כְּשֵׁ רָ ה - שתי הלכות ביום

‫עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר‬
‫הלימוד בחוברת זו נתרם לזכות‬
‫לע"נ הורינו וזקנינו‪ ,‬אהרון בן ליב‪ ,‬ליב בן דוד‪,‬‬
‫הורטענס בת לויס; ליבא שרה בת ישראל‪ ,‬ישראל‬
‫בן שמעון‪ ,‬רבקה בת שבח; לאה בת ראובן‪ ,‬ברוך‬
‫בן יעקב; דוב בן משה אהרון‪ ,‬מלכה בת יעקב ע"ה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫רבי אברהם חיים בן מסעודה ז"ל‬
‫לעילוי נשמת‬
‫נג'יה כתון בת מסעודה ע"ה‬
‫לזכות רבקה בת רחל‬
‫לרפואה שלימה ואריכות ימים‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫ְהוּדה‬
‫שׁ ִהיא גְ בוֹהָ ה לְ מַ ﬠְ לָ ה מֵ ﬠֶ ְשׂ ִרים אַ מָּ ה‪ְ ,‬פּסוּלָ ה‪ַ ,‬ר ִבּי י ָ‬
‫פרק א‪ ,‬משנה א‪ :‬סֻ כָּה ֶ‬
‫ְשׁחַ מָּ ָתהּ ְמרֻ בָּ ה‬
‫שׁלשׁ ְדּפָ נוֹת‪ ,‬ו ֶ‬
‫ְשׁאֵ ין לָ הּ ָ‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬ו ֶ‬
‫ְשׁאֵ ינָהּ גְּ בוֹהָ ה ﬠ ָ‬
‫שׁיר‪ .‬ו ֶ‬
‫מַ כְ ִ‬
‫פּוֹס ִלין‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּ ל מַ כְ ִשׁ ִירין‪ ,‬וְאֵ יזוֹ ִהיא‬
‫ְ‬
‫שׁמַּ אי‬
‫ְשׁנָה‪ ,‬בֵּ ית ַ‬
‫תהּ ְפּסוּלָ ה‪ .‬סֻ כָּה י ָ‬
‫ִמצִּ לָ ָ‬
‫שׁם חַ ג אֲ ִפלּוּ‬
‫ֲשׂאָ הּ ְל ֵ‬
‫לשׁים יוֹם‪ ,‬אֲ בָ ל ִאם ﬠ ָ‬
‫שׁ ִ‬
‫ֲשׂאָ הּ קֹ ֶדם לֶ חָ ג ְ‬
‫שׁﬠ ָ‬
‫ְשׁנָה‪ ,‬כָּל ֶ‬
‫סֻ כָּה י ָ‬
‫שׁ ָרה‪:‬‬
‫שּׁנָה‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫ִמ ְתּ ִחלַּ ת הַ ָ‬
‫פרק א‪ ,‬משנה א‪ :‬סֻ כָּה שֶׁ ִהיא גְ בוֹהָ ה לְמַ עְ לָה מֵ עֶ ְשׂ ִרים ַאמָּ ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהחלל‬
‫מהרצפה ועד הסכך הוא יותר מעשרים אמה‪ ,‬פְּ סוּלָה‪ ,‬כיון שסוכה צריכה‬
‫להיות 'דירת עראי'‪ ,‬ולמעלה מעשרים אמה זו דירת קבע‪ַ .‬רבִּ י יְהוּדָ ה חולק‬
‫ומַ כְ ִשׁיר‪ ,‬כיון שלדבריו סוכה צריכה להיות דירת קבע‪.‬‬
‫וְ סוכה שֶׁ ֵאינָהּ גְּ בוֹהָ ה אפילו עֲשָׂ ָרה ְט ָפ ִחים‪ ,‬הרי היא 'דירה סרוחה'‪ ,‬שאין‬
‫אדם גר בה‪ ,‬וְ כן סוכה שֶׁ ֵאין לָהּ לכל הפחות שָׁ לשׁ ְדּ ָפנוֹת‪ ,‬וְ כן סוכה שֶׁ חַ מָּ ָתהּ‬
‫ְמרֻ בָּ ה ִמצִּ ל ָָתהּ ‪ -‬שהסכך שבה אינו מצל אפילו על מחצית מקרקעית הסוכה‪,‬‬
‫כל אחת מסוכות אלו פְּ סוּלָה‪.‬‬
‫פּוֹסלִין‪ ,‬כיון שיש צורך‬
‫סֻ כָּה יְשָׁ נָה‪ ,‬שנבנתה זמן רב לפני סוכות‪ ,‬בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְ‬
‫לבנות את הסוכה לשם מצוה‪ ,‬ואילו סוכה זו נעשתה באופן סתמי‪ ,‬שלא לשם‬
‫חג הסוכות‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּל מַ כְ ִשׁ ִירין‪ ,‬כיון שהם סוברים שאין הסוכה צריכה‬
‫להיעשות לשם מצות סוכה‪ .‬וְ ֵאיזוֹ ִהיא סֻ כָּה יְשָׁ נָה‪ ,‬שבית שמאי פוסלים אותה‪,‬‬
‫לשׁים יוֹם‪ ,‬אבל בתוך שלשים יום לחג הסוכות‪ ,‬שכבר‬
‫כָּל שֶׁ עֲשָׂ ָאהּ קֹדֶ ם לֶחָ ג ְשׁ ִ‬
‫מתחילים לדרוש בעניני החג‪ ,‬מן הסתם נעשתה הסוכה לשם מצוה‪ .‬ודין זה‬
‫של בית שמאי הוא רק בסוכה שנעשתה באופן סתמי‪ ,‬אֲ בָ ל ִאם עֲשָׂ ָאהּ בפירוש‬
‫לְשֵׁ ם חַ ג הסוכות‪ ,‬אֲ פִ לּוּ אם עשאה ִמ ְתּ ִחלַּת הַ שָּׁ נָה‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪:‬‬
‫ֲשׂאָ הּ ְבּתוֹ‬
‫תחַ ת הָ ִאילָ ן כְּ ִאלּוּ ﬠ ָ‬
‫עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ ַ‬
‫ֶ‬
‫משנה ב‪ :‬הָ‬
‫הַ בָּ יִת‪ .‬סֻ כָּה ﬠַ ל גַּבֵּ י‬
‫יּוּרין‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ִ ,‬אם אֵ ין ִדּ ִ‬
‫תּ ְחתוֹנָה ְפּסוּלָ ה‪ַ ,‬ר ִבּי י ָ‬
‫שׁ ָרה‪ ,‬וְהַ ַ‬
‫סֻ כָּה‪ ,‬הָ ﬠֶ לְ יוֹנָה כְּ ֵ‬
‫שׁ ָרה‪:‬‬
‫תּ ְחתּוֹנָה כְּ ֵ‬
‫בָּ ﬠֶ ְליוֹנָה הַ ַ‬
‫משנה ב‪ :‬הָ עוֹשֶׂ ה סֻ כָּתוֹ ַתחַ ת ענפי הָ ִאילָן המחובר לקרקע‪ ,‬הרי זה כְּ ִאלּוּ עֲשָׂ ָאהּ‬
‫בְּ תוֹ הַ בָּ יִת‪ ,‬תחת התקרה‪ ,‬שהיא פסולה‪ ,‬כיון שהסוכה צריכה להיות תחת‬
‫אויר השמים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫סֻ כָּה שנבנתה עַ ל גַּבֵּ י סֻ כָּה אחרת‪ ,‬באופן שהסכך של הסוכה התחתונה משמש‬
‫כרצפה לסוכה העליונה‪ ,‬הָ עֶ לְיוֹנָה כְּ שֵׁ ָרה‪ ,‬וְ אילו הַ ַתּ ְחתוֹנָה פְּ סוּלָה‪ ,‬כיון שיש לה‬
‫שני סככים‪ ,‬ודרשו חכמים מכך שנכתב הפסוק 'בַּ סֻּ כֹּת ֵתּ ְשׁבוּ' בכתיב חסר‪ ,‬שיש‬
‫צורך בסכך אחד‪ ,‬ולא בשני סככים‪ַ .‬רבִּ י יְהוּדָ ה חולק ואוֹמֵ ר‪ִ ,‬אם ֵאין ִדּיּוּ ִרין‬
‫בָּ עֶ לְיוֹנָה ‪ -‬אם אי אפשר לדור בסוכה העליונה‪ ,‬כגון שהסכך של התחתונה‬
‫חלש‪ ,‬ואינו יכול להחזיק את המתגוררים מעליו‪ ,‬הסוכה הַ ַתּ ְחתּוֹנָה כְּ שֵׁ ָרה‪,‬‬
‫כיון שגג זה שאי אפשר לדור עליו אינו נחשב גג לענין זה‪.‬‬
‫שׁפֵּ ַרס ﬠַ ל גַּבֵּ י‬
‫שׁר‪ ,‬אוֹ ֶ‬
‫תּיהָ ִמ ְפּנֵי הַ נְּ ָ‬
‫תּ ְח ֶ‬
‫משנה ג‪ :‬פֵּ ַרס ﬠָ לֶ יהָ סָ ִדין ִמ ְפּנֵי הַ חַ מָּ ה‪ ,‬אוֹ ַ‬
‫פּוֹרס הוּא ﬠַ ל גַּבֵּ י נ ְַק ִליטֵ י הַ ִמּטָּ ה‪:‬‬
‫הַ ִקּינוֹף‪ְ ,‬פּסוּלָ ה‪ .‬אֲ בָ ל ֵ‬
‫משנה ג‪ :‬אם פּ ֵַרס עָ ֶליהָ ‪ -‬על גבי הסוכה‪ ,‬מעל הסכך‪ ,‬סָ ִדין כדי להגן על‬
‫היושבים בסוכה ִמפְּ נֵי הַ חַ מָּ ה‪ ,‬אוֹ שפירס את הסדין ַתּ ְח ֶתּיהָ ‪ -‬תחת הסכך‪,‬‬
‫ִמפְּ נֵי הַ נְּשָׁ ר ‪ -‬למנוע מהעלים של הסכך לנשור על שולחנם של היושבים בסוכה‪,‬‬
‫אוֹ שֶׁ פּ ֵַרס סדין עַ ל גַּבֵּ י הַ ִקּינוֹף ‪ -‬ארבעה ראשי עמודים היוצאים מארבע פינות‬
‫המיטה‪ ,‬ופירס עליהם סדין‪ ,‬והרי זה כאהל בפני עצמו‪ ,‬פְּ סוּ ָלה‪ ,‬כיון שאינו‬
‫פּוֹרס הוּא את‬
‫יושב בצל הסכך אלא בצל הסדין‪ ,‬שהוא פסול לסיכוך‪ .‬אֲ בָ ל ֵ‬
‫הסדין עַ ל גַּבֵּ י נ ְַקלִיטֵ י הַ ִמּטָּ ה ‪ -‬שני מקלות היוצאים משני צידי המיטה‪,‬‬
‫ובפריסה זו אין גג הסדין רחב טפח ואין זה נחשב כאהל בפני עצמו‪ ,‬ונחשב‬
‫האדם כישן בצל הסכך‪.‬‬
‫ְס ֵכּ‬
‫משנה ד‪ִ :‬ה ְדלָ ה ﬠָ לֶ יהָ אֶ ת הַ גֶּפֶ ן וְאֶ ת הַ ְדּלַ ﬠַ ת וְאֶ ת הַ ִקּסּוֹם‪ ,‬ו ִ‬
‫ﬠַ ל גַּבָּ הּ‪,‬‬
‫שׁהוּא ְמ ַקבֵּ ל‬
‫שׁ ָרה‪ .‬זֶה הַ כְּ לָ ל‪ ,‬כֹּל ֶ‬
‫שׁ ְקּצָ צָ ן כְּ ֵ‬
‫ְפּסוּלָ ה‪ .‬ו ְִאם הָ יָה ִסכּוּ הַ ְרבֵּ ה מֵ הֶ ן אוֹ ֶ‬
‫שׁאֵ ינוֹ ְמ ַקבֵּ ל טֻ ְמאָ ה וְגִ דּוּלוֹ‬
‫טֻ ְמאָ ה‪ ,‬וְאֵ ין גִּ דּוּלוֹ ִמן הָ אָ ֶרץ‪ ,‬אֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בּוֹ‪ְ .‬וכָל ָדּבָ ר ֶ‬
‫ִמן הָ אָ ֶרץ‪ְ ,‬מסַ כְּ כִ ין בּוֹ‪:‬‬
‫משנה ד‪ :‬סכך הסוכה צריך להיות מגידולי קרקע‪ ,‬אך לאחר שנחתך מן‬
‫הקרקע‪ ,‬ולכן אם ִה ְדלָה ‪ -‬הגביה והשעין עָ לֶיהָ ‪ -‬על גבי הסוכה ֶאת ענפי הַ ֶגּפֶן‬
‫וְ ֶאת הַ ְדּלַעַ ת וְ ֶאת הַ ִקּסּוֹם‪ ,‬שהם מיני עצים שניתן להדלותם ולהמשיכם על גבי‬
‫דברים אחרים‪ ,‬וְ ִס ֵכּ עַ ל גַּבָּ הּ‪ ,‬פְּ סוּלָה‪ ,‬כיון שעיקר הסכך הוא מחובר לקרקע‪,‬‬
‫ופסול לסיכוך‪ .‬וְ ִאם הָ יָה ִסכּוּ כשר הַ ְרבֵּ ה מֵ הֶ ן ‪ -‬יותר מהענפים המחוברים‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫לקרקע‪ ,‬ועירבן היטב יחד עם הסכך הכשר‪ ,‬שאז הסכך הכשר מבטל את הסכך‬
‫הפסול המעורב בו‪ ,‬אוֹ שֶׁ ְקּצָ צָ ן ‪ -‬או שחתך את הסכך הפסול מהקרקע‪ ,‬והגביהו‬
‫באויר וחזר והניחו בתורת סכך‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪.‬‬
‫עתה מבארת המשנה מהו סכך כשר ומהו סכך פסול‪ :‬זֶה הַ כְּ לָל‪ ,‬כֹּל דבר שֶׁ הוּא‬
‫ְמ ַקבֵּ ל טֻ ְמ ָאה‪ ,‬כגון כלים העשויים עץ‪ ,‬או בגדי פשתן‪ ,‬וְ כן דבר ש ֵאין גִּ דּוּלוֹ ִמן‬
‫הָ ָא ֶרץ‪ ,‬אף שאינו מקבל טומאה‪ ,‬כגון עורות של בהמה‪ֵ ,‬אין ְמסַ כְּ כִ ין בּוֹ‪ .‬וְ כָל‬
‫דָּ בָ ר שֶׁ ֵאינוֹ ְמ ַקבֵּ ל טֻ ְמ ָאה וְ גם גִ דּוּלוֹ ִמן הָ ָא ֶרץ‪ְ ,‬מסַ כְּ כִ ין בּוֹ‪:‬‬
‫ירן‬
‫שׁ ִה ִתּ ָ‬
‫משנה ה‪ :‬חֲ ִבילֵ י ַקשׁ‪ ,‬וְחֲ ִבילֵ י ﬠֵ צִ ים‪ ,‬וְחֲ ִבילֵ י זְ ָר ִדין‪ ,‬אֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הֶ ן‪ְ ,‬וכֻלָּ ן ֶ‬
‫שׁרוֹת לַ ְדּפָ נוֹת‪:‬‬
‫שׁרוֹת‪ְ .‬וכֻלָּ ן כְּ ֵ‬
‫כְּ ֵ‬
‫משנה ה‪ :‬חֲ בִ ילֵי ַקשׁ‪ ,‬וְ כן חֲ בִ ילֵי עֵ צִ ים‪ ,‬וְ כן חֲ בִ ילֵי זְ ָר ִדין‪ ,‬כשהם קשורים‬
‫ואגודים‪ ,‬אף שהם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה‪ֵ ,‬אין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הֶ ן‪ ,‬כיון‬
‫שחששו חכמים שיבא אדם מן השדה וחבילתו על כתיפו‪ ,‬ויניח את החבילות‬
‫על גבי הסוכה כדי לייבשן‪ ,‬ולא לשם סיכוך‪ ,‬ותהיה זו סוכה פסולה ]אף לדעת‬
‫בית הלל שסוכה העשויה שלא לשם חג כשרה‪ ,‬זהו דוקא כשהונח הסכך לשם‬
‫ירן ‪ -‬וכל החבילות הללו‪ ,‬אם פתח את קשריהן‪ ,‬כְּ שֵׁ רוֹת‪ .‬וְ ֻכלָּן ‪-‬‬
‫צל[‪ .‬וְ ֻכלָּן שֶׁ ִה ִתּ ָ‬
‫כל הדברים שלמדנו לעיל שפסולים לסיכוך‪ ,‬כְּ שֵׁ רוֹת ַלעשיית ְדּפָנוֹת הסוכה‪.‬‬
‫ָתן ﬠָ לֶ יהָ נֶסֶ ר‬
‫ְהוּדה‪ .‬ו ְַר ִבּי מֵ ִאיר אוֹסֵ ר‪ .‬נ ַ‬
‫משנה ו‪ְ :‬מסַ כְּ כִ ין בַּ נְּ סָ ִרים‪ִ ,‬דּ ְב ֵרי ַר ִבּי י ָ‬
‫ִישׁן ַתּ ְח ָתּיו‪:‬‬
‫שׁל ֹא י ַ‬
‫וּב ְלבַ ד ֶ‬
‫שׁ ָרה‪ִ ,‬‬
‫שׁהוּא ָרחָ ב אַ ְרבָּ ﬠָ ה ְטפָ ִחים‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫ֶ‬
‫משנה ו‪ :‬משנתנו עוסקת בסיכוך על ידי נסרים‪ ,‬שהם קרשים רחבים‬
‫ומהוקצעים‪ ,‬שבדרך כלל עושים מהם תקרה לבית‪ .‬ואף שהם גדולי קרקע‬
‫ואינם מקבלים טומאה‪ ,‬גזרו עליהם חכמים איסור‪ ,‬מפני שהנסרים נראים‬
‫כתקרת בית רגילה‪ ,‬וחששו שמא ישב אדם תחת תקרת ביתו‪.‬‬
‫ְמסַ כְּ כִ ין בַּ נְּסָ ִרים‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוּדָ ה‪ .‬וְ ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹסֵ ר‪ .‬ומחלוקת זו היא בנסרים‬
‫הרחבים משלשה טפחים‪ ,‬ופחותים מארבעה‪ ,‬אבל נסר פחות משלשה טפחים‬
‫כשר לדברי הכל‪ ,‬ונסר רחב יותר מארבעה‪ ,‬פסול לדברי הכל‪.‬‬
‫נ ַָתן עָ לֶיהָ נֶסֶ ר שֶׁ הוּא ָרחָ ב ַא ְרבָּ עָ ה ְטפ ִָחים‪ ,‬אף שזהו סכך פסול‪ ,‬שאר הסוכה‬
‫כְּ שֵׁ ָרה‪ ,‬וּבִ לְבַ ד שֶׁ ל ֹא יִישַׁ ן ַתּ ְח ָתּיו ‪ -‬תחת אותו נסר‪ ,‬וכן לא יאכל תחתיו אכילת‬
‫קבע‪ ,‬הטעונה סוכה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫אוֹמ ִרים‬
‫ְ‬
‫שׁמַּ אי‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ ,‬בֵּ ית ַ‬
‫שׁאֵ ין ﬠָ לֶ יהָ מַ ﬠֲזִ יבָ ה‪ַ ,‬ר ִבּי י ָ‬
‫משנה ז‪ִ :‬תּ ְק ָרה ֶ‬
‫אוֹמ ִרים‪ְ ,‬מפַ ְקפֵּ ק אוֹ נוֹטֵ ל אַ חַ ת‬
‫ְ‬
‫תיִם‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּ ל‬
‫ְמפַ ְקפֵּ ק וְנוֹטֵ ל אַ חַ ת ִמבֵּ ינְ ַ‬
‫תיִם‪ ,‬וְאֵ ינוֹ ְמפַ ְקפֵּ ק‪:‬‬
‫אוֹמר‪ ,‬נוֹטֵ ל אַ חַ ת ִמבֵּ ינְ ַ‬
‫ֵ‬
‫תיִם‪ַ .‬ר ִבּי מֵ ִאיר‬
‫ִמבֵּ ינְ ַ‬
‫משנה ז‪ִ :‬תּ ְק ָרה‪ ,‬העשויה מנסרים של עץ‪ ,‬שֶׁ ֵאין עָ ֶליהָ מַ עֲזִ יבָ ה ‪ -‬טיט וסיד‬
‫שדרך לשים על תקרת הבית‪ ,‬שזהו סכך פסול‪ ,‬אלא יש רק נסרים‪ ,‬שנחלקו‬
‫בהם רבי יהודה ורבי מאיר‪ַ ,‬רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ ,‬שיש מחלוקת בדבר‪ ,‬שבֵּ ית‬
‫אוֹמ ִרים שעליו לעשות שני דברים כדי להכשירם‪ְ ,‬מפ ְַקפֵּק ‪ -‬מגביה את‬
‫שַׁ מַּ אי ְ‬
‫הנסרים ומניחם חזרה‪ ,‬שאם לא כן יהיו הנסרים פסולים מחמת שעשייתם לא‬
‫היתה לשם סוכה‪ ,‬אלא לשם בית‪ ,‬וְ גם נוֹטֵ ל ַאחַ ת ִמבֵּ ינ ְַתיִם ‪ -‬מבין כל שתי‬
‫אוֹמ ִרים‪ ,‬די בכך‬
‫קורות נוטל קורה אחת‪ ,‬ומניח תחתיה סכך כשר‪ .‬וּבֵ ית ִהלֵּל ְ‬
‫שיעשה רק דבר אחר‪ ,‬או ְמפ ְַקפֵּק את כל הנסרים‪ ,‬ומניחם שוב‪ ,‬אוֹ נוֹטֵ ל ַאחַ ת‬
‫ִמבֵּ ינ ְַתיִם‪ ,‬ומניח תחתיה סכך כשר‪ַ .‬רבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ ,‬לא נחלקו בית שמאי‬
‫ובית הלל בדבר זה‪ ,‬אלא לדברי הכל נוֹטֵ ל ַאחַ ת ִמבֵּ ינ ְַתיִם‪ ,‬ומניח במקומה סכך‬
‫כשר‪ ,‬וְ ֵאינוֹ ְמפ ְַקפֵּק ‪ -‬אין הפקפוק מועיל‪ ,‬כיון שרבי מאיר סובר שאין מסככים‬
‫בנסרים‪.‬‬
‫מוֹתן‪,‬‬
‫ָ‬
‫פוּדין אוֹ בַ אֲ רוּכוֹת הַ ִמּטָּ ה‪ִ ,‬אם יֵשׁ ֶרוַח בֵּ ינֵיהֶ ן כְּ‬
‫משנה ח‪ :‬הַ ְמ ָק ֶרה סֻ כָּתוֹ בַ ְשּׁ ִ‬
‫שׁ ָרה‪ .‬הַ חוֹטֵ ט בַּ גּ ִָדישׁ לַ ﬠֲשׂוֹת בּוֹ סֻ כָּה‪ ,‬אֵ ינָהּ סֻ כָּה‪:‬‬
‫כְּ ֵ‬
‫משנה ח‪ :‬כפי שהתבאר לעיל‪ ,‬יש שני תנאים לסכך כשר‪ ,‬שיהא גידולו מן‬
‫הארץ‪ ,‬ושלא יהא מקבל טומאה‪ .‬משנתנו מביאה דוגמאות לסיכוך פסול‪,‬‬
‫מטעמים שונים‪.‬‬
‫פוּדין ‪ -‬שיפודים של מתכת‪ ,‬ואינם גידולי‬
‫הַ ְמ ָק ֶרה ‪ -‬המסכך את סֻ כָּתוֹ בַ ְשּׁ ִ‬
‫קרקע‪ ,‬אוֹ בַ אֲ רוּכוֹת הַ ִמּטָּ ה ‪ -‬בקרשים הנמצאים לאורך המטה‪ ,‬שהם נחשבים‬
‫מוֹתן‪,‬‬
‫'כלים'‪ ,‬ומקבלים טומאה‪ ,‬והרי הם פסולים לסיכוך‪ִ ,‬אם יֵשׁ ֶרוַח בֵּ ינֵיהֶ ן כְּ ָ‬
‫והניח באותו רווח סכך כשר‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪.‬‬
