מאמר א'- המשך הבירור על דיקרנוסא

‫המשך הבירור על דיקרנוס"א‬
‫הרב דביר גדסי צפת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דרך חיים להרב לוזנאו‪" ,‬הדין נותן שבבא עם הארץ ויביא אות ומופת על טעות בדברי ר' עקיבא שנודה‬
‫לדבריו כי בא האות והמופת וכמו שאעפ"י שהבן חייב בכבוד אמו מכל מקום הוא ואמו חייבים בכבוד אביו‬
‫כך אף על פי שאני חיב בכבוד אשר חלקתי עליהם מכל מקום אני והם חייבים בכבוד האמת‪ ...‬על אחת‬
‫כמה וכמה שאין לתמוה אם יחלוק נברא על נברא לכבוד האמת גם שיהיה החולק חרפת אדם כמוני‪ ...‬ולא‬
‫לפניו חנף יבא‪ ...‬שהוא אמתי מסכים על האמת ושונא את השקר ודי לי בזה התנצלות בעיני משכילי עם‪,‬‬
‫רודפי צדק אוהבי אמת‪ ,‬ואולם יש קצת אנשים שבראותם ענין כזה ילבשו בגדי נקם תלבושת ויעטו כמעיל‬
‫קנאה לא בחיל ולא בכח טענות ודברים של טעם כי אם ברוח יאמרו איש אל אחיו הראיתם פלוני הנבזה בן‬
‫בוזי מבוז משפחות ערב אל לבו להלחם עם שר צבא ה' תפארת היחס והמעלה החכם הגדול הגאון‬
‫מוהר"ר פלוני‪ ...‬ואין לך דבר ישר שאין אדם יכול לדבר ולהפוך לפנים אחרים אף כי אינם נראים אך לב ישר‬
‫מבין מה יש בין עקל לעקלקלות‪ ...‬אעפ"י שכונתם נראית טובה דהיינו לבקש זכות לראשונים ולגדולים‬
‫הואיל ומעשיהם אינם רצויים כי לא חלקו לכבוד האמת לכן עוד אריב אתם כי ריב לי עמם כריב איוב עם‬
‫חביריו‪."...‬‬
‫הרב יצחק לאמפרונטי‪" ,‬אל תביטו למראה הכותב‪ ,‬ואל תחושו לדעת אם בר אריין או בר אבהן‪ ,‬כי זה‬
‫הבל הוא‪ ,‬ואל תחקרו אם בת קול יוצאת מן השמים או מהר חר״ב‪ ,‬אם אליהו או יוסף שידא אמרינהו להני‬
‫שמעתתא וכו׳‪ ,‬אשר יישר בעיני האלהים דרשו חקרו היטב‪ ,‬לא המדבר כי אם הדברים‪ ...‬אל תחושו אם‬
‫הדברים עתיקים וכו׳ אל תבוז כי זקנה אמך‪ ,‬כי זאת אינה אמכם אלא שפחה מצרית וכו׳‪ ,‬סלו המסילה‬
‫סקלו מאבן הגו סיגים מכסף‪ ,‬ונגלה כבוד ה׳"‪( .‬פחד יצחק צא‪-‬רת ערך צרכיו (לג‪ ,:‬לו‪.)):‬‬
‫שו"ת זכר יהוסף סי' ר"י‪" ,‬אדמה כי מי אשר לא יחפוץ בעלילות דברים לא יתלונן עלי בגלותי המסכה מעל‬
‫פני המלאכים (וה"ה לעניינינו) אשר לא נקראו בשם רק ע"י מאן דהוא שהכניסם"‪.‬‬
‫המספיק לעבדי ה' (מהד' ניסים דנה עמ' ‪ )176‬המנהגים הרווחים המפורסמים או שאינם מפורסמים‬
‫הקדומים או המחודשים הנעשים בנוכחות נכבדים או שאינם נעשים בנוכחותם אם הראיה קובעת את‬
‫היותם פגומים אין מחויבים ללכת על פיהם מפני שאין זה מן הנמנע שיתברר למאוחרים מה שלא‬
‫התברר למי שקדם להם וזאת אף על הרוב מפני שהמאוחר מקבל בצורה מובנת יותר מה שהקודם כבר‬
‫טרח עליו וביררו והוא מתפנה לבירור מה שלא ביררו ולהסיק מה שלא הסיקו אותו הקודם משום התעסקותו‬
‫בזולתו‪ ,‬ועל כן ההנחה המוקדמת שהוסכם עליה בהלכה אצל חכמי התלמוד היא הלכתא כבתראי וזאת‬
‫למרות שאמרו‪ :‬גדול צפורנו שלראשונים מכריסן שלאחרונים‪ ,‬ואין זה משום שלמות המאוחר על פני הקודם‬
‫לגבי כל האנשים ובכל המצבים אלא משום שהמאוחר מעיין במאמרי הקדמונים ובונה עליהם ולומד מהם‬
‫ובאמצעות כללי ההיקש הוא מסיק תוצאות שמחויבים לפעול לפיהן במידה שהדברים הקדומים נכונים‬
‫והרכבתם והמסקנות מהם הם על פי הכללים המחויבים‪ ...‬אין סיבה אפוא לבעל המחשבה הבריאה והדימוי‬
‫השלם שיתנגד לדעה שביאר אותה אחד המאוחרים באמצעות ראיות נכונות על ידי שיאמר לו מי שקדם לך‬
‫לא ביאר זאת‪ ...‬ואין גנאי בכך מצד בעלי החכמה והאמונה אלא מצד הצבור כעמי הארץ והדומים להם אשר‬
‫מחובתם לסמוך על דעת מי שנתמנה עליהם לא שהחכמים ילכו בעקבותיהם בדעותיהם‪.‬‬
‫המאירי חולין ז‪" :‬תלמיד חכם שאמר דבר הלכה מחודשת הן דרך הוראה הן דרך גדר הן להחמיר הן להקל‪,‬‬
‫אעפ"י שהוא מבטל בזה מנהג קדמונים‪ ,‬אין ראוי להחזיקו בכך במדת יוהרא ונטילת שם במה שאין ראוי לו‬
‫לסרב בדבריו מצד שלא נהגו הקדמונים כן אחר שהוא מראה פנים לדבריו‪ ,‬ושהוא כדאי לסמוך עליו שכל‬
‫תלמיד ותלמיד מקום הונח לו להתגדר בו‪ ,‬וזהו שאמרו ברבנו הקדוש כשהתיר את בית שאן חברו עליו אחיו‬
‫ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהג בו היתר דרש להם מה שנאמר‬
‫בחזקיה וכתת את נחש הנחשת‪ ...‬אפשר בא אסא ולא ביערו‪ ...‬אלא מקום הניחו לו‪ ...‬מכאן לתלמיד חכם‬
‫שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ר"ל שאין מסירין אותו מדעתו מצד המנהג הקדום ואמרי לה אין‬
‫מזניחין אותו כלומר שאין מעמידין אותו בחזקת שכחן ומורה בדרך שלא נתקבל בה כן ע"כ‪ ,‬ובפתיחה‬
‫לחיבורו בית הבחירה הוסיף וז"ל ורצה באמרו אין מזחיחין אותו שאין מחזיקין אותו כגאה וגבה הלבב אבל‬
‫יש לנו לדונו לכף זכות ולקבל דבריו או להתיישב בהן אם הן כדי להאמין אם לאו ולא נחלוק עליו מצד‬
‫הקנתור והקנאה או מדרך הגאוה והנצוח‪ ,‬אבל נקבל דבריו או נחלוק עליו בדרך ישרה על צד הוצאת‬
‫האמת לאור"‪.‬‬
‫ראשית כל אימא‪ ,‬יש"כ על נסיון בירור האמת של הה"כ במאמרים אלול תשפ"ה קנ"ד (מהכולל החשוב תורת‬
‫משה אמת‪ ,‬שמכולל זה יצאו הרבה אברכים‪ ,‬שחלקם רב בסדרה הנפלאה‪ ,‬של "הוראה ברורה" על יו"ד)‪ ,‬על מאמרי‬
‫באב תשפ"ה קכ"א‪ ,‬ובדברינו אלה תהיה גם תשובה על דברי הה"כ במכתבים שם בסוף‪ ,1‬וכך ראוי לעשות‬
‫בדברים כאלה חמורים‪ ,‬ובודאי שאם לא מבורר הדבר‪ ,‬שב ואל תעשה עדיף‪ ,‬בודאי בדבר חמור כזה‪ ,‬שגם כלל‬
‫אינו חובה‪ ,‬ולא טובים אנו מאבותינו (אף המקובלים שבהם‪ ,‬הרמב"ן האר"י וכו') שלא רק שלא ידעו משם זה‬
‫אלא אף מכל התפילה הזו‪( ,‬ולראשונה הופיעה בתקופת הר"י צמח והרמ"ז בערך)‪ ,‬ואף תמיהני אם יש תקדים‬
‫לאופן המוזר שנתנו לו נותני מקורו (יש לציין שלא כולם ידעו כלל איך יוצא)‪ ,‬היינו כתבו שיוצא השם הלז‪ ,‬מ‪2-‬‬
‫פסוקים רחוקים‪ ,‬וכל האותיות בפיזור גמור וממש סתם ללא סדר‪ ,2‬כך שבאופן זה אין שם שא"א להצדיקו‪,‬‬
‫ודבר זה לבד כבר אמור להדליק נורות אדומות‪ ,‬ותמיהני אם יש תקדים לזה בקבלת האר"י ואולי בכלל‪.‬‬
‫ועתה אעיר על דברי הה"כ‪ ,‬מה שכתב שהרב ויטאל הביאו ב'מחברת הקודש'‪ ,‬טעות היא‪ ,‬דמחברת הקודש‬
‫אינה להרב ויטאל‪ ,‬אלא לרב נתן שפירא (וכמו שכתב לנכון הה"כ במכתבים‪ ,‬ומחברת זו היא הגירסא הלא מדויקת‬
‫של ספרו "מאורות נתן"‪ ,‬וד"א במאורות נתן‪ ,‬לא מופיע דיקרנוס"א)‪ ,‬ושאר ספרים שהביא לא נעלמו ממני כלל ועל‬
‫כולם רמזתי בשורה השנייה בסוגריים במאמרי הראשון באב תשפ"ה‪ ,‬אך למי שלא הבין‪ ,‬אביא את דבריו‬
‫המפורשים של הרש"ש‪ ,‬לקמן‪ ,‬שבקבלת האר"י אין לסמוך על שאר ספרים כולן חוץ משמונה שערים (וכן‬
‫‪ 1‬ומה שקראני מקעקע‪ ,‬אימא אף אנא‪ ,‬אית קעקועא ואית קעקועא‪ ,‬אית קעקועא לביש ואית קיעקועא לטב‪ ,‬ומאי‬
‫איהו קיעקועא לטב‪( ,‬לבר מהאי דידי) כגון האי דאתמר‪" ,‬יקעקע כל הבירה כולה"‪ ,‬דאיירי במי שגזל מאחר ובנה על‬
‫יסוד זה בירה‪ ,‬אף אם תהיה בירה זו בית מדרש לתורה‪ ,‬וכגון "רדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם"‬
‫(ירושל' ע"ז ד' ד')‪" ,‬קעקע הקב"ה ביצתן מן העולם והעמיד אחרים תחתיהם"‪ ,‬וכן "באותה שעה נשבע הקב"ה‬
‫שהוא מקעקע ביצתן מן העולם"‪ ,‬וכן נאמר בעמלק "ואימתי שמשו שוקעת וביצתו מתקעקעת וזרעו משתרש מן‬
‫העולם‪."...‬‬
‫‪" 2‬וַהֲ ִריקֹ ִתי לָ כֶ ם ְּב ָרכָ ה עַ ד ְּבלִ י דָ י" (מלאכי ג'‪ ,‬י')‪ ,‬המילה "די" בסוף הפסוק‪ ,‬המילה "קר" מהמילה שלפני כן‬
‫"והריקותי"‪ ,‬ומהפסוק שבכלל לפני כן מתהילים "נְּ ָסה עָ ֵלינּו אֹור פָ נֶיָך ה'" (תהילים ד'‪ ,‬ז')‪ ,‬מהמילה "נסה עלינו"‪ ,‬יוצא‬
‫"נסה"‪ ,‬ואם נחבר ממרחקים את הכל יצא "נסהקרדי"‪ ,‬אלא שצריך לסדר את האותיות בהתאם לשם המבוקש‪ ,‬וכך‬
‫יצא‪" ,‬דיקרנסה"‪ ,‬שימו לב ללא "ו"‪ ,‬ו גם "ה" במקום "א"‪ ,‬וכך מובא בחלק מהסדורים‪ ,‬אך אח"כ התחכמו יותר‬
‫שיתאים לגימט' כאלה ואחרות‪ ,‬ואמרו שבפסוק מתהילים או שבמלאכי יש "ו"‪ ,‬וכן יש "א" בפסוק ממלאכי‪ ,‬כך שיש‬
‫לנו "נסואקרדי" או "נסאוקרדי"‪ ,‬ומסדרים ל"דיקרנוסא"‪ ,‬וכי צחוק עשה לנו אלהים?‪ ,‬והלא כל השומע יצחק לנו‪ ,‬מי‬
‫שמע כזאת ומי ראה כאלה‪( ,‬אח"כ ראיתי שוב דבריו של הה"כ באלול שחזר וכתב בחשוון תשפ"ו במכתבים והביא‬
‫כמה אפשרויות‪ ,‬וצרף לדברינו)‪.‬‬
‫כתבי הגניזה)‪ ,‬כי אין כולם סולת נקיה מדברי האר"י‪ ,‬אלא כ"א סמך על קודמו בלא לברר או בלא יכולת לברר‪,‬‬
‫והנה כאשר פירסמתי את מאמרי הקודם‪ ,‬קיבלתי הרבה תגובות במייל‪ ,‬ובין היתר שלח לי הרב רונן דורון‬
‫מחבר סידור כונת הלב‪ ,‬מאמר שלו שרוצה לפרסם (והנה כבר פורסם בכסליו תשפ"ה סי' מו')‪ ,‬והביא חברים‬
‫ל"דיקרנוסא" כמו שהזהרתי‪ ,‬והביא את הרש"ש שע"ז וכיו"ב כתב (נהר שלום לב‪" ).‬והנה עדי בשמים וסהדי‬
‫במרומים‪ ...‬ואפילו בדברי שאר תלמידי האר"י זלה"ה לא למדתי ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים‬
‫ולא אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת‬
‫וכו'"‪( ,‬ובדף ל"ג ע"ג) "גם בעיני יפלא איך כת"ר משגיחים על דברי שאר המקובלים כגון חמדת ימים ומשנת‬
‫חסידים‪ 3‬וכיוצא‪( ,"...‬ובדף ל"ד‪" ).‬יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו בזה המקובלים שקדמו כי רבים‬
‫חללים הפילו וחלול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם כי כל דבריהם לא עפ"י התורה הם ואינם מיוסדים‬
‫על האמת‪ .‬ומהם יצאו אבות ומאבות תולדות הריסת יסודי התורה ח"ו‪ ,‬ה' יכפר וכ"ז לא שלמדתי בדבריהם‬
‫ח"ו אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף א'‪ ,‬שכתוב בו קצור מה שכתבו בענין זה וכמעט שקרעתי‬
‫בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה'‪ ...‬ואפי' בדברי שאר תלמידי האר"י ז"ל לא למדתי וכשיזדמן לפני דבר‬
‫מדבריהם אני מדלגו כי ע"כ איני כמזהיר אלא כמזכיר למען ה' אל יהי לכם מגע יד בדבריהם"‪.‬‬
‫ולכן על כל הרשימה הנכבדה שהביא הה"כ‪ ,‬יאמר‪ ,‬וכי רבותא למימני גברי‪ ,‬ואם גברי קחזינן תיובתא לא‬
‫קחזינן‪ ,‬ועל הנסיון להצדיק את הקודמים‪ ,‬רק בגלל שהם אמרו‪ ,‬נאמר את דברי הריטב״א בספר ההגדה‬
‫(בהוצ׳ מוסד הרב קוק הערה ‪ 58‬מכת״י)‪ ,‬וזה היה ראוי להיות דבר מושכל שלא כמקצת חכמים ז״ל שלא נתנו‬
‫עיניהם בדבר זה‪ ...‬וטעו רבים על פי הראשונים ‪ ...‬כך הוא‪ ,‬שלא ישיג אדם אחד גדול וישיגנה על בוריה אדם‬
‫קטן‪ ,‬אלא שיש בני אדם הנקראים בני תורה‪ ,‬והוא קשה בעיניהם לפרוש מן המנהג‪ ,‬והיוצאים לחלוק כבוד‬
‫לראשונים משיאים עליהם עוון אשמה שיהיו מחטיאים את הרבים בקבר‪ ,‬ואין זו יראת שמים"‪ .‬הרמב״ם‬
‫בתשובה לחכמי לוניל (סימן רעט בהוצ׳ מכון ירושלים) שהקשו על דבריו שלא שמעו מזה עד היום‪ ,‬השיבם‬
‫הרמב״ם‪" ,‬וזה שאמרתם שלא שמעתם ולא ראיתם בחיבור מי שמנה טריפה זו‪ ,‬הרבה דברים לא יזכירו‬
‫אותם המפרשים מפני שלא שמו דעתם להם‪ ,‬וכשיבין אדם באותם הדברים יראו"‪ .‬רשב״ש סימן רפ"ה "ואם‬
‫הראשונים לא התקינוה אינה טענה וראיה שהדבר מותר‪ ,‬שמקום הניחו לאחרונים להתגדר בו‪ ,‬וכמה דברים‬
‫היו ראויים לגדור ולא גדרום הראשונים‪ ,‬ובאו האחרונים וגדרום וכל המשנה והתלמוד מלאים מזה וכו׳ ואין‬
‫לומר שכיון שאשר היו לפניהם לא אמרו דבר שראוי לאחרונים לשתוק‪ ,"...‬ובסי' תקי"ג "ומאהבת המורגל‬
‫ימהרו לתמוה ולהכזיב מי שאומר כנגד דבר המורגל אצלם ואהבת המורגל יש לו רושם בנפש הסכלים אך‬
‫לא בנפש המשכילים וכל שכן בנפש אוהבי האמת"‪ .‬רדב״ז ח״ה (סימן ב׳ אלפים קז) "ולא תקשי עלי מהרבנים‬
‫הראשונים נ״ע שלא היו נזהרים בזה‪ ,‬כי שמא מקום הניחו לנו וכו׳"‪ .‬יעב״ץ באגרת ביקורת (דף טו ע״ב) "כי‬
‫אף על הנמצא בספרי גדולים נוחי נפש בעלי שו״ת אין לסמוך בדינים ובהוראות‪ ,‬אם לא אחר העיון היטב‬
‫והחקירה בדבריהם וראיותיהם ולא בהאמנה בעלמא וכו׳‪ ,‬וכל דיין שדן ומורה במנהג הזה אין דן דין אמת‬
‫לאמיתו וכו׳‪ ,‬שאין לבטוח בכל הנמצא בספרים ‪ ,‬אע״פ שהימים הראשונים היו טובים מאלה בחכמה ובגדולה‬
‫ועשירי הדעת ומעלה‪ ,‬וטובה ציפורנן של הקודמין מכרסיהם של מאחרי דור ודור‪ ,‬ומ״מ גם לאחרונים נתן ה׳‬
‫‪ 3‬וז"ל יעב"ץ במ"ס עמ' קיט' "ובספר משנת חסידים לא שמתי עיני בו כלל‪ ,‬מאחר שלפי דבריו קבצו מכתבי האר״י‪,‬‬
‫אך את זאת אני אומר ומצוה לבניי ויוצאי חלצי ותלמידי ואוהבי ורעי ושומעי הסרים למשמעתי‪ ,‬הריני גוזר ואוסר‬
‫עליכם להתפלל על פי משנת חסידים‪ ,‬גם לא מתוך ספר כתיבת יד שקוראים תפלה ע״פ כתבי האר״י שסדרה ר׳‬
‫מאיר פאפירש [מי שחיבר את מה שנקרא היום 'עץ חיים']‪ ,‬ולא חלו בה ידי האר״י ולא רח״ו תלמידו פעל כל זאת‪...‬‬
‫אף כי עתה שנזדייפו כל כתבי האר״י‪ ,‬גם ההעתקות מלאים שבושים וטעות סופר לרוב מאד‪ ,‬כאשר ראיתי בעיני‬
‫תפלה של האר״י ביד אחד מהמתחסדים‪ ,‬והיא מלאה שבושים קשים‪ ,‬ולא חלי ולא מרגיש‪ ,‬לכן אנשי לבב שמעו לי‪,‬‬
‫אל תתאוו לעלות ולעוף השמים בלי אבר‪ ,‬כי יפול הנופל ויביא עליו שבר"‪ ,‬ובעמ' קס' "עתה יידע האיש הישראלי‬
‫הנאמן לאלהיו כי אין חיוב אמונה בכל מה שנמצא בספר הזוהר שבדפוס‪ ,‬גם לא בכל מה שבא בכתבים והעתקות‬
‫משם האר״י"‪.‬‬
‫לב לדעת עיניים לראות ואוזנים לשמוע‪ ,‬וחיך אוכל יטעם לפלוט או לבלוע‪ ,‬ולפעמים יפה כח האחרון מן‬
‫הראשון אם דל אם עשיר‪ ,"..‬וכבר אמר הנוב"י בדרוש ה' "ולא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה אם יהיה מי‬
‫שיהיה קדמון או אחרון האמת אהוב מן הכל"‪.‬‬
‫והה"כ עצמו מביא בהמשך שם של יש"ו שהשתרש דורות רבים בסידורי האשכנזים בר"ה בתקיעות שופר‪,‬‬
‫לא פחות ולא יותר‪ ,‬ביה"ר שבין התקיעות (וכאמור מאז שכתבתי זאת התפרסם שוב ע"י הרב רונן דורון)‪,‬‬
‫ושם הזכירו שמות מלאכים הממונים להעלות את התקיעות וביניהם מנו את "ישוע שר הפנים"‪ ,4‬ואף עד‬
‫היום יש חסידים שממשיכים לומר זאת‪ ,‬בטענות דומות לשל הה"כ היינו בהשענות על הגדולים שלא בדקו‪,‬‬
‫ועל ספרים חשובים‪.‬‬
‫ואף הרב הנאמ"ן זצ"ל באו"ת חשון תשמ"ו עמ' סז'‪-‬סח' (ושוב באו"ת תמוז תש"נ)‪ ,‬קבל כנגד נוסחאות של‬
