‫על ‪ . 3.4‬ניתן לראות שהנחקרים שהייתה להם רמת תיוג נמוכה הביעו עמדות חיוביות יותר‬
‫מאלה שרמת התיוג הייתה גבוה יותר‪.‬‬
‫מסקנות המחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קיים קשר בין ידע‪ ,‬משתנים אישיים (דת ולאום)‪ ,‬התייחסות להומוסקסואלים ותיוג בקרב‬
‫סטודנטים לסיעוד לבין עמדותיהם כלפי מטופלי ‪.HIV‬‬
‫‪‬‬
‫למרות שכל הסטודנטים החזיקו בעמדות חיוביות עדיין היו הבדלים ביניהן‪ .‬יהודים‬
‫וחילוניים תומכים בזכויות הומוסקסואליים ובעלי רמת תיוג נמוכה יותר החזיקו בעמדות‬
‫החיוביות ביותר כלפי נשאי ה– ‪.HIV‬‬
‫‪‬‬
‫מרבית הנחקרים היו בעלי ידע טוב בנושא האיידס‪ ,‬דבר שעשוי היה כנראה להשפיע על‬
‫עמדותיהם יותר מהגורמים האחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המחקר הראה לנו כי ההבדלים המשמעותיים ביותר בין עמדות הסטודנטים היו בקרב‬
‫אלה שתמכו בזכויות הומוסקסואליים‪.‬‬
‫מגבלות והמלצות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המדגם כלל מספר קטן של נבדקים‬
‫‪‬‬
‫המדגם נערך בבית ספר אחד מכלל כל בתי הספר לסיעוד בארץ מה שעשוי להשפיע‬
‫על תוצאות המחקר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעצם העובדה כי מדובר בתרגיל מחקרי ‪ -‬לא נעשו תוקף ומהימנות לשאלון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע מחקר נוסף‪ ,‬הכולל מדגם גדול יותר של נחקרים מכלל בתי הספר לסיעוד בארץ‬
‫‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע מחקרים נוספים‪ ,‬במטרה לבחון מאפיינים אחרים שיכולים להשפיע על עמדותיהם‬
‫של הסטודנטים כלפי מטופלי ‪ .HIV‬כגון‪ ,‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מקום מגורים‪ ,‬הגירה וכו'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע התערבות בנושא במסגרת הלימודים (הכשרה‪ /‬חשיפה‪ /‬מתן מידע בנושא)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫המניעים המשפיעים על הכוונה להשתמש ברפואה משלימה בחברה הישראלית‬
‫מעין פרלמן‪ ,‬גל בן נפתלי‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר מירב בן נתן‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד "פט מטיוס"‪ ,‬הלל יפה‬
‫רקע ‪ :‬רפואה משלימה הינה שם כללי למגוון של שיטות ריפוי וטיפול אשר לא נכללות ברפואה‬
‫הקונבנציונלית‪ .‬במהלך השנים האחרונות‪ ,‬על אף שלא נמצאו הוכחות מדעיות בדבר יעילותה‬
‫הקלינית של הרפואה המשלימה‪ ,‬השימוש בה גובר באופן קבוע‪ .‬בישראל חלה עליה משמעותית‬
‫בהיקף הפניה לרפואה משלימה‪ ,‬כאשר בשנת ‪ 2007‬דיווחו ‪ 12%‬מהאוכלוסייה על שימוש ברפואה‬
‫משלימה לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה‪ .‬קיימת אי בהירות מה הגורמים המשפיעים על‬
‫ההחלטה לשימוש ברפואה משלימה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬מטרת המחקר הינה לבדוק את המניעים המשפיעים על כוונותיהם של גברים ונשים‬
‫בישראל להשתמש ברפואה משלימה‪ ,‬והאם תיאורית ההתנהגות המתוכננת מצליח לנבא כוונה‬
‫זאת‪.‬‬
‫שיטות מחקר‪ :‬מחקר זה הינו מחקר כמותי ומתאמי‪ ,‬בו הועברו שאלונים הבנויים על בסיס "תיאורית‬
‫ההתנהגות המתוכננת"‪ .‬שאלונים אלו הועברו בקרב מדגם נוחות של ‪ 200‬אזרחי ישראל‪ ,‬דוברי‬
‫השפה העברית‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬מממצאי המחקר עולה‪ ,‬כי מידת הכוונה של המשיבים להשתמש ברפואה משלימה הינה‬
‫בינונית‪ .‬מתוך כלל המשיבים‪ 54% ,‬ענו כי יש בכוונתם להשתמש ברפואה משלימה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יכולת‬
‫הניבוי של המודל התאורטי הינו ‪ ,)R²=57( 57%‬כאשר המשתנה המשפיע ביותר על הכוונה‬
‫להשתמש ברפואה משלימה הינו אמונות התנהגותיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬המשפחה נמצאה כגורם משמעותי‬
‫בהכוונה ויצירת כוונה לשימוש בטיפולי רפואה משלימה‪ .‬עוד נמצא‪ ,‬כי ניסיון קודם ברפואה משלימה‬
‫מעלה אף הוא את הכוונה להשתמש ברפואה משלימה‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬מודל ההתנהגות המתוכננת מצליח לנבא את הכוונה להשתמש ברפואה‬
‫משלימה‪ .‬בעת הפניית מטופל להיעזר ברפואה משלימה קיימת חשיבות במתן הסבר מעמיק בנוגע‬
‫לטיפול‪ ,‬תוך הדגשת ההשלכות החיוביות הצפויות‪ ,‬במטרה להביא לשינוי אמונותיו ההתנהגותיות‬
‫של המטופל‪ .‬על ההסברה להתמקד ברמת המשפחה‪ ,‬היות והיא נמצאה כגורם המשפיע ביותר על‬
‫הבחירה להשתמש בטיפולי רפואה משלימה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאחר ומחקר זה מבוסס על מדגם נוחות‪ ,‬ולא‬
‫נבדק השימוש בפועל ברפואה משלימה‪ ,‬מומלץ לבצע מחקר רנדומלי פרוספקטיבי הבודק גם את‬
