הקשר בין המיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי

Transcription

הקשר בין המיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי
‫‪1‬‬
‫החינוך ההתיישבותי‬
‫הקשר בין המיקום בסדר הלידה לבין‬
‫דימוי עצמי‬
‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‬
‫תחום הדעת‪ :‬פסיכולוגיה‬
‫מגישה‪ :‬שיר ארבל‬
‫ת‪.‬ז‪351331513 :‬‬
‫מנחה‪ :‬גב' אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪4352‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫הקדמה אישית‪4 ....................................................................................‬‬
‫מבוא ……………………………‪6....................……………...............‬‬
‫החלק התיאורטי – סקירת ספרות‪:‬‬
‫פרק א – המיקום בסדר הלידה …………………………………………‪8‬‬
‫‪ -1.1‬משפחה‪8....................................................................‬‬
‫‪-1.1‬השוני בין האחים‪11.......................................................‬‬
‫‪-1.1‬המיקום בסדר הלידה‪11.................................................‬‬
‫‪-1.4‬השפעת המיקום בסדר הלידה על מתבגרים‪16...................‬‬
‫פרק ב – דימוי עצמי‪19................................................................................‬‬
‫‪ -1.1‬הגדרות לדימוי עצמי‪19...................................................‬‬
‫‪ -1.1‬תיאוריות לדימוי עצמי‪11.................................................‬‬
‫‪ -1.1‬התפתחות הדימוי העצמי‪11..............................................‬‬
‫‪ -1.4‬דימוי עצמי אצל מתבגרים‪16.............................................‬‬
‫פרק ג ‪ -‬הקשר בין המיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי‪18...........................‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי ………………………‪11......................................‬‬
‫החלק המחקרי‪ -‬מחקר שדה‪:‬‬
‫מבוא לחלק המחקרי‪11...............................................................................‬‬
‫ממצאים‪16................................................................................................‬‬
‫דיון ומסקנות‪47.........................................................................................‬‬
‫רפלקציה ‪51...............................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪51.........................................................................................‬‬
‫נספחים‪56................................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫עבודה זו מוקדשת לאחיותיי‪ ,‬נעה וסיון‪ ,‬שלמרות הכול אני לא יודעת מה הייתי‬
‫עושה בלעדיהן‪...‬‬
‫‪4‬‬
‫הקדמה אישית‪:‬‬
‫"יש לי אח קטן‪ ,‬שלא מזמן בא לעולם‪,‬‬
‫לא מדבר ולא הולך‪ ,‬אח קטן‬
‫עיניים לו תכולות גם צוחקות וגם בוכות‪,‬‬
‫אף כפתור תלתל זהוב וחיוך מתוק‪ ,‬אהוב‪.‬‬
‫וכולם אוהבים אותו איתו הם משחקים‬
‫לא יודעים הם כלל וכלל‪ ,‬שגם אני עוד קצת עולל‬
‫וכולם אוהבים אותו‪ ,‬אותי הם שוכחים‬
‫כי אני כבר קצת גדול לגדולים‪".‬‬
‫אריק אינשטיין "יש לי אח קטן"‬
‫שיר זה משקף את נושא עבודתי העוסקת בקשר שבין מיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי‪.‬‬
‫השיר מדבר על האח הגדול שנולד לו אח קטן שמתייחסים רק אליו ואותו הם זונחים‪ ,‬הרגשה זו‬
‫נפוצה מאוד אצל אחים בכורים שרגילים שכל תשומת הלב מופנית אליהם וכאשר נולד להם אח‬
‫קטן תשומת לב זאת מתערערת‪ .‬כתוצאה מכך האח הקטן מפתח דימוי עצמי גבוה‪ ,‬כולם אוהבים‬
‫אותו וקשובים אליו דבר הגורם לכך שהאח הגדול מרגיש יותר זנוח ודימויו העצמי יורד‪ ,‬למרות‬
‫זאת דימויו העצמי יהיה גבוה יותר מאשר של האמצעי כיון שהוא עדין הבכור ויש לדבר זה‬
‫משמעות רבה בשבילו ובשביל האחרים‪ .‬לכן שיר זה משקף את נושא עבודתי ומשקף את השערתי‪.‬‬
‫בחרתי לעסוק בנושא זה בעבודה כיון שנושא סדר הלידה והיחסים בין אחים קשור כמעט לכל‬
‫אחד ואחד מאתנו‪ ,‬כל אחד מושפע ממקומו בסדר הלידה‪ .‬אני בתור אחות בכורה ממשפחה של‬
‫שלוש אחיות מזדהה מאוד עם נושא העבודה‪ .‬במשפחתי מודגש מאוד שאת האחות הקטנה יותר‬
‫מפנקים‪ ,‬דואגים לה ומתייחסים אליה עדין כאל קטנה‪ .‬עניין אותי לדעת האם השערתי נכונה‬
‫ואיך סדר הלידה משפיע על האישיות שכל אדם מפתח לעצמו‪ ,‬דבר המשפיע על הדימוי העצמי‪.‬‬
‫השערה העיקרית של עבודתי היא שבן הזקונים יפתח את הדימוי העצמי הגבוה ביותר משאר‬
‫האחים‪ .‬עקב היותו האח הקטן ביותר במשפחה‪ ,‬ובדרך כלל האח שנולד כבר להורים מבוגרים‬
‫המשפחה תתייחס אליו כקטן תמיד (אפילו שכבר גדל)‪ ,‬תמיד יעטפו ויפנקו אותו‪ ,‬ידאגו לו וישמרו‬
‫עליו‪ ,‬התנהגות זו תפתח אצלו דימוי עצמי גבוה יותר ביחס לאחיו האחרים‪ .‬הדימוי העצמי הגבוה‬
‫ביותר יהיה של בן הזקונים אחריו הבכור והדימוי העצמי הנמוך ביותר יהיה של האמצעי‪.‬‬
‫בעבודתי בדקתי את הקשר שבין מיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי‪ .‬האם בשל היותו של אדם‬
‫בכור‪ ,‬אמצעי או בן זקונים ישפיע על דימויו העצמי ואיך שהוא תופס את עצמו‪ .‬בעבודתי ניסיתי‬
‫להסביר את השוני ההתנהגותי שקיים בין אחים‪ ,‬שלפעמים מוצג בצורה קיצונית‪ .‬בנוסף לכך‬
‫בדקתי איך מיקומו של האדם בסדר הלידה ישפיע על התפתחותו ועל חייו הבוגרים‪ .‬בנוסף בדקתי‬
‫מהו דימוי עצמי‪ ,‬ממה הוא מושפע ועל מה הוא משפיע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫המסר של העבודה לחברה הוא שלמרות מיקום כל אח בסדר הלידה וגילו צריך לדעת להתייחס‬
‫לכלל האחים במידה שווה עד כמה שאפשר ולתת לכל אחד את התחושה שתעזור לו להעריך את‬
‫עצמו ואת מישהו‪.‬‬
‫ברצוני להודות לכל מי שתרם ועזר לי בהצלחת עבודתי‪ :‬למורה שלי אורלי דניאל שתמכה‪ ,‬כיוונה‬
‫ועזרה לי בכל שאלה ובקשה‪ ,‬לספרניות בית הספר שבכל בקשה עזרו מכל הלב ועשו כל שביכולתם‬
‫למצוא לי את החומר הנדרש‪ ,‬לחברי לכיתה שייעצו לי ועודדו אותי ולמשפחה שלי על השראה‬
‫לעבודה ועל התמיכה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מבוא לחלק התיאורטי‪:‬‬
‫עבודתי עוסקת בקשר שבין המיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות שהובילו אותי לכתיבת העבודה בנושא זה נעוצות בכך שנושא המיקום‬
‫במשפחה לפי סדר הלידה‪ ,‬ההבדלים בין האחים והשוני בניהם עניין אותי‪ .‬במשפחות רבות כל אח‬
‫שונה מהשני מבחינת האופי ולעיתים באופן קיצוני ו לכן אני רוצה לבדוק את הסיבה לשוני זה‬
‫והאם שוני זה קשור למיקום של כל אחד מאתנו במשפחה מבחינת סדר הלידה‪.‬‬
‫סיבה נוספת לבחירתי בנושא זה היא שהאופי של כל אדם שונה וכן גם במשפחות קיים שוני בין‬
‫אופי האחים‪ .‬אני רוצה לבדוק אם קיים קשר בין היותו של האח אח בכור‪ ,‬אמצעי או בן זקונים‬
‫לבין הדימוי העצמי שלו המשפיע על האופי שלו‪.‬‬
‫אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה משותפת‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬וגם מחצית הגנים‪ .‬ההיגיון אומר‬
‫שניתן היה לצפות שהם יהיו דומים זה לזה בתחומים רבים‪ .‬אבל פעמים רבות אחים שונים זה‬
‫מזה בצורה די קיצונית‪ ,‬ונדרש לכך הסבר‪ ,‬חוקרים מוצאים פעמים רבות מאפיינים כלליים‬
‫שנובעים מהמיקום של כל אחד מאתנו ביחס לאחינו ואחיותינו‪.‬‬
‫סדר הלידה במשפחה הוא מיקומו של כל אדם בתוך המערך המשפחתי שלו יחסית לאחיו או‬
‫אחיותיו‪ .‬סדר הלידה במשפחה הוא בעל השפעה משמעותית על התפתחותו הפסיכולוגית של‬
‫האדם ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות של אישיות הילד ולאופן שבו הוא תופס‬
‫את עצמו ואת סביבתו‪ .‬גם הילד וגם המשפחה נותנים למיקומו של הילד בסדר הלידה משמעות‬
‫מיוחדת השוני בין האחים מושפע פעמים רבות ממיקום כל אחד בסדר הלידה‪.‬‬
‫השערתי היא שבן הזקונים יהיה בעל הדימוי העצמי הגבוה ביותר‪ ,‬אחריו הבכור‪ ,‬ובעל הדימוי‬
‫העצמי הנמוך ביותר יהיה בן הזקונים‪.‬‬
‫עבודתי בנויה משני חלקים‪ :‬החלק הראשון הוא החלק התיאורטי בו יוצגו תיאוריות והיבטים‬
‫שונים בנוגע לנושא הנדון מתוך מאמרים וספרים שקראתי העוסקים בנושא‪ .‬בחלק זה יש שלושה‬
‫פרקים‪ ,‬כל פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה‪ .‬הפרק הראשון דן במיקום בסדר הלידה‪ .‬הפרק השני‬
‫עוסק בדימוי עצמי‪ .‬בפרק השלישי הציג מחקר של פרנק סאלווי בספרו "נולדו למרוד"‪ .‬לדעתו‬
‫המיקום בריבוד המשפחתי קובע את אופיו של הילד‪ ,‬יותר ממין‪ ,‬גזע‪ ,‬לאום ומעמד‪ .‬סאלווי בדק‬
‫במיוחד את המאפיינים המרכזים של אופי הבכורים ובני הזקונים‪.‬‬
‫החלק השני של העבודה הוא החלק המעשי‪ .‬בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק‬
‫התיאורטי בשטח עצמו‪ .‬אי לכך ביצעתי שאלון על נושא העבודה ובדקתי את שאלת המחקר‪.‬‬
‫השאלון מאופיין בהיגדים‪.‬‬
‫כולי תקווה שהעבודה תמחיש את השערתי ותדגיש את הקשר שבין המיקום בסדר הלידה לבין‬
‫הדימוי העצמי‪ .‬בנוסף תדגיש איך מיקום כל אחד בסדר משפיע על אופיו ורמת דימויו העצמי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫המסר של העבודה לחברה הוא שהאופי והדימוי העצמי של כל אחד משפיע על אישיותו‪ ,‬דבר‬
‫המשפיע עליו בכל תחום בחיים‪ .‬צריך לדעת לקבל כל סוג אופי של האדם ולשלבו בחברה‪.‬‬
‫קריאה מהנה ‪ ,‬שיר‬
‫החלק התיאורטי‬
‫‪8‬‬
‫פרק ראשון‪ -‬מיקום בסדר הלידה‬
‫המשפחה היא מסגרת בעלת השפעה מכרעת בהתפתחות האישיות וההתנהגות החברתית שלנו‪ .‬מרכיב‬
‫חשוב במשפחה המשפיע מאוד על אישיותנו הוא מיקמנו בסדר הלידה‪ ,‬כל אחד מאתנו מושפע ממיקומו‬
‫במשפחה ‪.‬‬
‫פרק זה יעסוק בהשפעת המשפחה עלינו ובהשפעת מיקומנו בסדר הלידה ואיך מיקום זה משפיע על‬
‫אישיותנו ‪.‬‬
‫החשיבות של פרק זה לעבודה היא שהמיקום בסדר הלידה משפיע על הדימוי העצמי ועל אישיות האדם‪.‬‬
‫‪ -5.5‬משפחה‬
‫משפחה הינה מוסד המאגד יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה לשם הולדת ילדים וגידולם‪ .‬משפחה‬
‫נוצרת על ידי בני זוג הנישאים זה לזה‪ ,‬וכוללת גם את ילדיהם‪ .‬במשמעות רחבה יותר‪ ,‬המשפחה‬
‫כוללת קרובים נוספים‪ ,‬כגון הורים של בני הזוג‪ ,‬אחים וכדומה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫המשפחה מתוארת כמערכת פתוחה בהיותה חלק ממערכת על חברתית‪ .‬היא מקיימת יחסי גומלין‬
‫הדוקים עם החברה‪ .‬כמערכת היא פתוחה להשפעות של ערכים ונורמות חברתיות וכמערכת היא‬
‫גם שומרת על ייחודה וזהותה המשפחתית על ידי מסורת‪ ,‬חוקים והיסטוריה משותפת תוך‬
‫שמירת המשכיות מהעבר להווה ולציפיות העתיד‪ .‬המשפחה היא סוכן חברות המעביר את‬
‫הנורמות ואת הערכים של החברה מדור לדור‪ .‬המשפחה היא אחת החוליות המקשרות בין האדם‬
‫‪1‬‬
‫לחברה‪ .‬האדם נולד למשפחה אשר באמצעותה הוא משתלב בחברה הכללית‪.‬‬
‫בני המשפחה הם אשר מספקים לילד את האפשרות הראשונה ליצירת יחסים חברתיים‪ .‬הם גם‬
‫אלה אשר מספקים מודל להתנהגות ולחיקוי‪ .‬אחד מתפקידיה המרכזים של המשפחה היא עיצוב‬
‫‪1‬‬
‫אישיותו של הילד והסוציאליזציה שלו כמבוגר‪.‬‬
‫המשפחה היא קבוצה ראשונית משמעותית ביותר‪ .‬המשפחה עונה על הצורך של היחיד ביחסים‬
‫אינטימיים‪ .‬המשפחה משמשת מסגרת חברתית שבה הפרט רוכש את הידע והמיומנויות‬
‫‪1‬‬
‫ההכרחיות לקיומו‪ .‬המשפחה מהווה תמיכה רגשית וחומרית עבור היחיד‪.‬‬
‫המשפחה ממלאת תפקידים החיוניים הן לבני המשפחה והן לחברה בכלל בתחום הכלכלי ‪,‬‬
‫ובתחום החברתי‪ .‬המשפחה מספקת לילדים בטחון והגנה‪ ,‬ודואגת למלא את צרכיהם הגופניים‪,‬‬
‫הרגשיים והתרבותיים ‪ .‬היא מספקת להם מזון ‪ ,‬בגד ללבוש ‪ ,‬תנאי מגורים הולמים מעניקה להם‬
‫‪1‬‬
‫‪http://hametapel.com/socarticle20.htm‬‬
‫גון משוניס "סוציולוגיה" האוניברסיטה הפתוחה ‪ 1999‬פרק ‪17‬‬
‫‪ 1‬ניסן נווה‪ ,‬רונית אלעד‪ ,‬אורית רן "סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" רכס ‪ 1111‬פרק ראשון‬
‫‪http://first-1‬‬
‫‪step.co.il/ppt/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%90%20%D7%9‬‬
‫‪4%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%AA%D‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93‬‬‫‪%20%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F%20%D7%A9%D7%9 %A8%2021.pdf‬‬
‫לימור אביגד שפיץ וטל צור "השפעת התא המשפחתי על התפתחות הילד וסגנונות הורות" ‪1111‬‬
‫חם ואהבה ומשתדלת להעשיר את עולמם התרבותי ‪ .‬היא גם מלמדת ומחנכת את הילדים‬
‫ומאפשרת להם להתפתח ולהיות בני אדם עצמאיים המסגלים לעמד ברשות עצמם ‪ .‬כאשר‬
‫המשפחה ממלאת היטב את תפקידיה היא תורמת רבות לחסנה ולרמת התפתחותה של החברה‬
‫שבה היא חיה‪ .‬בני אדם המסגלים ללמד ולעבד היטב תורמים מיכולתם לחברה ומחזקים אותה‪.‬‬
‫למשפחה יש תפקיד נכבד גם בהעברת המורשת התרבותית והלאומית‪ .‬ההורים מחנכים את‬
‫ילדיהם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להכיר ולהוקיר את האמונות ‪ ,‬הדעות והמנהגים האופייניים לעמם‪ ,‬ובכך הם‬
‫מבטיחים את הרצף של המסורת והתרבות‪ .‬הם גם מטפחים בהם את האהבה והנאמנות למולדת ‪,‬‬
‫ואת המחייבות שלהם לשמר עליה‪ .‬גם חקי המוסר‪ ,‬שההורים מלמדים את ילדיהם ‪ ,‬מגנים על‬
‫שלומה ושלוותה של החברה‪ .‬תפקידים אחדים שמלאה המשפחה בעבר בתחומי החינוך‪ ,‬הדת‬
‫והמנהגים עברו לרשויות מחוץ למשפחה‪ .‬החברה המודרנית הפכה את המשפחה למוסד מרכזי‬
‫‪4‬‬
‫וחיוני‪ ,‬האחראי לתהליך ההתפתחות התקין של הילד בכל שלב של התפתחותו‪.‬‬
‫לפי הגישה הפונקציונליסטית המשפחה היא חלק חשוב של המערכת החברתית שתורם ליציבות‬
‫המשכיות וליכוד החברה בעזרת הפונקציות או התפקידים שהמשפחה ממלאת‪ .‬המשפחה‬
‫כתופעה אוניברסאלית עונה על צרכים אנושיים בסיסיים‪ ,‬כמו‪ :‬הגנה על ילודים חסרי ישע‪,‬‬
‫העברה תרבותית באמצעות תהליך החברות במשפחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬הצבה חברתית‪ ,‬תמיכה רגשית‬
‫וכלכלית‪ .‬פונקציות אלו שהמשפחה ממלאה תורמות ליציבות החברה והמשכיותה‪ .‬כל רכיבי‬
‫‪5‬‬
‫החברה הם חיוביים ופונקציונאליים לה‪ ,‬הם תורמים לחברה וליציבותה‪.‬‬
‫בניגוד לגישה הפונקציונליסטית עומדת גישת הקונפליקט‪ .‬זוהי גישה מאקרו חברתית המתבוננת‬
‫במבנים חברתיים ולא על הפרט‪ .‬גישה זו רואה את החברה ואת הסדר החברתי כמקום למאבקים‪,‬‬
‫כזירת קרב‪ .‬כמות המשאבים מוגבלת וכל קבוצה רוצה לשלוט בכמה שיותר משאבים לכן יש‬
‫בחברה כל הזמן מאבקים סביב הנושא של חלוקת משאבים‪ .‬לפי גישה זו המשפחה מבוססת על‬
‫יחסי כוח ותלות‪ .‬המשפחה היא זירה שבה אי שוויון מגדרי מתבטא בתפקידים החברתיים של‬
‫ההורים‪ .‬המשפחה תיבדק באופן ביקורתי לפי תרומתה לאי השוויון החברתי ולהנצחתו ולא לפי‬
‫תרומתה לחברה‪ .‬המשפחה מנציחה את אי השוויון בין המינים בכל דור‪ .‬במשפחה קיימים‬
‫קונפליקטים רבים‪ :‬הקונפליקט הבין מיני הרואה במשפחה זירה למתחים מגדרים‪ ,‬הקונפליקט‬
‫‪6‬‬
‫הבין דורי בין ההורים לילדים וקונפליקט בין אחים במשפחה‪.‬‬
‫לא רק למשפחה יש השפעה על התפתחות האישיות של הילד אלא גם למיקום הילד בסדר הלידה‬
‫יש משמעות מיוחדת על התפתחות אישיות הילד והאופן שבו הוא תופס את עצמו ואת סביבתו‪.‬‬
‫‪ 4‬יואב בן‪-‬דב‪ ,‬אילנה שמיר‪ ,‬זהבה כנען "אביב חדש‪ -‬האנציקלופדיה הישראלית לנוער" מטח ‪ 1114‬כרך ‪11‬‬
‫עמודים ‪71-71‬‬
‫‪ 5‬ניסן נווה‪ ,‬רונית אלעד‪ ,‬אורית רן "סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" רכס ‪ 1111‬עמודים ‪7-19‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 6‬ניסה נווה‪ ,‬רונית אלעד‪ ,‬אורית רן "סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" רכס ‪1111‬‬
‫עמודים ‪11-16‬‬
‫‪ - 5.4‬השוני בין האחים‬
‫סדר הלידה במשפחה הוא מיקומו של כל אדם בתוך המערך המשפחתי שלו יחסית לאחיו או‬
‫אחיותיו‪ .‬סדר הלידה במשפחה הוא בעל השפעה משמעותית על התפתחותו הפסיכולוגית של‬
‫האדם ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות של אישיות הילד ולאופן שבו הוא תופס‬
‫את עצמו ואת סביבתו‪ .‬גם הילד וגם המשפחה נותנים למיקומו של הילד בסדר הלידה משמעות‬
‫מיוחדת‪ .‬השוני בין האחים מושפע פעמים רבות ממיקום כל אחד בסדר הלידה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫יש תכונות ואפיונים שמשותפים לכל האחים‪ .‬את הדימיון מסבירה התיאוריה האדלריאנית‬
‫באמצעות האווירה המשפחתית‪ :‬ערכים מובילים‪ ,‬חשובים‪ ,‬עיקריים שנמצאים באווירה‬