‫תפילות המופיעות מאות שנים בכתבי וסידורי המקובלים ונהגו לאמרם גדולי עולם ומקובלים מיאות שנים‬
‫מאז בלא מצמוץ ובה הרב הנאמ"ן בישרותו ואמיתותו‪ ,‬ובהינף יד בלי להתבלבל יותר מידי אלא עם טענות‬
‫פשוטות מאוד (שכ"א מסתמא חשב עליהם)‪ ,‬ביטלם וללא משוא פנים‪ ,‬וכדרכה של תורה (וכמו שהביא‬
‫הרב רונן דורון במאמר הנ"ל בהע' ‪ 1‬מאו"ת תש"נ‪ ,‬שאין בזה משוא פנים)‪ ,‬ואחד מהם (זבדיה ישמרני וחייני)‬
‫אף מובאת במחברת הקודש לרנ"ש בשם הרב ויטאל‪ ,‬וברוב ככל סידורי האר"י‪ ,‬והמקור הראשון הוא ר"י‬
‫צמח תלמיד מהרש"ו רבו של הרמ"פ (מחבר הספר הנקרא היום עץ חיים) בספרו לחם מן השמים עמ' ל'‪,‬‬
‫ואעפ"כ לא הסס הרב הנאמ"ן להגיהה‪ ,‬ועוד העיר על תפילת התוקע (ר' הע' ‪ 4‬שעוד כבר העירו על‬
‫תפילת התקיעה) שמופיעה בכל סידורי רבותינו עד היום‪ ,‬ואף בסידורי המקובלים והרש"ש לפני התקיעות‪,‬‬
‫ואף אותה לא היסס הרב הנאמ"ן להגיה‪ ,‬ואחרון והוא העקר שביטל הרב הנאמ"ן סגנון תפילה שמופיע‬
‫בהרבה תפילות של המקובלים (לא רק של המתחילים כמו שסבר שם)‪ ,‬ואזכירנה לקמן (ובעצם הערתו זו‬
‫של הרב הנאמ"ן נושקת לפולמוס ענין הספירות בתפילה‪ ,‬וארחיב ע"ז במאמר נפרד בעזהי"ת‪ ,‬בבעיה‬
‫הנוצרת בזה‪ ,‬כולל המחלוקות במקובלים עצמם)‪ ,‬ור' לקמן שגם הרב משאש לא הווא ניחא ליה‪ ,‬בסגנון‬
‫תפילה קבלי מסוים‪ ,‬ולפני כן כתב הרב הנאמ"ן וז"ל "ואף חכמים ההולכים לתומם נשתבשו בדברים‬
‫גדולים מאד הרה"ג ר' יצחק לופיס ז"ל בספרו כור מצרף האמונות ומזכירו לשבח הגרי"ח בשו"ת סוד‬
‫ישרים ח"א סי' א' כתב בסופו דרוש אחד בענין האמונה האמתית ותוכנו שאין שייך שום תפלה לעילת כל‬
‫‪ 4‬בענין זה יש לציין עוד מס' בעיות‪ ,‬חוץ מהבעיה שזה מלאך מזויף‪ ,‬אלא גם בעיה הידועה של פניה למלאכים‪ ,‬ואצטט‬
‫משו"ת 'זכר יהוסף' סי' ר"י "להתעורר אז בתשובה בלב שלם וברמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד גם בסידור ה"ר‬
‫יעקב עמדין הזכיר שלא להוציא השמות מפיו ואני אומר בכגון זה אסור לבצוע ואפילו להרהר בלבו הרי מעלה‬
‫במחשבתו להתפלל דרך אמצעי ובמאורי אור חלק עוד למועד לרה"ש כ"ט סוף דף צב מדה"ס תוס' ד"ה שמא בא"ד‪,‬‬
‫וכל המבין ירחיק כונת הסידורים בתקיעות שהתפיסו כקטן כגדול‪ ,‬וכגון אנו בינונים מי בקש זאת מאתנו קלקולו יתר‬
‫מתיקונו‪ ,‬ונוסף תחינות למלאכים שיקבלו התקיעות וכו'‪ ,‬וכאלו דברים שלא נמצאו בתלמוד ומדרשים מכבידים עול‬
‫המלעיגים‪ ,‬וחיבור חמדת ימים יצא חוץ לגדר אנושי [לגנות ולשלילה] ‪...‬שהוא מנתן הידוע (כבר הפניתי בזה לאר"ש‬
‫חמדה)‪ ,‬וב'תשובה מאהבה' ח"א סי' א' שהועתקה תשובתו בדבר הפיוטים ברוב המחזורים אם כי אין כל חידוש‬
‫בדבריו רק בציוני איזה מקומות מזכרון הפיוטים ברש"י ותוס' אשר מזה אין שום ראיה על ההסכם באמירתם‪,‬‬
‫וכמש"ל סי' י"ט והמדפיסים להפיס דעת ההמון שהורגלו באמירת היהי רצון שבתקיעות השמיטו מה שהזכיר בסוף‬
‫התשובה אות ס' שמתרעם בהזכרת שמות המלאכים והממונים וכו' כמו יהי רצון בין התקיעות והתחינות אשר‬
‫לתוקעים והעם ההולכים בחושך ומתפללים אל המדות ולמלאכים אשר לה' לבדו ראוי להתפלל אף לא ע"י אמצעי‬
‫התפלה במקום קרבן‪ ,‬וכתיב שמות כ"ב יט' זובח לאלהים יחרם‪ ...‬והנה מעלתו טרח לבאר מה שאומרים ביהי רצון‬
‫ישוע שר הפנים‪ ...‬ועל זה א"צ תשובה ברמז דחוק כזה‪ ...‬ובכלל לא נמצא שום מקור ממציאות מלאך מיוחד בשום‬
‫מצוה שיהיה ממונה עליה ואיך יצאה התקיעה מהכלל ואם שמורגל המאמר שמכל עשיית מצוה נברא מלאך מליץ‬
‫טוב ובשבת ל"ב א' ואלו הן פרקליטין של אדם תשובה ומעשים טובים כו' שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ‪ ...‬וכשם‬
‫שאנו סומכין על מ"ש ודגלו עלי אהבה אל תקרא ודגלו אלא ולגלוגו כו' באו ונסמוך ג"כ על הדרש כמו שהוא על‬
‫הדרך שהוא נראה יותר בפירוש הכתוב ודילוגו דילוג ממש עלי אהבה‪ ,‬ועי' רמב"ם רפ"ב משופר ובלח"מ‪ ...‬וה' ישפוך‬
‫עלינו רוח ממרום לטהר לבבנו לעבוד אליו לבדו ולא לשום אמצעי ויקויים בנו הבטחת המשורר קרוב ה' לכל אשר‬
‫יקראוהו באמת"‪.‬‬
‫העילות אלא למצוי אשר נאצל ממנו אשר הוא הבורא והוציאנו ממצרים וכו' דברים שראוי לקרוע עליהם‬
‫והוא הסתמך על ס' בקר אברהם כ"י מאחד ממאמיני ש"צ שר"י ראה באוצר הספרים בערכו והשיב עליו‬
‫בטוב טעם ודעת מרן הגרי"ח מבבל ז"ל בס' עוד יוסף חי בקונט' חוט המשולש בס"פ וישב עש"ב‪."5‬‬
‫ומה שכתב הה"כ בפיסקה השניה שאני הוא ששיערתי את כל זה‪ ,‬אז רק אומר‪ ,‬שחלק הראשון של המאמר‬
‫נשלח אלי ע"י ת"ח‪ ,‬ואני שלחתיו לרב ינון מלאכי‪ ,‬ואת דבריו פרסמתי במאמרי‪ ,‬אני עשיתי דבר פשוט כתבתי‬
‫במילון גוגל בספרדית (של היום) ‪ DEKARNOSA‬והוא תרגם "של בשר" (והנה גם הה"כ הזכיר ש"קורנס" הוא‬
‫כינוי לקרבן‪ ,‬כנראה בגלל שפירושו בשר בלע"ז‪ ,‬והנה אף ככינוי לנדר נפסל‪ ,‬וכש"כ לשם קודש‪ ,‬דמה לתבן את הבר‪,‬‬
‫ולשמות הקדושים לשפת לע"ז)‪ ,‬וכמו שכתב הרב ינון מלאכי‪ ,‬אבל כאמור והוא העיקר‪ ,‬ולכן בואו ונסכם את‬
‫הענין‪ ,‬לא משנה אם פירושו אל בשר (יש"ו) או סתם חתיכת בשר (שנתעלם מן העין‪ ,‬ושארל"ה)‪ ,‬או סתם‬
‫שם ללא מסורת (לא מסורת אחרי שהגיע אלא לפני) בשפה כזו או אחרת או בשום שפה‪ ,‬וללא מקור מוסמך‪,‬‬
‫ו"היוצא" באופן מוזר‪ ,‬וכו' וכו'‪ ,‬א"צ לכל פענוח השפה של השם המוזר הלז היוצא באופן מוזר כנ"ל‪ ,‬אלא‬
‫פשוט בודקים היכן מוזכר שם זה לראשונה וממי‪ ,‬ואכן כאמור שם זה אינו מופיע בזוהר באר"י ובשמונה‬
‫שערים של הרב ויטאל‪ ,‬ממילא יש עליו את אזהרת הרש"ש‪ ,‬ומה ששיער הה"כ שנדמה לו שהרמ"ז והרח"ו‬
‫שידעו ספרדית‪ ,‬כבר פתח שאין להתייחס לדמיונות‪ ,‬אבל שוב הרב ויטאל לא הזכיר שם זה‪ ,‬ומה שהזכיר‬
‫מהרמח"ל שידע לטינית‪ ,‬גם אם זה נכון‪ ,‬זה לא אומר שידע שפה זו או שם זה‪ ,‬ובטח מילה זו המורכבת (כמו‬
‫שלא כל דובר עברית יבין איזה שם שנמציא בעברית)‪ ,‬או גם אם ידע‪ ,‬חשב שזה מהאר"י‪ ,‬וד"א ר' בספר‬
‫'אגרות רמח"ל ובני דורו' (עמ' נד' למטה‪ ,‬קס"ה‪ ,‬רט"ו‪ ,‬רי"ט למטה‪ ,‬ור' גם דבר מעניין בעמ' רפ"ו סוף פיסקה שנייה)‬
‫שלקח דברי קבלה ויחודים גם מכתבי נתן העזתי‪ ,‬כך שהוא לא ס"ל את אזהרת הרש"ש‪( ,‬וגם ע"ז יצאו עליו‬
‫בחרמות‪ ,‬הגדולים דאז‪ ,‬כמובא שם‪ ,‬ובעוד דברים שלא הסכימו איתו בעניני נסתרות)‪ ,‬ואנו למאן דס"ל‪.6‬‬
‫‪ 5‬צ"ע כי נראה שהעוד יוסף חי שם רק העיר על ענין אחר בדבריו‪ ,‬ועל עיקר העניין שהעיר הרב הנאמ"ן (שיש סיבה‬
‫ראשונה ויש את מי שברא את העולם והוציאנו ממצרים)‪ ,‬לא הפריע לו‪ ,‬וז"ל בעמ' ל'‪( .‬אחר שבעמ'‪ ,‬כז‪ .‬העתיק את‬
‫דבריו)‪" ,‬גם מ"ש בכור מצרף הנזכר על העובדים ומתפללים לסיבה הראשונה הם עובדים ללא אלהי אמת וכפל‬
‫דברים אלו בדף ק"ב ע"ד‪ ,‬הנה בודאי על מלין אלו שפלט קולמוסו בשגגה צריך לו כפרה‪ ,‬שנראין כפרנות ח"ו‬
‫שקוראו לא אלהי אמת חלילה‪ ,‬ואם היה אומר על גוף העבודה והתפלה אין זו עבודה‪ ,‬ואין זו תפלה מתוקנת באמת‬
‫הוה משמע על הדרך והאופן של סדר העבודה והתפלה קאמר דאינו מסודר ומתוקן באמת‪ ,‬כי מחמת התרוממות‬
‫והתעלמות הסיבה הראשונה דלית מחשבה תפיסה ביה כלל אין האדם רשאי להתפלל אליו וליחד דבריו ועבודתו‬
‫אליו‪ ,‬אך דא עקא שהמחבר מפרש הכתוב שאמר ללא אלהי אמת דקאי עליו ח"ו‪ ,‬הנה כל השומע דבר זה ראוי‬
‫לקרוע בגדיו ולהרתע כוליה גופיה‪ ,‬ובודאי המחבר הנזכר חטא בזה חטאה גדולה‪ ,‬וצריך כפרה"‪ ,‬והנה בקר דאברהם‬
‫שהזכיר הרב הנאמ"ן‪ ,‬זהו של אברהם קרדוזו כמ"ש באוצר הספרים שהפנה הרב הנאמ"ן‪ ,‬ואכן בויקיפדיה כתוב‬
‫בערכו וז"ל (יהודי מהאנוסים שלמד תיאולוגיה נוצרית‪ ,‬ועם התגלות ש"צ היה מראש מטיפיה בצפון אפריקה‪ ,‬אף‬
‫אחרי האסלמותו של ש"צ כמובן שהצדיקו אך היה נגד התאסלמות התלמידים) "שבתי צבי שר"י לימד כי האין סוף‪,‬‬
‫הסיבה הראשונה‪ ,‬יצר את "אלוהי ישראל" המתגלם בספירת תפארת‪ ,‬ורק ספירת תפארת היא בוראת העולם‬
‫ומנהיגו‪ ,‬בעוד האין סוף מסולק לחלוטין מההשגחה על העולם‪ .‬בעוד העזתי ותלמידי שבתי צבי הקרובים טענו כי‬
‫למרות זאת התיקון השלם יושלם באיחודה של ספירת תפארת עם המסובב הראשון והאינסופי‪ ,‬טען קרדוזו בתוקף‬
‫כי אין לטענה זו על מה שתסמוך וכי אין ולא תהיה כל זיקה בין "אלוהי ישראל" של שבתי צבי ובין האינסוף"‪ ,‬והנה‬
‫הרב הנאמ"ן הזכיר שנכשלו בזה גדולים‪ ,‬אוסיף שכבר העירו שאף בספר 'שם עולם' של ר"י אייבשיץ‪ ,‬מופיע עניינים‬
‫אילו‪( ,‬סיבה ראשונה‪ ,‬ואלהי ישראל) על אף שדחה שם את חיון וקרדאזי (כלשונו) באיזה עניין (ולפלא שקרא להם‬
‫חכם חיון וחכם ר"א קרדאזי‪ ,‬מהר"א קורדאזי)‪.‬‬
‫‪ 6‬וכן היערתי בזמנו על הטוענים שגם לפי דברי האר"י שאסר הגילוח עד שבועות‪ ,‬יודה בגילוח הזקן דשרי מיום ל"ד‬
‫בעומר‪ ,‬ונסמכו על הרמ"ד וואלי תלמיד הרמח"ל‪( ,‬ר' תורת הקדמונים א' פג'‪ ,‬והתפרסם באו"ת אייר תש"פ עמ'‬
‫תשלד')‪ ,‬שהזקן הוא רחמים‪ ,‬ושערות הראש הם דינים‪ ,‬וע"פ האר"י ימים אלה ימי דין‪ ,‬וכבר היערתי ע"ז שאי"ז נכון‬
‫ע"פ תורת האר"י‪ ,‬דאדרבא האר"י ס"ל שהזקן יותר דינים משערות הראש (שהזקן הינו ממותרי מוחא‪ ,‬ובמוחא דא"א מתלבשת הגבורה‬
‫דעתיק יומין הנקרא בוצינא דקרדינותא שהוא מקור והשורש של כח הדינין של האצילות העליונה‪ ,‬ואף שיתכן שיש לדיקנא איזו בחינה מסוימת של רחמים‪ ,‬דהזוהר קראן מכילן דרחמי‪,‬‬
‫זה משום דאין הדין נמתק אלא בשורשו‪ ,‬וא"כ הם שורש הדינין‪ ,‬ועל ידם נמתקין הדינין למטה)‪ .‬ספר עולת תמיד ‪ -‬שער ברכות השחר שערות הזקן‬
‫והנה אף מרן השו"ע פסק בסי' תר"ו שמנהג כפרות מנהג שטות הוא (המדפיסים אח"כ שינו את הכותרת‪,‬‬
‫שעוד בימי הב"י היתה‪ ,‬בכל אופן גם ללא הכותרת מספיק לעיין בב"י)‪ ,‬ע"פ דברי הרשב"א והרמב"ן בב"י שזה דרכי‬
‫אמורי‪ ,‬לא חשש לא הוא ולא רשב"א ורמב"ן לרבנים הגאונים אשר לפניו‪ ,‬כי כך היא דרכה של תורה ואין‬
‫נשיאת פנים בהלכה כש"כ בדברים כאלה [וכמו שכבר הביא לנכון הרב רונן דורון במאמר הנ"ל עמ' רנג' בהע' ‪ 1‬מאו"ת‬
‫אלול תש"נ]‪.‬‬
‫ובמה שכתב הה"כ בפיסקה השנייה ע"ש ‪ ,‬יפה כתב‪ ,‬וכבר הפנתי לספרו של הרב אביגדור ואפשר לקבלו‬
‫גם ממני‪ ,‬רק שוב סיים שזה מוזכר ברב ויטאל וברש"ש מה שאינו נכון‪ ,‬וסידור הנקרא סידור הרש"ש כ"י‬
‫הטעהו‪ ,‬אבל כתב לי הרב ינון מלאכי אינו כ"י הרש"ש וא"א לדעת מה הסופר העתיק מקודמיו כגון מה שמצא‬
‫ברי"צ‪( ,‬ואני לדידי אימא אף לו יהא שהיה מהרש"ש כבר הבאנו מהרב הנאמ"ן שהעיר על כמה דברים בסידורים על אף שהם‬
‫נזכרים במקובלים וברש"ש‪ ,‬דאף בגדולים יתכן שיסמכו על קודמיהם בלא לבדוק‪ ,‬וכמו גדולי ומקובלי האשכנזים שסמכו על האי‬
‫ישו"ע בלי לבדוק‪ ,‬וגם כאן מופיע בקודמיו הר"י צמח והרמ"ז‪ ,‬ור' מה ציטטתי בהקדמה למאמר זה‪ ,‬ור' ודע סייעתא לרב הנאמ"ן‬
‫שהנה גם לרש"ש היו ספיקות בחידושיו כגון שבשמיטה שבשנתו האחרונה פקפק בכל מה שנהג לכוין עד עתה בשמיטה בשחרית‬
‫(חידוש שחידש שלא כפשטות האר"י)‪ ,‬ובכלל ידוע שלרש"ש בסידורו ובכוונותיו יש מהדורה קמא וקמא דקמא ובתרא ובתרא‬
‫דבתרא (ר' בהקדמת סידור דברי שלום של ר' יצחק יקותיאל)‪ ,‬ור' כל האי סדר הסורר בסידורים הנקראים סידור הרש"ש (ר' סידור‬
‫הרש"ש הגדה של פסח של הר' ראובן סופר בהקדמה‪ ,‬ור' בספר אהבת שלום של הרב יעקב הלל במאמר דברי שלום עמ' קעא'‬
‫ואילך) ור' בהמשך ממרן הרב עובדיה בענין קבלת האר"י שהיא מחכמתו ושלכן הגר"א היה חולק בהרבה מקומות‪ ,‬וכש"כ הא‬
‫בחידושי הרש"ש‪ ,7‬וכש"כ כאן שלא ממנו הוא אלא מהרי"צ)‪ ,‬ואני אוסיף שהנה הרש"ש עצמו כתב כוונות חת"ך‬
‫בתהילה לדוד‪ ,‬ולא הזכיר שם זה‪ ,‬וז"ל הרב יעקב הלל בשו"ת וישב הלל ג' עמ' שפ' "וכבר ידוע שגם בין כתבי‬
‫מרן הרש"ש ז"ל העתיקו הסופרים כמה קטעים מלוקטים בענייני תשובה ותיקונים וכוונות לזה ואינם ממקום‬
‫טהור"‪.‬‬
‫ושאר דבריו הנחמדים של הה"כ אינו עניין לדברינו‪ ,‬כי למצוא רמזים ועניינים כידוע אפשר בכל דבר‪ ,‬אף בשם‬
‫שהביא לעיל "ישוע שר הפנים"‪ ,‬ור' גם בקונט' של הרב אביגדור שהזכרתי במאמרי‪ ,‬שהביא שהמקור של‬
‫הח'מסא המוזכר בחיד"א ובא"ח ועוד‪ ,‬הוא ממקור מוסלמי‪ ,‬מידה של פטימא ביתו של מוחמד (נר באישון‬
‫לילה לרב אבינר עמ' ‪ ,)148-149‬והנה רבים לא ידעו זאת‪ ,‬ותלו בזה סודות ועניינים נגד עין הרע‪.‬‬
‫ומש"כ הה"כ על פע"ח‪ ,‬לא דק‪ ,‬דודאי אי סותר לא קבלינן מיניה‪ ,‬אבל לאו מילתא פסיקתא היא דאי לא סותר‬
‫נקבלו בעיניים עצומות ובאזניים אטומות וכעם ההולכים בחושך‪ ,‬וכדברי היעב"ץ במטפחת ספרים "לא נמהר‬
‫לקבל כל הנמצא כתוב בספר לדברי קבלה"‪ ,‬בטרם נחקור מוצא הספר ההוא ושרשו‪ ,‬והרי כמו שהודה‬
‫הם דינין תקיפין וקשים יותר משערות הראש מאד‪ ,‬שער התפילה א' ע"ד שני בחינות שערות‪ .‬אם שערות הראש‬
‫ואם שערות דיקנא‪ .‬והנה שערות הזקן הם תקיפים ודינין קשים מאד‪ .‬מבוא שערים ש"ג ח"ב פי"א "וצריך שתדע כי‬
‫ענין אלו הי"ג תיקוני דיקנא כולם הם דינין תקיפים‪ ...‬ולא נגלה תוקף דינו שם במקום גבוה עד שנתגלו בי"ג תיקוני‬
‫דיקנא שהם השערות שכולם דינים כנודע ‪ ...‬והענין כי עם היות שכל השערות הם דינין‪ ...‬אמנם עכ"ז יש הפרש בין‬
‫שערות הראש לשערות דדיקנא כי שערות רישא שעיעין יתיר והם יותר דינין נכפין ומהמותר והסיגים שנשאר‬
‫מבירורם הם דינים קשים אך ממותר בירורי שערי דדיקנא נפקו סיגים וקליפות ממש גמורים ולכן הוו קשישין יתיר‬
‫ולא שעיעין"‪ .‬עץ חיים שי"ג סוף פ"ה "כלל ד‪ :‬שערות הראש מן הכתר שהוא אריך אנפין שנתלבש בו החסד דע"י‬
‫לעולם ואפי' בא"א הוא חסד ושערות דדיקנא מצד החכמה שנתלבש בה הגבורה דעתיק לעולם אפי' בא"א הוא‬
‫גבורה ולכן שערי דרישא שעיעין ושל דיקנא קשים יותר"‪ ,‬שער מאמרי רשב"י כד‪" :‬ומפני שיש לדינים יותר אחיזה‬
‫בשערות הזקן משערות הראש לפיכך הם קשים ולא שעיעין‪ ,‬לכפות הדינים אשר שם מקומם משא"כ בשערות‬