‫פסול נוסף שיש בסוכה‪' :‬גדיש' זו ערימת תבואה גבוהה‪ ,‬שמונחת בשדה לשם‬
‫איסופה‪ .‬הַ חוֹטֵ ט ‪ -‬החופר בַּ גּ ִָדישׁ ַלעֲשׂוֹת בּוֹ סֻ ָכּה‪ ,‬אף שיצר חלל בגודל הכשר‬
‫לסוכה‪ ,‬ויש עליה תבואה הכשרה מצד עצמה לסכך‪ ,‬מכל מקום ֵאינָהּ סֻ כָּה‪,‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫כיון שנאמר 'חג הסוכות תעשה לך'‪ ,‬ומלשון 'תעשה' דרשו חכמים שיש לעשות‬
‫את הסוכה‪ ,‬ולא שתהיה 'מן העשוי'‪ ,‬וכאן היה הסיכוך מונח קודם לעשיית‬
‫הסוכה‪ ,‬ולכך הסוכה פסולה‪.‬‬
‫לשׁה‬
‫שׁל ְדּפָ נוֹת ִמ ְלמַ ﬠְ לָ ה ְלמַ טָּ ה‪ִ ,‬אם גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ אָ ֶרץ ְשׁ ָ‬
‫שׁ ְל ֵ‬
‫משנה ט‪ :‬הַ ְמ ַ‬
‫שׁ ָרה‪,‬‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫ְטפָ ִחים‪ְ ,‬פּסוּלָ ה‪ִ .‬מ ְלּמַ טָּ ה ְלמַ ﬠְ לָ ה‪ִ ,‬אם גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ אָ ֶרץ ﬠ ָ‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ָ ,‬כּ‬
‫שׁ ִמּ ְלּ ַמטָּ ה ְלמַ ﬠְ לָ ה ﬠ ָ‬
‫שׁם ֶ‬
‫ַר ִבּי יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫ִמ ְלמַ ﬠְ לָ ה ְלמַ טָּ ה‬
‫לשׁה ְטפָ ִחים‪ְ ,‬פּסוּלָ ה‪:‬‬
‫שׁ ָ‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ִ .‬ה ְר ִחיק אֶ ת הַ ִסּכּוּ ִמן הַ ְדּפָ נוֹת ְ‬
‫ﬠ ָ‬
‫משנה ט‪ :‬משנתנו עוסקת בסוכה שדפנותיה אינן מגיעות מהרצפה ועד לסכך‪,‬‬
‫אלא יש רווח אויר ביניהם‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬
‫הַ ְמשַׁ לְשֵׁ ל ‪ -‬אורג את ה ְדּפָנוֹת של הסוכה ִמלְמַ עְ לָה לְמַ טָּ ה‪ ,‬והחלק העליון של‬
‫הדפנות מתחיל מהסכך‪ ,‬אך אין הדפנות מגיעות עד הארץ ]ויש רק עמודים מן‬
‫הצדדים המחזיקים את הדפנות[‪ִ ,‬אם הדופן גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ ָא ֶרץ ְשׁלשָׁ ה ְטפ ִָחים‪,‬‬
‫שזהו שיעור שגדי יכול להכנס בקפיצה לתוך הסוכה‪ ,‬פְּ סוּלָה‪ ,‬כיון שאין דופן‬
‫כזו נחשבת כ'מחיצה'‪.‬‬
‫אם היה אורג את הדפנות ִמלְּמַ טָּ ה לְמַ עְ ָלה‪ ,‬אף אם אינה מגיעה עד הסכך‪ִ ,‬אם‬
‫גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ ָא ֶרץ עֲשָׂ ָרה ְטפ ִָחים‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪ ,‬ואפילו שהמחיצות רחוקות מאד‬
‫מהסכך ]והסכך עצמו מונח על גבי עמודים ומוטות[‪ַ .‬רבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ ,‬כְּ שֵׁ ם‬
‫שֶׁ ִמּלְּמַ טָּ ה לְמַ עְ לָה די בכך שיהיו עֲשָׂ ָרה ְטפ ִָחים‪ ,‬ואף שיש אויר בין הדפנות‬
‫לבין הסכך הסוכה כשרה‪ָ ,‬כּ ִמלְמַ עְ לָה לְמַ טָּ ה די בכך שיהיו עֲשָׂ ָרה ְטפ ִָחים‪,‬‬
‫ואף שהדפנות רחוקות הרבה מן הארץ‪ ,‬הסוכה כשרה‪.‬‬
‫אם ִה ְר ִחיק ֶאת הַ ִסּכּוּ ִמן הַ ְדּפָנוֹת ְשׁלשָׁ ה ְטפ ִָחים‪ ,‬שלא התחיל לסכך מיד‬
‫בצמוד לדופן‪ ,‬אלא השאיר רוחב שלשה טפחים אויר‪ ,‬ואחר כך סיכך‪ ,‬פְּ סוּלָה‪:‬‬
‫ְס ֵכּ‬
‫נִּפחַ ת ו ִ‬
‫שׁ ְ‬
‫משנה י‪ :‬בַּ ִית ֶ‬
‫ֹתל לַ ִסּכּוּ‬
‫ﬠַ ל גַּבָּ יו‪ִ ,‬אם יֵשׁ ִמן הַ כּ ֶ‬
‫אַ ְרבַּ ע אַ מּוֹת‬
‫שׁאֵ ין‬
‫שׁ ִה ִקּיפוּהָ ְב ָדבָ ר ֶ‬
‫שׁ ִהיא מֻ ֶקּפֶ ת אַ כְ סַ ְד ָרה‪ .‬סֻ כָּה גְ דוֹלָ ה‪ֶ ,‬‬
‫ְפּסוּלָ ה‪ְ .‬וכֵן חָ צֵר ֶ‬
‫תּיו אַ ְרבַּ ע אַ מּוֹת‪ְ ,‬פּסוּלָ ה‪:‬‬
‫תּ ְח ָ‬
‫ְמסַ כְּ כִ ים בּוֹ‪ִ ,‬אם יֵשׁ ַ‬
‫משנה י‪ :‬בַּ יִת שֶׁ נִּפְ חַ ת ‪ -‬נשברה חלק מתקרתו‪ ,‬וְ ִס ֵכּ עַ ל גַּבָּ יו‪ִ ,‬אם יֵשׁ ִמן הַ כּ ֶֹתל‬
‫עד ל ִַסּכּוּ ַא ְרבַּ ע ַאמּוֹת של תקרה‪ ,‬פְּ סוּ ָלה‪ .‬וְ כֵן חָ צֵ ר המוקפת בבתים משלשה‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫צדדיה‪ ,‬שֶׁ ִהיא מֻ ֶקּפֶת ַאכְ סַ ְד ָרה ‪ -‬כמין מרפסת בנויה בגובה‪ ,‬שאם סיכך על גבי‬
‫אותה אכסדרה‪ ,‬וקירות הבתים הם הדפנות לסוכה‪ ,‬אם האכסדרה אינה‬
‫רחבה ארבע אמות הסוכה כשרה‪ ,‬ואם היא רחבה ארבע אמות‪ ,‬פסולה‪ .‬דין‬
‫נוסף כעין זה‪ ,‬סֻ כָּה גְ דוֹ ָלה‪ ,‬שֶׁ ִה ִקּיפוּהָ ‪ -‬סיככוה מסביב בסמוך לדפנות בְ דָ בָר‬
‫שֶׁ ֵאין ְמסַ כְּ כִ ים בּוֹ‪ִ ,‬אם יֵשׁ ַתּ ְח ָתּיו ‪ -‬תחת אותו סכך פסול ַא ְרבַּ ע ַאמּוֹת‪ ,‬פְּ סוּלָה‪:‬‬
‫ֹתל‪ַ ,‬ר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר פּוֹסֵ ל‪ִ ,‬מ ְפּנֵי‬
‫שׁ ְסּמָ כָהּ לַ כּ ֶ‬
‫עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ כְּ ִמין צְ ִריף אוֹ ֶ‬
‫ֶ‬
‫משנה יא‪ :‬הָ‬
‫ֲשׂאָ הּ ִל ְשׁכִ יבָ ה‪ְ ,‬מ ַקבֶּ לֶ ת‬
‫שׁ ִירין‪ .‬מַ חֲ צֶ לֶ ת ָקנִ ים גְּ דוֹלָ ה‪ ,‬ﬠ ָ‬
‫שׁאֵ ין לָ הּ גַּג‪ ,‬וַחֲ כ ִָמים מַ כְ ִ‬
‫ֶ‬
‫טֻ ְמאָ ה וְאֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הּ‪ְ .‬ל ִסכּוּ ‪ְ ,‬מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ וְאֵ ינָהּ ְמ ַקבֶּ לֶ ת טֻ ְמאָ ה‪ַ .‬ר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר‬
‫שׁכִ יבָ ה ְמ ַקבֶּ לֶ ת טֻ ְמאָ ה וְאֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין‬
‫ֲשׂאָ הּ ִל ְ‬
‫אוֹמֵ ר‪ ,‬אַ חַ ת ְקטַ נָּה וְאַ חַ ת גְּ דוֹלָ ה‪ ,‬ﬠ ָ‬
‫בָּ הּ‪ְ .‬ל ִסכּוּ ‪ְ ,‬מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ‪ ,‬וְאֵ ינָהּ ְמ ַקבֶּ לֶ ת טֻ ְמאָ ה‪:‬‬
‫משנה יא‪ :‬הָ עוֹשֶׂ ה את סֻ כָּתוֹ כְּ ִמין צְ ִריף ‪ -‬כצורת אהל משולש‪ ,‬קונוס‪,‬‬
‫וסּמָ כָהּ ַלכּ ֶֹתל ‪-‬‬
‫שהדפנות עצמן הן הגג של הסוכה‪ ,‬אוֹ שֶׁ עשה לה דופן משופעת ְ‬
‫השעין אותה על הכותל‪ ,‬ומדובר שהדפנות הללו עשויות מחומר הכשר לסיכוך‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱ לִיעֶ זֶר פּוֹסֵ ל‪ִ ,‬מפְּ נֵי שֶׁ ֵאין לָהּ גַּג‪ ,‬שאין ניכר מהו כותל ומהו גג‪ ,‬ואהל‬
‫משופע אינו נחשב אהל אם אין בגגו לפחות טפח‪ ,‬וַחֲ כ ִָמים מַ כְ ִשׁ ִירין‪.‬‬
‫עתה עוברת המשנה לדון בכשרות מחצלת לסיכוך‪ ,‬ולדברי הכל אם נעשתה‬
‫המחצלת לשם שכיבה עליה‪ ,‬הרי היא נחשבת 'כלי' ומקבלת טומאה‪ ,‬ואין‬
‫מסככים בה‪ .‬ולדברי הכל סתם מחצלת קטנה נעשית לשם שכיבה‪ ,‬ואין‬
‫מסככים בה‪ ,‬והמחלוקת שתובא להלן היא במחצלת גדולה‪.‬‬
‫ִשׁכִ יבָ ה‪ְ ,‬מ ַקבֶּ לֶת טֻ ְמ ָאה וְ ֵאין ְמסַ כְּ כִ ין‬
‫מַ חֲ צֶ לֶת ָקנִים גְּ דוֹלָה‪ ,‬אם עֲשָׂ ָאהּ בפירוש ל ְ‬
‫בָּ הּ‪ .‬אבל אם עשאה בסתם‪ ,‬מסתבר שעשאה לשם סכך‪ ,‬ומסככים בה‪ .‬ומחצלת‬
‫קטנה‪ ,‬אם עשאה בפירוש ְלשם ִסכּוּ ‪ְ ,‬מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ וְ ֵאינָהּ ְמ ַקבֶּ לֶת טֻ ְמ ָאה‪ ,‬אבל‬
‫אם עשאה בסתם‪ ,‬מסתבר שעשאה לשכיבה‪ ,‬ואין מסככים בה‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱ ִליעֶ זֶר חולק ואוֹמֵ ר‪ַ ,‬אחַ ת מחצלת ְקטַ נָּה וְ ַאחַ ת מחצלת גְּ דוֹ ָלה‪ ,‬עֲשָׂ ָאהּ‬
‫ִשׁכִ יבָ ה ‪ -‬מן הסתם עשויות הן לשכיבה‪ ,‬ולכן כל מחצלת שלא ידוע לנו לשם‬
‫ל ְ‬
‫מה נעשתה הרי היא ְמ ַקבֶּ לֶת טֻ ְמ ָאה וְ ֵאין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הּ‪ .‬ורק אם עשאה בפירוש‬
‫ל ְִסכּוּ ‪ְ ,‬מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ‪ ,‬וְ ֵאינָהּ ְמ ַקבֶּ לֶת טֻ ְמ ָאה‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫ְהוּדה‪,‬‬
‫תּחַ ת הַ ִמּטָּ ה בַּ סֻּ כָּה‪ ,‬ל ֹא יָצָ א י ְֵדי חוֹבָ תוֹ‪ .‬אָ מַ ר ַר ִבּי י ָ‬
‫ָשׁן ַ‬
‫פרק ב‪ ,‬משנה א‪ :‬הַ יּ ֵ‬
‫תּחַ ת הַ ִמּטָּ ה ִבּ ְפנֵי הַ זְּ ֵקנִ ים‪ ,‬וְל ֹא אָ ְמרוּ לָ נוּ ָדבָ ר‪ .‬אָ מַ ר‬
‫ְשׁנִ ים ַ‬
‫שׁהָ יִינוּ י ֵ‬
‫נוֹהֲ גִ ין הָ יִינוּ‪ֶ ,‬‬
‫ָשׁן ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה‪ ,‬וְאָ מַ ר‬
‫שׁהָ יָה י ֵ‬
‫שׁל ַרבָּ ן גּ ְַמלִ יאֵ ל‪ֶ ,‬‬
‫ֲשׂה ְבטָ ִבי‪ ,‬ﬠַ ְבדּוֹ ֶ‬
‫שׁ ְמעוֹן‪ ,‬מַ ﬠ ֶ‬
‫ַר ִבּי ִ‬
‫שׁﬠֲבָ ִדים‬
‫ְיוֹדﬠַ ֶ‬
‫שׁהוּא ַת ְל ִמיד חָ כָם ו ֵ‬
‫יתם טָ ִבי ﬠַ ְב ִדּי‪ֶ ,‬‬
‫לָ הֶ ן ַרבָּ ן גּ ְַמלִ יאֵ ל לַ זְּ ֵקנִ ים‪ְ ,‬ר ִא ֶ‬
‫תּחַ ת‬
‫ָשׁן ַ‬
‫שׁהַ יּ ֵ‬
‫וּל ִפי ַד ְרכֵּנוּ לָ מַ ְדנוּ‪ֶ ,‬‬
‫תּחַ ת הַ ִמּטָּ ה‪ְ .‬‬
‫ָשׁן הוּא ַ‬
‫טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּה‪ְ ,‬ל ִפי ָכ י ֵ‬
‫ְפּ ִ‬
‫הַ ִמּטָּ ה ל ֹא יָצָ א י ְֵדי חוֹבָ תוֹ‪:‬‬
‫פרק ב‪ ,‬משנה א‪ :‬הַ יָּשֵׁ ן ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה בַּ סֻּ כָּה‪ ,‬ומדובר במיטה הגבוהה עשרה‬
‫טפחים‪ ,‬ל ֹא יָצָ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ‪ ,‬כיון שמטה זו נחשבת כאהל בפני עצמו‪ ,‬ואינו‬
‫נחשב כישן בסוכה‪ָ .‬אמַ ר ַרבִּ י יְהוּדָ ה‪ ,‬נוֹהֲ גִ ין הָ יִינוּ‪ ,‬שֶׁ הָ יִינוּ יְשֵׁ נִים ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה‬
‫בִּ פְ נֵי הַ זְּ ֵק ִנים‪ ,‬וְ ל ֹא ָא ְמרוּ ָלנוּ דָ בָ ר‪ ,‬והיינו כיון שהמטה היא 'אהל ארעי'‪ ,‬שדרך‬
‫לטלטלה ממקום למקום‪ ,‬ואינה מבטלת 'אהל קבע' של הסוכה‪.‬‬
‫ִיאל‪ ,‬שֶׁ הָ יָה יָשֵׁ ן ַתּחַ ת‬
‫ָאמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪ ,‬מַ עֲשֶׂ ה בְ טָ בִ י‪ ,‬עַ בְ דּוֹ הכנעני שֶׁ ל ַרבָּ ן גּ ְַמל ֵ‬
‫יתם את טָ בִ י עַ בְ ִדּי‪ ,‬שֶׁ הוּא ַתל ְִמיד‬
‫ִיאל לַזְּ ֵקנִים‪ ,‬ה ְר ִא ֶ‬
‫הַ ִמּטָּ ה‪ ,‬וְ ָאמַ ר לָהֶ ן ַרבָּ ן גּ ְַמל ֵ‬
‫טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּה‪ ,‬כיון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא‪,‬‬
‫חָ כָם וְ יוֹדֵ עַ שֶׁ עֲבָ ִדים פְּ ִ‬
‫ועבדים פטורים ממצוות אלו‪ ,‬לְפִ י ָכ יָשֵׁ ן הוּא ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה‪ .‬וְ אף שלא אמר כן‬
‫רבן גמליאל בתורת הלכה פסוקה‪ ,‬מכל מקום לְפִ י דַ ְרכֵּנוּ לָמַ ְדנוּ מתוך דבריו‪,‬‬
‫שֶׁ הַ יָּשֵׁ ן ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה‪ ,‬ל ֹא יָצָ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ‪ .‬והטעם שישן טבי תחת המטה ולא‬
‫בבית‪ ,‬כיון שרצה לשמוע את שיחתם של תלמידי החכמים‪ .‬והטעם שלא ישן‬
‫על גבי המטה‪ ,‬כיון שלא רצה שיהיה דחוק המקום לחכמים‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬הַ סּוֹמֵ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ִ ,‬אם אֵ ינָהּ יְכוֹלָ ה‬
‫שׁ ָרה‪ַ .‬ר ִבּי י ָ‬
‫סֻ כָּתוֹ ְבּכ ְַרﬠֵ י הַ ִמּטָּ ה‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫שׁ ָרה‪.‬‬
‫ְשׁצִּ לָּ ָתהּ ְמרֻ בָּ ה מֵ חַ מָּ ָתהּ‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫לַ ﬠֲמוֹד ִבּ ְפנֵי ﬠַ צְ מָ הּ‪ְ ,‬פּסוּלָ ה‪ .‬סֻ כָּה הַ ְמדֻ ְבלֶ לֶ ת ו ֶ‬
‫שׁ ָרה‪:‬‬
‫נִר ִאים ִמתּוֹכָהּ‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫שׁאֵ ין הַ כּוֹכ ִָבים ְ‬
‫הַ ְמﬠֻבָּ ה כְ ִמין בַּ יִת אַ ף ﬠַ ל ִפּי ֶ‬
‫משנה ב‪ :‬הַ סּוֹמֵ את דפנות סֻ ָכּתוֹ בְּ כ ְַרעֵ י הַ ִמּטָּ ה‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪ַ .‬רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ִ ,‬אם‬
‫הסוכה ֵאינָהּ יְכוֹלָה ַלעֲמוֹד בִּ פְ נֵי עַ צְ מָ הּ‪ ,‬פְּ סוּ ָלה‪ ,‬כיון שרבי יהודה סובר‬
‫שהסוכה צריכה להיות 'דירת קבע'‪.‬‬
‫סֻ כָּה הַ ְמדֻבְ ֶללֶת ‪ -‬שלא השכיב את הקנים באותו גובה‪ ,‬אלא אחד עולה ואחד‬
‫יורד‪ ,‬אף שמתוך כך חמתה מרובה מצילתה‪ ,‬אנו מחשיבים זאת כאילו הקנים‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫מושכבים בשוה‪ ,‬ואז תהיה צילתה מרובה מחמתה‪ ,‬וְ כן סוכה שֶׁ צִּ לּ ָָתהּ ְמרֻ בָּ ה‬
‫מֵ חַ מָּ ָתהּ‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪.‬‬
‫הַ ְמעֻבָּ ה כְ ִמין בַּ יִת ‪ -‬סוכה שהניחו עליה סכך מרובה עד שהסכך נראה כתקרת‬
‫הבית‪ַ ,‬אף עַ ל פִּ י שֶׁ ֵאין הַ כּוֹכָבִ ים נ ְִר ִאים ִמתּוֹכָהּ‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪:‬‬
‫ְעוֹלין לָ הּ‬
‫שׁ ָרה‪ ,‬ו ִ‬
‫ﬠגָלָ ה‪ ,‬אוֹ ְבּר ֹאשׁ הַ ְסּ ִפינָה‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ ְבּר ֹאשׁ הָ ֲ‬
‫ֶ‬
‫משנה ג‪ :‬הָ‬
‫תּיִם‬
‫עוֹלין לָ הּ ְבּיוֹם טוֹב‪ְ .‬שׁ ַ‬
‫ִ‬
‫שׁ ָרה‪ ,‬וְאֵ ין‬
‫ְבּיוֹם טוֹב‪ְ .‬בּר ֹאשׁ הָ ִאילָ ן אוֹ ﬠַ ל גַּבֵּ י גָמָ ל‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫עוֹלין לָ הּ‬
‫ִ‬
‫שׁ ָרה‪ ,‬וְאֵ ין‬
‫תּיִם ִבּ ֵידי אָ ָדם וְאַ חַ ת בָּ ִאילָ ן‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫שׁ ַ‬
‫בָּ ִאילָ ן‪ ,‬וְאַ חַ ת ִבּ ֵידי אָ ָדם‪ ,‬אוֹ ְ‬
‫שׁ ָרה‪ ,‬וְעוֹלִ ין לָ ה ְבּיוֹם טוֹב‪ .‬זֶה הַ כְּ לָ ל‪,‬‬
‫שׁלשׁ ִבּ ֵידי אָ ָדם‪ ,‬וְאַ חַ ת בָּ ִאילָ ן‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫ְבּיוֹם טוֹב‪ָ ,‬‬
