מאמר ב'- על ספרות היכלות ועוד ספרים בעיתיים

מאמר ב'- על ספרות היכלות ועוד ספרים בעיתיים

‫על ספרות ספרי היכלות ועוד ספרים‬
‫הרב דביר גדסי צפת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אז בהמשך למאמרי שלפני כן הסמוך‪ ,‬ובפרט לנאמר בסופו‪ ,‬לדחות את ה"הוכחה" מספרות היכלות‪.‬‬
‫רס"ג על אחד מספרי ההיכלות שראה בזמנו‪ ,‬וז"ל "(בפי' ר״י ברצלוני לס׳ יצירה) "שיעור קומה לא נתקבצו‬
‫עליו דברי כל החכמים מפני שאינו לא במשנה ולא בתלמוד‪ ,‬ואין לנו דרך שיתברר לנו בה אם הם דברי ר׳‬
‫ישמעאל או לא‪ ,‬ואולי איש אחר אמרם על שמו‪ ,‬כמו שנראה רבים מהספרים קרואים בשמות אנשים שלא‬
‫עשו אותם‪ ,‬אבל חיברום אחרים ונתנו עליהם שם אחד מגדולי החכמים כדי לשום שם גדול לספריהם"‪.‬‬
‫ואף בספרות הקבלה הקדומה הומצא גאון הנקרא "רב חמאי גאון" וממנו ספרות קבלה הנקראת "חוג‬
‫העיון"‪.‬‬
‫הרמב"ם על ספר שיעור קומה גם הוא מהספרות הנ"ל (בתשובה תקל"ה בהוצאת מכון ירושלים) "לא‬
‫סברתי מעולם שזה מהחכמים ז"ל וחלילה להם שיהיה מהם‪ ,‬ואינו אלא חיבור של אחד הדרשנין הרומיים‬
‫ולא אחר‪ ,‬ובכלל להתנזר מאותו הכתב ולבטל זכר עניינו‪ ,‬מצוה רבה ושם אלהים אחרים לא תזכירו וכו'‬
‫שהרי מי שיש לו קומה הוא אלהים אחרים בלא ספק‪ ,‬וכתב משה‪."1‬‬
‫וכן המתקיף הגדול של הפילוסופיה ושל הרמב"ם‪ ,‬ר' משה בן חסדאי תקו מבעלי התוס' (מוזכר ברמב"ן‬
‫ואו"ז ובשו"ת מהר"י ברונא ועוד)‪ ,‬בספרו כתב תמים כותב וז"ל "וכן בשיעור קומה שכתוב במדרש א"ב דר'‬
‫עקיבא כו' אם הוא בר סמכא כיון שלא נמצא בתלמודינו ולא בתלמוד ירושלמי ולא במדרשים הגדולים כי יש‬
‫ספרים שזייפו המינים להטעות את העולם כמו פרק שירה וכתוב בסופו כל מי שהוגה בו תמיד זוכה לכך‬
‫וכך‪ ,‬ופלוני ופלוני ערבים וכן מה שכתוב בספר שם האברים כף הימין כך שמו ושל שמאל כך שמו ובסוף‬
‫הדברים כל מי שיודע רז זה אמר ר' ישמעאל אנו ועקיבא ערבים בדבר שבעולם הזה הוא בחיים טובים ואין‬
‫להאמין כי כותבים כך כדי להחזיק דבריהם וכבר שמענו מרבותינו כי ענן המין וחבריו היו כותבין דברי מינות‬
‫ושקר וטומנים בקרקע ואח"כ היו מוציאין אותם ואומרים כך מצאנו בספרים הקדמונים כו' אם רואה אדם‬
‫בספרים החיצונים דבר של תמהון אל יחוש עליו מאחר שלא נתפרש באגדות של תלמודנו שעליהם אנו‬
‫סומכין כו'"‪.‬‬
‫ור' שגם האר"י בשער מאמרי רשב"י חלק בתורת השמיטות על ספר התמונה וספר הקנה שאוחזים מתורה‬
‫זו דשמיטות (גם הבהיר והיכלות דר' ישמעאל אוחזים מתורת השמיטות)‪ ,‬וז"ל האר"י "להודיעך ענין טעות‬
‫אחד נפל בפי קצת המקובלים כמו ספר קנה וספר בעל התמונה האומרי' כי שבע שמיטות יהיו בעולם וכל‬
‫שבעה אלף שנה הם שמיטה אחת וכבר עברה שמיטה ראשונה ואנחנו עתה בשמיטה הב'"‪ ,‬הו"א שלא‬
‫התייחס אליה כאל תורה אמיתית בהכרח‪ ,‬בטח לא על כרעה וקרבה‪ ,‬או שלא נודעה לו כולה‪.‬‬
‫‪ 1‬וכבר הביאו שלפירוש הרמב"ן בבראשית לד' ל'‪ ,‬שעל התענינות והתעסקות וכש"כ השבעת מלאכים‪ ,‬לא שמיעא ליה כלומר לא‬
‫ס"ל שמועיל‪ ,‬ואין שום תועלת בידיעת שמם‪ ,‬ובדרשת תורה תמימה (הבאתיו לקמן) כתב אף איסור בפניה אליהם‪ ,‬ש"מ רמב"ן‬
‫כלל לא ס"ל ככל ספרות היכלות זו‪( ,‬יש להעיר שהמקובלים בתקופתו לא הביעו התעניינות רבה בספרות ההיכלות)‪ ,‬וכן הר"ן‬
‫הוא ותלמידו הנמוק"י (בפירושו על התורה וארא) כתב בדרוש יב "או דבורים להשיג מהם (מהמלאכים) תועלת מצד רצון בעל‬
‫הכח השמימי עליהם‪ ...‬שהוא מדרכי ע"ז"‪ ,‬וכן ר"י החסיד כתב (בכמה מקומות בס"ח) נגד השבעת מלאכים ללא חילוק‪ ,‬על אף‬
‫שבספרות הנ"ל הם בעד‪ ,‬וברור גם שכל הראשונים שהיו נגד בקשות ממלאכים יהיו נגד זה בכ"ש‪ ,‬ויש לציין שאף ר' משה די‬
‫ליאון‪ ,‬הראשון שפרסם את ספר הזוהר לעולם‪ ,‬בספר הרמון כותב אפי' נגד בקשות ממלאכים‪ ,‬וז"ל "ישראל עם קדושים אין להם‬
‫ללכת לפני שר ושליט אלא לו ית' ואין להכניס מליץ בינינו והרבה מפרשים פירשו בזה ודיו לנו במה שרמזנו בזה הענין"‪ ,‬וגם מפרש‬
‫ואומר מיכאל שר ישראל שר שלנו לא שר עלינו בעדינו ובזמן שאנו עושים רצונו של מקום מיכאל עושה את שליחותם של ישראל‬
‫ומגן עליהם‪.‬‬
‫וכבר מכירים אנו שכבר היה לעולמים תקדימים כאלה‪ ,‬שספרים שנחשבו אצל גדו"י כאמינים התגלו‬
‫כמזויפים‪ ,‬כגון ירושלמי קדשים שהיה רק לראשוני אשכנז (ר' בתורת הקדמונים ח"א סי' מח' הע' א'‪ ,‬שם זה‬
‫לא זיוף מכוון אלא טעות שגרמה זו)‪ ,‬ירושלמי קדשים שבזמן הח"ח‪ ,‬וז"ל מכתב הח"ח "אף שלע״ע למדתי‬
‫מעט בהירושלמי מ״מ רואה אני שהם הם דברי רבותינו המדרשים ובפרט אחרי שהשגתי הכת״י מן הגאון ר'‬
‫רפאל על מסכת חולין וניכר מן הנייר שהוא איזה מאות שנים‪ ,‬ולדעתי איו שום ספק בדבר‪ ,‬ומה שנעשה‬
‫פירוד הלבבות בענין הזה הוא מעשה שטן"‪ ,‬ועל אף שהח"ח אמר את דבריו בבטחון גמור‪ ,‬ובעקבות זאת‬
‫התחיל להניח תפילין דר"ת‪ ,‬אחר כמה שנים התגלה המזייף‪ ,‬ואתגלי בהתתיה ('מכתבי הרב חפץ חיים' עמ'‬
‫‪ ,)27‬וכן ספר בשמים רא"ש‪ ,‬ספר אשכול הוצאת אוירבאך‪' ,‬ברייתא דמסכת נדה' המלאה דברים ואמונות‬
‫מוזרים‪ ,‬וגם זיופה נכר שמערבבת אמוראים מאוחרים עם מוקדמים‪ ,‬וממנה הובא ברמ"א או"ח פח'‪( ,‬ר' באוצר‬
‫החכמה "מחקרים בספרות הגאונים" ‪" ,166-188‬שקיעין" עמ' ‪" ,22‬ספרי זוטא" עמ' ‪ 64‬הע' ‪ ,238‬ואת‬
‫השפעתה על ספרות היכלות ר' בנספחו בסוף הספר) גם 'יוסיפון' שהוא חיבור שהגיע בסוף תקופת‬
‫הגאונים בערך‪ ,‬וחשבוהו לחיבור קדמון מזמן התנאים‪ ,‬ליוסף בן מתיתיהו‪ ,2‬ועוד ספרים הזכיר הה"כ ב'חיצי‬
‫גבורים' הנ"ל ע"ש‪ ,‬וכן שו"ת הגאונים "שערי תשובה" הרבה תשובות של גאונים שבו‪ ,‬הוכחו כמזויפים ואינם‬
‫כלל של גאונים‪( ,‬הנחשד הוא ר' משה די ליאון‪ ,‬הוא גם הראשון שציטט מהתשובות הנ"ל (לפני השו"ת הנ"ל‬
‫שלו)‪ ,‬וכן בקורפוס גדול של כתבי ר' משה די ליאון נמצא מהתשובות המזויפות‪ ,‬ר' בזה באוצר החכמה‬
‫'מאמרים שמחה עמנואל'‪ ,‬ובמאמרו של אבישי בר אשר "קבלה ומנהג תשובות הגאונים ומדרשות הקדמונים‬
‫בפולמוס המנהגים בזוהר ובסביבבתו הספרותית"‪ ,‬ור' גם "תקופת הגאנים וספרותה" עמ' שכג')‪ ,‬ויש עוד‬
‫הרבה ספרים כאלה בפרט אצל האשכנזים‪ ,‬ר' במאמרו של י' תא שמע "ספרייתם של חכמי אשכנז"‪,‬‬
‫מזכיר עוד כמה ספרים כאלה שהיו רק אצליהם‪ ,‬ושם גם מדבר על הקושי הגדול‪ ,‬לסמוך על מהימנותם של‬
‫כ"י אשכנזים‪ ,‬שלאפוקי מהספרדים ששימרו את המקוריות וכתביהם נאמנים‪ ,‬אצל האשכנזים היתה מגמה‬
‫קיצונית של הגהה ביד חזקה להתאים את הכתוב למסורת שבידיהם (עד שהוצרכו לומר 'יד להגהה תיקצץ')‪,‬‬
‫ואף ספרות זו של היכלות רוב כתבי היד הקדומים שבידינו הם אשכנזיים‪.3‬‬
‫וכן קרה לכמה מרבותינו בספרי קבלה‪ ,‬ר' בדברי הרב מנחם כשר גבי ספר הקנה והפליאה‪ ,4‬ומדברי בעל‬
‫המאורות על ספר הבהיר והיכלות לקמן‪.‬‬
‫‪ 2‬תמצות השתלשלות ספר יוסיפון‪ -‬יוסף בן מתתיהו —מפקד הגליל‪ ,‬נכנע לרומאים‪ ,‬קיבל את השם פלאוויוס‪,‬‬
‫כתב את מלחמות היהודים וקדמוניות היהודים ביוונית‪ .‬הגמון גריגורי —נוצרי מאומות העולם‪ ,‬עיבד את מלחמות‬
‫היהודים ויצר גרסה מקוצרת בשם הגסיפוס‪ ,‬ששילבה גם חומרים מקדמוניות היהודים ועוד‪ ,‬כולל תוספות מבריאת‬
‫העולם‪ .‬יהודי איטליה (לפני כ־‪ 1060‬שנה) —תרגם את הגסיפוס לעברית‪ ,‬לא תרגום מדויק אלא עיבוד‪ :‬השמיט‪,‬‬
‫הוסיף‪ ,‬ושילב ממקורות נוספים‪ .‬בטעות ערבב בין יוסף בן מתתיהו מפקד הגליל ליוסף בן גוריון מפקד ירושלים‬
‫שנזכר בדברי יוסף בן מתיתיהו‪ ,‬הספר נקרא יוסיפון‪ ,‬כנראה כשיבוש של גוסיפוס‪ .‬הדפוסים המאוחרים‬
‫(ונציה‪/‬קושטא) —שינו את גוף הספר מגוף שלישי לראשון‪ ,‬האריכו נאומים‪ ,‬הוסיפו סיפורים‪ ,‬ויצרו רושם מוטעה‬
‫כאילו יוסיפון נכתב ע"י יוסף עצמו‪.‬‬
‫‪ 3‬ואף מקובלי חסידי אשכנז‪ ,‬שיותר היו קרובים לספרות היכלות ממקובלי ספרד‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬ספר שיעור קומה‪ ,‬היה היפך‬
‫שיטתם של תורת "הכבוד הנברא"‪ ,‬ע"פ שיטת רס"ג‪ ,‬שכל הגילויים שמוזכרים בורא וכביכול גישומים‪ ,‬זה על ה"כבוד‬
‫הנברא" שהבורא בראו שיתגלה לנביאים וכו'‪( ,‬שיטה שרמב"ן כאמור יצא נגדה) אבל הבורא עצמו יוצר בראשית‪ ,‬אין‬
