מאמר א המשך הבירור על דיקרנוסא

Transcription

מאמר א המשך הבירור על דיקרנוסא
‫המשך הבירור על דיקרנוס"א‬
‫הרב דביר גדסי צפת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דרך חיים להרב לוזנאו‪" ,‬הדין נותן שבבא עם הארץ ויביא אות ומופת על טעות בדברי ר' עקיבא שנודה לדבריו כי בא האות‬
‫והמופת וכמו שאעפ"י שהבן חייב בכבוד אמו מכל מקום הוא ואמו חייבים בכבוד אביו כך אף על פי שאני חיב בכבוד אשר‬
‫חלקתי עליהם מכל מקום אני והם חייבים בכבוד האמת‪ ...‬על אחת כמה וכמה שאין לתמוה אם יחלוק נברא על נברא‬
‫לכבוד האמת גם שיהיה החולק חרפת אדם כמוני‪ ...‬ולא לפניו חנף יבא‪ ...‬שהוא אמתי מסכים על האמת ושונא את השקר‬
‫ודי לי בזה התנצלות בעיני משכילי עם‪ ,‬רודפי צדק אוהבי אמת‪ ,‬ואולם יש קצת אנשים שבראותם ענין כזה ילבשו בגדי נקם‬
‫תלבושת ויעטו כמעיל קנאה לא בחיל ולא בכח טענות ודברים של טעם כי אם ברוח יאמרו איש אל אחיו הראיתם פלוני‬
‫הנבזה בן בוזי מבוז משפחות ערב אל לבו להלחם עם שר צבא ה' תפארת היחס והמעלה החכם הגדול הגאון מוהר"ר פלוני‪...‬‬
‫ואין לך דבר ישר שאין אדם יכול לדבר ולהפוך לפנים אחרים אף כי אינם נראים אך לב ישר מבין מה יש בין עקל‬
‫לעקלקלות‪ ...‬אעפ"י שכונתם נראית טובה דהיינו לבקש זכות לראשונים ולגדולים הואיל ומעשיהם אינם רצויים כי לא‬
‫חלקו לכבוד האמת לכן עוד אריב אתם כי ריב לי עמם כריב איוב עם חביריו‪."...‬‬
‫הרב יצחק לאמפרונטי‪" ,‬אל תביטו למראה הכותב‪ ,‬ואל תחושו לדעת אם בר אריין או בר אבהן‪ ,‬כי זה הבל הוא‪ ,‬ואל‬
‫תחקרו אם בת קול יוצאת מן השמים או מהר חר״ב‪ ,‬אם אליהו או יוסף שידא אמרינהו להני שמעתתא וכו׳‪ ,‬אשר יישר‬
‫בעיני האלהים דרשו חקרו היטב‪ ,‬לא המדבר כי אם הדברים‪ ...‬אל תחושו אם הדברים עתיקים וכו׳ אל תבוז כי זקנה אמך‪,‬‬
‫כי זאת אינה אמכם אלא שפחה מצרית וכו׳‪ ,‬סלו המסילה סקלו מאבן הגו סיגים מכסף‪ ,‬ונגלה כבוד ה׳"‪) .‬פחד יצחק צא‪-‬רת‬
‫ערך צרכיו )לג‪ ,:‬לו‪.((:‬‬
‫שו"ת זכר יהוסף סי' ר"י‪" ,‬אדמה כי מי אשר לא יחפוץ בעלילות דברים לא יתלונן עלי בגלותי המסכה מעל פני המלאכים‬
‫)וה"ה לעניינינו( אשר לא נקראו בשם רק ע"י מאן דהוא שהכניסם"‪.‬‬
‫המספיק לעבדי ה' )מהד' ניסים דנה עמ' ‪ (176‬המנהגים הרווחים המפורסמים או שאינם מפורסמים הקדומים או‬
‫המחודשים הנעשים בנוכחות נכבדים או שאינם נעשים בנוכחותם אם הראיה קובעת את היותם פגומים אין מחויבים ללכת‬
‫על פיהם מפני שאין זה מן הנמנע שיתברר למאוחרים מה שלא התברר למי שקדם להם וזאת אף על הרוב מפני שהמאוחר‬
‫מקבל בצורה מובנת יותר מה שהקודם כבר טרח עליו וביררו והוא מתפנה לבירור מה שלא ביררו ולהסיק מה שלא הסיקו‬
‫אותו הקודם משום התעסקותו בזולתו‪ ,‬ועל כן ההנחה המוקדמת שהוסכם עליה בהלכה אצל חכמי התלמוד היא הלכתא‬
‫כבתראי וזאת למרות שאמרו‪ :‬גדול צפורנו שלראשונים מכריסן שלאחרונים‪ ,‬ואין זה משום שלמות המאוחר על פני הקודם‬
‫לגבי כל האנשים ובכל המצבים אלא משום שהמאוחר מעיין במאמרי הקדמונים ובונה עליהם ולומד מהם ובאמצעות כללי‬
‫ההיקש הוא מסיק תוצאות שמחויבים לפעול לפיהן במידה שהדברים הקדומים נכונים והרכבתם והמסקנות מהם הם על פי‬
‫הכללים המחויבים‪ ...‬אין סיבה אפוא לבעל המחשבה הבריאה והדימוי השלם שיתנגד לדעה שביאר אותה אחד המאוחרים‬
‫באמצעות ראיות נכונות על ידי שיאמר לו מי שקדם לך לא ביאר זאת‪ ...‬ואין גנאי בכך מצד בעלי החכמה והאמונה אלא מצד‬
‫הצבור כעמי הארץ והדומים להם אשר מחובתם לסמוך על דעת מי שנתמנה עליהם לא שהחכמים ילכו בעקבותיהם‬
‫בדעותיהם‪.‬‬
‫המאירי חולין ז‪" :‬תלמיד חכם שאמר דבר הלכה מחודשת הן דרך הוראה הן דרך גדר הן להחמיר הן להקל‪ ,‬אעפ"י שהוא‬
‫מבטל בזה מנהג קדמונים‪ ,‬אין ראוי להחזיקו בכך במדת יוהרא ונטילת שם במה שאין ראוי לו לסרב בדבריו מצד שלא נהגו‬
‫הקדמונים כן אחר שהוא מראה פנים לדבריו‪ ,‬ושהוא כדאי לסמוך עליו שכל תלמיד ותלמיד מקום הונח לו להתגדר בו‪ ,‬וזהו‬
‫שאמרו ברבנו הקדוש כשהתיר את בית שאן חברו עליו אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו‬
‫איסור אתה תנהג בו היתר דרש להם מה שנאמר בחזקיה וכתת את נחש הנחשת‪ ...‬אפשר בא אסא ולא ביערו‪ ...‬אלא מקום‬
‫הניחו לו‪ ...‬מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ר"ל שאין מסירין אותו מדעתו מצד המנהג הקדום‬
‫ואמרי לה אין מזניחין אותו כלומר שאין מעמידין אותו בחזקת שכחן ומורה בדרך שלא נתקבל בה כן ע"כ‪ ,‬ובפתיחה‬
‫לחיבורו בית הבחירה הוסיף וז"ל ורצה באמרו אין מזחיחין אותו שאין מחזיקין אותו כגאה וגבה הלבב אבל יש לנו לדונו‬
‫לכף זכות ולקבל דבריו או להתיישב בהן אם הן כדי להאמין אם לאו ולא נחלוק עליו מצד הקנתור והקנאה או מדרך הגאוה‬
‫והנצוח‪ ,‬אבל נקבל דבריו או נחלוק עליו בדרך ישרה על צד הוצאת האמת לאור"‪.‬‬
‫ראשית כל אימא‪ ,‬יש"כ על נסיון בירור האמת של הה"כ במאמרים אלול תשפ"ה קנ"ד )מהכולל החשוב תורת משה אמת‪ ,‬שמכולל‬
‫זה יצאו הרבה אברכים‪ ,‬שחלקם רב בסדרה הנפלאה‪ ,‬של "הוראה ברורה" על יו"ד(‪ ,‬על מאמרי באב תשפ"ה קכ"א‪ ,‬ובדברינו אלה‬
‫תהיה גם תשובה על דברי הה"כ במכתבים שם בסוף‪ ,1‬וכך ראוי לעשות בדברים כאלה חמורים‪ ,‬ובודאי שאם לא מבורר הדבר‪,‬‬
‫‪ 1‬ומה שקראני מקעקע‪ ,‬אימא אף אנא‪ ,‬אית קעקועא ואית קעקועא‪ ,‬אית קעקועא לביש ואית קיעקועא לטב‪ ,‬ומאי איהו קיעקועא לטב‪,‬‬
‫)לבר מהאי דידי( כגון האי דאתמר‪" ,‬יקעקע כל הבירה כולה"‪ ,‬דאיירי במי שגזל מאחר ובנה על יסוד זה בירה‪ ,‬אף אם תהיה בירה זו‬
‫בית מדרש לתורה‪ ,‬וכגון "רדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם" )ירושל' ע"ז ד' ד'(‪" ,‬קעקע הקב"ה ביצתן מן העולם והעמיד‬
‫שב ואל תעשה עדיף‪ ,‬בודאי בדבר חמור כזה‪ ,‬שגם כלל אינו חובה‪ ,‬ולא טובים אנו מאבותינו )אף המקובלים שבהם‪ ,‬הרמב"ן‬
‫האר"י וכו'( שלא רק שלא ידעו משם זה אלא אף מכל התפילה הזו‪) ,‬ולראשונה הופיעה בתקופת הר"י צמח והרמ"ז בערך(‪ ,‬ואף‬
‫תמיהני אם יש תקדים לאופן המוזר שנתנו לו נותני מקורו )יש לציין שלא כולם ידעו כלל איך יוצא(‪ ,‬היינו כתבו שיוצא השם‬
‫הלז‪ ,‬מ‪ 2-‬פסוקים רחוקים‪ ,‬וכל האותיות בפיזור גמור וממש סתם ללא סדר‪ ,2‬כך שבאופן זה אין שם שא"א להצדיקו‪ ,‬ודבר‬
‫זה לבד כבר אמור להדליק נורות אדומות‪ ,‬ותמיהני אם יש תקדים לזה בקבלת האר"י ואולי בכלל‪.‬‬
‫ועתה אעיר על דברי הה"כ‪ ,‬מה שכתב שהרב ויטאל הביאו ב'מחברת הקודש'‪ ,‬טעות היא‪ ,‬דמחברת הקודש אינה להרב ויטאל‪,‬‬
‫אלא לרב נתן שפירא )וכמו שכתב לנכון הה"כ במכתבים‪ ,‬ומחברת זו היא הגירסא הלא מדויקת של ספרו "מאורות נתן"‪ ,‬וד"א במאורות‬
‫נתן‪ ,‬לא מופיע דיקרנוס"א(‪ ,‬ושאר ספרים שהביא לא נעלמו ממני כלל ועל כולם רמזתי בשורה השנייה בסוגריים במאמרי‬
‫הראשון באב תשפ"ה‪ ,‬אך למי שלא הבין‪ ,‬אביא את דבריו המפורשים של הרש"ש‪ ,‬לקמן‪ ,‬שבקבלת האר"י אין לסמוך על שאר‬
‫ספרים כולן חוץ משמונה שערים )וכן כתבי הגניזה(‪ ,‬כי אין כולם סולת נקיה מדברי האר"י‪ ,‬אלא כ"א סמך על קודמו בלא לברר‬
‫או בלא יכולת לברר‪ ,‬והנה כאשר פירסמתי את מאמרי הקודם‪ ,‬קיבלתי הרבה תגובות במייל‪ ,‬ובין היתר שלח לי הרב רונן‬
‫דורון מחבר סידור כונת הלב‪ ,‬מאמר שלו שרוצה לפרסם )והנה כבר פורסם בכסליו תשפ"ה סי' מו'(‪ ,‬והביא חברים‬
‫ל"דיקרנוסא" כמו שהזהרתי‪ ,‬והביא את הרש"ש שע"ז וכיו"ב כתב )נהר שלום לב‪" (.‬והנה עדי בשמים וסהדי‬
‫במרומים‪ ...‬ואפילו בדברי שאר תלמידי האר"י זלה"ה לא למדתי ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא‬
‫אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת וכו'"‪,‬‬
‫)ובדף ל"ג ע"ג( "גם בעיני יפלא איך כת"ר משגיחים על דברי שאר המקובלים כגון חמדת ימים ומשנת חסידים‪ 3‬וכיוצא‪,"...‬‬
‫)ובדף ל"ד‪" (.‬יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו בזה המקובלים שקדמו כי רבים חללים הפילו וחלול כבוד ה' וכבוד‬
‫התורה ה' יכפר בעדם כי כל דבריהם לא עפ"י התורה הם ואינם מיוסדים על האמת‪ .‬ומהם יצאו אבות ומאבות תולדות הריסת‬
‫יסודי התורה ח"ו‪ ,‬ה' יכפר וכ"ז לא שלמדתי בדבריהם ח"ו אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף א'‪ ,‬שכתוב בו‬
‫קצור מה שכתבו בענין זה וכמעט שקרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה'‪ ...‬ואפי' בדברי שאר תלמידי האר"י ז"ל לא‬
‫למדתי וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו כי ע"כ איני כמזהיר אלא כמזכיר למען ה' אל יהי לכם מגע יד בדבריהם"‪.‬‬
‫ולכן על כל הרשימה הנכבדה שהביא הה"כ‪ ,‬יאמר‪ ,‬וכי רבותא למימני גברי‪ ,‬ואם גברי קחזינן תיובתא לא קחזינן‪ ,‬ועל הנסיון‬
‫להצדיק את הקודמים‪ ,‬רק בגלל שהם אמרו‪ ,‬נאמר את דברי הריטב״א בספר ההגדה )בהוצ׳ מוסד הרב קוק הערה ‪ 58‬מכת״י(‪,‬‬
‫וזה היה ראוי להיות דבר מושכל שלא כמקצת חכמים ז״ל שלא נתנו עיניהם בדבר זה‪ ...‬וטעו רבים על פי הראשונים‪ ...‬כך‬
‫הוא‪ ,‬שלא ישיג אדם אחד גדול וישיגנה על בוריה אדם קטן‪ ,‬אלא שיש בני אדם הנקראים בני תורה‪ ,‬והוא קשה בעיניהם‬
‫לפרוש מן המנהג‪ ,‬והיוצאים לחלוק כבוד לראשונים משיאים עליהם עוון אשמה שיהיו מחטיאים את הרבים בקבר‪ ,‬ואין זו‬
‫יראת שמים"‪ .‬הרמב״ם בתשובה לחכמי לוניל )סימן רעט בהוצ׳ מכון ירושלים( שהקשו על דבריו שלא שמעו מזה עד היום‪,‬‬
‫השיבם הרמב״ם‪" ,‬וזה שאמרתם שלא שמעתם ולא ראיתם בחיבור מי שמנה טריפה זו‪ ,‬הרבה דברים לא יזכירו אותם‬
‫המפרשים מפני שלא שמו דעתם להם‪ ,‬וכשיבין אדם באותם הדברים יראו"‪ .‬רשב״ש סימן רפ"ה "ואם הראשונים לא‬
‫התקינוה אינה טענה וראיה שהדבר מותר‪ ,‬שמקום הניחו לאחרונים להתגדר בו‪ ,‬וכמה דברים היו ראויים לגדור ולא גדרום‬
‫הראשונים‪ ,‬ובאו האחרונים וגדרום וכל המשנה והתלמוד מלאים מזה וכו׳ ואין לומר שכיון שאשר היו לפניהם לא אמרו דבר‬
‫שראוי לאחרונים לשתוק‪ ,"...‬ובסי' תקי"ג "ומאהבת המורגל ימהרו לתמוה ולהכזיב מי שאומר כנגד דבר המורגל אצלם‬
‫ואהבת המורגל יש לו רושם בנפש הסכלים אך לא בנפש המשכילים וכל שכן בנפש אוהבי האמת"‪ .‬רדב״ז ח״ה )סימן ב׳ אלפים‬
‫קז( "ולא תקשי עלי מהרבנים הראשונים נ״ע שלא היו נזהרים בזה‪ ,‬כי שמא מקום הניחו לנו וכו׳"‪ .‬יעב״ץ באגרת ביקורת )דף‬
‫טו ע״ב( "כי אף על הנמצא בספרי גדולים נוחי נפש בעלי שו״ת אין לסמוך בדינים ובהוראות‪ ,‬אם לא אחר העיון היטב והחקירה‬
‫בדבריהם וראיותיהם ולא בהאמנה בעלמא וכו׳‪ ,‬וכל דיין שדן ומורה במנהג הזה אין דן דין אמת לאמיתו וכו׳‪ ,‬שאין לבטוח‬
‫בכל הנמצא בספרים ‪ ,‬אע״פ שהימים הראשונים היו טובים מאלה בחכמה ובגדולה ועשירי הדעת ומעלה‪ ,‬וטובה ציפורנן של‬
‫הקודמין מכרסיהם של מאחרי דור ודור‪ ,‬ומ״מ גם לאחרונים נתן ה׳ לב לדעת עיניים לראות ואוזנים לשמוע‪ ,‬וחיך אוכל יטעם‬
‫אחרים תחתיהם"‪ ,‬וכן "באותה שעה נשבע הקב"ה שהוא מקעקע ביצתן מן העולם"‪ ,‬וכן נאמר בעמלק "ואימתי שמשו שוקעת‬
‫וביצתו מתקעקעת וזרעו משתרש מן העולם‪."...‬‬
‫‪" 2‬וַהֲ ִריק ִֹתי ָלכֶם ּבְּ ָרכָה עַ ד ּבְּ לִי דָ י" )מלאכי ג'‪ ,‬י'(‪ ,‬המילה "די" בסוף הפסוק‪ ,‬המילה "קר" מהמילה שלפני כן "והריקותי"‪ ,‬ומהפסוק‬
‫שבכלל לפני כן מתהילים "נְּסָ ה עָ לֵינּו אֹור ָּפנֶיָך ה'" )תהילים ד'‪ ,‬ז'(‪ ,‬מהמילה "נסה עלינו"‪ ,‬יוצא "נסה"‪ ,‬ואם נחבר ממרחקים את הכל‬
‫יצא "נסהקרדי"‪ ,‬אלא שצריך לסדר את האותיות בהתאם לשם המבוקש‪ ,‬וכך יצא‪" ,‬דיקרנסה"‪ ,‬שימו לב ללא "ו"‪ ,‬ו גם "ה" במקום‬
‫"א"‪ ,‬וכך מובא בחלק מהסדורים‪ ,‬אך אח"כ התחכמו יותר שיתאים לגימט' כאלה ואחרות‪ ,‬ואמרו שבפסוק מתהילים או שבמלאכי יש‬
‫"ו"‪ ,‬וכן יש "א" בפסוק ממלאכי‪ ,‬כך שיש לנו "נסואקרדי" או "נסאוקרדי"‪ ,‬ומסדרים ל"דיקרנוסא"‪ ,‬וכי צחוק עשה לנו אלהים?‪ ,‬והלא‬
‫כל השומע יצחק לנו‪ ,‬מי שמע כזאת ומי ראה כאלה‪) ,‬אח"כ ראיתי שוב דבריו של הה"כ באלול שחזר וכתב בחשוון תשפ"ו במכתבים‬
‫והביא כמה אפשרויות‪ ,‬וצרף לדברינו(‪.‬‬
‫‪ 3‬וז"ל יעב"ץ במ"ס עמ' קיט' "ובספר משנת חסידים לא שמתי עיני בו כלל‪ ,‬מאחר שלפי דבריו קבצו מכתבי האר״י‪ ,‬אך את זאת אני‬
‫אומר ומצוה לבניי ויוצאי חלצי ותלמידי ואוהבי ורעי ושומעי הסרים למשמעתי‪ ,‬הריני גוזר ואוסר עליכם להתפלל על פי משנת‬
‫חסידים‪ ,‬גם לא מתוך ספר כתיבת יד שקוראים תפלה ע״פ כתבי האר״י שסדרה ר׳ מאיר פאפירש ]מי שחיבר את מה שנקרא היום 'עץ‬
‫חיים'[‪ ,‬ולא חלו בה ידי האר״י ולא רח״ו תלמידו פעל כל זאת‪ ...‬אף כי עתה שנזדייפו כל כתבי האר״י‪ ,‬גם ההעתקות מלאים שבושים‬
‫וטעות סופר לרוב מאד‪ ,‬כאשר ראיתי בעיני תפלה של האר״י ביד אחד מהמתחסדים‪ ,‬והיא מלאה שבושים קשים‪ ,‬ולא חלי ולא מרגיש‪,‬‬
‫לכן אנשי לבב שמעו לי‪ ,‬אל תתאוו לעלות ולעוף השמים בלי אבר‪ ,‬כי יפול הנופל ויביא עליו שבר"‪ ,‬ובעמ' קס' "עתה יידע האיש‬
‫הישראלי הנאמן לאלהיו כי אין חיוב אמונה בכל מה שנמצא בספר הזוהר שבדפוס‪ ,‬גם לא בכל מה שבא בכתבים והעתקות משם‬
‫האר״י"‪.‬‬
‫לפלוט או לבלוע‪ ,‬ולפעמים יפה כח האחרון מן הראשון אם דל אם עשיר‪ ,"..‬וכבר אמר הנוב"י בדרוש ה' "ולא אשא פני איש‬
‫ואל אדם לא אכנה אם יהיה מי שיהיה קדמון או אחרון האמת אהוב מן הכל"‪.‬‬
‫והה"כ עצמו מביא בהמשך שם של יש"ו שהשתרש דורות רבים בסידורי האשכנזים בר"ה בתקיעות שופר‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪,‬‬
‫ביה"ר שבין התקיעות )וכאמור מאז שכתבתי זאת התפרסם שוב ע"י הרב רונן דורון(‪ ,‬ושם הזכירו שמות מלאכים הממונים‬
‫להעלות את התקיעות וביניהם מנו את "ישוע שר הפנים"‪ ,4‬ואף עד היום יש חסידים שממשיכים לומר זאת‪ ,‬בטענות דומות‬
‫לשל הה"כ היינו בהשענות על הגדולים שלא בדקו‪ ,‬ועל ספרים חשובים‪.‬‬
