הולוקפטומה

‫משרד החינוך והתרבות‬
‫מינהל חברה ונוער‬
‫יד לחברי תנועות הנוער‬
‫ציוניות בשואה ובמרי‬
‫המרכז ל ה ו ר א ת השואה‬
‫תל יצחק‬
‫תש נ״ ג‬
‫עורך ראשי‪:‬‬
‫עדנה לבינגר‬
‫פ ר ק אי‪:‬‬
‫סנדרין אלבאום — בוחניק‬
‫פ ר ק בי‪:‬‬
‫דורון א ב ר ה ם‬
‫פ ר ק גי‪:‬‬
‫עדנה לבינגר‬
‫אוצר ה ת ע ר ו כ ה ‪ :‬א י ת מ ר וכ‪0‬לר‬
‫בימוי ה ם ר ‪: 0‬‬
‫ליאורה אייזנשט״ן‬
‫מ נ ה ל ת המכון‪:‬‬
‫איה בן נ פ ת ל ׳‬
‫יעוץ מדעי‪:‬‬
‫פרופ׳ דניאל ק א ר פ ׳ ‪ ,‬פרופ׳ מ י נ ה רוזן —‬
‫אוניברסיטת תל־אביב‬
‫יעוץ פדגוגי‪:‬‬
‫אילה קמון — אוניבר‪0‬ינ‪1‬ת ירושלים‬
‫ב ת ש ב ע שביב — אוניברסיסת תל־אביב‬
‫נילי בן עמי וצוות ת כ נ י ם ותורנויות —‬
‫מ י נ ה ל ח ב ר ה ונוער‬
‫עריכה לשונית‪:‬‬
‫חיה ו ט נ ש ט ״ ן ־ מ א ״ ר‬
‫הבאה לדפוס‪:‬‬
‫מימני ד פ ו ס ב ע ״ מ‬
‫הוצאת ״משואה״‬
‫קבוץ ת ל ־ י צ ח ק ‪45805‬‬
‫טל‪ ,09-699563 ,699997 .‬פ ק ס ‪09-697410 :‬‬
‫תודתנו נתונה‪:‬‬
‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוון ושאלוניק׳‬
‫ארכיון תמונות בית התפוצות‬
‫מחלקת‬
‫ספרות ע״׳ — ארכיון השפות הספרדית והודית ‪-‬‬
‫אוניברסיטת‬
‫בר־אילן‬
‫מוזיאון לתולדות תל־אביב יפו‬
‫תמונת השער‪ :‬הכובשים הגרמנים מחרימים סחורות בעיר ומפנים תושבים מבתיהם‪ .‬ציוו בעיתון יווני בשאלוניקי‪ .‬מתוך‪ :‬זנרון שאלוניקי‪ ,‬עמ׳ ‪531‬‬
‫דבר• פתיחה‬
‫ק ה י ל ת שאלוניקי היא ה ק ה י ל ה ה ס פ ר ד י ת ה ג ד ו ל ה ביותר ש ה ו כ ח ד ה ב ש ו א ה ‪.‬‬
‫א ש מ ד א י הגרמני־הנאצי יצא ל ה ש מ י ד ‪ ,‬להרוג ו ל א ב ד א ת כ ל היהודים ב א ש ר הם‬
‫ולא ע ש ה כל ה ב ח נ ה בין יהודי ליהודי‪ .‬יהודי אשכנזי או יהודי ספרדי — א ח ת‬
‫דתו להמית‪ .‬כל יהודי ש ש ר ד ל א ח ר ההרג־רב הנורא הוא ב ב ח י נ ת אוד מ ו צ ל מ א ש ‪.‬‬
‫כל עם ישראל‪ ,‬ב א ש ר הוא‪ ,‬היה מ ו ע ד ל ה ש מ ד ה ‪.‬‬
‫כולנו‪ ,‬ה ח י י ם כ א ן היום‪ ,‬הננו שרידי חרב‪.‬‬
‫ת ח ו ש ה זו חייבת ל ה י נ ט ע ע מ ו ק ב ל ב הדור הצעיר ה ג ד ל ו מ ת ח נ ך במדינת־ישראל‪.‬‬
‫ת ח ו ש ה זו היא א ח ד מ מ ר כ י ב י ה ה ח ש ו ב י ם ביותר ש ל אחדות־ישראל‪.‬‬
‫ה ה כ ר ה ב א ח ד ו ת ישראל היא גורם מרכזי לסולידאריות־יהודית‪ .‬ה ל א כך כ ת ב‬
‫בנימין ז א ב הרצל‪ ,‬ח ו ז ה ה מ ד י נ ה ‪ ,‬ב ה ק ד מ ת ו לספרו מ ד י נ ת ־ י ה ו ד י ם ‪ :‬״עם הננו‪ ,‬עם‬
‫א ח ד ‪ .‬ושונאינו יעשונו לעם גם נגד רצוננו״‪.‬‬
‫מ כ א ן ה ח ש י ב ו ת החינוכית ה ר ב ה בעיסוק בתולדותיה ובגורלה ש ל ק ה י ל ת‬
‫שאלוניקי‪ ,‬ב א ש ר ב א מ צ ע ו ת ו ע ו מ ד הצעיר ע ל ה י ב ט ח ש ו ב זה בגורל עם־ישראל‬
‫ומהותו‪.‬‬
‫תוך כדי ל י מ ו ד עיוני וחווייתי ש ל ת ו ל ד ו ת ק ה י ל ת שאלוניקי י ע מ ו ד הצעיר על‬
‫ה ת ש ת י ת ה מ ש ו ת פ ת ל כ ל פזורי ישראל וקהילותיו השונות‪.‬‬
‫ה ש ו ו א ת אורח־חייה‪ ,‬תרבותה‪ ,‬מ ו ס ד ו ת י ה ואישיה ש ל ק ה י ל ת שאלוניקי ל א ל ה ש ל‬
‫ק ה י ל ו ת ישראל א ח ר ו ת ת ע מ י ד את החניך על יסודות הקיום ש ל עם ישראל בכל‬
‫הדורות ו ב כ ל אתר ואתר‪ .‬החניך י ל מ ד ע ל הקשרים ה ב ל ת י ניתקים‪ ,‬ש ה י ו קיימים‬
‫מ א ז ו מ ת מ י ד בין ק ה י ל ו ת ישראל ה ש ו נ ו ת ו ע ל ה ה ש פ ע ה ה ה ד ד י ת ביניהן‪.‬‬
‫ה ת ל מ י ד י ל מ ד להכיר ולהוקיר את מסירות ה נ פ ש ש ל ק ה י ל ו ת ישראל בגולה ל ש ם‬
‫ש מ י ר ת ה ת ר ב ו ת היהודית‪ ,‬תורתה‪ ,‬חוקיה ואורח חייה ו י ע מ ו ד ע ל ח ש י ב ו ת ם ש ל‬
‫א ל ה ל ק י ו מ ה ש ל כנסת־ישראל בימינו‪.‬‬
‫ח ש י ב ו ת קיומה‪ ,‬ב ט ח ו נ ה ו ר ו ו ח ת ה ש ל מדינת־ישראל ה ע צ מ א י ת יובנו‪ ,‬ה ב ן היטב‪,‬‬
‫תוך ה ס ת כ ל ו ת מ ע מ י ק ה בגורלן ה מ ר ש ל ק ה י ל ו ת ישראל בגולה‪.‬‬
‫ק ה י ל ת שאלוניקי ה מ פ ו א ר ת ראויה ל ש מ ש ד ו ג מ א ו מ ו פ ת ל ק ה י ל ו ת ישראל במדינת‬
‫ישראל ה מ ת ח ד ש ת ‪.‬‬
‫יעמדו‪ ,‬אפוא‪ ,‬ע ל ה ב ר כ ה אנשי ״ מ ש ו א ה ״ ‪ ,‬העוסקים ב מ ל א כ ת ק ו ד ש חינוכית זו ש ל‬
‫ה נ ח ל ת מ ו ר ש ת ק ה י ל ו ת ישראל ש ה ו כ ח ד ו לבני הדור הצעיר במדינת ישראל‪.‬‬
‫אברהם ע ו ד ד כ ה ן‬
‫מ נ ה ל מ י נ ה ל ח ב ר ה ונוער‬
‫רציונאל‬
‫״‪ ...‬ב־‪ 1911‬בנוסעי לשאלוניקי ‪ ...‬ראיתי דבר שלא נראה בשום מקום בעולם‪:‬‬
‫ראיתי עיר עברית‪ ,‬עיר העבודה העברית הראשונה בעולם‪ ...‬נמל שאלוניקי הוא נמל‬
‫יהודי‪ .‬המלחים הם יהודים‪ ,‬ולכן שבת הנמל ביום השבת‪.‬״‬
‫!ד‪ .‬בךגוריון כמכתב ל‪-‬י‪ .‬עוזיאל‪,‬‬
‫ב־״זכרון שאלוניקי״(‬
‫דברים אלה מבטאים אולי יותר מכל את אופיה הייחודי של הקהילה היהודית‬
‫בשאלוניקי‪ ,‬קהילה בעלת מסורת יהודית מפוארת‪ ,‬ששורשיה במגורשי ספרד‬
‫ופורטוגל‪ ,‬ואף לפניהם‪ ,‬שנמחתה כמעט כליל בשואה‪ .‬יהדות זו‪ ,‬קהילת שאלוניקי‪,‬‬
‫עשויה היתה להיות גשר בין יהדות ספרד‪ ,‬טרם גירוש יהודי ספרד ופורטוגל‪,‬‬
‫ליישוב היהודי המתחדש בארץ־ישראל‪ .‬משהו מאותו ניחוח של הרחוב היהודי‬
‫בשאלוניקי יכול המטייל למצוא היום ברחוב לוינסקי ובשכונת פלורנטין בתל־אביב‪,‬‬
‫שהוקמו על ידי יהודי שאלוניקי שעלו לארץ־ישראל בתחילת שנות ה־‪.30‬‬
‫תוכנית זו עוסקת בסיפורה של קהילה יהודית אחת — קהילת יהודי שאלוניקי‬
‫שניכחדה ב״שואה״‪ .‬המפגש של בני נוער עם מוראות השואה יוצר לעיתים מחיצות‬
‫של ריחוק ומבוכה‪ .‬עוצמת האימה‪ ,‬מימדיה והיות האירוע חסר תקדים בתולדות‬
‫האנושות מקשים על יכולת ההבנה שלנו‪ .‬הניסיון החינוכי שנירכש ב״משואה״‪,‬‬
‫המכון ללימודי השואה‪ ,‬מלמד כי באמצעות בחינה וחקירה של הדילמות שעמדו‬
‫בפני הפרט והקהילה הבודדת ניתן ליצור אמפתיה והבנה של התגובות היהודיות‬
‫בשואה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מכיוון שהווייה יהודית אנושית זו של קהילת שאלוניקי נמחתה‪,‬‬
‫אנו נוטים להתחיל את החקירה במפגש בין הקהילה היהודית והכובש הגרמני‬
‫ומתעלמים מהיות חיים טרם הכיבוש‪ .‬המפגש של בני הנוער היום עם העולם שהיה‬
‫מאפשר לעמוד על גודל האובדן‪.‬‬
‫בתוכנית לימודים זו בחרנו להתמקד ביהדות שאלוניקי‪ ,‬משום שבקהילה זו חיו‬
‫מרבית יהודי יוון ומשום אופיה המיוחד‪ .‬פתיחותה לסביבה מחד גיסא‪ ,‬והיותה‬
‫מעוגנת במסורת היהודית מאידך גיסא‪ .‬האוטונומיה שממנה נהנתה הקהילה והיותה‬
‫רוב בשאלוניקי‪ ,‬עיצבו דמות יהודי השונה מסטריאוטיפ ״היהודי הגלותי״‪ .‬בתוכנית‬
‫זו יש משום הצבת יד לקהילה זו שכמעט כל בניה נרצחו במחנות ההשמדה‬
‫הנאציים‪.‬‬
‫קורותיהם של יהודי שאלוניקי ממחישים את הגישה החינוכית של ״משואה״‪ .‬לפי‬
‫גישה זו יש לצקת תוכן ליום השואה במערכת החינוך על ידי הקדשת יום הזכרון‬
‫בבתי הספר לעיון בנושא אחד באמצעות שילוב שיטות הוראה מגוונות וטכס‬
‫התיחדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יכולה התוכנית גם להוות נושא לימוד בפני עצמו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הציר המרכזי המחבר בין כל פרקי התוכנית הוא הזהות היהודית‬
‫השאלוניקאית‪ .‬זהות יהודית מגובשת וייחודית זו‪ ,‬שעל מאפייניה‬
‫נעמוד בפרק העוסק ב״עולם שהיה׳׳‪ ,‬כמעט שלא נפגעה בתקופת‬
‫הכיבוש הגרמני‪ .‬יתכן שאפשר לראות בכך הסבר לאופן שבו התמודדה‬
‫הקהילה עם הכובש הנאצי‪ .‬באושוויץ נשללה ונרמםה זהות זו‪ ,‬ועם‬
‫זאת נוצרה גם שם זיקה קבוצתית בין היהודים היווניים‪ ,‬שהחליפה את‬
‫זו שאינה עוד‪.‬‬
‫מדריך למורה‪/‬למדריך‪/‬ה‪ -:‬כללי‬
‫ע ב ו ד ת הכנה בבית‬
‫דיון ב מ ל י א ה )‪ 30-15‬דק׳(‬
‫י ח י ד ת ל י מ ו ד ש ל י ש י ת ‪ :‬״ ה ו ל ו ק פ ט ו מ ה ״ — יהודי‬
‫מסרות‪:‬‬
‫שאלוניקי באושוויץ‬
‫‪ .1‬להכיר ק ה י ל ה יהודית עשירה וייחודית זו‪.‬‬
‫‪ .2‬ל ה ב י א ל מ ו ד ע ו ת את ש ו ת פ ו ת הגורל ש ל העם‬
‫היהודי‪.‬‬
‫שיעור מ ב ו א )‪ 45‬דק׳(‬
‫צ פ י ה בסרט ו י ד י א ו ) ‪ 2 5‬דק׳(‬
‫ש י ח ה ב מ ל י א ה )‪ 20-15‬דק׳(‬
‫‪ .3‬לברר את ה ב ע י ו ת ה י י ח ו ד י ו ת שנצבו בפני ק ה י ל ה זו‬
‫בימי ה כ י ב ו ש והגירוש‪.‬‬
‫‪ .4‬ל ע מ ו ד ע ל גודל ה א ו ב ד ן ה א נ ו ש י והתרבותי‪.‬‬
‫ק ה ל יעד‪:‬‬
‫יחידה נוספת ל ב ח י ר ה ‪ :‬ע ב ו ד ה ע צ מ י ת ע ל ק ט ע י עדויות‬
‫כ ת ו ב ו ת )‪ 25‬דק׳(‬
‫דיון ב מ ל י א ה )‪ 20‬דק׳(‬
‫נושאים ל ע ב ו ד ו ת ת ל מ י ד י ם )ראה ע מ ׳ ‪(64‬‬
‫— ת ל מ י ד י ה ח ט י ב ה העליונה בבתי־הספר‪.‬‬
‫— מורים להםטוריה‪ ,‬מ ח נ כ י ם ב כ ת ו ת י ׳ ‪ -‬י ״ ב ומדריכים‬
‫במסגרות בית ספריות וחוץ בית ספריות‪ :‬ש ע ו ת‬
‫מ ח נ ך ‪ ,‬לקראת יום ה ש ו א ה ‪ ,‬קורס ב מ ו ר ש ת יהדות‬
‫ה מ ז ר ח ‪ ,‬יום מ ו ק ד ש כ ב ת י ועוד‪.‬‬
‫אמצעים‪:‬‬
‫חוברות למורה‬
‫תערוכה‬
‫מקורות‪ :‬יומן אישי‬
‫סרט וידיאו‬
‫היקף‪:‬‬
‫ספרי עזר‬
‫ש ל ו ש י ח י ד ו ת ־ ל י מ ו ד הניתנות ל ה ע ב ר ה במסגרת ש ל ‪6,4‬‬
‫השיסה‬
‫ש ע ו ת לימוד‪.‬‬
‫‪ -‬כללי‪:‬‬
‫ביסודה תוכנית זו הינה מונוגרפיה‪ .‬ה ת ל מ י ד יוצא‬
‫מ ב נ ה היחידות‬
‫‪ -‬כללי‪:‬‬
‫ל מ ס ע היכרות עם ק ה י ל ה יהודית שאיננה עוד‪ .‬ש ל ו ש ת‬
‫י ח י ד ת ־ ל י מ ו ד ר א ש ו נ ה ‪ :‬״ ש א ל ו נ י ק י עיר ש ל י ה ו ד י ם ״‬