‫בו שום תיאור וגשמיות‪ ,‬והנה בספר שיעור קומה‪ ,‬נאמרים כל התיאורים הגשמיים על "יוצר בראשית"‪ ,‬מה שחייב‬
‫אותם להוציא לגמרי מפשוטו את הספר הזה‪ ,‬על אף שמופרש אמר שזה על יוצר בראשית‪.‬‬
‫‪ 4‬על ספר הקנה והפליאה ז"ל הרב מנחם כשר בתורה שלמה א' עמ' נא‪-‬נב "מאמר זה מובא בס' רב פעלים (בן‬
‫הגר"א) ערך מדרש פליאה‪ ...‬ובהערות המו"ל כ׳ דנקרא ספר הפליאה אשר יש מיחסים אותו לר' נחוניא בן הקנה‬
‫התנא והרמ״ע מיחסו לר׳ אביגדור קרא מפראג והוא חלק מס׳ הקנה נדפס בקאריץ תקמ״ד‪ ...‬ובהמבוא הבאתי‬
‫ספרים אשר חשבם הרב פעלים למדרשי חכז"ל ובאמת אינם שייכים לחז"ל כמו שהוכחתי בראיות על מדרש לבנת‬
‫הספיר מדרש הגלוי' מדרש ברכני ועוד‪ ,‬ובעיקר הדבר ע"ד התוכן וזמן המחבר של ס' הפליאה כ' באריכות במבוא אך‬
‫בכלל נפלא הדבר עם הספר הזה וכשמו כן הוא ספר הפליאה אשר אינו ידוע עוד בדיוק מי הי' המחבר ותמוה הדבר‬
‫ור' בשו"ת נחלת לוי ח"ג יו"ד ‪ 3‬סימנים ראשונים‪ ,‬על הבלגן העצום שנכנס בהרבה מספרי הקודש והקבלה‬
‫מגויים מכישוף ושאר איסורים‪ ,‬ע"ש באריכות‪( ,‬וכבר הפניתי גם לספרו של הרב אביגדור על קבלה מעשית‪,‬‬
‫ר' במאמרי הראשון ובמייל שאפשר לקבלו)‪ ,‬וכתב שם בעמ' שכג' "ולאור האמור בדברי האר"י‪ ,‬הרי ששמועה‬
‫זו אמת רק שרופדה ורוככה‪ ,‬לא המדפיס בילבל השמות בכוונה אלא מקורו מבולבל"‪ ,‬ושמח אני שיש עוד‬
‫בדורינו ת"ח האומרים את האמת ולא חתים או חסים על כבודם‪.‬‬
‫ור' גם ברב יעקב הלל בשו"ת וישב הים ג' סי' מ'‪ ,‬אחר שהוכיח שכמה מקובלים טעו להאמין לכמה ספרים‬
‫שהביאו דברים בשם האר"י‪" ,‬ואין לתמוה על החפץ היאך סמכו לפעמים רבותינו הגאונים הנ"ל על שמועות‬
‫וספרים שאינם ברי סמכא‪ ...‬והרי הזהירו לנו במקומות הרבה‪ ...‬והוא כי האמת ניתן להאמר דבבחינה זו‬
‫איכשור דרי בגילויין של הרבה ספרים וכתבי יד ומקורות ידע‪ ...‬שעל פי זה יכולים אנו לגלות פרטים שהיו‬
‫בלתי ידועים בדורות שלפנינו וממילא בידינו לברר האמת מהשקר והאוכל מתוך הפסולת‪ ...‬ומה יש לנו עוד‬
‫טענה על רבותינו גדולי‪ ...‬שלא ידעו זאת והרי אינם חוקרי ספרים וכתבי יד באוצרות הספרים שבעולם‬
‫ומאחר שראו בספר מפורסם‪ ...‬סמכו שהוא להאר"י ז"ל או להרש"ש ז"ל ולמרות התמיהות שהיו להם על‬
‫התיקון הנ"ל בתמימותם וישרותם סמכו על הדברים על כל פנים בדיעבד וככל הנ"ל ולא היה בידם היכולת‬
‫לברר יותר את האמת בזה ומעתה שזכינו לגלות את מקורו האמיתי של תיקון זה בודאי שגם הם יודו שאינו‬
‫בר סמכא"‪.‬‬
‫ואף נעלם מרבים‪ ,‬דברי המעילי בן דורו המבוגר של הרמב"ן‪ ,‬שבזמנו הופיע לראשונה ספר הבהיר שממנו‬
‫לקחו מקובלים מסוימים כמה עניינים‪ ,‬והמעילי ורבו בעל ההשלמה‪ ,‬זעק כנגד ספר זה‪ ,‬ור' כאמור אשר קרה‬
‫לספר הקנה והפליאה שחשבוהו חלק מרבותינו לתנא ר' נחוניא בן בקנה‪ ,‬וכבר העיר הרב מנחם כשר‪,‬‬
‫שכנראה לא היה לפניהם שאר חלקיו שבהם מדבר נגד חז"ל וכד'‪ ,‬וממילא המבין יבין שאין להביא הוכחה‬
‫מהבדלתא דר"ע‪ ,‬שטען הטוען שהתפילה שהאר" י הזכיר היא משם‪ ,‬כי גם ספר זה הוא מספרות היכלות‪,‬‬
‫ובזמן האר" י עדיין לא אתגלי בהתיתה דספרות זו דאכתי לא התפרסם בכ"מ כל תוכנה‪ ,‬וכבר הזכיר זאת‬
‫תורה שלמה‪ ,‬וגם האר"י מה לקח משם סה"כ תפילה מסויימת‪ ,‬שראה שהיא באופן ספציפי אינה בעייתית‬
‫בעיני לא אוכל הבינו איך העלימו עיניהם הגדולים בזמנם שהסכימו להדפיסו כמו שהוא לפנינו והעריצו אותו לספר‬
‫קדוש בעוד שיש בו הרבה מקומות אשר כותב בטויים שנונים כמדקרות חרב נגד חז"ל ונגד איזה דיני התורה ועוד‬
‫דברים זרים אף דבכלל עיקר כוונתו הוא נגד פשטות הדברים של התלמוד ובמקומות הרבה הוא מעריץ ומקדש את‬
‫התנאים ואמוראים ושיש בדבריהם סודות עמוקים ואין לזוז מדבריהם ותורתם בכ"ז אין לעבור בשתיקה על כל‬
‫הדברים הקשים נגד חז"ל והתלמוד שכתב‪ ,‬ועל הגדולים שהביאו אותו ה"ה הרדב"ז בשו"ת ח"ד אלף קכ"ד והב"י‬
‫או"ח סי' ס"א ובהפרדס ובראשית חכמה‪| ,‬וכן מ"ש בשם האר"י שכ' שדבריו קבלה אמיתית‪ ,‬אין לתמוה‪ ,‬שיש לומר‬
‫שבהכתבי יד שהי' לפניהם לא הי' כתובים אלה הלשונות‪ ,‬וכמ"ש החיד"א בשה"ג דלפניו בכת"י הי' הרבה שינויים וכן‬
‫בהקדמת המו"ל מדפוס הראשון והשני'‪ ,‬ומהרדב"ז והב"י א"ר שמלשונם מבואר שלא היה הספר לפניהם כלל‪ ,‬אבל‬
‫על הגדולים המסכימים הראשונים להדפיסו התמי' קיימת‪ ,‬ובפרט שהזכירו זאת שקלות שלו דומות לחמורות בפני‬
‫העולם‪ ,‬ובאמת מתוך הלשונות שכתוב בספר קנה חכמה קנה בינה שחבר בעל הפליאה מזכיר איזה פעמים‬
‫דהספרים שעשו המה הורסים את הנגלות ובונים בנין חזק הזהרו בני פן יפלו ספריכם ביד ע"ה ויבחרו את ההריסות‬
‫ותאבד התורה נראה מזה דלשונות הנ"ל המה מהם ומי יתן ויבוא מי על שרשן של הדברים מתוך הרבה הכתבי ידות‬
‫של הפליאה הנמצאים בבתי עקד הספרים השונים ונוכל להוציא משפט ישר ע"ד הספר הנכבד הזה‪ ...‬ורק עי"ז נוכל‬
‫לידע בירורן של דברים אולם עיקר המסקנא של הח"א הנ"ל דהרמ"ק ז"ל וכן האר"י ז"ל מצאו בשני הספרים האלה‬
‫הפליאה והקנה חומר רב לשכלול דעותיהם ובנין שיטותיהם‪ ,‬מה שנוגע להרמ"ק טעות גמור הוא כי מפורש בס'‬
‫שער קומה להרמ"ק שמביא את הקנה ומדחה את דבריו ועל המראות הפליאות שיש בו ושמספר שניו ה' וכיו"ב‬
‫כותב שהם דברי תועה ואין בהם ממש שרוצה לאסור את המותר מנפש ועד בשר‪ ,‬לאו דסמכא כלל‪ ,‬רק להרחיקך‬
‫שתדע שאינו בקי בכינוים‪ ,‬לא הרבתי עתה אלא כדי שלא ידמה שום אדם להחזיק בזה כדבריו‪ ,‬ועוד לשונות כאלה‪,‬‬
‫ומי יוכל לבוא אח"ז לומר שהרמ"ק לקח ממנו החומר לבנין שטתו‪ ,‬רק בנוגע להארי ז"ל אמת שחזק את דברי קנה‬
‫אבל אין הוכחה שבנה מדבריו את שיטתו בקבלה‪ ,‬כן מ"ש דהחיד"א הי' הראשון שהרהר אחר קדמות הספרים‪ ,‬לא‬
‫ראה כי כבר קדמו הרמ"ק ז"ל בעצמו‪ ,‬כן מ"ש שהררב"ז והב"י הזכירו אותו לא העיר כי משמע בדבריהם שלא הי'‬
‫לפניהם הספרים הנ"ל וראי' לההשערה שלא הי' לפני הרמ"ק כל הלשונות אלה נגד חז"ל הנדפסים לפנינו אף‬
‫שמזכיר שרוצה לאסור את המותר כי אם הי' לפניו אזי בטח הי' מזכיר גם את זאת"‪.‬‬
‫כמו הרבה שלקחו מחמדת ימים תפילות שלא ראו בהם בעיה על אף שס"ל שספר חמדת ימים בא ממקור‬
‫בעייתי‪.‬‬
‫וז"ל בעל המאורות על הש"ס בספרו מלחמת מצווה (בן דורו המבוגר של הרמב"ן ורבו של רבינו מנוח‪ ,‬בעל המאורות על הש"ס‪ ,‬תלמיד‬
‫רבינו משולם בעל ההשלמה על הש"ס‪ ,‬המקובלים בנ י דורו מצטטים ממנו‪ ,‬נכדו של הראב"ד ובן אחיו ותלמידו של ר"י סגי נהור ר' אשר בן דוד בספר היחוד שלו‬
‫עמ' ג' (נמצא ב"עמודי הקבלה" באוצר החכמה) מביא ממנו פי' לי"ג מידות)‪" ,‬ואכתוב הנה דברי האגרת אשר כתבתי זה כמה לסתור‬
‫דברי הדוברים סרה על יי' ועל החכמים ההולכים בדרכי התורה התמימה ויראי השם‪ .‬והמה חכמים בעיניהם‬
‫ובודים דברים מלבם ונוטים לצד מינות ומדמים להביא ראיה לדבריהם מדברי ההגדות אשר מפרשים הם לפי‬
‫דברי טעותם… ועתה זה כבר כמה ימים יצאו פתאים וסכלים וגלו פניהם שלא כהלכה באמונת השם ית'‬
‫ובענין התפלה והברכות הסדורות מפי בעלי אסופות דברים שאין להם שרש וענף לא מתורת משה ולא‬
‫מהנביאים וכתובים ולא מן התלמוד הערוך בידינו מפי רבינא ורב אשי‪ .‬סוף דבר לא מן התורה ולא מן הקבלה‬
‫והסברא ואף לא מן ההגדות החיצונות לא שיש מהם איפשר שהם משובשות ואינם נכונות ואין מהם להביא‬
‫ראיה ולהקשות כל קושיא‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל כל מתני' דלא מתניא בדבי ר' חייא ור' הושעיא לא מתרצתא היא‬
‫ולא מותבינן מינה תיובתא בבי מדרשא‪ .‬ואותם הסכלים אמרו‪ ...‬וכך מצאנו באחד מספרי טעותם שקראו שמו‬
‫בהיר‪ ...‬סוף דבר כל דבריהם כמוץ לפני רוח וכקש‪ ,‬דברי תוהו שאין בהם ממש הריסת התורה וסתירה דברי‬
‫מינות וכפירה ‪ ...‬סוף דבר כל איש יודע דעת חייב להרחיק דברי סכלותם…‪ .‬כי יראנו מפני החתימות אשר‬
‫הטעו החותמים אליהם וגם שהוגד לנו שזייפו בחתימות הרבה מחכמי הארץ הזאת שלא חתמו בהם כן יטעו‬
‫רבים מאנשי הארץ אחריהם‪ .‬ויתפארו בדברי כזבים לאמר בארצות בני תורה וחכמה מצאנו און ועצמה 'פן‬
‫יאמרו ידינו רמה'‪ ...‬חלילה חלילה מרשע לטעות אחרי דברי המינות האל לא תהא כזאת בישראל‪ ,‬ושמענו‬
