מבקר העירייה

Comments

Transcription

מבקר העירייה
‫‪38‬‬
‫מבקר העירייה‬
‫דו"ח ביקורת – היחידה לטיפול בהתמכרויות ושיקום האסיר‬
‫‪.1‬‬
‫רקע כללי‬
‫‪1.1‬‬
‫תופעת השימוש בסמים אלכוהול והימורים רווחת כמעט בכל‬
‫החברות והיא נפוצה בחברה המערבית בעשורים האחרונים‪.‬‬
‫בעיית ההתמכרויות נוגעת לתחומי חיים רבים ומשפיעה על בריאותו‬
‫של האדם‪ ,‬על משפחתו‪ ,‬על מיניותו‪ ,‬על תעסוקתו‪ ,‬על מגעיו עם החוק‬
‫ועל האינטראקציה שלו עם החברה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש להתייחס לבעיה כאל בעיה ביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאלי וכל טיפול‬
‫חייב להתייחס למרכיבים אלה‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫בישראל‪ ,‬עד סוף שנות ה – ‪ 07‬עיקר הפעילות בתחום זה הייתה‪,‬‬
‫כמעט בלעדית בידי משטרת ישראל ופעילויות בהיקף מצומצם נעשו‬
‫ע"י משרד הבריאות‪.‬‬
‫כאשר הוברר כי המערכת לאכיפת החוק אינה יכולה לתת מענה‬
‫לתופעה על כל היבטיה‪ ,‬הגיעו למסקנה כי החברה כולה צריכה‬
‫להפוך לזירת התמודדות וכי יש להכניס לזירה זו אלמנטים של טיפול‬
‫מניעתי חינוך והסברה‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫היחידה לטיפול בהתמכרויות ושיקום האסיר (להלן – היחידה)‬
‫פועלת במסגרת אגף הרווחה בעירייה‪.‬‬
‫מטרת היחידה לעזור למתמכרים להיגמל פיזית – נפשית‪.‬‬
‫צוות היחידה פועל יחד עם המטופל ומשפחתו על מנת לאפשר את‬
‫הניתוק מההתמכרויות בה חלה המטופל כדי ליצור את השינוי‬
‫האישי והמשפחתי אשר יוביל להשתלבות ותפקוד בחברה‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫הביקורת התמקדה בבדיקת מספר נושאים כר"מ‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫עקרונות הטיפול במתמכרים‪.‬‬
‫אופן תפקוד היחידה‪.‬‬
‫תקציב היחידה‬
‫תקן כח אדם‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪.2‬‬
‫סיור ביחידה‬
‫היחידה שוכנת ברח' יהודה ‪ 07‬במבנה המיועד להריסה הממוקם בנפרד‬
‫מאגף הרווחה‪ .‬המבנה כולל חדר המתנה ומזכירות‪ ,‬שתי יחידות שירותים‬
‫לצוות ולמטופלים ומטבח‪ .‬בנוסף‪ ,‬חדר לרכזת היחידה‪ ,‬חדר לעו"ס וחדר‬
‫לעובד שיקום האסיר‪.‬‬
‫במהלך הביקור ביחידה התרשמה הביקורת כי הריהוט בחדרי היחידה סביר‪.‬‬
‫בחצר מוצב קרוון המשמש לפעילות קבוצתית‪ .‬בקרוון ריהוט מיושן ובחלקו‬
‫מרופט ושבור‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫עקרונות הטיפול‬
‫‪3.1‬‬
‫גורמים מפנים‬
‫במסגרת היחידה מטופלים מכורים לסמים‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬הימורים‬
‫ושיקום האסיר מגיל ‪ .11‬הפנייה ליחידה יכולה להיעשות על ידי פנייה‬
‫עצמית או על ידי כל גורם אחר כגון‪ :‬עו"ס משפחה ומיחידות שונות‬
‫באגף‪ ,‬שרות המבחן‪ ,‬מעסיקים‪ ,‬בני משפחה וקרובים‪.‬‬
‫‪3.2‬‬
‫קבלת פונים חדשים‬
‫פונים חדשים המגיעים ליחידה מתקבלים על ידי מדריכת היחידה‪,‬‬
‫הקובעת עימם שיחה פרה ‪ -‬אינטייק‪ .‬המדריכה תקבע שיחה – פרה‬
‫אינטייק‪ ,‬שיחת היכרות ראשונית‪ ,‬בה נבדקת סיבת הפנייה‪ ,‬הסבר‬
‫אודות היחידה והתהליך הטיפולי ומפורטים כללי ונהלי היחידה‪.‬‬
‫המדריכה מפנה לרכזת היחידה את הטופס‪ ,‬לשם מינוי עו"ס מטפל‪.‬‬
‫במידה והפונה משתמש בפועל בסמים ו‪/‬או אלכוהול‪ .‬הנ"ל מופנה‬
