הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס עם המין השני בגיל אינטימי תקשורת . ההתבגר

Transcription

הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס עם המין השני בגיל אינטימי תקשורת . ההתבגר
‫הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס‬
‫תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‪.‬‬
‫תחום דעת‪ :‬פסיכולוגיה‪.‬‬
‫מגישה ‪ :‬אור רוזנר‬
‫ת‪.‬ז‪641400002 :.‬‬
‫מנחה‪ :‬הגברת אורלי דניאל‬
‫מאי‬
‫‪2014‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫הקדמה אישית…………‪3..................................................................……………….......‬‬
‫מבוא‪4...............................................................................................................................‬‬
‫החלק התיאורטי ‪5.............................................................................................................‬‬
‫פרק א ‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ :‬דימוי עצמי‬
‫‪1.1‬מהו דימוי עצמי ומרכיביו‪6..............................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬דימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪7..............................................................................‬‬
‫‪ 1.3‬גורמם המשפיעים על הדימוי העצמי‪8..............................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬דימוי עצמי בקרב מתבגרים‪9..........................................................................................‬‬
‫פרק ב – משתנה תלוי‪ :‬דפוס התקשורת עם המין השני‬
‫‪ 1.1‬מהי תקשורת‪-‬הגדרה‪11...................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬תקשורת בין אישית ומאפייניה‪11-11.................................................................................‬‬
‫‪ 1.3‬התפתחות חברתית בגיל ההתבגרות‪13..............................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬אינטימיות בקרב מתבגרים‪14-15.....................................................................................‬‬
‫פרק ג ‪ -‬הקשר בין דימוי עצמי לדפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‬
‫‪ 3.1‬הקשר בין דימוי עצמי לדפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‪ -‬מאמר‪16-17..‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי ‪18....................................................................................................‬‬
‫החלק המחקרי ‪19................................................................................................................‬‬
‫מבוא למחקר שדה………………………………‪11-11.......................................................‬‬
‫הצגה וניתוח ממצאים…‪13-15.....................................................………………………….‬‬
‫דיון ומסקנות ……………………………………‪16-18.....................................................‬‬
‫רפלקציה ………………………………………‪19-31.......................................................‬‬
‫ביביליוגרפיה‪31....................................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪31-41.......................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫הקדמה אישית‬
‫שמי אור רוזנר ואני לומדת בבית הספר עמי אסף‪ ,‬במסגרת בחירתי להרחיב פסיכולוגיה‪-‬‬
‫סוציולוגיה עלי לעשות עבודת מחקר ליחידה האחרונה בהרחבה‪.‬‬
‫את עבודתי בחרתי לעשות על הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל‬
‫ההתבגרות מכיוון שהנושא של דימוי עצמי סובב את כולנו במשך כל חיינו והקשר שלו לתקשורת‬
‫עם המין השני הוא בדיוק מה שעובר על כל המתבגרים ועלי כחלק מכלל המתבגרים בחיינו כעת‪.‬‬
‫בהמשך לחקירת הנושא ולעשיית העבודה גיליתי את הדברים המרכיבים את הדימוי העצמי ואת‬
‫הדברים היכולים לשפר אותו ונעזרתי בכך‪ ,‬וזה גם עזר לי לפתח קשרים בין אישיים עם מתבגרים‬
‫מהמין השני‪.‬‬
‫אני מקווה שתהנו לקרוא את עבודתי ושתיקחו גם אתם ממנה משהו כמו שאני לקחתי ולמדתי‬
‫ממנה ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא‬
‫במסגרת היחידה החמישית במגמת מדעי החברה אני עושה עבודה‪ ,‬עבודתי תעסוק בקשרבין‬
‫דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות‪ .‬שאלת המחקר שלי היא האם‬
‫יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות ? ‪ ,‬המשתנה‬
‫הבלתי תלוי שלי הוא דימוי עצמי והמשתנה התלוי שלי הוא דפוס התקשורת עם המין השני‪.‬‬
‫בעבודתי אחקור מתבגרים בכיתות י'‪ -‬יב'‪.‬‬
‫מטרת עבודתי היא למצוא את הקשר שבין הדימוי העצמי בקרב מתבגרים לבין דפוסי התקשורת‬
‫הבין אישיים עם המין השני אצל מתבגרים‪ .‬השערת המחקר שלי היא שככל שהדימוי העצמי‬
‫יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות יהיה אינטימי יותר‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות אשר הובילו אותי לכתיבת העבודה בנושא זה הם בעיקר כי זה נושא הסובב‬
‫סביבנו כל הזמן‪ ,‬אנחנו המתבגרים חווים קשרים עם המין השני כל הזמן ורציתי להבין מה‬
‫משפיע על קשרים אלה ואם יש קשר לאיך שהמתבגר תופס את הדימוי העצמי שלו לבין יצירת‬
‫קשריו עם המין השני‪.‬‬
‫עבודתי בנויה משני חלקים ‪:‬‬
‫החלק הראשון חלק תאורטי ‪ .‬בו יוצגו תאוריות והביטים שונים בנוגע לנושא העבודה מתוך‬
‫מאמרים וספרים העוסקים בנושא ‪ .‬בחלק זה יש ‪ 3‬פרקים ‪ ,‬כל פרק עוסק בפן אחר לגבי הנושא‪.‬‬
‫הפרק הראשון דן במשתנה הבלתי התלוי – דימוי עצמי ‪ ,‬בו אכתוב על תתי הנושאים הבאים ‪:‬‬
‫מהו דימוי עצמי ומרכיביו ‪ ,‬דימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪ ,‬גורמים המשפיעים על דימוי‬
‫עצמי ‪ ,‬דימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫הפרק השני עוסק במשתנה התלוי – דפוס התקשורת עם המין השני ‪ ,‬בו אכתוב על תתי הנושאים‬
‫הבאים ‪ :‬מהו דפוס (הגדרה) ‪ ,‬מהי תקשורת (הגדרה)‪ ,‬תקשורת בין המינים‪ ,‬השפעות על דפוס‬
‫התקשורת בין המינים ‪ ,‬דפוסי תקשורת עם המין השני‪.‬‬
‫בפרק השלישי אציג את נושא עבודתי – הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין‬
‫השני בגיל ההתבגרות ‪,‬לאחר מכן אכתוב על דימוי עצמי ועל דפוס התקשורת ובסוף הפרק אציג‬
‫מחקר שמשקר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני‪.‬‬
‫החלק השני של עבודתי הוא החלק המעשי‪ .‬בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק‬
‫התאורטי‪ ,‬אי לכך אבצע שאלון על נושא העבודה ואבדוק את שאלת המחקר שלי‪ .‬ואמצא את‬
‫הקשר בין המשתנה התלוי‪ -‬דפוס התקשורת עם המין השני לבין המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬דימוי‬
‫עצמי‪.‬‬
‫כולי תקווה שעבודתי תמחיש ותדגיש את הקשר בין המשתנים שעליהם בחרתי לעשות את‬
‫העבודה‪ ,‬דימוי ועצמי ותקשורת אינטימית ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫החלק‬
‫התאורטי‬
‫‪5‬‬
‫פרק ראשון‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ :‬דימוי עצמי‬
‫תת פרק זה יעסוק במהו דימוי עצמי ומהם מרכיביו‪ .‬חשיבותו של פרק זה לעבודה היא‬
‫‪1.1‬‬
‫רבה מאוד מכיוון שהדימוי העצמי הוא המשתנה הבלתי תלוי בעבודה אשר אותו אני‬
‫‪1‬‬
‫חוקרת כחלק משאלת המחקר‪.‬‬
‫דימוי עצמי הוא אוסף של מרכיבים רבים המשקפים את מה שהיחיד חושב ומכיר את‬
‫עצמו בזמנים שונים‪ ,‬בסיטואציות ופעילויות שונות‪.‬‬
‫הדימוי העצמי הוא למעשה מה שמשקף לאדם את עצמו מתוך ביצועיו ומתוך‬
‫‪2‬‬
‫האינטראקציות שלו עם הסביבה‪.‬‬
‫הדימוי העצמי מכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו ‪ .‬הדימוי‬
‫העצמי מורכב מהיבטים שונים הבאים לידי ביטוי במשך כל חייו‪.‬‬
‫ההיבטים השונים המרכיבים את הדימוי העצמי ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי אישי – תפיסת האדם את תכונותיו האישיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי גופני‪ -‬תפיסת האדם את גופו ‪,‬בריאותו והופעתו החיצונית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי מוסרי‪ -‬תפיסת מוסריותו והתנהגותו של הפרט על פי הנורמות המקובלות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי משפחתי‪-‬תפיסת הפרט את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את‬
‫יחס המשפחה אליו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי חברתי‪-‬תפיסת הפרט את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות‬
‫‪3‬‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫היבטים אלה הם רק חלק מכל ההיבטים המרכיבים את הדימוי העצמי של האדם אך אלו‬
‫הם ההיבטים החשובים ביותר אשר סובבים את האדם בכל מקום בו הוא נמצא ואליו הוא הולך‪.‬‬
‫הדימוי העצמי שהאדם מסגל לעצמו הוא גורם חשוב בעיצוב התנהגותו ‪ ,‬כלומר ככל שהדימוי‬
‫העצמי של האדם יהיה חיובי יותר כך האדם יחוש ביטחון עצמי רב יותר יהיה לו קל להסתדר‬
‫בחברה‪ ,‬וכך להפך ככל שהדימוי העצמי היה שלילי יותר כך האדם יחוש ביטחון עצמי נמוך ויהיה‬
‫לו קשה להסתדר בחברה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אתר גליה‪" ,‬מרחב להתפתחות אישית ובין אישית" ‪www.galiya.co.il‬‬
‫אתר ויקפדיה ‪" ,‬דימוי עצמי" ‪he.wikipedia.org/wiki/‬דימוי_עצמי‬
‫ספר פסיכולוגיה התפתחותית‪,‬מפגש שני‪ .‬הוצאת רכס (‪ )2212‬ד"ר ציפי בר‪-‬אל ד"ר מרים נוימאיר‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1.2‬בתת פרק זה אעסוק בדימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪ .‬פרק זה חשוב מכיוון שהוא עוזר‬
‫להבין את המושג דימוי עצמי בכמה מובנים ועל ידי כמה תאוריות שונות‪.‬‬
‫על‪-‬פי רוג'רס‪ ,‬התפתחות הדימוי העצמי של האדם בין אם הוא דימוי עצמי חיובי ובין אם הוא‬