‫הראש שהם שעיעי"‪ .‬ספר פרי עץ חיים ‪ -‬שער הברכות ‪ -‬פרק ה כי הנה נודע כי כל בחי' שערות הזקן‪ ,‬הם דינים‪ .‬ספר פרי עץ חיים ‪ -‬שער הברכות ‪ -‬פרק ו אבל‬
‫שערות הזקן‪ ,‬הם דינים תקיפים מאוד‪ ,‬יותר משערות הראש‪.‬‬
‫‪ 7‬ור' גם שבסידור הרש"ש כ"י אדרעי מובא למלשינים אל תהי תקוה‪ ,‬בעוד שלפי ספר הכוונות נוסח האר"י הוא‬
‫'למשמדים'‪ ,‬וכן הוא בסידור 'תפילת חיים' של הרב ויטאל‪ ,‬וכן נוסח המקורי לפני הצנזור וכ"ה ברמב"ם ונוסח‬
‫התימנים וכן נהג הרב דבליצקי‪ ,‬ואף בחתימת הברכה בסידור הרש"ש של הרב אדרעי חתם 'מכניע מינים'‪ ,‬על אף‬
‫שבכל הנ"ל הנוסח 'זדים'‪.‬‬
‫הה"כ יש שם דברים הסותרים‪ ,‬מה שמראה על עצם הספר‪ ,‬וממילא גם הדברים שאינם סותרים אינם‬
‫בהכרח מהאר"י‪ ,‬ומילתא דפשיטה היא ולית דין צ' מימר‪ ,‬והוא דבר פשוט שהשכל מחייבו‪ ,‬וכי היאך נלך ע"פ‬
‫ספר שכבר אתגלי בהתתיה‪ ,‬ואם בדברים שהפוכים באר"י‪ ,‬נידע בהתתיה‪ ,‬בדברים שאינם הפוכים כי האר"י‬
‫לא דיבר בהם‪ ,‬היאך נידע מבטן מי יצאו‪ ,‬מי יכחישם ומי יצדיקם‪ ,‬ואדרבא בא זה וגילה ע"ז ויגיד עליו ריעו‪,‬‬
‫מדהא סותר דברים מהאר"י‪ ,‬גם הא מיהא לא מהאר"י‪ ,‬וכבר מילתא פסיקתא היא אצל המקובלים‪ ,‬שרק אם‬
‫הרש"ש יביא ממנו יקבלו‪ ,‬ולו רק שאם זה היה מהאר"י היה מופיע בכתבים המדוייקים‪ ,‬ואם אינו רע לקבל‬
‫שאר דבריו שאינם סותרים ואין בהם נ"מ אלא כשאר דברי תורה לחיי‪ ,8‬אבל בדבר כזה חמור לא שייך לקבלו‬
‫רק מספר מוסמך‪ ,‬מה שאין לנו בזה‪ ,‬והן הן הדברים שכתב הרב ינון מלאכי (הבאתיו במאמרי הקודם)‪ ,‬ואני‬
‫מוסיף בפרט כאן שזה גם בסוגריים בפע"ח‪ ,‬וד"א אעיר על עוד טעות שחושבים שכתוב בפע"ח מע"ח‪ ,‬אז זה‬
‫נהיה מוסמך‪ ,‬וזה טעות‪ ,‬כי א'‪ -‬אין הכוונה לע"ח הידוע שלנו‪ ,‬ואכן לא מוזכר שם‪ ,‬ב'‪ -‬ע"ח עצמו כלול מהת"ר‬
‫ניירים הלא מוסמכים‪ ,‬רק ששם מצויין על כל דבר מקורו‪ ,‬וזה שכתוב מע"ח זה לא מוסיף כלום (מה גם‬
‫שכא מור שבע"ח אצלינו זה לא מובא‪ ,‬ובכלל כוונות אין מקומם בע"ח)‪ ,‬ג‪ -‬גם לא נמצא זאת ב"רנו ליעקב"‬
‫של רי"צ שהוא ספר שאסף בו מה ששמע מהרש"ו והוא מה שהיה לרמ"פ מהשמונה שערים‪.‬‬
‫ור' גם דברי החיד"א‪ ,‬ב'מראית העין' (ליקוטים סי' ז' אות ח')‪ ,‬הזכירו ביבי"א ח"ב או"ח כה' הע' ‪ ,5‬וכן דעת‬
‫ותבונה לבא"ח בפתיחה ראשונה‪ ,‬גבי מה שהתפרסם מפע"ח שהרשב"י נפטר בל"ג בעומר‪ ,‬מה שכידוע עד‬
‫אז לא נזכר כלל‪ ,‬ואף בשו"ע בסי' תק"פ בהביאו ימי פטירת הצדיקים לא מובא דבר זה‪ ,‬ואף בסי' תצ"ג בדיני‬
‫העומר לא מובא‪ ,‬וכתב שידוע שבכתבי האר"י יש ערבובים וטעויות‪ ,‬והשמונה שערים הם הנוסחה האמיתית‪,‬‬
‫ועוד כתב החיד"א בשם הגדולים (ח"ב מערכת ק' אות א') "ומדברי הרבנים קדישי עליונין הנז' יראה כמה יתאונן‬
‫אדם על שהדפיסו כל ספרי קבלה האמורים ויותר מהמה ולא עוד אלא בטעיות ושגיאות מה אענה ומה אומר‪,‬‬
‫ודי במ"ש הרבנים הנז'‪ ...‬אך האיש הנלבב ישמור עצמו הן שלא ללמוד כ"א בשמונה שערים שסידר מהר"ש‬
‫ויטאל וספר דרך עץ החיים וספר מבוא שערים וספר אוצרות חיים דווקא‪ ,‬כי רבו כמו רבו ספרים מלוקטים‬
‫ודרושים ואומרים שהם מהאר"י ז"ל‪ ,‬ויש לחוש שמא עירבו מזולתו כאשר נמצא כמה פעמים בתוך דרושי‬
‫האר"י ערב רב עלה אותם‪ .‬והן להרחיק עצמו מלהיות בעצת מדפיסי ספרי קבלה השומע ישמע ועליו תבא‬
‫ברכת טוב"‪ ,‬הביאו הבא"ח בדעת ותבונה פתיחה שניה‪ ,9‬וכ"כ עוד החיד"א שם (מערכת ק' אות צ"ה) "גם אין‬
‫‪ 8‬וגם בזה יש לפקפק טובא דהרי דינו כספר שאינו מוגה‪ ,‬ר' יו"ד סי' רע"ט א' "ספר תורה שאינו מוגה‪ ,‬אסור להשהותו‬
‫יותר משלשים יום‪ ,‬אלא יתקן או יגנוז‪ .‬הגה‪ ,‬והוא הדין לשאר ספרים (רש"י וב"י בשם הגהות מימוני ורבינו ירוחם‬
‫נתיב נ')"‪ ,‬וכבר אמר היעב"ץ במ"ס "מי היודע מולידם האמיתי והממציאם‪ ,‬אחר שנתברר לעין השמש‪ ,‬שנמצאו‬
‫בתוכן ערבובי דברים שלא נודע מי ומי שהוסיפם מדעתו ובדאם"‪.‬‬
‫‪ 9‬ועוד הביא הבא"ח מהחיד"א הנ"ל‪ ,‬נגד ספר עמק המלך "והרב מו"ה חיים הכהן תלמיד מהרח"ו זצ"ל בהקדמת‬
‫ספר מקור חיים כתב וז"ל חלפו תורות עברו חק להדפיס מאמרי האר"י ז"ל ‪ ,‬וראיתי אחרי רואי לאשר הביא אלוה‬
‫בידו הוא עמק המלך לא די כי כל זה הוא בדרך גנבה כי מעולם לא יצא מתחת ידי הקדוש ז"ל דברים אלו ולא‬
‫במסירה פה אל פה‪ ,‬אלא שכתב אותם לשמו ועשה עצמו מפרש דברי האר"י ז"ל ומאמרי הזהר‪ ...‬ומעולם לא כתב‬
‫האר"י זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים‪ ,‬הנה היא כתובה בספר עץ החיים מידי האר"י ז"ל ותו לא מידי‪...‬‬
‫ובעמק המלך מפרש אשר לא כן‪ ...‬ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב וכו' ומה לעשות‬
‫דאמסר עלמא לטפשאי וכו'‪ .‬כלל הדברים כי היודע כתיבת ידי הרב זלה"ה אותם יראה ויסמוך עליהם לא על הזולת‪,‬‬
‫ולא מדרכי דברתי עד הנה רק למען ינצלו כל יראי ה' מהעונש ואני את נפשי הצלתי"‪ ,‬וכ"ז דלא כלש"ם שכתב‬
‫במכתבי הלש"ם מכתב ה' "ובענין מה שמתמה כבודו עלי‪ ,‬על מה שאני מביא את הספר עמק המלך מאחר שנמצא‬
‫מערערים עליו על זה‪ ...‬אמנם הוא‪ ,‬הנה כל המערער עליו הוא מהר"ח כהן זללה"ה‪ ,‬וכאשר אנו רואין ספרי מהר"ח‬
‫כהן ז"ל וספר עמק המלך‪ ,‬לא ידענו מי שהיה יותר גדול‪ ,‬ולא ידענו אם כדאי הוא לבטל את העמק המלך מפני זה‪...‬‬
‫ושמעתי‪ ...‬ואמר בשם הגר"א כי העמק המלך הוא ספר חשוב למאוד‪ .‬ועכ"ז הנה בכל מקום שיש לנו קבלת הרח"ו‬
‫ז"ל‪ ,‬הלא פשוט וברור הוא שחלילה לנו להשתמש בדברי זולתו‪ .‬אך אני לא הבאתי את העמק המלך‪ ,‬רק באותו‬
‫הדרוש אשר אין לנו בו מקבלת הרח"ו ז"ל מאומה‪ ,‬וגם עיקר כל הדברים הרי הם מהרמ"ע מפאנו ז"ל וכנ"ל"‪.‬‬
‫לומדים בעה"ק בדברי קבלה כ"א הח' שערים שהועתקו מכתבי מהרח"ו עצמו ובנו ודרך עץ החיים ותו לא‪,‬‬
‫כי אפילו בכתבי האר"י ז"ל חוששים לספרים וסדרים אחרים"‪ ,‬ועוד כתב החיד"א (ככר לאדן ה' ח') "ואין להשגיח‬
‫במי שכתב להפך דיש כמה נסחאות שאינם מתוקנות ובאלו אמרו שלא לסמוך כי אם על השמנה‬
‫שערים שסידר הרב מהר"ש"‪ ,‬ועוד כתב (שיו"ב יו"ד פט' ו') וז"ל "ולענין תיקונים וסודות אנן יד עני לא צייתינן‬
‫אלא אשר נמצא כתוב ממהרח"ו זצ"ל שקבל מרבינו האר"י זצ"ל ואפילו לתלמידי האר"י זצ"ל שזכו ולמדו‬
‫מפיו פה קדוש אזהרה שמענו ממהרח"ו זצ"ל שלא להשגיח בדבריהם והחזיק בזה מאד הרמ"ז זלה"ה"‪.10‬‬
‫ור' איך לפעמים האהבה מקלקלת השורה‪ ,‬שהנה החיד"א‪ ,‬על אף מה שהבאנו בשמו לעיל בסמוך‪ ,‬ואעפ"כ‬
‫אומר החיד"א במקום אחר‪( ,‬חים שאל י' ג')‪ ,‬על הרמ"ז עצמו (שכאמור לעיל משיו"ב החזיק מכלל זה) וז"ל‬
‫"הרב הכולל‪ ...‬כתב אלי באורך‪ ...‬שכך נהגו הרב המקובל מהר"ר בנימין הכהן ורבו הרמ"ז זכרם לברכה ועד‬
‫אחרון מצא בכתבי הרמ"ז ז"ל‪ ...‬ואני בעניי איני חש לסודות שלא גילה רבינו האר"י ז"ל עצמו וגם כי הרמ"ז‬
‫ז"ל גדול כבודו עטרה בראש כל אדם מ"מ אני בער ולא אדע כי מה שלא גילה האר"י רבינו הגדול ז"ל"‪ ,‬ומה‬
‫שקרה לרמ"ז ק רה גם לחיד"א בעניינינו‪ ,‬ואף אחד לא חסין מכלל זה של הרש"ש בתורת האר"י‪ ,‬שהרוצה‬
‫לדעת מהי דעת האר"י זה רק מכתבים המוסמכים שלו‪ ,‬וכן ר' בכה"ח דאפי' הר"י צמח עצמו‪ ,‬מסדר כתבי‬
‫האר"י‪ ,‬ותלמיד הרש"ו ורבו של מהרמ"פ מחבר העץ החיים‪ ,‬אינו חסין מכלל זה‪ ,‬וז"ל (בסי' כה' אות כה'‬
‫פיסקה אחרונה) "ולא כמו שכתב מהר"י צמ"ח שם בהגהה בפרי עץ חיים ובנגיד ומצוה שאמרו לו החברים‬
‫שמהרח"ו ז"ל היה עושה הקפה אחת בכל יום וביום השבת שבע (וכתב ע"ז וכן עיקר)‪ ,‬כי אין לסמוך אלא על‬
‫עץ חיים ומבוא שערים ושמנה שערים שסדר מהרש"ו ז"ל שהם מכתיבת יד אביו מוהרח"ו ז"ל ולא על שאר‬
‫החברים כמו שכתב הרש"ש‪.11"...‬‬
‫ומש"כ הה"כ שהחת"ס והנוב"י הזכירו את הזוהר‪ ,‬נראה שהה"כ התבלבל‪ ,‬וכי אמרתי שאמרו שיש איסור‬
‫להזכירו‪ ,‬אף אי ס"ל שאינו מרשב"י‪ ,‬והנה מה שאמר שלא הבאתי מקור לדברי‪ ,‬בעניין דעת היעב"ץ החת"ס‬
‫הנוב"י והתשובה מאהבה תלמידו (אותו לא הזכיר כנ' דבריו מפורשים מידי וגם מוזכר ביבי"א וכדלקמן בהע')‪ ,‬על‬
‫הזוהר‪ ,‬הנה צודק הה"כ‪ ,‬והנה המקור בהערה‪ , 12‬רק שמדברי היעב"ץ לא יכולתי להביא הכל‪ ,‬כי רבים הם‪,‬‬
‫‪ 10‬וכאן אעיר להה"כ במכתבים שהעיר שהרב ינון מלאכי הביא את שם דיקרנוס"א בספרו וצ"ע א"כ על מה שאומר‬
‫עתה נגד שם זה‪ ,‬אך המבין יבין שמודים דרבנן היינו שבחייהו‪ ,‬ומה בכך שבעבר הרב ינון ציטטו כמו כל הקדמונים‬
‫שציטטו ללא בדיקה‪ ,‬וכמו כל גדולי האשכנזים שציטטו וכיוונו בעת תקיעת השופר בר"ה את השם הפסול של יש"ו‬
‫וכינוהו שר הפנים‪ ,‬והרבה מהם חזרו בהם‪ ,‬אך ר' באו"ת תש"נ עמ' תתס"ו (מוזכר במאמרו של הרב רונן דורון)‪ ,‬שזה‬
‫בזכות יזמת עורך הסידור‪ ,‬שהחליט להשמיט זאת וחסל‪ ,‬מה שמראה שפשוט אנשים מקדשים את הכתוב‪.‬‬
‫‪ 11‬וגם הרב יעקב הלל העיר על החיד"א ובא"ח ועוד שנכשלו בהסתמכותם על ספרים לא מוסמכים‪ ,‬בשו"ת וישב סי'‬
‫מ' עמ' שעו' שמאל‪ ,‬ובשעז'‪ ,‬ובשעט' שמאל‪ ,‬ועוד ר' לו לפני כן בסי' כב' גבי ברכת האילנות‪ ,‬שהשיג על החיד"א (ועל‬
‫הבא"ח שנסמך עליו) שכתב שיש ענין בחודש ניסן דוקא לברך ברכת האילנות ע"פ סוד‪ ,‬ודחה דבריו וכן דחה את מה‬
‫שהביא מחמדת ימים‪.‬‬
‫‪ 12‬מטפחת ספרים לריעב"ץ (ר' בספר 'ואל תטש תורת אמך' תלמידו של הנאמ"ן עמ' קיד'‪ ,‬וב'אור ישראל' מג' עמ'‬
‫ריד'‪ ,‬על הרוצים לפקפק בספר זה)‪" -‬לבלי לאחוז ספר ערום בלי דעת מקור מוצאו‪ ...‬שלא להשכין באהלנו עולה‪ ,‬לא‬
‫נהיה כספוג שסופג את הכל יין ושמרים‪ ,‬לא נמהר לקבל כל הנמצא כתוב בספר‪ ,‬לדברי קבלה‪ ,‬בטרם נחקור‬
‫מוצא הספר ההוא ושרשו והחבור מקבת בור נוקר"‪" ,‬צריך שלא יהא ערום־גם מחכמה אנושית‪ ...‬ובעל שכל טוב‬
‫לחקור ולדעת טוב ורע‪ ,‬ולהבדיל בין האמת והשקר‪ ,‬שלא לומר על שמאל ימין"‪" ,‬ומלבד שבושים קשים שנטמעו‬
‫בתרומת ספר הזוהר‪ ,‬וכבר גלינו דעתינו בפשר דבר‪ ,‬ועל המעיין לבור את כל זה‪ ,‬הבוחר הראוי אשר יבחר ויקרב‬
‫לזרות ולהבר התבן מן הבר"‪" ,‬ואם לא יכולתי לברר באמת מי הוא בברור גמור‪ ,‬מ״מ נתברר לי שאיננו רשב״י התנא‪,‬‬
‫אשר יחסוהו אליו הסופרים מעתיקי הספרים הללו"‪" ,‬ומעתה ידעו בני ברית תשובה כללית (לכל לשון תקום אתנו‬
‫למשפט) כי אין אחריותם של הספרים החיצונים הטובים האלה עלינו‪ ,‬ולא החיוב מוטל להאמין בכל אותן דברים‬
‫זרים‪ ,‬אחר שלא נמסרו לנו מאבותינו ורז״ל בפומבי (היינו כידוע וכמובא בכוזרי ועוד‪ ,‬יתרון תורתינו על תורותיהם של‬
‫הנצרות והאיסלם זה בגלל זה ששלנו נמסר בפומבי ושלהם מאן דהו בא וטען)‪ ,‬מי היודע מולידם האמיתי והממציאם‪,‬‬
‫אחר שנתברר לעין השמש‪ ,‬שנמצאו בתוכן ערבובי דברים שלא נודע מי ומי שהוסיפם מדעתו ובדאם‪...‬זוהי דעתי בענין‬
‫חבור הכולל הלז‪ ,‬שהוא ודאי זוהר כשמו"‪" ,‬כולו מיוחס לרשב״י‪ ,‬הלואי שיצדק במקצתו‪ .‬כי אמנם לבי חלוק עלי בזה‪,‬‬
‫ולא אוכל להאמין בהחלט‪ ,‬שיהא אפילו מקצתו מדברי התנא הידוע בשם רשב״י‪ ...‬לכן על צד ההכרח ומאומדנא‬
‫והשערה אני אומר שרשב״י דזוהר אדם אחר היה בזמן מאוחר"‪" ,‬ואודות המחבר‪ ,‬כבר פרשתי ובארתי דעתי היטב‬
‫בחלק ראשון‪ ,‬ומנה לא אזוע‪ ,‬עד שיראני זולתי הפכה‪ ,‬ואודה על האמת ואקבלנו‪ ,‬איך שיהא התערובת הפגום‬
‫שנמצא בספר הזוהר‪ ,‬אשר ציינתי ובארתי שם נראה בכמה מקומות כתורה חדשה"‪" ,‬נמצא עכ״פ יותר מחמש מאות‬
‫שנה אחר רשב״י חובר ספר הזוהר‪ ,‬ואולי מאוחר עוד הרבה מזה"‪" ,‬אי אפשר לתלותו בטעות סופר ומעתיק‪ ,‬כי עליו‬
‫בנה יסוד סודו‪ .‬וכן כפל עוד כמה פעמים‪" ,"...‬בנה סוד על הלצה בעלמא‪ ...‬היאומן שדברים כאלה יצאו מפי תנא‪ ,‬אין‬
‫צריך לומר מפי מרע״ה או משאר נשמות מעולם הנעלם"‪" ,‬מי העוור ולא יראה זאת‪ ,‬שאי אפשר שתצא זאת מפי‬
‫רשב״י‪ ,‬מפי נשמתו איני יודע"‪" ,‬זה הלשון מעיד עדות ברורה‪ ,‬שאין זה החבור של התנא רשב״י"‪ " ,‬עתה יידע האיש‬
‫הישראלי הנאמן לאלהיו כי אין חיוב אמונה בכל מה שנמצא בספר הזוהר שבדפוס‪ ,‬גם לא בכל מה שבא בכתבים‬
‫והעתקות משם האר״י‪ .‬אף הוא ז״ל העיד בשעת פטירתו‪ ,‬שאפילו תלמידו המובהק רח״ו ז״ל לא הבין ולא ידע באמת‬
‫אפילו הקדמה אחת בסתרי תורה על בורייה‪ ,‬רק מעט מזעיר‪ ...‬כ״ש אחר שנתברר שעלו עשבים רעים בשדי חמד‬
‫ספר הזוהר הנ״ל הצריכים ניכוש‪ ,‬לפי שאינם עולים בקנה בינה אחד עם קבלתנו הישנה הקדומה‪ ...‬לכן בני השמר‬
‫והזהר‪ ,‬ראה העידותי לך היום‪ ,‬ואל תעשה בנפשך שקר‪ ."...‬ועל "תיקוני זוהר" כתב וז"ל "אלא ודאי בעל ספר‬
‫התיקונין מבתראי דבתראי הוה‪ ,‬ומספרי הפוסקים לקח מן הבא בידו‪ ,‬והיה נבוך להכריע בין הדעות‪ ,‬מכדי שקולים‬
‫הם ויבוא ושניהם‪ .‬וכהנה רבות עמו‪ ,‬כן עשה בשני זוגי תפלין‪ ,‬וככה בברכות שתים דתפילין‪ ,‬דנקיט ספיקייהו‬
‫דפוסקים‪ ,‬ואסמיך להו ברזא‪ ,‬הכי אורחיה בדוכתי טובא"‪" ,‬הלא ברור הדבר שהגאונים קדמוהו לבעל ספר הלז‪ .‬וכבר‬
‫הבאנו למעלה ראיות רבות ועצומות שאי אפשר להכחישם שהיה מאוחר הרבה"‪" ,‬הרי גם מזה ראיה נצחת על חבור‬
‫תקוני ספר הזוהר שהוא מאוחר במאוחרים"‪" ,‬אבל הנוגע לבעל חבור התקונין ורעיא מהימנא‪ ,‬שמחברם ודאי אחד‬
‫הוא כנ״ל‪ ,‬ולשונותיהם מעידים זה על זה‪ ,‬שמבטן אחד יצאו‪ ,‬שהוא היה בלי שום ספק בעולם‪ ,‬אחרון יתר הרבה‬
‫מבעל גוף ספר הזוהר הראשון בזמן ובמעלה‪ ...‬עוד שם‪ ...‬וההלצה של‪ ...‬נפש היפה בהם קצה‪ ,‬אסטניס אני ודעתי‬
‫קצרה לסבול רמזים כאלה בתורה הקדושה האלהית‪ ,‬לא אוכל לצייר פנים של זעם כאלה‪ ,‬ומלבד שהוא רמז של‬
‫הבל בלי ספק‪ ,‬עוד יש בו שבוש בדקדוק המלה‪ ,‬כי לפי הלצתו הטפלה‪ ...‬וכדי בזיון וקצף למקראי קודש‪ .‬וכבר‬
‫ראית ג״כ שמזכיר גאונים‪ .‬והראינו ג״כ בבירור שאין אחריו בירור‪ ,‬שמיוסדים ספרים הללו‪ ,‬ע״י חכם ספרדי בזמן‬
‫מאוחר מאד‪ ,‬וערב רב עלה אתם מספרי מחברים ומחכמי חצוניות וטבעיות"‪",‬ואע״פ שכתב ברעיא מהימנא פרשת‬