‫לגמילה פיזית במסגרת אישפוזית‪ /‬גמילה אמבולטורית‪.‬‬
‫ההפניה לאישפוזית נעשית אך ורק באישפוזיות בעלות רישיון של‬
‫משרד הבריאות‪.‬‬
‫לאורך שהות המטופל באישפוזית‪ ,‬מדריכת היחידה נמצאת בקשר‬
‫רציף ועקבי עם המטופל ועם סיום שהותו ממונה לו עו"ס מטפל‬
‫להמשך התהליך הטיפולי‪.‬‬
‫מכורים לאלכוהול – מתחילים בתהליך אבחון‪ ,‬בו נבחן הצורך‬
‫בגמילה אמבולטורית בליווי הרופא או צורך באשפוז‪ .‬במידה ויש‬
‫צורך באשפוז‪ ,‬המטופל מופנה למסגרות המתאימות‬
‫‪38‬‬
‫‪3.3‬‬
‫סיוע בתשלום עבור טיפול באישפוזית‬
‫במסגרת היחידה‪ ,‬יש באפשרותנו לסייע בתשלום עבור האישפוזית‪.‬‬
‫סיוע זה אינו גורף ומועבר ישירות למסגרת‪.‬‬
‫עלות הטיפול במסגרת האישופזית הינו בסך ‪.₪ 077‬‬
‫מטופל זכאי לסיוע פעם בשנה‪ ,‬הנו מחויב בהשתתפות עצמית‪ .‬הסיוע‬
‫יינתן לאחר שנבדק עם המטופל המצב הכלכלי וכן אפשרות לגייס‬
‫כסף מגורמים נוספים כגון‪ ,‬בני משפחה‪.‬‬
‫במקרים חריגים המטופל יהיה פטור מהשתתפות‪.‬‬
‫במידה והפונה הגיע ליחידה לאחר ששהה באישפוזית‪ ,‬ימונה לו עו"ס‬
‫מטפל במיידית‪ ,‬על ידי רכזת היחידה‪ ,‬בהתאם לבעייתו המוצהרת‬
‫(אלכוהול‪/‬סמים‪/‬הימורים‪/‬שיקום האסיר)‪.‬‬
‫במידה והפונה נגמל באופן עצמאי‪ ,‬הוא מתבקש לתת ‪ 1‬בדיקות שתן‬
‫נקיות מסמים ולאחר מכן ממונה לו עו"ס להמשך התהליך הטיפולי‪.‬‬
‫‪3.3‬‬
‫תהליך הטיפול ביחידה‪/‬שלבי הטיפול‬
‫תהליך הטיפול כפי שמוגדר בהוראות התע"ס והתאמתו ליחידה הינו‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫תהליך האבחון – בשיחות הראשונות נפתח תיק למטופל ובו‬
‫ממולאים הטפסים המתאימים‪ ,‬נחתם חוזה טיפולי ומובהרים לפונה‬
‫חוקי היחידה ונהליה‪.‬‬
‫תהליך האבחון – אינטייק‪ ,‬כולל כ ‪ 7 -‬שיחות טיפוליות‪ ,‬מתן בדיקות‬
‫שתן‪/‬נשיפה וביקור בית ע"פ הצורך‪,‬לאחר מכן‪ ,‬המטופל מופנה לועדת‬
‫אבחון‪.‬‬
‫בתהליך האבחון הראשוני של נפגעי אלכוהול מתקיים אבחון רפואי‬
‫ובו מתבצעת פגישה נפרדת עם רופא היחידה ולפי הצורך בשילוב עם‬
‫עו"ס נפגעי אלכוהול‪ .‬האבחון כולל הפנייה לבדיקות רפואיות‪ ,‬אבחון‬
‫מצב גופני ונפשי ובדיקות נשיפה‪.‬‬
‫טרם קיום האבחון המעמיק‪ ,‬יוחלט האם להפנות הנ"ל לגמילה‬
‫אמבולטורית (ביתית) עם מעקב רופא היחידה או לחילופין הפנייה‬
‫לגמילה במסגרת המיועדת לאלכוהוליסטים בלבד‪.‬‬
‫ועדת אבחון – בתום תהליך האבחון מתכנסת ועדת אבחון הכוללת‬
‫את המטופל‪ ,‬העו"ס המטפל‪ ,‬הגורם המפנה‪ ,‬מפקחת מחוזית מטעם‬
‫השרות לטיפול בהתמכרויות‪ ,‬רכזת היחידה ומדריכת היחידה‪.‬‬
‫בוועדה‬
‫שנערך‪.‬‬
‫לאבחון‬
‫בהתאם‬
‫טיפולית‬
‫תוכנית‬
‫תקבע‬
‫הועדה דנה ומחליטה על תכנית טיפול ושיקום‪ ,‬המתאימה ביותר‬
‫למטופל ולמשפחתו‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ביצוע התוכנית הטיפולית – העו"ס האחראי על הטיפול בפונה ידאג‪,‬‬
‫בהתאם להחלטות שנתקבלו בועדת האבחון‪ ,‬לביצוע התוכנית‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫טיפול במסגרת היחידה – תוכנית הכוללת שיחות טיפוליות‬
‫פרטניות‪ ,‬טיפול קבוצתי‪ ,‬בדיקות שתן‪/‬נשיפה ושיקום‬
‫תעסוקתי‪ .‬המטופל מוזמן לשיחה טיפולית אחת לשבוע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העו"ס והמדריך עוקבים אחר ביצוע בדיקות‬