‫ח ל ק י התוכנית עוסקים בזהות היהודית ה ש א ל ו נ י ק א י ת‬
‫מ ב ו א קצר )‪ 10-5‬דקי(‬
‫בשלוש תקופות‪:‬‬
‫ע ב ו ד ה ע צ מ י ת ש ל ה ת ל מ י ד י ם בתערוכה )‪ 30‬דק׳(‬
‫טרם ש ו א ה — העולם שהיה‪ ,‬ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש הגרמני‬
‫דיון מסכם )‪ 15‬דק׳(‬
‫ויהודי שאלוניקי באושוויץ‪ .‬לפני ה ת ל מ י ד יובאו‬
‫א ר ב ע ה א מ צ ע י ה מ ח ש ה שונים‪ :‬תערוכה‪ ,‬מקורות‪,‬‬
‫י ח י ד ת ־ ל י מ ו ד שנייה‪ :‬״ ה ש ב ת ה ש ח ו ר ה ״ — שאלוניקי‬
‫עדויות וסרט‪ .‬ארבעת א מ צ ע י ה מ ח ש ה א ל ה שונים‬
‫ת ח ת ה כ י ב ו ש הגרמני ו ע ד הגירוש‬
‫זה מ ז ה הן מ ב ח י נ ה מ ה ו ת י ת והן מ ב ח י נ ת ה א מ צ ע י ם‬
‫מ ב ו א )‪ 10‬דק׳(‬
‫לניתוח ו ל ע ב ו ד ה ש מ פ ע י ל ה ת ל מ י ד ‪ .‬ב מ י ד ה רבה בחירת‬
‫מרכז ל מ י ד ה ‪ :‬ע ב ו ד ה ב ק ב ו צ ו ת על מקורות )‪ 30‬דק׳( או‬
‫סוג א מ צ ע י ה ה מ ח ש ה מ ו ת א מ ת לאופיים ש ל התכנים‬
‫ההיסטוריים‪ .‬ל מ ש ל ‪ :‬א מ צ ע י ה ה מ ח ש ה לפרק הראשון‬
‫הבסיס ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם כ ל סוגי התכנים ו ה ב ע י ו ת‬
‫״שאלוניקי עיר ש ל יהודים״‪ ,‬נבחר להיות תערוכה‪,‬‬
‫ש ה ם מעוררים הינו התלמיד‪ ,‬האינדיבידום‪ .‬ה ו א זה‬
‫מ ש ו ם שדווקא ה מ י מ ד הוויזואלי ה ח ו ש י ה ו א זה‬
‫המתבונן‪ ,‬קורא‪ ,‬מעריך‪ .‬הדיון ב מ ל י א ה נועד ל ש מ ש‬
‫ה ח ס ר ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ‪ .‬היכולת ל ש ח ז ר ו ל ע מ ו ד על‬
‫ב מ ה ל ה ע ל ו ת סוגיות ו ל ה ח ל פ ת ד ע ו ת לגביהן‪ .‬אין כאן‬
‫המאפיינים הייחודיים ש ל קהילה זו נעשית דרך עיניו‬
‫הכרעות ו ת ש ו ב ו ת לבעיות‪ ,‬א ל א ניסיון ל ה ר א ו ת נקודות‬
‫ש ל התלמיד‪ ,‬כ מ ש ו ט ט בין אנשי ה ק ה י ל ה ומוסדותיה‪,‬‬
‫מ ב ט שונות‪ .‬למורה י ש ח ש י ב ו ת מרכזית בתהליך‬
‫מ ד פ ד ף בעיתוניה ו מ ט י י ל ב נ מ ל ה ש ל שאלוניקי‪.‬‬
‫ה ל מ י ד ה ‪ .‬ה מ ו ר ה ה ו א זה ה מ צ ב י ע ע ל ההקשרים‬
‫התערוכה פונה בעיקרה ל מ י מ ד ה ח ז ו ת י ה מ ש ח ז ר ‪.‬‬
‫הרחבים יותר ש ל הבעיות‪ .‬ע ל כ ן ע ל ה מ ו ר ה ל ה י ו ת‬
‫ה מ ק ו ר ו ת והעדויות קרובים לדרך ע ב ו ד ת ו ש ל‬
‫קשוב לתלמידיו ולתחושותיהם ולאפשר תגובות‬
‫ההיסטוריון‪ .‬ואילו הסרט מעניק מ י מ ד ש ל כ א ן ועכשיו‬
‫רגשיות באשר הן‪.‬‬
‫ו ע ם ז א ת מרחק מסוים הנובע מעיסוק באושוויץ‬
‫התוכנית מ צ י ע ה ת מ ו נ ה כ ו ל ל ת ו ל א ת מ י ד מ מ צ ה ש ל‬
‫וביהודי שאלוניקי בה‪ .‬כ א ן האנשים הניצולים מספרים‬
‫ק ה י ל ה זו ב ת ק ו פ ו ת שונות‪ .‬לכן אנו מציעים נושאים‬
‫א ת סיפורם‪ ,‬א ת סיפור אושוויץ‪.‬‬
‫לעיון ו ל מ ח ק ר ע צ מ י ש ל תלמידים‪ .‬המרכז ה פ ד ג ו ג י‬
‫התוכנית ניכתבה באופן שניתן יהיה להעבירה למיגוון‬
‫ב ״ מ ש ו א ה ״ יעניק עזרה שתידרש‪ .‬ע ב ו ד ו ת ש ת י מ צ א נ ה‬
‫ר ח ב ש ל תלמידים‪.‬‬
‫ראויות תזכנה לפרסי לימודים‪.‬‬
‫מ ב נ ה ת ו כ נ י ת ‪ :‬תוכנית בעלת רצף‪ ,‬ניתנת להפעלה מודולרית‬
‫מתודה‬
‫תוכן‬
‫עזרים‬
‫׳״״*‬
‫‪.‬‬
‫תערוכה‬
‫קהילה‬
‫‪ 90‬דק׳ ‪ 45 -‬דק׳‬
‫‪1941-1850‬‬
‫זהות‬
‫יהודית‬
‫•ומן אישי‬
‫‪ 90‬דק׳ ‪ 45 -‬דק׳‬
‫‪_j‬‬
‫\‪d‬‬
‫‪ •up‬ן !!ן‬
‫‪iiidM‬‬
‫כיבוש‬
‫גרמני‬
‫‪1943-1941‬‬
‫אושוויץ‬
‫‪ 90‬דק׳ ‪ 45 -‬דק׳‬
‫‪1945-1943‬‬
‫|‪W‬‬
‫‪ i‬־ ! ‪,‬‬
‫׳אני יהודי ולא יותר׳ שאלוניקי עיו של יהודי‬
‫פרק ראשון‪ :‬תולדות הקהילת היהודית‬
‫ו‬
‫?‪3‬‬
‫)‪(1941 - 1850‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫״אני יהודי ולא יותר״ אומר נער‪ ,‬ספן יהודי שאלוניקאי‪ ,‬בשיחה בינו לבין תייר‬
‫יהודי מנורווגיה‪ ,‬המגיע לנמל העיר בתחילת המאה ה־‪.20‬‬
‫אמירה זו מבטאת את מהותה של ההוויה היהודית השאלוניקאית‪ .‬קהילה‬
‫ספרדית־יהודית ים תיכונית זו התעצבה במשך כ־‪ 500‬שנה‪ .‬הגירתם של יהודים‬
‫ואנוסים מחצי האי האיברי‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה לשאלוניקי‪ ,‬אופיו של השלטון‬
‫העות׳מאני‪ ,‬מיקומה הגיאוגרפי והחיים לצד מיעוטים לאומיים נוספים בעיר‪,‬‬
‫מרכיבים אלה עיצבו את זהותה של הקהילה היהודית בשאלוניקי‪.‬‬
‫כיצד תגיב קהילה זו לשינויים של סוף המאה ה־‪ 19‬ותחילת המאה ה־‪ ?20‬כיצד‬
‫יתמודדו יהודי העיר עם השינויים בסדר הפוליטי העולמי‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬המודרניזציה‬
‫והלאומיות‪ ,‬מהפכת ״התורכים הצעירים״‪ ,‬סיפוח שאלוניקי ליוון? מהי אפוא הזהות‬
‫היהודית־שאלוניקאית ערב כיבוש העיר ע״י הגרמנים?‬
‫מסרות‬
‫ה ת י י ש ב ו ת מ ח ו ד ש ת ש ל יהודים בעיר ה ת ר ח ש ה מ ש ל ה י‬
‫‪ .1‬להכיר את תולדותיה ש ל ק ה י ל ת שאלוניקי‬
‫ה מ א ה ה־‪ .15‬יהודים הגרו מפרובנס‪ ,‬איטליה‪ ,‬אשכנז‬
‫ומאפייניה‪.‬‬
‫ובעיקר מ ח צ י האי האיברי אל האימפריה ה ע ו ת ׳ מ א נ י ת ‪.‬‬
‫‪ .2‬לברר את ייחודה ש ל ה ז ה ו ת היהודית בשאלוניקי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1530‬היו בעיר ‪ 13225‬יהודים מ ת ו ך ‪24315‬‬
‫‪ .3‬ל ש מ ש רקע ל ה ב נ ת קשייהם ש ל יהודי שאלוניקי‬
‫תושביה‪.‬‬
‫ב ה ת מ ו ד ד ו ת ם ע ם ה כ י ב ו ש הגרמני ו ע ם מ ח נ ו ת המות‪.‬‬
‫‪.‬במאה ה־‪ 16‬הגיעה ה ח ב ר ה היהודית באימפריה‬
‫ה ע ו ת ׳ מ א נ י ת לרמת פ ע י ל ו ת פוליטית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חברתית‬
‫אמצעים‬
‫ורוחנית ג ב ו ה ה ביותר‪ ,‬ושאלוניקי היתה העיר בה‬
‫— תערוכה‬
‫התקיים ה י ש ו ב היהודי השני בגודלו ב א י מ פ ר י ה ואף‬
‫— דפי עבודה לתלמיד‬
‫בעולם היהודי‪.‬‬
‫לבחירה‪:‬‬
‫ה ח ב ר ה היהודית ספרדית בשאלוניקי צריכה היתה‬
‫— סרט ב ה פ ק ת בית ה ת פ ו צ ו ת‬
‫ל ה ת מ ו ד ד עם בעיות ק ש ו ת בהיותה ח ב ר ה ק ו ל ט ת‬
‫— ספרים בנושא י ה ד ו ת שאלוניקי‬
‫מהגרים יהודים ואנוסים‪.‬‬
‫— ספרי בישול ש ל אוכל ספרדי‬
‫ב מ א ה ה־‪ 16‬ניתן פסק ה ל כ ה בשאלוניקי ה מ ת י ר ל ק ב ל‬
‫תערוכה ״אני יהודי ולא יותר״— שאלוניקי עיר של‬
‫אנוסים כיהודים גמורים ללא ה ג ב ל ו ת כ ל ש ה ן לצורכי‬
‫יהודים‬
‫נישואים‪.‬‬
‫המהגרים ה ק י מ ו ל ע צ מ ם מסגרות אירגוניות נפרדות‬
‫מ ה ל ך הפעילות‬
‫׳קהלים׳‪ ,‬ש ב ה ם ה ת ק ב צ ו ק ב ו צ ו ת מהגרים ל פ י ארצות‬
‫אפשרות א׳‬
‫וערי מוצאם‪.‬‬
‫‪ .1‬צפיה בסרט ש ל בית ה ת פ ו צ ו ת ע ל ק ה י ל ת שאלוניקי‬
‫ה מ ט ר ו ת הראשוניות ל ה ק מ ת ה׳קהלים׳ היו ל א פ ש ר‬
‫‪ .2‬ע ב ו ד ה ע צ מ י ת בתערוכה‬
‫א ת ה מ ש ך החיים היהודיים כפי ש ה ת ק י י מ ו בארצות‬
‫‪ .3‬דיון מ ס כ ם‬
‫מוצאם‪ .‬התארגנות זו ה ו ק מ ה סביב בתי הכנסת‪.‬‬
‫ה מ ק ב י ל ה התורכית ש ל ׳קהל׳ היא בדרך כ ל ל מ ה א ל ה‬
‫א פ ש ר ו ת ב׳‬
‫— שכונה או רובע‪ .‬העיר ה ע ו ת ׳ מ א נ י ת היתה מ ח ו ל ק ת‬
‫‪ .1‬צפיה בסרט ש ל בית ה ת פ ו צ ו ת על ק ה י ל ת שאלוניקי‬
‫ל ש כ ו נ ו ת ואלה היו מאורגנות סביב מרכז ד ת י ‪ :‬בית‬
‫‪ .2‬ע ב ו ד ה ע צ מ י ת בתערוכה‬
‫כנסת‪ ,‬כנסייה או מסגד‪.‬‬
‫‪ .3‬ע ב ו ד ה ב ק ב ו צ ו ת ‪ :‬הכנת כ ת ב ת תחקיר ע ל ה י ב ט‬
‫בעיר ק מ ו כ־‪ 30‬קהלים כגון‪ :‬״ ק ה י ל ת לישבון״‪,‬‬
‫מסוים מ ח י י יהודי העיר‬
‫‪ .4‬דיון מ ס כ ם‬
‫״ ק ה י ל ת סיציליה״‪ ,‬״ ק ה י ל ת ק א ט א ל ן ״ ועוד‪ .‬ה׳קהלים׳‬
‫היו מופקדים ע ל ענייני ה ח ו ץ והפנים ש ל ה ק ה י ל ה ‪.‬‬
‫ה ק ש ר עם ה ש ל ט ו ן התורכי‪ ,‬ח ל ו ק ת נ ט ל המיסים‪ ,‬גבייה‬
‫רקע היסטורי‬
‫והעברה ש ל המיסים‪ ,‬תקון תקנות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1169‬ביקר בשאלוניקי הנוסע בנימין מ ט ו ד י ל ה‬
‫התקנות חייבות היו להיות מ א ו ש ר ו ת ע ל ידי כל‬
‫וכך תיאר א ת ביקורו‪ :‬״ ו מ ש ם ) מ מ ס ע ה ( שני ימים‬
‫ה׳קהלים׳‪ .‬ל כ ל ׳קהל׳ היו מ ו ס ד ו ת ע צ מ א י י ם כ מ ו‬
‫לעיר סילוסקי )סרוס ה ש ם שאלוניקי(‪ ...‬והוא עיר‬
‫״חברה קדישא״‪ ,‬מ ו ס ד ו ת ל ג מ י ל ו ת חסדים‪ ,‬ישיבה‪.‬‬
‫גדולה מ א ד ‪ ,‬ובה כ מ ו ח מ ש מ א ו ת יהודים ושם הרב‬
‫ראוי לציין ש ה ה ב ד ל י ם בין ה׳קהלים׳ השונים אינם‬
‫ש מ ו א ל ובניו תלמידי חכמים‪ ,‬והוא שם מ מ ו נ ה על‬
‫מובהקים‪ .‬מ ה גם ש ל ק ר א ת סוף ה מ א ה ה־‪ 17‬מ נ ה ג‬
‫היהודים ת ח ת יד ה מ ל ך ור׳ שבתי חתנו ור׳ אליה ור׳‬
‫ספרד ה פ ך ל מ נ ה ג ה מ ק ו ב ל בכל ה׳קהלים׳‪ .‬בסוף‬
‫מיכאל‪ ,‬ושם גלות ע ל יהודים והם מ ת ע ס ק י ם ב מ ל א כ ת‬
‫ה מ א ה ה־‪ 17‬ה ת א ח ד ו כל ה׳קהלים׳ כ ש ב ר א ש ם מ ו ע צ ה‬
‫ה מ ש י ״ ) מ ס ע ו ת ר׳ בנימין מ ט ו ד י ל ה ‪ ,‬פראנקפורט‬
‫עליונה ב ה נ ה ג ת ש ל ו ש ה רבנים ו ש ב ע ה נכבדים‪ .‬ב מ א ה‬
‫‪.(1904‬‬
‫ה־‪ 19‬עברה ה ק ה י ל ה ל ה נ ה ג ת ו ש ל רב א ח ד ב ל ב ד הוא‬
‫תאורו ש ל בנימין מ ט ו ד י ל ה מ ל מ ד על קיומה של‬
‫ה ״ ח כ ם באשי״‪.‬‬
‫קהילה יהודית־רומאניוטית ב ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן הביזנטי‪.‬‬
‫ב מ א ה ה־‪ 19‬ו ת ח י ל ת ה מ א ה ה־‪ 20‬היוותה ה ק ה י ל ה‬
‫יהודים א ל ה גורשו ל א י ס ט נ ב ו ל בשנת ‪ 1453‬על ידי‬
‫מסגרת על ש ל יהודי העיר‪.‬‬
