גיליון אפריל 2016

‫‪WWW.FUNDER.CO.IL‬‬
‫פאנדר און ליין || המגזין האלקטרוני ליועצים ומנהלי השקעות הביטוח והפנסיה של ישראל || גיליון אפריל ‪2016‬‬
‫חפשו אותנו ב‪-‬‬
‫משה מימון | גיוסים ופדיונות לחודש מרץ ‪2016‬‬
‫‪ 183‬מיליון גויסו בקרנות מנייתיות במרץ‬
‫ח‬
‫ודש מרץ‪ ,‬ממשיך את‬
‫הפדיונות אולם בקצב נמוך‬
‫יותר‪ .‬החודש הפדיונות נמוכים‬
‫משמעותית‪ .‬מתחילת השנה נפדו‬
‫כ‪ 11-‬מיליארד שקל מהקרנות‪.‬‬
‫לפי נתוני הבורסה‪ ,‬המסחר במניות‬
‫בתל אביב במרץ התאפיין בעליות‬
‫שערים במרבית מדדי המניות‬
‫המובילים‪ ,‬ת"א‪ 25 -‬עלה ב‪0.9% -‬‬
‫במרץ‪ ,‬ובסיכום הרבעון הראשון של‬
‫השנה ירד בכ‪. 5% -‬מדד ת"א‪75 -‬‬
‫עלה ב‪ 2.7% -‬והוא נמוך בכ‪1% -‬‬
‫מהרמה בה היה בתחילת השנה‪,‬‬
‫מדד יתר‪ 50 -‬עלה החודש ב‪5.7% -‬‬
‫ומתחילת השנה עלה בכ‪ 0.3% -‬בלבד‪.‬‬
‫מדד ת"א ביומד שהוביל בעלייה של‬
‫כ‪ -8% -‬במרץ עדיין נמוך בכ‪12% -‬‬
‫מהרמה בה היה בתחילת השנה‪.‬‬
‫המשך בעמ' הבא‬
‫אילים‬
‫המגייסים בהיקף הגדול ביותר בחודש מרץ‬
‫אילים גייסו החודש כחצי‬
‫מיליארד שקל | ‪ 600‬מיליון‬
‫נפדו מהמסורתיות במרץ‬
‫במקום ה‪1-‬‬
‫‪:‬‬
‫במקום ה‪2-‬‬
‫‪:‬‬
‫מור‬
‫במקום ה‪3-‬‬
‫‪:‬‬
‫א‪.‬ד‪ .‬רוטשילד‬
‫במקום ה‪4-‬‬
‫‪:‬‬
‫סיגמא‬
‫במקום ה‪5-‬‬
‫‪:‬‬
‫אניגמה‬
‫את המקום הראשון במגייסים‬
‫במרץ תופסים אילים‪ ,‬בניהולו‬
‫של קובי שגב‪ .‬אילים גייסו‬
‫‪ 536‬מיליון שקלים‪ ,‬כל הגיוס‬
‫מגיע מקרנות מסורתיות‪.‬‬
‫אילים מנהלים כ‪ 5.2-‬מיליארד‬
‫שקלים‪ ,‬כשהשנה מציגים‬
‫גיוס נטו של כ‪ 546-‬מיליון ש'‪.‬‬
‫את המקום השני בגיוס הכללי‬
‫תופסים מור‪ ,‬בניהולו של‬
‫אלי לוי‪ ,‬עם גיוס נטו של ‪275‬‬
‫מיליון ש'‪ 277 .‬מיליון גוייס‬
‫למסורתיות‪ 3 ,‬מיליון נפדה‬
‫מהכספיות‪ .‬מתחילת השנה‬
‫גייסו מור כ‪ 653-‬מיליון ש'‪ .‬מור‬
‫מנהלים כ‪ 7.8-‬מיליארד ש'‪.‬‬
‫את המקום השלישי בגיוסים‬
‫תופסים בית ההשקעות‬
‫א‪.‬ד‪.‬רוטשילד‪ ,‬בניהולו של‬
‫יריב יוריסטה‪ ,‬עם גיוס של‬
‫‪ 118‬מיליון ש'‪ .‬כל הגיוס‬
‫במסורתיות‪ .‬מתחילת השנה‬
‫גייסו ברוטשילד ‪ 349‬מיליון‬
‫ש'‪ .‬רוטשילד מנהלים כ‪1.9-‬‬
‫מיליארד ש'‪.‬‬
‫את המקום הרביעי בגיוסים‬
‫תופסים בית ההשקעות‬
‫סיגמא‪ ,‬בניהולו של יאיר‬
‫שני‪ ,‬עם גיוס של ‪ 47‬מיליון‬
‫ש'‪ .‬כל הגיוס במסורתיות‪.‬‬
‫מתחילת השנה גייסו בסיגמא‬
‫‪ 64‬מיליון ש'‪ .‬סיגמא מנהלים‬
‫כ‪ 680-‬מיליארד ש'‪.‬‬
‫את המקום החמישי בגיוס‬
‫הכללי תופסים אניגמה‪,‬‬
‫בניהולו של מורן שטרנליב‪,‬‬
‫עם גיוס של ‪ 28‬מיליון ש'‪.‬‬
‫אניגמה מנהלים ‪ 413‬מיליון‬
‫ש'‪.‬‬
‫קובי שגב‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ 536‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪- :‬‬
‫קרנות מחקות‪- :‬‬
‫סה"כ‪ 536 :‬מיליון ש'‬
‫אלי לוי‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ 277‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪ -3 :‬מיליון ש'‬
‫קרנות מחקות‪- :‬‬
‫סה"כ‪ 275 :‬מיליון ש'‬
‫יריב יוריסטה‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ 118‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪- :‬‬
‫קרנות מחקות‪- :‬‬
‫סה"כ‪ 118 :‬מיליון ש'‬
‫יאיר שני‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ 47‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪- :‬‬
‫קרנות מחקות‪- :‬‬
‫סה"כ‪ 47 :‬מיליון ש'‬
‫מורן שטרנליב‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ 28‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪- :‬‬
‫קרנות מחקות‪- :‬‬
‫סה"כ‪ 28 :‬מיליון ש'‬
‫‪02‬‬
‫דוברי‬
‫נאמנות | דן‬
‫‪2\..‬‬
‫מרץ |‬
‫קרנותפדיונות‬
‫גיוסים‬
‫כאמור‪ ,‬בסיכום הכללי נפדו משוק‬
‫הקרנות במרץ‪ ,‬כ‪ 1.8-‬מיליארד‬
‫שקל‪ .‬מהמסורתיות נפדה סכום‬
‫של ‪ 600‬מיליון שקל‪ ,‬מהכספיות‬
‫נפדה כ‪ 1.2-‬מיליארד שקל‪,‬‬
‫ומהמחקות נפדה ‪ 45‬מליון שקל‪.‬‬
‫‪ 13‬בתי השקעות (כולל גופי‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫פדיונות בהיקף של מעל מאה‬
‫מיליון שקלים‪.‬‬
‫על‪-‬פי נתוני הבורסה‪ ,‬קרנות‬
‫האג"ח פדו ‪ 150‬מיליון שקל‬
‫(לעומת פדיון של ‪ 3.3‬מיליארד‬
‫בחודש הקודם)‪ .‬מתחילת השנה‬
‫קרנות האג"ח מציגים פדיון של‬
‫ההשקעות בהוסטינג) סיימו את‬
‫חודש מרץ עם גיוסים‪ 3 ,‬בתי‬
‫השקעות עם גיוסים בהיקף של‬
‫מעל מאה מיליון שקלים (אילים‪,‬‬
‫מור ורוטשילד)‪ .‬לעומתם‪23 ,‬‬
‫בתי השקעות שסיימו את החודש‬
‫עם פדיונות‪ 6 ,‬בתי השקעות עם‬
‫כ‪ 8.3-‬מיליארד שקל‪ .‬להזכיר‬
‫ב‪ 2015-‬פדה אפיק זה כ‪7.8-‬‬
‫מיליארד שקל‪ ,‬ב‪ 2014-‬גייסו‬
‫קרנות האג"ח כ‪ 28-‬מיליארד‬
‫שקל‪ ,‬וכ‪ 29-‬מיליארד שקל גוייסו‬
‫ב‪ 2013-‬לאפיק זה‪.‬‬
‫בקרנות הכספיות היקף הפדיונות‬
‫בתי ההשקעות הפודים הגדולים ביותר בחודש מרץ‬
‫במקום ה‪1-‬‬
‫‪:‬‬
‫הראל פיא‬
‫במקום ה‪2-‬‬
‫‪:‬‬
‫אקסלנס‬
‫‪3‬‬
‫במקום ה‪: -‬‬
‫אלטשולר שחם‬
‫את המקום הראשון בפדיונות‬
‫במרץ תופסים הראל פיא‬
‫בניהולו של סמי בבקוב‪ ,‬שפדו‬
‫החודש ‪ 768‬מיליון שקלים‪478 .‬‬
‫מיליון שקל נפדו מהמסורתיות‪,‬‬
‫‪ 286‬מיליון נפדו מהכספיות‪ ,‬ו‪4-‬‬
‫מיליון שקל נפדה מהמחקות‪.‬‬
‫הראל פיא מנהלים כ‪22-‬‬
‫מיליארד שקלים‪ ,‬ופדו מתחילת‬
‫השנה כ‪ 2.5-‬מיליארד ש'‪.‬‬
‫את המקום השני בגיוס תופסים‬
‫אקסלנס בניהולו של צחי קורן‪,‬‬
‫עם פדיון של ‪ 495‬מיליון ש'‪315 .‬‬
‫מיליון נפדה מהמסורתיות‪230 ,‬‬
‫נפדו מהכספיות‪ ,‬ו‪ 50-‬מיליון‬
‫גוייס לכספיות‪ .‬מתחילת השנה‬
‫פדו אקסלנס סך של ‪ 710‬מיליון‬
‫ש'‪ .‬אקסלנס מנהלים קצת‬
‫מתחת ל‪ 20-‬מיליארד ש'‪.‬‬
‫במקום השלישי אלטשולר שחם‬
‫בניהולו של שי ירון‪ ,‬עם פדיון‬
‫של ‪ 339‬מיליון ש'‪ 361 .‬מיליון‬
‫ש' נפדו במסורתיות‪ 14 ,‬מיליון‬
‫גוייס לכספיות ו‪ 9-‬כמיליון‬
‫גוייס למחקות‪ .‬אלטשולר‬
‫שחם מנהלים כ‪ 17.6-‬מיליארד‬
‫שקלים‪ ,‬ומתחילת השנה פדו‬
‫כ‪ 1.8-‬מיליארד ש'‪.‬‬
‫סמי בבקוב‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ -478‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪:‬‬
‫‪ -286‬מיליון ש'‬
‫קרנות מחקות‪ -4 :‬מיליון ש'‬
‫סה"כ‪ -768 :‬מיליון ש'‬
‫צחי קורן‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ -315‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪:‬‬
‫‪ -230‬מיליון ש'‬
‫קרנות מחקות‪ 50 :‬מיליון ש'‬
‫סה"כ‪ 495 :‬מיליון ש'‬
‫שי ירון‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ -361‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪:‬‬
‫‪ 14‬מיליון ש'‬
‫קרנות מחקות‪ 9 :‬מיליון ש'‬
‫סה"כ‪ -339 :‬מיליון ש'‬
‫‪4‬‬
‫במקום ה‪: -‬‬
‫מגדל שוקי הון‬
‫את המקום הרביעי בפדיונות‬
‫תופסים מגדל שוקי הון‪ ,‬בניהולו‬
‫של שגיא שטיין‪ ,‬עם פדיון כולל‬
‫של ‪ 323‬מיליון שקל‪ 230 .‬מיליון‬
‫נפדו במסורתיות‪ 41 ,‬מיליון‬
‫נפדו בכספיות ו‪ 53-‬מיליון נפדו‬
‫מהמחקות‪ .‬מגדל שוקי הון‬
‫מנהלים כ‪ 25.1-‬מיליארד שקל‬
‫ומתחילת השנה פדו כ‪1.7-‬‬
‫מיליארד שקל‪.‬‬
‫שגיא שטיין‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ -230‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪:‬‬
‫‪ -41‬מיליון ש'‬
‫קרנות מחקות‪ -53 :‬מיליון ש'‬
‫סה"כ‪ - 323 :‬מיליון ש'‬
‫במקום ה‪5-‬‬
‫‪:‬‬
‫ילין לפידות‬
‫במקום חמישי נמצאים ילין‬
‫לפידות‪ ,‬בניהולם של אורי קרן‬
‫ואסף אלדר‪ ,‬עם פדיון של ‪268‬‬
‫מיליון שקלים‪ ,‬כל הפעילות בילין‬
‫לפידות מגיעה מהמסורתיות‪.‬‬
‫ילין לפידות מנהלים כ‪21-‬‬
‫מיליארד שקל‪ ,‬ומתחילת‬
‫השנה פדו כ‪ 1.5-‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫אורי קרן ואסף אלדר‬
‫קרנות מסורתיות‪:‬‬
‫‪ -268‬מיליון ש'‬
‫קרנות כספיות‪- :‬‬
‫קרנות מחקות‪- :‬‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫‪ -268‬מיליון ש'‬
‫עומד על כ‪ 1.1-‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫מתחילת השנה‪ ,‬נפדו מהכספיות‬
‫כ‪ 2.4-‬מיליארד שקל‪ .‬ב‪2015-‬‬
‫פדה האפיק כ‪ 26.7-‬מיליארד‬
‫שקל‪ ,‬ב‪ 2014-‬פדו הכספיות‬
‫‪ 7.4‬מיליארד שקל וב‪ 2013-‬גייס‬
‫האפיק ‪ 18.8‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫הקרנות המנייתיות גייסו ‪183‬‬
‫מיליון שקל‪ ,‬ומחקו את הפדיונות‬
‫מתחילת השנה‪ ,‬עם גיוס נטו‬
‫של ‪ 12‬מיליון שקל‪ .‬ב‪2015-‬‬
‫גייסו הקרנות המנייתיות כ‪1.5-‬‬
‫מיליארד שקל‪ ,‬ב‪ 2014-‬פדה‬
‫האפיק כ‪ 300-‬מיליון שקל‪ ,‬וב‪-‬‬
‫‪ 2013‬גוייס באפיק זה כ‪3-‬‬
‫מיליארד שקל‪.‬‬
‫קרנות חול‪ ,‬הציגו החודש פדיון‬
‫של ‪ 38‬מיליון שקל‪ .‬מתחילת‬