‫שׁ ָרה‪ ,‬וְעוֹלִ ין לָ הּ ְבּיוֹם טוֹב‪:‬‬
‫שׁנִּ טַ ל הָ ִאילָ ן וִיכוֹלָ ה לַ ﬠֲמוֹד ִבּ ְפנֵי ﬠַ צְ מָ הּ‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫כֹּל ֶ‬
‫משנה ג‪ :‬הָ עוֹשֶׂ ה סֻ כָּתוֹ בְּ ר ֹאשׁ הָ ֲע ָגלָה‪ ,‬אף שהיא מיטלטלת ממקום למקום‪ ,‬אוֹ‬
‫בְּ ר ֹאשׁ הַ ְסּפִ ינָה‪ ,‬אף שהרוחות שבים עוקרות אותה ממקומה‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪ ,‬ובלבד‬
‫שתעמוד הסוכה ברוח המצויה ביבשה‪ ,‬וְ אף עוֹ ִלין לָהּ ‪ -‬ומותר לעלות בה אפילו‬
‫בְּ יוֹם טוֹב‪ .‬עשאה בְּ ר ֹאשׁ הָ ִאילָן אוֹ עַ ל גַּבֵּ י גָמָ ל‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪ ,‬וְ ֵאין עוֹלִין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב‪,‬‬
‫שהרי אסרו חכמים לעלות על גבי אילן או לרכב על גבי בהמה בשבת או ביום‬
‫טוב‪ .‬אם ְשׁ ַתּיִם מעמודי הסוכה נסמכים בָּ ִאילָן‪ ,‬וְ ַאחַ ת בִּ ידֵ י ָאדָ ם‪ ,‬אוֹ ְשׁ ַתּיִם‬
‫בִּ ידֵ י ָאדָ ם וְ ַאחַ ת בָּ ִאילָן‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪ ,‬וְ ֵאין עוֹלִין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב‪ ,‬כיון שהאילן הוא‬
‫חלק מהותי מהעמדת הסוכה‪ ,‬הרי הוא נחשב כמי שעולה על גבי אילן ביום‬
‫טוב‪ ,‬ואסור‪ .‬אבל אם שָׁ לשׁ מעמודי הסוכה בִּ ידֵ י ָאדָ ם‪ ,‬וְ ַאחַ ת בָּ ִאי ָלן‪ ,‬שאף ללא‬
‫התמיכה של האילן תעמוד הסוכה על ידי העמודים שעשה האדם‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪,‬‬
‫וְ עוֹלִין לָה בְּ יוֹם טוֹב‪ .‬מסכמת המשנה‪ ,‬זֶה הַ כְּ לָל‪ ,‬כֹּל אופן שֶׁ אף אם נִּטַ ל הָ ִאילָן‬
‫וִ יכוֹלָה ַלעֲמוֹד בִּ פְ נֵי עַ צְ מָ הּ‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪ ,‬וְ עוֹ ִלין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב‪:‬‬
‫שׁ ָרה‪ְ .‬שׁלוּחֵ י ִמצְ וָה‪,‬‬
‫עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ בֵ ין הָ ִאילָ נוֹת וְהָ ִאילָ נוֹת ְדּפָ נוֹת לָ הּ‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫ֶ‬
‫משנה ד‪ :‬הָ‬
‫ְשׁוֹתין ﬠ ֲַראי חוּץ‬
‫טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּה‪ ,‬אוֹכְ ִלין ו ִ‬
‫שׁיהֶ ן‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫שׁ ְמּ ֵ‬
‫וּמ ַ‬
‫ְפּטוּ ִרין ִמן הַ סֻּ כָּה‪ ,‬חוֹלִ ין ְ‬
‫לַ סֻּ כָּה‪:‬‬
‫משנה ד‪ :‬הָ עוֹשֶׂ ה סֻ כָּתוֹ בֵ ין הָ ִאילָנוֹת המחוברים לקרקע‪ ,‬וְ הָ ִאילָנוֹת ְדּפָנוֹת לָהּ‪,‬‬
‫והם חזקים שאינם מתנועעים ברוח מצויה‪ ,‬ואף בין האילנות מילא קש ותבן‬
‫שנשארים אף ברוח מצויה‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪ְ .‬שׁלוּחֵ י ִמצְ ָוה‪ ,‬כגון ההולכים לפדיון שבויים‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּה‪ ,‬כיון שהעוסק במצוה פטור מן המצוה‪ .‬חוֹלִין‬
‫וכדומה‪ ,‬פְּ ִ‬
‫טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּה‪ ,‬ואפילו חולה שאין בו סכנה‪ ,‬לפי שהמצטער‬
‫וּמשַׁ ְמּשֵׁ יהֶ ן‪ ,‬פְּ ִ‬
‫ְ‬
‫פטור מן הסוכה‪ ,‬שנאמר 'בסוכות תשבו'‪ ,‬והיינו ישיבה של דירה‪ ,‬וכל דבר‬
‫שמחמתו היה יוצא מדירתו‪ ,‬יכול לצאת אף מסוכתו‪.‬‬
‫שׁוֹתין ע ֲַראי ‪ -‬כל אדם רשאי לאכול או לשתות באופן עראי‪ ,‬שלא‬
‫אוֹכְ ִלין וְ ִ‬
‫בסעודת קבע‪ ,‬אף חוּץ לַסֻּ ָכּה‪ ,‬כיון שדרך בני אדם לאכול ולשתות עראי מחוץ‬
‫לביתם‪.‬‬
‫וּל ַרבָּ ן‬
‫ֲשׂה וְהֵ ִביאוּ לוֹ ְל ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן ַזכַּאי ִל ְטעוֹם אֶ ת הַ ַתּ ְב ִשׁיל‪ְ ,‬‬
‫משנה ה‪ :‬מַ ﬠ ֶ‬
‫שׁנּ ְָתנוּ לוֹ ְל ַר ִבּי צָ דוֹק‬
‫שׁל מַ יִם‪ ,‬וְאָ ְמרוּ הַ ﬠֲלוּם לַ סֻּ כָּה‪ .‬וּכְ ֶ‬
‫כוֹתבוֹת ְוּד ִלי ֶ‬
‫ָ‬
‫תּי‬
‫שׁ ֵ‬
‫גּ ְַמ ִליאֵ ל ְ‬
‫אֹ כֶל פָּ חוּת ִמכַּבֵּ יצָ ה‪ ,‬נְטָ לוֹ בַ מַּ פָּ ה‪ ,‬וַאֲ כָלוֹ חוּץ לַ סֻּ כָּה‪ ,‬וְל ֹא בֵ ַר אַ חֲ ָריו‪:‬‬
‫משנה ה‪ :‬מַ עֲשֶׂ ה וְ הֵ בִ יאוּ לוֹ ל ְַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן ַזכַּאי ל ְִטעוֹם ֶאת הַ ַתּבְ ִשׁיל‪ ,‬וּל ְַרבָּ ן‬
‫כוֹתבוֹת ]‪-‬תמרים[ ְוּדלִי שֶׁ ל מַ יִם‪ ,‬וְ אף על פי שהיתה זו‬
‫ִיאל הביאו ְשׁ ֵתּי ָ‬
‫גּ ְַמל ֵ‬
‫אכילת עראי‪ָ ,‬א ְמרוּ 'הַ עֲלוּם לַסֻּ כָּה'‪ ,‬ויש ללמוד מכאן שאף שמותר לאכול‬
‫אכילת עראי חוץ לסוכה‪ ,‬המחמיר לאכול אפילו אכילת עראי בסוכה‪ ,‬הרי זה‬
‫אכֶל פָּחוּת ִמשיעור כַּבֵּ יצָ ה‪ ,‬נְטָ לוֹ בַ מַּ פָּה‪ ,‬כדי‬
‫משובח‪ .‬וּכְ שֶׁ נּ ְָתנוּ לוֹ ל ְַרבִּ י צָ דוֹק ֹ‬
‫שלא יגע בו בידיו‪ ,‬וכך לא הוצרך ליטול את ידיו‪ ,‬וַאֲ כָלוֹ חוּץ לַסֻּ כָּה‪ ,‬וְ ל ֹא בֵ ַר‬
‫ַאחֲ ָריו ברכה אחרונה‪ ,‬כיון שהיה זה פחות מכביצה‪.‬‬
‫שׂ ֵרה ְסעוּדוֹת חַ יָּב אָ ָדם לֶ אֱ כוֹל בַּ סֻּ כָּה‪ ,‬אַ חַ ת‬
‫משנה ו‪ַ :‬ר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ ,‬אַ ְרבַּ ע ﬠֶ ְ‬
‫בַּ יּוֹם וְאַ חַ ת בַּ לַּ יְלָ ה‪ .‬וַחֲ כ ִָמים אוֹ ְמ ִרים‪ ,‬אֵ ין לַ ָדּבָ ר ִקצְ בָ ה‪ ,‬חוּץ ִמלֵּ ילֵ י יוֹם טוֹב ִראשׁוֹן‬
‫ַשׁ ִלים‬
‫שׁלּ ֹא אָ כַל לֵ ילֵ י יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן‪ ,‬י ְ‬
‫שׁל חַ ג ִבּ ְלבָ ד‪ .‬וְעוֹד אָ מַ ר ַר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר‪ִ ,‬מי ֶ‬
‫ֶ‬
‫ﬠוָּת‬
‫לוּמין‪ ,‬ﬠַ ל זֶה נֶאֱ ַמר‪ְ ,‬מ ֻ‬
‫אוֹמ ִרים‪ ,‬אֵ ין לַ ָדּבָ ר ַתּ ְשׁ ִ‬
‫ְ‬
‫ְבּלֵ ילֵ י יוֹם טוֹב הָ אַ חֲ רוֹן‪ .‬וַחֲ כ ִָמים‬
‫ל ֹא יוּכַל ִל ְתקֹ ן‪ ,‬וְחֶ ְסרוֹן ל ֹא יוּכַל ְל ִהמָּ נוֹת‪:‬‬
‫משנה ו‪ :‬משנתנו מבררת אילו סעודות הן חובה על האדם בחג הסוכות‪ַ .‬רבִּ י‬
‫אֱ ִליעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ַ ,‬א ְרבַּ ע עֶ ְשׂ ֵרה ְסעוּדוֹת חַ יָּב ָאדָ ם לֶאֱ כוֹל בַּ סֻּ כָּה בחג הסוכות‪ ,‬בכל‬
‫אוֹמ ִרים‪,‬‬
‫יום משבעת הימים‪ ,‬סעודה ַאחַ ת בַּ יּוֹם וְ סעודה ַאחַ ת בַּ ַלּ ְילָה‪ .‬וַחֲ כ ִָמים ְ‬
‫ֵאין לַדָּ בָ ר ִקצְ בָ ה‪ ,‬אלא כל ימות חול המועד אם ירצה יאכל ואם לא ירצה לא‬
‫יאכל‪ ,‬חוּץ ִמלֵּילֵי יוֹם טוֹב ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג בִּ לְבָ ד‪ ,‬שזו סעודת חובה‪ ,‬ולמדו כן‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫מחג הפסח‪ ,‬שיש חיוב לאכול מצה בליל יום טוב ראשון‪ ,‬וכמו כן בחג הסוכות‬
‫יש מצות סעודה בסוכה בליל יום טוב ראשון‪.‬‬
‫וְ עוֹד ָאמַ ר ַרבִּ י אֱ ִליעֶ זֶר‪ִ ,‬מי שֶׁ לּ ֹא ָאכַל בלֵילֵי יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן‪ ,‬י ְַשׁלִים בְּ לֵילֵי יוֹם‬
‫טוֹב הָ ַאחֲ רוֹן ‪ -‬בשמיני עצרת‪ ,‬שיאכל מן הפרפראות הבאות בקינוח סעודה‬
‫כפליים ממה שהיה אוכל בסעודה רגילה ]אבל פת ובשר אין אדם יכול לאכול‬
‫'מ ֻעוָּת ל ֹא יוּכַל‬
‫לוּמין‪ ,‬עַ ל זֶה נֶאֱ מַ ר ְ‬
‫אוֹמ ִרים‪ֵ ,‬אין לַדָּ בָ ר ַתּ ְשׁ ִ‬
‫ְ‬
‫כפליים[‪ .‬וַחֲ כ ִָמים‬
‫ל ְִתקֹן‪ ,‬וְ חֶ ְסרוֹן ל ֹא יוּכַל ל ְִהמָּ נוֹת'‪:‬‬
‫פּוֹס ִלין‪,‬‬
‫ְ‬
‫שׁמַּ אי‬
‫שׁהָ יָה ר ֹאשׁוֹ וְרֻ בּוֹ בַ סֻּ ָכּה‪ ,‬וְשֻׁ ְלחָ נוֹ ְבתוֹ הַ בַּ יִת‪ ,‬בֵּ ית ַ‬
‫משנה ז‪ִ :‬מי ֶ‬
‫שׁהָ ְלכוּ‬
‫ֲשׂה‪ֶ ,‬‬
‫שׁמַּ אי‪ ,‬ל ֹא ָכ הָ יָה מַ ﬠ ֶ‬
‫שׁ ִירין‪ .‬אָ ְמרוּ לָ הֶ ן בֵּ ית ִהלֵּ ל ְלבֵ ית ַ‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּ ל מַ כְ ִ‬
‫שׁהָ יָה‬
‫וּמצָ אוּהוּ ֶ‬
‫חוֹרנִ י‪ְ ,‬‬
‫שׁמַּ אי וְזִ ְקנֵי בֵ ית ִהלֵּ ל ְלבַ ֵקּר אֶ ת ַר ִבּי יוֹחָ נָן בֶּ ן הַ ָ‬
‫זִ ְקנֵי בֵ ית ַ‬
‫יוֹשׁב ר ֹאשׁוֹ וְרֻ בּוֹ בַ סֻּ כָּה‪ ,‬וְשֻׁ ְלחָ נוֹ ְבתוֹ הַ בַּ יִת‪) ,‬וְל ֹא אָ ְמרוּ לוֹ ָדבָ ר(‪ .‬אָ ְמרוּ לָ הֶ ן בֵּ ית‬
‫ֵ‬
‫ִית נוֹהֵ ג ל ֹא ִקיּ ְַמ ָתּ ִמצְ וַת סֻ כָּה‬
‫שּׁם ְראָ יָה‪ ,‬אַ ף הֵ ם אָ ְמרוּ לוֹ‪ִ ,‬אם כֵּן הָ י ָ‬
‫שׁמַּ אי‪ִ ,‬מ ָ‬
‫ַ‬
‫ִמיָּמֶ י ‪:‬‬
‫משנה ז‪ִ :‬מי שֶׁ הָ יָה ר ֹאשׁוֹ וְ רֻ בּוֹ בַ סֻּ כָּה‪ ,‬וְ שֻׁ לְחָ נוֹ‪ ,‬שעליו הוא אוכל את סעודתו‪,‬‬
‫פּוֹסלִין‪ ,‬מחשש שמא יגרר אחר שולחנו ויכנס בעצמו‬
‫בְ תוֹ הַ בַּ יִת‪ ,‬בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְ‬
‫לתוך הבית‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּל מַ כְ ִשׁ ִירין‪ָ .‬א ְמרוּ לָהֶ ן בֵּ ית ִהלֵּל לְבֵ ית שַׁ מַּ אי‪ ,‬האם ל ֹא ָכ‬
‫הָ יָה מַ עֲשֶׂ ה‪ ,‬שֶׁ הָ לְכוּ זִ ְקנֵי בֵ ית שַׁ מַּ אי וְ זִ ְקנֵי בֵ ית ִהלֵּל לְבַ ֵקּר ֶאת ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן‬
‫וּמצָ אוּהוּ שֶׁ הָ יָה יוֹשֵׁ ב ר ֹאשׁוֹ וְ רֻ בּוֹ בַ סֻּ ָכּה‪ ,‬וְ שֻׁ לְחָ נוֹ בְ תוֹ הַ בַּ יִת‪) ,‬וְ ל ֹא‬
‫חוֹרנִי‪ְ ,‬‬
‫הַ ָ‬
‫ָא ְמרוּ לוֹ דָ בָ ר(‪ .‬וזו ראיה שהאוכל כך יוצא ידי חובתו‪ָ .‬א ְמרוּ לָהֶ ן בֵּ ית שַׁ מַּ אי‪,‬‬
‫וכי ִמשָּׁ ם יש ְר ָאיָה לדבריכם‪ ,‬הרי ַאף הֵ ם ָא ְמרוּ לוֹ‪ ,‬לרבי יוחנן בן החורני‪ִ ,‬אם‬
‫ִית נוֹהֵ ג תמיד‪ ,‬לאכול כששולחנך בתוך הבית‪ ,‬ל ֹא ִקיּ ְַמ ָתּ ִמצְ וַת סֻ כָּה‬
‫כֵּן הָ י ָ‬
‫ִמיָּמֶ י ‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא קיימת מצות סוכה כתיקונה וכראוי לה‪ ,‬כיון שחכמים‬
‫פסלו צורת אכילה זו‪.‬‬
‫צָרי ְל ִאמּוֹ‪ ,‬חַ יָּב‬
‫שׁאֵ ינוֹ ִ‬
‫טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּה‪ָ .‬קטָ ן ֶ‬
‫וּקטַ נִּ ים‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫ָשׁים‪ַ ,‬וﬠֲבָ ִדים ְ‬
‫משנה ח‪ :‬נ ִ‬
‫ְס ֵכּ ﬠַ ל גַּבֵּ י‬
‫וּפחֵ ת אֶ ת הַ מַּ ﬠֲזִ יבָ ה ו ִ‬
‫שׁמַּ אי הַ זָּ ֵקן‪ִ ,‬‬
‫שׁל ַ‬
‫ֲשׂה ְוי ְָל ָדה כַלָּ תוֹ ֶ‬
‫בַּ סֻּ כָּה‪ .‬מַ ﬠ ֶ‬
‫הַ ִמּטָּ ה ִבּ ְשׁ ִביל הַ ָקּטָ ן‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּה‪ָ .‬קטָ ן שֶׁ ֵאינוֹ‬
‫וּקטַ נִּים‪ ,‬פְּ ִ‬
‫ָשׁים‪ַ ,‬ועֲבָ ִדים כנעניים‪ְ ,‬‬
‫משנה ח‪ :‬נ ִ‬
‫צָ ִרי ל ְִאמּוֹ‪ ,‬כלומר‪ ,‬שכשמתעורר משנתו בלילה אינו קורא 'אמא‪ ,‬אמא' עד‬
‫שתבא אליו אימו‪ ,‬חַ יָּב בַּ סֻּ כָּה‪ .‬מַ עֲשֶׂ ה וְ ָילְדָ ה ַכ ָלּתוֹ שֶׁ ל שַׁ מַּ אי הַ זּ ֵָקן‪ ,‬וּפִ חֵ ת ֶאת‬
‫הַ מַּ עֲזִ יבָ ה ‪ -‬הסיר את התקרה מעל מיטתו‪ ,‬וְ ִס ֵכּ עַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּטָּ ה בִּ ְשׁבִ יל הַ ָקּטָ ן‪,‬‬
‫לפי שהוא סובר שאפילו קטנים ממש חייבים בסוכה‪.‬‬
‫שׁ ִמים‪,‬‬
‫עוֹשׂה סֻ כָּתוֹ ֶקבַ ע‪ ,‬וּבֵ יתוֹ ﬠ ֲַראי‪ .‬י ְָרדוּ גְ ָ‬
‫ֶ‬
‫שׁ ְבﬠַ ת הַ יּ ִָמים אָ ָדם‬
‫משנה ט‪ :‬כָּל ִ‬
‫שׁל‪ְ ,‬למָ ה הַ ָדּבָ ר דּוֹמֶ ה‪ְ ,‬לﬠֶ בֶ ד‬
‫שׁלוּ מָ ָ‬
‫שּׁ ִתּ ְס ַרח הַ ִמּ ְקפָּ ה‪ .‬מָ ְ‬
‫תּר ְלפַ נּוֹת‪ִ ,‬מ ֶ‬
‫תי מֻ ָ‬
‫מֵ אֵ ימָ ַ‬
‫ְשׁפַ לוֹ ִקיתוֹן ﬠַ ל פָּ נָיו‪:‬‬
‫שׁבָּ א ִל ְמזוֹג כּוֹס ְל ַרבּוֹ‪ ,‬ו ָ‬
‫ֶ‬
‫משנה ט‪ :‬כָּל ִשׁבְ עַ ת הַ יּ ִָמים של חג הסוכות‪ָ ,‬אדָ ם עוֹשֶׂ ה את סֻ כָּתוֹ ֶקבַ ע‪ ,‬וּבֵ יתוֹ‬
‫ע ֲַראי‪ ,‬שאם יש לו כלים נאים מעלה אותם לסוכה‪ .‬י ְָרדוּ גְ שָׁ ִמים‪ ,‬מֵ ֵאימָ ַתי מֻ ָתּר‬
‫ְלפַנּוֹת את הסוכה מכליה ולצאת ממנה‪ִ ,‬משֶּׁ ִתּ ְס ַרח הַ ִמּ ְקפָּה ‪ -‬מזמן שמי‬
‫הגשמים מקלקלים את המאכל שאינו רך מידי ואינו קשה מידי‪ ,‬שהוא מהיר‬
‫להתקלקל ממים‪ ,‬ואף אם אין לפניו תבשיל כזה‪ ,‬מזמן שירדו גשמים בכמות‬
‫כזו‪ ,‬רשאי לצאת מהסוכה‪ .‬מָ ְשׁלוּ מָ שָׁ ל‪ ,‬לְמָ ה הַ דָּ בָ ר דּוֹמֶ ה‪ ,‬כשיורדים גשמים‬
‫בחג הסוכות‪ ,‬לְעֶ בֶ ד שֶׁ בָּ א עם מים ל ְִמזוֹג את כּוֹס היין ל ְַרבּוֹ‪ ,‬כלומר למהול לו‬
‫מים ביין להפיג חריפותו‪ ,‬וְ שָׁ ַפ לוֹ רבו את ִקיתוֹן המים עַ ל ָפּנָיו‪ ,‬כאומר לו‪,‬‬
‫איני רוצה בשימושך‪ ,‬כך כאן מראים הגשמים שאין הקדוש ברוך הוא מקבל‬
‫מעשיהם ברצון‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫נִּדּחַ ת‪ ,‬פָּ סוּל‪.‬‬
‫ְשׁל ﬠִ יר הַ ַ‬
‫שׁ ָרה‪ ,‬ו ֶ‬
‫שׁל אֲ ֵ‬
‫פרק ג‪ ,‬משנה א‪ :‬לוּלָ ב הַ גָּזוּל וְהַ יָּבֵ שׁ‪ ,‬פָּ סוּל‪ֶ .‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ ,‬יְאַ גְּ ֶדנּוּ‬
‫ָשׁר‪ַ .‬ר ִבּי י ָ‬
‫נִ ְקטַ ם ר ֹאשׁוֹ‪ ,‬נִ ְפ ְרצוּ ﬠָ לָ יו‪ ,‬פָּ סוּל‪ .‬נִ ְפ ְרדוּ ﬠָ לָ יו‪ ,‬כּ ֵ‬
‫לשׁה ְטפָ ִחים כְּ ֵדי ְלנַﬠְ נֵﬠַ בּוֹ‪,‬‬
‫שׁיֶּשׁ בּוֹ ְשׁ ָ‬
‫שׁרוֹת‪ ,‬לוּלָ ב ֶ‬
‫ִמ ְלמַ ﬠְ לָ ה‪ .‬צִ נֵּי הַ ר הַ בַּ ְרזֶל‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫ָשׁר‪.‬‬
‫כּ ֵ‬
‫פרק ג‪ ,‬משנה א‪ :‬נאמר בתורה 'וּל ְַק ְח ֶתּם ָלכֶם בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן פְּ ִרי עֵ ץ הָ דָ ר ַכּפֹּת‬
‫וּשׂמַ ְח ֶתּם לִפְ נֵי ה' אֱ ֵקיכֶם ִשׁבְ עַ ת י ִָמים'‪ ,‬פרק‬
