וישב - Rabbi Sacks

‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬
‫ויו ישנות ות ה ויא‬
‫פרשת‬
‫וישב‬
‫איך לשנות את העולם‬
‫וחת מן הומירות המ צימות ביותר בכי הספרות הדתית נמצות‬
‫בהיכות תשובה במשנה תורה ירמב"א‪ .‬הרמב"א מסביר שהודא‬
‫היחיד‪ ,‬וגא ה ויא כויו‪ ,‬נידוניא י פי רוב מ שיהא‪ ,‬ומוסיף‪:‬‬
‫"יפיכו צריו כי ודא שירוה צמו כי השנה כויה כוייו חציו‬
‫זכוי וחציו חייב; וכן כי ה ויא‪ ,‬חציו זכוי וחציו חייב‪ :‬חטו‬
‫חטו וחד — הרי הכרי צמו והכרי ות כי ה ויא כויו יכף‬
‫חובה‪ ,‬וגרא יהא השחתה; שה מצווה וחת — הרי הכרי ות‬
‫צמו והכרי ות כי ה ויא כויו יכף זכות‪ ,‬וגרא יהן תשו ה‬
‫ישנות — וופייו ישנות ות ה ויא‪.‬‬
‫והציה"‪ 1.‬ונחנו יכוייא ַ‬
‫ישווֹ ת זות ינגדנו תמיד‪.‬‬
‫יינו ַ‬
‫בפתיחת פרשתנו‪ ,‬המתח בין יוסף יוחיו גובר במהירות‪,‬‬
‫ומוייא יגיוש יויימות‪ .‬יוסף‪ ,‬בנו הוחד־ שר שי י קב‪ ,‬הוו‬
‫הבן המו דף‪ .‬הוו בן זקוניא יי קב‪ ,‬כדברי התורה‪ ,‬וחשוב מכו‪,‬‬
‫"ו ַהב ֶות‬
‫הוו בנה בכורה שי ושתו הוהובה והמתה רחי‪ .‬י קב ָ‬
‫יוֹ ֵסף ִמ ָּכי ָּבנָ יו"‪ ,‬וומרת התורה (ברושית יז‪ ,‬ג)‪ ,‬והבניא יד ו זות‬
‫וחרקו שינייא‪ .‬הא קינוו בו י והבת וביהא‪ .‬חיומות הגדוּיה‬
‫שי יוסף השניוו וותו ייהא וד‪ .‬מרוה כותונת הפסיא‪ִ ,‬מנְ ַחת‬
‫הוהבה שי י קב ייוסף‪ ,‬היה יהא יצניניא‪.‬‬
‫ההזדמנות הגי ה כשר ו ות צון וביהא הרחק מהבית‪ .‬הא‬
‫זיהו ות יוסף מתקרב‪ ,‬בשייחות וביהא‪ .‬הקנוה והכ ס הגי ו‬
‫ומרוּ ִו ׁיש ֶוי‬
‫ינקודת רתיחה‪ .‬הגי זמן הנקמה הויימה‪" .‬וַ ּיֹ ְ‬
‫ָו ִחיו‪ִ :‬ה ֵּנה ַּב ַ י ַה ֲחיֹמוֹ ת ַה ָּיזֶ ה ָּבו! וְ ַ ָּתה ְיכוּ וְ נַ ַה ְר ֵגהוּ וְ נַ ׁ ְש ִי ֵכהוּ‬
‫ְּב ַו ַחד ַה ּבֹרוֹ ת‪,‬וְ ָו ַמ ְרנוּ ַח ָ ּיה ָר ָ ה ֲו ָכ ָי ְתהוּ‪ .‬וְ נִ ְר ֶוה ַמה ִ ּי ְהיוּ ֲח ֹימ ָֹתיו"‬
‫(יז‪ ,‬יט–כ)‪.‬‬
‫רק וחד מן הוחיא יו הסכיא‪ :‬רוובן‪ .‬הוו יד שההצ ה‬
‫ר ה‪ ,‬ומחה‪ .‬בנקודה זו ושה התורה מ שה יוצו דופן‪ .‬היו‬
‫וומרת דבר שויננו יכוי יהיות נכון וא מביניא וותו כפשוטו‪,‬‬
‫וגא ונו הקורויא ות הסיפור יוד יא זות‪ .‬הכתוב וומר‪" ,‬וַ ִ ּי ׁ ְש ַמ‬
‫ווּבן וַ ַ ּי ִ ּצ ֵיהוּ ִמ ָ ּי ָדא" (שא כו)‪.‬‬
‫ְר ֵ‬
‫ומרנו שזו ומירה מ צימה; וו זו גא ומירה המנוגדת‬
‫יחיוטין יהרגשתנו הטב ית‪ .‬כי וחד מותנו יוד שהוו צמו רק‬
‫וחד — והוחריא ב ויא הא מיייורדיא‪ .‬מה ונחנו כבר יכוייא‬