‫ה ש ל ט ו ן התורכי‪.‬‬
‫ה ק ה י ל ה ד א ג ה ל מ ו ס ד ו ת שונים כ מ ו ‪:‬‬
‫— בית החולים ה״ברון הירש״ בו היו כ־‪ 120‬מ י ט ו ת‬
‫יוצא ש ל מ ס פ ר גורמים‪ :‬יחס ה ש ל ט ו ן ה ע ו ת ׳ מ א נ י אל‬
‫— ״ביקור ח ו ל י ם ״ — סיפק שירות רפואי חינם‬
‫היהודים וצרכיו‪ ,‬מ י ק ו מ ה הגיאוגרפי ש ל העיר‪ ,‬שינויים‬
‫לחולים חסרי א מ צ ע י ם‬
‫— ״ מ ת נ ו ת לאביונים״ — כאלפיים תלמידים עניים‬
‫קיבלו ארוחת צהריים מדי יום ביומו‬
‫— בית יתומים ״קארלו אלאטיני״ — מ צ א ו בו מ ח ס ה‬
‫כ־‪ 40‬יתומים‬
‫ותהליכים כלכליים עולמיים וצרכיה הפנימיים של‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫אופי ה ש ל ט ו ן ה ע ו ת ׳ מ א נ י א פ ש ר ליהודים לעסוק כ מ ע ט‬
‫בכל תחום‪ .‬ניתן היה ל מ צ ו א יהודים העוסקים ב ע ב ו ד ת‬
‫ה א ד מ ה ‪ ,‬כורמים ופועלי טבק‪.‬‬
‫— בית מ ח ס ה ל ח ו ל י רוח‬
‫ח ל ק מעיסוקי היהודים בעיר נשען ע ל עיסוקיהם‬
‫— ליגה ל מ ל ח מ ה ב ש ח פ ת‬
‫בארצות מ ו צ א ם כ מ ו ת ע ש י י ת האריגים ב מ א ה ה־‪16‬‬
‫— בית מ ח ס ה לזקנים‬
‫ובתי הדפוס‪.‬‬
‫ה א י מ פ ר י ה ה ע ו ת ׳ מ א נ י ת בנויה היתה מ א ג ד ש ל דתות‬
‫עד ה מ א ה ה־‪ 17‬פ ר ח ה בעיר תעשיית אריגים‪ ,‬שרובה‬
‫שונות‪ ,‬מ ק צ ו ע ו ת שונים ותושבי שכונות שונות‪ .‬הזכות‬
‫ככולה רוכזה בידי יהודי העיר‪ .‬עיסוק זה ת ח י ל ת ו‬
‫להיות שונה היא א פ ו א מ א ו ש י ו ת י ה ש ל ח ב ר ה זו‪ .‬עם‬
‫ב ח ו ב ת היהודים ל ס פ ק ל ח י ל היאניצ׳ארים אריגים‪,‬‬
‫זאת היהודים‪ ,‬כלא מ ו ס ל מ י ם אחרים באימפריה‪ ,‬נתפסו‬
‫ושיאו ב ה ש ת ל ב ו ת ם ב מ ס ח ר ה ב י ן ־ ל א ו מ י ש ל ח ע ש י ה זו‪.‬‬
‫כנחותים מ ה מ ו ס ל מ י ם ‪.‬‬
‫ההגירה היהודית מ ח צ י האי האיברי ה ב י א ה ע י מ ה‬
‫מ ע מ ד ו ה מ ש פ ט י ש ל היהודי נתין ה א י מ פ ר י ה‬
‫לתורכיה א ת הדפוס‪ .‬ל א ח ר שנוסד בית ה ד פ ו ס הראשון‬
‫ה ע ו ת ׳ מ א נ י ת ניקבע ע ל פי ה ל כ ו ת ה א י ס ל א ם הקלאסי‪.‬‬
‫ב ק ו ש ט א ‪ ,‬ייסד דון י ה ו ד ה גדליה בית דפוס גם‬
‫הוא היה ד׳מי כלומר בן חסות‪ .‬תמורת תשלום מ ס‬
‫בשאלוניקי)‪ .(1531‬בבתי ה ד פ ו ס בעיר ה ו ד פ ס ו ספרי‬
‫ה ג ו ל ג ו ל ת ומס קרקע וציות ל מ ס פ ר כללים ו ה ג ב ל ו ת‬
‫ק ו ד ש בעברית ובתרגום ללאדינו וספרים העוסקים‬
‫הוא זכה ל ד ׳ מ ה ש ל ה א ס ל א ם ‪ ,‬ה ו ב ט ח ו לו חייו‪ ,‬רכושו‬
‫ב ח ו כ מ ו ת חיצוניות‪.‬‬
‫וחירותו‪ ,‬הותר לו לעסוק בעניני דתו ב מ י ד ה ניכרת של‬
‫ב מ ח צ י ת השניה ש ל ה מ א ה ה־‪ 17‬ב ע ק ב ו ת ביקורו ש ל‬
‫ח ו פ ש פעולה‪ .‬ה ה ג ב ל ו ת ש ח ל ו ע ל ה ד ׳ מ י ם כלולות כבר‬
‫ש ב ת א י צבי בעיר ו ה מ ר ת ה ד ת ש ל כ־‪ 300‬מ ש פ ח ו ת‬
‫ב א ס ל א ם ה ק ל א ס י ובהם איסור על תפקידים ש י ש בהם‬
‫)כת ה ״ ד ו נ מ ה ״ ( ח ל ה ירידה ב פ ע י ל ו ת ה ד פ ו ס מ ח ש ש‬
‫ש ל י ט ה במוסלמים‪ ,‬איסורים כגון‪ :‬ל ב ו ש פאר‪ ,‬רכיבה‬
‫רבני העיר לדברי כפירה‪ .‬קשיים כלכליים ש ל ה ק ה י ל ה‬
‫על סוסים‪ ,‬נ ש י א ת נשק ה ח ז ק ת עבדים‪.‬‬
‫ב מ א ה ה־‪ 18‬ה ש פ י ע ו גם הם על ה פ ע ל ת בתי הדפוס‪,‬‬
‫מ ה פ כ ת ״התורכים הצעירים״ )‪ (1908‬שנתה את מ ע מ ד‬
‫ובני העיר ש ל ח ו את כתבי היד ש ל ה ם ל א מ ש ט ר ד א ם ‪.‬‬
‫היהודים ב א י מ פ ר י ה ‪ :‬הם נתפסו כאזרחים שווי זכויות‬
‫עד ה ר ב ע הראשון ש ל ה מ א ה ה־‪ 19‬מ ו ד פ ס י ם ‪200‬‬
‫ו כ כ א ל ה חייבים היו ל ש ר ת בצבא‪ .‬ב ע ק ב ו ת שינוי זה‬
‫ספרים בשאלוניקי ואילו ב ק ו ש ט א פ ח ו ת מ מ א ה ‪.‬‬
‫הגרו יהודים רבים משאלוניקי למצרים‪ ,‬צרפת וארצות‬
‫ב מ א ה ה־‪ 19‬ו ת ח י ל ת ה מ א ה ה־‪ 20‬ה ו ש פ ע ו חיי יהודי‬
‫הברית‪.‬‬
‫שאלוניקי גם מ ה ל א ו מ י ו ת והסוציאליזם‪ ,‬ה ה ש כ ל ה ‪,‬‬
‫שאלוניקי שוכנת ל ח ו ף הים האיגאי‪ ,‬סמוך לה ש ו ל ח‬
‫התעוש‪ ,‬התערבות מ ע צ מ ו ת אירופה באימפריה‬
‫ה מ פ ר ץ כעין לשון ים ר ח ב ה ה מ ה ו ו ה אגם גדול‬
‫ה ע ו ת ׳ מ א נ י ת ו מ ה פ כ ת ״התורכים הצעירים״‪ .‬בראשית‬
‫ה מ ש מ ש מ ע ג ן ב ט ו ח לאניות — נ מ ל שאלוניקי‪.‬‬
‫ה מ א ה ה־‪ 20‬מ נ ת ה קהילת שאלוניקי ל מ ע ל ה מ־‪ 80‬אלף‬
‫העיר מ ש ת ר ע ת ב ע מ ק ה ח ו ף בצורה ש ל א מ פ י ת א ט ר ו ן‬
‫יהודים‪ ,‬שהיוו ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת תושבי העיר‪.‬‬
‫כ ש ה י א ג ו ב ל ת מ א ח ו ר בשרשרת הרים‪ .‬מ י ק ו מ ה זה‬
‫העיר חוברה לרשת ה ח ש מ ל ולרשת הרכבות‪ .‬בסיוע‬
‫והרוחות ה ח ז ק ו ת באזור גרמו ל ש ר פ ו ת ת כ ו פ ו ת‬
‫יזמים צרפתים נבנה בה נ מ ל ח ד ש אשר סייע ל פ י ת ו ח‬
‫ש ה ת פ ש ט ו ב מ ה י ר ו ת רבה‪ ,‬ופגעו בעיר כלכלית‬
‫העיר‪ .‬יהודים ה ש ת ל ב ו בענף ה ב נ ק א ו ת ו ח ל שינוי‬
‫ודמוגרפית‪.‬‬
‫במעמד האישה‪.‬‬
‫ה נ מ ל ה ט ב י ע ח ו ת מ ו על חיי ה מ ע ש ה בעיר ו ת ח ו מ י‬
‫ביטוי לכך ניתן ל מ צ ו א ב מ פ ע ל י ה ט ב ק בהם ע ב ד ו‬
‫עיסוק רבים ה ו ש פ ע ו מ מ נ ו כגון‪ :‬מסחר‪ ,‬דיג‪ ,‬ס ב ל ו ת‬
‫פ ו ע ל ו ת ט ב ק יהודיות‪ .‬בסוף ה מ א ה ה־‪ 19‬ה ו ק מ ו בתי‬
‫ועובדי ים‪ .‬קרבתה זו ש ל שאלוניקי לים איפשרה‬
‫ספר לבנות‪ ,‬ש ש מ ו ד ג ש בעיקר על ה כ ש ר ה מ ק צ ו ע י ת‬
‫ליהודי שאלוניקי ל מ מ ש ביתר קלות את זיקתם לארץ‬
‫לנשים‪.‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫עד ה מ א ה ה־‪ 19‬החינוך היהודי בשאלוניקי ה ת מ ק ד‬
‫ת ח ו מ י העיסוק ש ל היהודים בשאלוניקי הם פ ו ע ל‬
‫בלימודי תורה‪ .‬הילדים ל מ ד ו ב ״ ח ב ר ה ״ )ה״חדר״( עד‬
‫הראשונה ל מ ד ו בו ל מ ע ל ה מ־‪ 1,000‬תלמידים‪.‬‬
‫‪ .2‬שני ״ ת ל מ ו ד י תורה״ קטנים ש ב ה ם ל מ ד ו בסך הכל‬
‫כ־‪ 400‬תלמידים‪.‬‬
‫‪ .3‬רשת כ י ״ ח ‪ :‬בראשית ה מ א ה ה־‪ 20‬ל מ ד ו בה כ־‪2,500‬‬
‫תלמידים ותלמידות‪ .‬מ א ו ח ר יותר נבנה בית־םפר‬
‫לבנים ש ב ו ל מ ד ו כ־‪ 800‬תלמידים‪.‬‬
‫‪ .4‬בתי־ספר ע מ מ י י ם ש ל ה ק ה י ל ה ש ב ה ם ל מ ד ו בעיקר‬
‫בני עניים‪.‬‬
‫‪ .5‬בתי־ספר של ח ב ר ת ״עזרא״ הברלינאית‪ :‬בבתי־ספר‬
‫א ל ה ל מ ד ו בעברית‪ .‬כ מ ו כן ל מ ד ו בהם תורכית‪,‬‬
‫גרמנית וצרפתית‪ .‬בבתי־םפר אלה ל מ ד ו בעיקר בני‬
‫מרפאה על שם ״פנחס״‪ ,‬אגודת ביקוו חולים של הקהילה‬
‫גיל ‪ .13‬ב ״ ח ב ר ה ״ ל מ ד ו עברית‪ ,‬גמרא‪ ,‬ו ע ץ ־ ולעיתים‬
‫חשבון‪.‬‬
‫ה מ ע מ ד הבינוני‪.‬‬
‫‪ .6‬בית־ספר ל מ ל א כ ה לבנות‪ :‬בית־ספר שנועד ל ה ק נ ו ת‬
‫מ ק צ ו ע לבנות עניות בוגרות ״אליאנס״‪.‬‬
‫עם תום הלימודים ב ״ ח ב ר ה ״ ל מ ד ו הנערים שנתיים‬
‫‪ .7‬מ ו ס ד ו ת חינוך לא־יהודיים ש ב ה ם ל מ ד מ י ע ו ט יהודי‪.‬‬
‫ב ״ ת ל מ ו ד תורה״‪ .‬רובם התפזרו ל ע ב ו ד ה ו ח ל ק ם פנה‬
‫הלאומיות‪ ,‬הסוציאליזם ו ה ה ש כ ל ה מ צ א ו להם‬
‫ל ה מ ש ך לימודים בישיבותיה של שאלוניקי‪ ,‬ש ש מ ן יצא‬
‫א ח י ז ה בקרב יהודי שאלוניקי‪ .‬חוגים בעלי רעיונות‬
‫ברחבי ה א י מ פ ר י ה העות׳מאנית‪.‬‬
‫קוסמופוליטיים קראו ל ה ת ב ו ל ל ו ת בסביבה‪ .‬העיתון‬
‫מ ו ס ד ״ ת ל מ ו ד תורה״ התקיים בעיר למן ה מ א ה ה־‪16‬‬
‫״לה א י פ ו ק ה ״ היה ל ב מ ה לביקורת יהודית על הציונות‪.‬‬
‫והיה מ ש ו ת ף לכל הקהילה‪ .‬מ ט ר ת ו היתה ל ל מ ד א ת‬
‫מנהיגים יהודיים רבים ת מ כ ו ב מ פ ל ג ת ״התורכים‬
‫ילדי ה ק ה י ל ה תורה ודרך ארץ וכן לעזור לבני העניים‪.‬‬
‫הצעירים״‪ ,‬ו פ ע ל ו ל ט ש ט ו ש ה ה ב ד ל י ם ה ל א ו מ י י ם‬
‫ל מ ו ס ד היו גם בית דפוס ״ ת ל מ ו ד תורה״‪ ,‬ק ו פ ת הלואה‪,‬‬
‫באימפריה העות׳מאנית‪ .‬התנועה הסוציאליסטית־‬
‫בית כנסת‪ ,‬ישיבה ובית חולים‪.‬‬
‫סינדיקליסטית‪ ,‬ש ש א פ ה ל ר ו ו ח ת הפועלים ו ה ת נ ג ד ה‬
‫שנות ה מ ש ב ר הכללי ב מ א ה ה־‪ 18‬פ ג ע ו ק ש ו ת במוסד‪.‬‬
‫לציונות‪ ,‬פ ע ל ה גם בקרב פועלי ה ט ב ק ‪ .‬יש לציין‬
‫רק לקראת סוף ה מ א ה ה־‪ 19‬שופץ ה מ ב נ ה ש ל ״ ת ל מ ו ד‬
‫ש ה ה ת א ר ג נ ו ת ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת בשאלוניקי היתה‬
‫תורה״ והונהגו בו‪ ,‬ע״י ה מ ח נ ך יצחק אפשטיין‪ ,‬ש י ט ו ת‬
‫מ ה ר א ש ו נ ו ת בעולם היהודי‪.‬‬
‫הוראה ח ד ש ו ת וכן לימודי עברית והיסטוריה יהודית‪.‬‬
‫ה ש ל ט ו ן ה ע ו ת ׳ מ א נ י אסר על התארגנויות ב ע ל ו ת אופי‬
‫מ ל ב ד מ ו ס ד ו ת החינוך בהם ת מ כ ה ה ק ה י ל ה פ ע ל ו‬
‫לאומי‪ .‬יתכן וזו ה ס י ב ה ל ה ו פ ע ת ה ה מ א ו ח ר ת יחסית של‬
‫בשאלוניקי גם מ ו ס ד ו ת חינוך עצמאיים‪.‬‬
‫הציונות בעיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1873‬נ פ ת ח בית־הספר הראשון של ״כל‬
‫ב ש נ ת ש ל ט ו נ ם הראשונה התירו ״התורכים הצעירים״‬
‫ישראל חברים״ )אליאנס( באשורו של ה ח כ ם באשי‪,‬‬
‫)‪ (1908‬פ ע י ל ו ת ציונית‪ ,‬ומשאלוניקי נ ש ל ח ו לראשונה‬
‫הרב קוב׳ו‪ .‬״כל ישראל ח ב ר י ם ״ — ארגון זה ה א מ י ן‬
‫נציגים ל ה ש ת ת ף בקונגרס הציוני ה־‪ 9‬בהמבורג‪.‬‬
‫ב ה ש ת ל ב ו ת היהודים ב ח ב ר ה ה ס ו ב ב ת על ידי ה ש כ ל ה‬
‫אולם מ ג מ ו ת פ א ן ־ ע ו ת ׳ מ א נ י ו ת של ה ש ל ט ו ן ה ח ד ש לא‬