‫ְתּמָ ִרים ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ‬
‫זה עוסק בפרטי הדינים של נטילת ארבעת המינים‪ :‬לוּלָב הַ גָּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ‪ ,‬פָּסוּל‪,‬‬
‫הגזול ‪ -‬מפני שזו מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬והיבש ‪ -‬מפני שאינו 'הדר'‪ ,‬ולומדים‬
‫מלשון 'הדר' שנאמרה באתרוג שאף שלשת המינים האחרים צריכים להיות‬
‫בעלי הדר‪ .‬לולב שֶׁ ל אֲ שֵׁ ָרה ‪ -‬עץ של עבודה זרה‪ ,‬הטעון שריפה‪ ,‬וְ שֶׁ ל עִ יר‬
‫הַ נִּדַּ חַ ת ‪ -‬הבא מעיר שעבדו כולם עבודה זרה‪ ,‬וציותה התורה לשרוף את העיר‬
‫עם כל אשר בה‪ ,‬פָּסוּל‪ ,‬כיון שלולב צריך שיעור מסוים‪ ,‬כמו שיבואר להלן‪,‬‬
‫ולולב העומד להישרף אין שיעורו נחשב‪ .‬נ ְִקטַ ם ‪ -‬נחתך ר ֹאשׁוֹ של הלולב‪ ,‬ואינו‬
‫'הדר'‪ ,‬או שנִפְ ְרצוּ עָ לָיו ‪ -‬נעקרו ממנו לגמרי‪ ,‬וקשרם כדי לחברם לשדרה‪,‬‬
‫פָּסוּל‪ .‬נִפְ ְרדוּ עָ לָיו זה מזה בראשיהם‪ ,‬אך עדיין מחוברים הם לשדרה‪ ,‬כָּשֵׁ ר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ ,‬י ְַאגְּ דֶ נּוּ ִמלְמַ עְ לָה ‪ -‬יקשור את עלי הלולב שנפרדו בחלקם‬
‫העליון‪ ,‬כדי שייראה כשאר לולבים‪.‬‬
‫צִ נֵּי הַ ר הַ בַּ ְרזֶל ‪ -‬לולבים הבאים ממקום הנקרא 'הר הברזל'‪ ,‬שעליהם קצרים‬
‫ביותר‪ ,‬כְּ שֵׁ רוֹת‪ ,‬ובלבד שיגיע ראשו של העלה התחתון לעיקרו של העלה‬
‫העליון‪ ,‬אבל אם הם קצרים יותר ‪ -‬פסול‪ .‬לוּלָב שֶׁ יֶּשׁ בּוֹ ְשׁלשָׁ ה ְטפ ִָחים כנגד‬
‫ההדסים והערבות‪ ,‬וטפח נוסף כְּ דֵ י ְלנַעְ נֵעַ בּוֹ‪ ,‬כָּשֵׁ ר‪ ,‬אבל בפחות משיעור זה‪,‬‬
‫פסול‪.‬‬
‫ְשׁל ﬠִ יר הַ נִּ ַדּחַ ת‪ ,‬פָּ סוּל‪ .‬נִ ְקטַ ם‬
‫שׁ ָרה ו ֶ‬
‫שׁל אֲ ֵ‬
‫משנה ב‪ :‬הֲ ַדס הַ גָּזוּל וְהַ יָּבֵ שׁ‪ ,‬פָּ סוּל‪ֶ .‬‬
‫ָשׁר‪ .‬וְאֵ ין‬
‫ﬠנָבָ יו ְמרֻ בּוֹת מֵ ﬠָ לָ יו‪ ,‬פָּ סוּל‪ .‬ו ְִאם ִמﬠֲטָ ן כּ ֵ‬
‫שׁהָ יוּ ֲ‬
‫ר ֹאשׁוֹ‪ ,‬נִ ְפ ְרצוּ ﬠָ לָ יו‪ ,‬אוֹ ֶ‬
‫ֲטין ְבּיוֹם טוֹב‪:‬‬
‫ְממַ ﬠ ִ‬
‫משנה ב‪ :‬הֲ דַ ס הַ גָּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ‪ ,‬פָּסוּל‪ ,‬הגזול ‪ -‬מפני שזו מצוה הבאה בעבירה‪,‬‬
‫והיבש ‪ -‬מפני שאינו 'הדר'‪ .‬הדס שֶׁ ל אֲ שֵׁ ָרה ‪ -‬עץ של עבודה זרה‪ ,‬הטעון שריפה‪,‬‬
‫וְ שֶׁ ל עִ יר הַ נִּדַּ חַ ת ‪ -‬הבא מעיר שעבדו כולם עבודה זרה‪ ,‬וציותה התורה לשרוף‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫את העיר עם כל אשר בה‪ ,‬פָּסוּל‪ ,‬כיון שהדס צריך שיעור מסוים‪ ,‬וכשהוא עומד‬
‫להישרף אין שיעורו נחשב‪ .‬נ ְִקטַ ם ר ֹאשׁוֹ‪ ,‬ואינו 'הדר'‪ ,‬נִפְ ְרצוּ עָ ָליו ואינן‬
‫מחוברים לענף אלא על ידי קשירה‪ ,‬אוֹ שֶׁ הָ יוּ ֲענָבָ יו ]‪-‬מין פירות שיש בו‪ ,‬דומה‬
‫לענבים[ ְמרֻ בּוֹת מֵ עָ לָיו‪ ,‬שיש בו יותר ענבים מעלים‪ ,‬ואותם ענבים אדומים או‬
‫שחורים‪ ,‬פָּסוּל‪] ,‬אך אם הענבים ירוקים‪ ,‬מעין צבע העלים‪ ,‬כשר[‪ .‬וְ ִאם ִמעֲטָ ן ‪-‬‬
‫מיעט את הענבים‪ ,‬ונעשו העלים מרובים יותר‪ ,‬כָּשֵׁ ר‪ .‬וְ ֵאין ְממַ ע ֲִטין בְּ יוֹם טוֹב‪,‬‬
‫כיון שהוא 'מתקן' בכך את ההדס להכשירו למצוה‪.‬‬
‫ְשׁל ﬠִ יר הַ נִּ ַדּחַ ת‪ְ ,‬פּסוּלָ ה‪,‬‬
‫שׁ ָרה ו ֶ‬
‫שׁל אֲ ֵ‬
‫שׁה‪ְ ,‬פּסוּלָ ה‪ֶ .‬‬
‫משנה ג‪ :‬ﬠ ֲָרבָ ה גְ זוּלָ ה וִיבֵ ָ‬
‫ָשׁרוּ ִמ ְקצַ ת ﬠָ לֶ יהָ ‪,‬‬
‫ְשׁנּ ְ‬
‫מוּשׁה ו ֶ‬
‫ָ‬
‫נִפ ְרצוּ ﬠָ לֶ יהָ ‪ ,‬וְהַ צַּ ְפצָפָ ה ְפּסוּלָ ה‪ .‬כְּ‬
‫ֹאשׁהּ‪ְ ,‬‬
‫נִ ְקטַ ם ר ָ‬
‫שׁ ָרה‪:‬‬
‫ְשׁל בַּ ﬠַ ל כְּ ֵ‬
‫ו ֶ‬
‫משנה ג‪ :‬ע ֲָרבָ ה גְ זוּלָה וִ יבֵ שָׁ ה‪ ,‬פְּ סוּ ָלה‪ .‬שֶׁ ל אֲ שֵׁ ָרה וְ שֶׁ ל עִ יר הַ נִּדַּ חַ ת‪ ,‬פְּ סוּלָה‪,‬‬
‫וכטעמים שהתבארו לעיל לגבי לולב והדס‪ .‬נ ְִקטַ ם ר ֹאשָׁ הּ‪ ,‬נִפְ ְרצוּ עָ לֶיהָ ‪,‬‬
‫וְ הַ צַּ פְ צָ פָה ‪ -‬מין דומה לערבה‪ ,‬שעליו עגולים‪ ,‬פְּ סוּלָה‪ .‬ערבה כְּ מוּשָׁ ה ‪ -‬יבשה‬
‫ָשׁרוּ ִמ ְקצַ ת עָ ֶליהָ ‪ ,‬ונשארו רובם‪ ,‬וְ ערבה שֶׁ ל בַּ עַ ל ‪ -‬הגדילה בשדה‬
‫במקצת‪ ,‬וְ שֶׁ נּ ְ‬
‫וצומחת ממי גשמים‪ ,‬כְּ שֵׁ ָרה‪ ,‬ואף שנאמר בתורה 'ערבי נחל'‪ ,‬אין זה מעכב‬
‫שיהיו הערבות צומחות דוקא על שפת הנחל‪ ,‬אלא באה התורה להגדיר את מין‬
‫הערבה‪ ,‬שהוא מין שצומח בדרך כלל על שפת הנחל‪.‬‬
‫וּשׁ ֵתּי ﬠ ֲָרבוֹת‪ ,‬לוּלָ ב אֶ חָ ד וְאֶ ְתרוֹג‬
‫לשׁה הֲ ַד ִסּים‪ְ ,‬‬
‫שׁ ָ‬
‫ִשׁמָ ﬠֵ אל אוֹמֵ ר‪ְ ,‬‬
‫משנה ד‪ַ :‬ר ִבּי י ְ‬
‫תּן‬
‫שׁלָ ְשׁ ָ‬
‫טוּמים‪ ,‬וְאֶ חָ ד אֵ ינוֹ ָקטוּם‪ַ .‬ר ִבּי טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר‪ ,‬אֲ פִ לּוּ ְ‬
‫שׁ ַניִם ְק ִ‬
‫אֶ חָ ד‪ .‬אֲ ִפלּוּ ְ‬
‫שׁלּוּלָ ב אֶ חָ ד וְאֶ ְתרוֹג אֶ חָ ד‪ָ ,‬כּ הֲ ַדס אֶ חָ ד ַוﬠ ֲָרבָ ה‬
‫שׁם ֶ‬
‫אוֹמר‪ ,‬כְּ ֵ‬
‫ֵ‬
‫טוּמים‪ַ .‬ר ִבּי ﬠ ֲִקיבָ א‬
‫ְק ִ‬
‫אֶ חָ ת‪:‬‬
‫משנה ד‪ :‬בתורה לא התבאר בפירוש מה הכמות שיש ליטול מכל אחד‬
‫ִשׁמָ עֵ אל‬
‫מארבעת המינים‪ ,‬משנתנו דנה בכך‪ ,‬ומביאה מחלוקת בענין זה‪ַ :‬רבִּ י י ְ‬
‫וּשׁ ֵתּי ע ֲָרבוֹת‪ ,‬לוּלָב ֶאחָ ד וְ ֶא ְתרוֹג‬
‫אוֹמֵ ר‪ ,‬צריך האדם ליטול ְשׁלשָׁ ה הֲ דַ ִסּים‪ְ ,‬‬
‫טוּמים‪ ,‬וְ ֶאחָ ד ֵאינוֹ‬
‫ֶאחָ ד‪ ,‬ומוסיף רבי ישמעאל ואומר‪ ,‬אֲ פִ לּוּ ְשׁ ַניִם מההדסים ְק ִ‬
‫ָקטוּם‪ ,‬כשר‪ ,‬ובגמרא מבואר שרבי ישמעאל חזר בו מדבריו הראשונים‪ ,‬והוא‬
‫סובר שאין צורך בשלשה הדסים‪ ,‬אלא די באחד‪ ,‬ולכן אם אחד מהם אינו‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫טוּמים‪ ,‬כשר‪,‬‬
‫ָשׁ ָתּן ‪ -‬שלשת ההדסים ְק ִ‬
‫קטום‪ ,‬כשר‪ַ .‬רבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר‪ ,‬אֲ פִ לּוּ ְשׁל ְ‬
‫כיון שהוא סובר שקטימה אינה פוסלת בהדסים‪ ,‬לפי שהעלים העליונים‬
‫מסתירים את הקטימה‪ַ .‬רבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ ,‬כְּ שֵׁ ם שֶׁ לּוּלָב ֶאחָ ד וְ ֶא ְתרוֹג ֶאחָ ד‪ָ ,‬כּ‬
‫הֲ דַ ס ֶאחָ ד ַוע ֲָרבָ ה ֶאחָ ת‪:‬‬
‫ְשׁל ﬠִ יר הַ נִּ ַדּחַ ת‪ ,‬פָּ סוּל‪ֶ .‬‬
‫שׁ ָרה ו ֶ‬
‫שׁל אֲ ֵ‬
‫משנה ה‪ :‬אֶ ְתרוֹג הַ גָּזוּל וְהַ יָּבֵ שׁ‪ ,‬פָּ סוּל‪ֶ .‬‬
‫שׁל‬
‫הוֹרה‪ ,‬ל ֹא יִטּוֹל‪ ,‬ו ְִאם נָטַ ל‪,‬‬
‫שׁל ְתּרוּמָ ה ְט ָ‬
‫שׁל ְתּרוּמָ ה ְטמֵ אָ ה‪ ,‬פָּ סוּל‪ֶ .‬‬
‫ﬠָ ְרלָ ה‪ ,‬פָּ סוּל‪ֶ .‬‬
‫שׁנִ י‬
‫ֲשׂר ֵ‬
‫שׁל מַ ﬠ ֵ‬
‫פּוֹס ִלין‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּ ל מַ כְ ִשׁ ִירין‪ֶ .‬‬
‫ְ‬
‫שׁמַּ אי‬
‫שׁל ְדּמַ אי‪ ,‬בֵּ ית ַ‬
‫ָשׁר‪ֶ .‬‬
‫כּ ֵ‬
‫ָשׁר‪:‬‬
‫ירוּשׁלַ יִם‪ ,‬ל ֹא יִטּוֹל‪ ,‬ו ְִאם נָטַ ל‪ ,‬כּ ֵ‬
‫ָ‬
‫ִבּ‬
‫משנה ה‪ֶ :‬א ְתרוֹג הַ גָּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ‪ ,‬פָּסוּל‪ .‬שֶׁ ל אֲ שֵׁ ָרה וְ שֶׁ ל עִ יר הַ נִּדַּ חַ ת‪ ,‬פָּסוּל‪ .‬וכמו‬
‫שהתבאר לעיל לגבי שאר המינים‪] .‬עתה מביאה המשנה דינים השייכים רק‬
‫באתרוג‪ ,‬כיון שהוא פרי הראוי לאכילה[‪ ,‬אתרוג שֶׁ ל עָ ְרלָה ‪ -‬בתוך שלש שנים‬
‫לנטיעת העץ‪ ,‬שהוא אסור באכילה ובהנאה‪ ,‬פָּסוּל‪ ,‬כיון שנאמר 'ולקחתם‬
‫לכם'‪ ,‬שיהא ראוי לכם‪ ,‬ואתרוג זה אינו ראוי לאדם‪ .‬וכן אתרוג שֶׁ ל ְתּרוּמָ ה‬
‫הוֹרה‪ ,‬לכתחילה ל ֹא יִטּוֹל‪,‬‬
‫ְטמֵ ָאה‪ ,‬שאסור באכילה‪ ,‬פָּסוּל‪ .‬אתרוג שֶׁ ל ְתּרוּמָ ה ְט ָ‬
‫מחשש שיתרטב מהלולב ומיניו ]שהיו נותנים אותם במים[ ויוכשר בכך לקבל‬
‫טומאה ]שאין פרי מקבל טומאה עד שיבואו עליו מים[‪ ,‬ואסור לגרום טומאה‬
‫לתרומה‪ .‬וְ ִאם נָטַ ל‪ ,‬כָּשֵׁ ר‪ ,‬כיון שהוא פרי המותר באכילה לכהנים‪ .‬אתרוג שֶׁ ל‬
‫ְדּמַ אי ‪ -‬של עם הארץ‪ ,‬שאין ידוע אם הוא מעשר‪ ,‬וגזרו חכמים שחייבים לעשר‬
‫פּוֹסלִין‪ ,‬כיון שעתה אינם ראויים לאכילה‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּל‬
‫פירות אלו‪ ,‬בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְ‬
‫מַ כְ ִשׁ ִירין‪ ,‬כיון שראוי פרי זה לעניים‪ ,‬שהתירו חכמים להאכילם פירות דמאי‪.‬‬
‫אתרוג שֶׁ ל מַ עֲשֵׂ ר שֵׁ נִי בִּ ירוּשָׁ ַליִם‪ ,‬שהוא מותר שם באכילה‪ ,‬לכתחילה ל ֹא‬
‫יִטּוֹל‪ ,‬שלא יגרום לו הכשר לקבלת טומאה‪ ,‬וְ ִאם נָטַ ל‪ ,‬כָּשֵׁ ר‪ ,‬כיון שהוא ראוי‬
‫לאכילה‪.‬‬
‫נִס ַדּק‪ ,‬נִ ַקּב וְחָ סַ ר כָּל‬
‫נִטּלָ ה ִפ ְטמָ תוֹ‪ ,‬נִ ְקלַ ף‪ְ ,‬‬
‫תה חֲ זָזִ ית ﬠַ ל רֻ בּוֹ‪ְ ,‬‬
‫משנה ו‪ :‬ﬠָ ְל ָ‬
‫ָשׁר‪.‬‬
‫שׁהוּא‪ ,‬כּ ֵ‬
‫תה חֲ זָזִ ית ﬠַ ל ִמעוּטוֹ‪ ,‬נִטַּ ל ﬠ ְֻקצוֹ‪ ,‬נִ ַקּב וְל ֹא חָ סַ ר כָּל ֶ‬
‫שׁהוּא‪ ,‬פָּ סוּל‪ .‬ﬠָ ְל ָ‬
‫ֶ‬
‫ְהוּדה פּוֹסֵ ל‪.‬‬
‫כּוּשׁי‪ ,‬פָּ סוּל‪ .‬וְהַ יָרוֹק כְּ כ ְַר ִתי‪ַ ,‬ר ִבּי מֵ ִאיר מַ כְ ִשׁיר‪ ,‬ו ְַר ִבּי י ָ‬
‫ִ‬
‫אֶ ְתרוֹג הַ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫משנה ו‪ :‬משנתנו מונה פסולים שונים באתרוג‪ ,‬שמחמתם אינו נחשב 'הדר'‪:‬‬
‫עָ ל ְָתה חֲ זָזִ ית ‪ -‬כמו אבעבועות דקות עַ ל רֻ בּוֹ של האתרוג‪ ,‬נ ְִטּלָה פִ ְטמָ תוֹ ‪ -‬החלק‬
‫הבולט שבשיפולי האתרוג‪ ,‬נ ְִקלַף ‪ -‬התקלף כל הקרום הדק שעל גבי האתרוג‬
‫]אך אין הכוונה שנקלפה הקליפה הצהובה שלו‪ ,‬שאז אפילו בקילוף מועט הוא‬
‫פסול[‪ ,‬נ ְִסדַּ ק‪ ,‬נ ִַקּב ‪ -‬נעשה בו חור‪ ,‬וְ חָ סַ ר אפילו כָּל שֶׁ הוּא מבשר האתרוג‪,‬‬
‫פָּסוּל‪ .‬עָ ל ְָתה חֲ זָזִ ית רק עַ ל ִמעוּטוֹ של האתרוג ]במקום אחד‪ ,‬אך אם עלתה‬
‫החזזית בשנים או שלשה מקומות‪ ,‬או שעלה בפיטמתו‪ ,‬פסול[‪ ,‬נִטַּ ל ע ְֻקצוֹ ‪-‬‬
‫החלק שבו מחובר האתרוג לעץ‪ ,‬נ ִַקּב וְ ל ֹא חָ סַ ר אפילו כָּל שֶׁ הוּא‪ ,‬וגם אין זה‬
‫כּוּשׁי‪ ,‬פָּסוּל‪ .‬וְ הַ יָרוֹק כְּ כ ְַר ִתי‪,‬‬
‫נקב מפולש מעבר לעבר‪ ,‬כָּשֵׁ ר‪ֶ .‬א ְתרוֹג הַ שחור כ ִ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר מַ כְ ִשׁיר‪ ,‬וְ ַרבִּ י יְהוּדָ ה פּוֹסֵ ל‪ .‬וכל הפסולים הללו הם ביום טוב ראשון‪,‬‬
‫אבל מיום שני והלאה‪ ,‬הכל כשר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ ,‬כַּבֵּ יצָ ה‪.‬‬
‫שׁעוּר אֶ ְתרוֹג הַ ָקּטָ ן‪ַ ,‬ר ִבּי מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ ,‬כָּאֱ גוֹז‪ַ .‬ר ִבּי י ָ‬
‫משנה ז‪ִ :‬‬
‫ְהוּדה‪ַ .‬ר ִבּי יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ ,‬אֲ ִפלּוּ אֶ חָ ד‬
‫שׁ ַניִם ְבּיָדוֹ אַ חַ ת‪ִ ,‬דּ ְב ֵרי ַר ִבּי י ָ‬
‫שׁיּ ֹאחֵ ז ְ‬
‫וּבַ גָּדוֹל‪ ,‬כְּ ֵדי ֶ‬
‫תּי י ָָדיו‪.‬‬
‫שׁ ֵ‬
‫ִבּ ְ‬
‫משנה ז‪ :‬משנתנו מבארת את שיעור גודלו של האתרוג‪ִ :‬שׁעוּר ֶא ְתרוֹג הַ ָקּטָ ן‪,‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ ,‬כָּאֱ גוֹז‪ַ .‬רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ ,‬כַּבֵּ יצָ ה‪ .‬וּבַ גָּדוֹל ‪ -‬שיעורו של האתרוג‬
‫הגדול ביותר‪ ,‬שהא כשר‪ ,‬כְּ דֵ י שֶׁ יּ ֹאחֵ ז ְשׁ ַניִם בְּ יָדוֹ ַאחַ ת‪ ,‬אך אם הוא גדול עד‬
‫כדי כך שאינו יכול לאחוז שנים בידו אחת‪ ,‬פסול‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוּדָ ה‪ַ .‬רבִּ י יוֹסֵ י‬
‫אוֹמֵ ר‪ ,‬אין שיעור לגודלו של האתרוג‪ ,‬אלא אֲ פִ לּוּ ֶאחָ ד שצריך לאוחזו בִּ ְשׁ ֵתּי‬
‫יָדָ יו‪ ,‬כשר‪.‬‬
‫אוֹמר‪,‬‬
‫ֵ‬
‫ְהוּדה‪ַ .‬ר ִבּי מֵ ִאיר‬
‫משנה ח‪ :‬אֵ ין אוֹגְ ִדין אֶ ת הַ לּוּלָ ב אֶ לָּ א ְב ִמינוֹ‪ִ ,‬דּ ְב ֵרי ַר ִבּי י ָ‬
‫שׁהָ יוּ אוֹגְ ִדין אֶ ת‬
‫ְרוּשׁלַ יִם ֶ‬
‫שׁי י ָ‬
‫ֲשׂה ְבאַ נְ ֵ‬
‫שׁיחָ ה‪ .‬אָ מַ ר ַר ִבּי מֵ ִאיר‪ ,‬מַ ﬠ ֶ‬
‫אֲ ִפלּוּ ִב ְמ ִ‬
‫שׁל זָהָ ב‪ .‬אָ ְמרוּ לוֹ‪ְ ,‬בּ ִמינוֹ הָ יוּ אוֹגְ ִדין אוֹתוֹ ִמ ְלּמָ טָּ ה‪:‬‬
‫לוּלבֵ יהֶ ן ְבּגִ ימוֹנִ יּוֹת ֶ‬
‫ְ‬
‫משנה ח‪ :‬משנתנו מבררת האם יש חיוב לאגוד ]‪-‬לקשור[ את הלולב עם‬
‫ההדסים והערבות‪ ,‬והיאך אוגדים אותם‪ֵ :‬אין אוֹגְ ִדין ֶאת הַ לּוּלָב עם ההדסים‬
‫והערבות‪ֶ ,‬אלָּא בְ ִמינוֹ ‪ -‬בחוט העשוי ממין הלולב‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוּדָ ה‪ ,‬כיון שרבי‬
‫יהודה סובר שיש חיוב לאגוד את המינים יחד ]והוא לומד זאת בגזירה שוה‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫מאגודת אזוב שלקחו במצרים להזות מדם הפסח על הפתחים‪ ,‬שבשניהם‬
‫כתוב לשון 'לקיחה'[‪ ,‬ואם יאגדו אותם במין אחר‪ ,‬נמצא שהוסיף האדם מין‬
‫חמישי על ארבעת המינים שציותה תורה‪ ,‬ועובר משום 'לא תוסיף'‪ַ .‬רבִּ י מֵ ִאיר‬
‫חולק ואוֹמֵ ר‪ ,‬ניתן לקשור את הלולב ומיניו אֲ פִ לּוּ בִ ְמ ִשׁיחָ ה ‪ -‬בחוט‪ ,‬שאינו‬
‫ממין הלולב‪ ,‬כיון שרבי מאיר סובר שאין חיוב לאגוד את הלולב ומיניו‪,‬‬
‫וממילא אף אם יקשרנו במין חמישי‪ ,‬אין בכך משום 'לא תוסיף'‪ָ .‬אמַ ר ַרבִּ י‬
‫מֵ ִאיר‪ ,‬מַ עֲשֶׂ ה בְ ַאנְשֵׁ י יְרוּשָׁ ַליִם‪ ,‬שֶׁ הָ יוּ אוֹגְ ִדין ֶאת לוּלְבֵ יהֶ ן בְּ גִ ימוֹנִיּוֹת שֶׁ ל זָהָ ב‪,‬‬