‫כי כבר חבר אליהם ספר קראו שמו בהיר שהזכרנוהו למעלה‪ ,‬ובו לא ראו אור‪ ,‬וכבר הגיע אותו ספר לידינו‪,‬‬
‫ומצאנו בו שתלו אותו בר' נחוניא בן הקנה‪ ,‬חס ושלום לא היה ולא נברא ולא נכשל בו אותו צדיק ואת פושעים‬
‫לא נמנה ולשון הספר ההוא וכל עניניו מוכיחים כי היה מאיש שלא היה יודע שפת ספר ואמרי שפר‪ .‬ויש בו‬
‫דברי מינות וכפירה בהרבה מקומות‪ .‬וגם שמענו כי חבר עוד אליהם פירוש שיר השירים וספר יצירה והיכלות‬
‫ונכתבו שם דברים בדרך מינותם ופירוש קהלת ושאר ספרים‪ .‬דרשו וחקרו היטב ואם הם בקרבכם בערו‬
‫אותם מן הארץ ולא יהיה לכם לפוקה וחטטו אחריהם כי כן בערנו אנחנו הנמצאים בקרבנו‪ .‬והמקום ברחמיו‬
‫ישלח לנו גואל ויקבץ נפוצות יהודה וישראל‪ .‬ויסיר מקרב עמו ספקותם ומבוכותם והשיב לב אבות על בנים‬
‫ולב בנים על אבותם‪ .‬כתבנו כל זה בהסכמת אדננו הרב הגדול נר ישראל מורינו ר' משלם בן הרב הגדול‬
‫משה (הוא בעל ההשלמה על הש"ס) נ"ר ושאר חכמי הארץ מקצתם שידעו בצנעה שרש הענין אשר הביאנו‬
‫לכתוב 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אמן סלה"‪.‬‬
‫ואוסיף ואומר‪ ,‬אם על הראשונים אנו מצטערים‪ ,‬היינו על מה שקרה בעניין הזוהר (היינו שגם החולקים על‬
‫מסקנת היעב"ץ וסיעתו וסוברים שהוא מרשב"י מודים שהוא מלא בהרבה תוספות‪ ,5‬בא זה והוסיף עלינו את‬
‫‪ 5‬המקובל רי"א חבר בספרו (הגנה על הזוהר) מגן וצנה אות כא' כותב‪" :‬כמה דורות אחר רשב"י… וג"ז נעשה בו הוספות רבות‬
‫עד מאד מן אחרוני האחרונים ושלטו בו ידי רבים כ"א מה שנראה בדעתו ומה שנתחדש לו… ומזה באו כמה מאמרים שנראה‬
‫בעליל שהם מן האחרונים כענין של רש"י ור"ת והרבה דברים כאלה ועל כמה מאמרים מצינו בכתבי האריז"ל שאמר אינו מן‬
‫הזהר כלל"‪ ,‬המקובל רבי אברהם גלאנטי בפרושו לזהר כותב‪" :‬אלה הם דברי מחבר הספר בימי הגאונים או חכמים אחרים‬
‫שחברו כל המימרות יחד שכתב ר' אבא שהיה סופר של הרשב"י והם חלקום לפרשיות כל אחד בפסוק שלו והם אמרו משלהם‬
‫כמו דתנינן וכו' וכיוצא בזה יש רבים בזהר" עכ"ל (זהרי חמה קנב‪ ,):‬שו"ת ר"מ פרובינציאלו "גם הנמצא כתוב ממדרש הנעלם‬
‫הנז' בשם רשב"י דברים הרומזים שהמניחן בח"ה חייב מיתה כאמור כ"כ תמוה שמורה על בטולו ואיך אפשר שרשב"י יאמר כן‬
‫שאין מניחין תפילין בח"ה ולא יביאו דעתו בתלמוד כאשר הביא שם דברי התנאים האחרים שדרשו מן הכתובים להוציא שבתות‬
‫וי"ט והי' ראוי שיאמר ור"ש אומר שיצאו גם ימי ח"ה מהנחת תפילין בהן ושיביאו לו ראי' ג"כ מן הכתוב כמו שעשו המוציאים‬
‫שבתות וי"ט אחר שאין בח"ה אות שביתה כאמור וכ"ש שהחמיר בדבר עד שתלהו בחייב מיתה יותר ממה שעשו התנאים שהוציאו‬
‫שבתות וי"ט ולא הטילו בהנחתן עונש מיתה‪ ,‬גם הנאמר ממדרש הנעלם בשם ר' עקיבא שאין להניח תפילין בח"ה הוא בטל‬
‫מעיקרו שהרי ר' עקיבא עצמו הוא שגמר מוהי' לאות יצאו שבתות וי"ט שהן עצמן אות ונמצאו דבריו בתלמוד ושם במדרש הנעלם‬
‫סותרים זה את זה‪ ,‬אלא שדברים אלו אינן עיקר לא בזוהר ולא במדרש הנעלם‪ ,‬אלא טעות יצא מתחת ידי הכותב והכניסום בתוך‬
‫הספר ולא ממנו‪ ,‬ואין זו קבלה שנקבל נגד דברי בעל התלמוד שממנו ההוראה יוצאה ואין לנטות מדרכיהם ימין ושמאל"‪ ,‬ובמצרף‬
‫לחכמה כא‪ :‬כ' שכל עניני האמוראים הנזכרים בו הם הוספות מאוחרות‪ ,‬וכ"כ אמונת חכמים לר"א דלמדיגו‪ ,‬הרד"ל תלמיד‬
‫האחרונים‪ ,‬את ספרות היכלות המליאה בעיות כרמון‪ ,‬ואסורי תורה‪ ,6‬נטלה לעצמה חירות גמורה לעסוק‬
‫בנושאים שמסורת חז"ל גזרה עליהם שתיקה סיוג ואיסור‪ ,‬התעסקה הן בפניה למלאכים באופן קיצוני‪ ,‬והן‬
‫בהשבעת מלאכים ושמש וירח וכוככבים‪ ,‬הקטרות ע"ז‪ ,‬קריאת שמות מלאכים ביחד עם שמות הקב"ה‬
‫ומכנים אותם בכינויי יוצר בראשית אלהי ישראל אלהי השמים והארץ והיבשה וכד'‪ ,‬ואף על מטטרון אמרו‬
‫בספר פרקי היכלות רבתי פל"א אות ג' "לקחתיו אחזתיו פקדתיו זה חנוך בן ירד ששמו מטטרו"ן ונטלתי‬
‫אותו מבני אדם ועשיתי לו כסא כנגד כסאי וכמה שיעור של אותו כסא אלף אלפי רבבות פרסאות של אש‬
‫ומסרתי שבעים מלאכים כנגד שבעים אומות ופקדתי בידו כל פמליא של מעלה וכל פמליא של מטה וסדרתי‬
‫לו כל סדרי בראשית ושמתי שמו אדנ''י הקטן ששמו בגימטריא שבעים ואחד ונתתי לו חכמה ובינה יותר מכל‬
‫המלאכים ועשיתי לו גדולה יותר"‪ ,‬ובספר מרככבה רבה ד‪" :‬זבורית יי אלהי ישראל וזהו ממטרון יי' אלהי‬
‫ישראל אלהי שמים וארץ אלהי הים ואלהי היבשה"‪ ,‬והגם שבחז"ל נאמר ששמו כשם רבו‪ ,‬אי"ז אומר‪ ,‬הרי‬
‫גם הנצרות לקחה מושגים מהיהדות ופיתחה אותם באופן כפירתי‪ ,‬ולעניינינו אין הכוונה כפשוטו ממש‪ ,‬ור'‬
‫ברש"י סנהד' לח‪ ,:‬מה פירש‪ ,‬ולפי הרמב"ן (שכידוע התנגד לכל עסק עם מלאכים כדלקמן‪ ,‬ואפי' שכינה מאין‬
‫לפרש שזה לא הבורא וכנ"ל) הפירוש של מטטרון ששמו כשם רבו‪ ,‬זה הכל הולך על הבורא‪ ,‬כמובא בפירושו‬
‫לשמות ג' ב'‪ ,‬וכג' כ'‪ ,‬היינו ספרות זו הקצינה יותר ממה שמובא בחז"ל‪ ,‬בכל דבר והוסיפה והפליגה והאליהה‪,‬‬
‫וכן סטתה מהמותר אל האסור‪ ,‬וכמובן להצדיק דרכה אמרה דבריה בשם חז"ל (וכמו שטען היעב"ץ על הזוהר‪,‬‬
‫והחת"ס בשו"ת ח"ו סי' נט' הבאתים במאמר הקודם‪ ,‬וגם מי שמיאן לקבל גבי הזוהר‪ ,‬כאן אין מניעה‪ ,‬כי‬
‫ספרות זו לא נכנסה כזוהר כחלק מ התורה‪ ,‬וזה על אף שהזוהר התחיל בתקופת הטור‪ ,‬וספרות היכלות‬
‫חלקה התחילה עוד בזמן הגאונים‪ ,‬והיא מליאה כאמור בדברים זרים ומוזרים)‪.‬‬
‫ספרות זו שהגיעה בזמן הגאונים‪ ,‬היא איננה מחז"ל (בטח לא על כרעיה וקרבה)‪ ,‬ואדרבא חז"ל התנגדו‬
‫להרבה השקפות המובאות שם‪ ,‬ספרות זו מקבוצות שלקחו תורות גנוסטיות מהנפוץ בזמנם אף מגוים‬
‫והלבישום על דמויות המופיעות אצלינו בחז"ל כבעלי סוד‪ ,‬והנה כל ספרות זו יוחסה בפתע פתאום ללא כל‬
‫מסורת מוקדמת‪ ,‬לתנאים‪ ,‬ואם על הזוהר אמר היעב"ץ והנוב"י והתשובה מאהבה את מה שאמרו‪ ,‬כש"כ מה‬
‫יגידו על ספרות זו‪ ,‬שלא רק שלא קשורה כלל לקבלה של האר"י או לכל קבלה אחרת המוכרת‪ ,‬אלא מליאה‬
‫ברעיונות בעייתיים ואיסורים‪.‬‬
‫עתה נפרט קצת על ספר הרזים (שגם הוא מספרות היכלות)‪ ,‬שהרוקח החזיק ממנו כדברי הה"כ‪ ,‬וכנראה‬
‫לא ראה את כל כה"י המלא (או שחשבו לחז"ל וצינזר ממנו בע"כ קטעים רבים בעייתיים וכדלקמן)‪ ,‬וכמו שדן‬
‫לכף זכות הרב כשר את הב"י ושאר גדולים שציטטו מהקנה והפליאה‪[ ,‬וגם לפני ‪ 320‬שנה צץ באמסטרדם‬
‫לראשונה ספר הנקרא ספר רזיאל המלאך ‪ ,‬שהוא סה"כ העתקה הן מספר הרזים הן מספרי הרוקח ועוד‬
‫והן מספרות היכלות (ר' בעמ' ‪ 44-46‬בהוצאת מרגליות באוצר החכמה)]‪ ,‬וגם הוא כרוקח צינזר ממנו את‬
‫הקטעים הבעייתיים‪ ,‬וכמובן שהמחבר העתיק בפתחיתו את פתיחת ספר הרזים‪ ,‬שמייחס את עצמו שרזיאל‬
‫נתן לנוח בן למך (או לפי גרסא אחרת לאדם הראשון)‪ ,‬היעב"ץ (תורת הקנאות מט') כבר התחיל לחשוד‬
‫ויחסו לר"א אבולעפיה המוחרם ע"י הרשב"א‪ ,‬בספר ישנם רעיונות חריגים רבים‪ ,‬שאף גובלים בדברי מינות‬
‫לתלמידי הגר"א במאמר קדמות הזהר ענף ד אות ב מסכם את חקירתו בנושא‪ ,‬ואומר כי נערך ע"י תלמידי ר"ש ותלמידי תלמידיו‬
‫שנים הרבה אחרי מותו וגם יש בו הוספות מאחרונים‪ ,‬החיד"א בספר שיורי טהרה (סלוניקי תרל"ט) ערך זוהר הקדוש כתב‪ :‬אל‬
‫תתמה אם נמצאו בו דברי אמוראי בתראי א"נ בתוך דברי איזה תנא מהם מ"ש האחרון ממנו דהמחבר ס' זהר הקדוש הוסיף‬
‫מדיליה דברי האחרונים השייכים למ"ש בזה"ק‪ ,‬ו בהגהותיו לזהר ח"א קסח‪ .‬משם הז"ח ושכן בירר הרמ"ח בס' משנת חכמים וכו'‬
‫ובס' בן יוחאי מענה צד וצח וקיט וקכד וקכח כ' ממש כדברי החיד"א דהמחבר היה מאחרונים והוסיף הנאמרים עד זמנו‪ ,‬עכ"ל‪,‬‬
‫והבן איש חי בסוד ישרים ח"ד סי' ב כ'‪ " :‬ובאמת השערה זו אינה זרה כי נמצא כזאת הרבה כי בזהר הקדוש יש דברים שאמר רבינו‬
‫האריז"ל שאינם מספר הזהר אלא הם דברי חכם אחרון שהכניסו המעתיקים בס' הזהר ופוק חזי בספר הגאון ר' יעב"ץ אשר מצא‬
‫כמה דברים כזה" עכ"ל‪.‬‬
‫‪ 6‬ואף הכותב בחיצי גבורים שם לב לזה עמ' תקנ'‪ -‬תקנב'‪ ,‬ונסה להציל ולתת חילוקים בין ספרים שהוזכרו בראשונים‪ ,‬אך א"צ‬
‫לכל זה גם אלה מזכירים את אלה‪ ,‬כך שכולם קשורים‪ ,‬ומה גם הקבוצה השניה שהביא והזכיר שיש בהם דברים תמוהים‪ ,‬הרי‬