‫ישנות? ונחנו יו יותר מטיפה ביא‪ ,‬גרגיר חוי י החוף‪ ,‬חיקיק‬
‫ובק י פני הוינסוף‪ .‬הוא מתקבי י הד ת שבמ שה וחד‬
‫ונחנו יכוייא יהטות ות מסיוי חיינו‪ ,‬שיו ידבר י ההיסטוריה‬
‫הונושית כויה? יפרשת השבו שינו יש תשובה יתמיהה הזו‪.‬‬
‫והתשובה היו‪ :‬וכן כן‪.‬‬
‫ונו יוד יא שרוובן יו הצייח יהציי ות יוסף‪ ,‬שהרי‬
‫י כו מ ידיא המשו הסיפור‪ .‬רוובן‪ ,‬המבין שהוו וחד נגד‬
‫רביא‪ ,‬הוגה תחבויה‪ .‬הוו וומר‪ ,‬הבה יו נהרוג וותו‪ .‬הבה‬
‫נזרוק וותו חי יוחד הבורות‪ ,‬ונניח יו ימות שא‪ .‬כו‪ ,‬יו נהיה‬
‫ושמיא ישירות ברצח‪ .‬הוו התכוון יחזור וחר כו יבור‪ ,‬כשיתר‬
‫הוחיא יו יהיו בסביבה‪ ,‬ויה יות ממנו ות יוסף וכו יהצייו‪.‬‬
‫ווּבן וַ ַ ּי ִ ּצ ֵיהוּ ִמ ָ ּי ָדא" בבחינת "מחשבה‬
‫התורה וומרת "וַ ִ ּי ׁ ְש ַמ ְר ֵ‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪MAGGID‬‬
‫י ייוי נשמת‪ :‬פינחס בן י קב ושר וייז‪ ,‬זריוי בן וריה יייב שרטר‬
‫‪MAGGID‬‬
‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬
‫ויו ישנות ות ה ויא‬
‫טובה — הקב"ה מצרפה ימ שה"‪ 2.‬רוובן רצה יהציי ות יוסף‬
‫והתכוון י שות זות‪ ,‬וו ימ שה נכשי‪ .‬חיון ההזדמנויות נסגר‪,‬‬
‫וכשרוובן פ י כבר היה מווחר מדי‪ :‬בשובו יבור גייה שיוסף‬
‫ויננו בו‪ .‬יוסף כבר הוצו מן הבור ונמכר‪.‬‬
‫יש סיפור מרגש ב יניי‪ ,‬י ייד שחור בן ‪ 11‬ש בר א הוריו‬
‫ובני משפחתו יגור בשכונה יבנה בוושינגטון‪ .‬זה קרה ב־‪1966.4‬‬
‫א וחיו ווחיותיו הוו ישב במדרגות הכניסה יבית והמתין ירוות‬
‫כיצד יקביו השכניא ות פניהא — וויא ויש יו קיבי ות פניהא‪.‬‬
‫ובריא ושביא הביטו בהא‪ ,‬וו וף יו וחד מהא חנן וותא בחיוו‪,‬‬
‫וו ופייו במבט שי הכרה‪ .‬הוו חש שכי הסיפוריא המפחידיא‬
‫ששמ י יחסא שי יבניא ישחוריא הופכיא ימציוות חייו שיו‪.‬‬
‫יוחר שניא כתב י ימיו הרושוניא בבית החדש‪" :‬יד תי שיו‬
‫היינו רצוייא כון‪ .‬יד תי שיו יוהבו וותנו כון‪ .‬יד תי שיו‬
‫יהיו ינו כון חבריא‪ .‬יד תי שיו היינו צריכיא י בור יכון‪"...‬‬
‫חשבו מה היה קורה וייו רוובן פ י ברג הנכון‪ .‬יוסף‬
‫יו היה נמכר י בדות‪ .‬הוו יו היה ניקח ימצריא‪ .‬הוו יו היה‬
‫ובד בבית פוטיפר‪ .‬הוו יו היה מושו ות ושת פוטיפר‪ .‬הוו‬
‫יו היה נזרק יכיו בוישוא כוזב‪ .‬הוו יו היה פותר ות חיומות‬
‫שר המשקיא ושר הוופיא‪ ,‬ויו ות חיומות פר ה מקץ שנתייא‬