‫ואף הרב הנאמ"ן זצ"ל באו"ת חשון תשמ"ו עמ' סז'‪-‬סח' )ושוב באו"ת תמוז תש"נ(‪ ,‬קבל כנגד נוסחאות של תפילות‬
‫המופיעות מאות שנים בכתבי וסידורי המקובלים ונהגו לאמרם גדולי עולם ומקובלים מיאות שנים מאז בלא מצמוץ ובה‬
‫הרב הנאמ"ן בישרותו ואמיתותו‪ ,‬ובהינף יד בלי להתבלבל יותר מידי אלא עם טענות פשוטות מאוד )שכ"א מסתמא חשב‬
‫עליהם(‪ ,‬ביטלם וללא משוא פנים‪ ,‬וכדרכה של תורה )וכמו שהביא הרב רונן דורון במאמר הנ"ל בהע' ‪ 1‬מאו"ת תש"נ‪ ,‬שאין‬
‫בזה משוא פנים(‪ ,‬ואחד מהם )זבדיה ישמרני וחייני( אף מובאת במחברת הקודש לרנ"ש בשם הרב ויטאל‪ ,‬וברוב ככל סידורי‬
‫האר"י‪ ,‬והמקור הראשון הוא ר"י צמח תלמיד מהרש"ו רבו של הרמ"פ )מחבר הספר הנקרא היום עץ חיים( בספרו לחם מן‬
‫השמים עמ' ל'‪ ,‬ואעפ"כ לא הסס הרב הנאמ"ן להגיהה‪ ,‬ועוד העיר על תפילת התוקע )ר' הע' ‪ 4‬שעוד כבר העירו על תפילת‬
‫התקיעה( שמופיעה בכל סידורי רבותינו עד היום‪ ,‬ואף בסידורי המקובלים והרש"ש לפני התקיעות‪ ,‬ואף אותה לא היסס‬
‫הרב הנאמ"ן להגיה‪ ,‬ואחרון והוא העקר שביטל הרב הנאמ"ן סגנון תפילה שמופיע בהרבה תפילות של המקובלים )לא רק‬
‫של המתחילים כמו שסבר שם(‪ ,‬ואזכירנה לקמן )ובעצם הערתו זו של הרב הנאמ"ן נושקת לפולמוס ענין הספירות בתפילה‪,‬‬
‫וארחיב ע"ז במאמר נפרד בעזהי"ת‪ ,‬בבעיה הנוצרת בזה‪ ,‬כולל המחלוקות במקובלים עצמם(‪ ,‬ור' לקמן שגם הרב משאש לא‬
‫הווא ניחא ליה‪ ,‬בסגנון תפילה קבלי מסוים‪ ,‬ולפני כן כתב הרב הנאמ"ן וז"ל "ואף חכמים ההולכים לתומם נשתבשו‬
‫בדברים גדולים מאד הרה"ג ר' יצחק לופיס ז"ל בספרו כור מצרף האמונות ומזכירו לשבח הגרי"ח בשו"ת סוד ישרים ח"א‬
‫סי' א' כתב בסופו דרוש אחד בענין האמונה האמתית ותוכנו שאין שייך שום תפלה לעילת כל העילות אלא למצוי אשר נאצל‬
‫ממנו אשר הוא הבורא והוציאנו ממצרים וכו' דברים שראוי לקרוע עליהם והוא הסתמך על ס' בקר אברהם כ"י מאחד‬
‫ממאמיני ש"צ שר"י ראה באוצר הספרים בערכו והשיב עליו בטוב טעם ודעת מרן הגרי"ח מבבל ז"ל בס' עוד יוסף חי‬
‫בקונט' חוט המשולש בס"פ וישב עש"ב‪."5‬‬
‫ומה שכתב הה"כ בפיסקה השניה שאני הוא ששיערתי את כל זה‪ ,‬אז רק אומר‪ ,‬שחלק הראשון של המאמר נשלח אלי ע"י‬
‫ת"ח‪ ,‬ואני שלחתיו לרב ינון מלאכי‪ ,‬ואת דבריו פרסמתי במאמרי‪ ,‬אני עשיתי דבר פשוט כתבתי במילון גוגל בספרדית )של‬
‫היום( ‪ DEKARNOSA‬והוא תרגם "של בשר" )והנה גם הה"כ הזכיר ש"קורנס" הוא כינוי לקרבן‪ ,‬כנראה בגלל שפירושו בשר בלע"ז‪,‬‬
‫והנה אף ככינוי לנדר נפסל‪ ,‬וכש"כ לשם קודש‪ ,‬דמה לתבן את הבר‪ ,‬ולשמות הקדושים לשפת לע"ז(‪ ,‬וכמו שכתב הרב ינון מלאכי‪ ,‬אבל‬
‫‪ 4‬בענין זה יש לציין עוד מס' בעיות‪ ,‬חוץ מהבעיה שזה מלאך מזויף‪ ,‬אלא גם בעיה הידועה של פניה למלאכים‪ ,‬ואצטט משו"ת 'זכר‬
‫יהוסף' סי' ר"י "להתעורר אז בתשובה בלב שלם וברמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד גם בסידור ה"ר יעקב עמדין הזכיר שלא להוציא‬
‫השמות מפיו ואני אומר בכגון זה אסור לבצוע ואפילו להרהר בלבו הרי מעלה במחשבתו להתפלל דרך אמצעי ובמאורי אור חלק עוד‬
‫למועד לרה"ש כ"ט סוף דף צב מדה"ס תוס' ד"ה שמא בא"ד‪ ,‬וכל המבין ירחיק כונת הסידורים בתקיעות שהתפיסו כקטן כגדול‪ ,‬וכגון‬
‫אנו בינונים מי בקש זאת מאתנו קלקולו יתר מתיקונו‪ ,‬ונוסף תחינות למלאכים שיקבלו התקיעות וכו'‪ ,‬וכאלו דברים שלא נמצאו‬
‫בתלמוד ומדרשים מכבידים עול המלעיגים‪ ,‬וחיבור חמדת ימים יצא חוץ לגדר אנושי ]לגנות ולשלילה[ ‪...‬שהוא מנתן הידוע )כבר‬
‫הפניתי בזה לאר"ש חמדה(‪ ,‬וב'תשובה מאהבה' ח"א סי' א' שהועתקה תשובתו בדבר הפיוטים ברוב המחזורים אם כי אין כל חידוש‬
‫בדבריו רק בציוני איזה מקומות מזכרון הפיוטים ברש"י ותוס' אשר מזה אין שום ראיה על ההסכם באמירתם‪ ,‬וכמש"ל סי' י"ט‬
‫והמדפיסים להפיס דעת ההמון שהורגלו באמירת היהי רצון שבתקיעות השמיטו מה שהזכיר בסוף התשובה אות ס' שמתרעם בהזכרת‬
‫שמות המלאכים והממונים וכו' כמו יהי רצון בין התקיעות והתחינות אשר לתוקעים והעם ההולכים בחושך ומתפללים אל המדות‬
‫ולמלאכים אשר לה' לבדו ראוי להתפלל אף לא ע"י אמצעי התפלה במקום קרבן‪ ,‬וכתיב שמות כ"ב יט' זובח לאלהים יחרם‪ ...‬והנה‬
‫מעלתו טרח לבאר מה שאומרים ביהי רצון ישוע שר הפנים‪ ...‬ועל זה א"צ תשובה ברמז דחוק כזה‪ ...‬ובכלל לא נמצא שום מקור‬
‫ממציאות מלאך מיוחד בשום מצוה שיהיה ממונה עליה ואיך יצאה התקיעה מהכלל ואם שמורגל המאמר שמכל עשיית מצוה נברא‬
‫מלאך מליץ טוב ובשבת ל"ב א' ואלו הן פרקליטין של אדם תשובה ומעשים טובים כו' שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ‪ ...‬וכשם שאנו‬
‫סומכין על מ"ש ודגלו עלי אהבה אל תקרא ודגלו אלא ולגלוגו כו' באו ונסמוך ג"כ על הדרש כמו שהוא על הדרך שהוא נראה יותר‬
‫בפירוש הכתוב ודילוגו דילוג ממש עלי אהבה‪ ,‬ועי' רמב"ם רפ"ב משופר ובלח"מ‪ ...‬וה' ישפוך עלינו רוח ממרום לטהר לבבנו לעבוד אליו‬
‫לבדו ולא לשום אמצעי ויקויים בנו הבטחת המשורר קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת"‪.‬‬
‫‪ 5‬צ"ע כי נראה שהעוד יוסף חי שם רק העיר על ענין אחר בדבריו‪ ,‬ועל עיקר העניין שהעיר הרב הנאמ"ן )שיש סיבה ראשונה ויש את מי‬
‫שברא את העולם והוציאנו ממצרים(‪ ,‬לא הפריע לו‪ ,‬וז"ל בעמ' ל'‪) .‬אחר שבעמ'‪ ,‬כז‪ .‬העתיק את דבריו(‪" ,‬גם מ"ש בכור מצרף הנזכר על‬
‫העובדים ומתפללים לסיבה הראשונה הם עובדים ללא אלהי אמת וכפל דברים אלו בדף ק"ב ע"ד‪ ,‬הנה בודאי על מלין אלו שפלט‬
‫קולמוסו בשגגה צריך לו כפרה‪ ,‬שנראין כפרנות ח"ו שקוראו לא אלהי אמת חלילה‪ ,‬ואם היה אומר על גוף העבודה והתפלה אין זו‬
‫עבודה‪ ,‬ואין זו תפלה מתוקנת באמת הוה משמע על הדרך והאופן של סדר העבודה והתפלה קאמר דאינו מסודר ומתוקן באמת‪ ,‬כי‬
‫מחמת התרוממות והתעלמות הסיבה הראשונה דלית מחשבה תפיסה ביה כלל אין האדם רשאי להתפלל אליו וליחד דבריו ועבודתו‬
‫אליו‪ ,‬אך דא עקא שהמחבר מפרש הכתוב שאמר ללא אלהי אמת דקאי עליו ח"ו‪ ,‬הנה כל השומע דבר זה ראוי לקרוע בגדיו ולהרתע‬
‫כוליה גופיה‪ ,‬ובודאי המחבר הנזכר חטא בזה חטאה גדולה‪ ,‬וצריך כפרה"‪ ,‬והנה בקר דאברהם שהזכיר הרב הנאמ"ן‪ ,‬זהו של אברהם‬
‫קרדוזו כמ"ש באוצר הספרים שהפנה הרב הנאמ"ן‪ ,‬ואכן בויקיפדיה כתוב בערכו וז"ל )יהודי מהאנוסים שלמד תיאולוגיה נוצרית‪ ,‬ועם‬
‫התגלות ש"צ היה מראש מטיפיה בצפון אפריקה‪ ,‬אף אחרי האסלמותו של ש"צ כמובן שהצדיקו אך היה נגד התאסלמות התלמידים(‬
‫"שבתי צבי שר"י לימד כי האין סוף‪ ,‬הסיבה הראשונה‪ ,‬יצר את "אלוהי ישראל" המתגלם בספירת תפארת‪ ,‬ורק ספירת תפארת היא‬
‫בוראת העולם ומנהיגו‪ ,‬בעוד האין סוף מסולק לחלוטין מההשגחה על העולם‪ .‬בעוד העזתי ותלמידי שבתי צבי הקרובים טענו כי למרות‬
‫זאת התיקון השלם יושלם באיחודה של ספירת תפארת עם המסובב הראשון והאינסופי‪ ,‬טען קרדוזו בתוקף כי אין לטענה זו על מה‬
‫שתסמוך וכי אין ולא תהיה כל זיקה בין "אלוהי ישראל" של שבתי צבי ובין האינסוף"‪ ,‬והנה הרב הנאמ"ן הזכיר שנכשלו בזה גדולים‪,‬‬
‫אוסיף שכבר העירו שאף בספר 'שם עולם' של ר"י אייבשיץ‪ ,‬מופיע עניינים אילו‪) ,‬סיבה ראשונה‪ ,‬ואלהי ישראל( על אף שדחה שם את‬
‫חיון וקרדאזי )כלשונו( באיזה עניין )ולפלא שקרא להם חכם חיון וחכם ר"א קרדאזי‪ ,‬מהר"א קורדאזי(‪.‬‬
‫כאמור והוא העיקר‪ ,‬ולכן בואו ונסכם את הענין‪ ,‬לא משנה אם פירושו אל בשר )יש"ו( או סתם חתיכת בשר )שנתעלם מן העין‪,‬‬
‫ושארל"ה(‪ ,‬או סתם שם ללא מסורת )לא מסורת אחרי שהגיע אלא לפני( בשפה כזו או אחרת או בשום שפה‪ ,‬וללא מקור‬
‫מוסמך‪ ,‬ו"היוצא" באופן מוזר‪ ,‬וכו' וכו'‪ ,‬א"צ לכל פענוח השפה של השם המוזר הלז היוצא באופן מוזר כנ"ל‪ ,‬אלא פשוט‬
‫בודקים היכן מוזכר שם זה לראשונה וממי‪ ,‬ואכן כאמור שם זה אינו מופיע בזוהר באר"י ובשמונה שערים של הרב ויטאל‪,‬‬
‫ממילא יש עליו את אזהרת הרש"ש‪ ,‬ומה ששיער הה"כ שנדמה לו שהרמ"ז והרח"ו שידעו ספרדית‪ ,‬כבר פתח שאין להתייחס‬
‫לדמיונות‪ ,‬אבל שוב הרב ויטאל לא הזכיר שם זה‪ ,‬ומה שהזכיר מהרמח"ל שידע לטינית‪ ,‬גם אם זה נכון‪ ,‬זה לא אומר שידע‬
‫שפה זו או שם זה ‪ ,‬ובטח מילה זו המורכבת )כמו שלא כל דובר עברית יבין איזה שם שנמציא בעברית(‪ ,‬או גם אם ידע‪ ,‬חשב‬
‫שזה מהאר"י‪ ,‬וד"א ר' בספר 'אגרות רמח"ל ובני דורו' )עמ' נד' למטה‪ ,‬קס"ה‪ ,‬רט"ו‪ ,‬רי"ט למטה‪ ,‬ור' גם דבר מעניין בעמ' רפ"ו סוף‬
‫פיסקה שנייה( שלקח דברי קבלה ויחודים גם מכתבי נתן העזתי‪ ,‬כך שהוא לא ס"ל את אזהרת הרש"ש‪) ,‬וגם ע"ז יצאו עליו‬
‫בחרמות‪ ,‬הגדולים דאז‪ ,‬כמובא שם‪ ,‬ובעוד דברים שלא הסכימו איתו בעניני נסתרות(‪ ,‬ואנו למאן דס"ל‪.6‬‬
‫והנה אף מרן השו"ע פסק בסי' תר"ו שמנהג כפרות מנהג שטות הוא )המדפיסים אח"כ שינו את הכותרת‪ ,‬שעוד בימי הב"י היתה‪,‬‬
‫בכל אופן גם ללא הכותרת מספיק לעיין בב"י(‪ ,‬ע"פ דברי הרשב"א והרמב"ן בב"י שזה דרכי אמורי‪ ,‬לא חשש לא הוא ולא רשב"א‬
‫ורמב"ן לרבנים הגאונים אשר לפניו‪ ,‬כי כך היא דרכה של תורה ואין נשיאת פנים בהלכה כש"כ בדברים כאלה ]וכמו שכבר הביא‬
‫לנכון הרב רונן דורון במאמר הנ"ל עמ' רנג' בהע' ‪ 1‬מאו"ת אלול תש"נ[‪.‬‬
‫ובמה שכתב הה"כ בפיסקה השנייה ע"ש ‪ ,‬יפה כתב‪ ,‬וכבר הפנתי לספרו של הרב אביגדור ואפשר לקבלו גם ממני‪ ,‬רק שוב‬
‫סיים שזה מוזכר ברב ויטאל וברש"ש מה שאינו נכון‪ ,‬וסידור הנקרא סידור הרש"ש כ"י הטעהו‪ ,‬אבל כתב לי הרב ינון מלאכי‬
‫אינו כ"י הרש"ש וא"א לדעת מה הסופר העתיק מקודמיו כגון מה שמצא ברי"צ‪) ,‬ואני לדידי אימא אף לו יהא שהיה מהרש"ש כבר‬
‫הבאנו מהרב הנאמ"ן שהעיר על כמה דברים בסידורים על אף שהם נזכרים במקובלים וברש"ש‪ ,‬דאף בגדולים יתכן שיסמכו על קודמיהם בלא לבדוק‪,‬‬
‫וכמו גדולי ומקובלי האשכנזים שסמכו על האי ישו"ע בלי לבדוק‪ ,‬וגם כאן מופיע בקודמיו הר"י צמח והרמ"ז‪ ,‬ור' מה ציטטתי בהקדמה למאמר זה‪,‬‬
‫ור' ודע סייעתא לרב הנאמ"ן שהנה גם לרש"ש היו ספיקות בחידושיו כגון שבשמיטה שבשנתו האחרונה פקפק בכל מה שנהג לכוין עד עתה בשמיטה‬
‫בשחרית )חידוש שחידש שלא כפשטות האר"י(‪ ,‬ובכלל ידוע שלרש" ש בסידורו ובכוונותיו יש מהדורה קמא וקמא דקמא ובתרא ובתרא דבתרא )ר'‬
‫בהקדמת סידור דברי שלום של ר' יצחק יקותיאל(‪ ,‬ור' כל האי סדר הסורר בסידורים הנקראים סידור הרש"ש )ר' סידור הרש"ש הגדה של פסח של‬
‫הר' ראובן סופר בהקדמה‪ ,‬ור' בספר אהבת שלום של הרב יעקב הלל במאמר דברי שלום עמ' קעא' ואילך( ור' בהמשך ממרן הרב עובדיה בענין קבלת‬
‫האר"י שהיא מחכמתו ושלכן הגר"א היה חולק בהרבה מקומות‪ ,‬וכש"כ הא בחידושי הרש"ש‪ ,7‬וכש"כ כאן שלא ממנו הוא אלא מהרי"צ(‪ ,‬ואני אוסיף‬
‫שהנה הרש"ש עצמו כתב כוונות חת"ך בתהילה לדוד‪ ,‬ולא הזכיר שם זה‪ ,‬וז"ל הרב יעקב הלל בשו"ת וישב הלל ג' עמ' שפ'‬
‫"וכבר ידוע שגם בין כתבי מרן הרש"ש ז"ל העתיקו הסופרים כמה קטעים מלוקטים בענייני תשובה ותיקונים וכוונות לזה‬
‫ואינם ממקום טהור"‪.‬‬
‫ושאר דבריו הנחמדים של הה"כ אינו עניין לדברינו‪ ,‬כי למצוא רמזים ועניינים כידוע אפשר בכל דבר‪ ,‬אף בשם שהביא לעיל‬
‫"ישוע שר הפנים"‪ ,‬ור' גם בקונט' של הרב אביגדור שהזכרתי במאמרי‪ ,‬שהביא שהמקור של הח'מסא המוזכר בחיד"א ובא"ח‬
‫ועוד‪ ,‬הוא ממקור מוסלמי‪ ,‬מידה של פטימא ביתו של מוחמד )נר באישון לילה לרב אבינר עמ' ‪ ,(148-149‬והנה רבים לא ידעו‬
‫זאת‪ ,‬ותלו בזה סודות ועניינים נגד עין הרע‪.‬‬
‫ומש"כ הה"כ על פע"ח‪ ,‬לא דק‪ ,‬דודאי אי סותר לא קבלינן מיניה‪ ,‬אבל לאו מילתא פסיקתא היא דאי לא סותר נקבלו בעיניים‬
‫עצומות ובאזניים אטומות וכעם ההולכים בחושך‪ ,‬וכדברי היעב"ץ במטפחת ספרים "לא נמהר לקבל כל הנמצא כתוב בספר‬
‫לדברי קבלה"‪ ,‬בטרם נחקור מוצא הספר ההוא ושרשו‪ ,‬והרי כמו שהודה הה"כ יש שם דברים הסותרים‪ ,‬מה שמראה על עצם‬
‫הספר‪ ,‬וממילא גם הדברים שאינם סותרים אינם בהכרח מהאר"י‪ ,‬ומילתא דפשיטה היא ולית דין צ' מימר‪ ,‬והוא דבר פשוט‬
‫שהשכל מחייבו‪ ,‬וכי היאך נלך ע"פ ספר שכבר אתגלי בהתתיה‪ ,‬ואם בדברים שהפוכים באר"י‪ ,‬נידע בהתתיה‪ ,‬בדברים שאינם‬
‫הפוכים כי האר"י לא דיבר בהם‪ ,‬היאך נידע מבטן מי יצאו‪ ,‬מי יכחישם ומי יצדיקם‪ ,‬ואדרבא בא זה וגילה ע"ז ויגיד עליו‬
‫ריעו‪ ,‬מדהא סותר דברים מהאר"י‪ ,‬גם הא מיהא לא מהאר"י‪ ,‬וכבר מילתא פסיקתא היא אצל המקובלים‪ ,‬שרק אם הרש"ש‬
‫‪ 6‬וכן היערתי בזמנו על הטוענים שגם לפי דברי האר"י שאסר הגילוח עד שבועות‪ ,‬יודה בגילוח הזקן דשרי מיום ל"ד בעומר‪ ,‬ונסמכו על‬
‫הרמ"ד וואלי תלמיד הרמח"ל‪) ,‬ר' תורת הקדמונים א' פג'‪ ,‬והתפרסם באו"ת אייר תש"פ עמ' תשלד'(‪ ,‬שהזקן הוא רחמים‪ ,‬ושערות‬
‫הראש הם דינים‪ ,‬וע"פ האר"י ימים אלה ימי דין‪ ,‬וכבר היערתי ע"ז שאי"ז נכון ע"פ תורת האר"י‪ ,‬דאדרבא האר"י ס"ל שהזקן יותר‬
‫דינים משערות הראש )שהזקן הינו ממותרי מוחא‪ ,‬ובמוחא דא"א מתלבשת הגבורה דעתיק יומין הנקרא בוצינא דקרדינותא שהוא מקור והשורש של כח הדינין של האצילות העליונה‪ ,‬ואף שיתכן שיש‬
‫לדיקנא איזו בחינה מסוימת של רחמים‪ ,‬דהזוהר קראן מכילן דרחמי‪ ,‬זה משום דאין הדין נמתק אלא בשורשו‪ ,‬וא"כ הם שורש הדינין‪ ,‬ועל ידם נמתקין הדינין למטה(‪ .‬ספר עולת תמיד ‪ -‬שער‬
‫ברכות השחר שערות הזקן הם דינין תקיפין וקשים יותר משערות הראש מאד‪ ,‬שער התפילה א' ע"ד שני בחינות שערות‪ .‬אם שערות‬
‫הראש ואם שערות דיקנא‪ .‬והנה שערות הזקן הם תקיפים ודינין קשים מאד‪ .‬מבוא שערים ש"ג ח"ב פי"א "וצריך שתדע כי ענין אלו‬
‫הי"ג תיקוני דיקנא כולם הם דינין תקיפים‪ ...‬ולא נגלה תוקף דינו שם במקום גבוה עד שנתגלו בי"ג תיקוני דיקנא שהם השערות‬
‫שכולם דינים כנודע ‪ ...‬והענין כי עם היות שכל השערות הם דינין‪ ...‬אמנם עכ"ז יש הפרש בין שערות הראש לשערות דדיקנא כי שערות‬
