דיני ירושה.pdf

‫דיני ירושה‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬
‫סדר דין אזרחי סמסטר ב' ‪ -- 0211‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫דיני ירושה – דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫שיעור ‪2 ............................................................................................... 1‬‬
‫רקע ומבוא ‪0 .......................................................................................................................................................‬‬
‫הירושה ‪0 ............................................................................................................................................................‬‬
‫היורשים ‪0 ...........................................................................................................................................................‬‬
‫ירושה או צוואה ‪ -‬מה עדיף? ‪0 ............................................................................................................‬‬
‫עסקאות בירושה עתידה‪1 .................................................................................................................................‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.0.1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0.1‬‬
‫‪0.0.0‬‬
‫‪0.0.1‬‬
‫‪0.0.4‬‬
‫‪‬‬
‫‪0.0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1‬‬
‫ירושה על פי דין ‪1 ..............................................................................................................................................‬‬
‫יורשים מבני המשפחה‪1 ....................................................................................................................................‬‬
‫זכות ירושה של בן הזוג‪1 ..................................................................................................................................‬‬
‫ענין הכתובה ‪4 .........................................................................................................................................‬‬
‫הסכם ממון אל מול ירושה‪4 ..................................................................................................................‬‬
‫זכות ירושה של בנ"ז בנישואי תערובת אזרחיים‪4 ..............................................................................‬‬
‫זכות ירושה של יד"צ ‪ -‬מעין צוואה ‪1 .................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪5 ............................................................................................... 2‬‬
‫סיכום‪6 ....................................................................................................................................................:‬‬
‫הפסלות לרשת ‪7 .................................................................................................................................................‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪1.1.0‬‬
‫‪1.1.0.1‬‬
‫‪1.1.0.0‬‬
‫‪1.1.0.1‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪1.1.4‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪‬‬
‫ירושה ע"פ צוואה ‪7 ............................................................................................................................................‬‬
‫צורת הצוואה‪7 ...................................................................................................................................................‬‬
‫צוואה בכתב יד ‪7 ....................................................................................................................................‬‬
‫צוואה בעדים‪8 ........................................................................................................................................‬‬
‫נטל השכנוע‪8 ...............................................................................................................................‬‬
‫תפקיד העדים‪8 ........................................................................................................................... .‬‬
‫הפקדת צוואה‪8 ............................................................................................................................‬‬
‫צוואה בפני רשות‪9 .................................................................................................................................‬‬
‫צוואה בע"פ ‪ -‬שכיב מרע ‪9 ..................................................................................................................‬‬
‫קיום צוואה על אף פגם בצורתה‪9 ....................................................................................................................‬‬
‫סיכום סופי ‪12 .....................................................................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪11 .............................................................................................. 3‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.6.1‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫סוגיות שונות בצוואות ‪12 ...................................................................................................................................‬‬
‫פגם בצוואה בכתב יד ‪12 ...................................................................................................................................‬‬
‫פרשנות צוואה ‪11 ...............................................................................................................................................‬‬
‫עסקאות בירושה עתידה‪11 ...............................................................................................................................‬‬
‫החופש לצוות‪11 .................................................................................................................................................‬‬
‫צוואה לטובת עדים‪11 .......................................................................................................................................‬‬
‫צוואות הדדיות ‪11 ..............................................................................................................................................‬‬
‫ביטול צוואה הדדית ‪11 ..........................................................................................................................‬‬