‫הם כן הובאו בגאונים ובראשונים‪ ,‬אלא מוכח כדברינו במאמר זה‪ ,‬שלא ידעו מכל המובא בהם‪ ,‬ואילו ידעו היו פוסלים‪ ,‬וממילא גם‬
‫לא היו מנסים להצדיק שאר דברים תמוהים שראו‪.‬‬
‫וע"ז‪ ,‬כגון השבעת ה' על ידי מעשים מסוימים‪ ,‬הקרבת קרבנות ותפילה אל מלאכים‪ ,‬וכן צורות‬
‫צלב המופיעות בו‪ ,‬ועתה בא נדבר על המקור עצמו ספר הרזים מספרות ההיכלות‪( -‬ספר כשפים כך גם‬
‫מופיע באוצר החכמה‪ ,‬ומההקדמה של המהדיר מרדכי מרגליות אצטט לקמן‪ ,‬יהודי דתי המדקדק על קלה‬
‫כבחמורה)‪ ,‬שהרוקח העתיק ממנו ועוד הרבה מרבותינו בתמימותם שזה ספר מחז"ל (ור' שם בעמ' ‪42-44‬‬
‫מראה המחבר איך הרוקח משמיט ומצנזר כדי שלא יתנגד לאיסורי תורה ולחז"ל)‪ ,‬וז"ל "בעברי על פני‬
‫ספריות שונות בדקתי קבצים רבים של ספרי קמיעות והשבעות האוצרים בקרבם חומר מועט או מרובה‬
‫מספר הרזים‪ .‬יש מהם שמעתיקים דף או כמה דפים מספר הרזים בלשונו ממש׳ ויש שמביאים ממנו עניינים‬
‫שונים׳ בין שמעתיקים בלשונו בין שמביאים דבריו בפראסראזה‪ .‬יש מן המקובלים שהשתמשו בספר הרזים‬
‫דרך קבע‪ ,‬כר' אלעזר מגרמיזא בעל ספר הרוקח׳ אשר בספרו סודי רזיא (כת״י) מעתיק מן ספר הרזים על‬
‫הסדר את תיאורי שבעת הרקיעים ומונה מספר למלאכי כל רקיע וכל מחנה‪ ,‬אבל אינו מעתיק מחיבורנו את‬
‫החלקים השימושיים‪ ,‬לא את הפעולות וההשבעות ולא את שמות המלאכים‪ .‬לעומתו׳ בעל ספר המלבוש‬
‫כתב יד קויפמן ומחברים אחרים מצאו עניין רק בחלק השימושי‪ ,‬בפעולות והשבעות‪ ,‬והשמיטו את העניינים‬
‫העיוניים‪ ...‬אל המקור הקדום שי קעתי עצמי במחקר תוכנו וחתרתי אחרי מקורותיו ועקבתי אחרי הזרמים‬
‫הספרותיים וההיסטוריים שהוא משתייך אליהם‪ .‬השוואה עם היצירה הגנוסטית ועם הספרות המאגית‬
‫היוונית־מצרית גילתה שיתוף מועט או מרובה עם זרמים אלה שהיו מצויים במאות הראשונות לספירה‬
‫הנוצרית‪ .‬נתברר לי׳ שבעל ספר הרזים עמד אמנם במידה מסויימת תחת השפעת זרמים גנוסטיים שכמה‬
‫קווים בהשקפת עולמו לקוחים משיטותיהם׳ אבל הרבה יותר היה נתון להשפעת המאגיה היוונית־מצרית‪,‬‬
‫כפי שהיא מתבטאת בפפירוסים המאגיים היווניים של המאות הראשונות׳ שנאספו ע״י קארל פרייזנדאנץ‬
‫בספרו ‪ .Papyri Graecae Magicae‬כמה מן המונחים הקבועים לענייני מאגייה בלשון היוונית המצויים‬
‫בפפירוסים׳ מופיעים בדיוק מלה במלה (ביוונית באותיות עבריות) בספר הרזים ויש שאין להבין כלל את דברי‬
‫ספר הרזים בלא ההקבלות בספרות המאגית הנ״ל (ראה במבוא)‪ ,‬מחברנו חי בעולם המאגיה של היוונים‬
‫המצריים ורחוק היה מרוחם של חכמינו ז״ל׳ עד כדי כך שהוא מורה לעבור על הרבה איסורי תורה מפורשים‬
‫כמו לשאול באוב ולדרוש אל המתים או לזבח ולקטר לנסך ולהשתחוות למלאכים ורוחות לשמש לירח ולכל‬
‫צבא השמים‪ ,‬ואף יש בו תפילה לאל השמש היליוס‪ .‬בלי ספק נחשב ספר זה אצל חז״ל בגדר ספרי מינין‬
‫וספרי קוסמין והשתדלו לעקור זכרו‪ .‬ברם ספר זה הוסיף לפעול במסתרים במשך דורות ומחמת ייחוסו הניתן‬
‫לו בראשו שנמסר כביכול מפי המלאך רזיאל נתקבל אצל התמימים כספר מקודש והרבה הושפעו הימנו‬
‫כותבי קמיעות ומחברי ספרים שונים‪ .‬ממספרם הרב של כתבי היד ושל שרידי הגניזה הן מן המקור הן מן‬
‫התרגום׳ מוכח שהיה הספר נפוץ למדי‪ ...‬כשלוש שנים הנני עוסק בחיבור ספר זה והרבה מאמצים שיקעתי‪,‬‬
‫אם כי תכנו של הספר הוא מאגיה וכשפים‪ ,‬דברים שהנפש סולדת מהם‪ ,‬לא ראיתי לנכון להתעלם הימנו‪,‬‬
‫אלא הרגשתי חובה להביאו לפני קהל החוקרים המלומדים‪ ,‬למען נלמד לדעת מה היו זרמי הרוח שפעלו‬
‫בימי חז״ל‪ ,‬מה היו דעותיהם של המינים הקדמונים‪ ,‬ולעומתם מה היה מפעלם של חז״ל במלחמתם עמהם‪.‬‬
‫עתה לנוכח דברי התיפלות שמצאנו בחיבור זה יזהירו לנו שבעתים דברי חז״ל‪ ,‬ונדע להוקיר פעלם‪ ,‬שעלה‬
‫בידם לזכך ולטהר את היהד ות מסיגיה ולצרפה מכל אבק פולחן עבודה זרה‪ .‬רק הודות לחז״ל לא נשתלטה‬
‫המינות הזו‪ ,‬כפי שהיתה בידי אלה עניי הרוח השטופים במאגיה וכשפים‪ ,‬על כל שאר שכבות העם‪ ,‬וכבר‬
‫הורונו חז״ל על למוד מעשי הכשפים‪ :‬לא תלמד לעשות (דברים יח‪ ,‬מ)‪ ,‬אבל אתה למד להבין ולהורות (שבת‬
‫עה ע״א וש״נ)"‪.‬‬
‫והנה ראיתי שרוצים לתרץ ולומר " וצריך לומר שלא עלה על דעתם לפרש שבא לתת עצה לבן אדם איך‬
‫לעשות זה וזה ולעבור על כמה איסורי דאורייתא אלא ספר זה הוא כמו ספר רפואות שקובע עובדות לפני‬
‫אלה שמאמינים בהם שאם רואים מצב כזה יש לדעת שאפשר זה ע"י פעולה כזאת ויש אפשרות לעשות‬
‫פעולה נגדית להציל ולבטל ההשפעה וכמו שנתבאר לעיל שהסנהדרין צריכים הי' לדעת כל אלה הדברים"‪,‬‬
‫ואחרי הדוחק הזה ראה שיש גם דברים ממש אסורים‪ ,‬אז כתב "יש עוד אפשרות לפרש שאותם הדפים בספר‬
‫חרבא דמשה שיש בהם הרבה דברים מוזרים מאד המה הוספות מהמעתיקים ואינם בכת"י המקורי ואותו‬
‫הדבר יש לומר על ספר הרזים שאלה הלשונות שיש בהן דרכי עכו"ם כגון הקטרה וניסוך המה הוספות‬
‫מאחד המעתיקים מבואר מהנ"ל שמעשרים ושמונה השבעות יש שמונה השבעות שנצטרפו להם דרכי ע"ז‬
‫החומר כולו מחזיק שורות ויש בהם כארבעים שורות פסולות ומסתבר שאלה השורות נתוספו ע"י איזה מין‬
‫ולכן לא נכון לתת על כולו חותם של ספר כשפים יש לכנותו רק ספר השבעות ואפשר לציין שיש בו גם‬
‫השבעות פסולות"‪ ,‬וזה ודאי דחוק‪ ,‬שמחבר שכותב עלי ספר דברים האסורים בפירוט‪ ,‬וכוונתו רק לאיזה היכי‬
‫תמצי שכזו‪ ,‬ואין כוונתו חלילה שבאמת ישתמשו‪ ,‬תמיהני אם מאמין למה שכתב‪ ,‬ואל נשכח שכ"ז עוד מיוחס‬
‫לתנאים רח"ל‪ ,‬ובברור שדברים אלו דחוקים‪ ,‬ומה לו ולסכנה זו‪ ,‬לומר על חיבור אחד‪ ,‬שכתוב באותה צורה‬
‫ללא שינוי‪ ,‬שחלק קדוש וחלק טמא‪ ,‬שגם כל החלק הלא כ"כ בעייתי שבכל הספרות הזאת‪" ,‬רק" השבעות‬
‫מלאכים והשבעות הבורא‪ ,‬ותיאור מלאכים וקריאת שמם כבורא‪ ,‬דברים שבכ"מ זרים לרוח חז"ל‪ ,‬וכל דחוקיו‬
‫שזה רק בשביל לדעת וכד'‪ ,‬כל הקורא בספרות היכלות רואה שהוא ממש ממליץ ומשבח על כך‪.‬‬
‫והנה ספרות זו הגיעה לעולם בזמן רבותינו הגאונים‪ ,‬וכאמור אף אחד לא ראה את כל המכלול‪ ,‬כ"א ראה מה‬
‫שהגיע לידו‪ ,‬ולכן לא היתה בידם האפשרות‪ ,‬להבין שזו ספרות קלוקלת ובעייתית‪ ,‬מ"מ גם בקצת שהגיע‬
‫לידם‪ ,‬כמה מרבותינו‪ ,‬היה חשוד בעיניהם‪ ,‬וכנ"ל מרס"ג הרמב"ם ור' משה מתיקו‪.‬‬
‫וגם על פרקי דרבי אליעזר חשב הרמב"ם שהוא אמיתי‪ ,‬ותמה על דעת ר"א הגדול הסובר כאפלטון‪ ,‬שהבורא‬
‫לא יכול לברוא יש מאין‪ ,‬והיה תמיד איתו חומר קדמון "היולי"‪ ,‬ודחהו על הסף‪ ,7‬ולו ידע שאינו אמיתי היה‬
‫שמח‪ ,‬ור' המקובל ר' עזרא תלמיד ר"י סגי נהור שאכן לא מאמין ביש מאין וסובר כאפלטון‪ ,8‬אך כאמור אין‬
‫ר' אליעזר כזה‪ ,‬כי פרקי דר"א הוא גם מזוייף‪ ,‬והופיע לראשונה בזמן הגאונים‪ ,‬ומתוכו מוכח איחורו בהזכירו‬
‫מאורעות שקרו מאות שנים אחר ר"א ואף ביטויים ומושגים של זמן הופעתו‪ ,‬וזה לשון שו"ת יוסף לקח ח"ב‬
‫סי' לז' "פרקי דרבי אליעזר שחלק גדול ממנו אינו מרבי אליעזר אלא מבליעל אחד ואינו מבעל דמיון סתם‬
‫אלא מאפיקורוס כמו שיתבאר בתשובה לקמן"‪ ,‬ובסי' מא' "לאחר שראיתי שפרקי דרבי אליעזר יכול להביא‬
‫מכשול אמרתי לא עת לחשות ומה שהסתרתי במשך שנים שלא לקלקל את האמונה אצל פשוטי העם עתה‬
‫יש לגלותו והוא שפרקי דרבי אליעזר רק חלק קטן הוא מרבי אליעזר אבל השאר הוא מבן בלייעל כזבן כפרן‬
‫‪ 7‬במורה ח"ב פ"ל "אבל מה שתמצאהו כתוב לקצת ה'חכמים'‪ ...‬וזה מגונה‪ ...‬אמר רבי יהודה ב"ר סימון‪ ,‬מכאן שהיה‬
‫סדר זמנים קודם לכן; אמר רבי אבהו‪ ,‬מכאן שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן"‪ .‬וזה ‪ -‬יותר מגונה מן הראשון‪ ...‬וזהו‬
‫אמונת הקדמות‪ ,‬וכל בעל תורה יברח מזה! ואין זה המאמר אצלי אלא כיוצא במאמר ר' אליעזר‪" ,‬שמים מהיכן‬
‫נבראו"? סוף דבר‪ ,‬לא תביט באלו המקומות למאמר אומר‪ ,‬כבר הודעתיך שיסוד התורה כולה ‪ -‬שהאלוה המציא‬
‫העולם לא מדבר‪ ,‬בזולת התחלה זמנית"‪.‬‬
‫‪ 8‬וז"ל ר' עזרא המקובל כתבי הרמב"ן ח"ב עמ' תצד' "כשלמה ההיו נמתחים והולכים שנאמר עוסה אור כשלמה‬
‫נוטה שמים כיריעה הארו מאיזה תקום נבראת משלג שתחת כסא כבודו לקח וזרק שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ‬