‫ימיא‪ .‬הוו יו היה מתמנה ִמשנֶ ה ימיו מצריא‪ .‬הוו יו היה‬
‫מביו ות משפחתו יהשתק שא‪.‬‬
‫ב וד הוו חושב ות המחשבות הייו‪ ,‬וישה יבנה ששבה‬
‫מ בודתה ברה בצידו הוחר שי הרחוב‪ .‬היו פנתה וי היידיא‬
‫וומרה בחיוו רחב‪" :‬ברוכיא הבויא!"‪ .‬היו נכנסה יביתה‪ ,‬ויוחר‬
‫כמה דקות הופי ה ובידיה מגש מוס במשקוות ובכריכי גבינה‬
‫וריבה‪ ,‬והגישה ייידיא‪ .‬הרג ההוו‪ ,‬כתב הייד יוחר שניא‪,‬‬
‫שינה ות חייו‪ .‬הוו נתן יו תחושת שייכוּת שיו זכה יה קודא‬
‫יכן‪ .‬הוו גרא יו יהבין‪ ,‬בימיא שהיחסיא הבין־גז ייא בורצות‬
‫הברית דיין היו ט וניא‪ ,‬שמשפחה שחורה יכויה יהרגיש בבית‬
‫גא בוזור יבן‪ ,‬ושיחסיא המבוססיא י יוורון צב יא הא בגדר‬
‫הופשר‪ .‬א השניא הוו ימד יהוקיר וד ות הוישה שמ בר‬
‫ירחוב‪ ,‬ובי וותו מ שה רושון‪ ,‬ספונטני‪ ,‬שי קבית פניא‪ ,‬הוו‬
‫שנחרת בזיכרונו‪ .‬הוו הפיי חומה שי הפרדה והפו זריא יחבריא‪.‬‬
‫י כו וומר המדרש‪" :‬וייו היה רוובן יוד שהקב"ה‬
‫ווּבן וַ ַ ּי ִ ּצ ֵיהוּ ִמ ָ ּי ָדא' — היה טו נו ומוייכו‬
‫ַמכתיב ייו 'וַ ִ ּי ׁ ְש ַמ ְר ֵ‬
‫וצי וביו"‪ 3.‬כיומר‪ ,‬וייו יד רוובן שהתורה תידה יכתוב‬
‫שהציי ות יוסף‪ ,‬היה נושו ות יוסף י כתפיו ומביו וותו וי‬
‫י קב‪ .‬ימה מתכוון המדרש?‬
‫נכון‪ ,‬ה' ומר יוברהא שניא רבות קודא יכן "יָ דֹ ַ ֵּת ַד ִּכי‬
‫גֵ ר יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֲ ָו ְּב ֶו ֶרץ יֹו ָי ֶהא וַ ֲ ָבדוּא וְ ִ נּ וּ ו ָֹתא ַו ְר ַּב ֵמווֹ ת ׁ ָשנָ ה"‬
‫(טו‪ ,‬יג)‪ .‬בני ישרוי היו נ שיא בדיא‪ ,‬וא יו בדרו זו וז בדרו‬
‫וחרת‪ .‬ובי יכי הפחות זה יו היה קורה כתוצוה מחוסר־תפקוד‬
‫משפחתי‪ .‬פרק שיא שי ושמה יהודית וחרפה יהודית היה נחסו‪.‬‬
‫יו רק יד רוובן מה שונו יוד יא‪ .‬לו רק יכול היה לקרוא‬
‫את הספר‪ .‬ובי וף פ א ויננו יכוייא יקרוו ות הספר המספר‬
‫ינו ות התוצוות ורוכות הטווח שי מ שינו‪ .‬וף פ א ויננו‬
‫יוד יא ד כמה השפ נו י חייהא שי וחריא‪.‬‬
‫הייד‪ ,‬סטיבן ַקרטר‪ ,‬הוו כיוא פרופסור ימשפטיא‬
‫בווניברסיטת ייי‪ ,‬ו י מה שימד בוותו יוא הוו כתב ספר‪ .‬הוו‬
‫קרו יו ‪( Civility‬ציוויייוּת — כיומר ודיבות‪ ,‬נימוס ותרבותיות)‪.‬‬
‫שמה שי הוישה‪ ,‬הוו מספר ינו‪ ,‬היה שרה קסטנבווא‪ ,‬והיו נפטרה‬
‫בגיי צ יר‪ .‬הוו מוסיף כי וין זה מקרה שהיו הייתה יהודייה דתית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪MAGGID‬‬
‫‪MAGGID‬‬