‫המשפחתית בדרך כלל יהיו משותפים לכל האחים‪ .‬ככול שהאווירה מקבלת יותר ומערכת‬
‫היחסים טובה יותר‪ ,‬נמצא יותר אפיונים משותפים בין האחים‪ .‬לדוגמא‪ :‬חברתיות‪ ,‬פעלתנות‪,‬‬
‫הומור‪ ,‬רגישות ועוד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה משותפת‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬וגם מחצית הגנים‪ .‬ההיגיון אומר‬
‫שניתן היה לצפות שהם יהיו דומים זה לזה בתחומים רבים‪ .‬אבל פעמים רבות אחים שונים זה‬
‫מזה בצורה די קיצונית‪ ,‬ונדרש לכך הסבר‪ .‬במשך השנים הוצגו הסברים שונים למשל‪ :‬למרות‬
‫החיים בסביבה משותפת‪ ,‬אין ספק שכל אחד מהאחים חווה ומתנסה בדברים שונים‪ .‬זה במיוחד‬
‫יהיה נכון אם פער הגילאים בין האחים גדול‪ .‬קבוצת הגיל שמשותפת לנו ולבני גילנו במקום‬
‫מסוים ובזמן מסוים‪ ,‬היא בעלת מאפיינים מסוימים ששונה מקבוצות גיל אחרות‪ .‬גם הדינמיות‬
‫הפנימית של החברים בכל קבוצת גיל שונה לגמרי‪ .‬ועדיין‪ ,‬למרות כל ההסברים הללו‪ ,‬חוקרים‬
‫מוצאים פעמים רבות מאפיינים כלליים שנובעים מהמיקום של כל אחד מאתנו ביחס לאחינו‬
‫ואחיותינו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שוני בין תכונות ואפיונים של אחים יכול לנבוע גם ממצב ההורים בהולדת כל ילד‪ ,‬מין הילד‪,‬‬
‫מצבים מיוחדים שאפיונו את הילוד‪ ,‬סדר הלידה ‪ ,‬הראייה הסובייקטיבית של ההורים את הילד‬
‫ואיך הילד תופס את האווירה המשפחתית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫המערכת המשפחתית זוהי מערכת דינמית‪ ,‬כזו שמשתנה כל הזמן‪ .‬כל ילד שנולד לחיק המשפחה‬
‫צריך להכיר וללמוד מערכת משפחתית שונה מזו שהכיר הילד שקדם לו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל ילד‬
‫במשפחה נולד למשפחה אחרת‪ ,‬למעשה‪ ,‬מבחינת הדינמיקה המשפחתית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הבן או הבת‬
‫‪1‬‬
‫‪https://sites.google.com/a/lakash.tzafonet.org.il/main/ok21‬‬
‫ד"ר ארז מילר "אפיה הילד? על מקום הילד במשפחה" אוזן קשבת ‪1111‬‬
‫‪2‬‬
‫‪http://www.sane-way.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=223468‬‬
‫סמדר פרגר "ככל שמשפחה פחות תחרותית‪ ,‬כך יגדל הדמיון באישיותם של הילדים" בית ספר להורים ‪1111‬‬
‫‪1‬‬
‫‪http://greengross.wordpress.com/2007/12/01/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%‬‬
‫‪d7%aa-%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-‬‬
‫‪11‬‬
‫‪/%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94‬‬
‫גיל "חשיבות סדר הלידה במשפחה" הומו סאפיינס ‪1117‬‬
‫הבכורים הכירו בלידתם שני הורים חסרי ניסיון שגידלו רק אותו ולמדו דרכו כיצד להיות הורים‪.‬‬
‫הילד השני כבר נולד לתוך משפחה שבה יש ילד אחד ושלהורים יש כבר ניסיון מסוים בגידול‬
‫ילדים‪ ,‬ולנוכחות אח או אחות שיש להם מקום משלהם במשפחה‪ .‬כל ילד נוסף צריך למצוא‬
‫דרכים משלו כדי להסתגל למערכת המשפחתית ולמצוא את השייכות שלו אליה‪ .‬כל ילד נוסף‬
‫צריך להתחלק במשאבים המשפחתיים (כלומר‪ -‬זמן של הרים‪ ,‬תשומת לב‪ ,‬חדרים בבית‪,‬‬
‫צעצועים‪ ,‬כסף וכד') עם שאר ילדי המשפחה‪ .‬מתוך המציאות הזו שכל ילד במשפחה מפרש אותה‬
‫באופן אחר‪ ,‬הילד עושה באופן מודע יותר או פחות רצף של בחירות שלדעתו יש להן סיכוי רב יותר‬
‫כדי להבטיח את מקומו במשפחה ולתת מענה לצרכיו‪ .‬הבחירות שהוא עושה מושפעות ממבנה‬
‫המשפחה‪ ,‬אך גם מהאווירה במשפחה ומהאופן שבו ההורים מתייחסים לניסיונותיו למצוא לו‬
‫"מקום משלו"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לעיתים מוצאים שילדים מתקבעים בטריטוריות וזאת כדי למצוא את מקומם במשפחה‪.‬‬
‫התיאוריה האדלריאנית מתכוונת לכך שהילד בטריטוריה אימץ לעצמו תכונה השייכת רק לו מכל‬
‫האחים‪ ,‬זאת אומרת שאין אפשרות לילד אחר לבחור באפיון זה‪ ,‬ולכן הוא יבחר באפיון אחר‬
‫שיאפיין את הטריטוריה שלו‪ .‬בחירת הטריטוריה של כל אח גורמת לשוני בין האחים‪.‬‬
‫הטריטוריות שאליהם התקבעו הילדים פוגעות בתחושת השייכות שלהם‪ ,‬חשים שאינם יכולים‬
‫לחוש שייכים בדרך אחרת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אדלר מצא שתחרותיות באווירה משפחתית יוצרת שוני גדול מאוד בין האחים‪ .‬התחרות על‬
‫המשאבים המשפחתיים זהו אחד הדברים הקשיים ביותר שילדים מתמודדים איתם מגיל צעיר‪.‬‬
‫התחרות פעמים רבות אינה מודעת להורים וגם לא לילד‪ ,‬במיוחד לא בגילאים צעירים‪ .‬פעמים‬
‫רבות‪ ,‬הצורך בתחרות נובע ממסרים סמויים וגלויים שמקבל הילד מהוריו‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר הם‬
‫משווים תכונות או התנהגות או הישגים של אח אחד לאלה של אח אחר‪ .‬האופן שבו הילד מפרש‬
‫את המסר (למשל‪ ,‬כאשר ההורים מדגישים את ההישגים הלימודיים או הספורטיביים של אחד‬
‫האחים) יכול לגרום לו לבחור בהתנהגות אשר תיתן ביטוי למיוחדות שלו ולמקום שלו במשפחה‬
‫ולא תמיד באופן חיובי‪ .‬התנהגות הילד מביאה לתגובה של ההורים‪ ,‬ובהתאם לתגובה זו‪ ,‬הוא‬
‫ממשיך או נמנע מהתנהגות דומה‪ .‬בדרך זו‪ ,‬הנקראת "למידה חברתית"‪ ,‬הילד מקבל פעמים רבות‬
‫חיזוק לבחירה שלו בהתנהגויות שליליות‪ ,‬כדי למשוך תשומת לב בדומה לזו שמקבל איחו או‬
‫אחותו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מיקום הילד בסדר הלידה משפיע על התפתחות סגנונו האישי‪ ,‬ייחודו והתנהגותו האופיינית‬
‫כבוגר‪ ,‬השוני בין האחים מושפע ממיקום כל אח בסדר הלידה‪ ,‬לכל מיקום מאפיינים משלו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪https://sites.google.com/a/lakash.tzafonet.org.il/main/ok21‬‬
‫ד"ר ארז מילר "אפיה הילד? על מקום הילד במשפחה" אוזן קשבת ‪1111‬‬
‫‪2‬‬
‫‪http://www.sane-way.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=223468‬‬
‫סמדר פרגר "ככל שמשפחה פחות תחרותית‪ ,‬כך יגדל הדמיון באישיותם של הילדים" בית ספר להורים ‪1111‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪http://greengross.wordpress.com/2007/12/01/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%‬‬
‫‪d7%aa-%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94‬‬‫‪/%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94‬‬
‫גיל "חשיבות סדר הלידה במשפחה" הומו סאפיינס ‪1117‬‬
‫‪ -5.3‬המיקום בסדר הלידה‬
‫בין הגורמים הרבים המשפיעים על האישיות הבוגרת שיפתח הילד‪ ,‬נכלל גם מיקומו בסדר הלידה‬
‫המשפחתי‪ .‬הפסיכולוג הראשון ששם דגש על המיקום בסדר הלידה המשפחתי היה אלפרד אדלר‪,‬‬
‫ומחקרים שנערכו בעקבות התיאוריה שלו איששו אותה בחלקה‪ .‬אדלר העמיד את סדר הלידה‬
‫‪1‬‬
‫כגורם שמשפיע על עיצוב אופיו ואישיותו של הילד‪ ,‬כמו גם על סגנון חייו‪.‬‬
‫הבכורים נולדים להורים חסרי ניסיון‪ ,‬מה שגורם להם להיות חרדים‪ ,‬דאגניים ותובעניים יותר‬
‫מאחרים‪ .‬הבכורים מקבלים את מלוא תשומת הלב והאהבה של ההורים‪ .‬בפני הבכור‪ ,‬הנולד כילד‬
‫בודד בחברת מבוגרים‪ ,‬פתוחות כל האופציות‪ ,‬והוא יכול לבחור להיות מה שהוא רוצה‪ ,‬באווירה‬
‫טובה הוא יבחר בדרך כלל לענות על ציפיות ההורים‪ ,‬כך שהבכורים הם מאוד אחראיים‪ ,‬ומנסים‬
‫לרצות את ההורים ולמלאות את ציפיותיהם ולכן נוכל לראות לפי הבכור מה שחשוב להורים‪.‬‬
‫הבכור הינו הבן היחיד לאורך תקופה‪ ,‬חוויה השמורה רק לו‪ ,‬הוא הילד היחיד שיקבל לתקופה‬
‫מסוימת את מירב האהבה ותשומת הלב‪ ,‬ללא שום מתחרה‪ .‬בדרך כלל ההורים מתרגשים‬
‫ולחוצים לקראת לידתו ולכן עושים הכול על מנת לעשות את הצדים הנכונים עם הילד‪ .‬הבכור‬
‫מקבל אהבה ללא תנאי וללא חלוקה ונהנה מקיום מוגן עד שנולד הבן הבא ומשנה את‬
‫הסיטואציה‪ .‬הוא "מודח מכס המלוכה" עם הלידה של הילד הבא‪ .‬הוא חייב ללמוד לחלוק‬
‫ולשתף‪ .‬ציפיות ההורים ממנו גבוהות‪ ,‬מוטלת עליו אחראיות ומצופה ממנו לשמש דוגמא‪ .‬ילדים‬
‫בכורים עלולים להפוך לסמכותיים וקפדניים‪ .‬הם בדרך כלל גם בעלי הישגים גבוהים‪ ,‬נחושים‪,‬‬
‫רציניים‪ ,‬פרפקציוניסטים‪ ,‬שאפתניים ותלמידים טובים‪ .‬הבכור מרגיש שהכוח הוא זכותו והוא‬
‫‪1‬‬
‫עשוי להיות תורם ועוזר‪.‬‬
‫לפי אדלר‪ ,‬הילד הבכור נוטה לשמרנות ולקונפורמיות ולא אוהב שינויים‪ .‬הבכור נוטה לריצוי‬
‫הסביבה‪ .‬יש לו אמביציה‪ ,‬אך היא מתבטאת באופן שמרני יותר ומורד פחות‪ .‬כבוגרים‪ ,‬הבכורים‬
‫נכנעים בפני מי שממונה עליהם‪ ,‬אך שולטים בקפדנות במי שתחתיהם‪ .‬לעיתים קרובות הם‬
‫מחקים את הוריהם‪ ,‬ועל ידי כך מפתחים אחריות‪ ,‬דאגה ויכולת ניהול‪ .‬בדרך כלל קיימת ציפייה‬
‫גדולה יותר להשתתפות הבכור בתפקידי הבית הבסיסיים‪ ,‬לכן הבכור הוא ממושמע‪ ,‬יציב ומבקש‬
‫‪1‬‬
‫לרצות‪ .‬ההורים נוטים לראות הבכורים כבוגרים יותר רגשית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ http://horim.allmag.co.il/page/10277‬תמר אלפייה "בכורים הנה הבאתי" הורים וילדים ‪1118‬‬
‫‪/http://www.michaldalyot.co.il 1‬מאמרים‪/‬איפה‪-‬הייתם‪-‬בסדר‪ aspx.‬אורנה אופיר שחם "איפה הייתם בסדר"‬
‫מרכז מיכל דליות ‪1111‬‬
‫‪13‬‬
‫כשהילד השני נולד‪ ,‬נוצרת תחרות‪ .‬הבכור מתנסה ברגשות קנאה וקיפוח בעוצמה גבוהה ביותר‪,‬‬
‫ורגשות אלה עלולים ללוות אותו הלאה בחייו‪ .‬הבכור ישתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותו‬
‫כדי להחזיר לעצמו את תשומת הלב הייחודית אותה חווה‪ .‬פעמים רבות הבכור מפתח גישה‬
‫שמרנית ומתנגד לשינויים‪ ,‬כי השינוי הראשון שחווה גרם לו לאי נעימות גדולה‪ .‬בבת אחת הבכור‬
‫נתפש על ידי הוריו כבוגר‪ ,‬ויש לכך משמעות‪ .‬רואים זאת בטון הדיבור של הילד הבכור‪ ,‬באחריות‬
‫שהוא לוקח‪ .‬לכן הבכור מתבגר הרבה יותר מהר מאחיו‪ ,‬שבאותו הגיל יהיו ילדותיים יותר‬
‫והילדות שלהם תימשך זמן רב יותר‪ .‬אמנם גם הילד השני מתבגר כשהאח השלישי נולד‪ ,‬אך‬
‫‪1‬‬
‫השוני נובע מכך שלבכור אין אח גדול להישען עליו‪ ,‬כמו שיש לאח השני‪.‬‬
‫השני מגיע לעולם ולוקח מה שהראשון השאיר לו‪ .‬אם הבכור תלמיד טוב ואחראי‪ ,‬סביר להניח‬
‫‪4‬‬
‫שהשני יבחר להיות שובב וחברותי‪ .‬אם הבכור ויתר על הבכורה‪ ,‬השני יכול לקחת אותה‪.‬‬
‫ילדים שניים צריכים להדביק את הקצב מול הילדים הבכורים‪ ,‬הם תחרותיים יותר‪ ,‬ומתאמצים‬
‫להשיג את הגדולים מהם‪ .‬לעיתים הם לומדים להיות מניפולטיביים כדי להסיט את תשומת הלב‬
‫גם אליהם‪ ,‬מצד שני הם חברותיים יותר‪ .‬האישיות שלהם תושפע מהמיקום הסופי שיקבלו‬
‫במשפחה‪ :‬הם יהיו הצעירים ביותר או ילדי הסנדוויץ'‪ .‬ילדי הסנדוויץ' מרגישים לעיתים כאילו‬
‫אין להם חשיבות מיוחדת או זכויות‪ ,‬וכיוון שאינם נמצאים במרכז תשומת הלב של ההורים‪ ,‬הם‬
‫מפתחים בדרך כלל יכולת טובה לשיתוף פעולה עם אחרים‪ .‬הם לומדים לנהל משא ומתן בעצמם‬
‫‪1‬‬
‫ולהתפשר‪.‬‬
‫אחים יבחרו לרוב לא להתחרות באותם תחומים‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שההשפעה העיקרית של האחים‬
‫‪4‬‬
‫על עיצוב האישיות של הילד היא תיחום תפקידים‪ ,‬ההופכים לסגנון חיים (אישיות)‬
‫הילד האמצעי נתון בתחרות כפולה והיא זו שמאפיינת אותו מצד אחד‪ ,‬הוא מרגיש כאילו לעולם‬
‫הוא לא יוכל להשיג את אחיו הבכור‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא חש שאחיו הצעיר מנסה להשיגו‪ .‬הילד‬
‫האמצעי הוא לרוב אמביציוזי ותחרותי‪ .‬ספורטאים רבים הם ילדים אמצעיים‪ ,‬כי ילד אמצעי חש‬
‫כמי שצריך להוכיח את עצמו כל הזמן‪ .‬לעיתים הוא מציב מטרות לא ריאליסטיות‪ ,‬שמובילות‬
‫‪1‬‬
‫דווקא לתחושת כישלון‪ ,‬כי הרף המוצב על ידו גבוה מדי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪http://www.sane-way.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=223468‬‬
‫סמדר פרגר "ככל שמשפחה פחות תחרותית‪ ,‬כך יגדל הדמיון באישיותם של הילדים" בית ספר להורים ‪2111‬‬
‫‪1‬‬
‫‪http://horim.allmag.co.il/page/10277‬‬
‫תמר אלפייה "בכורים הנה הבאתי" הורים וילדים ‪1118‬‬
‫‪4‬‬
‫‪http://www.anabella.co.il/2437/%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-‬‬
‫‪/%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5‬‬
‫אנאבלה שקד "להציל את הסנדוויץ" אנאבלה שקד ‪1111‬‬
‫‪14‬‬
‫האמצעי תחרותי יותר‪ ,‬רוצה ל"הדיח" את האח שלפניו‪ .‬הוא עלול להפוך להיות מתמרד‪,‬‬
‫תחרותיות העלולה להתדרדר ליריבות‪ .‬מכיוון שכבר מהרגע הראשון בחייו לבן השני יש מושא‬
‫חיקוי‪ ,‬גורם הדבר להתפתחות מהירה יותר של הבן השני וניסיון עקשני להתחרות עם הגדול‬
‫ולהגיע לרמת ההתפתחות שלו‪ .‬כתוצאה מכך מתפתח אדם תחרותי‪ ,‬אמביציוזי ומכוון מטרה‪.‬‬
‫האמצעי עלול להרגיש שאין לו מקום משלו או מיוחס ומובהק‪ .‬הוא עלול להתקשות למצוא את‬
‫‪1‬‬
‫מקומו ולהפוך להיות לוחם באי צדק‪.‬‬
‫הפיכתו של האח השני לסנדוויץ' משאירה אותו במקום בעייתי מאוד‪ .‬הבכור מגשים את ציפיות‬
‫ההורים‪ ,‬הצעיר הוא חמוד נורא‪ ,‬ומה נשאר? האמצעיים בדרך כלל מרדנים‪ ,‬מאתגרים גבולות‬
‫וחוקים‪ ,‬יש להם חוש מפותח מאוד לצדק שמתבטא בהוגנות או בקורבנות‪ .‬האמצעיים משתדלים‬
‫מאוד‪ ,‬משום שעליהם להשיג מתחרה שיצא הרבה לפניהם‪ .‬כשאמצעי לא מוצא את השייכות‬
‫והערך שלו‪ ,‬הרבה פעמים עלול להפוך לילד ה"בעייתי"‪ :‬לא לומד‪ ,‬נושר ממסגרות‪ ,‬בעיה‬
‫בהסתגלות‪ ,‬נטייה להתמכרויות‪ ,‬וכך הוא יותר ויותר משתכנע בחוסר הערך שלו‪ ,‬שהוא‬
‫‪4‬‬
‫סובייקטיבי ונמדד יחסית לאחיו‪.‬‬
‫לצעירים במשפחה יש הרבה אימהות ואבות‪ ,‬וכולם מנסים לחנך אותם‪ .‬שלא כמו הילדים‬
‫האחרים‪ ,‬אף אחד לא חוטף את מקומם‪ ,‬ובכך הם בטוחים יותר מאחיהם‪ .‬לרוב‪ ,‬הצעירים רוצים‬
‫להיות גדולים יותר‪ ,‬ולעיתים הם לוקחים על עצמם תפקידי מהפכנים רק כדי להיות שונים‬
‫ומיוחדים‪ .‬בגלל האינטראקציות שלהם עם האחים האחרים‪ ,‬יש לצעירים יכולות חברתיות‬
‫מפותחות‪ .‬הם בדרך כלל מלאי קסם אישי‪ ,‬שמחים ושובבים‪ ,‬מוחצנים‪ ,‬לוקחי סיכונים‪ ,‬דעתנים‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫יצירתיים ומלאי הומור‪.‬‬
‫אחיו הגדולים כבר סללו לו את הדרך‪ ,‬ודרכם הוריו שכללו את המיומנויות ההוריות שלהם‪.‬‬
‫הצעיר הוא מפונק‪ ,‬אך גם עצמאי‪ .‬הוא בעל ביטחון ומעז לפתח תחומים שאינם מקובלים‬
‫‪1‬‬
‫במשפחתו‪ .‬יש לו אמביציה גדולה ושאפתנות‪.‬‬
‫הצעיר עשוי להישאר תמיד ה"תינוק" של המשפחה‪ ,‬נוטה לחשוב שהכול "בא לו בקלות" כיון‬
‫שתמיד פינקו אותו ועשו הכול כדי לרצותו‪ .‬הוא נוטה להיות בעל בטחון עצמי גבוה‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות הוא מפונק‪ ,‬הוא נוטה להיות תלותי ואנוכי‪ .‬הוא עלול לרקום תוכניות גדולות שלעולם לא‬
‫‪1‬‬
‫‪ http://horim.allmag.co.il/page/10277‬תמר אלפייה "בכורים הנה הבאתי" הורים וילדים ‪1118‬‬
‫‪2‬‬
‫‪/http://www.michaldalyot.co.il‬מאמרים‪/‬איפה‪-‬הייתם‪-‬בסדר‪ aspx.‬אורנה אופיר שחם "איפה הייתם בסדר"‬
‫מרכז מיכל דליות ‪1111‬‬
‫‪http://www.sane-way.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=223468 1‬‬
‫סמדר פרגר "ככל שמשפחה פחות תחרותית‪ ,‬כך יגדל הדמיון באישיותם של הילדים" בית ספר להורים ‪1111‬‬
‫‪http://www.anabella.co.il/2437/%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA- 4‬‬
‫‪ /%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5‬אנאבלה שקד "להציל את‬
‫הסנדוויץ" אנאבלה שקד ‪1111‬‬
‫‪15‬‬
‫ייצאו לפעול‪ .‬יש לו תחושה מתמדת של חוסר עצמאות‪ .‬הוא בעל מוטיבציה לעלות על הישגם של‬
‫אחיו הגדולים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫למיקום של הילד בסדר הלידה יכולה להיות השפעה על אישיותו‪ ,‬ממש כמו ההשפעה שיש למגדר‪,‬‬
‫למצב החברתי ‪ -‬כלכלי של המשפחה‪ ,‬לתרבות בה גדל הילד וכו'‪ .‬יש לסדר הלידה חשיבות‪ ,‬אבל‬
‫הוא אינו הגורם העיקרי להתגבשות אישיות כזאת או אחרת‪ .‬לגנטיקה ולמרכיבים שונים כמו‬
‫אוירה‪ ,‬ושיטות חינוך עדיין יש מקום מכובד‪ ,‬ובשילובם עם כל גורמי הסביבה (כולל סדר הלידה)‬
‫‪1‬‬
‫טמון החומר ממנו נוצרת האישיות המשפיעה על הדימוי העצמי ‪.‬‬
‫שלב מרכזי בהתפתחות האדם הוא גיל ההתבגרות‪ .‬בגיל זה התכונות והאפיונים המושפעים גם‬
‫מהמיקום בסדר הלידה מתבטאים בצורה קיצונית יותר‪ .‬על נושא זה ידבר הפרק הבא‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪/http://www.michaldalyot.co.il 1‬מאמרים‪/‬איפה‪-‬הייתם‪-‬בסדר‪ aspx.‬אורנה אופיר שחם "איפה הייתם בסדר"‬
‫מרכז מיכל דליות ‪1111‬‬
‫‪ -5.2‬השפעת המיקום בסדר הלידה על מתבגרים‬
‫את תחילת ההתבגרות מאפיין המעבר מתלות בהורים לעצמאות וזהות עצמית‪ .‬המתבגר מגלה‬