‫השנה פדה האפיק כ‪ 833-‬מיליון‬
‫שקל‪ .‬ב‪ 2015-‬גויס לאפיק זה‬
‫כ‪ 1.4-‬מיליארד שקל‪ ,‬ב‪2014-‬‬
‫גייס האפיק ‪ 8.3‬מיליארד שקל‪,‬‬
‫וב‪ 2013-‬נפדה מהאפיק סכום‬
‫זניח של ‪ 48‬מיליון שקל‪.‬‬
‫גיוסים |‬
‫אילים במקום הראשון‬
‫במקום הראשון במגייסים ניתן‬
‫למצוא את אילים עם גיוס של‬
‫‪ 536‬מיליון שקלים‪ .‬מתחילת‬
‫השנה גייסו אילים ‪ 546‬מיליון‬
‫שקל‪ .‬כל הגיוס באילים מגיע‬
‫מקרנות מסורתיות‪ ,‬והם במקום‬
‫במסורתיות‬
‫בגיוסים‬
‫השני‬
‫מתחילת השנה‪.‬‬
‫במקום השני במגייסות נמצאים‬
‫מור‪ ,‬עם גיוס של ‪ 275‬מיליון‬
‫שקלים‪ .‬מור מגייסים את כל‬
‫הסכום בקרנות מסורתיות‪,‬‬
‫????‬
‫נאמנות |‬
‫מרץ | ‪3\..‬‬
‫קרנות‬
‫גיוסים‬
‫???? |‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫דן דוברי‬
‫גיוסים פדיונות גופי הוסטינג | מרץ ‪2016‬‬
‫גוף קרנות‬
‫נאמנות בהוסטינג‬
‫היקף‬
‫נכסים כולל‬
‫(במיל' ש''ח)‬
‫גיוסים‪/‬פדיונות נטו‪ ‬‬
‫מנהל‬
‫החברה‬
‫‪31.3.16‬‬
‫מרץ‬
‫מתחילת‬
‫השנה‬
‫פורסט‬
‫‪1474‬‬
‫‪24‬‬
‫*‬
‫ירון תמיר‬
‫אניגמה‬
‫‪413‬‬
‫‪28‬‬
‫*‬
‫מורן שטרנליב‬
‫אזימוט‬
‫‪300‬‬
‫‪-2‬‬
‫*‬
‫נימרוד פינקו‬
‫אושן‬
‫‪246‬‬
‫‪13‬‬
‫‪26‬‬
‫יניב אהרון‬
‫טופ אלפא‬
‫‪176‬‬
‫‪-7‬‬
‫*‬
‫בועז צליח‬
‫ברומטר‬
‫‪114‬‬
‫‪10‬‬
‫‪18‬‬
‫אלי צחור‬
‫להבה‬
‫‪108‬‬
‫‪-3‬‬
‫*‬
‫ברק הורוביץ‬
‫פיטנגו‬
‫‪102‬‬
‫‪-1‬‬
‫*‬
‫*‬
‫תטא‬
‫‪74‬‬
‫‪-2‬‬
‫*‬
‫בועז אילון‬
‫הורייזן‬
‫‪59‬‬
‫‪2‬‬
‫*‬
‫איתי ליפקוביץ‬
‫תמהיל‬
‫‪22‬‬
‫‪4‬‬
‫*‬
‫*‬
‫פרופאונד‬
‫‪20‬‬
‫‪-1‬‬
‫*‬
‫שי אנגל‪ ‬‬
‫גולד‬
‫‪14‬‬
‫‪-3‬‬
‫*‬
‫*‬
‫רויטר מידן‪ ‬‬
‫‪12‬‬
‫*‬
‫*‬
‫משה מידן‬
‫סלונים‪ ‬‬
‫‪5‬‬
‫*‬
‫*‬
‫איתי סלונים‪ ‬‬
‫‪3,139‬‬
‫‪62‬‬
‫‪44‬‬
‫סיכום‬
‫‪03‬‬
‫והם המגייסים הגדולים מתחילת השנה‬
‫במסורתיות‪.‬‬
‫במקום השלישי נמצאים א‪.‬ד‪.‬רוטשילד‬
‫עם גיוס של ‪ 118‬מיליון שקל‪ ,‬כל הגיוס‬
‫מגיע למסורתיות‪ .‬מתחילת השנה מציגים‬
‫א‪.‬ד‪.‬רוטשילד גיוס של ‪ 349‬מיליון שקל‪,‬‬
‫מקום שלישי מתחילת השנה‪.‬‬
‫במקום הרביעי בגיוסים‪ ,‬נמצאים סיגמא עם‬
‫גיוס של ‪ 47‬מיליון שקל כולו במסורתיות‪.‬‬
‫מתחילת השנה המגייסים הגדולים ביותר‬
‫בסה"כ הם כאמור מור עם גיוס ‪ 653‬מיליון‬
‫שקל‪ .‬במקום שני אילים עם ‪ 546‬מיליון‪.‬‬
‫א‪.‬ד‪.‬רוטשילד מקום שלישי עם ‪ 231‬מיליון‪.‬‬
‫מקום רביעי סיגמא עם ‪ 47‬מיליון שקל‪.‬‬
‫מתחילת השנה במסורתיות‪ ,‬המגייסים‬
‫הגדולים הם בסדר דומה למגייסים בסך‬
‫הכל הכללי – מור‪ ,‬אילים‪ ,‬רוטשילד‪,‬‬
‫וסיגמא‪.‬‬
‫|‬
‫פדיונות‬
‫הראל במקום הראשון‬
‫במקום הראשון מבין הפודים נמצא הראל‬
‫פיא שפדה ‪ 768‬מיליון שקל‪ 478 .‬מיליון‬
‫נפדו במסורתיות‪ 286 ,‬נפדה בכספיות‪ ,‬ו‪4-‬‬
‫נפדה במחקות‪ .‬הראל פיא מציגים פדיון‬
‫כללי של כ‪ 2.5-‬מיליארד שקל מתחילת‬
‫השנה‪.‬‬
‫במקום השני נמצא אקסלנס עם פדיון‬
‫של ‪ 495‬מיליון שקל‪ 315 .‬מיליון נפדו‬
‫במסורתיות‪ .‬אקסלנס מציגים פדיון‬
‫מתחילת השנה של ‪ 710‬מיליון שקל‪.‬‬
‫במקום השלישי נמצאים אלטשולר שחם‬
‫עם פדיון כולל של ‪ 339‬מיליון שקל‪.‬‬
‫אלטשולר שחם פדו כ‪ 1.8-‬מיליארד שקל‬
‫מתחילת השנה‪ ,‬ו‪ 1.9-‬מיליארד נפדו‬
‫מהמסורתיות‪.‬‬
‫מתחילת השנה הפודים הגדולים ביותר הם‬
‫הראל פיא עם פדיון של כ‪ 2.5-‬מיליארד‬
‫שקל‪ .‬במקום השני בפדיון מתחילת השנה‬
‫נמצאים אלטשולר שחם עם פדיון של‬
‫כ‪ 1.8-‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫הפודים הגדולים מתחילת השנה‬
‫במסורתיות הם אלטשולר שחם עם‬
‫‪ 1.9‬מיליארד שקל‪ ,‬הראל פיא עם ‪1.7‬‬
‫מיליארד‪ ,‬ילין לפידות עם כ‪ 1.5-‬מיליארד‬
‫שקל‪ ,‬ומגדל שוקי הון במקום רביעי עם‬
‫כ‪ 1.2-‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫היקף נכסים |‬
‫מיטב דש בראש טבלת היקף הנכסים‬
‫בראשות טבלת היקף הנכסים נמצאים‬
‫מיטב דש עם ‪ 27.2‬מיליארד שקל‪,‬‬
‫שחוזרים לראשות טבלת היקף הנכסים‪.‬‬
‫במקום השני פסגות עם ‪ 26.8‬מיליארד‬
‫שקל‪ .‬פסגות הם הגוף שמנהל היקף‬
‫נכסים הגדול ביותר במסורתיות עם‬
‫כ‪ 22.2-‬מיליארד שקל‪ ,‬לאחריהם ילין‬
‫לפידות עם כ‪ 21-‬מיליארד שקל‪ .‬מועדון‬
‫הגופים המנהלים מעל ‪ 20‬מיליארד שקל‬
‫כולל רק ‪ 5‬בתי השקעות לאחר שאקסלנס‬
‫ירדו מתחת לרף ‪ 20‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫גיוסים פדיונות בהוסטינג |‬
‫פורסט במקום הראשון‬
‫מבין גופי ההוסטינג‪ ,‬המגייס הגדול‬
‫ביותר הוא אניגמה עם גיוס של ‪ 28‬מיליון‬
‫שקלים‪ .‬במקום השני נמצאים פורסט עם‬
‫‪ 24‬מיליון שקל גיוסים‪ ,‬במקום השלישי‬
‫נמצאים אושן עם גיוס של ‪ 13‬מיליון שקל‪.‬‬
‫הפודים הגדולים מבין גופי ההוסטינג הם‬
‫טופ אלפא עם פדיון של ‪ 7‬מיליון שקל‪,‬‬
‫לאחריהם גולד ולהבה עם פדיון של ‪3‬‬
‫מיליון שקל כל אחד‪|| .‬‬
‫(*) כל הנתונים המופיעים בכתבה מתבססים על מידע‬
‫שהועבר מבתי ההשקעות‪ ,‬אין ל‪ FUNDER-‬אחריות על‬
‫הנתונים‪.‬‬
‫המשך בעמ' הבא‬
‫נאמנות | דן דוברי‬
‫פדיונות מרץ |‬
‫קרנות גיוסים‬
‫‪04‬‬
‫‪4\..‬‬
‫‪04‬‬
‫אפריל ‪|| 2016‬‬
‫‪|| 2016‬‬
‫‪WWW.FUNDER.CO.IL‬‬
‫‪WWW.FUNDER.CO.IL‬‬
‫גיליון אפרילגיליון‬
‫גיוסים פדיונות בבתי השקעות | מרץ ‪2016‬‬
‫גוף קרנות נאמנות‬
‫מיטב דש‪ ‬‬
‫פסגות‬
‫מגדל שוקי הון‬
‫הראל פיא‪ ‬‬
‫ילין לפידות‪ ‬‬
‫אקסלנס‪ ‬‬
‫אלטשולר שחם‬
‫אי‪.‬בי‪.‬אי‬
‫מנורה מבטחים‬
‫מור‬
‫אלומות‪ ‬‬
‫אילים‬
‫אנליסט‬
‫מיטב דש (הוסטינג)‬
‫אפסילון‬
‫א‪.‬ד‪ .‬רוטשילד‬
‫תמיר פישמן‬
‫איילון‪ ‬‬
‫איילון (הוסטינג)‬
‫סיגמא‬
‫אלומות (הוסטינג)‬
‫מודלים (ללא הוסטינג)‬
‫מודלים (הוסטינג)‬
‫סיכום‬
‫גיוסים‪/‬פדיונות גיוסים‪/‬פדיונות‬
‫גיוסים‪/‬פדיונות גיוסים‪/‬פדיונות‬
‫גיוסים‪/‬‬
‫גיוסים‪/‬‬
‫היקף נכסים‬
‫גיוסים‪/‬פדיונות גיוסים‪/‬פדיונות‬
‫נטו בקרנות‬
‫נטו בקרנות‬
‫נטו בקרנות‬
‫נטו בקרנות‬
‫כולל (במיליוני פדיונות נטו בכל פדיונות נטו בכל‬
‫נטו בקרנות‬
‫נטו בקרנות‬
‫כספיות‬
‫כספיות‬
‫מסורתיות‬
‫הקרנות‬
‫הקרנות‬
‫ש''ח)‬
‫מחקות‬
‫מחקות‬
‫היקף נכסים‬
‫מסורתיות היקף נכסים‬
‫היקף נכסים‬
‫במחקות‬
‫בכספיות‬
‫במסורתיות‬
‫חודש‬
‫מתחילת‬
‫חודש‬
‫חודש‬
‫חודש‬
‫מתחילת השנה‬
‫מתחילת השנה‬
‫מתחילת השנה‬
‫‪31.03.16‬‬
‫מרץ‬
‫השנה‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫‪27,233‬‬
‫‪26,761‬‬
‫‪25,115‬‬
‫‪22,128‬‬
‫‪20,804‬‬
‫‪19,705‬‬
‫‪17,608‬‬
‫‪10,660‬‬
‫‪9,123‬‬
‫‪7,759‬‬
‫‪6,946‬‬
‫‪5,196‬‬
‫‪4,335‬‬
‫‪2,783‬‬
‫‪2,692‬‬
‫‪1,887‬‬
‫‪1,840‬‬
‫‪1,680‬‬
‫‪1,135‬‬
‫‪680‬‬
‫‪586‬‬
‫‪307‬‬
‫‪245‬‬
‫‪217,208‬‬
‫‪-81‬‬
‫‪-61‬‬
‫‪-323‬‬
‫‪-768‬‬
‫‪-268‬‬
‫‪-495‬‬
‫‪-339‬‬
‫‪-190‬‬
‫‪-28‬‬
‫‪275‬‬
‫‪-91‬‬
‫‪536‬‬
‫‪-63‬‬
‫‪41‬‬
‫‪-18‬‬
‫‪118‬‬
‫‪-33‬‬
‫‪-70‬‬
‫‪0‬‬
‫‪47‬‬
‫‪-12‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-1,815‬‬
‫‪-847‬‬
‫‪-1263‬‬
‫‪-1698‬‬
‫‪-2476‬‬
‫‪-1546‬‬
‫‪-710‬‬
‫‪-1793‬‬
‫‪-901‬‬
‫‪-572‬‬
‫‪653‬‬
‫‪-533‬‬
‫‪546‬‬
‫‪-258‬‬
‫‪36‬‬
‫‪-174‬‬
‫‪349‬‬
‫‪-161‬‬
‫‪-188‬‬
‫‪-77‬‬
‫‪64‬‬
‫‪-60‬‬
‫‪-17‬‬
‫‪25‬‬
‫‪-11,601‬‬
‫‪18,079‬‬
‫‪22,188‬‬
‫‪10,396‬‬
‫‪15,666‬‬
‫‪20,804‬‬
‫‪15,896‬‬
‫‪17,064‬‬
‫‪4,984‬‬
‫‪7053‬‬
‫‪7,563‬‬
‫‪6,946‬‬
‫‪5,196‬‬
‫‪2,460‬‬
‫‪2,692‬‬
‫‪2,783‬‬
‫‪1,887‬‬
‫‪1,776‬‬
‫‪1,450‬‬
‫‪1,135‬‬
‫‪680‬‬
‫‪586‬‬
‫‪307‬‬
‫‪245‬‬
‫‪167,836‬‬
‫‪215‬‬
‫‪62‬‬
‫‪-230‬‬
‫‪-478‬‬
‫‪-268‬‬
‫‪-315‬‬
‫‪-361‬‬
‫‪-98‬‬
‫‪-19‬‬
‫‪277‬‬
‫‪-91‬‬
‫‪536‬‬
‫‪66‬‬
‫‪41‬‬
‫‪-18‬‬
‫‪118‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪-50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪47‬‬
‫‪-12‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-600‬‬
‫‪-37‬‬
‫‪-886‬‬
‫‪-1232‬‬
‫‪-1725‬‬
‫‪-1546‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪-1901‬‬
‫‪-370‬‬
‫‪-697‬‬
‫‪640‬‬
‫‪-533‬‬
‫‪546‬‬
‫‪11‬‬
‫‪36‬‬
‫‪-174‬‬
‫‪349‬‬
‫‪-145‬‬
‫‪-140‬‬
‫‪-77‬‬
‫‪64‬‬
‫‪-60‬‬
‫‪-17‬‬
‫‪25‬‬
‫‪-7,899‬‬
‫‪6,461‬‬
‫‪2,763‬‬
‫‪12,518‬‬
‫‪4,523‬‬
‫*‬
‫‪3,809‬‬
‫‪445‬‬
‫‪838‬‬
‫‪1480‬‬
‫‪196‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪1,875‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪215‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪35,123‬‬
‫‪-278‬‬
‫‪-112‬‬
‫‪-41‬‬
‫‪-286‬‬
‫*‬
‫‪-230‬‬
‫‪14‬‬
‫‪-27‬‬
‫‪-59‬‬
‫‪-3‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-129‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-20‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-1,171‬‬