‫צוואה ע"פ ההלכה‪14 ........................................................................................................................................‬‬
‫לסיכום‪14 ...........................................................................................................................................................:‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪4‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫דיני ירושה – דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ ‬שיעור ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫רקע ומבוא‬
‫דיני הירושה עוסקים ברכוש שנותר לאדם לאחר מותו‪.‬‬
‫וכהמשך לדיני המשפחה‪ ,‬לא כל רכוש שרשום על שמו של אדם עובר בירושה‪ ,‬אלא בכפוף להלכת השיתוף וחוק‬
‫יחסי ממון‪.‬‬
‫‪ 1.1‬הירושה‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק הירושה (להלן החוק)‪ :‬במות אדם עובר עזבונו ליורשיו‪.‬‬
‫לא נדרשת פעולה של המוריש בכדי שעזבונו יעבור ליורשיו ודי בכך שהוא נפטר‪.‬‬
‫ובשים לב שמות אדם והעברת עזבונו ליורשיו אינם עסקה‪ ,‬וגם אם עוברים מקרקעין בירושה לא מדובר בעסקה‬
‫במקרקעין (רלוונטי לדיני המס)‪ ,‬וככל שהיורשים יסתדרו ביניהם כך עלויות המס יפחתו‪.‬‬
‫‪ 1.1‬היורשים‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק‪ :‬היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא‬
‫על פי צוואה‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬ברירת המחדל לירושה היא על פי דין‪ ,‬אא"כ נכתבה צוואה שהירושה תהיה על פיה‪ ,‬ובמקרים של צוואה‬
‫עמומה או צוואה שלא התייחסה לכל הנכסים‪ ,‬חוזרים לברירת המחדל היא ירושה על פי דין‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬ירושה או צוואה ‪ -‬מה עדיף?‬
‫אין ספק שהירושה עדיפה על הצוואה מג' סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬הנטל‬
‫ע"א ‪ 91/07499‬עזבון בוטח‬
‫העובדות‪:‬‬
‫יורשים שטענו שאשת המנוח העלימה את הצוואה‪.‬‬
‫קובע ביהמ"ש שהנטל על היורשים להוכיח את קיומה של הצואה‪.‬‬
‫ולכן כל הטוען לקיומה של צוואה‪ ,‬עליו הנטל להוכיח זאת‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסדר הכרונולוגי בחוק הירושה‬
‫סדר זה המראה שירושה על פי דין עדיפה‪:‬‬
‫פרק ראשון ‪ -‬עוסק בהוראות כלליות‪.‬‬
‫פרק שני ‪ -‬עוסק בירושה על פי דין‪.‬‬
‫פרק שלישי ‪ -‬עוסק בירושה על פי צוואה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ברירת המחדל על פי דין‬
‫הגם שצוואה גוברת‪ ,‬אך ברירת המחדל היא ירושה על פי דין‪.‬‬
‫ביחס לצוואה ‪ -‬האם נכון לאפשר לאדם לשלול את הירושה מקרוביו?‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫אדם שעל ערש דווי החליט להוריש את כל הונו למטפלת הזרה שעמו‪ ,‬האם זה ראוי?‬
‫השיטה הישראלית גורסת שאדם יכול לעשות בנכסיו כרצונו ולהורישם לכל מי שהוא חפץ ביקרו‪ ,‬אכן ישנן‬
‫מדינות בעולם הנוהגות שריון מסוים ליורשים‪ ,‬שריון שכזה איננו קיים בישראל מלבד במקרים בהם אדם שהלך‬
‫לעולמו והניח אישה וילדים נזקקים בטרם יחולק העיזבון על פי הצוואה מבטיחים ממנו מזונות למשפחה‬
‫הנזקקת‪.‬‬
‫כן גם חוק יח"מ והלכת השיתוף נותנים הגנה מסוימת‪.‬‬
‫ואולם בד"כ המוטו בצוואה הוא שמצווה לקיים את דברי המת‪.‬‬
‫לא כך בירושה‪ ,‬שההסדר שקבע המחוקק ביחס לירושה הוא שמשערים ברוב בני אדם שזהו רצונם‪.‬‬
‫ואומר השופט ברק בספרו שמאחר שהירושה הוא דין דיספוזיטיבי ניתן להתנות כנגדו ע"י צוואה‪.‬‬
‫ואכן אם בטלה צוואה או הוראה מהוראותיה‪ ,‬כגון צוואה ספציפית שלא התייחסה לכל הנכסים‪ ,‬כן אם נכתב‬
‫בה סע' שיורי כעין כל נכסי לפלוני ונצברו עוד נכסים‪ ,‬חוזרים לברירת המחדל שהיא ירושה על פי דין‪.‬‬
‫כן ניתן לחלק את הרכוש כך שחלקו יהיה ע"י צוואה וחלקו ע"י ירושה‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫‪ 1.1‬עסקאות בירושה עתידה‬
‫סע' ‪( 8‬א) לחוק‪ :‬הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם ‪ -‬בטלים‪.‬‬
‫ולכן לא ניתן להעביר רכוש לאחר מיתה אלא ע"י צוואה או בירושה‪.‬‬
‫החריג‪:‬‬
‫סע' ‪ :1/0‬סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח‪ ,‬על פי חברות בקופת קצבה או בקופת‬
‫תגמולים או על פי עילה דומה‪ ,‬אינם בכלל העיזבון‪ ,‬זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון‪.‬‬
‫ולכן פוליסת ביטוח וקופות גמל המגיעים לאדם לאחר מותו עוקפים את העיזבון‪ ,‬ובמידה ויש מוטב בפוליסה‬
‫הרי שמוטב זה זכאי לקבל את הכסף‪ ,‬ובמידה ואין מוטב בפוליסה‪ ,‬הרי שהכסף יכנס לתוך העיזבון ויחולק‬
‫ליורשים‪.‬‬
‫ולכן יכול שיהיו מקרים שבני זוג התגרשו והבעל נפטר‪ ,‬הגם שהאישה איננה זכאית לירושתו‪ ,‬אך אם היא‬
‫המוטבת היחידה בפוליסה הרי שהיא תקבל את כספי הביטוח‪.‬‬
‫ירושה על פי דין‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1.1‬יורשים מבני המשפחה‬
‫סע' ‪ 17‬לחוק הירושה‪ :‬יורשים על פי דין הם‪:‬‬
‫(‪ )1‬מי שהיה במות המוריש בן‪-‬זוגו;‬
‫(‪ )1‬ילדי המוריש וצאצאיהם‪ ,‬הוריו וצאצאיהם‪ ,‬הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה ‪ -‬קרובי המוריש)‪.‬‬
‫זוהי למעשה שיטת הפרנטלות הבנויה מעגל בתוך מעגל‪.‬‬
‫במעגל הירושה הראשון ‪ -‬ילדי המוריש וצאצאיהם‪.‬‬
‫ורק אם אין צאצאים למוריש הולכים למעגל השני‪.‬‬
‫במעגל הירושה השני ‪ -‬הוריו וצאצאים (אחים) ואפי' נכדי ההורים (אחיינים) ורק אם הוריו אינם בחיים ולא‬
‫הותירו צאצאים עוברים למעגל השלישי‪.‬‬
‫במעגל הירושה השלישי ‪ -‬הורי הוריו וצאצאיהם‪ ,‬ואם הם אינם בחיים ולא הותירו צאצאים‪ ,‬הרכוש הולך‬
‫אחר כבוד לקופת המדינה‪.‬‬
‫סדר העדיפויות הנ"ל קבוע בסע' ‪ 11‬האומר‪ :‬ילדי המוריש קודמים להוריו‪ ,‬הוריו קודמים להורי הוריו‪.‬‬
‫סע' ‪( 1/‬א) אומר‪ :‬ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים‪ ,‬הילדים יורשים במקומו‪ ,‬ועל דרך זו יורשים‬
‫ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים‬
‫או הורי הורים כאמור בסעיף ‪(11‬א)‪ ,‬או אחד מאלה‪.‬‬
‫ולכן‪ :‬נין של מוריש קודם להוריו של המוריש‪.‬‬
‫כן גם נכדו של אח המוריש (מהפרנטלה השנייה) קודם לסבו של המוריש (מהפרנטלה השלישית)‪.‬‬
‫ואולם במקרה שההורים זכאים לירושה‪ ,‬הם נוטלים את כולה גם אם יש להם צאצאים (כן גם ביחס להורי‬
‫הורים)‪.‬‬
‫כל הנ"ל הוא מתוך תפיסה שאדם רוצה לדאוג ליוצאי חלציו לפני שהוא דואג להוריו‪ ,‬אחיו‪ ,‬והורי הוריו‪.‬‬
‫‪ 1.1‬זכות ירושה של בן הזוג‬
‫סע' ‪( 11‬א)‪ :‬בן‪-‬זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים‪ ,‬לפי המקובל ולפי‬
‫הנסיבות‪ ,‬למשק הבית המשותף‪ ,‬ונוטל משאר העיזבון‪.‬‬
‫ומשכך‪ ,‬בן הזוג נוטל את המיטלטלין והמכונית‪.‬‬
‫(‪ :)1‬אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים ‪ -‬חצי;‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫אדם הניח ירושה‪ ,‬בת זוג וילדים‪:‬‬
‫מחצית מן הירושה הולכת לאשה מכח דיני המשפחה (חוק יח"מ והלכת השיתוף)‪ ,‬וכן היא לוקחת את כל‬
‫המיטלטלין המשותפים‪.‬‬
‫ובאשר למחצית שנותרה‪,‬‬
‫מחציתה הולך לבת הזוג‪ ,‬וחצי נוטלים הילדים‪.‬‬
‫ואם האישה איננה זכאית למחצית רכושו (כגון שנישאו לא מכבר)‪ ,‬האישה נוטלת את כל המיטלטלין ומחצית מן‬