‫פחות עניין בפעילויות ההורים‪ ,‬מתרחק מהם בהדרגה ומקדיש את רוב זמנו לפעילות עם בני גילו‪,‬‬
‫ובהמשך משתלב בחברה השוויונית‪ .‬ההבשלה הפסיכולוגית של המתבגר כרוכה בתופעות של‬
‫מרידה בסמכות ההורים‪ ,‬ועל כן לא נדירה יצירת מתחים בינו לבין הוריו‪ .‬מצבי הרוח המשתנים‬
‫והבלתי צפויים תורמים גם הם למתחים אלו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫גיל ההתבגרות מתאפיין בקונפליקטים פנימיים של המתבגר בין ההתפתחות המינית‪ ,‬הקונטיבית‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫והחברתית וקונפליקטים חיצוניים בין המתבגר להוריו ובין קבוצת הגיל של המתבגר והוריו‪.‬‬
‫זהותנו כבני אדם נוצרת‪ ,‬נבנית ומשתנה לאורך כל חיינו‪ .‬בגיל ההתבגרות תהליך זה הופך מרכזי‬
‫ודרמטי‪ .‬הסיבות לכך קשורות להתפתחויות פיזיולוגיות וקוגניטיביות המזמינות את המתבגר‬
‫לסוג חדש של קשר עם העולם‪ ,‬המשפיע על תפיסת העצמי ועל האפשרויות שהיא פותחת‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫התפתחויות אלו מתרחשות בהקשר של רעיונות חברתיים ותרבותיים המשפיעים על הבניית‬
‫‪1‬‬
‫הזהות‪.‬‬
‫המתבגר הרוצה לפלס את דרכו לבניית אישיות עצמאית וייחודית‪ ,‬מנסה להבין את השינויים‬
‫המתחוללים בגופו‪ .‬שינויים מהירים המשפיעים על מצב הרוח וההתנהגות‪ .‬הוא נעזר ביכולתו‬
‫‪1‬‬
‫השכלית המתפתחת ובקבוצת חבריו בני גילו‪.‬‬
‫המתבגר כועס על הוריו שאינם מבינים לרוחו‪ ,‬אינם נותנים לו להיות כמו חבריו‪ ,‬אינם מעודדים‬
‫אותו ואינם תומכים בקשיי התבגרותו‪ .‬הוא מצפה שהוריו יתמכו בו ויאהבו אותו ללא תנאים‪.‬‬
‫גם ההורים מרגישים רגשות מעורבים כלפי המתבגרים‪ :‬גאווה והתפעלות מהתפתחות הילד‪ ,‬תוך‬
‫רצון שיישאר ילד‪ .‬הם רוצים להיות חברים של המתבגר שהפך להיות "אדם חדש" יפה וחכם‪ ,‬אך‬
‫‪1‬‬
‫לכפות עליו את רצונותיהם‪ ,‬דעותיהם ועמדותיהם‪.‬‬
‫התנהגות ההורים מגבירה את הבלבול של המתבגר‪ ,‬בייחוד של המתבגר הבכור‪.‬‬
‫כמו לאורך כל חייו הוא "המורה והמחנך" של הוריו ומכריח אותם למלא את תפקידם כהורים‪.‬‬
‫לאחים הבאים אחריו דרך ההתבגרות כבר סלולה‪.‬‬
‫הילד השני במשפחה‪ ,‬יחפש לו דרכי התמודדות שונות מאחיו הבכור‪ .‬גם בגיל ההתבגרות הוא‬
‫יאמץ דפוסים המבליטים את תכונותיו הטובות ההפוכות לדפוסים של אחיו הבכור‪ .‬אם הבכור‬
‫היה "מרדן רועש" וכועס בקולניות‪ ,‬יהיה השני "מורד שקט"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5551‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר שרון צחורי "להתבגר בגוף ובנפש" מטח ‪1111‬‬
‫‪ 1‬אסנת אברהם "מיקום הילד במשפחה והשפעת המיקום על גיל ההתבגרות" מאמרים ‪1111‬‬
‫‪http://www.articles.co.il/article/70920/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7‬‬
‫‪%99%D7%9C%D7%93%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94%20%D7%95%D7%94‬‬
‫‪%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7‬‬
‫‪17‬‬
‫‪%A2%D7%9C%20%D7%92%D7%99%D7%9C%20%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8‬‬
‫‪.%D7%95%D7%AA‬‬
‫במחקר שנערך בהנחיית החוקרים דאורן ואדלסון נמצא שבכורים מזדהים יותר עם ההורים‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫והצעירים מזדהים יותר עם בני קבוצת הגיל‪.‬‬
‫הילד הצעיר נהנה כרגיל מאחיו הבכורים‪ ,‬הוא מנצל את ניסיון הוריו ועייפותם מאחיו‪ ,‬את הגנות‬
‫‪1‬‬
‫אחיו ואת נחמדותו לבניית אישיות עצמאית‪.‬‬
‫כך גם בגיל ההתבגרות שומרים המתבגרים בדרך כלל על דפוסי האישיות שפיתחו בילדותם‪.‬‬
‫התחרות ביניהם הופכת לעזרה ולתמיכה מול ההורים‪ .‬המריבות משתנות‪ ,‬נחלשת ונעשית‬
‫‪1‬‬
‫מתוחכמות יותר‪ ,‬ברמה ובדפוסים אחרים‪.‬‬
‫בדרך כלל מערכת היחסים בין אחיו ואחיות בגיל ההתבגרות הינה חיובית‪ ,‬אם אין בניהם פער‬
‫גילאים גדול‪ .‬העובדה שהם נמצאים בגיל של התלבטויות וחיפוש אחר זהות עצמית מאפשרת‬
‫להם למלא במידת מה תפקיד דומה לזה של חבר טוב‪ .‬בגיל ההתבגרות התופעות של תחרות‬
‫‪1‬‬
‫וקנאה פוחתות‪ ,‬ולעיתים מוצאים אחים מתבגרים זה בזה בן ברית לעימות עם ההורים‪.‬‬
‫לאחים ולאחיות יש תפקידים חינוכיים תומכים‪ ,‬המוצאים ביטוי חזק דווקא בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫מתבגרים יכולים לעזור בהתמודדות עם ההורים‪ ,‬וגם במצבים מחוץ למשפחה‪ .‬האחים והאחיות‬
‫הגדולים עשויים לשמש תחליף להורים‪ .‬לתפקיד זה חשיבות רבה במיוחד במשפחות מרובות‬
‫ילדים‪ ,‬שבהן מספר האינטראקציות בין הורים לבין כל אחד מהילדים הוא בהכרח קטן יותר‪.‬‬
‫האחים הגדולים יכולים לשמש מורים‪ ,‬ובגלל ניסיונם הרב יותר יכולים לשמש מודל להתנהגות‪.‬‬
‫מודל זה עשוי להיות קשור ביחסים עם ההורים‪ ,‬ביחסים עם קבוצת הגיל וביחסים עם המין‬
‫השני‪ .‬היות שבין האחים אין פער תרבויות‪ ,‬האחים הגדולים עשויים להבין טוב יותר מההורים‬
‫בעיות והתלבטויות של אחיהם הצעירים‪ .‬האחים המתבגרים עשויים לשמש מקור להנעה וגם‬
‫‪1‬‬
‫לתחרות בהיבטיה החיוביים‪.‬‬
‫מערכת היחסים בין האחים והאחיות משפיעה על האווירה המשפחתית‪ .‬כאשר היחסים טובים‪,‬‬
‫השפעתם של מערכת היחסים במשפחה חיובים בדרך כלל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר המתבגר חש‪ ,‬כי‬
‫הזמן שאותו היה רוצה להקדיש לחבריו נגזל ממנו‪ ,‬והוא נדרש להקדישו לאחיו הצעירים‪ ,‬הוא‬
‫‪1‬‬
‫יכול להפוך לרודן‪ ,‬והיחסים בינו לבין אחיו יכולים להוות מוקד לעימותים‪.‬‬
‫המיקום במשפחה השפיע על התפקוד כמתבגרים וכמבוגרים‪ ,‬על בחירת אורח החיים‪ ,‬ולעיתים גם‬
‫על בחירת המקצוע בו הם עוסקים‪ .‬הילד הבכור הוא פורץ הדרך מול הוריו‪ ,‬כך גם בגיל‬
‫ההתבגרות הוא זה אשר יעשה את כל המלחמות הקשות האחרים יגיעו לדרך סלולה להורים‬
‫‪4‬‬
‫מנוסים יותר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אסנת אברהם "מיקום הילד במשפחה והשפעת המיקום על גיל ההתבגרות" מאמרים ‪1111‬‬
‫‪http://www.articles.co.il/article/70920/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7‬‬
‫‪%99%D7%9C%D7%93%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94%20%D7%95%D7%94‬‬
‫‪%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7‬‬
‫‪18‬‬
‫‪%A2%D7%9C%20%D7%92%D7%99%D7%9C%20%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8‬‬
‫‪.%D7%95%D7%AA‬‬
‫‪3‬‬
‫אבנר זיו "התבגרות" הוצאת מסדה ‪ 1984‬עמודים ‪111-111‬‬
‫בפרק זה עוסק במשתנה בלתי תלוי של עבודתי‪ ,‬שהוא המיקום בסדר הלידה‪.‬‬
‫בפרק זה חקרתי את בנושא סדר הלידה שהוא מרכיב חשוב במשפחה‪ ,‬המשפחה מספקת את‬
‫האפשרות הראשונה ליצירת יחסים חברתיים‪ .‬בנוסף לכך הסברתי את הסיבה לשוני בין האחים‬
‫למרות שגדלו באותה משפחה‪ .‬בדקתי כיצד המיקום של כל אחד בסדר הלידה משפיע על עיצוב‬
‫אופיו ואישיותו‪ .‬את מחקרי אני עורכת על מתבגרים לכן חקרתי גם את השפעת סדר הלידה על‬
‫מתבגרים באופן ספציפי‪ .‬ניתן לראות שהמיקום במערך המשפחתי משפיע על כל אחד ואחת‬
‫מאתנו‪ ,‬על האופי שלנו ועל אישיותנו‪.‬‬
‫בפרק הבא אבחן את המשתנה התלוי של עבודתי‪ ,‬שהוא הדימוי העצמי‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫פרק שני‪ -‬דימוי עצמי‬
‫הדימוי העצמי שהאדם מסגל לעצמו הוא גורם חשוב בעיצוב התנהגותו ‪.‬‬
‫פרק זה יעסוק בדימוי העצמי כמרכיב חשוב בהתפתחות התנהגות ואישיות האדם המשפיע על האופן שבו‬
‫האדם תופס את עצמו‪.‬‬
‫החשיבות של פרק זה לעבודה היא שהדימוי העצמי הוא גורם מרכזי באישיותנו המושפע גם ממיקומנו‬
‫בסדר הלידה‪.‬‬
‫‪ -4.5‬הגדרות לדימוי עצמי‬
‫דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיה‪.‬‬
‫האדם בונה לעצמו במהלך חייו מערכת תפיסות של עצמו‪ ,‬על תכונותיו הגופניות והאישיות‪ ,‬על‬
‫‪1‬‬
‫כשריו וקשייו בתחומים שונים ועל שאיפותיו לעתיד‪ ,‬שהן פועל יוצא של תכונותיו ואישיותו‪.‬‬
‫לדימוי עצמי קיימות הגדרות שונות שמקורן בתיאוריות שונות‪.‬‬
‫לפי רוגרס דימוי עצמי הוא תפיסה כוללת ומארגנת‪ ,‬המורכבת מתפיסות מאפייני "האני"‪,‬‬
‫תפיסות "האני" את יחסיו לאחרים ולהיבטים שונים של החיים‪ .‬לפיו כשמדובר על דימוי עצמי‬
‫הכוונה היא לארגון של הפרט את התפיסות שלו‪ .‬ארגון זה של הפרט כולל את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬התפיסות של האדם על עצמו‬
‫‪ .1‬היחסים של האדם עם אחרים‬
‫‪ .1‬התפיסות של היבטים שונים בחיים‬
‫‪ .4‬הערך שהאדם מייחס לתפיסות אלה‬
‫‪2‬‬
‫כל המרכיבים האלה ודרך הארגון שלהם משפיעים על התנהגות האדם‪.‬‬
‫פיטס מגדיר את הדימוי העצמי כמסגרת התייחסות‪ ,‬אשר בעזרתה יכול הפרט לקיים קשר עם‬
‫‪3‬‬
‫העולם‪.‬‬
‫לפי צארלס קולי הדימוי העצמי של האדם הוא מעין בבואת מראה המשקפת את תגובות הזולת‬
‫‪4‬‬
‫כלפיו‪ ,‬כפי שהוא עצמו תופס אותן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר ציפי בר‪ -‬אל‪ ,‬ד"ר מרים נוימאיר "מפגשים עם פסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני פסיכולוגיה התפתחותית" רכס ‪1111‬‬
‫עמוד ‪119‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13533‬ד"ר אורית כהן‪ ,‬דנה פרידמן "אישיות רוגרס‪-‬העצמי" מטח‬
‫‪1111‬‬
‫‪3‬‬
‫צביה מושקוביץ "הזניקה בין היבט אינטימיות‪ ,‬מוטיבציית הקשר האינטימי‪ -‬רומנטי ודימוי עצמי בקרב מתבגרים‬
‫ומתבגרות רמת גן" אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬בית ספר לחינוך‪ ,‬המגמה לייעוץ חינוכי‪ 1116 ,‬עמוד ‪111‬‬
‫‪4‬‬
‫חלמיש י "שיפור דימוי עצמי‪ -‬תוכנית טיפולית‪ -‬מדריך למורה" ‪ 1996‬מרכז פדגוגי כפר סבא עמודים ‪1-11‬‬
‫‪21‬‬
‫לפי קומפרסמיט הדימוי העצמי כולל סדרה של עמדות שיש לפרט על אובייקט מסוים הנקרא‬
‫"עצמי"‪ .‬הוא מגדיר את המושג כיחס של קבלה או אי קבלה של הפרט את עצמו והמידה בה‬
‫הפרט מאמין כי הוא מוכשר ובעל ערך‪ ,‬שם דגש על התפיסה הרגשית של המושג לצד התפיסה‬
‫‪5‬‬
‫הערכתית‪.‬‬
‫בנוסף להגדרות לדימוי עצמי קיימות גם תיאוריות שונות המבוססות על הגדרות אלה‪.‬‬
‫‪ -4.4‬תיאוריות לדימוי עצמי‬
‫למושג דימוי עצמי קיימות הגדרות שונות שמקורן בתיאוריות שונות‪ .‬תיאוריות אלו מכנות את‬
‫הדימוי העצמי במונחים שווים ובעלי משמעות זהה‪.‬‬
‫לפני התיאוריה הפנומנולוגית על פי רוגרס ניתן להבין את האישיות לא דרך אינסטינקטים‬
‫ומנגנונים שנקבעו מראש‪ ,‬אלא דרך הבנת עולמו הפנימי של היחיד‪ .‬הדרך הטובה ביותר להבנה זו‬
‫‪1‬‬
‫היא הכרת הדימוי העצמי של האדם‪.‬‬
‫כל פרט חי ופועל במציאות מסוימת‪ .‬מציאות זו מורכבת מתופעות שהיחיד הכיר בקיומן ומתייחס‬
‫אליהן‪ .‬התייחסות לתופעה מסוימת תלויה בדרך שבה היא נתפסת על ידו‪ ,‬את ההתנהגות של‬
‫האדם ניתן להבין רק מנקודת מבטו הוא‪ ,‬כי לגביו נקודת מבט זו הינה המציאות‪ .‬מטרת גישה זו‬
‫להגיע להבנת היחיד מנקודת מבטו הוא‪.‬‬
‫הגישה הפנומנולוגית אינה מתרכזת בעבר ואינה מחפשת בילדות את הסיבות להתנהגות בהווה‪.‬‬
‫לפיה ההתנהגות היא פונקציה של תפיסת המציאות והמוקד הוא בהבנת ההווה‪ .‬החוויות‬
‫הקודמות הן פונקציה של האופן שבו נתפסו על ידי היחיד‪ .‬האדם פעיל ומנסה בכל רגע בחייו לתת‬
‫‪1‬‬
‫משמעות לסביבתו ומשמעות זו היא המציאות עבורו‪.‬‬
‫לכל אדם נטייה להגשים את עצמו כדי להגיע למימוש הפוטנציאל הטמון בו‪ .‬המונח המרכזי‬
‫בגישה זו הוא מימוש עצמי‪ .‬את הנטייה למימוש עצמי ניתן להבין רק מתוך גישה כוללנית‪ ,‬לכל‬
‫‪1‬‬
‫התנהגות ספציפית יש מובן רק אם מבינים את האישיות בכללותה‪.‬‬
‫המימוש העצמי הוא המניע המרכזי לצמיחה אישית ולפיתוח הכשרים האישיים בצורה הטובה‬
‫ביותר‪ .‬הוא אחראי לפיתוח כל האפשרויות הטמונות ביחיד‪ .‬מימוש עצמי הוא נטייה מורשת של‬
‫‪2‬‬
‫האדם להיות העצמי הטוב ביותר‪ ,‬שטבעו המורש מאפשר לו‪.‬‬
‫הכיוון המרכזי של האישיות הוא מימושה העצמי ויש להבין את תפיסתו של היחיד את עצמו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תפיסה עצמית זהה לדימוי עצמי והיא משקפת את הדרך שבה היחיד תופס את עצמו‪.‬‬
‫על פי רוגרס ‪,‬התפתחות הדימוי העצמי של האדם היא תוצאה של השפעת הערכות של האחרים‬
‫שניתנות לאדם בעיקר בילדותו ‪ .‬הדימוי העצמי של האדם מעוצב דרך האינטראקציה עם‬
‫‪ 5‬הררי פרדו ר " השפעת סוג האינטגרציה על הישגים לימודיים ודימוי עצמי של מתבגרים" אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 1998‬עמודים ‪1-11‬‬
‫‪ 1‬אבנר זיו "התבגרות" הוצאת מסדה ‪ 1984‬עמודים ‪111-111‬‬
‫‪ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13533 2‬ד"ר אורית כהן‪ ,‬דנה פרידמן "אישיות רוגרס‪-‬העצמי"‬
‫מטח ‪1111‬‬
‫‪21‬‬
‫האחרים‪ ,‬שהם משמעותיים לו‪ ,‬ועם התגובות שלהם‪ .‬הסביבה יכולה להגיב בשני סוגי הערכה‪.‬‬
‫ילדים‪ ,‬הזוכים להערכות חיוביות‪ ,‬לחיזוקים‪ ,‬לתשבחות ולאהבה‪ ,‬רק כאשר הם ממלאים את‬
‫ציפיות ההורים מתרחקים מן העצמי האמתי שלהם‪ ,‬משום שהוא מתאים את עצמו לציפיות‬
‫הסביבה‪ .‬זוהי הערכה חיובית מותנית מכיוון שהילדים עסוקים במילוי הציפיות‪ ,‬הם אינם פנויים‬
‫לבחור את בחירותיהם ולממש את כישוריהם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬התנאים להתפתחות תקינה ולצמיחה של העצמי מתקיימים אצל ילדים הגדלים‬
‫בסביבה המעניקה להם הערכה חיובית בלתי מותנית‪ ,‬הערכה חיובית‪ ,‬תשבחות‪ ,‬חיזוקים ואהבה‪,‬‬
‫הניתנים ללא כל תנאי‪ .‬תנאים אלה מאפשרים לפרט למצות את הכישורים שלו כפי שהוא באמת‪,‬‬
‫ובכך להגיע להגשמה עצמית‪ .‬הילדים התופסים את החוויה כחופש לבחור את בחירותיהם‪ ,‬יוכלו‬
‫לשאוף לפיתוח העצמי שלהם‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הדימוי העצמי של האדם כולל לא רק את התפיסה של מה שהוא אלא גם את מה שהוא חושב‬
‫שהיה רוצה להיות‪ .‬ההיבט של הדימוי העצמי‪ ,‬המתאר את מה שהאדם היה רוצה להיות מכונה‬
‫‪1‬‬
‫דימוי עצמי אידיאלי‪.‬‬
‫יש להבחין בין דימוי עצמי ריאלי לדימוי עצמי אידיאלי‪ .‬דימוי עצמי ריאלי הוא תפיסת האדם את‬
‫עצמו כפי שהוא בהווה‪ .‬עם בניית הדימוי העצמי הריאלי‪ ,‬הילד לומד לייחס ערך לתכונות‬
‫המרכיבות את הדימוי העצמי שלו‪ .‬מתוך הערכות אלה הילד לומד מה הדבר הרצוי בחברה‪,‬‬
‫ומאמץ לו דימוי עצמי אידיאלי‪ .‬זהו הדימוי שיש לאדם על עצמו לא כפי שהוא בהווה‪ ,‬אלא כפי‬
‫‪1‬‬
‫שהיה רוצה להיות‪ ,‬הדמות שהאדם שואף להגיע אליה‪.‬‬
‫ויליאם פיטס‪ ,‬מהחוקרים החשובים בתחום הדימוי העצמי מייחס לדימוי העצמי השפעה מכרעת‬
‫על התנהגותו ותפקודו של האדם‪ ,‬ועל מצב בריאותו הנפשית‪ .‬פיטס ציין ארבעה גורמים התורמים‬
‫לדימוי העצמי‪ :‬קבלה וכבוד מצד הדמויות המשמעותיות בחיי הפרט‪ ,‬הצלחות הפרט לפתור את‬
‫בעיותיו‪ ,‬יכולת הפרט להגיב לחוסר הערכה מצד דמויות משמעותיות‪ ,‬מערכת ערכים וציפיות‬
‫‪4‬‬
‫המהוות עבור הפרט קנה מידה להערכת התנסויותיו‪.‬‬
‫לדעת חוקרים רבים‪ ,‬הדימוי העצמי אינו עשוי מקשה אחת אלא בנוי מכמה פנים‪ .‬פיטס שאף‬
‫הרכיב שאלון למדידת הדימוי העצמי‪ ,‬מבחין בין חמישה מרכיבים בדימוי העצמי‪:‬‬
‫‪ .1‬דימוי אישי‪ -‬תפיסת האדם את תכונות אישיותו‪.‬‬
‫‪ .1‬דימוי גופני‪ -‬תפיסת האדם את גופו‪ ,‬את בריאותו ואת הופעתו החיצונית‪.‬‬
‫‪ .1‬דימוי מוסרי‪ -‬תפיסת האדם את מוסריותו ואת התנהגותו לפי הנורמות המקובלות‪.‬‬
‫‪ .4‬דימוי משפחתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ואת יחס המשפחה אליו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .5‬דימוי חברתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪.‬‬
‫פיטס מגדיר את העצמי כמסגרת התייחסות אשר בעזרתה יכול הפרט לקיים קשר עם העולם‪ .‬ככל‬
‫שהעצמי ריאליסטי‪ ,‬אינטגרטיבי‪ ,‬וחיובי יותר‪ ,‬כן יהיה תפקודו בריא יותר‪ .‬החשיבות של הדימוי‬
‫‪22‬‬
‫‪ 1‬אבנר זיו "התבגרות" הוצאת מסדה ‪ 1984‬עמודים ‪111-111‬‬
‫‪ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13533 1‬ד"ר אורית כהן‪ ,‬דנה פרידמן "אישיות רוגרס‪-‬העצמי"‬
‫מטח ‪1111‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר ציפי בר‪ -‬אל‪ ,‬ד"ר מרים נוימאיר "מפגשים עם פסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני פסיכולוגיה התפתחותית" רכס ‪1111‬‬
‫עמוד ‪111‬‬
‫‪ 4‬צביה מושקוביץ "הזניקה בין היבט אינטימיות‪ ,‬מוטיבציית הקשר האינטימי‪ -‬רומנטי ודימוי עצמי בקרב‬
‫מתבגרים ומתבגרות רמת גן" אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬בית ספר לחינוך‪ ,‬המגמה לייעוץ חינוכי‪ 1116 ,‬עמוד‬
‫‪111‬‬