‫ומוכח שלא חששו לאוגדם דוקא במינם‪ָ .‬א ְמרוּ לוֹ‪ ,‬אין זו ראיה‪ ,‬כיון שבְּ ִמינוֹ‬
‫של הלולב הָ יוּ אוֹגְ ִדין אוֹתוֹ ִמלְּמָ טָּ ה‪ ,‬לקיים מצות אגד‪ ,‬ומה שאגדו למעלה‬
‫בגימוניות של זהב‪ ,‬היה לנוי מצוה בלבד‪.‬‬
‫ִ‬
‫וּבאָ נָא ה'‬
‫משנה ט‪ :‬וְהֵ יכָן הָ יוּ ְמנַﬠְ נְ ﬠִ ין‪ְ ,‬בּהוֹדוּ לַ ה'‪ְ ,‬תּ ִחלָּ ה וָסוֹף‪ְ .‬‬
‫הוֹשׁיﬠָ ה נָּא‪ִ ,‬דּ ְב ֵרי‬
‫אוֹמ ִרים‪ ,‬אַ ף ְבּאָ נָּא ה' הַ צְ ִליחָ ה נָא‪ .‬אָ מַ ר ַר ִבּי ﬠ ֲִקיבָ א‪ ,‬צוֹפֶ ה‬
‫ְ‬
‫שׁמַּ אי‬
‫בֵ ית ִהלֵּ ל‪ .‬וּבֵ ית ַ‬
‫לוּלבֵ יהֶ ן‪ ,‬וְהֵ ן ל ֹא‬
‫ְ‬
‫שׁכָּל הָ ﬠָ ם הָ יוּ ְמנַﬠְ נְ ﬠִ ים אֶ ת‬
‫וּב ַר ִבּי יְהוֹשֻׁ ﬠַ ‪ֶ ,‬‬
‫ִיתי ְב ַרבָּ ן גּ ְַמ ִליאֵ ל ְ‬
‫הָ י ִ‬
‫שׁבָּ א בַ ֶדּ ֶר ‪ ,‬וְל ֹא הָ יָה ְביָדוֹ לוּלָ ב ִלטּוֹל‪,‬‬
‫הוֹשׁיﬠָ ה נָּא‪ִ .‬מי ֶ‬
‫ִ‬
‫נִ ﬠְ נְ עוּ אֶ לָּ א ְבאָ נָּא ה'‬
‫שׁכָּל הַ יּוֹם‬
‫שׁחֲ ִרית‪ ,‬יִטּוֹל בֵּ ין הָ ﬠַ ְרבַּ יִם‪ֶ ,‬‬
‫שׁיִּ ָכּנֵס ְלבֵ יתוֹ יִטּוֹל ﬠַ ל שֻׁ ְלחָ נוֹ‪ .‬ל ֹא נָטַ ל ַ‬
‫ִלכְ ֶ‬
‫ָשׁר לַ לּוּלָ ב‪:‬‬
‫כּ ֵ‬
‫משנה ט‪ :‬התבאר לעיל ששיעור הלולב הוא ארבעה טפחים‪ ,‬שלשה כנגד‬
‫ההדסים והערבות‪ ,‬וטפח נוסף כדי לנענע בו‪ ,‬עתה מבררת המשנה מתי‬
‫מנענעים את הלולב‪ .‬מבררת המשנה‪ ,‬וְ הֵ יכָן הָ יוּ ְמנַעְ נְעִ ין את הלולב ומיניו‪.‬‬
‫משיבה המשנה‪ ,‬בְּ 'הוֹדוּ לַה''‪ְ ,‬תּ ִחלָּה וָסוֹף ‪ -‬ב'הודו' הראשון שאומרים באמצע‬
‫הוֹשׁיעָ ה נָּא'‪ִ ,‬דּבְ ֵרי בֵ ית ִהלֵּל‪.‬‬
‫ִ‬
‫'אנָא ה'‬
‫ההלל‪ ,‬וב'הודו' שאומרים בסוף ההלל‪ .‬וּבְ ָ‬
‫'אנָּא ה' הַ צְ לִיחָ ה נָא'‪ָ .‬אמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ ,‬צוֹפֶה ]‪-‬‬
‫אוֹמ ִרים‪ַ ,‬אף בְּ ָ‬
‫ְ‬
‫וּבֵ ית שַׁ מַּ אי‬
‫ִיאל וּבְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪ ,‬שֶׁ כָּל הָ עָ ם הָ יוּ ְמנַעְ נְעִ ים ֶאת‬
‫ִיתי בְ ַרבָּ ן גּ ְַמל ֵ‬
‫מביט ומתבונן[ הָ י ִ‬
‫הוֹשׁיעָ ה נָּא'‪ ,‬שלא כדברי בית שמאי ולא‬
‫ִ‬
‫'אנָּא ה'‬
‫לוּלְבֵ יהֶ ן‪ ,‬וְ הֵ ן ל ֹא נִעְ נְעוּ ֶאלָּא בְ ָ‬
‫כדברי בית הלל‪.‬‬
‫ִמי שֶׁ בָּ א בַ דֶּ ֶר ‪ ,‬וּבהיותו בדרך ל ֹא הָ יָה בְ יָדוֹ לוּלָב לִטּוֹל‪ ,‬לִכְ שֶׁ ִיּ ָכּנֵס לְבֵ יתוֹ יִטּוֹל‬
‫עַ ל שֻׁ לְחָ נוֹ‪ ,‬אף שלא בשעת התפילה ואמירת ההלל‪ .‬מי של ֹא נָטַ ל את הלולב‬
‫בשַׁ חֲ ִרית‪ ,‬יִטּוֹל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם‪ ,‬שֶׁ כָּל הַ יּוֹם כָּשֵׁ ר לַלּוּלָב‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫שּׁהֵ ן‬
‫שּׁה אוֹ ָקטָ ן מַ ְק ִרין אוֹתוֹ עוֹנֶה אַ חֲ ֵריהֶ ן מַ ה ֶ‬
‫שׁהָ יָה ﬠֶ בֶ ד אוֹ ִא ָ‬
‫משנה י‪ִ :‬מי ֶ‬
‫וּת ִהי לוֹ ְמאֵ ָרה ִאם הָ יָה גָדוֹל מַ ְק ֶרא אוֹתוֹ‪ ,‬עוֹנֶה אַ חֲ ָריו הַ ְללוּיָהּ‪.‬‬
‫אוֹמ ִרין‪ְ ,‬‬
‫ְ‬
‫משנה י‪ :‬משנתנו עוסקת במי שאינו יודע לקרוא את ההלל בעצמו‪ִ :‬מי שֶׁ הָ יָה‬
‫אוֹמ ִרין‪,‬‬
‫עֶ בֶ ד אוֹ ִאשָּׁ ה אוֹ ָקטָ ן מַ ְק ִרין אוֹתוֹ את ההלל‪ ,‬עוֹנֶה ַאחֲ ֵריהֶ ן מַ ה שֶּׁ הֵ ן ְ‬
‫כיון שהם עצמם פטורים מאמירת ההלל‪ ,‬אינם יכולים להוציא את האדם ידי‬
‫וּת ִהי לוֹ ְמ ֵא ָרה ‪ -‬תבא עליו קללה‪,‬‬
‫חובתו‪ ,‬ועליו לקרוא אחריהם מילה במילה‪ְ ,‬‬
‫על כך שלא למד לקרוא בעצמו‪ ,‬והוא זקוק שיקריאו לו‪ִ .‬אם הָ יָה גָדוֹל מַ ְק ֶרא‬
‫אוֹתוֹ‪ ,‬וגדול יכול להוציאו ידי חובתו‪ ,‬עוֹנֶה ַאחֲ ָריו על כל דבר ודבר 'הַ לְלוּיָהּ'‪.‬‬
‫משנה יא‪ :‬מָ קוֹם ֶ‬
‫שׁנָּהֲ גוּ ִלכְ פּוֹל יִכְ פּוֹל‪ִ .‬ל ְפשׁוֹט י ְִפשׁוֹט‪ְ .‬לבָ ֵר אַ חֲ ָריו יְבָ ֵר אַ חֲ ָריו‪,‬‬
‫תּנָה‪,‬‬
‫נוֹתן לוֹ אֶ ְתרוֹג ְבּמַ ָ‬
‫ֵ‬
‫לּוֹקחַ לוּלָ ב מֵ חֲ בֵ רוֹ בַּ ְשּׁ ִביﬠִ ית‪,‬‬
‫הַ כֹּל כְּ ִמנְ הַ ג הַ ְמּ ִדינָה‪ .‬הַ ֵ‬
‫שּׁאי ְללָ ְקחוֹ בַּ ְשּׁ ִביﬠִ ית‪.‬‬
‫שׁאֵ ין ַר ַ‬
‫ְל ִפי ֶ‬
‫משנה יא‪ :‬משנתנו ממשיכה לבאר את אופן אמירת ההלל‪ :‬מָ קוֹם שֶׁ נָּהֲ גוּ‬
‫לִכְ פּוֹל ‪ -‬לומר פעמיים את הפסוקים מ'אודך ה'' ועד סוף ההלל‪ ,‬יִכְ פּוֹל‪ .‬מקום‬
‫שנהגו לִפְ שׁוֹט ‪ -‬לומר פעם אחת‪ ,‬יִפְ שׁוֹט‪ .‬מקום שנהגו לְבָ ֵר ַאחֲ ָריו ‪ -‬אחרי‬
‫אמירת ההלל‪ ,‬יְבָ ֵר ַאחֲ ָריו ]אבל הברכה שלפניו‪ ,‬היא חובה לדברי הכל‪ ,‬בימים‬
‫שגומרים בהם את ההלל[‪ ,‬הַ כֹּל כְּ ִמנְהַ ג הַ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫המשנה דנה עתה בשנת השמיטה‪ ,‬בה אסור לעשות סחורה בפירות שביעית‪,‬‬
‫לּוֹקחַ ]‪-‬הקונה( לוּלָב‬
‫וכיצד רוכשים את המינים בארץ ישראל בשנה זו‪ :‬הַ ֵ‬
‫מֵ חֲ בֵ רוֹ בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬ומדובר באדם הקונה מעם הארץ לולב ואתרוג‪ ,‬ואף שהלולב‬
‫אינו קדוש בקדושת שביעית‪ ,‬שהרי אינו ראוי לאכילה‪ ,‬הרי האתרוג קדוש‬
‫בקדושת שביעית‪ ,‬ועם הארץ חשוד שלא ינהג בדמי האתרוג בקדושת שביעית‪,‬‬
‫נוֹתן לוֹ המוכר את ה ֶא ְתרוֹג בְּ מַ ָתּנָה‪ ,‬ומבליע לו‬
‫ולא יבערם בשעת הביעור‪ ,‬ולכן ֵ‬
‫הקונה את שווי האתרוג בדמי הלולב‪ ,‬לְפִ י שֶׁ ֵאין ַרשַּׁ אי ְלל ְָקחוֹ ‪ -‬לקנות ממנו‬
‫את האתרוג בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬וכמו שהתבאר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫שּׁחָ ַרב‬
‫משנה יב‪ :‬בָּ ִראשׁוֹנָה‪ ,‬הָ יָה לוּלָ ב נִטָּ ל בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ִשׁ ְבﬠָ ה וּבַּ ְמּ ִדינָה יוֹם אֶ חָ ד ִמ ֶ‬
‫שׁיְּ הֵ א לוּלָ ב נִטָּ ל בַּ ְמּ ִדינָה ִשׁ ְבﬠָ ה ֵזכֶר‬
‫בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן ַזכַּאי ֶ‬
‫ְשׁיְּ הֵ א יוֹם הֶ נֶף כֻּלּוֹ אָ סוּר‪.‬‬
‫לַ ִמּ ְק ָדשׁ‪ .‬ו ֶ‬
‫משנה יב‪ :‬נאמר בתורה 'וּל ְַק ְח ֶתּם ָלכֶם בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן פְּ ִרי עֵ ץ הָ דָ ר ַכּפֹּת ְתּמָ ִרים‬
‫וּשׂמַ ְח ֶתּם לִפְ נֵי ה' אֱ ֵקיכֶם ִשׁבְ עַ ת י ִָמים'‪ ,‬ומבואר‬
‫ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ‬
‫בפסוק שהשמחה שבעת ימים היא 'לפני ה' אלוקיכם'‪ ,‬כלומר בבית המקדש‪.‬‬
‫בָּ ִראשׁוֹנָה‪ ,‬הָ יָה לוּלָב ]‪-‬ארבעת המינים[ נִטָּ ל בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ ִשׁבְ עָ ה ימים‪ ,‬וּבַּ ְמּ ִדינָה ‪-‬‬
‫בכל ארץ ישראל ]וכל שכן בחו"ל[‪ ,‬יוֹם ֶאחָ ד ‪ -‬יום טוב ראשון של סוכות‪,‬‬
‫וכמשמעות הפסוק‪ִ .‬משֶּׁ חָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ השני‪ִ ,‬ה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן ַזכַּאי‬
‫שֶׁ יְּהֵ א לוּלָב נִטָּ ל אף בַּ ְמּ ִדינָה ִשׁבְ עָ ה ימים‪ֵ ,‬ז ֶכר ל ִַמּ ְקדָ שׁ‪ .‬וְ עוד תקנה התקין רבן‬
‫יוחנן בן זכאי‪ ,‬שֶׁ יְּהֵ א 'יוֹם הֶ נֶף' כֻּלּוֹ ָאסוּר‪ ,‬כלומר‪ ,‬יום ט"ז ניסן שמניפים בו‬
‫את העומר‪ ,‬והנפה זו היא המתירה באכילה את התבואה החדשה‪ ,‬אמנם לאחר‬
‫שחרב בית המקדש ואין מניפים את העומר כלל‪ ,‬מצד הדין מותר לאכול‬
‫מהתבואה החדשה מיד כשהאיר המזרח ביום ט"ז‪ ,‬אמנם חשש רבן יוחנן‬
‫שכשיבנה בית המקדש במהרה יזכרו האנשים שבשנה הקודמת אכלו את‬
‫התבואה החדשה מיד בשחרית של יום ט"ז‪ ,‬ויעשו כן גם באותה שנה‪ ,‬ולא‬
‫יידעו שבשנה הקודמת היה הדבר מותר מחמת שלא הקריבו את העומר‪ ,‬ואילו‬
‫בשנה זו הדבר אסור עד הקרבת העומר‪ .‬ומשום כך תיקן שכל יום ט"ז יהא‬
‫אסור באכילת התבואה החדשה‪.‬‬
‫ִ‬
‫שּׁבָּ ת‪ ,‬כָּל הָ ﬠָ ם‬
‫שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ‬
‫שׁל חַ ג ֶ‬
‫משנה יג‪ :‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ‬
‫מוֹליכִ ין אֶ ת‬
‫שׁלּוֹ‪,‬‬
‫ימין וּבָ ִאין‪ ,‬כָּל אֶ חָ ד וְאֶ חָ ד מַ כִּ יר אֶ ת ֶ‬
‫שׁכִּ ִ‬
‫לוּלבֵ יהֶ ן ְלבֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬לַ מָּ חֳ ָרת מַ ְ‬
‫ְ‬
‫שׁל חַ ג‬
‫שׁאָ ְמרוּ חֲ כ ִָמים‪ ,‬אֵ ין אָ ָדם יוֹצֵ א י ְֵדי חוֹבָ תוֹ ְבּיוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ‬
‫ְנוֹטלוֹ‪ִ .‬מ ְפּנֵי ֶ‬
‫ו ְ‬
‫שׁל חֲ בֵ רוֹ‪:‬‬
‫וּשׁאָ ר יְמוֹת הֶ חָ ג‪ ,‬אָ ָדם יוֹצֵ א י ְֵדי חוֹבָ תוֹ ְבּלוּלָ בוֹ ֶ‬
‫שׁל חֲ בֵ רוֹ‪ְ ,‬‬
‫ְבּלוּלָ בוֹ ֶ‬
‫משנה יג‪ :‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬ונטילת לולב ביום זה‬
‫דוחה את השבת‪ ,‬אך אין הוצאתו מרשות לרשות דוחה את השבת‪ ,‬ולכן כָּל‬
‫ימין וּבָ ִאין‪,‬‬
‫הָ עָ ם מוֹלִיכִ ין ֶאת לוּלְבֵ יהֶ ן מערב שבת לְבֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬לַמָּ חֳ ָרת מַ ְשׁכִּ ִ‬
‫נוֹטלוֹ‪ .‬והטעם שהוצרך כל אחד להכיר את שלו‪,‬‬
‫כָּל ֶאחָ ד וְ ֶאחָ ד מַ כִּ יר ֶאת שֶׁ לּוֹ‪ ,‬וְ ְ‬
‫ִמפְּ נֵי שֶׁ ָא ְמרוּ חֲ כ ִָמים‪ֵ ,‬אין ָאדָ ם יוֹצֵ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ בְּ יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫וּשׁ ָאר‬
‫בְּ לוּ ָלבוֹ שֶׁ ל חֲ בֵ רוֹ‪ ,‬שנאמר 'ולקחתם לכם'‪ ,‬שיהיו ארבעת המינים שלכם‪ְ .‬‬
‫יְמוֹת הֶ חָ ג‪ָ ,‬אדָ ם יוֹצֵ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ אף בְּ לוּ ָלבוֹ שֶׁ ל חֲ בֵ רוֹ‪:‬‬
‫ְשׁכַח‬
‫שּׁבָּ ת‪ ,‬ו ָ‬
‫שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ‬
‫שׁל חַ ג ֶ‬
‫אוֹמר‪ ,‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ‬
‫ֵ‬
‫משנה יד‪ַ :‬ר ִבּי יוֹסֵ י‬
‫שׁהוֹצִ יאוֹ ִב ְרשׁוּת‪.‬‬
‫וְהוֹצִ יא אֶ ת הַ לּוּלָ ב ִל ְרשׁוּת הָ ַר ִבּים‪ ,‬פָּ טוּר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶ‬
‫משנה יד‪ַ :‬רבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ ,‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬בזמן‬
‫שבית המקדש קיים‪ ,‬שהיתה נטילת לולב דוחה את השבת‪ ,‬וְ שָׁ כַח וְ הוֹצִ יא ֶאת‬
‫הַ לּוּלָב ל ְִרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬אף שהוצאת הלולב אינה דוחה את השבת‪ ,‬כמו‬
‫שהתבאר לעיל‪ ,‬פָּטוּר‪ִ ,‬מפְּ נֵי שֶׁ הוֹצִ יאוֹ בִ ְרשׁוּת‪ ,‬שהיה טרוד בכוונתו לקיים את‬
‫המצוה‪ ,‬ומתוך כך טעה והוציאו‪.‬‬
‫שּׁבָּ ת‪ַ .‬ר ִבּי‬
‫ירתּוּ לַ מַּ יִם בַּ ַ‬
‫וּמיַּד בַּ ﬠְ לָ הּ‪ ,‬וּמַ חֲ זִ ַ‬
‫שּׁה ִמיַּד ְבּנָהּ ִ‬
‫משנה טו‪ְ :‬מ ַקבֶּ לֶ ת ִא ָ‬
‫יּוֹדﬠַ‬
‫יפין‪ָ .‬קטָ ן הַ ֵ‬
‫יפין וּבַ מּוֹﬠֵ ד מַ חֲ ִל ִ‬
‫מוֹס ִ‬
‫ִ‬
‫שּׁבָּ ת מַ חֲ זִ ִירין ְבּיוֹם טוֹב‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ ,‬בַּ ַ‬
‫י ָ‬
‫ְלנַﬠְ נֵﬠַ חַ יָּב בַּ לּוּלָ ב‪:‬‬
‫ירתּוּ‬
‫וּמיַּד בַּ עְ לָהּ‪ ,‬וּמַ חֲ זִ ַ‬
‫משנה טו‪ְ :‬מ ַקבֶּ לֶת ִאשָּׁ ה את הלולב ומיניו ִמיַּד בְּ נָהּ ִ‬
‫לַמַּ יִם בַּ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬והחידוש הוא שאף שאינה חייבת בנטילת לולב אין הלולב נחשב‬
‫מוקצה לגביה ]ומדובר על הזמן שהיו נוטלים לולב בשבת‪ ,‬קודם שגזרו חכמים‬
‫איסור בדבר[‪ַ .‬רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ ,‬בַּ שַּׁ בָּ ת מַ חֲ זִ ִירין ‪ -‬מותר להחזיר את הלולב‬
‫מוֹסיפִ ין ‪ -‬מותר‬
‫ִ‬
‫למים‪ ,‬אבל אסור להחליפם או להוסיף עליהם‪ .‬בְּ יוֹם טוֹב‬
‫אפילו להוסיף מים ללולב‪ ,‬אבל אסור להחליפם במים אחרים‪ ,‬כיון שיש בכך‬
‫טירחא של תיקון‪ ,‬וּבַ מּוֹעֵ ד ‪ -‬בחול המועד מַ חֲ לִיפִ ין ‪ -‬מצוה להחליף את המים‪.‬‬
‫ָקטָ ן הַ יּוֹדֵ עַ ְלנַעְ נֵעַ את הלולב‪ ,‬חַ יָּב בַּ לּוּלָב מדרבנן‪ ,‬כדי שיתחנך בקיום המצוות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫ְשׁ ְבﬠָ ה הַ הַ לֵּ ל‪ ,‬וְהַ ִשּׂ ְמחָ ה ְ‬
‫שׁמוֹנָה סֻ כָּה‬
‫שּׁה ו ִ‬
‫שׁ ָ‬
‫פרק ד‪ ,‬משנה א‪ :‬לוּלָ ב ַוﬠ ֲָרבָ ה ִ‬
‫שּׁה‪:‬‬
‫ְשׁ ָ‬
‫שׁה ו ִ‬
‫שׁ ְבﬠָ ה וְהֶ חָ ִליל חֲ ִמ ָ‬
‫וְנִסּוּ הַ מַּ יִם‪ִ ,‬‬
‫פרק ד‪ ,‬משנה א‪ :‬פרק זה עוסק במצוות הנוהגות בחג הסוכות ושמיני עצרת‪,‬‬
‫ומבאר כמה ימים נוהגת כל מצוה‪ .‬לוּלָב ַוע ֲָרבָ ה נוהגים ִשׁשָּׁ ה וְ ִשׁבְ עָ ה ‪ -‬או ששה‬
‫ימים או שבעה ימים‪ ,‬וכמו שיבואר להלן‪ .‬אמירת הַ הַ לֵּל‪ ,‬וְ הַ ִשּׂ ְמחָ ה בחג‪,‬‬
‫נוהגים כל ְשׁמוֹנָה ימי החג‪ .‬סֻ כָּה וְ נִסּוּ הַ מַּ יִם‪ ,‬נוהגים ִשׁבְ עָ ה ימים‪ ,‬ואינם‬
‫נוהגים בשמיני עצרת‪ .‬וְ הֶ חָ לִיל של שמחת בית השואבה‪ ,‬נוהג חֲ ִמשָׁ ה וְ ִשׁשָּׁ ה ‪-‬‬
‫או חמשה ימים או ששה‪ ,‬וכמו שיבואר להלן‪.‬‬
‫שּׁבָּ ת‪ ,‬לוּלָ ב‬
‫שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ‬
‫שׁל חַ ג ֶ‬
‫שׁ ְבﬠָ ה כֵּיצַ ד‪ ,‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ‬
‫משנה ב‪ :‬לוּלָ ב ִ‬
‫שּׁה‪:‬‬
‫שׁ ָ‬
‫וּשׁאָ ר כָּל הַ יּ ִָמים ִ‬
‫ִשׁ ְבﬠָ ה ְ‬