‫הירושה‪ ,‬ואת המחצית השנייה נוטלים הילדים‪.‬‬
‫במידה והמוריש לא הותיר ילדים‪:‬‬
‫מחצית מירושתו נוטלת בת זוגו‪ ,‬ואת המחצית האחרת נוטלים הוריו‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫במידה והמוריש לא הותיר ילדים והוריו נפטרו‪:‬‬
‫ס"ק (‪ :)1‬אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים ‪ -‬שני שלישים‪ ,‬ובלבד שאם ערב מותו של‬
‫המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬בעיזבון‪,‬‬
‫ייטול בן‪-‬הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה‪ ,‬ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;‬
‫כאשר למוריש בת זוג ולא הותיר צאצאים והורים‪ ,‬והותיר אחים או צאצאיהם‪ ,‬או הורי הורים‪ ,‬ובת הזוג גרה‬
‫עמו בדירת המגורים הכלולה בעיזבון לפחות שלש שנים לפני מותו‪ ,‬הרי שבת הזוג תיטול את הדירה כולה ושני‬
‫שלישים משאר העיזבון‪ ,‬ושליש ייטלו האחים או צאצאיהם‪ ,‬ואם הם אינם קיימים‪ ,‬הורי הוריו של המוריש‬
‫ירשו את השליש‪.‬‬
‫ולכן במקרה זה‪ ,‬האישה נוטלת את המיטלטלין והמכונית (ע"פ ס"ק (א))‪ ,‬ואת הדירה הכלולה (אם גרה אתו‬
‫לפחות שלש שנים לפני מותו ‪ -‬ע"פ ס"ק (ג))‪ ,‬ושני שלישים מהעיזבון‪.‬‬
‫ס"ק (ב)‪ :‬אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א)‪ ,‬יורש בן הזוג את העיזבון כולו‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫ענין הכתובה‬
‫סע' ‪( 11‬ג)‪ :‬המגיע לבן‪-‬זוג על‪-‬פי עילה הנובעת מקשר האישות‪ ,‬ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה‪,‬‬
‫ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן‪-‬זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג‪ ,‬או לפי הסכם‬
‫ממון כמשמעותו באותו חוק‪ ,‬ואינה באה לפגוע בזכותו של בן‪-‬זוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל לרגל‬
‫הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו‪.‬‬
‫סע' זה עוסק בכתובת האישה המגיעה לה ע"פ ד"ת‪ ,‬והכתובה משמשת למעשה כחליף לירושה שהרי ע"פ ד"ת‬
‫האישה איננה יורשת‪ ,‬ואולם מאחר שע"פ החוק האישה יורשת כאמור‪ ,‬אין הגיון שהאישה תקבל גם את‬
‫כתובתה‪ ,‬ולכן סע' ‪( 11‬ג) קובע שכתובת האישה תנוכה מחלקה בעיזבון‪.‬‬
‫אכן אם הכתובה גדולה מהנותר בעיזבון כולו‪ ,‬זכאית האישה לקבל את כתובתה בטרם יחולק העיזבון (ע"פ סע'‬
‫‪ )/( 17/‬לחוק)‪.‬‬
‫כל האמור לעיל נכון "רק" ביחס לכתובה הנגבית מחלקו של הבעל‪ ,‬ואולם הוראה זו לא תחול על מה שמגיע‬
‫לאישה מכח חוק יחסי ממון והלכת השיתוף‪ ,‬וכן מכח הסכמי ממון בין בני הזוג‪.‬‬
‫ולכן בטרם יחולק העיזבון‪ ,‬האישה תיטול את המגיע לה מכח חוק יח"מ או מכח הסכמי ממון‪ ,‬ומהחלק שנותר‬
‫תקוזז הכתובה‪ ,‬קרי ירושה תבוא לעולם לאחר מימוש המגיע מכח דיני המשפחה‪.‬‬
‫ולכן עם הנ"ל ושריון המיטלטלין‪ ,‬לרוב יישאר בידי בת הזוג כשלשה רבעים מהון המוריש‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שבן זוג יורש אפי' אם הוא היה נשוי רק יום אחד וללא קשר למאמץ משותף המוכר מדיני‬
‫המשפחה‪ ,‬ולכן אין כל משמעות בדיני הירושה להתנהלות בן הזוג בטרם מת‪ ,‬ואפי' במקרים בהם הבעל מחויב‬
‫היה לתת לאשתו גט‪ ,‬הוא יורש את אשתו ולהיפך‪ ,‬ואפי' בני הזוג חיים בפירוד‪.‬‬
‫ולכן העצה הפרקטית לבני זוג הנפרדים לכתוב צוואה ובכך למנוע מהצד השני לרשת אותם‪ ,‬שהרי לא ידע האדם‬
‫את יום מותו‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬הסכם ממון אל מול ירושה‬
‫מה גובר‪ ,‬הסכם ממון או חוק הירושה?‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫בני זוג שערכו הסכם ממון ביניהם שבו סוכם על חלוקה של הרכוש שלהם לאחר המוות‪ ,‬ושופט אישר זאת (הגם‬
‫שהוא אינו מוסמך לעשות כן שהרי עניינים שלאחר המוות נגזרים רק ע"י צוואה והסכם ממון הוא אינו צוואה)‬
‫ולאחר מכן בן הזוג עורך צוואה ומוריש את רכושו לילדיו‪ ,‬האם חוק הירושה גובר‪ ,‬או הסכם הממון גובר? שהרי‬
‫אם הצוואה גוברת על הסכם הממון‪ ,‬מה ערכו של הסכם הממון‪ ,‬כאשר כל אחד יכול לכתוב צוואה כנגדו‪.‬‬
‫פס"ד אחירם‬
‫קובע ביהמ"ש שהסכם הממון גובר על חוק הירושה‪ ,‬וזאת מאחר שחוק יחסי ממון המאוחר גובר על חוק‬
‫הירושה המקודם‪ ,‬כן גם מהסיבה שאם לא כן יהיה‪ ,‬הסכם הממון מתייתר כאמור‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬זכות ירושה של בנ"ז בנישואי תערובת אזרחיים‬
‫בע"מ ‪ 9070471‬פלוני נ' פלונית‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בנ"ז שלהם ילדים ובשעה שהאם חלתה טפלה בה במסירות מטפלת רומניה‪ ,‬ולאחר שהאם השיבה נשמתה‪,‬‬
‫התפתחה מערכת יחסים בין הבעל למטפלת הרומנייה‪ ,‬ולאחר ארבע שנים הם נישאו נישואים אזרחיים ברומניה‬
‫ונרשמו כדת במשרד הפנים‪ ,‬וחודשיים לאחר החתונה האב נפטר ולא הותיר צוואה‪ ,‬וילדיו בקשו וקבלו צו‬
‫ירושה בביהמ"ש לענייני משפחה כיורשים בלעדיים‪ ,‬ולא דווחו על היות האב נשוי לרומניה‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫האישה הרומנייה עתרה לביהמ"ש לביטול הצו וזאת לאור סע' ‪( 11‬א) (‪ )2‬המותיר לה מחצית מעיזבון הבעל‬
‫ולחילופין כידועה בציבור‪.‬‬
‫ביהמ"ש ביטל את צו הירושה לאור בקשתה של הרומנייה‪.‬‬
‫וטוענים הילדים שמדובר בנישואין פיקטיביים מכורח עניני הגירה‪ .‬ועל כך משיב ביהמ"ש שאם אכן כך היה‪ ,‬על‬
‫האב היה לכתוב צוואה‪.‬‬
‫ערעור למחוזי ‪ -‬נדחה‪.‬‬
‫ברשות ערעור לעליון טענו הילדים ע"פ הגישה האנגלית מדיני המשפחה הדורשת כושר וצורה להתקיימות‬
‫נישואין‪ ,‬כושר ע"פ הדין האישי של בני הזוג‪ ,‬וצורה ע"פ מקום עריכת הטקס‪ .‬וא"כ כושר האישה מוטל בספק‬
‫שהרי על פי ד"ת אין נישואי תערובת תופסים‪.‬‬
‫ואומר השופט ברק שתכלית החקיקה של זכות הירושה היא שהמוריש מעוניין להקנות הגנה לבת זוגו‪ ,‬ולכן אין‬
‫לפרש את סע' ‪ 11‬על פי הדין הדתי‪ ,‬ודי בקשר נישואין פורמלי להתקיימותו‪.‬‬
‫ומוסיף השופט ברק ואומר‪ ,‬שלא יתכן שמעמד הנישואין האזרחיים יהיה נחות ממעמדה של ידועה בציבור‪ ,‬שגם‬
‫אז היא הייתה נחשבת לבת זוגו וזכאית לרשת אותו‪ ,‬וכל זאת מבלי להיכנס לשאלה האם נישואין אלו תופסים‬
‫אם לאו‪.‬‬
‫‪1.1./‬‬
‫זכות ירושה של יד"צ ‪ -‬מעין צוואה‬
‫סע' ‪ 55‬לחוק‪ :‬איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה‪ ,‬ומת אחד מהם‬
‫ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר‪ ,‬רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה‬
‫שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על‪-‬פי דין אילו היו נשואים זה לזה‪ ,‬והוא כשאין הוראה אחרת‪ ,‬מפורשת‬
‫או משתמעת‪ ,‬בצוואה שהשאיר המוריש‪.‬‬
‫סע' זה‪ ,‬בשונה מדיני המשפחה שאינם מבדילים בין היותו בן הזוג נשוי או לא‪ ,‬קובע שיד"צ זכאים לרשת את בן‬
‫זוגם "רק" אם אין הם נשואים לאחר בשעת המוות‪ ,‬שאז הם זכאים לירושה ע"פ הקריטריונים הקבועים בסע'‬
‫‪.11‬‬
‫פרופ' רוזן צבי אומר‪ ,‬כי חוק הירושה ביקש להשוות ‪ -‬בהקשר לזכות הירושה על פי דין ‪ -‬את מעמדם של‬
‫הידועים בציבור עם זה של בני זוג הנשואים זה לזו כדין‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬החוק מבחין בין בנ"ז (ע"פ סע' ‪ )11‬לבין יד"צ (ע"פ סע' ‪ ,)55‬אך בפועל אין כל שינוי ומיקומו של הסע' הנ"ל‬