‫העצמי ביחס לתפקוד הפרט נובעת מכך‪ ,‬שתפקוד האדם נקבע יותר על ידי תפיסתו‬
‫‪4‬‬
‫הסובייקטיבית‪ ,‬מאשר על סמך המציאות האובייקטיבית‪.‬‬
‫פיטס רואה במושג העצמי יחידה דינאמית ומאוחדת‪ ,‬המורכבת מכמה תתי יחידות‪ :‬העצמי‬
‫הזהותי‪ ,‬זהו המרכיב הבסיסי ביותר‪ ,‬המורכב מעצמי זהותי ריאלי ועצמי זהותי אידיאלי‪ .‬עצמי‬
‫התנהגותי‪ ,‬המתייחס למעשיו ולתגובותיו של האדם‪ .‬עצמי שיפוטי‪ ,‬המתפקד כמשקיף וקובע‬
‫סטנדרטים לגבי שביעות הרצון מן העצמי‪.‬‬
‫כאשר כל החוויות מתמזגות למערכת מאורגנת‪ ,‬תוך קבלה עצמית‪ ,‬ניתן לומר שהאדם הסתגל‬
‫‪4‬‬
‫לסביבה‪.‬‬
‫קולי הדגיש את ההשפעות החברתיות של תפישת העצמי‪ ,‬וטען כי אין לדון בדימוי העצמי של‬
‫האדם כמנותק מהסביבה שעמה מקיים יחסי גומלין‪ .‬לפי תפישתו הדימוי העצמי של האדם הוא‬
‫מעין בבואת מראה המשקפת את תגובות הזולת כלפיו‪ ,‬כפי שהוא עצמו תופס ומפרש אותן‪.‬‬
‫בהתאם לכך הבחין קולי בשלושה מרכיבים בדימוי העצמי‪ :‬הדימוי של הופעת האדם בעיני‬
‫‪5‬‬
‫הזולת‪ ,‬הדימוי של שיפוט הזולת את הופעתו ותחושה עצמית כללית‪.‬‬
‫קומפרסמיט סבור כי הדימוי העצמי מתפתח בעיקר דרך אינטראקציה חברתית‪ .‬כאשר הוא‬
‫משתנה בתגובה להשוואה שבין תפישת האדם את עצמו לתגובות האחרים ‪.‬השקפה זו מזהה‬
‫גורמים סביבתיים כמשפיעים עיקריים על התפתחות הדימוי העצמי‪ .‬לפיו ההגדרה לדימוי העצמי‬
‫כוללת סדרה של עמדות שיש לפרט על אובייקט מסוים הנקר "עצמי"‪ .‬הוא מגדיר את המושג‬
‫כיחס של קבלה או אי קבלה של הפרט את עצמו והמידה בה הפרט מאמין כי הוא מוכשר ובעל‬
‫‪6‬‬
‫ערך‪ .‬כלומר‪ ,‬שם דגש על תפיסה רגשית של המושג לצד תפיסה הערכתית‪.‬‬
‫הוא הטוען כי תחושת הצלחה הינה אחד הגורמים המרכזים בפיתוח הדימוי העצמי המוסרי‪.‬‬
‫גורם ההצלחה נתפס על ידי כל פרט ופרט בארבע צורות שונות‪ :‬תחושת כוח ושלטון‪ ,‬משמעותיות‬
‫לזולת‪ ,‬יכולת עמידה בסטנדרטים מוסריים‪ ,‬תחושת כוח ויכולת‪.‬‬
‫קומפרסמיט מדגיש כי כל אחד מהגורמים האלה כשלעצמו ‪,‬מספיק לפרט לשם פיתוח המערכת‬
‫הכללית של הדימוי העצמי‪ ,‬בתנאי שהוא מחשיב תחום זה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לתהליך התפתחות הדימוי העצמי חלק מרכזי וחשוב בהתפתחות הדימוי העצמי של כל אדם‪.‬‬
‫בתהליך זה התגובות של הסביבה והשינויים משפיעים על הדימוי העצמי שהתפתח בעתיד‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 4‬צביה מושקוביץ "הזניקה בין היבט אינטימיות‪ ,‬מוטיבציית הקשר האינטימי‪ -‬רומנטי ודימוי עצמי בקרב מתבגרים‬
‫ומתבגרות רמת גן" אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬בית ספר לחינוך‪ ,‬המגמה לייעוץ חינוכי‪ 1116 ,‬עמוד ‪111‬‬
‫‪ 5‬חלמיש י "שיפור דימוי עצמי‪ -‬תוכנית טיפולית‪ -‬מדריך למורה" ‪ 1996‬מרכז פדגוגי כפר סבא עמודים ‪1-11‬‬
‫‪ 6‬הררי פרדו ר "ה שפעת סוג האינטגרציה על הישגים לימודיים ודימוי עצמי של מתבגרים" אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 1998‬עמודים ‪1-11‬‬
‫‪ -4.3‬התפתחות הדימוי העצמי‬
‫הדימוי העצמי של האדם הולך ונבנה בהדרגה במהלך כל חייו‪ ,‬מגיל הינקות‪ .‬השנים הראשונות הן‬
‫אמנם בעלות השפעה מכרעת בעיצוב הדימוי העצמי‪ ,‬אך שינויים בדימוי העצמי מתרחשים גם‬
‫בשנים שלאחר מכן‪ .‬למעשה‪ ,‬במשך כל החיים משתנה הדימוי העצמי בהתאם לשינויים הגופניים‪,‬‬
‫הנפשיים‪ ,‬החברתיים והשכליים המתרחשים באדם‪ .‬הדימוי העצמי הוא אחד הגורמים המרכזיים‬
‫המשפיעים על התנהגות האדם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תפנית חשובה בהתפתחותו של התינוק מתרחשת כאשר הוא מתקרב לגיל שנתיים‪ .‬בשלב זה‬
‫היילוד עושה את הצעדים הראשונים בארגון התנסויותיו שלו עצמו ושל אלה הנוגעות לדמות‬
‫האימהית המטפלת בו‪ .‬לקראת סוף התקופה מתחילה להסתמן הבחנה ראשונית בין העצמי ובין‬
‫האחרים‪ .‬אז הוא מתחיל להשתמש במילה "תינוק"‪ ,‬בשמו הפרטי או במילה "אני" מתוך כוונה‬
‫‪2‬‬
‫ברורה לעצמו‪.‬‬
‫עד גיל בית הספר מתפתח הדימוי העצמי הריאלי‪ .‬לאחר מכן מתפתחים הדימוי האידיאלי‬
‫וההערכה העצמית‪ .‬אין זה אומר שבמשך שאר חייו של האדם לא חלים שינויים במושגי העצמי‪.‬‬
‫הדימוי העצמי והערכה העצמית ממשיכים להתפתח כל שנות חיינו‪ .‬התפתחותם תלויה‬
‫בהתפתחות הגופנית‪ ,‬הקוגניטיבית‪ ,‬הרגשית והחברתית‪ .‬היבדלות‪ ,‬קביעות העצמי וזיהוי עצמי‬
‫‪1‬‬
‫הם שלושה תהליכים קודמים לגיבוש הדימוי העצמי ומהווים תנאי להתפתחותו‪.‬‬
‫עם ההתפתחות הקוגניטיבית הילד מסוגל כעת להבחין בתכונותיהן של הדמויות סביבו‪ ,‬כולל‬
‫תכונותיו שלו‪ .‬הוא נעשה כעת מודע לתכונות של גיל ומגדר ולתכונות שונות של טוב ורע‪ .‬מכאן‬
‫‪1‬‬
‫שההכרה העצמית והדימוי העצמי מתחילים לקבל אופי מגובש יותר‪.‬‬
‫התפתחותם של היבדלות‪ ,‬קביעות העצמי וזיהוי עצמי מאפשרת את התפתחות הדימוי העצמי‪.‬‬
‫ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד בכלל ושל יכולתו הלשונית בפרט מאפשרת לו להכיר את עצמו‬
‫ולתאר לעצמו ולאחרים את תפיסותיו לגבי עצמו‪ .‬מסקנותיו לגבי עצמו ניזונות מארבעה מקורות‪:‬‬
‫תגובות אחרים‪ ,‬התנסות אישית‪ ,‬השוואות שהילד עורך בינו ובין אחרים‪ ,‬והתבונות בעצמו‬
‫‪1‬‬
‫מנקודת מבטם של אחרים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר ציפי בר‪ -‬אל‪ ,‬ד"ר מרים נוימאיר "מפגשים עם פסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני פסיכולוגיה התפתחותית" רכס ‪1111‬‬
‫עמוד ‪111-116‬‬
‫‪2‬‬
‫שאול סולברג "פסיכולוגיה של הילד והמתבגר‪ -‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית" האוניברסיטה העברית ירושלים‪,‬‬
‫הוצאת ידיעות אחרונות ‪ 1116‬עמודים ‪171-171‬‬
‫‪24‬‬
‫אפשר להבחין בין שני היבטים שונים של דימוי עצמי‪ .‬היבט אחד רואה את הדימוי העצמי‬
‫מנוקדת מבט סובייקטיבית‪ ,‬כשהכוונה היא לאדם כפי שהוא פועל במציאות ומכיר את העולם‬
‫סביבו‪ .‬היבט שני תופס את הדימוי העצמי כמושג אובייקטיבי‪ ,‬המבטא את הרעיון שהאדם יכול‬
‫‪1‬‬
‫להסתכל על עצמו ולעקוב אחר ההתנהגות של עצמו‪.‬‬
‫ילדים לפני גיל בית הספר לומדים על עצמם בעיקר דרך תגובות אחרים‪ .‬כשאחרים אוהבים אותם‬
‫ומחמיאים להם‪ ,‬הם לומדים על עצמם שהם טובים‪ ,‬וכשאחרים מוכיחים אותם הם לומדים על‬
‫עצם שהם לא מוצלחים‪ .‬תגובות אחרים‪ ,‬שהם בעיקר מההורים‪ ,‬לילדים בגיל הגן נוטות להיות‬
‫סובייקטיביות‪ ,‬ולכן לעיתים הילד מגבש בגיל זה דימוי עצמי סובייקטיבי ולא מציאותי‪ .‬עם‬
‫כניסת הילד לבית הספר‪ ,‬מוטלות עליו משימות שונות בתחומים שונים‪ .‬תגובות החברים והמורים‬
‫‪1‬‬
‫בניגוד לתגובות ההורים‪ ,‬הן אובייקטיביות יותר ומלמדות אותו על עצמו כפי שהוא באמת‪.‬‬
‫ככל שגדלים הילדים מתרחבות מסגרות ההתייחסות שלהם‪ ,‬וההורים אינם יותר המקור הבלעדי‬
‫לקבלת תגובות‪ .‬בית הספר הופך למסגרת משמעותית בעיני ילדים‪ ,‬והמורים‪ ,‬שנמצאים שעות‬
‫רבות עם הילדים‪ ,‬משפיעים הן בתגובותיהם והן בהערכות על ביצוע לימודי‪ .‬ולכן קיימת השפעה‬
‫משמעותית על המשך ההתפתחות הדימוי העצמי של הילדים‪ .‬המורים יכולים לעודד ‪,‬לחזק‬
‫ולהעצים אך גם להגיב באופן שלילי‪ .‬כאשר הילדים מפנימים רוב הזמן תגובות שליליות‬
‫מהסביבה מפתחים תפיסה עצמית שלילית‪ ,‬ציפיות נמוכות מעצמם‪ ,‬ומתקשים להאמין ביכולתם‬
‫להתמודד עם משימות חדשות בבית הספר‪ .‬הם מתקשים להאמין כי מאמצים שישקיעו יעזרו‬
‫להם להתגבר על קשייהם בבית הספר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כשחשיבתו של הילד נעשית הגיונית‪ ,‬הוא מסוגל להסיק לגבי עצמו מסקנות אובייקטיביות‬
‫וללמוד על עצמו לא רק על פי תגובות אחרים אליו‪ ,‬אלא גם על סמך הישגיו האובייקטיביים‪ ,‬על‬
‫סמך התנסותו האישית‪ .‬התנסויותיו של הילד במצבים רבים ומגוונים מלמדות אותו על נטיותיו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כשריו וחולשותיו‪.‬‬
‫כעת מסתמן תהליך של הכרה עצמית וההבחנה בין העצמי לבין האחרים מתחילה להתייצב‪.‬‬
‫בתקופה הזאת אפשר להבחין בסימנים הראשונים של מסוגלות עצמית‪ ,‬תכונה המשמשת יסוד‬
‫‪1‬‬
‫לתחושה של ביטחון עצמי ושליטה‪.‬‬
‫יכולת החשיבה המתפתחת של הילד מאפשרת לו להשוות את עצמו לאחרים‪ .‬לפי תיאורית‬
‫ההשוואה החברתית‪ ,‬האדם לומד להכיר את עצמו מתוך השוואות שהוא עורך בינו לבין בני גילו‬
‫הדומים לו‪ .‬ככל שהילד גדל הוא מרבה לערוך השוואות בינו לבין חבריו‪ ,‬ועל בסיס השוואות אלו‬
‫‪1‬‬
‫הוא בונה במידה רבה את הדימוי העצמי שלו‪.‬‬
‫ילדים בגיל בית הספר נמצאים כבר אחרי שלב החשיבה האגוצנטרית‪ .‬הם יכולים להסתכל על‬
‫עצמם דרך עיניהם של אחרים וללמוד מכך על עצמם‪ .‬לפי גורג הרבט מיד הדימוי העצמי בכל גיל‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר ציפי בר‪ -‬אל‪ ,‬ד"ר מרים נוימאיר "מפגשים עם פסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני פסיכולוגיה התפתחותית" רכס ‪1111‬‬
‫עמוד ‪111-116‬‬
‫‪ 1‬שאול סולברג "פסיכולוגיה של הילד והמתבגר‪ -‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית" האוניברסיטה העברית ירושלים‪,‬‬
‫הוצאת ידיעות אחרונות ‪ 1116‬עמודים ‪171-171‬‬
‫‪ http://www.kacha.co.il/?pageId=7076 1‬ענבל לבקוביץ "דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות" אתר "ככה"‬
‫‪1111‬‬
‫‪25‬‬
‫הוא תוצר של יחסי גומלין בין הפרט לסביבתו‪ ,‬ושל יכולת האדם להתבונן בעצמו מנקודת מבטם‬
‫של אחרים‪ .‬האחרים משמשים לילד מעין מראה שדרכה הוא רואה את עצמו‪ .‬יכולת זו הולכת‬
‫ומתחזקת בגיל ההתבגרות‪ .‬משום כך מעסיקה את המתבגרים מאוד השאלה מה אחרים חושבים‬
‫‪1‬‬
‫עליהם‪.‬‬
‫כתוצאה ממסקנותיו של הילד לגבי עצמו‪ ,‬מתפתחים הרכיבים השונים של הדימוי העצמי בסדר‬
‫מסוים‪ .‬בגיל הגן מתפתח בעיקר הדימוי הגופני מיני‪ .‬ילדים מבחינים בצורתם החיצונית ובמינם‪,‬‬
‫ומתחילים לגבש דימוי עצמי לגבי התכונות שלמדו להכיר בעצמם‪ .‬הדימוי הגופני משתנה במשך‬
‫השנים בעקבות שינויים בצורתנו במהלך החיים‪ .‬שבנות הילדות המוקדמות הדימוי העצמי‬
‫מושתת בעיקר על דימוי גופני‪ .‬שאר מרכיבי הדימוי העצמי‪ ,‬הדימוי האישי‪ ,‬החברתי‪ ,‬המשפחתי‬
‫‪1‬‬
‫והמוסרי מתפתחים מאוחר יותר‪.‬‬
‫ילדים צעירים נוטים לתאר את הדימוי העצמי שלהם כמושלם‪ ,‬כי קשה להם להודות בקיומם של‬
‫היבטים שליליים באישיותם‪ .‬ילדים בגיל בית הספר ממשיכים לפתח דימוי עצמי במישורים‬
‫האחרים‪ .‬הם מתחילים ללמוד על עצמם על פי קריטריונים חיצוניים של יכולת כמו שליטה‬
‫במיומנויות והצלחה בהשלמת משימות‪ .‬עם העלייה בגיל וריבוי ההתנסויות הם לומדים על‬
‫יתרונותיהם ועל חולשותיהם‪ ,‬כתוצאה מכך ניכרת ירידה בדימוי העצמי ועלייה בדיפרנציאציה‬
‫שלו‪ ,‬כלומר יצירת דימוי עצמי ספציפי לגבי כל תחום‪ .‬עם הגיל הדימוי העצמי הופך למפורט‪,‬‬
‫מופשט ומורכב יותר‪ .‬בדימוי העצמי שלהם כלולים פרטים ודקויות‪ ,‬ויש בו יותר הכללות‪ ,‬מעבר‬
‫‪1‬‬
‫למצבים ולזמנים‪.‬‬
‫לפי התיאוריה של פיאזה‪ ,‬מתבגרים נמצאים בשיא החשיבה האנושית‪ .‬חשיבתם מופשטת וחוש‬
‫הביקורת שלהם מפותח ביותר‪ .‬הם ביקורתיים לא רק כלפי הזולת‪ ,‬אלא גם כלפי עצמם‪ .‬לכן הם‬
‫מרבים למנות בעצמם תכונות הנחשבות שליליות בעיניהם‪ .‬בגיל ההתבגרות מתפתח מרכיב נוסף‬
‫בדימוי העצמי והוא הדימוי המוסרי‪ .‬הפרט בגיל זה כבר מסוגל לשפוט את רמת מוסריותו‬
‫‪1‬‬
‫במצבים שונים‪ ,‬ומקיש ממנה על הצד המוסרי שבאישיותו‪.‬‬
‫תקופת גיל ההתבגרות והשינויים הדרמטיים מובילים בסופו של דבר להתגבשות דימוי עצמי‬
‫ולהתייצבותו‪ .‬החלק המשמעותי של הדימוי העצמי מתפתח בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר ציפי בר‪ -‬אל‪ ,‬ד"ר מרים נוימאיר "מפגשים עם פסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני פסיכולוגיה התפתחותית" רכס ‪1111‬‬
‫עמוד ‪111-116‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ - 4.2‬דימוי עצמי אצל מתבגרים‬
‫ילדים ומבוגרים מגבשים את הדימוי העצמי על סמך מגוון גורמים‪ :‬תגובות אחרים‪ ,‬התנסות‬
‫אישית‪ ,‬השוואות שעורכים בינם לבין אחרים והתבוננות דרך עיניהם של אחרים‪ .‬הדימוי העצמי‬
‫הוא פונקציה דינמית ומורכבת המתפתחת במהלך אינטראקציות עם הסביבה והזולת ומוערכת‬
‫על פי היחס בין רצונות ושאיפות הפרט לבין הישגיו בפועל‪ .‬הדימוי העצמי מורכב ממערכת יחסים‬
‫של עצמי ושל הזולת‪ .‬האדם תופס את עצמו רק בנוכחות אחרים וכפי שהוא חושב שאחרים‬
‫רואים אותו‪ .‬כך‪ ,‬מפתחת תפיסת עצמי על סמך עמדות אחרים כלפיו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫החלק המשמעותי של הדימוי העצמי מתפתח בגיל ההתבגרות‪ .‬בגיל ההתבגרות החברה תופסת‬
‫מקום רב בנפשם של הנערים והנערות‪ ,‬והיא משפיעה מאד על הדימוי העצמי שלהם‪ .‬גיל‬
‫ההתבגרות הוא הגיל שבו בני הנוער מנסים לגלות את עצמם‪ ,‬את אישיותם ואת יכולותיהם‪,‬‬
‫וההצלחות או הכישלונות שלהם בחברה עלולים להשפיע על התגליות שלהם‪ ,‬וממילא על הדימוי‬
‫‪2‬‬
‫העצמי שלהם‪.‬‬
‫תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים ביולוגיים‪ ,‬קוגניטיביים וחברתיים‪ .‬גיל ההתבגרות מהווה‬
‫תקופת מעבר בכל התחומים של הדימוי העצמי‪ .‬בתחום הפיזי מתרחשים שינויים ביולוגים‬
‫המעסיקים את המתבגר‪ ,‬בתחום המוסרי המתבגר מתמודד עם גיבוש ערכים‪ ,‬אידיאולוגיה‬
‫ונורמות‪ ,‬בתחום האישי עליו להגדיר תכונות ואופי וגיבוש הזהות המינית‪ ,‬בתחום יחסי המשפחה‬
‫ישנו ניסיון לצאת החוצה מהמשפחה ולהיות עצמאי‪ ,‬בתחום החברתי עולה חשיבותה של קבוצת‬
‫בני הגיל ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫השינויים הרבים האלו שהמתבגרים עוברים משתקפים כמובן גם בדימוי העצמי שלהם‪ .‬הדרך‬
‫שבה אדם רואה את עצמו היא המשפיעה על התנהגותו‪ .‬לדימוי עצמי של מתבגרים כמה אפיונים‬
‫מיוחדים‪ .‬הקפיצה ההתפתחותית של תחילת ההתבגרות מביאה לשינוי בדימוי הגוף‪ .‬הדימוי‬
‫העצמי נוצר ומשתנה כתוצאה מההערכות שאנו מקבלים מסביבתנו‪ .‬קיימת השפעה הדדית בין‬
‫הדימוי העצמי לבין התנהגות‪ .‬בגיל ההתבגרות חלים שינויים בדימוי העצמי‪ ,‬זהו גיל שהאישיות‬
‫עדין בהתהוותה‪ .‬גורמי הסביבה‪ ,‬הורים חברים ‪,‬חברה‪ ,‬גורמים אינטלקטואלים ושינויים ביולוגים‬
‫‪1‬‬
‫‪ http://www.kacha.co.il/?pageId=7076‬ענבל לבקוביץ "דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות" אתר "ככה"‬
‫‪1111‬‬
‫‪2‬‬
‫‪http://www.etty-ben-nun.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99‬‬‫‪%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C‬‬‫‪/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA‬‬
‫אתי בן נון "דימוי עצמי בגיל ההתבגרות" אתי בן נון פסיכולוגית קלינית ‪1111‬‬
‫‪27‬‬
‫המאפיינים את הגיל משפיעים על הדימוי העצמי‪ .‬חיפוש הזהות העצמית וההתנסות בפיזור‬
‫תפקידים מאפשרים שינויים בדימוי העצמי‪ .‬עם תום ההתבגרות הופך הדימוי העצמי יציב יותר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הדימוי האידיאלי של מתבגרים גבוה יותר הן מזה של ילדים והן מזה של מבוגרים‪ .‬השאיפות‬
‫הגדולות הללו שלא תמיד מציאותיות הולכות ויורדות ככול שהאגוצנטריות של גיל ההתבגרות‬
‫נעלמת‪ .‬תוך כדי ההתפתחות בגיל ההתבגרות מתגלה פער הולך וגדל בין הדימוי העצמי לדימוי‬
‫האידיאלי‪ .‬הפער בין הדימוי האידיאלי והדימוי העצמי משקף את הציפיות והשאיפות הגדולות‬
‫‪1‬‬
‫של המתבגרים מעצמם ומסביבתם‪.‬‬
‫הדימוי העצמי משתנה במהלך תקופת ההתבגרות בהתאם להתנסויות ולתגובות הסביבה‪ .‬כיון‬
‫שזהו גיל של חיפוש עצמי ושל ניסיונות ליצור זהות עצמית‪ ,‬עובר הדימוי העצמי שינויים עד שהוא‬
‫‪1‬‬
‫מתייצב יחסית לקראת סוף תקופת ההתבגרות‪.‬‬
‫דימוי עצמי מהווה אבן דרך משמעותית בתהליכי ההתפתחות‪ .‬מאחר והמתבגר חווה שינויים‬
‫רבים ומהירים בתקופת ההתבגרות‪ ,‬על הדימוי העצמי להתגבש מחדש תוך שילוב שינויים אלו‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬תקופת גיל ההתבגרות על כל שינוייה הדרמטיים מובילה בסופו של דבר להתגבשות דימוי‬
‫עצמי ולהתייצבותו‪.‬‬
‫בפרק זה חקרתי את הדימוי העצמי‪ .‬בדקתי הגדרות ותיאוריות שונות לדימוי עצמי‪ ,‬בנוסף‬
‫סקרתי את התפתחות הדימוי העצמי‪ ,‬זהו תהליך קריטי לרמת הדימוי העצמי שכל אדם יבחר‬
‫לפתח לעצמו‪ .‬בגיל ההתבגרות הדימוי העצמי מתגבש מחדש תוך שילוב שינויים המתרחשים‬
‫בתקופה זו‪ ,‬תקופת ההתבגרות מובילה להתגבשות הדימוי העצמי ולהתייצבותו‪ .‬חשוב לזכור‬
‫שהדימוי העצמי במשך כל החיים משתנה בהתאם לשינויים הגופניים‪ ,‬הנפשיים‪ ,‬החברתיים‬