‫רישא שעיעין יתיר והם יותר דינין נכפין ומהמותר והסיגים שנשאר מבירורם הם דינים קשים אך ממותר בירורי שערי דדיקנא נפקו‬
‫סיגים וקליפות ממש גמורים ולכן הוו קשישין יתיר ולא שעיעין"‪ .‬עץ חיים שי"ג סוף פ"ה "כלל ד‪ :‬שערות הראש מן הכתר שהוא אריך‬
‫אנפין שנתלבש בו החסד דע"י לעולם ואפי' בא"א הוא חסד ושערות דדיקנא מצד החכמה שנתלבש בה הגבורה דעתיק לעולם אפי'‬
‫בא"א הוא גבורה ולכן שערי דרישא שעיעין ושל דיקנא קשים יותר"‪ ,‬שער מאמרי רשב"י כד‪" :‬ומפני שיש לדינים יותר אחיזה בשערות‬
‫הזקן משערות הראש לפיכך הם קשים ולא שעיעין‪ ,‬לכפות הדינים אשר שם מקומם משא"כ בשערות הראש שהם שעיעי"‪ .‬ספר פרי עץ חיים ‪-‬‬
‫שער הברכות ‪ -‬פרק ה כי הנה נודע כי כל בחי' שערות הזקן‪ ,‬הם דינים‪ .‬ספר פרי עץ חיים ‪ -‬שער הברכות ‪ -‬פרק ו אבל שערות הזקן‪ ,‬הם דינים תקיפים מאוד‪ ,‬יותר משערות הראש‪.‬‬
‫‪ 7‬ור' גם שבסידור הרש"ש כ"י אדרעי מובא למלשינים אל תהי תקוה‪ ,‬בעוד שלפי ספר הכוונות נוסח האר"י הוא 'למשמדים'‪ ,‬וכן הוא‬
‫בסידור 'תפילת חיים' של הרב ויטאל‪ ,‬וכן נוסח המקורי לפני הצנזור וכ"ה ברמב"ם ונוסח התימנים וכן נהג הרב דבליצקי‪ ,‬ואף‬
‫בחתימת הברכה בסידור הרש"ש של הרב אדרעי חתם 'מכניע מינים'‪ ,‬על אף שבכל הנ"ל הנוסח 'זדים'‪.‬‬
‫יביא ממנו יקבלו‪ ,‬ולו רק שאם זה היה מהאר"י היה מופיע בכתבים המדוייקים‪ ,‬ואם אינו רע לקבל שאר דבריו שאינם‬
‫סותרים ואין בהם נ"מ אלא כשאר דברי תורה לחיי‪ ,8‬אבל בדבר כזה חמור לא שייך לקבלו רק מספר מוסמך‪ ,‬מה שאין לנו‬
‫בזה‪ ,‬והן הן הדברים שכתב הרב ינון מלאכי )הבאתיו במאמרי הקודם(‪ ,‬ואני מוסיף בפרט כאן שזה גם בסוגריים בפע"ח‪ ,‬וד"א‬
‫אעיר על עוד טעות שחושבים שכתוב בפע"ח מע"ח‪ ,‬אז זה נהיה מוסמך‪ ,‬וזה טעות‪ ,‬כי א'‪ -‬אין הכוונה לע"ח הידוע שלנו‪ ,‬ואכן‬
‫לא מוזכר שם‪ ,‬ב'‪ -‬ע"ח עצמו כלול מהת"ר ניירים הלא מוסמכים‪ ,‬רק ששם מצויין על כל דבר מקורו‪ ,‬וזה שכתוב מע"ח זה‬
‫לא מוסיף כלום )מה גם שכאמור שבע"ח אצלינו זה לא מובא‪ ,‬ובכלל כוונות אין מקומם בע"ח(‪ ,‬ג‪ -‬גם לא נמצא זאת ב"רנו‬
‫ליעקב" של רי"צ שהוא ספר שאסף בו מה ששמע מהרש"ו והוא מה שהיה לרמ"פ מהשמונה שערים‪.‬‬
‫ור' גם דברי החיד"א‪ ,‬ב'מראית העין' )ליקוטים סי' ז' אות ח'(‪ ,‬הזכירו ביבי"א ח"ב או"ח כה' הע' ‪ ,5‬וכן דעת ותבונה לבא"ח‬
‫בפתיחה ראשונה‪ ,‬גבי מה שהתפרסם מפע"ח שהרשב"י נפטר בל"ג בעומר‪ ,‬מה שכידוע עד אז לא נזכר כלל‪ ,‬ואף בשו"ע בסי'‬
‫תק"פ בהביאו ימי פטירת הצדיקים לא מובא דבר זה‪ ,‬ואף בסי' תצ"ג בדיני העומר לא מובא‪ ,‬וכתב שידוע שבכתבי האר"י יש‬
‫ערבובים וטעויות‪ ,‬והשמונה שערים הם הנוסחה האמיתית‪ ,‬ועוד כתב החיד"א בשם הגדולים )ח"ב מערכת ק' אות א'( "ומדברי‬
‫הרבנים קדישי עליונין הנז' יראה כמה יתאונן אדם על שהדפיסו כל ספרי קבלה האמורים ויותר מהמה ולא עוד אלא בטעיות‬
‫ושגיאות מה אענה ומה אומר‪ ,‬ודי במ"ש הרבנים הנז'‪ ...‬אך האיש הנלבב ישמור עצמו הן שלא ללמוד כ"א בשמונה שערים‬
‫שסידר מהר"ש ויטאל וספר דרך עץ החיים וספר מבוא שערים וספר אוצרות חיים דווקא‪ ,‬כי רבו כמו רבו ספרים מלוקטים‬
‫ודרושים ואומרים שהם מהאר"י ז"ל‪ ,‬ויש לחוש שמא עירבו מזולתו כאשר נמצא כמה פעמים בתוך דרושי האר"י ערב רב‬
‫עלה אותם‪ .‬והן להרחיק עצמו מלהיות בעצת מדפיסי ספרי קבלה השומע ישמע ועליו תבא ברכת טוב"‪ ,‬הביאו הבא"ח בדעת‬
‫ותבונה פתיחה שניה‪ ,9‬וכ"כ עוד החיד"א שם )מערכת ק' אות צ"ה( "גם אין לומדים בעה"ק בדברי קבלה כ"א הח' שערים‬
‫שהועתקו מכתבי מהרח"ו עצמו ובנו ודרך עץ החיים ותו לא‪ ,‬כי אפילו בכתבי האר"י ז"ל חוששים לספרים וסדרים אחרים"‪,‬‬
‫ועוד כתב החיד"א )ככר לאדן ה' ח'( "ואין להשגיח במי שכתב להפך דיש כמה נסחאות שאינם מתוקנות ובאלו אמרו שלא לסמוך‬
‫כי אם על השמנה שערים שסידר הרב מהר"ש"‪ ,‬ועוד כתב )שיו"ב יו"ד פט' ו'( וז"ל "ולענין תיקונים וסודות אנן יד עני לא‬
‫צייתינן אלא אשר נמצא כתוב ממהרח"ו זצ"ל שקבל מרבינו האר"י זצ"ל ואפילו לתלמידי האר"י זצ"ל שזכו ולמדו מפיו פה‬
‫קדוש אזהרה שמענו ממהרח"ו זצ"ל שלא להשגיח בדבריהם והחזיק בזה מאד הרמ"ז זלה"ה"‪.10‬‬
‫ור' איך לפעמים האהבה מקלקלת השורה‪ ,‬שהנה החיד"א‪ ,‬על אף מה שהבאנו בשמו לעיל בסמוך‪ ,‬ואעפ"כ אומר החיד"א‬
‫במקום אחר‪) ,‬חים שאל י' ג'(‪ ,‬על הרמ"ז עצמו )שכאמור לעיל משיו"ב החזיק מכלל זה( וז"ל "הרב הכולל‪ ...‬כתב אלי באורך‪...‬‬
‫שכך נהגו הרב המקובל מהר"ר בנימין הכהן ורבו הרמ"ז זכרם לברכה ועד אחרון מצא בכתבי הרמ"ז ז"ל‪ ...‬ואני בעניי איני‬
‫חש לסודות שלא גילה רבינו האר"י ז"ל עצמו וגם כי הרמ"ז ז"ל גדול כבודו עטרה בראש כל אדם מ"מ אני בער ולא אדע כי‬
‫מה שלא גילה האר"י רבינו הגדול ז"ל"‪ ,‬ומה שקרה לרמ"ז קרה גם לחיד"א בעניינינו‪ ,‬ואף אחד לא חסין מכלל זה של הרש"ש‬
‫בתורת האר"י‪ ,‬שהרוצה לדעת מהי דעת האר"י זה רק מכתבים המוסמכים שלו‪ ,‬וכן ר' בכה"ח דאפי' הר"י צמח עצמו‪ ,‬מסדר‬
‫כתבי האר"י‪ ,‬ותלמיד הרש"ו ורבו של מהרמ"פ מחבר העץ החיים‪ ,‬אינו חסין מכלל זה‪ ,‬וז"ל )בסי' כה' אות כה' פיסקה‬
‫אחרונה( "ולא כמו שכתב מהר"י צמ"ח שם בהגהה בפרי עץ חיים ובנגיד ומצוה שאמרו לו החברים שמהרח"ו ז"ל היה עושה‬
‫‪ 8‬וגם בזה יש לפקפק טובא דהרי דינו כספר שאינו מוגה‪ ,‬ר' יו"ד סי' רע"ט א' "ספר תורה שאינו מוגה‪ ,‬אסור להשהותו יותר משלשים‬
‫יום‪ ,‬אלא יתקן או יגנוז‪ .‬הגה‪ ,‬והוא הדין לשאר ספרים )רש"י וב"י בשם הגהות מימוני ורבינו ירוחם נתיב נ'("‪ ,‬וכבר אמר היעב"ץ‬
‫במ"ס "מי היודע מולידם האמיתי והממציאם‪ ,‬אחר שנתברר לעין השמש‪ ,‬שנמצאו בתוכן ערבובי דברים שלא נודע מי ומי שהוסיפם‬
‫מדעתו ובדאם"‪.‬‬
‫‪ 9‬ועוד הביא הבא"ח מהחיד"א הנ"ל‪ ,‬נגד ספר עמק המלך "והרב מו"ה חיים הכהן תלמיד מהרח"ו זצ"ל בהקדמת ספר מקור חיים‬
‫כתב וז"ל חלפו תורות עברו חק להדפיס מאמרי האר"י ז"ל ‪ ,‬וראיתי אחרי רואי לאשר הביא אלוה בידו הוא עמק המלך לא די כי כל‬
‫זה הוא בדרך גנבה כי מעולם לא יצא מתחת ידי הקדוש ז"ל דברים אלו ולא במסירה פה אל פה‪ ,‬אלא שכתב אותם לשמו ועשה עצמו‬
‫מפרש דברי האר"י ז"ל ומאמרי הזהר‪ ...‬ומעולם לא כתב האר"י זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים‪ ,‬הנה היא כתובה בספר עץ‬
‫החיים מידי האר"י ז"ל ותו לא מידי‪ ...‬ובעמק המלך מפרש אשר לא כן‪ ...‬ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב‬
‫וכו' ומה לעשות דאמסר עלמא לטפשאי וכו'‪ .‬כלל הדברים כי היודע כתיבת ידי הרב זלה"ה אותם יראה ויסמוך עליהם לא על הזולת‪,‬‬
‫ולא מדרכי דברתי עד הנה רק למען ינצלו כל יראי ה' מהעונש ואני את נפשי הצלתי"‪ ,‬וכ"ז דלא כלש"ם שכתב במכתבי הלש"ם מכתב‬
‫ה' "ובענין מה שמתמה כבודו עלי‪ ,‬על מה שאני מביא את הספר עמק המלך מאחר שנמצא מערערים עליו על זה‪ ...‬אמנם הוא‪ ,‬הנה כל‬
‫המערער עליו הוא מהר"ח כהן זללה"ה‪ ,‬וכאשר אנו רואין ספרי מהר"ח כהן ז"ל וספר עמק המלך‪ ,‬לא ידענו מי שהיה יותר גדול‪ ,‬ולא‬
‫ידענו אם כדאי הוא לבטל את העמק המלך מפני זה‪ ...‬ושמעתי‪ ...‬ואמר בשם הגר"א כי העמק המלך הוא ספר חשוב למאוד‪ .‬ועכ"ז הנה‬
‫בכל מקום שיש לנו קבלת הרח"ו ז"ל‪ ,‬הלא פשוט וברור הוא שחלילה לנו להשתמש בדברי זולתו‪ .‬אך אני לא הבאתי את העמק המלך‪,‬‬
‫רק באותו הדרוש אשר אין לנו בו מקבלת הרח"ו ז"ל מאומה‪ ,‬וגם עיקר כל הדברים הרי הם מהרמ"ע מפאנו ז"ל וכנ"ל"‪.‬‬
‫‪ 10‬וכאן אעיר להה"כ במכתבים שהעיר שהרב ינון מלאכי הביא את שם דיקרנוס"א בספרו וצ"ע א"כ על מה שאומר עתה נגד שם זה‪ ,‬אך‬
‫המבין יבין שמודים דרבנן היינו שבחייהו‪ ,‬ומה בכך שבעבר הרב ינון ציטטו כמו כל הקדמונים שציטטו ללא בדיקה‪ ,‬וכמו כל גדולי‬
‫האשכנזים שציטטו וכיוונו בעת תקיעת השופר בר"ה את השם הפסול של יש"ו וכינוהו שר הפנים‪ ,‬והרבה מהם חזרו בהם‪ ,‬אך ר'‬
‫באו"ת תש"נ עמ' תתס"ו )מוזכר במאמרו של הרב רונן דורון(‪ ,‬שזה בזכות יזמת עורך הסידור‪ ,‬שהחליט להשמיט זאת וחסל‪ ,‬מה‬
‫שמראה שפשוט אנשים מקדשים את הכתוב‪.‬‬
‫הקפה אחת בכל יום וביום השבת שבע )וכתב ע"ז וכן עיקר(‪ ,‬כי אין לסמוך אלא על עץ חיים ומבוא שערים ושמנה שערים‬
‫שסדר מהרש"ו ז"ל שהם מכתיבת יד אביו מוהרח"ו ז"ל ולא על שאר החברים כמו שכתב הרש"ש‪.11"...‬‬
‫ומש"כ הה"כ שהחת"ס והנוב"י הזכירו את הזוהר‪ ,‬נראה שהה"כ התבלבל‪ ,‬וכי אמרתי שאמרו שיש איסור להזכירו‪ ,‬אף אי‬
‫ס"ל שאינו מרשב"י‪ ,‬והנה מה שאמר שלא הבאתי מקור לדברי‪ ,‬בעניין דעת היעב"ץ החת"ס הנוב"י והתשובה מאהבה תלמידו‬
‫)אותו לא הזכיר כנ' דבריו מפורשים מידי וגם מוזכר ביבי"א וכדלקמן בהע'(‪ ,‬על הזוהר‪ ,‬הנה צודק הה"כ‪ ,‬והנה המקור בהערה‪,12‬‬
‫‪ 11‬וגם הרב יעקב הלל העיר על החיד"א ובא"ח ועוד שנכשלו בהסתמכותם על ספרים לא מוסמכים‪ ,‬בשו"ת וישב סי' מ' עמ' שעו'‬
‫שמאל‪ ,‬ובשעז'‪ ,‬ובשעט' שמאל‪ ,‬ועוד ר' לו לפני כן בסי' כב' גבי ברכת האילנות‪ ,‬שהשיג על החיד"א )ועל הבא"ח שנסמך עליו( שכתב‬
‫שיש ענין בחודש ניסן דוקא לברך ברכת האילנות ע"פ סוד‪ ,‬ודחה דבריו וכן דחה את מה שהביא מחמדת ימים‪.‬‬
‫‪ 12‬מטפחת ספרים לריעב"ץ )ר' בספר 'ואל תטש תורת אמך' תלמידו של הנאמ"ן עמ' קיד'‪ ,‬וב'אור ישראל' מג' עמ' ריד'‪ ,‬על הרוצים‬
‫לפקפק בספר זה(‪" -‬לבלי לאחוז ספר ערום בלי דעת מקור מוצאו‪ ...‬שלא להשכין באהלנו עולה‪ ,‬לא נהיה כספוג שסופג את הכל יין‬
‫ושמרים‪ ,‬לא נמהר לקבל כל הנמצא כתוב בספר‪ ,‬לדברי קבלה‪ ,‬בטרם נחקור מוצא הספר ההוא ושרשו והחבור מקבת בור נוקר"‪,‬‬
‫"צריך שלא יהא ערום־גם מחכמה אנושית‪ ...‬ובעל שכל טוב לחקור ולדעת טוב ורע‪ ,‬ולהבדיל בין האמת והשקר‪ ,‬שלא לומר על שמאל‬
‫ימין"‪" ,‬ומלבד שבושים קשים שנטמעו בתרומת ספר הזוהר‪ ,‬וכבר גלינו דעתינו בפשר דבר‪ ,‬ועל המעיין לבור את כל זה‪ ,‬הבוחר הראוי‬
‫אשר יבחר ויקרב לזרות ולהבר התבן מן הבר"‪" ,‬ואם לא יכולתי לברר באמת מי הוא בברור גמור‪ ,‬מ״מ נתברר לי שאיננו רשב״י התנא‪,‬‬
‫אשר יחסוהו אליו הסופרים מעתיקי הספרים הללו"‪" ,‬ומעתה ידעו בני ברית תשובה כללית )לכל לשון תקום אתנו למשפט( כי אין‬
‫אחריותם של הספרים החיצונים הטובים האלה עלינו‪ ,‬ולא החיוב מוטל להאמין בכל אותן דברים זרים‪ ,‬אחר שלא נמסרו לנו‬
‫מאבותינו ורז״ל בפומבי )היינו כידוע וכמובא בכוזרי ועוד‪ ,‬יתרון תורתינו על תורותיהם של הנצרות והאיסלם זה בגלל זה ששלנו נמסר‬
‫בפומבי ושלהם מאן דהו בא וטען(‪ ,‬מי היודע מולידם האמיתי והממציאם‪ ,‬אחר שנתברר לעין השמש‪ ,‬שנמצאו בתוכן ערבובי דברים‬
‫שלא נודע מי ומי שהוסיפם מדעתו ובדאם‪...‬זוהי דעתי בענין חבור הכולל הלז‪ ,‬שהוא ודאי זוהר כשמו"‪" ,‬כולו מיוחס לרשב״י‪ ,‬הלואי‬
‫שיצדק במקצתו‪ .‬כי אמנם לבי חלוק עלי בזה‪ ,‬ולא אוכל להאמין בהחלט‪ ,‬שיהא אפילו מקצתו מדברי התנא הידוע בשם רשב״י‪ ...‬לכן‬
‫על צד ההכרח ומאומדנא והשערה אני אומר שרשב״י דזוהר אדם אחר היה בזמן מאוחר"‪" ,‬ואודות המחבר‪ ,‬כבר פרשתי ובארתי דעתי‬
‫היטב בחלק ראשון‪ ,‬ומנה לא אזוע‪ ,‬עד שיראני זולתי הפכה‪ ,‬ואודה על האמת ואקבלנו‪ ,‬איך שיהא התערובת הפגום שנמצא בספר‬
‫הזוהר‪ ,‬אשר ציינתי ובארתי שם נראה בכמה מקומות כתורה חדשה"‪" ,‬נמצא עכ״פ יותר מחמש מאות שנה אחר רשב״י חובר ספר‬
‫הזוהר‪ ,‬ואולי מאוחר עוד הרבה מזה"‪" ,‬אי אפשר לתלותו בטעות סופר ומעתיק‪ ,‬כי עליו בנה יסוד סודו‪ .‬וכן כפל עוד כמה פעמים‪,"...‬‬
‫"בנה סוד על הלצה בעלמא‪ ...‬היאומן שדברים כאלה יצאו מפי תנא‪ ,‬אין צריך לומר מפי מרע״ה או משאר נשמות מעולם הנעלם"‪" ,‬מי‬
‫העוור ולא יראה זאת‪ ,‬שאי אפשר שתצא זאת מפי רשב״י‪ ,‬מפי נשמתו איני יודע"‪" ,‬זה הלשון מעיד עדות ברורה‪ ,‬שאין זה החבור של‬
‫התנא רשב״י"‪ " ,‬עתה יידע האיש הישראלי הנאמן לאלהיו כי אין חיוב אמונה בכל מה שנמצא בספר הזוהר שבדפוס‪ ,‬גם לא בכל מה‬
‫שבא בכתבים והעתקות משם האר״י‪ .‬אף הוא ז״ל העיד בשעת פטירתו‪ ,‬שאפילו תלמידו המובהק רח״ו ז״ל לא הבין ולא ידע באמת‬
‫אפילו הקדמה אחת בסתרי תורה על בורייה‪ ,‬רק מעט מזעיר‪ ...‬כ״ש אחר שנתברר שעלו עשבים רעים בשדי חמד ספר הזוהר הנ״ל‬
‫הצריכים ניכוש‪ ,‬לפי שאינם עולים בקנה בינה אחד עם קבלתנו הישנה הקדומה‪ ...‬לכן בני השמר והזהר‪ ,‬ראה העידותי לך היום‪ ,‬ואל‬
‫תעשה בנפשך שקר‪ ."...‬ועל "תיקוני זוהר" כתב וז"ל "אלא ודאי בעל ספר התיקונין מבתראי דבתראי הוה‪ ,‬ומספרי הפוסקים לקח מן‬
‫הבא בידו‪ ,‬והיה נבוך להכריע בין הדעות‪ ,‬מכדי שקולים הם ויבוא ושניהם‪ .‬וכהנה רבות עמו‪ ,‬כן עשה בשני זוגי תפלין‪ ,‬וככה בברכות‬
‫שתים דתפילין‪ ,‬דנקיט ספיקייהו דפוסקים‪ ,‬ואסמיך להו ברזא‪ ,‬הכי אורחיה בדוכתי טובא"‪" ,‬הלא ברור הדבר שהגאונים קדמוהו‬
‫לבעל ספר הלז‪ .‬וכבר הבאנו למעלה ראיות רבות ועצומות שאי אפשר להכחישם שהיה מאוחר הרבה"‪" ,‬הרי גם מזה ראיה נצחת על‬
‫חבור תקוני ספר הזוהר שהוא מאוחר במאוחרים"‪" ,‬אבל הנוגע לבעל חבור התקונין ורעיא מהימנא‪ ,‬שמחברם ודאי אחד הוא כנ״ל‪,‬‬
‫ולשונותיהם מעידים זה על זה‪ ,‬שמבטן אחד יצאו‪ ,‬שהוא היה בלי שום ספק בעולם‪ ,‬אחרון יתר הרבה מבעל גוף ספר הזוהר הראשון‬
‫בזמן ובמעלה‪ ...‬עוד שם‪ ...‬וההלצה של‪ ...‬נפש היפה בהם קצה‪ ,‬אסטניס אני ודעתי קצרה לסבול רמזים כאלה בתורה הקדושה‬
‫האלהית‪ ,‬לא אוכל לצייר פנים של זעם כאלה‪ ,‬ומלבד שהוא רמז של הבל בלי ספק‪ ,‬עוד יש בו שבוש בדקדוק המלה‪ ,‬כי לפי הלצתו‬
‫הטפלה‪ ...‬וכדי בזיון וקצף למקראי קודש‪ .‬וכבר ראית ג״כ שמזכיר גאונים‪ .‬והראינו ג״כ בבירור שאין אחריו בירור‪ ,‬שמיוסדים ספרים‬
‫הללו‪ ,‬ע״י חכם ספרדי בזמן מאוחר מאד‪ ,‬וערב רב עלה אתם מספרי מחברים ומחכמי חצוניות וטבעיות"‪",‬ואע״פ שכתב ברעיא‬