‫כללית ב ש ל ו ב עם לימודי קודש‪ .‬ש פ ת ה ל י מ ו ד היתה‬
‫אפשרו עוד ביטוי גלוי של ה ל א ו מ י ו ת היהודית‪.‬‬
‫צרפתית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1908‬ק מ ה ה א ג ו ד ה ל ה ת ע מ ל ו ת ״ מ כ ב י ״ ‪ ,‬אשר‬
‫בתי־הםפר של חברות שונות ד ו ג מ א כי״ח ו ח ב ר ת‬
‫א י ח ד ה את כל הגורמים הציוניים ש פ ע ל ו בקהילה‪.‬‬
‫״עזרא״ הברלינאית ה ב י א ו ל ה ק מ ת ספריות ניידות בעיר‪,‬‬
‫בראש תנועת ״ מ כ ב י ״ ע מ ד אברהם רקנטי‪ .‬ה א ג ו ד ה‬
‫וכן נוסדו א ג ו ד ו ת ש ל בוגרי בתי הספר‪ .‬אגודות אלה‬
‫לא ה ש ת י י כ ה ר ש מ י ת ל ה ס ת ד ר ו ת הציונית‪ ,‬ועד ל כ י ב ו ש‬
‫פ ע ל ו בקרב בוגריהן אך גם בקרב האוכלוסיה‪ .‬ריבוי‬
‫היווני לא ה ז ד ה ת ה בגלוי עם הרעיון הציוני‪.‬‬
‫מ ו ס ד ו ת החינוך ורבגוניותם ה ש פ י ע ו גם על הקריאה‬
‫ה ע ת ו נ ו ת ה י ה ו ד י ת ־ א י ש פ א נ י ו ל י ת נתנה ביטוי לגוונים‬
‫מ ס פ ר ו ת העולם‪ .‬רומנים ו מ ח ז ו ת תורגמו ללאדינו‬
‫הפוליטיים השונים בעיר‪ .‬ה ע ת ו נ ו ת ה ו ד פ ס ה באותיות‬
‫ואחדים מ ה ם פורסמו פרקים פרקים בעתונות היהודית‪.‬‬
‫רש״י‪ ,‬ובעיתונים ה ו פ י ע ו פרקים מ ת ו ך ה ס פ ר ו ת‬
‫מ ו ס ד ו ת החינוך ו מ ס פ ר ה ל ו מ ד י ם ‪:‬‬
‫ה ע ו ל מ י ת ל צ ד דיווחים על ה נ ע ש ה בעולם ובעולם‬
‫‪ .1‬״ ת ל מ ו ד תורה״ ה ג ד ו ל ‪ :‬ערב מ ל ח מ ת העולם‬
‫היהודי‪.‬‬
‫שלטון יוון בשאלוניקי‬
‫מ ג מ ו ת כ ל כ ל י ו ת והליניזטוריות ש ל ה ש ל ט ו ן היווני גרמו‬
‫ב ש נ ת ‪ 1912‬ס ו פ ח ה שאלוניקי ליוון‪ .‬ת ק ו פ ת ה ס י פ ו ח‬
‫להגירה ש ל יהודים מ ה ע י ר ל א ר צ ו ת אירופה‪ ,‬אמריקה‪,‬‬
‫היתה מלווה בחרדה רבה מ צ ד יהודי העיר‪ ,‬ו ה מ ל ך‬
‫מצרים וארץ ישראל‪.‬‬
‫היווני ע ש ה ל ה ר ג ע ת הרוחות‪ .‬הוא סייר בעיר והכיר‬
‫ה ש ל ט ו ן היווני ק ב ע את נ מ ל פיראוס כ נ מ ל ה הראשי של‬
‫ב מ ו ס ד ו ת ה ק ה י ל ה וברב הראשי‪.‬‬
‫יוון‪ .‬שינוי זה פ ג ע ב כ ל כ ל ת ה ש ל שאלוניקי‪.‬‬
‫באופן רשמי הוכרו היהודים כאזרחים שווים‪ ,‬אולם‬
‫פרעות ב ש כ ו נ ה ה י ה ו ד י ת ק מ פ ב ל )‪ (1931‬ה ב י א ו‬
‫ל מ ע ש ה עברה העיר תהליך ש ל יוון — הלניזציה‪.‬‬
‫לעלייתם ש ל כ־‪ 15000‬מיהודי העיר לארץ ישראל‪.‬‬
‫עם סיום מ ל ח מ ת העולם הראשונה ב מ ס ג ר ת חילופי‬
‫ה ח ל מ־‪ 1912‬עם ה כ י ב ו ש היווני‪ ,‬ה ת א פ ש ר ה ה ו פ ע ת ה‬
‫אוכלוסיה‪ ,‬הגיעו לשאלוניקי עשרות אלפי פליטים‬
‫הגלויה ש ל התנועה הציונית בשאלוניקי‪.‬‬
‫יווניים מתורכיה‪ .‬היהודים‪ ,‬ש ש ל ט ו בחיי ה כ ל כ ל ה ש ל‬
‫רבים ה ז ד ה ו עם ה״ציונים הכלליים״ ו״מזרחי״‪ .‬בשנות‬
‫העיר והיוו מרכיב דמוגרפי מ ש מ ע ו ת י בה‪ ,‬ה ק ש ו ע ל‬
‫העשרים ה ח ל ה ל פ ע ו ל בשאלוניקי תנועת ״בית״ר״‪,‬‬
‫ק ל י ט ת ם ש ל היוונים בעיר‪ .‬ע ל רקע זה ניתן ל ה ב י ן את‬
‫ו ה ״ מ ז ר ח י ״ פ ע ל ה בשיתוף עם ה ״ צ ה ״ ר ״ ‪.‬‬
‫ה ח ו ק האוסר לשקם רכוש שניפגע ב״שריפה ה ג ד ו ל ה ״‬
‫מענין לציין ש כ ו ח ה ש ל הציונות ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת‬
‫ש ל שנת ‪ ,1917‬א ת חוק ״ ה ש ב ת ״ )‪ (1925‬שהכיר ביום‬
‫בשאלוניקי לא היה רב‪ .‬הקשר בין ציונות לסוציאליזם‬
‫ראשון כיום מ נ ו ח ה רשמי‪ ,‬ו ב כ ך אילץ א ת יהודי העיר‬
‫ל א התקבל‪ ,‬ו ז א ת מ ש ו ם ש ע ל ־ פ י ה ש ק פ ת ם הציונות‬
‫ל פ ת ו ח א ת חנויותיהם בשבת‪.‬‬
‫יונקת מ ה מ ס ו ר ת היהודית ואינה צריכה ל ה ס מ ך על‬
‫מ־‪ 1920‬הכיר ה ש ל ט ו ן היווני בכל ה ק ה י ל ו ת היהודיות‬
‫מקורות נוספים‪.‬‬
‫ביוון כגופים מ ש פ ט י י ם בעלי מ ו ס ד ו ת אוטונומיים‬
‫ה מ פ ג ש ש ל יהודי שאלוניקי עם ה ה ש כ ל ה‬
‫ו מ ע ר כ ת גביית כספים ע צ מ א י ת ‪ .‬כן רשאית היתה כל‬
‫והמודרניזציה אינו גורר בעקבותיו ש ב ר דתי‪ .‬מדובר‬
‫קהילה להקים בית ספר מ ש ל ה בתנאי שיכללו בה‬
‫אפוא ב ח ב ר ה ה פ ת ו ח ה ל ס ב י ב ה ועם ז א ת מ ע ו ג נ ת‬
‫לימודי ה ש פ ה היוונית ותולדות יוון‪ .‬ב־ ‪ 1931‬ח ל שינוי‬
‫במסורת היהודית‪.‬‬
‫במדיניות ה ש ל ט ו ן היווני‪ ,‬ו ה ל י מ ו ד בבתי־ספר זרים‬
‫נאסר‪.‬‬
‫רחוב בשאלוניקי‪ ,‬אקווארל של הצייר הנאיבי ציפיס)‪ ,(Zissis‬ארכיון אליאס פטוופולוס‬
‫אפשרות א׳‬
‫הנחיה‪:‬‬
‫‪ .1‬המורה יקרין את הסרט על‬
‫באורך של כ־‪ 5‬דקות(‬
‫הסרט‬
‫שהופק על ידי בית‬
‫ישמש כמבוא ורקע‬
‫להתייחס‬
‫תולדות שאלוניקי )סרט‬
‫התפוצות‪.‬‬
‫לנושאים אליהם עתידים‬
‫יפתה את הדיון בבירור ובאיתור‬
‫המורה‬
‫החוזר‬
‫שאליו יש‬
‫המורה‬
‫התייחסות בבל‬
‫הקשרים?‬
‫‪ .2‬התערוכה — יחידה זו בנויה על חקר מקורות‬
‫וויזואליים וטקסטואליים‪ .‬התערוכה מ ו ר כ ב ת מ ת ש ע ה‬
‫הלוחות —‬
‫הנמל‪.‬‬
‫ישאל‪:‬‬
‫— מדוע חוזר‬
‫בתערוכה ובדיון‪.‬‬
‫המוטיב‬
‫מוטיב זה‪ ,‬באילו‬
‫מה ניתן ללמוד מבך על‬
‫— איזו תמונה‬
‫הדגשים ובאילו‬
‫הקהילה?‬
‫הרשימה‪ ,‬דיברה אליך‬
‫במיוחד‬
‫ומדוע?‬
‫ל ו ח ו ת נפרדים‪ .‬כל לוח ע ו מ ד בפני ע צ מ ו ואינו תלוי‬
‫המורה‬
‫בשאר ה ל ו ח ו ת ‪ .‬כל לוח מתייחס ל ה י ב ט א ח ד של‬
‫—‬
‫חיי ה ק ה י ל ה היהודית בשאלוניקי‪.‬‬
‫יאמר‪:‬‬
‫השאלה‬
‫זהותם‬
‫המרכזית לדיון היא שאלת‬
‫הדתית‪,‬‬
‫היהודית‬
‫והלאומית של יהודי‬
‫דרש‬
‫מנדלסון‬
‫מהיהודים‪ :‬״היה‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫אפשרות א׳‬
‫בגרמניה‬
‫ע ב ו ד ה ע צ מ י ת — ה ת ל מ י ד יעבוד על לוח א ח ד‬
‫ויופנה על ידי דף ה ע ב ו ד ה גם ל ל ו ח ו ת אחרים‬
‫יהודי‬
‫לצורך ה ש ג ת מ י ד ע נוסף או ה ת מ ו ד ד ו ת עם בעיה‪.‬‬
‫המורה‬
‫בצאתך‪.‬״‬
‫בביתך ואדם‬
‫ישאל‪:‬‬
‫— האם יש מקום‬
‫יסביר את‬
‫המורה‬
‫המיגבלות‬
‫והקשיים‬
‫לתפיסה זו‬
‫בשאלוניקי‬
‫ומדוע?‬
‫שבעבודה‬
‫— מה היו‬
‫בתערוכה‪:‬‬
‫״הבבית״‬
‫עשויות להיות הסיבות‬
‫של יהודי‬
‫תחושה זו על‬
‫א‪ .‬הצילומים מ ש ק פ י ם נקודת מ ב ט של ה צ ל ם או ש ל‬
‫ה מ ז מ י ן את הצילום‪.‬‬
‫ב‪ .‬כ מ ו ת ה ח ו מ ר מ ו ע ט ת ונבחרה כדי ל ש ר ת ת פ י ס ה‬
‫שאלוניקי וכיצד‬
‫יחסם‬
‫לתחושת‬
‫השפיעה‬
‫ליהדותם?‬
‫מתלמידיו לנסח משפט‬
‫המורה‬
‫יבקש‬
‫לדעתם‬
‫את אופיה של‬
‫יהדות‬
‫המשקף‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל תמונה ניתנת לפרשנות ה מ ס ת כ ל ו ע ל כן ק ש ה‬
‫להיות נאמן לסיפור ההיסטורי‪.‬‬
‫אפשרות ב׳‬
‫יחלק שלושה‬
‫המורה‬
‫שאלוניקי‪:‬‬
‫אפשרות ב׳‬
‫של‬
‫מקורות‬
‫המתארים את יהודי‬
‫מדבריו של דוד בן גוריון‪ ,‬מדבריו‬
‫יצחק‬
‫אפשטיין‬
‫ודוישיח עם‬
‫קורדובירו‪.‬‬
‫ה ת ל מ י ד י ם יעבדו בקבוצות ויתבקשו ל ח ב ר כ ת ב ו ת‬
‫תחקיר אותן יקראו או י ח ל ק ו לכל הכיתה‪ .‬ה כ ת ב ו ת‬
‫המורה‬
‫תעסוקנה בנושאים שונים בחיי העיר‪ :‬חיי כלכלה‪,‬‬
‫מהו‬
‫יחס לדת‪ ,‬יחס לציונות‪ .‬תחקירים א ל ה יצורפו‬
‫הסיבות‬
‫יברר עם‬
‫השוני בין שלוש‬
‫‪-‬‬
‫שאלוניקאית )ראה לוח זהות יהודית(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בתום ה ע ב ו ד ה ה ע צ מ י ת ייערך דיון מ ס כ ם ב ה ת י ח ס‬
‫לנושאים השונים שבתערוכה‪ .‬ה ש א ל ה המרכזית‬
‫לדיון היא ש א ל ת זהותם של יהודי שאלוניקי‪ :‬״אני‬
‫יהודי ולא יותר״‪.‬‬
‫אנו מציעים שתי אפשרויות לערוך את הדיון‪.‬‬
‫ה א פ ש ר ו ת ה ש נ י ה מ ת א י מ ה ל ת ל מ י ד י ם ב ר מ ה גבוהה‪.‬‬
‫כאן מ ת ב ק ש י ם ה ת ל מ י ד י ם ל ע מ ת נקודות מ ב ט שונות‬
‫לגבי האופן בו ניתפסים יהודי שאלוניקי‪.‬‬
‫נקודות מבט אלה ומהן‬
‫לשוני זה‪.‬‬
‫ו ה ת ל מ י ד י ם יבנו את ז ה ו ת ה של מ ש פ ח ה יהודית‬
‫‪ .3‬דיון‬
‫תלמידיו‪:‬‬
‫המגדל הלבן‪ ,‬שאלוניקי‬
‫מקור ‪ :1‬דו־שיח בין תייר יהודי מנורווגיה לקורדובירו‬
‫— מה שמך?‬
‫— קורדובירו‪.‬‬
‫— הנך יליד קורדובה‪ ,‬כלומר מ ס פ ר ד ?‬
‫הוא צ ח ק ו ה ש י ב ‪:‬‬
‫— לא מוסיו‪ ,‬אני יליד שאלוניקי‪.‬‬
‫— תורכי‪.‬‬
‫— לא‪ ,‬יהודי אני‪.‬‬
‫— טוב‪ ,‬א ב ל א ת ה יהודי תורכי‪ ,‬כי ה ל א שאלוניקי עוד שייכת לתורכיה‪.‬‬
‫ה ע ל ם צ ח ק בקול רם כאילו אמרתי את ה ש ט ו ת ה ג ד ו ל ה ביותר‪.‬‬
‫— חה־חה‪ ...‬יהודי־תורכי! איך יכולים להיות גם יהודי וגם תורכי?‬
‫— ו מ ה אתה‪ ,‬סוף ס ו ף ?‬
‫— אני יהודי‪.‬‬
‫— ולא יותר?‬
‫— לא יותר‪.‬‬
‫)מתוך‪ :‬י‪ .‬עוזיאל‪ ,‬המגדל הלבן‪ ,‬ת״א‪ ,1978 ,‬עמ׳ ‪(17‬‬
‫מקור ‪ :2‬תאורו של ד‪ .‬בן גוריון‬
‫״‪...‬שאלוניקי‪ ,‬ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב ת מ א ו ת השנים‪ ,‬מ ש מ ש ת לנו ל ק ח ציוני גדול מ ת ק ו פ ת הזוהר‬
‫ש ל ה ו ל ק ח ציוני יותר גדול בחורבנה‪ .‬לפני ‪ 37‬שנה ע מ ד ה ע ל הפרק ש א ל ת ה ע ב ו ד ה העברית‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ואם י צ ל ח היהודי ל ע ב ו ד ה ק ש ה אחרי מ א ו ת שנים ש ה י ה ג מ ו ל מיגיע כפיו‪ .‬ב־‪1911‬‬
‫בנוסעי לשאלוניקי ל ל מ ו ד תורכית ו מ ש פ ט תורכי‪ ,‬ל מ ד ת י את שיעורי ה ג ד ו ל ביותר בציונות‪.‬‬
‫אף ל מ ד ת י ל ד ע ת שיהודי מ ס ו ג ל ל כ ל ע ב ו ד ה ושם ראיתי דבר ש ל א נראה בשום מקום ב ע ו ל ם ‪:‬‬
‫ראיתי עיר עברית )תל־אביב לא ה י ת ה ע ו ד קיימת(‪ ,‬עיר ה ע ב ו ד ה העברית ה י ח י ד ה בעולם‪ .‬שם‬