‫והשכליים המתרחשים באדם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אבנר זיו "התבגרות" הוצאת מסדה ‪ 1984‬עמודים ‪111-111‬‬
‫‪28‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ http://www.kacha.co.il/?pageId=7076‬ענבל לבקוביץ "דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות" אתר "ככה"‬
‫‪1111‬‬
‫‪ 1‬אבנר זיו "התבגרות" הוצאת מסדה ‪ 1984‬עמודים ‪111-111‬‬
‫פרק שלישי‪ -‬הקשר בין מיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי‬
‫מחקר חשוב ופרוץ דרך בחקר סדר הלידה הוא המחקר של פרנק סאלווי שפורסם בספרו "נולדו למרוד"‪.‬‬
‫מחקר זה עורר תגובות רבות והיווה זווית ראייה חדשה בפסיכולוגיה ההתפתחותית‪ .‬מחקר זה חשוב‬
‫לעבודתי כיון שבו נחקר הקשר בין המיקום בסדר הלידה לבין אישיות האדם‪ ,‬אישיות זו מושפעת גם‬
‫מרמת דימויו העצמי של האדם‪.‬‬
‫החוקר פרנק סאלווי‪ ,‬בן זקונים בעצמו‪ ,‬חקר את נושא סדר הלידה‪ ,‬את מחקרו פרסם בספרו‬
‫"נולדו למרוד"‪ .‬מטרת המחקר הייתה להסביר את היריבות בין האחים ואת השוני ביניהם‪,‬‬
‫לבדוק את אופיו של הילד לפי המיקום בריבוד המשפחתי ובנוסף לבדוק את טענתו שהאחים‬
‫הצעירים מרדנים וחדשנים יותר‪ .‬לדעתו המיקום בריבוד המשפחתי קובע את אופיו של הילד‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫יותר ממין‪ ,‬גזע‪ ,‬לאום ומעמד‪ .‬המחקר נערך לאורך ‪ 16‬שנים באוניברסיטת הארוורד‪.‬‬
‫סאלווי השתמש במיליון פרטים ומודלים סטטיסטיים על מנת לבנות את התיאוריה שלו‪.‬‬
‫לאישוש טענותיו סאלווי בדק קורות חיים של ‪ 11,111‬אנשים המונים בכורים ואחים צעירים‪,‬‬
‫מהם הסיק נתונים סטטיסטיים‪ .‬בנוסף בטענותיו הסתמך על ניתוחו המחודש לסקירה בספרם של‬
‫ארנסט ואנגסט‪ ,‬פסיכולוגים אשר סקרו מחקרים על סדר הלידה מ‪ 1949-‬ועד ‪ .1981‬הוא אימץ את‬
‫‪2‬‬
‫תיאורית דרווין "החזק ביותר שורד" על מנת להשוות בין הישגי הילדים‪.‬‬
‫סדר הלידה מטביע בהכרח חותם של קבע על אישיותו של הילד‪ ,‬הואיל וברור לחלוטין שחוויותיו‬
‫של ילד בבית מושפעות ממקומו במשפחה‪ .‬בכורים וילדים שאינם בכורים שונים אלה מאלה‬
‫באישיותם‪ ,‬באינטליגנציה שלהם‪ ,‬במידת היצירתיות שלהם ובמידת המרדנות שלהם‪ ,‬הבדלים‬
‫‪1‬‬
‫אלו נקראים השפעות סדר הלידה‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מציגים הבדלים ברורים בין אישיות הבכורים לבין האחים הצעירים‪ .‬לטענת‬
‫סאלווי בן הזקונים נוטה למרוד במוסכמות ולפלס לעצמו נתיב עצמאי משלו פי ‪ 15‬מאחיו הבכור‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ג'דית ריץ האריס "מיתוס גידול הילדים" הוצאת עם עובד ספרית אפקים ‪ 1998‬עמודים ‪161-174‬‬
‫‪2‬‬
‫נעמי שוורץ "נולדו למרוד" הדרך למעלה להעצמה אישית ‪1111‬‬
‫‪http://www.haderech.co.il/borntorebel.html‬‬
‫‪1‬‬
‫‪29‬‬
‫לפי מחקרו ילדים בכורים נוטים להזדהות עם הוריהם‪ ,‬הם שאפתנים‪ ,‬אסרטיביים‪,‬‬
‫קונסרבטיבים ודומיננטיים‪ .‬עצם מיקומם המשפחתי הופך אותם לאחראיים ולוחמניים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הבכורים הם צרי אופקים‪ ,‬לחוצים‪ ,‬תוקפנים‪ ,‬תאבי מעמד וקנאים‪.‬‬
‫האחים הצעירים יותר‪ ,‬לעומתם‪ ,‬הם בעלי אישיות הרפתקנית‪ ,‬לוקחים סיכונים ופתוחים‬
‫להתנסויות ולחוויות חדשות‪ .‬הם אינם מקבלים את המציאות כמובן מאליה‪ ,‬מפקפקים‬
‫במוסכמות ומפתחים אישות מהפכנית ומרדנית‪ .‬לדבריו האחים הצעירים נוטים ליצור מציאות‬
‫חדשה ופריצת דרך עקב היותם פתוחים יותר להתנסויות חדשות ולרעיונות חדשים‪.‬‬
‫על פי סאלווי‪ ,‬האחים הצעירים נוטים יותר לקבל רעיונות רדיקליים או חדשניים של אחרים‬
‫ולדחות את הרעיונות המיושנים של הוריהם‪ .‬לאישוש השערה זאת‪ ,‬סאלווי מציג נתונים על‬
‫הדעות וההתנהגויות הפומביות של דמויות היסטוריות‪ ,‬אנשים חשובים שדעותיהם‬
‫‪1‬‬
‫והתנהגויותיהם תועדו למען הדורות הבאים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ג'דית ריץ האריס "מיתוס גידול הילדים" הוצאת עם עובד ספרית אפקים ‪ 1998‬עמודים ‪161-174‬‬
‫‪31‬‬
‫לפי סאלווי הבכורים יהיו שמרנים והאחים הצעירים יהיו ליברלים‪ .‬סאלווי טוען שהאחים‬
‫הצעירים מרדנים יותר ונכונים פחות לקבל עליהם את אמות המדיה של ההורים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מסקנות סאלווי ממחקרו הן שעקב היותם של האחים הצעירים מרדנים ומהפכנים יותר‪ ,‬ואינם‬
‫מקבלים את המציאות כמובן מאליה‪ ,‬הסבירות להתרחשותן של תהפוכות חברתיות תהיה גבוהה‬
‫‪1‬‬
‫יותר בתקופות שבהן יש באוכלוסייה אחוז גבוה יותר של אחים צעירים‪.‬‬
‫מחקרי עוסק בקשר שבין מיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי‪ .‬מחקרו של סאלווי בדומה‬
‫למחקרי עוסק באופיו ואישיותו של האדם לפי מקומו בסדר הלידה‪ .‬הדימוי העצמי הוא מרכיב‬
‫חשוב באישיותו של האדם‪ ,‬בנוסף אופי ואישיות משפיעים על רמת הדימוי העצמי של אותו אדם‪.‬‬
‫עקב כך אישיות ואופי האדם קשורים ושותפים בדימוי העצמי של האדם‪ ,‬לכן מחקרו של סאלווי‬
‫קשור לנושא עבודתי‪.‬‬
‫כעת הלך לבדוק את השערתי‪ ,‬האם בן הזקונים יפתח את הדימוי העצמי הגבוה ביותר משאר‬
‫האחים‪ ,‬אחריו הבכור ולבסוף האמצעי שיהיה בעל הדימוי העצמי הנמוך ביותר‪.‬‬
‫סיכום לחלק התיאורטי‪:‬‬
‫המשפחה היא מסגרת בעלת השפעה מכרעת בהתפתחות האישיות וההתנהגות החברתית שלנו‪.‬‬
‫המשפחה היא קבוצה ראשונית משמעותית ביותר והיא מספקת לילד אפשרות ראשונה ליצירת‬
‫יחסים חברתיים‪ .‬מרכיב חשוב במשפחה המשפיע על אישיותנו הוא מיקמנו בסדר הלידה‪ ,‬כל אחד‬
‫מאתנו מושפע ממיקומו במשפחה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫סדר הלידה הוא בעל השפעה משמעותית על התפתחותו הפסיכולוגית של האדם ואחד הגורמים‬
‫המשמעותיים ביותר להתפתחות של אישיות הילד ולאופן שבו הוא תופס את עצמו ואת סביבתו‪.‬‬
‫אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה משותפת לכן ההיגיון אומר שיהיו דומים זה לזה אך פעמים‬
‫רבות אחים שונים זה מזה בצורה קיצונית‪ .‬הסיבה לכך שהמשפחה היא מערכת דינמית שמשתנה‬
‫כל הזמן‪ ,‬כל ילד נולד למשפחה אחרת מבחינת הדינמיקה המשפחתית‪ ,‬בנוסף כל אחד מהאחים‬
‫חווה ומתנסה בדברים שונים‪ .‬הפסיכולוג אלפרד אדלר העמיד את סדר הלידה כגורם המשפיע על‬
‫עיצוב אופיו ואישיותו של הילד‪ .‬לפיו לילד הבכור הנולד בחברת מבוגרים פתוחים כל האופציות‪,‬‬
‫הוא יכול לבחור מה שהוא רוצה ומנסה לענות לציפיות ההורים‪ .‬שנולד הילד השני נוצרת תחרות‪,‬‬
‫הוא צריך להדביק את הקצב מול הילד הבכור‪ ,‬לכן הוא תחרותי יותר‪ .‬הצעיר במשפחה עשוי‬
‫להישאר תמיד ה"תינוק" של המשפחה ולעיתים קרובות הוא מפונק‪ .‬המיקום בסדר הלידה מלווה‬
‫את הילד לגיל ההתבגרות ומשפיע על תפקודו‪ ,‬התכונות והאפיונים מתבטאים בצורה קיצונית‬
‫יותר‪.‬‬
‫ישנן תיאורטיות ומחקרים רבים העוסקים בשאלה אם למיקום בסדר הלידה יש השפעה על‬
‫האישיות והאופי שהאדם מפתח ומסגל לעצמו‪ .‬הדימוי העצמי הוא מרכיב חשוב באישיות האדם‪.‬‬
‫הדימוי העצמי שאדם מסגל לעצמו הוא גורם חשוב בעיצוב התנהגותו‪ .‬דימוי עצמי הוא מערכת‬
‫מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיה‪ .‬האדם בונה לעצמו במהלך‬
‫חייו מערכת תפיסות של עצמו‪ ,‬על תכונותיו הגופניות והאישיות‪ ,‬על כשריו וקשייו בתחומים‬
‫שונים ועל שאיפותיו לעתיד‪ ,‬שהן פועל יוצא של תכונותיו ואישיותו‪ .‬קיימות תיאוריות שונות‬
‫לדימוי עצמי‪ ,‬אחת מהן היא התיאוריה של רוגרס לפיה התפתחות הדימוי העצמי של האדם היא‬
‫תוצאה של השפעת הערכות של האחרים שניתנות לאדם בעיקר בילדותו‪ ,‬כתוצאה מכך האדם‬
‫מפתח דימוי עצמי ריאלי ואידיאלי‪.‬‬
‫לתהליך התפתחות הדימוי העצמי חלק מרכזי וחשוב בהתפתחות הדימוי העצמי של כל אדם‪.‬‬
‫בתהליך זה התגובות של הסביבה והשינויים משפיעים על הדימוי העצמי שהתפתח בעתיד‪.‬‬
‫בתהליך מתפתח הדימוי העצמי של האדם גם מבחינה סובייקטיבית וגם מבחינה אובייקטיבית‪.‬‬
‫גיל ההתבגרות זוהי תקופה של טשטוש זהות לכן יהיה מעניין לבדוק את הדימוי העצמי של‬
‫מתבגרים בגיל זה‪ .‬בסופו של דבר תקופת גיל ההתבגרות והשינויים הדרמטיים מובילים‬
‫להתגבשות דימוי עצמי ולהתייצבותו‪ .‬החלק המשמעותי של הדימוי העצמי מתפתח בגיל‬
‫ההתבגרות‪ .‬הדימוי העצמי במשך כל החיים משתנה בהתאם לשינויים הגופניים‪ ,‬הנפשיים‪,‬‬
‫החברתיים והשכליים המתרחשים באדם‪.‬‬
‫מחקר אשר תואם את נושא עבודתי הוא מחקרו של פרנק סאלווי בו נבדק השפעת המיקום‬
‫בריבוד המשפחתי על האישיות והאופי שהאדם יפתח לעצמו‪ .‬לפי מחקרו בן הזקונים נוטה למרוד‬
‫במוסכמות ולפלס לעצמו נתיב עצמאי משלו פי ‪ 15‬מאחיו הבכור‪ .‬לדבריו האחים הצעירים נוטים‬
‫ליצור מציאות חדשה ופריצת דרך עקב היותם פתוחים יותר להתנסויות חדשות ולרעיונות‬
‫חדשים‪ ,‬לעומת זאת בכורים נוטים להזדהות עם הוריהם‪ ,‬והם יותר שמרנים‪.‬‬
‫על פי מידע מחקרי זה‪ ,‬שטוען שהמיקום בסדר הלידה אכן משפיע על הדימוי העצמי של האדם‪,‬‬
‫בחרתי לבסס את השערתי ולבנות את החלק המעשי של העבודה‪ .‬במחקר השדה‪ ,‬בעזרת שאלון‬
‫‪32‬‬
‫סגור‪ ,‬אנסה להוכיח את השערת המחקר שלי‪ ,‬שבן הזקונים יפתח את הדימוי העצמי הגבוה ביותר‬
‫משאר האחים‪ ,‬אחריו הבכור והדימוי העצמי הנמוך ביותר יהיה אצל האמצעי‪.‬‬
‫החלק המחקרי‬
‫‪33‬‬
‫מבוא לחלק המחקרי‪:‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫בחלק התיאורטי ערכתי סקירה שמהווה רקע לעבודת השטח שלי ונותנת היבטים תיאורטיים של‬
‫השערת המחקר‪.‬‬
‫בחלק זה אבחן את השערת המחקר‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫שאלת המחקר של עבודתי היא‪ :‬האם ימצא קשר בין מיקום בסדר הלידה (בכור‪ ,‬אמצעי‪ ,‬בן‬
‫זקונים) לבין דימוי עצמי?‬
‫מכאן נגזרות השערות המחקר שהן‪:‬‬
‫‪ .1‬קיים הבדל בין הדימוי העצמי של הבכור‪ ,‬האמצעי ושל בן הזקונים‪.‬‬
‫‪ .1‬הדימוי העצמי של בן הזקונים יהיה הגבוה ביותר‪ ,‬אחריו של הבכור והדימוי העצמי הנמוך‬
‫ביותר יהיה של האמצעי‪.‬‬
‫אם כן ניתן להבין שהמשתנה הבלתי תלוי של העבודה הוא‪ :‬מיקום בסדר הלידה‪.‬‬
‫כמו כן המשתנה התלוי של העבודה הוא‪ :‬דימוי עצמי‪.‬‬
‫לצורך בדיקת המשתנים יש להעניק הגדרות נומינליות ואופרטיביות‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית למשתנה התלוי‪ :‬דימוי עצמי‪ -‬תבנית שכלית דרכה האדם רואה עצמו‪ ,‬אוסף‬
‫העמדות והרגשות של האדם כלפי עצמו וכמו כן הציפיות והתוכניות שלו מעצמו‪ .‬האופן שבו הוא‬
‫מעריך את כישוריו והאופן שנידמה לו שהוא מוערך על ידי אחרים‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית למשתנה הבלתי תלוי‪ :‬מיקום בסדר הלידה‪ -‬סדר לידת הילדים במשפחה; בכור‪,‬‬
‫אמצעי ובן זקונים‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית למשתנה התלוי‪ :‬הדימוי העצמי של כל בן משפחה לפי מיקומו בסדר הלידה‬
‫היבדק באמצעות שאלון סגור הכולל שאלות המשקפות את רמת הדימוי העצמי‪ .‬המשתנה כולל‬
‫בתוכו את ההיבטים‪:‬‬
‫אישי‪ -‬תפיסת האדם את תכונותיו האישיות‪.‬‬
‫גופני‪ -‬תפיסת גופו‪ ,‬בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט‪.‬‬
‫מוסרי‪ -‬תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות‪.‬‬
‫משפחתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו‪.‬‬
‫חברתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי‪ :‬בעבודתי התייחס למשפחות בעלות שתיים עד שלוש‬
‫ילדים‪ .‬הנשאלים יסמנו את מיקומם בסדר הלידה‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪:‬‬
‫מדגם‪ /‬אוכלוסיית המחקר‪:‬‬
‫בעבודתי בחרתי לחקור שלוש קבוצות ועל כך אפרט בנפרד‪:‬‬
‫אוכלוסיית מחקר ראשונה‪ 15 -‬מתבגרים בכורים ממין זכר ונקבה המתגוררים באזור השרון‬
‫ולומדים בחינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות‪ ,‬במגמות ריאליות ואומניות‪ .‬גדלים במשפחות של‬
‫שתיים עד שלוש אחים ונמצאים בטווח הגילאים ‪.16-18‬‬
‫אוכלוסיית מחקר שנייה‪ 15 -‬מתבגרים אמצעיים ממין זכר ונקבה המתגוררים באזור השרון‬
‫ולומדים בחינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות‪ ,‬במגמות ריאליות ואומניות‪ .‬גדלים במשפחות של‬
‫שלוש אחים ונמצאים בטווח הגילאים ‪.16-18‬‬
‫אוכלוסיית מחקר שלישית‪ 15 -‬מתבגרים בני זקונים ממין זכר ונקבה המתגוררים באזור השרון‬
‫ולומדים בחינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות‪ ,‬במגמות ריאליות ואומניות‪ .‬גדלים במשפחות של‬
‫שתיים עד שלוש אחים ונמצאים בטווח הגילאים ‪.16-18‬‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫כלי המחקר בעבודה זו הוא שאלון סגור‪ .‬באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫זוהי שיטת איסוף נתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה‪.‬‬
‫השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסותיו‪ ,‬תכונותיו‪ ,‬התנהגותו‬
‫ותחושותיו כלפי עצמו בעבר ובהווה‪ ,‬על תוכניותיו לעתיד‪ ,‬מיקומו בסדר הלידה‪ ,‬גילו‪ ,‬מינו וכו'‪.‬‬
‫בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות הגדיים והנחקר מתבקש לדרג את מידת הסכמתו עם כל‬
‫היגד‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים‪.‬‬
‫‪ .1‬מהימנות גבוה של השאלון‪.‬‬
‫בשאלון מופיעות סדרות של שאלות שיש להן תשובות מוכנות בעלות משמעויות שמבטיחות‬
‫שתשובות המחקר לא תהיה קשורה במידה ניכרת לאישיותו של הבודק או למצב רוחו של הנבדק‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬החיסרון הבולט בשיטת איסוף נתונים זו קשורה לחוסר גמישותה‪.‬‬
‫‪ .1‬את השאלות והתשובות האלטרנטיביות מנסכים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן קשה‬
‫להכניס בו שינויים ולהוסיף שאלות או לשנות את כיוון המחקר‪.‬‬
‫היתרונות בשיטה זו עולות על החסרונות ולכן בחרתי להשתמש בשיטת מחקר זו במחקרי‪.‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫השאלון בנוי מ‪ 11-‬שאלות ומחולק לשני חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון של השאלון‪ -‬עוסק במשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬מיקום בסדר הלידה‪ .‬שאלה ‪ ,1‬שאלה זו‬
‫לשם יצירת אבחנה בין האוכלוסייה המתבגרת שחלקה מורכב מבכורים‪ ,‬חלק נוסף מורכב‬
‫מהאמצעים וחלקה האחר מורכב מבני זקונים‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון‪ -‬בודק את המשתנה התלוי‪ ,‬דימוי עצמי‪ .‬שאלות ‪1-11‬‬
‫לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי חמישה היבטים‪:‬‬
‫שאלות ‪ 1-5‬כוללות את ההיבט הראשון הבודק את החלק האישי של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות‪.‬‬
‫שאלות ‪ 6-9‬כוללות את ההיבט השני הבודק את החלק הגופני של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני לא שלם עם המראה החיצוני שלי‪.‬‬
‫שאלות‪ 11-11‬כוללות את ההיבט השלישי הבודק את החלק המוסרי של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני שמח לעזור לאנשים שנמצאים במשבר‪.‬‬
‫שאלות ‪ 14-17‬כוללות את ההיבט הרביעי הבודק את החלק המשפחתי של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אינני מרגיש בנוח עם משפחתי‪.‬‬
‫שאלות ‪ 18-11‬כוללות את ההיבט החמישי הבודק את החלק החברתי של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬יש לי כישורים חברתיים‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי‪ ,‬דימוי עצמי‪ ,‬נעים בין ‪1-4‬‬
‫כאשר ‪ =4‬מסכים מאוד‪ =1 ,‬מסכים‪ =1 ,‬לא מסכים‪ =1,‬לא מסכים כלל‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1,1‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1,4‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המתבטאים דימוי עצמי חיובי‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות ‪1,1,5,7,8,17‬‬
‫שאלות אלו בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות התשובות ואת עקביות הנחקר‪.‬‬
‫טווח ממוצע תשובות הנבדקים נערך בין‪:‬‬
‫מינימום‪11 -‬‬
‫מקסימום‪81 -‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 11-61‬מצביע על דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 61-81‬מצביע על דימוי עצמי חיובי‪.‬‬
‫בשאלות שיש בהן סקלות הפוכות על מנת להתאימן למפתח זה‪ :‬ערכים ‪.1=1 ,1=1 ,1=4 , 4=1‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫את מחקרי ביצעתי בבית ספר עמי אסף‪ ,‬באמצע חודש פברואר במשך שבועיים‪ .‬חילקתי את‬