‫מהימנא פרשת נשא וכן בספר התיקונים‪ ,‬דבהאי חבורא יפקון מגלותא ובגיניה וקראתם דרור‪ ,‬שמאמרים כאלה הניאו את לב בני‬
‫ישראל מן העבודה‪ ...‬רק כל מגמתם ספר הזוהר לא זולת‪ .‬ובאמת הם מעכבים הקץ‪ ...‬וכבר הראינו לעינים פקוחות‪ ,‬שאין לסמוך על‬
‫בעל ספר רעיא מהימנא‪ ,‬כי להשביח מקחו אמר כן‪ ,‬ועם כל זה לא היתה כוונתו לבטל למוד קיום המצות המעשיות‪ ,‬ולהפריע העם‬
‫ממעשיו חלילה"‪.‬‬
‫הנודע ביהודה‪) ,‬בדרשתו משנת תק"ל שחלקה נדפסה בקובץ 'אור ישראל' מאנסי‪ ,‬מ"ג‪ ,‬ניסן תשס"ו עמ' רב'‪ ,‬הדרשה במילואה נדפסה בכתב העת 'קבלה'‪ ,‬כ"א‪ ,‬תש"ע(‪..." .‬והאמת אוי לי אם‬
‫אומר ואוי לי אם לא אומר‪ ,‬אוי לי אם אומר שלא יתקבלו דברי והריני נמשל לתולעת קטן יחידי העומד אצל חומה נשגבה‪ ,‬וחושב‬
‫להפיל החומה ההיא‪ ,‬הלא ישחקו עלי'‪ ...‬וידעתי כי יאמרו הרב הזה אין נשמתו שלימה‪ ,‬ואין לו זכיות להשיג סתרי תורה האמיתים‪,‬‬
‫אבל בסתרי תורה שהם לומדים‪ ,‬אולי בילדותי גם אני ידעתי כמוהם‪ ,‬וברוך רחמנא דשיזבן‪ ,‬ויעבור עלי מה‪ ,‬ואדבר מקצת הדברים‬
‫שעצור בלבי זה כמה שנים‪ ,‬אבל לא תסברו שאני אומר אפילו חלק‪ ,‬רק ראשי פרקים הנה זה לא יכחישו כל בעלי הזוהר ובעלי כתבי‬
‫האר"י‪ ,‬שאין הזוהר מקובל ביד האומה הישראלית דור אחר דור איש מפי איש‪ ,‬כמו שמקובל בידינו במשנה והתלמוד בבלי וירושלמי‬
‫וספרי וספרא ותוספתא ומכילתא מפי התנאים והאמוראים‪ ,‬דור אחר דור‪ ,‬עד חכמי המשנה והתלמוד בעצמם‪ ,‬והם מפי כנה"ג מפי‬
‫הנביאים איש מפי איש‪ ,‬עד משה מפי הגבורה‪ ,‬ומעתה נדון ק"ו‪ ,‬אם במה שמקובל בידינו אמרו כלל גדול‪ ,‬כל ברייתא דלא מתניי' בי' ר'‬
‫חייא ור' אושעי' לא מותבינן מינה‪ ,‬הרי שחששו שלא נמלטו מן הטעות והשיבוש‪ ,‬וכמה פעמים אמרו אטו מתרצתא היא משבשתא‬
‫היא‪ ,‬ואיך נסמוך על כתובים הנמצאים כמה מאות שנה אחר מיתת רשב"י‪ ,‬ולא רשב"י חתום על דבר ודבר‪ ,‬ואם הרבה דברים יצאו‬
‫ממנו מי יודע כמה נתוספו עליהם‪ ,‬ואפילו באותן שיצאו ממנו מי יודע אם לא נשתבשו‪ ...‬ועל דברים חלושים נסמוך בדברים שהם‬
‫כבשונו של עולם‪ ...‬וטוב הי' לנו אם הי' לנו נביא מוחזק‪ ,‬והי' מודיע לנו כל סתרי התורה‪ ...‬וידעתי עוד מעט וסקלוני‪ ,‬ואלו העוסקים‬
‫בחכמה זו יהיו דברים הללו קשה בעיניהם כגידים‪ ,‬ומה אעשה יעבור עלי מה השומע ישמע‪ ,‬וגם יגדילו עלי וירחיבו פה ולשון אסבול‪...‬‬
‫אלו שאומרים על עצמם שעושים תקונים בשמים בעלי הקבלה‪ ...‬ולאלו יהיה דברים קשים עליהם יערוף וגו' יודע אני שיאמרו הנה זה‬
‫מוחה בלימוד הנסתר הנה הוא מצד הקליפה שהם לצד אחוריים לצד העורף ואין לו זכות לראות באור לימוד הקבלה‪ ...‬ואם יאמר‬
‫המצוה הוא שיכוין כך זה שקר ולא מצינו בתורה מצוה בזה ולא בדברי רז"ל‪ ...‬ואפי' היה אמרן האר"י בפיו לא היינו רשאים לשמוע לו‬
‫בזה‪ ...‬הן אמת שאם הי' לנו מלמד נאמן ומוחזק איש מפי איש עד משה רבינו‪ ...‬ולא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה‪ ,‬אם יהי' מי‬
‫שיהי' קדמון או אחרון האמת אהוב מן הכל‪ ,‬ותחת אשר קוו לעשות ענבים עשו באושים‪ ,‬והמה מקלקלים ולא מתקנים‪ ,"...‬ואף‬
‫שדרשתו זו צונזרה‪ ,‬המשכיל יבין גם ממה שלא צונזר‪ ,‬את דעתו‪ ,‬ור' שוב לקמן הדגשתו על התורה שמקובלת בידינו מדור לדור‬
‫)לאפוקי מהזוהר כדבריו לעיל(‪ ,‬גם בשו"ת שלו קמא אה"ע סי' ס"ב "אם יצטרפו עמי שני גדולי הדור המפורסמים בלימוד האמיתי‬
‫שהוא לימוד התלמוד והפוסקים ראשונים ואחרונים המקובל בידינו דור אחר דור מימות משה רבינו עד עכשיו"‪ ,‬וכן בהסכמתו לספר‬
‫פעמוני זהב )מובא ב"גנזי יהודה" עמ' נב'( "והכל דרך דרוש קרוב לפשוטו ואינו מקדים הקדמות זרות או דברי נסתרות אשר בעו"ה‬
‫פשתה המספחת הזו בדור הזה וגורם ביטול תורה לשכוח לימוד הנחמד התלמוד והפוסקים המקובל בוודאי בידינו מדור דור עד הלכה‬
‫למשה מסיני"‪ ,‬שוב לא סתם מדגיש ומדגיש וחוזר ומדגיש הענין הזה‪ ,‬גם בשו"ת שלו קמא או"ח לה' "ילמוד דברי תורה שיש בהם‬
‫ממש משניות בעומק העיון עם תוס' יום טוב ש"ס ופוסקים ותורה נביאים וכתובים וג"כ ספרי מוסר חובת הלבבות מן אחר שער היחוד‬
‫עד גמירא ושל"ה במקום שאינו מדבר בנסתרות והלכות תשובה ברמב"ם"‪ ,‬ור' גם בשו"ת שלו קמא יו"ד עד' במחלוקתו על הרש"ל‪ ,‬גבי‬
‫הנונין ההפוכין בס"ת‪ ,‬שמבחינתו הוכחה מרה"ג היא דעת התורה מאשר הוכחה מדברי הזוהר שלא התגלה עדיין בימי רה"ג‪ ,‬ומעירים‬
‫שמה הוכחה היא נגד הרש"ל‪ ,‬אם הזוהר מרשב"י מה בכך שלא ראהו רה"ג‪ ,‬אלא שבאופן שקט הוא שוב שולל את יחס הזוהר לרשב"י‪,‬‬
‫)יש לציין שדוקא הרש"ל עצמו על אף שכנראה האמין שהזוהר מרשב"י מ"מ הוא היה נגד ערבובו עם הפסיקה וחלק בזה על הרמ"א‪,‬‬
‫וכן אמר בשו"ת שלו סי' צח' "חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרשי הנעלמים ומחלשי הראות לא יביטו באור‬
‫הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכוונתו אלא שכך מצאו בספרי רשב"י ודע אהו' שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו גאוני עולם‬
‫ראיתי מהם שלא נהגו כך אלא כדברי התלמוד והפוסקים ואם היה רשב"י עומד לפנינו וצוח לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא‬
‫אשגחינן ביה כי ברוב דבריו אין הלכה כמותו"‪ ,‬וכן ר' בסי' עג' גבי הנונין ההפוכין "ואף שאינה לפי משמעות הזוהר‪ ,‬מדרש הזוהר אינו‬
‫לעיכוב"‪ ,‬עד שהרמ"ע המקובל כתב עליו בחמתו ע"ז בסי' קח' מה שכתב(‪ ,‬ור' עוד לשונות המאופקין שיש לו לנוב"י שם בקשר לזוהר‬
‫כגון "והנה מימי אין דעתי נוחה להאריך בדבר שאין לו יסוד בגמ' ובפוסקים כי מה שלא נתבאר בגמ' אין לנו מקום לעמוד בו על האמת‬
‫‪ ...‬והנה בדברי הזוהר אין רצוני להאריך‪ ...‬ועכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר ואין רצוני להאריך בכוונת הזוהר כי אין לי עסק בנסתרות‬
‫ובמה שהורשיתי אתבונן"‪ ,‬והנה לשון זו "אין לי עסק בנסתרות" אף שמשמשת בהרבה מקומות ככבוד לנסתרות‪ ,‬הרואה יראה בכל‬
‫המקומות שהזכירם הנוב"י‪ ,‬זה להיפך סוג של דחיה מאופקת‪ ,‬דהרי גם ידוע דהנוב"י כן היה לו עסק בנסתרות‪ ,‬הרי הוא היה בצעירותו‬
‫מהקלויז הידוע בברודי‪ ,‬וכמו שאמר בעצמו‪ ,‬והבאתי לעיל "בסתרי תורה שהם לומדים‪ ,‬אולי בילדותי גם אני ידעתי כמוהם‪ ,‬וברוך‬
‫רחמנא דשיזבן"‪ ,‬ור' גם סי' רא' "אני בעניי אני שמח בחלקי חלק הנגלה בש"ס ופוסקים‪ ,‬ואין לי עסק בנסתרות והלואי שחלק הנגלה‬
‫יעלה בידי"‪ ,‬וכן בדרוש לשבת הגדול לח' )או לט' או מא' או נא' תלוי במהדורות( "נזכה לחזות בנועם ה' אפילו אם לא נלמד שום‬
‫נסתרות והלואי שנזכה להבין הנגלות ולקיים המצות על פי פשוטיהן ואומר אני עלינו הדור הזה האדם עץ השדה ואנחנו כלי עץ‬
‫ופשוטיהן טהורים ומקובליהון טמאים במחשבת פיגול" )מה שקרא למקובלים טמאים במחשבת פיגול כונתו למה שכתב בדרוש ה'‬
‫ע"ש אות יא'‪ ,‬ועוד ר' בצל"ח ברכות כח‪ :‬ד"ה 'ועוד' לקראת סופו(‪ ,‬ואכן הנוב"י נמנע מכל שימוש בספר הזוהר כמקור הלכתי על אף‬
‫שבדרשותיו ובצל"ח לא נמנע לצטט מונחים מתונים מהקבלה והזוהר לפי ראות עיניו מה שעבר את שבט ביקורתו‪.‬‬
‫יש לציין שלא הכל קלטו את שיטתו של הנוב"י שבעצם חולק על האר"י‪ ,‬בפרט לאור צינזור הדרשה הנ"ל‪ ,‬אך החיד"א כן קלט‪ ,‬ולכן‬
‫אמר ב'יוסף תהלות' וז"ל "יושב ודורש שאין צריך כונה כלל וכל התקונים נעשים למעלה מאליהם ע"י מעשנו והוא חולק בידים נקיות‬
‫על רשב"י וחביריו קדושי עליונים ועל רבינו האר"י"‪ ,‬וכן החיד"א קלט שבעצם גם היעב"ץ חולק על האר"י‪ ,‬וכתב בחיים שאל א'‬
‫"וראיתי להרב מור וקציעה סימן ל"ד שכתב‪ ...‬ותמהני עליו דרב גובריה לחלוק על רבינו האר"י זצ"ל וכל קדושים עמו‪ ,‬שכתבו דב'‬
‫סברות רש"י ור"ת אמיתיות‪ ,‬ואין כאן מחלוקת וספק והוא הכריע דא"צ שתי זוגות רק יש להניחם מספק‪ ,‬וכן קבע בסידורו‪ ...‬ובא‬
‫להכריע מתקוני ז"ח נגד האר"י זצ"ל וסיעתו הקדושה אשר כל דברי קדשו של האר"י זצ"ל מיוסדים על אדני הזהר ונגלו אליו‬
‫האלוקים‪ .‬והלואי היה כותב בדרך הערה על דברי האר"י זצ"ל וקושי' אבל הוא מכריע וגזר אומר כי אין צורך לשתי זוגות לדעת הזוהר‬
‫והנח להם לישראל וכו'‪ .‬ואם הפוסקים כתבו דיניחם מספק היינו דבזמנם עדיין לא הזריח אור שמשו של האר"י זצ"ל אבל הוא שתדיר‬
‫בספריו מביא דברי האר"י זצ"ל יש לתמוה עליו איך מלאו לבו להכריע נגד האר"י זצ"ל והגם שלא זכר כלל לדברי האר"י ז"ל כאן אין‬
‫ספק שקדמה לו ידיעה מדבריו‪ .‬ולשוא צרף צורף ואין הכרעתו כלום"‪ ,‬וכאמור מה שהחיד"א לא ראה כלגטימי‪ ,‬היעב"ץ והנוב"י‬
‫והגר"א ראו כלגטימי וכאמור כך הכריע בהלי"ע ח"ג בהקדמה הביאותיו בהמשך‪ ,‬וד"א לעצם הוכחת דברי החיד"א נגד היעב"ץ ר'‬
‫בתורת הקדמונים ח"א אות י' הוכיח דלא כחיד"א‪.‬‬
‫ור' גם תלמידו המובהק של הנודע ביהודה ר' אליעזר פלקלס בשו"ת תשובה מאהבה סי כ"ו‪ ,‬הובא ביבי"א ח"ט סי' קג' אות ב'‪" ,‬ספר‬
‫הזוהר הבנויה על שכל האנושי‪ ...‬עלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא קדוש יותר מכל ספר הזוהר ‪ ...‬ספר הזה ודאי לאו בר"ח‬
‫ורב אושיעא אתמר כי כל הדורות מראש לא זכרו מספר הזוהר מאומה לא בהקיץ ולא בחלום‪ ...‬אבל אני אומר הריני נשבע בתורת ה'‬
‫שבספר הזוהר נמצאו כמה זיופים וקלקולים אשר הוסיפו וכו'‪) ...‬וכ"כ עוד בסי' ס"ב וז"ל ובלא"ה כבר כתבתי פעמים רבות שאין‬
‫ראיה מזוהר שלא נודע ברור מי הוא המאסף והמלקט ספר הזוהר והרבה הוסיפו( אני אומר לאו גושפנקא דרשב"י ועזקתיה חתום‬
‫עליה‪ ,‬ומי שיש לו חצי דעת יגיד כן ‪] ,"...‬לשון זו גם מצאתי בספר שרשי מנהג אשכנז ה' עמ' ‪ 226‬ו‪ 529 -‬מביא מהרב אברהם מנחם‬
‫הכהן פורטו "ועם כי הזוהר והתיקונים לעת עתה נתפשטו לאו רבי שמעון בן יוחאי חתום עליה‪ ...‬ואע"פ שמצאו לשון הזוהר שהביא‬
‫מהר"ר יוסף קארו בהלכות תפילין לסייע מנהג הספרדים‪ ...‬לאו רשב"י חתים עליה" )ר' ספר הזכרון "בצאת ישראל" עמ' שנא([‪ ,‬ועוד‬
‫ר' בהמשך מדבריו‪.‬‬
‫החת"ס )מספר מי מנוחות מג‪ :‬של תלמידו ר' אליעזר ליפמן ניזאץ מהונגריה שכהן בכמה ערים ואשר החת"ס תמך במועמדותו לדיין‬
‫כשהתמודד(‪",‬וכאשר בפירוש שמעתי כן מפה קדוש אדומ"ו גאון ישראל קדוש ה' מכובד מוהר"ר משה סופר זצוק"ל אב"ד ור"מ דק"ק‬
‫ערשבורג שאמר בפני רבים מתלמידיו אלו היה יכולת ביד אדם להעמיד מדרשי רשב"י על טהרתן לברר מהם ממה שנתחבר אליהם‬
‫מחכמי הדורות שאחריו לא יהיה כולו‪ ,‬רק ספר קטן הכמות מאד‪ ,‬מחזיק דפים מעוטים"‪ ,‬החת"ס משו"ת יד חנוך )דודו וחמיו של הרב‬
‫מסאטמר( "בכל דף ודף מספר הזוהר ותיקונים ישנן הוספות רבות ונכבדות שהוסיפו בימי הגאונים ז"ל על הגליונות‪ ,‬ואחרי כן הכניסו‬
‫הסופרים הדברים האלה בפנים הספר‪ ,‬עד שקשה מאוד עכשיו לברר איזה עיקר ואיזה נוסף‪ ,‬ושמעתי אומרים בשם הגאון החת"ס‬
‫שאם יסירו כל התוספות מן הספר היה נשאר ספר קטן הכמות ורב האיכות" )מפענח נעלמים סי' ה(‪ ,‬והוא אשר הזכיר החת"ס‬
‫בהבלעה בשו"ת חת"ס ח"ו סי' נ"ט )בעניין שאחד אמר לו בשם אביו דבר שכנ' אינו מאביו( "הנה נמצא בשכונתך ספר מטפחת ספרים‬
‫למהריעב"ץ תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה‪ ,‬הלא ישתוממו רואיו‪ ,‬ודי למבין"‪ ,‬וכ"כ בשם החת"ס בספר זכרון למשה‬
‫שיצא לאור במלאות מאה שנה לפטירת מרן החתם סופר בדף נ מובא מכתב הגאון הרב שרגא ויזנברג שכתב הנני מעיד בעד שמועה‬
‫ששמעתי מפה קדשו של מרן הצדיק מאונסדורף זצ"ל )הרב שמואל רוזנברג בעל באר שמואל רבו של הרב שרגא ויזנברג( שכאשר הובא לפני החת"ס זצ"ל את‬
‫הספר "בר יוחאי" מהחכם משה קוניץ שהשיג על מטפחת ספרים פתח ואמר‪" ,‬ערבים עלי דברי דודים שבספר מטפחות ספרים מהגאון‬
‫יעב"ץ זצ"ל ממענות הבר יוחאי"‪ ,‬ועוד בענין הספר מטפחת ספרים לעומת הספר "בר יוחאי" שניסה לענות עליו‪ ,‬ר' בשואל ומשיב‬
‫רק שמדברי היעב"ץ לא יכולתי להביא הכל‪ ,‬כי רבים הם‪ ,‬והרוצה אשלח לו )וגם שם דיברנו בענין מה שנראה לפעמים שסותר את‬
‫עצמו(‪ ,‬ומה שהפנה הה"כ לרמ"א בד"מ יו"ד ס"ה סקי"ג‪ ,‬אדרבא משם רואים שהרמ"א נקט לשון זהירה‪" ,‬שמעתי כי בעל‬
‫ספר הזוהר הוא סתם ר' שמעון המוזכר בתלמוד שהוא ר"ש בן יוחאי"‪ ,‬ובקשר לדעת הב"י ר' בסמכוני באשישות להר"א‬
‫ארבל )נמצא באוצר החכמה( ח"א עמ' תקל"ב בהערה למטה צד ימין‪.‬‬
‫ושוב אי"ז סותר להביא מדברי הזוהר‪ ,‬גם אי ס"ל ליעב"ץ שאינו מרשב"י‪ ,‬כמו שהיעב"ץ מפורש כותב שגם לפי דבריו אין‬
‫בעיה להביא את דברי הקודש שבזוהר כשאר אגדות‪ ,‬אחר שהסיר והגיה מתוכו ‪ 280‬השמטות )ר' רמ"א יו"ד רע"ט א'‪ ,‬הבאתיו‬
‫לעיל בהערות(‪ ,‬שכתב עליהם לשונות קשים חירוף גידוף או תורה חדשה או סתם ליצנות ולדבריו חייב להסירם‪ ,‬ומה שהוסיף‬
‫הה"כ שהיעב"ץ הביא גם את דברי האר"י‪ ,‬זה כלל לא קשור‪ ,‬כי גם אם מסקנתו בענין הזוהר שונה מהאר"י‪ ,‬זה לא סותר‬
‫שבשאר דברים שהוא מסכים עם האר"י יביאנו‪ ,‬ודרכו בזה כדרך הגר"א‪ ,‬שחלק על האר"י בהרבה עניני קבלה‪ ,13‬וכן נהג מרן‬
‫הרב עובדיה‪ ,‬כאשר פסק אומר ביבי"א שהמניח ‪ 2‬תפילין‪ ,‬אם יכוון כאר"י ששניהם אמת יעבור על ב"ת דאורייתא‪ ,14‬והביא‬
‫)נטנזון( או"ח נד' רלט'‪" ,‬זכור אזכור את אשר כתב הגאון סבא קדישא מו"ה יעב"ץ במטפחת ספרים' והנה בא מפטפט אחד אשר אמר‬
‫להשיב עליו באין מבין"‪) ,‬וכן בהסכמת השואל ומשיב' לספר בית ישראל' לרצ"ה מזידיטשוב דחה בתוקף את ספרו של המבקר(‪ ,‬ולסיום עוד משפט מעניין משו"ת החת"ס‬
‫בסי' קצז' "ראיתי רבותי הגאון הפלאה ז"ל ומורי החסיד שבכהונה מהו' נתן אדליר זצ"ל והגאון מהו' זלמן חסיד ז"ל שלא המשיכו‬
‫עדה מעיד אני עלי שמימי לא שמעתי מפי קדושי ישראל הנ"ל ס' הזוהר יוצא מפי קדשם בשום דרוש ותלי"ת לא זזה ידי מתוך ידם‬
‫ולא חסרתי מהם וכו' ותלי"ת"‪.‬‬
‫‪ 13‬אף בדברים יסודיים בקבלה‪ ,‬כמו שא"צ כלל לזווג את הספירות‪) ,‬וכן ס"ל לנוב"י קמא יו"ד צ"ג "ובזה די וא"צ יותר והכוונה הוא רק‬