‫מימוש הכוונה להשתמש ברפואה משלימה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫מידת המוכנות של סטודנטים לסיעוד לתשאל נשים בעת מתן טיפול רפואי‬
‫לגבי אלימות במשפחה‬
‫מרווה כאטר‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר מירב בן נתן‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד "פט מטיוס"‪ ,‬הלל יפה‬
‫רקע‪ :‬אלימות כלפי נשים הינה תופעה שכיחה מאוד בארץ ובעולם‪ ,‬אשר משפיעה על נשים מכל‬
‫שכבות הגיל ורקע תרבותי‪-‬כלכלי‪ .‬האלימות כוללת מספר סוגים כגון‪ :‬אלימות פיזית‪ ,‬נפשית‪ ,‬מינית‬
‫כלכלית והזנחה‪ .‬אחת הדרכים המהותיות שקבעה המדינה על מנת להתמודד עם סוגיה זו הינה‬
‫תשאול אוניברסאלי של צוות רפואי וסיעודי‪ ,‬אולם‪ ,‬אחוזי התשאול בפועל נשארים נמוכים‪.‬‬
‫המטרה‪ :‬לבחון האם תיאוריית ה"התנהגות המתוכננת" של ‪ )1991( Ajzen‬מצליחה לנבא את כוונת‬
‫הסטודנטים לתשאל נשים נפגעות אלימות בעת מתן טיפול‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪ :‬הועבר שאלון הבנוי על בסיס המודל התיאורטי של ‪ )1991( Ajzen‬בקרב מדגם נוחות‬
‫של ‪ 200‬סטודנטים לסיעוד הלומדים בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר האקדמי‬
‫לסיעוד ע"ש פט מתיוס‪.‬‬
‫ממצאי המחקר ‪:‬‬
‫מממצאי המחקר עולה כי רוב הסטודנטים דיווחו על כוונה גבוהה לבצע תשאול‬
‫אוניברסאלי (‪ (SD=0.79,M=2.78‬בקרב מטופלות בעת התנסות הקלינית‪ .‬אולם‪ ,‬רמת הידע שלהם‬
‫בנושא אלימות במשפחה הייתה בינונית (‪ .)SD=1.74,M=6.74‬הגורמים שהשפיעו ברמה מובהקת על‬
‫כוונתם לבצע תשאול היו‪ :‬אמונות נורמטיביות‪ ,‬נורמות סובייקטיביות‪ ,‬אמונות התנהגות‪ ,‬ידע ושליטה‬
‫עצמית‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬רוב הסטודנטים בכוונתם לתשאל כל אישה שפונה לקבל טיפול רפואי‪ ,‬המודל התיאורטי‬
‫הצליח לנבא באופן חלקי את כוונת הסטודנטים לתשאל נשים בעת מתן טיפול‪.‬‬
‫המלצות במישור הקליני‪ :‬קיימת חשיבות לקיים הרצאות וסדנאות לסטודנטים לסיעוד על חשיבות‬
‫התשאול ויתרונותיו‪.‬‬
‫המלצות במישור המחקרי‪ :‬ביצוע מחקר רנדומאלי פרוספקטיבי אשר יבחן ביצוע התשאול‬
‫האוניברסאלי בפועל על ידי סטודנטים לסיעוד במהלך התנסות הקלינית והמניעים המשפיעים על‬
‫ביצוע זה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫הגורמים המשפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת‬
‫כבהה סמאח‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר מירב בן נתן‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד "פט מטיוס"‪ ,‬הלל יפה‬
‫רקע‪ :‬שפעת הינה מחלה נגיפית מדבקת‪ 20-30% .‬מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל חולים במחלת‬
‫השפעת כל שנה‪ .‬חיסון נגד שפעת הוא האסטרטגיה הטובה ביותר למניעת שפעת והפחתת‬
‫הסיבוכים שקשורים לשפעת‪ .‬שיעור המתחסנים בקרב הילדים הינו נמוך ובמיוחד בקרב המגזר‬
‫הערבי‪ ,‬אולם הגורמים המשפיעים על קבלת החלטה של ההורים ממגזר הערבי לחסן את ילדיהם‬
‫אינם ידועים‪.‬‬
‫מטרות ‪ :‬לבחון אילו גורמים משפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם נגד‬
‫השפעת ולברר האם מודל האמונות הבריאותיות מנבא תופעה זו‪.‬‬
‫שיטות מחקר‪ :‬הועבר שאלון הבנוי על בסיס המודל התיאורטי (מודל האמונות הבריאותיות) בקרב‬
‫מדגם נוחות של ‪ 200‬הורים ערבים מוסלמים לילדים עד גיל ‪ 12‬שנים‪.‬‬
‫ממצאי המחקר‪ :‬מממצאי המחקר עולה שהכוונה לחיסון בקרב הנחקרים הינה בינונית‪ -‬גבוהה ומעל‬
‫‪ 50%‬מהנחקרים הסכימו במידה רבה שבכוונתם לחסן את ילדיהם כנגד שפעת בשנה הקרובה‪.‬‬
‫הגורמים שהשפיעו בצורה משמעותית על החלטת ההורים לחסן את ילדיהם הם‪ :‬תפיסה גבוהה של‬
‫חומרת המחלה‪ ,‬הסיכוי לחלות‪ ,‬היתרונות של החיסון‪ ,‬ותפיסה נמוכה של המחסומים‪ ,‬גיל צעיר של‬
‫ההורים‪ ,‬מספר ילדים נמוך‪ ,‬חיסון בעבר והמלצת אחות בקהילה על קבלת החיסון היו גורמים נוספים‬
‫משמעותיים שהשפיעו על החלטת ההורים לחסן את ילדיהם כנגד השפעת‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬המודל התיאורטי של המחקר הצליח לנבא את הגורמים המשפיעים על החלטת ההורים‬
‫לחסן את ילדיהם כנגד שפעת‪ ,‬כאשר רכיבי המודל המשפיעים ביותר על ההתחסנות הינם‪ :‬תפיסת‬
‫המחסומים‪ ,‬תפיסת היתרונות ותפיסת חומרת המחלה‪.‬‬
‫המלצות במישור הקליני‪:‬‬
‫על האחות להדריך את ההורים הערבים המוסלמים על חשיבות החיסון‪ ,‬חומרת המחלה‪ ,‬וסיכוי‬
‫הילדים להידבק במחלה‪.‬‬
‫המלצות במישור המחקרי‪:‬‬
‫ביצוע מחקר רנדומאלי פרוספקטיבי שיבחן את הקשר בין הצהרת הכוונות לביצוע חיסון בפועל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בקרב נשים מוסלמיות ויהודיות בגיל הפריון‬
‫הפער בין עמדות לשימוש בפועל‬
‫מגישות ‪ :‬אלא גאוי ומזל מולוקנדוב‬