‫נ מ צ א הפתרון ל ב ע י ה המרכזית ש ה ת ל ב ט ו בה בארץ‪ .‬ל ק ח גדול מ ז ה ל מ ד נ ו ש ה א ד ם היהודי י צ ל ח‬
‫ל מ ל א כ ת הים‪ .‬נ מ ל שאלוניקי היה נ מ ל יהודי‪ .‬ה מ ל ח י ם היו יהודים‪ ,‬הסבלים יהודים‪ ,‬ולכן ש ב ת‬
‫ה נ מ ל ביום שבת‪ .‬ה ו ד ו ת לשאלוניקאים יכולנו כאן בארץ בשנות ה מ א ו ר ע ו ת ל ש מ ו ר על הקשר‬
‫שלנו עם ה ע ו ל ם החיצוני‪ ,‬קשר שזרים רצו לנתקו‪.‬‬
‫)מתוך‪ :‬שאלוניקי עיר ואם‪ ,‬עמי ‪(251‬‬
‫מקור ‪ :3‬תאורו של יצחק אפשסיין‬
‫״‪...‬ירושלם הבלקנית‪ ...‬ו ב א מ ת אם קיום עמנו ב כ ל ל ה ו א פ ל א הסטורי‪... ,‬הלא יכופל פ ל א זה‬
‫ב ה ת ג ל ו ת ו ב ד מ ו ת צבור מ י ו ח ד במינו‪ ...‬כאילו הכזיבה ע ד ה זו א ת ה מ צ י א ו ת את ה ג ל ו ת את‬
‫ה ס ב י ב ה ה ש ל י ט ה ‪ ,‬ה ש ו נ ה מ מ נ ה בדת‪ ,‬בלשון ו ב כ ל דרכי החיים‪.‬‬
‫אכן לא בגבולות הרוחניים ב ל ב ד ה ת ב ל ט ה בשאלוניקי היהדות‪ ...‬כי אם בכל ימי ה מ ע ש ה ובעצם‬
‫ה ח י י ם ‪ :‬בשוק ובנמל‪ ,‬באומנויות ובתעשיה‪ .‬שאלוניקי היתה לאי ק ט ן בו שררה כעין אוטונומיה‬
‫יהודית רוחנית וכלכלית כ א ח ת ‪ ,‬וזו ה ש פ י ע ה על כל מ ב נ ה החיים ו מ ח ק ה ב מ י ד ה מרובה את‬
‫חותם הגלות‪ ...‬פ ה גדלו יהודים בעלי קומה‪ ...‬ו ת פ ק י ד נ כ ב ד מ א ו ד להם בחיי ה כ ל כ ל ה כ מ ח ד ש י ם‬
‫וכיוצרים‪ :‬מ צ ד א ח ד בעלי בתי החרושת‪ ,‬רבי ה מ ס ח ר ‪ ,‬נשיאי הבנקים‪ :‬ו מ צ ד שני המוני עובדים‬
‫בכשרון ו ב ח ר י צ ו ת ועוסקים ב מ ל א כ ו ת ש ב כ ל ת פ ו צ ו ת ה ג ו ל ה רחק או הורחק עמנו מ ה ם ‪ :‬שייט‪,‬‬
‫דייג‪ ,‬פריקת אוניות וכר‪.‬‬
‫ובאי זה ש ו ל ט ת תורת ישראל בחיי ה י ח י ד והציבור‪ ...‬אף ה א י ב ה לישראל פ ג ה כאן‪ ,‬ה ש ל ט ו נ ו ת‬
‫ובני ה ע מ י ם האחרים מ ת י ח ס י ם אל היהודים ב כ ב ו ד ו ל פ ע מ י ם גם ב א ה ב ה ואפילו בהערצה‪.‬״‬
‫)מתוך מכתב של המחנך יצחק אפשטיין ל־י‪ .‬עוזיאל‪ .‬ב־י‪.‬עחיאל‪ ,‬המגדל הלבן‪ ,‬עמי ‪(1‬‬
‫דף עבודה לתלמיד‬
‫‪ -‬ה ק ה י ל ה היהודית ו ה ש ל ט ו נ ו ת‬
‫דינא דמלכותא‬
‫מ ה היה לפני‬
‫יהודי שאלוניקי בהיותם נתיני האימפריה ה ע ו ת ׳ מ א נ י ת ניתפסו כבני ח ס ו ת — ״ ד מ ה ״ של האיסלאם‪.‬‬
‫הם חייבים היו לשלם מס גולגולת—״כראג׳״ ולציית לנורמות ולהגבלות‪ ,‬שנועדו ל ה ד ג י ש‬
‫את נחיתותם ל ע ו מ ת המוסלמים‪ .‬יהודים לא שירתו בצבא התורכי‪ ,‬אסור היה להם לרכוב על‬
‫סוסים או ל ה ח ז י ק עבדים‪ .‬כ מ ו כן הם היו חייבים ל ה ת פ ל ל לשלום ה ש ו ל ט ן התורכי‪ .‬בתמורה‬
‫ה ו ב ט ח ו להם חייהם‪ ,‬חירותם‪ ,‬רכושם ונותר להם ח ו פ ש בענייני דת‪ .‬כך ל מ ש ל ב־‪ — 1568‬ניתן‬
‫ליהודי שאלוניקי כ ת ב ״החירות״‪ ,‬״ מ ו ש ל מ ל י ק ״ — אותו קיבלה מ ש ל ח ת ש ל נכבדי ה ק ה י ל ה‬
‫מ א ת ה ש ו ל ט ן סלים השני‪ .‬בגילוי ד ע ת רשמי זה‪ ,‬ה מ ק ב ל את יהודי העיר ת ח ת חסותו של‬
‫השולטן‪ ,‬הם הוכרו כ מ י ע ו ט דתי ולאומי‪ ,‬וכן קיבלו ה ק ל ה מ ע ו ל המיסוי הכבד‪ .‬הסובלנות של‬
‫ה ש ו ל ט ן ה ע ו ת ׳ מ א נ י כלפי היהודים נבעה גם מ מ ב נ ה האימפריה ש מ ב ו ס ס ת היתה על התארגנויות‬
‫אוטונומיות במגורים‪ ,‬דת‪ ,‬חינוך ותעסוקה‪.‬‬
‫— נ מ ל שאלוניקי הינו עדות לאופי ה ק ש ר בין ה ק ה י ל ה לשלטונות‪.‬‬
‫לגבי‬
‫הדגם‪/‬הדגימי‬
‫תקופת השלטון‬
‫העותימאני ולגבי‬
‫תקופה השלטון היווני‪.‬‬
‫— מערכת היחסים בין היהודים ל ש ל ט ו ן התורכי־עות׳מאני ו ל א ח ר מ כ ן בין היהודים ל ש ל ט ו ן‬
‫היווני היתה מורכבת‪.‬‬
‫ביטויים‬
‫מצא‪/‬י‬
‫ולאומית‪,‬‬
‫למורכבות זו‬
‫)בדוק‪/‬בדקי והבא‪/‬י‬
‫דוגמאות גם‬
‫מהלוחות‪:‬‬
‫התארגנות‬
‫פוליטית‬
‫קהילה‪ ,‬השכלה וחינוך‪ ,‬חיי דת(‪.‬‬
‫ש ל ט ו ן יווני‬
‫ש ל ט ו ן עות׳מאני‬
‫הגבלות על היהודים‬
‫הכרה במוסדות יהודיים‬
‫קשרים עם ה ש ל ט ו נ ו ת‬
‫יחס לדת היהודית מ צ ד ה ש ל ט ו ן‬
‫יחס ה ש ל ט ו ן להתארגנות יהודית‬
‫אישים‬
‫— בלוח מ ו פ י ע בית מתוך מחרוזת שירים ל ח ג הפורים ״ ק ו מ פ ל א ס די פורים״ ש ח ו ב ר ב מ ח צ י ת‬
‫השניה ש ל ה מ א ה ה־‪.19‬‬
‫מהו‪,‬‬
‫מדוע‪,‬‬
‫לדעתך‪ ,‬היחס של‬
‫היהודים לתורכיה ולשלטונו של‬
‫לדעתך‪ ,‬חובר בית זה ושולב דווקא‬
‫השולטן חמיד?‬
‫במחרוזת שירים‬
‫לפורים?‬
‫— היהודים בכל ארצות פזורותיהם נהגו ל ה ת פ ל ל ל ג ש ם לפי עונות ה ש נ ה בארץ־ישראל ולא‬
‫ב מ ק ו מ ו ת מגוריהם‪.‬‬
‫מהו‬
‫היחס של יהודי‬
‫שאלוניקי‬
‫לסביבה?‬
‫)כדוק‪/‬בדקי גם בלוח‪ :‬זיקה לארץ ישראל‪(.‬‬
‫חיי ה מ ע ש ה‬
‫‪ -‬פרנסות‬
‫מ ה היה לפני‬
‫ב ע ק ב ו ת גרוש יהודי ספרד ופורטוגל ב־‪ 1492‬הגיעו יהודים גם לשאלוניקי ו ה ת י י ש ב ו בה‪ .‬הם‬
‫אומנם נתפסו ע ל ידי ה ש ל ט ו ן ה ע ו ת ׳ מ א נ י כבני ח ס ו ת הנחותים מ ה מ ו ס ל מ י ם ו מ ת ו ך כך חייבים‬
‫במיסים כבדים כ מ ו מ ס הגולגולת‪ ,‬אך הם נהנו מ א ו ט ו נ ו מ י ה ‪ ,‬ו ה ש ת ל ב ו ב כ ל כ ל ת העיר‪ .‬ח ל ק ם‬
‫ה מ ש י ך לעסוק בפרנסות ב ה ם עסקו קודם לגרוש‪ .‬ל מ ש ל ב־‪ 1505‬כ־‪ 10000‬בתים יהודיים ע ס ק ו‬
‫ב ת ע ש י ת יצור אריגים וצביעתם‪ .‬אומנם היהודים חויבו ע ל ידי ה ש ל ט ו ן לספק אריגים ל ח י ל‬
‫היאניצ׳רים‪ ,‬אולם ת ע ש י ה זו נשענה גם ע ל מסורת ק ו ד מ ת ‪ .‬כך הם ה ש ת ל ב ו ב מ ס ח ר הבין לאומי‪.‬‬
‫שוק זה ש ק ע ב מ א ה ה־‪ 17‬כ א ש ר ה ש ל י ט ה בענף עברה לידי האנגלים והצרפתים‪.‬‬
‫ב־‪ 1572‬סוחרים צרפתים הכניסו מ ט ע ט ב ק למקדוניה‪ .‬ניתן ל מ צ ו א יהודים נפחים‪ ,‬חרסים‪ ,‬כורכי‬
‫ספרים‪ ,‬דייגים‪ ,‬כורמים‪ ,‬נשים עוסקות ב מ ל א כ ת יד בנוסף ל ע ב ו ד ו ת הבית‪ ,‬מ ס ח ר קימעוני וסיטוני‬
‫ב ת ב ו א ה ופירות‪.‬יבשים‪ .‬ה מ א ה ה־‪ 18‬מ ת ו א ר ת כ ת ק ו פ ת ש פ ל וזאת למרות הגירה ש ל יהודים‬
‫מ ה ע י ר ליוורנו באיטליה‪ ,‬הפ׳ראנקוס‪ ,‬לשאלוניקי‪ .‬ראוי לציין ש א ת העיר פ ק ד ו שריפות רבות בגלל‬
‫מ י ק ו מ ה הגיאוגרפי‪.‬‬
‫— קרא‪/‬י את התאור של‬
‫יצחק‬
‫אפשטיין מחנך ומנהל‬
‫חורה״‪:‬‬
‫״תלמוד‬
‫״‪...‬לא ב ג ב ו ל ו ת הרוחניים ב ל ב ד ה ת ב ל ט ה בשאלוניקי היהדות‪ ...‬כי אם בכל ימי‬
‫ה מ ע ש ה ובעצם ה ח י י ם ‪ :‬בשוק ובנמל‪ ,‬באומנויות ו ב ת ע ש י ה ‪ .‬שאלוניקי היתה לאי‬
‫ק ט ן ב ו שררה כעין א ו ט ו נ ו מ י ה יהודית רוחנית ו כ ל כ ל י ת כ א ח ת ‪ ,‬וזו ה ש פ י ע ה ע ל כל‬
‫מ ב נ ה החיים ו מ ח ק ה ב מ י ד ה מ ר ו ב ה א ת חותם הגלות‪...‬״)מתוך‪ :‬שאלוניקי עיו ואם בישואל‪ ,‬עמי ‪(250‬‬
‫האם‬
‫ציטוט זה משקף לדעתך את החיים‬
‫הלוחות‪:‬‬
‫—‬
‫עיסוק‬
‫קהילה‪ ,‬אות כתובה‪ ,‬דת‪(.‬‬
‫ערוך‪/‬ערכי‬
‫רשימה של‬
‫כלליים בעזרת‬
‫פרנסות‬
‫הלוחות‪ :‬חינוך‬
‫— בסוף המאה רר‪ 19‬חל שינוי‬
‫)ראה‪/‬ראי‪:‬‬
‫—‬
‫בשאלוניקי?‬
‫הדגם‪/‬הדגימי•‪.‬‬
‫)הדגם‪/‬הדגימי גם מתוך‬
‫לוח‬
‫קהילה‪ ,‬חינוך‬
‫הדגם‪/‬הדגימי את הקשר בין‬
‫— האם ישנם‬
‫היהודים‪ .‬הבחן‪/‬י בין תחומי‬
‫והשכלה‪ ,‬אות כתובה‪,‬‬
‫במעמד‬
‫האישה‪ .‬מצא‪/‬י לכך‬
‫עיפוק פנים‬
‫הקהילה‬
‫ביטויים‬
‫קהילתיים ותחומי‬
‫היהודית‬
‫נוספים‬
‫והשלטונות‪.‬‬
‫בתערוכה‬
‫והשכלה‪(.‬‬
‫מיקומה‬
‫הגיאוגרפי של העיר לסוגי‬
‫הפרנסות‪.‬‬
‫מקצועות שבהם לא ציפית לגלות יהודים? מה ניתן ללמוד מכך?‬
‫י ש ר א ל ערבים זה לזה‬
‫— מוסדות הקהילה‬
‫מ ה היה לפני‬
‫יהודים חיו בשאלוניקי כבר ב ת ק ו פ ת ה א י מ פ ר י ה הרומית‪ .‬ב־‪ ,1169‬כ א ש ר העיר היתה ת ח ת ש ל ט ו ן‬
‫ביזנטי‪ ,‬חיו בה כ־‪ 500‬מ ש פ ח ו ת הקרויות רומאניוטים‪ .‬גרוש היהודים מ מ ר כ ז אירופה ב מ א ו ת‬
‫ה־‪ 13‬וה־‪ 14‬גרם להגירה ש ל יהודים אשכנזים לעיר‪ .‬עם כיבוש העיר על ידי התורכים ב־‪1430‬‬
‫ניתן היה ל מ צ ו א בה אוכלוסיה ה מ ו ר כ ב ת מ מ ו ס ל מ י ם ולא מ ו ס ל מ י ם ‪ :‬היהודים והנוצרים‪ .‬על הלא‬
‫מ ו ס ל מ י ם ה ו ט ל ו ה ג ב ל ו ת ומיסים שכן הם נתפסו על ידי ה ש ל ט ו ן ה ע ו ת ׳ מ א נ י כנחותים ובני ח ס ו ת‬
‫של ה א י ס ל א ם ‪ .‬ב־‪ 1492‬עם גרוש יהודי ספרד ופורטוגל הגיעו לעיר ב מ ש ך כ־‪ 200‬שנה יהודים‬
‫ואנוסים‪ ,‬מ ח צ י ה א י האיברי‪ ,‬מ א י ט ל י ה וצפון אפריקה‪ .‬ה ם ה ק י מ ו בשאלוניקי ק ה י ל ה י ה ו ד י ת‬
‫ספרדית ו ה ט מ י ע ו לתוכם את ה ק ב ו צ ו ת היהודיות האחרות‪ .‬ק ה י ל ה זו אירגנה את חייה מ ב י ת‬
‫ומחוץ‪ .‬בעיר נוצרו ׳קהלים׳ לפי ש מ ו ת ארצות ה מ ו צ א של בני העיר היהודים‪ .‬ה ׳ ק ה ל ׳ הוא זה‬
‫ה א ח ר א י לגבית המסים עבור ה ש ל ט ו נ ו ת ‪ .‬אופן ח ל ו ק ת נטל המסים בתוך ה ׳ ק ה ל ׳ היה לא א ח ת‬
‫סיבה ל ע ז י ב ת ׳קהל׳ א ח ד ו ה ח ל פ ת ו באחר‪ .‬בני העיר ש ל מ ו מיסים גם עבור הצרכים ש ל הקהילה‪.‬‬
‫—‬
‫התבונן‪/‬י‬
‫הלבושות‬
‫בתמונה‬
‫בתלבושות‬
‫המתארת את אגודת הצדקה‪ .‬בתמונה‬
‫אופייניות‪.‬‬
‫תמונה‬
‫זו‪ :‬עניים‪,‬‬
‫—‬
‫בקהילה זו יש‬
‫בית‬
‫החולים על שם ה״ברון‬
‫בשחפת‪.‬‬
‫עשירים‪ ,‬דתיים‬
‫נ‪0‬ה‪/‬נ‪0‬י‬
‫מופרות עזרה הדדית רבים‪ :‬בתי‬
‫העיפוק‬
‫ההרכב החברתי של‬
‫קהילת שאלוניקי על‪-‬פי‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫יתומים‪,‬‬