‫שתן‪/‬נשיפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפונה מוזמן להשתתף לפעילויות‬
‫המתקיימות ביחידה והמתאימות לו‪ ,‬כגון סדנאות‪ ,‬קבוצות‬
‫טיפוליות‪ ,‬ציוני חגים וכו'‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מרכז יום – מרכז יום פועל כיום באשקלון ובבאר שבע‪.‬‬
‫המטופלים מופנים למסגרות אלו לאחר ועדת קבלה במסגרת‬
‫ואישור הוועדה‪.‬‬
‫מרכז היום הנו תוכנית קבוצתית המתקיימת כל יום בין‬
‫השעות ‪ ,17:77 – 1:77‬למשך ‪ 9 – 0‬חודשים‪ .‬העו"ס המטפל‬
‫אחראי ליצור קשר עם צוות מרכז היום לקביעת ועדת קבלה‪.‬‬
‫במידה והמטופל נמצא מתאים בועדת הקבלה על העו"ס‬
‫המטפל למלא הועדה לאישור המכסה ועם אישורה להפנות‬
‫את המטופל להתחלת הטיפול‪ .‬במקביל לתהליך במרכז היום‪,‬‬
‫המטופל מחויב להמשך טיפול ביחידה הכולל שיחות‬
‫פרטניות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫קהילה טיפולית – תוכנית טיפולית קבוצתית במסגרת סגורה‬
‫לתקופה של שנה עד שנה וחצי‪ .‬ישנן מספר קהילות טיפוליות‬
‫בארץ‪.‬‬
‫העו"ס המטפל מלווה את המטופל בתהליך כניסתו לקהילה‬
‫הטיפולית‪ ,‬הכולל ביצוע בדיקות רפואיות‪ ,‬כתיבת דו"ח‬
‫סוציאלי והפנייה לועדת קבלה בקהילה‪ .‬עד לכניסתו של‬
‫המטופל לקהילה הטיפולית הוא מגיע ליחידה לשיחות‬
‫פרטניות ולמתן בדיקות שתן‪/‬נשיפה‪.‬‬
‫מרגע כניסתו לקהילה הטיפולית‪ ,‬הטיפול הפרטני מופסק עד‬
‫לסיום הטיפול בקהילה‪ .‬העו"ס נמצא בקשר עם צוות הקהילה‬
‫ומתעדכן לגבי התהליך הטיפולי‪.‬‬
‫הערכת הטיפול‬
‫העו"ס המטפל עורך בדיקת מטרות והערכה מחודשת של‬
‫הטיפול כל שלושה חודשים‪ .‬במידה ועולה צורך בקיום ועדת‬
‫אבחון נוספת‪ ,‬תתכנס ועדה פנימית של הצוות המטפל‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫תקופת התאוששות ושיקום‬
‫בשלב זה הקשר עם היחידה כולל טיפול פרטני‪ ,‬קבוצתי ואף‬
‫נעשות התערבויות זוגיות ו‪/‬או משפחתיות בהתאם לצורך‪.‬‬
‫תקופת ההתאוששות‪ ,‬שמה דגש רב יותר על התארגנות‪ ,‬יצירת‬
‫חיי שגרה ללא הסם‪ ,‬בניית סביבה חברתית מותאמת‪ ,‬יחסים‬
‫עם בני משפחה וכו'‪ .‬תקופת השיקום‪ ,‬שמה דגש יותר על‬
‫תפקוד נורמטיבי בחייו ובמסגרות שונות כגון‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫עבודה‪ ,‬מיומנויות הוריות ועוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התהליך הטיפולי כולל שיקום תעסוקתי‪ .‬כיום‪ ,‬יש‬
‫ביחידה אחראית תעסוקה מטעם רש"א (רשות שיקום אסיר)‪.‬‬
‫תפקידה – לאתר ולגייס מעסיקים ולהתאים עבודות‬
‫למטופלים בהתאם ליכולותיהם‪ .‬במקביל‪ ,‬בטיפול הפרטני וגם‬
‫בשיחות עם אחראית התעסוקה נעשית עבודה על‪ :‬כתיבת‬
‫קו"ח‪ ,‬ראיון קבלה‪ ,‬השתלבות במקום עבודה ‪,‬התמודדות‬
‫בתוך מקום העבודה עם המעסיק ועם קולגות ועוד‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬בשיחות הפרטניות נעשית עבודה על קשיים נוספים‬
‫שעולים‪ ,‬כגון‪ ,‬דימוי עצמי‪ ,‬קשר עם קולגות‪ ,‬מעבידים ועוד‪.‬‬
‫במסגרת היחידה מתקיימות קבוצות טיפוליות שונות‬
‫ומגוונות‪ :‬קבוצת מכורים נקיים‪ ,‬קבוצה להפסקת הימורים‪,‬‬
‫קבוצת הורות למכורים נקיים ובנות זוגן‪ ,‬קבוצה למכורים‬
‫בתחילת דרך‪ ,‬קבוצת זוגיות‪ ,‬קבוצת ילדי מכורים ועוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העו"ס המטפל מתערב‪ ,‬בהתאם לצורך‪ ,‬התערבויות‬