‫משנה ב‪ :‬מבארת המשנה‪' ,‬לוּלָב ִשׁבְ עָ ה' כֵּיצַ ד‪ ,‬מתי נוהגת מצות נטילת לולב‬
‫שבעה ימים‪ ,‬ומבארת‪ ,‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬ואז יש‬
‫מצוה מן התורה בנטילת הלולב ביום הראשון‪ ,‬אזי נוהג הלוּלָב ִשׁבְ עָ ה ימים‪,‬‬
‫שהרי הוא דוחה את השבת ]קודם שגזרו חכמים שלא ליטול לולב בשבת[‪ ,‬וְ אם‬
‫חל יום טוב ראשון של סוכות באחד מ ְשׁ ָאר כָּל הַ יּ ִָמים של השבוע‪ ,‬שאז אין‬
‫מצות נטילת לולב דוחה שבת‪ ,‬נוהגת מצוה זו רק ִשׁשָּׁ ה ימים‪.‬‬
‫שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ‬
‫שׁל ﬠ ֲָרבָ ה ֶ‬
‫שׁ ְבﬠָ ה כֵּיצַ ד‪ ,‬יוֹם ְשׁ ִביﬠִ י ֶ‬
‫משנה ג‪ :‬ﬠ ֲָרבָ ה ִ‬
‫שּׁבָּ ת‪ ,‬ﬠ ֲָרבָ ה‬
‫שּׁה‪.‬‬
‫שׁ ָ‬
‫וּשׁאָ ר כָּל הַ יּ ִָמים‪ִ ,‬‬
‫ִשׁ ְבﬠָ ה‪ְ .‬‬
‫משנה ג‪ :‬שנינו במשנה לעיל 'ערבה ‪ -‬ששה ושבעה'‪ ,‬והכוונה למצוות ערבה‬
‫שנוהגת בבית המקדש מלבד הערבות הניטלות יחד עם הלולב‪ ,‬והיא מצוה מן‬
‫התורה ]הלכה למשה מסיני[‪ ,‬ולהלן תבאר המשנה את אופן קיום המצוה‪ .‬עתה‬
‫מבארת המשנה את הימים שנוהגים בה‪ :‬ע ֲָרבָ ה ִשׁבְ עָ ה ימים‪ ,‬כֵּיצַ ד‪ ,‬יוֹם ְשׁבִ יעִ י‬
‫שֶׁ ל ע ֲָרבָ ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬יום שביעי של חג הסוכות‪ ,‬שמצות ערבה נוהגת בו‪ ,‬שֶׁ חָ ל‬
‫ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬נוהגת מצות ערבה אף בשבת זו‪ ,‬ונמצא שע ֲָרבָ ה ִשׁבְ עָ ה‪ ,‬וְ אם חל‬
‫יום שביעי ב ְשׁ ָאר כָּל הַ יּ ִָמים‪ ,‬נוהגת מצות ערבה רק ִשׁשָּׁ ה ימים ]מצות ערבה‬
‫אינה מפורשת בתורה אלא היא הלכה למשה מסיני‪ ,‬וכדי לפרסם שהיא חיוב‬
‫מן התורה תיקנו חכמים שיהיה יום אחד שבו היא תדחה את השבת‪ ,‬אך לא‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫רצו לתקן זאת ביום טוב ראשון‪ ,‬שאף אם יחול בשבת תנהג בו מצות ערבה‪,‬‬
‫מחשש שיסברו האנשים שמחמת שהלולב נוהג באותו יום ‪ -‬נוהגת בו אף‬
‫הערבה‪ .‬ולכן תיקנו שרק ביום השביעי דוחה הערבה את השבת[‪.‬‬
‫מוֹליכִ ין‬
‫ִ‬
‫שּׁבָּ ת‪,‬‬
‫שׁחָ ל ִל ְהיוֹת בַּ ַ‬
‫שׁל חַ ג ֶ‬
‫משנה ד‪ִ :‬מצְ וַת לוּלָ ב כֵּיצַ ד‪ ,‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ‬
‫אוֹתן ﬠַ ל גַּב הָ ִאצְ ְטבָ א‪,‬‬
‫ָ‬
‫ְסוֹד ִרין‬
‫לוּלבֵ יהֶ ן לְ הַ ר הַ בָּ יִת‪ ,‬וִהַ חַ זָּ נִ ין ְמ ַק ְבּ ִלין מֵ הֶ ן ו ְ‬
‫ְ‬
‫אֶ ת‬
‫שׁמַּ גִּ יﬠַ לוּלָ ִבי‬
‫אוֹתם לוֹמַ ר‪ ,‬כָּל ִמי ֶ‬
‫ָ‬
‫וּמלַ ְמּ ִדים‬
‫שׁכָּה‪ְ .‬‬
‫שׁלָּ הֶ ן בַּ ִלּ ְ‬
‫יחין אֶ ת ֶ‬
‫וְהַ זְּ ֵקנִ ים מַ נִּ ִ‬
‫אוֹתם ִל ְפנֵיהֶ ם‪,‬‬
‫ָ‬
‫זוֹר ִקין‬
‫ימין וּבָ ִאין‪ ,‬וְהַ חַ זָּ נִ ין ְ‬
‫שׁכִּ ִ‬
‫תּנָה‪ְ .‬למָ חָ ר מַ ְ‬
‫ְביָדוֹ‪ ,‬הֲ ֵרי הוּא לוֹ ְבמַ ָ‬
‫שׁבָּ אוּ ִל ֵידי סַ ָכּנָה‪ִ ,‬ה ְת ִקינוּ‬
‫שׁ ָראוּ בֵ ית ִדּין ֶ‬
‫וְהֵ ן ְמחַ ְטּ ִפין וּמַ כִּ ין ִאישׁ אֶ ת חֲ בֵ רוֹ‪ .‬וּכְ ֶ‬
‫שׁיְּ הֵ א כָל אֶ חָ ד וְאֶ חָ ד נוֹטֵ ל ְבּבֵ יתוֹ‪.‬‬
‫ֶ‬
‫משנה ד‪ :‬עתה מבארת המשנה את אופן קיום מצוות לולב‪ִ :‬מצְ וַת לוּלָב ֵכּיצַ ד‪,‬‬
‫יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חַ ג הסוכות שֶׁ חָ ל ל ְִהיוֹת בַּ שַּׁ בָּ ת‪ ,‬ואסור לטלטל את הלולב‬
‫ומיניו בשבת עצמה‪ ,‬מוֹלִיכִ ין כל הקהל ֶאת לוּלְבֵ יהֶ ן לְהַ ר הַ בָּ יִת בערב שבת‪,‬‬
‫אוֹתן עַ ל גַּב הָ ִאצְ ְטבָ א שהיתה‬
‫סוֹד ִרין ָ‬
‫וִ הַ חַ ָזּנִין ‪ -‬השמשים ְמ ַקבְּ לִין אותם מֵ הֶ ן‪ ,‬וְ ְ‬
‫ִשׁכָּה‪ .‬וּבית דין‬
‫ִיחין ֶאת הלולבים שֶׁ לָּהֶ ן בַּ לּ ְ‬
‫ברחבת הר הבית‪ ,‬וְ הַ זְּ ֵקנִים מַ נּ ִ‬
‫אוֹתם ‪ -‬את כל הקהל לוֹמַ ר‪' ,‬כָּל ִמי שֶׁ מַּ גִּ יעַ לוּלָבִ י בְ יָדוֹ‪ ,‬הֲ ֵרי הוּא לוֹ‬
‫ְמל ְַמּ ִדים ָ‬
‫בְ מַ ָתּנָה'‪ ,‬לפי שביום הראשון אין אדם יוצא ידי חובה אלא בלולב השייך לו‬
‫לגמרי‪ ,‬וכיון שלא יכלו להכיר למי שייך כל לולב‪ ,‬תיקנו שכל אחד יתן במתנה‬
‫זוֹר ִקין‬
‫ימין כל הקהל וּבָ ִאין‪ ,‬וְ הַ חַ ָזּנִין ְ‬
‫את לולבו למי שיגיע לידו‪ .‬לְמָ חָ ר מַ ְשׁכִּ ִ‬
‫אוֹתם ‪ -‬את הלולבים לִ פְ נֵיהֶ ם‪ ,‬וְ הֵ ן ְמחַ ְטּפִ ין וּמַ כִּ ין ִאישׁ ֶאת חֲ בֵ רוֹ‪ .‬וּכְ שֶׁ ָראוּ בֵ ית‬
‫ָ‬
‫ִדּין שֶׁ בָּ אוּ לִידֵ י סַ ָכּנָה‪ִ ,‬ה ְת ִקינוּ שֶׁ יְּהֵ א כָל ֶאחָ ד וְ ֶאחָ ד נוֹטֵ ל בְּ בֵ יתוֹ‪] .‬אמנם לעיל‬
‫)פ"ג מי"ג( מבואר שכל אחד היה מכיר את לולבו‪ ,‬כיון ששם מדובר בבתי כנסת‬
‫רגילים‪ ,‬שאין בהם המון עם‪ ,‬ואילו משנתנו עוסקת בהר הבית‪ ,‬בו היו עם רב‪,‬‬
‫ומחמת כן באו לבסוף לידי סכנה[‪.‬‬
‫יוֹר ִדין‬
‫ירוּשׁלַ יִם‪ ,‬וְנִ ְק ָרא מוֹצָ א‪ְ ,‬‬
‫ָ‬
‫משנה ה‪ִ :‬מצְ וַת ﬠ ֲָרבָ ה כֵּיצַ ד‪ ,‬מָ קוֹם הָ יָה ְלמַ טָּ ה ִמ‬
‫אוֹתן ְבּצִ ֵדּי הַ ִמּזְ בֵּ חַ ‪,‬‬
‫ָ‬
‫ְזוֹק ִפין‬
‫שׁל ﬠ ֲָרבָ ה‪ ,‬וּבָ ִאין ו ְ‬
‫שּׁם מֻ ְר ִבּיּוֹת ֶ‬
‫וּמלַ ְקּ ִטין ִמ ָ‬
‫שׁם ְ‬
‫ְל ָ‬
‫יפין אֶ ת‬
‫ְת ְקעוּ‪ְ .‬בּכָל יוֹם מַ ִקּ ִ‬
‫תּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ‬
‫פוּפין ﬠַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ ‪ָ ,‬‬
‫אשׁיהֶ ן כְּ ִ‬
‫ו ְָר ֵ‬
‫ְהוּדה‬
‫וֹשׁיﬠָ ה נָא‪ ,‬אָ נָּא ה' הַ צְ ִליחָ ה נָא‪ַ .‬ר ִבּי י ָ‬
‫ְאוֹמ ִרים‪ ,‬אָ נָּא ה' ה ִ‬
‫הַ ִמּזְ בֵּ חַ פַּ ﬠַ ם אַ חַ ת‪ ,‬ו ְ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫שׁבַ ע ְפּﬠָ ִמים‪ִ .‬בּ ְשׁﬠַ ת‬
‫יפין אֶ ת הַ ִמּזְ בֵּ חַ ֶ‬
‫הוֹשׁיﬠָ ה נָּא‪ .‬וְאוֹתוֹ הַ יּוֹם מַ ִקּ ִ‬
‫ִ‬
‫אוֹמֵ ר‪ ,‬אֲ נִ י וָהוּ‬
‫אוֹמ ִרים‪ ,‬יֹ ִפי לָ‬
‫ְ‬
‫תן מָ ה הֵ ן‬
‫יר ָ‬
‫ְפּ ִט ָ‬
‫ִמזְ בֵּ חַ ‪ ,‬יֹ ִפי לָ ִמזְ בֵּ חַ ‪ַ ,‬ר ִבּי אֱ ִליﬠֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ְ ,‬ליָהּ וְלָ ‪,‬‬
‫ִמזְ בֵּ חַ ‪ְ .‬ליָהּ וְלָ ‪ִ ,‬מזְ בֵּ חַ ‪:‬‬
‫משנה ה‪ :‬משנתנו מבארת את המצוה המיוחדת שנהגה במקדש‪ ,‬בה הביאו כל‬
‫יום ערבות ‪ -‬מלבד הערבות שבלולב‪ִ .‬מצְ וַת ע ֲָרבָ ה כֵּיצַ ד היא מתקיימת‪ ,‬מָ קוֹם‬
‫הָ יָה לְמַ טָּ ה ִמירוּשָׁ ַליִם‪ ,‬וְ נ ְִק ָרא 'מוֹצָ א' ]על שם שהוא יוצא מהמס‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫שהיה פטור ממיסי המלכות‪ ,‬מחמת הערבות שהיו נוטלים משם למצוה זו‪,‬‬
‫יוֹר ִדין לְשָׁ ם‬
‫וזהו המקום הקרוי עד היום 'מוצא'‪ ,‬בדרך לירושלים[‪ ,‬היו ְ‬
‫אוֹתן בְּ צִ דֵּ י‬
‫ָ‬
‫זוֹקפִ ין‬
‫וּמל ְַקּ ִטין ִמשָּׁ ם מֻ ְרבִּ יּוֹת ]‪-‬ענפים גדולים[ שֶׁ ל ע ֲָרבָ ה‪ ,‬וּבָ ִאין וְ ְ‬
‫ְ‬
‫הַ ִמּזְ בֵּ חַ ‪ ,‬על גבי ה'יסוד'‪ ,‬וְ ָראשֵׁ יהֶ ן של הערבות כְּ פוּפִ ין עַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ ‪ ,‬שהמזבח‬
‫גבוה עשר אמות‪ ,‬והערבות היו גבוהים אחת עשרה אמה‪ ,‬וכפופים אמה אחת‬
‫על גבי המזבח‪ָ .‬תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ ָת ְקעוּ‪ .‬בְּ כָל יוֹם מימי חג הסוכות היו מַ ִקּיפִ ין ֶאת‬
‫הוֹשׁיעָ ה נָא‪ָ ,‬אנָּא ה' הַ צְ לִיחָ ה נָא'‪ַ .‬רבִּ י‬
‫ִ‬
‫'אנָּא ה'‬
‫אוֹמ ִרים‪ָ ,‬‬
‫הַ ִמּזְ בֵּ חַ פַּעַ ם ַאחַ ת‪ ,‬וְ ְ‬
‫הוֹשׁיעָ ה נָּא'‪ ,‬שאף 'אני והו' הם שמות‬
‫ִ‬
‫ְיהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ ,‬היו אומרים 'אֲ נִי וָהוּ‬
‫קדושים‪ .‬וְ אוֹתוֹ הַ יּוֹם ‪ -‬ביום השביעי מַ ִקּיפִ ין ֶאת הַ ִמּזְ בֵּ חַ שֶׁ בַ ע פְּ עָ ִמים‪ .‬בִּ ְשׁעַ ת‬
‫אוֹמ ִרים‪ ,‬יֹפִ י ָל ִמזְ בֵּ חַ ‪ ,‬יֹפִ י ָל ִמזְ בֵּ חַ ‪,‬‬
‫ְ‬
‫יר ָתן ‪ -‬כשנפרדים מהמזבח מָ ה הֵ ן‬
‫פְּ ִט ָ‬
‫כלומר‪ ,‬אנו עושים לך את היופי הזה‪ ,‬לפי שאתה מכפר עלינו‪ַ .‬רבִּ י אֱ ִליעֶ זֶר‬
‫אוֹמֵ ר‪ ,‬כך היו אומרים‪ְ ' ,‬ליָהּ וְ ָל ‪ִ ,‬מזְ בֵּ חַ ‪ְ .‬ליָהּ וְ ָל ‪ִ ,‬מזְ בֵּ חַ '‪ ,‬כלומר‪ ,‬לי‪-‬ה אנו‬
‫מודים‪ ,‬שהוא אלוקינו‪ ,‬ואיננו כופרים בו‪ ,‬ולך‪ ,‬למזבח‪ ,‬אנו משבחים‪ ,‬שאתה‬
‫חביב לפני ה' לכפר על עוונותינו‪.‬‬
‫ֲשׂהוּ בַ חֹ ל ָכּ‬
‫משנה ו‪ :‬כְּ מַ ﬠ ֵ‬
‫אוֹתן מֵ ﬠֶ ֶרב‬
‫ָ‬
‫שׁהָ יוּ ְמלַ ְקּ ִטין‬
‫שּׁבָּ ת‪ ,‬אֶ לָּ א ֶ‬
‫ֲשׂהוּ בַ ַ‬
‫מַ ﬠ ֵ‬
‫רוֹקה‬
‫שׁלּ ֹא יִכְ מוֹשׁוּ‪ַ .‬ר ִבּי יוֹחָ נָן בֶּ ן ְבּ ָ‬
‫שׁל זָהָ ב כְּ ֵדי ֶ‬
‫אוֹתן ְבּגִ יגִ יּוֹת ֶ‬
‫ָ‬
‫יחים‬
‫שׁבָּ ת‪ ,‬וּמַ נִּ ִ‬
‫ַ‬
‫אוֹתן בַּ ַקּ ְר ַקע ְבּצִ ֵדּי הַ ִמּזְ בֵּ חַ ‪ ,‬וְאוֹתוֹ הַ יּוֹם‬
‫ָ‬
‫ְחוֹב ִטין‬
‫יאין ו ְ‬
‫שׁל ֶדּ ֶקל הָ יוּ ְמ ִב ִ‬
‫אוֹמֵ ר‪ ,‬חֲ ִריּוֹת ֶ‬
‫נִ ְק ָרא יוֹם ִחבּוּט חֲ ִריּוֹת‪:‬‬
‫משנה ו‪ :‬כְּ מַ עֲשֵׂ הוּ בַ חֹל ‪ -‬כפי שהיו נוהגים עם הערבות הללו ביום חול‪ָ ,‬כּ‬
‫אוֹתן בְּ גִ יגִ יּוֹת‬
‫ָ‬
‫ִיחים‬
‫אוֹתן מֵ עֶ ֶרב שַׁ בָּ ת‪ ,‬וּמַ נּ ִ‬
‫ָ‬
‫מַ עֲשֵׂ הוּ בַ שַּׁ בָּ ת‪ֶ ,‬אלָּא שֶׁ הָ יוּ ְמל ְַקּ ִטין‬
‫רוֹקה חולק ואוֹמֵ ר‪ ,‬לא‬
‫שֶׁ ל זָהָ ב מלאות מים‪ ,‬כְּ דֵ י שֶׁ לּ ֹא יִכְ מוֹשׁוּ‪ַ .‬רבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן בְּ ָ‬
‫יאין כל‬
‫ערבות היו מביאים‪ ,‬אלא חֲ ִריּוֹת ]‪-‬ענפים גדולים[ שֶׁ ל דֶּ ֶקל הָ יוּ ְמבִ ִ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫אוֹתן בַּ ַקּ ְר ַקע בְּ צִ דֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ ‪ ,‬וְ אוֹתוֹ הַ יּוֹם ]וכן שאר‬
‫אותם שבעה ימים‪ ,‬וְ חוֹבְ ִטין ָ‬
‫הימים[ נ ְִק ָרא יוֹם ִחבּוּט חֲ ִריּוֹת‪:‬‬
‫ְ‬
‫לוּלבֵ יהֶ ן‪ ,‬וְאוֹכְ ִלין אֶ ְתרוֹגֵיהֶ ן‪:‬‬
‫שׁוֹמ ִטין אֶ ת ְ‬
‫משנה ז‪ִ :‬מיַּד הַ ִתּינוֹקוֹת‬
‫שׁוֹמ ִטין ‪ -‬נוטלים הגדולים‬
‫ְ‬
‫משנה ז‪ִ :‬מתוך יַּד הַ ִתּינוֹקוֹת ]‪-‬הילדים הקטנים[‪,‬‬
‫ֶאת לוּלְבֵ יהֶ ן‪ ,‬וְ אוֹכְ לִין את ֶא ְתרוֹגֵיהֶ ן‪ ,‬ואין בדבר משום גזל‪ ,‬כיון שנהגו כך‬
‫להרבות בשמחה‪.‬‬
‫שׁחַ יָּב אָ ָדם בַּ הַ לֵּ ל וּבַ ִשּׂ ְמחָ ה‬
‫שׁמוֹנָה‪ ,‬כֵּיצַ ד‪ְ ,‬מלַ מֵּ ד ֶ‬
‫שּׂ ְמחָ ה ְ‬
‫משנה ח‪ :‬הַ הַ לֵּ ל וְהַ ִ‬
‫שׁאָ ר כָּל יְמוֹת הֶ חָ ג‪ .‬סֻ כָּה ִשׁ ְבﬠָ ה כֵּיצַ ד‪ ,‬גָּמַ ר‬
‫שׁל חָ ג‪ ,‬כִּ ְ‬
‫וּבכְ בוֹד יוֹם טוֹב הָ אַ חֲ רוֹן ֶ‬
‫ִ‬
‫וּלמַ ﬠְ לָ ה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי כְ בוֹד‬
‫מוֹריד אֶ ת הַ כּ ִֵלים ִמן הַ ִמּנְ חָ ה ְ‬
‫ִמלֶּ אֱ כוֹל‪ ,‬ל ֹא י ִַתּיר סֻ כָּתוֹ‪ ,‬אֲ בָ ל ִ‬
‫שׁל חָ ג‪:‬‬
‫יוֹם טוֹב הָ אַ חֲ רוֹן ֶ‬
‫משנה ח‪ :‬שנינו במשנה לעיל 'הַ הַ לֵּל וְ הַ ִשּׂ ְמחָ ה‪ְ ,‬שׁמוֹנָה ימים'‪ ,‬מבארת המשנה‪,‬‬
‫ֵכּיצַ ד‪ְ ,‬מלַמֵּ ד שֶׁ חַ יָּב ָאדָ ם בַּ הַ לֵּל וּבַ ִשּׂ ְמחָ ה וּבִ כְ בוֹד יוֹם טוֹב הָ ַאחֲ רוֹן שֶׁ ל חָ ג‪,‬‬
‫כִּ ְשׁ ָאר כָּל יְמוֹת הֶ חָ ג‪' .‬סֻ כָּה ִשׁבְ עָ ה'‪ ,‬כֵּיצַ ד‪ ,‬לאחר שגָּמַ ר האדם ִמלֶּאֱ כוֹל‪ ,‬ל ֹא‬
‫י ִַתּיר ]‪-‬לא יפרק[ את סֻ ָכּתוֹ‪ ,‬שהרי כל היום עדיין חייבים במצוות סוכה‪ ,‬אֲ בָ ל‬
‫מוֹריד ֶאת הַ ֵכּלִים הנאים מסוכתו לבית ]בזמנם היו עושים את הסוכות בגגות‬
‫ִ‬
‫הבתים[ ִמן הַ ִמּנְחָ ה וּלְמַ עְ ָלה‪ִ ,‬מפְּ נֵי כְ בוֹד יוֹם טוֹב הָ ַאחֲ רוֹן שֶׁ ל חָ ג‪ ,‬שנראה כמכין‬
‫את הכלים הנאים בביתו לכבוד סעודת ליל יום טוב האחרון‪.‬‬
‫לשׁת לֻגִּ ים הָ יָה ְממַ לֵּ א‬
‫שׁל זָהָ ב מַ חֲ ז ֶֶקת ְשׁ ֶ‬
‫לוֹחית ֶ‬
‫משנה ט‪ :‬נִ סּוּ הַ מַּ יִם כֵּיצַ ד‪ ,‬צְ ִ‬
‫ְת ְקעוּ‪ .‬ﬠָ לָ ה בַ כֶּבֶ שׁ‪ ,‬וּפָ נָה‬
‫תּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ‬
‫שׁﬠַ ר הַ מַּ יִם‪ָ ,‬‬
‫שּׁלוֹחַ ‪ִ ,‬הגִּ יעוּ לְ ַ‬
‫ִמן הַ ִ‬
‫שׁהָ יוּ‬
‫שׁל ִסיד הָ יוּ אֶ לָּ א ֶ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ֶ ,‬‬
‫שׁם‪ַ ,‬ר ִבּי י ָ‬
‫שׁל כֶּסֶ ף הָ יוּ ָ‬
‫שׁנֵי ְספָ ִלים ֶ‬
‫שׂמ ֹאלוֹ‪ְ ,‬‬
‫ִל ְ‬
‫שׁנֵי חֳ טָ ִמין ַדּ ִקּין‪ ,‬אֶ חָ ד ְמﬠֻבֶּ ה וְאֶ חָ ד ַדּק‪,‬‬
‫וּמנ ָֻקּ ִבין כְּ ִמין ְ‬
‫שׁחָ ִרין ְפּנֵיהֶ ם ִמ ְפּנֵי הַ ָיּיִן‪ְ ,‬‬
‫מֻ ְ‬
‫שׁל מַ יִם‬
‫שׁל ָייִן‪ .‬ﬠֵ ָרה ֶ‬
‫שׁל מַ יִם‪ִ ,‬מזְ ָר ִחי ֶ‬
‫שׁנֵיהֶ ם כּ ִָלין ְבּבַ ת אֶ חָ ת‪ ,‬מַ ﬠ ֲָר ִבי ֶ‬
‫שׁיְּ הוּ ְ‬
‫כְּ ֵדי ֶ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ ,‬בַּ ג הָ יָה ְמנַסֵּ‬
‫שׁל מַ יִם‪ ,‬יָצָ א‪ַ .‬ר ִבּי י ָ‬
‫ְשׁל ַייִן לְ תוֹ ֶ‬
‫שׁל ַייִן‪ ,‬ו ֶ‬
‫ֶ‬
‫ְלתוֹ‬
‫שׁמוֹנָה‪ .‬וְלַ ְמנַסֵּ‬
‫ְ‬
‫שׁפַּ ﬠַ ם אַ חַ ת נִסֵּ‬
‫אוֹמ ִרים לוֹ הַ גְ בֵּ הַּ י ֶָד ‪ֶ ,‬‬
‫ְ‬
‫כָּל‬
‫אֶ חָ ד ﬠַ ל גַּבֵּ י ַרגְ לָ יו‪,‬‬
‫ְוּרגָמוּהוּ כָל הָ ﬠָ ם ְבּאֶ ְתרוֹגֵיהֶ ן‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫לוֹחית שֶׁ ל זָהָ ב‬
‫משנה ט‪' :‬נִסּוּ הַ מַּ יִם'‪ֵ ,‬כּיצַ ד היה נעשה בבית המקדש‪ ,‬צְ ִ‬
‫מַ חֲ ז ֶֶקת ְשׁלשֶׁ ת לֻגִּ ים הָ יָה ְממַ לֵּא ִמן הַ ִשּׁלוֹחַ ‪ ,‬שהוא מעיין הסמוך לירושלים‪,‬‬