‫דימוי עצמי שלילי‪ ,‬היא תוצאה של ההשפעה של הערכות האחרים ‪,‬שניתנות לאדם בעיקר‬
‫בילדותו‪ .‬העצמי של האדם מעוצב דרך האינטראקציה עם האחרים‪ ,‬שהם משמעותיים לו‪ ,‬ועם‬
‫התגובות שלהם ‪.‬‬
‫הסביבה יכולה להגיב בשני סוגי הערכה ‪:‬‬
‫א‪ .‬הערכה חיובית מותנית ב‪ .‬הערכה חיובית בלתי מותנית‬
‫לכל אדם‪ ,‬ולילדים במיוחד‪ ,‬יש צורך בהערכה חיובית‪ ,‬באהבה ובקבלה‪ .‬השאלה היא‪ :‬האם‬
‫ההערכה‪ ,‬האהבה והקבלה ניתנות לילד או לילדה ללא תנאי‪ ,‬או שהן ניתנות רק בתנאי שהעצמי‬
‫שלהם מתאים את עצמו לציפיות של הסביבה? מה קורה לאישיות בכל אחד מהמצבים האלה ?‬
‫הערכה חיובית מותנית‬
‫ילדים‪ ,‬הזוכים להערכות חיוביות‪ ,‬לחיזוקים‪ ,‬לתשבחות ולאהבה‪ ,‬רק כאשר הם ממלאים את‬
‫ציפיות ההורים ‪ -‬מתרחקים מן העצמי האמתי שלהם‪ ,‬משום שהוא מתאים את עצמו לציפיות‬
‫הסביבה‪ .‬סוג זה של הערכה נקרא‪ :‬הערכה חיובית מותנית‪ .‬מכיוון שהילדים עסוקים במילוי‬
‫הציפיות‪ ,‬הם אינם פנויים לבחור את בחירותיהם ולממש את כישוריהם ‪.‬‬
‫הערכה חיובית בלתי מותנית‬
‫לעומת זאת‪ ,‬התנאים להתפתחות תקינה ולצמיחה של העצמי מתקיימים אצל ילדים הגדלים‬
‫בסביבה המעניקה להם הערכה חיובית בלתי מותנית‪ ,‬דהיינו‪ :‬הערכה חיובית‪ ,‬תשבחות‪ ,‬חיזוקים‬
‫ואהבה‪ ,‬הניתנים ללא כל תנאי‪ .‬תנאים אלה מאפשרים לפרט למצות את הכישורים שלו כפי שהוא‬
‫‪4‬‬
‫באמת‪ ,‬ובכך להגיע להגשמה עצמית ‪.‬‬
‫פיטס בעקבות רוג'רס ואחרים סבורים שיש קשר חיובי בין הדימוי העצמי לבין התפקוד‪ .‬ככל‬
‫שהדימוי העצמי גבוה יותר‪ ,‬התפקוד יעיל יותר‪ .‬ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר יעילות התפקיד‬
‫נפגמת‪ .‬אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה בטוחים בדרך כלל בעצמם וחשים פחות חרדה מפני‬
‫משימות קשות‪.‬‬
‫על פי הררי סבור כי הדימוי העצמי מתפתח בעיקר דרך אינטראקציה חברתית‪ .‬כאשר הוא משתנה‬
‫בתגובה להשוואה שבין תפישת האדם את עצמו לתגובות האחרים ‪.‬השקפה זו מזהה גורמים‬
‫סביבתיים כמשפיעים עיקריים על התפתחות הדימוי העצמי‪ .‬לפיו ההגדרה לדימוי העצמי כוללת‬
‫‪5‬‬
‫סדרה של עמדות שיש לפרט על אובייקט מסוים הנקרא "עצמי"‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫סיכום פסיכולוגיה ‪http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=3951294‬‬
‫‪ 5‬דימוי עצמי‪ ,‬תאוריות ‪http://img1.tapuz.co.il/forums/46738742.doc -‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 1.3‬בתת פרק זה אעסוק בגורמים המשפיעים על הדימוי העצמי ‪,‬חשיבות פרק זה לעבודה היא‬
‫רבה מכיוון שפרק זה יסביר מהם הגורמים אשר משפיעים על התפתחות הדימוי העצמי ‪.‬‬
‫ההתפתחות הקוגנטיבית של הילד בכלל ושל יכולתו הלשונית בפרט מאפשרת לו להכיר את עצמו‬
‫ולתאר את עצמו ולאחרים את תפיסותיו לגבי עצמו‪ .‬מסקנותיו לגבי עצמו מגיעות מארבעה‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תגובות אחרים‪ -‬ילדים לפני גיל בית הספר לומדים על עצמם בעיקר דרך תגובות של‬
‫אחרים ‪ ,‬כאשר אחרים אוהבים אותם ומחמיאים להם הם לומדים על עצמם שהם טובים‬
‫‪,‬יפים ‪,‬חכמים וכו‪ ,‬אך כאשר אחרים אומרים שהם לא טובים ויורדים עליהם הם לומדים‬
‫שהם לא מוצלחים‪ ,‬רעים ועוד‪.‬‬
‫תגובות האחרים בגילאים אלה גורמות לילד לרכוש דימוי עצמי סובייקטיבי ולא‬
‫מציאותי‪ .‬אך כאשר הילד מגיע לגיל בית ספר וחבריו מבקשים ממנו עזרה בחשבון או‬
‫בנושא אחר הילד מבין שהוא טוב באותו נושא ‪,‬תגובות אלו הן אובייקטיביות יותר‬
‫וגורמות לילד להבין על עצמו כפי שהוא באמת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנסות אישית‪ -‬כשחשיבותו של הילד נעשית הגיונית יותר הוא מסוגל להבין ולהסיק על‬
‫עצמו מסקנות אובייקטיביות וללמוד על עצמו ולא רק על פי מה שהסביבה שלו מגיבה לו ‪.‬‬
‫התנסויות אלה של הילד במצבים רבים ומגוונים מלמדות אותו על נטיותיו ‪,‬כישוריו‬
‫וחולשותיו וגורמות לו לרכוש דימוי עצמי על פי מה שהוא יודע על עצמו ולא מה שאחרים‬
‫אומרים עליו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השוואות שהילד עורך בינו ובין אחרים‪ -‬ככל שהילד גדל יותר כך גם יכולת החשיבה שלו‬
‫מתפתחת ומאפשרת לו להשוות בינו ולבין חבריו‪ .‬הפסיכולוג פסטינגר הציע את תאוריית‬
‫ההשוואה החברתית שעל פיה האדם לומד להכיר את עצמו מתוך השוואות שהוא עורך‬
‫בינו לבין בני גילו הדומים לו‪ .‬ככל שהילד גדל הוא מרבה לערוך השוואות בינו לבין חבריו ‪,‬‬
‫ועל בסיס השוואות אלו הוא בונה במידה רבה את הדימוי העצמי שלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התבונות בעצמו מנקודת מבטם של אחרים‪ -‬ילדים בגיל בית הספר נמצאים כבר אחרי‬
‫שלב החשיבה האגוצנטרית ‪ .‬הם מסוגלים להתייחס לנקודת מבטם של אחרים ולמה‬
‫שאחרים חושבים‪ .‬וכך הם מסוגלים להסתכל על עצמם דרך עיניהם של אחרים וללמוד‬
‫מכך על עצמם‪ .‬לפי ג'ורג' הרברט מיד‪ ,‬סוציולוג ופסיכולוג חברתי‪ ,‬הדימוי העצמי בכל גיל‬
‫הוא תוצאה של יחסי גומלין בין הפרט לסביבתו‪ ,‬ושל היכולת של האדם להתבונן בעצמו‬
‫מנקודת מבטם של אחרים‪ .‬האחרים משמשים לילד סוג של מראה שדרכה הוא רואה את‬
‫עצמו ‪ .‬יכולת זו הולכת ומתחזקת בגיל ההתבגרות ומשום כך השאלה המעסיקה מאוד את‬
‫‪6‬‬
‫המתבגרים מה אחרים חושבים עליהם‪.‬‬
‫‪ 6‬ספר פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬מפגש שני‪ .‬ד"ר ציפי בר‪-‬אל‪ ,‬ד"ר מרים נוימאיר הוצאת רכס (‪)1111‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 1.4‬בתת בפרק זה אעסוק בדימוי עצמי בקרב מתבגרים ‪ ,‬פרק זה הוא פרק חשוב מאוד בעבודתי‬
‫מכיוון שעבודתי מופנית אל מתבגרים ושאלת המחקר שלי היא על דימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים ביולוגיים‪ ,‬קוגניטיביים וחברתיים‪ .‬גיל ההתבגרות מהווה‬
‫תקופת מעבר בכל התחומים של הדימוי העצמי‪ .‬בתחום הפיזי מתרחשים שינויים ביולוגים‬
‫המעסיקים את המתבגר‪ ,‬בתחום המוסרי המתבגר מתמודד עם גיבוש ערכים‪ ,‬אידאולוגיה‬
‫ונורמות‪ ,‬בתחום האישי עליו להגדיר תכונות ואופי וגיבוש הזהות המינית‪ ,‬בתחום יחסי המשפחה‬
‫ישנו ניסיון לצאת החוצה מהמשפחה ולהיות עצמאי‪ ,‬בתחום החברתי עולה חשיבותה של קבוצת‬
‫בני הגיל‪ .‬כל אלו משפיעים על הדימוי העצמי של המתבגר ‪ ,‬הניסיון שלו ברכישת כל הדברים‬
‫‪7‬‬
‫האלו ישפיעו על הדימוי העצמי שלו ‪ ,‬ביכולתם להשפיע לרעה וביכולתם להשפיע לטובה‪.‬‬
‫דימוי עצמי מהווה מרכיב משמעותי בתהליכי ההתפתחות‪ .‬מאחר והמתבגר חווה שינויים רבים‬
‫ומהירים בתקופת ההתבגרות‪ ,‬על הדימוי העצמי להתגבש מחדש תוך שילוב שינויים אלו‪ .‬לרוב‪,‬‬
‫תקופת גיל ההתבגרות על כל שינוייה הדרמטיים מובילה בסופו של דבר להתגבשות דימוי עצמי‬
‫‪8‬‬
‫ולהתייצבותו‪.‬‬
‫החלק המשמעותי של הדימוי העצמי מתפתח בגיל ההתבגרות‪ .‬גיל ההתבגרות הוא גיל קשה מאד‪,‬‬
‫שבו החברה תופסת מקום רב בנפשם של הנערים והנערות‪ ,‬והיא משפיעה מאד על הדימוי העצמי‬
‫שלהם‪ .‬גיל ההתבגרות הוא הגיל שבו בני הנוער מנסים לגלות את עצמם‪ ,‬את אישיותם ואת‬
‫‪9‬‬
‫יכולותיהם‪ ,‬וההצלחות או הכישלונות שלהם בחברה עלולים להשפיע על הדימוי העצמי שלהם‪.‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי יהיו מודעים לערכם וליכולותיהם‪ ,‬יהיו בטוחים בכוחם להשיג‬
‫מטרות שונות וכדומה ואילו מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי יהיו חסרי ביטחון ויתקשו להאמין‬
‫ביכולתם לבצע משימות שונות ובכך עלולים לשבש לעצמם את המשך חייהם ‪ ,‬מכיוון שאם‬
‫הדימוי העצמי שלהם יהיה שלילי הם עלולים להגיד לעצמם שהם מראש לא יצליחו בביצוע‬
‫המשימות וכך מראש לא לגשת לנסות לבצע משימות ולכן חשוב מאוד שבגיל ההתבגרות הדימוי‬
‫‪10‬‬
‫העצמי יתפתח ויהיה גבוה וכך המתבגרים יהיו מודעים לעצמם וליכולתם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ענבר לבקוביץ ‪,‬דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות חלק א'‪www.kacha.co.il/?pageId=7076 .‬‬
‫‪8‬‬
‫"שם"‬
‫‪9‬‬
‫אתי בן נון‪ ,‬דימוי עצמי בגל ההתבגרות ‪www.etty-ben-nun.co.il/‬דימוי‪-‬עצמי‪-‬בגיל‪-‬ההתבגרות‪/‬‬
‫‪10‬‬
‫"שם"‬
‫‪9‬‬
‫פרק שני – משתנה תלוי ‪ :‬דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני‪.‬‬
‫‪ 2.1‬תת פרק זה יעסוק במהי היא תקשורת והגדרתה ‪ .‬פרק זה חשוב מאוד לעבודתי מכיוון שהינו‬
‫הפרק שמדבר על המשתנה התלוי בעבודה אשר אותו אני חוקרת כחלק משאלת המחקר שלי‪.‬‬
‫התקשורת הבין אישית שלנו מושפעת מיכולתינו להבין מצבים חברתיים‪ ,‬לנתח ולפרש אותם‪ .‬אנו‬
‫‪11‬‬
‫נוטים לעשות את אלו על סמך אישיותינו וניסיון העבר שלנו באינטראקציות חברתיות‪.‬‬
‫חיי היום יום שלנו מאופיינים באינטראקציות חברתיות‪ -‬עם בן הזוג‪ ,‬ההורים‪ ,‬האחים ‪ /‬אחיות‪,‬‬
‫הבוס‪ ,‬לקוחותינו‪ ,‬הגננת בגן של הילדים ‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫את רוב האינטראקציות החברתיות שלנו אנו מנהלים על סמך מידע שלמדנו לאורך השנים‪ .‬את‬
‫המידע אנו למדים מאנשים משמעותיים בחיינו למשל‪ ,‬הורינו‪ ,‬מנורמות חברתיות ומערכים‪ .‬ניתן‬
‫לראות ילדים מחקים דפוסי תקשורת שאותם למדו מהאנשים הקרובים והמשמעותיים בחייהם‬
‫‪12‬‬
‫ומנהלים התקשרויות עם אנשים ומערכות יחסים דומות לאלו של קרוביהם‪.‬‬
‫אך ישנה בעיה והיא מתחילה כאשר התקשורת של הקרובים אלינו לקויה‪ .‬כלומר‪ ,‬ילד שהוריו‬
‫רבים הרבה לומד לתקשר על ידי מריבה וזה יבוא לידי ביטוי במסגרות החברתיות בהן הוא נמצא‪.‬‬
‫תחילה בביה"ס ולאחר מכן יכול להתפתח ולהופיע גם בזוגיות שלו בעתיד‪.‬‬
‫תוצאות תקשורת לקויה יכולות להיות אי הבנה‪ ,‬חילוקי דעות‪ ,‬ויכוחים‪ ,‬חוסר הקשבה‪ ,‬חוסר‬
‫שיתוף פעולה‪ ,‬בעיות בתפקוד היומיומי ומריבות אינסופיות‪ .‬למרות כך ישנה דרך לנהל את‬
‫‪13‬‬
‫המריבות בדרך נכונה ובכך לפגוע פחות בתקשורת‪.‬‬
‫מרבית הדברים החשובים לנו בחיים קשורים לתקשורת שיש לנו עם אנשים אחרים ולכן‪,‬‬