‫טיפוליות עם בני המשפחה‪ ,‬כגון‪ :‬התערבויות זוגיות‪ ,‬ילדים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כחלק מהטיפול במכור‪ ,‬על העו"ס לזהות ילדים‪ ,‬של‬
‫המטופלים נפגעי התמכרות‪ ,‬הזקוקים להתערבות טיפולית‬
‫ולתאם את הטיפול בהם עם עו"ס המשפחה‪.‬‬
‫הפסקת הטיפול‬
‫כאשר המטופל אינו עומד בחוזה הטיפולי או שלא התקיים‬
‫עימו קשר במשך שלושה חודשים‪ ,‬שבהם נעשו ניסיונות חיזור‬
‫וגיוס‪ ,‬יוחלט על הפסקת טיפול‪.‬‬
‫על העו"ס המטפל לשלוח למטופל מכתב בו הוא מודיע לו על‬
‫הפסקת הטיפול במסגרת היחידה ובו תיכתב הסיבה‪.‬‬
‫במקרים אחרים העו"ס המטפל רשאי להחליט על סיום או‬
‫הפסקת טיפול ביחידה‪ ,‬בהתייעצות עם רכזת היחידה‪.‬‬
‫במידה ולא קיים קשר עם היחידה במשך שנה‪ ,‬העו"ס יגנוז‬
‫את התיק ולאחר ‪ 1‬שנים התיק ייגנז בארכיון של אגף‬
‫הרווחה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪3.3‬‬
‫תיק המטופל‬
‫עם כניסתו של המטופל לתהליך במסגרת היחידה נפתח לו תיק המנוהל על‬
‫ידי העו"ס המטפל‪ .‬תחילה על העו"ס למלא נתוני יסוד וטופס הצהרה‪-‬‬
‫רישום כמטופל במסגרת אגף הרווחה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬העו"ס המטפל מחתים את‬
‫המטופל על חוזה טיפולי‪ ,‬ויתור סודיות וטפסים נוספים בהתאם לצורך‪.‬‬
‫העו"ס המטפל אחראי לעדכן באופן קבוע ורציף אודות התהליך על גבי גיליון‬
‫טיפול‪ .‬בתיק מתויקים כל המסמכים הנוגעים למטופל – הסכם טיפולי‪,‬‬
‫סיכום דיון ועדת אבחון‪ ,‬טופס אינטייק‪ ,‬סיוע כלכלי‪ ,‬דו"חות‪ ,‬אבחונים ועוד‪.‬‬
‫‪3.3‬‬
‫גבייה ממטופלים‬
‫כל מטופל מחויב לשלם עבור טיפול במסגרת היחידה סכום של ‪ ₪ 17‬בחודש‪.‬‬
‫מטופל אשר לא משלם סכום זה אינו זכאי לקבל שרות במסגרת היחידה‪.‬‬
‫התשלום הנו השתתפות ולקיחת אחריות מצד המטופל‪.‬‬
‫כל מטופל שמשלם מקבל קבלה‪ ,‬בה מצוין סכום התשלום‪ ,‬החודש וחותמת‬
‫היחידה‪.‬‬
‫סכום זה משמש כקופה קטנה ליחידה‪ ,‬עבור צריכת קפה‪ ,‬כלים חד פעמיים‪,‬‬
‫כיבוד לקבוצות‪ ,‬סדנאות וכדומה‪ .‬כל הוצאה רשומה ומגובה בקבלות‪.‬‬
‫‪1.0‬‬
‫שיקום האסיר‬
‫במסגרת היחידה קיים גם מענה לאסירים משוחררים‪ ,‬עד שנתיים מיום‬
‫השחרור ובתנאי שריצה מאסר שנמשך חצי שנה‪ .‬אסיר משוחרר זכאי לסיוע‬
‫ותיווך מול משרד השיכון וביטוח לאומי‪.‬‬
‫אסירים משוחררים אשר הנם מכורים לסמים‪/‬אלכוהול עוברים את אותו‬
‫התהליך שהוזכר לעיל‪.‬‬
‫אסירים שאינם מכורים נקבעת תוכנית טיפולית בהתאם לצורך שעולה‪.‬‬
‫ישנם אסירים שנמצאים בפיקוח‪ ,‬להם נקבעת תוכנית טיפולית מראש ורכזת‬
‫רש"א אחראית על התהליך‪ .‬במידה והאסיר לא עומד בתנאים שהוצבו לו על‬
‫הרכזת לעדכן את ועדת השחרורים ולפי החלטתם ממשיכים בתהליך‪.‬‬
‫פרויקט פר"ח – חונכות לילדי אסירים מטעם רש"א‪ .‬רכזת רש"א יוצרת‬
‫קשר עם משפחות האסירים ובודקת את הצורך לחונך שילווה את הילדים‪.‬‬
‫רכזת רש"א מלווה פרויקט זה לאורך כל השנה – ביקורים בבתי הילדים‪,‬‬
‫קשר עם המשפחות‪ ,‬קשר עם רכזת הפרויקט‪ ,‬ביקורים בכלא‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪.3‬‬
‫מצבת מטופלים‬
‫בעת ביצוע הביקורת (אוג' ‪ )1717‬טופלו במסגרת היחידה ‪ 111‬מטופלים‬
‫ברמות אינטנסיביות שונות‪:‬‬
‫‪.3‬‬
‫*‬
‫סמים – כ‪ ,07-‬בחלק מהתיקים מנוהל תיק משפחתי‪.‬‬