‫והוא על דעת אפלטון האומר כי שוא הוא שימציא הבורא דבר מלא דבר כי יש חומר נמצא והוא על דרך משל כחומר‬
‫ליוצר או כברזל לנפח שיצייר ממנו מה שירצה כן הבורא יתברך יצייר מן החומר שמים וארץ' ופעם יצייר ממנו זולתי‬
‫זה ואין קוצר בחיק הבורא יתברך כשלא יברא דבר מלא דבר כמו שאין קוצר ביכולתו כשלא ימציא דברים הנמנעים‬
‫שנברא מרובע שיהא אלכסונו שוה לצלעו ולקבץ שני הפכים ברגע אחד וכמו שאין זה קוצר ביכלתו כך אין קיצור אם‬
‫לא יאציל דבר מלא דבר אלא מתוך דבר כי זה בכלל הנמנעים כולם ועל זה אמר שלמה בחכמתו הברה ובמחשבתו‬
‫הנכונה ברוח הקודש מעצי הלבנון משם היה אצילת הכל וההווייות והאצילות מחודש וזהו שאמרו ז"ל יהי אור ויהי‬
‫אור והיה לא נאמר אלא ויהי אור כבר היה כי כבר נאצל מאור העליון שכבר היה בכח העליון"‪ ,‬אגרת מר' עזרא‬
‫הנ"ל אל ר' אברהם "באיזה דבר בא ר' משה (הרמב"ם) כנגד הקבלה ידוע תדע כי דברי ר' אליעזר הגדול נכונים‬
‫וברודים באמרו גי השמים מהיכן נבראי והארץ מהיכן נבראת' והוא על דעת אפלטון האומר כי מן השוא שימציא‬
‫הבורא דבר מלא דבר כי יש חומר נמצא והוא לא על דרך משל כחומר ליוצר או הברזל לנפח אשר יצייר ממנו מה‬
‫שירצה וכן הבורא יצייר ממנו מן החומר שמים וארץ ופעם יצייר ממנו זולתי זה הכל כמו שכתב רבי' משה במורה‬
‫נבוכים בחלק השני פרק דעות בני אדם בקדמות העולם וע"ז אמר שלמה המלך אפריון עשה לו‪....‬והאמת כי ההויות‬
‫היו אבל האצילות מחודש ולא היה כי אם גילוי הדברים (שרשי העצמים הרוחניים והספירות המתגלות כשהם גנוזים‬
‫בחיק המאציל)"‪ ,‬ור' עוד במאמרי שאצלי שהרבה מהמקובלים‪ ,‬דלא כרמב"ם ומיאנו ביש מאין כפשוטו‪.‬‬
‫ושטתן ואין לסמוך על כלום ממה שכתב"‪ ,‬ואח"כ אומר "אמנם אי אפשר לומר שכולו מאיש הבלייעל הזה כי‬
‫מצינו ראינו בשער הקדמה ל"ח כתב המהרח"ו שאמר לו האריז"ל שיש לנשמתו קורבה עם ר"א הגדול וסימן‬
‫לזה שמאד שאף ללמוד פ רקי דר"א עי"ש א"כ מוכח שיש בספר זה פרקים שהם כן מרבי אליעזר אלא ודאי‬
‫שהיה הספר הזה ספר קטן שהיא דרשתו של רבי אליעזר ובא אותו אדם והכניס בו דברים‪."9‬‬
‫ואע"פ שיש מגאונים שהאמינוה‪ ,10‬כבר מצינו דברים שאע"פ שהגאונים קיבלום‪ ,‬מ"מ הבאים אחריהם‬
‫פסלום‪ ,‬כדוגמת מנהג הכפרות‪ ,‬שהרמב"ן והרשב"א פסלוהו והשו"ע בעקבותיהם‪ ,‬שו"ת הרמב"ם (סימן קיב‬
‫בהוצ' מכון ירושלים) "ואני יודע כי מחלת הכל אחת היא‪ ,‬חולי כללי שכל מי שמוצא דבר מדבריי בכללים או‬
‫בפרטים שונה מדברי אחד מהגאונים או המפרשים סבור שאני טועה‪ ,"...‬תשובת בנו ר"א פג' "ומה שאנו‬
‫אומרים בתשובה על כך הוא שלא אתם בלבד שוגים בנידון הזה אלא רוב המקומות ששמענו עליהם‬
‫עושים כך בהם‪ ...‬עד שבטלנו זאת עם כל מה שבטלנו משאר המנהגים שאינם נכונים ומה שצריך שתדעו‬
‫הוא שאף על פי שנמסר בזה בשם רבינו האיי ז"ל ורבינו סעדיה גאון ז"ל מה שנמסר הרי הנכון‪ ...‬ומה‬
‫שנמסר בשם רבינו האיי גאון זצ"ל וזולתו בזה אין למדים ממנו כמו שאמרו כי אתי פסק דינא דידי לקמיכו‬
‫וחזיתו ביה פרכא וכו'"‪ ,‬גם הרא"ש (יומא פ״ח‪ ,‬יט) השיג על רה"ג וז"ל "ורב האי אמר‪ ,‬לא בלשון הזה היה‬
‫‪ 9‬אך במחילה ממסקנתו‪ ,‬ע"ז נאמר אהבתו (לאר"י) מקלקלת את השורה‪ ,‬זה שהאר"י חשב כמו כולם אז‪ ,‬אין בזה‬
‫פחיתות לומר שטעה כמו שכל ראשון תנא ונביא יכול לטעות‪ ,‬כמו שלימדנו הרב עובדיה בהלי"ע שציטטתי לעיל‪,‬‬
‫ואפי' אחד מהוכחותיו של השו"ת הנ"ל שמוכיח מחז"ל שזה ספר מזוייף ונגד חז"ל‪ ,‬זה ציטוט שמופיע כמה פעמים‬
‫באר"י‪ ,‬ועל אף שהרב המחבר הינו גם 'מקובל' לא שם לב‪/‬שכח (או פחד מלומר מפורש)‪ ,‬שציטוט זה ציטוט‬
‫שהאר"י ציטט עניין זה ובנה עליו סודות‪.‬‬
‫‪10‬רה"ג בתשובתו על אף שכן החשיב את מקצת מהספרות היכלות שהיה בזמנו ביטל כל מיני אמונות בסיפורי‬
‫מסורת על קפיצת הדרך ועל כל מיני פעולות בשם‪ ,‬בתשובות הגאונים החדשות סי' קטו‪" :‬יש דברים שאי אפשר‬
‫היותם כל עיקר כאשר אמרתם‪ ,‬כי יש שאומרים שם ומחביאין עצמם מן הליסטים‪ ...‬דבר זה אי אפשר להיות כל‬
‫עיקר‪...‬מה שכתבנו אליכם בעבור דברי הבאי שכתבתם אלינו כבר‪' ,‬כי יש כמה שמות שיעשה בהם מעשים גדולים‬
‫שלא יתכן לאדם לעשותם אלא בדרך אות או מופת'‪ ,‬והשבני כי אלו וכיוצא בהם דברים בטלים‪ ...‬והמסורת שזכרתם‬
‫כי ביד אנשי (צרפת) [אספמיא] בעבור מר רב נטרונאי ז"ל [שבא אליהם בקפיצת הדרך]‪ ,‬שמא אדם רמאי נזדמן להם‬
‫ואמר 'אני נטרונאי'‪ ...‬וכבר שמענו על אנשים כאשר שמעתם‪ ,‬והרבה חקרנו ושמענו מאבותינו ואבות אבותינו שחקרו‬
‫על זאת ושמו לב לחקור ולבדוק ולא ראו אמיתת דבר זה‪ .‬ואשר הגידו לכם כי היום נח מזעפו [ע"י כתיבת שם]‪ ,‬וכי‬
‫ממיתין את האדם שמפילין עליו חרס חדש כאשר אמרתם‪ ,‬רחוק הוא מאוד‪ .‬וכללו של דבר‪ ,‬פתי יאמין לכל דבר‪ ,‬ואלו‬
‫היה לדבר זה אמתה לא נכחד ולא נסתר‪ ,‬וחסים אנו עליכם מהאמין באלה‪ .‬והנוסחים שראיתם הרוצה לעשות כך‬
‫וכך יעשה כך וכך‪ ,‬הרבה מאוד יש אצלנו מזאת‪ ...‬והרבה יגעו והוציאו שנותיהן ולא מצאו אמתה לדבר"‪ .‬וכך כתב‬
‫מרדכי מרגליות בהקדמה לספר הרזים עמ' ‪" 39‬דברים ברורים על היחס לספרות המאגית אנו שומעים מפי אחרון‬
‫גאוני בבל הוא רב האיי בר שרירא גאון פומבדיתא כשנשאל רב האיי גאון מבני קירואן על השימוש בפעולות‬
‫והשב עות "השיב כי כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים"‪ .‬וכשפנו אליו פעם שניה בטענה‪ .‬כי כמה מחכמי א״י ומחכמי‬
‫ארץ אדום מגידים כי ראו דברים אלה בפרהסיא‪ ...‬וכמה ספרים מצויים אצלם כתוב בהם כמה מהשמות ושמות‬
‫מלאכים וכו׳‪ .‬הוא משיב שוב שאין לתת אימון בדבריהם‪" ,‬וכללו של דבר פתי יאמין לכל דבר"‪" ...‬וחסים אנו עליכם‬
‫מהאמין באלה"‪ .‬והוא מוסיף‪" :‬והנוסחים שראיתם׳ הרוצה לעשות כך וכך יעשה כך וכך׳ הרבה מאד יש אצלינו‬
‫מזאת‪ ...‬והרבה יגעו והוציאו שנותיהן ולא מצאו אמיתת הדבר"‪ ,‬ברור איפוא שהספרות המאגית בכללה לא קיבלה‬
‫סמכות בחוגים תורניים מובהקים‪ .‬אם כי היתה נפוצה למדי בחוגים שהלכו והתרחבו׳ ויש שנתפסו לה אפילו מקרב‬
‫החכמים׳ כפי שרב האיי בעצמו מספר באותה תשובה על רב משה הכהן גאון סורא (בשנים ‪ 835-825‬בערך)׳ ש״היו‬
‫טוענין עליו כי היה רגיל בקמיעין ובלחישות"‪ .‬ש״בישיבת סורא היו דברים הללו רחבים‪ .‬כי הם קרובים למדינת בבל‬
‫ובית נבוכדנצר׳ ואנו רחוקים משם"‪ ...‬הזכרת מדינת בבל ובית נבוכדנצר באה ללמדנו שרב האיי גאון ראה את‬
‫המאגיה כילידת חוץ׳ שחדרה לישראל בהשפעת התרבות הבבלית‪ ,‬רב האיי הזכיר בתשובתו את "ספר הישר"׳‬
‫"חרבה דמשה׳ ו״רזה רבה"‪ .‬אבל לא הזכיר את "ספר הרזים"‪ .‬אפשר אמנם שלא ידעו כלל׳ שמחמת אפיו המאגי‬
‫הקיצוני׳ שמצוה על הקטרות ודרכי פולחן אלילי׳ הורחק הספר או הוסתר‪ .‬אבל אפשר גם שהגאון התעלם הימנו‬
‫בכוונה׳ שהרי ספר זה גורר עמו בעיה מיוחדת׳ שלא היתה הפעם מעניינו של הגאון׳ שהרי הגאון לא נשאל על‬
‫כשרותה של הספרות המאגית׳ או אם מותר לעשות פעולה זו או אחרת‪ .‬אלא השאלה היתה אם אמנם יכולים‬
‫לפעול נפלאות על ידי שמות והשבעות‪ .‬ולשם תשובה על שאלה זר לא הזדקק הגאון להזכיר דוגמא קיצונית כספר‬
‫הרזים׳ המסבכת את הבעיה‪ .‬ואף על פי כן ניתן לקבוע בבירור שהגאון היה רואה את ספר הרזים כספר קוסמין והיה‬
‫מסתייג הימנו בחריפות‪.‬‬
‫אומר כ׳׳ג אנא השם‪ ,‬אלא שם בן שנים וארבעים אותיות‪ ,‬ועדיין מצוי בישיבה בקבלה וידוע לחכמים‪ ,‬ואין‬
‫נראה לי דברי רב האי בזה‪ ,"...‬וכן בענין פולמוס הבקשות ממלאכים דעת רש"ג להתיר ואעפ"כ הבאים‬
‫אחריו מראשונים ואחרונים הרבה אסרו‪ ,‬ועוד הרבה כאלה כידוע למצוי בדברי הראשונים‪ ,‬כש"כ כאן שרוב‬
‫בירור ענין זה‪ ,‬מתברר כאשר ברבות השנים מתגלים שאר הכתבים של ספרות זו‪ ,‬שאז מתברר שמדובר‬
‫בספרות פסולה ומזויפת‪ ,‬מה שלא רואים כאשר רואים רק את חלקה (כנ"ל בדברי הרב כשר על ספר‬
‫הקנה והפליאה)‪.‬‬
‫וכאמור אף שיש מרבותינו שנטו להאמין בה‪ ,‬מ"מ במאמרי זה הראתי שהצדק עם המפקפקים בה‪ ,‬ואלה‬
‫שסמכו עליה פשוט לא ראו את מכלול הספרות כמה הוא נגוע בפולחן ע"ז ושאר אסורים‪.11‬‬