‫פירוש המילות וכל התיקונים למעלה נעשים מאליהם ע"י מעשינו"‪ ,‬וכן הרחיב בזה יותר בדרשותיו דרוש ה' שגם אם אלו דברים‬
‫נכונים‪ ,‬אז רק מצוה עלינו ללמדם אבל לא לכוונם‪ ,‬וכדלקמן גם הרמב"ן(‪ ,‬וגם בכל מיני פרטים לדוג' מובא בספר דברי שאול )נתזון(‬
‫פרשת תרומה "והנה האר"י ז"ל באתקינו סעודתא של שבת בבוקר אמר יגלי לן טעמי דבתריסר נהמי ולדעתי כוונת הזוהר היה לזה‬
‫שכן קראו גם כאן תריסר נהמי והמעיין ימצא שכן הוא האמת‪ ,‬ושמעתי בשם הגאון החסיד רשכבה"ג מו"ה אליהו מווילנא זצלה"ה‬
‫שאמר שהזוהר כתב תריסר בצועין וכוון למ"ש הבה"ג דר"ז דבצע לכלה היינו דבצע על שתי חלות וכיון דבעי לחם משנה כל שלש‬
‫סעודות א"כ הוה תריסר בצועין ולכך לא עשהו י"ב חלות ואמר שאף שהאר"י ז"ל אמר שיש לעשות י"ב חלות כיון שהאר"י אמר יגלה‬
‫לן טעמי דבתריסר נהמי הרי שלא ידע הטעם‪ ,‬והוא ידע שכוונת הזהר כן‪ ,‬לכן א"צ י"ב חלות‪ ,‬כן שמעתי משמו זצלה"ה"‪ ,‬כל הכתוב‬
‫לחיים עמ' קנא'‪" -‬אמר לו רבינו הלא נמצא בזוהר הקדוש על המניח תפילין דר"ת שהוא בן עולם הבא' גם האר"י ז"ל כתב בפירושיו‬
‫על הזוהר שיש להניח בזמן הזה תפילין דר"ת והשיב לו אין אני מהדר כ"כ אחר עולם הבא והמהדר אחר עוה"ב יניח תפילין של‬
‫ר"ת וגם פשט הזוהר אינו כן ומיום שמעו מפי קדשו של הגר"א ז"ל לא הניח רבינו תפילין דר"ת"‪ ,‬וכן חלק הגר"א בכלל על כל עניין‬
‫הכוונתו בתפילה‪ ,‬וכמובא בטוב ירושלים פ"ב מריא"ח "וכן קבלנו מרבינו הגדול רשכבה"ג היותר גדול בחכמה זו מכמה דורות שלפניו‬
‫הגר"א מוילנא ז"ל שאין לכוין בתפילה כוונות העמוקות ואמר ג"כ שבכל תפילה ותפילה יש כוונות אחרות מה שמכוון בתיקוני‬
‫התפילות שסדרו לנו אנשי כנסה"ג ואין תפילה דומה לחברתה רק משתנה בכל עת לפי סדרי צירופי שמו הגדול ית' עכ"ל"‪ ,‬היינו גם‬
‫ס"ל שאין שייך לתת כוונות קבועות כי לכל תפילה יש כוונות אחרות‪ ,‬וגם ס"ל שאין לכוונן הכוונת בתפילה‪ ,‬ור' בלש"ם בסוף הגהותיו‬
‫על ספרא דצניעותא "אמנם הוא הנה בעיקר הדברים גם אם אינו מפרש הגר"א ז"ל כדברי האריז"ל אין לתמוה כלל כי רב גובריה‬
‫דהגר"א לפרש בדרך אחר וכפי ראות עיני קדשו ולא חדש הוא כלל כי מצינו בספד"צ בכ"מ שכותב בדרך אחר מהאריז"ל ודבריו הם‬
‫מאירים כשמש בצהרים ולפעמים מצינו עוד כי בהשמונה שערים חוזר האריז"ל ממה שכתב בע"ח ואומר כהגר"א ז"ל"‪ ,‬והולך ומונה‬
‫לדוגמא ‪ 7‬מקומות שחלק בהם הגר"א ופירש אחרת את הספרא דצניעותא דלא כאר"י‪ ,‬ומסיים "וכן יש עוד איזה ענינים בסד"צ אשר‬
‫הגר"א ז"ל נטה מפירוש האריז"ל ונלאיתי לכותבם אך עכ"פ הוא כי לא חדש הוא ואין לתמוה על זה כי רב גובריה ורב חיליה דהגר"א‬
‫ז"ל לפרש בדרך אחר כפי ראות עיני קדשו"‪) ,‬וכ"ז דלא כרי"א חבר שניסה בכח להשוות שיטת הגר"א לאר"י‪ ,‬למשל גבי י"ב חלות‬
‫שהבאתי ניסה לכתוב הריא"ח במגן וצינה לז‪ :‬כאילו חלק רק על גורי האר"י ולא היא וכדהבאנו לעיל(‪ ,‬ואף אני אוסיף )מספר תורת‬
‫הגר"א( שנחלקו עוד שלאר"י הזיווג הזמני של או"א חשוב מהתמידי שלהם ולגר"א להיפך‪ ,‬לאר"י הנשמות יוצאות מהזמני ומלאכים‬
‫מהתמידי ולגר"א להיפך‪ ,‬ועוד להם מח' בענין הנשמה ובחירתה‪ ,‬וכן נחלקו בסדר המשכת המוחין‪ ,‬וכן נחלקו בשם מ"ה שלאר"י הוא‬
‫בא"ק שמעל האצילות ומתקנה ולגר"א הוא חיות נשמת ופנימיות האצילות עצמה‪ ,‬ולא מזכיר את שם ב"נ ולא את חיבור הדינים עם‬
‫הרחמים‪ ,‬בענין מיתת המלכים דרכו העיקרית של הגר"א זה מחמת סתירות והפכים שהיו באצילות ולא מחמת דינים קשים וסיגים‬
‫כאר"י‪ ,‬וכן בענין המתקלא לארי זה ביסום הרחמים את דינים ולגר"א היא הכרעה ביניהם ע"י אמצעי‪ ,‬וכן בעניין הזיווג שלאר"י זה‬
‫ביסום הנוק' ובירור הדינים ע"י הרחמים‪ ,‬ולגר"א עניינו הכרעה הנ"ל‪ ,‬וכן לאר"י תיקון האצילות הוא ברחמים המבסמים הדינים‬
‫ולגר"א ע"י ההכרעה הנ"ל‪ ,‬ועוד נחלקו בשפע האצילות‪ ,‬וכן נחלקו בענין הבחירה שניתנה ע"י מיתת המלכים‪ ,‬וכן נחלקו באורות‬
‫הנקודות אם הם אורות שלא מאירים יפה כל צרכם או שהם אורות שאין הנברא יכול להשיגם‪ ,‬ועוד כמה דברים‪.‬‬
‫‪ 14‬יבי"א ח"א סי' ג' יד‪ ,‬יח‪ ,‬כא‪" ,‬שיסוד דבר זה להניחם ביחד ע"ד הקבלה‪ ,‬הוא מפני שסוברים ששניהם אמתיים‪ ,‬ובש"ס ופוסקים‬
‫מבואר להיפך‪ ,‬וגם עי"ז שחושב כן עובר משום בל תוסיף"‪ ,‬וסוף אות כה'‪ ,‬וביבי"א ח"ז או"ח ז' אות ג' "וכבר הוכחתי במישור‪...‬‬
‫שרבותינו חכמי התלמוד בעירובין )צו ב( ובע"ז )מד א( סוברים כי רק זוג אחד של תפלין אמת‪ ,‬והנחת שני זוגות של תפלין רש"י ור"ת‬
‫אינה אלא משום ספק‪ ,‬וזה ברור לכל מי שמודה על האמת‪ .‬וכן מבואר בכל הפוסקים‪ ...‬וכל היתרו אינו אלא ע"פ הקבלה של האר"י‬
‫ששני הזוגות אמת הם אולם מאחר שביארנו שהתלמוד שלנו וכל הפוסקים חולקים על הקבלה של האר"י"‪ ,‬ובח"ט סי' קח' אות כה'‬
‫"מ"ש בהערה בשם האר"י שהתפלין של רש"י ושל ר"ת שניהם צריכים‪ .‬אנו אין לנו אלא דברי מרן שסובר שהחושב בדעתו כן בהנחתם‪,‬‬
‫עובר משום בל תוסיף‪ ,‬ואין הנחתם אלא משום ספק"‪ ,‬מה שעורר עליו את חמתו של הרב המקובל בעל 'ישכיל עבדי' ח"ח עמ' צו "נכון‬
‫הדבר‪ ,‬שכן נמצא רב א' ידוע שהעיז לחלוק על הראשונים גדולי המקובלים‪ ...‬בפרט אם כבר ידע והכיר דברי האר"י והוא חולק עליהם‬
‫בידים רמות‪ ,‬ואלה אשר לא ידעו ולא הכירו סודו ש"ד ואין להם יד ומגע בתורת הקבלה והם בבחי' שוגגין ואנוסין ואין עליהם עון‬
‫אשר חטא‪ ,‬ל"כ מי שכבר ידע והכיר דברי האריז"ל"‪ ,‬והשיב עליו ביבי"א ח"א או"ח סו"ס ג' בהע' ‪" 15‬וטחו עיניו מראות דברים‬
‫המצודקים בראיות והוכחות בוררות והיו למאורות"‪ ,‬ובהסכמה לספר כרם ד"ל‪ ,‬כתב הרב "ומש"כ ידידי הרב הגאון ר' עובדיה‬
‫הדאיה‪...‬על פתגם דנא יש לי להשיב על דבריו באורך וברוחב ובודאי שלא עיין יפה ככל מקורות ההלכה והפוסקים שהבאתים בספרי‬
‫יביע אומר שם וכאשר הוא עצמו אמר לי זאת פה אל פה בשיחתי עמו שלא היה לו שהות לעיין בתשובתי רק ראה מה שכתבתי בכלל‬
‫את דברי הגר"א שס"ל )מובא באגרת הקודש לבעל התניא עמ' צז'(‪" ,‬וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י איננו מאמין‬
‫בקבלת האריז"ל בכלל ושהיא כולה מפי אליהו ז"ל רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה ואין חיוב להאמין‬
‫בה‪ 15‬וכו'"‪) ,‬הביאו ביבי"א ח"א' עמ' י'‪ ,‬וח"ו עמ' כח'‪ ,‬ועוד‪ ,‬ור' גם בשו"ת נחלת לוי ח"ג סי' כח' עמ' קצה' בהערה(‪ ,‬וכ"כ בהקדמת‬
‫העולה שבסיום תשובתי ואילו היה רואה דברי בישוב הדעת כראוי ודאי שהיה מודה על האמת ואכמ"ל"‪ ,‬ובח"ז או"ח סי' ז' אות ג'‬
‫"ונוראות נפלאתי עליו שתוקע עצמו בדברי קבלה המנוגדים לרבותינו חכמי התלמוד והפוסקים בלשון מדברת גדולות"‪.‬‬
‫‪ 15‬וכ"כ המקובל ר' צדוק הכוהן מלובלין‪ ,‬בספר הזכרונות עמ' ‪) 173‬בהגנתו על הריב"ש שכתב נגד הקבלה‪ ,‬ואף מרבו הר"ן‪ ,‬על הקבלה‬
‫של הרמב"ן‪ ,‬מפני בעל "עבודת הקודש" שהתקיפו(‪ ,‬וז"ל "אבל דע כי אין לנו חובות אחרות זולת מה שחייבתנו תורה שבכתב ובעל פה‬
‫בתלמוד המסור בידינו ממקבלי התורה שבעל פה וכל מה שלא נמצא זכרונו בתורה שבכתב ושבעל פה המסורים בידינו אם יבואו‬
‫אנשים ויאמרו לנו כך קבלנו אפילו יאמרו שקיבלו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה אין אנו אחראין לשמוע להם מאחר שלא נמצא‬
‫מזה בתלמוד ששם פירשו לנו חכמים כל המקובל בידם מתורה שבעל פה"‪ ,‬וכ"כ התשובה מאהבה‪ ,‬בספרו "עולת חדש" חלק ד'‬
‫בתחלתו‪" ,‬חי נפשי כי שמעתי בנעורי מפי הגאון המקובל הגדול שהיה יודע הזוהר וכל ספרי האר"י ז"ל בע"פ הוא הר' יונתן‬
‫אייבשיטץ שהיה אומר לשומע דבריו בעניני הקבלה כשראה שהם מפקפקים בהם ואמר אם לא תאמינו אין בכך כלום כי אין אלו‬
‫מעיקרי אמונתנו וכו' עי"ש" )וזאת על אף שהרב אייבשיץ עצמו אף שהיה מכוין כוונות בתפילה‪ ,‬כמובא במכתבו לר' ארייה לייב אב"ד‬
‫קניגסברג "סדרתי לעצמי הכוונות בקצרה לפי האר"י ז"ל וזוה"ק כדי שלא יהי' כ"כ ארוך אך מ"מ אין כ"כ בקצרה אשר על הרוב‬
‫הצבור אומרים קדיש על עלינו ואני עדיין בעמידה זו תפלה ואם כי ילעגו עלי וצחקו צעירים אני מנעלבים בזה וזה חלקי מכל עמלי שעה‬
‫זו שאני עומד לפני שומע תפלה וכוונתי רצויה לפי סדר השתלשלות ושליבות המרכבה ומי יתן והי' נזדמן"(‪ ,‬וכן החת"ס כתב בשו"ת‬
‫שלו סי' ט"ז‪ ,‬וז"ל "וכבר כתב רמב"ן בספרו מלחמות חובה )צ"ל "מצוה"( כל מה שלא נמצא בש"ס בבלי וירושלמי ומדרשיהם אין‬
‫אדם מחוייב להאמינו והמאמין יאמין" )זה לא הלשון המדויקת‪ ,‬אלא בכלל על האגדה דיבר הרמב"ן וכדברי הגאונים‪ ,‬ואדרבא אותה אגדה שעליה אמר‬
‫הרמב"ן שאינו מאמינה היא גם בירושלמי(‪] ,‬וזה ד"א על אף שהחת"ס עצמו ס"ל שלענין מנהג עוקר הלכה‪ ,‬גם הספרים שמחוץ לש"ס‪ ,‬שקאמר לעיל שאין חיוב‬
‫להאמינם‪ ,‬ובשו"ת שלו סי' ל"ו‪ ,‬קרי להו ספרים חיצוניים‪ ,‬מ"מ מהני לשיטתו להיות מנהג על פיהם ולעקור הלכה‪ ,‬וז"ל שם "שתפסו המנהג כהזוהר על זה כ' מהר"א‬
‫שסיין מנהג עוקר הלכ ה ונעשה הלכה קבוע דהיינו היכא דספרי חצונים חולקים על הש"ס וספרי חצונים היינו מס' סופרים וכדומה או מדרש ופסיקתא והזוהר כא'‬
‫מהם אותו מנהג עוקר הלכה ונעשה הלכה רוחת"‪ ,‬כמובן הרבה חלוקים עליו להלכה בזה‪ ,‬וס"ל דדבר שהוא מחוץ לש"ס וכש"כ אחר תקופת הש"ס כגון מסכת‬
‫סופרים וכדו'‪ ,‬לא יכול לעקור הלכה מהש"ס[ וכבר הרחבתי בזה במאמרי על אמונת הגלגול לפי הגאונים והראשונים שלפני תקופת הזוהר‪,‬‬
‫ובמאמרי על מסורת שלשלת הקבלה אצל בעלי הקבלה )יש מאין‪ ,‬שמיטות‪ ,‬צמצום שבירת הכלים ספירות פרצופים וכו'(‪.‬‬
‫הלי"ע ז' עמ' ג'‪-‬ד'‪ ,16‬אמנם א"צ לומר שדעתם של רבנים אחרים‪ 17‬אינם כרב עובדיה והרב פיינשטיין המוזכר שם‪ ,‬אלא שרק‬
‫בענייני פשט אפשר לחלוק על האר"י‪ ,‬כמובא במאמר "מהר והבא עלינו ברכה ושלום" )ויען שמואל ח' עמ' פ"ב ואילך(‪ ,‬על עניין‬
‫שהרב הנאמ"ן חלק בגירסא בתפילה על האר"י‪ ,‬אך כאמור דעת היעב"ץ והגר"א והנוב"י והרב פיינשטיין והרב עובדיה ועוד‬
‫אינו כך‪ ,‬אלא שאף בקבלה אפשר לחלוק על האר"י‪ ,‬ובזמנו הבאנו שמוכרח האמת כמו דעת הגר"א והרב עובדיה וכו'‪ ,‬כי‬
‫בהרבה דברים שחולקים על האר"י רק בפשט כביכול‪ ,‬תראה שבמקום אחר שתלה בהם סודות גדולים‪ ,‬והנה מנהג העולם‬
‫בזה כרב עובדיה שלא לכוון ששניהם אמת‪.‬‬
‫‪ 16‬וז"ל הרב בהלי"ע ח"ז בהקדמה "ואז בזמנו כשיצא הספר יביע אומר לאור‪ ,‬ונתתיו במתנה להרב יצחק נסים ז״ל‪ ,‬בראותו את‬
‫דברינו הנ״ל‪ ,‬הרעיש עולמות על זה וצווח ככרוכיא‪ ,‬בייא בייא‪ ,‬איך לא יראתי לומר כן נגד רבינו האר״י ז״ל‪ ,‬ושכאילו ח״ו פגעתי‬
‫בכבודו בזה‪ ,‬ושלח על ידי חכם בבלי אחד לגדול בדורינו הי״ו‪ ,‬להשפיע עליו שיצא בפומבי נגד הספר יבי״א‪ ,‬ואני בשומעי הדברים‬
‫האלה‪ ,‬חרה לי מאד‪ ,‬והלכתי בעצמי לאותו גדול עם הספר יביע אומר ח״ב שיראה בעינו הבדולח כל מה שנכתב בספר‪ ,‬ואחרי שלמד כל‬
‫הענין ההוא‪ ,‬אמר לי בפה מלא שאין כאן שום פגיעה ח״ו בכבודו של רבינו האר״י‪ ,‬ומה בכך אם נשוה מעלתו למעלת מרן אשר נתקבלו‬
‫הוראותיו בכל תפוצות ישראל‪ .‬ובפרט שהסתמכתי על כמה רבנים גדולים שכתבו כן‪ .‬ואדרבה כתב לי דברי שבח על הספר יביע אומר‪.‬‬
‫ובאמת אם לגבי מרן אע״פ שנתקבלו הוראותיו בכל תפוצות ישראל‪ ,‬להיותו גדול הדורות ומרי דאתרא‪ ...‬ואע״פ כן אמרינן סב״ל נגד‬
‫מרן‪ ,‬כל שכן לגבי רבינו האר״י שבמקום מחלוקת בודאי שיש לומר ספק ברכות להקל‪ .‬וכן ראיתי עתה להגאון מופת הדור רבי משה‬
‫פיינשטיין בשו״ת אגרות משה )חאו״ח ח״ד סי׳ ג( שכתב‪ ,‬הדבר פשוט דמ״ש האחרונים שבמחלוקת הפוסקים‪ ,‬הקבלה תכריע‪ ,‬זהו‬
‫בדבר המפורש בזוהר הקדוש‪ ,‬אבל האר״י‪ ,‬וספר פרי עץ חיים‪ ,‬אף שגדול מאד כבודם‪ ,‬הוא כאחד מן הפוסקים‪ ,‬שרשאים לחלוק עליו‬
‫אף בדברי הקבלה‪ ,‬ולא לנו יתמי דיתמי לומר מי גדול ממי‪ .‬לכן אין דברי האר״י מכריעים יותר מכל רבותינו‪ ...‬ובמקום אחר כתבתי‬
‫להשיב על מ״ש החיד״א בברכי יוסף‪ ,‬שאילו ראה מרן דברי האר״י היה מודה לברך‪ ,‬ונמשך אחריו הגרי״ח‪ ,...‬שמנין לו לומר כן‪ ,‬וכבר‬
‫כתב הגאון יעב״ץ‪ ...‬כי אפילו אילו ראו הפוסקים דברי המקובלים שכתבו כן ע״פ סתרי תורה‪ ,‬לא היו חוזרים בהם מהודאתם‪ ,‬כי 'לא‬
‫בשמים היא'‪ ,‬ואפילו בבת קול קי״ל )ב״מ נט‪ (:‬אין משגיחים בבת קול בפסק הלכה‪ ,‬ודברי המקובלים דיינינן להו כיחידאה‪ ,‬וכאילו‬
‫נשנו בברייתא דלא מתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא‪ ...‬וכן ראיתי להגאון בעל שדי חמד בשו״ת מכתב לחזקיהו )סי׳ ז דף לג ע״ר(‬
‫שתמה כן על החיד״א‪ ,‬דמנין לו אומדנא זו שאילו הוה מרן חזי לדעתיה דהאר״י ז״ל הוה הדר ביה‪ .‬ע״ש‪ ...‬והלום ראיתי כל מה‬
‫שהאריך בזה הרב משה לוי בספרו ברכת ה׳ ח״א )עמוד קא(‪ ,‬ובמסקנתו התעקש לומר דלא אמרינן סב״ל נגד האר״י‪ .‬ובאמת שהמעיין‬
‫היטב בדבריו יראה שאין להם שחר‪ ,‬שאע״פ שראה מש״כ בזה בשו״ת יביע אומר ח״ב )סי׳ כה( דלא בשמים היא‪ ,‬ארכבה אתרי ריכשי‪,‬‬
‫ותלה הדבר בחכמתו הגדולה ועיונו הזך של האר״י בפשט עם הקבלה ביחד‪ .‬ודברי שיבוש הם‪ ,‬ופטומי מילי בעלמא נינהו‪ ,‬ולא תיקן בזה‬
‫כלום‪ .‬וכבר הבאתי בספרי שם דברי החת״ס )חאו״ח סי׳ נא(‪ ,‬שכל המערב קבלה עם ההלכות הפסוקות בש״ע‪ ,‬חייב משום זורע כלאים‬
‫פן תקדש המלאה וכו׳‪ .‬ע״ש‪ .‬ואין להאריך בדברים הדברים‪ ,"...‬וכ"כ ביבי"א ח"ב או"ח כה' אות יב' "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין‬
‫מנ"ל להרבנים הנ"ל אומדנא זו בדעת מרן‪ ,‬שאילו היה רואה לד' רבינו האר"י היה פוסק כן‪ .‬והרי עם כל הכבוד לרבינו האר"י ז"ל‪,‬‬
‫עטרת בראש כל אדם‪ ,‬אנן קי"ל לא בשמים היא‪ .‬ומהיכא תיתי להניח דברי הפוסקים המפורסמים‪ ,‬ולתפוס דברי האר"י ז"ל‪ ,‬כהלכה‬
‫למשה מסיני‪ ....‬וכ"ש לפמ"ש בס' אגרות התניא )דצ"ז ע"א(‪ ,‬בשם הגר"א שאינו מאמין בקבלת האר"י בכללה שהיא כולה מפי אליהו‬