‫*‬
‫נפגעי אלכוהול ובני משפחותיהם – כ‪ 10-‬מטופלים‪ .‬במסגרת טיפול‬
‫נפגעי אלכוהול הטיפול כולל טיפול בכל בני המשפחה‪.‬‬
‫*‬
‫נפגעי הימורים ‪ 1 -‬מטופלים‪.‬‬
‫*‬
‫רשות שיקום האסיר – כ‪ 10-‬מטופלים‪.‬‬
‫*‬
‫בני נוער – ‪ 1‬מטופלים‪.‬‬
‫*‬
‫אחר ‪9 -‬‬
‫‪1.1‬‬
‫יצוין כי באוג' ‪( 1779‬שנה ממועד הביקורת) טופלו במסגרת היחידה‬
‫‪ 70‬מטופלים ברמות שונות‪.‬‬
‫תקני כ"א‬
‫‪3.1‬‬
‫תקנים קיימים‬
‫א‪ .‬עו"ס נפגעי אלכוהול ומשפחותיהם – תקן משרד ‪177%‬‬
‫ב‪ .‬עו"ס נפגעי סמים מבוגרים ונוער – תקן משרד ‪177%‬‬
‫ג‪ .‬עו"ס נפגעי סמים מבוגרים – ‪ 177%‬משרה (‪ 77%‬נפגעי סמים‪ 17% ,‬עו"ס‬
‫משפחה‪ 17% ,‬נפגעי סמים‪ -‬צבוע) – בפועל משמשת כעו"ס נפגעי סמים‬
‫וכרכזת היחידה‪.‬‬
‫ד‪ .‬עו"ס רכזת שיקום האסיר – ‪ 07%‬מישרה‪ ,‬התקן לא מאוייש מאחר‬
‫והרשות לשיקום האסיר אינה מעבירה את חלקה בהתאם להסכמים‬
‫שנחתמו עימה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מדריכה‪ +‬מזכירה – ‪ 177%‬מישרה רשות‪.‬‬
‫ו‪ .‬עובדת משק ‪ -‬מימון רשות‪.‬‬
‫ז‪ .‬רופא – נורקולוג ‪ 17% -‬מישרה – מטעם עמותת אפש"ר שווה ערך ‪17‬‬
‫ש"ש‪.‬‬
‫ח‪ .‬אחראית תעסוקה – ‪ 17%‬משרה ‪ -‬מטעם רש"א‬
‫‪3.2‬‬
‫תקנים חסרים ומשמעותם‬
‫א‪.‬‬
‫רכזת היחידה –‬
‫במסגרת היחידה לא קיים תקן עבור רכזת היחידה‪ ,‬מה שמאלץ‬
‫שעו"ס תשמש הן כעו"ס פרטנית והן כרכזת יחידה‪ .‬חיבור שני‬
‫התפקידים פוגם במהלך העבודה וביעילותה‪ .‬שכן שני תפקידים אלו‬
‫דורשים אחריות רבה‪ ,‬פניות וכן השקעה‪ .‬התמקדות בתפקיד אחד‬
‫פוגם בדרישות התפקיד השני‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מדריך נוער‬
‫במסגרת מרכז "מרווה" – מרכז לטיפול‪ ,‬ייעוץ והכוונה לבני נוער‬
‫המשתמשים בסמים ו‪/‬או אלכוהול קיים חצי תקן של עו"ס בלבד‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬בני נוער רבים הזקוקים לטיפול כלל לא זוכים לאיתור‬
‫ופניה לבקשת עזרה‪ .‬ללא איתור וגיוס‪ ,‬בני נוער רבים‪ ,‬שלרוב‬
‫מתקשים לפנות באופן עצמאי‪ ,‬לא יגיעו לטיפול וכתוצאה מכך‪,‬‬
‫מצבם עשוי להידרדר‪.‬‬
‫מדריך הנו דמות משמעותית בתהליך הטיפולי‪ ,‬הוא מהווה מודל‬
‫חיקוי חיובי עבור בני הנוער והנו משאב חשוב לאיתור‪ ,‬גיוס ייעוץ‪,‬‬
‫ליווי והכוונה‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫רישיון לניהול מוסד‬
‫‪0.1‬‬
‫אחת לשנתיים נדרש אגף הרווחה לקבל משר הרווחה ושירותים‬
‫חברתיים רישיון לניהול מוסד לטיפול במשתמשים בסמים‪.‬‬
‫השר אישר חידוש הרישיון לשנתיים נוספות עד לתאריך ‪ 19‬נוב'‬
‫‪.1711‬‬
‫‪0.1‬‬
‫היחידה פועלת ללא היתר כיבוי אש – בשנת ‪ 1771‬נערכה ביקורת‬
‫ביחידה וניתן מענה לליקויים בתוך מבנה היחידה‪.‬‬
‫הליקויים שנמצאו באותה ביקורת כיבוי אש שנערכה בשנת ‪1771‬‬
‫במבנה הקרוון לא תוקנו‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫אבטחת מידע‬
‫על כל עובדי המחלקות לשירותים חברתיים חלה סודיות בכל הנוגע למידע‬
‫אשר מגיע אליהם בתוקף תפקידם‪.‬‬
‫חובה זו כלולה בחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪.1911‬‬
‫חוזר מנכ"ל ה"משרד" מחייב את היחידות לטיפול בנפגעי סמים‪ ,‬לשמור את‬
‫תיקי הפונים והמטופלים וכן נתונים אישיים אחרים בארונות או במגירות‬