‫נשא וכן בספר התיקונים‪ ,‬דבהאי חבורא יפקון מגלותא ובגיניה וקראתם דרור‪ ,‬שמאמרים כאלה הניאו את לב בני‬
‫ישראל מן העבודה‪ ...‬רק כל מגמתם ספר הזוהר לא זולת‪ .‬ובאמת הם מעכבים הקץ‪ ...‬וכבר הראינו לעינים פקוחות‪,‬‬
‫שאין לסמוך על בעל ספר רעיא מהימנא‪ ,‬כי להשביח מקחו אמר כן‪ ,‬ועם כל זה לא היתה כוונתו לבטל למוד קיום‬
‫המצות המעשיות‪ ,‬ולהפריע העם ממעשיו חלילה"‪.‬‬
‫הנודע ביהודה‪( ,‬בדרשתו משנת תק"ל שחלקה נדפסה בקובץ 'אור ישראל' מאנסי‪ ,‬מ"ג‪ ,‬ניסן תשס"ו עמ' רב'‪ ,‬הדרשה במילואה נדפסה בכתב העת 'קבלה'‪ ,‬כ"א‪ ,‬תש"ע)‪.‬‬
‫"‪...‬והאמת אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר‪ ,‬אוי לי אם אומר שלא יתקבלו דברי והריני נמשל לתולעת קטן יחידי‬
‫העומד אצל חומה נשגבה‪ ,‬וחושב להפיל החומה ההיא‪ ,‬הלא ישחקו עלי'‪ ...‬וידעתי כי יאמרו הרב הזה אין נשמתו‬
‫שלימה‪ ,‬ואין לו זכיות להשיג סתרי תורה האמיתים‪ ,‬אבל בסתרי תורה שהם לומדים‪ ,‬אולי בילדותי גם אני ידעתי‬
‫כמוהם‪ ,‬וברוך רחמנא דשיזבן‪ ,‬ויעבור עלי מה‪ ,‬ואדבר מקצת הדברים שעצור בלבי זה כמה שנים‪ ,‬אבל לא תסברו‬
‫שאני אומר אפילו חלק‪ ,‬רק ראשי פרקים הנה זה לא יכחישו כל בעלי הזוהר ובעלי כתבי האר"י‪ ,‬שאין הזוהר מקובל‬
‫ביד האומה הישראלית דור אחר דור איש מפי איש‪ ,‬כמו שמקובל בידינו במשנה והתלמוד בבלי וירושלמי וספרי‬
‫וספרא ותוספתא ומכילתא מפי התנאים והאמוראים‪ ,‬דור אחר דור‪ ,‬עד חכמי המשנה והתלמוד בעצמם‪ ,‬והם מפי‬
‫כנה"ג מפי הנביאים איש מפי איש‪ ,‬עד משה מפי הגבורה‪ ,‬ומעתה נדון ק"ו‪ ,‬אם במה שמקובל בידינו אמרו כלל גדול‪,‬‬
‫כל ברייתא דלא מתניי' בי' ר' חייא ור' אושעי' לא מותבינן מינה‪ ,‬הרי שחששו שלא נמלטו מן הטעות והשיבוש‪ ,‬וכמה‬
‫פעמים אמרו אטו מתרצתא היא משבשתא היא‪ ,‬ואיך נסמוך על כתובים הנמצאים כמה מאות שנה אחר מיתת‬
‫רשב"י‪ ,‬ולא רשב"י חתום על דבר ודבר‪ ,‬ואם הרבה דברים יצאו ממנו מי יודע כמה נתוספו עליהם‪ ,‬ואפילו באותן‬
‫שיצאו ממנו מי יודע אם לא נשתבשו‪ ...‬ועל דברים חלושים נסמוך בדברים שהם כבשונו של עולם‪ ...‬וטוב הי' לנו אם‬
‫הי' לנו נביא מוחזק‪ ,‬והי' מודיע לנו כל סתרי התורה‪ ...‬וידעתי עוד מעט וסקלוני‪ ,‬ואלו העוסקים בחכמה זו יהיו דברים‬
‫הללו קשה בעיניהם כגידים‪ ,‬ומה אעשה יעבור עלי מה השומע ישמע‪ ,‬וגם יגדילו עלי וירחיבו פה ולשון אסבול‪ ...‬אלו‬
‫שאומרים על עצמם שעושים תקונים בשמים בעלי הקבלה‪ ...‬ולאלו יהיה דברים קשים עליהם יערוף וגו' יודע אני‬
‫שיאמרו הנה זה מוחה בלימוד הנסתר הנה הוא מצד הקליפה שהם לצד אחוריים לצד העורף ואין לו זכות לראות‬
‫באור לימוד הקבלה‪ ...‬ואם יאמר המצוה הוא שיכוין כך זה שקר ולא מצינו בתורה מצוה בזה ולא בדברי רז"ל‪ ...‬ואפי'‬
‫היה אמרן האר"י בפיו לא היינו רשאים לשמוע לו בזה‪ ...‬הן אמת שאם הי' לנו מלמד נאמן ומוחזק איש מפי איש עד‬
‫משה רבינו‪ ...‬ולא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה‪ ,‬אם יהי' מי שיהי' קדמון או אחרון האמת אהוב מן הכל‪ ,‬ותחת‬
‫אשר קוו לעשות ענבים עשו באושים‪ ,‬והמה מקלקלים ולא מתקנים‪ ,"...‬ואף שדרשתו זו צונזרה‪ ,‬המשכיל יבין גם‬
‫ממה שלא צונזר‪ ,‬את דעתו‪ ,‬ור' שוב לקמן הדגשתו על התורה שמקובלת בידינו מדור לדור (לאפוקי מהזוהר כדבריו‬
‫לעיל)‪ ,‬גם בשו"ת שלו קמא אה"ע סי' ס"ב "אם יצטרפו עמי שני גדולי הדור המפורסמים בלימוד האמיתי שהוא‬
‫לימוד התלמוד והפוסקים ראשונים ואחרונים המקובל בידינו דור אחר דור מימות משה רבינו עד עכשיו"‪ ,‬וכן‬
‫בהסכמתו לספר פעמוני זהב (מובא ב"גנזי יהודה" עמ' נב') "והכל דרך דרוש קרוב לפשוטו ואינו מקדים הקדמות‬
‫זרות או דברי נסתרות אשר בעו"ה פשתה המספחת הזו בדור הזה וגורם ביטול תורה לשכוח לימוד הנחמד התלמוד‬
‫והפוסקים המקובל בוודאי בידינו מדור דור עד הלכה למשה מסיני"‪ ,‬שוב לא סתם מדגיש ומדגיש וחוזר ומדגיש הענין‬
‫הזה‪ ,‬גם בשו"ת שלו קמא או"ח לה' "ילמוד דברי תורה שיש בהם ממש משניות בעומק העיון עם תוס' יום טוב ש"ס‬
‫ופוסקים ותורה נביאים וכתובים וג"כ ספרי מוסר חובת הלבבות מן אחר שער היחוד עד גמירא ושל"ה במקום שאינו‬
‫מדבר בנסתרות והלכות תשובה ברמב"ם"‪ ,‬ור' גם בשו"ת שלו קמא יו"ד עד' במחלוקתו על הרש"ל‪ ,‬גבי הנונין‬
‫ההפוכין בס"ת‪ ,‬שמבחינתו הוכחה מרה"ג היא דעת התורה מאשר הוכחה מדברי הזוהר שלא התגלה עדיין בימי‬
‫רה"ג‪ ,‬ומעירים שמה הוכחה היא נגד הרש"ל‪ ,‬אם הזוהר מרשב"י מה בכך שלא ראהו רה"ג‪ ,‬אלא שבאופן שקט הוא‬
‫שוב שולל את יחס הזוהר לרשב"י‪( ,‬יש לציין שדוקא הרש"ל עצמו על אף שכנראה האמין שהזוהר מרשב"י מ"מ הוא‬
‫היה נגד ערבובו עם הפסיקה וחלק בזה על הרמ"א‪ ,‬וכן אמר בשו"ת שלו סי' צח' "חדשים מקרוב באו ורוצים להיות‬
‫מכת המקובלים וממדרשי הנעלמים ומחלשי הראות לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכוונתו אלא שכך‬
‫מצאו בספרי רשב"י ודע אהו' שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו גאוני עולם ראיתי מהם שלא נהגו כך אלא כדברי‬
‫התלמוד והפוסקים ואם היה רשב"י עומד לפנינו וצוח לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא אשגחינן ביה כי ברוב‬
‫דבריו אין הלכה כמותו"‪ ,‬וכן ר' בסי' עג' גבי הנונין ההפוכין "ואף שאינה לפי משמעות הזוהר‪ ,‬מדרש הזוהר אינו‬
‫לעיכוב"‪ ,‬עד שהרמ"ע המקובל כתב עליו בחמתו ע"ז בסי' קח' מה שכתב)‪ ,‬ור' עוד לשונות המאופקין שיש לו לנוב"י‬
‫שם בקשר לזוהר כגון "והנה מימי אין דעתי נוחה להאריך בדבר שאין לו יסוד בגמ' ובפוסקים כי מה שלא נתבאר‬
‫בגמ' אין לנו מקום לעמוד בו על האמת ‪ ...‬והנה בדברי הזוהר אין רצוני להאריך‪ ...‬ועכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר ואין‬
‫רצוני להאריך בכוונת הזוהר כי אין לי עסק בנסתרות ובמה שהורשיתי אתבונן"‪ ,‬והנה לשון זו "אין לי עסק בנסתרות"‬
‫אף שמשמשת בהרבה מקומות ככבוד לנסתרות‪ ,‬הרואה יראה בכל המקומות שהזכירם הנוב"י‪ ,‬זה להיפך סוג של‬
‫דחיה מאופקת‪ ,‬דהרי גם ידוע דהנוב"י כן היה לו עסק בנסתרות‪ ,‬הרי הוא היה בצעירותו מהקלויז הידוע בברודי‪ ,‬וכמו‬
‫שאמר בעצמו‪ ,‬והבאתי לעיל "בסתרי תורה שהם לומדים‪ ,‬אולי בילדותי גם אני ידעתי כמוהם‪ ,‬וברוך רחמנא דשיזבן"‪,‬‬
‫ור' גם סי' רא' "אני בעניי אני שמח בחלקי חלק הנגלה בש"ס ופוסקים‪ ,‬ואין לי עסק בנסתרות והלואי שחלק הנגלה‬
‫יעלה בידי"‪ ,‬וכן בדרוש לשבת הגדול לח' (או לט' או מא' או נא' תלוי במהדורות) "נזכה לחזות בנועם ה' אפילו אם לא‬
‫נלמד שום נסתרות והלואי שנזכה להבין הנגלות ולקיים המצות על פי פשוטיהן ואומר אני עלינו הדור הזה האדם עץ‬
‫השדה ואנחנו כלי עץ ופשוטיהן טהורים ומקובליהון טמאים במחשבת פיגול" (מה שקרא למקובלים טמאים‬
‫במחשבת פיגול כונתו למה שכתב בדרוש ה' ע"ש אות יא'‪ ,‬ועוד ר' בצל"ח ברכות כח‪ :‬ד"ה 'ועוד' לקראת סופו)‪ ,‬ואכן‬
‫הנוב"י נמנע מכל שימוש בספר הזוהר כמקור הלכתי על אף שבדרשותיו ובצל"ח לא נמנע לצטט מונחים מתונים‬
‫מהקבלה והזוהר לפי ראות עיניו מה שעבר את שבט ביקורתו‪.‬‬
‫יש לציין שלא הכל קלטו את שיטתו של הנוב"י שבעצם חולק על האר"י‪ ,‬בפרט לאור צינזור הדרשה הנ"ל‪ ,‬אך‬
‫החיד"א כן קלט‪ ,‬ולכן אמר ב'יוסף תהלות' וז"ל "יושב ודורש שאין צריך כונה כלל וכל התקונים נעשים למעלה‬
‫מאליהם ע"י מעשנו והוא חולק בידים נקיות על רשב"י וחביריו קדושי עליונים ועל רבינו האר"י"‪ ,‬וכן החיד"א קלט‬
‫שבעצם גם היעב"ץ חולק על האר"י‪ ,‬וכתב בחיים שאל א' "וראיתי להרב מור וקציעה סימן ל"ד שכתב‪ ...‬ותמהני עליו‬
‫דרב גובריה לחלוק על רבינו האר"י זצ"ל וכל קדושים עמו‪ ,‬שכתבו דב' סברות רש"י ור"ת אמיתיות‪ ,‬ואין כאן מחלוקת‬
‫וספק והוא הכריע דא"צ שתי זוגות רק יש להניחם מספק‪ ,‬וכן קבע בסידורו‪ ...‬ובא להכריע מתקוני ז"ח נגד האר"י‬
‫זצ"ל וסיעתו הקדושה אשר כל דברי קדשו של האר"י זצ"ל מיוסדים על אדני הזהר ונגלו אליו האלוקים‪ .‬והלואי היה‬
‫כותב בדרך הערה על דברי האר"י זצ"ל וקושי' אבל הוא מכריע וגזר אומר כי אין צורך לשתי זוגות לדעת הזוהר והנח‬
‫להם לישראל וכו'‪ .‬ואם הפוסקים כתבו דיניחם מספק היינו דבזמנם עדיין לא הזריח אור שמשו של האר"י זצ"ל אבל‬
‫הוא שתדיר בספריו מביא דברי האר"י זצ"ל יש לתמוה עליו איך מלאו לבו להכריע נגד האר"י זצ"ל והגם שלא זכר‬
‫כלל לדברי האר"י ז"ל כאן אין ספק שקדמה לו ידיעה מדבריו‪ .‬ולשוא צרף צורף ואין הכרעתו כלום"‪ ,‬וכאמור מה‬
‫והרוצה אשלח לו (וגם שם דיברנו בענין מה שנראה לפעמים שסותר את עצמו)‪ ,‬ומה שהפנה הה"כ לרמ"א בד"מ‬
‫יו"ד ס"ה סקי"ג‪ ,‬אדרבא משם רואים שהרמ"א נקט לשון זהירה‪" ,‬שמעתי כי בעל ספר הזוהר הוא סתם ר'‬
‫שמעון המוזכר בתלמוד שהוא ר"ש בן יוחאי"‪ ,‬ובקשר לדעת הב"י ר' בסמכוני באשישות להר"א ארבל (נמצא‬
‫באוצר החכמה) ח"א עמ' תקל"ב בהערה למטה צד ימין‪.‬‬
‫ושוב אי"ז סותר להביא מדברי הזוהר‪ ,‬גם אי ס"ל ליעב"ץ שאינו מרשב"י‪ ,‬כמו שהיעב"ץ מפורש כותב שגם‬
‫לפי דבריו אין בעיה להביא את דברי הקודש שבזוהר כשאר אגדות‪ ,‬אחר שהסיר והגיה מתוכו ‪ 280‬השמטות‬
‫(ר' רמ"א יו"ד רע"ט א'‪ ,‬הבאתיו לעיל בהערות)‪ ,‬שכתב עליהם לשונות קשים חירוף גידוף או תורה חדשה או‬
‫סתם ליצנות ולדבריו חייב להסירם‪ ,‬ומה שהוסיף הה"כ שהיעב"ץ הביא גם את דברי האר"י‪ ,‬זה כלל לא‬
‫קשור‪ ,‬כי גם אם מסקנתו בענין הזוהר שונה מהאר"י‪ ,‬זה לא סותר שבשאר דברים שהוא מסכים עם האר"י‬
‫שהחיד"א לא ראה כלגטימי‪ ,‬היעב"ץ והנוב"י והגר"א ראו כלגטימי וכאמור כך הכריע בהלי"ע ח"ג בהקדמה הביאותיו‬
‫בהמשך‪ ,‬וד"א לעצם הוכחת דברי החיד"א נגד היעב"ץ ר' בתורת הקדמונים ח"א אות י' הוכיח דלא כחיד"א‪.‬‬
‫ור' גם תלמידו המובהק של הנודע ביהודה ר' אליעזר פלקלס בשו"ת תשובה מאהבה סי כ"ו‪ ,‬הובא ביבי"א ח"ט‬
‫סי' קג' אות ב'‪" ,‬ספר הזוהר הבנויה על שכל האנושי‪ ...‬עלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא קדוש יותר מכל‬
‫ספר הזוהר ‪ ...‬ספר הזה ודאי לאו בר"ח ורב אושיעא אתמר כי כל הדורות מראש לא זכרו מספר הזוהר מאומה לא‬
‫בהקיץ ולא בחלום‪ ...‬אבל אני אומר הריני נשבע בתורת ה' שבספר הזוהר נמצאו כמה זיופים וקלקולים אשר הוסיפו‬
‫וכו'‪( ...‬וכ"כ עוד בסי' ס"ב וז"ל ובלא"ה כבר כתבתי פעמים רבות שאין ראיה מזוהר שלא נודע ברור מי הוא המאסף‬
‫והמלקט ספר הזוהר והרבה הוסיפו) אני אומר לאו גושפנקא דרשב"י ועזקתיה חתום עליה‪ ,‬ומי שיש לו חצי דעת יגיד‬
‫כן ‪[ ,"...‬לשון זו גם מצאתי בספר שרשי מנהג אשכנז ה' עמ' ‪ 226‬ו‪ 529 -‬מביא מהרב אברהם מנחם הכהן פורטו‬
‫"ועם כי הזוהר והתיקונים לעת עתה נתפשטו לאו רבי שמעון בן יוחאי חתום עליה‪ ...‬ואע"פ שמצאו לשון הזוהר‬
‫שהביא מהר"ר יוסף קארו בהלכות תפילין לסייע מנהג הספרדים‪ ...‬לאו רשב"י חתים עליה" (ר' ספר הזכרון "בצאת‬
‫ישראל" עמ' שנא)]‪ ,‬ועוד ר' בהמשך מדבריו‪.‬‬
‫החת"ס (מספר מי מנוחות מג‪ :‬של תלמידו ר' אליעזר ליפמן ניזאץ מהונגריה שכהן בכמה ערים ואשר החת"ס תמך‬
‫במועמדותו לדיין כשהתמודד)‪",‬וכאשר בפירוש שמעתי כן מפה קדוש אדומ"ו גאון ישראל קדוש ה' מכובד מוהר"ר‬
‫משה סופר זצוק"ל אב"ד ור"מ דק"ק ערשבורג שאמר בפני רבים מתלמידיו אלו היה יכולת ביד אדם להעמיד מדרשי‬
‫רשב"י על טהרתן לברר מהם ממה שנתחבר אליהם מחכמי הדורות שאחריו לא יהיה כולו‪ ,‬רק ספר קטן הכמות‬
‫מאד‪ ,‬מחזיק דפים מעוטים"‪ ,‬החת"ס משו"ת יד חנוך (דודו וחמיו של הרב מסאטמר) "בכל דף ודף מספר הזוהר‬
‫ותיקונים ישנן הוספות רבות ונכבדות שהוסיפו בימי הגאונים ז"ל על הגליונות‪ ,‬ואחרי כן הכניסו הסופרים הדברים‬
‫האלה בפנים הספר‪ ,‬עד שקשה מאוד עכשיו לברר איזה עיקר ואיזה נוסף‪ ,‬ושמעתי אומרים בשם הגאון החת"ס‬
‫שאם יסירו כל התוספות מן הספר היה נשאר ספר קטן הכמות ורב האיכות" (מפענח נעלמים סי' ה)‪ ,‬והוא אשר‬
‫הזכיר החת"ס בהבלעה בשו"ת חת"ס ח"ו סי' נ"ט (בעניין שאחד אמר לו בשם אביו דבר שכנ' אינו מאביו) "הנה‬
‫נמצא בשכונתך ספר מטפחת ספרים למהריעב"ץ תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה‪ ,‬הלא ישתוממו‬
‫רואיו‪ ,‬ודי למבין"‪ ,‬וכ"כ בשם החת"ס בספר זכרון למשה שיצא לאור במלאות מאה שנה לפטירת מרן החתם סופר‬
‫בדף נ מובא מכתב הגאון הרב שרגא ויזנברג שכתב הנני מעיד בעד שמועה ששמעתי מפה קדשו של מרן הצדיק‬
‫מאונסדורף זצ"ל (הרב שמואל רוזנברג בעל באר שמואל רבו של הרב שרגא ויזנברג) שכאשר הובא לפני החת"ס זצ"ל את הספר "בר יוחאי"‬
‫מהחכם משה קוניץ שהשיג על מטפחת ספרים פתח ואמר‪" ,‬ערבים עלי דברי דודים שבספר מטפחות ספרים‬
‫מהגאון יעב"ץ זצ"ל ממענות הבר יוחאי"‪ ,‬ועוד בענין הספר מטפחת ספרים לעומת הספר "בר יוחאי" שניסה לענות‬
‫עליו‪ ,‬ר' בשואל ומשיב (נטנזון) או"ח נד' רלט'‪" ,‬זכור אזכור את אשר כתב הגאון סבא קדישא מו"ה יעב"ץ במטפחת‬
‫ספרים' והנה בא מפטפט אחד אשר אמר להשיב עליו באין מבין"‪( ,‬וכן בהסכמת השואל ומשיב' לספר בית ישראל' לרצ"ה מזידיטשוב דחה‬
‫בתוקף את ספרו של המבקר)‪ ,‬ולסיום עוד משפט מעניין משו"ת החת"ס בסי' קצז' "ראיתי רבותי הגאון הפלאה ז"ל ומורי‬
‫החסיד שבכהונה מהו' נתן אדליר זצ"ל והגאון מהו' זלמן חסיד ז"ל שלא המשיכו עדה מעיד אני עלי שמימי לא‬
‫שמעתי מפי קדושי ישראל הנ"ל ס' הזוהר יוצא מפי קדשם בשום דרוש ותלי"ת לא זזה ידי מתוך ידם ולא חסרתי‬
‫מהם וכו' ותלי"ת"‪.‬‬
‫יביאנו‪ ,‬ודרכו בזה כדרך הגר"א‪ ,‬שחלק על האר"י בהרבה עניני קבלה‪ ,13‬וכן נהג מרן הרב עובדיה‪ ,‬כאשר פסק‬
‫אומר ביבי"א שהמניח ‪ 2‬תפילין‪ ,‬אם יכוון כאר"י ששניהם אמת יעבור על ב"ת דאורייתא‪ ,14‬והביא את דברי‬
‫‪ 13‬אף בדברים יסודיים בקבלה‪ ,‬כמו שא"צ כלל לזווג את הספירות‪( ,‬וכן ס"ל לנוב"י קמא יו"ד צ"ג "ובזה די וא"צ יותר‬