‫התנהגות אסרטיבית שהיא תוצאה של תקשורת בין אישית טובה ואפקטיבית‪ ,‬מסייעת בכל‬
‫ביכולת לבנות חיים טובים‪ ,‬הצלחה‪ ,‬הגשמה עצמית‪ ,‬ומסייעת בהמשך החיים בכל התחומים‪.‬‬
‫אפשר להגדיר שלושה דפוסים עיקריים של תקשורת בין אישית‪ :‬תקשורת בינאישית פסיבית‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫תקשורת בינאישית אגרסיבית תוקפנית ותקשורת בינאישית אסרטיבית‪.‬‬
‫אדם בעל דפוס של תקשורת בין אישית פסיבית מתקשה בד"כ להביע את דעתו‪ ,‬מאפשר לאחרים‬
‫להשתלט עליו‪ ,‬לא משיג את שלו‪ ,‬מממש רק חלק קטן מהפוטנציאל האישי שלו וכתוצאה הוא‬
‫בד"כ מתוסכל‪ .‬אדם שנוקט בדפוס תקשורת בינאישית אגרסיבית מעורר כעס ואנטגוניזם‪ ,‬חי‬
‫במתח‪ ,‬אחרים יחכו לו בפינה וינסו להכשילו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אסרטיביות היא התקשורת המוצלחת‬
‫ביותר בין תקשורת פסיבית לתקשורת אגרסיבית‪ .‬התנהגות אסרטיבית מאפשרת לאנשים‬
‫להצליח ולהשיג הרבה יותר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫"כלים אימון לאיכות חיים" ‪http://www.kelim.biz/‬‬
‫‪12‬‬
‫"שם"‬
‫‪13‬‬
‫"שם"‬
‫‪14‬‬
‫"שיפור וחיזוק ביטחון עצמי" – פיתוח אסרטיביות‪http://www.yossivilenski.co.il/ .‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 1.1‬בתת פרק זה אעסוק בתקשורת בין אישית ‪ ,‬תקשורת בין אישית חשובה מאוד לעבודתי‬
‫מכיוון שבעבודתי אני חוקרת את דפוס התקשורת בין מתבגרים כלומר הקשר בין אישי בין‬
‫המתבגרים‪.‬‬
‫תקשורת בין אישית היא קשר חברתי בין שני אנשים או יותר ‪ ,‬אשר מאופיינים בדרך כלל בתלות‬
‫הדדית‪ .‬הינה מיומנות רגשית המאפשרת ניהול יחסים חברתיים‪ ,‬שמקורה ביכולת להבחין ולקלוט‬
‫את רגשותיו של האחר ולהתאים את עצמך לרגשות אלו‪ .‬היכולת לזהות ולטפל ברגשותיו של‬
‫‪15‬‬
‫האחר‪ ,‬היא התמצית של המיומנות החברתית המביאה לתקשורת בין אישית טובה‪.‬‬
‫בנוסף תקשורת בין אישית היא מיומנות שניתן לשפר אותה באופן שיאפשר לכם לשפר את‬
‫היחסים עם אנשים אחרים ועם בני זוג‪ ,‬לבנות מערכות יחסים המושתתות על הבנה ואמון וכן‬
‫להגיע למטרות בקשרים האישיים והמקצועיים‪.‬‬
‫תקשורת בין אישית טובה מאפשרת בטחון עצמי והיא תנאי ליצירת זוגיות טובה‪ ,‬ליצירת קשרים‬
‫חברתיים ועסקיים‪ ,‬להתנהלות מול קולגות‪ ,‬היא הבסיס לרושם שאנו יוצרים‪ ,‬להצלחה בראיון‬
‫לעבודה‪ ,‬בקידום בעבודה‪ ,‬ברכישת חברים ועוד והיא בעיקר מיומנות נרכשת ונלמדת שיש לעשות‬
‫‪16‬‬
‫בה שימוש נבון בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫תקשורת בין אישית בנויה על קונצנזוס חברתי ביחס להתנהגויות שונות‪ ,‬כתגובה לפעילות‬
‫חברתית כלשהי‪ .‬בנסיבות בהן מתרחשת סיטואציה מסוימת‪ ,‬ישנו קוד חברתי שעלינו ליישמו‬
‫‪17‬‬
‫בתגובה‪.‬‬
‫כיצורים חברתיים שהולכים על פי הנורמות החברתיות המקובלות‪ ,‬אנו "מחויבים"‪ ,‬על‪-‬פי "ספר‬
‫החוקים החברתי" לפעול על פיהן‪ .‬הפרה של חוקים חברתיים‪ ,‬גוררת סנקציות חברתיות‬
‫המתבטאות לעיתים בבידוד חברתי ודחיקה מן המעגל החברתי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫את החוקים החברתיים אנו לומדים עוד כפעוטות‪ .‬תחילה כחיקוי המבוגר האחראי ‪ ,‬ובשלב‬
‫מאוחר יותר כלמידה עצמית‪ ,‬כאשר אנו חלק מתוך מעגל חברתי‪ ,‬בגן ובבתי הספר‪.‬‬
‫למשל כאשר נותנים לילדנו מתנה‪ ,‬אנו מחנכים אותו להודות על כך‪ ,‬גם אם המתנה לא מוצאת חן‬
‫בעיניו‪ .‬זהו החלק מהתקשורת הבין אישית ‪ ,‬ככה נוצרת תקשורת בין אישית טובה אשר בנויה על‬
‫כבוד הדדי‪.‬‬
‫התפתחות הטכנולוגיה ‪,‬מידע ותקשורת מאפשרות יצירה של קשרים חזקים דרך האינטרנט‬
‫והמחשב‪ .‬רוב הטכנולוגיה הקיימות כיום מאפשרות קיום של תקשורת בין אישית ומרחיבה אותן‬
‫במידה זו או אחרת‪ .‬למשל הפייסבוק כרשת חברתית מאפשרת שיתוף של תמונות ‪,‬סרטונים ‪,‬‬
‫יכולת לדבר עם אנשים בצ'אט ועוד‪ .‬דבר זה מחזק ומקרב בין האנשים אשר יוצרים תקשורת בין‬
‫אישית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪15‬‬
‫"בלוג האימון של טל פלד " ‪http://tally-coach.co.il‬‬
‫‪16‬‬
‫מאמרים משפטיים‪ -‬תקשורת בין אישית‪http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=23300 .‬‬
‫‪17‬‬
‫"שם"‬
‫‪18‬‬
‫"שם"‬
‫‪19‬‬
‫"שם"‬
‫‪11‬‬
‫‪ 2.3‬בתת פרק זה אעסוק בנושא ההתפתחות החברתית בגיל ההתבגרות‪ .‬ההתפתחות החברתית‬
‫בגיל ההתבגרות חשובה מאוד לנושא שלי מכיוון שחלק מההתפתחות זהו שלב הזהות העצמית‬
‫שבו הנער או הנערה מתחילים לגלות את הזהות שלהם ואת הכוונות שלהם גם מבחינה חברתית‬
‫וגם מבחינה ביולוגית כלומר גופנית‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 1.3‬על פי אריקסון המטלה המרכזית בגיל ההתבגרות היא ביסוס הזהות האישית כלומר תחושת‬
‫עצמי שלמה‪ ,‬לכידה ומכוונת כלפי מטרה‪ ,‬כולל הבנת יחסיו של אדם עם אחרים והבנת ערכיו‬
‫ותפקידיו בחברה‪ .‬ישנם שינויים החלים מתקופת הילדות לגיל ההתבגרות והם חלק ממציאת‬
‫הזהות העצמית של המתבגר‪:‬‬
‫ישנם שינויים התפתחותיים בהבנה של העצמי ושל הזולת‪:‬‬
‫‪ .1‬הבנה הדדית – בגלל שהמתבגרים מודעים יותר להרגשותיהם הייחודיות שלהם‪ ,‬הם‬
‫מתחילים לפתח מודעות להרגשות הייחודיות של זולתם‪.‬‬
‫‪ .1‬חשיפה עצמית –מתוך הבנה הדדית נובע הרצון של בני עשרה לשתף זה את זה‬
‫בהתנסויותיהם הפנימיות ובתולדות חייהם ‪.‬‬
‫‪ .3‬אינטימיות – נובעת מהשניים הקודמים‪ .‬בין גיל הילדות לתקופת ההתבגרות התיכונה‪,‬‬
‫צעירים מראים יכולת ושאיפה גדלות לאינטימיות עם חבריהם‪.‬‬
‫‪ .4‬כחלק מהאינטימיות‪ ,‬נבנית גם מחויבות ‪ ,‬החברויות מתהדקות ומתפתחת נאמנות גדולה‬
‫‪20‬‬
‫יותר מאשר בגיל הילדות‪.‬‬
‫השינויים החלים מתקופת ההתבגרות המוקדמת למאוחרת‪ ,‬אופייה של החברות ממשיך‬
‫להשתנות‪ :‬בתקופת ההתבגרות התיכונה‪ ,‬האינטימיות והמחויבות גדלות‪ .‬בתקופת ההתבגרות‬
‫המאוחרת חלים ‪ 1‬שינויים נוספים‪:‬‬
‫טווח החברים גדל‪ :‬בגלל התקדמות איכותית נוספת ביכולת לתאם בין היבטים שונים של העצמי‪,‬‬
‫מסוגלים מתבגרים לתאם טווח רחב יותר של חברים‪ .‬החברויות אינן צריכות שוב להיות‬
‫בלעדיות‪.‬‬
‫יציבות‪ :‬כתוצאה מהנטייה של מתבגרים להמשיך בפעילות גומלין עם חבריהם‪ ,‬גם לאחר עימות‪,‬‬
‫גדלה היציבות ביחסיהם‪ .‬לפני גיל ‪ 15‬קיימת בין "חברים הכי טובים" יציבות מעטה‪ ,‬ע"פ תקופות‬
‫‪21‬‬
‫של שבועיים‪ .‬בין גיל ‪ ,16-19‬החברּות בין "החברים הכי טובים" יציבה ביותר‪.‬‬
‫הבלבול הרב והקושי של הנערות והנערים עצמם וכן של הסובבים אותם בתקופה זו נובע מכך‬
‫שעולמם הפנימי של הילדות נפתח לפתע והילד מוצא את עצמו בתוך סערת רגשות תשוקות‬
‫ויצרים‪ .‬אך שבמצבים אלו חסרה לו העצמאות שלו והכוח שלו לנווט את עצמו‪ .‬כוח זה נבנה‬
‫בסביבות שנות העשרים ועד אז נמצאים הנער או הנערה במצב של בלבול תסכול מצב המשפיע לא‬
‫רק עליהם אלא גם על כל הסובבים אותם‪ .‬בשלב זה בגלל כל הבלבול והתסכול הקושי לסגל זהות‬
‫‪22‬‬
‫עצמית גבוה ‪.‬‬
‫בני הנוער בגיל זה נסחפים אחר מערבולת הרגשות והיצרים ושקועים לכן פעמים רבות בעולם‬
‫פנימי ‪ ,‬אישי שבמקרים קיצוניים יכול להוביל לכל התופעות ההרסניות של הגיל‪ :‬התמכרויות‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫ההתפתחות הריגשית והחברתית בגיל ההתבגרות‪-‬‬
‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:erVyUONSxfYJ:psicho567.files.wordpress.c‬‬
‫‪om/2010/04/chapter14.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬
‫‪21‬‬
‫"שם"‬
‫‪22‬‬
‫"שם"‬
‫‪13‬‬
‫בעיות אכילה והרס עצמי‪ .‬התעניינות אמיתית באיכויות העולם יכול להוציא אותם פעמים רבות‬
‫‪23‬‬
‫מאותה מערבולת פנימית ולקשר אותם למציאות סביב‪.‬‬
‫‪ 2.4‬בתת פרק זה אעסוק באינטימיות בקרב מתבגרים ‪ ,‬נושא זה חשוב לעבודתי מכיוון שדפוס‬
‫התקשורת האינטימי הוא הדפוס אותו אני בודקת בשאלת המחקר שלי‪.‬‬
‫גיל ההתבגרות מעניק למצויים בו אפשרות להתנסות ראשונית בקשרים עם בני המין השני כחלק‬
‫מגיבוש הזהות וההכרה העצמית‪ .‬התעניינותם של מתבגרים בבני המין השני צומחת ומתגברת‬
‫בראשיתו של תהליך ההבשלה הפיזית‪ ,‬שהיא "היזם הביולוגי של ההתבגרות"‪ .‬רק באמצע של‬
‫ההתבגרות מתחילה להתייצב ההתעניינות של המתבגרים בבני המין השני ומקבלת אופי של רצון‬
‫‪24‬‬
‫בקשרים רומנטיים ואינטיימים ‪.‬‬
‫חוקרים מציינים ארבעה שלבים בהתפתחות מערכות יחסיים רומנטיות במהלך גיל ההתבגרות עד‬
‫לתחילת הבגרות הצעירה‪ .‬שינויים אלה מתייחסים לאופי הקשרים האינטימיים הנוצרים‪.‬‬
‫בשלב הראשוני‪ -‬אהבה עיוורת‪ ,‬משיכה גופנית היא חלק דומיננטי‪ .‬המשיכה מאופיינת כלפי‬
‫אובייקט מסוים‪ ,‬אולם אינו מלווה בקשר ממשי‪ ,‬מלבד מפגשים מקריים או שיחות בטלפון‪.‬‬
‫בשלב השני‪ -‬יחסיים רומנטיים בלי מאפיין של שייכות בנים ובנות נפגשים בקבוצות מעורבות‪.‬‬
‫בשלב השלישי‪ -‬יחסים רומנטיים אינטימיים‪ -‬הקשרים הופכי לקשרים זוגיים‪ .‬המתבגרים‬
‫נותנים דגש רב יותר לאינטימיות המשותפת עם בן הזוג‪.‬‬
‫בשלב הרביעי‪ -‬יחסים רומנטיים עם מחייבות‪ -‬היחסים הם ארוכי טווח ומלווים בדאגה‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫אינטימיות ומשיכה הדדית ודומים במספר מובנים לקשרים בוגרים (קיפניס ‪.)1111‬‬
‫נסיונות רומנטיים בגיל ההתבגרות הינם בעלי חשיבות להתפתחותו של העצמי‪ ,‬וליכולת להיות‬
‫באינטימיות עם אחר משמעותי‪ .‬סוגי האינטרקציה עם בני המין השני בתקופה זו משפיעים על‬
‫מערכות רומנטיות בהמשך ועל דפוסי הנישואין בבגרות‪.‬‬
‫אריקסון התייחס לתקופת ההתבגרות כאל תקופה בה האנרגיה הלבידינלית של הפרט מתמקדת‬
‫בציפיות החברתיות ממנו והוא מונע לפעול בשני כיוונים‪ :‬נפרדות מהמשפחה ופיתוח זהות‬
‫עצמאית לקראת בניית קשר אינטימי‪ .‬לפי מודל זה אופן פתרון הקונפליקט של שלב נתון הוא‬
‫המפתח למעבר אדפטיבי לשלב הבא‪ .‬אופן פתרון הקונפליקט במאמץ לגיבוש זהות יתבטא ביכולת‬
‫‪26‬‬
‫הפרט לאינטימיות והוא קריטי לקביעת אופי הקשרים העתידיים כאדם בוגר‪.‬‬