‫ז"ל‪ ,‬רק מעט מזער מפי אליהו ז"ל‪ ,‬והשאר מחכמתו הגדולה ואין חיוב להאמין בה וכו'‪ .‬וע"ש )דצ"ט( שכ"כ הגר"ח מוואלוז'ין‬
‫בהקדמה לספרא דצניעותא‪ .‬ע"ש‪ .‬וא"כ מה כל החרדה הזאת להניח ד' כל הפוסקים וכללי הדינים מפני סברות האר"י ז"ל"‪ ,‬וביבי"א‬
‫ח"ו או"ח ח' "העיר כת"ר שאיך הרהבתי עוז להכריע נגד דעת האר"י ז"ל שקבל מפי אליהו ז"ל‪ ..‬והנני להשיב‪ ,‬כי באמת לא נכחד ממני‬
‫דברי האר"י ז"ל הנ"ל‪ ..‬אולם אדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש‪ ,"...‬ובח"ו או"ח ס' ח' הע' ‪" 1‬ואמנם בדברי בזה עם הרה״ג‬
‫המקובל ר׳ אפרים כהן אמרתי לו שלא יעלה על הדעת שכל ד' האר״י מפי אליהו‪ ,‬והאר״י לא חידש דברים מדעתו הגדולה‪ ,‬שאדרבה‬
‫האומר כן פוגע בכבוד האר״י‪ ,‬והסכים לדברי‪ .‬וכיו״ב מה שאמרו כמה פעמים שדברי ר׳ חננאל דברי קבלה הם‪ ,‬והרי כמה גאונים מן‬
‫הראשונים חולקים עליו בהרבה מקומות‪ ,‬ובע״כ דס״ל שחידש דברים מדעתו הגדולה‪ ,‬ולכן הרהיבו עוז לחלוק עליו‪ ...‬וה״ה לגבי קבלת‬
‫האר"י ודו״ק"‪ .‬ובח"ט או"ח קה' "והשערת החיד"א באומרו אילו היה רואה מרן דברי האר"י היה חוזר בו‪ ,‬אינם מחוורים כלל‪ .‬ופוק‬
‫חזי מ"ש הגאון יעב"ץ‪ ...‬והלום ראיתי להגאון ר' משה פיינשטיין )חאו"ח ח"ד סי' ג( שכתב‪ ,‬שהדבר פשוט דמ"ש האחרונים שכל שיש‬
‫מחלוקת בפוסקים‪ ,‬הקבלה תכריע‪ ,‬זהו דוקא בדבר המפורש בספר הזוהר והתיקונים‪ ,‬אבל כתבי האר"י אף שגדול כבודם מאד‪ ,‬מ"מ‬
‫הוא כאחד מן הפוסקים‪ ,‬שרשאים לחלוק עליו אפילו בדברי הקבלה וסתרי תורה"‪ ,‬ובאות ט' "מ"ש שדברי האר"י הם ודאי גמור‪ ,‬ואין‬
‫בהם ספק‪ ...‬מנין לו דבר זה‪ ,‬שאינו אלא מהרהורי לבו‪ ,‬היפך דברי הפוסקים‪ ,‬ותמיהני עליו‪ ,‬שאיך מלאו לבו להעריך גדולי עולם‪,‬‬
‫ולקבוע הלכה כהאר"י נגד מרן‪ .‬והלכה רווחת בידינו )ב"מ נט ב( לא בשמים היא‪ ...‬האר"י‪ ,‬וספר פרי עץ חיים‪ ,‬אף שגדול מאד כבודם‪,‬‬
‫הוא כאחד מן הפוסקים‪ ,‬שרשאים לחלוק עליו אף בדברי הקבלה‪ ,‬ולא לנו יתמי דיתמי לומר מי גדול ממי‪ .‬לכן אין דברי האר"י‬
‫מכריעים יותר מכל רבותינו‪ ...‬וידעתי בני ידעתי כי הבן איש חי נמשך בזה אחר דברי החיד"א‪ ,‬אך לא עדיף מגברא דאתי מחמתיה"‪.‬‬
‫‪ 17‬וכדברי החיד"א הנ"ל‪ ,‬וז"ל ביוסף תהלות על הנוב"י "יושב ודורש שאין צריך כונה כלל וכל התקונים נעשים למעלה מאליהם ע"י‬
‫מעשנו והוא חולק בידים נקיות על רשב"י וחביריו קדושי עליונים ועל רבינו האר"י"‪ .‬היינו במה שראה הנוב"י מחלוקת לגיטימית‪,‬‬
‫חיד"א לא ראה‪ ,‬והיא הנקודה אם לתפוס את כל דברי האר"י כבהכרח נכונים‪ ,‬או שהאר"י כשאר אחרונים וראשונים‪ ,‬ואם לסבור‬
‫כהרח"ו שכל דברי האר"י מאליהו הנביא‪ ,‬או כגר"א שרובו ככולו מחכמתו‪ ,‬או בכלל כר"י אבולעפיה )נכד מהר"י בירב הראשון‬
‫ומוסמך ע"י השני( בן דורו של האר"י‪ ,‬ואח"כ רבה של דמשק בזמן שהרח"ו היה שם‪ ,‬שלא ס"ל כלל מכל סיפורי ההפלגה שעל האר"י‪,‬‬
‫וכדברי הריא"ם )הבונה על עין יעקב( ממנו "שהיה כרע כאח להאר״י ז"ל )קאי על ר' יעקב אבולעפיה(‪ ,‬אמר לו‪ ,‬לא היו דברים מעולם‬
‫מהסיפור מפעולותיו אלו‪ ,‬ושאף גם הוא היה אומר לו שלא היו כנים הדברים שאומרים עליו"‪ ,‬ור' עוד במאמרי הסמוך‪ ,‬וכן ר' ביבי"א‬
‫ח"ב או"ח כה' אות ה' הע' ‪ ,5‬שכתב על איזה נס שספר הרב הדאיה בדיעה והשכל צז‪ :‬אות יג' ישכיל עבדי‪ ,‬וכתב עליו הרב "אל יפסידנו‬
‫במעשיות וסיפורים"‪ ,‬ור' גם דברי שמש ומגן )הרב שלום משאש( ח"ג עניינים שונים סי' א )שלא האמין בעניין הינוקא שנפוץ‬
‫לאחרונה(‪" :‬הביא מעשה ששמע אותו מרב אחד‪ ,‬שגם הוא שמע אותו מהרה"ג יהודה צדקה ז"ל‪ .‬שהיה נוכח באותו מעשה‪ ,‬זה עשרים‬
‫שנה ויותר‪ ,‬בילד הנולד‪ ,‬ומאותה שעה ממש התחיל להגיד כל התורה כולה‪ ...‬עד שרב גדול מהישיבה סטר אותו ואז שתק ולא ענה‬
‫עוד"‪ ,‬וסיים על זה‪" ,‬ואני תמה‪ ...‬ומה שהביא מסיפורים בעלמא‪ ,‬שהוא שמע מרב‪ ,‬ששמע גם הוא מרב‪ ,‬מה שהביאו התינוק לפני הרב‬
‫בישיבה כמש"ל‪ .‬יאמר לי ידידי‪ ,‬אם זה אמת‪ ,‬מדוע הרב צדקה ז"ל לא העלה המעשה הזה באחד מספריו‪ ,‬דזהו דבר גדול שלא היה‬
‫כמותו בעולם‪ ,‬והיה צריך לפרסמו ויכתוב שראה בעצמו דבר זה‪ .‬גם עניין כזה היה מתפרסם בכל העיתונים שבעולם‪ ,‬דלא דבר ריק‬
‫הוא‪ ,‬והיו מרעישים העולם על זה‪ ...‬אלא ודאי דלא היו דברים מעולם‪ ,‬ורק שמועות שונות שהולכות מפה אל פה אל פה‪ ,‬מזה נולדים‬
‫דברים חדשים שלא היו ולא יהיו בעולם‪ ...‬ואפילו אילו נכתבו‪ ,‬לא חייבים להאמין בכל מה שהוא נגד השכל"‪.‬‬
‫והנה אחר גמרי מאמר זה‪ ,‬הגיעני הירחון של תשרי תשפ"ו‪ ,‬ובא עוד כמה טענות ומענות‪ ,‬ופה אומר את האמת‪ ,‬שבושתי וגם‬
‫נכלמתי )בשבילהם‪ ,‬ובכלל להתעסק בדיון רגשי וילדותי זה( לשמוע טענות ישנות ונושנות כאלה שחשבתי לתומי שכבר אבד‬
‫עליהם הקלח ופג תוקפם‪ ,‬ולא אאמין שיצאו מפי ת"ח‪ ,18‬ובטח לא בירחון כזה מכובד‪ ,‬שכבר התפרסמו בו מאמרים רבים‬
‫על מנהגי טעויות של עם ישראל‪ ,‬כגון גודל הכזית‪ ,‬משקל הדרהם‪ ,‬זמן השקיעה דלא כר"ת ועוד ועוד ועוד‪ ,‬ובמאמר אחר‬
‫בעז"ה‪ ,‬אתן דוגמאות למכביר ]היינו לצועקים על שאין אפשרות לפקפק במה שעשו דורות גדולי ישראל‪ ,‬ושלא היו טעויות‬
‫אפי' גדולות בדברים חמורים בהוראת גדולים‪ ,‬ונראה שזה חוסר ידע גמור בהיסטוריה[‪ ,‬ובו גם יבוארו בקצרה הרבה‬
‫יסודות פשוטים בתורה ובעבודתו ית'‪ ,‬אז כאמור אחד המגיבים כתב "ולמה זה כה חמור? כי אנו מאמינים באמונה שלמה‬
‫בהשגחה הפרטית של הקב"ה‪ ,‬המנהיג את עם ישראל‪ .‬הקב"ה לא יזניח את עמו‪ ,‬ולא יתן שגדולי ישראל וענקי רוח מלאכי‬
‫אלקים במשך מאות שנים יכוונו "שמות של טומאה"‪ ,‬בפרט בזמנים הנשגבים ביותר כמו ראש השנה ויום הכיפורים‪ .‬זוהי‬
‫גישה חמורה מאוד‪ ,‬שאינה מתקבלת על הדעת"‪ ,‬אז כאמור על תוכן הדברים אין צורך להשיב כי כבר הושב הן כאן‪ ,‬והן‬
‫במאמרים הקודמים הן של מצדדי‪ ,‬כגון במאמרו של הרב רונן דורון‪ ,‬והן בשל מתנגדיי‪ ,‬כאמור גבי ערך "ישוע שר הפנים"‪,‬‬
‫שדבר זה הוא טעות חמורה של גדולים במקום הכי גבוה ביה"ר שבין התקיעות בר"ה הנשגב‪ ,‬ובכלל חבל שלא טרח הה"כ‬
‫לעיין בקונט' שהפנתי של הרב אביגדור אמיתי‪ ,‬ולא יודע מהיכן לקח המצאת הבטחה זו שבאם היתה אז הופרה א"ס‬
‫פעמים )הדוגמאות במאמרי הנ"ל הם רק חלק(‪ ,‬בכל אופן בלי להכנס לכל הנושא העמוק הזה בראשונים ובאחרונים‪ ,‬ושל‬
‫"יש נספה בלא משפט"‪ ,‬ועד כמה נוכחת התערבותו של הקב"ה בבחירה שלנו‪ ,‬ובקצרה אומר‪ ,‬ההבטחה )לעניינינו(‪,‬‬
‫שמוזכרת בחז"ל‪ ,‬היא כללית מאוד‪ ,‬והיא‪) ,‬מהתנ"ך ומשמיה דרשב"י(‪ ,‬שעם ישראל לא יכלה "בתחלה לענותו ולבסוף‬
‫לכלותו" )ברכות ז‪ ,(:‬ושהתורה לא תשכח )שבת קלח‪ :‬גם מרשב"י(‪ ,‬ותו לא ]וגבי המושג 'הכל משמים' ר' תשובת הרמב"ם‬
‫סי' כג' בהוצ' מכון ירושלים‪ ,‬וכן ר' פ"ח משמונה פרקים לרמב"ם בהקדמה למסכת אבות‪ ,‬ובמו"נ ח"ג פי"ז‪ -‬היינו שאין נכון‬
‫לתלות את המאורעות בבורא‪ ,‬מאחר שנתן בחירה חפשית לב"א‪ ,‬ומה שאומרים שהכל ברצונו‪ ,‬כוונתו בדיוק לרצון הכללי‬
‫שלו הזה שהכל יהיה בבחירת האדם ולא ברצון הבורא‪ ,‬כמובן שלרמב"ם ודעימיה אי"ז סותר את הידיעה מראש של‬
‫הבורא‪ ,‬כי איננו מבינים את ידיעת הבורא‪ ,‬כמובא בפיה"מ אבות ג' על משנת 'הכל צפוי והרשות נתונה'‪ ,‬ובהל' תשובה ה' ה'‬
‫ובמו"נ ח"ג פ"כ‪-‬פכ"א‪ ,19‬ור' גם דבריו בפיה"מ ברכות ט' ה' גבי כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד[‪.‬‬
‫עוד אעיר שאין קשר בין הפקפוק על שם דיקרנוס"א‪ ,‬או כל שם אחר‪ ,‬שלא מופיע בחז"ל‪ ,‬אלא בספרות מפוקפקת‪ ,‬כדוגמת‬
‫ספרות היכלות )כדלקמן(‪ ,‬לבין שם אחר המופיע בחז"ל‪ ,‬ולא צץ בפתע פתאום באיזה תפילה שהיא עצמה ממקור מפוקפק‬
‫)ולשונה קשה וכדלקמן(‪ ,‬ועוד דבר‪ ,‬שמות של מלאכים בלע"ז ניחא )שייך שבני אותו הדור יכנו מלאך ע"פ תפקידו בשם‬
‫המקובל אז‪ ,‬וחז"ל יאמצו זאת(‪ ,‬הרי אין בשם של מלאך קדושה לפי חז"ל‪ ,‬אבל בשם של הבורא‪ ,‬מה שייך ולמה לבקש או‬
‫לכוון בשם אללה או גאד‪ ,‬ושוב בענין הספר המפוקפק חמדת הימים הפנתי לספרו של הרב אהרונוב "אר"ש חמדה" נמצא‬
‫באוצר החכמה‪ ,‬ובקובץ עץ חים באבוב ט"ו עמ' שמט‪-‬שסו‪ ,‬והנה לו עתה חדש בקובץ הנ"ל אלול תשפ"ה עמ' תקצד'‪ -‬תרד'‪.‬‬
‫והנה בחודש חשוון תשפ"ו ראיתי עוד כמה תגובות‪ ,‬ובכן בקשר למה שהביא הה"כ )והוא המגיב הראשון מאלול( בשם הרב‬
‫הנאמ"ן באו"ת תשע"א פג'‪ ,‬דהשליח נקרא בשם המשלח‪ ,‬אשיב ואומר‪ ,‬כן הוא וכדוגמאות שהביא‪ ,‬שאף שה' שלח מלאך‬
‫פלוני לעשות דברו‪ ,‬הכתוב אומר שה' עשה‪ ,‬אבל לא מצינו להיפך ששם של מלאך יקרא‪ ,‬בכינוי כזה "שמך הגדול והקדוש"‪,‬‬
‫ובודאי נראה שהתכוונו שזה שם משמותיו‪ ,‬ויש להעיר עוד שהלשון תפילה זו המופיעה בפע"ח שער העמידה פי"ט‪ ,‬מאוד‬
‫מוזרה ובעייתית מאוד "יהרמ״י או״א שתתן לי‪ ...‬בזכות‪ 20‬שמך הגדול והקדוש דיקרנוס״א הממונה על הפרנסה"‪ ,‬לשון מאוד‬
‫קשה ובעייתית‪) ,‬וכן בתפילה על קרי המופיעה שם בפע"ח בסמוך "בזכות שמך הגדול היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו"(‪,‬‬
‫בשלמא עשה למען שמך מצינו בחז"ל‪ ,‬היינו שנקראת רחום וכו'‪ ,‬או שלא יתחלל שמך‪ ,‬ודאי מסדר תפילה זה‪ ,‬חטא בלשונו‪,‬‬
‫זה נשמע רשות נוספת‪ ,‬ואכן ראיתי בהרבה סידורים הביאו או תיקנו "עשה למען שמך הגדול"‪ ,‬ועוד יותר בנוסח של תפילת‬
‫הפרנסה הארוכה‪ ,‬שהזכיר הרב רונן דורון שמופיע בה עוד שם מומצא‪ ,‬וז"ל התפילה שם "יה"ר מלפניך יאוא"א למען‪ ...‬ולמען‬
‫שמך הגדול הגבור והנורא‪ ,‬בזכות שם הויה ברוך הוא‪ ,‬יתברך‪ ,‬שנקודו אחד מן הנקודים שכוננו בהם במזמור שקרינו לפניך‬
‫עתה‪ ,‬הממונה על הפרנסה שהוא דיקרנוס"א היוצא מפסוק‪ ,...‬המצפים תמיד לישועתך"‪ ,‬לשון עילגת וקשה‪ ,‬א‪ -‬ברוך הוא‬
‫יתברך‪ ,‬סתם כפילות מחודשת‪ ,‬ב‪ -‬שוב לשון "בזכות שם" במקום "למען שם"‪ ,‬ג‪" -‬בזכות שם הוי"ה‪ ...‬הממונה על הפרנסה‬
‫שהוא דיקרנוס"א"‪ ,‬מי ממונה על הפרנסה‪ ,‬שם הויה? והוא דיקרנוס"א? אולי הוא נזכר קצת מהגמ' שיש ממונה על הפרנסה‪,‬‬
‫‪ 18‬ואין אני מפקפק כלל בגדלותם של המגיבים‪ ,‬כמו שאין אני מפקפק בטעותם‪ ,‬מה גם שאיני מכירם כלל‪ ,‬ואין דבריי מכוונים אישית‬
‫לאף אחד‪ ,‬לא לגברא דלא חזינא אלא לתיובתא דאמינא‪ ,‬רק זאת אומר‪ ,‬מי שטוען כזאת‪ ,‬בעצם מעיד על עצמו שכל מאמריו הן‬
‫להצדקת טעויות של מסורות של אבות אדמורי"ם ראשי כתות בבות אמהות וכדו'‪ ,‬ולאו דוקא חתירה אל האמת‪ ,‬וטוב שיודיע זאת‬
‫בפירוש‪ ,‬שהוא במסלול כזה‪ ,‬במקום לכלות את זמנם וכספם של החפצים באמת‪ ,‬המנסים ללא הרף והצלחה לדון איתו‪.‬‬
‫‪ 19‬וכן ריב"ש קי"ח‪ ,‬ור' גם רשב"ץ בהקדמת אוהב משפט סוף פ"ו‪ ,‬אך יש מרבותינו ראשונים ואחרונים ומקובלים שחולקים עימו בזה‬
‫וס"ל שאין הבורא יודע את הבחירה‪ ,‬הראב"ד במקום‪ ,‬ר' גם אור שמח הל' תשובה פ"ה ה"א הביא כך מספר מעשה השם‪ ,‬וכן הבין‬
‫בראב"ד‪ ,‬וכן רש"י סוטה ב‪ .‬ד"ה 'איני'‪ ,‬וכמו שהעיר לנכון במקום אוהל משה )הורוויץ(‪ ,‬רלב"ג בראשית כב' א' התועלת הט"ז‪ ,‬פירוש‬
‫רבי יוסף בן שושן )מקובל מתקופת הראשונים( על אבות פ"ג מ"כ )עמודים פז־פח(‪ ,‬פירוש החסיד היעב"ץ למסכת אבות פ"ג מ"כ )לו‬
‫ע"א – לז ע"א(‪ ,‬ור' גם של"ה תולדות אדם בית הבחירה‪ ,‬ושם עולם לרב אייבשיץ מכתב ח'‪ ,‬וכן הכריח המקובל ר' רפאל בורדוגו‬
‫המכונה המלאך רפאל‪ ,‬בספרו מי מנוחות‪ ,‬ממה שמוסכם מהרמב"ם גופיה ומשא"ר אחרונים ומקובלים שאין הבורא יכול ל‪ 2-‬הפכים‬
‫]במו"נ ח"ג פט"ו‪ ,‬דבר שמוסכם כמעט אצל כל הראשונים והאחרונים אף המקובלים ואף מתנגדי הפילוסופיה )למעט הרמ"ע וכמה‬
‫מרבני החסידות(‪ ,‬ואף ע"ז התווכחו עם הנוצרים שהאמינו ב‪ 2‬הפכים[‪ ,‬ור' מלבי"ם בתורה אור כב א'‪ ,‬ור' גם אוה"ח בראשית ו' ה'‬
‫שאף את דעת הרמב"ם רוצה להטות מפשוטו‪ ,‬ור' דבריו גם בבראשית לז' כא'‪ ,‬ורבינו חננאל‪ -‬חגיגה ה ע"א‪ :‬גבי יש נספה בלא משפט‪.‬‬
‫‪ 20‬אמנם בנוסח סידורים מסוימים הנוסח אחר‪/‬תוקן כגון בסידור תימן )וגם באיש מצליח( "ולמען שם הגדול והקדוש"‪ ,‬אך א‪ -‬גם זה‬
‫מהו‪ ,‬כאילו זה שם של מישהו אחר‪ ,‬היה צריך לומר "למען שמך הגדול"‪ ,‬כרגיל‪ ,‬וגם כדלקמן בנוסח שהביאו בתפילה הארוכה שוב‬
‫הנוסח היותר בעייתי‪.‬‬
‫ושכח שזה מלאך‪ ,‬ושלב זאת עם שם הוי"ה בניקוד מסוים?‪ ,‬ד‪ -‬ועם כל הבלבול הזה למי פונים )לבורא‪ ,‬לא?(‪ ,‬ובזכות מי‬
‫מבקשים ממנו )גם בזכותו? או בזכותו הממונה על הפרנסה שזה שם הוי"ה‪ ,‬ולא הוא?(‪.‬‬
‫והנה הה"כ הזכיר שם מהרב משאש באוצר המכתבים‪ ,‬וכתב שסיים שעקר השם הזה הוא קבלה מידם )מה שהפרכתי כאן(‪,‬‬
‫אך למעיין שם לא כך הוא‪ ,‬דלא סיים הרב משאש בזה‪ ,‬אלא רק פתח בזה‪ ,‬ואדרבא בהמשך שדא ביה נרגא‪ ,‬והקשה קושיות‪,‬‬
‫וסיים במילים "ובכן ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני‪ ,‬שאני איני מזכיר ואיני מכוון בשום שם מאותם השמות‪ ,‬בלתי ה׳ לבדו‪,‬‬
‫ושלום"‪ ,‬היינו שבעצם לא סמך על קבלה זו שהיתה בידם לדבריו‪ ,‬וכך כתב לפני כן "זהו מה שעלה בידי לעשות רצונך ידידי‪,‬‬
‫שאתה מתעסק בתפלות בעלי השמות‪ ,‬אבל אני‪ ,‬העני‪ ,‬קשיא לי טובא על זה‪ ,‬שאם זה השם‪ ,‬הוא שם איזה מלאך‪ ,‬איך יצדק‬
‫לומר עליו‪ ,‬ולמען השם הגדול והקדוש? וכי העיקר הוא השם? העיקר הוא המלאך? והו״ל לומר‪ ,‬ולמען המלאך הגדול והקדוש?‬
‫דבשלמא לגבי המקום ב״ה‪ ,‬שייך לומר עשה למען שמך‪ ,‬דהיינו שנקראת אדון‪ ,‬והאדון מרחם על עבדיו‪ ,‬גם אתה בעל ההויה‬
‫כלה וראוי שתרחם על מעשיך‪ ,‬או על דרך מה שהראיתני בער״ה בההוא פזמון של כמוהרי״ץ ן׳ גיאת זיע״א‪ ...‬שמו עצמו‪,‬‬
‫ועצמו שמו‪ ...‬שהוא כמו‪ ,‬אתה אחד ושמך אחד‪ ,‬אבל לגבי המלאך לא שייך כל זה ח״ר‪ ,‬ועוד קשה לי‪ ,‬וכי זה המלאך הוא‬