‫והכוונה הוא רק פירוש המילות וכל התיקונים למעלה נעשים מאליהם ע"י מעשינו"‪ ,‬וכן הרחיב בזה יותר בדרשותיו‬
‫דרוש ה' שגם אם אלו דברים נכונים‪ ,‬אז רק מצוה עלינו ללמדם אבל לא לכוונם‪ ,‬וכדלקמן גם הרמב"ן)‪ ,‬וגם בכל מיני‬
‫פרטים לדוג' מובא בספר דברי שאול (נתזון) פרשת תרומה "והנה האר"י ז"ל באתקינו סעודתא של שבת בבוקר‬
‫אמר יגלי לן טעמי דבתריסר נהמי ולדעתי כוונת הזוהר היה לזה שכן קראו גם כאן תריסר נהמי והמעיין ימצא שכן‬
‫הוא האמת‪ ,‬ושמעתי בשם הגאון החסיד רשכבה"ג מו"ה אליהו מווילנא זצלה"ה שאמר שהזוהר כתב תריסר בצועין‬
‫וכוון למ"ש הבה"ג דר"ז דבצע לכלה היינו דבצע על שתי חלות וכיון דבעי לחם משנה כל שלש סעודות א"כ הוה‬
‫תריסר בצועין ולכך לא עשהו י"ב חלות ואמר שאף שהאר"י ז"ל אמר שיש לעשות י"ב חלות כיון שהאר"י אמר יגלה‬
‫לן טעמי דבתריסר נהמי הרי שלא ידע הטעם‪ ,‬והוא ידע שכוונת הזהר כן‪ ,‬לכן א"צ י"ב חלות‪ ,‬כן שמעתי משמו‬
‫זצלה"ה"‪ ,‬כל הכתוב לחיים עמ' קנא'‪" -‬אמר לו רבינו הלא נמצא בזוהר הקדוש על המניח תפילין דר"ת שהוא בן‬
‫עולם הבא' גם האר"י ז"ל כתב בפירושיו על הזוהר שיש להניח בזמן הזה תפילין דר"ת והשיב לו אין אני מהדר כ"כ‬
‫אחר עולם הבא והמהדר אחר עוה"ב יניח תפילין של ר"ת וגם פשט הזוהר אינו כן ומיום שמעו מפי קדשו של הגר"א‬
‫ז"ל לא הניח רבינו תפילין דר"ת"‪ ,‬וכן חלק הגר"א בכלל על כל עניין הכוונתו בתפילה‪ ,‬וכמובא בטוב ירושלים פ"ב‬
‫מריא"ח "וכן קבלנו מרבינו הגדול רשכבה"ג היותר גדול בחכמה זו מכמה דורות שלפניו הגר"א מוילנא ז"ל שאין לכוין‬
‫בתפילה כוונות העמוקות ואמר ג"כ שבכל תפילה ותפילה יש כוונות אחרות מה שמכוון בתיקוני התפילות שסדרו‬
‫לנו אנשי כנסה"ג ואין תפילה דומה לחברתה רק משתנה בכל עת לפי סדרי צירופי שמו הגדול ית' עכ"ל"‪ ,‬היינו גם‬
‫ס"ל שאין שייך לתת כוונות קבועות כי לכל תפילה יש כוונות אחרות‪ ,‬וגם ס"ל שאין לכוונן הכוונת בתפילה‪ ,‬ור'‬
‫בלש"ם בסוף הגהותיו על ספרא דצניעותא "אמנם הוא הנה בעיקר הדברים גם אם אינו מפרש הגר"א ז"ל כדברי‬
‫האריז"ל אין לתמוה כלל כי רב גובריה דהגר"א לפרש בדרך אחר וכפי ראות עיני קדשו ולא חדש הוא כלל כי מצינו‬
‫בספד"צ בכ"מ שכותב בדרך אחר מהאריז"ל ודבריו הם מאירים כשמש בצהרים ולפעמים מצינו עוד כי בהשמונה‬
‫שערים חוזר האריז"ל ממה שכתב בע"ח ואומר כהגר"א ז"ל"‪ ,‬והולך ומונה לדוגמא ‪ 7‬מקומות שחלק בהם הגר"א‬
‫ופירש אחרת את הספרא דצניעותא דלא כאר"י‪ ,‬ומסיים "וכן יש עוד איזה ענינים בסד"צ אשר הגר"א ז"ל נטה‬
‫מפירוש האריז"ל ונלאיתי לכותבם אך עכ"פ הוא כי לא חדש הוא ואין לתמוה על זה כי רב גובריה ורב חיליה דהגר"א‬
‫ז"ל לפרש בדרך אחר כפי ראות עיני קדשו"‪( ,‬וכ"ז דלא כרי"א חבר שניסה בכח להשוות שיטת הגר"א לאר"י‪ ,‬למשל‬
‫גבי י"ב חלות שהבאתי ניסה לכתוב הריא"ח במגן וצינה לז‪ :‬כאילו חלק רק על גורי האר"י ולא היא וכדהבאנו לעיל)‪,‬‬
‫ואף אני אוסיף (מספר תורת הגר"א) שנחלקו עוד שלאר"י הזיווג הזמני של או"א חשוב מהתמידי שלהם ולגר"א‬
‫להיפך‪ ,‬לאר"י הנשמות יוצאות מהזמני ומלאכים מהתמידי ולגר"א להיפך‪ ,‬ועוד להם מח' בענין הנשמה ובחירתה‪ ,‬וכן‬
‫נחלקו בסדר המשכת המוחין‪ ,‬וכן נחלקו בשם מ"ה שלאר"י הוא בא"ק שמעל האצילות ומתקנה ולגר"א הוא חיות‬
‫נשמת ופנימיות האצילות עצמה‪ ,‬ולא מזכיר את שם ב"נ ולא את חיבור הדינים עם הרחמים‪ ,‬בענין מיתת המלכים‬
‫דרכו העיקרית של הגר"א זה מחמת סתירות והפכים שהיו באצילות ולא מחמת דינים קשים וסיגים כאר"י‪ ,‬וכן בענין‬
‫המתקלא לארי זה ביסום הרחמים את דינים ולגר"א היא הכרעה ביניהם ע"י אמצעי‪ ,‬וכן בעניין הזיווג שלאר"י זה‬
‫ביסום הנוק' ובירור הדינים ע"י הרחמים‪ ,‬ולגר"א עניינו הכרעה הנ"ל‪ ,‬וכן לאר"י תיקון האצילות הוא ברחמים‬
‫המבסמים הדינים ולגר"א ע"י ההכרעה הנ"ל‪ ,‬ועוד נחלקו בשפע האצילות‪ ,‬וכן נחלקו בענין הבחירה שניתנה ע"י‬
‫מיתת המלכים‪ ,‬וכן נחלקו באורות הנקודות אם הם אורות שלא מאירים יפה כל צרכם או שהם אורות שאין הנברא‬
‫יכול להשיגם‪ ,‬ועוד כמה דברים‪.‬‬
‫‪ 14‬יבי"א ח"א סי' ג' יד‪ ,‬יח‪ ,‬כא‪" ,‬שיסוד דבר זה להניחם ביחד ע"ד הקבלה‪ ,‬הוא מפני שסוברים ששניהם אמתיים‪,‬‬
‫ובש"ס ופוסקים מבואר להיפך‪ ,‬וגם עי"ז שחושב כן עובר משום בל תוסיף"‪ ,‬וסוף אות כה'‪ ,‬וביבי"א ח"ז או"ח ז' אות ג'‬
‫"וכבר הוכחתי במישור‪ ...‬שרבותינו חכמי התלמוד בעירובין (צו ב) ובע"ז (מד א) סוברים כי רק זוג אחד של תפלין‬
‫אמת‪ ,‬והנחת שני זוגות של תפלין רש"י ור"ת אינה אלא משום ספק‪ ,‬וזה ברור לכל מי שמודה על האמת‪ .‬וכן מבואר‬
‫בכל הפוסקים‪ ...‬וכל היתרו אינו אלא ע"פ הקבלה של האר"י ששני הזוגות אמת הם אולם מאחר שביארנו שהתלמוד‬
‫שלנו וכל הפוסקים חולקים על הקבלה של האר"י"‪ ,‬ובח"ט סי' קח' אות כה' "מ"ש בהערה בשם האר"י שהתפלין‬
‫של רש"י ושל ר"ת שניהם צריכים‪ .‬אנו אין לנו אלא דברי מרן שסובר שהחושב בדעתו כן בהנחתם‪ ,‬עובר משום בל‬
‫תוסיף‪ ,‬ואין הנחתם אלא משום ספק"‪ ,‬מה שעורר עליו את חמתו של הרב המקובל בעל 'ישכיל עבדי' ח"ח עמ' צו‬
‫הגר"א שס"ל (מובא באגרת הקודש לבעל התניא עמ' צז')‪" ,‬וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י איננו מאמין‬
‫בקבלת האריז"ל בכלל ושהיא כולה מפי אליהו ז"ל רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה‬
‫ואין חיוב להאמין בה‪ 15‬וכו'"‪( ,‬הביאו ביבי"א ח"א' עמ' י'‪ ,‬וח"ו עמ' כח'‪ ,‬ועוד‪ ,‬ור' גם בשו"ת נחלת לוי ח"ג סי' כח' עמ'‬
‫"נכון הדבר‪ ,‬שכן נמצא רב א' ידוע שהעיז לחלוק על הראשונים גדולי המקובלים‪ ...‬בפרט אם כבר ידע והכיר דברי‬
‫האר"י והוא חולק עליהם בידים רמות‪ ,‬ואלה אשר לא ידעו ולא הכירו סודו ש"ד ואין להם יד ומגע בתורת הקבלה והם‬
‫בבחי' שוגגין ואנוסין ואין עליהם עון אשר חטא‪ ,‬ל"כ מי שכבר ידע והכיר דברי האריז"ל"‪ ,‬והשיב עליו ביבי"א ח"א‬
‫או"ח סו"ס ג' בהע' ‪" 15‬וטחו עיניו מראות דברים המצודקים בראיות והוכחות בוררות והיו למאורות"‪ ,‬ובהסכמה‬
‫לספר כרם ד"ל‪ ,‬כתב הרב "ומש"כ ידידי הרב הגאון ר' עובדיה הדאיה‪...‬על פתגם דנא יש לי להשיב על דבריו באורך‬
‫וברוחב ובודאי שלא עיין יפה ככל מקורות ההלכה והפוסקים שהבאתים בספרי יביע אומר שם וכאשר הוא עצמו‬
‫אמר לי זאת פה אל פה בשיחתי עמו שלא היה לו שהות לעיין בתשובתי רק ראה מה שכתבתי בכלל העולה‬
‫שבסיום תשובתי ואילו היה רואה דברי בישוב הדעת כראוי ודאי שהיה מודה על האמת ואכמ"ל"‪ ,‬ובח"ז או"ח סי' ז'‬
‫אות ג' "ונוראות נפלאתי עליו שתוקע עצמו בדברי קבלה המנוגדים לרבותינו חכמי התלמוד והפוסקים בלשון מדברת‬
‫גדולות"‪.‬‬
‫‪ 15‬וכ"כ המקובל ר' צדוק הכוהן מלובלין‪ ,‬בספר הזכרונות עמ' ‪( 173‬בהגנתו על הריב"ש שכתב נגד הקבלה‪ ,‬ואף‬
‫מרבו הר"ן‪ ,‬על הקבלה של הרמב"ן‪ ,‬מפני בעל "עבודת הקודש" שהתקיפו)‪ ,‬וז"ל "אבל דע כי אין לנו חובות אחרות‬
‫זולת מה שחייבתנו תורה שבכתב ובעל פה בתלמוד המסור בידינו ממקבלי התורה שבעל פה וכל מה שלא נמצא‬
‫זכרונו בתורה שבכתב ושבעל פה המסורים בידינו אם יבואו אנשים ויאמרו לנו כך קבלנו אפילו יאמרו שקיבלו איש‬
‫מפי איש עד משה רבינו ע"ה אין אנו אחראין לשמוע להם מאחר שלא נמצא מזה בתלמוד ששם פירשו לנו חכמים‬
‫כל המקובל בידם מתורה שבעל פה"‪ ,‬וכ"כ התשובה מאהבה‪ ,‬בספרו "עולת חדש" חלק ד' בתחלתו‪" ,‬חי נפשי כי‬
‫שמעתי בנעורי מפי הגאון המקובל הגדול שהיה יודע הזוהר וכל ספרי האר"י ז"ל בע"פ הוא הר' יונתן‬
‫אייבשיטץ שהיה אומר לשומע דבריו בעניני הקבלה כשראה שהם מפקפקים בהם ואמר אם לא תאמינו אין בכך‬
‫כלום כי אין אלו מעיקרי אמונתנו וכו' עי"ש" (וזאת על אף שהרב אייבשיץ עצמו אף שהיה מכוין כוונות בתפילה‪,‬‬
‫כמובא במכתבו לר' ארייה לייב אב"ד קניגסברג "סדרתי לעצמי הכוונות בקצרה לפי האר"י ז"ל וזוה"ק כדי שלא יהי'‬
‫כ"כ ארוך אך מ"מ אין כ"כ בקצרה אשר על הרוב הצבור אומרים קדיש על עלינו ואני עדיין בעמידה זו תפלה ואם כי‬
‫ילעגו עלי וצחקו צעירים אני מנעלבים בזה וזה חלקי מכל עמלי שעה זו שאני עומד לפני שומע תפלה וכוונתי רצויה‬
‫לפי סדר השתלשלות ושליבות המרכבה ומי יתן והי' נזדמן")‪ ,‬וכן החת"ס כתב בשו"ת שלו סי' ט"ז‪ ,‬וז"ל "וכבר כתב‬
‫רמב"ן בספרו מלחמות חובה (צ"ל "מצוה") כל מה שלא נמצא בש"ס בבלי וירושלמי ומדרשיהם אין אדם מחוייב‬
‫להאמינו והמאמין יאמין" (זה לא הלשון המדויקת‪ ,‬אלא בכלל על האגדה דיבר הרמב"ן וכדברי הגאונים‪ ,‬ואדרבא אותה אגדה שעליה אמר‬
‫הרמב"ן שאינו מאמינה היא גם בירושלמי)‪[ ,‬וזה ד"א על אף שהחת"ס עצמו ס"ל שלענין מנהג עוקר הלכה‪ ,‬גם הספרים שמחוץ לש"ס‪,‬‬
‫שקאמר לעיל שאין חיוב להאמינם‪ ,‬ובשו"ת שלו סי' ל"ו‪ ,‬קרי להו ספרים חיצוניים‪ ,‬מ"מ מהני לשיטתו להיות מנהג על פיהם ולעקור הלכה‪ ,‬וז"ל‬
‫שם "שתפסו המנהג כהזוהר על זה כ' מהר"א שסיין מנהג עוקר הלכה ונעשה הלכה קבוע דהיינו היכא דספרי חצונים חולקים על הש"ס‬
‫וספרי חצונים היינו מס' סופרים וכדומה או מדרש ופסיקתא והזוהר כא' מהם אותו מנהג עוקר הלכה ונעשה הלכה רוחת"‪ ,‬כמובן הרבה‬
‫חלוקים עליו להלכה בזה‪ ,‬וס"ל דדבר שהוא מחוץ לש"ס וכש"כ אחר תקופת הש"ס כגון מסכת סופרים וכדו'‪ ,‬לא יכול לעקור הלכה מהש"ס]‬
‫וכבר הרחבתי בזה במאמרי על אמונת הגלגול לפי הגאונים והראשונים שלפני תקופת הזוהר‪ ,‬ובמאמרי על מסורת‬
‫שלשלת הקבלה אצל בעלי הקבלה (יש מאין‪ ,‬שמיטות‪ ,‬צמצום שבירת הכלים ספירות פרצופים וכו')‪.‬‬
‫קצה' בהערה)‪ ,‬וכ"כ בהקדמת הלי"ע ז' עמ' ג'‪-‬ד'‪ ,16‬אמנם א"צ לומר שדעתם של רבנים אחרים‪ 17‬אינם כרב‬
‫עובדיה והרב פיינשטיין המוזכר שם‪ ,‬אלא שרק בענייני פשט אפשר לחלוק על האר"י‪ ,‬כמובא במאמר "מהר‬
‫‪ 16‬וז"ל הרב בהלי"ע ח"ז בהקדמה "ואז בזמנו כשיצא הספר יביע אומר לאור‪ ,‬ונתתיו במתנה להרב יצחק נסים ז״ל‪,‬‬
‫בראותו את דברינו הנ״ל‪ ,‬הרעיש עולמות על זה וצווח ככרוכיא‪ ,‬בייא בייא‪ ,‬איך לא יראתי לומר כן נגד רבינו האר״י ז״ל‪,‬‬
‫ושכאילו ח״ו פגעתי בכבודו בזה‪ ,‬ושלח על ידי חכם בבלי אחד לגדול בדורינו הי״ו‪ ,‬להשפיע עליו שיצא בפומבי נגד‬
‫הספר יבי״א‪ ,‬ואני בשומעי הדברים האלה‪ ,‬חרה לי מאד‪ ,‬והלכתי בעצמי לאותו גדול עם הספר יביע אומר ח״ב שיראה‬
‫בעינו הבדולח כל מה שנכתב בספר‪ ,‬ואחרי שלמד כל הענין ההוא‪ ,‬אמר לי בפה מלא שאין כאן שום פגיעה ח״ו‬
‫בכבודו של רבינו האר״י‪ ,‬ומה בכך אם נשוה מעלתו למעלת מרן אשר נתקבלו הוראותיו בכל תפוצות ישראל‪ .‬ובפרט‬
‫שהסתמכתי על כמה רבנים גדולים שכתבו כן‪ .‬ואדרבה כתב לי דברי שבח על הספר יביע אומר‪ .‬ובאמת אם לגבי מרן‬
‫אע״פ שנתקבלו הוראותיו בכל תפוצות ישראל‪ ,‬להיותו גדול הדורות ומרי דאתרא‪ ...‬ואע״פ כן אמרינן סב״ל נגד מרן‪,‬‬
‫כל שכן לגבי רבינו האר״י שבמקום מחלוקת בודאי שיש לומר ספק ברכות להקל‪ .‬וכן ראיתי עתה להגאון מופת הדור‬
‫רבי משה פיינשטיין בשו״ת אגרות משה (חאו״ח ח״ד סי׳ ג) שכתב‪ ,‬הדבר פשוט דמ״ש האחרונים שבמחלוקת‬
‫הפוסקים‪ ,‬הקבלה תכריע‪ ,‬זהו בדבר המפורש בזוהר הקדוש‪ ,‬אבל האר״י‪ ,‬וספר פרי עץ חיים‪ ,‬אף שגדול מאד כבודם‪,‬‬
‫הוא כאחד מן הפוסקים‪ ,‬שרשאים לחלוק עליו אף בדברי הקבלה‪ ,‬ולא לנו יתמי דיתמי לומר מי גדול ממי‪ .‬לכן אין‬
‫דברי האר״י מכריעים יותר מכל רבותינו‪ ...‬ובמקום אחר כתבתי להשיב על מ״ש החיד״א בברכי יוסף‪ ,‬שאילו ראה מרן‬
‫דברי האר״י היה מודה לברך‪ ,‬ונמשך אחריו הגרי״ח‪ ,...‬שמנין לו לומר כן‪ ,‬וכבר כתב הגאון יעב״ץ‪ ...‬כי אפילו אילו ראו‬
‫הפוסקים דברי המקובלים שכתבו כן ע״פ סתרי תורה‪ ,‬לא היו חוזרים בהם מהודאתם‪ ,‬כי 'לא בשמים היא'‪ ,‬ואפילו‬
‫בבת קול קי״ל (ב״מ נט‪ ):‬אין משגיחים בבת קול בפסק הלכה‪ ,‬ודברי המקובלים דיינינן להו כיחידאה‪ ,‬וכאילו נשנו‬
‫בברייתא דלא מתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא‪ ...‬וכן ראיתי להגאון בעל שדי חמד בשו״ת מכתב לחזקיהו (סי׳ ז דף לג‬
‫ע״ר) שתמה כן על החיד״א‪ ,‬דמנין לו אומדנא זו שאילו הוה מרן חזי לדעתיה דהאר״י ז״ל הוה הדר ביה‪ .‬ע״ש‪ ...‬והלום‬
‫ראיתי כל מה שהאריך בזה הרב משה לוי בספרו ברכת ה׳ ח״א (עמוד קא)‪ ,‬ובמסקנתו התעקש לומר דלא אמרינן‬
‫סב״ל נגד האר״י‪ .‬ובאמת שהמעיין היטב בדבריו יראה שאין להם שחר‪ ,‬שאע״פ שראה מש״כ בזה בשו״ת יביע אומר‬
‫ח״ב (סי׳ כה) דלא בשמים היא‪ ,‬ארכבה אתרי ריכשי‪ ,‬ותלה הדבר בחכמתו הגדולה ועיונו הזך של האר״י בפשט עם‬
‫הקבלה ביחד‪ .‬ודברי שיבוש הם‪ ,‬ופטומי מילי בעלמא נינהו‪ ,‬ולא תיקן בזה כלום‪ .‬וכבר הבאתי בספרי שם דברי‬
‫החת״ס (חאו״ח סי׳ נא)‪ ,‬שכל המערב קבלה עם ההלכות הפסוקות בש״ע‪ ,‬חייב משום זורע כלאים פן תקדש המלאה‬
‫וכו׳‪ .‬ע״ש‪ .‬ואין להאריך בדברים הדברים‪ ,"...‬וכ"כ ביבי"א ח"ב או"ח כה' אות יב' "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין מנ"ל‬
‫להרבנים הנ"ל אומדנא זו בדעת מרן‪ ,‬שאילו היה רואה לד' רבינו האר"י היה פוסק כן‪ .‬והרי עם כל הכבוד לרבינו‬
‫האר"י ז"ל‪ ,‬עטרת בראש כל אדם‪ ,‬אנן קי"ל לא בשמים היא‪ .‬ומהיכא תיתי להניח דברי הפוסקים המפורסמים‪,‬‬
‫ולתפוס דברי האר"י ז"ל‪ ,‬כהלכה למשה מסיני‪ ....‬וכ"ש לפמ"ש בס' אגרות התניא (דצ"ז ע"א)‪ ,‬בשם הגר"א שאינו‬
‫מאמין בקבלת האר"י בכללה שהיא כולה מפי אליהו ז"ל‪ ,‬רק מעט מזער מפי אליהו ז"ל‪ ,‬והשאר מחכמתו הגדולה‬
‫ואין חיוב להאמין בה וכו'‪ .‬וע"ש (דצ"ט) שכ"כ הגר"ח מוואלוז'ין בהקדמה לספרא דצניעותא‪ .‬ע"ש‪ .‬וא"כ מה כל‬
‫החרדה הזאת להניח ד' כל הפוסקים וכללי הדינים מפני סברות האר"י ז"ל"‪ ,‬וביבי"א ח"ו או"ח ח' "העיר כת"ר שאיך‬
‫הרהבתי עוז להכריע נגד דעת האר"י ז"ל שקבל מפי אליהו ז"ל‪ ..‬והנני להשיב‪ ,‬כי באמת לא נכחד ממני דברי האר"י‬
‫ז"ל הנ"ל‪ ..‬אולם אדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש‪ ,"...‬ובח"ו או"ח ס' ח' הע' ‪" 1‬ואמנם בדברי בזה עם הרה״ג‬