‫מתבגרים שבשלב זה שמים דגש גדול על אינטימיות עם בן הזוג הרומנטי הם חווים רגשות‬
‫הדדיים עמוקים יותר והפעילות המינית הופכת נרחבת יותר‪ .‬בשלב זה של המתבגר‪ ,‬תפקידה של‬
‫‪27‬‬
‫קבוצת השווים בבניה ובוויסות מערכת היחסים הרומנטית יורד‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫התפתחותו של הילד בגיל ההתבגרות‪-‬‬
‫‪http://waldorf.co.il/waldorf_highschool.htm‬‬
‫‪24‬‬
‫חברות אינטימית בגיל ההתבגרות‪-‬‬
‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:nmFmy92e8UMJ:demo.ort.org.il/clickit2/fi‬‬
‫‪les/forums/657821637/909558969.doc+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬
‫‪25‬‬
‫"שם"‬
‫‪26‬‬
‫יחסים רומנטיים בגיל ההתבגרות‪-‬‬
‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a9HGiJyq4W4J:demo.ort.org.il/clickit2/file‬‬
‫‪s/forums/456654137/501439034.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬
‫‪27‬‬
‫"שם"‬
‫‪14‬‬
‫יחסי המין עשויים לייצג עבור בני הזוג הצעירים רמה של השקעה במערכת היחסים הרומנטית‬
‫אשר מאפשרת להם לספוג רמות גבוהות יותר של קונפליקטים‪ ,‬ועל ידי כך מתבטא שלב‬
‫התפתחותי גבוה של תלות הדדית בין בני הזוג ויש מקום לקונפליקטים ועימותים‪ ,‬ללא פירוק‬
‫‪28‬‬
‫הקשר‪.‬‬
‫התנהגות מינית בתוך מערכת יחסים רומנטית קבועה ומתמשכת אצל המתבגרים דווקא קשורה‬
‫באיכות של קשר חיובי ובאינטימיות גבוהה יותר‪ ,‬ביכולת של בני הזוג לספוג עימותים‬
‫‪29‬‬
‫וקונפליקטים בתוך הקשר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫"שם"‬
‫‪29‬‬
‫"שם"‬
‫‪15‬‬
‫פרק מקשר‬
‫עבודתי עוסקת בקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת האינטימי עם בן המין השני בקרב‬
‫מתבגרים‪-‬מתבגרות‪.‬‬
‫השערת המחקר של עבודתי היא שככל שרמת הדימוי העצמי תהייה גבוה‪ ,‬כך דפוס הקשר‬
‫האינטימי (הזוגי) יהיה שכיח יותר‪.‬‬
‫המאמר "זוגיות מתחילה מבפנים" נכתב על ידי דנה ברוצקי‪ ,‬שנת ‪ ,1115‬אשר סבורה שעל מנת‬
‫להיכנס לקשר זוגי ואינטימי מוצלח‪ ,‬האדם צריך לבוא ממקום שלם עם עצמו‪ ,‬לכבד את עצמו‪,‬‬
‫להעריך את עצמו‪ ,‬לקבל את עצמו כפי שהוא ופשוט לאהוב אותו ואת כל מה שהוא מכיל‪.‬‬
‫הכותבת פותחת במאמרה בטענה שאנשים נכנסים פעם אחר פעם לקשרים לא מספקים‪ ,‬לא‬
‫בריאים ואף הרסניים‪ .‬או לצורך העניין טוענים שהאדם פשוט לא מתאים להם ואז מדלגים בין‬
‫מערכות יחסים שונות‪ ,‬אך כל פעם עולה אותה התשובה " זה לא זה"‪.‬‬
‫בהקשר לכך‪ ,‬הכותבת משלבת את הגישה ההוליסטית של "עוצמת הרכות" אשר מקיפה את כל‬
‫התחומים של חיינו ומחברת בין כל הרבדים בישותנו‪ .‬שלושת עיקריה‪ -‬לקיחת אחריות‪ ,‬מודעות‬
‫וקבלה‪ ,‬אלו כלים רבי עצמה שמאפשרים לצאת מתחושת הקורבנות‪ ,‬ולהשתמש בכל מצב ובכל‬
‫קושי שהחיים מזמנים לנו‪ -‬לגדילה וצמיחה‪.‬‬
‫אחת ההשפעות החשובות ביותר של גישה זו היא ריפוי מערכות יחסים בכלל‪ ,‬וזוגיות בפרט‪.‬‬
‫הכותבת טוענת שכאשר אנו לא שלמים עם עצמנו‪ ,‬על כל חלקינו‪ ,‬הדחף הטבעי הוא לחפש מישהו‬
‫בחוץ שימלא את החסכים שלנו‪ ,‬ולרוב הציפייה היא‪ ,‬לעיתים לא מודעת‪ ,‬שבני הזוג שלנו ייקחו על‬
‫עצמם את התפקיד הזה‪ ,‬ולרוב כך באמת קורה‪ .‬כל עוד הבן זוג איתנו‪ ,‬כל עוד הוא ממלא את‬
‫התפקיד שייעדנו לו‪ ,‬באופן לא מודע‪ -‬אז אנחנו שלמים‪ .‬אך מצב זה מאפיין את תקופת‬
‫ההתאהבות ולא יכול להימשך לנצח‪.‬‬
‫למעשה כל אחד מאיתנו הוא בן אדם‪ ,‬עם הצרכים שלו ועם החולשות שלו‪ .‬כל עוד אנו חיים‬
‫באשליה שאושרנו תלוי במי שנמצא לידנו‪ -‬אנו נידונים לחוות הרבה אכזבות‪ ,‬כעסים ואף תחושת‬
‫בדידות ונטישה‪ .‬הדרך להימנע מכך‪ ,‬טמונה אך ורק בנו‪.‬‬
‫ע"פ הכותבת‪ ,‬אם את רוצה שבן זוגך יאהב אותך ויקבל אותך כפי שאת‪ ,‬שיסמוך עליו ויכבד‬
‫אותך‪ ,‬תשאלי את עצמך האם את אוהבת את עצמך כפי שאת או שאת מבקרת את עצמך ללא‬
‫הרף? האם את אוהבת ומקבלת את גופך כפי שהוא‪ ,‬או שאת מנסה לשנותו כל הזמן? האם את‬
‫סומכת על עצמך? האם את מכבדת את עצמך‪ ,‬את גופך?‬
‫האם זה אפשרי לקבל מבחוץ את מה שאנחנו לא מוכנים לתת מעצמנו? מסתבר שזה לא עובד‬
‫ככה‪.‬‬
‫בחוץ‪-‬כמו בפנים‪ .‬החוץ הוא המראה שלנו‪ ,‬בן הזוג הוא המראה שלנו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫הכותבת מתמקדת במערכת היחסים הראשונית שלנו‪ ,‬כך היא סבורה‪ ,‬שזוהי מערכת היחסים‬
‫שלנו עם גופנו‪ .‬נוכל ללמוד רבות על עצמנו‪ ,‬ועל מערכות היחסים שלנו בחוץ‪ ,‬דרך התבוננות‬
‫במערכת היחסים הראשונית שלנו‪ -‬עם גופנו האישי‪ .‬האם זו מערכת יחסים בריאה ואוהבת? האם‬
‫יש שם התחשבות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬קבלה? רובנו‪ ,‬עם יד על הלב‪ ,‬היא סבורה‪ ,‬כי יודו שלא כך הדבר‪ -‬לרוב‬
‫יש לנו הרבה טענות ודרישות כלפי גופנו‪ ,‬ואנחנו שוכחים להודות לו על העבודה המופלאה שהוא‬
‫עושה עבורנו כל רגע ורגע‪.‬‬
‫כשאנחנו מרפאים את מערכת היחסים הראשונית הזאת‪ ,‬אנחנו בונים למעשה בסיס בריא‬
‫למערכות יחסים בחוץ‪ ,‬ומרפאים מערכות יחסים קיימות ואז קורים ניסים‪ ,‬קטנים וגדולים‪.‬‬
‫הכותבת מדגישה את האחראיות על האושר שלנו אשר נמצאת בידיים שלנו‪ ,‬ואם נשקם את‬
‫מערכת היחסים הפנימית שלנו עם עצמנו‪ -‬לא נצטרך יותר לסבול ממערכות יחסים הרסניות‬
‫בחוץ‪ .‬רוב מערכות היחסים שלנו ישתנו לטובה‪ ,‬לא רק עם בני הזוג‪ ,‬אלא גם עם ההורים‪,‬‬
‫החברים‪ ,‬בעבודה וכ"ו‪.‬‬
‫המאמר מסתיים כך‪ " :‬כשאנחנו שלמים עם עצמנו‪ ,‬אנחנו מוכנים לאהבה בוגרת‪ .‬אין צורך לחפש‬
‫בין זוג שישלים אותנו‪ ,‬אלא כל אחד מגיע עם המאה אחוז שלו‪ ,‬טוב לנו יחד‪ ,‬ויש מספיק מרחב‬
‫לכל אחד לחוד‪.‬‬
‫זהו המצב האידיאלי להתחיל בו קשר זוגי"‪.‬‬
‫הקשר של מאמר זה לעבודתי מתבטא בכך שלמעשה רק כאשר רמת הדימוי העצמי שלנו גבוהה‪,‬‬
‫היכולת שלנו לראות את עצמנו כחיוביים‪ ,‬מועילים‪ ,‬חיוניים‪ ,‬וכאשר אנו אוהבים את עצמנו‬
‫ומקבלים את גופנו ואת חולשתנו ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬לקשר הזוגי יהיה נותר רק לעמוד בפתח‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬הזוגיות העצמית‪ ,‬אני מול עצמי‪.‬‬
‫רק לאחר מכן‪ ,‬אני מול האחר‪ ,‬אני מול בין זוגי‪ .‬זה המפתח להצלחה‪ ,‬לאושר ולמערכת יחסים‬
‫‪30‬‬
‫אינטימית‪ ,‬בריאה ואוהבת‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫"זוגיות מתחילה מבפנים"‪ -‬דינה ברוצקי‪http://www.derech.net/holistic_pulsing_pairs.htm .‬‬
‫‪17‬‬
‫סיכום החלק התאורטי‬
‫בחלק התאורטי של עבודתי ישנם ‪ 3‬פרקים‪ .‬בפרק הראשון חקרתי את המשתנה הבלתי תלוי‪-‬‬
‫דימוי עצמי‪ ,‬תוך חלוקה של המשתנה ל‪ 4‬תתי נושאים ‪ :‬מהו דימוי עצמי ומרכיביו‪ ,‬דימוי עצמי‬
‫על פי התאוריות השונות‪ ,‬גורמים המשפיעים על דימוי העצמי‪ ,‬דימוי עצמי בקרב מתבגרים ‪.‬‬
‫בחלק השני חקרתי את המשתנה התלוי‪ -‬דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני וגם בו חילקתי‬
‫את המשתנה ל‪ 4‬תתי נושאים ‪ :‬מהי תקשורת‪ -‬הגדרה‪ ,‬תקשורת בין אישית ומאפייניה‪ ,‬התפתחות‬
‫חברתית בגיל ההתבגרות‪ ,‬אינטימיות בקרב מתבגרים‪ .‬ובחלק השלישי חקרתי את הקשר בין שני‬
‫המשתנים‪ -‬הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות על‬
‫ידי הבאת מאמר הקשור לנושא העבודה‪.‬‬
‫על ידי כך שחקרתי את הנושאים בעזרת חלוקתם לתתי נושאים הגעתי לתשובה לגבי שאלת‬
‫המחקר שלי‪ ,‬כלומר שדימוי עצמי הוא באמת פרט שמשפיע על תקשורת אינטימית בין מתבגרים‪.‬‬
‫על פי כך שכתבתי על דימוי עצמי בהרחבה ועל המאפיינים והמרכיבים שלו כחלק מהמשתנה‬
‫הבלתי תלוי וחקרתי גם את המושג תקשורת ואת אינטימיות בין מתבגרים כחלק מהמשתנה‬
‫התלוי השערתי היא שכאשר הדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת עם המין השני‬
‫יהיה אינטימי יותר ולאחר שסיימתי לכתוב על כך בסקירת הספרות אני עוברת לחקור את הנושא‬
‫ולבדוק האם דימוי עצמי באמת משפיע על תקשורת אינטימית והאם גם מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי שלילי יכולים לפתח תקשורת אינטימית עם מתבגר מהמין השני‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫החלק‬
‫המחקרי‬
‫‪19‬‬
‫מבוא למחקר שדה‬
‫הגדרות‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫בחלק התאורטי של עבודתי בנושא "הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימית עם‬
‫המין השני בגיל ההתבגרות " סקרתי תאוריות רבות בנושא דימוי עצמי ‪ ,‬והתייחסתי אל דפוס‬
‫תקשורת בכללותו ‪ ,‬תקשורת בין אישית‪ ,‬התפתחות חברתית אצל מתבגרים ‪ ,‬וקשרים אינטימיים‬
‫בקרב המתבגרים‪.‬‬
‫בחלק המחקרי של עבודה זו אני רוצה לבחון האם השערתי נכונה ‪ ,‬האם ישנו קשר בין דימוי עצמי‬
‫לבין דפוס תקשורת אינטימי בין מתבגרים ‪ ,‬ואם קשר זה קיים כיצד הוא מתבטא‪.‬‬
‫שאלת המחקר שלי היא – האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין‬
‫השני בגיל ההתבגרות?‬
‫השערת המחקר שלי היא שככל שהדימוי העצמי חיובי‪/‬גבוה יותר ‪ ,‬כך דפוס התקשורת יהיה‬
‫אינטימי יותר‪.‬‬
‫ההשערה שלי מתבססת על פי ההסתכלות שלי על הסביבה שלי ‪ ,‬כולנו מתבגרים וחווים קשרים‬
‫אינטימיים ולכן אפשר לראות שמישהי שהיא בעלת דימוי עצמי חיובי יהיה לה קל יותר לפתח‬
‫קשר אינטימי עם מישהו מהמין השני‪.‬‬
‫המשתנה בלתי תלוי הוא‪ :‬דימוי עצמי (נמוך‪/‬גבוה)‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬דימוי עצמי היא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו‬
‫ומתנהג לפיהם‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬דימוי אישי‪-‬תפיסת האדם את תכונות אישיותו‪ .‬דימוי חברתי‪ -‬תפיסת הפרט‬
‫את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪ .‬דימוי מוסרי – תפיסת מוסריותו‬
‫והתנהגותו של הפרט לפי הנורמות המקובלות‪ .‬דימוי משפחתי‪ -‬תפיסת הפרט את עצמו בתוך‬
‫המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו‪.‬‬