‫‪-645‬‬
‫‪-280‬‬
‫‪56‬‬
‫‪-597‬‬
‫*‬
‫‪-722‬‬
‫‪101‬‬
‫‪-80‬‬
‫‪53‬‬
‫‪13‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-269‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-50‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-2,420‬‬
‫‪2,693‬‬
‫‪1810‬‬
‫‪12,518‬‬
‫‪1,940‬‬
‫*‬
‫‪3,501‬‬
‫‪99‬‬
‫‪4,838‬‬
‫‪590‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‪ ‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪64‬‬
‫‪15‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪28,068‬‬
‫‪-18‬‬
‫‪-11‬‬
‫‪-53‬‬
‫‪-4‬‬
‫*‬
‫‪50‬‬
‫‪9‬‬
‫‪-65‬‬
‫‪50‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‪ ‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-3‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-45‬‬
‫‪-165‬‬
‫‪-97‬‬
‫‪-522‬‬
‫‪-155‬‬
‫*‬
‫‪42‬‬
‫‪8‬‬
‫‪-452‬‬
‫‪73‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‪ ‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-17‬‬
‫‪2‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫‪-1,283‬‬
‫מנהל‬
‫החברה‬
‫רפי ניב‬
‫ירון דייגי‬
‫שגיא שטיין‬
‫סמי בבקוב‬
‫אורי קרן ואסף אלדר‬
‫צחי קורן‬
‫שי ירון‪ ‬‬
‫אורי בן דב‬
‫זיו שמש‬
‫אלי לוי‬
‫ברק גרשוני‪ ‬‬
‫קובי שגב‬
‫אלון אגושביץ‬
‫עידן אזולאי‬
‫*‬
‫יריב יוריסטה‬
‫דודי קטש‬
‫קרן עמרם‬
‫*‬
‫יאיר שני‬
‫*‬
‫יוסי הרשטיק‬
‫*‬
‫‪06‬‬
‫דוברימימון‬
‫דן משה‬
‫פיננסיים |‬
‫שווקים נאמנות |‬
‫קרנות‬
‫רקוויאם לשוק חופשי |‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫סיפור בחמישה פרקים‬
‫באחרונה נתקלים בכל מני יזמות פופוליסטיות‪ ,‬שנועדו כביכול לפתור בעיות של כשל שוק בשווקים‪ .‬בטור הבא אני מביא‬
‫כמה דוגמאות מהזמן האחרון‪ ,‬על איך הרגולטור‪ ,‬עם קצת רצון‪ ,‬ועם יצירתיות ומחשבה תחילה יכול להשתמש בכוחו כדי לפתור‬
‫בעיות של כשל שוק‪ ,‬מבלי לכבות ולהרוס את השוק שבו הוא פועל‪ .‬איך הוא עשה את זה? ולמה כדאי שזה ימשיך לקרות‬
‫פרק ‪| 1‬‬
‫דמי הניהול בקרנות הפנסיה‬
‫כשל שוק נוסף שזכור‬
‫היטב לכולנו הוא שוק‬
‫הסלולר‪ .‬בשנת ‪2010‬‬
‫חברות הסלולר הרוויחו‬
‫יחד באופן מצרפי ‪3.5‬‬
‫מיליארד שקל‪ .‬לתוך הכשל‬
‫הזה נכנס שר התקשורת‬
‫דאז (ובנה מזה הון פוליטי)‬
‫ובשורה של תקנות‪,‬‬
‫שנועדו כולן להגביר את‬
‫התחרות‪ ,‬לרבות הצגת‬
‫שחקנים חדשים‪,‬‬
‫הצליח להוריד את מחירי‬
‫הסלולר לרמתם כיום‪.‬‬
‫בחודש פברואר ‪ ,2012‬עלתה לדיון יזמה‬
‫של אגף שוק ההון במשרד האוצר‪ ,‬להפחתת‬
‫דמי הניהול באפיקי החסכון הפנסיוני‪ .‬הנושא‬
‫עלה לדיון בכנסת לאחר דיון ציבורי בעניין‪,‬‬
‫שבו הובהר כי אין ספק שיש מקום להפחתת‬
‫דמי הניהול באפיקי החסכון הפנסיוני‪.‬‬
‫הצעת האוצר‪ ,‬על‪-‬ידי המפקח על שוק ההון‬
‫דאז‪ ,‬עודד שריג‪ ,‬דיברה על דמי ניהול של‬
‫‪ .1.2%‬ההצעה הוגשה לאחר דיונים של‬
‫ועדה שעסקה והתייעצה בעניין עם מומחים‬
‫מהתחום הפנסיוני‪ .‬מול הצעת האוצר עמדה‬
‫הצעת יו"ר ועדת העבודה והרווחה דאז‪ ,‬חבר‬
‫הכנסת חיים כץ‪ .‬ההצעה דיברה על קיצוץ‬
‫עמוק יותר בדמי הניהול ל‪ 1%-‬מהצבירה‪.‬‬
‫למותר לציין שהדיון בועדת הכספים היה מאוד‬
‫"ענייני"‪ ,‬ובסוף זרקו את עמדת האוצר לפח‪,‬‬
‫עשו מעין גישור בין כץ לבין האוצר‪ ,‬וקבעו דמי‬
‫ניהול מקסימליים של ‪ 1.05%‬מהצבירה‪.‬‬
‫מודל ההתערבות הראוי ‪ -‬קרן פנסיה ברירת‬
‫מחדל לכל הדעות התערבות הרגולטור‬
‫נדרשה‪ ,‬בעיקר כדי להגן על חוסכים שלא‬
‫מאוגדים בחברות גדולות ולא נהנים מכח‬
‫מיקוח מול חברות הביטוח וקרנות הפנסיה‪.‬‬
‫אבל אם לוקחים את הצורה האחרת של‬
‫ההתערבות – הקמת קרן פנסיה ברירת מחדל‬
‫לציבור‪ .‬איזה הבדל יש כאן‪ .‬משרד האוצר‪,‬‬
‫בזהותו כשל שוק‪ ,‬מציע להתערב‪ ,‬אבל‬
‫על‪-‬ידי עידוד תחרות‪ ,‬שימוש בכוחו כמדינה‬
‫כדי להוזיל את התשלום‪ ,‬אבל לא בדרך של‬
‫כפיה אלא תחרות‪ .‬מן הסתם הגופים שיתחרו‬
‫על קרן הפנסיה הזו יציעו דמי ניהול שעדין‬
‫יהיו אטרקטיביים להם‪ .‬דבר חשוב נוסף‪,‬‬
‫התערבות כזו מונעת מהגופים להתלונן‬
‫לרשויות על העלויות הרבות‪ ,‬אל מול דמי‬
‫הניהול המתכווצים‪ .‬הרי הם אלה שקבעו את‬
‫דמי הניהול אז מה להם להלין‪.‬‬
‫פרק שני |‬
‫חברות הסלולר ‪ -‬מודל‬
‫ההתערבות הראוי ‪ -‬תחרות‬
‫כשל שוק נוסף שזכור היטב לכולנו הוא שוק‬
‫הסלולר‪ .‬בשנת ‪ 2010‬חברות הסלולר הרוויחו‬
‫יחד באופן מצרפי ‪ 3.5‬מיליארד שקל‪ .‬לתוך‬
‫הכשל הזה נכנס שר התקשורת דאז (ובנה‬
‫מזה הון פוליטי) ובשורה של תקנות‪ ,‬שנועדו‬
‫כולן להגביר את התחרות‪ ,‬לרבות הצגת‬
‫שחקנים חדשים‪ ,‬הצליח להוריד את מחירי‬
‫הסלולר לרמתם כיום‪ .‬ושוב‪ ,‬מודל ההתערבות‬
‫הראוי היה עידוד התחרות (לא ברור עד כמה‬
‫זה יחזיק מעמד לאור עסקת גולן טלקום‬
‫וסלקום‪ ,‬שעתידה היום לא ברור לאור עמדת‬
‫הממונה על ההגבלים העסקיים)‪ .‬מה היה‬
‫הרווח המצרפי של חברות הסלולר לפי דוחות‬
‫‪ 200 ?2015‬מיליון שקלים בלבד‪.‬‬
‫פרק שלישי |‬
‫הגבלת שכר הבכירים‬
‫במערכת הבנקאית‬
‫בואו נבחן עניין נוסף‪ ,‬הגבלת שכר הבכירים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬למרות שהמערכת הבנקאית אולי‬
‫קצת חריגה בעניין‪ ,‬ויתכן שנדרשת התערבות‬
‫בעניין‪ ,‬אולם עדין‪ ,‬הגיעה הצעה לכנסת‪,‬‬
‫שקבעה הגבלה של שכר ל‪ 3.5-‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫מה עשתה ועדת הכספים? הקטינה את הרף‬
‫ל‪ ,2.5-‬הוסיפה הגבלה של שכר לפי‪35-‬‬
‫ממקבל השכר הנמוך‪ ,‬מעבר לכך השכר לא‬
‫מוכר כהוצאה מוכרת למס‪.‬‬
‫גם כאן ראוי להזכיר את ועדת נאמן שבחנה‬
‫את עניין התגמול לבכירים בחברות ציבוריות‬
‫(חברות ציבוריות בכלל‪ ,‬ולא רק בנקים)‪.‬‬
‫הועדה המליצה לקיים ועדת תגמול‪ ,‬לבנות‬
‫את התגמול ממרכיבים תלויי ביצוע לטווח‬
‫ארוך‪ ,‬ובכל מקרה המלצה שלא לקבוע מבנה‬
‫שכר מסוים או תקרת שכר‪.‬‬
‫כשהגיעה ההצעה לקביעת הגבלה לשכר‬
‫הבכירים בבנקים (הפעם ההצעה הגיעה משר‬
‫האוצר עצמו)‪ ,‬מה עשתה ועדת הכספים?‬
‫חברי הועדה רבו בינם לבין עצמם מי מחמיר‬
‫יותר‪ ,‬מי מזיק יותר‪ ,‬ומי מוכן לקצץ יותר את‬
‫שכר הבכירים‪ .‬איזה דיון עמוק ורציני התנהל‬
‫שווקים פיננסיים |‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫‪2\...‬‬
‫שם? לא התנהל בכלל‪.‬‬
‫אם כבר מדברים על המערכת הבנקאים‪ ,‬אז‬
‫גם לעניין עמלות הבנקים ומחירי האשראי‬
‫יכול משרד האוצר להתערב (האמת שלא‬
‫כל‪-‬כך כי כאן הפיקוח על הבנקים הודף את‬
‫נסיונות ההתערבות בגופו)‪ .‬אולם משרד‬
‫האוצר משתמש בכוחו כרגולטור כדי לעודד‬
‫פעילות גופים מתחרים – בין אם זה חברות‬
‫כרטיסי אשראי או אפשרויות אחרות‪ ,‬אולם‬
‫עדין התפקיד הוא להשתמש בכוח כדי‬
‫לעודד תחרות‪ ,‬להקטין כשלים על‪-‬ידי עידוד‬
‫התחרות‪.‬‬
‫תחרות במערכת הבנקאית תפתור גם‬
‫את בעיית השכר אגב‪ ,‬תחרות במערכת‬
‫הבנקאית‪ ,‬אם תתעורר תקטין מאליה את‬
‫השכר של הבכירים במערכת הבנקאית‪.‬‬
‫לכו ראו מה קרה לשכר של מנכ"ל שופרסל‬
‫כשקמו עליו רמי לוי‪ ,‬יינות ביתן ואושר עד‪.‬‬
‫כמה מרוויחים מנכ"לי חברות הסלולר לאחר‬
‫הרפורמות שכחלון ביצע כשר התקשורת‪.‬‬
‫כפי שמנסה ליזום חברת הכנסת סתיו שפיר‪,‬‬
‫ולנסות לכפות שכירות הוגנת‪ ,‬שהיא מתחת‬
‫למחיר השוק‪ ,‬ולקבוע סטנדרטים לדירת‬
‫מגורים (שאגב כבר קבועים בחוק המקרקעין‪,‬‬
‫רק לא נאכפים)‪ .‬זה רק יחמיר את בעיית‬
‫הדיור בכלל והדיור להשכרה בפרט‪.‬‬
‫התערבות ראויה‪ ,‬היא עידוד התחרות‪ .‬הגדלת‬
‫ההיצע‪ ,‬הפשרת קרקעות מאסיביות‪ ,‬תכנונים‬
‫על‪-‬ידי הותמ"לים‪ ,‬הוזלת עלויות הבנייה‪,‬‬
‫הבאת חברות זרות‪ ,‬זירוז הליכי חידוש עירוני‪.‬‬
‫כל הפעולות האלה יחישו את קצב הבנייה‪,‬‬
‫ואת כמות הדירות למגורים‪ ,‬ויפתרו גם את‬
‫בעיית המחיר הסופי לצרכן (יחד עם מחיר‬
‫למשתכן)‪ ,‬וגם את בעיית שכר הדירה הגואה‪.‬‬
‫פיקוח לא מוביל לתוצאות האלה‪ ,‬מי שרוצה‬
‫שייזכר מה קרה עם דירות בדמי מפתח‪ ,‬שעד‬
‫היום תקועות כמו עצם בגרון‪.‬‬
‫פרק חמישי |‬
‫מס על הבורסה | כולם מכירים את‬
‫הבעייתיות‪ ,‬אף אחד לא פועל‬
‫פרק רביעי |‬
‫מחירי הדיור | אפשר להתערב‬
‫ואפשר להתערב‬
‫דוגמא נוספת אפשר לקחת ממחיר למשתכן‪.‬‬
‫כאן המדינה כבר מכניסה את היד לכיס‪,‬‬
‫אבל "כופה" תחרות על הקבלנים‪ .‬עקרונית‬
‫אף אחד לא מפסיד ממחיר למשתכן‬
‫(למעט העובדה שהכנסות המדינה מנדל"ן‬
‫יקטנו)‪ ,‬והתחרות תעודד הורדת מחירים גם‬
‫בפרויקטים שאינם במחיר למשתכן‪ ,‬בשלב‬
‫הראשון בסביבה הקרובה של פרוייקטים‬
‫כאלה‪ ,‬לאחר מכן גם במקומות אחרים‪.‬‬