‫נעולות במשך יום העבודה ובסיומה‪.‬‬
‫חוק הגנה על הפרטיות עוסק באיסור פגיעה בפרטיות וקובע סדרי הגנה על‬
‫הפרטיות במאגרי מידע‪ .‬לחוק נוספו תקנות הנוגעות לעניין תנאי אחסון‬
‫המידע ושמירתו‪.‬‬
‫ביחידה מנוהל מאגר מידע ידני של המטופלים‪ :‬לכל מטופל נפתח תיק אישי‬
‫הכולל את הפרטים האישיים של המטופל‪ ,‬אבחון‪ ,‬התוכנית הטיפולית‪,‬‬
‫ומהלך הטיפול‪.‬‬
‫מאליו מובן כי מאגר מידע זה הינו רגיש‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫מהנימוק של הגנה על הפרטיות לא בדקה הביקורת את אופן ניהול הרישום‬
‫בתיקי המטופלים‪ ,‬זאת בידיעה שה"משרד" באמצעות המפקחות המחוזיות‬
‫מקיים פיקוח גם על נושא זה‪ ,‬ובדוחות הפיקוח היוצאים מעת לעת יש גם‬
‫הערות הנוגעות לסדרי הרישום בתיקים‪.‬‬
‫הביקורת העלתה כי תיקי המטופלים ביחידה נשמרים בארוניות לא נעולות‬
‫כנדרש בתקנות‪.‬‬
‫מומלץ כי אגף הרווחה בתאום עם ה"משרד" ובהסכמתו ישקול ניהול תיקי‬
‫המטופלים באמצעות מחשב‪ ,‬זאת במידה וקיימת ב"משרד" תוכנה‬
‫מתאימה‪ .‬במידה והמלצה זו תיושם‪ ,‬יש לרשום את מאגר המידע ולאפשר‬
‫רק לאנשים מורשים גישה למידע הכלול בו בהתאם לתקנות חוק ההגנה על‬
‫הפרטיות‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫תקציב היחידה‬
‫תקציב ‪2212‬‬
‫(‪)₪‬‬
‫מס' הסעיף‬
‫הוצאה‬
‫הכנסה‬
‫ביצוע‬
‫‪2228‬‬
‫תקציב‬
‫‪2222‬‬
‫תקציב‬
‫משרד‬
‫סעיף תקציבי‬
‫סמים אשפוזים‬
‫עירייה‬
‫‪110177011‬‬
‫‪77,777‬‬
‫‪-‬‬
‫‪11,177‬‬
‫‪77,777‬‬
‫ת‪.‬רשות‬
‫נטו‬
‫בדיקות למשתמשים‬
‫בסמים‬
‫‪110177111‬‬
‫‪1,777‬‬
‫‪1,777‬‬
‫‪1,777‬‬
‫‪1,777‬‬
‫‪1,000‬‬
‫סמים טיפול בקהילה‬
‫‪110177111‬‬
‫‪17,777‬‬
‫‪17,777‬‬
‫‪11,077‬‬
‫‪17,777‬‬
‫‪17,777‬‬
‫סיוע למטופלים‬
‫‪110177110‬‬
‫‪1,777‬‬
‫‪1,177‬‬
‫‪-‬‬
‫‪7,777‬‬
‫‪1,777‬‬
‫מ‪ .‬יום לנוער ‪ -‬סמים‬
‫סעיף חדש‬
‫‪11,111‬‬
‫*‬
‫הנתונים אינם כוללים שכר עבודה‪.‬‬
‫*‬
‫משרד הרווחה משתתף בהוצאות עפ"י סיווג ‪.07%‬‬
‫*‬
‫הרשות למלחמה בסמים משתתפת בשכר מתאם בתחום בסך של ‪₪ 177,777‬‬
‫המועברים לרשות באמצעות תיאום של מחלקת קליטה עירונית מול הרשות‬
‫למ‪ .‬בסמים הסעיף מתוקצב לשנת ‪ 1717‬בסך ‪ ₪ 117,777‬בספר תקציב‪.‬‬
‫התקציב רשום תחת סעיפי תקציב באחריות הרווחה‪.‬‬
‫*‬
‫השתתפות מטופלים‪ :‬עפ"י הנוהל כל מטופל אשר נקלט לטיפול במסגרת‬
‫היחידה משלם ‪ 17‬שקלים לחודש‪ ,‬התשלום משמש עבור כיבוד קל לקבוצות‬
‫ולשירות מטופלי היחידה‪ .‬מנגד מונפקת קבלה ע"י היחידה עבור המטופל‪.‬‬
‫ריכוז ומעקב אחר תשלומים ע"י רכזת היחידה‪.‬‬
‫*‬
‫המשרד מתקצב את הרשות בהתאם לדיווחים חודשיים בסעיפי התקציב‪.‬‬
‫במידה ונדרשת תוספת בסעיף מסוים מוגשת בקשה למפקח אחראי בתחום‬
‫והוא לאחר בדיקה ושיקול דעת מקצועי מתגבר את הסעיף בדו"ח תקצוב‬
‫והתחשבנות של משרד הרווחה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫עד מועד ביצוע ביקורת זו זוכתה הרשות בכ‪ 07%-‬מהתקציב עפ"י המשרד‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫נוער מכור לסמים – מרכז "מרווה"‬
‫קיים חצי תקן עבור טיפול בנוער מכור לסמים‪/‬אלכוהול‪/‬הימורים‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬נערים ונערות בגילאי ‪ ,11 – 11‬המשתמשים באופן קבוע‬