‫המשתנה התלוי הוא‪ :‬דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬דפוס‪ -‬תבנית‪ ,‬דגם‪ ,‬טופס‪ ,‬מסגרת‪ ,‬פורמה‪ ,‬דמות‪ ,‬צורה‪ ,‬אורח‪.‬‬
‫תקשורת ‪ -‬תהליך שבאמצעותו נערכים חילופי מידע בין פרטים תוך כדי שימוש במערכות סמלים‪,‬‬
‫סימנים והתנהגות‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬זהות אישית‪ -‬תפיסה של המשכיות והתאמה בין מרכיבים שונים של אישיות‬
‫האדם‪ ,‬חוויות וזיכרונות‪ .‬אינטימיות‪ -‬קירבה נפשית ומשיכה גופנית אל האחר‪ .‬אמון‪ -‬תודעה‬
‫המבטאת יחס כלפי המציאות‪ .‬שיתופיות‪ -‬הפקת תועלת מפעילותיו של האחר ותלויות באחר‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪:‬‬
‫אוכלוסיית מחקר‪ :‬בעבודתי בחרתי לחקור קבוצה ‪.1‬‬
‫‪22‬‬
‫אוכלוסיית המחקר הנבדקת היא כ‪ 41‬מתבגרים ממין נקבה בגילאי ‪,16-18‬הנבדקים משתייכים‬
‫לחינוך התיישבותי לומדים בבית הספר "עמי אסף"‪ ,‬בכיתות עיוניות ובמגמות הומניות וריאליות‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון סגור‪.‬‬
‫באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר‪ .‬זוהי שיטת איסוף נתונים השכיחה ביותר‬
‫במחקרים במדעי החברה‪.‬‬
‫השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסותיו‪ ,‬עמדותיו והתנהגותו‬
‫בעבר ובהווה ועל תוכניותיו לעתיד‪ ,‬מצבו המשפחתי‪ ,‬גילו‪ ,‬מינו וכו'‪.‬‬
‫בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אלטרנטיביות מוכנות מראש והנחקר‬
‫מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן‪ .‬שאלות נוספות שמופיעות מתייחסות לרקע הנבדק‪.‬‬
‫ישנן מספר יתרונות וחסרונות לשאלון סגור‪:‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשאלון מופיעות סדרות של שאלות שיש להן תשובות מוכנות בעלות משמעויות‬
‫שמבטיחות שתשובת המחקר לא תהיה קשורה במידה ניכרת לאישיותו של הבודק או‬
‫לממצב רוחו של הנבדק‪.‬‬
‫‪ ‬השאלון הוא אנונימי ולכן אנשים יכולים לענות בתשובות אמיתיות בלי הפחד שילעגו‬
‫להם על תשובותיהם‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בשיטת איסוף הנתונים יש חוסר רב בגמישות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את השאלות והתשובות האלטרנטיביות מנסחים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן‬
‫קשה להכניס בו שינויים ולהוסיף שאלות או לשנות את כיוון המחקר‪.‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫שאלון זה בנוי מ‪ 11‬שאלון‪ ,‬כאשר הוא מחולק ל‪ 3‬חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון ‪ :‬בחלק זה ‪ 1‬שאלות העוסקות במשתנה רקע –בעלת קשר אינטימי או לא וגיל‪.‬‬
‫החלק השני – בחלק זה ‪ 10‬שאלות העוסקות במשתנה הבלתי תלוי – דימוי עצמי‪.‬‬
‫מטרת שאלות אלו היא לבדוק את רמת דימויו העצמי של הנשאל‪ .‬על מנת לבדוק משתנה זה ישנם‬
‫שני היבטים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי עצמי חברתי – הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה חברתית‪ .‬היבט זה‬
‫כולל את שאלות ‪.18-11‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי עצמי גופני‪ -‬הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה גופנית‪ .‬היבט זה כולל‬
‫את שאלות ‪13-17‬‬
‫הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪,‬‬
‫‪ -1‬לא מסכים ‪ -3 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1-1‬מציינים שכיחות נמוכה של המשתנה ‪,‬כלומר – דימוי עצמי נמוך ואילו ערכים ‪3-4‬‬
‫מציינים שכיחות גבוהה של המשתנה ‪ ,‬כלומר דימוי עצמי גבוה‪ .‬בחלק זה עשר שאלות וטווח‬
‫ממוצע התשובות ינוע בין ‪ , 11-41‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 11-15‬יצביע על נחקר בעל‬
‫‪21‬‬
‫דימוי עצמי נמוך בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 16-41‬יצביע על נחקר בעל דימוי עצמי‬
‫גבוה‪.‬‬
‫החלק השלישי‪ :‬בחלק זה ‪ 15‬שאלות ‪ ,3-17‬עוסקות במשתנה התלוי – דפוסי תקשורת‪.‬‬
‫שאלות אלו בודקות את דפוס התקשורת ‪ ,‬רמת האמון באדם האחר לעומת חוסר יכולת לבטוח‬
‫או להרגיש בטוח ‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪ -1 ,‬לא‬
‫מסכים‪ -3 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪ 1-1‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים‬
‫תקשורת אינטימית נמוכה‪ ,‬כלומר תקשורת מרוחקת ואילו ערכים ‪ 3-4‬מציינים ערכים גבוהים‬
‫של המשתנה המבטאים צריכת תקשורת אינטימית גבוהה ‪.‬בחלק זה ‪ 15‬שאלות וטווח ממוצע‬
‫התשובות ינוע בין ‪ ,15-61‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 15-38‬מצביע על דפוס תקשורת‬
‫מרוחקת – כלומר תקשורת אינטימית נמוכה‪ ,‬בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 39-61‬מצביע‬
‫על דפוס תקשורת אינטימית גבוהה‪.‬‬
‫השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ 3,4,6,11,15,17‬בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך‬
‫כלומר ‪. 1=4 ,1=3, 3=1 ,4=1‬בעזרת שאלות אלו‪ ,‬ניתן לראות האם תשובות הנשאלים מהימנות‪,‬‬
‫אחידות‪ ,‬והאם הנחקר עקבי‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪ :‬המחקר נעשה על גבי פרק זמן של יומיים ‪ ,‬השאלון חולק ל‪ 41‬בנות בגילאי ‪16-18‬‬
‫בבית הספר "עמי אסף" שבבית ברל‪ .‬השאלונים חולקו על ידי בבית הספר ‪,‬לנבדקים לא הייתה‬
‫הגבלת זמן והם קיבלו הסבר על מטרת המחקר‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל נשאל מודע לכך שהשאלון אנונימי‬
‫ותשובותיו ישמשו אך ורק למטרות המחקר‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ממצאים‬
‫הקשר בין דימוי עצמי לבין תקשורת אינטימית‪ -‬טבלה מס' ‪0‬‬
‫הקשר מתבגרים בעלי‬
‫דימוי עצמי שלילי לבין‬
‫רמת תקשורת אינטימית‬
‫הקשר מתבגרים בעלי‬
‫דימוי עצמי חיובי לבין‬
‫רמת תקשורת אינטימית‬
‫גופני‬
‫חברתי‬
‫סה''כ‬
‫‪N=5‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪N=7‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪N=7‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪41%‬‬
‫מטבלה מס' ‪ 1‬ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ‪ ,‬וכי ביטוי אחד עלול‬
‫להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי‬
‫וגם דימוי עצמי חיובי‪ .‬בנוסף אפשר ללמוד ניתן ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת אינטימית‬
‫‪ 58%‬מתוכם הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת ‪ 41%‬שהם בעלי דימוי עצמי חיובי ‪.‬‬
‫גרף מס' ‪-0‬‬
‫‪100%‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי שלילי ורמת‬
‫תקשורת אינטימית‬
‫‪80%‬‬
‫‪60%‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי חיובי ורמת‬
‫תקשורת אינטימית‬
‫‪40%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫סהכ‬
‫חברתי‬
‫גופני‬
‫מתוך גרף מס' ‪ 1‬ניתן ללמוד כי בעמודה המראה על דימוי גופני בשני המקרים הדימוי הגופני הוא‬
‫גבוה ורמת התקשורת היא אינטימית ופעם הדימוי הגופני הוא נמוך ורמת התקשורת היא‬
‫אינטימית‪ .‬ובעמודה המראה על דימוי חברתי ניתן לראות כי פעם הדימוי החברתי הוא אפסי‬
‫‪23‬‬
‫כלומר נמוך ורמת התקשורת היא אינטימית ופעם הדימוי החברתי הוא גבוה ורמת התקשורת‬
‫היא אינטימית‪.‬‬
‫הקשר בין דימוי עצמי לבין תקשורת מרוחקת‪ -‬טבלה מס' ‪6‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי שלילי לבין רמת‬
‫תקשורת מרוחקת‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי חיובי לבין רמת‬
‫תקשורת מרוחקת‬
‫גופני‬
‫חברתי‬
‫סה"כ‬
‫‪N=8‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪N=13‬‬
‫‪46%‬‬
‫מטבלה מס' ‪ 1‬ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ‪ ,‬וכי ביטוי אחד עלול‬
‫להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי‬
‫וגם דימוי עצמי חיובי‪ .‬בנוסף אפשר ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת מרוחקת ‪ 54%‬מתוכם‬
‫הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת ‪ 46%‬שהם בעלי דימוי עצמי חיובי ‪.‬‬
‫גרף מס' ‪-6‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי שלילי ורמת‬
‫תקשורת מרוחקת‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי חיובי ורמת‬
‫תקשורת מרוחקת‬
‫סהכ‬
‫חברתי‬
‫גופני‬
‫מתוך גרף מס' ‪ 1‬ניתן ללמוד כי בעמודה המראה על דימוי גופני פעם הדימוי הגופני הוא גבוה‬
‫ורמת התקשורת היא מרוחקת ופעם הדימוי הגופני הוא נמוך ורמת התקשורת היא מרוחקת‪.‬‬
‫ובעמודה המראה על דימוי חברתי ניתן לראות כי פעם הדימוי החברתי הוא נמוך ורמת‬
‫התקשורת היא מרוחקת ופעם הדימוי החברתי הוא גבוה ורמת התקשורת היא מרוחקת‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫טבלה מרכזת על הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל‬
‫ההתבגרות– טבלה מס'‪3‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי שלילי לבין רמת‬
‫תקשורת אינטימית‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי חיובי לבין רמת‬
‫תקשורת אינטימית‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי שלילי לבין רמת‬
‫תקשורת מרוחקת‬
‫מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי חיובי לבין רמת‬
‫תקשורת מרוחקת‬
‫גופני‬
‫חברתי‬
‫סה''כ‬
‫‪N=5‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪N=7‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪N=13‬‬
‫‪46%‬‬
‫מטבלה מס' ‪ 3‬ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ‪ ,‬וכי ביטוי אחד עלול‬
‫להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי‬
‫וגם דימוי עצמי חיובי‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת אינטימית ‪ 59%‬מתוכם‬
‫הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת ‪ 41%‬שהם בעלי דימוי עצמי חיובי ‪.‬מנגד ניתן ללמוד שבקרב‬