‫הוא לחץ ח"כ החרדים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1695‬מדינת ישראל הייתה היחידה שאפשרה לידועים בציבור לרשת את בן זוגם‪.‬‬
‫כך למעשה המחוקק חותר תחת מוסד הנישואין בהעניקו את שתי הזכויות העיקריות של חוק הירושה לידועים‬
‫בציבור‪ ,‬אך כאמור כל עוד הידועים בציבור הללו לא פרקו את קשר הנישואין הקודם אין הם זכאים לרשת‪.‬‬
‫ולכן לגבי הרכוש שנצבר בשעה שחיו ביחד ‪ -‬יחלוקו‪.‬‬
‫אך לגבי החלק של הנפטר ‪ -‬ע"פ הוראות סע' ‪.55‬‬
‫וכעצה פרקטית‪ ,‬כאשר זוג חברים החיים ביחד‪ ,‬ולאחד מהם יש נכס חיצוני ובן הזוג נהרג‪ ,‬בן הזוג יחלוק בנכס‬
‫עם הוריו של המוריש‪.‬‬
‫מכח דיני המשפחה ‪ -‬בת הזוג איננה זכאית לכלום (ע"פ פס"ד הדרי)‬
‫אך מכח דיני הירושה ‪ -‬בת הזוג תחלוק עם ההורים‪.‬‬
‫ולכן חשוב וכדאי לכתוב צוואה‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪2‬‬
‫ע"א ‪ 1010498‬יוסף בלאו נ' אדית פוזש‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בנו היחיד ואשתו של המוריש נפטרו ונותר בן אחיו‪.‬‬
‫כעשר שנים בטרם מת‪ ,‬חי המוריש עם האלמנה פוזש תוך שהוסכם בין הצדדים כי הם אוהבים ובני זוג (הסכם‬
‫ממון) אך אין הם מעוניינים להינשא‪ .‬כן הוסכם שמקום מגוריהם המשותף יהיה בבית המוריש והאישה לא‬
‫תשלם על כך כל תמורה ורשאית היא להישאר בדירה כדיירת מוגנת גם לאחר מותו‪.‬‬
‫כאשר המוריש נלב"ע‪ ,‬ביקשה בת הזוג צו ירושה ע"פ סע' ‪ )2( 11‬לחוק הירושה (שני שליש)‪.‬‬
‫האחיין הגיש התנגדות בטענה שמגיע לאשה רק מגורים ע"פ ההסכם ביניהם‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קבע שיש לחלק את העיזבון ע"פ סע' ‪( )2( 11‬שני שליש לאשה ושליש לאחיין) וזאת מאחר שהם‬
‫כבני זוג לכל דבר וענין‪.‬‬
‫בערעור לעליון טוען האחיין‪ ,‬שכאשר יש מסמך המגלה את רצון המוריש בכך שיש לתת לידועתו רק מגורים‬
‫בדירה‪ ,‬ולשון סע' ‪ 55‬הקובע "שרואים אותו כאילו הוא בן זוגו" ‪ ,‬משמע זוהי חזקה הניתנת לסתירה ע"י גילוי‬
‫דעתו של המוריש (טיעון שאצל בנ"ז כדת אינו מחזיק מים)‪.‬‬
‫ואומר השופט טירקל שהזכות לרשת ע"פ סע' ‪ 55‬קמה כאשר התמלאו התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בני זוג שחיו חיי משפחה‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ב‪ .‬משק בית משותף‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשעת מות אחד מהם אף אחד לא היה נשוי לאחר‪.‬‬
‫זכות הירושה בהתקיים תנאים אלו קמה‪ ,‬ואין הדבר תלוי בתנאי נוסף ואפי' בכוונתו של המוריש‪ ,‬וזו חזקה‬
‫שאיננה ניתנת לסתירה‪.‬‬
‫אך ע"פ האמור בסע' ‪ ,55‬למעט ‪ -‬כשאין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת בצוואה שהותיר המוריש בצואה‬
‫ולא בשום מסמך אחר (ענין השווה גם לבני זוג היורשים ע"פ סע' ‪.)11‬‬
‫ע"א ‪ 170480‬שרה אילון נ' פרידה מנדלסון‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אב ששכל את בנו וקיבל מטפלת ממשרד הביטחון‪ ,‬ולאחר שאשתו נפטרה התפתחה בינו ובין המטפלת מערכת‬
‫יחסים חמה‪ ,‬והוא עבר לגור עמה ובעקבות כך הבת הפסיקה לבקרו‪ .‬האב נלב"ע‪ ,‬והבת טוענת שהיא היורשת‬
‫היחידה‪.‬‬
‫מתברר שאחיו של המוריש ביקשו ממנו לרשום צוואה לטובת בתו והוא סירב‪ ,‬משמע שהוא לא רצה לנשל את‬
‫בת זוגו‪.‬‬
‫בת הזוג טענה שהיא יד"צ ולכן חל סע' ‪ )1( 11‬ומגיע לה מחצית מרכוש המוריש‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענת בת הזוג‪.‬‬
‫בתו של המוריש ערערה בטענה שלא היו בין הצדדים יחסי אישות‪ ,‬וזאת בניגוד לסע' ‪ 55‬הדורש קיום חיי‬
‫משפחה‪,‬‬
‫ביהמ"ש קובע שני יסודות להתקיימות סע' ‪:55‬‬
‫‪ .1‬חיי אישות כבעל ואישה ‪ -‬קרי חיים אינטימיים המושתתים על יחס של מסירות‪ ,‬נאמנות המראים ששני‬
‫הצדדים קשרו את גורלם זה בזה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול משק בית משותף ‪ -‬לא מתוך צורך אישי אלא כפועל יוצא מחיי משפחה (בניגוד לעוזרת הגרה בבית‬
‫המוריש ואפי' היא קיימה יחסי אישות עם המוריש)‪.‬‬
‫המבחן גמיש ביותר כי אין לך מתכונת אחת של "חיי משפחה במשק בית משותף" עניין המשתנה מזוג לזוג לפי‬
‫השוני בגילם‪ ,‬השכלתם‪ ,‬השקפת עולמם‪ ,‬ארץ מוצאם‪ ,‬מצבם הכספי‪ ,‬מצב בריאותם‪ ,‬ואפי' העדר טוטלי של אחד‬
‫היסודות אינו בהכרח מפקיע את ההגדרה‪ ,‬ולכן חל סע' ‪ )1( 11‬והאישה תחלוק עם הבת את נכסי המוריש‪.‬‬
‫למרות דרישת שני היסודות דלעיל‪:‬‬
‫ת"ע (חיפה) ‪ 811481‬לוסטיג‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני זוג שחיו יחדיו במשך ארבע שנים לאח"מ בת הזוג אושפזה במוסד לחולי נפש שש שנים‪ ,‬ובן זוגה המשיך‬
‫לבקרה עד יום מותה‪.‬‬
‫וכפועל יוצא בן הזוג ירש אותה אף שאין להם משק בית משותף‪.‬‬
‫האם זכות דירת המגורים המצויה בסע' ‪ )1( 11‬מגיעה גם ליד"צ?‬
‫פס"ד שניצר‬
‫נקבע שגם ידועים בציבור הגרים שלש שנים בטרם המוות בדירת המגורים הכלולה בעיזבון ואין ילדים והורים‪,‬‬
‫הרי שבן הזוג זכאי לקבל את כל דירת המגורים‪.‬‬
‫האם יש פרק זמן מינימלי ליד"צ בכדי להיות זכאים לרשת?‬
‫ע"א ‪ 011409‬ניסים‬
‫ביהמ"ש קובע שאין אירוע פורמלי לתחילת היחסים ולסיומם‪ ,‬אך על ביהמ"ש להשתכנע שהם אכן ביחד‬
‫(לפחות שנה) ומערכת היחסים צריכה להיות עד יום המוות‪ ,‬ולכן אם יד"צ נפרדו בסמוך למותה זו הפסקה של‬
‫היחסים ואין זכות ירושה‪.‬‬
‫כמובן שאיבוד זכות הירושה לא פוגעת בהלכת השיתוף‪.‬‬
‫‪ 1.1.5‬סיכום‪:‬‬
‫כאשר אין צוואה ‪ -‬הירושה ע"פ דין‪.‬‬
‫הנטל הוא על הטוען להתקיימות צוואה‪.‬‬
‫אם אין בן זוג הירושה ע"פ הפרנטלות‪:‬‬
‫א‪ .‬צאצאים קודמים ‪ -‬ואם אין צאצאים‪:‬‬
‫ב‪ .‬הורים וצאצאיהם (הורים קודמים לצאצאים) ‪ -‬ואם אין‪.‬‬
‫ג‪ .‬הורי הורים וצאצאיהם‪.‬‬
‫אם יש בני זוג‪:‬‬
‫ראשית נוטל את חלקו ע"פ חוק יח"מ והלכת השיתוף‪.‬‬
‫לאח"מ נוטל את המיטלטלין והמכונית‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫אם יש ילדים וצאצאיהם או הורים ‪ -‬חצי לבת הזוג‪.‬‬
‫אם יש אחים או צאצאיהם או הורי הורים ‪ -‬שני שליש לבת הזוג‪.‬‬
‫דירת מגורים הכלולה בעיזבון כאשר אין ילדים או הורים ‪ -‬נוטלת בת הזוג‪.‬‬
‫נדרש כל קשר נישואין פורמלי ‪( -‬ברק בפלונית)‪.‬‬
‫יד"צ ‪ -‬סע' ‪ 55‬ג' תנאים‪ ,‬ע"פ הלכת בלאו ואז יחול סע' ‪.11‬‬
‫‪ 1.1‬הפסלות לרשת‬
‫סע' ‪ 5‬לחוק הירושה‪( :‬א) אלה פסולים לרשת את המוריש‪:‬‬
‫(‪ )1‬מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;‬
‫(‪ )1‬מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש‪ ,‬או שזייף אותה‪ ,‬או שתבע‬
‫על פי צוואה מזויפת‪.‬‬
‫(ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו‪ ,‬בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו‪ ,‬חוזר‬
‫ונעשה כשר לרשת את המוריש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ירושה ע"פ צוואה‬
‫סימן א' עוסק בצורת הצוואה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬צורת הצוואה‬
‫סע' ‪ 18‬לחוק הירושה‪ :‬צוואה נעשית בכתב יד‪ ,‬בעדים‪ ,‬בפני רשות או בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫צוואה תיעשה בארבעה אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬בכתב יד‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בפני רשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬בע"פ ‪ -‬שכיב מרע‪.‬‬