‫השאלון שבינתי על דימוי עצמי ברחבי בית הספר בקרב תלמידים בגילאי ‪ 16-18‬בעלי שתיים עד‬
‫שלוש אחים‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 45‬נבדקים‪ 15 ,‬מכל קבוצת אוכלוסייה (בכורים‪ ,‬אמצעים ובני‬
‫זקונים)‪ .‬כל תלמיד קיבל את השאלון ומילא אותו ביחידות ובאופן אנונימי‪ .‬לכל נבדק הוסבר‬
‫שהשאלון מחולק במסגרת עבודתי ביחידה החמישית ושלא יעשה שימוש בשאלון מעבר לצורכי‬
‫המחקר‪ ,‬בנוסף הוסבר שכל נבדק יכול להחליט להפסיק לענות על השאלון בכל שלב או שלא‬
‫ישתמשו בתשובות שלו למחקר‪ .‬ההשתתפות במחקר הייתה בהסכמה מלאה של הנבדק‪.‬‬
‫במחקר השתמשתי במדדים סטטיסטיים של התפלגות ושכיח‪.‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫טבלאות‪ :‬טבלה לכל קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪37‬‬
‫טבלה ‪ :1‬ממצאי הדימוי העצמי אצל בכורים בכל אחד מהמרכיבים‬
‫מהטבלה ניתן ללמוד שרוב גדול מהבכורים הם בעלי דימוי עצמי חיובי (‪ ,)81%‬כך ניתן לראות בכל‬
‫בכורים‬
‫אישי‬
‫גופני‬
‫מוסרי‬
‫משפחתי‬
‫חברתי‬
‫סה"כ‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי בקרב‬
‫בכורים‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=0‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪11%‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫שלילי בקרב‬
‫בכורים‬
‫מרכיב של הדימוי העצמי‪ .‬במרכיב האישי חלק קטן מהבכורים נמצאו בעלי דימוי עצמי שלילי‬
‫(‪ ,)11%‬אך זהו האחוז הגדול ביותר מכל המרכיבים‪ .‬בשאר המרכיבים מעט מאוד בכורים נמצאו‬
‫בעלי דימוי עצמי שלילי‪ .‬במרכיב המוסרי כלל לא נמצאו בכורים בעלי דימוי עצמי שלילי‪ ,‬קיימת‬
‫הסכמה של ‪ .111%‬ניתן לראות בברור שהמרכיב המוסרי המשפחתי והחברתי גבוה מאוד אצל‬
‫בכורים‪ ,‬והמרכיב הגופני והאישי נמוכים יותר‪.‬‬
‫טבלה ‪ :1‬ממצאי הדימוי העצמי אצל אמצעים בכל אחד מהמרכיבים‬
‫אמצעים‬
‫אישי‬
‫גופני‬
‫מוסרי‬
‫משפחתי‬
‫חברתי‬
‫סה"כ‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי בקרב‬
‫אמצעים‬
‫‪N=8‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪N=7‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪41%‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫שלילי בקרב‬
‫אמצעים‬
‫ניתן לראות שרוב האמצעים בעלי דימוי עצמי חיובי (‪ ,)61%‬אך גם קיים אחוז גדול של בעלי דימוי‬
‫שלילי (‪ .)41%‬במרכיב האישי יש יותר אמצעים בעלי דימוי עצמי חיובי אך בנבדק אחד יותר‪,‬‬
‫התוצאות במרכיב זה חלוקות וקיים גם אחוז גבוה של אמצעים בעלי דימוי עצמי שלילי (‪.)46%‬‬
‫במרכיב הגופני קיים אחוז יחסית גבוה של אמצעים בעלי דימוי עצמי שלילי (‪ .)16%‬בשאר‬
‫המרכיבים לרוב גדול מהאמצעים יש דימוי עצמי חיובי ויש אחוז קטן מאוד של אמצעים בעלי‬
‫דימוי עצמי שלילי‪ .‬ניתן לראות שהמרכיב המוסרי המשפחתי והחברתי גבוה מאוד (אצל רוב גדול‬
‫מהנבדקים מרכיבים אלו חיובים) אצל האמצעים בהשוואה למרכיב האישי והגופני שבהם‬
‫התוצאות יותר חלוקות‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫טבלה ‪ :1‬ממצאי הדימוי העצמי אצל בני זקונים בכל אחד מהמרכיבים‬
‫אישי‬
‫גופני‬
‫מוסרי‬
‫משפחתי‬
‫חברתי‬
‫סה"כ‬
‫בני זקונים‬
‫אישי‬
‫‪N=9‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי בקרב‬
‫בני זקונים ‪61%‬‬
‫גופני‬
‫‪N=9‬‬
‫מוסרי‬
‫‪N=12‬‬
‫משפחתי‬
‫‪N=12‬‬
‫חברתי‬
‫‪N=13‬‬
‫‪"N=6‬כ‬
‫סה‬
‫‪61%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪86.666%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11.111%‬‬
‫‪61%‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫שלילי‬
‫בקרב בני‬
‫זקונים‬
‫ניתן לראות שרוב בני הזקונים הם בעלי דימוי עצמי שלילי (‪ .)61%‬במרכיב האישי והגופני קיימים‬
‫יותר בני זקונים בעלי מרכיב חיובי אך קיים אחוז גבוה של מרכיב שלילי (‪ .)41%‬במרכיב המוסרי‬
‫והמשפחתי יש אחוז גבוה של בני זקונים בעלי דימוי עצמי חיובי‪ .‬במרכיב החברתי קיימים הכי‬
‫מעט בני זקונים בעלי דימוי עצמי שלילי‪ .‬ניתן לראות שהמרכיב החברתי הוא הגבוה ביותר‪,‬‬
‫המרכיב המוסרי והמשפחתי פחות גבוהים‪ ,‬והמרכיבים האישי והגופני הנמוכים ביותר‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי‬
‫בקרב‬
‫בכורים‬
‫דימוי עצמי‬
‫שלילי‬
‫בקרב‬
‫בכורים‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי‬
‫בקרב‬
‫אמצעים‬
‫דימוי עצמי‬
‫שלילי‬
‫בקרב‬
‫אמצעים‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי‬
‫בקרב בני‬
‫זקונים‬
‫דימוי עצמי‬
‫שלילי‬
‫בקרב בני‬
‫זקונים‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪66.666%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪91.111%‬‬
‫‪91.111%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=0‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪11.111%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪51.111%‬‬
‫‪71.111%‬‬
‫‪91.111%‬‬
‫‪91.111%‬‬
‫‪91.111%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪N=7‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪46.666%‬‬
‫‪16.666%‬‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=13‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪86.666%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11.111%‬‬
‫‪61%‬‬
‫טבלה ‪ : 4‬טבלה מסכמת‪ -‬מרכזת את הקשר בין המיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי‪ -‬תוצאות‬
‫ואחוזים‬
‫ניתן לראות שאצל כלל הנבדקים המרכיב המוסרי‪ ,‬המשפחתי והחברתי גבוהים יותר מאשר‬
‫המרכיב האישי והגופני‪ .‬למרות זאת קיימים הבדלים בין קבוצה לקבוצה וניתן לראות שאצל בני‬
‫הזקונים המרכיב המוסרי‪ ,‬המשפחתי והחברתי נמוך יותר בהשוואה לאמצעים ולבכורים‪ .‬ניתן‬
‫לראות זאת גם במרכיב הגופני שאצל בני הזקונים מרכיב זה נמוך יותר גם‪ .‬המרכיב האישי הוא‬
‫הנמוך ביותר אצל האמצעיים‪ .‬ניתן להסיק שהדימוי העצמי הנמוך ביותר הוא אצל בני הזקונים‪,‬‬
‫לבכורים יש את הדימוי העצמי הגבוה ביותר‪ ,‬לאמצעים בסה"כ יש דימוי עצמי חיובי אך קיימים‬
‫יותר אמצעים בעלי דימוי עצמי שלילי מאשר בכורים‪.‬‬
‫גרפים‪ :‬גרף לכל מרכיב בדימוי עצמי‬
‫‪41‬‬
‫גרף ‪ -1‬מרכיב אישי‬
‫מרכיב אישי (‪)%‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫בני זקונים‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫אמצעים‬
‫בכורים‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫ניתן לראות שאצל נבדקים בכורים המרכיב האישי הוא הגבוה ביותר‪ ,‬יש הכי הרבה בכורים‬
‫שאצלם מרכיב זה הוא חיובי ויש הכי מעט שאצלם מרכיב זה הוא שלילי‪ .‬לעומת זאת אצל‬
‫אמצעים מרכיב זה הוא הנמוך ביותר‪ ,‬יש הכי מעט אמצעים שאצלם מרכיב זה חיובי ויש הכי‬
‫הרבה אמצעים שאצלם מרכיב זה הוא שלילי‪ .‬אצל בני הזקונים המרכיב האישי קצת יותר נמוך‬
‫מאשר אצל בכורים מבחינת הנבדקים שאצלם מרכיב זה נחשב חיובי וקצת יותר גבוה מבחינת‬
‫נבדקים שאצלם מרכיב זה נחשב שלילי‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫גרף ‪ -1‬מרכיב גופני‬
‫מרכיב גופני (‪)%‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫בני זקונים‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫אמצעים‬
‫בכורים‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫ניתן לראות שאצל בכורים המרכיב הגופני הוא הגבוה ביותר‪ ,‬יש הכי הרבה בכורים שמרכיב זה‬
‫הוא חיובי ויש הכי מעט שאצלם מרכיב זה הוא שלילי‪ .‬אצל הנבדקים האמצעים מרכיב זה נמוך‬
‫במקצת מהנבדקים הבכורים מבחינת אלו שמרכיב זה נחשב אצלם חיובי‪ ,‬והוא גבוה במקצת‬
‫מבחינת אלו שמרכיב זה נחשב אצלם שלילי‪ .‬אצל בני הזקונים מרכיב זה הוא הנמוך ביותר‪ ,‬אצל‬
‫הכי מעט בני זקונים מרכיב זה נחשב חיובי ואצל הכי הרבה בני זקונים מרכיב זה נחשב שלילי‪.‬‬
‫גרף ‪ -1‬מריב מוסרי‬
‫‪42‬‬
‫מרכיב מוסרי (‪)%‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫בני זקונים‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫אמצעים‬
‫בכורים‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫ניתן לראות שהמרכיב המוסרי הגבוה ביותר הוא אצל בכורים‪ ,‬אין בכלל בכורים שאצלם מרכיב‬
‫זה נחשב שלילי‪ .‬כמו כן ניתן לראות שאצל האמצעים מרכיב זה נמוך במקצת אצל אלו שמרכיב‬
‫זה נחשב חיובי וגבוה במקצת אצל אלו שמרכיב זה נחשב שלילי‪ .‬אצל בני הזקונים מרכיב זה הוא‬
‫הנמוך ביותר‪ ,‬יש הכי מעט בני זקונים שאצלם מרכיב זה חיובי‪ ,‬והכי הרבה בני זקונים שמרכיב‬
‫זה שלילי אצלם‪.‬‬
‫גרף ‪ -4‬מרכיב משפחתי‬
‫‪43‬‬
‫מרכיב משפחתי (‪)%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫בני זקונים‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫אמצעים‬
‫בכורים‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫ניתן לראות שמרכיב זה שווה אצל הבכורים והאמצעים הן מבחינת אלו שמרכיב זה חיובי אצלם‬
‫והן מבחינת אלו שמרכיב זה שלילי אצלם‪ .‬מרכיב זה הכי נמוך אצל בני הזקונים‪.‬‬
‫גרף ‪ -5‬מרכיב חברתי‬
‫‪44‬‬
‫מרכיב חברתי (‪)%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫בני זקונים‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫אמצעים‬
‫בכורים‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫ניתן לראות שמרכיב זה שווה אצל בכורים ואמצעים הן מבחינת אלו שמרכיב זה חיובי אצלם והן‬
‫מבחינת אלו שמרכיב זה שלילי אצלם‪ .‬מרכיב זה נמוך במקצת אצל בני הזקונים מאשר אצל‬
‫הבכורים והאמצעים‪.‬‬
‫גרף ‪ -6‬דימוי עצמי כולל‬
‫‪45‬‬
‫דימוי עצמי כולל (‪)%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫בני זקונים‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫אמצעים‬
‫בכורים‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫ניתן להסיק שהדימוי העצמי הכולל הגבוה ביותר הוא אצל הבכורים בנוסף יש הכי מעט בכורים‬
‫בעלי דימוי עצמי שלילי‪ .‬לרוב הנבדקים האמצעים יש דימוי עצמי חיובי אך יש יותר נבדקים בעלי‬
‫דימוי עצמי שלילי אצל אמצעים לעומת בכורים‪ .‬אצל בני הזקונים לרוב הנבדקים יש דימוי עצמי‬
‫שלילי ולמעט דימוי עצמי חיובי‪ ,‬לכן בני הזקונים הם בעלי הדימוי העצמי הנמוך ביותר‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫גרף ‪ -7‬גרף המסכם את הקשר בין המיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי‬
‫הקשר בין מיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי (‪)%‬‬
‫‪120.00%‬‬
‫‪100.00%‬‬
‫‪80.00%‬‬
‫‪60.00%‬‬
‫‪40.00%‬‬
‫‪20.00%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫דימוי עצמי כולל‬
‫חברתי‬
‫משפחתי‬
‫מוסרי‬
‫גופני‬
‫אמצעי דימוי עצמי חיובי‬
‫בכור דימוי עצמי שלילי‬
‫בכור דימוי עצמי חיובי‬
‫בן זקונים דימוי עצמי שלילי‬
‫בן זקונים דימוי עצמי חיובי‬
‫אמצעי דימוי עצמי שלילי‬
‫אישי‬
‫לפי הגרף ניתן לראות‪:‬‬
‫מרכיב אישי‪ -‬ניתן לראות שאצל נבדקים בכורים המרכיב האישי הוא הגבוה ביותר‪ ,‬יש הכי הרבה‬
‫בכורים שאצלם מרכיב זה הוא חיובי ויש הכי מעט שאצלם מרכיב זה הוא שלילי‪ .‬לעומת זאת‬
‫אצל אמצעים מרכיב זה הוא הנמוך ביותר‪ ,‬יש הכי מעט אמצעים שאצלם מרכיב זה חיובי ויש הכי‬
‫הרבה אמצעים שאצלם מרכיב זה הוא שלילי‪ .‬אצל בני הזקונים המרכיב האישי קצת יותר נמוך‬
‫מאשר אצל בכורים מבחינת הנבדקים שאצלם מרכיב זה נחשב חיובי וקצת יותר גבוה מבחינת‬
‫נבדקים שאצלם מרכיב זה נחשב שלילי‪.‬‬
‫מרכיב גופני‪ -‬ניתן לראות שאצל בכורים המרכיב הגופני הוא הגבוה ביותר‪ ,‬יש הכי הרבה בכורים‬
‫שמרכיב זה הוא חיובי ויש הכי מעט שאצלם מרכיב זה הוא שלילי‪ .‬אצל הנבדקים האמצעים‬
‫מרכיב זה נמוך במקצת מהנבדקים הבכורים מבחינת אלו שמרכיב זה נחשב אצלם חיובי‪ ,‬והוא‬
‫גבוה במקצת מבחינת אלו שמרכיב זה נחשב אצלם שלילי‪ .‬אצל הנבדקים האמצעים מרכיב זה‬
‫הוא הנמוך ביותר‪ ,‬אצל הכי מעט בני זקונים מרכיב זה נחשב חיובי ואצל הכי הרבה בני זקונים‬
‫מרכיב זה נחשב שלילי‪.‬‬
‫מרכיב מוסרי‪ -‬ניתן לראות שהמרכיב המוסרי הגבוה ביותר הוא אצל בכורים ואין בכלל בכורים‬
‫‪47‬‬
‫שאצלם מרכיב זה נחשב שלילי‪ .‬כמו כן ניתן לראות שאצל האמצעים מרכיב זה נמוך במקצת אצל‬
‫אלו שמרכיב זה נחשב חיובי וגבוה במקצת אצל אלו שמרכיב זה נחשב שלילי‪ .‬אצל בני הזקונים‬
‫מרכיב זה הוא הנמוך ביותר‪ ,‬יש הכי מעט בני זקונים שאצלם מרכיב זה חיובי‪ ,‬והכי הרבה בני‬
‫זקונים שמרכיב זה שלילי אצלם‪.‬‬
‫מרכיב משפחתי‪ -‬ניתן לראות שמרכיב זה שווה אצל הבכורים והאמצעים הן מבחינת אלו שמרכיב‬
‫זה חיובי אצלם והן מבחינת אלו שמרכיב זה שלילי אצלם‪ .‬מרכיב זה הכי נמוך אצל בני הזקונים‪.‬‬
‫מרכיב חברתי‪ -‬ניתן לראות שמרכיב זה שווה אצל בכורים ואמצעים הן מבחינת אלו שמרכיב זה‬
‫חיובי אצלם והן מבחינת אלו שמרכיב זה שלילי אצלם‪ .‬מרכיב זה נמוך במקצת אצל בני הזקונים‬
‫מאשר אצל הבכורים והאמצעים‪.‬‬
‫לסיכום ניתן להסיק שהדימוי העצמי הכולל הגבוה ביותר הוא אצל הבכורים בנוסף יש הכי מעט‬
‫בכורים בעלי דימוי עצמי שלילי‪ .‬לרוב הנבדקים האמצעים יש דימוי עצמי חיובי אך יש יותר‬
‫נבדקים בעלי דימוי עצמי שלילי אצל אמצעים לעומת בכורים‪ .‬אצל בני הזקונים לרוב הנבדקים‬
‫יש דימוי עצמי שלילי ולמעט דימוי עצמי חיובי‪ ,‬לכן בני הזקונים הם בעלי הדימוי העצמי הנמוך‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫דיון סיכום והסקת מסקנות‪:‬‬
‫טענתי היא שהדימוי העצמי של בן הזקונים יהיה הגבוה ביותר ביחס לאחיו האחרים‪ ,‬אחריו‬
‫הבכור ולאמצעי דימוי העצמי הנמוך ביותר‪.‬‬
‫נימוקים מסוג הסבר‪:‬‬
‫נימוקים להשערתי ניתן לראות מסקירת הספרות‪ ,‬מהתיאוריה של אלפרד אדלר לפיה‪,‬‬
‫לצעירים ביותר במשפחה יש יכולות חברתיות בגלל האינטראקציה שלהם עם האחים האחרים‪,‬‬
‫הם בדרך כלל מלאי קסם אישי‪ ,‬שמחים ושובבים‪ ,‬מוחצנים‪ ,‬לוקחי סיכונים‪ ,‬דעתנים‪ ,‬יצירתיים‬
‫ומלאי הומור‪ .‬הם מרגישים בטוחים יותר מאחיהם כיון שלא כמו הילדים האחרים אף אחד לא‬
‫חוטף את מקומם‪ .‬הצעיר הוא מפונק‪ ,‬אך גם עצמאי‪ .‬הוא בעל ביטחון ומעז לפתח תחומים שאינם‬
‫מקובלים במשפחתו‪ ,‬יש לו אמביציה גדולה ושאפתנות‪ .‬לכן הוא נוטה להיות בעל ביטחון עצמי‬
‫גבוה‪.‬‬
‫הילד הבכור נוטה לשמרנות ולקונפורמיות ולא אוהב שינויים‪ ,‬וזאת מכיוון שהשינוי הראשון‬
‫שחווה הוא שנולד אחיו דבר הגרם לו לאי נעימות‪ .‬הבכור נוטה לריצוי הסביבה ולפרפקציוניזם‪.‬‬
‫יש לו אמביציה‪ ,‬אך היא מתבטאת באופן שמרני יותר ומורד פחות‪ .‬כבוגרים‪ ,‬הבכורים נכנעים‬
‫בפני מי שממונה עליהם‪ ,‬אך שולטים בקפדנות במי שתחתיהם‪ .‬לעיתים קרובות הם מחקים את‬
‫הוריהם‪ ,‬ועל ידי כך מפתחים אחריות‪ ,‬דאגה ויכולת ניהול‪ .‬בדרך כלל קיימת ציפייה גדולה יותר‬
‫להשתתפות הבכור בתפקידי הבית הבסיסיים‪ ,‬לכן הבכור הוא ממושמע‪ ,‬יציב ומבקש לרצות‪.‬‬
‫ההורים נוטים לראות את בכורים כבוגרים יותר רגשית‪ ,‬הם נתפסים על ידי הוריהם כבוגרים‪ .‬לכן‬
‫הבכור מתבגר הרבה יותר מהר מאחיו‪ ,‬שבאותו הגיל יהיו ילדותיים יותר והילדות שלהם תימשך‬
‫זמן רב יותר‪.‬‬
‫ילדים שניים צריכים להדביק את הקצב מול הילדים הבכורים‪ ,‬הם תחרותיים יותר‪ ,‬ומתאמצים‬
‫להשיג את הגדולים מהם‪ .‬לעיתים הם לומדים להיות מניפולטיביים כדי להסיט את תשומת הלב‬
‫גם אליהם‪ ,‬מצד שני הם חברותיים יותר‪ .‬ילדי הסנדוויץ' מרגישים לעיתים כאילו אין להם‬
‫חשיבות מיוחדת או זכויות‪ ,‬וכיוון שאינם נמצאים במרכז תשומת הלב של ההורים‪ ,‬הם מפתחים‬
‫בדרך כלל יכולת טובה לשיתוף פעולה עם אחרים‪ .‬הם לומדים לנהל משא ומתן בעצמם ולהתפשר‪.‬‬
‫הילד האמצעי נתון בתחרות כפולה והיא זו שמאפיינת אותו מצד אחד‪ ,‬הוא מרגיש כאילו לעולם‬
‫הוא לא יוכל להשיג את אחיו הבכור‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא חש שאחיו הצעיר מנסה להשיגו‪ ,‬לכן הוא‬
‫לרוב אמביציוזי ותחרותי וחש כמי שצריך להוכיח את עצמו כל הזמן‪ .‬לעיתים הוא מציב מטרות‬
‫לא ריאליסטיות‪ ,‬שמובילות דווקא לתחושת כישלון‪ ,‬כי הרף המוצב על ידו גבוה מדי‪ .‬כשהאמצעי‬
‫לא מוצא את השייכות והערך שלו‪ ,‬הרבה פעמים עלול להפוך לילד ה"בעייתי"‪ :‬לא לומד‪ ,‬נושר‬
‫ממסגרות‪ ,‬בעיה בהסתגלות‪ ,‬נטייה להתמכרויות‪ ,‬וכך הוא יותר ויותר משתכנע בחוסר הערך שלו‪,‬‬
‫שהוא סובייקטיבי ונמדד יחסית לאחיו‪.‬‬
‫סקירת הספרות תומכת בהשערתי לפיה‪ :‬בן הזקונים הוא בעל הדימוי העצמי הגבוה ביותר כיון‬