‫הנה דוגמא להתערבות של המדינה‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫מנגנון עידוד תחרות‪ .‬אפשר גם להתערב‬
‫בראשית שנת ‪ ,2012‬עלה המס על רווחי‬
‫הון בבורסה‪ ,‬ל‪ 25%-‬מס על רווחי ההון‬
‫הריאליים‪ .‬הפעימה האחרונה של המס הגיעה‬
‫לאחר המחאה החברתית של ‪ ,2011‬וועדת‬
‫טרכטנברג שהגיעה בעיקבותיה‪ .‬הצפי היה‬
‫שהעלאת המס על הבורסה תוסיף כ‪1.3-‬‬
‫מיליארד שקל לתקציב המדינה‪ ,‬בפועל זה לא‬
‫רק שלא הגדיל את הגבייה משוק ההון‪ ,‬אלא‬
‫אף הוריד את הגבייה‪ .‬רק מה שבדרך זה גם‬
‫התווסף לבעיות נוספות של הבורסה שלנו‪,‬‬
‫והחריף מאוד את הירידה במחזורי המסחר‬
‫בבורסה‪ .‬הבורסה מאבדת גובה לטובת שוק‬
‫הנדל"ן‪ ,‬מחזורי המסחר והיבטי המסוי הם רק‬
‫צד אחד של המשוואה‪.‬‬
‫אז מה מה הבעיה? אולי אפשר להעלות את‬
‫המס על הבורסה לא? אז זהו שלא ממש‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫למה? כי הורדת המס על הבורסה תיחשב‬
‫כהטבה עם בעלי ההון‪ ,‬ובעידן הנוכחי של‬
‫פופוליזם גובר‪ ,‬בעוד שאיש לא ממש יתנגד‬
‫להעלאת המס על הבורסה‪ ,‬הרי שהפחתת‬
‫המס הס מלהזכיר‪ .‬יודע מי שיוריד את‬
‫המס שמיד יואשם כעושה דברם של‬
‫הטייקונים‪ ,‬משרתם של בעלי ההון‪ ,‬ושאר‬
‫מיני כינויים‪ ,‬שנבחרי הציבור מתרחקים‬
‫מהם כמו מאש‪ .‬ושוב‪ ,‬להזכיר בחרנו בהם‬
‫כדי שיעשו את הדבר הנכון‪ ,‬והחכם‪ ,‬ולא‬
‫את הדבר הקל והפופולרי‪ .‬אין כמו המס‬
‫על הבורסה כדי להבין את הבעייתיות‬
‫שהפופוליזם יוצר‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬מדובר‬
‫דווקא באי התערבות‪ ,‬כאשר דווקא התערבות‬
‫כזו נדרשת מאוד‪ ,‬אולם החשש מהביקורת‬
‫הציבורית מרתיע גם את מי שמבין שזה מה‬
‫שצריך לעשות‪.‬‬
‫לסיכום |‬
‫יש התערבות ויש התערבות‬
‫הרגולטור יכול להתערב‪ ,‬ויכול להתערב‪.‬‬
‫התערבות שלפיקוח‪ ,‬הגבלה תמיד נראית‬
‫טובה יותר‪ ,‬מושכת יותר‪ ,‬ותמיד נראה‬
‫שאפשר יהיה בעזרתה להביא תוצאות‪.‬‬
‫התערבות על‪-‬ידי עידוד תחרות‪ ,‬תמיד לוקחת‬
‫הרבה יותר זמן‪ ,‬היא תמיד מסובכת יותר‪,‬‬
‫ולא תמיד אפשר לצפות את התוצאות שלה‬
‫מראש‪ .‬האמת גם פיקוח לא צפוי‪ ,‬אבל אלה‬
‫שמטילים אותו תמיד חושבים שהם יכולים‬
‫לצפות את התוצאה‪ ,‬ושהתוצאה תצא כפי‬
‫שהם תכננו‪.‬‬
‫אז התערבות היא ראויה‪ .‬ויש לצערנו לא‬
‫מעט מקומות שבהם היא נדרשת‪ .‬אבל שניה‬
‫לפני שלוחצים על ההדק‪ ,‬כדאי לחשוב‪,‬‬
‫האם זו דרך ההתערבות הראויה? אולי יש‬
‫דרך אחרת פוגענית פחות‪ .‬בסופו של יום‬
‫ההתערבויות האלה‪ ,‬יוצרות כאן אקלים לא‬
‫בריא לעסקים‪ ,‬וכולנו בסוף משלמים על זה‬
‫מחיר‪ ,‬גם אם לא רואים אותו באופן מיידי‪|| .‬‬
‫תחרות במערכת הבנקאית‬
‫תפתור גם את בעיית השכר‬
‫אגב‪ ,‬תחרות במערכת‬
‫הבנקאית‪ ,‬אם תתעורר‬
‫תקטין מאליה את השכר‬
‫של הבכירים במערכת‬
‫הבנקאית‪ .‬לכו ראו מה קרה‬
‫לשכר של מנכ"ל שופרסל‬
‫כשקמו עליו רמי לוי‪ ,‬יינות‬
‫ביתן ואושר עד‪ .‬כמה‬
‫מרוויחים מנכ"לי חברות‬
‫הסלולר לאחר הרפורמות‬
‫שכחלון ביצע כשר‬
‫התקשורת‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫נאמנות |‬
‫קרנותמדדים |‬
‫מוצרי‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫דוברי‬
‫דן רגב‬
‫עומר‬
‫‪ 2.4‬מיליארד נפדו מתעודות הסל במרץ‬
‫הפדיון בקרנות המחקות היה זניח ‪ 45 -‬מיליון שקל‬
‫סיכום מרץ בתעודות הסל‬
‫על אף ההתאוששות בבורסות העולם במרץ ‪ ,2016‬הרי ששוק תעודות הסל בישראל המשיך‬
‫לרדת‪ ,‬והיקף הנכסים המנוהל בענף תעודות הסל עמד על כ‪ 98.5-‬מיליארד ‪ ₪‬בחודש החולף‪,‬‬
‫לעומת ‪ 98.8‬מיליארד ‪ ₪‬שנוהלו בפברואר ‪ .2016‬כך מסר הבוקר רונן סולומון מנהל תחום‬
‫פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר‪.‬‬
‫סולומון מציין כי "בחודש מרץ ‪ 2016‬נפדו מענף תעודות הסל כ‪ 2.4-‬מיליארד ‪ ₪‬בנטו (בניכוי‬
‫החזקות הדדיות)‪ .‬עיקר הפדיונות הן בתעודות פיקדון (כ‪ 1.65-‬מיליארד ‪ )₪‬ובתעודות על מדדי‬
‫מניות בחו"ל (כ‪ 607-‬מיליון ‪ .)₪‬מאידך‪ ,‬יש גיוס קל של כ‪ 8-‬מיליון ‪ ₪‬בתעודות על מדדי מניות‬
‫בארץ‪ .‬מתחילת השנה‪ ,‬נפדו משוק תעודות הסל כ‪ 2.25-‬מיליארד ‪".₪‬‬
‫עוד עולה מבדיקתו של סולומון כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל במרץ ‪ 2016‬הינה‬
‫כ‪ 25.5%-‬במדדי מניות בארץ‪ ,‬בהיקף כספי של כ‪ 25-‬מיליארד ‪ ,₪‬כ‪ 38%-‬במדדי מניות בחו"ל‬
‫בהיקף כספי של ‪ 37.5‬מיליארד ‪ ,₪‬כ‪ 21.5%-‬מהענף מושקע במדדי אג"ח בארץ בהיקף כספי‬
‫של כ‪ 21-‬מיליארד ‪ ,₪‬והשאר מושקע במדדי אג"ח בחו"ל‪ ,‬תעודות ממונפות‪ ,‬סלי מדדים ותעודות‬
‫פיקדון‪".‬‬
‫גיוסים‪ /‬פדיונות בתעודות הסל | לפי אפיק השקעה (מיל' שקל)‬
‫קטגוריה‬
‫גיוסים‪/‬פדיונות גיוסים‪/‬פדיונות‬
‫מתחילת השנה‬
‫מרץ‬
‫(מיל’ ש"ח)‬
‫(מיל’ ש"ח)‬
‫סך כלל הנכסים המנוהלים‬
‫מרץ ‪2016‬‬
‫אחוז‬
‫אחוז‬
‫שינוי‬
‫בנכסים‬
‫מתחילת‬
‫השנה‬
‫‪-3.13%‬‬
‫‪-7.08%‬‬
‫‪4.09%‬‬
‫‪-2.46%‬‬
‫‪1.43%‬‬
‫‪-11.88%‬‬
‫‪-4.15%‬‬
‫‪-4.90%‬‬
‫דצמבר ‪2015‬‬
‫מיל’ ש"ח‬
‫אחוז‬
‫מניות בארץ‬
‫מניות בחו"ל‬
‫ממונפות ואסטרטגיות‬
‫אג"ח בארץ‬
‫אג"ח בחו"ל‬
‫סל מדדים‬
‫תעודות פיקדון‬
‫‪7.94‬‬
‫‪-607.42‬‬
‫‪-8.23‬‬
‫‪-83.17‬‬
‫‪54.28‬‬
‫‪-99.77‬‬
‫‪-1,645.58‬‬
‫‪217.45‬‬
‫‪-1,105.19‬‬
‫‪78.77‬‬
‫‪-681.23‬‬
‫‪-2.94‬‬
‫‪-475.00‬‬
‫‪-278.04‬‬
‫‪25,260‬‬
‫‪37,725‬‬
‫‪699‬‬
‫‪21,305‬‬
‫‪1,539‬‬
‫‪4,091‬‬
‫‪7,841‬‬
‫‪25.65‬‬
‫‪38.32‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪21.64‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪4.15‬‬
‫‪7.96‬‬
‫מיל’‬
‫ש"ח‬
‫‪26,077‬‬
‫‪40,599‬‬
‫‪671‬‬
‫‪21,841‬‬
‫‪1,518‬‬
‫‪4,642‬‬
‫‪8,181‬‬
‫‪25.19‬‬
‫‪39.21‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪21.10‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪4.48‬‬
‫‪7.90‬‬
‫סה"כ‬
‫‪-2,381.95‬‬
‫‪-2,246.19‬‬
‫‪98,460‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪103,529‬‬
‫‪100.00‬‬
‫מוצרי מדדים |‬
‫‪2\..‬‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫"נכון למרץ ‪ 2016‬תכלית תעודות סל מבית מיטב‪-‬דש‬
‫מחזיקה ב‪ 29.9%-‬מהשוק‪ ,‬ואחריה קסם תעודות סל‬
‫מבית אקסלנס‪-‬נשואה שמחזיקה ב‪ 28.6%-‬מהשוק‪.‬‬
‫אחריהם נמצאת פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח‬
‫שוק של כ‪ ,28%-‬והראל תעודות סל מחזיקה נתח של‬
‫‪ 13.4%‬משוק תעודות הסל" ‪ ,‬ציין סולומון‪.‬‬
‫סיכום מרץ בקרנות מחקות‬
‫קרנות מחקות פדו במרץ כ‪ 45-‬מיליון שקל‪ .‬מתחילת‬
‫השנה פדו הקרנות המחקות כ‪ 1.3-‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫אקסלנס ומנורה מבטחים גייסו כל אחת ‪ 50‬מיליון‬
‫שקל‪ .‬מתחילת השנה גייסו במנורה ‪ 73‬מיליון שקל‪,‬‬
‫והם מנהלים ‪ 590‬מיליון שקל בסה"כ‪ ,‬אקסלנס‬
‫מתחילת השנה גייסו ‪ 42‬מיליון שקל‪ ,‬ומהם מנהלים‬
‫כ‪ 3.5-‬מיליארד שקל‪ .‬במקום השני‪ ,‬נמצאים אלטשולר‬
‫שחם עם גיוס של ‪ 9‬מליון שקל‪ 8 ,‬מיליון מתחילת‬
‫השנה והיקף נכסים של ‪ 99‬מיליון שקל‪.‬‬
‫אי‪.‬בי‪.‬אי‪ .‬הם הגוף שפדה הכי הרבה כסף החודש ‪65‬‬
‫מיליון שקל‪ .‬אי‪.‬בי‪.‬אי‪ .‬פדו כ‪ 452-‬מיליון שקל מתחילת‬
‫השנה‪ .‬במקום השנה בפדיונות נמצאים מגדל עם‬
‫פדיון של ‪ 53‬מיליון שקל‪ .‬מגדל פדו ‪ 522‬מיליון שקל‬
‫מתחילת השנה‪.‬‬
‫מבחינת היקף נכסים‪ ,‬מגדל מנהלת את היקף הנכסים‬
‫הגבוה ביותר בתעשייה‪ ,‬עם כ‪ 12.5-‬מיליארד שקל‪,‬‬
‫שמהווים ‪ 44.6%‬מהיקף הנכסים בתעשייה‪ ,‬במקום‬
‫השני אי‪.‬בי‪.‬אי‪ .‬עם היקף נכסים של כ‪ 5-‬מיליארד שקל‬
‫שמהווים כ‪ 17%-‬מהיקף הנכסים בתעשייה‪|| .‬‬
‫סולומון מציין כי "בחודש מרץ ‪ 2016‬נפדו מענף תעודות הסל‬
‫כ‪ 2.4-‬מיליארד ‪ ₪‬בנטו (בניכוי החזקות הדדיות)‪ .‬עיקר‬
‫הפדיונות הן בתעודות פיקדון (כ‪ 1.65-‬מיליארד ‪ )₪‬ובתעודות על‬
‫מדדי מניות בחו"ל (כ‪ 607-‬מיליון ‪ .)₪‬מאידך‪ ,‬יש גיוס קל של כ‪8-‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬בתעודות על מדדי מניות בארץ‪ .‬מתחילת השנה‪ ,‬נפדו משוק‬
‫תעודות הסל כ‪ 2.25-‬מיליארד ‪₪‬‬
‫"‬
‫‪09‬‬
‫גיוסים פדיונות בתעודות הסל | לפי מנהל‬
‫גיוסים ‪/‬‬
‫פדיונות‬
‫מרץ‬
‫נכס מנוהל‬
‫במרץ‬
‫תכלית‬
‫קסם‬
‫פסגות‬
‫הראל‬
‫‪-479‬‬
‫‪-1,340‬‬
‫‪-337‬‬
‫‪-167‬‬
‫‪29,449‬‬
‫‪28,200‬‬
‫‪27,588‬‬
‫‪13,223‬‬
‫סה"כ‬
‫‪-2,382‬‬
‫‪98,460‬‬
‫שם המנהל‬
‫גיוסים ‪/‬‬
‫פדיונות‬
‫מתחילת‬
‫השנה‬
‫‪-449‬‬
‫‪-304‬‬
‫‪-955‬‬
‫‪-538‬‬
‫נתח שוק‬
‫נכס מנוהל‬
‫בתחילת‬
‫השנה‬
‫אחוז שינוי‬
‫מתחילת השנה‬
‫‪29.9%‬‬
‫‪28.6%‬‬
‫‪28.0%‬‬
‫‪13.4%‬‬
‫‪30,711‬‬
‫‪29,361‬‬
‫‪29,288‬‬