‫בחוק אין הגדרה מהי צוואה‪ ,‬ועל מה ניתן לצוות‪ .‬האם מינוח הצוואה משמעותו ציווי של אדם על נכסיו?‬
‫פרופ' קורינלאדי‪ - :‬צוואה היא ‪ -‬הצהרה הדירה (ניתנת לחזרה) של אדם חד צדדית ואישית באחת מצורות‬
‫הצוואה הקבועות בחוק שבה מביע את רצונו המוריש‪.‬‬
‫ניתן ללמוד דרך סע' ‪( 8‬ב) לחוק כי צוואה היא (על דרך השלילה)‪ -‬בכך שא"א לתת מתנה לאדם לאחר המוות‬
‫אלא בדרך של צוואה‪ ,‬ולכן צוואה היא סוג מתנה שלאחר המוות‪.‬‬
‫סע' ‪ 18‬הנ"ל הוא סע' הצהרתי ומשמש ככותרת לארבעת הסע' שלאחריו‪ ,‬שמתוכם ג' צורות פתוחות לכל אדם‬
‫והצורה הרביעית בתנאים ספציפיים‪.‬‬
‫כל סוגי הצוואות מצויות באותה דרגה ברגע שהן נערכו כדין‪.‬‬
‫העיקרון המנחה בצוואה הוא לקיים את רצון המת‪ ,‬ולכן הדרישות הפורמליות רבות‪ ,‬וחזקה על צוואה שנערכה‬
‫על פי רצון המת‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫צוואה בכתב יד‬
‫סע' ‪ 19‬לחוק‪ :‬צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה‪ ,‬תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו‪.‬‬
‫מאחר שאין עדים נוכחים בסוג צוואה זה‪ ,‬הסע' קובע ג' תנאים להתקיימותה‪:‬‬
‫א‪ .‬הצוואה כולה נכתבה "בכתב ידו" של המצווה וזאת בכדי להראות על גמירות דעתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תישא תאריך בכתב ידו (להראות צלילות דעת)‬
‫ג‪ .‬תחתם בכתב ידו‪.‬‬
‫זו הדרך הקלה לעריכת צוואה ללא כל צורך בעדים או בעו"ד‪.‬‬
‫טענות השוללים דרך זו‪:‬‬
‫יש חשש שמא אדם כתב מסמך זה ללא גמירות דעת אמיתית ובעידנא דריתחא‪.‬‬
‫שמא אין מדובר במשאלת לבו האמיתית של המצווה‪.‬‬
‫שמא נכתבה תחת כפיה ואילוץ‪.‬‬
‫בהעדר עדים שמא המוריש אינו כשיר לצוות (שיכור) ויש חשש לזיוף‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫טענות המצדדים בדרך זו‪:‬‬
‫בד"כ כתב יד לא ניתן לזיוף‪ ,‬וניתן להביא עדים להוכיח שזהו כת"י של המוריש‪.‬‬
‫בהרבה מדינות בארה"ב (‪ )22‬לא ניתן לערוך צוואה בדרך זו‪ ,‬ולכן נקבעו ג' התנאים דלעיל‪.‬‬
‫ומשכך צוואה בדפוס ע"י מחשב אפי' שהיא חתומה איננה תקפה‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫צוואה בעדים‬
‫סע' ‪ 17‬לחוק‪ :‬צוואה בעדים תהיה בכתב‪ ,‬תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר‬
‫בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור‪.‬‬
‫התנאים לצוואה בעדים‪:‬‬
‫א‪ .‬בכתב‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאריך‪.‬‬
‫ג‪ .‬חתימה בידי המצווה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בפני שני עדים לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו‪.‬‬
‫ה‪ .‬העדים יאשרו בחתימתם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר בפניהם כאמור‪.‬‬
‫זוהי צורת הצוואה הנפוצה בארץ‪.‬‬
‫‪ 1.1.1.1‬נטל השכנוע‪.‬‬
‫על מי מוטל נטל השכנוע בכשרות הצוואה?‬
‫ככלל‪ ,‬מילוי כל תנאי הסעיף מוכיח שהצוואה כשרה‪ ,‬ועל התוקף את כשרותה הנטל‪.‬‬
‫אך אם יש פגמים בצוואה ‪ -‬הנטל הוא על מבקש הצוואה‪.‬‬
‫גם צוואה בעדים דורשת כתב‪ ,‬אך לא בהכרח כת"י של המצווה‪ ,‬ולכן אין חשיבות לדרך הכתב‪ ,‬וכשרה הצוואה‬
‫גם ע"י דפוס‪.‬‬
‫התאריך בצוואה חשוב מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬בחינת כשירות המצווה ביום הכתיבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשיש מספר צוואות‪ ,‬הקובעת היא המסמך האחרון‪.‬‬
‫לא נאמר בסעיף שחובה על המצווה למנות את העדים‪ ,‬אך ברור שהעדים צריכים להיות מודעים לכך‪.‬‬
‫גם ההצהרה וגם החתימה חייבות להיות בפני עדים‪.‬‬
‫כן די בחתימה בראשי תיבות‪.‬‬
‫ולכן אדם שלא יכול לחתום (משותק)‪ ,‬ילך לצוואה ע"פ רשות‪.‬‬
‫‪ 1.1.1.1‬תפקיד העדים‪.‬‬
‫העדים הם כלי קיבול פסיבי להצהרה‪ ,‬והם צריכים לצפות בחתימת המצווה ולאשר בחתימתם את ההצהרה‪.‬‬
‫אין העדים חייבים להכיר את תוכן הצוואה ואין הם חייבים לבדוק את מצבו המנטלי והרפואי של המצווה‪.‬‬
‫העדים חותמים לאחר המצווה‪ ,‬והחתימה שלהם צריכה להיות באותו מעמד‪.‬‬
‫‪ 1.1.1.1‬הפקדת צוואה‪.‬‬
‫סע' ‪( 11‬א)‪ :‬מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים "רשאי" להפקידה אצל רשם לענייני ירושה; ההפקדה תהיה‬
‫במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לענייני ירושה‪.‬‬
‫ההפקדה איננה נותנת תוקף כל שהוא לצוואה "ורשאי" המצווה להפקידה‪.‬‬
‫מטרת ההפקדה היא‪ ,‬שכאשר היורשים מבקשים צו קיום צוואה‪ ,‬הם מחויבים לעבור דרך רשם הצוואות‬
‫והפקדה אצל עו"ד אין לה כל משמעות‪.‬‬
‫הפקדת הצוואה חייבת להיות ע"י המצווה בעצמו‪.‬‬
‫ס"ק (ב) צוואה שהופקדה ונשמרה בפיקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם‬
‫הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה‪.‬‬
‫צוואה שהופקדה‪ ,‬רשאי רק המצווה לצפות בה ולנוטלה‪.‬‬
‫הפקדה צוואה ללא תאריך‪ ,‬תאריך ההפקדה יחשב כיום הצוואה‪.‬‬
‫ס"ק (ג)‪ .‬אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד‪.‬‬
‫זו למעשה הדרך הקלה בכדי שהצוואה תתגלה‪ ,‬אך גם אם יש צוואה מופקדת ונכתב צוואה מאוחרת יותר‪,‬‬
‫הצוואה המאוחרת גוברת‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬אין צורך להפקיד צוואות בכת"י ובעדים והמצווה יכול לשומרם בכל מקום‪ ,‬אולם ניתן ורצוי להפקיד‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫שני יתרונות להפקדה‪:‬‬
‫א‪ .‬שמירה מפני אבדון‪.‬‬
‫ב‪ .‬קביעת תאריך הצוואה ע"פ יום ההפקדה‪.‬‬
‫קבלת הצוואה מהרשם אינה מבטלה‪ ,‬וניתן לבטלה רק ע"י צוואה אחרת‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫צוואה בפני רשות‬
‫סע' ‪(11‬א) לחוק‪ :‬צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל‪-‬פה בפני שופט‪ ,‬רשם‬
‫של בית משפט או רשם לענייני ירושה‪ ,‬או בפני חבר של בית דין דתי‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ ,155‬או בהגשת דברי‬
‫הצוואה בכתב‪ ,‬על ידי המצווה עצמו‪ ,‬לידי שופט או רשם של בית משפט‪ ,‬רשם לענייני ירושה או חבר בית דין‬
‫דתי כאמור‪.‬‬
‫ס"ק (ב)‪ :‬דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט‪ ,‬הרשם של בית המשפט‪ ,‬הרשם לענייני ירושה או חבר‬
‫בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו‪ ,‬ייקראו בפני המצווה‪ ,‬הוא יצהיר שזו צוואתו‪ ,‬והשופט‪ ,‬הרשם של בית‬
‫המשפט‪ ,‬הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר‬
‫כאמור‪.‬‬
‫שתי צורות לצוואה בפני רשות‪:‬‬
‫הקראה בע"פ‬
‫•‬
‫הגשת הצוואה בכתב והקראתה‪.‬‬
‫•‬
‫הרשות מאשרת את הצוואה שחוזרת למצווה‪.‬‬
‫צוואה זו שווה לצוואה בכת"י ובעדים‪.‬‬
‫וניתן להפקיד גם צוואה זו‪.‬‬
‫‪1.1./‬‬
‫צוואה בע"פ ‪ -‬שכיב מרע‬
‫סע' ‪( 11‬א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו‪ ,‬בנסיבות המצדיקות זאת‪ ,‬מול פני המוות‪ ,‬רשאי לצוות בעל‪-‬פה‬
‫בפני שני עדים השומעים לשונו‪.‬‬
‫שכיב מרע ‪ -‬אובייקטיבית‪.‬‬
‫רואה עצמו כזה ‪ -‬סוביי' בנסיבות המצדיקות ‪ -‬אובי'‪.‬‬
‫צוואה זו בעייתית‪ ,‬שהרי בד"כ המוטבים בצוואה מעין זו נוכחים והם העדים (זו למעשה הצוואה היחידה‬
‫שהעדים לה לא פסולים לזכות בה)‪.‬‬
‫ס"ק (ב) דברי המצווה‪ ,‬בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה‪ ,‬יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני‬