‫לאביונים״‪ ,‬״בקור‬
‫״מתנות‬
‫הירש״‪ ,‬בית מחפה לחולי רוח‪ ,‬בית מחפה‬
‫מה ניתן ללמוד מכך על אופי‬
‫— מחם תחומי‬
‫לקבוע מהו‬
‫מופיעות מפפר‬
‫קבוצות של אנשים‬
‫לזקנים‪ ,‬ליגה‬
‫חולים״‪,‬‬
‫למלחמה‬
‫הקהילה?‬
‫הפנים‪-‬קהילתיים?‬
‫)ראה‪/‬ראי גם‬
‫בלוחות‪ :‬אות כתובה‪ ,‬חיי הדת‪ ,‬השכלה‬
‫וחינוך‪(.‬‬
‫— גש‪/‬י ללוח האות‬
‫בלוח‬
‫—‬
‫הכתובה‪.‬‬
‫זה‪ .‬מה ניתן ללמוד מכך‪,‬‬
‫התבונן‪/‬י בלוח‬
‫בדוק‪/‬בדקי את השפה‪ ,‬פוגי‬
‫לדעתך‪ ,‬על אופי‬
‫הכרונולוגי וציין‪/‬י מחם‬
‫הקהילה‬
‫השינויים שחלו‬
‫העיתונים‪ ,‬תחומי הענין‬
‫היהודית‬
‫בשאלוניקי?‬
‫בקהילה?‬
‫המופיעים‬
‫— זיקה ל א ר ץ י ש ר א ל‬
‫לבי ב מ ז ר ח‬
‫— לפניך שתי תמונות‪ ,‬ה א ח ת ש ל מ ש פ ח ת ד ס ה ה מ ו כ ר ת א ת ר כ ו ש ה כ ד י ל ע ל ו ת לארץ י ש ר א ל‬
‫ו ה ש נ י ה ש ל נוער ה מ ע ל ה את ה צ ג ת ה ח נ ו כ ה בשאלוניקי‪ .‬מהו ההבדל בין שתי‬
‫בהן לארץ ישראל?‬
‫האנשים‬
‫לשער‬
‫נפה‪/‬נפי‬
‫)בדוק‪/‬בדקי גם בלוח‪:‬‬
‫ורשום‪/‬רשמי‪ :‬מהו‬
‫יחפם של‬
‫האנשים‬
‫התארגנות‬
‫פוליטית‬
‫התמונות ויחפ‬
‫ולאומית‪(.‬‬
‫בתמונות השונות‪ ,‬שבלוח זה‪ ,‬לארץ‬
‫ישראל ?‬
‫— ה ע ל י י ה לארץ ישראל היתה כרוכה בקשיים‪.‬‬
‫נדרשו‬
‫לוותר ומה היו‬
‫בדוק‪/‬בדקי‬
‫לאומית‬
‫במפה‪.‬‬
‫המניעים לעלייה שהצדיקו‬
‫הנא‪/‬י‬
‫נטה‪/‬נפי לשער על פי‬
‫תמונת‬
‫משכחת דפה על מה‬
‫ויתורים אלה?‬
‫דוגמאות נוטפות לזיקה לארץ ישראל‬
‫מהלוחות‪ :‬חיי דת‪,‬‬
‫התארגנות‬
‫ופוליטיות ואות כתובה‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫אופי הזיקה ל א ״ י‬
‫מניעיה ש ל זיקה זו‬
‫‪ -‬ה ת א ר ג נ ו ת לאומית ופוליטית‬
‫ק ו מ ה עמי‬
‫מ ה היה לפני‬
‫ההתעוררות ה פ ו ל י ט י ת ה ל א ו מ י ת באירופה ב מ א ה ה־‪ 19‬אינה פ ו ס ח ת גם על יהודי שאלוניקי‪ .‬ה ח ל‬
‫מ ש ל ה י ה מ א ה ה־‪ 19‬ק מ ו בשאלוניקי אגודות רבות‪ .‬ח ל ק ן ק מ ו ל מ ע ן מ ט ר ו ת ציבוריות כלליות‪,‬‬
‫א ח ר ו ת ל מ ע ן אינטרסים מקצועיים והיו ש ה ת ג ב ש ו סביב אידאלים‪ ,‬אם סוציאליסטיים ואם ציוניים‪.‬‬
‫אגודות א ל ה ה ק י מ ו מועדונים‪ ,‬היו מעורות בחיי ה ק ה י ל ה ו ה ש פ י ע ו על ד ע ת ה ק ה ל בעיר‪ .‬בתקופה‬
‫בה ש ל ט ו התורכים בשאלוניקי היו ה ה ת א ג ד ו י ו ת הציוניות אסורות‪ ,‬והן פ ע ל ו במסווה‪ ,‬ל ד ו ג מ א‬
‫כ פ ע י ל ו ת ספורטיבית ב א ג ו ד ת ״מכבי״‪.‬‬
‫— הכותרת ש ל ה ש י ר ‪ :‬״ ק ו מ ה ע מ י ״ מ ש ק פ ת התעוררות ל א ו מ י ת ציונית והתעוררות פ ו ל י ט י ת‬
‫בתקופות שונות‪.‬‬
‫ביטויים לגווניה השונים של‬
‫מצא‪/‬י‬
‫דוגמאות‬
‫—‬
‫מלוחות‪:‬‬
‫ההתעוררות‬
‫הקהילה‪ ,‬אות בתובה‪ ,‬היי‬
‫המעשה —‬
‫התבונן‪/‬י בלוח ״אני יהודי ולא יותר״ —‬
‫למהפכת‬
‫״התורכים‬
‫הצעירים״?‬
‫הפוליטית‬
‫והלאומית של יהודי‬
‫פרנפות‪.‬‬
‫זהות יהודית‪ .‬האם לדעתך אבי‬
‫המשפחה יצטרף‬
‫נמק‪/‬י‪.‬‬
‫נימוקים נגד‬
‫נימוקים ב ע ד‬
‫האם‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫הבא‪/‬׳‬
‫בשאלוניקי?‬
‫לדעתך יצטרף האב לתנועה הציונית‬
‫נמק‪/‬י‪.‬‬
‫נגד‬
‫בעד‬
‫לפני מ ה פ כ ת ״התורכים‬
‫הצעירים״‬
‫אחרי מ ה פ כ ת ״התורכים‬
‫הצעירים״‬
‫בתקופת ה ש ל ט ו ן היווני‬
‫— פועלי נ מ ל שאלוניקאים בתל אביב — מהם לדעתך‬
‫בדוק‪/‬בדקי‬
‫המניעים‬
‫לעלייתם לארץ ישראל ?‬
‫גם בלוח‪ :‬הזיקה לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ו ש י נ נ ת ם לבניך‬
‫‪ -‬ה ש כ ל ה וחינוך‬
‫מ ה היה לפני‬
‫היהודים בהיותם ל א מ ו ס ל מ י ם נ ת פ ס ו ע ל ידי ה ש ל ט ו ן ה ע ו ת ׳ מ א נ י כנחותים‪ .‬ה ם חויבו במיסים‬
‫כ מ ו מ ס גולגולת וארנונות‪ ,‬אסור היה ל ה ם ל ש ר ת בצבא‪ ,‬ל ה ח ז י ק עבדים ולרכב ע ל סוסים‪ .‬עם‬
‫זאת בהיותם חלק מ ה א י מ פ ר י ה הם זכו ל א ו ט ו נ ו מ י ה בענייני דת וחינוך‪ .‬הילדים ל מ ד ו ב ״ ח ב ר ה ״‬
‫)ה״חדר״( עד גיל ‪ ,13‬ל א ח ר מכן ל מ ד ו שנתיים ב ״ ת ל מ ו ד תורה״‪ .‬ב מ ו ס ד זה‪ ,‬שהיה מ ש ו ת ף לכל‬
‫ה׳קהלים׳‪ ,‬נ ל מ ד ו גם ח ו כ מ ו ת חיצוניות כ מ ו רפואה ולוגיקה‪ .‬מ ש ס י י מ ו ל י מ ו ד י ה ם ב ״ ת ל מ ו ד תורה״‬
‫פנו רבים ל ע ב ו ד ה ‪ ,‬ו ה ש א ר ה מ ש י כ ו ל ל מ ו ד בישיבה‪ .‬ישיבותיה של שאלוניקי היו ידועות בכל רחבי‬
‫ה א י מ פ ר י ה העות׳מאנית‪ .‬הקשיים הכלכליים ש ל ה ק ה י ל ה ב מ א ה ה־‪ 18‬פ ג ע ו גם בחינוך ו ב מ י ו ח ד‬
‫ב ש כ ב ו ת העניות ש ל ה ח ב ר ה ‪ .‬שינוי ב מ צ ב ה ה ש כ ל ה והחינוך ח ל מ ה מ ח צ י ת השניה של ה מ א ה‬
‫ה־‪.19‬‬
‫התבונן‪/‬י‬
‫—‬
‫ונפה‪/‬נפי‬
‫בצלום של‬
‫להפיק מהו‬
‫תלמידי ״בל ישראל‬
‫חברים״‪ .‬אפיין‪/‬י את האנשים השונים כתמונה‬
‫תפקידם בבית הפפר‪.‬‬
‫— קרא‪/‬י את מכתבו של‬
‫חברים״ לרב קוביו‪ ,‬רבה הראשי של‬
‫כרמייה‪ ,‬מנהל ״כל ישראל‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫"‪ ...‬אשריכם אנשי שאלוניקי שגם אתם ת ח פ צ ו כי יהל אלוהים ע ל זר״עכם את‬
‫זיו ה ח כ מ ה ‪ . . .‬ביסדם בתי ל י מ ו ד אשר י ק ח ו ב ה ם הילדים את ה מ ד ע הנחוץ בעת‬
‫הזאת‪ ...‬ע ״ כ תקוותנו‪ ,‬אדון נכבד‪ ,‬כי ה פ ע ו ל ה ה ז א ת ת מ צ א חן גם בעיני הדרתך‬
‫ה ר מ ה ויגן ע ל המפעל‪ ...‬כי ל ד א ב ו ן ליבנו ה ו ג ד לנו אשר יש בתוך עירכם‪ ,‬אנשים‬
‫אשר ח ש ב ו קנאתם קנאת ה׳ ב ע מ ד ם נגד א ו ה ב י ה ד ע ת והחכמה‪...‬״‬
‫)מתוך‪ :‬זנרון שאלוניקי‪ ,‬עמ׳ ‪(269‬‬
‫לדעתך‪ ,‬תשובתו של הרב קוביו‬
‫מה‬
‫תהיה‪,‬‬
‫—‬
‫התבונן‪/‬י‬
‫בתמונה‬
‫המציגה כיתת לימוד של בנות יתומות‪.‬‬
‫מה ניתן ללמוד על מעמד‬
‫— גש‪/‬י ללוח ״זהות‬
‫לבקשתו של‬
‫כרמייה?‬
‫האישה?‬
‫)בדוק‪/‬בדקי גם‬
‫בלוחות‪ :‬קהילה‬
‫יהודית״‪ .‬באיזה בתי פפר למדו בני‬
‫ופרנפות(‬
‫המשפחה השונים? העזר‪/‬י בלוח‬
‫הכרונולוגי!‬
‫הסבתא‬
‫‪ ,‬האם‬
‫הבנות‬
‫‪ ,‬הבן‬
‫— מהו‬
‫לבין‬
‫‪ ,‬האב‬
‫הקשר‪,‬‬
‫החינוך‬
‫לדעתך‪ ,‬בין‬
‫בקהילה?‬
‫השלטון המרכזי‬
‫הדגם‪/‬הדגימי‬
‫ומגמותיו כלפי‬
‫)בדוק‪/‬בדקי גם בלוח‪:‬‬
‫המעוטים‬
‫הקהילה‬
‫הלאומיים‬
‫והשלטונות(‪.‬‬
‫שבשליטתו‪,‬‬
‫האות כתובה‬
‫‪ -‬דפוס ועיתונות‬
‫מ ה היה לפני‬
‫בשאלוניקי פ ע ל ו מסוף ה מ א ה ה־‪ 15‬עשרות בתי דפוס‪ ,‬ש ה ו ק מ ו על ידי מגורשי ספרד ופורטוגל‪.‬‬
‫הם ה ד פ י ס ו מזמורים‪ ,‬מדרשים‪ ,‬ספרי ה ל כ ה וספרים שעניינם ח ו כ מ ו ת חיצוניות‪.‬‬
‫ב מ ח צ י ת השניה של ה מ א ה ה־‪ ,17‬ב ע ק ב ו ת ביקורו של ש ב ת א י צבי בעיר‪ ,‬היתה ירידה ב פ ע י ל ו ת‬
‫הדפוס‪ .‬קשייה הכלכליים ש ל ה ק ה י ל ה ב מ א ה ה־‪ 18‬ה ש פ י ע ו גם הם ובהעדר בתי דפוס בשאלוניקי‪,‬‬
‫ש ל ח ו בני העיר את כתבי היד ש ל ה ם לדפוס ב א מ ש ט ר ד א ם ‪ .‬בשנת ‪ 1738‬מ צ ל י ח ״ ת ל מ ו ד תורה״‬
‫ל ה ב י א מ א מ ש ט ר ד א ם את ה מ ד פ י ס ב צ ל א ל הלוי אשכנזי‪ ,‬ששיקם את ה ד פ ו ס בעיר‪ .‬עד הרבע‬
‫הראשון ש ל ה מ א ה ה־‪ 19‬ה ו ד פ ס ו בשאלוניקי כ־‪ 200‬ספרים בעוד ש ב ק ו ש ט א בירת ה א י מ פ ר י ה‬
‫ה ע ו ת ׳ מ א נ י ת ה ו ד פ ס ו כ־‪ 100‬ספרים‪.‬‬
‫בקפידה את הלוח‬
‫— בחן‪/‬י‬
‫ורשום‪/‬רשמי‪:‬‬
‫תאריכים‬
‫שפות‬
‫ארועים ונושאים‬
‫‪-‬‬
‫דמויות‬
‫חגים‬
‫עיצובים גראפיים ואיורים‬
‫עיצוב א ח ר‬
‫— מה ניתן לדעתך ללמוד מכך על‬
‫— מהו לדעתך ההסבר לריבוי‬
‫לאומית‬
‫ופוליטית‪ ,‬חינוך‬
‫— האם לדעתך‬
‫מפורת‬
‫העיתונות‬
‫עיתונות ופפרים‬
‫והשכלה‬
‫בשאלוניקי?‬
‫בשאלוניקי?‬
‫בדוק‪/‬בדקי גם‬
‫בלוחות‪:‬‬
‫התארגנות‬
‫ופרנסות‪.‬‬
‫ומודרניזציה פותרים זה את זה‬
‫בשאלוניקי?‬
‫נמק‪/‬י‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לכה דודי — חיי דת‬
‫מ ה ה י ה לפני‬
‫שאלוניקי ה י ת ה עיר הגירה מ ו ש כ ת עבור יהודים מ מ ג ו ר ש י ספרד ופורטוגל )‪ .(1492‬ב מ ש ך כ־‪200‬‬
‫ש נ ה הגיעו אליה יהודים ואנוסים מ ח צ י ה א י האיברי‪ ,‬מ א י ט ל י ה וצפון אפריקה‪ .‬ה ש ל ט ו ן התורכי‬
‫ה ת י ח ס א ל יהודים א ל ה כנחותים מ ש ו ם ש ל א היו מ ו ס ל מ י ם ‪ ,‬חייבם במיסים וכן ה ט י ל עליהם‬
‫ה ג ב ל ו ת שונות כ מ ו איסור רכיבה ע ל סוס ואיסור שרות בצבא‪ .‬עם ז א ת גילה ה ש ל ט ו ן התורכי‬
‫סובלנות רבה ו ל א ה ת ע ר ב ב א ו ר ח ו ת החיים היהודיים‪ .‬ה ק ה י ל ה היהודית ה ס פ ר ד י ת ש ק מ ה בעיר‬
‫מ ח ו י ב ת ה י ת ה ל ה ת מ ו ד ד עם בעיות רבות הן ב י ח ס ה כלפי ה ש ל ט ו ן התורכי‪ ,‬והן כ ל פ י פנים נוכח‬
‫בעית האנוסים‪ .‬כך ל מ ש ל נ מ ל שאלוניקי ש ב ת מ מ ל א כ ה ב ש ב ת מ ש ו ם ש מ ר ב י ת עובדיו היו‬
‫יהודים‪ .‬אולם כ א ש ר נתעורר צורך ו ה צ ב א התורכי צריך ה י ה לפרוק סחורות בשבת‪ ,‬התיר זאת‬
‫הרב הראשי מ ת ו ך ג י ש ה ש ל ״דינא ד מ ל כ ו ת א דינא״‪ .‬ב מ א ה ה־‪ 16‬ניתן פ ס ק ה ל כ ה המתיר ל ק ב ל‬
‫אנוסים כיהוךים גמורים לצרכי נשואין‪ ,‬ייבום וחליצה‪ .‬היהודים התארגנו ב׳קהלים׳ ל פ י ארצות‬
‫וערי מ ו צ א ם ‪ .‬כל ׳קהל׳ ח ש ו ב החזיק י ש י ב ה ו ב ר א ש ה ע מ ד מרביץ תורה‪ .‬נוסח ו מ נ ה ג ה ת פ י ל ה ה פ ך‬
‫במרוצת ה מ א ה ה־‪ 16‬לנוסח ספרד‪.‬‬