‫שהוא דעתן ומרגיש בטוח יותר מאחיו‪ ,‬הוא בעל ביטחון ונועז‪ .‬הילד הבכור לא אוהב שינויים‪ ,‬הוא‬
‫‪49‬‬
‫נוטה לשמרנות ונוטה להיכנע‪ ,‬הוא מפתח אחריות ודאגה‪ ,‬הוא ממושמע‪ ,‬הוא נוטה להתבגר מהר‬
‫יותר‪ ,‬כתוצאה מכך יהיה לו דימוי עצמי נמוך יותר מבן הזקונים‪ .‬הילד האמצעי הרבה פעמים‬
‫עלול להפוך לבעייתי וכך הוא יותר משתכנע בחוסר הערך שלו‪ ,‬לכן יהיה לו דימוי עצמי נמוך יותר‬
‫מאחיו‪.‬‬
‫נימוקים נוספים ניתן לראות מהמחקר של פרנק סאלווי שפורסם בספרו "נולדו למרוד"‪.‬‬
‫מטרת המחקר הייתה לבדוק את אופיו של הילד לפי המיקום בריבוד המשפחתי ובנוסף לבדוק‬
‫את טענתו שהאחים הצעירים מרדנים וחדשנים יותר‪.‬‬
‫ממצאי מחקרו מציגים הבדלים ברורים בין אישיות הבכורים לבין האחים הצעירים‪ .‬לטענת‬
‫סאלווי בן הזקונים נוטה למרוד במוסכמות ולפלס לעצמו נתיב עצמאי משלו פי ‪ 15‬מאחיו הבכור‪.‬‬
‫לפי מחקרו בני הזקונים הם בעלי אישיות הרפתקנית‪ ,‬לוקחים סיכונים ופתוחים להתנסויות‬
‫ולחוויות חדשות‪ .‬הם אינם מקבלים את המציאות כמובן מאליה‪ ,‬מפקפקים במוסכמות ומפתחים‬
‫אישות מהפכנית ומרדנית‪ .‬לעומתם ילדים בכורים נוטים להזדהות עם הוריהם‪ ,‬הם שאפתנים‪,‬‬
‫אסרטיביים‪ ,‬קונסרבטיבים ודומיננטיים‪ .‬עצם מיקומם המשפחתי הופך אותם לאחראיים‬
‫ולוחמניים‪ .‬הבכורים הם צרי אופקים‪ ,‬לחוצים‪ ,‬תוקפנים‪ ,‬תאבי מעמד וקנאים‪.‬‬
‫מחקרו של סאלווי בדק את ההבדלים באישיות בין בכורים לבני זקונים ולא עסק באמצעים‪,‬‬
‫שזוהי אוכלוסיית מחקר נוספת שאותה בדקתי‪ ,‬לכן מחקרו של סאלווי תומך חלקית בהשערתי כי‬
‫לא כולל את האמצעיים‪ .‬סאלווי טוען שבני הזקונים מפתחים אישיות הרפתקנית ומרדנית‪ ,‬הם‬
‫לוקחים סיכונים‪ ,‬מפקפקים במוסכמות ובעלי ביטחון‪ ,‬כתוצאה מכך בעלי דימוי עצמי גבוה‪.‬‬
‫לעומת הבכורים שהם יותר אחראיים לוחמניים ונוטים להזדהות עם הוריהם‪ ,‬כתוצאה מכך בעלי‬
‫דימוי עצמי נמוך יותר מבני הזקונים‪.‬‬
‫נימוקים מסוג ראייה‪:‬‬
‫ממצאי המחקר שערכתי מראים שהדימוי העצמי הכולל הגבוה ביותר הוא אצל בכורים (‪,)81%‬‬
‫לרוב הנבדקים האמצעים יש דימוי עצמי חיובי (‪ )61%‬אך יש יותר נבדקים בעלי דימוי עצמי שלילי‬
‫לעומת הבכורים‪ .‬אצל בני הזקונים לרוב הנבדקים יש דימוי עצמי שלילי (‪ ,)61%‬ולכן בני הזקונים‬
‫הם בעלי הדימוי העצמי הנמוך ביותר‪.‬‬
‫המסקנות מהמחקר הם שהבכורים הם בעלי הדימוי העצמי הגבוה ביותר‪ ,‬אחריהם האמצעים‬
‫ולבסוף בני הזקונים שהם בעלי הדימוי העצמי הנמוך ביותר‪.‬‬
‫לפי ממצאים אלו ניתן להסיק שהשערת המחקר שהעליתי בתחילת העבודה הופרכה שכן דווקא‬
‫הבכורים נמצאו בעלי הדימוי העצמי הגבוה ביותר‪ .‬ניתן לראות בכל מרכיבי הדימוי העצמי שאצל‬
‫רוב הבוכרים מרכיבים אלו חיובים‪ ,‬לעומת בני הזקונים שאצלם אחוז הנבדקים בעלי מרכיבי‬
‫דימוי עצמי שלילי היה גבוה יותר מאחוז הבכורים עם מרכיבי דימוי עצמי שלילים‪.‬‬
‫המציאות שונה ממה ששערתי‪ ,‬לפי התוצאות אחוז נבדקי בני הזקונים בעלי דימוי עצמי חיובי‬
‫במרכיב החברתי נמוך מאחוז הבכורים בעלי דימוי עצמי חיובי במרכיב זה‪ ,‬דבר הנוגד את החלק‬
‫‪51‬‬
‫התיאורטי שדווקא בני הזקונים יהיו בעלי כישורים חברתיים גבוהים כך גם במרכיב אישי‬
‫והגופני‪ ,‬שבהם הרבה בני זקונים העידו על אי סיביות רצון מגופם ועל מרכיב אישי נמוך‪.‬‬
‫למרות התוצאות שקיבלתי אני חושבת שעשרת המחקר נכונה‪ ,‬ניתן למצוא הוכחות רבות לכך‬
‫בספרות‪ .‬לדעתי במחקר היו מגבלות‪ :‬אני חושבת שבמחקר המדגם היה קטן מידי (‪ 45‬נבדקים)‬
‫ולא משקף את המציאות‪ ,‬אם הייתי חוזרת על המחקר הייתי בודקת מספר אנשים גבוה יותר מכל‬
‫קבוצה‪ .‬לכל הנבדקים שבדקתי היה רקע אחיד‪ ,‬כולם לומדים באותו בית ספר ואותו מקום‬
‫מגורים‪ ,‬הפרט מושפע רבות מהסביבה בה הוא חי ולכן אני חושבת שדבר זה השפיע על מחקרי‪.‬‬
‫בנוסף קבוצת הגיל של קבוצת מחקרי נמצאת בגיל ההתבגרות‪ ,‬בגיל זה יש נטייה לקיצוניות ולכן‬
‫תכונות‪ ,‬אפיונים ומצבים שונים מוצגים באופן מוקצן ולא בהכרח מיצגים את המציאות‪ .‬אני‬
‫חושבת ששיטת המחקר שבחרתי לא בהכרח מתאימה לנושא זה‪ ,‬קשה לי להאמין שנבדקים יעדו‬
‫על עצמם בשאלון שהם בעלי דימוי עצמי נמוך או שיסמנו שאלות המראות על כך אפילו שהשאלון‬
‫אנונימי‪ ,‬לכן התוצאות לא בהכרח משקפות את המציאות וקיימת בעיית מהימנות בממצאים‪.‬‬
‫מגבלה נוספת שיש סיכוי שפגעה בתוצאות מחקרי היא שהמציאות בה אנו חיים היום שונה‬
‫מהמציאות אותה אני רואה מנקודת המבט שלי‪ .‬לכן‪ ,‬קיים סיכוי שנקודת מבטי השונה‬
‫מהמציאות פגעה בהשערת המחקר שלי‪.‬‬
‫לדעתי לא ניתן להשתמש בתוצאות המחקר שלי על כלל האוכלוסייה‪ .‬מחקרי נעשה על אוכלוסייה‬
‫קטנה יחסית‪ 45 ,‬מבדקים בעלי רקע דומה‪ :‬כולם לומדים באותו בית ספר ובאים מאותו אזור‬
‫מגורים‪ ,‬בנוסף כולם באותה שכבת גיל‪ .‬בגלל סיבות אלה האוכלוסייה שבדקתי לא מייצגת את‬
‫כלל האוכלוסייה‪ .‬בנוסף התוצאות שקיבלתי נוגדות את השערת המחקר‪.‬‬
‫מחקר עתידי‪ :‬למחקר עתידי בנושא הייתי מציעה להגדיל את כמות הנבדקים בכל קבוצת‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬בנוסף הייתי מציעה שבכל קבוצת אוכלוסייה יהיה טווח גילאים רחב יותר ולא דווקא‬
‫להתמקד בקבוצת גילאים מסוימת‪ ,‬וזאת כדי לקבל אמצעי נוסף להשוואה‪ .‬שאלת חקר שהייתי‬
‫מציעה לשאול היא האם גילאים שונים משפיעים או משנים את רמת הדימוי העצמי לפי סדר‬
‫הלידה‪ ,‬האם הגיל משנה את הדימוי העצמי המושפע ממיקום בסדר הלידה‪ .‬כדי לבדוק שאלה זו‬
‫הייתי שואלת נבדקים בגיל מסוים שאלון לבדיקת רמת דימוי עצמי‪ ,‬ואחרי כמה שנים הייתי‬
‫שואלת אותם נבדקים את אותו שאלון ורואה את ההפרש בתוצאות‪ ,‬וכך לבדוק האם השינוי בגיל‬
‫משנה את ההשפעה של המיקום בסדר הלידה על הדימוי העצמי‪ .‬כאן המשתנה התלוי יהיה‬
‫הדימוי העצמי והמשתנים הבלתי תלויים יהיו הגיל והמיקום בסדר הלידה‪.‬‬
‫תרומה מעשית ויישום‪ :‬למחקרי יש תרומה מעשית‪ ,‬בעקבות תוצאות המחקר ניתן לעורר את‬
‫ההשפעה שיש למיקום בסדר הלידה על הדימוי העצמי של הפרט‪ ,‬כך ניתן לייחס גורמים שונים‬
‫באישיותו של האדם למיקומו בסדר הלידה‪ .‬המחקר שערכתי יכול לתרום למחקרים עתידים‬
‫בנושא זה‪ .‬המחקר ותוצאותיו יכולים לסייע לחוקרים אחרים בבחירת השערת המחקר וכך‬
‫הסיכויים שהשערת המחקר תאושש הם גבוהים יותר‪ .‬השאלון שאותו בניתי יכול לשמש לחוקרים‬
‫אחרים במחקר הדומה לשלי‪ .‬בנוסף המחקר יכול לשמש כפרק מקשר לחוקרים אחרים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר ניתנות ליישום ויכולים לקדם את הפרט ולשפר את דימויו העצמי‪ .‬אם ידוע‬
‫שאצל בני הזקונים המרכיב המשפחתי נמוך בהשוואה לבכור‪ ,‬דבר הנובע מכך שהוא הקטן ביותר‬
‫‪51‬‬
‫ולרוב כבר גדל עם הורים מזדקנים ואחיו שכבר עזבו את הבית‪ ,‬ניתן לחזק אצלו ולהדגיש בפניו‬
‫את החשיבות והמחויבות למשפחה וכך לחזק אצלו מרכיב זה‪ .‬ההורים יראו יותר רגשות וידגשו‬
‫בפני בנם הצעיר את חשיבות המשפחתיות‪ ,‬דגש על אירועים משפחתיים וליכוד המשפחה‪ .‬בני‬
‫הזקונים הידועים בעלי מרכי חברתי נמוך יהיה ניתן לחזק אצלם מרכיב זה ולעודד אותם ליצירת‬
‫קשרים חברתיים עם בני גילם ולעזור להם להשתלב חברתית‪ .‬בעיקר בני זקונים וגם אמצעים‬
‫הידועים בעלי מרכיב אישי וגופני שלילי יהיה ניתן להעביר להם סדנאות של חיזוק הדימוי העצמי‬
‫שלהם וכך לשפר את המרכיב האישי והגופני אצלם‪ .‬בעלי מרכיב מוסרי שלילי ניתן יהיה להעביר‬
‫הרצאות בנושא ולחזק את העובדה שצריך לתרום לחברה‪.‬‬
‫המסר של עבודתי לעצמי הוא לשים לב יותר להתנהגות ולהתייחסות שלי כלפי אחיותיי ולשוני‬
‫ביננו‪ ,‬לנסות לתת את התחושה לכל אחת שהיא שווה ולחזק את הדימוי העצמי של כל אחת‪.‬‬
‫המסר שלי לחברה הוא שלמרות מיקום כל אח בסדר הלידה וגילו צריך לדעת להתייחס לכלל‬
‫האחים במידה שווה עד כמה שאפשר ולתת לכל אחד את התחושה שתעזור לו להעריך את עצמו‬
‫ואת מישהו‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫רפלקציה‪:‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה קוגניציה‪:‬‬
‫בחרתי בנושא השפעת המיקום בסדר הלידה על הדימוי עצמי כיון שנושא זה קשור אלי אישית‬
‫ונוגע כמעט בכל אחד‪ .‬כאחות בכורה ובמשפחה עם עוד שתי אחיות‪ ,‬תמיד ענין אותי לדעת איך‬
‫המיקום שלי בסדר הלידה משפיע עלי ועל האופי שלי‪ .‬רציתי לבדוק איך המיקום של הפרט בסדר‬
‫הלידה משפיע על אישיותו ועל הדימוי העצמי שלו‪.‬‬
‫כבר מההתחלה ידעתי שאני רוצה לחקור נושא הקשור לאחים‪ .‬נושא נוסף שחשבתי עליו לפני‬
‫שהגעתי לנושא זה היה השפעת המיקום בסדר הלידה על תקשורת בין אחים‪ ,‬אך לבסוף בחרתי‬
‫בנושא זה לעבודתי כיון שהוא יותר ענין אותי ורציתי יותר לעסוק באיך משפיע המיקום בסדר‬
‫הלידה על הפרט עצמו‪ .‬חשוב לי להדגיש שאני מרוצה מאוד מהנושא שבחרתי לעבודה ולא הייתי‬
‫משנה אותו‪.‬‬
‫בעבודה שילבתי בין מקורות אינטרנטיים למקורות ספרותיים ואני חושבת שיש איזון טוב ביניהם‬
‫בעבודתי‪ .‬כאשר לא מצאתי מספיק מידע מהימן ומתאים לעבודתי באינטרנט חיפשתי מידע זה‬
‫בספרים‪ .‬היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי‪ .‬קושי‬
‫שנתקלתי בו בעבודה היה במציאת מחקר התואם את נושא עבודתי ומקשר בין שתי המשתנים‪,‬‬
‫התלוי‪ -‬דימוי עצמי והבלתי תלוי‪ -‬מיקום בסדר הלידה‪ .‬אך לאחר חיפוש רב ועזרה מהספרניות‬
‫מצאתי מחקר מתאים‪ .‬כתיבת העבודה הוסיפה לי ידע רב בנושא וענתה לי על שאלות רבות‬
‫שבגללם בחרתי לחקור את הנשוא הזה‪ ,‬שהעיקרית שבהם איך משפיע המיקום בסדר הלידה על‬
‫הדימוי העצמי‪ .‬הרקע התיאורטי הוסיף לי המון מידע על המשתנים‪ ,‬במיוחד על המשתנה התלוי‬
‫שזהו הדימוי העצמי‪ ,‬למדתי שיש תיאוריות שונות לדימוי עצמי ואיך מגדירים אותו‪ .‬מידע על‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬המיקום בסדר הלידה‪ ,‬חידש לי עוד על התכונות האופייניות לכל פרט לפי‬
‫מיקומו בסדר הלידה‪ ,‬והופתעתי לגלות תכונות שונות הנוגדות את הדעה הרווחת בציבור‪ .‬החלק‬
‫שעניין אותי במיוחד הוא הדיון והסקת המסקנות כיוון שעניין אותי לדעת אם השערת המחקר‬
‫שלי אוששה או הופרכה‪.‬‬
‫הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי היו בעיקר בקשר לאיזה‬
‫מקורות מידע לבחור‪ ,‬ולהבחין בין המידע שיותר רלוונטי לעבודתי לבין מה שפחות‪ .‬בנוסף לדעת‬
‫לסכם נכון את המידע שבחרתי בצורה מתאימה ושלא יחזור על עצמו‪.‬‬
‫למדתי על עצמי מתהליך כתיבת העבודה שיש לי יכולות כתיבה וסיכום‪ ,‬שאני מסוגלת לקשר בין‬
‫מקורות מידע שונים ולאחדם‪ ,‬להבין את ההנחיות ולעמוד בלוח הזמנים שהוקצב‪ .‬כתיבת העבודה‬
‫עזרה לי להבין יותר את אישיותי ואת רמת הדימוי העצמי שלי ובנוסף להבין את התנהגות‬
‫אחיותיו ואת הסיבה להתנהגות זו‪ .‬בנוסף למדתי איך עורכים מחקר‪ :‬איך להעלות השערה ולתת‬
‫לה נימוקים ולבסוף להסביר את הממצאים ולקשרם להשערה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה אסטרטגיה‪:‬‬
‫לאורך כל העבודה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪:‬‬
‫השערה‪ -‬בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח על ידי המחקר שלי‪.‬‬
‫השערתי הייתה שלבן הזקונים יהיה הדימוי העצמי הגבוה ביותר אחריו לבכור ולאמצעי יהיה‬
‫הדימוי העצמי הנמוך ביותר‪.‬‬
‫השוואה‪ -‬בסיכום הממצאים השוואתי בין התוצאות השונות של הנבדקים בהיבטים השונים‪.‬‬
‫בנוסף ערכתי השוואה בין הממצאים לסקירת הספרות בפרק הדיון והמסקנות‪ .‬בסקירת הספרות‬
‫השוואתי בין תיאוריות והגדרות שונות‪ .‬לדוגמא בממצאים ערכי השוואה בהיבטים שונים בין‬
‫הבכורים‪ ,‬האמצעים ובני הזקונים לגבי התוצאות שקיבלתי‪.‬‬
‫נימוק מסוג הסבר‪ -‬השתמשתי במחקרים ובתיאוריות כדי להסביר תופעות‪ .‬לדוגמא את הטענה‬
‫שבכורים מתבגרים מהר יותר מאחיהם ניתן להסביר בכך שעם לידת האח השני ההורים מייחסים‬
‫לבכור בגרות נפשית ומאלצים אותו להתבגר‪ ,‬לפתח אחריות ולדאוג לאחיו ולכן הם גם רואים‬
‫מחויבות רבה יותר לדאוג לאחיהם יותר מאשר בני זקונים‪.‬‬
‫שאילת שאלות‪ -‬בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ומשתנים אותם אני‬
‫מעוניינת לבדוק‪ .‬השאלה המרכזית אותה בדקתי היא האם יימצא קשר בין המיקום בסדר הלידה‬
‫לבין הדימוי העצמי‪ .‬המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬המיקום בסדר הלידה‪ ,‬המשתנה התלוי‪ -‬דימוי עצמי‪.‬‬
‫העלאת נקודת מבט שונות‪ -‬בחלק התיאורטי הצגתי לכל משתנה מספר הגדרות ותאוריות שונות‬
‫המציגות מגון דעות מנקודות מבט שונות‪ .‬לדוגמא בסקירת הספרות במשתנה התלוי שהוא דימוי‬
‫עצמי הצגתי תיאוריות והגדרות שונות כמו של רוג'רס‪ ,‬פיטס וקולי‬
‫ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪ -‬בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה‪ ,‬בשלב סיכום‬
‫הממצאים הצגתי את הממצאים בטבלאות ובדיאגרמות‪.‬‬
‫מיזוג‪ -‬בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם כדי להשיג מידע רחב‬
‫על המשתנים במחקרי‪.‬‬
‫הסקת מסקנות‪ -‬בפרק הממצאים ובפרק הדיון והמסקנות הסקתי והסברתי את המשמעות של‬
‫הנתונים שקיבלתי‪ .‬למשל הסברתי מדוע בני זקונים הם בעלי מרכיב משפחתי נמוך‪ ,‬דבר הנובע‬
‫מכך שהם הקטנים ביותר ולרוב כבר גדלים עם הורים מזדקנים ואחיהם כבר עזבו את הבית‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫אברהם אסנת "מיקום הילד במשפחה והשפעת המיקום על גיל ההתבגרות" מאמרים ‪1111‬‬
‫‪http://www.articles.co.il/article/70920/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D‬‬
‫‪%20%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7‬‬
‫‪%97%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%20%D7%94‬‬
‫‪%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%92%D7‬‬
‫‪%99%D7%9C%20%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7‬‬
‫‪%AA‬‬
‫‪.1‬‬
‫אביגד שפיץ לימור וצור טל "השפעת התא המשפחתי על התפתחות הילד וסגנונות הורות" ‪1111‬‬
‫‪http://first‬‬‫‪step.co.il/ppt/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D‬‬
‫‪7%90%20%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%20%D7%A‬‬
‫‪2%D7%9C%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D‬‬
‫‪7%94%D7%99%D7%9C%D7%93‬‬‫‪%20%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F%20%D7%A9%D7%99%D7‬‬
‫‪%A2%D7%95%D7%A8%2021.pdf‬‬
‫‪ .1‬אופיר שחם אורנה "איפה הייתם בסדר" מרכז מיכל דליות ‪1111‬‬
‫‪/http://www.michaldalyot.co.il‬מאמרים‪/‬איפה‪-‬הייתם‪-‬בסדר‪aspx.‬‬
‫‪.4‬‬
‫אלפייה תמר "בכורים הנה הבאתי" הורים וילדים ‪1118‬‬
‫‪http://horim.allmag.co.il/page/10277‬‬
‫‪.5‬‬
‫בר‪ -‬אל ציפי (ד"ר)‪ ,‬נוימאיר מרים (ד"ר) מפגשים עם פסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני פסיכולוגיה‬
‫התפתחותית" רכס ‪ 1111‬עמוד ‪111-116 ,111 ,119‬‬
‫בן‪ -‬דוב יואב ואחרים "אביב חדש‪ -‬האנציקלופדיה הישראלית לנוער" מטח ‪ 1114‬כרך ‪11‬‬
‫‪.6‬‬
‫עמודים ‪71-71‬‬
‫‪55‬‬
‫‪.7‬‬
‫בן נון אתי "דימוי עצמי בגיל ההתבגרות" אתר אתי בן נון פסיכולוגית קלינית ‪1111‬‬
‫‪http://www.etty-ben-nun.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99‬‬‫‪%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C‬‬‫‪/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA‬‬
‫‪.8‬‬
‫גרינגרוז גיל "חשיבות סדר הלידה במשפחה" הומו סאפיינס ‪1117‬‬
‫‪http://greengross.wordpress.com/2007/12/01/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7‬‬
‫‪%91%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%93%d7%a8‬‬‫‪%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94‬‬‫‪/%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94‬‬
‫‪ .9‬הררי פרדו ר "השפעת סוג האינטגרציה על הישגים לימודיים ודימוי עצמי של מתבגרים"‬
‫אוניברסיטת תל אביב ‪ 1998‬עמודים ‪1-11‬‬
‫‪ .11‬זיו אבנר "התבגרות" הוצאת מסדה ‪ 1984‬עמודים ‪111-111 , 111-111 ,111-111‬‬
‫‪ .11‬חלמיש י "שיפור דימוי עצמי‪ -‬תוכנית טיפולית‪ -‬מדריך למורה" ‪ 1996‬מרכז פדגוגי כפר סבא‬
‫עמודים ‪1-11‬‬
‫‪ .11‬כהן אורית (ד"ר)‪ ,‬פרידמן דנה "אישיות רוגרס‪-‬העצמי" מטח‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13533‬‬
‫‪ .11‬לבקוביץ ענבל "דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות" אתר "ככה" ‪1111‬‬
‫‪http://www.kacha.co.il/?pageId=7076‬‬