‫המקובל ר׳ אפרים כהן אמרתי לו שלא יעלה על הדעת שכל ד' האר״י מפי אליהו‪ ,‬והאר״י לא חידש דברים מדעתו‬
‫הגדולה‪ ,‬שאדרבה האומר כן פוגע בכבוד האר״י‪ ,‬והסכים לדברי‪ .‬וכיו״ב מה שאמרו כמה פעמים שדברי ר׳ חננאל דברי‬
‫קבלה הם‪ ,‬והרי כמה גאונים מן הראשונים חולקים עליו בהרבה מקומות‪ ,‬ובע״כ דס״ל שחידש דברים מדעתו הגדולה‪,‬‬
‫ולכן הרהיבו עוז לחלוק עליו‪ ...‬וה״ה לגבי קבלת האר"י ודו״ק"‪ .‬ובח"ט או"ח קה' "והשערת החיד"א באומרו אילו היה‬
‫רואה מרן דברי האר"י היה חוזר בו‪ ,‬אינם מחוורים כלל‪ .‬ופוק חזי מ"ש הגאון יעב"ץ‪ ...‬והלום ראיתי להגאון ר' משה‬
‫פיינשטיין (חאו"ח ח"ד סי' ג) שכתב‪ ,‬שהדבר פשוט דמ"ש האחרונים שכל שיש מחלוקת בפוסקים‪ ,‬הקבלה תכריע‪,‬‬
‫זהו דוקא בדבר המפורש בספר הזוהר והתיקונים‪ ,‬אבל כתבי האר"י אף שגדול כבודם מאד‪ ,‬מ"מ הוא כאחד מן‬
‫הפוסקים‪ ,‬שרשאים לחלוק עליו אפילו בדברי הקבלה וסתרי תורה"‪ ,‬ובאות ט' "מ"ש שדברי האר"י הם ודאי גמור‪,‬‬
‫ואין בהם ספק‪ ...‬מנין לו דבר זה‪ ,‬שאינו אלא מהרהורי לבו‪ ,‬היפך דברי הפוסקים‪ ,‬ותמיהני עליו‪ ,‬שאיך מלאו לבו‬
‫להעריך גדולי עולם‪ ,‬ולקבוע הלכה כהאר"י נגד מרן‪ .‬והלכה רווחת בידינו (ב"מ נט ב) לא בשמים היא‪ ...‬האר"י‪ ,‬וספר‬
‫פרי עץ חיים‪ ,‬אף שגדול מאד כבודם‪ ,‬הוא כאחד מן הפוסקים‪ ,‬שרשאים לחלוק עליו אף בדברי הקבלה‪ ,‬ולא לנו יתמי‬
‫דיתמי לומר מי גדול ממי‪ .‬לכן אין דברי האר"י מכריעים יותר מכל רבותינו‪ ...‬וידעתי בני ידעתי כי הבן איש חי נמשך‬
‫בזה אחר דברי החיד"א‪ ,‬אך לא עדיף מגברא דאתי מחמתיה"‪.‬‬
‫והבא עלינו ברכה ושלום" (ויען שמואל ח' עמ' פ"ב ואילך)‪ ,‬על עניין שהרב הנאמ"ן חלק בגירסא בתפילה על‬
‫האר"י‪ ,‬אך כאמור דעת היעב"ץ והגר"א והנוב"י והרב פיינשטיין והרב עובדיה ועוד אינו כך‪ ,‬אלא שאף בקבלה‬
‫אפשר לחלוק על האר"י‪ ,‬ובזמנו הבאנו שמוכרח האמת כמו דעת הגר"א והרב עובדיה וכו'‪ ,‬כי בהרבה דברים‬
‫שחולקים על האר"י רק בפשט כביכול‪ ,‬תראה שבמקום אחר שתלה בהם סודות גדולים‪ ,‬והנה מנהג העולם‬
‫בזה כרב עובדיה שלא לכוון ששניהם אמת‪.‬‬
‫והנה אחר גמרי מאמר זה‪ ,‬הגיעני הירחון של תשרי תשפ"ו‪ ,‬ובא עוד כמה טענות ומענות‪ ,‬ופה אומר את‬
‫האמת‪ ,‬שבושתי וגם נכלמתי (בשבילהם‪ ,‬ובכלל להתעסק בדיון רגשי וילדותי זה) לשמוע טענות ישנות‬
‫ונושנות כאלה שחשבתי לתומי שכבר אבד עליהם הקלח ופג תוקפם‪ ,‬ולא אאמין שיצאו מפי ת"ח‪ ,18‬ובטח‬
‫לא בירחון כזה מכובד‪ ,‬שכבר התפרסמו בו מאמרים רבים על מנהגי טעויות של עם ישראל‪ ,‬כגון גודל‬
‫הכזית‪ ,‬משקל הדרהם‪ ,‬זמן השקיעה דלא כר"ת ועוד ועוד ועוד‪ ,‬ובמאמר אחר בעז"ה‪ ,‬אתן דוגמאות למכביר‬
‫[היינו לצועקים על שאין אפשרות לפקפק במה שעשו דורות גדולי ישראל‪ ,‬ושלא היו טעויות אפי' גדולות‬
‫בדברים חמורים בהוראת גדולים‪ ,‬ונראה שזה חוסר ידע גמור בהיסטוריה]‪ ,‬ובו גם יבוארו בקצרה הרבה‬
‫יסודות פשוטים בתורה ובעבודתו ית'‪ ,‬אז כאמור אחד המגיבים כתב "ולמה זה כה חמור? כי אנו מאמינים‬
‫באמונה שלמה בהשגחה הפרטית של הקב"ה‪ ,‬המנהיג את עם ישראל‪ .‬הקב"ה לא יזניח את עמו‪ ,‬ולא יתן‬
‫שגדולי ישראל וענקי רוח מלאכי אלקים במשך מאות שנים יכוונו "שמות של טומאה"‪ ,‬בפרט בזמנים‬
‫הנשגבים ביותר כמו ראש השנה ויום הכיפורים‪ .‬זוהי גישה חמורה מאוד‪ ,‬שאינה מתקבלת על הדעת"‪ ,‬אז‬
‫כאמור על תוכן הדברים אין צורך להשיב כי כבר הושב הן כאן‪ ,‬והן במאמרים הקודמים הן של מצדדי‪ ,‬כגון‬
‫במאמרו של הרב רונן דורון‪ ,‬והן בשל מתנגדיי‪ ,‬כאמור גבי ערך "ישוע שר הפנים"‪ ,‬שדבר זה הוא טעות‬
‫חמורה של גדולים במקום הכי גבוה ביה"ר שבין התקיעות בר"ה הנשגב‪ ,‬ובכלל חבל שלא טרח הה"כ לעיין‬
‫בקונט' שהפנתי של הרב אביגדור אמיתי‪ ,‬ולא יודע מהיכן לקח המצאת הבטחה זו שבאם היתה אז הופרה‬
‫‪ 17‬וכדברי החיד"א הנ"ל‪ ,‬וז"ל ביוסף תהלות על הנוב"י "יושב ודורש שאין צריך כונה כלל וכל התקונים נעשים‬
‫למעלה מאליהם ע"י מעשנו והוא חולק בידים נקיות על רשב"י וחביריו קדושי עליונים ועל רבינו האר"י"‪ .‬היינו במה‬
‫שראה הנוב"י מחלוקת לגיטימית‪ ,‬חיד"א לא ראה‪ ,‬והיא הנקודה אם לתפוס את כל דברי האר"י כבהכרח נכונים‪ ,‬או‬
‫שהאר"י כשאר אחרונים וראשונים‪ ,‬ואם לסבור כהרח"ו שכל דברי האר"י מאליהו הנביא‪ ,‬או כגר"א שרובו ככולו‬
‫מחכמתו‪ ,‬או בכלל כר"י אבולעפיה (נכד מהר"י בירב הראשון ומוסמך ע"י השני) בן דורו של האר"י‪ ,‬ואח"כ רבה של‬
‫דמשק בזמן שהרח"ו היה שם‪ ,‬שלא ס"ל כלל מכל סיפורי ההפלגה שעל האר"י‪ ,‬וכדברי הריא"ם (הבונה על עין‬
‫יעקב) ממנו "שהיה כרע כאח להאר״י ז"ל (קאי על ר' יעקב אבולעפיה)‪ ,‬אמר לו‪ ,‬לא היו דברים מעולם מהסיפור‬
‫מפעולותיו אלו‪ ,‬ושאף גם הוא היה אומר לו שלא היו כנים הדברים שאומרים עליו"‪ ,‬ור' עוד במאמרי הסמוך‪ ,‬וכן ר'‬
‫ביבי"א ח"ב או"ח כה' אות ה' הע' ‪ ,5‬שכתב על איזה נס שספר הרב הדאיה בדיעה והשכל צז‪ :‬אות יג' ישכיל עבדי‪,‬‬
‫וכתב עליו הרב "אל יפסידנו במעשיות וסיפורים"‪ ,‬ור' גם דברי שמש ומגן (הרב שלום משאש) ח"ג עניינים שונים סי'‬
‫א (שלא האמין בעניין הינוקא שנפוץ לאחרונה)‪" :‬הביא מעשה ששמע אותו מרב אחד‪ ,‬שגם הוא שמע אותו‬
‫מהרה"ג יהודה צדקה ז"ל‪ .‬שהיה נוכח באותו מעשה‪ ,‬זה עשרים שנה ויותר‪ ,‬בילד הנולד‪ ,‬ומאותה שעה ממש התחיל‬
‫להגיד כל התורה כולה‪ ...‬עד שרב גדול מהישיבה סטר אותו ואז שתק ולא ענה עוד"‪ ,‬וסיים על זה‪" ,‬ואני תמה‪ ...‬ומה‬
‫שהביא מסיפורים בעלמא‪ ,‬שהוא שמע מרב‪ ,‬ששמע גם הוא מרב‪ ,‬מה שהביאו התינוק לפני הרב בישיבה כמש"ל‪.‬‬
‫יאמר לי ידידי‪ ,‬אם זה אמת‪ ,‬מדוע הרב צדקה ז"ל לא העלה המעשה הזה באחד מספריו‪ ,‬דזהו דבר גדול שלא היה‬
‫כמותו בעולם‪ ,‬והיה צריך לפרסמו ויכתוב שראה בעצמו דבר זה‪ .‬גם עניין כזה היה מתפרסם בכל העיתונים שבעולם‪,‬‬
‫דלא דבר ריק הוא‪ ,‬והיו מרעישים העולם על זה‪ ...‬אלא ודאי דלא היו דברים מעולם‪ ,‬ורק שמועות שונות שהולכות‬
‫מפה אל פה אל פה‪ ,‬מזה נולדים דברים חדשים שלא היו ולא יהיו בעולם‪ ...‬ואפילו אילו נכתבו‪ ,‬לא חייבים להאמין‬
‫בכל מה שהוא נגד השכל"‪.‬‬
‫‪ 18‬ואין אני מפקפק כלל בגדלותם של המגיבים‪ ,‬כמו שאין אני מפקפק בטעותם‪ ,‬מה גם שאיני מכירם כלל‪ ,‬ואין דבריי‬
‫מכוונים אישית לאף אחד‪ ,‬לא לגברא דלא חזינא אלא לתיובתא דאמינא‪ ,‬רק זאת אומר‪ ,‬מי שטוען כזאת‪ ,‬בעצם מעיד‬
‫על עצמו שכל מאמריו הן להצדקת טעויות של מסורות של אבות אדמורי"ם ראשי כתות בבות אמהות וכדו'‪ ,‬ולאו‬
‫דוקא חתירה אל האמת‪ ,‬וטוב שיודיע זאת בפירוש‪ ,‬שהוא במסלול כזה‪ ,‬במקום לכלות את זמנם וכספם של החפצים‬
‫באמת‪ ,‬המנסים ללא הרף והצלחה לדון איתו‪.‬‬
‫א"ס פעמים (הדוגמאות במאמרי הנ"ל הם רק חלק)‪ ,‬בכל אופן בלי להכנס לכל הנושא העמוק הזה‬
‫בראשונים ובאחרונים‪ ,‬ושל "יש נספה בלא משפט"‪ ,‬ועד כמה נוכחת התערבותו של הקב"ה בבחירה שלנו‪,‬‬
‫ובקצרה אומר‪ ,‬ההבטחה (לעניינינו)‪ ,‬שמוזכרת בחז"ל‪ ,‬היא כללית מאוד‪ ,‬והיא‪( ,‬מהתנ"ך ומשמיה דרשב"י)‪,‬‬
‫שעם ישראל לא יכלה "בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו" (ברכות ז‪ ,):‬ושהתורה לא תשכח (שבת קלח‪ :‬גם‬
‫מרשב"י)‪ ,‬ותו לא [וגבי המושג 'הכל משמים' ר' תשובת הרמב"ם סי' כג' בהוצ' מכון ירושלים‪ ,‬וכן ר' פ"ח‬
‫משמונה פרקים לרמב"ם בהקדמה למסכת אבות‪ ,‬ובמו"נ ח"ג פי"ז‪ -‬היינו שאין נכון לתלות את המאורעות‬
‫בבורא‪ ,‬מאחר שנתן בחירה חפשית לב"א‪ ,‬ומה שאומרים שהכל ברצונו‪ ,‬כוונתו בדיוק לרצון הכללי שלו‬
‫הזה שהכל יהיה בבחירת האדם ולא ברצון הבורא‪ ,‬כמובן שלרמב"ם ודעימיה אי"ז סותר את הידיעה מראש‬
‫של הבורא‪ ,‬כי איננו מבינים את ידיעת הבורא‪ ,‬כמובא בפיה"מ אבות ג' על משנת 'הכל צפוי והרשות‬
‫נתונה'‪ ,‬ובהל' תשובה ה' ה' ובמו"נ ח"ג פ"כ‪-‬פכ"א‪ ,19‬ור' גם דבריו בפיה"מ ברכות ט' ה' גבי כל מאי דעביד‬
‫רחמנא לטב עביד]‪.‬‬
‫עוד אעיר שאין קשר בין הפקפוק על שם דיקרנוס"א‪ ,‬או כל שם אחר‪ ,‬שלא מופיע בחז"ל‪ ,‬אלא בספרות‬
‫מפוקפקת‪ ,‬כדוגמת ספרות היכלות (כדלקמן) ‪ ,‬לבין שם אחר המופיע בחז"ל‪ ,‬ולא צץ בפתע פתאום באיזה‬
‫תפילה שהיא עצמה ממקור מפוקפק (ולשונה קשה וכדלקמן)‪ ,‬ועוד דבר‪ ,‬שמות של מלאכים בלע"ז ניחא‬
‫(שייך שבני אותו הדור יכנו מלאך ע"פ תפקידו בשם המקובל אז‪ ,‬וחז"ל יאמצו זאת)‪ ,‬הרי אין בשם של מלאך‬
‫קדושה לפי חז"ל‪ ,‬אבל בשם של הבורא‪ ,‬מה שייך ולמה לבקש או לכוון בשם אללה או גאד‪ ,‬ושוב בענין‬
‫הספר המפוקפק חמדת הימים הפנתי לספרו של הרב אהרונוב "אר"ש חמדה" נמצא באוצר החכמה‪,‬‬
‫ובקובץ עץ חים באבוב ט"ו עמ' שמט‪-‬שסו‪ ,‬והנה לו עתה חדש בקובץ הנ"ל אלול תשפ"ה עמ' תקצד'‪-‬‬
‫תרד'‪.‬‬
‫והנה בחודש חשוון תשפ"ו ראיתי עוד כמה תגובות‪ ,‬ובכן בקשר למה שהביא הה"כ (והוא המגיב הראשון‬
‫מאלול) בשם הרב הנאמ"ן באו"ת תשע"א פג'‪ ,‬דהשליח נקרא בשם המשלח‪ ,‬אשיב ואומר‪ ,‬כן הוא וכדוגמאות‬
‫שהביא‪ ,‬שאף שה' שלח מלאך פלוני לעשות דברו‪ ,‬הכתוב אומר שה' עשה‪ ,‬אבל לא מצינו להיפך ששם של‬
‫מלאך יקרא‪ ,‬בכינוי כזה "שמך הגדול והקדוש"‪ ,‬ובודאי נראה שהתכוונו שזה שם משמותיו‪ ,‬ויש להעיר עוד‬
‫שהלשון תפילה זו המופיעה בפע"ח שער העמידה פי"ט‪ ,‬מאוד מוזרה ובעייתית מאוד "יהרמ״י או״א שתתן‬
‫לי‪ ...‬בזכות‪ 20‬שמך הגדול והקדוש דיקרנוס״א הממונה על הפרנסה"‪ ,‬לשון מאוד קשה ובעייתית‪( ,‬וכן בתפילה‬
‫על קרי המופיעה שם בפע"ח בסמוך "בזכות שמך הגדול היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו")‪ ,‬בשלמא עשה‬
‫למען שמך מצינו בחז"ל‪ ,‬היינו שנקראת רחום וכו'‪ ,‬או שלא יתחלל שמך‪ ,‬ודאי מסדר תפילה זה‪ ,‬חטא בלשונו‪,‬‬
‫זה נשמע רשות נוספת‪ ,‬ואכן ראיתי בהרבה סידורים הביאו או תיקנו "עשה למען שמך הגדול"‪ ,‬ועוד יותר‬
‫בנוסח של תפילת הפרנסה הארוכה‪ ,‬שהזכיר הרב רונן דורון שמופיע בה עוד שם מומצא‪ ,‬וז"ל התפילה שם‬
‫"יה"ר מלפניך יאוא"א למען‪ ...‬ולמען שמך הגדול הגבור והנורא‪ ,‬בזכות שם הויה ברוך הוא‪ ,‬יתברך‪ ,‬שנקודו‬
‫‪ 19‬וכן ריב"ש קי"ח‪ ,‬ור' גם רשב"ץ בהקדמת אוהב משפט סוף פ"ו‪ ,‬אך יש מרבותינו ראשונים ואחרונים ומקובלים‬
‫שחולקים עימו בזה וס"ל שאין הבורא יודע את הבחירה‪ ,‬הראב"ד במקום‪ ,‬ר' גם אור שמח הל' תשובה פ"ה ה"א‬
‫הביא כך מספר מעשה השם‪ ,‬וכן הבין בראב"ד‪ ,‬וכן רש"י סוטה ב‪ .‬ד"ה 'איני'‪ ,‬וכמו שהעיר לנכון במקום אוהל משה‬
‫(הורוויץ)‪ ,‬רלב"ג בראשית כב' א' התועלת הט"ז‪ ,‬פירוש רבי יוסף בן שושן (מקובל מתקופת הראשונים) על אבות פ"ג‬
‫מ"כ (עמודים פז־פח)‪ ,‬פירוש החסיד היעב"ץ למסכת אבות פ"ג מ"כ (לו ע"א – לז ע"א)‪ ,‬ור' גם של"ה תולדות אדם‬
‫בית הבחירה‪ ,‬ושם עולם לרב אייבשיץ מכתב ח'‪ ,‬וכן הכריח המקובל ר' רפאל בורדוגו המכונה המלאך רפאל‪ ,‬בספרו‬
‫מי מנוחות‪ ,‬ממה שמוסכם מהרמב"ם גופיה ומשא"ר אחרונים ומקובלים שאין הבורא יכול ל‪ 2-‬הפכים [במו"נ ח"ג‬
‫פט"ו‪ ,‬דבר שמוסכם כמעט אצל כל הראשונים והאחרונים אף המקובלים ואף מתנגדי הפילוסופיה (למעט הרמ"ע‬
‫וכמה מרבני החסידות)‪ ,‬ואף ע"ז התווכחו עם הנוצרים שהאמינו ב‪ 2‬הפכים]‪ ,‬ור' מלבי"ם בתורה אור כב א'‪ ,‬ור' גם‬
‫אוה"ח בראשית ו' ה' שאף את דעת הרמב"ם רוצה להטות מפשוטו‪ ,‬ור' דבריו גם בבראשית לז' כא'‪ ,‬ורבינו חננאל‪-‬‬
‫חגיגה ה ע"א‪ :‬גבי יש נספה בלא משפט‪.‬‬
‫‪ 20‬אמנם בנוסח סידורים מסוימים הנוסח אחר‪/‬תוקן כגון בסידור תימן (וגם באיש מצליח) "ולמען שם הגדול והקדוש"‪,‬‬
‫אך א‪ -‬גם זה מהו‪ ,‬כאילו זה שם של מישהו אחר‪ ,‬היה צריך לומר "למען שמך הגדול"‪ ,‬כרגיל‪ ,‬וגם כדלקמן בנוסח‬
‫שהביאו בתפילה הארוכה שוב הנוסח היותר בעייתי‪.‬‬
‫אחד מן הנקודים שכוננו בהם במזמור שקרינו לפניך עתה‪ ,‬הממונה על הפרנסה שהוא דיקרנוס"א היוצא‬
‫מפסוק‪ ,...‬המצפים תמיד לישועתך"‪ ,‬לשון עילגת וקשה‪ ,‬א‪ -‬ברוך הוא יתברך‪ ,‬סתם כפילות מחודשת‪ ,‬ב‪ -‬שוב‬
‫לשון "בזכות שם" במקום "למען שם"‪ ,‬ג‪" -‬בזכות שם הוי"ה‪ ...‬הממונה על הפרנסה שהוא דיקרנוס"א"‪ ,‬מי‬
‫ממונה על הפרנסה‪ ,‬שם הויה? והוא דיקרנוס"א? אולי הוא נזכר קצת מהגמ' שיש ממונה על הפרנסה‪ ,‬ושכח‬
‫שזה מלאך‪ ,‬ושלב זאת עם שם הוי"ה בניקוד מסוים?‪ ,‬ד‪ -‬ועם כל הבלבול הזה למי פונים (לבורא‪ ,‬לא?)‪ ,‬ובזכות‬
‫מי מבקשים ממנו (גם בזכותו? או בזכותו הממונה על הפרנסה שזה שם הוי"ה‪ ,‬ולא הוא?)‪.‬‬
‫והנה הה"כ הזכיר שם מהרב משאש באוצר המכתבים‪ ,‬וכתב שסיים שעקר השם הזה הוא קבלה מידם‬
‫(מה שהפרכתי כאן)‪ ,‬אך למעיין שם לא כך הוא‪ ,‬דלא סיים הרב משאש בזה‪ ,‬אלא רק פתח בזה‪ ,‬ואדרבא‬
‫בהמשך שדא ביה נרגא‪ ,‬והקשה קושיות‪ ,‬וסיים במילים "ובכן ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני‪ ,‬שאני איני מזכיר‬
‫ואיני מכוון בשום שם מאותם השמות‪ ,‬בלתי ה׳ לבדו‪ ,‬ושלום"‪ ,‬היינו שבעצם לא סמך על קבלה זו שהיתה‬
‫בידם לדבריו‪ ,‬וכך כתב לפני כן "זהו מה שעלה בידי לעשות רצונך ידידי‪ ,‬שאתה מתעסק בתפלות בעלי‬
‫השמות‪ ,‬אבל אני‪ ,‬העני‪ ,‬קשיא לי טובא על זה‪ ,‬שאם זה השם‪ ,‬הוא שם איזה מלאך‪ ,‬איך יצדק לומר עליו‪,‬‬
‫ולמען השם הגדול והקדוש? וכי העיקר הוא השם? העיקר הוא המלאך? והו״ל לומר‪ ,‬ולמען המלאך הגדול‬
‫והקדוש? דבשלמא לגבי המקום ב״ה‪ ,‬שייך לומר עשה למען שמך‪ ,‬דהיינו שנקראת אדון‪ ,‬והאדון מרחם על‬
‫עבדיו‪ ,‬גם אתה בעל ההויה כלה וראוי שתרחם על מעשיך‪ ,‬או על דרך מה שהראיתני בער״ה בההוא פזמון‬
‫של כמוהרי״ץ ן׳ גיאת זיע״א‪ ...‬שמו עצמו‪ ,‬ועצמו שמו‪ ...‬שהוא כמו‪ ,‬אתה אחד ושמך אחד‪ ,‬אבל לגבי המלאך‬
‫לא שייך כל זה ח״ר‪ ,‬ועוד קשה לי‪ ,‬וכי זה המלאך הוא הגדול והקדוש של המלאכים? הלא מיכאל גדול ממנו‪...‬‬
‫‪21‬‬