‫העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום‪ ,‬חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך‬
‫לאחר שניתן לעשותם‪.‬‬
‫ניתן גם מעט לאח"מ‪.‬‬
‫ס"ק (ג) צוואה בעל‪-‬פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו‬
‫בחיים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬אין הגדרה מיהו שכיב מרע‪ ,‬ובהלכת רוזנטל הובאו דברי הרמב"ם הקובע‪ ,‬ששכיב מרע הוא חולה שתשש‬
‫כוחו מחמת החולי ושאינו יכול להלך בשוק והרי הוא נופל על המיטה‪.‬‬
‫‪ 1.1‬קיום צוואה על אף פגם בצורתה‬
‫סע' ‪( 15‬א)‪ :‬התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה‪ ,‬ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי‬
‫והאמיתי של המצווה‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬בהחלטה מנומקת‪ ,‬לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן‬
‫ההליכים המפורטים בסעיפים ‪ 11 ,17 ,19‬או ‪ 11‬או בכשרות העדים‪ ,‬או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן‬
‫ההליכים כאמור‪.‬‬
‫כאן ביהמ"ש הוא שיאשר צוואה פגומה ולא די ברשם‪.‬‬
‫ס"ק (ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם‪:‬‬
‫(‪ )1‬בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף ‪ 19‬הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;‬
‫הפגם הוא ‪ -‬ללא תאריך וחתימה‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫ולכן בצוואה בכת"י ללא תאריך וחתימה כשרה‪ ,‬במידה והשופט משתכנע שצוואה זו משקפת את רצונו של‬
‫המוריש‪.‬‬
‫(‪ )1‬בצוואה בעדים כאמור בסעיף ‪ – 17‬הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;‬
‫הפגם הוא ‪ -‬ללא הצהרה בפני עדים‪ ,‬חתימה בפניהם‪ ,‬וחתימתם בגוף הצוואה ובכפוף לשכנוע השופט כאמור‪.‬‬
‫(‪ )1‬בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף ‪ – 11‬הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות‪ ,‬על ידי המצווה עצמו;‬
‫הפגם הוא ‪ -‬חוסר בהקראה או בחתימה‪ ,‬ובכפוף לשכנוע השופט כאמור‪.‬‬
‫(‪ )/‬בצוואה בעל פה כאמור בסעיף ‪ – 11‬הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את‬
‫לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו‪ ,‬בנסיבות המצדיקות זאת‪ ,‬מול פני המוות‪.‬‬
‫הפגם הוא ‪ -‬שהעדים לא רשמו את דברי השכיב מרע‪ ,‬ו ‪ /‬או לא הפקידו אצל הרשם‪.‬‬
‫ת"ע ‪17008747/‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫במשך כעשרים שנה חי המנוח עם בת זוגו כידועים בציבור‪ ,‬חייהם ידעו עליות ומורדות אך המשיבה סעדה את‬
‫המנוח עד יום מותו‪.‬‬
‫לאחר מותו בקשה צו ירושה ע"פ דין ואחיותיו של המנוח טענו לצוואה בע"פ שניתנו על ידו ביום מותו‪.‬‬
‫לטענתן‪ ,‬מאחר שיחסי המנוח וידועתו היו גרועים הוא החליט להוריש את רכושו לאחיותיו‪ ,‬והאחות ובנה היו‬
‫עדים לכך‪.‬‬
‫דבריו של המוריש הועלו על הכתב באותו יום ע"י האחות‪ ,‬ולאחר מספר חודשים הבן הוסיף את חתימתו‬
‫למסמך‪ ,‬ורק לאחר בקשת צו ירושה ע"י הידועה‪ ,‬הוגש המסמך לרשם לענייני ירושה‪.‬‬
‫לדבריהם‪ ,‬על אף שנפלו שני פגמים (חתימה בשני מועדים והפקדה לאחר מספר חודשים) יש להכשיר את‬
‫הפגמים ע"פ סע' ‪( 25‬ב) (‪.)4‬‬
‫השופט דחה את דבריהן על הסף ולא השתכנע שזהו רצונו של המוריש‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫סיכום סופי‬
‫ארבע סוגי צוואות‪:‬‬
‫א‪ .‬בכת"י‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בפני רשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬שכיב מרע ‪ -‬בע"פ‪.‬‬
‫את שלושת הצוואות הראשונות ניתן להפקיד‪ ,‬ואת האחרונה חייב להפקיד‪.‬‬
‫כאשר יש צוואה עם פגם ‪ -‬שני תנאים לקיומה‪:‬‬
‫א‪ .‬התקיימו תנאי יסוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין לביהמ"ש ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי של המוריש‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪3‬‬
‫סוגיות שונות בצוואות‬
‫ע"א ‪ 0015471‬עזבון המנוח ניסים אלבז נ' יהושע ישועה אהל פז‬
‫אומר השופט טירקל‪ :‬אקדים הערה כללית על הצוואה‪ :‬הצוואה היא מסמך מיוחד במינו‪ .‬היא מסמך משפטי‪,‬‬
‫אך מסמך זה אינו חסר נשמה‪ .‬הוא כמו מכתב אישי אחרון‪ ,‬ביטוי של משאלות‪ ,‬אהבות‪ ,‬רגשות ואף חשבונות‪,‬‬
‫היוצאים ממעמקי לבו של אדם המהרהר במותו ובמה שיקרה אחרי מותו‪ .‬כאן צופה הוא אל התחנה האחרונה‬
‫של חייו – והראשונה שאחרי מותו‪ .‬כאן הניסיון האחרון שלו לעצב את חייהם של הנשארים אחריו‪ ,‬ולמצער‪,‬‬
‫להשפיע עליהם‪ .‬כאן תקוותו האחרונה לחיות בזיכרונם באהבה ובהכרת תודה‪ .‬ולא רק בשל כך קשה פרשנותה‬
‫של צוואה מפרשנותו של כל מסמך משפטי אחר‪ .‬אין היא כפרשנותו של חוק‪ ,‬שצור מחצבתו‪ ,‬ההליכים שקדמו‬
‫לחקיקתו ומטרותיו ותכליותיו ידועים‪ .‬אין היא כפרשנותו של חוזה שהצדדים לו‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬בין החיים‪ ,‬והם או‬
‫הנסיבות מעידים על הכוונות ועל התכליות שעמדו ביסודו‪ .‬כאן מונח לפנינו דף נייר שבתוכו גלומים דבריו של‬
‫המנוח‪ ,‬ואנו‪ ,‬שמצווה עלינו לקיים את דבר המת‪ ,‬עלינו לשמוע את קולו‪ ,‬להבין את דבריו ולהטות אוזן לבנות‬
‫הקול המשתמעות מתוך דבריו‪.‬‬
‫‪/.1‬‬
‫פגם בצוואה בכתב יד‬
‫ע"א ‪ 01/488‬נירה שנצר נ' יובל ריבלין‬
‫העובדות‪:‬‬
‫המשוררת יונה וולך נפטרה והותירה אחות בשם שנצר שטענה שהיא היורשת ע"פ דין‪.‬‬
‫אלא שבשנות חייה האחרונות היה לוולך ידוע בציבור בשם יובל ריבלין והשנים קיימו קשר רומנטי‪ ,‬והידוע גר‬
‫בביתה של וולך וסעד אותה בטרם מותה‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫לפני מותה כתבה יונה וולך מסמך על פנקס מכתבים בכתב ידה הבלתי קריא בעליל (מומחה פענח וקבע שהכתב‬
‫אכן הוא של וולך)‪.‬‬
‫חתימתה של וולך היא באמצע המסמך ומופיע במסמך שמו של יובל‪ ,‬אך לא ברור באיזה הקשר‪ ,‬מלבד זאת‬
‫שבסוף המסמך מובאת בקשתה שלא להראות את המסמך ליובל‪.‬‬
‫ע"פ עדות עדה שהייתה נוכחת בכתיבת הצוואה‪ ,‬וולך כתבה את החלק הראשון בצוואה וחתמה ונתנה את‬
‫המסמך לעדה להיווכח האם המסר בצוואה מובן‪ ,‬ומשהשיבה העדה בשלילה הוסיפה וולך את חלקו השני של‬
‫המסמך ולכן החתימה היא באמצע המסמך‪.‬‬
‫וטוען יובל ריבלין שהוא הזכאי בצוואה‪ ,‬ולחילופין הוא זכאי לירושה ע"פ דין‪ ,‬ועל פי האמור בסע' ‪( 11‬א) (‪ )2‬הוא‬
‫זכאי לשני שליש מהירושה ולדירה המשותפת ולמיטלטלין‪.‬‬
‫ומנגד טוענת האחות שנצר שהצוואה בטלה מאחר שהיא איננה ברורה‪ ,‬וכן יובל איננו ידוע בציבור ולכן הוא‬
‫אינו זכאי לכל נתח בירושה‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קובע שחתימה באמצע המסמך מהווה פגם בצוואה‪ ,‬וכמו"כ לא ברור מהצוואה למי המנוחה‬
‫אכן מתכוונת להוריש‪ ,‬ומשכך ביהמ"ש איננו משוכנע מהי כוונת המוריש (התנאי הבסיסי לקיום סע' ‪.)25‬‬
‫ומשמדובר בצוואה סתומה‪ ,‬סע' ‪ 33‬קובע שהיא בטלה‪ ,‬ולכן הירושה היא ע"פ דין וזכאי יובל לשני שליש‬
‫מהירושה מאחר שהוא ידוע בציבור אך לא זכאי לדירת המגורים‪ ,‬מאחר שלא ברור האם נספרו שלש שנים‬
‫להיותו ידוע בציבור‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קובע שבסע' ‪ 16‬אין קביעה באשר למיקום החתימה במסמך‪ ,‬ולכן עצם מיקום החתימה בלב‬