‫בעלי רמת תקשורת מרוחקת ‪ 54%‬מתוכם הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת ‪ 46%‬שהם בעלי‬
‫דימוי עצמי חיובי ‪.‬‬
‫גרף מס' ‪-3‬‬
‫‪100%‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬
‫שלילי ורמת תקשורת אינטימית‬
‫‪80%‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬
‫חיובי ורמת תקשורת אינטימית‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬
‫שלילי ורמת תקשורת מרוחקת‬
‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬
‫חיובי ורמת תקשורת מרוחקת‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫סהכ‬
‫חברתי‬
‫גופני‬
‫‪25‬‬
‫מתוך גרף מס' ‪ 3‬ניתן ללמוד מהעמודה המתארת את הדימוי הגופני כי כאשר הדימוי הגופני הוא‬
‫שווה (כ‪ )51%-‬מדובר בתקשורת אינטימית וכאשר הוא גבוה (כ‪ )71%-‬ונמוך (כ‪ )31%‬מדובר‬
‫בתקשורת מרוחקת‪ .‬העמודה המתארת את הדימוי החברתי ניתן ללמוד כי כאשר הדימוי החברתי‬
‫הוא הגבוה ביותר (‪ )111%‬והנמוך ביותר (‪ )1%‬מדובר על תקשורת אינטימית וכאשר הוא גבוה (כ‪-‬‬
‫‪ )81%‬ונמוך (כ‪ )11%‬מדובר בתקשורת מרוחקת‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫טענה‪ :‬ככל שהדימוי עצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר‪.‬‬
‫נימוקים מסוג הסבר‪:‬‬
‫בחלק התאורטי של עבודתי סקרתי את הגורמים המשפיעים על תקשורת אינטימית ‪ ,‬אחד מן‬
‫הגורמים היה דימוי עצמי שהוא אחד מהמשתנים שלי בעבודה‪ .‬בפרק המקשר כתבתי על מאמר‬
‫שמדבר על כך שהדימוי העצמי שלנו הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח יחסים אינטימיים ואם לא‬
‫נאהב את עצמנו ולא נקבל את עצמנו יהיה לנו קושי גדול לפתח יחסים‪ .‬מאמר זה מאשש את‬
‫טענתי בעבודה שאומרת שככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה‬
‫אינטימי יותר‪.‬‬
‫בחלק התאורטי סקרתי את מרכיבי הדימוי העצמי ואת הדברים שמשפיעים עליו‪ ,‬איך אפשר‬
‫לפתח דימוי עצמי חיובי יותר ומדוע דימוי עצמי שלילי רק מוריד אותנו כבני אדם למטה ולא עוזר‬
‫לנו להתקדם‪.‬‬
‫בנוסף לחלק התאורטי ישנו חלק מחקרי בעבודתי שהוא מפריך חלקית את השערת המחקר שלי‪.‬‬
‫לפי תוצאות המחקר שערכתי השערת המחקר שלי הופרכה חלקית כלומר‪ 59% ,‬מהמתבגרים היו‬
‫בעלי דימוי עצמי שלילי אך בעלי רמת תקשורת אינטימית מה שמפריך את השערת המחקר שלי‪.‬‬
‫אך מנגד ‪ 54%‬היו מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ותקשורת אינטימית מה שמאושש את‬
‫השערת המחקר שלי‪.‬‬
‫בסופו של המחקר המסקנה היא שישנם יותר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי עם רמת תקשורת‬
‫אינטימית מאשר מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת אינטימית ולכן אפשר להגיד‬
‫שהשערת המחקר שלי הופרכה חלקית‪.‬‬
‫נימוקים מסוג ראיה‪:‬‬
‫תוצאות ממצאי המחקר שלי התאימו חלקית להשערת המחקר שלי‪ ,‬שכן לפי השאלונים שחילקתי‬
‫ניתן היה לראות כי בעלי דימוי עצמי חיובי הם באמת בעלי רמת תקשורת אינטימית אך מנגד‬
‫ישנם יותר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת אינטימית ולכן השערת המחקר שלי‬
‫לא אוששה אך גם לא הופרכה ‪.‬‬
‫למחקר שערכתי היו מספר מגבלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מדגם קטן‪ -‬מספר הנבדקים במחקרי היה ‪ .41‬כל הנבדקים שלי היו מאותו בית‬
‫הספר‪ ,‬מאותה שכבת גיל ומאותם אזורי מגורים‪ .‬אני חושבת שאם אוכלוסיית‬
‫‪26‬‬
‫המחקר שלי הייתה גדולה יותר ומגוונת יותר למשל; מאזורי מגורים שונים‪ ,‬שכבות‬
‫גיל שונות או בתי ספר שונים‪ ,‬השערת המחקר שלי הייתה מאוששת באופן מלא‪.‬‬
‫‪ .1‬מהימנות‪ -‬השאלון אותו העברתי בין הנבדקים היה שאלון הקשור בדימוי עצמי‪ .‬לפי‬
‫דעתי אין אדם שיהיה מוכן להעיד על עצמו\ לסמן שאלות שמראות כי הוא בעל דימוי‬
‫עצמי שלילי‪ ,‬גם לא באופן אנונימי‪ .‬בשל עובדה זו‪ ,‬קיימת בעיית מהימנות במחקר‬
‫שלי‪ ,‬שכן גם נבדקים בעלי דימוי עצמי שלילי סימנו תשובות המתאימות לבעלי דימוי‬
‫עצמי חיובי כדי לא להעיד על עצמם אפילו לא באופן אנונימי כי הם בעלי דימוי עצמי‬
‫שלילי‪ ,‬דבר שיפגע בדימוי העצמי שלהם‪.‬‬
‫‪ .3‬המציאות שונה מימה שחשבתי‪ -‬קיים סיכוי שהמציאות בה אנו חיים היום שונה‬
‫מהמציאות אותה אני רואה מנקודת המבט שלי‪ .‬לכן‪ ,‬קיים סיכוי שנקודת מבטי‬
‫השונה מהמציאות פגעה בהשערת המחקר שלי‪.‬‬
‫מחקרי עוסק באוכלוסיית מחקר של מתבגרים בגילאי ‪ ,16-18‬חילונים המתגוררים באזור השרון‬
‫ולומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות במגמות ראליות והומניות‪ .‬תוצאות‬
‫הממצאים התאימו חלקית להשערת המחקר שלי הכתובה לעיל‪ ,‬שכן לפי השאלונים שחולקו‬
‫מצאתי כי ישנם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת אינטימית וגם מתבגרים בעלי‬
‫דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת אינטימית‪ .‬לפי השערת המחקר שלי אמורים להיות יותר‬
‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ותקשורת אינטימית אך לפי הממצאים ישנם יותר מתבגרים‬
‫בעלי דימוי עצמי שלילי ותקשורת אינטימית‪.‬‬
‫לפי הפרק המקשר בו הצגתי מאמר המדבר על המחקר שלי‪ ,‬השערת המחקר שלי אוששה‪ ,‬כי‬
‫במאמר היא מדברת על כך שהדימוי העצמי הוא חלק בלתי נפרד מקיום יחסים אינטימיים ואם‬
‫לא נהיה שלמים עם עצמנו לא נוכל לפתח קשר אינטימי‪.‬‬
‫מסקנות החקר בעבודת החקר שלי הן שישנם גם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי שיכולים‬
‫לפתח תקשורת אינטימית‪ .‬וכנראה שהדימוי העצמי לא משפיע על פיתוח יחסים אינטימיים בין‬
‫מתבגרים‪ .‬לפי דעתי לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר שלי לאוכלוסייה הרחבה מהסיבה שאת‬
‫המחקר שלי ערכתי על אוכלוסייה קטנה של ‪ 41‬בנות שחיות באותו אזור מגורים ולומדות באותו‬
‫בית הספר אלו חלק מהדברים המשפיעים על המשתנים שלי ולכן הממצאים של המחקר שלי לא‬
‫מתאימים לאוכלוסייה הרחבה‪.‬‬
‫לפי דעתי לא ניתן להשתמש בתוצאות המחקר שלי בכל אוכלוסייה‪ ,‬כיוון שתוצאות אלו נוגדות‬
‫את השערת המחקר שלי ובנוסף נושא המחקר הוא דימוי עצמי ואין נבדק שיעיד על עצמו מרצון‬
‫כי הוא בעל דימוי עצמי שלילי‪ ,‬לכן לפי דעתי קשה לבדוק את נושא זה בשל בעיה של מהימנות‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬מחקרי נעשה על אוכלוסייה קטנה יחסית‪ 41 ,‬נבדקים‪ ,‬שאינה מייצגת את‬
‫האוכלוסייה כולה‪.‬‬
‫הצעה לחקר עתידי‪ :‬לפי דעתי חוקרים בעתיד יכולים לערוך השוואה בנוגע למשתנה התלוי ‪-‬דימוי‬
‫עצמי בין תלמידים הלומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי וחיים בישובים\ קיבוצים\‬
‫מושבים‪ ,‬לבין תלמידים הלומדים בבית ספר עירוני וחיים בעיר‪ .‬באפשרותם לבדוק גם את‬
‫היכולת לפיתוח יחסים אינטימיים‪-‬משתנה בלתי תלוי‪ ,‬במקומות המגורים הללו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תהיה לה אפשרות להשתמש בשאלת המחקר שלי‪ -‬האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין‬
‫דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫ובהשערת המחקר שלי‪ -‬ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי‬
‫יותר‪.‬‬
‫הצעות ליישום המחקר‪ :‬שאלון הדימוי העצמי שלי מתחלק ל‪ 1‬היבטים‪ -‬היבט חברתי והיבט‬
‫גופני‪ .‬לפי היבטים אלו בדקתי את הדימוי העצמי של אוכלוסיות המחקר שלי ‪ .‬אפשר לעבוד עם‬
‫מתבגרים על כל היבט בנפרד ולחזק כל היבט בנפרד כדי שהדימוי העצמי הכולל שלהם יהיה חיובי‬
‫יותר‪.‬‬
‫תרומת המחקר שלי‪ :‬מחקרי וממצאיו תורמים מספר דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלון‪ -‬חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר בין דימוי עצמי לבין‬
‫תקשורת אינטימית יוכלו להשתמש בשאלון שלי ככלי המחקר שלהם‪.‬‬
‫‪ .1‬השערת מחקר‪ -‬מחקרי ותוצאותיו יכולים לסייע לחוקרים אחרים בבחירת השערת‬
‫מחקר שיכולה להתבסס על המחקר שלי‪ ,‬וכך הסיכויים שהשערת המחקר תאושש הם‬
‫גבוהים יותר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עבודה זו תרמה לי בהבנת המצב של החברה כיום‪ ,‬בתחילת העבודה חשבתי כי‬
‫דימוי עצמי הוא המרכיב החשוב ביותר להתפתחות בחברה‪ ,‬שהוא הגורם שמשפיע על‬
‫הכל ומתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי יהיה להם קשה יותר להתפתח חברתית‬
‫ואינטימית מבעלי דימוי עצמי חיובי‪.‬‬
‫אך לאחר שעשיתי את המחקר הבנתי כי ישנם גם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי‬
‫שמצליחים לפתח יחסים אינטימיים ואולי דימוי עצמי הוא לא המפתח להכל‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫רפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬
‫אני בחרתי לעסוק בקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית כיוון שזהו נושא מעניין‪.‬‬
‫היו עוד מספר נושאים שאותם רציתי לבדוק כמו למשל‪ :‬הקשר בין ערכה עצמית לבין רמת לחץ‪,‬‬
‫הקשר בין סדר הלידה והתנדבות והקשר בין סדר הלידה לבין צריכת אלכוהול‪ .‬בחרתי לעשות את‬
‫עבודתי על סדר הלידה במשפחה והערכה עצמית מכיוון שזה הנושא הכי עניין אותי ומצא חן‬
‫בעיני‪ .‬בנוסף‪ ,‬זהו נושא שחשבתי שיהיו לי עליו הכי הרבה מקורות מידע ותיאוריות‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪:‬‬
‫את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט‪ .‬בחרתי להשתמש במקורות אלו‬
‫אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע‬
‫נוסף‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי‪.‬‬
‫במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי‪ ,‬אך בשלב הפרק המקשר שבו‬
‫נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי רב מכיוון‬
‫שהחומר אליו אני חשופה ובו השתמשתי הקשה עלי במציאת מחקר‪ /‬מאמר המדבר בדיוק על שני‬
‫המשתנים שלי‪.‬‬
‫רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו אינטרנטיים כי אלו המקורות הזמינים ביותר‪ .‬ישנם‬