‫ִהגִּ יעוּ עם המים ְלאחד משערי העזרה הקרוי 'שַׁ עַ ר הַ מַּ יִם'‪ ,‬מחמת שבו‬
‫מכניסים את צלוחית המים לניסוך המים‪ָ ,‬תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ ָת ְקעוּ‪ .‬עָ לָה בַ כֶּבֶ שׁ‪,‬‬
‫ִשׂמ ֹאלוֹ ‪ -‬לצד מערב‪ ,‬ופוגע בקרן מערבית‬
‫שהיה בדרומו של המזבח‪ ,‬וּ ָפנָה ל ְ‬
‫דרומית של המזבח‪ ,‬שבה היו מנסכים‪ ,‬ו ְשׁנֵי ְס ָפלִים שֶׁ ל כֶּסֶ ף הָ יוּ שָׁ ם‪ ,‬אחד‬
‫ליין ואחד למים‪ַ .‬רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ ,‬שֶׁ ל ִסיד הָ יוּ אותם ספלים‪ֶ ,‬אלָּא שֶׁ הָ יוּ‬
‫מֻ ְשׁחָ ִרין פְּ נֵיהֶ ם ִמפְּ נֵי הַ ָיּיִן‪ ,‬והיו ניראים כשל כסף‪ ,‬שהוא מושחר יותר מסיד‪.‬‬
‫וְ אותם ספלים ְמנ ָֻקּבִ ין כְּ ִמין ְשׁנֵי חֳ טָ ִמין ‪ -‬פתחים דַּ ִקּין‪ֶ ,‬אחָ ד ְמעֻבֶּ ה ]‪-‬רחב[‪,‬‬
‫עבור היין שמנסכים בו‪ ,‬וְ ֶאחָ ד דַּ ק‪ ,‬עבור המים‪ ,‬ועשאום כך כְּ דֵ י שֶׁ יְּהוּ ְשׁנֵיהֶ ם ‪-‬‬
‫היין והמים ָכּלִין בְּ בַ ת ֶאחָ ת‪ ,‬שהמים ממהרים לזרום מן היין‪ .‬הנקב המַ ע ֲָרבִ י‬
‫היה שֶׁ ל מַ יִם‪ ,‬וה ִמזְ ָר ִחי שֶׁ ל ָייִן‪ .‬ואם עֵ ָרה שֶׁ ל מַ יִם לְתוֹ שֶׁ ל ַייִן‪ ,‬וְ שֶׁ ל ַייִן לְתוֹ‬
‫שֶׁ ל מַ יִם‪ ,‬יָצָ א‪ַ .‬רבִּ י יְהוּדָ ה חולק על תנא קמא בשני דברים‪ ,‬ואוֹמֵ ר‪ ,‬בַּ ג הָ יָה‬
‫ְמנַסֵּ ‪ ,‬ולא בשלשה לוגין כדברי תנא קמא‪ ,‬וכָּל ְשׁמוֹנָה היה מנסך‪ ,‬ולא רק כל‬
‫אוֹמ ִרים לוֹ 'הַ גְ בֵּ הַּ יָדֶ '‪ ,‬כדי שיראו‬
‫שבעה כדברי תנא קמא‪ .‬וְ ל ְַמנַסֵּ את המים ְ‬
‫שהוא מנסך לתוך הספל‪ ,‬לפי שֶׁ פַּעַ ם ַאחַ ת נִסֵּ ֶאחָ ד עַ ל גַּבֵּ י ַרגְ לָיו‪ ,‬כיון שהיה‬
‫צדוקי‪ ,‬והצדוקים אינם מודים בתורה שבעל פה‪ ,‬ואינם מקיימים את ניסוך‬
‫המים‪ ,‬שאינו מפורש בתורה‪ְ .‬וּרגָמוּהוּ כָל הָ עָ ם בְּ ֶא ְתרוֹגֵיהֶ ן‪:‬‬
‫ֲשׂהוּ בַ חֹ ל‪ָ ,‬כּ‬
‫משנה י‪ :‬כְּ מַ ﬠ ֵ‬
‫שׁהָ יָה ְממַ לֵּ א מֵ ﬠֶ ֶרב ַ‬
‫שּׁבָּ ת‪ ,‬אֶ לָּ א ֶ‬
‫ֲשׂהוּ בַ ַ‬
‫מַ ﬠ ֵ‬
‫שׁבָּ ת‬
‫שּׁילוֹחַ ‪ ,‬וּמַ נִּ יחָ הּ בַּ ִלּ ְשׁכָּה‪ִ .‬נ ְשׁ ְפּכָה אוֹ‬
‫שׁת ִמן הַ ִ‬
‫שׁאֵ ינָהּ ְמ ֻק ֶדּ ֶ‬
‫שׁל זָהָ ב ֶ‬
‫חָ ִבית ֶ‬
‫סוּלים ְלגַבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ ‪:‬‬
‫שׁהַ ַיּיִן וְהַ מַּ יִם הַ ְמּג ִֻלּין‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫תה‪ ,‬הָ יָה ְממַ לֵּ א ִמן הַ כִּ יּוֹר ֶ‬
‫נִ ְתגּ ְַלּ ָ‬
‫משנה י‪ :‬ובמצוה זו של ניסוך המים‪ ,‬כְּ מַ עֲשֵׂ הוּ בַ חֹל‪ָ ,‬כּ היה מַ עֲשֵׂ הוּ בַ שַּׁ בָּ ת‪,‬‬
‫ֶאלָּא שֶׁ לא היתה מצוה זו דוחה את השבת להביא את המים מן השילוח‪ ,‬אלא‬
‫הָ יָה ְממַ לֵּא מֵ עֶ ֶרב שַׁ בָּ ת חָ בִ ית שֶׁ ל זָהָ ב שֶׁ ֵאינָהּ ְמקֻ דֶּ שֶׁ ת ִמן הַ ִשּׁילוֹחַ ‪ ,‬וּמַ נִּיחָ הּ‬
‫ִשׁ ָכּה‪ .‬והטעם שנטלו חבית שאינה מקודשת‪ ,‬לפי שאם היתה מקודשת היו‬
‫בַּ לּ ְ‬
‫המים נעשים קדושים מיד‪ ,‬ומים קדושים שעבר עליהם לילה‪ ,‬נפסלים בלינה‪.‬‬
‫ִשׁפְּ כָה החבית אוֹ נ ְִת ַגּלּ ְָתה‪ ,‬הָ יָה ְממַ לֵּא מים חדשים ִמן הַ כִּ יּוֹר לצורך ניסוך‬
‫נ ְ‬
‫המים‪ ,‬והטעם שאם נתגלתה אין המים ראוים‪ ,‬לפי שֶׁ הַ ַיּיִן וְ הַ מַּ יִם הַ ְמּגֻלִּין‪,‬‬
‫פְּ סוּלִים ְלגַבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ ‪:‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫‪ ‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫שׁאֵ ינוֹ‬
‫שׁל בֵּ ית הַ שּׁוֹאֵ בָ ה‪ֶ ,‬‬
‫שּׁה‪ ,‬זֶהוּ הֶ חָ ִליל ֶ‬
‫ְשׁ ָ‬
‫שּׁה ו ִ‬
‫פרק ה‪ ,‬משנה א‪ :‬הֶ חָ ִליל‪ ,‬חֲ ִמ ָ‬
‫שׂ ְמחַ ת בֵּ ית‬
‫שׁלּ ֹא ָראָ ה ִ‬
‫שּׁבָּ ת וְל ֹא אֶ ת יוֹם טוֹב‪ .‬אָ ְמרוּ‪ ,‬כָּל ִמי ֶ‬
‫דּוֹחֶ ה ל ֹא אֶ ת הַ ַ‬
‫שׂ ְמחָ ה ִמיָּמָ יו‪:‬‬
‫הַ שּׁוֹאֵ בָ ה‪ ,‬ל ֹא ָראָ ה ִ‬
‫פרק ה‪ ,‬משנה א‪ :‬שנינו במשנה לעיל 'הֶ חָ לִיל‪ ,‬חֲ ִמשָּׁ ה וְ ִשׁשָּׁ ה'‪ ,‬מבארת המשנה‪,‬‬
‫שּׁוֹאבָ ה‪ ,‬על שם שאיבת המים לניסוך‪ ,‬שֶׁ ֵאינוֹ דּוֹחֶ ה ל ֹא‬
‫זֶהוּ הֶ חָ לִיל שֶׁ ל בֵּ ית הַ ֵ‬
‫ֶאת הַ שַּׁ בָּ ת וְ ל ֹא ֶאת יוֹם טוֹב‪ ,‬ולכן‪ ,‬כשחל יום טוב בשבת היה החליל נוהג ששה‬
‫ימי חול המועד‪ ,‬וכשלא חל בשבת היו רק חמשה ימים‪ָ .‬א ְמרוּ‪ ,‬כָּל ִמי שֶׁ לּ ֹא ָר ָאה‬
‫שּׁוֹאבָ ה‪ ,‬ל ֹא ָר ָאה ִשׂ ְמחָ ה ִמיָּמָ יו ]ואף שהיו שם כלי זמר רבים‪,‬‬
‫ִשׂ ְמחַ ת בֵּ ית הַ ֵ‬
‫נקראו כולם על שם החליל‪ ,‬לפי שקולו נשמע יותר מכולם[‪.‬‬
‫שׁם ִתּקּוּן‬
‫וּמ ַת ְקּנִ ין ָ‬
‫ָשׁים‪ְ ,‬‬
‫שׁל חַ ג י ְָרדוּ ְלﬠֶ זְ ַרת נ ִ‬
‫משנה ב‪ְ :‬בּמוֹצָ אֵ י יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ‬
‫אשׁיהֶ ן‪ ,‬וְאַ ְרבָּ ﬠָ ה‬
‫שׁל זָהָ ב ְבּ ָר ֵ‬
‫שׁם‪ ,‬וְאַ ְרבָּ ﬠָ ה ְספָ ִלים ֶ‬
‫שׁל זָהָ ב הָ יוּ ָ‬
‫וּמנוֹרוֹת ֶ‬
‫גָּדוֹל‪ְ .‬‬
‫שׁל‬
‫שׁמֶ ן ֶ‬
‫שׁל ֶ‬
‫וּב ֵידיהֶ ם כּ ִַדּים ֶ‬
‫סֻ לָּ מוֹת ְלכָל אֶ חָ ד וְאֶ חָ ד‪ ,‬וְאַ ְרבָּ ﬠָ ה יְלָ ִדים ִמ ִפּ ְרחֵ י כְ הֻ נָּה ִ‬
‫ילין ְלכָל סֵ פֶ ל וָסֵ פֶ ל‪:‬‬
‫שׁהֵ ן מַ ִטּ ִ‬
‫שׂ ִרים ג‪ֶ ,‬‬
‫מֵ אָ ה וְﬠֶ ְ‬
‫משנה ב‪ :‬מתארת המשנה את שמחת בית השואבה‪ ,‬בְּ מוֹצָ ֵאי יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן‬
‫וּמ ַת ְקּנִין שָׁ ם ִתּקּוּן גָּדוֹל ‪ -‬שתועלתו גדולה‪ ,‬והוא‪,‬‬
‫ָשׁים‪ְ ,‬‬
‫שֶׁ ל חַ ג‪ ,‬י ְָרדוּ לְעֶ זְ ַרת נ ִ‬
‫שהקיפו את העזרה גזוזטראות‪ ,‬שיהיו שם הנשים‪ ,‬והאנשים נמצאים למטה‪,‬‬
‫וּמנוֹרוֹת שֶׁ ל זָהָ ב הָ יוּ שָׁ ם‪ ,‬וְ ַא ְרבָּ עָ ה‬
‫כדי שלא יבואו לידי תערובת וקלות ראש‪ְ .‬‬
‫ְס ָפלִים שֶׁ ל זָהָ ב בְּ ָראשֵׁ יהֶ ן‪ ,‬וְ ַא ְרבָּ עָ ה סֻ לָּמוֹת ְלכָל ֶאחָ ד וְ ֶאחָ ד‪ ,‬וְ ַא ְרבָּ עָ ה ְיל ִָדים ]‪-‬‬
‫בחורים[ ִמפִּ ְרחֵ י כְ הֻ נָּה עולים בהם‪ ,‬וּבִ ידֵ יהֶ ם כּ ִַדּים שֶׁ ל שֶׁ מֶ ן שֶׁ ל מֵ ָאה וְ עֶ ְשׂ ִרים‬
‫ג‪ ,‬שֶׁ הֵ ן מַ ִטּילִין ְלכָל סֵ פֶל וָסֵ פֶל‪:‬‬
‫יקין‪,‬‬
‫משנה ג‪ִ :‬מ ְבּלָ אֵ י ִמכְ נְסֵ י כֹהֲ נִ ים וּמֵ הֶ ְמ ָינֵיהֶ ן‪ ,‬מֵ הֶ ן הָ יוּ מַ ְפ ִקיﬠִ ין וּבָ הֶ ן הָ יוּ מַ ְד ִל ִ‬
‫ירה מֵ אוֹר בֵּ ית הַ שּׁוֹאֵ בָ ה‪:‬‬
‫שׁאֵ ינָהּ ְמ ִא ָ‬
‫ירוּשׁלַ יִם ֶ‬
‫ָ‬
‫ְתה חָ צֵר ִבּ‬
‫וְל ֹא הָ י ָ‬
‫משנה ג‪ִ :‬מבְּ ל ֵָאי ִמכְ נְסֵ י כֹהֲ נִים וּמֵ הֶ ְמ ָינֵיהֶ ן ‪ -‬מהמכנסיים והאבנטים הבלויים‬
‫של הכהנים‪ ,‬מֵ הֶ ן הָ יוּ מַ פְ ִקיעִ ין ‪ -‬קורעים אותם לעשות מהם פתילות‪ ,‬וּבָ הֶ ן הָ יוּ‬
‫ִיקין את אותן מנורות‪ ,‬וְ ל ֹא הָ י ְָתה חָ צֵ ר בִּ ירוּשָׁ ַליִם שֶׁ ֵאינָהּ ְמ ִאי ָרה מֵ אוֹר‬
‫מַ ְדל ִ‬
‫שּׁוֹאבָ ה‪ ,‬לפי שהיו המנורות גבוהים חמישים אמה‪ ,‬והר הבית גבוה‪,‬‬
‫בֵּ ית הַ ֵ‬
‫והאור זורח בכל העיר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫שׁל אוֹר ֶ‬
‫ֲשׂה הָ יוּ ְמ ַר ְקּ ִדים לִ ְפנֵיהֶ ם בַּ אֲ בוּקוֹת ֶ‬
‫שׁי מַ ﬠ ֶ‬
‫משנה ד‪ :‬חֲ ִס ִידים וְאַ נְ ֵ‬
‫שׁ ִבּ ֵידיהֶ ן‪,‬‬
‫תּיִם‬
‫וּב ְמצִ ְל ַ‬
‫וּבנְ בָ ִלים ִ‬
‫ְת ְשׁבָּ חוֹת‪ .‬וְהַ ְלוִיִּ ם ְבּכִ נּוֹרוֹת ִ‬
‫שׁירוֹת ו ִ‬
‫ְאוֹמ ִרים ִל ְפנֵיהֶ ן ִדּ ְב ֵרי ִ‬
‫ו ְ‬
‫יּוֹרדוֹת מֵ ﬠֶ זְ ַרת‬
‫שׁיר ְבּל ֹא ִמ ְספָּ ר‪ .‬ﬠַ ל חֲ מֵ שׁ ﬠֶ ְשׂ ֵרה מַ ﬠֲלוֹת הַ ְ‬
‫וּבכְ לֵ י ִ‬
‫וּבַ חֲ צוֹצְ רוֹת‪ִ ,‬‬
‫שׁﬠֲלֵ יהֶ ן לְ וִיִּ ים‬
‫שּׁבַּ ְתּ ִה ִלּים‪ֶ ,‬‬
‫שׁיר הַ מַּ ﬠֲלוֹת ֶ‬
‫שׂר ִ‬
‫שּׁה ﬠָ ָ‬
‫ָשׁים‪ ,‬כְּ ֶנגֶד חֲ ִמ ָ‬
‫ִשׂ ָראֵ ל ְלﬠֶ זְ ַרת נ ִ‬
‫י ְ‬
‫יּוֹרד מֵ ﬠֶ זְ ַרת‬
‫שׁ ֵ‬
‫שׁﬠַ ר הָ ﬠֶ ְליוֹן ֶ‬
‫שׁנֵי כֹהֲ נִ ים ְבּ ַ‬
‫ירה‪ .‬וְﬠָ ְמדוּ ְ‬
‫שׁ ָ‬
‫ְאוֹמ ִרים ִ‬
‫שׁיר ו ְ‬
‫עוֹמ ִדין ִבּכְ לֵ י ִ‬
‫ְ‬
‫ְת ְקעוּ‪.‬‬
‫תּי חֲ צוֹצְ רוֹת ִבּ ֵידיהֶ ן‪ָ .‬ק ָרא הַ גֶּבֶ ר‪ָ ,‬תּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ‬
‫וּשׁ ֵ‬
‫ָשׁים‪ְ ,‬‬
‫ִשׂ ָראֵ ל ְלﬠֶ זְ ַרת נ ִ‬
‫י ְ‬
‫ְת ְקעוּ‪.‬‬
‫ﬠז ָָרה ָתּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ‬
‫ְת ְקעוּ‪ִ .‬הגִּ יעוּ לָ ֲ‬
‫ֲשׂ ִירית‪ָ ,‬תּ ְקעוּ וְהֵ ִריעוּ ו ָ‬
‫ִהגִּ יעוּ ְלמַ ﬠְ לָ ה ﬠ ִ‬
‫שׁﬠַ ר הַ יּוֹצֵ א ִמ ִמּזְ ָרח‪,‬‬
‫שׁﬠַ ר הַ יּוֹצֵ א ִמזְ ָרח‪ִ .‬הגִּ יעוּ ְל ַ‬
‫שׁמַּ גִּ יﬠִ ין ְל ַ‬
‫ְהוֹלכִ ין ﬠַ ד ֶ‬
‫תוֹקﬠִ ין ו ְ‬
‫ְ‬
‫הָ יוּ‬
‫חוֹריהֶ ם אֶ ל הֵ יכַל ה'‬
‫שׁהָ יוּ בַ מָּ קוֹם הַ זֶּ ה אֲ ֵ‬
‫בוֹתינוּ ֶ‬
‫הָ ְפכוּ ְפנֵיהֶ ן לַ מַּ ﬠ ֲָרב‪ ,‬וְאָ ְמרוּ‪ ,‬אֲ ֵ‬
‫ְהוּדה‬
‫שּׁמֶ שׁ‪ ,‬וְאָ נוּ‪ְ ,‬ליָהּ ﬠֵ ינֵינוּ‪ַ .‬ר ִבּי י ָ‬
‫תּחֲ וִים ֵק ְדמָ ה לַ ָ‬
‫וּפנֵיהֶ ם ֵק ְדמָ ה‪ ,‬וְהֵ מָּ ה ִמ ְשׁ ַ‬
‫ְ‬
‫וּליָהּ ﬠֵ ינֵינוּ‪:‬‬
‫ְאוֹמ ִרין‪ ,‬אָ נוּ ְליָהּ‪ְ ,‬‬
‫אוֹמֵ ר‪ ,‬הָ יוּ שׁוֹנִ ין ו ְ‬
‫ידים וְ ַאנְשֵׁ י‬
‫משנה ד‪ :‬משנתנו ממשיכה בתיאור שמחת בית השואבה‪ :‬חֲ ִס ִ‬
‫מַ עֲשֶׂ ה הָ יוּ ְמ ַר ְקּ ִדים לִפְ נֵיהֶ ם בַּ אֲ בוּקוֹת שֶׁ ל אוֹר שֶׁ בִּ ידֵ יהֶ ן‪ ,‬מחזיקים ארבע או‬
‫שמונה אבוקות‪ ,‬ומשליכים אותם באויר ותופסים אותם בזה אחר זה‪,‬‬
‫אוֹמ ִרים לִפְ נֵיהֶ ן ִדּבְ ֵרי ִשׁירוֹת וְ ִת ְשׁבָּ חוֹת‪ .‬וְ הַ לְוִ יִּם היו מנגנים בְּ כִ נּוֹרוֹת וּבִ נְבָ לִים‬
‫וְ ְ‬
‫וּבִ ְמצִ ל ְַתּיִם וּבַ חֲ צוֹצְ רוֹת וּבִ כְ לֵי ִשׁיר בְּ ל ֹא ִמ ְספָּר‪ ,‬ועומדים היו עַ ל חֲ מֵ שׁ עֶ ְשׂ ֵרה‬
‫'שׁיר הַ מַּ עֲלוֹת'‬
‫ָשׁים‪ ,‬כְּ ֶנגֶד חֲ ִמשָּׁ ה עָ שָׂ ר ִ‬
‫ִשׂ ָר ֵאל לְעֶ זְ ַרת נ ִ‬
‫יּוֹרדוֹת מֵ עֶ זְ ַרת י ְ‬
‫מַ עֲלוֹת הַ ְ‬
‫עוֹמ ִדין בִּ כְ לֵי ִשׁיר בזמן שמחת‬
‫שֶּׁ בַּ ְתּ ִהלִּים‪ ,‬שֶׁ ֲע ֵליהֶ ן ‪ -‬על מעלות אלו הלְוִ יִּים ְ‬
‫יּוֹרד מֵ עֶ זְ ַרת‬
‫ירה‪ .‬וְ עָ ְמדוּ ְשׁנֵי כֹהֲ נִים בְּ שַׁ עַ ר הָ עֶ לְיוֹן שֶׁ ֵ‬
‫אוֹמ ִרים ִשׁ ָ‬
‫בית השואבה‪ ,‬וְ ְ‬
‫וּשׁ ֵתּי חֲ צוֹצְ רוֹת בִּ ידֵ יהֶ ן‪ָ .‬ק ָרא הַ גֶּבֶ ר‪ָ ,‬תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ ָת ְקעוּ‪,‬‬
‫ָשׁים‪ְ ,‬‬
‫ִשׂ ָר ֵאל לְעֶ זְ ַרת נ ִ‬
‫י ְ‬
‫וזהו סימן שיש ללכת לשילוח לשאוב מים לניסוך‪ִ ,‬הגִּ יעוּ בדרך ירידתן לְמַ עְ לָה‬
‫ע ֲִשׂ ִירית‪ ,‬שוב ָתּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ ָת ְקעוּ‪ִ .‬הגִּ יעוּ ָל ֲעז ָָרה ‪ -‬עזרת הנשים‪ָ ,‬תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ‬
‫תוֹקעִ ין וְ הוֹלְכִ ין ומאריכים בתקיעות אלו עַ ד שֶׁ מַּ גִּ יעִ ין לְשַׁ עַ ר הַ יּוֹצֵ א‬
‫וְ ָת ְקעוּ‪ .‬הָ יוּ ְ‬
‫בוֹתינוּ שֶׁ הָ יוּ‬
‫ִמזְ ָרח‪ִ .‬הגִּ יעוּ לְשַׁ עַ ר הַ יּוֹצֵ א ִמ ִמּזְ ָרח‪ ,‬הָ פְ כוּ פְ נֵיהֶ ן לַמַּ ע ֲָרב‪ ,‬וְ ָא ְמרוּ‪ ,‬אֲ ֵ‬
‫בַ מָּ קוֹם הַ זֶּה בזמן בית המקדש הראשון‪ ,‬היו כופרים‪ ,‬ולכן היו הולכים‬
‫חוֹריהֶ ם ֶאל הֵ יכַל ה' וּפְ נֵיהֶ ם ֵק ְדמָ ה‪ ,‬וְ הֵ מָּ ה ִמ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים ֵק ְדמָ ה לַשָּׁ מֶ שׁ‪,‬‬
‫כשאֲ ֵ‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫כאמור בפסוק ביחזקאל‪ ,‬וְ ָאנוּ‪ְ ,‬ליָהּ עֵ ינֵינוּ‪ַ .‬רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ ,‬הָ יוּ שׁוֹנִין‬
‫אוֹמ ִרין‪ָ ,‬אנוּ ְליָהּ‪ ,‬וּ ְליָהּ עֵ ינֵינוּ‪:‬‬
‫וְ ְ‬
‫יפין ﬠַ ל אַ ְרבָּ ﬠִ ים‬
‫מוֹס ִ‬
‫ִ‬
‫משנה ה‪ :‬אֵ ין פּוֹחֲ ִתין מֵ ﬠֶ ְשׂ ִרים וְאַ חַ ת ְתּ ִקיעוֹת בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬וְאֵ ין‬
‫שׁלשׁ ִל ְפ ִתיחַ ת‬
‫שׂ ִרים וְאַ חַ ת ְתּ ִקיעוֹת )בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ(‪ָ ,‬‬
‫שׁם ﬠֶ ְ‬
‫וּשׁמוֹנֶה‪ְ .‬בּכָל יוֹם הָ יוּ ָ‬
‫ְ‬
‫שׁל בֵּ ין הָ ﬠַ ְרבַּ יִם‪ ,‬וּבַ מּוּסָ ִפין הָ יוּ‬
‫ת ִמיד ֶ‬
‫שׁע ְל ָ‬
‫ְת ַ‬
‫שׁחַ ר‪ ,‬ו ֵ‬
‫שׁל ַ‬
‫ת ִמיד ֶ‬
‫שׁע ְל ָ‬
‫ְת ַ‬
‫שׁﬠָ ִרים‪ .‬ו ֵ‬
‫ְ‬
‫שׁלשׁ ְלהַ ְב ִטיל הָ ﬠָ ם‬
‫שׁשׁ‪ָ ,‬‬
‫יפין עוֹד ֵ‬
‫מוֹס ִ‬
‫ִ‬
‫שׁבָּ ת הָ יוּ‬
‫וּבﬠֶ ֶרב ַ‬
‫שׁע‪ְ .‬‬
‫תּ ַ‬
‫יפין עוֹד ֵ‬
‫מוֹס ִ‬
‫ִ‬
‫שׁם אַ ְרבָּ ﬠִ ים‬
‫שׁ ְבּתוֹ הֶ חָ ג הָ יוּ ָ‬
‫שׁבָּ ת ֶ‬
‫ְשׁלשׁ ְלהַ ְב ִדּיל בֵּ ין קֹ ֶדשׁ ְלחֹ ל‪ ,‬ﬠֶ ֶרב ַ‬
‫ִמ ְמּלָ אכָה ו ָ‬
‫תּ ְחתּוֹן‪,‬‬
‫שׁﬠַ ר הַ ַ‬
‫ְשׁלשׁ ְל ַ‬
‫שׁﬠַ ר הָ ﬠֶ ְליוֹן‪ ,‬ו ָ‬
‫שׁלשׁ ְל ַ‬
‫שׁﬠָ ִרים‪ָ ,‬‬
‫שׁלשׁ ִל ְפ ִתיחַ ת ְ‬
‫וּשׁמוֹנֶה‪ָ ,‬‬
‫ְ‬
‫ת ִמיד‬
‫שׁע ְל ָ‬
‫ְת ַ‬
‫שׁחַ ר‪ ,‬ו ֵ‬
‫שׁל ַ‬
‫שׁע ְל ָת ִמיד ֶ‬
‫תּ ַ‬
‫ְשׁלשׁ ﬠַ ל גַּבֵּ י ִמזְ בֵּ חַ ‪ֵ ,‬‬
‫ְשׁלשׁ ְל ִמלּוּי הַ מַּ יִם ו ָ‬
‫ו ָ‬
‫ְשׁלשׁ‬
‫שׁלשׁ ְלהַ ְב ִטיל אֶ ת הָ ﬠָ ם ִמן הַ ְמּלָ אכָה‪ ,‬ו ָ‬
‫שׁע לַ מּוּסָ ִפין‪ָ ,‬‬
‫ְת ַ‬