‫‪ .14‬מושקוביץ צביה "הזניקה בין היבט אינטימיות‪ ,‬מוטיבציית הקשר האינטימי‪ -‬רומנטי ודימוי‬
‫עצמי בקרב מתבגרים ומתבגרות רמת גן" אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬בית ספר לחינוך‪ ,‬המגמה לייעוץ‬
‫חינוכי‪ 1116 ,‬עמוד ‪111‬‬
‫‪ .15‬מילר ארז (ד"ר)"אפיה הילד? על מקום הילד במשפחה" אוזן קשבת ‪1111‬‬
‫‪https://sites.google.com/a/lakash.tzafonet.org.il/main/ok21‬‬
‫‪ .16‬משוניס גון "סוציולוגיה" האוניברסיטה הפתוחה ‪ 1999‬פרק ‪17‬‬
‫‪http://hametapel.com/socarticle20.htm‬‬
‫‪.17‬‬
‫נווה ניסן‪ ,‬אלעד רונית‪ ,‬רן אורית "סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" רכס ‪ 1111‬פרק‬
‫ראשון ‪11-16 ,7-19‬‬
‫‪ .18‬סולברג שאול "פסיכולוגיה של הילד והמתבגר‪ -‬מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית" האוניברסיטה‬
‫העברית ירושלים‪ ,‬הוצאת ידיעות אחרונות ‪ 1116‬עמודים ‪171-171‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ .19‬פרגר סמדר "ככל שמשפחה פחות תחרותית‪ ,‬כך יגדל הדמיון באישיותם של הילדים" בית ספר‬
‫להורים ‪http://www.sane- 1111‬‬
‫‪way.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=223468‬‬
‫‪ .11‬צחורי שרון (ד"ר) להתבגר בגוף ובנפש" מטח ‪1111‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5551‬‬
‫‪ .11‬ריץ האריס ג'דית "מיתוס גידול הילדים" הוצאת עם עובד ספרית אפקים ‪ 1998‬עמודים ‪161-174‬‬
‫‪ .11‬שוורץ נעמי "נולדו למרוד" הדרך למעלה להעצמה אישית ‪1111‬‬
‫‪http://www.haderech.co.il/borntorebel.html‬‬
‫‪ .11‬שקד אנאבלה "להציל את הסנדוויץ" אנאבלה שקד ‪1111‬‬
‫‪http://www.anabella.co.il/2437/%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C‬‬‫‪%D7%90%D7%AA‬‬‫‪/%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5‬‬
‫‪57‬‬
‫נספחים‬
‫‪58‬‬
‫נבדק‪/‬ת יקר‪/‬ה !‬
‫במסגרת כתיבת העבודה ביחידה החמישית במדעי החברה מועבר שאלון זה‪.‬‬
‫עליך לסמן ב‪ X-‬את השאלות הנכונות ביותר עבורך‪ .‬שאלון זה הוא אנונימי ויעשה בו שימוש‬
‫לצורכי המחקר בלבד‪.‬‬
‫השאלון מיועד לנבדקים בעלי ‪ 5‬עד ‪ 4‬אחים במשפחה‪ .‬המשך בעמוד הבא‬
‫‪.1‬מהו מיקומך בסדר הלידה‪ :‬בכור ‪ /‬אמצעי ‪ /‬בן זקונים‬
‫מסכים מאוד=‪4‬‬
‫‪.1‬אני רואה עצמי‬
‫כאדם תלותי‬
‫‪.1‬אני מוותר‬
‫פעמים רבות על‬
‫רצונותיי למען‬
‫אחרים‬
‫‪ .4‬אני חושב שיש‬
‫לי מספר תכונות‬
‫טובות‬
‫‪.5‬אני בדרך כלל‬
‫לא בטוח בעצמי‬
‫‪.6‬אני האדם‬
‫שאני רוצה‬
‫להיות‬
‫‪ .7‬היה לי יותר‬
‫טוב בחיים אילו‬
‫הייתי נראה‬
‫מסכים=‪1‬‬
‫לא מסכים=‪1‬‬
‫לא מסכים כלל=‪1‬‬
‫‪59‬‬
‫אחרת‪.‬‬
‫‪.8‬אני לא שלם‬
‫עם המראה‬
‫החיצוני שלי‬
‫‪.9‬אני משתדל‬
‫להקפיד על‬
‫הופעתי‬
‫החיצונית‬
‫‪.11‬אני שמח‬
‫לעזור לאנשים‬
‫שנמצאים‬
‫במשבר‬
‫‪ .11‬אני תופס את‬
‫עצמי כאדם ישר‬
‫‪.11‬נאמנות לחבר‬
‫היא ערך עליון‬
‫‪ .11‬אני רגיש‬
‫במיוחד לסבל‬
‫אחרים‬
‫‪.14‬אני רואה‬
‫מחויבות לדאוג‬
‫לאחיי‬
‫‪.15‬בעתיד אני‬
‫אמשיך בדרך‬
‫הורי ושואף‬
‫להיות כמוהם‬
‫‪.16‬משפחתי‬
‫תומכת בי‬
‫‪.17‬אינני מרגיש‬
‫בנוח עם משפחתי‬
‫‪61‬‬
‫‪.18‬אני נוהג‬
‫להשתלב‬
‫במקומות‬
‫חברתיים ללא‬
‫שום בעיה‬
‫‪.19‬יש לי‬
‫כישורים‬
‫חברתיים‬
‫‪ .11‬אני אהוד על‬
‫חברי‬
‫‪ .11‬אני מבלה‬
‫לעיתים קרובות‬
‫בתוך קבוצה‬
‫קטנה של חברים‬
‫טובים‪.‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫השאלון בנוי מ‪ 11-‬שאלות ומחולק לשני חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון של השאלון‪ -‬עוסק במשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬מיקום בסדר הלידה‪ .‬שאלה ‪ ,1‬שאלה זו‬
‫לשם יצירת אבחנה בין האוכלוסייה המתבגרת שחלקה מורכב מבכורים‪ ,‬חלק נוסף מורכב‬
‫מהאמצעים וחלקה האחר מורכב מבני זקונים‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון‪ -‬בודק את המשתנה התלוי‪ ,‬דימוי עצמי‪ .‬שאלות ‪1-11‬‬
‫לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי חמישה היבטים‪:‬‬
‫שאלות ‪ 1-5‬כוללות את ההיבט הראשון הבודק את החלק האישי של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות‪.‬‬
‫שאלות ‪ 6-9‬כוללות את ההיבט השני הבודק את החלק הגופני של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני לא שלם עם המראה החיצוני שלי‪.‬‬
‫שאלות‪ 11-11‬כוללות את ההיבט השלישי הבודק את החלק המוסרי של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני שמח לעזור לאנשים שנמצאים במשבר‪.‬‬
‫שאלות ‪ 14-17‬כוללות את ההיבט הרביעי הבודק את החלק המשפחתי של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אינני מרגיש בנוח עם משפחתי‪.‬‬
‫שאלות ‪ 18-11‬כוללות את ההיבט החמישי הבודק את החלק החברתי של המשתנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬יש לי כישורים חברתיים‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי‪ ,‬דימוי עצמי‪ ,‬נעים בין ‪1-4‬‬
‫כאשר ‪ =4‬מסכים מאוד‪ =1 ,‬מסכים‪ =1 ,‬לא מסכים‪ =1,‬לא מסכים כלל‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫ערכים ‪ 1,1‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1,4‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המתבטאים דימוי עצמי חיובי‪.‬‬
‫בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות ‪1,1,5,7,8,17‬‬
‫שאלות אלו בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות התשובות ואת עקביות הנחקר‪.‬‬
‫טווח ממוצע תשובות הנבדקים נערך בין‪:‬‬
‫מינימום‪11 -‬‬
‫מקסימום‪81 -‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 11-61‬מצביע על דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 61-81‬מצביע על דימוי עצמי חיובי‪.‬‬
‫בשאלות שיש בהן סקלות הפוכות על מנת להתאימן למפתח זה‪ :‬ערכים ‪.1=1 ,1=1 ,1=4 , 4=1‬‬
‫‪62‬‬
‫נמוך= ‪4-11‬‬
‫דימוי עצמי כולל נמוך = ‪21-11‬‬
‫גבוה= ‪11-11‬‬
‫דימוי עצמי כולל גבוה = ‪11-01‬‬
‫סיכום ממצאים‬
‫מספר נבדק‬
‫אישי‬
‫גופני‬
‫מוסרי‬
‫משפחתי‬
‫חברתי‬
‫בכור ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫דימוי‬
‫עצמי כולל‬
‫‪69‬‬
‫בכור ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫בכור ‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫בכור ‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫בכור ‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪9‬‬
‫‪15‬‬
‫‪64‬‬
‫בכור ‪6‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪69‬‬
‫בכור ‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫בכור ‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪65‬‬
‫בכור ‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫בכור ‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫בכור ‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪68‬‬
‫בכור ‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫בכור ‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪71‬‬
‫בכור ‪14‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪41‬‬
‫בכור ‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪68‬‬
‫‪N=15‬‬
‫מרכיב אישי‬
‫גבוה‬
‫‪66.666%‬‬
‫מרכיב גופני‬
‫גבוה‬
‫‪81%‬‬
‫מרכיב‬
‫מוסרי גבוה‬
‫‪111%‬‬
‫מרכיב אישי‬
‫נמוך‬
‫‪11.111%‬‬
‫מרכיב גופני‬
‫נמוך‬
‫‪11%‬‬
‫מרכיב‬
‫מוסרי נמוך‬
‫‪1%‬‬
‫אמצעי ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫מרכיב‬
‫משפחתי‬
‫גבוה‬
‫‪91.111%‬‬
‫מרכיב‬
‫משפחתי‬
‫נמוך‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪11‬‬
‫מרכיב‬
‫חברתי גבוה‬
‫‪91.111%‬‬
‫‪11‬‬
‫דימוי‬
‫עצמי כולל‬
‫גבוה‬
‫‪81%‬‬
‫דימוי‬
‫עצמי כולל‬
‫נמוך‬
‫‪11%‬‬
‫‪61‬‬
‫אמצעי ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪67‬‬
‫מרכיב‬
‫חברתי נמוך‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪63‬‬
‫אמצעי ‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪9‬‬
‫‪59‬‬
‫אמצעי ‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪69‬‬
‫אמצעי ‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪49‬‬
‫אמצעי ‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪61‬‬
‫אמצעי ‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪59‬‬
‫אמצעי ‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪59‬‬
‫אמצעי ‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪55‬‬
‫אמצעי ‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪66‬‬
‫אמצעי ‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫אמצעי ‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪59‬‬
‫אמצעי ‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪71‬‬
‫אמצעי ‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪71‬‬
‫אמצעי ‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪67‬‬
‫‪N=15‬‬
‫מרכיב אישי‬
‫גבוה‬
‫‪51.111%‬‬
‫מרכיב גופני‬
‫גבוה‬
‫‪71.111%‬‬
‫מרכיב‬
‫מוסרי גבוה‬
‫‪91.111%‬‬
‫מרכיב אישי‬
‫נמוך‬
‫‪46.666%‬‬
‫מרכיב גופני‬
‫נמוך‬
‫‪16.666%‬‬
‫מרכיב‬
‫מוסרי נמוך‬
‫‪6.666%‬‬
‫בן זקונים ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫מרכיב‬
‫משפחתי‬
‫גבוה‬
‫‪91.111%‬‬
‫מרכיב‬
‫משפחתי‬
‫נמוך‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪11‬‬
‫מרכיב‬
‫חברתי גבוה‬
‫‪91.111%‬‬
‫‪16‬‬
‫דימוי‬
‫עצמי כולל‬
‫גבוה‬
‫‪61%‬‬
‫דימוי‬
‫עצמי כולל‬
‫נמוך‬
‫‪41%‬‬
‫‪61‬‬
‫בן זקונים ‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪51‬‬
‫בן זקונים ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫בן זקונים ‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪69‬‬
‫בן זקונים ‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪55‬‬
‫בן זקונים ‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪51‬‬
‫בן זקונים ‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪56‬‬
‫בן זקונים ‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪56‬‬
‫בן זקונים ‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪16‬‬
‫‪67‬‬
‫בן זקונים‬
‫‪11‬‬
‫בן זקונים‬
‫‪11‬‬
‫בן זקונים‬
‫‪11‬‬
‫בן זקונים‬
‫‪11‬‬
‫בן זקונים‬
‫‪14‬‬
‫בן זקונים‬
‫‪15‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪58‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪54‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪58‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪58‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫מרכיב אישי‬
‫גבוה‬
‫‪61%‬‬
‫מרכיב גופני‬
‫גבוה‬
‫‪61%‬‬
‫מרכיב‬
‫מוסרי גבוה‬
‫‪81%‬‬
‫מרכיב‬
‫משפחתי‬
‫גבוה‬
‫מרכיב‬
‫חברתי גבוה‬
‫‪86.666%‬‬
‫דימוי‬
‫עצמי כולל‬
‫גבוה‬
‫מרכיב‬
‫חברתי נמוך‬
‫‪6.666%‬‬
‫‪64‬‬
‫‪81%‬‬
‫מרכיב אישי‬
‫נמוך‬
‫‪41%‬‬
‫מרכיב גופני‬
‫נמוך‬
‫‪41%‬‬
‫מרכיב‬
‫מוסרי נמוך‬
‫‪11%‬‬
‫מרכיב‬
‫משפחתי‬
‫נמוך‬
‫‪11%‬‬
‫‪41%‬‬
‫מרכיב‬
‫חברתי נמוך‬
‫‪11.111%‬‬
‫דימוי‬
‫עצמי כולל‬
‫נמוך‬
‫‪61%‬‬
65
66
‫‪67‬‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪ :‬שיר ארבל שם בית הספר‪_:‬עמי אסף_ ישוב‪_:‬מתן‬
‫שם המנחה‪ :‬אורלי דניאל‬
‫נושא העבודה‪ :‬הקשר בין מיקום בסדר הלידה לדימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם יימצא קשר בין מיקום בסדר הלידה לבין דימוי עצמי?‬
‫השערת המחקר‪ :‬הדימוי העצמי של בן הזקונים יהיה הגבוה ביותר‪ ,‬אחר כך של הבכור ולבסוף‬
‫הדימוי העצמי הנמוך ביותר יהיה של האמצעי‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪ :‬מיקום המתבגרים בסדר הלידה במשפחה (בכור‪ ,‬אמצעי ובן זקונים)‬
‫והדימוי העצמי של כל אחד מהמתבגרים לפי מיקום בסדר הלידה‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬המיקום בסדר הלידה‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬סדר לידת הילדים במשפחה בכור‪ ,‬אמצעי ובן זקונים‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬בעבודתי התייחס למשפחות בעלות ‪ 2‬עד ‪ 3‬ילדים‪ .‬הנשאלים יסמנו את מיקומם‬
‫בסדר הלידה‪ .‬המשתנה כולל בתוכו את ההיבטים‪ :‬המיקום במשפחה‪ ,‬התקופה בה נולד כל ילד‪,‬‬
‫הפרש הגיליים בין האחים‪ ,‬מספר הילדים במשפחה‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬דימוי עצמי‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬תבנית שכלית דרכה האדם רואה את עצמו‪ ,‬אוסף העמדות והרגשות של האדם‬
‫כלפי עצמו וכמו כן הציפיות והתוכניות שלו מעצמו‪ .‬האופן שבו הוא מעריך את כישוריו והאופן שנידמה‬
‫לו שהוא מוערך ע"י אחרים‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬הדימוי העצמי של כל בן משפחה לפי מיקומו בסדר הלידה‪ .‬היבדק באמצעות‬
‫שאלון סגור הכולל שאלות המשקפות את רמת הדימוי העצמי‪ .‬המשתנה כולל בתוכו את ההיבטים‪:‬‬
‫אישי‪ ,‬גופני‪ ,‬מוסרי‪ ,‬משפחתי וחברתי‪ .‬השאלות יבדקו על היכולת ליצור קשרים חברתיים‪ ,‬הערכה‬
‫עצמית של הילד‪ ,‬רמת משפחתיותו‪ ,‬כיצד הילד רואה עצמו ורמת ביטחונו העצמי‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר ‪ 45‬נבדקים בגיל ‪ 15 11-10‬בכורים‪ 15 ,‬אמצעים‪ 15 ,‬בני זקונים‪ .‬הנשאלים‬
‫לומדים בחינוך ההתיישבותי‪ ,‬כל נשאל אח במשפחה של ‪ 2-3‬ילדים‪.‬‬
‫כלי המחקר‪__ :‬שאלון סגור_‬
‫‪68‬‬
‫ביבליוגרפיה (‪ 5‬פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית)‬
‫‪‬‬
‫‪http://www.articles.co.il/article/70920/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D‬‬
‫‪%20%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7‬‬
‫‪%97%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%20%D7%94‬‬
‫‪%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%92%D7‬‬
‫‪%99%D7%9C%20%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7‬‬
‫אסנת אברהם‬
‫‪.%AA‬‬
‫"מיקום הילד במשפחה והשפעת המיקום על גיל ההתבגרות" מאמרים ‪\ 2111‬‬
‫‪http://greengross.wordpress.com/2007/12/01/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7‬‬
‫‪%91%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%93%d7%a8‬‬‫‪%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94‬‬‫‪/%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94‬‬
‫גיל "חשיבות סדר הלידה במשפחה" הומו סאפיינס ‪2112‬‬
‫‪http://www.gilrach.co.il/2011/02/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97‬‬‫‪%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8‬‬‫‪/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94‬‬
‫גפרי קלוגר "הכוח הטמון בסדר הלידה" הגיל הרך ‪2112‬‬
‫‪‬‬
‫ד"ר עדה בקר "דימוי עצמי הורים וילדים" ייעוץ והדרכה להורים לילדים ‪2110‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪http://www.adabecker.com/?page_id=45‬‬
‫‪‬‬
‫ד"ר ציפי בר אל‪ ,‬ד"ר מרים נוימאיר "מפגשים עם פסיכולוגיה מפגש שני‪ -‬פסיכולוגיה‬
‫התפתחותית" ‪ 2111‬הוצאת רכס עמודים ‪. 221-221‬‬
‫‪https://sites.google.com/a/lakash.tzafonet.org.il/main/ok21 ‬‬
‫ד"ר ארז מילר "אפיה הילד? על מקום הילד במשפחה" אוזן קשבת לא מצוין שנת‬
‫פרסום‬
‫‪http://greengross.wordpress.com/2007/12/01/%d7%97%d7%a9%d7%99 ‬‬
‫‪%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%93%d7%a8‬‬‫‪%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94‬‬‫‪/%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94‬‬
‫גיל "חשיבות סדר הלידה במשפחה" הומו סאפיינס ‪2112‬‬
‫חתימת התלמיד‪________________ :‬‬
‫ת‪.‬ז של התלמיד‪____________ :‬‬
‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬
‫ההצעה אושרה‬
‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬
‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬
‫ההצעה לא אושרה‬
‫שם המדריך‪/‬ה המאשר‪/‬ת ‪ _____________________ :‬תאריך _________________‬
‫‪69‬‬
‫שימו לב‪ :‬הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‪ .‬עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק‪.‬‬
‫נא שימו לב להערות שלהלן‪ :‬ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב ‪.X‬‬