‫ואם זה השם הוא של הקב״ה‪ ,‬איך נאמר עליו שהוא גדול וקדוש‪ ,‬והוא לא נזכר עם השמות שאינם נמחקי׳‬
‫‪ ,‬כמ״ש ביו״ד סי‪ ,‬רע״ו ובכן ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני‪ ,‬שאני איני מזכיר ואיני מכוון בשום שם מאותם‬
‫השמות‪ ,‬בלתי ה‪ ,‬לבדו‪ .‬ושלום" עכ"ל הרב משאש‪ ,‬וכן ר' לעיל מדברי הרב הנאמ"ן ששדחה סגנון תפילה‬
‫רבלי תמוה לאמונתינו‪ ,‬ואם על תפילת הפרנה בנוסח הקצר סיים הרב משאש כדברים הנ"ל‪ ,‬מה היה אומר‬
‫על הארוכה? רח"ל‪.‬‬
‫ובקשר לכותב השני‪ ,‬אני והעם מודים לו על רצונו ללמד דעת את העם‪ ,‬אך מוטב לו ראשית לקנות דעת‬
‫לעצמו‪ ,‬ולא רק להיות חובבן של תורת הקבלה‪ ,‬ולצטט כל מיני קטעים מפה ומשם‪ ,‬וע"ז אמרו לא מסתייה‬
‫דלא יליף מילף נמי בעי ‪ ,‬ואף אם חושב אותי ללא מבין בתורת הקבלה‪ ,‬הרי רואה שהבאתי גם מרב מקובל‬
‫ידוע ‪ ,‬ואזיל כל קביל בתר איפכא‪ ,‬ואחרי שכ"כ אביק בשם דיקרנוסא שאין לו שום מסורת ואינו מופיע בחז"ל‪,‬‬
‫‪ 21‬רדב"ז ממרים ה' ב' "ואם תשאל שבעלי הקבלה מנו עשרה שמות שאינם נמחקים תשובתך כי העשרה בכלל‬
‫שבעה שהרי שם י"ה בכלל שם ההו"יה ושם אל בכלל שם אלהים וכן שם הויה בנקוד שם אלהים אי משום הנקוד‬
‫הרי הוא בכלל אלהים ואי משום הכתיבה הרי הוא בכלל שם הויה ועל דרך זה אדני צבאות אלהים צבאות אל חי הם‬
‫בכלל השבעה ודע זה"‪ ,‬אמנם משער רוח הקודש תיקון ג' "אמר שמואל‪ ...‬ענין מש"ה בפרש שדי מלכים בה (תהלים‬
‫ס"ח)‪ ,‬פי' כאשר מזכיר ומפרש האדם מפיו‪ .‬שמות הקדש כמו שם שד"י וכיוצא בו‪ ,‬הנקראים מלכים כנודע‪ ,‬כי כל‬
‫שמות הקדש נק' מלכים‪ ,‬ולכן ר"ת 'בפרש 'שדי 'מלכים הוא בשם‪ ,‬פי' כי כשמפרש ומוציא מפיו שמות הקדש‪ ,‬אז נדון‬
‫בשלג אשר בגיהנם‪ ,‬שיש בו ב' מדורות אחד של שלג ואחד של אש וזהו תשלג בצלמון‪ ,‬ר"ל יכנס בגהינם של שלג‬
‫הנק' צלמון ולכן תקונו הוא ע"י השלג כנז"ל‪ ,‬ואמנם ענין השלג הזה נבארהו למטה בענין תקון עון משכב זכור וע"ש‪,‬‬
‫ודע כי המשתמש בשמות הקדש רעתו גדולה עד מאד‪ ,‬ואותם המלאכים שהוא מכריחם בכח השבעתו לעשות רצונו‬
‫באים ומחטיאים אותו לאבדו מן העולם‪ ,‬ומזמינים תמיד בפיו ברכות לבטלה יען כי עבירה גוררת עבירה"‪ ,‬היינו נראה‬
‫שרק ה‪ 7-‬שימות הם הנקראים שמותיו יתברך (ור' עוד בשער המצוות שמות)‪ ,‬ואכן ראיתי את אשר כתב הרב‬
‫המקובל הרב עזריאל מנצור ראש מוסדות שובי נפשי‪ ,‬בהקדמה לספר ימצא חיים של הרב פלאג'י עמ' ‪ 116‬עד עמ'‬
‫‪ ,134‬ור' שם בעמ' ‪ ,126 125‬ששמות הבורא זה הכוונה רק ל‪ 7-‬שמות ולא כל הצירופים‪ ,‬ואע"פ שמותר להזכיר‬
‫שמותיו יתב'‪ ,‬כמו שהרח"ו כותב בשער המצוות שמות "ופעם אחד שאלתי למורי זלה"ה כי הרי שמות אדני ואלהים‬
‫וכיוצא אנו מזכירים אותם תמיד"‪ ,‬האר"י היה מחמיר "גם היה מורי זלה"ה נזהר מלהוציא בפיו שום שם משמות‬
‫הקדש"‪ ,‬ובכך הוכיח דלא כבא"ח אלא שמותר להזכיר את כל הצירופים המובאים‪ ,‬אך כמובן שזה לא עונה על‬
‫השאלה מה מהותם של כל הצירופים הנ"ל ומהו עשה בזכותם‪ ,‬ומי הם?‪.‬‬
‫לאפוקי הדוגמא שהביא ממיכאל וגבריאל שכן מופיע בחז"ל ואף בתנ"ך (ובכלל לא מעניינינו שאנו מדברים‬
‫על שמות הקודש והוא אזיל לשמות המלאכים)‪ ,‬ואף לא בזוהר‪ ,‬וכמו שהסברתי אף לא באר"י‪ ,‬ואף לא‬
‫ברש"ש‪ ,‬ובתכ"ד אומר "שאין לסבור בזה סברות מעצמינו אם לא מהקבלה"‪ ,‬הלא כל שמעו יצחק לו‪ ,‬ומה‬
‫הוא כל מאמרי אם לא להראות שאין לשם זה מסורת‪ ,‬וגדולים טעו בו‪ ,‬כמו שכבר פרסם המגיב הראשון נגדי‪,‬‬
‫שטעו גדולים בהזכירם דור אחר דור‪ ,‬בכוונת התקיעות של ר"ה‪ ,‬את יש"ו‪ ,‬וכמובן שדוגמתו הבאה מהרוקח‬
‫והרמ"ק רק מראה שוב שלא התבונן לא במאמרי ולא בקונט' שהפנתי אליו‪ ,‬ששם יראה שיש בספרות‬
‫ההיכלות גם פניה לאל השמש‪ ,‬הליוס‪ ,‬ועוד הרבה שיבושים‪ ,‬וכדלקמן‪ ,‬כך שא"א להביא ראיה מרבותינו‬
‫הרוקח והרמ"ק ועוד (כמו שא"א להביא מרבותינו שהזכירו את ישו"(ע) שר הפנים)‪ ,‬שהביאו שמות שמצאו‬
‫בספרות ההיכלות‪ ,‬אחר שחשבו לתומם שספרות זו על כרעיה וקרבה מהתנאים‪ ,‬וכמובן שבזמנם עדיין לא‬
‫נפוצה כל ספרות ההיכלות בכל המקומות כך שלא יכלו לעמוד טוב על טיבה‪ ,‬וכדלקמן‪ ,‬וד"א הה"כ הזכיר‬
‫את הרמ"ק גבי טטרוסי"ה‪ ,‬מעניין שגבי דיקרנוס"א שם הרבה יותר נפוץ‪( ,‬בגלל תפקידו (הפרנסה))‪ ,‬לא‬
‫הוזכר ברמ"ק‪ ,‬ובעצם בשום מקובל לפני הרי"צ והרמ"ז‪ ,‬אף שראו ספרות היכלות‪ ,‬לא אומר דרשני?‪ ,‬ולהטיל‬
‫מום בקדשים‪ ,‬זה מי שמשיאם עוון אשמה בקבר וכדברי הריטב"א לעיל‪ ,‬ולא מי שרוצה לנקות את ספרות‬
‫אבותינו מטעויות שחדרו בהן בשוגג (וכנ"ל גבי ישו(ע) שר הפנים)‪.‬‬
‫וכן בקשר למה שהביא מהר"י צמח‪ ,‬כבר הבאתי לעיל מכה"ח שלא כל מה שהר"י צמח מביא זה מהכתובים‬
‫המדויקים‪ ,‬כי דרכו היה לאסוף (וזה חוץ ממה שהיה לו ספרים שערכם מכתבי הת"ר ניירים הידועים)‪ ,‬ואפי'‬
‫הרח"ו עצמו כן היה דרכו בספריו האחרים‪[ ,‬היינו כל שלא מהשמונה שערים] כגון ספר שערי קדושה ח"ד‪,‬‬
‫המצונזר ברוב ההוצאות (מהר' אברהם אבולעפיה שהרשב"א החרימו‪ ,‬וקבלתו היתה שונה משל האר"י‪,‬‬
‫ובהקדמה לע"ח הביא אזהרת האר"י מהמקובלים שאחרי הרמב"ן)‪ ,‬ועתה ראיתי עוד בשו"ת וישב הים ח"ב‬
‫סי' י"א של הרב יעקב הלל בעמ' קעג' מביא שאף הרח"ו עצמו בהתחלה אסף גם כל מיני שמועות שלא ברי‬
‫סמכא‪ ,22‬אך לא הכניסם לשמונה שערים שלו‪ ,‬אך בנו הרש"ו הכניסם‪ ,‬וכן כתב שם על הר"י צמח שגם הכניס‬
‫כל מיני‪ ,‬נמצא שאפי' על שמונה שערים של הרש"ו לפעמים צ' לבדוק‪ ,23‬ואף בכתבי הרח"ו עצמו כל שלא‬
‫‪22‬וכן בספרו קבלה מעשית‪/‬ספר הפעולות (נמצא באוצר החכמה)‪ ,‬תראה שבספרו זה התערבו דברים שלא מהאר"י‬
‫ואף מגויים‪ ,‬כמו שהביא בקונט' הנזכר במאמרי הראשון‪ ,‬וכבר תמהו על הרח"ו שעסק בקבלה מעשית‪ ,‬כלשונו בספר‬
‫הפעולות חלק ד פרק ה סעיף ד‪" :‬קבלות מעשיות שניסה ולא עלו בידו"‪ ,‬וכן כל חלק א כותרתו‪" :‬פעולות הנעשות ע"י‬
‫שמות הקודש‪ ,‬שמות החיצונים‪ ,‬חותמות‪ ,‬לחשים"‪ ,‬על אף שהזהיר מעשייתה‪ ,‬כמובא בהקדמת שער‬
‫ההקדמות‪" -‬וכל זה השיג שלא ע"י שמוש קבלת מעשיות ח"ו כי איסור גדול יש בשמושם"‪ ,‬שער המצוות‬
‫שמות‪" -‬ואיסור קבלה מעשית‪ ,"...‬שערי קדושה‪ -‬וזהו סוד ענין קבלה מעשית‪ .‬ולכן אסור להשתמש בה‪ ,‬כי בהכרח‬
‫יתדבק גם ברע המתדבק בטוב‪ ,‬וחושב לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא‪ ,‬וגם אפילו שישיג‪ ,‬הוא אמת‬
‫בתערובת שקר‪ ,‬ובפרט כי אין אפר פרה מצויה וטומאת הקליפות מתדבקות באדם המתקרב להשיג על ידי קבלה‬
‫מעשית‪ ,‬ולכן שומר נפשו ירחק מהם‪ ,‬כי מלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם‪ ,‬ואף גם בעולם הזה קבלה בידינו כי יעני‬
‫או הוא או זרעו או יחלה בחולאים הוא או זרעו או ישתמד הוא או זרעו‪ ,‬וקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינה ורבי שלמה‬
‫מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית ונאבדו מן העולם‪ .‬משער רוח הקודש תקון ג'‬
‫לאדם המשתמש בקבלה מעשיית‪ ,‬ובתחלה אבאר מהו העון שלה‪ ,‬וז"ל מורי ז"ל‪ ,‬אני הכותב חיים שאלתי למורי ז"ל‪,‬‬
‫על ענין השמוש בקבלה מעשיית‪ ,‬הנאסרת בכל ספרי המקובלים האחרונים‪ ...‬ולכן אין לנו רשות בזמנים אלו‪,‬‬
‫להשתמש בשמות הקדושים והמשתמש בהם ענשם גדול כמש"ל‪ ,‬ש' המצות פ' שמות "גם פעם אחרת השיב מורי‬
‫ז"ל‪ ,‬לאיש הנז' על שאלה הנז'‪ .‬באופן אחרת‪ ,‬והיא זו‪ ,‬דע כי כל השמות והקמיעין הנמצאים עתה כתובים בספרים‬
‫הם מוטעים‪ ,‬ואפי' השמות והקמיעין שנתנסו והומחו ע"י מומחה יש בהם טעיות רבות‪ ,‬ולכן אסור להשתמש‬
‫בהם‪...‬וזה תקונו‪ ,"...‬ור' בשו"ת נחלת לוי ח"ג יו"ד סי' א' עמ' שיג'‪-‬שיד' באות לד'‪ ,‬ועוד לו שם בס' ב' תמיהות על‬
‫הרבה "ספרי קודש" שנגועים באיסורים חמורים כשוף וכו'‪ ,‬ובעמ' שכג‪ -‬שכד שוב תמה על הרח"ו‪ ,‬ור' שם ‪ 3‬סימנים‬
‫ראשונים‪ ,‬על הבלגן העצום שנכנס בהרבה מספרי הקודש והקבלה מגויים מכישוף ושאר איסורים‪ ,‬ע"ש באריכות‪.‬‬
‫ועוד העירו שהמעיין בספר הפעולות הנ"ל יראה עוד דברים שאסורים מצד גזל הונאה אונאה ועוד‪ ,‬ותמהו גם אם לא‬
‫היה עושה (את המובא שם) למה הביא‪ ,‬הרי זה יגרום לאחרים לעשות‪.‬‬
‫‪ 23‬ז"ל יעב"ץ במ"ס "אף כי עתה שנזדייפו כל כתבי האר״י‪ ,‬גם ההעתקות מלאים שבושים וטעות סופר לרוב מאד‪,‬‬
‫כאשר ראיתי בעיני תפלה של האר״י ביד אחד מהמתחסדים‪ ,‬והיא מלאה שבושים קשים‪ ,‬ולא חלי ולא מרגיש‪ ...‬עתה‬
‫יידע האיש הישראלי הנאמן לאלהיו כי אין חיוב אמונה‪ ...‬בכל מה שבא בכתבים והעתקות משם האר״י"‪.‬‬
‫מהשמונה שערים שלו‪ ,‬כי ר' שם לפני כן שכותב שאפי' על דברי האר"י בתחילת דרכו לא סמך הרח"ו (ר'‬
‫בזה גם בסוף עמ' קעז')‪ ,‬ושם ובתחילת עמ' קעד' מזכיר גם את ענין פע"ח‪ ,‬ויש לדעת שלמהר"י צמח ספרו‬
‫"רנו ליעקב" הוא מהמ"ק המתוקנת‪ ,‬ונגיד ומצווה הוא מהת"ר ניירים הבלתי מוסמכים‪ ,‬כך שאם יש דבר‬
‫בספרי הר"י צמח כנגיד ומצווה ולא נזכר בספרים האחרים שממה"ק המדויקת או ממה"ב שהם מהגניזה‬
‫הידועה‪ ,‬אין ל סמוך עליהם‪ ,‬דדינם ככל הת"ר ניירים הידועים‪ ,‬ובזה טעה גם הה"כ ב"חיצי גבורים" המובא‬
‫בדברי המשיג עלי בחודש חשוון‪ ,‬וכן על סידור הרש"ש גם כבר הזכרתי לעיל‪ ,‬וכבר הזכרתי דבריו לעיל גבי‬
‫חדירות ברש"ש‪.‬‬
‫ובקשר למה שציטט מהרמב"ן‪ ,‬שהסברא בהם איולת‪ ,‬כנראה שוב בעודו מנסה ללמד דעת את העם‪ ,‬לא‬
‫קרה ולא שנה בכל ספרי המקובלים הן שלפני האר"י והן שאחריו‪ ,‬שכולם סוברים סברות ואף סותרים את‬
‫דעת קודמיהם ומסורות שלפניהם‪ ,‬ובדור שלפנינו היה את ר' שאול דוייק הכהן שהיה ידוע בדרך זו‪ ,‬ובכלל‬
‫כאמור לא שם לב שדברינו הם‪ ,‬בענין זה כדבריו‪ ,‬לטעון שאין לשם זה מסורת ושאף האר"י השמיטו‬
‫(וכדלקמן)‪ ,‬ור' לקמן שקבלת הרמב"ן שונה משל בימ"ד ר"י סגי נהור‪ ,‬ואף פולמוס היה לו עמהם‪ ,‬ואף קבלת‬
‫כל דור מהמקובלים ואף באותו דור שונה משל חבירו‪( ,‬אם זה במח' מהם הספירות‪ ,‬אם זה במח' בתורת‬
‫הגלגולים ואם זה בתורת השמיטות ועוד) כל שמי שחושב שתורת הקבלה על כרעיה ועל קרבה‪ ,‬נמסרה‬
‫מאיש לאיש אינו אלא בור בתורת המקובלים לדורותיהם‪ ,‬וכבר הבאתי כזאת לעיל מר' צדוק מלובלין‪ ,‬ויכול‬
‫להיות שהרמב"ן סבר הכי ולכן יצא נגד מקובלים אחרים‪( ,‬כמו שהזכרתי במאמר הבא במח' על בימ"ד של‬
‫ר"י סגי נהור)‪ ,‬והיה בטוח שמה שהגיע לידיו הוא הנכון‪ ,‬אך הרי הם סברו להיפך‪ ,‬ואף הריב"ש כתב בסי'‬
‫קנז' בשם הר"ן על הרמב"ן "וכן הודעתיך מה שאמר אלי בייחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל‪ ,‬כי הרבה יותר‬
‫מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא"‪ ,‬והנה היום אנו רואים את כל המקובלים הן‬
‫שלפניו והן שלאחריו מר"י סגי נהור ועד הרמ"ק וכלה באר"י ותלמידיו‪ ,‬שסברו בהרבה דברים אחרת ממנו‪.‬‬
‫והנה המגיב האחרון בחשוון תשפ"ו ‪ ,‬חשב לרפאות שבר על נקלה‪ ,‬באוספו הצוליעה והנדחה יקבץ‪ ,‬את‬
‫ספרות ההיכלות‪ ,‬המליאה שיבושים ובעיות (וארחיב יותר במאמר הסמוך)‪ ,‬אך לפני כן אעיר שוב‪ ,‬על כל‬
‫האוסף שהביא מספרים שונים‪ ,‬ר' דבריי לעיל גבי הה"כ הראשון באלול תשפ"ה‪ ,‬וכן אעיר לגבי הזדעזעותו‬
‫על מה שכתבתי על שם דיקרנוסא שגדולי עולם הזכירוהו בדחילו ורחימו‪ ,‬אני מקווה שבאותה מידה הוא‬
‫מזדעזע כשראה שגדולי עולם הזכירו בדחילו ורחימו את השם של יש"ו ביה"ר שבכונת התקיעות ביום ר"ה‪,‬‬
‫בהכתירם אותו "שר הפנים"‪.‬‬
‫וכן על דבריו בעניין נסיון התרגום לשם דיקרנוס"א‪ ,‬וההתפלפלות אם זה בספרדית איטלקית או ביונית‪ ,‬שולי‬
‫ומיותר לחלוטין‪ ,‬וכבר התייחסתי לעיל שלא זה עיקר העניין אלא עיקר העניין ששם זה לא נמצא בספרים‬
‫המוסמכים של האר"י ולא בזוהר‪ ,‬אלא שכל בירורי התחיל בעקבות מאמר הנ"ל שנשלח אילי‪ ,‬ושלחתיו לרב‬
‫ינון‪ ,‬ואת תשובתו כתבתי לעיל‪ ,‬שכאמור העקר הוא שזה זה לא מופיע בספרים הנ"ל‪ ,‬וממתי המסורת של‬
‫שם זה‪ ,‬ובכלל של תפילה זו (וגבי ספרות היכלות ר' בהמשך)‪ ,‬ורק דרך אגב הוא בדק במילון פירוש המילה‬
‫הזו בשפה זרה‪.‬‬
‫וגם לא היבנתי דבריו שאם לדעתו ספרות ההיכלות מבבל אז לא יתכן שיהיה בה שמות משפות אחרות‪ ,‬הוא‬
‫באמת חושב לפני שהוא כותב‪ ,‬האם זה בגדר הנמנעות? אין בתנ"ך במשנה ובש"ס ובשאר ספרים שלנו ושל‬
‫אחרים‪ ,‬שחוברו במקום מסויים שמות של שפה אחרת?‪ ,‬ועוד ידוע שספרות זו המשיכה להתגבש ולהתרחב‬
‫במשך עוד הרבה מאוד שנים‪( ,‬ר' במאמר הסמוך גבי הזוהר שאף הסוברים שהוא מרשב"י מודים שהתווספו‬
‫בו הרבה מאוד מאוד בהמשך‪ ,‬כש"כ בהאי)‪( ,‬ועוד ר' בהמשך גבי ספר הרזים)‪ ,‬ולגבי הערתו על שלא מצא‬
‫שם זה במקורות נוצריים‪ ,‬אינני יודע את בקיאותו בספרות הנוצרית‪ ,‬אך ברור שלא "כל" מה שהיה לפני ‪1500‬‬
‫שנה נשאר כתוב ומתועד‪ ,‬בטח לא כל המצאה (ור' גם בזה בהמשך גבי ספר הרזים מה נכנס לתוכו)‪ ,‬אך‬
‫שוב מבחינתי שם זה הוא סתם כלום לא ע"ז ולא בלעז‪.‬‬
‫ועתה לגבי מה שרצה להוכיח מהשימות שמופיעים בספרות היכלות‪ ,‬טעות חמורה היא מ‪ 2-‬אופנים‪ ,‬אופן‬
‫ראשון‪ -‬אין ואסור לסמוך על כל השימות ששם‪ ,‬גם למאן דס"ל שאלה ספרים מוסמכים‪ ,‬וכדברי האר"י בשער‬
‫רוח הקודש "דע כי כל השמות והקמיעין הנמצאים עתה כתובים בספרים הם מוטעים‪ ,‬ואפי' השמות‬
‫והקמיעין שנתנסו והומחו ע"י מומחה יש בהם טעיות רבות‪ ,‬ולכן אסור להשתמש בהם"‪ ,‬ובשער המצוות‬
‫פר' שמות "שהיו משתמשין בשמות כנודע ובפרט כפי הנמצא כתוב בספר פרקי היכלות שהיו משתמשין‬
‫בהם‪ ...‬אבל עתה אנו כולנו טמאים לנפש אדם ואין לנו רשות להשתמש בהם‪ ...‬עוד שמעתי בשם מורי זלה"ה‬
‫והוא כי כל השמות והקמעים אשר בזמננו הם מוטעים אפילו אותם הפועלים בנסיון אמיתי"‪ ,‬וציין זאת גם‬
‫הבל"י ח"ב קלט‪" .‬שהשמות הנז' בספרים כולם נכתבו כטעות כמבואר כ"ז בש' רוה"ק די"ג ע"ב יעו"ש" (ור'‬