‫מנחה ‪ :‬רמה זילבר‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד וולפסון‬
‫מבוא‪ :‬הפריון והילודה בחברה הישראלית על מכלול מגזריה הינם ערכי יסוד בעלי משמעות ייחודית‪.‬‬
‫שיעור הילודה לאישה העומד על ‪ 2.9‬ילדים הינו גבוה באופן משמעותי בהשוואה למדינות ה‪OECD -‬‬
‫אך בבד מתקיימים בישראל דפוסי שימוש באמצעי מניעה לצורך תכנון המשפחה‪ .‬כאשר בוחנים את‬
‫מגמות הפריון במגזר הערבי בישראל ניכרת ירידה משמעותית במספר הילדים לאישה במהלך‬
‫השנים כאשר בשנת ‪ 1970‬עמד מספר זה על ‪ 8.4‬ילדים‪ ,‬בשנת ‪ 2000‬על ‪ 4.7‬ואילו בשנת ‪ 2013‬עמד‬
‫מספר זה על ‪ 3.5‬ילדים לאישה בלבד(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬נתונים לחג הקורבן ‪.)2014‬‬
‫אחד ההסברים המקובלים למצב הינו ההקשר החברתי הייחודי בו חיים אזרחי המדינה המייצר‬
‫תהליכי קבלת החלטות בעלי הקשרים קולקטיביים תרבותיים בנושא המשפחה והפריון‪ .‬היבט נוסף‬
‫מצביע על תהליכי מודרניזציה העוברים על החברה הערבית בישראל ומשפיעים על צמצום הפער‬
‫במספר הילדים לאישה בין יהודים למוסלמים (‪).Landau, 2003‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבחון הן עמדות כלפי תכנון משפחה והן שימוש בפועל באמצעי מניעה בקרב‬
‫מוסלמיות ויהודיות נשואות בגיל הפריון (‪20-45‬ש') ולהבין האם קיים פער או מתקיימת אחידות בין‬
‫שני המשתנים בקרב שתי הקבוצות שנחקרו‪ .‬כמו כן בקשנו לבחון האם ימצא הבדל משמעותי בין‬
‫שתי הקבוצות במשתני המחקר‪.‬‬
‫כלים‪ :‬לצורך המחקר הנוכחי ובהשראת שאלון שחובר בנושא זה על ידי )‪ , Aziza (1997‬חובר "שאלון‬
‫עמדות בתכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה "‪ .‬השאלון כלל ‪ 2‬חלקים‪ :‬א‪ .‬שאלון סוציו דמוגרפי‪.‬‬
‫ב‪ 18 .‬היגדים בנושא עמדות כלפי אמצעי מניעה‪ ,‬תכנון משפחה והיבטים הקשורים לתחום וכן שאלה‬
‫נוספת בה מתבקשת המרואיינת לציין האם נוקטת באמצעי מניעה כלשהו ואם כן לציין מהו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫השערות ‪:‬‬
‫א‪ .‬ימצא הבדל בציון העמדות כלפי תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בין נשים מוסלמיות‬
‫ליהודיות‪.‬‬
‫‪ .2‬ימצא הבדל במספר המשתמשות בפועל באמצעי מניעה בין נשים מוסלמיות ליהודיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיערנו כי ימצא פער בין עמדה חיובית לבין שימוש בפועל מצומצם באמצעי מניעה בקרב הנשים‬
‫המוסלמיות במדגם‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬המדגם כלל ‪ 60‬נשים סה"כ ‪ -30.‬ממוצא מוסלמי ו ‪ -30‬ממוצא יהודי‪ .‬ממוצע הגילאים עמד‬
‫על ‪ 33‬שנים טווח הגילאים ‪ 20-45‬שנה‪ .‬מספר הילדים הממוצע במדגם ‪, 2.4‬טווח ‪ 0-6‬והשכיח‪.‬‬
‫בדיקת השערות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫נמצא הבדל מובהק בציון עמדות כלפי תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בי ן הנשים‬
‫היהודיות והמוסלמיות במדגם ‪ :‬נשים מוסלמיות הביעו עמדה חיובית יותר (‪ ) 2.9‬מהיהודיות‬
‫(‪ )2.2‬במדגם ( ‪.)0.05 <P‬‬
‫‪ .2‬לא נמצא הבדל מובהק בשימוש בפועל באמצעי למניעת הריון בין הנשים היהודיות‬
‫למוסלמיות במדגם‪ 82% :‬מהנשים היהודיות ו‪ 80%-‬מהמוסלמיות במדגם העידו על שימוש‬
‫באמצעי למניעת הריון (‪.)0.05. >P‬‬
‫‪ .3‬לגבי ההשערה השלישית ‪ :‬ציון העמדה של קבוצת הנשים המוסלמיות נמצא כחיובי בדרגת‬
‫בינונית –גבוהה (‪ 2.9‬מתוך ‪ .)4‬כמו כן נמצא אחוז שמוש גבוה באמצעי מניעת הריון בקרב‬
‫קבוצה זו‪ .‬ניתן לומר כי לא הופגן פער גדול בין העמדה לשמוש בפועל‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬ממצאי המחקר מצביעים על מגמות דומות בדפוסי שימוש באמצעי מניעה ותכנון‬
‫משפחה בין היהודיות למוסלמיות בקבוצה שנדגמה‪ .‬דפוסים אלו תואמים את הספרות בתחום‬
‫המדווחת על שינוי במגמת שיעורי הילודה בקרב המגזר הערבי ועליה בשימוש באמצעי מניעה לתכנון‬
‫המשפחה‪ .‬תהליכים אלו מתקשרים לתוצאות חשיפה רבת שנים של המגזר הערבי מוסלמי לחברה‬
‫הישראלית המודרנית ואימוץ דפוסי חיים מערביים‪ .‬יחד עם זה חשוב להבחין בקבוצות ייחודיות בתוך‬
‫כל אחד מהמגזרים המפגינות מגמות פיריון שונות מאלו של הרוב ובעיקר בהתייחס למשתני דת‬
‫‪,‬לאומניות וזהות לאומית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫גורמי הסטרס בקרב סטודנטים לסיעוד‬
‫מגישים‪ :‬דוד יבנו וליאור מסלטי‬
‫מנחה‪ :‬אלה גולדשמידט‬
‫מסלול פסגה א'‪ ,‬ביה"ס האקדמי לסיעוד וולפסון‬
‫אחים ואחיות מתחילים לבטא סטרס עוד במהלך הלימודים (‪.)2011 ,Hensel & Stoelting-Gettelfinger‬‬
‫מחקרים על סטרס בסיעוד מתבססים לרוב על התאוריה של לזרוס ופולקמן ( ‪Burnard, Rahim,‬‬
‫‪ )2013( Reeve, Shumaker, Yearwood, Crowell & Riley .)Hayes & Edwards, 2007‬מציינים כי‬