‫המסמך איננה פוגמת בצוואה‪.‬‬
‫ואולם צדק ביהמ"ש המחוזי בכך שפסל את הצוואה ע"פ סע' ‪ 11‬האומר‪ :‬הוראת צוואה שאין לראות מתוכה‬
‫למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה ‪ -‬בטלה‪.‬‬
‫ובמקרה דנן‪ ,‬עיון בצוואה לא מברר מיהו היורש‪ ,‬ויובל המוזכר בצוואה איננו ברור באיזה הקשר‪ ,‬ולכן הצוואה‬
‫בטלה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬סע' ‪ 5/‬לחוק הירושה אומר‪( :‬א) מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך‬
‫הצוואה‪ ,‬ובמידה שאינה משתמעת מתוכה ‪ -‬כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬חתירה למה שכיוון המוריש בשני שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬לשון הצוואה ‪ -‬כאשר הצוואה ברורה אין התחשבות בנסיבות‪ ,‬אך "רק" אם היא איננה ברורה פונים לשלב‬
‫השני‪.‬‬
‫ב‪ .‬ע"פ הנסיבות ‪ -‬כאשר לשון הצואה איננה ברורה‪ ,‬נתייחס לנסיבות‪.‬‬
‫ואולם חשוב לציין שהנסיבות אינן יכולות ליצוק תוכן מהותי לגוף המסמך‪ ,‬אלא רק לברר מקומות שאינם‬
‫מובנים‪.‬‬
‫ובמקרה דנן מאחר שלשון הצוואה איננה ברורה כלל ועיקר‪ ,‬ולא ניתן כאמור לקבוע ע"פ הנסיבות בלבד מי‬
‫היורש‪ ,‬הצוואה פסולה‪ ,‬ע"פ סע' ‪ 33‬האמור‪.‬‬
‫וביחס להיות יובל ידוע בציבור‪ ,‬קובע ביהמ"ש שאין הוא מתערב בשאלה שבעובדה ולכן זכאי הוא לרשת ע"פ‬
‫דין‪.‬‬
‫ובאשר לדירת המגורים‪ ,‬האם ניתן להחיל את סע' ‪( )1( 11‬הכותב במפורש שהזכאות לדירת מגורים היא רק‬
‫לזוג נשוי) על ידועים בציבור?‬
‫על כך קובע ביהמ"ש שגם ידועים בציבור זכאים להטבה מעין זו ולא רק נשואים‪.‬‬
‫‪ /.1‬פרשנות צוואה‬
‫סע' ‪( 5/‬א) לחוק הירושה‪ :‬מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה‪,‬‬
‫ובמידה שאינה משתמעת מתוכה ‪ -‬כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות‪.‬‬
‫ע"א ‪ 1977490‬איזבל טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בלאנש אביגדור המנוחה הותירה צוואה בעדים‪ ,‬שבה היא חלקה את רכושה‪.‬‬
‫בין היורשים ‪ -‬הגב' איזבל ‪ -‬שלגביה נקבע שהיא תירש את כל מה שיוותר מהירושה הכללית‪.‬‬
‫ובסע' ‪ 9‬לצוואה נקבע שמכל החשבונות והכספים שבנק לאומי ברח' ארלוזורוב בתל אביב יוקם הקדש ציבורי‬
‫לטובת יתומי צה"ל‪.‬‬
‫לאחר עריכת הצוואה‪ ,‬המנוחה העבירה את חשבונה לסניף בנק לאומי שבכיכר המדינה ורוקנה את חשבון‬
‫ארלוזורוב‪.‬‬
‫המנוחה שינתה מספר פעמים את צוואתה‪ ,‬אך לא שינתה את סע' התרומה ליתומים‪.‬‬
‫לאחר מותה עתר האפוטרופוס הכללי להצהרה כי הוראת סע' ‪ 9‬לצוואה תחול גם על הכספים שבחשבון ככר‬
‫המדינה‪.‬‬
‫איזבל התנגדה בטענה שהסע' מפנה בבירור לחשבון שברח' ארלוזורוב‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קובע שהשאלה הינה‪ ,‬מהו אומד‪-‬דעתה של המנוחה כפי שהוא עולה מתוך הצוואה‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫אומד‪-‬הדעת מורה להוריש כספים ליתומי צה"ל‪ .‬בסעיפים קטנים (‪ )1‬עד (‪ )4‬לסעיף ‪(9‬ב) ניסחה המנוחה הוראות‬
‫ברורות בעניין הקדש זה‪ .‬על רקע פירוט זה נראה כי אין מקום לצמצם את כוונתה של המנוחה להורשת הכספים‬
‫מסניף בנק מסוים‪ ,‬אלא יש לראות את כוונתה הכללית להוריש כספים ליתומי צה"ל‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קובע שהאינטרס "היחיד" בצוואה שמתייחסים אליו הוא רצונו של המצווה ולא מתחשבים‬
‫כלל באינטרס ההסתמכות בצוואה‪ ,‬ואל לו לפרשן לערוך למצווה צוואה שהוא רצה לערוך אך שלא ערך אותה‬
‫הלכה למעשה‪ .‬מכאן נקודת המוצא הפרשנית‪ ,‬שלפיה עלינו לכבד את רצון המצווה כפי שמצא ביטויו בצוואה‪,‬‬
‫ולא רצון שלא מצא ביטוי בצוואה‪.‬‬
‫כן רשאי המצווה לשנות את דעתו בכל עת שיחפוץ ולא תשמע טענת הסתמכות מצד היורשים הפוטנציאלים‪.‬‬
‫ומשקבע ביהמ"ש המחוזי כדבר שבעובדה שרצון המנוחה הוא להעביר כספים ליתומים‪ ,‬כן גם נסיבות המקרה‬
‫מראות שזוהי כוונת המנוחה כפי שעולה מצוואות אחרות לכן יישאר פסק דינו של המחוזי על כנו (ואף ניתן‬
‫להביא ראיות חיצוניות בשלב הערעור לכך)‪.‬‬
‫ע"א ‪ 171 487‬חיה שרה פרוכטנבוים נ' מגן דוד אדום בישראל‬
‫העובדות‪:‬‬
‫גינזבורג המנוח צבר רכוש רב‪ ,‬ובשעת מותו הוא לא היה נשוי ולא הותיר ילדים‪.‬‬
‫גינזבורג כתב צוואה שבה הוא הוריש את כל רכושו לאלמנות וליתומים‪ ,‬ובלבד שלא למשפחתו‪.‬‬
‫בסע' ‪ 1‬לצוואה כתב גינזבורג כי צוואתו חלה על כל רכושו‪ ,‬מקרקעין מיטלטלין וזכויות‪ ,‬שיש לו ושיהיו לו‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫ובסע' אחר כתב שאת היתרה בצוואתו יש להוריש ליתומי צה"ל‪.‬‬
‫ובסע' ‪ 0‬לצוואה כתב‪" :‬את מניותיי בחברת חלקה ‪ 153‬בגוש ‪ 9693‬בע"מ‪ ,‬המבטאות מחצית הבעלות בחלקה‬
‫והבית הבנוי עליה הנמצאת בתל‪-‬אביב אני מצווה בזה לשם הקמת הקדש לצרכי צדקה למימון פעולותיו של מגן‬
‫דוד אדום בישראל‪"...‬‬
‫שלשה חודשים בטרם מותו רכש גינזבורג את המחצית השנייה של החברה האמורה‪.‬‬
‫אחיותיו של המנוח העונות לשמות פרוכטנבוים ואיזובר טוענות ‪,‬שמאחר שהמנוח חילק את רכושו ואין מי‬
‫שזכאי למחצית השנייה של החברה‪ ,‬הרי שהן יורשות ע"פ דין‪.‬‬
‫ומנגד טוען מד"א שגם המחצית השנייה של החברה כלולה בירושה‪ ,‬שמחד הוריש את המניות ומאידך הן רק מה‬
‫שהיה ברשותו ‪.‬‬
‫(מי שהיה אמור לטעון ולא טען הם יתומי צה"ל שלהם סע' שיורי בצוואה)‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי זיכה את מד"א וזאת מאחר שברור שהמנוח לא היה מעוניין להוריש מאום לאחיותיו‪.‬‬
‫בערעור לעליון השופט שילה קובע שצוואה מתפרשת בארבעה שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ההוראה בצוואה ברורה ‪ -‬ניישם אותה ככתבה וכלשונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ההוראה איננה ברורה וטעונה פירוש‪ ,‬נלך לסע' ‪ 5/‬הקובע שני כללים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכלל שברישא ‪ -‬כאשר הטקסט ברור נפרש על פיו את הצוואה אפי' שפירוש זה דוחה פירושים אפשריים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬הכלל שבסיפא ‪" -‬רק" אם הטקסט איננו ברור נפרש את הצוואה ע"פ הנסיבות (שכאמור אינם יכולים לקבוע‬
‫מהות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬טרחת ומצאת שהוראה פלונית בצוואה מקבלת יותר מפירוש אחד והפירושים סבירים באופן שווה‪ ,‬כלך לך‬
‫אצל סע' ‪( 5/‬ב) האומר‪ :‬צוואה הניתנת לפירושים שונים‪ ,‬הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא‬
‫בטלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬במידה ושני הפירושים האפשריים מקיימים את הצוואה‪ ,‬הרי שהצוואה בטלה לאור סע' ‪ 33‬לחוק‪.‬‬
‫ובמקרה דנן המוריש חילק צוואתו לשניים‪ ,‬בחלק הראשון הוא חילק את כספו ובחלק השני חילק את‬
‫קרקעותיו‪ ,‬ביחס לכסף יש סע' שיורי המותיר אותו ליתומי צה"ל‪( .‬שאינם טוענים בתביעה) אך ביחס לקרקעותיו‬
‫אין סע' שיורי וכל קרקע חולקה למוטב בשם‪.‬‬
‫ומאחר שברור שהמוריש לא התכוון להוריש את המחצית השנייה בקרקע למד"א (שהרי ברור שאם היה מדובר‬
‫על דירה בצפת לא היה למד"א כל טיעון לגביה) ומשלא התכוון המוריש להוריש את מחציתו השנייה של הנכס‬
‫למד"א‪ ,‬ומשאין סעי' שיורי בצוואה ביחס לנדל"ן‪ ,‬הרי שהאחיות יורשות על פי דין‪.‬‬