‫‪14,169‬‬
‫‪-4.11%‬‬
‫‪-3.96%‬‬
‫‪-5.80%‬‬
‫‪-6.68%‬‬
‫‪-2,246‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪103,529‬‬
‫‪-4.90%‬‬
‫גיוסים פדיונות בקרנות מחקות‬
‫גיוסים‪/‬פדיונות נטו בקרנות‬
‫מחקות (מיל’ ש"ח)‬
‫גיוסים‪/‬פדיונות נטו בקרנות‬
‫מחקות (מיל’ ש"ח)‬
‫פברואר‬
‫מתחילת השנה‬
‫מגדל שוקי הון‬
‫אי‪.‬בי‪.‬אי‬
‫אקסלנס‪ ‬‬
‫מיטב דש‪ ‬‬
‫הראל פיא‪ ‬‬
‫פסגות‬
‫מנורה מבטחים‬
‫אלטשולר שחם‬
‫תמיר פישמן‬
‫איילון‪ ‬‬
‫‪12,518‬‬
‫‪4,838‬‬
‫‪3,501‬‬
‫‪2,693‬‬
‫‪1,940‬‬
‫‪1810‬‬
‫‪590‬‬
‫‪99‬‬
‫‪64‬‬
‫‪15‬‬
‫‪-53‬‬
‫‪-65‬‬
‫‪50‬‬
‫‪-18‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-11‬‬
‫‪50‬‬
‫‪9‬‬
‫‪-3‬‬
‫*‬
‫‪-522‬‬
‫‪-452‬‬
‫‪42‬‬
‫‪-165‬‬
‫‪-155‬‬
‫‪-97‬‬
‫‪73‬‬
‫‪8‬‬
‫‪-17‬‬
‫‪2‬‬
‫סיכום‬
‫‪28,068‬‬
‫‪-45‬‬
‫‪-1,283‬‬
‫גוף קרנות נאמנות‬
‫היקף נכסים‬
‫(מיל’ ש"ח)‬
‫נתח שוק‬
‫‪44.60%‬‬
‫‪17.24%‬‬
‫‪12.47%‬‬
‫‪9.59%‬‬
‫‪6.91%‬‬
‫‪6.45%‬‬
‫‪2.10%‬‬
‫‪0.35%‬‬
‫‪0.23%‬‬
‫‪0.05%‬‬
‫‪10‬‬
‫פיננסיים |‬
‫שווקים נאמנות |‬
‫קרנות‬
‫מיכאל לוי‬
‫דן דוברי‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫הרפורמה בתחום תעודות הסל יוצאת לדרך‬
‫פורסמה טיוטת הצעת חוק להפיכת תעודות הסל מנכס מתחייב לקרן סל (‪ )ETF‬עם אפשרות לקביעה של רצועת בטחון‬
‫מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל‬
‫כפי‬
‫שפורסם בחודש מאי‬
‫‪ ,2015‬רשות ניירות‬
‫ערך יזמה בתיאום ובשיתוף עם‬
‫ראשי בתי ההשקעות המנהלים‬
‫תעודות סל רפורמה בתחום‪,‬‬
‫במסגרתה תעודות הסל יחדלו‬
‫להתקיים כנכס מתחייב ויהפכו‬
‫ל‪"( ETF-‬קרן סל") עם אפשרות‬
‫לקביעה של רצועת ביטחון מפני‬
‫טעויות עקיבה בשיעור מוגבל‪.‬‬
‫רשות ניירות ערך פועלת זה‬
‫מספר שנים להסדרת תחום‬
‫תעודות הסל ולהעברתן למשטר‬
‫פיקוח תחת חוק השקעות‬
‫משותפות בנאמנות‪ ,‬ואף פרסמה‬
‫במסגרת זו בעבר הצעה לתיקון‬
‫חקיקה רחב היקף‪ .‬פיקוח מסוג‬
‫זה‪ ,‬ללא שינוי מאפייני המוצר‬
‫כנכס מתחייב‪ ,‬היה מצריך פיקוח‬
‫יציבותי בדומה לזה הקיים בפיקוח‬
‫על הבנקים בבנק ישראל‪ ,‬וקביעה‬
‫של רגולציה מחמירה‪.‬‬
‫לאור התמשכות הליכי החקיקה‬
‫מחד‪ ,‬וצמיחתו המהירה של שוק‬
‫תעודות הסל מאידך‪ ,‬החליטה‬
‫הרשות לקדם מהלך שיאפשר‬
‫מעבר מהיר יותר של התעודות‬
‫לפיקוח תחת חוק השקעות‬
‫משותפות בנאמנות ויצמצם‬
‫משמעותית את הסיכון המערכתי‬
‫הגלום במכשיר זה‪ .‬במהלך‬
‫החודשים האחרונים עמדה‬
‫רשות ניירות ערך בקשר שוטף‬
‫בנוגע לגיבוש המהלך עם מנפיקי‬
‫תעודות הסל‪ ,‬מנהלי קרנות‬
‫הנאמנות והבורסה‪ ,‬על מנת לקדם‬
‫את הרפורמה בצורה מיטבית‪.‬‬
‫על פי המנגנון המוצע‪ ,‬שעקרונותיו‬
‫סוכמו עם מנהלי תעודות הסל‪,‬‬
‫ישתנה המבנה המשפטי של‬
‫תעודות הסל מאגרת חוב לקרן‬
‫נאמנות‪ ,‬תוך ביטול התחייבות‬
‫של תעודת סל להשיג את‬
‫תשואת הנכסים אחריהן היא‬
‫עוקבת‪ .‬ביטול ההתחייבות‬
‫יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו‬
‫חשופה החברה המנפיקה את‬
‫תעודת הסל‪ .‬על מנת לצמצם את‬
‫הסבירות לקיומה של טעות עקיבה‬
‫של התעודה ביחס למדד אחריו‬
‫היא עוקבת‪ ,‬הרשות תאפשר‬
‫למנהלי תעודות הסל במתכונתן‬
‫החדשה‪ ,‬ככל שיחפצו בכך‪,‬‬
‫לספק למשקיעים מעין "רצועת‬
‫ביטחון" בשיעור מוגבל באופן‬
‫שימנע התממשותו של סיכון‬
‫מערכתי בשוק ההון‪ .‬רצועה זו‬
‫תתבטא באפשרות לגבות בנוסף‬
‫לדמי הניהול הקבועים‪ ,‬דמי ניהול‬
‫משתנים בשיעור מוגבל‪ .‬דמי‬
‫ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה‬
‫מתוך התשואה העודפת מעבר‬
‫לשינוי המדד אחריו התעודה‬
‫עוקבת ומצד שני ישולמו על ידי‬
‫מנהל התעודה למחזיקים בה‬
‫במקרה שהתעודה תשיג תשואת‬
‫חסר עד לשיעור האמור‪ .‬טעויות‬
‫העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה‬
‫המרבית‪ ,‬חיובית או שלילית‪ ,‬של‬
‫שווי התעודה יחסית למדד אחריו‬
‫היא עוקבת במשך פרק זמן של‬
‫שנה קלנדרית‪.‬‬
‫מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית‬
‫העלויות הסמויות הכרוכות‬
‫בהשקעה בתעודות הסל‪ ,‬אשר‬
‫מאופיינות בדמי ניהול נמוכים‪.‬‬
‫נוכח המעבר של תעודות הסל‬
‫ממבנה משפטי של אגרת חוב‬
‫למבנה משפטי של קרנות‬
‫נאמנות‪ ,‬ייהנו מחזיקי התעודות‬
‫מכל הפירות הנובעים מהשקעת‬
‫נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים‪,‬‬
‫ריביות ועוד)‪ ,‬וזאת בניכוי שכר‬
‫מנהל התעודה ודמי הניהול‬
‫הנוספים בגובה רצועת הביטחון‬
‫בלבד‪ ,‬ככל שיעמיד כזאת‪ .‬לאחר‬
‫המהלך יהיו תעודות הסל דומות‬
‫יותר למכשיר ה‪ ETF -‬המקובל‬
‫והמצליח בעולם‪.‬‬
‫המבנה החדש של תעודות‬
‫הסל יאפשר‪:‬‬
‫‪ .1‬הקטנה דרמטית של דרישות‬
‫ההון הצפויות ממנהלי תעודות‬
‫הסל;‬
‫‪ .2‬צמצום משמעותי של הרגולציה‬
‫הקיימת והמתוכננת על תחום זה;‬
‫‪ .3‬הורדת החסמים לכניסת‬
‫מנהלים חדשים לשוק‪ ,‬ובכך‬
‫תתאפשר תחרות בתחום זה‪,‬‬
‫שכולל היום ארבעה מנפיקים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫מהלך זה יחליף את יזמת‬
‫הרשות להסדרה של שני מוצרים‬
‫שונים – "תעודת סל" ו"קרן‬
‫סל" – ובעקבותיו יסחר בבורסה‬
‫בישראל מוצר השקעה פאסיבית‬
‫אחד בלבד‪ .‬ככל שהמנהל יבחר‬
‫שלא לגבות דמי ניהול נוספים‬
‫לדמי הניהול הקבועים וכתוצאה‬
‫מכך גם לא יעמיד כנגדם רצועת‬
‫ביטחון באותו שיעור‪ ,‬יהיה המוצר‬
‫דומה במהותו ל"קרן סל" (‪)ETF‬‬
‫במתכונתה המוכרת‪ ,‬אשר בה‬
‫נהנה המשקיע מכל פירות נכסי‬
‫הקרן‪ ,‬אך גם חשוף באופן מלא‬
‫לכל טעות עקיבה ביחס למדד‪,‬‬
‫חיובית או שלילית‪ .‬לאחר השלמת‬
‫ההסדרה יתאפשר למנהלי קרנות‬
‫מחקות שיבחרו בכך לרשום את‬
‫הקרנות למסחר בבורסה ולהפוך‬
‫להיות מוצר השקעה פאסיבית‬
‫נסחר‪ ,‬בהתאם למודל זה‪.‬‬
‫פרופ’ שמואל האוזר‪ ,‬יו"ר‬
‫רשות ניירות ערך‪" :‬הצעת החוק‬
‫מאפשרת כלי השקעה טוב‪ ,‬שקוף‬
‫ובטוח יותר‪ ,‬מפחיתה את הצורך‬
‫בפיקוח יציבותי ומגבירה את‬
‫הוודאות הרגולטורית בתחום" ||‬
‫‪12‬‬
‫פיננסיים |‬
‫שווקים נאמנות |‬
‫קרנות‬
‫דובריאסייג‬
‫דן עידו‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫מערכת חדשה תשפר את הסחירות בבורסה‬
‫המערכת תחשוף ספר פקודות משופר המציג הצעות קניה ומכירה של ני"ע בנוסף לספר הפקודות של הבורסה‬
‫מ‬
‫ערכת חדשה של חברת‬
‫כרוז מאפשרת לסוחרים‬
‫בבורסה להרחיב את היקף‬
‫המידע שיהיה ברשותם‬
‫על עסקאות קניה ומכירה‬
‫של ניירות ערך‪ ,‬באמצעות‬
‫חשיפה של בוק נוסף לבוק של‬
‫הבורסה‪ .‬כיום‪ ,‬במרבית ניירות‬
‫הערך קיימת בעיית סחירות‬
‫משמעותית‪ :‬ב‪ 74%-‬מניירות‬
‫הערך מתבצע מחזור של אלפי‬
‫שקלים בודדים ועד מיליון‬
‫שקלים בממוצע ביום‪ .‬בעיית‪ ‬‬
‫הסחירות מתבטאת בעיקר‬
‫במניות היתר ואג"ח הקונצרני‪,‬‬
‫מחזור ממוצע יומי בקבוצת‬
‫ני"ע זו עומדת על ‪ 160‬אלף ‪₪‬‬
‫הגרסה חדשה של מערכת‬
‫"בוק איתותים" מאפשרת לכל‬
‫משתמש מקצועי בשוק ההון‬
‫לראות בוק נוסף ובו עד ‪12‬‬
‫הצעות קניה ועד ‪ 12‬הצעות‬
‫מכירה בכל נייר ערך שאחד‬
‫הפעילים בשוק ההון גילה בו‬
‫עניין‪ .‬באמצעות המערכת ניתן‬
‫לראות מידע נוסף שלא קיים‬
‫במערכות הבורסה כמו זמן‬
‫מתן ההצעה‪ ,‬טווח שערי קניה‬
‫או מכירה‪ ,‬משער עד שער‬
‫וכמות מינימום לביצוע עסקה‪.‬‬
‫בחברה מציינים כי מרבית‬
‫ההצעות יהיו בנפחים גדולים‬
‫יותר ממה שמופיע בבוק של‬
‫הבורסה (מינימום הקשת‬
‫פקודה בכרוז גבוה משמעותית‬
‫מהמינימום של הבורסה)‪,‬‬
‫לכן יהיה חשוב לכל סוחר‬
‫להתייחס לבוק של כרוז‪.‬‬
‫המערכת מיועדת למקצועני‬
‫שוק ההון‪ ,‬ללקוחות כשרים‬
‫ומוסדיים‪.‬‬
‫מעל ‪ 290‬משתמשים‪ ,‬נציגים‬
‫של מרבית הגופים המוסדיים‪,‬‬
‫כמו חדרי מסחר של בנקים‪,‬‬
‫קופות גמל‪ ,‬קרנות נאמנות‪,‬‬
‫מנהלי תיקים‪ ,‬נוסטרו וקרנות‬
‫הון סיכון כבר משתמשים‬
‫במערכת כרוז‪ .‬הידע‪ ,‬הניסיון‬
‫והקשרים של חברת האם‬
‫מאה – המרכז לביצוע עסקות‬
‫בני"ע‪ ,‬סייע לחברה להחדיר‬
‫את המערכת לגופים המובילים‬
‫בשוק ההון‪.‬‬
‫המערכת פועלת כך שמקיש‬
‫ההצעה (המאותת‪-‬לשוק)‬
‫יחליט בכל הצעה שיקיש‬
‫למערכת אילו נתונים מהצעתו‬
‫לחשוף לפעילים האחרים‬
‫בכרוז‪ :‬כיוון ההצעה ‪ ,‬קניה‬
‫או מכירה‪ ,‬שערים‪ ,‬שווי‪ ,‬ושווי‬
‫מינימלי לביצוע עסקה‪ ,‬להבדיל‬
‫בבורסה ‪ ‬הוא חושף את כל‬
‫פרטי הצעתו דבר שעשוי‬
‫שווקים פיננסיים |‬
‫להשפיע על שער הבורסה‪.‬‬
‫(הזנה פקודת קניה בבורסה‬
‫עשויה להעלות את שער ני"ע)‬
‫כיום התקשורת בין המוסדיים‬
‫נעשית באמצעות משלוח‬
‫מייל מחדרי הברוקרז' של‬
‫חברי הבורסה למוסדיים‪ ,‬לאף‬
‫ברוקרז' או מוסדי אין תמונה‬
‫מלאה על כל האפשרויות‬
‫הקיימות‪ ,‬יכול להיות מצב שבו‬
‫הקונה נמצא אצל חדר ברוקרז'‬