‫מקורות מידע ספרותיים שבהם השתמשתי בנוגע למשתנים שלי‪.‬‬
‫בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים כמו למשל שקיימות מספר הגדרות‬
‫לכל משתנה‪ ,‬למדתי שדימוי עצמי משפיע כמעט על הכל והמושג תקשורת הוא רחב ומושפע‬
‫מנושאים שונים‪.‬‬
‫החלק שעניין אותי במיוחד היה הצגת הממצאים ששם בדקתי האם השערת המחקר שלי‬
‫ותוצאות המחקר שלי באמת מוכיחות אחת את השניה‪.‬‬
‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬
‫הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי היו בעיקר בקשר למקורות‬
‫המידע שבחרתי ולסיכום שעשיתי למידע שמצאתי בהם‪ .‬קיוויתי שמקורות המידע שבחרתי‬
‫להשתמש בהם באמת יתאימו ויהיו רלוונטיות לעבודתי‪ ,‬בנוסף‪ ,‬חששתי שאיני מסכמת את‬
‫החומר בצורה טובה ומספיקה בשביל שזה לא ישפיע לרעה על המחקר שלי‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫למדתי על עצמי‪:‬‬
‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לסכם מקורות מידע‪ ,‬להבין הנחיות‪,‬‬
‫לעמוד בלוח זמנים ולסיים את העבודה בזמן‪ .‬בנוסף למדתי כי הדימוי העצמי שלי חיובי ושזה מה‬
‫שבאמת עוזר לי לפתח יחסים אינטימיים עם בין זוגי‪.‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪:‬‬
‫אסטרטגיות חשיבה‪:‬‬
‫לאורך העבודה כולה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪:‬‬
‫‪ .1‬השערה‪ -‬בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח ע"י עבודת‬
‫החקר שלי‪ .‬השערתי‪ :‬ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה‬
‫אינטימי יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬השוואה‪ -‬בסיכום הממצאים ערכתי השוואה בין התוצאות של כל הנבדקים‪ .‬בנוסף‬
‫ערכתי השוואה בין הממצאים והספרות בשלב הדיון והמסקנות‪ .‬יתר על כן השוואתי‬
‫בין תיאוריות והגדרות שונות של חוקרים שונים‪ .‬בשלב דיון ומסקנות השוותי בין‬
‫סקירת הספרות שלי שבפרק המקשר כתבתי על מאמר שמדבר על כך שדימוי עצמי‬
‫חיובי הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח יחסים אינטימיים אך הממצאים של המחקר‬
‫מראים כי ישנם מתבגרים שלמרות שהדימוי העצמי שלהם שלילי הם בעלי יחסים‬
‫אינטימיים‪.‬‬
‫‪ .3‬הסקה‪ -‬בפרק הממצאים הסקתי והסברתי את המשמעות שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬הסברתי‬
‫בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי הופרכה חלקית‪-‬‬
‫הסברתי מדוע וכתבתי מהן התוצאות הנכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬שאילת שאלות‪ -‬בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ולמשתנים‬
‫אותם אני מעוניינת לבדוק‪.‬‬
‫‪ .5‬העלאת מגוון נקודות מבט‪ -‬בחלק התיאורטי הצגתי לכל משתנה מספר הגדרות‬
‫שונות המציגות את דעותיהם ונקודות המבט השונות של כל אדם‪ .‬בחלק התאורטי‬
‫חילקתי את המשתנים לתתי נושאים‪ .‬המשתנה התלוי חולק ל‪ 4‬תתי נושאים‬
‫לדוגמה‪ :‬דימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪ ,‬גורמים המשפיעים על דימוי עצמי‪.‬‬
‫והמשתנה הבלתי תלוי שלי חולק גם ל‪ 4‬תתי נושאים לדוגמה‪ :‬תקשורת בינאישית‬
‫ומאפייניה‪ ,‬אינטימיות בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫‪ .6‬ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪ -‬בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה‪ ,‬בשלב‬
‫סיכום הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות ובניתוח שאלת המפתח הצגתי את‬
‫‪32‬‬
‫הממצאים בדיאגרמה לכן‪ ,‬ניתן לראות כי הצגתי את המידע הנתון בעבודתי בדרכים‬
‫שונות‪.‬‬
‫‪ .7‬מיזוג‪ -‬בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם כדי להשיג‬
‫כמה שיותר מידע על המשתנים במחקרי‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪‬‬
‫אבין‪ -‬ארנוורט "אינטימיות" ‪,‬אתר על הספה ‪http://www.alhasapa.co.il/3137.asp‬‬
‫‪‬‬
‫בן‪-‬נון אתי‪" ,‬דימוי עצמי בגיל ההתבגרות" ‪http://www.etty-ben-‬‬
‫‪nun.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99‬‬‫‪%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C‬‬‫‪/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA‬‬
‫‪‬‬
‫(ד"ר) בר‪-‬אל ציפי וד"ר נוימאיר מרים‪" ,‬ספר פסיכולוגיה התפתחותית‪-‬מפגש שני"‬
‫הוצאת רכס (‪)1111‬‬
‫ברוצקי דינה "זוגיות מתחילה מבפנים"‬
‫‪‬‬
‫‪http://www.derech.net/holistic_pulsing_pairs.htm‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ברנדן נתנאל ‪",‬הערכה עצמית" הוצאת כרטא (‪)1996‬‬
‫(ד"ר) דמרס אן וד"ר וויט ולרי‪ ",‬רושם ראשוני‪ ,‬כיצד רואים אותנו אנשים אחרים " מודן‬
‫הוצאה לאור (‪)1115‬‬
‫"דימוי עצמי" אתר ויקיפדיה‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99_%D7%A2‬‬
‫‪%D7%A6%D7%9E%D7%99‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי עצמי‪ ,‬תאוריות ‪http://img1.tapuz.co.il/forums/46738742.doc -‬‬
‫ההתפתחות הריגשית והחברתית בגיל ההתבגרות‪-‬‬
‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:erVyUONSxfYJ:psicho567.‬‬
‫‪files.wordpress.com/2010/04/chapter14.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התפתחותו של הילד בגיל ההתבגרות‪http://waldorf.co.il/waldorf_highschool.htm -‬‬
‫חברות אינטימית בגיל ההתבגרות‪-‬‬
‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:nmFmy92e8UMJ:demo.o‬‬
‫‪rt.org.il/clickit2/files/forums/657821637/909558969.doc+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl‬‬
‫‪=il‬‬
‫‪‬‬
‫יחסים רומנטיים בגיל ההתבגרות‪-‬‬
‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a9HGiJyq4W4J:demo.ort.‬‬
‫‪org.il/clickit2/files/forums/456654137/501439034.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"כלים אימון לאיכות חיים" ‪http://www.kelim.biz/‬‬
‫לבקוביץ ענבר "דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות חלק א"‬
‫‪www.kacha.co.il/?pageId=7076‬‬
‫‪‬‬
‫מאמרים משפטיים‪ -‬תקשורת בין אישית‪.‬‬
‫‪http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=23300‬‬
‫‪31‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מלאך פיינס איילה‪ ",‬פסיכולוגיה של המינים‪ -‬כרך א' "‪ .‬הוצאה של האוניברסיטה‬
‫הפתוחה (‪)1997‬‬
‫"מרחב להתפתחות אישית ובין אישית" ‪,‬אתר גליה ‪/http://www.galiya.co.il‬‬
‫"סיכום פסיכולוגיה" ‪http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=3951294‬‬
‫פלד טל ‪" ,‬בלוג האימון" ‪/http://tally-coach.co.il‬‬
‫רוקס סוניה ושוורץ יוסף ‪ ",‬פסיכולוגיה חברתית‪ -‬כרך ב' " הוצאה של האוניברטיסה‬
‫הפתוחה (‪)1111‬‬
‫"שיפור וחיזוק ביטחון עצמי" – פיתוח אסרטיביות‪http://www.yossivilenski.co.il/ .‬‬
‫נספחים‬
‫‪32‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫שאלון זה בנוי מ‪ 11‬שאלון‪ ,‬כאשר הוא מחולק ל‪ 3‬חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון ‪ :‬בחלק זה ‪ 1‬שאלות העוסקות במשתנה רקע –בעלת קשר אינטימי או לא וגיל‪.‬‬
‫החלק השני – בחלק זה ‪ 10‬שאלות העוסקות במשתנה הבלתי תלוי – דימוי עצמי‪.‬‬
‫מטרת שאלות אלו היא לבדוק את רמת דימויו העצמי של הנשאל‪ .‬על מנת לבדוק משתנה זה ישנם‬
‫שני היבטים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי עצמי חברתי – הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה חברתית‪ .‬היבט זה‬
‫כולל את שאלות ‪.18-11‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי עצמי גופני‪ -‬הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה גופנית‪ .‬היבט זה כולל‬
‫את שאלות ‪13-17‬‬
‫הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪,‬‬
‫‪ -1‬לא מסכים ‪ -3 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1-1‬מציינים שכיחות נמוכה של המשתנה ‪,‬כלומר – דימוי עצמי נמוך ואילו ערכים ‪3-4‬‬
‫מציינים שכיחות גבוהה של המשתנה ‪ ,‬כלומר דימוי עצמי גבוה‪ .‬בחלק זה עשר שאלות וטווח‬
‫ממוצע התשובות ינוע בין ‪ , 11-41‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 11-15‬יצביע על נחקר בעל‬
‫דימוי עצמי נמוך בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 16-41‬יצביע על נחקר בעל דימוי עצמי‬
‫גבוה‪.‬‬
‫החלק השלישי‪ :‬בחלק זה ‪ 15‬שאלות ‪ ,3-17‬עוסקות במשתנה התלוי – דפוסי תקשורת‪.‬‬
‫שאלות אלו בודקות את דפוס התקשורת ‪ ,‬רמת האמון באדם האחר לעומת חוסר יכולת לבטוח‬
‫או להרגיש בטוח ‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪ -1 ,‬לא‬
‫מסכים‪ -3 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪ 1-1‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים‬
‫תקשורת אינטימית נמוכה‪ ,‬כלומר תקשורת מרוחקת ואילו ערכים ‪ 3-4‬מציינים ערכים גבוהים‬
‫של המשתנה המבטאים צריכת תקשורת אינטימית גבוהה ‪.‬בחלק זה ‪ 15‬שאלות וטווח ממוצע‬
‫התשובות ינוע בין ‪ ,15-61‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 15-38‬מצביע על דפוס תקשורת‬
‫‪33‬‬
‫מרוחקת – כלומר תקשורת אינטימית נמוכה‪ ,‬בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 39-61‬מצביע‬
‫על דפוס תקשורת אינטימית גבוהה‪.‬‬
‫השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ 3,4,6,11,15,17‬בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך‬
‫כלומר ‪. 1=4 ,1=3, 3=1 ,4=1‬בעזרת שאלות אלו‪ ,‬ניתן לראות האם תשובות הנשאלים מהימנות‪,‬‬
‫אחידות‪ ,‬והאם הנחקר עקבי‪.‬‬
‫שאלון לנבדק –‬
‫נבדק יקר ‪ ,‬שאלון זה נעשה במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה ועוסק בקשר בין דימוי‬
‫עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫סמן את התשובה הנכונה ביותר עבורך ‪ .‬זהו שאלון אנונימי לצורכי מחקר בלבד‪.‬‬
‫תודה על שיתוף הפעולה‪.‬‬
‫‪ (1‬בעלת קשר אינטימי כלשהו כן ‪ /‬לא‬