‫הפקולטה לסיעוד נתפסה תמיד כפקולטה שבה סטודנטים וסטודנטיות חווים רמות גבוהות יותר של‬
‫סטרס לעומת סטודנטים בפקולטות אחרות‪ .‬במחקר הנוכחי בחרנו לבחון את רמת הסטרס בארבע‬
‫קטגוריות‪ ,‬סטרס כללי‪ ,‬סטרס אקדמי‪ ,‬סטרס קליני וסטרס אישי‪/‬חיצוני וביצענו השוואה בין השנה‬
‫הראשונה לבין השנה האחרונה‪ .‬לצורך המחקר השתתפו ‪ 60‬סטודנטים לסיעוד‪ 30 ,‬סטודנטים‬
‫בשנתם הראשונה ללימודים ו‪ 30-‬סטודנטים בשנתם האחרונה ללימודים‪ ,‬אשר להם חולקו שאלונים‬
‫אשר מורכבים משאלון דמוגרפי ו‪ 20-‬פריטים הקשורים לגורמי הסטרס בסטודנטים לסיעוד‪ .‬נמצא‬
‫כי סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של ‪ 3.06‬לעומת סטודנטים בשנה הראשונה‬
‫אשר חוו רמת סטרס בממוצע של ‪ ,2.71‬רמת מובהקות ‪ .p=0.048‬סטודנטים בשנה האחרונה חוו‬
‫רמת סטרס בממוצע של ‪ 3.29‬לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של‬
‫‪ .2.94‬הבדל זה אינו מובהק ‪ .p=0.072‬סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של ‪2.74‬‬
‫לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של ‪ ,2.53‬הבדל זה אינו מובהק‬
‫‪ .p=0.289‬סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של ‪ 3.18‬לעומת סטודנטים בשנה‬
‫הראשונה‬
‫אשר‬
‫חוו‬
‫רמת‬
‫סטרס‬
‫בממוצע‬
‫של‬
‫‪,2.7‬‬
‫רמת‬
‫מובהקות‬
‫של‬
‫‪.p=0.013‬‬
‫המסקנות הן‪:‬‬
‫•‬
‫רמת הסטרס הכללי גבוהה יותר בסטודנטים בשנה האחרונה לעומת הסטודנטים בשנה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫•‬
‫קיימת מגמת עלייה ברמת הסטרס האקדמי בסטודנטים משנת הלימודים הראשונה‬
‫לסטודנטים בשנת הלימודים האחרונה‪.‬‬
‫•‬
‫לא קיים הבדל משמעותי ברמת הסטרס הקליני בין הסטודנטים בשנה הראשונה לבין‬
‫הסטודנטים בשנה האחרונה‪.‬‬
‫•‬
‫רמת הסטרס האישי‪/‬חיצוני גבוהה יותר בסטודנטים בשנה האחרונה לעומת הסטודנטים‬
‫בשנה הראשונה‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬רצוי להגדיל את גודל המדגם על מנת למצוא הבדלים משמעותיים נוספים‪.‬‬
‫‪ .2‬המחקר בוצע במוסד אקדמי אחד‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫טוקופוביה‬
‫מוגש על ידי‪ :‬איריס סטרלניצקי וברקת מיכאל‬
‫מנחה‪ :‬רינת הירש‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד וולפסון‬
‫רקע‪ :‬לידת תינוק היא אירוע מכונן ומשמעותי בחיי האישה ולכן ניתן לצפות לתגובות נפשיות‬
‫משמעותיות בעקבותיו‪ ,‬חיוביות ושליליות כאחת‪ .‬תגובות חיוביות מצופות ואף זוכות לעידוד חברתי‪,‬‬
‫אולם רגשות שליליים בנסיבות שאמורות להיות משמחות וטבעיות אינם זוכים להכשר חברתי‪.‬‬
‫טוקופוביה מוגדרת כפחד מהריון בכלל ומלידה בגישה לדנית בפרט‪ .‬זוהי כלל הנראה תופעה שכיחה‬
‫ברמות עוצמה שונות ומקורה באירועים טראומטיים בעבר על רקע חוויה מיילדותית קשה או סיפור‬
‫מיילדותי של נשים אחרות‪ .‬מאחר שאין הגדרות מוסכמות על מהות ההפרעה‪ ,‬אין גם שיטות טיפול‬
‫אחידות‪ ,‬מוסכמות ויעילות לטיפול בה (רבינרסון‪ ,‬סטולוביץ' וגבאי בן‪-‬זיו‪.)2014 ,‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין רמת הטוקופוביה לבין לידה‬
‫בעבר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לבדוק את הקשר שבין תפיסת חווית הלידה בקרב נשים שילדו לבין רמת הטוקופוביה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬לבחון את השפעת ההתנסות הקלינית בחדר לידה על רמות הטוקופוביה בקרב‬
‫סטודנטיות לסיעוד‪ .‬עד כה לא נחקר הקשר שבין צפייה בלידה בקרב סטודנטיות במקצועות הבריאות‬
‫לבין רמת הטוקופוביה‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪ :‬המחקר הנוכחי הינו מחקר חתך בו השתתפו ‪ 80‬סטודנטיות לסיעוד בבית הספר‬
‫האקדמי לסיעוד על שם אדית וולפסון‪ .‬השאלונים חולקו לסטודנטיות לסיעוד במסגרת לימודים‬
‫אקדמאים לתואר ראשון ולסטודנטיות לסיעוד במסגרת הסבת אקדמאים לסיעוד‪ .‬השאלון מורכב‬
‫מכמה חלקים‪ .‬החלק הראשון הינו שאלון נתונים אישיים‪ ,‬החלק השני עוסק ברמת הטוקופוביה‬
‫והחלק השלישי עוסק בחוויית הלידה האישית של האישה‪ .‬חלק זה מתייחס לנשים שילדו בלבד‪.‬‬
‫שאלון הבודק את רמת הטוקופוביה‪ -‬השאלון התבסס על שאלון ‪CHILDBIRTH ATTITUDES - CAQ‬‬
‫‪ QUESTIONNAIRE‬שחובר על ידי ‪ ,)2009( Hartman‬שאלון המעריך את חווית הסטודנטית במהלך‬
‫הלידה האישית שלה‪ -‬שאלון זה נבנה על ידי עורכות המחקר‪ .‬מטרתו של השאלון היא לבדוק את‬
‫חווית הלידה של סטודנטית אשר ילדה בעבר‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫ממצאים ומסקנות‪ :‬במחקר נמצא הבדל מובהק בין רמת הטוקופוביה לבין לידה בעבר‪ .‬כלומר‪ ,‬נמצא‬
‫כי הסטודנטיות שלא ילדו בעבר חוות רמת טוקופוביה גבוהה יותר בהשוואה לסטודנטיות שילדו‬