‫או מכורים לחומרים פסיכו אקטיביים (גילאי ‪ 11 – 11‬נעשה שיקול דעת‬
‫בהתאם לאפיוני הנער‪/‬ה)‪.‬‬
‫הטיפול בבני נוער‪ ,‬עד גיל ‪ ,11‬מותנה באישור הורים‪ .‬לעו"ס המטפל מותר‬
‫לקיים עם הנער‪/‬ה עד ‪ 1‬מפגשים ללא הסכמתם‪.‬‬
‫שלבי הטיפול‬
‫‪ .1‬איתור וגיוס של בני נוער‪.‬‬
‫‪ .1‬אבחון – כל נער‪/‬ה המגיעים לטיפול במרכז מרווה עוברים תהליך של‬
‫אבחון‪ ,‬הכולל שיחות עימו ועם בני משפחתו‪ .‬לאחר תהליך האבחון‬
‫נערכת ועדת אבחון‪.‬‬
‫‪ .1‬ועדת קבלה‪/‬אבחון – מתקיימת בטווח של ‪ 0 – 1‬ח' מיום תחילת הטיפול‪.‬‬
‫בוועדה משתתפים‪ :‬הנער‪/‬ה‪ ,‬הורים‪ ,‬רכזת היחידה‪ ,‬עו"ס מטפל‪ ,‬מפקחת‬
‫מחוזית‪ ,‬גורם מפנה ואנשי מקצוע נוספים בהתאם לצורך‪.‬‬
‫במסגרת הועדה נקבעת התוכנית הטיפולית המתאימה לנער‪/‬ה –‬
‫האופציות העומדות בפני הוועדה אלו אותן אופציות של המבוגרים‪,‬‬
‫במסגרות המתאימות לבני נוער – אישפוזיות‪ ,‬מרכז יום וקהילות‪.‬‬
‫במסגרת מרכז "מרווה"‪ ,‬כיום‪ ,‬כולל שיחות פרטניות‪ ,‬שיחות עם ההורים‬
‫ושיחות משותפות‪ .‬וכן פעילות קבוצתית‪.‬‬
‫בדיקות שתן‪/‬נשיפה – במהלך התהליך מתקיימות בדיקות שתן‪/‬נשיפה‬
‫בהתאם לדרישות העו"ס המטפל ובהסכמת ההורים‪.‬‬
‫גמילה פיסית – במידה ויש צורך בגמילה פיסית העו"ס המטפל יוצר קשר‬
‫עם המסגרת הרצויה ומלווה את המטופל לכל אורך התהליך‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪.12‬‬
‫מראה חיצוני של מבנה היחידה והקרוון ואבזורם ‪-‬‬
‫*‬
‫ראוי לציין כי מבנה היחידה הינו מבנה המיועד להריסה‪.‬‬
‫מבנה היחידה והחצר – במסגרת היחידה מגיעים מטופלים ובני‬
‫משפחותיהם‪ ,‬המראה החיצוני משמעותי מאוד והוא יוצר את הרושם‬
‫הראשוני‪ .‬מקום הנראה טוב ומאובזר בריהוט מתאים מכבד את הנכנסים‬
‫אליו ומשקף את ההתייחסות לאוכלוסייה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש צורך בשיפור מראה היחידה על ידי אבזור מתאים ובייחוד יש לטפח‬
‫את חצר היחידה‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר כי קיים ריהוט יחסית חדש (נרכש לפני מספר שנים)‪.‬‬
‫היחידה מאובזרת בציוד חשמלי‪ ,‬יחד עם זאת יש מקום לשיפור ואבזור‬
‫נוסף‪.‬‬
‫מבנה הקרוון – משמש כמועדון חברתי‪ ,‬בו מתקיימות הקבוצות הטיפוליות‬
‫ופעילויות למטופלים ולבני משפחתם‪ .‬כיום‪ ,‬הקרוון מוזנח ואינו מכבד‬
‫(ריצפה‪ ,‬דלת ומשקוף שבורים‪ ,‬נזילות מים ועוד)‪ .‬יש צורך לשפר את התנאים‬
‫בו ולייצר מרחב נעים‪ ,‬חמים ומזמין‪ .‬לשם כך ראוי הוא כי יימצא מבנה חדש‬
‫אשר יאובזר בהתאם‪.‬‬
‫חדר טיפול בבני נוער – חדר זה נמצא במבנה של השירות לנוער וצעירים‪.‬‬
‫לפני כשלוש שנים חדר זה שופץ‪ ,‬נצבע ורוהט‪ .‬בשל הגשמים ונזילת מים‬
‫לתוך המבנה‪ ,‬הקירות מתקלפים ונוצר עובש ורטיבות‪ .‬המקום זקוק לזיפות‬
‫הגג וכן לטיח פנימי‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫מסקנות והמלצות‬
‫‪.11‬‬
‫ביחידה מנוהל מאגר מידע ידני של המטופלים‪ .‬מומלץ כי אגף הרווחה‬
‫בתאום עם ה"משרד" ובהסכמתו‪ ,‬ישקול ניהול תיק המטופלים‬
‫באמצעות תוכנות מחשב‪ ,‬זאת במידה ויש ברשות ה"משרד" תוכנה‬
‫מתאימה לצורך זה‪.‬במידה והמלצה זו תיושם יש לרשום את מאגר‬
‫המידע‪ ,‬ולאפשר גישה למידע רק לאנשים מורשים בהתאם לחוק ההגנה‬
‫על הפרטיות‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫מומלץ להפיק מידי שנה מסמך שיקיף את כל הפעילות של היחידה‬