‫אחד והמוכר אצל השני ולא‬
‫תתבצע עסקה‪.‬‬
‫לדעת דני נוריאל‪ ,‬מנכ"ל‬
‫כרוז‪ :‬המערכת תחולל שינוי‬
‫משמעותי בשוק ההון ותגדיל‬
‫את מספר העסקות בבורסה‬
‫ויוצא מכך שגם המחזורים‬
‫‪2\...‬‬
‫‪13‬‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫יגדלו‪ .‬המערכת עוזרת לצדדים‬
‫להיפגש ומציעה להם שער‬
‫לגישור‪ ,‬שנקרא שער הכרוז‬
‫שהוא שער בין ה‪ Ask-‬ל‪Bid-‬‬
‫בבורסה‪ .‬המערכת מוציאה‬
‫הודעה בו זמנית לקונה ולמוכר‬
‫מתי להקיש את ההוראה‬
‫לבורסה‪ .‬את העסקה יבצעו‬
‫הצדדים כאמור בבורסה‬
‫באמצעות חבר הבורסה שכל‬
‫צד בחר‪ ,‬כך המערכת שומרת‬
‫על אינטרס חברי הבורסה‪,‬‬
‫והבורסה אשר ימשיכו לקבל‬
‫עמלות מהלקוח‪.‬‬
‫נוריאל מציין כי בעסקאות בהן‬
‫המערכת מפגישה את הצדדים‪,‬‬
‫חברת כרוז לא גובה כל תשלום‬
‫והעסקה מבוצעת ישירות‬
‫בין הצדדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לקוח‬
‫שיראה במערכת הכרוז הצעה‬
‫שמעניינת אותו יוכל להרים‬
‫טלפון לאנשי כרוז שיוכלו לסייע‬
‫לו להגיע לעסקה‪ .‬הפתרון‬
‫שמציעה כרוז ללקוחות שאינם‬
‫מוסדיים‪ :‬להתקשר טלפונית‬
‫לחדר המסחר של כרוז שיסייע‬
‫להם למצוא צד שני לעסקה‪.‬‬
‫על פי המודל אותו בנתה חברת‬
‫כרוז‪ ,‬בעסקאות שלא יפגשו‬
‫באמצעות מערכת הכרוז‪ ,‬בגלל‬
‫פערי מחיר‪ ,‬או בגלל פערי‬
‫זמנים בין ההצעות‪ ,‬אנשי חדר‬
‫המסחר של הכרוז ינסו לבצע‬
‫התאמות יזומות בין הצדדים‪,‬‬
‫ינסו לשכנע את הצדדים להגיע‬
‫להסכמה‪ ,‬וזאת תמורת עמלה‬
‫שתגולם במחיר העסקה‬
‫ובידיעת הצדדים‪.‬‬
‫לדברי פעיל מרכזי בשוק‪,‬‬
‫המערכת תחליף את העברת‬
‫המיילים המקובלת כיום בין‬
‫חדרי הברוקרז' למוסדיים‬
‫‪" .‬מערכת הכרוז תרכז את‬
‫מרבית ההצעות בשוק באופן‬
‫מקיף וברור וכמות המידע תלך‬
‫ותגדל עם הזמן‪ ,‬והמידע שקיים‬
‫בכרוז יעיל יותר ובנפחים‬
‫גדולים ולכן חשיבותו רבה‪,‬‬
‫והוא דומה למה שהסוחר רגיל‬
‫לראות בבורסה אך המידע‬
‫בכרוז חיוני יותר"‪ ,‬מסביר‬
‫הגורם‪.‬‬
‫נוריאל מסביר כי העברת‬
‫הצעות באמצעות המערכת היא‬
‫הדרך הנכונה לפתוח במשא‬
‫ומתן עם הצד הנגדי להצעה‪.‬‬
‫"המשתמש חושף רק חלק‬
‫מפרטי הצעתו‪ ,‬ונותן הזדמנות‬
‫לכל פעילי השוק להתייחס‬
‫אליה‪ ,‬כאשר הוא מחליט אילו‬
‫פרטים לחשוף מהצעתו‪ .‬באופן‬
‫זה הוא מגרה את הצד השני‬
‫להשיב להצעה"‪.‬‬
‫עוד נוריאל מציין כי קיימת‬
‫בעיית סחירות אמתית במרבית‬
‫ניירות הערך וכאשר אנשי‬
‫שוק ההון יאמצו את מערכת‬
‫הכרוז‪ ,‬ניתן יהיה לזהות שיפור‬
‫משמעותי בהגדלת הסחירות‬
‫בקבוצת בעלות הסחירות‬
‫הנמוכה בשוק ההון‪|| .‬‬
‫‪14‬‬
‫פיננסיים |‬
‫שווקים נאמנות |‬
‫קרנות‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫דוברימימון‬
‫דן משה‬
‫האם תאגיד יכול לשקר?‬
‫היחסים בינינו לתאגידים מושתתים על אמון‪ .‬מה הבסיס לאמון הזה‪ ,‬והאם בימינו האמון הזה עדין רלבנטי?‬
‫בעקבות פרשת ענבל אור‪ ,‬וחברות הסלולר שמוכרות לנו טאבלטים "בחינם"‬
‫ה‬
‫ההיגיון הבסיסי שעומד‬
‫בבסיס ההנחה הזו הוא‬
‫שבני אדם לא ששים‬
‫לשקר‪ .‬שקר מעורר אי‬
‫נוחות בנו כבני אדם‪.‬‬
‫חלקנו יהיה מוכן לעשות‬
‫זאת אם זה יקדם אותנו‬
‫איכשהו – קידום בעסקים‪,‬‬
‫בעבודה או כשיש לנו‬
‫משהו להרוויח מזה‪ .‬זה‬
‫אומר שאם מדובר בעסק‬
‫שלנו‪ ,‬או בנושא שבו יש‬
‫לנו הרבה מה להרוויח‪,‬‬
‫אז אולי נשקר‪ .‬וגם זה לא‬
‫תמיד‪ ,‬שכן רוב האנשים‬
‫לא משקרים‪.‬‬
‫זה לא מתאים‪ ,‬לא נוח‬
‫וגורר אי נוחות‪.‬‬
‫יחסים בינינו לתאגידים‬
‫מושתתים על אמון‪ .‬מה‬
‫הבסיס לאמון הזה‪ ,‬והאם בימינו‬
‫האמון‪.‬‬
‫הסיפור של ענבל אור‪ ,‬פיקנטי‪,‬‬
‫ומאוד ססגוני וצבעוני‪ .‬מלא‬
‫התרחשויות יש סביב העניין‪ ,‬ויש‬
‫גם כעס על התנהלות הגברת‬
‫מחד‪ ,‬וצער על הרוכשים שכפי‬
‫הנראה יאבדו חלק ניכר אם‬
‫לא את כל השקעתם בחברת‬
‫הגברת‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬בשולי הפרשה יש עניין‬
‫נוסף שצריך לשים אליו לב‪ .‬כאן‬
‫אני מסייג את הדברים בלכאורה‪,‬‬
‫ועל‪-‬פי פרסומים בתקשורת‪.‬‬
‫מאחורי ענבל אור עמדה שורה‬
‫שלמה של עובדים שסיפרו‬
‫סיפורים ללקוחות שפשוט לא היו‬
‫נכונים‪ .‬אני לא מדבר על דברים‬
‫שבדיעבד התברר שלא היו‬
‫נכונים‪ ,‬אלא על דברים שבאותו‬
‫זמן היו רחוקים מהמציאות‪,‬‬
‫שהיו פשוט שקר מוחלט‪ .‬הוצגו‬
‫מצגים כאילו התקבלו אישורים‪,‬‬
‫או שהאישורים קרובים מאוד‬
‫להתקבל‪ ,‬בעוד שמצב הדברים‬
‫היה רחוק מהמציאות‪ ,‬שלא לומר‬
‫שקרים בוטים‪.‬‬
‫דוגמאות לא חסר‪ .‬הסיפורים‬
‫האחרונים מגיעים מחברות‬
‫הסלולר‪ .‬שמבטיחים ללקוחות‬
‫הבטחות שונות ומשונות‪ ,‬הכל‬
‫בעל‪-‬פה – בעיקר מוצרים בחינם‬
‫לגמרי‪ ,‬ללא עלות‪ ,‬ומחתימים‬
‫את הלקוח‪ ,‬המאמין‪ ,‬על מסמך‬
‫בחתימה אלקטורנית‪ ,‬מבלי‬
‫שהלקוח רואה על מה הוא חתם‪.‬‬
‫הכל מושתת על אמון‬
‫בואו נתחיל ונאמר שיש היבטים‬
‫אפורים‪ .‬יש פרסומים של‬
‫קבלנים‪ ,‬שהחוק חייב אותם לציין‬
‫שזה להמחשה בלבד‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן גם חייב לציין הבדלים בין‬
‫ההדמיה לבין המציאות‪ .‬יש‬
‫חוקים שמחייבים יצרני מזון לדייק‬
‫בפרסום – למשל בכל הקשור‬
‫לתחליפי חלב‪ .‬חוק הפוטושטפ‬
‫הישראלי הוא עוד דוגמא‪.‬‬
‫גם דיני ניירות ערך מחייבים‬
‫תאגידים לשקיפות ולגילוי נאות‪,‬‬
‫ומטילים סנקציות פליליות בנושא‪.‬‬
‫אנשי שוק ההון‪ ,‬וקרנות הנאמנות‬
‫מכירים כללים לגבי פרסום של‬
‫קרנות נאמנות‪.‬‬
‫יש עוד המון דוגמאות‪ ,‬רובן‬
‫מדברות על דברים שהם עדין‬
‫בתחום החוקי‪ ,‬אולם נדרשו‬
‫הבהרות‪ .‬וכאשר יש כשל שוק או‬
‫בענייני בריאות הציבוא‪ ,‬או כאשר‬
‫יש אינטרס מובהק ומובנה של‬
‫התאגיד‪ ,‬יש הבהרות של חוקים‬
‫ספציפיים בעניין‪.‬‬
‫כל זה טוב ויפה‪ .‬אבל מה קורה‬
‫כשאנשי התאגיד מתחילים‬
‫לשקר‪ .‬אני סברתי בעבר שתאגיד‬
‫לא יכול לשקר‪ ,‬שכן התאגיד מונע‬
‫על‪-‬ידי אנשים‪ ,‬ולא יתכן מצב שבו‬
‫מנהלים יבקשו‪/‬יחייבו עובדים‬
‫לשקר‪ ,‬או שיבקשו מהם למכור‬
‫מוצרים או לספר ללקוחת דברים‬
‫שעתידים להתגלות כלא נכונים‪.‬‬
‫למה אנחנו מאמינים‬
‫לתאגידים?‬
‫הסיבה שלאורה אנחנו חותמים‬
‫בחתימה אלקטרונית מבלי לקרוא‬
‫מסמכים שמחתימים אותנו‪.‬‬
‫הסיבה שקל לנו להאמין למי‬
‫שמגיע מטעם חברה‪ ,‬מגיעה‬
‫מההנחה הבסיסית שתאגיד לא‬
‫משקר‪.‬‬
‫ההיגיון הבסיסי שעומד בבסיס‬
‫ההנחה הזו הוא שבני אדם לא‬
‫ששים לשקר‪ .‬שקר מעורר אי‬
‫נוחות בנו כבני אדם‪ .‬חלקנו יהיה‬
‫מוכן לעשות זאת אם זה יקדם‬
‫שווקים פיננסיים |‬
‫אותנו איכשהו – קידום בעסקים‪,‬‬
‫בעבודה או כשיש לנו משהו‬
‫להרוויח מזה‪ .‬זה אומר שאם‬
‫מדובר בעסק שלנו‪ ,‬או בנושא שבו‬
‫יש לנו הרבה מה להרוויח‪ ,‬אז‬
‫אולי נשקר‪ .‬וגם זה לא תמיד‪ ,‬שכן‬
‫רוב האנשים לא משקרים‪ .‬זה לא‬
‫מתאים‪ ,‬לא נוח וגורר אי נוחות‪.‬‬
‫אבל לשקר בשביל מישהו אחר?‬
‫בשביל מקום העבודה שלנו?‬
‫אם התפקיד שלנו כעובדים שם‬
‫אותנו במצב בו אנחנו נאלצים‬
‫לומר חצאי אמיתות או שקרים‪,‬‬
‫הדבר מעורר אי נוחות‪ .‬לאור‬
‫זאת הסיכוי שעובדים שנמצאים‬
‫במצב בו הם נאלצים לשקר‬
‫במקום העבודה שלהם ימשיכו‬
‫בהתנהגות זו‪ ,‬למרות אי הנוחות‪,‬‬
‫היא אם התאגיד ידע לפצות אותם‬
‫בהתאם‪ .‬כלומר כגודל השקרים‬
‫כך גודל התגמול‪ ,‬לאור זאת‬
‫עובדים שנאלצים "למכור סיפורים"‬
‫ללקוחות הם פשוט יקרים יותר‪,‬‬
‫יקרים מאוד‪ ,‬ולכן עצם השקר לא‬
‫ממש משתלם לתאגיד שכן הוא‬
‫מקוזז על‪-‬ידי העלות המוגברת של‬
‫העובדים‪.‬‬
‫אפשרות נוספת היא‪ ,‬שכאשר‬
‫מדובר בשקרים שנאלצים‬
‫העובדים לספר‪ ,‬ועל אחת כמה‬
‫וכמה במעשים הגובלים בפלילים‪,‬‬
‫בכל מקרה כשמדובר במעשים‬
‫‪2\...‬‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫שאם היו נודעים לציבור הם‬
‫עלולים להזיק מאוד לתאגיד‬
‫ואולי אף באופן אישי למנהלים‬
‫העומדים בראשו (והיום האינטרנט‬
‫מציע שלל כלים זמינים מאוד‬
‫בעלי תפוצה נרחבת כמעט ללא‬
‫מאמץ – רמי לוי‪ ,‬ארומה אלה רק‬
‫שתי דוגמאות לארגונים שעמדו‬
‫מול פרסומים שהגיעו מעובדים‬
‫שלהם ושזכו לתפוצה רחבה‬
‫מאוד)‪ .‬סיטואציה כזו‪ ,‬מעמידה את‬
‫המנהלים ואת התאגיד בחשיפה‬
‫מאוד גבוהה לעובדים‪ ,‬כלומר‬
‫היכולת שלך לפטר עובד כזה‬
‫נעלמת‪ .‬אתה בתור מנהל הופך‬
‫להיות "שבוי" של עובד‪ ,‬או קבוצת‬
‫עובדים שיכולה להזיק מאוד‬
‫לתאגיד‪ ,‬וזה לגמרי תלוי ברצונה‬
‫(מן הסתם הרצון עולה ככל‬
‫שהקשר של העובד לתאגיד קטן‪,‬‬
‫כלומר במקרה של פיטורים)‪.‬‬
‫מתי בכל זאת תאגיד ישקר?‬
‫בהסתמך על ההיגיון הזה‪ ,‬הרי‬
‫שמצב כזה אפשרי (כפי שהוכיחו‬
‫שערוריות חשבונאיות כדוגמת‬
‫‪Enron, Worldcom, Tyco,‬‬
‫‪ Waste Management‬וכיו"ב)‬
‫כאשר מדובר בעובדים בכירים‬
‫(שהשכר שלהם מאוד גבוה)‬