‫בעבר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נמצא הבדל מובהק בין חווית לידה שלילית של האישה לבין רמת הטוקופוביה‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי למרות שהתוצאות אינן מובהקות‪ ,‬נמצא קשר ברמה בינונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נמצא הבדל‬
‫מובהק בין אלו שהשתתפו בהתנסות בחדר לידה וצפו בלידות שונות לבין אלו שלא השתתפו ברמת‬
‫הטוקופוביה המתפתחת בקרב סטודנטיות לסיעוד‪ .‬אם כי‪ ,‬נצפה הבדל קטן בין הממוצעים כאשר‬
‫הממוצע הגבוהה יותר היה בקרב אותן סטודנטיות שהיו בהתנסות בחדר לידה‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‪ :‬המחקר נערך במסגרת זמן קצובה ונוצר קושי באיסוף הנתונים מהנחקרות‬
‫המתאימות לקריטריונים‪ .‬בשל הגבלות אלו‪ ,‬נלקח מדגם נוחות של סטודנטיות לסיעוד בבית הספר‬
‫לסיעוד "וולפסון"‪ .‬ייתכן כי אוכלוסייה זו שונה במאפייניה מכלל האוכלוסייה‪ ,‬כמו כן חלק מהקבוצות‬
‫הנחקרות אינן מאוזנות במספרן בשל אותו קושי‪ ,‬דבר אשר עלול להשפיע על תוצאות המחקר‬
‫הנוכחי‪.‬‬
‫המלצות למחקרי המשך‪ :‬יש מקום למחקרי המשך בנושא‪ ,‬שכן צפייה בלידות שונות עלולה להשפיע‬
‫לטווח ארוך על רמות הטוקופוביה שעלולות להתפתח בקרב סטודנטיות במקצועות הבריאות וזאת‬
‫בהתאם לסוג הלידה שנצפתה‪ .‬מחקר זה מהווה פתח למחקרי המשך נוספים שיבדקו לטווח ארוך‬
‫את השפעות אלה‪ .‬ישנה חשיבות בבדיקה מקיפה יותר של השפעת התנסות בחדר לידה בקרב‬
‫סטודנטיות למקצועות הבריאות והרפואה על רמות הטוקופוביה שעלולות להתפתח בקרב אותן‬
‫סטודנטיות בעתיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לחקור התפתחות טוקופוביה גם בקרב סטודנטים ממן זכר‪ .‬ייתכן כי‬
‫ישנם השפעות נוספות לטווח ארוך בקרב גברים שנחשפים ללידות במהלך לימודיהם שכדאי לבחון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנה חשיבות בבדיקה רחבה יותר של חווית לידה שלילית כגורם לטוקופוביה בעתיד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫האם כסף משנה כוונות?‬
‫הקשר בין תגמול כספי לבין נכונות לעבוד במחלקה פנימית‬
‫כהן רותם וקרסין גל‬
‫מנחות‪ :‬בן שחר רונית ושימונוב רינה‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד זיוה טל‪ ,‬שיבא‬
‫בשנים האחרונות ניכרת מגמה של מחסור באחים ואחיות במחלקות פנימיות‪ .‬מרבית הסטודנטים‬
‫לסיעוד אינם מעוניינים לעבוד במחלקות הפנימיות ואינם תופסים את המחלקה הפנימית‬
‫כאטרקטיבית‪ .‬מניעים שונים משפיעים על סטודנטים לסיעוד להעדיף לפתח קריירה בתחום קליני‬
‫כזה או אחר‪ .‬לפי התאוריה של ‪ )2000( Ryan and Deci‬ניתן לסווג את המניעים הללו למניעים פנימיים‪,‬‬
‫כגון רמת עצמאות ואופי העבודה ולמניעים חיצוניים‪ ,‬כגון גובה השכר‪ .‬תגמולים כספיים נמצאו‬
‫במחקרים שונים כמהווים שיקול משמעותי בבחירת תחום קליני בקרב סטודנטים לסיעוד בסיום‬
‫לימודיהם‪ .‬מטרת המחקר הייתה לבחון האם קיים קשר בין מידת החשיבות שסטודנטים לסיעוד‬
‫מייחסים לתגמולים כספיים לבין מידת הנכונות שלהם לעבוד במחלקה פנימית‪ .‬טרם ביצוע המחקר‬
‫התקבל אישור וועדת אתיקה‪ .‬אוכלוסיית המחקר הייתה סטודנטים לסיעוד הלומדים בשנת ‪2015‬‬
‫בתכנית הסבת אקדמאים בבית הספר האקדמי לסיעוד על שם זיוה טל וסטודנטים בתכנית הכללית‬
‫באוניברסיטת תל אביב על כל שלוחותיה‪ .‬כלי המחקר הינו שאלון מובנה אנונימי למילוי עצמי אשר‬
‫כלל ‪ 113‬שאלות‪ .‬השאלון הופץ בקרב ‪ 488‬סטודנטים‪ .‬מולאו ‪ 481‬שאלונים‪ .‬השאלון מורכב משלושה‬
‫פרקים הכוללים שאלות סוציו‪-‬דמוגרפיות‪ ,‬שאלות העוסקות במניעים המשפיעים על העדפה לפתח‬
‫קריירה בתחום קליני מסוים ושאלות העוסקות בבדיקת עמדות כלפי קריירה‪ .‬ממצאי המחקר הראו‬
‫כי קיים קשר מובהק סטטיסטית (‪ )χ2 95.263, Sig 0.000‬בין רמת החשיבות שסטודנטים מייחסים‬
‫לתגמולים כספיים לבין רמת הנכונות שלהם לעבוד במחלקה פנימית‪ ,‬שלעובדים בה מוענקות‬
‫הטבות כספיות‪ .‬מגבלות המחקר נובעות מייצוג מצומצם של שאלות הבודקות את משתני המחקר‬
‫בכלי המחקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬השאלונים חולקו בקרב סטודנטים הלומדים במרכז הארץ ולכן ייתכן שקיים‬
‫מאפיין משותף לסטודנטים שלא מייצג את כלל אוכלוסיית הסטודנטים לסיעוד בארץ‪ .‬מחקר זה יכול‬
‫להוות בסיס למחקרים עתידיים‪ ,‬שיבחנו האם שינוי בכוונות לעבוד במחלקה הנחשבת לפחות‬
‫אטרקטיבית‪ ,‬בעקבות קבלת תגמול כספי‪ ,‬תקף גם לגבי תחומים קליניים אחרים מלבד מחלקה‬
‫פנימית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫חווית הסטודנט בהתנסות קלינית והשפעתה על בחירת שדה קליני לפיתוח קריירה‬
‫נג'וא אבו עביד‪ ,‬פלגוש אייסו‪ ,‬ענת בוכניק וניהאיה עוסמאן‬