‫במאמר הקודם לעיל ציינתי מתמיהת הרב הנאמ"ן על סגנון תפילה קבלי‪ ,‬וכן תמיהת הרב משאש ואי‬
‫נוחותו מסגנוני תפילות אילו‪ ,‬ותמיהה קושיא מעין זו תהיה גם על התפילה קודם לימוד הקבלה שהובאה‬
‫בסוף הקדמת שער ההקדמות‪( ,‬וכמו כל ההקדמה איננה מהאר"י) "עשה למען שמך הגדול היוצא מפסוק‬
‫לישועתך קויתי ה'‪ .‬ה' קויתי לישועתך‪ .‬ה' לישועתך קויתי שהוא לק"י יו"ה שי"ו ות"ה עי"ל תי"י כה"ש קו"ו‬
‫וה"ע יל"ת תי"ך יש"ק יו"ו הע"י ות"ת הכ"י ולמען שמך הגדול היוצא ג"כ מפסוק הנ"ל לק"י יו"ה שי"ו ות"ה‬
‫עי"ק תל"ו כי"י יש"ת הו"י וע"ל הת"י קכ"ש וי"ו יה"ע תו"ת יה"ך"‪ ,‬מה זו הבקשה לבקש מהבורא שיעשה‬
‫בזכות או למען שם או צירוף מסוים שיוצא מפסוקים מסוימים (וכנ"ל מצינו רק היינו שנקראת רחום וכו'‪ ,‬או‬
‫שלא יתחלל שמך)‪ ,‬אין דבר כזה בחז"ל ובאר"י וברש"ש ובגר"א וכו'‪ ,‬ואין לזה שום משמעות הגיונית שקשורה‬
‫לאמונתינו הטהורה‪ ,‬זה נשמע כמעט כמו ‪ 2‬רשויות‪ ,12‬וכן לפני כן "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו‪,‬‬
‫ששאצים שאאצים שר החכמה שר השכל ושר הבינה‪ ,‬שתשלח לי המלאך פתחיאל שיבאר לי משנה זו"‬
‫(מדבר עם הבורא ועובר למלאך?)‪ ,‬וכן בפע"ח (כזכור גם לא מוסמך) "יחוד לעיון הלכה‪ ,‬יאמר בשם לי"ש ועת‬
‫ךקו יתי יהוה ‪ ,‬י"ר מלפניך ה' או"א שתפתח לבי בהלכה זו‪ ,‬להבין דקדוקיה ופלפולה" (לפני שבא לבקש‬
‫‪ 11‬כאן המקום להעיר שממילא שספרות היכולת‪ ,‬אינה מוסמכת לזמן יחוסה‪ ,‬בטח לא כולה‪ ,‬אלא מזמן התגלותה‪,‬‬
‫(ולמי?)‪ ,‬ממילא התפילה האיומה והלוחמנית המיוחסת לרבי ישמעאל‪ ,‬היא ככל הנ"ל‪ ,‬ותפילה זו אף לא מוזכרת באר"י‬
‫במנותו התפילות שהיה אומר‪.‬‬
‫‪ 12‬ולמרבה תדהימתי‪ ,‬כאשר יגורתי בא לי‪ ,‬ואכן ראיתי בקובץ 'חצי גבורים' הנזכר בדברי אחד המגיבים‪ ,‬באמת אמר‬
‫הכותב אפשרות זו‪ ,‬בעמ' תקלה' הע' ‪ 37‬שהם כוחות נפרדים ושאפשר להשביע לא רק מלאכים אלא גם את הבורא‬
‫לרצונך‪ ,‬רח"ל‪ ,‬וכן בעמק תקלט' כתב שהכח שמיחסים לשם מסוים אין הוא אופן אחר לבטא את כח הבורא אחר‬
‫הוא כח עצמאי של השם‪ ,‬וכן בריש עמ' תקמ' "שאנו מברכים את ה' ואת שמו כי הם שני כחות נפרדים"‪ ,‬טוב‬
‫שהזכיר בהע' ‪ 37‬שזה לא דעת חז"ל‪ ,‬ושלפני כן הזכיר שלרמב"ן גם מלאכים א"א להשביע‪ ,‬ושלא נדבר על שיטת‬
‫הרמב"ם שכבר הבאתי כאן דבריו בעניין השימות‪ ,‬אלא דברינו כאן שאפי' מיניה וביה אבא וכו'‪ ,‬וכאמור לעיל ר'‬
‫לעומת זו דברי הרב הנאמ"ן באו"ת חשון תשמו עמ' סז' (ושוב באו"ת תמוז תשנ') "ובתפלה הנדפסת במחזורי‬
‫ליוורנו וג'רבא בין מנחה לנעילה ביוה"כ לא נודע לי מחברה ובמחזורי א"י הושמטה יש בה כמה דברים מוזרים וניכר‬
‫שהכותב מתחיל היה בחכמת הקבלה ורצה להראות חזותו לרבים ראשית כל באומרו וידענו כי להסיר לגופנו זה‬
‫העכור ולזכנו צ"ל ולזככו הכנסת בו נשמה חלק אלוה ממעל ובכן תכלית כניסת הנשמה לגוף היא להסיר את הגוף‬
‫העכור ולבטלו מעל פני האדמה עוד שם ואם הגברנו הדינים הקשים בעולם ברחמיך הרבים יפן מצחא דא"א וכו'‬
‫במצח דמלכא קדישא וכן עינא דא"א וכו' ובכן יתבטלו תוקף הדינים מהעולם"‪ ,‬ומעיר הרב הנאמ"ן "כאילו נתנוהו‬
‫יועץ למלך מלכו של עולם והוא יגיד לו מה לעשות והכתוב צווח קהלת ה' כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן‬
‫יהיו דבריך מעטים ולמה לא יתחנן בפשטות אנא ברחמיך הרבים ובחסדיך הפשוטים כמו שהגין קדושת היום הקדוש‬
‫לכפר על בית ישראל על מעשה העגל כן יגן עלינו ובשמים יודעים לעשות הכל על צד היותר טוב ודוד המלך ע"ה‬
‫אמר ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו' נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי והגר"ש מקינון בעל ס' כריתות אמר אני‬
‫מתפלל כתינוק הזה ע' בשו"ת הריב"ש סי' קנ"ז ובשו"ת מהרש"ל סי' צ"ח ובחק יעקב סי' תפ"ט ס"ק י"א ישמע חכם‬
‫ויוסף לקח ויספו ענוים בה' שמחה"‪ ,‬וכבר הערתי לעיל‪ ,‬שסגנון זה מופיע הרבה אצל המקובלים (ולא רק אצל‬
‫המתחילים כסברת הרב)‪ ,‬וציינתי למאמרי בעזהי"ת בעניין הספירות‪.‬‬
‫מהבורא מקדים זאת?)‪ ,‬וכל ההסברים שנתנו לזה (אם בכלל) מאוד תמוהים וחדשנים‪ ,‬וכאמור בדברי הרב‬
‫הנאמ"ן והרב משאש‪ ,‬נ' שלא שמיעא ליה כלומר לא ס"ל‪ ,13‬ואין תפילות כאלה בחז"ל וכן בזוהר באר"י ובגר"א‬
‫וברש"ש‪.‬‬
‫יש להוסיף‪ ,‬עוד כמה תמיהות ובעיות שהעירו על הקדמה זו‪ ,‬וכבר קדמוני בזה וכדלקמן‪( ,‬ושמעתי מהרב‬
‫ארבל שטוען שהיא אינה לרח"ו‪ ,‬מרוב הדברים המוזרים שיש בה‪ ,‬והרח"ו היה הרי ת"ח ומוסמך‪ ,14‬ותימא‬
‫שת"ח מצטטים אותה באין מבין‪ ,‬והרבה מקובלים הודו לי שהפלגותיה תמוהים)‪ ,‬דהכותבה מייחס לאר"י‪,‬‬
‫לא רק דברים שאין שייכים באחרון או בראשון או אפי' באמורא ותנא אלא אפי' בנביאים ואפ' במשה רבינו‪,‬‬
‫ובשום יצור ונברא אף לא במלאך‪ ,‬רק בבורא‪ ,‬וז"ל ההקדמה "יודע בכל מעשי בני אדם שעשו ושעתידים‬
‫לעשות‪ ,‬יודע במחשבות ב"א טרם יוציאום מן הכח אל הפועל‪ ,‬יודע עתידות וכל הדברים ההווים בכל הארץ‪,‬‬
‫ולמה שנגזר תמיד בשמים‪ ,"...‬ור' איך לא הסכימו רבותינו לתוס' שבת יב‪ :‬ד״ה ׳שאין׳‪ ,‬שכתבו "ותימה‪,‬‬
‫דאפילו מחשבה שבלב כל אדם יודעים ולשון ארמי אין יודעים?"‪ ,‬כתב היעב״ץ (מור וקציעה קא)‪" ,‬גם מה‬
‫שכתב תוספות בהחלט שהמלאכים יודעין אפילו מחשבות בני אדם‪ ,‬לא ידענא מינה ליה בפשיטות כל כן‪.‬‬
‫ולא נהירא לי לגמרי כי אין יודע מחשבות אדם כי אם ה׳ לבדו‪ ,‬וכמה מקראות לעדים"‪ ,‬גם ה׳מעדני יום טוב׳‬
‫(ברכות ב‪ ,‬ב) תמה ומקשה על התוספות מהכתובים‪" ,‬ולא פירשו מנא להו‪ ...‬ובין כך ובין כך קשה לי מה‬
‫שאמר שלמה המלך עליו השלום אתה לבדך ידעת את לבב האדם‪ ,‬וכן נאמר בירמיה עקוב הלב וגו׳ מי ידענו‬
‫אני ה׳ חוקר לב"‪ ,‬וכן ה חיד״א (פתח עיניים‪ ,‬סנהדרין י״ט ע״א)‪ ,‬בעקבות קושיית הפסוקים‪ ,‬הולך צעד אחד‬
‫קדימה ומכריע בנושא‪" ,‬כל שלא ידענו מהיכא פשיטא לתוספות הכי‪ ,‬נקטינן כמשמעות הכתובים שהקב״ה‬
‫לבד בוחן לבבות"‪ ,‬וכן הגר"א סו"ס קא'‪ ,‬וכן השל"ה בעשרה מאמרות מ"ב אות סט' בהגה' אות ה' כתב דאינו‬
‫אמת‪ ,‬ואפי' אלה שהסכימו זה דוקא למלאך‪ ,‬וכזו בקלות לומר על אדם?‪.‬‬
‫ולעומת הקדמה זו ר' דבריו של הרב המקובל ר' יצחק אייזיק חבר (המכונה פה שלישי לגר"א) בספרו מגן‬
‫וצינה (הגנה על הזוהר) עמ' נה' " ומה שטען שלפי דבריהם ראה האריז"ל מה שלא ראו ולא השיגו הנביאים‬
‫חלילה מלחשוב זה ‪ ...‬ואפי' הגדול שבתנאים וחכמי המשנה לא הגיעו למדריגת הקטן שבנביאים כי הכל לפי‬
‫מדריגות העולמות נבואת משה רבע"ה הי' מעולם הבריאה ולמעלה ומדריגת הנביאים האחרונים ביצירה‬
‫ואין אנו משיגים רק בעולם העשי' לבד וכל מה שאנחנו מדברים בעולמות עליוני עליונים באצילות וא"ק ועוד‬
‫‪ 13‬ור' למשל דברי הבא"ח בתורה לשמה תנט'‪ ,‬שרצה להסביר זאת באמת כמו שמבקשים עשה למען שמיך‪ ,‬היינו‬
‫שנקראת רחום או שלא יתחלל שמך‪ ,‬וז"ל "בענין התפלות שמזכירין עשה למען שמות הקודש‪...‬יפלא בעינינו דברי‬
‫הבקשות שאומרים ומבקשים מהקב"ה שיעשה בשביל המלאכים הממונים וכו' וכן מה שאומרים שיעשה בשביל‬
‫שמות הנרמזים בפסוק פלוני ופלוני וכיוצא בזה גם בענין הקמיעות יש הרבה כזאת יורינו תשובת דבר זה ושכרו כפול‬
‫מן השמים‪ ,‬תשובה הנה השמות והמלאכים כל אחד ממונה על דבר אחר זה על הפרנסה וזה על ההצלחה וזה על‬
‫הריון וכן על זה הדרך וכל שם ומלאך הנה חפצו ותאותו להשפיע מאחר שמינהו המאציל על כך ורוצה לעשות‬
‫שליחותו תמיד ואם חס ושלום על ידי העונות או סיבה אחרת יעמוד ולא ישפיע יגיע לו צער בזה ולכן אומרים תעשה‬
‫למען שם זה או מלאך זה שתתקיים תאותו ורצונו של השם הקדוש הזה שהוא מתאוה להשפיע השפע של הדבר‬
‫הזה שהוא ממונה עליו ונמשך על ידו והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו"‪ ,‬היינו‬
‫הבא"ח מסתכל על השימות והצירופים כאילו הם ישויות רוחניות כמו המלאכים‪ ,‬והנה חידושו תמוה בפ"ע לתת עוד‬
‫ישויות רוחניות ולכנותם שמותיו הקדושים‪ ,‬לא נשמע טוב וכשיר וכדברי הרב הנאמ"ן‪ ,‬וגם מהלשון של התפילות לא‬
‫נראה כסברתו וחידושו‪ ,‬דבשלמא עשה למען אבזגל"כ וכדו'‪ ,‬אבל "עשה למען שמך הגדול היוצא מפסוק‪ ...‬ולמען‬