‫ושהנאמנות שלהם לארגון מאוד‬
‫גבוהה עד שהיא יוצרת כמעט‬
‫זהות אינטרסים בין העובד לארגון‬
‫(בין אם בשל מעמד‪ ,‬ותק‪ ,‬תוכנית‬
‫תגמול מבוססת אופציות או סיבות‬
‫אחרות)‪.‬‬
‫אבל יש הבדל עצום בין מצב בו‬
‫סמנכ"ל הכספים‪ ,‬החשב ורואה‬
‫החשבון של החברה דיווחו‬
‫דיווחים כוזבים בדוחות הכספיים‪,‬‬
‫לבין מצב שבו קבוצה שלמה של‬
‫עובדים – אנשי מכירות בנקודות‬
‫המכירה של הארגון‪ ,‬כולם מספרים‬
‫שקרים ללקוחות‪ .‬תצורה כזו של‬
‫שקר‪ ,‬פשוט לא חשבתי שהיא‬
‫אפשרית או הגיונית‪.‬‬
‫איך התאגידים עוקפים את‬
‫מעגל השקר?‬
‫ובכל זאת – משקרים העובדים‪.‬‬
‫אנשי המכירות משקרים‪ .‬מסתבר‬
‫שאנשי מכירות‪ ,‬המונעים על‪-‬ידי‬
‫תגמולי מכירות מצד אחד‪ ,‬ולחץ‬
‫מהמנהלים מצד שני‪ ,‬מוכנים‬
‫למכור ללקוחות סיפורים שהם‬
‫יודעים שאינם נכונים‪ .‬מוכנים‬
‫להצהיר על היתרים שלא קיימים‪,‬‬
‫להתחייב על כך שהמוצר הוא ללא‬
‫עלות‪ ,‬בעוד שהם יודעים שיש‬
‫בגינו חיובים‪.‬‬
‫איך ארגונים עוקפים את הכשל של‬
‫השקר? מסתבר שזה די פשוט‪.‬‬
‫מבחינת המנהלים אין שקר בארגון‪.‬‬
‫אף אחד לא משקרים‪ ,‬ואם מדי‬
‫פעם יש עובד שיש טענה כלפיו‪,‬‬
‫אפשר לטעון שזה עובד ש"הגדיל‬
‫ראש"‪" ,‬תפס יזמה"‪ ,‬קצת "הגדיל‬
‫ראש"‪ ,‬אבל שבכל מקרה מדובר‬
‫ביזמה מקומית‪ ,‬נקודתית שתטופל‬
‫בהתאם (על‪-‬ידי פיטורי העובד‬
‫לאלתר)‪ ,‬או שבמקרים בהם מדובר‬
‫בעובד שפוטר – הטענה מתחדדת‬
‫ל"עובד ממורמר"‪" ,‬מונע מרצון‬
‫לנקום בארגון"‪ ,‬מדובר בסכסוך‬
‫בין העובד לתאגיד‪ ,‬והפרסום‬
‫הזה שקרי ונועד להלך אימים על‬
‫הנהלת הארגון למטרות סחיטה‬
‫והטבת מצבו של העובד‪.‬‬
‫בסיטואציה הזו‪ ,‬העובדים יכולים‬
‫לשקר כאוות נפשם‪ ,‬והתאגיד‬
‫יכול לאטום עיניו ואזניו לתופעה‬
‫הזו‪ .‬מבחינת התאגיד אין שקר‪.‬‬
‫מבחינת העובד‪ ,‬יש תמריץ מתאים‬
‫(גם אם אינו גבוה במיוחד) ואפשר‬
‫לשקר על הלקוחות התמימים‪ .‬וכך‬
‫המעגל עובד‪.‬‬
‫כשל השוק בהתגלמותו ‪-‬‬
‫והפתרון?‬
‫אז יש כשל שוק‪ .‬יש כאן מעין‬
‫‪15‬‬
‫פיתול באמינות של התאגיד‪.‬‬
‫ברצותו יהא הוגן‪ ,‬והגון‪ ,‬וברצותו‬
‫לא יפעל באופן כזה‪ .‬איך מבטלים‬
‫את הפיתול הזה? כמו שהשיתו‬
‫על יועצי השקעות חובת נאמנות‬
‫אישית כלפי הלקוח‪ ,‬לרבות‬
‫סנקציות מנהליות ופליליות על‬
‫פעולתם‪ ,‬ראוי לסגור את הפרצה‬
‫הזו באופן שאם עובד משקר‬
‫ללקוח‪ ,‬ויש לכך ראיות מספיקות‬
‫ניתן לקיים נגדו הליך פלילי‪ ,‬או‬
‫ראוי יותר‪ ,‬הליך מנהלי‪ .‬הליך‬
‫מנהלי לא מחוייב לדיני ראיות‪,‬‬
‫יתבצע באופן מהיר יותר‪ ,‬אפשר‬
‫לקבוע הליך קיבוצי נגד קבוצה של‬
‫עובדים‪ ,‬או הליך פרטני כלפי עובד‬
‫מסויים‪ .‬ההליך יסתיים בסנקציה‬
‫כספית (לא שלילת חירותו של‬
‫האדם)‪ ,‬ולא ניתן יהיה לרכוש‬
‫ביטוח כנגד סנקציה כזו‪.‬‬
‫כדי לאכוף זאת ראוי להקים‪/‬לחזק‬
‫את רשות הגנת הצרכן‪ ,‬כרשות‬
‫שלטונית עם סמכויות אכיפה‬
‫משמעותיות‪ ,‬לרבות הליכי חקירה‬
‫ובירור‪ ,‬סמכויות תפיסה‪ ,‬והעמדה‬
‫לדין מנהלי בבית דין מנהלי שיוקם‬
‫לצורך כך‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬קחו איש מכירות‪ ,‬שידע‬
‫שיכולה להתקבל בגינו סנקציה‬
‫של ‪ 2.5‬משכורות‪ ,‬ותראו לי עובד‬
‫שיסכים לשקר כדי למכור עוד‬
‫טאבלט‪|| .‬‬
‫‪16‬‬
‫פיננסיים |‬
‫שווקים נאמנות |‬
‫קרנות‬
‫דובריעוליאל‬
‫דן דביר‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫התנודתיות כאן בשביל להישאר‬
‫מאז שהפד האמריקאי הודיע כי הוא מסיים את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו‪ ,‬התנודתיות בכלל שווקי העולם עלתה מדרגה‬
‫ה‬
‫תנודתיות עלתה באופן‬
‫גורף בכל נכסי ההשקעה‬
‫הסחירים‪ ,‬ומתחילת השנה‬
‫הנוכחית נראה כי השווקים‬
‫נסחרים בצורה שונה מזו‬
‫בשנים‬
‫אליה‬
‫שהתרגלנו‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫ייתכן מאוד שגם השנה הנוכחית‬
‫חיוביות‬
‫בתוצאות‬
‫תסתיים‬
‫מבחינת המשקיעים אבל כנראה‬
‫שזה ילווה במעברים חדים בין‬
‫הטריטוריות החיוביות לשליליות‪,‬‬
‫חודשים עם עליות חדות וחודשים‬
‫עם ירידות מהירות‪ .‬התנודתיות‬
‫היא תוצאה של חששות מהעתיד‪,‬‬
‫ובעיקר מהלא נודע‪.‬‬
‫רוב הסיבות ללחץ בשווקים‬
‫ידועות‪ :‬החששות ממשבר בסין‪,‬‬
‫העלאות הריבית בארה"ב‪ ,‬מחירי‬
‫השפל של האנרגיה והסחורות‬
‫בכלל‪ ,‬משבר הפליטים באירופה‪,‬‬
‫העימותים הצבאיים ברחבי‬
‫העולם ואפשר גם להוסיף את‬
‫משאל העם הבריטי בנושא יציאה‬
‫מהאיחוד האירופאי‪ .‬אבל לדעתנו‬
‫הדבר העיקרי שמדיר שינה‬
‫מעיני המשקיעים ברחבי העולם‬
‫זו הריבית השלילית שמתרחבת‬
‫לכלכלות משמעותיות נוספות‪.‬‬
‫לאחר שכלכלות בינוניות ולא‬
‫מהותיות לכלכלה העולמית כמו‬
‫שוויץ והסקנדינביות עברו לריבית‬
‫שלילית‪ ,‬גם גוש האירו ויפן החלו‬
‫במהלך זה‪ .‬כלי הריבית השלילית‬
‫הינו כלי חדשני שלא נוסה בעבר‬
‫וגם התיאורטיקנים חלוקים‬
‫בדעתם על ההשלכות העתידיות‬
‫של המהלך‪.‬‬
‫אם בוחנים את מטרת הריבית‬
‫שעומד‬
‫וההיגיון‬
‫השלילית‬
‫מאחוריה‪ ,‬אז ברמת האזרח‪,‬‬
‫ה"קנס" שהאזרח משלם על כך‬
‫שהכסף שלו יושב בבנק‪ ,‬אמור‬
‫לדחוף אותו לצרוך היום דברים‬
‫שהוא תכנן בעתיד‪ ,‬או להשקיע‬
‫את הכסף בנכסים ריאליים או‬
‫פיננסים‪ .‬במילים אחרות מטרת‬
‫הריבית השלילית ברמת האזרח‬
‫היא להוריד את כדאיות החיסכון‪.‬‬
‫הריבית‬
‫הפירמות‪,‬‬
‫ברמת‬
‫השלילית "קונסת" גם כן חסכונות‬
‫או מזומנים ללא שימוש‪ ,‬אך היא‬
‫גם מוזילה את עלויות מימון החוב‬
‫של הפירמות ומעודדת אותן‬
‫להשקיע או לרכוש חברות‪ .‬כל‬
‫אלו הם חיוביים לכלכלות ואמורים‬
‫להניע את גלגלי הכלכלות‬
‫המדשדשות‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬ריבית שלילית נוגדת‬
‫את ההיגיון הבסיסי בכלכלה‪,‬‬
‫בו המלווה מקבל פרמיה על‬
‫ההלוואה שנתן והלווה משלם‬
‫על ההלוואה שלקח‪ .‬הריבית‬
‫השלילית הופכת את היוצרות‬
‫ולכן היא מערערת את המשקיעים‬
‫שלא יכולים לחזות את ההשפעה‬
‫ארוכת הטווח של המהלך‬
‫על השווקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הריבית‬
‫השלילית גם גורמת לבנקים‬
‫לשלם על כך שהם לא מחלקים‬
‫הלוואות‪ ,‬דבר שיוביל אותם‬
‫להגדיל סיכון במתן ההלוואות‬
‫שלהם‪ .‬לבסוף אך לא פחות‬
‫חשוב‪ ,‬העולם הכלכלי בכלל ושוק‬
‫ההון בפרט מבוססים על הערכות‬
‫שווי עתידיות לנכסים‪ ,‬וישנם אין‬
‫ספור מודלים לשערוך עתידי של‬
‫נכסים‪ ,‬אך המשותף לכולם הוא‬
‫ההיוון שהפרמטר החשוב בו הוא‬
‫גובה הריבית‪ .‬כשמכניסים ריבית‬
‫שלילית למשוואות מקבלים‬
‫תמונה לא ריאלית של שווי‬
‫הנכסים ולכן קשה כרגע לתמחר‬
‫נכסים‪.‬‬
‫אפשר לעשות?‬
‫בגלל שהפיקדונות חסרי הסיכון‬
‫מניבים תשואה ריאלית שלילית‬
‫ודאית‪ ,‬ובגלל שנראה שהסביבה‬
‫של הריבית השלילית תישאר‬
‫עוד זמן רב‪ ,‬מעבר למזומן הוא‬
‫לא כדאי‪ .‬מה שכן ניתן לעשות‬
‫הוא פיזור חכם יותר של תיק‬
‫ההשקעות‪ .‬צריך לזכור שרוב‬
‫התיקים מורכבים ממניות ואג"ח‬
‫קונצרניות בחלקים שמשתנים לפי‬
‫פרופיל הסיכון‪ ,‬אבל יש מתאם‬
‫גבוה ביניהם מכיוון ששניהם‬
‫נכסים סחירים של אותן החברות‬
‫(אם חברה נקלעת לקשיים גם‬
‫המניה וגם האג"ח שלה יפגעו)‬
‫ולכן צריך לשלב בתיקים נכסים‬
‫בלי קורלציה כמו הזהב שנוטה‬
‫לעלות כששוקי ההון יורדים‪.‬‬
‫בנוסף ניתן להקטין סיכון גם בלי‬
‫לשנות אפיקי השקעה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫בחלק המנייתי אפשר לעבור‬
‫להשקיע בחברות ענק גלובאליות‬
‫המחלקות דיבידנד יציב‪ ,‬מכיוון‬
‫שחברות אלו תנודתיות פחות‬
‫ביחס לשוק ובכך מקטינות את‬
‫הסיכון ובחלק האג"חי אפשר‬
‫לקצר מח"מ ולהגדיל את החלק‬
‫של האג"ח הממשלתיות‪|| .‬‬
‫לא נראה שהריבית השלילית‬
‫הולכת להיעלם בקרוב מהעולם‬
‫ואף סביר להניח שנראה אותה‬
‫עוד מתרחבת ואיתה את‬
‫התנודתיות בשווקים‪ ,‬אז מה‬
‫דביר עוליאל – אנאליסט מאקרו | הכותב הינו עובד של קבוצת מיטב‪-‬דש‪ .‬הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות‪ ,‬בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות‪ ,‬תשנ"ה‪ .1995-‬הכותב עשוי למכור ו‪/‬או לקנות ו‪/‬או‬
‫להחזיק בניירות ערך ו‪/‬או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו‪ .‬אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו‪/‬או המלצה לביצוע פעולות ו‪/‬או ייעוץ השקעות ו‪/‬או שיווק השקעות ו‪/‬או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו‪/‬או מכירה ו‪/‬או החזקה של‬
‫ניירות ערך ו‪/‬או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו‪/‬או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם‪ .‬המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של‬
‫כל אדם‪ ,‬וכל העושה שימוש בו‪ ,‬עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד‬