‫מנחות‪ :‬גב' דבי גדל‪-‬בר‪ ,‬גב' אירית הרפז‪ ,‬גב' עפרה רענן וגב' שליש יעל‬
‫ביה"ס האקדמי לסיעוד זיוה טל‪ ,‬שיבא‬
‫קיימים גורמים שונים המשפיעים על בחירת שדה קליני כקריירה בקרב סטודנטים לסיעוד‪ .‬בתוכנית‬
‫הלימוד של בתי הספר לסיעוד‪ ,‬ההתנסויות הקליניות תופסות חלק גדול מתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫במסגרת ההתנסויות הקליניות ובמהלך הלימודים סטודנטים חווים חוויות משמעותיות שעשויות‬
‫להיות גורם שישפיע עליהם לבחור לפתח קריירה בשדה הקליני אחד ולא באחר‪ .‬כמו כן‪ ,‬סטודנטים‬
‫רבים מתחילים לימודי סיעוד עם דעות קדומות כלפי שדות קליניים שונים‪ .‬ההתנסויות הקליניות‬
‫מאמתות או מפריכות דעות קדומות שיש לסטודנטים על התחומים שונים‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬היא לבחון האם קיים קשר בין חוויה בהתנסות קלינית לבין בחירה לפתח קריירה‬
‫בשדה קליני בקרב סטודנטים לסיעוד‪ .‬השערות המחקר הן‪ .1 :‬כי קיים קשר בין חוויה בהתנסות‬
‫קלינית לבין בחירה לפתח קריירה בשדה קליני בקרב סטודנטים לסיעוד‪ .2 .‬כי סטודנטים אשר חוו‬
‫חוויה חיובית יותר במהלך התנסות קלינית יבחרו לעבוד במחלקה זו בהשוואה לסטודנטים עם חוויה‬
‫שלילית‪.‬‬
‫מדגם המחקר כלל ‪ 481‬סטודנט לסיעוד‪ ,‬מחמשה בתי ספר לסיעוד בבתי חולים שונים במרכז הארץ‪,‬‬
‫מכל שנות הלימודים‪ .‬בנוסף‪ ,‬השתתפו סטודנטים ממסלול הסבת אקדמיים‪ .‬כלי המחקר הינו שאלון‬
‫אנונימי מובנה למילוי עצמי‪.‬‬
‫תוצאות המחקר‪ :‬נמצא שבשבע מתוך תשע מחלקות השערות המחקר אוששו‪ .‬נמצא כי הרצון‬
‫לעבוד במחלקות עלה ככל שרמת החוויה בהתנסות קלינית עלתה )‪ .(P< 0.05‬כמו כן‪ ,‬קיים קשר בין‬
‫החוויה החיובית ביותר בהתנסות הקלינית לבין ההעדפה של הסטודנט לפתח קריירה באותו תחום ‪.‬‬
‫‪(P<0.01‬מסקנות המחקר‪ :‬ישנה חשיבות להבנת הגורמים המשפיעים על סטודנטים לסיעוד בבחירת‬
‫קריירה‪ ,‬על מנת לפתח אסטרטגיות לגיוס בוגרים למחלקות השונות בכלל‪ ,‬ובהן שקיים חסר בכח‬
‫אדם בפרט‪.‬‬
‫עבודה זו בוצעה כחלק מדרישות סמינר מחקר ‪ ,‬שנה ד‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫מגדר ובחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד‬
‫ים יוליה ורומנו אלינה‬
‫מנחות‪ :‬הגב' רענן עפרה והגב' שליש יעל‬
‫ביה"ס האקדמי לסיעוד זיוה טל‪ ,‬שיבא‬
‫רקע‪ :‬קריירה מוגדרת כדרכו של אדם לקראת הצלחות והשגת רווחים בפעולה מסוימת לשם‬
‫התקדמות מקצועית (אבן שושן‪ .)2004 ,‬מקצוע הסיעוד שינה את פניו בשנים האחרונות והפך לתחום‬
‫עיסוק משתלם מבחינה מקצועית וכספית‪ .‬מספר הסטודנטים הגברים המעוניינים ללמוד את‬
‫המקצוע הולך וגדל‪ ,‬הם רואים בו הזדמנות לפיתוח קריירה ולקידום מקצועי‪ .‬התערבות סיעודית‬
‫מחייבת התנהגות עם אספקט רגשי‪ .‬תכונה זו מיוחסת מגדרית למין הנשי‪ ,‬זאת‪ ,‬על פי התיאוריה‬
‫"מגדר וחברה"‪ ,‬הגורסת כי חלוקת התפקידים בין גברים ונשים באספקט הרגשי התבססה במהלך‬
‫השנים על מאפיינים ביולוגיים מובנים‪ ,‬שהתפתחו לאורך האבולוציה (גלזרמן‪.)2014 ,‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬בדיקת הקשר בין מגדר לבין בחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד‪.‬‬
‫מדגם‪ :‬נוחות‪ ,‬הכולל ‪ 481‬סטודנטים לסיעוד‪ 387 ,‬סטודנטים הלומדים בתוכנית הכללית לתואר ראשון‬
‫באוניברסיטת תל אביב ו‪ 94-‬סטודנטים במסלול הסבת אקדמאים הלומדים בביה"ס האקדמי לסיעוד‬
‫במרכז הארץ‪ .‬לצורך בדיקת השערת המחקר נבדקו ‪ 72‬גברים ו‪ 260‬נשים‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬שאלון למילוי עצמי שכלל שני חלקים‪ :‬שאלון סוציו‪-‬דמוגרפי ושאלון הבודק את הבחירה‬
‫של שדה קליני על פי מחלקות שסווגו למחלקות עם אספקט רגשי גבוה המאופיינות בתקשורת‬
‫ארוכת טווח כמו‪ :‬אונקולוגיה‪ ,‬הוספיס ושיקום ולמחלקות עם אספקט רגשי נמוך המאופיינות‬
‫בתקשורת קצרת טווח כמו‪ :‬טיפול נמרץ‪ ,‬חדר ניתוח ומיון‪.‬‬
‫הליך המחקר‪ :‬לאחר אישור ועדת הלסינקי הופץ השאלון הסופי בכיתות הלימוד באוניברסיטה‬
‫ובבית‪-‬הספר לסיעוד במרכז הארץ‪.‬‬
‫תוצאות ‪ :‬נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין מגדר לבין בחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד‪.‬‬
‫גברים בקרב סטודנטים לסיעוד בוחרים לעבוד במחלקות עם אספקט רגשי נמוך המאופיינות‬
‫בתקשורת קצרת טווח כמו‪ :‬טיפול נמרץ‪ ,‬חדר ניתוח ומיון )‪.)χ2=83.520, df=1, sig<0.01‬‬
‫מסקנות‪ :‬קיים הבדל בבחירת תחום קריירה בין גברים לנשים בקרב סטודנטים לסיעוד‪ .‬בדומה‬
‫לתיאוריה‪ ,‬נשים‪ ,‬יותר מגברים‪ ,‬נוטות לבחור שדה קליני בעל אספקט רגשי גבוה כגון‪ :‬אונקולוגיה‪,‬‬
‫הוספיס ושיקום‪.‬‬