‫שמך הגדול היוצא ג"כ מפסוק הנ"ל‪ ,"...‬לא שייך לקרוא לישויות רוחניות שמך הגדול והקדוש‪ ,‬זה נשמע שיתוף‪ ,‬ועוד‬
‫מה יסביר גבי "עשה בזכות"‪ ,‬ומה יסביר גבי "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו ששאצים שאאצים שר‬
‫החכמה שר השכל ושר הבינה שתשלח לי המלאך פתחיאל שיבאר לי משנה זו"‪ ,‬מה זה אחר שאומר יאו"א אומר‬
‫ששאצים וכו'‪ ,‬וכן "בשם לי"ש ועת ךקו יתי יהוה‪ ,‬י"ר מלפניך ה' או"א‪ ,"....‬וכאמור אין תפילות כאלה בזוהר באר"י‬
‫ברש"ש ובגר"א‪.‬‬
‫‪ 14‬ומי שיתעקש ליחסה לרח"ו יחוייב להתייחס למובא לקמן‪ ,‬ור' גם בשו"ת נחלת לוי שאזכיר לקמן‪.‬‬
‫למעלה למעלה אינו אלא מתוך עולם העשיה ע"י מסכים ומחיצות הרבה לכן מדבר הכל ע"פ משל וחידה‪,‬‬
‫וכל השגות האריז"ל וכל חכמי אמת בדורות האלו מעת שנסתם כל חזון אינו אלא מתוך עולם העשיה לבד‬
‫ושם הי' השגת האריז"ל ומה שנתגלה לו מעלמין ופרצופין דלעילא הכל ע"י מחיצות ומסכים וירידת‬
‫המדריגות עד עולם העשיה ומבואר כל זה בכתבי רבינו הגר"א ז"ל בלקוטיו"‪( ,‬ולא כדברי אחד מרבני החסידות‬
‫אז‪ ,‬שהפליגו למעלה ממדריגת הנביאים‪ ,‬וכל דבריו גם בשאר נושאים מן התמוהים כידוע)‪ ,‬ואף אימא הרבה‬
‫יותר מזה הרבה מרבותינו בפרדוקס הידיעה והבחירה סברו שאפי' לבורא אין ידיעה בעתידות ודלא כרמב"ם‪,‬‬
‫כמובא במאמרי "הידיעה והבחירה" בכ"י‪ ,‬ר' למשל בר' רפאל בורדוגו הדיין והמקובל המכונה "המלאך רפאל"‬
‫בספרו מי מנוחות בפרשת העקידה‪ ,‬ועוד הרבה כגון רש"י בסוטה ב‪( ,.‬והזכרתי מזה במאמרי לעיל) ור' שם‬
‫בהקדמה עוד הפלגות מוקצנו ת על האר"י‪ ,‬ובודאי מובנת היא דעת הגר"א שגזר אמר ואמר שאין קבלת‬
‫האר"י מאליהו אלא וכו' כדלעיל‪ ,‬ולא סבר כדברי ההקדמה הללו ששם גם כתב שהכל מאליהו (מה גם שלא‬
‫ראה אותה דלא הגיע בזמנו השמונה שערים)‪ ,‬וכך נהג למעשה והיה חולק על האר"י וכנ"ל במאמרי‪ ,‬וכן‬
‫היעב"ץ מעצם מ סקנתו על הזוהר‪ ,‬וכן כנ"ל גבי תפילין הוכיח מהזוהר דלא כאר"י‪ ,‬ויש לציין שידוע שהאר"י‬
‫עסק במסחר (דבר מובן ומקובל לגמרי בפרט במצב של פעם‪ ,‬והוא הלכתחילה)‪ ,‬ויש בידינו כמה אגרות‬
‫מסחר שלו ‪( ,‬ר' ב'ספר זכרון להרב יצחק נסים זצ"ל' ד' עמ' רכה‪ -‬רמד') (אף הרב יעקב הלל הזכירם)‪ ,‬וכן‬
‫שאלה לו לב"י בשו"ת אבקת רוכל סי' קלו' על עניין מסחרו בענייני ריבית‪ ,‬והנה לא רק שמחבר הקדמה זו‬
‫ושאר ספרי שבחי האר"י למהדורותיהם השונות השמיטום‪ ,‬אלא גם תיארו דמות שכלל לא שייכת לעסוק‬
‫במסחר‪ ,‬הרי התבודד ‪ 7‬שנים שם ו‪ 7‬שנים שם‪ ,‬היה פרוש מבני אדם לגמרי לפי תיאוריו‪.15‬‬
‫וכן ר' למשל בתלמיד מובהק אחר של האר"י ר' שמואל אוזידה‪( ,‬שאף הרב ויטאל שמו בשער הגלגולים‬
‫בקבוצה הראשונה)‪ ,‬בדברי הספדו על רבו האר"י ובהפלגת שבחיו בתורה וצדקתו וכו' (מובא בספר 'מצפונות‬
‫צפת'‪ ,‬ובקובץ עץ חיים באבוב לג' עמ' תקל')‪ ,‬לא הזכיר ולו שבח אחד מוזר ומופלג על אף שבהספד לא‬
‫ממעטים אדרבא‪ ,‬ועוד על רבו‪ ,‬והיא כאמור במאמר לעיל דרך הרב עובדיה‪ ,‬וברור שגם היעב"ץ ס"ל הכי על‬
‫אף היותו בעצמו מקובל‪ ,‬אעפ"כ ס"ל אחרת מהאר"י בעניין הזוהר‪ ,‬שאינו דבר של מה בכך‪ ,‬וברור שאם‬
‫היעב"ץ היה רואה הקדמה זו (או ספר החזיונות השלם) היה עושה לו כאשר עשה למו"נ (שמיאן ליחסו‬
‫לרמב"ם לשיטתו)‪ ,‬הרי כנ"ל אף למלאכים לא הסכים לתוס' שידעו מחשבות ב"א‪ ,‬וז"ל יעב"ץ במ"ס בעמ'‬
‫קס' " עתה יידע האיש הישראלי הנאמן לאלהיו כי אין חיוב אמונה בכל מה שנמצא בספר הזוהר שבדפוס‪,‬‬
‫‪ 15‬ואף בדורו ר' יעקב אבולעפיה רבה של דמשק (שגם היה מוסמך ממהר"י בירב השני ונכדו של מהר"י בירב הראשון)‪ ,‬שהיה‬
‫בזמן האר"י וחבירו‪ ,‬כתב שכל מה שמספרים על האר"י לא היה ולא נברא ושהאר"י הודה לו (כמו שהביאתי לעיל)‪ ,‬מיהו‬
‫הסי פורים על האר"י רובם ככולם הם מר' שלומיאל שבאמת כבר הראו כותבי ההיסטוריה שמרוב התלהבותו לא הבחין בין דמיון‬
‫למציאות ושימשו אצלו בערבוביא כאחד‪ ,‬וכתב תיאורים הסותרים שאר עדויות ברורות של אנשים אחרים (ר' לדוג' קובץ על יד‬
‫יג' עמ' ‪ ,120‬וכן בקובץ "אגרת מצפת משנת שס"ח" עמ' ראשון הע' ‪ ,3‬ובכלל יש סתירות בין אגרות שלומיל לשבחי הארי‬
‫ולתיאורי הרח"ו)‪ ,‬ור' למשל דבר זר ומוזר וחמור שהביא על האר"י שאיני מעיזו להביאו כאן (מובא באוצר החכמה בספר‬
‫תולדות האר"י עמ' ‪ ,)224-225‬אך הקדמה זו של מי היא?‪ ,‬וכן ראיתי בשו"ת נחלת לוי ח"ג יו"ד סי' א' עמ' שיג'‪-‬שיד' באות לד'‬
‫תמיהות בנושא‪ ,‬ועוד לו שם בסי ' ב' תמיהות על הרבה "ספרי קודש" שנגועים באיסורים חמורים כשוף וכו'‪ ,‬ובעמ' שכג'‪ -‬שכד'‬
‫שוב תמה על הרח"ו‪ ,‬ובזמנו גם אני שאלתי כמה דברים שהיו תמוהים לי שם‪ ,‬גם את מחברי 'הוראה ברורה' על סימנים אלו‪,‬‬
‫ולא היה בידם‪ ,‬ואף שאלתי אחד מתלמידי הרב יעקב הלל על שהרב הלל בספרו "תמים תהיה" הביא לאיסור את כל הדברים‬
‫הנזכרים שם‪ ,‬בלי להזכירם כמובן‪ ,‬ואף לא ניסה ליישב‪ ,‬ואף בהוצאת ספריו "אהבת שלום" לא הסכים להדפיס את ספר‬
‫החזיונות (ולראשונה שבשנת תשי"ד הודפס בשלימות ללא צנזורה‪ ,‬קפצו כמה משלומי אמוני ישראל וצעקו שזה בזיון התורה‬
‫ואינו של הח"ו (ר' בהוצאת מכון בן צבי עמ' ‪ ,) 42-43‬ור' בהוצאת "שובי נפשי"‪ ,‬הוציאו כמעט ללא צנזורה‪ ,‬חוץ מכמה דברים‬
‫קשי ם שכתב על הר"י נג'רה‪ ,‬שייחס לו עבירות זנות חמורת צינזרו שמו‪ ,‬וכדו'‪( ,‬ור' בשו"ת נחלת לוי הנ"ל עמ' שיד' הסבר)‪ ,‬ומיהו‬
‫ליישב הדברים‪ ,‬מה סברו אותם גדולים‪( ,‬שלא הסכימו שקבלת האר"י מאליהו הנביא)‪ ,‬על אחרים שכן סברו כך‪ ,‬הנה לנו דברי‬
‫רבינו חננאל בחגיגה על אמורא "ויש מי שאומר כעניין חלום ראה דברים הללו‪ ,‬ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק‬
‫בראיית השדים לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה‪ ,‬ואין סומכין עליו"‪ ,‬ואם על אמורא נאמר כדבר הזה‪ ,‬בודאי שעל גדולים שאחריו‬
‫יאמר‪ ,‬והאמת גם הצד של הרח"ו צ' ליישב קושיא זו‪ ,‬שהרי האר"י חלק על המקובלים הקודמים שטענו להשגות כאלה ואחרים‪,‬‬
‫ולמגידים כאלה ואחרים (וכמו שאכן אמר האר"י על המגיד של הב"י)‪ ,‬או אפי' לאליהו הנביא‪ ,‬והאר"י אמר שטעו‪ ,‬ומה שהוא‬
‫יתרץ גם פה נתרץ‪ ,‬ולכן מסתבר מאוד כדברי הגר"א שהביא הרב עובדיה לעיל‪ ,‬שס"ל שרוב ככל תורת הארי היא מחכמתו‪ ,‬ולכן‬
‫היה חולק במה שנראה לו אף בדברים יסודיים בקבלה‪.‬‬
‫גם לא בכל מה שבא בכתבים והעתקות משם האר״י‪ .‬אף הוא ז״ל העיד בשעת פטירתו‪ ,‬שאפילו תלמידו‬
‫המובהק רח״ו ז״ל לא הבין ולא ידע באמת אפילו הקדמה אחת בסתרי תורה על בורייה‪ ,‬רק מעט מזעיר‪.‬‬
‫כמ״ש בנגיד ומצוה‪( .‬ור׳ מנחם די לונזאנו השיג גם על האר״י בספר עומר מן‪.")16‬‬
‫ועוד יש להעיר על דברי ההקדמה (וכנ"ל מהרב ארבל‪ ,‬שלא שייך ליחסה לרח"ו) בבואו לתת הסבר לקבלת‬
‫האר"י שהיתה חדשה בדורו‪ ,‬ונוגדת קודמיו‪ ,‬וכל הדברים שהוא מביא עתה המקובלים הקודמים לא ידעום‪,‬‬
‫ואף בהדיא האר"י ביטל דברי קודמיו‪ ,‬וא"כ הבין שמה ביטחון יש לנו באמיתות דברים אלה‪ ,‬ומה הצדקתם‪,‬‬
‫הרי הוכחה אין לאף אחד‪ ,‬כי זה מה שנקרא "השגה"‪( ,‬כלשון התשובה מאהבה (בעולת תמיד ד') בשם הרב אייבשיץ‬
‫"וכן היה אומר לאלו המביאים הקדמות מדברי הקבלה ליישב איזו גמרא או מדרש לא חפצתי בזאת‪ ,‬ומה חדוש‪ ,‬ע"פ הקבלה תוכל‬
‫ליישב מה שתרצה‪ ,‬אמור לי הפשט הברור לי ע"י נגלה ואז אודך‪ ,‬וכל זה אמת")‪ ,‬וכאשר רצה לבוא בטענת "גילוי" שמימי‬
‫היינו רוח הקודש ואליהו הנביא‪( ,‬מה שכאמור הגר"א וסיעתו לא הסכים בזה)‪ ,‬והבין שזה חדש לטעון כך‪ ,‬אז‬
‫הביא בהקדמה‪ ,‬שהנה כך כותב הריקנטי "כי נגלה להראב"ד ולמד לו חכמת הקבלה והוא מסרה להראב"ד‬
‫בנו וגם נגלה לו והוא מסרה לבנו הר' יצחק סגי נהור שלא ראה מעולם וגם לו נגלה והוא מסרה לב' תלמידיו‬
‫הא' ר' עזרא שפי' שיר השירים והב' ר' עזריאל ואחריהם נמשכה להרמב"ן ז"ל"‪ ,‬והנה חוץ מתימא ברורה‬
‫שלראב"ד לא היה בן שקורים לו ראב"ד אלא חתן שקורים לו ראב"ד‪ ,‬ובכלל הגירסא בריקאנטי‪ ,‬היא שר' דוד‬
‫אב"ד נגלה אליו אליהו ומסרה לבנו הרב אברהם‪ ,‬אך יותר מזה לאמיתו של דבר (ר' במאמרו של עודד ישראלי‬