‫מגזין | אתר | אפליקציה‬
‫אפקטיביות הפרסום הטובה בישראל!‬
‫מחלקת המודעות של פאנדר‪3311285 :‬־‪[email protected] | 077‬‬
‫|‬
‫‪18‬‬
‫פיננסיים |‬
‫שווקים נאמנות |‬
‫קרנות‬
‫פרידמן‬
‫דוברי‬
‫דן יניב‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫רוב השכירים בישראל זכאים לקבלת החזר מס מהמדינה‬
‫האם ההורדה האוטומטית מתלוש השכר היא גזרה משמים? אפליקציה חדשה תעזור גם לשכירים לבחון האם מגיע להם החזרים ממס הכנסה‬
‫ת‬
‫שלום מס הכנסה מופיע כשורה בתלוש‬
‫השכר‪ ,‬ורובנו מתייחסים אליו כאל גזירה‬
‫משמיים‪ .‬ההורדה אוטומטית‪ ,‬אנחנו בטוחים‬
‫שמי שהוריד יודע מה הוא עושה ולנו אין‬
‫את הכלים לבדוק או לבקר‪ .‬הנה נתון שיכול‬
‫להפתיע את מרבית השכירים במדינת ישראל‪,‬‬
‫דו"ח מבקר המדינה האחרון קובע שמס‬
‫הכנסה חייב למעלה מ‪ 8.5 -‬מיליארד שקלים‬
‫אותם הוא גבה בגביית יתר‪ .‬ולכן אפשר לדרוש‬
‫מהמדינה החזרי מס ל‪ 6-‬שנים האחרונות‪.‬‬
‫נפגשתי עם אסף רגב (רו"ח ועו"ד)‪ ,‬שבשנת‬
‫‪ 2015‬שהקים את ‪ FINUPP‬עם עוד שני‬
‫חברים‪ ,‬דני זילברשטיין המנהל הטכנולוגי‪,‬‬
‫וליאור אלבק מנהל השיווק והפיתוח העסקי‪,‬‬
‫שהחליט בעזרתם לסייע בידי השכירים לקבל‬
‫את אשר מגיע להם בדרך פשוטה וקלה‬
‫ובעיקר כזו שלא תעלה להם הרבה כסף‪.‬‬
‫מי עומד בקריטריונים להחזר מס?‬
‫כ‪ 51%-‬מהשכירים שעובדים במספר עבודות‬
‫במהלך השנה ישלמו יותר מדי מס על שנה‬
‫כזו‪ 42% .‬מבוגרי התארים הטריים (אנשים‬
‫שסיימו תואר בשנתיים‪-‬שלוש האחרונות‪,‬‬
‫תלוי בסוג התואר) יהיו זכאים גם הם להחזר‬
‫מס בשנים שלאחר סיום התואר‪ .‬כך גם‬
‫‪ 32%‬מהשכירים המשלמים משכנתא‪37% ,‬‬
‫מהמשקיעים בשוק ההון‪ ,‬ו‪ 66%-‬מהשכירים‬
‫שנולדו להם ילדים בשנה הנוכחית או בשנה‬
‫שעברה‪ .‬אם אחד מהקריטריונים האלה‬
‫רלוונטי לכם‪ ,‬כדאי מאוד לבדוק האם אכן‬
‫שילמתם יותר מדי מס בגינם‪.‬‬
‫מגיע לך החזר מס לא רק כשאתה עובד אלא‬
‫גם כשאתה מובטל‪ ,‬כ‪ 66%-‬מהחותמים על‬
‫אבטלה בשנה כלשהי יהיו זכאים להחזר על‬
‫השנה הזו‪ .‬גם למשוחררים טריים משירות‬
‫חובה (בשלוש השנים האחרונות) יש סיכוי‬
‫של ‪ 24%‬לקבל החזר‪ .‬ישנם פרמטרים רבים‬
‫אחרים בגינן ניתן להיות זכאים להחזר‪,‬‬
‫ולכן לא כדאי לפספס ומומלץ לבדוק גם אם‬
‫הקריטריונים המוצגים אינם רלוונטיים עבורכם‪.‬‬
‫באופן מפתיע‪ ,‬הסיכוי לקבלת החזר מס אינו‬
‫משתנה מהותית בהתאם לגיל‪ .‬אחוז השכירים‬
‫הזכאים להחזר מגיל ‪ 30‬ועד גיל ‪ 70‬הינו‬
‫כ‪ .30%‬עם זאת‪ ,‬בגילאים ‪ 20-30‬הסיכוי נמוך‬
‫יותר ועומד רק על ‪ .19%‬כמובן שייתכן והפער‬
‫נובע מחוסר מודעות לגבי האפשרות לקבלת‬
‫החזרים‪.‬‬
‫איך מתבצע התהליך במערכת?‬
‫הצרכן עובר שלושה שלבים קצרים וחינמיים‬
‫לבדיקת זכאות‪ ,‬תוך שימוש במערכת קלה‬
‫ונוחה לתפעול‪ :‬בשלב הראשון‪ ,‬על הצרכן‬
‫לענות על שאלון קצר ולפרט אודותיו –‬
‫התהליך הלוקח ‪ 3‬דקות בממוצע‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫על בסיס השאלון‪ ,‬בשלב השני על הצרכן‬
‫לעלות טפסים רלוונטיים‪ .‬ולבסוף ‪Finupp‬‬
‫מחשבת ומעבירה את הסיכויים וגובה ההחזר‬
‫המגיע‪ .‬לאחר בדיקת הזכאות‪ ,‬אותו צרכן יכול‬
‫להמשיך את הליך החזר המס עם החברה‬
‫ולהגיש בקשה רשמית לרשויות‪ .‬החברה גובה‪,‬‬
‫ללא קשר לגובה ההחזר‪ 195 ,‬ש'‪ .‬החברה‬
‫שווקים פיננסיים |‬
‫‪2\...‬‬
‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬
‫מגישה את הטפסים והבקשות‪ .‬זמן הטיפול‬
‫בבקשה התקצר מ‪ 6-‬שבועות בממוצע‬
‫בניגוד לחברות שמתמחות בהחזרים‬
‫שהתהליך היה ארוך יותר‪.‬‬
‫‪ 2,500‬ש"ח או ‪ 7%‬מהשכר בשנה (הנמוך‬
‫מבניהם)‪ ,‬כאשר החזר זה כולל בתוכו גם‬
‫החזר עבור ביטוח חיים וגם החזר עבור‬
‫ביטוח של קופת גמל\קרן פנסיה‪.‬‬
‫מה הסכום הגבוה ביותר על החזר‪ ,‬ומה‬
‫הממוצע?‬
‫‪ 50‬אלף ש״ח‪ .‬המקרה הזה ספציפי ההחזר‬
‫ניתן בעיקר על פעילות בשוק ההון‪ .‬בעיקר‬
‫קיזוז הפסדים‪ ,‬השקעה בקרנות ריט‪ ,‬ואי‬
‫דרישת ניכוי בגין השקעה בשותפויות‬
‫חיפוש נפט‪ .‬מעבר למקרה זה‪ ,‬יש רבים‬
‫נוספים שהחזרנו להם עשרות אלפי שקלים‪.‬‬
‫ההחזר הממוצע עומד על ‪ 2,642‬שקלים‬
‫ובסך הכל החזרנו בסה"כ ‪ 7.5‬מיליון‬
‫ל‪ 30,000‬אלף לשכירים‪.‬‬
‫יש מקרים שבהם שמתגלה תוצאה‬
‫הפוכה? שמתגלה חוב מס?‬
‫משמעות החוב היא ששולם פחות מס‬
‫בשנה מסוימת‪ .‬חוב יכול להיווצר מהחלפת‬
‫מקומות עבודה במהלך השנה‪ ,‬מהכנסות‬
‫שהתקבלו מביטוח לאומי או מטעויות‬
‫במערכות שכר‪ .‬כן‪ ,‬גם זה קורה לפעמים‪.‬‬
‫יכולים להיות גם החזרי מס על‬
‫משכנתא?‬
‫החזר המס עבור משכנתא נובע מהצורך‬
‫בביטוח חיים‪ .‬על מנת לקבל משכנתא‬
‫בארץ מחויב כל אדם לקחת ביטוח חיים‪,‬‬
‫כך שבמידה ולא יוכל להמשיך לשלם את‬
‫המשכנתא וזו לא תגמר בטרם מותו‪ ,‬יהיה‬
‫מי שידאג לכסות את העלות עבורו‪ .‬כך‬
‫יכול הבנק לאפשר לאדם לקחת משכנתא‬
‫ללא החשש שלא יוכל להחזירה‪ .‬החזר‬
‫המס עבור ביטוחים הוא בגובה של עד‬
‫מה עושים במקרים כאלו?‬
‫במצבים כאלה‪ ,‬מס הכנסה עלול לדרוש‬
‫את תשלום החוב‪ .‬לגברים יש בממוצע פי ‪2‬‬
‫חובות מנשים‪ ,‬והחוב הממוצע לגבר יהיה‬
‫‪ ₪ 1845‬לשנה‪ ,‬בעוד שהחוב הממוצע‬
‫לאישה יהיה ‪ ₪ 2528‬לשנה‪ .‬החדשות‬
‫הטובות הן שרק לכ‪ 5%-‬מהשכירים‬
‫קיים חוב לרשויות המס‪ ,‬כך שאין סיבה‬
‫לדאגה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מומלץ מאוד לשלול קיום‬
‫חובות באחת מ‪ 6-‬השנים האחרונות לפני‬
‫שמגישים בקשה להחזר מס‪ .‬אם נוצר‬
‫מצב שהחוב נמוך מההחזר הכולל המגיע‬
‫בשנים אחרות‪ ,‬אז הסכום יקוזז ומס‬
‫הכנסה יעביר את היתרה ישירות‬
‫לחשבון הבנק‪|| .‬‬
‫‪19‬‬
‫קופת גמל קטנה? כדאי לבדוק אם יש לכם!‬
‫יכול להיות שגם לכם יש קופת גמל קטנה שאתם לא זוכרים על קיומה‪.‬‬
‫אבל עכשיו אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון במשרד האוצר יצא בהוראה‬
‫חדשה‪ ,‬המאפשרת למשוך קופות גמל קטנות בפטור ממס‪ .‬מי שלא‬
‫ימשוך עלול לשלם דמי ניהול מוגדלים של סה"כ ‪ ₪ 6‬בחודש החל‬
‫משנת ‪.2016‬‬
‫אז בואו לבדוק האם גם לכם יש קופת גמל קטנה‪ ,‬ומה ניתן לעשות עם‬
‫הכסף שמוצאים‪.‬‬
‫מי זכאי למשוך את הכסף וליהנות מפטור ממס?‬
‫כל מי שיש לו קופת גמל (ההוראה לא מתייחסת לחסכונות קטנים‬
‫במוצרים של קרן פנסיה‪ ,‬ביטוח מנהלים או קרן השתלמות)‪.‬‬
‫קופה לא פעילה – שלא בוצעו בה הפקדות‪ ,‬העברות או משיכות‬
‫משנת ‪ .2014‬קופה קטנה – סכום החיסכון בקופה (או במספר קופות אצל‬
‫אותה חברה) לא עולה על ‪.₪ 8,000‬‬
‫איך יודעים אם יש קופת גמל קטנה?‬
‫קופות הגמל היו אמורות לשלוח מכתב לחוסכים‪ .‬לא קיבלתם מכתב?‬
‫תוכלו לחפש בחינם מנוע לאיתור חסכונות פנסיוניים שהוקם על ידי אגף‬
‫שוק ההון במשרד האוצר‪ .‬ניתן גם לבדוק באמצעות המסלקה הפנסיונית‪,‬‬
‫בעלות ‪ 40‬ולקבל מידע על כל מוצרי החיסכון הפנסיוני שברשותכם‪|| .‬‬
‫הנתונים‪ ,‬המידע‪ ,‬הדעות והתחזיות המתפרסמות בעיתון זה מסופקים כשרות לקוראים‪ .‬אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא‪ ,‬או הצעה‪ ,‬או שיווק השקעות‪ ,‬או ייעוץ השקעות ב‪ :‬קרנות נאמנות‪ ,‬תעודות סל‪ ,‬קופות גמל‪ ,‬קרנות פנסיה‪ ,‬קרנות השתלמות‪ ,‬פוליסות‬
‫חיסכון‪ ,‬קרנות בחו"ל או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה‪ ,‬ו‪/‬או ביצוע השקעות‪ ,‬ו‪/‬או ביצוע פעולות או עסקאות כלשהן‪ .‬במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים‪ .‬כמו כן עלולות להתגלות‬
‫סטיות בין התחזיות המובאות בסקירות אלו לתוצאות בפועל‪ .‬לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר‪ ,‬לרבות החזקה ו‪/‬או ביצוע עסקה עבור עצמו ו‪/‬או עבור אחרים בניירות ערך‪ ,‬ו‪/‬או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה‪ .‬פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים‬
‫כאמור‪ ,‬מראש או בדיעבד‪ .‬פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר‪/‬ראיון בעיתון זה‪ ,‬אם יגרמו‪ ,‬ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש‪ .‬גילוי נאות‪ :‬בעל השליטה ב"פאנדר בע"מ"‪ ,‬מר אודי אלוני‪ ,‬הינו גם בעל השליטה‬
‫ב"גורילה בית השקעות בע"מ" (להלן‪" :‬גורילה")‪ .‬החל מיום ‪ 11‬בנובמבר ‪ 2014‬משמשת גורילה באמצעות מר אודי אלוני כיועץ השקעות למנהל הקרן "מודלים קרנות נאמנות בע"מ" (להלן‪" :‬מנהל הקרן") לענין תיק ההשקעות של הקרן "מודלים ‪ "LARGE CAP 20/80‬קרן מספר ‪.5119797‬‬
‫בגין השירותים כאמור מקבל היועץ תשלום ממנהל הקרן ומשכך קמה לו זיקה לקרן הספציפית ולמנהל הקרן‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