‫מגבלות והמלצות‪ :‬מחקר זה נערך במרכז אקדמי גדול במרכז הארץ‪ ,‬יש להרחיב את המחקר בקרב‬
‫סטודנטים הלומדים במוסדות אקדמיים בפריפריה‪ .‬בנוסף‪ ,‬להגדיל את אוכלוסיית הגברים‪ ,‬שבמחקר‬
‫זה הייתה קטנה ‪ ,‬בכדי שניתן יהיה להרחיב את הידע על הקשר בין מגדר ובחירת קריירה בקרב‬
‫סטודנטים לסיעוד‪.‬‬
‫עבודה זו בוצעה כחלק מדרישות סמינר מחקר ‪ ,‬שנה ד‪ ,‬בהנחיית הגב' רענן עפרה והגב' שליש יעל‪.‬‬
‫החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫עמדות נשים וגברים כלפי ביצוע הפלה יזומה‬
‫בסו חן‪ ,‬שחאדה מדלן וקוטיגרו בר‬
‫מנחות‪ :‬יהודית מרקוס‪ ,‬שושנה קלישק‬
‫ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון‪ ,‬איכילוב‬
‫רקע‪ :‬הפלה יזומה או מלאכותית מוגדרת כהפסקה יזומה של הריון לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ‬
‫רחמיים‪ .‬על פי " תקנות העונשין הפסקת הריון" (תשל"ח ‪ ,)1978‬אישה המעוניינת לבצע הפלה‬
‫צריכה לפנות לוועדה לאישור הפסקת הריון‪ .‬נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‪,1988-2014‬‬
‫מצבעים על ‪ 11.7%‬מהפניות לוועדה הן נשים עד גיל ‪ . 19‬שיעור הפניות בקרב נשים יהודיות גבוה‬
‫יותר משיעור הפניות בקרב נשים מוסלמיות‪ ,‬דרוזיות ונוצריות‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבחון את עמדת נשים וגברים יהודים ומוסלמים כלפי ביצוע הפלה יזומה‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬בדגימה אקראית נדגמו ‪ ) 25%( 50‬גברים מוסלמים ו‪ ) 25%( 50‬גברים יהודים‪ ) 25%(50 ,‬נשים‬
‫מוסלמיות ו ‪ ) 25%(50‬נשים יהודיות בטווח גיל ‪ .32.3 ± 8.23‬המשתתפים התבקשו למלא שאלון‬
‫שכלל ‪ 4‬חלקים‪ :‬מצבים בהם מוצדק לבצע הפלה כללי ואישי‪ ,‬עמדות בעד ונגד ביצוע הפלה ופרטים‬
‫דמוגרפיים‪ .‬מהימנות השאלון נעה בין ‪ 0.70‬ל – ‪. 0.86‬‬
‫ממצאים‪ :‬במבחן ‪ t‬נמצאו הבדלים בין עמדות נשים לגברים‪ ,‬נשים סבורות שבריאות האישה הנה‬
‫הגורם המוצדק ביותר לביצוע הפלה יזומה)‪ .)P ≤o.o5‬נמצא כי רצון האישה‪ ,‬בריאותה והשפעת‬
‫המשפחה על ההחלטה לביצוע הפלה גבוהים יותר בקרב יהודים מאשר בקרב מוסלמים)‪.)P ≤o.o5‬‬
‫כמו כן‪ ,‬גורמים אלה נמצאו מוצדקים יותר בקרב נשים יהודיות מאשר בקרב נשים מוסלמיות )‪≤o.o5‬‬
‫‪ .)P‬במבחן שונות חד כיוונית נמצא כי דתיים מאמינים יותר ממסורתיים ומחילונים‪ ,‬שחיים אנושיים‬
‫מתחילים בעת הפרית הביצית ושחיי העובר גם אם טרם נולד הם בעלי ערך ‪F(2, 196)=38.46,‬‬
‫)‪.) p<0.01‬מסורתיים מאמינים יותר מחילוניים ודתיים הפלה גורמת נזק נפשי לאישה ושאישה‬
‫שמבצעת הפלה מתנערת מאחריות‬
‫( ‪.) F(2, 196)= 8.91, p<0.01‬‬
‫מסקנות‪ :‬נמצאו הבדלים בין ובתוך אוכלוסיית המדגם‪ .‬השונות התרבותית מצביעה על הצדקה או אי‬
‫הצדקת ביצוע הפלה יזומה‪ .‬רצון האישה ובריאותה נמצאו כגורמים המוצדקים ביותר לביצוע הפלה‬
‫יזומה‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‪ :‬גודל המדגם ושאלונים שהופצו באמצעות מדיה חברתית ובפניה אישית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫עמדות מדריכים קליניים וסטודנטים לסיעוד כלפי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות‬
‫בניטה דנה ורוזוב לודמילה‪,‬‬
‫מנחות‪ :‬יהודית מרקוס‪ ,‬שושנה קלישק‬
‫ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון‪ ,‬איכילוב‬
‫רקע‪ :‬תכניות הלימוד בסיעוד מדגישות את חשיבות התנסות הסטודנטים בביצוע מיומנויות קליניות‬
‫מקצועיות‪ ,‬במהלך הלימודים‪ ,‬המצופות מאחות מוסמכת‪ .‬לא אחת מדווחים סטודנטים על אי ביצוע‬
‫מיומנויות קליניות שונות‪ .‬אי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות נובע בין השאר מחשש המדריכים‬
‫הקליניים לאפשר לסטודנט ביצוע עצמאי של המיומנות ומחשש הסטודנטים להפר את בטיחות‬
‫המטופל‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבחון את עמדותיהם של מדריכים קליניים וסטודנטים לסיעוד כלפי מידת הסיכון‬
‫בביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות על ידי סטודנטים לסיעוד‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬מדגם נוחות כלל ‪ 59‬מדריכים קליניים בטווח גיל ‪ 36.7±7.78‬ו‪ 50 -‬סטודנטים לסיעוד מהמסלול‬
‫האקדמי והסבת אקדמאים לסמכות בטווח גיל ‪ . 28.8 ± 5.6‬הנבדקים התבקשו למלא שאלון הכולל‬
‫‪ 4‬חלקים‪ :‬מידת המסוכנות של המיומנות‪ ,‬מידת העצמאות שיש לאפשר לסטודנט בביצוע המיומנות‪,‬‬
‫שלב הלימוד המתאים לביצוע המיומנות ופרטים דמוגרפיים‪ .‬המיומנויות סווגו ל ‪ 6‬קטגוריות‪ :‬פסיכו‪-‬‬
‫מוטוריות פשוטות ומורכבות‪ ,‬ניהול טיפול תרופתי‪ ,‬אומדן‪ ,‬רישום ודיווח ( ‪.)α = 0.86 - 0.70‬‬
‫תוצאות‪ :‬במבחן ‪ t‬נמצאו הבדלים מובהקים בין מדריכים קליניים לסטודנטים בתפיסתם את מסוכנות‬