‫שאפי' דור אחר האר"י כבר כתבי האר"י היו מלאים שיבושים וגרסאות‪ ,‬עד שיש ספרים שעל אף שהיו נפוצים אצל רוב הלומדים‬
‫והגדולים כאמור במאמרינו הם אינם מדויקים כלל‪ ,‬וכש"כ ספרות זו שבאה ללא אב ולא נודעה ממתי היא‪ ,‬וללא מסורת וכדלקמן)‪,‬‬
‫ור' שם שאפי' שמות ידועים של מלאכים מוזכרים בתור שמות הבורא (לדוגמא בהיכלות זוטרתי)‪ ,‬ולכן אין‬
‫פלא שהאר"י לא הזכיר שם זה כלל‪ ,‬ובפרט לפי מה שיחסוהו כשם של פרנסה‪ ,24‬עוד יותר היה לו להזכירו‬
‫(כמו שמאז נפיצותו הוזכר בברכת השנים בשומע תפילה ובאבינו מלכינו ובתפילת הפרנסה בר"ה ויו"כ‪ ,‬שכלום מכל אלה לא‬
‫מוזכר באר"י‪ ,‬הלא דבר הוא) ‪ ,‬ואני אוסיף שבפרט אלה שאינם צירופים של פסוקים‪ ,‬כגון ר"ת ס"ת אתב"ש וכדו'‬
‫(וכמובן שאין כוונתי למציאת אותיות השם‪ ,‬בפיזור שרירותי ובפסוקים ללא רצף וקשר‪ ,‬כי כך אין דבר שלא ימצא‪ ,‬אף "ישוע שר‬
‫הפנים") ‪ ,‬ועוד יותר כאשר הם נראים משפות זרות‪ ,‬אם יונית ואם ספרדית (שלקחה הרבה מהיונית) או‬
‫איטלקית ‪ ,‬וכאן אסביר כי אנשים כבר איבדו את הכיוון‪ ,‬מרוב אמונות תפילות‪ ,‬וספרים משובשים‪ ,‬ודברים‬
‫פשוטים כאלה צריכים להסביר לבשתינו ולבושת תורתינו הקדושה‪ ,‬כי שם של הבורא‪ ,‬בפרט שלא מופיע‬
‫בחז"ל‪ ,‬לא אמור להיות‪ ,‬מילה חסרת כל פשר‪ ,25‬אלא או צירוף הגיוני של פסוקים עם קשר ורצף‪ ,‬או שם‬
‫בעל משמעות בשפת היהודים‪ ,‬והלא אפי' אללה או גאד‪ ,‬לא יתכן שיחשב שם קדוש ונתחיל לכוון בו‪ ,‬הוא לא‬
‫נחשב הלכתית קדוש‪ ,‬ורק בגלל שמכנים אותו לבורא בשפות זרות‪ ,‬צ' מעט כבוד (ר' שו"ע הרב‪ ,‬ומ"ב פ"ה‬
‫סק"י)‪ ,‬ונחשב ככינוי לעניין נדרים ושבועות וברכות (ר' ש"ך קע"ט סקי"א‪ ,‬ור' מנח"י ח"א סי' יז'‪ ,‬ור' ברכ"ה ח"א עמ'‬
‫קכח') ‪ ,‬כש"כ שם שאפי' בשפה זרה אינו כינוי לבורא‪ ,‬אלא או שהוא שום כלום‪ ,‬מילה חסרת פשר‪ ,26‬או ח"ו‬
‫כנ"ל‪ ,‬ולכן אפשר‪ ,‬ואף חובה‪ ,‬לשכוח מדמיונות אלה שדיקרנוסא וכדו' יהיה שמות קדושים ובטח לא "שמך‬
‫הגדול והקדוש"‪ ,‬ולא נטעה כאשר טעו אבותינו ב"ישוע שר הפנים"‪ ,‬וכדברי הריטב"א שהבאתי לעיל "לא‬
‫‪ 24‬וגם דבר זר הוא שיהיה לבורא שם שהוא לפרנסה ושם שהוא לזיווג וכו'‪ ,‬ועוד נזכיר מהמוזריות שבספרות זו‬
‫במאמר הבא‪.‬‬
‫‪ 25‬ואף האר"י שם ליבו לדבר זה‪ ,‬לשמות המוזרים הממלאים ספרות זו‪ ,‬ונתן סברא שכנראה בכוונה תחילה שבשום‪,‬‬
‫אך כאמור היום כבר ידוע שספרות זו מליאה תוכן מאינשי דלא מעלי‪ ,‬כנ"ל וכדלקמן‪ ,‬וכן ראיתי שכתב בשות נחלת‬
‫לוי ח"ג יו"ד ‪ 3‬סימנים ראשונים‪ ,‬על הבלגן העצום שנכנס בהרבה מספרי הקודש והקבלה מגויים מכישוף ושאר‬
‫איסורים‪ ,‬ע"ש באריכות‪ ,‬כתב שם בעמ' שכג' "ולאור האמור בדברי האר"י‪ ,‬הרי ששמועה זו אמת רק שרופדה ורוככה‪,‬‬
‫לא המדפיס בילבל השמות בכוונה אלא מקורו מבולבל‪.‬‬
‫‪ 26‬במורה הנבוכים א׳‪ ,‬סא‪-‬סב‪ .‬אחרי ביאור שמות ה׳ ותאריו כתב‪" ,‬ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות‪ ,‬ומה‬
‫שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטפשיים‪ ,‬שמות שהם מצרפים אותם‪ ,‬שאינם מורים על שום ענין כלל‪ ,‬ויקראו‬
‫אותן שמות‪ ,‬ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה‪ ,‬ושהם עושים נפלאות‪ ,‬כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם‬
‫שלם לשמעם‪ ,‬כל שכן לסבור אותם"‪ ,‬ומסביר אח"כ כיצד התגלגלה הטעות‪" ,‬וכאשר מצאו האנשים הרשעים‬
‫הבערים את הלשונות הללו‪ ,‬מצאו מקום לשקר ולדבר‪ ,‬שמצרפים איזה אותות שרצו‪ ,‬ואומרים זה שם פועל ועושה‬
‫אם נכתב או נאמר באופן פלוני‪ .‬ואחר כך נכתבו אותם הכזבים‪ ...‬והגיעו אותם הספרים לידי הכשרים החלשים‬
‫הפתאים‪ ,‬אשר אין להם קנה מידה להבחין בין אמת ושקר והצניעום‪ ,‬ונמצאו בעזבונם וחשבו בהם שהם אמת‪ .‬כללו‬
‫של דבר ׳פתי יאמין לכל דבר"‪ ,‬ובהל' ע"ז יא' י' "איזהו חובר זה שמדבר בדברים שאינן לשון עם ואין להן ענין ומעלה‬
‫על דעתו בסכלותו שאותן הדברים מועילין‪ ...‬וכל אותן הקולות והשמות המשונים המכוערים לא ירעו וגם היטב אין‬
‫אותם"‪ ,‬וזה בבחינת 'רטין מגושא ולא ידע מאי אמר'‪ ,‬כך זה שונה משנתו ואינו יודע במה סמך‪ ,‬ור' שיטת המאירי‬
‫בכ"מ בש"ס לפרש דברים מיסטיים מוזרים‪ ,‬שחז"ל עשו זאת רק לאמונת המון העם‪.‬‬
‫נשיאם חטאת בקברם"‪ ,‬וכדברי האר"י בליקוטי תורה פר' נח‪ ,‬גבי דור הפלגה "והנה שמוש זה לא היה עולה‬
‫בידם אם לא היו יודעין צירוף האותיות והשמות בלשון הקודש כי א"א לשמוש השמות בלשון אחר"‪.‬‬
‫ואם הזכיר את קובץ 'חיצי גבורים' ‪ ,‬מספיק לעיין שם‪ ,‬כדי לראות את הבלגן העצום שיש בספרים הנ"ל‬
‫ובשמות הנ"ל‪ ,‬וכן מוזר לראות כל מיני נסיונות של הה"כ שם לתרץ כל מיני שמות מוזרים‪ ,‬וע"ש שגם מנסה‬
‫לתקן כמה שמות מסברתו‪ ,‬וכן מנסה לתת סברות מוזרות לשמות שהם מילים רגילות‪ ,‬וכדבריו שם עמ'‬
‫תתקעד' "ומה מייחד תיבות אלו בכדי שיקראו שמות ונראה לבאר שבעוד אצל בעלי הפשט רק שם שהוא‬
‫משמש כתו אר לה' נחשב לשם קדוש אצל בעלי ההיכלות כל תיבה שיש לה אסוציאציה כל שהיא עם שם‬
‫ה' גם היא לשם תחשב ויש לעיין עוד"‪ ,‬או סברא מוזרה אחרת בעמ' תקפ' "לגבי שמות קדושים אפי' הם‬
‫בלשון זרה אפשר לומר שההברות עושות את הפעולה ולא התיבות ממש וצ"ע"‪ ,‬וא"כ גם לפי המצאתו זאת‬
‫יוצא שאינם שמות קודש‪.‬‬
‫ומש"כ הה"כ שתפילת ר"ע היינו החיבור המאגי המכונה "הבדלה דר"ע"‪ ,‬לא מובן‪ ,‬אם רצה לומר שהארי‬
‫היה "מתפלל" את כל החיבור הזה‪ ,‬דהא ודאי בדותא היא‪ ,‬דהחיבור כולו אינו תפילה‪ ,‬אלא מכיל גם סוג של‬
‫השבעות מאגיות‪ ,‬וגם הוא ארוך מכדי להתפללו מידי פעם‪ ,‬ולמה לא נצמד למילים ולמה שכתוב‪' ,‬תפילת‬
‫ר"ע' ‪ ,‬והיינו או תפילה שהיתה ידועה בזמן האר"י כתפילת ר"ע‪ ,‬כמו שגם בן זמנו של האר"י‪ ,‬ספר חרדים‬
‫פס"ז‪ ,‬מביא את התפילה מר"ע‪ ,‬וז"ל "כל אדם חיב להתפלל שיצילהו ה' מיצר הרע כמו שמצינו בגמרא‬
‫קידושין באמוראים הקדושים שהיו מתפללין רחמנא ליצלן מיצר הרע ובפרקי דרבי עקיבא כתיבת יד נמצא‬
‫כתוב שהיה מתפלל כל יום יהי רצון מלפניך ה' אליקי ואליקי אבותי שלא אכעס היום ולא אכעיסך"‪( ,‬הביאו‬
‫גם השל"ה ביומא רד'‪ ,‬ויעב"ץ בסדורו)‪ ,‬והיא אינה מהחיבור המכונה הבדלה דר"ע‪ ,‬אלא מהנקרא היכלות‬
‫זוטרתי‪ ,‬ש"מיוחס" לרבי עקיבא‪ ,‬ומובא שם בעמ' ‪( 30‬בהוצאת רחל אליאור)‪ ,‬או עוד אפשרות שכוונתו‬
‫לתפילה המוזכרת בטור רצט' מסדר רעמ"ג‪( ,‬וגם הרשב"א בתשובה תי"ג הזכירה) והיא אכן מוזכרת בחיבור‬
‫המכונה "הבדלה דר"ע"‪ ,‬ואינה מופיעה ב"היכלות זוטרתי"‪ ,‬וכמו שהפנה הה"כ לתרביץ נ'‪ ,‬אז שם היא מופיעה‬
‫בעמ' ‪ ,273‬סע' י'‪ ,‬והדיקרנוסא המוזכרת היא בסע' ג' בעמ' ‪ ,255‬ואיך הגיע לזה שאם האר"י אמר תפילה זו‬
‫או זו‪ ,‬הוא מאשר את כל השימות המופיעים בכל החיבור הנ"ל‪ ,‬ובטח לא לקרוא לו חיבור מוסמך מהאר"י‬
‫על כרעיו ועל קרבו‪ ,‬ש‪-‬א'‪ -‬לא בטוח כלל שראהו ובטח את כולו (שכידוע לא כל מה שיש היום בידינו היה‬
‫בידם‪ ,‬וכדלקמן מדברי הרב כשר גבי ספר הקנה והפליאה‪ ,‬וכן מהרב יעקב הלל לקמן‪ ,‬וכידוע שכל כמה שנים‬
‫מוצאים עוד חלקים מכל מיני כ"י שמתגלים חלקים חלקים)‪ ,‬ב‪ -‬כנ"ל האר"י עצמו כבר אמר שכל השמות‬
‫שבכל הספרים והזכיר גם ספרות היכלות הם משובשים‪ ,‬ולכן גם לא מוזכר באר"י ובזוהר‪ ,‬ואכן גם שם זה‬
‫מופיע בהיכלות זוטרתי (ואף המהדיר של הבדלה דר"ע בתרביץ הנ"ל‪ ,‬טוען שמשם מקורו)‪ ,‬ובעצם כל הקטע‬
‫המובא ב"הבדלה דרבי עקיבא" בסע' ג'‪ ,‬לקוח "מהיכלות זוטרתי"‪ ,‬ושם‪ ,‬בעמ' ‪ ,27‬כתוב אחרת "די קרטוסא"‬
‫ובעמ' ‪ 51‬מביא‪-‬עוד ‪ 3‬גירסאות‪ ,‬אחת שלא גורסת כלל מילה זו‪ ,‬ועוד ‪ 2‬גרסאות‪ ,‬קרונסא‪ ,‬דקרנוסא‪ ,‬וגם ב‪-2‬‬
‫מילים די קרנוסא‪( ,‬מה שמזכיר את הפירוש של קרנוסא בלע"ז שהבאנו לעיל)‪ ,‬והוא אשר אמרנו מלא‬
‫שיבושים‪ ,‬ג‪ -‬ואדרבא מהיכן שבא להביא ראיה משם ראיה נגדו‪ ,‬וכמו שכבר הזכרנו לעיל‪ ,‬דשווה בדעתך‬
‫אם איתא דהכיר האר"י שם זה‪ ,‬איך לא הזכירו ולו פעם אחת בכל כתביו‪ ,‬בפרט ששם זה נפוץ מאוד הן‬
‫בתפילת הפרנסה הן בברכת השנים והן באבינו מלכינו‪ ,‬והאר"י לא הזכירו לא בפעמים אלה ולא בשום פעם‪,‬‬
‫הלא דבר הוא האומר דרשני‪ ,‬ואף כאמור הזהיר שכל השמות מבולבלים‪ ,‬וכנ"ל אכן מבולבלים (וכבר הזכרתי‬
‫לעיל שגם הרמ"ק לא הזכירו‪ ,‬ושום מקובל לפני הרי"ץ והרמ"ז אף שראו את ספרות היכלות)‪ ,‬ובסוגריים‬
‫עירבב הה"כ את ‪ 2‬העניינים‪ ,‬וכתב שבהוצאת שער התפלה של אהבת שלום‪ ,‬כתבו שכונת הארי לספר‬
‫היכלות זוטרתי‪ ,‬רק שהשמיט מה שהביאו לפני כן‪ ,‬שהתפילה היא מה שהזכיר ספר חרדים כנ"ל‪ ,‬שהיא‬
‫בעמ' ‪ 30‬בהיכלות זוטרתי‪ ,‬והיא לא מופיעה בהבדלה דר"ע‪ ,‬שבה פתח הה"כ (אלא שהה"כ כלל לא התייחס‬
‫לתפילות שיש שם אלא רק לחיבורים הנ"ל וכנ' להשבעות שיש שם)‪.‬‬
‫ואח"כ בפיסקה הבאה‪ ,‬כתב הה"כ וז"ל "ועוד נמצא בשער כתבי מורי (מהד' אהב"ש עמ' קנ"ח‪ ,‬שעה"כ דף‬
‫ק' ע"ב) שהעתיק מכת"י רבינו האר"י‪ ...‬והוא העתיקם בקיצור מתוך פירוש המיוחס לרבינו הרוקח‪ ...‬ושם‬
‫כתוב "החותך‪ ,‬חת"ך הוא שם המפורש ויוצא מן פות'ח א'ת ידי'ך‪ ,‬והוא בגי׳ דיקרנוס"א‪ ,‬והוא שם של‬
‫פרנסה"‪ .‬גם כאן רואים עוד מקור מוסמך מפי האר"י ז"ל שמזכיר שם קדוש זה"‪ ,‬ע"כ דברי הה"כ באו"ת‬
‫חשוון‪.‬‬
‫והנה הוא פלא ‪ ,‬דלכאו' חז"ל אומרים‪ ,‬לא עבידי אינישי לשקורי במלתא דעבידא לאגלוי‪ ,‬והרי כל המסתכל‬
‫ב'שער התפילה' (המכונה 'שער הכוונות') יראה שאין את המילים האחרונות הללו שהדגיש כלל‪ ,‬ובדיוק‬
‫מהסיבה שהבאנו לעיל‪ ,‬שהאר"י לא החזיק מבלגן השימות שיש שם‪ ,‬ובכללם משם זה‪ ,‬והנה ממקום שבא‬
‫להקשות נהפך לסייעינו‪ ,‬ויש לציין שגם בשער רוח הקודש ששוב מזכיר מהו סוד חת"ך וז"ל "והנה חת"ך‬
‫הנז' הוא סוד החשמל הנקרא אורפניאל"‪ ,‬ושוב לא מזכיר משם זה‪ ,‬רק שם אחר‪ ,‬וכן בכל מקום שמזכיר‬
‫האר"י ענין שם חת"ך אינו מביא עניין דיקרנוס"א‪ ,‬ודבר זה מוכיח ברור שלא החזיק משם זה‪ ,‬לא סבירא ליה‬
‫ולא שמיעא ליה‪ ,‬ותימא והרי היא הרי מלתא דעבידא לאגלויי‪ ,‬אלא שבאמת אין כוונת הה"כ לשקר (במלתא‬
‫דעבידא לאגלויי) אולי רק להטעות את הקורא‪ ,‬שיחשוב כאילו זה כתוב באר"י בעוד שזה כתוב רק בקובץ‬
‫המובא בחיצי גבורים הנ"ל‪ ,‬שמשום מה הכריע הה"כ שהוא של הרוקח‪ ,‬בעוד שבחיצי גבורים עמ' רצב'‬
‫שמעיר שם שזה לא בטוח‪ ,‬ובעמ' לפני כן בתחילת הע' ‪ 589‬מביא שבכלל המילים הר' אליעזר הולך על קטע‬
‫הבא (ו אוסיף שכן מסתבר שאינו לרוקח‪ ,‬כי שוב שם זה לא הוזכר באף מקובל לפני הר"י צמח והרמ"ז)‪ ,‬אך‬
‫ברצונו לתפור מהלך שאם זה קשור לרוקח‪ ,‬והארי כמה פעמים הביא מדברי הרוקח כמ"ש שם (וגם ‪4‬‬
‫המקורות שהפנה בהם לאר"י שכביכול מצטט מהרוקח)‪ ,‬ממילא אם הרוקח הביא משפט זה ודאי האר"י‬
‫שהשמיט לגמרי משפט זה‪ ,‬מסכים איתו‪ ,‬וכולה בורכא ובדותא היא כאמור‪ ,‬ואדרבא כאמור מוכיח את דברינו‪,‬‬
‫ומ"מ‪ ,‬זה ודאי‪ ,‬לא סותר את הגמ' דכל כה"ג ודאי לא עבידא לאיגלוי‪.‬‬
‫ומה רצה במנותו ג"פ שהאר"י הזכיר את הרוקח‪ ,‬שמא למד מדין חזקה ג"פ שהוא מסכים עם כל דבריו? הא‬
‫ודאי בדותא היא‪ ,27‬וכבר הזהיר בהקדמה מהמקובלים שלפני הרמב"ן‪ ,‬והרש"ש הזהיר אף יותר‪.‬‬
‫ועוד שוב מה שכתב על היעב"ץ וסיעתו (באו"ת חשון עמ' קצה' פיסקה לפני אחרונה)‪ ,‬אלו שוב סתם דברים‬
‫תמוהים (ודבריי שציטטתי מהיעב"ץ לעיל יוכיחו‪ ,‬שהרי לשיטתו‪ ,‬היעב"ץ שפך המים עם התינוק‪ ,‬אלא ודאי‬
‫התכוון למה שאמר) ‪ ,‬של מי שלא מסוגל להתמודד עם מציאות או טענות קשות שנגד תפיסתו‪ ,‬ומה אפשר‬
‫לענות למי שבמקום להתמודד עם טענה של חכם מסויים פשוט עונה‪ ,‬הוא לא התכוון וזהו‪ ,‬והמבין יבין לגודל‬
‫אפסיות טע נות מעין אלה (ועל גדולים שכתבוה יש לדונם לכף זכות‪ ,‬ותו לא מידי)‪ ,‬שאינם צריכים מענה‪ ,‬אם‬
‫לא משום קלי הדעת שאיך שהוא משום מה מתישבת "דעתם" בדחיות שכאלה‪ ,‬גם אני יכול להשיב על כל‬
‫מגיבי שהם כלל לא התכוונו למה שהם אמרו וזהו‪ ,‬וברור שכאשר כתב כן חשב (יש איזה משפט שאומר שמי‬
‫שמאמין לא שואל שאלות כאלה)‪ ,‬ובפרט על גברא כמו היעב"ץ אשר ידוע במידת אמיתותו‪ ,‬שלא נשא פנים‪,‬‬
‫ויתכן מאוד שהטריגר (זה לא שם קדוש) אשר גרם לו‪ ,‬זה השבתאות והפרנקיסטים‪ ,‬דתמה מה היה על ככה‬
‫שמספר הזוהר יצאו כ"כ קלקולים כלשונו‪ ,‬ויצא לבדוק אחריו‪ ,‬ואף הקדים שדבר זה היה שמור אצלו ‪ 40‬שנה‪,‬‬
‫עד שהחליט להוציאו‪.‬‬
‫‪ 27‬ורק אזכיר קושיא שהיתה לי מימים ימימה בדברי האר"י שכתב על הרוקח‪ ,‬שהזכיר הה"כ משעה"כ‪ ,‬וז"ל "גם‬
‫נלע"ד אני חיים כי גם אני שמעתי ממוז"ל כי העושים ד' פעמים בכל שנה ג' ימים רצופים הם ולילותיהן שהם קודם‬
‫ר"ה וקודם יוה"כ וקודם עשרה בטבת וקודם י"ז בתמוז אף אם לא עשאה רק פ"א בשנה בכל ימיו יספיק ואין צריך‬
‫לעשותה בכל שנה ושנה‪ .‬אבל אינו מספיק רק לבטל מעליו מה שנגזר עליו לבא בעוה"ז לסיבת עונותיו אבל עונש‬
‫עוה"ב אינו נמחל בזה‪ ,‬מה שכתוב בס' התשובה שחיבר הרב ר' אליעזר מגרמיזא ז"ל הנק' מורה חטאים המתענה‬
‫ד"פ בכל שנה בד' זמני התקופות ג"י רצופים בכל פעם מהם מתכפרים כל עונותיו כך הוא האמת‪ ,‬אמנם דברים אלו‬
‫צריכים ביאור והוא‪ ,‬כי אין זה מספיק רק למחול ולכפר להעביר מעליו היסורים שהם עתידים לבא עליו בעוה"ז‬
‫לסיבת עונותיו‪ ,‬אבל עיקר עונש עונותיו והוא מה שעתיד ליענש בגיהנם אחר פטירתו אין זה נמחל ע"י התעניות הנז'‬
‫אמנם צריך לתי' אחרים כאשר ביארנו בספרינו אלה"‪ .‬והנה חוץ מזה שדברי האר"י בדברי הרוקח להשוותם לדבריו‬
‫שלו‪ ,‬מוקשים‪ ,‬דכל כה"ג הל"ל לרוקח לבאר בפירוש‪ ,‬מה גם שלשונו "מתכפרים כל עוונותיו"‪ ,‬ודאי לא משמע כן‪,‬‬
‫אלא שהקשה ביותר לפי דברי האר"י‪ ,‬על מה חז"ל אמרו ביומא פו‪' ,.‬אינו זז משם עד שמוחלין לו' וכו'"‪ ,‬אי על עונש‬
‫בעוה"ז‪ ,‬הרי אמר האר"י צ' תעניות‪ ,‬ואי על העוה"ב הרי אמר שצ' תיקונים אחרים?‪.‬‬