‫הגדול והקדוש של המלאכים? הלא מיכאל גדול ממנו‪ ...‬ואם זה השם הוא של הקב״ה‪ ,‬איך נאמר עליו שהוא גדול וקדוש‪,‬‬
‫והוא לא נזכר עם השמות שאינם נמחקי׳‪ , 21‬כמ״ש ביו״ד סי‪ ,‬רע״ו ובכן ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני‪ ,‬שאני איני מזכיר‬
‫ואיני מכוון בשום שם מאותם השמות‪ ,‬בלתי ה‪ ,‬לבדו‪ .‬ושלום" עכ"ל הרב משאש‪ ,‬וכן ר' לעיל מדברי הרב הנאמ"ן ששדחה‬
‫סגנון תפילה רבלי תמוה לאמונתינו‪ ,‬ואם על תפילת הפרנה בנוסח הקצר סיים הרב משאש כדברים הנ"ל‪ ,‬מה היה אומר על‬
‫הארוכה? רח"ל‪.‬‬
‫ובקשר לכותב השני‪ ,‬אני והעם מודים לו על רצונו ללמד דעת את העם‪ ,‬אך מוטב לו ראשית לקנות דעת לעצמו‪ ,‬ולא רק להיות‬
‫חובבן של תורת הקבלה‪ ,‬ולצטט כל מיני קטעים מפה ומשם‪ ,‬וע"ז אמרו לא מסתייה דלא יליף מילף נמי בעי‪ ,‬ואף אם חושב‬
‫אותי ללא מבין בתורת הקבלה‪ ,‬הרי רואה שהבאתי גם מרב מקובל ידוע‪ ,‬ואזיל כל קביל בתר איפכא‪ ,‬ואחרי שכ"כ אביק בשם‬
‫דיקרנוסא שאין לו שום מסורת ואינו מופיע בחז"ל‪ ,‬לאפוקי הדוגמא שהביא ממיכאל וגבריאל שכן מופיע בחז"ל ואף בתנ"ך‬
‫)ובכלל לא מעניינינו שאנו מדברים על שמות הקודש והוא אזיל לשמות המלאכים(‪ ,‬ואף לא בזוהר‪ ,‬וכמו שהסברתי אף לא‬
‫באר"י‪ ,‬ואף לא ברש"ש‪ ,‬ובתכ"ד אומר "שאין לסבור בזה סברות מעצמינו אם לא מהקבלה"‪ ,‬הלא כל שמעו יצחק לו‪ ,‬ומה‬
‫הוא כל מאמרי אם לא להראות שאין לשם זה מסורת‪ ,‬וגדולים טעו בו‪ ,‬כמו שכבר פרסם המגיב הראשון נגדי‪ ,‬שטעו גדולים‬
‫בהזכירם דור אחר דור‪ ,‬בכוונת הת קיעות של ר"ה‪ ,‬את יש"ו‪ ,‬וכמובן שדוגמתו הבאה מהרוקח והרמ"ק רק מראה שוב שלא‬
‫התבונן לא במאמרי ולא בקונט' שהפנתי אליו‪ ,‬ששם יראה שיש בספרות ההיכלות גם פניה לאל השמש‪ ,‬הליוס‪ ,‬ועוד הרבה‬
‫שיבושים‪ ,‬וכדלקמן‪ ,‬כך שא"א להביא ראיה מרבותינו הרוקח והרמ"ק ועוד )כמו שא"א להביא מרבותינו שהזכירו את ישו")ע(‬
‫שר הפנים( ‪ ,‬שהביאו שמות שמצאו בספרות ההיכלות‪ ,‬אחר שחשבו לתומם שספרות זו על כרעיה וקרבה מהתנאים‪ ,‬וכמובן‬
‫שבזמנם עדיין לא נפוצה כל ספרות ההיכלות בכל המקומות כך שלא יכלו לעמוד טוב על טיבה‪ ,‬וכדלקמן‪ ,‬וד"א הה"כ הזכיר‬
‫את הרמ"ק גבי טטרוסי"ה‪ ,‬מעניין שגבי דיקרנוס"א שם הרבה יותר נפוץ‪) ,‬בגלל תפקידו )הפרנסה((‪ ,‬לא הוזכר ברמ"ק‪ ,‬ובעצם‬
‫בשום מקובל לפני הרי"צ והרמ"ז‪ ,‬אף שראו ספרות היכלות‪ ,‬לא אומר דרשני?‪ ,‬ולהטיל מום בקדשים‪ ,‬זה מי שמשיאם עוון‬
‫אשמה בקבר וכדברי הריטב"א לעיל‪ ,‬ולא מי שרוצה לנקות את ספרות אבותינו מטעויות שחדרו בהן בשוגג )וכנ"ל גבי ישו)ע(‬
‫שר הפנים(‪.‬‬
‫וכן בקשר למה שהביא מהר"י צמח‪ ,‬כבר הבאתי לעיל מכה"ח שלא כל מה שהר"י צמח מביא זה מהכתובים המדויקים‪ ,‬כי‬
‫דרכו היה לאסוף )וזה חוץ ממה שהיה לו ספרים שערכם מכתבי הת"ר ניירים הידועים(‪ ,‬ואפי' הרח"ו עצמו כן היה דרכו‬
‫בספריו האחרים‪] ,‬היינו כל שלא מהשמונה שערים[ כגון ספר שערי קדושה ח"ד‪ ,‬המצונזר ברוב ההוצאות )מהר' אברהם‬
‫אבולעפיה שהרשב"א החרימו‪ ,‬וקבלתו היתה שונה משל האר"י‪ ,‬ובהקדמה לע"ח הביא אזהרת האר"י מהמקובלים שאחרי‬
‫הרמב"ן(‪ ,‬ועתה ראיתי עוד בשו"ת וישב הים ח"ב סי' י"א של הרב יעקב הלל בעמ' קעג' מביא שאף הרח"ו עצמו בהתחלה‬
‫אסף גם כל מיני שמועות שלא ברי סמכא‪ ,22‬אך לא הכניסם לשמונה שערים שלו‪ ,‬אך בנו הרש"ו הכניסם‪ ,‬וכן כתב שם על‬
‫‪ 21‬רדב"ז ממרים ה' ב' "ואם תשאל שבעלי הקבלה מנו עשרה שמות שאינם נמחקים תשובתך כי העשרה בכלל שבעה שהרי שם י"ה‬
‫בכלל שם ההו"יה ושם אל בכלל שם אלהים וכן שם הויה בנקוד שם אלהים אי משום הנקוד הרי הוא בכלל אלהים ואי משום הכתיבה‬
‫הרי הוא בכלל שם הויה ועל דרך זה אדני צבאות אלהים צבאות אל חי הם בכלל השבעה ודע זה"‪ ,‬אמנם משער רוח הקודש תיקון ג'‬
‫"אמר שמואל‪ ...‬ענין מש"ה בפרש שדי מלכים בה )תהלים ס"ח(‪ ,‬פי' כאשר מזכיר ומפרש האדם מפיו‪ .‬שמות הקדש כמו שם שד"י‬
‫וכיוצא בו‪ ,‬הנקראים מלכים כנודע‪ ,‬כי כל שמות הקדש נק' מלכים‪ ,‬ולכן ר"ת 'בפרש 'שדי 'מלכים הוא בשם‪ ,‬פי' כי כשמפרש ומוציא‬
‫מפיו שמות הקדש‪ ,‬אז נדון בשלג אשר בגיהנם‪ ,‬שיש בו ב' מדורות אחד של שלג ואחד של אש וזהו תשלג בצלמון‪ ,‬ר"ל יכנס בגהינם של‬
‫שלג הנק' צלמון ולכן תקונו הוא ע"י השלג כנז"ל‪ ,‬ואמנם ענין השלג הזה נבארהו למטה בענין תקון עון משכב זכור וע"ש‪ ,‬ודע כי‬
‫המשתמש בשמות הקדש רעתו גדולה עד מאד‪ ,‬ואותם המלאכים שהוא מכריחם בכח השבעתו לעשות רצונו באים ומחטיאים אותו‬
‫לאבדו מן העולם‪ ,‬ומזמינים תמיד בפיו ברכות לבטלה יען כי עבירה גוררת עבירה"‪ ,‬היינו נראה שרק ה‪ 7-‬שימות הם הנקראים שמותיו‬
‫יתברך )ור' עוד בשער המצוות שמות(‪ ,‬ואכן ראיתי את אשר כתב הרב המקובל הרב עזריאל מנצור ראש מוסדות שובי נפשי‪ ,‬בהקדמה‬
‫לספר ימצא חיים של הרב פלאג'י עמ' ‪ 116‬עד עמ' ‪ ,134‬ור' שם בעמ' ‪ ,126 125‬ששמות הבורא זה הכוונה רק ל‪ 7-‬שמות ולא כל‬
‫הצירופים‪ ,‬ואע"פ שמותר להזכיר שמותיו יתב'‪ ,‬כמו שהרח"ו כותב בשער המצוות שמות "ופעם אחד שאלתי למורי זלה"ה כי הרי‬
‫שמות אדני ואלהים וכיוצא אנו מזכירים אותם תמיד"‪ ,‬האר"י היה מחמיר "גם היה מורי זלה"ה נזהר מלהוציא בפיו שום שם משמות‬
‫הקדש"‪ ,‬ובכך הוכיח דלא כבא"ח אלא שמותר להזכיר את כל הצירופים המובאים‪ ,‬אך כמובן שזה לא עונה על השאלה מה מהותם של‬
‫כל הצירופים הנ"ל ומהו עשה בזכותם‪ ,‬ומי הם?‪.‬‬
‫‪22‬וכן בספרו קבלה מעשית‪/‬ספר הפעולות )נמצא באוצר החכמה(‪ ,‬תראה שבספרו זה התערבו דברים שלא מהאר"י ואף מגויים‪ ,‬כמו‬
‫שהביא בקונט' הנזכר במאמרי הראשון‪ ,‬וכבר תמהו על הרח"ו שעסק בקבלה מעשית‪ ,‬כלשונו בספר הפעולות חלק ד פרק ה סעיף ד‪:‬‬
‫"קבלות מעשיות שניסה ולא עלו בידו"‪ ,‬וכן כל חלק א כותרתו‪" :‬פעולות הנעשות ע"י שמות הקודש‪ ,‬שמות החיצונים‪ ,‬חותמות‪,‬‬
‫לחשים"‪ ,‬על אף שהזהיר מעשייתה‪ ,‬כמובא בהקדמת שער ההקדמות‪" -‬וכל זה השיג שלא ע"י שמוש קבלת מעשיות ח"ו כי איסור גדול‬
‫יש בשמושם"‪ ,‬שער המצוות שמות‪" -‬ואיסור קבלה מעשית‪ ,"...‬שערי קדושה‪ -‬וזהו סוד ענין קבלה מעשית‪ .‬ולכן אסור להשתמש בה‪,‬‬
‫הר"י צמח שגם הכניס כל מיני‪ ,‬נמצא שאפי' על שמונה שערים של הרש"ו לפעמים צ' לבדוק‪ ,23‬ואף בכתבי הרח"ו עצמו כל‬
‫שלא מהשמונה שערים שלו‪ ,‬כי ר' שם לפני כן שכותב שאפי' על דברי האר"י בתחילת דרכו לא סמך הרח"ו )ר' בזה גם בסוף‬
‫עמ' קעז'(‪ ,‬ושם ובתחילת עמ' קעד' מזכיר גם את ענין פע"ח‪ ,‬ויש לדעת שלמהר"י צמח ספרו "רנו ליעקב" הוא מהמ"ק‬
‫המתוקנת‪ ,‬ונגיד ומצווה הוא מהת"ר ניירים הבלתי מוסמכים‪ ,‬כך שאם יש דבר בספרי הר"י צמח כנגיד ומצווה ולא נזכר‬
‫בספרים האחרים שממה"ק המדויקת או ממה"ב שהם מהגניזה הידועה‪ ,‬אין לסמוך עליהם‪ ,‬דדינם ככל הת"ר ניירים‬
‫הידועים‪ ,‬ובזה טעה גם הה"כ ב"חיצי גבורים" המובא בדברי המשיג עלי בחודש חשוון‪ ,‬וכן על סידור הרש"ש גם כבר הזכרתי‬
‫לעיל‪ ,‬וכבר הזכרתי דבריו לעיל גבי חדירות ברש"ש‪.‬‬
‫ובקשר למה שציטט מהרמב"ן‪ ,‬שהסברא בהם איולת‪ ,‬כנראה שוב בעודו מנסה ללמד דעת את העם‪ ,‬לא קרה ולא שנה בכל‬
‫ספרי המקובלים הן שלפני האר"י והן שאחריו‪ ,‬שכולם סוברים סברות ואף סותרים את דעת קודמיהם ומסורות שלפניהם‪,‬‬
‫ובדור שלפנינו היה את ר' שאול דוייק הכהן שהיה ידוע בדרך זו‪ ,‬ובכלל כאמור לא שם לב שדברינו הם‪ ,‬בענין זה כדבריו‪,‬‬
‫לטעון שאין לשם זה מסורת ושאף האר"י השמיטו )וכדלקמן(‪ ,‬ור' לקמן שקבלת הרמב"ן שונה משל בימ"ד ר"י סגי נהור‪ ,‬ואף‬
‫פולמוס היה לו עמהם‪ ,‬ואף קבלת כל דור מהמקובלים ואף באותו דור שונה משל חבירו‪) ,‬אם זה במח' מהם הספירות‪ ,‬אם‬
‫זה במח' בתורת הגלגולים ואם זה בתורת השמיטות ועוד( כל שמי שחושב שתורת הקבלה על כרעיה ועל קרבה‪ ,‬נמסרה מאיש‬
‫לאיש אינו אלא בור בתורת המקובלים לדורותיהם‪ ,‬וכבר הבאתי כזאת לעיל מר' צדוק מלובלין‪ ,‬ויכול להיות שהרמב"ן סבר‬
‫הכי ולכן יצא נגד מקובלים אחרים‪) ,‬כמו שהזכרתי במאמר הבא במח' על בימ"ד של ר"י סגי נהור(‪ ,‬והיה בטוח שמה שהגיע‬
‫לידיו הוא הנכון‪ ,‬אך הרי הם סברו להיפך‪ ,‬ואף הריב"ש כתב בסי' קנז' בשם הר"ן על הרמב"ן "וכן הודעתיך מה שאמר אלי‬
‫בייחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל‪ ,‬כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא"‪ ,‬והנה היום אנו‬
‫רואים את כל המקובלים הן שלפניו והן שלאחריו מר"י סגי נהור ועד הרמ"ק וכלה באר"י ותלמידיו‪ ,‬שסברו בהרבה דברים‬
‫אחרת ממנו‪.‬‬
‫והנה המגיב האחרון בחשוון תשפ"ו ‪ ,‬חשב לרפאות שבר על נקלה‪ ,‬באוספו הצוליעה והנדחה יקבץ‪ ,‬את ספרות ההיכלות‪,‬‬
‫המליאה שיבושים ובעיות )וארחיב יותר במאמר הסמוך(‪ ,‬אך לפני כן אעיר שוב‪ ,‬על כל האוסף שהביא מספרים שונים‪ ,‬ר'‬
‫דבריי לעיל גבי הה"כ הראשון באלול תשפ"ה‪ ,‬וכן אעיר לגבי הזדעזעותו על מה שכתבתי על שם דיקרנוסא שגדולי עולם‬
‫הזכירוהו בדחילו ורחימו‪ ,‬אני מקווה שבאותה מידה הוא מזדעזע כשראה שגדולי עולם הזכירו בדחילו ורחימו את השם של‬
‫יש"ו ביה"ר שבכונת התקיעות ביום ר"ה‪ ,‬בהכתירם אותו "שר הפנים"‪.‬‬
‫וכן על דבריו בעניין נסיון התרגום לשם דיקרנוס"א‪ ,‬וההתפלפלות אם זה בספרדית איטלקית או ביונית‪ ,‬שולי ומיותר‬
‫לחלוטין‪ ,‬וכבר התייחסתי לעיל שלא זה עיקר העניין אלא עיקר העניין ששם זה לא נמצא בספרים המוסמכים של האר"י ולא‬
‫בזוהר‪ ,‬אלא שכל בירורי התחיל בעקבות מאמר הנ"ל שנשלח אילי‪ ,‬ושלחתיו לרב ינון‪ ,‬ואת תשובתו כתבתי לעיל‪ ,‬שכאמור‬
‫העקר הוא שזה זה לא מופיע בספרים הנ"ל‪ ,‬וממתי המסורת של שם זה‪ ,‬ובכלל של תפילה זו )וגבי ספרות היכלות ר' בהמשך(‪,‬‬
‫ורק דרך אגב הוא בדק במילון פירוש המילה הזו בשפה זרה‪.‬‬
‫וגם לא היבנתי דבריו שאם לדעתו ספרות ההיכלות מבבל אז לא יתכן שיהיה בה שמות משפות אחרות‪ ,‬הוא באמת חושב‬
‫לפני שהוא כותב‪ ,‬האם זה בגדר הנמנעות? אין בתנ"ך במשנה ובש"ס ובשאר ספרים שלנו ושל אחרים‪ ,‬שחוברו במקום מסויים‬
‫שמות של שפה אחרת?‪ ,‬ועוד ידוע שספרות זו המשיכה להתגבש ולהתרחב במשך עוד הרבה מאוד שנים‪) ,‬ר' במאמר הסמוך‬
‫גבי הזוהר שאף הסוברים שהוא מרשב"י מודים שהתווספו בו הרבה מאוד מאוד בהמשך‪ ,‬כש"כ בהאי(‪) ,‬ועוד ר' בהמשך גבי‬
‫ספר הרזים(‪ ,‬ולגבי הערתו על שלא מצא שם זה במקורות נוצריים‪ ,‬אינני יודע את בקיאותו בספרות הנוצרית‪ ,‬אך ברור שלא‬
‫"כל" מה שהיה לפני ‪ 1500‬שנה נשאר כתוב ומתועד‪ ,‬בטח לא כל המצאה )ור' גם בזה בהמשך גבי ספר הרזים מה נכנס לתוכו(‪,‬‬
‫אך שוב מבחינתי שם זה הוא סתם כלום לא ע"ז ולא בלעז‪.‬‬
‫ועתה לגבי מה שרצה להוכיח מהשימות שמופיעים בספרות היכלות‪ ,‬טעות חמורה היא מ‪ 2-‬אופנים‪ ,‬אופן ראשון‪ -‬אין ואסור‬
‫לסמוך על כל השימות ששם‪ ,‬גם למאן דס"ל שאלה ספרים מוסמכים‪ ,‬וכדברי האר"י בשער רוח הקודש "דע כי כל השמות‬
‫והקמיעין הנמצאים עתה כתובים בספרים הם מוטעים‪ ,‬ואפי' השמות והקמיעין שנתנסו והומחו ע"י מומחה יש בהם טעיות‬
‫רבות‪ ,‬ולכן אסור להשתמש בהם"‪ ,‬ובשער המצוות פר' שמות "שהיו משתמשין בשמות כנודע ובפרט כפי הנמצא כתוב בספר‬
‫פרקי היכלות שהיו משתמשין בהם‪ ...‬אבל עתה אנו כולנו טמאים לנפש אדם ואין לנו רשות להשתמש בהם‪ ...‬עוד שמעתי בשם‬
‫מורי זלה"ה והוא כי כל השמות והקמעים אשר בזמננו הם מוטעים אפילו אותם הפועלים בנסיון אמיתי"‪ ,‬וציין זאת גם‬
‫כי בהכרח יתדבק גם ברע המתדבק בטוב‪ ,‬וחושב לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא‪ ,‬וגם אפילו שישיג‪ ,‬הוא אמת בתערובת שקר‪,‬‬
‫ובפרט כי אין אפר פרה מצויה וטומאת הקליפות מתדבקות באדם המתקרב להשיג על ידי קבלה מעשית‪ ,‬ולכן שומר נפשו ירחק מהם‪,‬‬
‫כי מלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם‪ ,‬ואף גם בעולם הזה קבלה בידינו כי יעני או הוא או זרעו או יחלה בחולאים הוא או זרעו או‬
‫ישתמד הוא או זרעו‪ ,‬וקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינה ורבי שלמה מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית ונאבדו מן העולם‪ .‬משער רוח‬
‫הקודש תקון ג' לאדם המשתמש בקבלה מעשיית‪ ,‬ובתחלה אבאר מהו העון שלה‪ ,‬וז"ל מורי ז"ל‪ ,‬אני הכותב חיים שאלתי למורי ז"ל‪,‬‬
‫על ענין השמוש בקבלה מעשיית‪ ,‬הנאסרת בכל ספרי המקובלים האחרונים‪ ...‬ולכן אין לנו רשות בזמנים אלו‪ ,‬להשתמש בשמות‬
‫הקדושים והמשתמש בהם ענשם גדול כמש"ל‪ ,‬ש' המצות פ' שמות "גם פעם אחרת השיב מורי ז"ל‪ ,‬לאיש הנז' על שאלה הנז'‪ .‬באופן‬
‫אחרת‪ ,‬והיא זו‪ ,‬דע כי כל השמות והקמיעין הנמצאים עתה כתובים בספרים הם מוטעים‪ ,‬ואפי' השמות והקמיעין שנתנסו והומחו ע"י‬
‫מומחה יש בהם טעיות רבות‪ ,‬ולכן אסור להשתמש בהם‪...‬וזה תקונו‪ ,"...‬ור' בשו"ת נחלת לוי ח"ג יו"ד סי' א' עמ' שיג'‪-‬שיד' באות לד'‪,‬‬
‫ועוד לו שם בס' ב' תמיהות על הרבה "ספרי קודש" שנגועים באיסורים חמורים כשוף וכו'‪ ,‬ובעמ' שכג‪ -‬שכד שוב תמה על הרח"ו‪ ,‬ור'‬
‫שם ‪ 3‬סימנים ראשונים‪ ,‬על הבלגן העצום שנכנס בהרבה מספרי הקודש והקבלה מגויים מכישוף ושאר איסורים‪ ,‬ע"ש באריכות‪ .‬ועוד‬
‫העירו שהמעיין בספר הפעולות הנ"ל יראה עוד דברים שאסורים מצד גזל הונאה אונאה ועוד‪ ,‬ותמהו גם אם לא היה עושה )את המובא‬
‫שם( למה הביא‪ ,‬הרי זה יגרום לאחרים לעשות‪.‬‬
‫‪ 23‬ז"ל יעב"ץ במ"ס "אף כי עתה שנזדייפו כל כתבי האר״י‪ ,‬גם ההעתקות מלאים שבושים וטעות סופר לרוב מאד‪ ,‬כאשר ראיתי בעיני‬
‫תפלה של האר״י ביד אחד מהמתחסדים‪ ,‬והיא מלאה שבושים קשים‪ ,‬ולא חלי ולא מרגיש‪ ...‬עתה יידע האיש הישראלי הנאמן לאלהיו‬
‫כי אין חיוב אמונה‪ ...‬בכל מה שבא בכתבים והעתקות משם האר״י"‪.‬‬
‫הבל"י ח"ב קלט‪" .‬שהשמות הנז' בספרים כולם נכתבו כטעות כמבואר כ"ז בש' רוה"ק די"ג ע"ב יעו"ש" )ור' שאפי' דור אחר‬