‫השופט לוין קבע בדעת מיעוט שמד"א זכאי בצוואה‪.‬‬
‫השופט ברק קובע כהשופט שילה ומוסיף‪ ,‬כי אין לחלק רכוש על פי מה שהמצווה היה אומר ולא אמר‪ ,‬אלא יש‬
‫לחלק רכוש "רק" על פי מה שהמצווה אמר‪ ,‬ואפי' שברור מתוך הצוואה שרצונו של המוריש היה לנשל את‬
‫אחיותיו מהצוואה‪ ,‬אך באין כל אמירה מפורשת בדבר אין "וו" שעליו ניתן יהיה לתלות את האמירה‪.‬‬
‫יש לזכור שמטרת הבאת הראיות היא להבהיר הכתוב בצוואה ולא לקבוע מה היה רצונו במנותק מהצוואה‪.‬‬
‫מאדם המצווה רכושו אין מצפים לסבירות והגינות ולמעט הגבלות של חוקיות ותקנת הציבור אין הגבלות על‬
‫רצון המצווה‪ ,‬כגון הורשה לארגון סמים‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫המבחן לרצון המוריש הוא "סובייקטיבי בלבד" וכאשר הצוואה בטלה‪ ,‬הירושה ע"פ דין אף על פי שברור שזהו‬
‫איננו רצונו של המוריש‪.‬‬
‫‪ /.1‬עסקאות בירושה עתידה‬
‫סע' ‪( 8‬א) לחוק הירושה‪ :‬הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם ‪-‬‬
‫בטלים‪.‬‬
‫ולכן גם כאשר אדם נותן לחברו סכום כסף בכדי לזכות בשורה בצוואתו‪ ,‬עסקה זו בטלה‪.‬‬
‫ס"ק (ב)‪ :‬מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן‪ ,‬אינה בת‪-‬תוקף אלא אם‬
‫נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה‪.‬‬
‫דהיינו המתנה היחידה והאפשרית שלאחר המוות היא באמצעות צוואה (למעט קופת גמל (ס' ‪ )141‬והסכמי‬
‫ממון)‪.‬‬
‫בחוזה האחיד בבנקים ישנו סעיף "ההיוותרות בחיים" האומר‪ ,‬שכאשר אחד מבני הזוג נפטר הצד השני יורש‬
‫אותו‪ ,‬זהו בהחלט סע' בעייתי שהרי הוא עוסק במתנה לאחר המוות שלא בדרך של צואה‪.‬‬
‫‪ /./‬החופש לצוות‬
‫סע' ‪( 10‬א) לחוק הירושה‪ :‬התחייבות לעשות צוואה‪ ,‬לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה ‪ -‬אינה‬
‫תופסת‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אין כל עקרון הסתמכות ורשאי אדם לשנות את צוואתו ככל שיחפוץ‪.‬‬
‫ס"ק (ב)‪ :‬הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה ‪ -‬בטלה‪.‬‬
‫הוא החופש לצוות‪.‬‬
‫‪ /.5‬צוואה לטובת עדים‬
‫סע' ‪ 15‬לחוק הירושה‪ :‬הוראת צוואה‪ ,‬פרט לצוואה בעל‪-‬פה‪ ,‬המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה‬
‫או לקח באופן אחר חלק בעריכתה‪ ,‬והוראת צוואה המזכה בן‪-‬זוגו של אחד מאלה ‪ -‬בטלה‪.‬‬
‫דהיינו ההוראה הספציפית בטלה וכל השאר קיימות‪ ,‬ומה שנותר מבטלות ההוראה יחולק ע"פ ירושה ע"פ דין‪.‬‬
‫ע"א ‪ 1555498‬הרב אברג'יל נ' עזבון המנוח בן יאיר ו ‪ 1/‬אחרים‪:‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫המנוח בן יאיר הוא אדם ערירי שמצא לו בדמות אב את הרב אברג'יל וסר לשיעורי התורה שלו‪ ,‬עד שהחליט‬
‫להוריש את דירתו לרב‪.‬‬
‫הרב אברג'יל ניסח את הצוואה ע"פ ההלכה המחייבת את הניסוח "מעתה ושעה לפני מותי"‪.‬‬
‫וטוענים היורשים שמאחר שהרב הוא המוטב בצוואה הרי שהצוואה פסולה‪.‬‬
‫ומנגד טוען הרב כי הניסוח "מעתה ושעה לפני מותי" מפקיע את המסמך מהיותו צוואה ומכניסו לדיני המתנה‪,‬‬
‫ולכן סע' ‪ 35‬האמור איננו רלוונטי‪.‬‬
‫ואומר השופט אנגלרד שמאחר שרק לאחר המוות מתברר מתי היא השעה שלפני המוות‪ ,‬לכן מדובר בצוואה‬
‫וההוראה בטלה ע"פ סע' ‪ 35‬וזכאים היורשים לרשת ע"פ דין‪.‬‬
‫‪/.0‬‬
‫צוואות הדדיות‬
‫אלו צוואות שבהן בני זוג מסכמים שהאחד מוריש את חלקו לשני במידה והוא ימות‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬צוואות הדדיות היו נפסלות שהרי אסור למוטב לחתום על הצוואה‪ ,‬כן לא היה ברור האם מתחשבים‬
‫באינטרס ההסתמכות בצוואות‪ ,‬והאם בצוואה הדדית נפגם החופש לצוות‪.‬‬
‫ואכן בעקבות פסיקות סותרות של בתי המשפט בעניין‪ ,‬ניסח ח"כ ניסן סלומיאנסקי תיקון לחוק הירושה‬
‫המסדיר את ענין הצוואות ההדדיות‪.‬‬
‫סע' ‪ 8‬א (א) לחוק הירושה‪ :‬בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג‬
‫האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם‬
‫שלישי‪ ,‬בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ניתן לערוך צוואות הדדיות בין בני זוג ואף יכולים הם להוריש לצד ג'‪.‬‬
‫הצוואה יכולה להיות הן בכת"י‪ ,‬הן בעדים והן בפני רשות‪ ,‬ויכולה שתהיה בשני מסמכים או במסמך אחד‪.‬‬
‫‪/.0.1‬‬
‫ביטול צוואה הדדית‬
‫ס"ק (ב)‪ :‬לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה‬
‫למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור‪ ,‬בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫דר' הרב יצחק כהן‬
‫כך למשל אם הצדדים לצוואה התגרשו‪ ,‬ימסור האחד הודעה לשנייה על ביטול הצוואה ההדדית בכתב‪ ,‬ושתי‬
‫הצוואות בטלות‪.‬‬
‫(‪ )1‬לאחר מות אחד מבני הזוג‪:‬‬
‫(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו‪ ,‬לטובת‬
‫ילדו או לטובת אחיו של המוריש‪ ,‬מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של‬
‫המצווה שמת;‬
‫(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה‬
‫ההדדית לעיזבון‪ ,‬ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון‬
‫שירש;‬
‫שהרי טרם נוצלה ההדדיות‪.‬‬
‫ס"ק (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת‪ ,‬ואולם הוראה השוללת לחלוטין‬
‫את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא ניתן לקבוע הוראה בצוואה המבטלת את החופש לצוות‪.‬‬
‫כך סע' ‪ 8‬א מאזן בין החופש לצוות לעקרון ההסתמכות‪.‬‬
‫‪/.0‬‬
‫צוואה ע"פ ההלכה‬
‫למרות הנטייה להדחיק את ענין המוות‪ ,‬חשוב מאד לדעת שירושה על פי דין או ע"פ צוואה שלא ע"פ ההלכה‬
‫במקרים מסוימים הם בגדר גזל גמור‪.‬‬
‫כך למשל כאשר יש בן בכור היורש כשני ילדים‪ ,‬או כאשר יש בנות במשפחה שאינן יורשות ע"פ ההלכה‪ ,‬או‬
‫כאשר נותרת בת זוג שאיננה יורשת מלבד כתובתה‪ ,‬כל אלו הנוטלים מן הירושה הרי שהם גזלנים‪.‬‬
‫ולכן חשוב לאדם יר"ש לכתוב צוואה ע"פ ההלכה בכדי להרחיק המחלוקת‪.‬‬
‫עיין רשב"ם במסכת בבא בתרא דף קל"ה ע"ב‪ ,‬העוסק בכיצד ניתן לחלק צוואה לכל ילדיו ובניסוח ההולם‪.‬‬
‫ראוי לנסח צוואה בדרך של שטר אודיתא ובכך לפתור את הבעיות ההלכתיות שבה‪.‬‬
‫‪/.8‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫ארבעה שלבים לפרשנות צוואה‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ההוראה בצוואה ברורה ‪ -‬ניישם אותה ככתבה וכלשונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ההוראה איננה ברורה וטעונה פירוש‪ ,‬נלך לסע' ‪ 54‬הקובע שני כללים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכלל שברישא ‪ -‬כאשר הטקסט ברור נפרש על פיו את הצוואה אפי' שפירוש זה דוחה פירושים אפשריים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪ .1‬הכלל שבסיפא ‪" -‬רק" אם הטקסט איננו ברור נפש את הצוואה ע"פ הנסיבות (שכאמור אינם יכולים‬
‫לקבוע מהות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬טרחת ומצאת שהוראה פלונית בצוואה מקבלת יותר מפירוש אחד והפירושים סבירים באופן שווה‪ ,‬כלך לך‬
‫לסע' ‪( 5/‬ב) האומר‪ :‬צוואה הניתנת לפירושים שונים‪ ,‬הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬במידה ושני הפירושים האפשריים מקיימים את הצוואה‪ ,‬הרי שהצוואה בטלה לאור סע' ‪ 11‬לחוק‪.‬‬
‫דיני ירושה ‪ -‬סמסטר ב' ‪ -- 0210‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪11‬‬