‫— מה ניתן ללמוד מכך‬
‫שההמונה‬
‫— איזה יחפ לשבת עולה מתוך‬
‫— קרא‪/‬י את תאורו של‬
‫המרכזית‬
‫נהתיחס לה״ דה חינה המונה הנמל‬
‫ומדוע?‬
‫תפילת ״לכה דודי״?‬
‫קלוצקל על‬
‫השבת‬
‫השאלוניקאית‪.‬‬
‫תיאור ש ל שאלוניק׳‬
‫״‪...‬השבת ה ש א ל ו נ י ק א י ת ‪ :‬ביום ש ש י מ ב ע ו ד יום ה ר ח ו ב ו ת מתרוקנים‪ .‬רואים רק‬
‫גברים וילדים לעשרות‪ ,‬בבגדי ח ג נקיים‪ ,‬צועדים לבתי הכנסת‪ ,‬השווקים שוממים‪.‬‬
‫ב נ מ ל ש ו ב ת ת ה ע ב ו ד ה ‪ .‬בזמן התורכים קרה פ ע ם ש ח ל ק מ ה צ י התורכי עגן במפרץ‬
‫שאלוניקי‪ .‬ה א ד מ י ר ל התורכי ד ר ש שיביאו ויטענו פ ח ם לאניותיו‪ .‬א י ש לא ענה‬
‫לפקודתו‪ .‬ה מ פ ק ד היה נאלץ לפנות א ל ה ח כ ם ־ ב א ש י וזה נתן היתר מ י ו ח ד ל ע ב ו ד ה‬
‫ב ש ב ת )משום דינא דמלכותא(‪ .‬רק אז הופיעו עגלונים ועובדי ה נ מ ל ל ע ב ו ד ה‬
‫ה נ ד ר ש ת ‪ .‬״ )מתוך‪ :‬שאלוניקי עיו ואם‪ ,‬עמי ‪(250‬‬
‫— כיצד‬
‫בדוק‪/‬בדקי‬
‫ישפיע‪,‬‬
‫גם‬
‫לדעתך‪ ,‬חוק ״השבת״ על‬
‫בלוחות‪ :‬זיקה לארץ ישראל‪,‬‬
‫היחפים עם‬
‫הקהילה‬
‫השלטונות‪ ,‬ועל‬
‫היהודית‬
‫הזיקה לארץ ישראל?‬
‫והשלטונות‪.‬‬
‫— גש‪/‬י ללוח זהות יהודית‪ .‬האם היות האב אדם דתי פותרת את היותו חבר‬
‫הצעירים״?‬
‫האם‪,‬‬
‫בלוחות‪:‬‬
‫ב״תורכים‬
‫הפבר‪/‬הפבירי‪.‬‬
‫לדעתך‪ ,‬הפבתא תתנגד‬
‫חינוך‬
‫והשכלה‬
‫לשלוח את נכדה לבית הספר ״כל ישראל‬
‫והתארגנות‬
‫פוליטית‬
‫ולאומית‪.‬‬
‫חברים״?‬
‫בדוק‪/‬בדקי גם‬
‫אני יהודי ולא יותר‬
‫—‬
‫בתמונה שלפניך‬
‫— כיצד ישפיעו‬
‫השונים?‬
‫ זהות יהודית‬‫שלושה דורות‪.‬‬
‫השינויים‬
‫)בדוק‪/‬בדקי‬
‫בחינוך‪ ,‬בחיי‬
‫בלוחות‬
‫— האם לדעתך דברי הנער‬
‫אפיין‪/‬אפייני אותם על פי‬
‫המעשה‬
‫וביחפים עם‬
‫לבושם‪.‬‬
‫השלטונות‪ ,‬על בני‬
‫המשפחה‬
‫המתאימים(‬
‫קורדובירו‪ :‬״אני יהודי ולא יותר״‬
‫מאפיינים‬
‫משפחה זו?‬
‫נמק‪/‬י‪.‬‬
‫ככר החירות ‪ -‬״השבת השחורה״‬
‫פרק שני‪ :‬שאלוניקי תחת הכיבוש הגרמני‬
‫‪ 9‬באפריל ‪ 15 - 1941‬במארס ‪1943‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫פרק זה עוסק בקהילה היהודית בשאלוניקי מתחילת הכיבוש הגרמני ועד לגירוש‬
‫של יהודי העיר למחנות המות‪ .‬כתאריך סמלי נבחר יום יציאתו של הטרנספורט‬
‫הראשון מהעיר‪ .‬ניתן להבחין בשלוש תקופות מרכזיות שליהכיבוש הגרמני‬
‫בשאלוניקי‪ .‬חלוקה זו נעשתה בהתייחס לשינויים במדיניות הגרמנית כלפי היהודים‬
‫בעיר‪.‬‬
‫התקופה הראשונה‪ :‬מתחילת הכיבוש ב־‪ 9‬באפריל ‪ 1941‬ועד ה־‪ 11‬ביולי ‪.1942‬‬
‫התקופה השנייה‪ :‬״השבת השחורה״‪ ,‬מה־‪ 11‬ביולי ‪ 1942‬ועד ה־‪ 6‬בפברואר ‪.1943‬‬
‫התקופה השלישית‪ :‬מה־‪ 6‬בפברואר ‪ 1943‬ועד הגירוש‪.‬‬
‫מה קורה לה לזהות היהודית השאלוניקאית בתקופת הכיבוש הגרמני? מה משפיע‬
‫על יכולתה של הקהילה להתמודד עם המציאות החדשה שיוצר ביוון הכיבוש‬
‫הגרמני? שאלות אלה עומדות במרכזו של פרק זה‪.‬‬
‫הבנת התהליכים ומורכבותם תאפשר לתלמידים להתמודד ולהבין את התגובה‬
‫היהודית השאלוניקאית לכיבוש‪ .‬אין מדובר‪ ,‬אפוא‪ ,‬בתגובה אחידה‪ ,‬ובוודאי‬
‫שתגובה זו משתנה בתקופות השונות של הכיבוש‪ .‬ניתן לבחון את מציאות הכיבוש‬
‫הגרמני בשלוש תקופותיה ואת התגובה של היהודים כלפיו לפי ההיבטים האלה‪:‬‬
‫כיבוש גרמני‬
‫‪ -‬התארגנות יהודית‪ ,‬יחסי יהודים‪-‬יוונים‪-‬איטלקים‪ ,‬הנהגה יהודית‬
‫ומוסדות הקהילה‪ ,‬חיי יומיום וזהות יהודית ודת‪.‬‬
‫מטרות‬
‫מופקעות‪ ,‬ה ה נ ה ג ה היהודית נאסרת ו ת ח ת י ה מ ת מ נ ה‬
‫‪ .1‬להכיר את האירועים והשנויים ש ח ל ו בחיי יהודי‬
‫ה נ ה ג ה חלופית‪ ,‬סאבי ש א ל ת י א ל ו א ל ב ל ה ‪ .‬אולם‪,‬‬
‫שאלוניקי ב ת ק ו פ ו ת השונות ש ל הכיבוש‪.‬‬
‫‪ .2‬להבין את קשיי ה ה ת מ ו ד ד ו ת של ק ה י ל ת שאלוניקי‬
‫ב ע ל ת ה ז ה ו ת הייחודית‪ ,‬עם מ צ י א ו ת הכיבוש‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬צעדים אלה מאפיינים את יחס ה כ ו ב ש כלפי‬
‫האוכלוסיה בכלל‪ .‬גילויי א נ ט י ש מ י ו ת מ צ ד האוכלוםיה‬
‫היוונית מקבלים אומנם מ י ד ה ש ל ליגיטימיות‪ ,‬אך‬
‫אין הם מהווים ת ו פ ע ה כוללת‪ .‬אין ה ח ל ה של חוקי‬
‫אמצעים‬
‫הגזע על היהודים‪ ,‬וכך לא מ ש ת נ ה ה ס ט א ט ו ס ה מ ש פ ט י‬
‫ק ט ע י מקורות‪ :‬יומן‪ ,‬עדויות‪ ,‬מחקר‪.‬‬
‫ש ל ה ם ‪ ,‬ש ב ע ק ב ו ת י ו היה מ ת ח י י ב שינוי ביחס הגרמנים‬
‫אליהם‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שאי נקיטת צעדים אופייניים‬
‫שיטה‬
‫ל כ י ב ו ש נגד היהודים‪ ,‬נובעת משיקולים פנימיים‪,‬‬
‫אנו מציעים שני אופני ה פ ע ל ה ‪ .‬ראוי ל ה ד ג י ש שבניגוד‬
‫ש כ מ ו ב ן אינם ידועים ליהודים‪ .‬אושוויץ‪ ,‬מ ח נ ה‬
‫ל י ח י ד ה ה ק ו ד מ ת ‪ ,‬עזרי ה ה ו ר א ה בפרק זה ה ע ם מקורות‬
‫ה ה ש מ ד ה המרכזי ש ל י ה ד ו ת אירופה‪ ,‬אינו פנוי ב ש ל ב‬
‫כתובים‪ :‬עדויות והערכות היסטוריות‪.‬‬
‫זה ל ק ל ו ט את יהודי יוון‪.‬‬
‫אופי ה ע ב ו ד ה ו ה מ ח ק ר ש ל ה ת ל מ י ד י ם שונה‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫אף כי הגרמנים הם א ל ה ש מ מ נ י ם את ה ה נ ה ג ה ה ח ד ש ה ‪,‬‬
‫ל ח ל ו ט י ן מדרכי חקירתם ב י ח י ד ה ה ק ו ד מ ת ‪.‬‬
‫אין הם מתערבים ומפריעים ל פ ע י ל ו ת ה ש ל ״ ה ו ע ד ה‬
‫המרכזית״‪ .‬ו ע ד ה זו מוכרת על־ידם כגוף הנהגתי‬
‫א‪ .‬א פ ש ר ו ת ה פ ע ל ה ר א ש ו נ ה ‪:‬‬
‫מקביל‪ ,‬והם פונים אליו לא אחת‪.‬‬
‫‪ .1‬ה צ ג ת ש א ל ה כללית‬
‫ה ת ק ו פ ה השנייה ת ח י ל ת ה ב־׳׳שבת ה ש ח ו ר ה ״ ‪ ,‬כאשר‬
‫‪ .2‬ח ל ו ק ת הכיתה ל ק ב ו צ ו ת ‪ :‬ע ב ו ד ה על ה ט ב ל ה‬
‫כונסו הגברים היהודים ש ל העיר בכיכר החירות לצורך‬
‫ה מ צ ו ר פ ת )או‪ :‬ע ב ו ד ת הכנה בבית(‬
‫‪ .3‬ה צ ג ת ה ט ב ל ה )ראה עמ׳ ‪(41‬‬
‫מיפקד‪ .‬אירוע זה מ ה ו ו ה נקודת מ פ נ ה ביחס הגרמנים‬
‫כלפי היהודים‪ .‬ב ת ק ו פ ה זו‪ ,‬ל א ח ר כ מ ע ט שנה ו מ ח צ ה ‪,‬‬
‫‪ .4‬דיון ב ש א ל ה ה כ ל ל י ת‬
‫ע ו מ ד י ם היהודים לראשונה בפני איום ש ל ניתוק מבני‬
‫‪ .5‬מ ת ן מ י ד ע נוסף על־ידי ה מ ו ר ה‬
‫מ ש פ ח ה ‪ ,‬וגיוס כ ו ח ־ א ד ם ל ע ב ו ד ו ת כפייה‪ .‬הארועים‬
‫‪ .6‬דיון מ ס כ ם‬
‫בככר החירות‪ ,‬ש ב ה ם היהודים מ ו ש פ ל י ם ומוכים לעיני‬
‫כל‪ ,‬יוצרים לראשונה ה ב ח נ ה בינם ל ש א ר ה א ו כ ל ו ס י ה‬
‫ב‪ .‬א פ ש ר ו ת ה פ ע ל ה שנייה‪:‬‬
‫היוונית‪ .‬מ כ א ן ואילך יש ה ח מ ר ה ביחס ה ש ל ט ו ן הגרמני‬
‫‪ .1‬ה צ ג ת ש ל ו ש ה הלכי רוח בקרב יהודי שאלוניקי‬
‫כלפיהם‪ .‬אולם למרות ע ו צ מ ת האירוע‪ ,‬הם מ א פ ש ר י ם‬
‫‪ .2‬ה צ ג ת ה ש א ל ה ה כ ל ל י ת‬
‫ליהודים‪ ,‬ל ״ ו ע ד ה המרכזית״‪ ,‬לבקר ולנהל א ת גיוס‬
‫‪ .3‬ח ל ו ק ת ה כ י ת ה ל ק ב ו צ ו ת דיון‪ :‬ע ב ו ד ה ע ל ה ט ב ל ה‬
‫הכפייה ואף לנהל מ ש א ו מ ת ן על גובה ה כ ו פ ר ת מ ו ר ת‬
‫ה מ צ ו ר פ ת וגיבוש ת ש ו ב ו ת ל ש א ל ו ת ה מ צ ו ר פ ו ת‬
‫שחרור יהודים מ ע ב ו ד ת כפייה זו‪ .‬ביומנו מ ס פ ר עורך‬
‫‪ .4‬ה צ ג ת ה ט ב ל ה )ראה עמ׳ ‪(41‬‬
‫הדין י‪ .‬יקואל כיצד נ ד ח י ת פ ג י ש ה עם ד״ר מרטון*‬
‫‪ .5‬דיון ב ש א ל ה הכללית‬
‫לגבי דיון ב ג ו ב ה הכופר‪ ,‬מכיוון ש נ י ק ב ע ה ביום ה ש ב ת ‪.‬‬
‫ה ת ק ו פ ה ה ש ל י ש י ת ‪ :‬ב ש ל ב זה יש ה ח ל ה מ ל א ה ש ל‬
‫כיבוש גרמני‬
‫‪ -‬התארגנות יהודית‬
‫עם ה כ י ב ו ש הופכים הגרמנים לגורם המכריע הן לגבי‬
‫היהודים והן לגבי היוונים‪ .‬מדיניותם ש ל הגרמנים‬
‫כלפי היהודים ב ת ק ו פ ו ת ה ש ו נ ו ת היא זו ה מ ע צ ב ת‬
‫את אופי היחסים בין היהודים לגרמנים‪ ,‬ו מ ש פ י ע ה‬
‫על ה א ו פ ן ש ב ו מבינים יהודי שאלוניקי את ה מ צ י א ו ת‬
‫ה מ ש ת נ ה ‪ .‬היהודים א ע ם יודעים את תוכניותיהם‬
‫חוקי הגזע על יהודי שאלוניקי‪ .‬ע ק ב כך ח ל שינוי‬
‫מ ה ו ת י ב ס ט א ט ו ס ש ל היהודים‪ .‬היהודי נבדל כ ע ת‬
‫מ ה א ו כ ל ו ס י ה היוונית גם מ ב ח י נ ה חוקית וגם מ ב ח י נ ה‬
‫פיזית )גיטו(‪ .‬היהודים מנסים ל ה ג י ע להידברות עם‬
‫הגרמנים‪ .‬הם רואים נ ח י צ ו ת ב ה ק מ ת שני ג י ט א ו ת ולא‬
‫אחד‪ ,‬כפי שפורסם ב פ ק ו ד ה מה־‪ 6‬בפברואר‪ .‬בניגוד‬
‫ל ש ת י ה ת ק ו פ ו ת ה ק ו ד מ ו ת אין הגרמנים מגלים כל‬
‫ש ל הגרמנים‪ .‬הם ציפו ליחס ה ת ו א ם את ה ה צ ה ר ו ת‬
‫ה א נ ט י ש מ י ו ת ש ל הגרמנים‪ ,‬אך אין כ מ ע ט פגיעות‬
‫ביהודים ע ל רקע זה‪ .‬יש פ ג י ע ה בפנאי היהודי‪ .‬ה כ י ב ו ש‬
‫מ ח מ י ר את חיי היומיום‪ :‬עיתונים נסגרים‪ ,‬דירות‬
‫*בשאלוניקי ניצחו דיטר ויסליצני ואלואיס ברונר נציגי משרדו של‬
‫אדולף אייכמן‪7 ,‬ל הגירושים‪ .‬בפברואר ‪ 1943‬יושמו חוקי נירנברג‬
‫בידי ד״ר מקסימיליאן מרטון‪ ,‬היועץ למינהל הצבאי גרמני‪ .‬ערך‪ :‬יוון‪,‬‬
‫האנציקלופדיה של השואה‪ ,‬ג׳‪ ,‬עמ׳ ‪.567‬‬
‫נכונות ל ה י ע נ ו ת לכך אלא ל א ח ר נסיונות חוזרים ונשנים‬
‫להוסיף מ א מ ר י ש י ט נ ה בעיתונות ה מ ק ו מ י ת ‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫מ צ ד ה נ ה ג ת הקהילה‪ .‬נשאלת‪ ,‬אפוא‪ ,‬ה ש א ל ה ‪ ,‬כיצד‬
‫ל א ח ר ה ח ר מ ת דוכני יהודים בשוק העיר ומסירתם‬