‫'למי התגלה אליהו? לגלגוליה של מסורת קבלית מכתבי היד אל הדפוסים') באמת אין דבר כזה כלל בריקנטי‪,‬‬
‫בדפוס הראשון רפ"ג ונציה איננה‪ ,‬ורק במהדורה השנייה ש"ה ונציה מופיעה לראשונה‪ ,‬ובכ‪ 50-‬כ"י של‬
‫הריקנטי גם איננה‪ ,‬ורק ב‪ 2‬מהם מופיע שמצויין שם מהמהדיר שזו הוספתו‪ ,‬ואף ב‪ 2-‬כ"י שמופיעה בהם‬
‫הוספה זו‪ ,‬הם חלוקים בגרסותיהם‪ ,‬האם רק לראשון התגלה אליהו או גם לשני ולשלישי שזו הגירסא שמביא‬
‫בהקדמה הנ"ל‪ ,‬וכמובן שגירסה זו קצת תמוהה‪ ,‬שטענת קבלה מאליהו סותרת טענת קבלתה ממסורת‬
‫[וכמש"כ הרב צדוק בספר הזכרונות עמ' ‪" 173‬כתב שקבלת הרמב"ן והנמשכים אחריו נמשכה מהראב"ד‬
‫מה שקיבלו מפי אליהו הוא ואביו ובנו עיין שם והרי כי אין הדברים קבלה בידם מחכמי ישראל הקדמונים דור‬
‫אחר דור רק מפי אליהו‪ ...‬ואין בכח אליהו להגיד לנו הלכות מחודשות שגם הגדותיו הוא בכלל לא בשמים‬
‫הוא"] ‪ ,‬כמו שאכן רואים בקבלת האר"י‪ ,‬אלא שיש להבין כוונתם‪ ,‬כאשר אדם עושה את מירב מה שיכול‪ ,‬לומד‬
‫מקודמיו את הכל‪ ,‬ומתאמץ בעצמו‪ ,‬ס"ל שגם הוא זוכה שיתגלה אליו עוד גילויים חדשים‪ ,‬זאת ניחא‪ ,‬אך‬
‫כאשר הגילוים שטען סותרים את מה שהדור הקודם לימד‪ ,‬דבר זה אומר דרשני‪ ,‬ובפרט שדמויות אלה אינם‬
‫מוכרים לנו כלל כת"ח וגדולים בפשט ולמה שתורה שמעביריה טוענים לרוממותה מהכל לא תעבור דרך‬
‫‪ 16‬וז"ל ספר "עומר מן" מביא ר' מנחם די לונזאנו עדות מפי מהר"א מונסון שהעיד לו ה"ר משה יונה ז"ל כי בשעת פטירתו של‬
‫הרי"א זלה"ד אמר לתלמידיו "השמרו לכם כי דעו נאמנה שאין בידכם שום הקדמה בשלימות אמרו לו אדונינו ואפילו הח"ר חיים‬
‫וענה ואמר בלשון לעז אלגו קוואנטו שר"ל איזה קצת הוא יודע יותר מכם לא כביר"‪ ,‬ואף הרש"ש חלק על הרח"ו בתחילת‬
‫הקדמת רחובות הנהר‪ ,‬בדבר די יסודי הלא הוא מיתת המלכים‪ ,‬ואמר שאמרו בתחילת לימודו (דרך ענווה אמרו דהרי א‪ -‬למה‬
‫בהמשך לא תיקן זאת‪ ,‬ב‪ -‬זה מופיע בספר מבוא שערים שנחשב מה"ב דבתרא‪ ,‬ור' בבאים אחריו הביאו ישובים להראות שלא‬
‫באמת חלק‪ ,‬נגד לשונו של הרש"ש)‪ ,‬וכן ידוע שהגר"א איזה משך זמן היה סובר שגם הרב חיים ויטל ז”ל לא הבין עומק כוונת‬
‫האריז”ל [הוא בנמשל]‪ ,‬והרמח"ל כן‪ ,‬ואחר כך אמר שממאמר הפסיעות ניכר שידע (הרב אשר מורסקי טוען שמאמר הפסיעות‬
‫אינו לרב ויטאל ר' במאמרו 'האם מאמר הפסיעות של רח"ו')‪ ,‬ואף למען האמת גם בהרב ויטאל עצמו לא מצינו שהתיחס לאר"י‬
‫למעשה כך לגמרי‪ ,‬דהנה האר"י הניאו מחכמת הפרצוף וכף היד‪ ,‬והנה אחר מיתת רבו‪ ,‬שב ועסק בזה‪ ,‬וכן את ר' אברהם‬
‫אבולעפיה שהרשב"א החרים‪ ,‬וגם קבלתו שונה משל האר"י (קבלה נבואית) ואף צחק על הקבלה העיונית של הספירות‪ ,‬וכתב‬
‫בספרו "וזאת ליהודה" כנגד הרשב"א ומאמיני הספירות‪ ,‬וז"ל "ולפיכך אודיעך ש בעלי הקבלה הספירות חשבו לייחד השם‬
‫ולברוח מאמונת השלוש ועשרוהו וכמו שהגוים אומרים הוא שלשה והשלשה אחד כן מקצת בעלי הקבלה מאמינים ואומרים כי‬
‫האלוהות עשר ספירות והעשרה הם אחד ‪ ,‬והנה הם רבוהו תכלית הריבוי והרכיבוהו תכלית המרכבה ואין ריבוי אחר העשרה‪..‬‬
‫יש מבין מקובלי הספירות שגרועים הם מן הנוצרים"‪ ,‬ואמנם הביאו הריב"ש קנז' וז"ל "וכבר שמעתי אחד מן המתפלספים מספר‬
‫בגנות המקובלים והיה אומר הע"ז מאמיני השלוש והמקובלים מאמיני העשיריות"‪ ,‬אבל הרי קבלת האר"י לא ס"ל הכי‪ ,‬ואעפ"כ‬
‫בשערי קדושה ח"ד הביא ממנו הרב ויטאל (ברוב המהדורות זה צונזר)‪ ,‬על אף שהאר"י הזהיר מהמקובלים שאחר הרמב"ן‪ ,‬וכן‬
‫מה שמצינו שהרב ויטאל שיכנע את האר"י לגלות לו ענין מסויים על אף שהאר"י ביקש ממנו לחדול מכך‪ ,‬או שבקש ממנו לא‬
‫להביא עוד תלמידים ואעפ"כ הביא‪.‬‬
‫מעביר המסורת הגדולים שלנו שבאותו דור‪ ,‬ולא זו אף זו‪ ,‬ידוע שקבלת הרמב"ן שונה משל בית מדרשו של‬
‫ר"י סגי נהור הפרובנסי מדרום צרפת‪ ,‬מה שמראה שגם המקובלים הקדמונים חידשו מדעתם (כדברי הגר"א‬
‫על האר"י וכדברי הריב"ש קנז' בשם הר"ן על הרמב"ן "וכן הודעתיך מה שאמר אלי בייחוד מורי הרב רבינו‬
‫נסים ז"ל‪ ,‬כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא")‪ ,‬על אף שהרמב"ן היה‬
‫בגרוניה הספרדית שבחבל קטלוניה הצפוני‪ ,‬ושם היו תלמידי הר"י סגי נהור שמפרובנס שבדרום צרפת‬
‫שלמדם כאשר היה בגרוניה‪ ( ,‬והתקיימה קבוצה זו רק זמן קצר בגרוניה אחר פטירת ר"י סגי נהור)‪ ,‬מ"מ‬
‫הרמב"ן אמנם ידע מקבלתם אך מיאן בקבלתו של ר" י סגי נהור והפיץ בברצלונה שבקטלוניה קבלה אחרת‪,‬‬
‫וחוג זה המשיך להתקיים כמעט ‪ 100‬שנה אחר שנפסק החוג הגרוני‪ ,‬ואפי' פ"א לא הוזכר הר"י סגי נהור‬
‫בידי הרמב"ן או תלמידיו הישירים בקבלה בברצלונה‪ ,‬ולהיפך תלמידי הר"י סגי נהור מגירונה אינם מזכירים‬
‫את המקובל (מחל' אם היה מקובל או נטה לשיטת האסטרולוגים) הברצלוני ר"י בן יקר המוזכר בכתבי‬
‫תלמידי הרמב"ן‪ ,‬וכן בענין הספירות‪ ,‬קבלתם של גירונה היא כלים‪/‬אלהות ושל הרמב"ן אצלו הספירות הם‬
‫רק בתחום התיאורטי בלימוד אך לא למעשה בתפילה שם לא חושבים כלל על הספירות רק על הבורא‬
‫הפשוט‪ ,‬ואצלו ה ספירות הם לא משהו ממשי‪ ,‬אלא כתארים של הרמב"ם‪ ,‬ולא הצריך כלל התעסקות בשעת‬
‫תפילה ומצוות בספירות וכדו'‪( ,17‬ור' מאמרו של הרב אשר מורסקי "התפלה ועבודת ה’ – בלתי להויה לבדו")‪.‬‬
‫ועוד תימא שהרי קבלת הרמב"ן שונה לא רק מקבלת בימ"ד של הר"י סגי נהור‪ ,‬אלא שונה משל האר"י‬
‫בדברים יסודיים‪ ,‬אם בספירות כנ"ל‪ ,‬ואם בתורת השמיטות‪ ,‬ואם בזה שהרמב"ן ס"ל שלא שייך להשביע את‬
‫המלאכים‪ ,‬כי אין להן יכולת‪ ,‬והן בהשפעה על המלאכים‪ ,‬ולא שמיעא ליה כלומר לא ס"ל‪ ,‬שיש איזו שום‬
‫תועלת בידיעת שמם‪ ,‬בבראשית לד' ל' "למה זה תשאל לשמי אמר‪ ,‬אין לך בידיעת שמי תועלת‪ ,‬כי אין הכח‬
‫והיכולת בלתי לה' לבדו‪ ,‬אם תקראני לא אענך וגם מצרתך לא אושיעך"‪ ,‬ובדרשת תורה תמימה עמ' קעא'‬
‫"והע"ז השלישית מהם העובדים למלאכים הם הנבדלים והם שרים‪ ...‬או שיחשבו שיש להם יכולת או להיותם‬
‫מליצים בינם ובין האל‪ ...‬וכל זה נזהר לנו בתורה‪ ,‬ונראה שאפילו להתפלל להם על דרך זה אסור לנו כמו‬
‫שנאמר בהגדה בשר ודם יש לו אוהב אם באת לו עת צרה אינו נכנס לביתו פתאום אלא הולך ועומד על פתח‬
‫חצרו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא אומר לו איש פלוני עומד בחוץ‪ ,‬אבל הקב"ה אינו כן‪ ,‬אלא‬
‫אמר הקב"ה אם באת לך עת צרה לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל ויענו לך‪ ,‬אלא אלי צוח ואני אענה‬
‫לך‪ ,‬הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט ולא לגבריאל‪ ,‬ולפי זה אנו‪ ...‬במיכאל שרא רבא ובמכניסי רחמים‪ ,‬וכן‬
‫נראה דברי הרב בספר המדע ‪ ,‬ובמין זה של ע"ז אמר הכתוב ויעבדו אלהים אחרים כי המלאכים נקראים‬
‫אלהים"‪ ,‬והן בתורת השמיטות שהאר"י נגדה ובעוד הרבה‪ ,‬אז על מה אמר שקבלת הרמב"ן היא אמת ושל‬
‫אחרים היא לא‪ ,‬גם באחרים יש דברים כמוהו וגם ברמב"ן יש דברים שנגדו‪.‬‬
‫‪ 17‬וכמו דבריו על השכינה שזה הבורא עצמו‪ ,‬ר' דבריו‪ ,‬בבראשית מו' ג' " ובדברי רבותינו דברים רבים יורו על שם השכינה שהוא‬
‫האל יתברך " ור' בדברים לד פסוק יב'‪ ,‬שמות ג' ב' ושמות כג' כ'‪ ,‬וגם מקובלי ברצלונה א"פ לא טענו שרמב"ן קיבל את מסורותיו‬
‫הקבליות בגילוי מלמעלה‪ ,‬ורמב"ן עצמו תמיד מזכיר את אמונתו שהקבלה (שבידו) היא מסיני איש מפי איש‪ ,‬ואף הרמב"ן בתורה‬
‫תמימה עמ' קנח' (בהוצאת מו סד הרב קוק) כותב מפורש‪ ,‬נגד מי שמאמין בהיולי (זהו מושג פילוסופי יוני של חומר שלפי‬
‫הפילוסופיה של ימי הביניים ממנו ברא את העולם‪ ,‬וקנתה שביתה אצל הרבה מרבותינו) קדמון כאפלטון‪ ,‬ונגד הממאן ביש מאין‬
‫כפשוטו‪ ,‬במילים קשות (ור' בפירוש הרמב"ן לבראשית בהתחלה שגם ההיולי הוא נברא ע"י הבורא‪ ,‬וכן דעת הרמב"ם במו"נ)‪,‬‬
‫בעוד שר' עזרא תלמיד הר"י סגי נהור בפירושו לשיר השירים (כתבי הרמב"ן ח"ב מוסד הרב קוק עמ' תצד') כותב מפורש שצ'‬
‫להאמין כאפלטון בהיולי קדמון‪( ,‬ועוד דבר תימא ראיתי ב"שושן סודות" ספר המיוחס לתלמיד הרמב"ן שכותב בעמ' ‪ 85‬להיפך‬
‫"והנה החכם המקובל ר' עזריאל ז"ל שקבל מפי הרמב"ן"‪.‬‬