‫המיומנויות שהוגדרו כמורכבות‪ ,‬כגון‪ :‬שטיפת צנתר בווריד מרכזי‪ ,‬החדרת קטטר‪ ,‬הזנה באמצעות‬
‫‪,TPN‬חיבור וניתוק ממכונת הנשמה (‪ .)P ≤ 0.001‬בנוסף‪ ,‬מיומנויות רישום ודיווח (‪ )P ≤ 0.001‬וניהול‬
‫טיפול תרופתי (‪ )P = 0.014‬נתפסו כמסוכנות יותר על ידי המדריכים הקליניים‪ .‬לא נמצא הבדל בין‬
‫מדריכים קליניים לסטודנטים בתפיסתם את מידת העצמאות שיש לתת לסטודנט בביצוע מיומנויות‬
‫קליניות מקצועיות‪ .‬לא נמצאה הסכמה באשר לעיתוי בו יש לבצע את המיומנויות‪ 56% .‬מהסטודנטים‬
‫סבורים ששטיפת ווריד פריפרי עם ‪ Heparin‬ו‪ saline -‬בשלב ההתנסות בסיעוד המבוגר לעומת ‪42%‬‬
‫מהמדריכים הסבורים שיש לבצע את המיומנות בהתנסות הקלינית המתקדמת‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬נמצאו הבדלים בין מדריכים קליניים לסטודנטים לסיעוד בתפיסת המסוכנות של מיומנויות‬
‫קליניות מקצועיות ובעיתוי בו יש לבצע את המיומנויות‪ .‬סטודנטים מציינים את שלב ההתנסות‬
‫בסיעוד המבוגר כשלב בו יש להתנסות גם במיומנויות קליניות מרכבות‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‪ :‬מדגם קטן ואוכלוסיית המדגם נבחרה בדגימה אקראית מבי"ח אחד במרכז הארץ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫שביעות רצון מהגישה הטיפולית של אחיות ורופאים במרפאות ראשוניות בקהילה‬
‫ביטון סתוית ופרל מורן‬
‫מנחה ‪ :‬ד"ר חייקין רות‬
‫ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון‪ ,‬איכילוב‬
‫רקע ‪ :‬העלייה הגוברת בדרישה לנגישות לשירותי בריאות‪ ,‬במיוחד לשירותי רפואה ראשונית‪,‬‬
‫שהתרחשה במקביל לעלייה במחסור הקיים ברופאים‪ ,‬הובילה להרחבת סמכויות האחיות במתן‬
‫טיפול רפואי במרפאות הקהילה‪ .‬השינוי במגמות מתן הטיפול הרפואי הכולל מעבר מטיפול בבית‬
‫החולים לטיפול בקהילה‪ ,‬העלה את הצורך בהגדלת שירותי הבריאות ובמספר האחיות הפועלות‬
‫בקהילה‪ .‬לאור המקום המרכזי אותו תופסת הרפואה הראשונית במערכת הבריאות ‪,‬עולה הצורך‬
‫לבדוק את מידת שביעות הרצון של מטופלים מהטיפול אותו הם מקבלים במרפאות הראשוניות‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ :‬המחקר הנוכחי עסק בנושא השוואת רמות שביעות הרצון בקרב אנשים‬
‫מהאוכלוסייה הכללית בין הטיפול הכוללני אותו הם מקבלים ע"י רופא המשפחה לעומת הטיפול‬
‫הכוללני של האחיות במרפאות ראשוניות בקהילה‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬זהו מחקר תצפיתי בו אוכלוסיית המחקר כללה ‪ 37‬אנשים מהאוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫המחקר בדק גברים ונשים בני ‪ 50‬ומעלה ממרכז הארץ המבוטחים באחת מקופות החולים‪ .‬כלי‬
‫המחקר אשר שימש לבדיקת הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון נבנה ע"י ‪ .)1997( Flocke‬הכלי‬
‫בדק כל אחד מהמרכיבים החשובים ברפואה ראשונית‪ :‬נגישות לטיפול‪ ,‬רצף טיפולי‪ ,‬תיאום הטיפול‬
‫בין מטפלים‪ ,‬תקשורת בין המטפל למטופל ומתן טיפול כוללני המתייחס למרכיבים‬
‫הביופסיכוסוציאליים של המטופל‪ .‬כל המשתתפים ענו על שאלון הבודק את שביעות רצונם מהגישה‬
‫הטיפולית ע"י הרופא והן על שאלון הבודק את שביעות רצונם מגישתה הטיפולית ע"י האחות‬
‫במרפאה ראשונית‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬במבחני פירסון ו ‪ t‬מזווגים נמצא כי שביעות הרצון מהגישה הטיפולית של האחות‬
‫נמוכה יותר משביעות הרצון מגישתו הטיפולית של הרופא במרפאה הראשונית באופן מובהק עבור‬
‫כל אחת מהקטגוריות שנבדקו ע"י השאלון (‪ .)p<0.01‬ממצאים מובהקים נוספים מהמחקר העלו כי‪:‬‬
‫לנבדקים יש מידת ביטחון גבוהה יותר ברופא לעומת האחות‪ ,‬הנבדקים ימליצו יותר על הרופא מאשר‬
‫על האחות בפני מכרים ומשפחה‪ ,‬מידת האכפתיות של האחות נמוכה יותר מזו של הרופא והרופא‬
‫‪23‬‬
‫החוג‬
‫לסיעוד‬
‫מטפל בבני משפחה נוספים יותר מאשר האחות במרפאה ראשונית‪ .‬לא נמצא קשר בין המאפיינים‬
‫הסוציו דמוגרפיים כמו‪ :‬גיל‪ ,‬מצב בריאותי‪ ,‬מידת דתיות‪ ,‬רמת השכלה ומין‪ ,‬לבין שביעות הרצון‬
‫מהטיפול ע"י האחות או ע"י הרופא (‪.)p<0.05‬‬
‫תרומת המחקר וחשיבותו‪ :‬שביעות הרצון של המטופלים היא הערכה סובייקטיבית לגבי איכות‬
‫הטיפול אותו הם מקבלים והיא מהווה אחד מהמדדים להערכת שירותי הבריאות הציבורית‪ .‬הכיוון‬
‫הכללי של הממצאים מצביע על כך ששביעות הרצון מגישתה הטיפולית של האחות נמוכה באופן‬
‫משמעותי משביעות הרצון מגישתו הטיפולית של הרופא במרפאה הראשונית‪ .‬הדבר מעלה את‬
‫הצורך החיוני בבניית אסטרטגיות לשיפור איכות השירות הניתן ע"י האחיות בקהילה‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש‬
‫חשיבות לדיון בממצאים אלו כחלק ממדדי איכות הטיפול במרפאות ראשוניות בישראל‪.‬‬
‫‪24‬‬