‫שׁל בֵּ ין הָ ﬠַ ְרבַּ יִם‪ ,‬ו ֵ‬
‫ֶ‬
‫ְלהַ ְב ִדּיל בֵּ ין קֹ ֶדשׁ ְלחֹ ל‪:‬‬
‫משנה ה‪ :‬אגב התקיעות שהוזכרו לעיל‪ ,‬מבארת משנתנו אילו תקיעות היו‬
‫מוֹסיפִ ין עַ ל‬
‫ִ‬
‫במקדש‪ֵ :‬אין פּוֹחֲ ִתין מֵ עֶ ְשׂ ִרים וְ ַאחַ ת ְתּ ִקיעוֹת בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ‪ ,‬וְ ֵאין‬
‫וּשׁמוֹנֶה‪ .‬ומפרטת המשנה‪ ,‬בְּ כָל יוֹם הָ יוּ שָׁ ם עֶ ְשׂ ִרים וְ ַאחַ ת ְתּ ִקיעוֹת‬
‫ַא ְרבָּ עִ ים ְ‬
‫)בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ(‪ ,‬שָׁ לשׁ ]‪-‬תקיעה‪ ,‬תרועה‪ ,‬תקיעה[ לִפְ ִתיחַ ת ְשׁעָ ִרים‪ .‬וְ ֵתשַׁ ע ל ְָת ִמיד שֶׁ ל‬
‫שַׁ חַ ר‪ ,‬וְ ֵתשַׁ ע ל ְָת ִמיד שֶׁ ל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם‪ ,‬שבזמן ניסוך היין של התמיד היו הלויים‬
‫משוררים שלשה פרקים‪ ,‬ועל כל פרק היו הכהנים תוקעים תקיעה תרועה‬
‫תקיעה‪ ,‬הרי אלו עשרים ואחד שהיו תוקעים כל יום‪ .‬וּבַ מּוּסָ פִ ין ‪ -‬בימים‬
‫מוֹסיפִ ין עוֹד‬
‫ִ‬
‫מוֹסיפִ ין עוֹד ֵתּשַׁ ע‪ .‬וּבְ עֶ ֶרב שַׁ בָּ ת הָ יוּ‬
‫ִ‬
‫שהקריבו קרבן מוסף‪ ,‬הָ יוּ‬
‫שֵׁ שׁ‪ ,‬ואלו הם‪ ,‬שָׁ לשׁ כדי לְהַ בְ ִטיל את הָ עָ ם ִמ ְמּלָא ָכה ]אחת לבטל את העם‬
‫שבשדות‪ ,‬שניה לסגור את החנויות‪ ,‬שלישית להדליק את הנרות[‪ ,‬וְ שָׁ לשׁ כדי‬
‫לְהַ בְ ִדּיל בֵּ ין קֹדֶ שׁ ְלחֹל‪ ,‬להודיע שקדש היום‪ .‬עֶ ֶרב שַׁ בָּ ת שֶׁ בְּ תוֹ הֶ חָ ג ‪ -‬בסוכות‪,‬‬
‫וּשׁמוֹנֶה‪ ,‬שָׁ לשׁ לִפְ ִתיחַ ת ְשׁעָ ִרים‪ ,‬שָׁ לשׁ לְשַׁ עַ ר הָ עֶ ְליוֹן‪ ,‬וְ שָׁ לשׁ‬
‫הָ יוּ שָׁ ם ַא ְרבָּ עִ ים ְ‬
‫לְשַׁ עַ ר הַ ַתּ ְחתּוֹן‪ ,‬כמו ששנינו לעיל שהיו תוקעים שם‪ ,‬וְ שָׁ לשׁ ל ְִמלּוּי הַ מַּ יִם ‪-‬‬
‫לאחר ששאבום ובאו לעזרה‪ ,‬וְ שָׁ לשׁ עַ ל גַּבֵּ י ִמזְ בֵּ חַ ‪ ,‬בעת זקיפת הערבות‪ֵ ,‬תּשַׁ ע‬
‫ל ְָת ִמיד שֶׁ ל שַׁ חַ ר‪ ,‬וְ ֵתשַׁ ע ל ְָת ִמיד שֶׁ ל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ ִים‪ ,‬וְ ֵתשַׁ ע לַמּוּסָ פִ ין‪ ,‬שָׁ לשׁ‬
‫לְהַ בְ ִטיל ֶאת הָ עָ ם ִמן הַ ְמּלָא ָכה‪ ,‬וְ שָׁ לשׁ לְהַ בְ ִדּיל בֵּ ין קֹדֶ שׁ ְלחֹל‪ ,‬הרי אלו ארבעים‬
‫ושמונה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫שׁ ַניִם ו ָ‬
‫ילים ְ‬
‫שׂר פָּ ִרים וְאֵ ִ‬
‫לשׁה ﬠָ ָ‬
‫שׁ ָ‬
‫שׁם ְ‬
‫שׁל חָ ג הָ יוּ ָ‬
‫משנה ו‪ :‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶ‬
‫ְשׂﬠִ יר‬
‫שּׁה‬
‫שׁמוֹנָה ִמ ְשׁמָ רוֹת‪ ,‬בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן‪ִ ,‬שׁ ָ‬
‫שׂים ִל ְ‬
‫שׂר כְּ בָ ִ‬
‫שׁם אַ ְרבָּ ﬠָ ה ﬠָ ָ‬
‫תּיְּ רוּ ָ‬
‫שׁ ַ‬
‫אֶ חָ ד‪ ,‬נִ ְ‬
‫יבין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪,‬‬
‫שּׁה מַ ְק ִר ִ‬
‫שּׁנִ י חֲ ִמ ָ‬
‫שּׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד‪ .‬בַּ ֵ‬
‫שׁ ַניִם וְהַ ְ‬
‫שׁ ַניִם ְ‬
‫יבין ְ‬
‫מַ ְק ִר ִ‬
‫יבין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְהַ ְשׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד‪.‬‬
‫ישׁי אַ ְרבָּ ﬠָ ה מַ ְק ִר ִ‬
‫שּׁ ִל ִ‬
‫שׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד‪ .‬בַּ ְ‬
‫וְהַ ְ‬
‫יבין‬
‫ישׁי‪ְ ,‬שׁ ַניִם מַ ְק ִר ִ‬
‫שּׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד‪ .‬בַּ חֲ ִמ ִ‬
‫שׁ ַניִם‪ ,‬וְהַ ְ‬
‫שׁ ַניִם ְ‬
‫יבין ְ‬
‫לשׁה מַ ְק ִר ִ‬
‫שׁ ָ‬
‫בָּ ְר ִביﬠִ י‪ְ ,‬‬
‫שּׁי‪ ,‬אֶ חָ ד מַ ְק ִריב ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְהַ ְשּׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד‪.‬‬
‫שּׁ ִ‬
‫שּׁאָ ר אֶ חָ ד אֶ חָ ד‪ .‬בַּ ִ‬
‫שׁ ַניִם‪ ,‬וְהַ ְ‬
‫שׁ ַניִם ְ‬
‫ְ‬
‫שׁ ִה ְק ִריב פָּ ִרים הַ יּוֹם‪,‬‬
‫שּׁ ִמינִ י‪ ,‬חָ זְ רוּ לַ פַּ יִס כְּ בָ ְרג ִָלים‪ .‬אָ ְמרוּ‪ִ ,‬מי ֶ‬
‫שׁוִין‪ ,‬בַּ ְ‬
‫בַּ ְשּׁ ִביﬠִ י‪ ,‬כֻּלָּ ן ָ‬
‫ל ֹא י ְַק ִריב ְלמָ חָ ר אֶ לָּ א חוֹזְ ִרין חָ ִלילָ ה‪:‬‬
‫משנה ו‪ :‬להבנת המשנה יש להקדים‪ :‬א‪ .‬היו במקדש עשרים וארבע משמרות‬
‫כהונה‪ ,‬ובחג היו כולם משמשים יחד‪ .‬ב‪ .‬בכל יום מחג הסוכות היו מקריבים‬
‫ארבעה עשר כבשים‪ ,‬שני אילים‪ ,‬ושעיר אחד‪ ,‬ובנוסף לכך היו מקריבים כל יום‬
‫מספר אחר של פרים‪ ,‬ביום הראשון שלשה עשר‪ ,‬למחרתו שנים עשר‪ ,‬וכן‬
‫מורידים כל יום פר אחד‪ .‬יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ל חָ ג הָ יוּ שָׁ ם ְשׁלשָׁ ה עָ שָׂ ר פּ ִָרים‬
‫ִשׁ ַתּיְּרוּ שָׁ ם ַא ְרבָּ עָ ה‬
‫וְ ֵאילִים ְשׁ ַניִם וְ שָׂ עִ יר ֶאחָ ד‪ ,‬וזכו בהם ששה עשר משמרות‪ ,‬נ ְ‬
‫ִשׁמוֹנָה ִמ ְשׁמָ רוֹת‪ ,‬בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן‪ִ ,‬שׁשָּׁ ה משמרות מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם‬
‫עָ שָׂ ר כְּ בָ ִשׂים ל ְ‬
‫ְשׁ ַניִם ‪ -‬כל משמרת שני כבשים‪ ,‬וְ הַ ְשּׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד‪ .‬בַּ יום השֵּׁ נִי הופחת פר אחד‪,‬‬
‫ולכן רק חֲ ִמשָּׁ ה משמרות מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְ הַ ְשׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד‪ .‬בַּ יום‬
‫ִישׁי הופחת פר נוסף‪ ,‬ולכן ַא ְרבָּ עָ ה מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְ הַ ְשׁ ָאר ֶאחָ ד‬
‫ה ְשּׁל ִ‬
‫ישׁי‪,‬‬
‫ֶאחָ ד‪ .‬בָּ ְרבִ יעִ י‪ְ ,‬שׁלשָׁ ה מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְ הַ ְשּׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד‪ .‬בַּ חֲ ִמ ִ‬
‫ְשׁ ַניִם מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְ הַ ְשּׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד‪ .‬בַּ ִשּׁ ִשּׁי‪ ,‬משמר ֶאחָ ד מַ ְק ִריב‬
‫ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְ הַ ְשּׁ ָאר ֶאחָ ד ֶאחָ ד‪ .‬בַּ ְשּׁבִ יעִ י‪ ,‬שיש בדיוק עשרים וארבעה קרבנות‬
‫]ארבעה עשר כבשים‪ ,‬שני אילים‪ ,‬שעיר אחד‪ ,‬שבעה פרים[‪ֻ ,‬כּלָּן שָׁ וִ ין‪ ,‬שכל‬
‫משמרת מקריבה בהמה אחת‪ .‬בַּ יום ה ְשּׁ ִמינִי‪ ,‬שזהו חג בפני עצמו ‪' -‬שמיני‬
‫עצרת'‪ ,‬ומקריבים פר אחד איל אחד ושבעה כבשים‪ ,‬חָ זְ רוּ ַל ַפּיִס ‪ -‬חזרו לעשות‬
‫גורל על ההקרבה‪ ,‬כְּ מו בָ ְר ָגלִים האחרים‪.‬‬
‫כפי שהתבאר‪ ,‬בימי חג הסוכות היו מקריבים פרים וכבשים‪ ,‬וכיון שהפר הוא‬
‫קרבן גדול וחשוב יותר‪ָ ,‬א ְמרוּ‪ִ ,‬מי שֶׁ ִה ְק ִריב פּ ִָרים הַ יּוֹם‪ ,‬ל ֹא י ְַק ִריב לְמָ חָ ר פר‪,‬‬
‫אלא כבש‪ ,‬ואף שכל משמרת הקריבה פרים יותר מיום אחד‪ ,‬לא הקריבו יום‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫אחר יום‪ֶ ,‬אלָּא חוֹזְ ִרין חֲ לִילָה ‪ -‬במעגל‪ ,‬שביום הראשון הקריבו פרים שלש‬
‫עשרה המשמרות הראשונות‪ ,‬וביום השני הקריבו פרים אחד עשר המשמרות‬
‫הבאות‪ ,‬יחד עם המשמרת הראשונה ]אף שהיא הקריבה אתמול‪ ,‬כיון שאין‬
‫אפשרות אחרת[‪ ,‬וביום השלישי הקריבו פרים המשמרת השניה עד השתים‬
‫עשרה‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬ולבסוף נמצא שעשרים ושתים המשמרות הראשונות‬
‫הקריבו פרים שלש פעמים‪ ,‬ושתי המשמרות האחרונות רק פעמיים‪.‬‬
‫שׁווֹת ְבּאֵ ֵ‬
‫שׁ ָמרוֹת ָ‬
‫שּׁנָה הָ יוּ כָּל הַ ִמּ ְ‬
‫לשׁה ְפ ָר ִקים בַּ ָ‬
‫שׁ ָ‬
‫משנה ז‪ִ :‬בּ ְ‬
‫מוּרי הָ ְרג ִָלים‬
‫אוֹמ ִרים לוֹ הֵ ילָ‬
‫ְ‬
‫וּב ִחילּוּק לֶ חֶ ם הַ פָּ נִ ים‪ ,‬בַּ ﬠֲצֶ ֶרת‬
‫ְ‬
‫מַ צָּ ה‪ ,‬הֵ ילָ‬
‫שׁזְּ מַּ נּוֹ‬
‫חָ ֵמץ‪ִ .‬מ ְשׁ ָמר ֶ‬
‫וּשׁאָ ר ָק ְר ְבּנוֹת צִ בּוּר‪ ,‬וּמַ ְק ִריב אֶ ת הַ כֹּל‪,‬‬
‫ָקבוּﬠַ הוּא מַ ְק ִריב ְתּ ִמ ִידין‪ ,‬נְ ָד ִרים וּנְ ָדבוֹת ְ‬
‫יוֹם טוֹב הַ סָּ מוּ‬
‫שׁווֹת‬
‫שׁ ָמרוֹת ָ‬
‫שּׁבָּ ת‪ ,‬בֵּ ין ִמ ְלּפָ נֶיהָ ‪ ,‬בֵּ ין ִמ ְלּאַ חֲ ֶריהָ ‪ ,‬הָ יוּ כָל הַ ִמּ ְ‬
‫לַ ַ‬
‫ְבּ ִחלּוּק לֶ חֶ ם הַ פָּ נִ ים‪:‬‬
‫משנה ז‪ :‬בִּ ְשׁלשָׁ ה פְ ָר ִקים בַּ שָּׁ נָה ‪ -‬בשלשת הרגלים הָ יוּ כָּל הַ ִמּ ְשׁמָ רוֹת שָׁ ווֹת‬
‫מוּרי הָ ְר ָגלִים ‪ -‬בקרבנות האמורים ברגלים‪,‬‬
‫בהקרבת ובקבלת האברים‪ ,‬בְּ ֵא ֵ‬
‫והם שלמי חגיגה‪ ,‬עולות ראיה‪ ,‬מוספים‪ ,‬ושעירי חטאת‪ ,‬וְ כן היו שוים בשלשת‬
‫הרגלים בְ ִחלּוּק לֶחֶ ם הַ ָפּ ִנים‪ ,‬שאם אירע החג בשבת‪ ,‬שאז מחלקים את לחם‬
‫הפנים‪ ,‬היו כל המשמרות שוות בו‪ .‬בַּ עֲצֶ ֶרת ‪ -‬בחג השבועות‪ ,‬שיש בו גם את‬
‫'שתי הלחם' המתחלק לכהנים‪ ,‬אם חל בשבת שיש בו גם חילוק לחם הפנים‪,‬‬
‫אוֹמ ִרים לוֹ לכהן המקבל את חלקו‪ ,‬הֵ י ָל מַ צָּ ה‪ ,‬וזהו לחם הפנים‪ ,‬הֵ י ָל חָ מֵ ץ‪,‬‬
‫ְ‬
‫וזהו שתי הלחם‪ ,‬כיון שכל כהן נוטל חלקו מכל קרבן‪ ,‬ואין אומרים שכהן אחד‬
‫יקבל חלק גדול משתי הלחם‪ ,‬במקום שני חלקים קטנים גם מלחם הפנים‪.‬‬
‫אף שהתבאר שבחגים כל המשמרות משמשות בשווה‪ ,‬מכל מקום זהו רק‬
‫בקרבנות הבאים מחמת החג‪ ,‬ולכן ִמ ְשׁמָ ר שֶׁ זְּ מַּ נּוֹ ָקבוּעַ לשמש באותו שבוע‬
‫וּשׁ ָאר ָק ְרבְּ נוֹת צִ בּוּר‪,‬‬
‫ידין‪ ,‬נְדָ ִרים וּנְדָ בוֹת ְ‬
‫שחל בו החג‪ ,‬הוּא מַ ְק ִריב את ה ְתּ ִמ ִ‬
‫וּמַ ְק ִריב ֶאת הַ כֹּל‪ ,‬לפי שדברים אלו אינם באים מחמת החג‪ .‬יוֹם טוֹב הַ סָּ מוּ‬
‫לַשַּׁ בָּ ת‪ ,‬בֵּ ין ִמ ְלּ ָפנֶיהָ ‪ ,‬שחל ביום שישי‪ ,‬בֵּ ין ִמלּ ְַאחֲ ֶריהָ ‪ ,‬שחל יום טוב בראשון‪,‬‬
‫הָ יוּ כָל הַ ִמּ ְשׁמָ רוֹת שָׁ ווֹת בְּ ִחלּוּק לֶחֶ ם הַ ָפּנִים‪ ,‬ואף שלא חל החג בשבת‪ ,‬כיון‬
‫שהוצרכו להשאר במקדש בשבת‪ ,‬מחמת החג הסמוך לו‪ ,‬חולקים בשוה בלחם‬
‫הפנים המחולק בשבת‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫שׁזְּ מַ נּוֹ ָקבוּﬠַ הָ יָה נוֹטֵ ל‬
‫תיִם ִמ ְשׁ ָמר ֶ‬
‫)ל ְהיוֹת( יוֹם אֶ חָ ד ְלהַ ְפ ִסיק בֵּ ינְ ַ‬
‫משנה ח‪ :‬חָ ל ִ‬
‫שׁשׁ וְהַ יּוֹצֵ א‬
‫שּׁנָה‪ ,‬הַ נִּ כְ נָס נוֹטֵ ל ֵ‬
‫שׁאָ ר יְמוֹת הַ ָ‬
‫וּב ְ‬
‫תּיִם ִ‬
‫שׁ ַ‬
‫שׂר חַ לּוֹת וְהַ ִמּ ְתﬠַ כֵּב נוֹטֵ ל ְ‬
‫ﬠֶ ֶ‬
‫שׁבַ ע‪ ,‬וְהַ יּוֹצֵ א נוֹטֵ ל חָ מֵ שׁ‪ ,‬הַ נִּ כְ נ ִָסין‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ ,‬הַ נִּ כְ נָס נוֹטֵ ל ֶ‬
‫שׁשׁ‪ַ .‬ר ִבּי י ָ‬
‫נוֹטֵ ל ֵ‬
‫חוֹ ְל ִקין בַּ צָּ פוֹן‪ ,‬וְהַ יּוֹצְ ִאין בַּ ָדּרוֹם‪ִ ,‬בּ ְלגָּה‪ְ ,‬לעוֹלָ ם חוֹלֶ ֶקת בַּ ָדּרוֹם‪ ,‬וְטַ בַּ ﬠְ ָתּהּ ְקבוּﬠָ ה‬
‫וְחַ לּוֹנָהּ ְסתוּמָ ה‪:‬‬
‫משנה ח‪ :‬ממשיכה המשנה לבאר את אופן חלוקת לחם הפנים‪ ,‬אם חָ ל‬
‫)ל ְִהיוֹת( יוֹם ֶאחָ ד לְהַ פְ ִסיק בֵּ ינ ְַתיִם ‪ -‬בין שבת ליום טוב‪ ,‬כגון שחל יום טוב‬
‫בשני בשבוע‪ ,‬ויכלו המשמרות האחרות לחזור לבתיהם‪ ,‬והתעכבו מרצונם‬
‫במקדש‪ִ ,‬מ ְשׁמָ ר שֶׁ זְּ מַ נּוֹ ָקבוּעַ לשמש באותו שבוע הָ יָה נוֹטֵ ל עֶ שֶׂ ר חַ לּוֹת מתוך‬
‫שתים עשרה חלות‪ ,‬וְ הַ ִמּ ְתעַ כֵּב נוֹטֵ ל ְשׁ ַתּיִם ‪ -‬המשמרות האחרות שהתעכבו‬
‫מרצונם חולקים בשתי החלות הנותרות‪ .‬וּבִ ְשׁ ָאר יְמוֹת הַ שָּׁ נָה‪ ,‬שהיו המשמרות‬
‫מתחלפות בשבת עצמה‪ ,‬היוצאת עובדת שחרית והנכנסת עובדת ערבית‪ ,‬משמר‬
‫הַ נִּכְ נָס נוֹטֵ ל שֵׁ שׁ חלות‪ ,‬וְ משמר הַ יּוֹצֵ א נוֹטֵ ל שֵׁ שׁ‪ַ .‬רבִּ י ְיהוּדָ ה חולק ואוֹמֵ ר‪,‬‬
‫הַ נִּכְ נָס נוֹטֵ ל שֶׁ בַ ע‪ ,‬וְ הַ יּוֹצֵ א נוֹטֵ ל חָ מֵ שׁ‪ ,‬כיון שלמשמר הנכנס יש עבודה יתירה‪,‬‬
‫להגיף את הדלתות שפתחו המשמר היוצא‪ .‬הַ נִּכְ נ ִָסין חוֹל ְִקין בלחם הפנים‬
‫בַּ צָּ פוֹן‪ ,‬שזהו המקום החשוב שבו שוחטים קדשי קדשים‪ ,‬להראות שהם‬
‫הנכנסים עתה לשרת‪ ,‬וְ הַ יּוֹצְ ִאין חולקים בַּ דָּ רוֹם‪ ,‬שהוא מקום שאינו חשוב‪.‬‬
‫יוצאת מן הכלל משמרת בִּ ְלגָּה‪ ,‬שהיא לְעוֹלָם חוֹל ֶֶקת בַּ דָּ רוֹם‪ ,‬וְ טַ בַּ עְ ָתּהּ ְקבוּעָ ה ‪-‬‬
‫הטבעת שבה מכניסים את ראש הבהמה לשחיטה מחוברת לקרקע בשני‬
‫צדדיה‪ ,‬שלא יוכלו להשתמש בה‪ ,‬וְ חַ לּוֹנָהּ ְסתוּמָ ה ‪ -‬החלון שבו מניחים את‬
‫סכיני השחיטה‪ ,‬סתום‪ ,‬ואי אפשר להשתמש בו‪ ,‬והיה עליהם להשתמש בשל‬
‫אחרים‪ ,‬וגנאי הוא להם‪ .‬והטעם שקנסום‪ ,‬לפי שבימי היוונים השתמדה אשה‬
‫אחת מבנות המשפחה של משמרת בלגה‪ ,‬ונישאה לסרדיוט ממלכי יוון‪,‬‬
‫וכשנכנסו היוונים להיכל הלכה וטפחה בסנדל על גבי המזבח ואמרה‪' ,‬לוקוס‬
‫לוקוס ]‪-‬זאב‪ ,‬זאב[‪ ,‬עד מתי אתה מכלה את ממונם של ישראל ואין אתה עומד‬
‫להם בשעת דוחקם'‪ ,‬ואמרו חכמים שאם לא היתה שומעת מאביה שהיה‬
‫מבזה את העבודה‪ ,‬לא היתה אומרת כן‪ ,‬וקנסו את כל משמרתו‪ ,‬לפי שאוי‬
‫לרשע אוי לשכנו‪ ,‬טוב לצדיק טוב לשכנו‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מסכת סוכה מבוארת‬
‫הדרן עלך מסכת סוכה‬
‫‪ ‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'‪.‬‬
‫‪32‬‬