‫‪ )1‬גיל‪16/17/18/ :‬‬
‫לא מסכים‬
‫כלל‬
‫‪1‬‬
‫לא‬
‫מסכים‬
‫‪1‬‬
‫מסכים‬
‫‪3‬‬
‫מסכים‬
‫בהחלט‬
‫‪4‬‬
‫‪ .3‬אני מתקשה לבטוח באחרים לגמרי‪.‬‬
‫‪.4‬אני הרבה פעמים מודאגת מכך שבן הזוג שלי לא‬
‫אוהב אותי‪.‬‬
‫‪.5‬אני מוצאת שקל לי באופן יחסי להתקרב לאנשים‪.‬‬
‫‪ .6‬לעיתים קרובים בני הזוג שלי היו רוצים ביחסים‬
‫אינטימיים יותר מהמידה בה נוח לי להיות‪.‬‬
‫‪ .7‬אני מרגישה טוב כאשר אני תלויה באחרים‪.‬‬
‫‪.8‬בדרך כלל אני מרוצה בקרבתם של אחרים גם‬
‫במידה פיזית וגם נפשית‪.‬‬
‫‪.9‬הייתי רוצה לפתח קשר אינטימי עם אדם אחר‪.‬‬
‫‪.11‬אני מרשה לעצמי להיות תלויה באחרים‪.‬‬
‫‪ .11‬אני מרגישה נוח להתקרב לאנשים שאני לא‬
‫מכירה‪.‬‬
‫‪.11‬אני מרגישה בנוח כאשר אנשים תלויים בי‪.‬‬
‫‪ .13‬אני מרגישה בטוחה בעצמי כאשר אני מפתחת‬
‫שיחה עם אנשים שאני לא מכירה‪.‬‬
‫‪.14‬קשה לי כשאנשים נכנסים למרחב האישי שלי‪.‬‬
‫‪ .15‬יש לי נטייה לסמוך על אנשים במהירות‪.‬‬
‫‪.16‬אני מרגישה לא בטוחה כאשר אני נמצאת במצב‬
‫אינטימי עם מישהו אחר‪.‬‬
‫‪.17‬קל לי להיפתח בקטע אינטימי עם מישהו אחר‪.‬‬
‫‪.18‬אני אדם חברותי‪.‬‬
‫‪.19‬כשאני נמצאת בחברת אחרים אני מרגישה שהם‬
‫שמחים להיות בחברתי‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪.11‬כשאני בחברת אנשים זרים אני מרגישה נבוכה‪.‬‬
‫‪.11‬אני מרגישה שאנשים נהנים לשוחח איתי‪.‬‬
‫‪.11‬אני פופולארית בקרב חברי‪.‬‬
‫‪.13‬אני שלמה עם המראה שלי‪.‬‬
‫‪.14‬הייתי רוצה לשנות כמה חלקים בגופי‪.‬‬
‫‪.15‬אני משתדלת להקפיד על הופעתי‪.‬‬
‫‪.16‬אני רואה את עצמי כבחורה נאה‪.‬‬
‫‪.17‬אני מרגישה בנוח עם גופי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫דפוס תקשורת מרוחק= ‪15-38‬‬
‫דפוס תקשורת אינטימי= ‪39-61‬‬
‫דף ריכוז נתונים – נספח מס' ‪.1‬‬
‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות ‪.‬‬
‫מס' הנחקר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫תקשורת בין אישית‪ -‬אינטימית‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫סיכום סה''כ סוג התקשורת‬
‫אינטימי‬
‫‪38‬‬
‫מרוחק‬
‫‪35‬‬
‫מרוחק‬
‫‪36‬‬
‫מרוחק‬
‫‪36‬‬
‫מרוחק‬
‫‪29‬‬
‫מרוחק‬
‫‪34‬‬
‫מרוחק‬
‫‪36‬‬
‫מרוחק‬
‫‪37‬‬
‫מרוחק‬
‫‪37‬‬
‫אינטימי‬
‫‪41‬‬
‫אינטימי‬
‫‪38‬‬
‫מרוחק‬
‫‪37‬‬
‫‪35‬‬
‫‪41‬‬
‫‪36‬‬
‫‪33‬‬
‫‪39‬‬
‫‪45‬‬
‫‪38‬‬
‫‪41‬‬
‫מרוחק‬
‫אינטימי‬
‫מרוחק‬
‫מרוחק‬
‫אינטימי‬
‫אינטימי‬
‫אינטימי‬
‫אינטימי‬
‫‪36‬‬
‫דפוס תקשורת מרוחק= ‪15-38‬‬
‫דפוס תקשורת אינטימי= ‪39-‬‬
‫‪61‬‬
‫דף ריכוז נתונים – נספח מס' ‪.6‬‬
‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות ‪.‬‬
‫מס' הנחקר‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪41‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫תקשורת בין אישית‪ -‬אינטימית‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫סיכום סה''כ סוג התקשורת‬
‫מרוחק‬
‫‪35‬‬
‫מרוחק‬
‫‪31‬‬
‫מרוחק‬
‫‪34‬‬
‫אינטימי‬
‫‪44‬‬
‫מרוחק‬
‫‪33‬‬
‫אינטימי‬
‫‪43‬‬
‫מרוחק‬
‫‪34‬‬
‫מרוחק‬
‫‪33‬‬
‫מרוחק‬
‫‪34‬‬
‫מרוחק‬
‫‪34‬‬
‫מרוחק‬
‫‪37‬‬
‫מרוחק‬
‫‪33‬‬
‫מרוחק‬
‫‪31‬‬
‫מרוחק‬
‫‪31‬‬
‫אינטימי‬
‫‪39‬‬
‫מרוחק‬
‫‪34‬‬
‫מרוחק‬
‫‪37‬‬
‫מרוחק‬
‫‪31‬‬
‫אינטימי‬
‫‪43‬‬
‫מרוחק‬
‫‪34‬‬
‫‪37‬‬
‫דימוי עצמי נמוך = ‪11-18‬‬
‫דימוי עצמי גבוה = ‪19-41‬‬
‫דף ריכוז נתונים – נספח מס' ‪.3‬‬
‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫‪11‬‬
‫סיכום‬
‫מס' הנחקר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫חברתי‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪19‬‬
‫‪11‬‬
‫גופני‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫סיכום‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫סה''כ‬
‫רמת הדימוי העצמי‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪26‬‬
‫‪32‬‬
‫‪31‬‬
‫‪28‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪34‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪28‬‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪29‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪27‬‬
‫‪25‬‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫‪38‬‬
‫דימוי עצמי נמוך = ‪11-18‬‬
‫דימוי עצמי גבוה = ‪19-41‬‬
‫דף ריכוז נתונים – נספח מס' ‪.0‬‬
‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות ‪.‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫מס' הנחקר ‪18‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫‪17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3‬‬
‫‪19‬‬
‫‪3‬‬
‫‪31‬‬
‫‪3‬‬
‫‪31‬‬
‫‪4‬‬
‫‪31‬‬
‫‪3‬‬
‫‪33‬‬
‫‪3‬‬
‫‪34‬‬
‫‪3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪3‬‬
‫‪36‬‬
‫‪4‬‬
‫‪37‬‬
‫‪3‬‬
‫‪38‬‬
‫‪3‬‬
‫‪39‬‬
‫‪3‬‬
‫‪41‬‬
‫‪19‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫חברתי‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫סיכום‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫גופני‬
‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫סיכום‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫סה''כ‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫‪31‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪19‬‬
‫‪15‬‬
‫‪31‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫רמת הדימוי עצמי‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫‪39‬‬
‫נמוך = ‪5-13‬‬
‫גבוה = ‪14-11‬‬
‫עמדה כוללת נמוכה =‪11-18‬‬
‫עמדה כוללת גבוהה =‪19-41‬‬
‫סיכום ממצאי משתנה בלתי תלוי‪ -‬דימוי עצמי‬
‫מס נבדק‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪41‬‬
‫‪N=40‬‬
‫חברתי‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫מרכיב חברתי גבוה‪:‬‬
‫‪91.5%‬‬
‫מרכיב חברתי נמוך‪:‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫גופני‬
‫‪11‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫מרכיב גופני גבוה‪:‬‬
‫‪67.5%‬‬
‫מרכיב גופני נמוך‪:‬‬
‫‪31.5%‬‬
‫עמדה כוללת‬
‫‪16‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪18‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪34‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪31‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫‪31‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪19‬‬
‫‪15‬‬
‫‪31‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫עמדה כוללת‬
‫גבוהה‪45%:‬‬
‫עמדה כוללת נמוכה‪:‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪42‬‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫הפיקוח על הוראת מדעי החברה‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪ :‬אור רוזנר שם בית הספר‪ :‬עמי אסף סמל מוסד‪ 461131:‬ישוב‪:‬סלעית‬
‫שם המנחה ‪ :‬אורלי דניאל טלפון ‪ 1516819811:‬דוא''ל ‪[email protected] :‬‬
‫נושא העבודה‪ :‬הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני‬
‫בגיל ההתבגרות?‬
‫השערת המחקר ‪ :‬ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי ‪ :‬דימוי עצמי (נמוך‪/‬גבוה)‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬דימוי אישי‪ ,‬חברתי ‪ ,‬מוסרי ‪ ,‬משפחתי‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו‬
‫ומתנהג לפיהם‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬דפוס תקשורת (אינטימי‪/‬מרוחק)‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬תקשורת –תהליך שבאמצעותו נערכים חילופי מידע בין פרטים תוך כדי שימוש‬
‫במערות סמלים‪ ,‬סימנים והתנהגות‪.‬‬
‫אינטימיות‪ -‬אינטימיות היא תהליך דינאמי בו לומדים השותפים ליחסים האחד על השני‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬זהות אישית‪ ,‬אינטימיות‪ ,‬אמון‪ ,‬שיתופיות‪ ,‬קרבה‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ :‬כ‪ 41-‬מתבגרים בגילאי תיכון ( ‪ , )16-18‬כיתות י'‪-‬י''ב ‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬שאלון‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ )1‬ברנדן נתנאל ‪",‬הערכה עצמית" הוצאת כרטא (‪)1996‬‬
‫‪)1‬ד"ר דמרס אן וד"ר וויט ולרי‪ ",‬רושם ראשוני‪ ,‬כיצד רואים אותנו אנשים אחרים " מודן הוצאה‬
‫לאור (‪)1115‬‬
‫‪ )3‬מלאך פיינס איילה‪ ",‬פסיכולוגיה של המינים‪ -‬כרך א' "‪ .‬הוצאה של האוניברסיטה הפתוחה‬
‫(‪)1997‬‬
‫‪ )4‬רוקס סוניה ושוורץ יוסף ‪ ",‬פסיכולוגיה חברתית‪ -‬כרך ב' " הוצאה של האוניברטיסה הפתוחה‬
‫(‪)1111‬‬
‫‪41‬‬
‫חתימת התלמיד‪:‬‬
‫ת‪.‬ז התלמיד‪247444116 :‬‬
‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬
‫ההצעה אושרה‬
‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬
‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬
‫ההצעה לא אושרה‬
‫שם המדריך‪/‬ה המאשר‪/‬ת ‪:‬‬
‫שימו לב‪ :‬הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‪ .‬עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק‪.‬‬
‫נא שימו לב להערות שלהלן‪ :‬ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב ‪.X‬‬
‫הנושא רחב מדי‪ ,‬יש למקד אותו‬
‫השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי‪ ,‬יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים‪.‬‬
‫האוכלוסייה איננה זמינה למחקר‪.‬‬
‫משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד‪ .‬המשתנה‪ :‬איננו עומד בתנאי זה‪.‬‬
‫הגדרת המשתנה התלוי ו‪/‬או הבלתי תלוי איננה נכונה‪.‬‬
‫מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר‬
‫יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית‪ .‬יש להוסיף פרטים עדכניים‪.‬‬
‫העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה‪.‬‬
‫הערות נוספות‪:‬‬
‫‪42‬‬