‫מהשנה הקודמת‪ ,‬המסמך יכלול את כל ההיבטים התקציביים‪ ,‬ביצוע‬
‫מול תכנון וההתחשבנות מול משרד הרווחה‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫מומלץ להוסיף קו טלפון‪ .‬הקיים אינו מספק מענה לצרכים‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫יש לוודא התקנת מנעולים בארוניות בהם מאוחסנים תיקי המטופלים‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫אישור כיבוי אש – יש להשלים בדחיפות תיקון הליקויים שנמצאו‬
‫בביקורת כיבוי אש במבנה הקרוון על מנת להבטיח את שלום הנוכחים‬
‫ולקבל אישור תקינות מכיבוי אש‪ ,‬לחילופין הבאת מבנה אחר (יביל)‬
‫בהקדם חדש‪/‬משופץ המכבד את דייריו במקום הקרוון הרעועה שעלות‬
‫שיפוצו גבוה‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫יש לבחון תוספת שני תקני כח אדם ייעודיים‪ ,‬הצוות הקיים מתקשה‬
‫לתת מענה הולם ללקוחותיו‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫יש לוודא התקנת לחצן‪/‬כפתור מצוקה לאלתר וחיבורו למשטרה ו‪/‬או‬
‫למוקד אבטחה עפ"י שיקול מנהלת אגף הביטחון‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫יש לוודא כי יחידת ההתמכרויות תקבל מענה מקצועי ברור ובכתובים‬
‫לאן אנשיה מתפנים בעת חרום – מקלט‪ ,‬מרחב מוגן‪ ,‬פתרון אחר‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫מומלץ להתקין מזגן בחדר עו"ס לנפגעי אלכוהול‪ ,‬ברי לכולם כי לא ניתן‬
‫לנהל שיחות טיפוליות במצב הקיים‪ ,‬בנוסף יש לשדרג‪/‬לחדש את‬
‫המזגנים הקיימים במבנה היחידה ובקרוון ‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪.17‬‬
‫עומסי חשמל – ליחידה לוח חשמל משותף עם מועדון סמוך‪.‬‬
‫העומס על מערכת החשמל גורם להפסקות חשמל בתדירות גבוה הפוגעת‬
‫בפעילות השוטפת‪.‬‬
‫מומלץ "להגדיל חיבור חשמל" שיאפשר התנהלות תקינה‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫מומלץ להשקיע בשיפור חזות חיצונית של היחידה‪ ,‬למראה השפעה רבה‬
‫להתייחסות ולרצינות המטופלים‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫סיכום‬
‫היחידה להתמכרויות מוצבת הרחק מאגף הרווחה (יחידת האם) המקום מבודד‬
‫יחסית‪.‬‬
‫ייתכן ומיקומו טוב ונוח ללקוחותיו‪ ,‬אבל מחייב תשומת לב קבועה מצד הממונים‪.‬‬
‫ביחידה בעת פעילות ישנן מספר עובדות‪ ,‬ישנם מצבים שביחידה נמצאת עובדת‬
‫אחת גם בשעות אחה"צ‪/‬ערב‪.‬‬
‫ברי לכולם כי מדובר בעבודה לא שגרתית מול לקוחות שלא תמיד ניתן לצפות את‬
‫התנהגותם‪.‬‬
‫הדבר מחייב אמצעי זהירות ואחד מאותם אמצעים הינו לחצן‪/‬כפתור מצוקה‬
‫המחובר למוקד שייתן מענה מיידי לכל קריאה‪.‬‬
‫חוסר בתקן רכזת יחידה אינו רלוונטי ולא מעשי‪ .‬היחידה אינה יכולה לתפקד מבלי‬
‫פונקציה שתרכז את עבודת המטה‪ .‬כך שבפועל עו"ס פרטנית משמשת בנוסף‬
‫לתפקידה כרכזת היחידה‪.‬‬
‫התעסקות כפולה זו פוגמת ביעילות שני התפקידים‪.‬‬
‫התרשמתי כי המנהלת ‪/‬הרכזת בפועל‪ ,‬בעזרת ציוותה הצנוע מתרגמות את עבודתן‬
‫לשליחות מבורכת ולכן יש לעשות כל מאמץ ולעטוף את צוות היחידה בעזרים‬
‫הנחוצים כולל תגבור בכח אדם מקצועי על מנת להעצים את עבודתן‪.‬‬
‫ככל שתצלחנה בעבודתן יינצלו לקוחות נוספים מהרעה החולה בה לקו‪.‬‬

Similar documents