‫האר"י כבר כתבי האר"י היו מלאים שיבושים וגרסאות‪ ,‬עד שיש ספרים שעל אף שהיו נפוצים אצל רוב הלומדים והגדולים כאמור במאמרינו הם‬
‫אינם מדויקים כלל‪ ,‬וכש"כ ספרות זו שבאה ללא אב ולא נודעה ממתי היא‪ ,‬וללא מסורת וכדלקמן(‪ ,‬ור' שם שאפי' שמות ידועים של מלאכים‬
‫מוזכרים בתור שמות הבורא )לדוגמא בהיכלות זוטרתי(‪ ,‬ולכן אין פלא שהאר"י לא הזכיר שם זה כלל‪ ,‬ובפרט לפי מה שיחסוהו‬
‫כשם של פרנסה‪ ,24‬עוד יותר היה לו להזכירו )כמו שמאז נפיצותו הוזכר בברכת השנים בשומע תפילה ובאבינו מלכינו ובתפילת הפרנסה בר"ה‬
‫ויו"כ‪ ,‬שכלום מכל אלה לא מוזכר באר"י‪ ,‬הלא דבר הוא(‪ ,‬ואני אוסיף שבפרט אלה שאינם צירופים של פסוקים‪ ,‬כגון ר"ת ס"ת אתב"ש‬
‫וכדו' )וכמובן שאין כוונתי למציאת אותיות השם‪ ,‬בפיזור שרירותי ובפסוקים ללא רצף וקשר‪ ,‬כי כך אין דבר שלא ימצא‪ ,‬אף "ישוע שר הפנים"(‪,‬‬
‫ועוד יותר כאשר הם נראים משפות זרות‪ ,‬אם יונית ואם ספרדית )שלקחה הרבה מהיונית( או איטלקית‪ ,‬וכאן אסביר כי‬
‫אנשים כבר איבדו את הכיוון‪ ,‬מרוב אמונות תפילות‪ ,‬וספרים משובשים‪ ,‬ודברים פשוטים כאלה צריכים להסביר לבשתינו‬
‫ולבושת תורתינו הקדושה‪ ,‬כי שם של הבורא‪ ,‬בפרט שלא מופיע בחז"ל‪ ,‬לא אמור להיות‪ ,‬מילה חסרת כל פשר‪ ,25‬אלא או‬
‫צירוף הגיוני של פסוקים עם קשר ורצף‪ ,‬או שם בעל משמעות בשפת היהודים‪ ,‬והלא אפי' אללה או גאד‪ ,‬לא יתכן שיחשב שם‬
‫קדוש ונתחיל לכוון בו‪ ,‬הוא לא נחשב הלכתית קדוש‪ ,‬ורק בגלל שמכנים אותו לבורא בשפות זרות‪ ,‬צ' מעט כבוד )ר' שו"ע הרב‪,‬‬
‫ומ"ב פ"ה סק"י(‪ ,‬ונחשב ככינוי לעניין נדרים ושבועות וברכות ) ר' ש"ך קע"ט סקי"א‪ ,‬ור' מנח"י ח"א סי' יז'‪ ,‬ור' ברכ"ה ח"א עמ'‬
‫קכח'(‪ ,‬כש"כ שם שאפי' בשפה זרה אינו כינוי לבורא‪ ,‬אלא או שהוא שום כלום‪ ,‬מילה חסרת פשר‪ ,26‬או ח"ו כנ"ל‪ ,‬ולכן אפשר‪,‬‬
‫ואף חובה‪ ,‬לשכוח מדמיונות אלה שדיקרנוסא וכדו' יהיה שמות קדושים ובטח לא "שמך הגדול והקדוש"‪ ,‬ולא נטעה כאשר‬
‫טעו אבותינו ב"ישוע שר הפנים"‪ ,‬וכדברי הריטב"א שהבאתי לעיל "לא נשיאם חטאת בקברם"‪ ,‬וכדברי האר"י בליקוטי תורה‬
‫פר' נח‪ ,‬גבי דור הפלגה "והנה שמוש זה לא היה עולה בידם אם לא היו יודעין צירוף האותיות והשמות בלשון הקודש כי א"א‬
‫לשמוש השמות בלשון אחר"‪.‬‬
‫ואם הזכיר את קובץ 'חיצי גבורים'‪ ,‬מספיק לעיין שם‪ ,‬כדי לראות את הבלגן העצום שיש בספרים הנ"ל ובשמות הנ"ל‪ ,‬וכן‬
‫מוזר לראות כל מיני נסיונות של הה"כ שם לתרץ כל מיני שמות מוזרים‪ ,‬וע"ש שגם מנסה לתקן כמה שמות מסברתו‪ ,‬וכן‬
‫מנסה לתת סברות מוזרות לשמות שהם מילים רגילות‪ ,‬וכדבריו שם עמ' תתקעד' "ומה מייחד תיבות אלו בכדי שיקראו שמות‬
‫ונראה לבאר שבעוד אצל בעלי הפשט רק שם שהוא משמש כתואר לה' נחשב לשם קדוש אצל בעלי ההיכלות כל תיבה שיש‬
‫לה אסוציאציה כל שהיא עם שם ה' גם היא לשם תחשב ויש לעיין עוד"‪ ,‬או סברא מוזרה אחרת בעמ' תקפ' "לגבי שמות‬
‫קדושים אפי' הם בלשון זרה אפשר לומר שההברות עושות את הפעולה ולא התיבות ממש וצ"ע"‪ ,‬וא"כ גם לפי המצאתו זאת‬
‫יוצא שאינם שמות קודש‪.‬‬
‫ומש"כ הה"כ שתפילת ר"ע היינו החיבור המאגי המכונה "הבדלה דר"ע"‪ ,‬לא מובן‪ ,‬אם רצה לומר שהארי היה "מתפלל" את‬
‫כל החיבור הזה‪ ,‬דהא ודאי בדותא היא‪ ,‬דהחיבור כולו אינו תפילה‪ ,‬אלא מכיל גם סוג של השבעות מאגיות‪ ,‬וגם הוא ארוך‬
‫מכדי להתפללו מידי פעם‪ ,‬ולמה לא נצמד למילים ולמה שכתוב‪' ,‬תפילת ר"ע'‪ ,‬והיינו או תפילה שהיתה ידועה בזמן האר"י‬
‫כתפילת ר"ע‪ ,‬כמו שגם בן זמנו של האר"י‪ ,‬ספר חרדים פס"ז‪ ,‬מביא את התפילה מר"ע‪ ,‬וז"ל "כל אדם חיב להתפלל שיצילהו‬
‫ה' מיצר הרע כמו שמצינו בגמרא קידושין באמוראים הקדושים שהיו מתפללין רחמנא ליצלן מיצר הרע ובפרקי דרבי עקיבא‬
‫כתיבת יד נמצא כתוב שהיה מתפלל כל יום יהי רצון מלפניך ה' אליקי ואליקי אבותי שלא אכעס היום ולא אכעיסך"‪) ,‬הביאו‬
‫גם השל"ה ביומא רד'‪ ,‬ויעב"ץ בסדורו(‪ ,‬והיא אינה מהחיבור המכונה הבדלה דר"ע‪ ,‬אלא מהנקרא היכלות זוטרתי‪ ,‬ש"מיוחס"‬
‫לרבי עקיבא‪ ,‬ומובא שם בעמ' ‪) 30‬בהוצאת רחל אליאור(‪ ,‬או עוד אפשרות שכוונתו לתפילה המוזכרת בטור רצט' מסדר רעמ"ג‪,‬‬
‫)וגם הרשב"א בתשובה תי"ג הזכירה( והיא אכן מוזכרת בחיבור המכונה "הבדלה דר"ע"‪ ,‬ואינה מופיעה ב"היכלות זוטרתי"‪,‬‬
‫וכמו שהפנה הה"כ לתרביץ נ'‪ ,‬אז שם היא מופיעה בעמ' ‪ ,273‬סע' י'‪ ,‬והדיקרנוסא המוזכרת היא בסע' ג' בעמ' ‪ ,255‬ואיך הגיע‬
‫לזה שאם האר"י אמר תפילה זו או זו‪ ,‬הוא מאשר את כל השימות המופיעים בכל החיבור הנ"ל‪ ,‬ובטח לא לקרוא לו חיבור‬
‫מוסמך מהאר"י על כרעיו ועל קרבו‪ ,‬ש‪-‬א'‪ -‬לא בטוח כלל שראהו ובטח את כולו )שכידוע לא כל מה שיש היום בידינו היה‬
‫בידם‪ ,‬וכדלקמן מדברי הרב כשר גבי ספר הקנה והפליאה‪ ,‬וכן מהרב יעקב הלל לקמן‪ ,‬וכידוע שכל כמה שנים מוצאים עוד‬
‫חלקים מכל מיני כ"י שמתגלים חלקים חלקים(‪ ,‬ב‪ -‬כנ"ל האר"י עצמו כבר אמר שכל השמות שבכל הספרים והזכיר גם ספרות‬
‫היכלות הם משובשים‪ ,‬ולכן גם לא מוזכר באר"י ובזוהר‪ ,‬ואכן גם שם זה מופיע בהיכלות זוטרתי )ואף המהדיר של הבדלה‬
‫דר"ע בתרביץ הנ"ל‪ ,‬טוען שמשם מקורו(‪ ,‬ובעצם כל הקטע המובא ב"הבדלה דרבי עקיבא" בסע' ג'‪ ,‬לקוח "מהיכלות זוטרתי"‪,‬‬
‫ושם‪ ,‬בעמ' ‪ ,27‬כתוב אחרת "די קרטוסא" ובעמ' ‪ 51‬מביא‪-‬עוד ‪ 3‬גירסאות‪ ,‬אחת שלא גורסת כלל מילה זו‪ ,‬ועוד ‪ 2‬גרסאות‪,‬‬
‫‪ 24‬וגם דבר זר הוא שיהיה לבורא שם שהוא לפרנסה ושם שהוא לזיווג וכו'‪ ,‬ועוד נזכיר מהמוזריות שבספרות זו במאמר הבא‪.‬‬
‫‪ 25‬ואף האר"י שם ליבו לדבר זה‪ ,‬לשמות המוזרים הממלאים ספרות זו‪ ,‬ונתן סברא שכנראה בכוונה תחילה שבשום‪ ,‬אך כאמור היום‬
‫כבר ידוע שספרות זו מליאה תוכן מאינשי דלא מעלי‪ ,‬כנ"ל וכדלקמן‪ ,‬וכן ראיתי שכתב בשות נחלת לוי ח"ג יו"ד ‪ 3‬סימנים ראשונים‪ ,‬על‬
‫הבלגן העצום שנכנס בהרבה מספרי הקודש והקבלה מגויים מכישוף ושאר איסורים‪ ,‬ע"ש באריכות‪ ,‬כתב שם בעמ' שכג' "ולאור‬
‫האמור בדברי האר"י‪ ,‬הרי ששמועה זו אמת רק שרופדה ורוככה‪ ,‬לא המדפיס בילבל השמות בכוונה אלא מקורו מבולבל‪.‬‬
‫‪ 26‬במורה הנבוכים א׳‪ ,‬סא‪-‬סב‪ .‬אחרי ביאור שמות ה׳ ותאריו כתב‪" ,‬ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות‪ ,‬ומה שתשמע מהם או‬
‫תמצא בספריהם הטפשיים‪ ,‬שמות שהם מצרפים אותם‪ ,‬שאינם מורים על שום ענין כלל‪ ,‬ויקראו אותן שמות‪ ,‬ומדמים שהם צריכים‬
‫קדושה וטהרה‪ ,‬ושהם עושים נפלאות‪ ,‬כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם‪ ,‬כל שכן לסבור אותם"‪ ,‬ומסביר אח"כ‬
‫כיצד התגלגלה הטעות‪" ,‬וכאשר מצאו האנשים הרשעים הבערים את הלשונות הללו‪ ,‬מצאו מקום לשקר ולדבר‪ ,‬שמצרפים איזה אותות‬
‫שרצו‪ ,‬ואומרים זה שם פועל ועושה אם נכתב או נאמר באופן פלוני‪ .‬ואחר כך נכתבו אותם הכזבים‪ ...‬והגיעו אותם הספרים לידי‬
‫הכשרים החלשים הפתאים‪ ,‬אשר אין להם קנה מידה להבחין בין אמת ושקר והצניעום‪ ,‬ונמצאו בעזבונם וחשבו בהם שהם אמת‪ .‬כללו‬
‫של דבר ׳פתי יאמין לכל דבר"‪ ,‬ובהל' ע"ז יא' י' "איזהו חובר זה שמדבר בדברים שאינן לשון עם ואין להן ענין ומעלה על דעתו‬
‫בסכלותו שאותן הדברים מועילין‪ ...‬וכל אותן הקולות והשמות המשונים המכוערים לא ירעו וגם היטב אין אותם"‪ ,‬וזה בבחינת 'רטין‬
‫מגושא ולא ידע מאי אמר'‪ ,‬כך זה שונה משנתו ואינו יודע במה סמך‪ ,‬ור' שיטת המאירי בכ"מ בש"ס לפרש דברים מיסטיים מוזרים‪,‬‬
‫שחז"ל עשו זאת רק לאמונת המון העם‪.‬‬
‫קרונסא‪ ,‬דקרנוסא‪ ,‬וגם ב‪ -2‬מילים די קרנוסא‪) ,‬מה שמזכיר את הפירוש של קרנוסא בלע"ז שהבאנו לעיל(‪ ,‬והוא אשר אמרנו‬
‫מלא שיבושים‪ ,‬ג‪ -‬ואדרבא מהיכן שבא להביא ראיה משם ראיה נגדו‪ ,‬וכמו שכבר הזכרנו לעיל‪ ,‬דשווה בדעתך אם איתא‬
‫דהכיר האר"י שם זה‪ ,‬איך לא הזכירו ולו פעם אחת בכל כתביו‪ ,‬בפרט ששם זה נפוץ מאוד הן בתפילת הפרנסה הן בברכת‬
‫השנים והן באבינו מלכינו‪ ,‬והאר"י לא הזכירו לא בפעמים אלה ולא בשום פעם‪ ,‬הלא דבר הוא האומר דרשני‪ ,‬ואף כאמור‬
‫הז היר שכל השמות מבולבלים‪ ,‬וכנ"ל אכן מבולבלים )וכבר הזכרתי לעיל שגם הרמ"ק לא הזכירו‪ ,‬ושום מקובל לפני הרי"ץ‬
‫והרמ"ז אף שראו את ספרות היכלות(‪ ,‬ובסוגריים עירבב הה"כ את ‪ 2‬העניינים‪ ,‬וכתב שבהוצאת שער התפלה של אהבת שלום‪,‬‬
‫כתבו שכונת הארי לספר היכלות זוטרתי‪ ,‬רק שהשמיט מה שהביאו לפני כן‪ ,‬שהתפילה היא מה שהזכיר ספר חרדים כנ"ל‪,‬‬
‫שהיא בעמ' ‪ 30‬בהיכלות זוטרתי‪ ,‬והיא לא מופיעה בהבדלה דר"ע‪ ,‬שבה פתח הה"כ )אלא שהה"כ כלל לא התייחס לתפילות‬
‫שיש שם אלא רק לחיבורים הנ"ל וכנ' להשבעות שיש שם(‪.‬‬
‫ואח"כ בפיסקה הבאה‪ ,‬כתב הה"כ וז"ל "ועוד נמצא בשער כתבי מורי )מהד' אהב"ש עמ' קנ"ח‪ ,‬שעה"כ דף ק' ע"ב( שהעתיק‬
‫מכת"י רבינו האר"י‪ ...‬והוא העתיקם בקיצור מתוך פירוש המיוחס לרבינו הרוקח‪ ...‬ושם כתוב "החותך‪ ,‬חת"ך הוא שם‬
‫המפורש ויוצא מן פות'ח א'ת ידי'ך‪ ,‬והוא בגי׳ דיקרנוס"א‪ ,‬והוא שם של פרנסה"‪ .‬גם כאן רואים עוד מקור מוסמך מפי האר"י‬
‫ז"ל שמזכיר שם קדוש זה"‪ ,‬ע"כ דברי הה"כ באו"ת חשוון‪.‬‬
‫והנה הוא פלא ‪ ,‬דלכאו' חז"ל אומרים‪ ,‬לא עבידי אינישי לשקורי במלתא דעבידא לאגלוי‪ ,‬והרי כל המסתכל ב'שער התפילה'‬
‫)המכונה 'שער הכוונות'( יראה שאין את המילים האחרונות הללו שהדגיש כלל‪ ,‬ובדיוק מהסיבה שהבאנו לעיל‪ ,‬שהאר"י לא‬
‫החזיק מבלגן השימות שיש שם‪ ,‬ובכללם משם זה‪ ,‬והנה ממקום שבא להקשות נהפך לסייעינו‪ ,‬ויש לציין שגם בשער רוח‬
‫הקודש ששוב מזכיר מהו סוד חת"ך וז"ל "והנה חת"ך הנז' הוא סוד החשמל הנקרא אורפניאל"‪ ,‬ושוב לא מזכיר משם זה‪,‬‬
‫רק שם אחר‪ ,‬וכן בכל מקום שמזכיר האר"י ענין שם חת"ך אינו מביא עניין דיקרנוס"א‪ ,‬ודבר זה מוכיח ברור שלא החזיק‬
‫משם זה‪ ,‬לא סבירא ליה ולא שמיעא ליה‪ ,‬ותימא והרי היא הרי מלתא דעבידא לאגלויי‪ ,‬אלא שבאמת אין כוונת הה"כ לשקר‬
‫)במלתא דעבידא לאגלויי( אולי רק להטעות את הקורא‪ ,‬שיחשוב כאילו זה כתוב באר"י בעוד שזה כתוב רק בקובץ המובא‬
‫בחיצי גבורים הנ"ל‪ ,‬שמשום מה הכריע הה"כ שהוא של הרוקח‪ ,‬בעוד שבחיצי גבורים עמ' רצב' שמעיר שם שזה לא בטוח‪,‬‬
‫ובעמ' לפני כן בתחילת הע' ‪ 589‬מביא שבכלל המילים הר' אליעזר הולך על קטע הבא )ואוסיף שכן מסתבר שאינו לרוקח‪ ,‬כי‬
‫שוב שם זה לא הוזכר באף מקובל לפני הר"י צמח והרמ"ז(‪ ,‬אך ברצונו לתפור מהלך שאם זה קשור לרוקח‪ ,‬והארי כמה‬
‫פעמים הביא מדברי הרוקח כמ"ש שם )וגם ‪ 4‬המקורות שהפנה בהם לאר"י שכביכול מצטט מהרוקח(‪ ,‬ממילא אם הרוקח‬
‫הביא משפט זה ודאי האר"י שהשמיט לגמרי משפט זה‪ ,‬מסכים איתו‪ ,‬וכולה בורכא ובדותא היא כאמור‪ ,‬ואדרבא כאמור‬
‫מוכיח את דברינו‪ ,‬ומ"מ‪ ,‬זה ודאי‪ ,‬לא סותר את הגמ' דכל כה"ג ודאי לא עבידא לאיגלוי‪.‬‬
‫ומה רצה במנותו ג"פ שהאר"י הזכיר את הרוקח‪ ,‬שמא למד מדין חזקה ג"פ שהוא מסכים עם כל דבריו? הא ודאי בדותא‬
‫היא‪ ,27‬וכבר הזהיר בהקדמה מהמקובלים שלפני הרמב"ן‪ ,‬והרש"ש הזהיר אף יותר‪.‬‬
‫ועוד שוב מה שכתב על היעב"ץ וסיעתו )באו"ת חשון עמ' קצה' פיסקה לפני אחרונה(‪ ,‬אלו שוב סתם דברים תמוהים )ודבריי‬
‫שציטטתי מהיעב"ץ לעיל יוכיחו‪ ,‬שהרי לשיטתו‪ ,‬היעב"ץ שפך המים עם התינוק‪ ,‬אלא ודאי התכוון למה שאמר(‪ ,‬של מי שלא‬
‫מסוגל להתמודד עם מציאות או טענות קשות שנגד תפיסתו‪ ,‬ומה אפשר לענות למי שבמקום להתמודד עם טענה של חכם‬
‫מסויים פשוט עונה‪ ,‬הוא לא התכוון וזהו‪ ,‬והמבין יבין לגודל אפסיות טענות מעין אלה )ועל גדולים שכתבוה יש לדונם לכף‬
‫זכות‪ ,‬ותו לא מידי(‪ ,‬שאינם צריכים מענה‪ ,‬אם לא משום קלי הדעת שאיך שהוא משום מה מתישבת "דעתם" בדחיות שכאלה‪,‬‬
‫גם אני יכול להשיב על כל מגיבי שהם כלל לא התכוונו למה שהם אמרו וזהו‪ ,‬וברור שכאשר כתב כן חשב )יש איזה משפט‬
‫שאומר שמי שמאמין לא שואל שאלות כאלה(‪ ,‬ובפרט על גברא כמו היעב"ץ אשר ידוע במידת אמיתותו‪ ,‬שלא נשא פנים‪ ,‬ויתכן‬
‫מאוד שהטריגר )זה לא שם קדוש( אשר גרם לו‪ ,‬זה השבתאות והפרנקיסטים‪ ,‬דתמה מה היה על ככה שמספר הזוהר יצאו‬
‫כ"כ קלקולים כלשונו‪ ,‬ויצא לבדוק אחריו‪ ,‬ואף הקדים שדבר זה היה שמור אצלו ‪ 40‬שנה‪ ,‬עד שהחליט להוציאו‪.‬‬
‫‪ 27‬ורק אזכיר קושיא שהיתה לי מימים ימימה בדברי האר"י שכתב על הרוקח‪ ,‬שהזכיר הה"כ משעה"כ‪ ,‬וז"ל "גם נלע"ד אני חיים כי גם‬
‫אני שמעתי ממוז"ל כי העושים ד' פעמים בכל שנה ג' ימים רצופים הם ולילותיהן שהם קודם ר"ה וקודם יוה"כ וקודם עשרה בטבת‬
‫וקודם י"ז בתמוז אף אם לא עשאה רק פ"א בשנה בכל ימיו יספיק ואין צריך לעשותה בכל שנה ושנה‪ .‬אבל אינו מספיק רק לבטל מעליו‬
‫מה שנגזר עליו לבא בעוה"ז לסיבת עונותיו אבל עונש עוה"ב אינו נמחל בזה‪ ,‬מה שכתוב בס' התשובה שחיבר הרב ר' אליעזר מגרמיזא‬
‫ז"ל הנק' מורה חטאים המתענה ד"פ בכל שנה בד' זמני התקופות ג"י רצופים בכל פעם מהם מתכפרים כל עונותיו כך הוא האמת‪,‬‬
‫אמנם דברים אלו צריכים ביאור והוא‪ ,‬כי אין זה מספיק רק למחול ולכפר להעביר מעליו היסורים שהם עתידים לבא עליו בעוה"ז‬
‫לסיבת עונותיו‪ ,‬אבל עיקר עונש עונותיו והוא מה שעתיד ליענש בגיהנם אחר פטירתו אין זה נמחל ע"י התעניות הנז' אמנם צריך לתי'‬
‫אחרים כאשר ביארנו בספרינו אלה"‪ .‬והנה חוץ מזה שדברי האר"י בדברי הרוקח להשוותם לדבריו שלו‪ ,‬מוקשים‪ ,‬דכל כה"ג הל"ל‬
‫לרוקח לבאר בפירוש‪ ,‬מה גם שלשונו "מתכפרים כל עוונותיו"‪ ,‬ודאי לא משמע כן‪ ,‬אלא שהקשה ביותר לפי דברי האר"י‪ ,‬על מה חז"ל‬
‫אמרו ביומא פו‪' ,.‬אינו זז משם עד שמוחלין לו' וכו'"‪ ,‬אי על עונש בעוה"ז‪ ,‬הרי אמר האר"י צ' תעניות‪ ,‬ואי על העוה"ב הרי אמר שצ'‬
‫תיקונים אחרים?‪.‬‬

Similar documents