‫נתפסה בעיני היהודים ה ס כ מ ת ם של הגרמנים ל ה צ ע ה‬
‫ליוונים‪ ,‬היו ח ל ק מ ה ת ו ש ב י ם ה מ ק ו מ י י ם מוכנים ל ש ת ף‬
‫זו?‬
‫את הבעלים היהודיים במסחר‪.‬‬
‫כ מ ו כן מ פ ע י ל י ם הגרמנים ש י ט ו ת ענישה קולקטיבית‪,‬‬
‫בתקופה השלישית‪ ,‬ל צ ד ביטויים של ש מ ח ה לאיד‪ ,‬יש‬
‫ש מ ט ר ת ן להרתיע את היהודים מ ל ב ר ו ח )ראה מקרה‬
‫גם גילויים ש ל הבנה ו ח מ ל ה ‪ .‬על אף נסיון הגרמנים‬
‫ד״ר קואנקה( ו ל ה ב י א ם לציות מלא‪.‬‬
‫ל ב ו ד ד ו ל ס מ ן א ת היהודים‪ ,‬מ ג ל ה ה א ו כ ל ו ס י ה היוונית‬
‫הגרמנים יוצרים ה ב ח נ ה בין יהודים בעלי אזרחות‬
‫יחס א ו ה ד ואנושי כלפי היהודים‪ ,‬נושאי ה ט ל א י ה צ ה ו ב ‪,‬‬
‫יוונית ליהודים בעלי אזרחות ספרדית ואיטלקיח‪,‬‬
‫ואין מ צ י ד ה נסיונות ה ש פ ל ה והתגרות‪ .‬יש יוונים‬
‫דבר המעורר תהיות‪ .‬כ מ ו כן ואולי בניגוד לכך‪ ,‬אין‬
‫המנסים להעניק ליהודים מ ק ו מ ו ת מסתור‪ .‬ה מ ט ר ו פ ו ל י ט‬
‫הם מ ת ח ש ב י ם בפניות של גורמים יווניים רשמיים‬
‫היווני מ ו ק י ע את צעדי הגרמנים וקורא ליהודים לברוח‪,‬‬
‫) ה מ ט ר ו פ ו ל י ט היווני גנאדיוס(‪ ,‬וגורמים וולונטריים‬
‫וכך נוהגות גם ק ב ו צ ו ת ש ל ה מ ח ת ר ת היוונית‪.‬‬
‫)״ארגון נכי ה מ ל ח מ ה ״ ( ‪.‬‬
‫מ ו ר כ ב ו ת היחסים בין יהודים לגויים ב א ה לידי ביטוי‬
‫כדי ל מ נ ו ע ב ה ל ה מ פ ע י ל י ם הגרמנים ש י ט ו ת ה מ כ ו ו נ ו ת‬
‫גם ביחס ה ש ל ט ו ן ה א י ט ל ק י והשגרירות הספרדית‪.‬‬
‫ל ה ס ו ו ת את מ ט ר ת הגירושים‪ .‬ל מ ש ל ‪ ,‬הגירוש ל ג י ט ו‬
‫א ל ה ניסו לסייע בידי יהודי שאלוניקי על־ידי מ ת ן‬
‫״הברון הירש״ נועד ל ת ת ליהודים אוטונומיה‪.‬‬
‫אזרחויות מ ז ו י פ ו ת כדי להצילם‪ .‬ייתכן ש א פ ש ר ו ת זו‬
‫הגירושים לפולין נועדו להקים מדינה יהודית בקרקוב‪.‬‬
‫יצרה ת ח ו ש ה ‪ ,‬שאין יהודי העיר מופקרים‪ ,‬מ ה גם‬
‫היהודים אפילו קנו ש ט ר ו ת מכר עבור רכישת קרקעות‬
‫ש ב ו ו ד א י סיפקה א פ ש ר ו ת ה צ ל ה ולו ל מ ע ט י ם ‪ .‬איש לא‬
‫שם‪.‬‬
‫שיער‪ ,‬שהגרמנים י כ ב ש ו את איזור ה ש ל י ט ה האיטלקי‪,‬‬
‫וגורל יהודי אתונה וסביבותיה לא יהיה ש ו נ ה מגורלם‬
‫יחסי יהודים‪-‬יוונים‪-‬איטלקים‬
‫ש ל שאר היהודים )כך‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬מסתיים יומנו ש ל יום‬
‫ליחסים בין ה א ו כ ל ו ס י ה היוונית ה מ ק ו מ י ת ובין היהודים‬
‫ט ו ב יקואל(‪.‬‬
‫היו שני פנים‪ .‬מ ח ד גיסא הצהיר ראש ה מ מ ש ל ה‬
‫ט ס ל א ק ו ג ל ו כי‪ ,‬״ביוון אין קיימת בעיה יהודית״‪.‬‬
‫הנהגה יהודית ומוסדות הקהילה‬
‫ה צ ה ר ה זו גם אם ה י ת ה ה צ ה ר ה ב ל ב ד הרי שעדיין‬
‫מ י ד עם ה כ י ב ו ש ח ל שינוי מ ה ו ת י ב מ ב נ ה הקהילה‪,‬‬
‫ש י ק פ ה את ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬שהיהודים הם אזרחים לכל דבר‪,‬‬
‫ה נ ה ג ת ה ומוסדותיה‪ .‬הגרמנים אוסרים את מנהיגי‬
‫ל פ ח ו ת מ ב ח י נ ת מ ע מ ד ם ה מ ש פ ט י ‪ ,‬וכי ה ש ל ט ו ן היווני‬
‫ה ק ה י ל ה ומפרקים את מוסדותיה‪ .‬ב מ ק ו ם ה ה נ ה ג ה‬
‫אמור לנהוג בהם כ כ א ל ה ‪ .‬ה צ ה ר ו ת מסוג זה ש י מ ש ו‬
‫ה י ה ו ד י ת ש ה י ת ה עד כה‪ ,‬ממנים את סאבי ש א ל ת י א ל‬
‫מ ש ק ל נגד ל פ ע ו ל ו ת י ה ם ש ל הגרמנןם כלפי היהודים‬
‫ל נ ה ל א ת כ ל הארגונים היהודיים בכל ק ה י ל ו ת יוון‪.‬‬
‫והיוו נקודת מישען‪ .‬כ מ ו כן היו קצינים יוונים שהוקירו‬
‫חוסר יכולתו ל ד א ו ג לצרכי ה ק ה י ל ה בעיתות מ ש ב ר‬
‫ת ו ד ה וגילו הערכה ב פ ו מ ב י ליהודים‪ ,‬ש ל ח מ ו לצידם‬
‫ו מ צ ו ק ה מ ב י א ל ה ת א ר ג נ ו ת ״ מ ל מ ט ה ״ ש ל חברים‬
‫נגד ה א י ט ל ק י ם והגרמנים‪.‬‬
‫ב ק ה י ל ה ה מ ק י מ י ם את ״ ה ו ע ד ה המרכזית״‪ ,‬ש ת פ ק י ד ה‬
‫מ א י ד ך גיסא מצביעים ה מ ק ו ר ו ת על כך‪ ,‬ש ה כ י ב ו ש‬
‫ל ד א ו ג ל ק ב ו צ ו ת ה ח ל ש ו ת ‪ ,‬ובעיקר ליתומים ולאלמנות‪.‬‬
‫הגרמני ה ק ל וסייע ל ה ו פ ע ת ם הגלויה של גורמים‬
‫ה ם יוצרים מסגרת ת מ י כ ה ה מ ו ש ת ת ת ע ל ארגון ה ס ע ד‬
‫אנטישמיים יווניים‪ ,‬ש פ ע י ל ו ת ם הורגשה פ ח ו ת לפני‬
‫ב ק ה י ל ה טרם ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬״ מ ת נ ו ת לאביונים״‪ .‬אם כי‬
‫הכיבוש‪ .‬היהודים נתפסו על־ידי חלק מ ה א ו כ ל ו ס י ה‬
‫הגרמנים הם א ל ה שקובעים ומכתיבים‪ ,‬יש ל ה ד ג י ש את‬
‫היוונית כגורם מ ע כ ב מ ב ח י נ ה כלכלית‪ .‬ל מ ש ל ‪ ,‬בית־‬
‫ה י ו ז מ ה ה ע צ מ י ת ש ל אנשי ה ק ה י ל ה ל ד א ו ג ל ע צ מ ם ‪ .‬הם‬
‫הקברות היהודי‪ ,‬ש ה י ה מ מ ו ק ם במרכז העיר‪ ,‬הפריע‬
‫יוצרים מעין ה נ ה ג ה ח ל ו פ י ת ל ה נ ה ג ה ה ר ש מ י ת ש מ ו נ ת ה‬
‫אובייקטיבית ל ה ת פ ת ח ו ת ה ‪ .‬גם ב ת ק ו פ ה השנייה‪,‬‬
‫על־ידי הגרמנים‪.‬‬
‫וכן ב מ ק ר ה ה ס פ צ י פ י ש ל אירועי ״ ה ש ב ת ה ש ח ו ר ה ״ ‪,‬‬
‫ניתן ל מ צ ו א שתי גישות מ צ ד האוכלוסיה היוונית‬
‫כלפי היהודים במקום‪ .‬לנוכח ה ה ש פ ל ו ת והעינויים‬
‫שעוברים היהודים בכיכר החירות‪ ,‬עומדים יוונים רבים‬
‫וצופים ב מ ת ר ח ש ל ל א כל ניסיון התערבות‪ .‬לכך יש‬
‫אירועי ״ ה ש ב ת ה ש ח ו ר ה ״ והגיוס ל ע ב ו ד ו ת כפייה‬
‫בעקבותיה יוצרים מ צ י א ו ת ח ד ש ה עבור יהודי‬
‫שאלוניקי‪ .‬״ ה ו ע ד ה המרכזית״‪ ,‬ש ט י פ ל ה ע ד כ ה בצרכיה‬
‫הסיעודיים ש ל הקהילה‪ ,‬ל ו ק ח ת על ע צ מ ה את ה ט פ ו ל‬
‫בגיוס הכפייה‪ .‬מוקם לצורך זה מ ש ר ד קישור מ י ו ח ד ‪,‬‬
‫ש ת פ ק י ד י ו ה ם ‪ :‬א‪ .‬כלפי פנים — ל ה ח ל י ט את מי‬
‫ידי הגרמנים‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שאין ״ ה ו ע ד ה המרכזית״‬
‫לגייס ל ע ב ו ד ו ת הכפייה ב‪ .‬כלפי חוץ — לנהל מ ו ״ מ‬
‫מ א ש ר ת את המינוי‪ ,‬ו ח ל ק מ ח ב ר י ה אף מסרב לשתף‬
‫עם הגרמנים לגבי כופר גיוס‪.‬‬
‫פ ע ו ל ה עימו‪ .‬ל מ ר ו ת זאת הרב קורץ מ ק ב ל על ע צ מ ו‬
‫באירועים אלה יש מ ש ו ם ה ר ח ב ת סמכויות ע צ מ י ת‬
‫את התפקיד‪.‬‬
‫ש ל א ו ת ה ה נ ה ג ה וולנטרית ש ל הקהילה‪ .‬ז א ת ועוד‬
‫בתקופה ה ש ל י ש י ת מחילים הגרמנים את חוקי הגזע‬
‫יוזמה זו מ ק ב ל ת את אישור הגרמנים‪ ,‬ו ש א ל ת י א ל ‪,‬‬
‫ואת גרוש היהודים ל ג י ט ו ״הברון הירש״‪ ,‬עם זאת אין‬
‫ה מ מ ו נ ה מ ט ע ם הגרמנים‪ ,‬ש ב ונדחק מסמכויותיו‪ .‬יתכן‬
‫הם מפרקים את ה ו ע ד ו ת ה פ ו ע ל ו ת בקהילה‪ .‬למרות‬
‫והרושם שנוצר בקהילה ב ע ק ב ו ת מ ה ל כ י ם א ל ה היה‬
‫ח ו מ ר ת צ ע ד י ה ם של הגרמנים כלפי יהודי שאלוניקי‪,‬‬
‫שהגרמנים פועלים בשני מישורים‪ ,‬ומותירים בכך‬
‫אין הרב קורץ מעריך נכונה את ה מ ת ר ח ש וקורא‬
‫מ ר ח ב להתארגנות ו פ ע ו ל ה ע צ מ א י ת של יהודי העיר‪.‬‬
‫לשתוף פ ע ו ל ה מ ל א עם הגרמנים‪ .‬מ י ד ה אחריותו של‬
‫כ מ ו כן מ נ ה ל ת ה נ ה ג ה זו ש ל ה ק ה י ל ה מ ו ״ מ עם‬
‫הרב קורץ לגירושים שנוייה ב מ ח ל ו ק ת ב י ח ו ד לנוכח‬
‫הגרמנים לגבי הצו להריסת בית הקברות היהודי‪.‬‬
‫התנהגותו ש ל הרב ברזילי באתונה‪ .‬גם באתונה מ מ ו נ ה‬
‫גם כאן עשויה היתה ה ת נ ה ג ו ת הגרמנים ל ה ת פ ר ש‬
‫הרב על־ידי הגרמנים‪ ,‬אולם הוא קורא ליהודי העיר‬
‫בשני אופנים‪ :‬כ פ ע ו ל ה אנטי יהודית ו ב פ ע ו ל ה הנובעת‬
‫לא ל ה י ש מ ע להוראות הגרמנים ולברוח‪ .‬כ מ ו כן‪ ,‬יש‬
‫מצרכי העיר‪ ,‬שהרי מ י ק ו מ ו של בית הקברות הפריע‬
‫לזכור‪ ,‬שיהודי האיזור הבולגרי כבר גורשו ב ש ל ב זה‪,‬‬
‫ל ה ת פ ת ח ו ת העיר‪.‬‬
‫ידיעה ש ה י ה בה כדי להתריע על ה ע ת י ד להתרחש? עם‬
‫לקראת סיומה של ת ק ו פ ה זו עוברת ה ק ה י ל ה שינוי‬
‫זאת אירועים א ל ה ה ת ר ח ש ו ב ת ק ו פ ה מ א ו ד קצרה‪ ,‬שלא‬
‫ב ה נ ה ג ת ה הרשמית‪ .‬ש א ל ת י א ל מ ו ד ח מ ת פ ק י ד ו והרב‬
‫איפשרה הערכה והתארגנות חלופית‪.‬‬
‫קורץ‪ ,‬רבה הראשי של הקהילה‪ ,‬מ ת מ נ ה ת ח ת י ו על־‬
‫הכובשים הגומנים מחוימים סחורות בעיו ומפנים תושבים מבתיהם)ציוו בעיתון יווני בשאלוניקי()מתוך‪ :‬זנרון שאלוניקי‪ ,‬עמי ‪(531‬‬
‫חיי יומיום‬
‫ב מ ו ס ד ו ת יהודיים כ מ ו אירגון ״בני ברית״ שראשיו‬
‫הגזירות ש מ ט י ל י ם הגרמנים עם ה כ י ב ו ש מ ש פ י ע ו ת‬
‫נעצרים‪ ,‬מ ו ס ד ו ת ה ק ה י ל ה מפורקים‪ ,‬אך מירקם החיים‬
‫ע ל חיי היומיום ש ל היהודים ו ש ל היוונים כ א ח ת ‪.‬‬
‫היהודיים ה מ ע ו ג ן ב מ ס ו ר ת ה י ה ו ד י ת כ מ ע ט ואינו ניפגע‪.‬‬
‫הגרמנים מ ח ר י מ י ם מכשירי רדיו רק ליהודים‪ ,‬פ ע ו ל ה‬
‫האירוע ה ב ו ל ט ב ת ק ו פ ה השנייה ה ו א הרס בית־הקברות‬
‫שניתקה את היהודים מ מ י ד ע ישיר על ה מ ת ר ח ש ‪.‬‬
‫היהודי הישן על־ידי הגרמנים‪ .‬מ ע ש ה זה פ ו ג ע ב ק ה י ל ה‬
‫ליהודים מ ח ר י מ י ם גם את הפסנתרים‪ .‬ה ח ר מ ה זו ש ב ה‬
‫ה י ה ו ד י ת פ ג י ע ה קשה‪ ,‬שהרי ה ק ה י ל ה השאלוניקאית‪,‬‬
‫ו מ ו פ י ע ה בעדויות רבות‪ ,‬והיא מ צ ב י ע ה על פ ג י ע ה‬
‫ו ע ל כך ע מ ד נ ו בפרק הקודם‪ ,‬מ ע ו ג נ ת ה י ט ב במסורת‬
‫ח מ ו ר ה בתרבות בכלל ובתרבות ה פ נ א י ש ל בני ה ק ה י ל ה‬
‫היהודית‪ ,‬וזו מ ה ו ו ה מרכיב מ ה ו ת י בזהותה‪ .‬אירוע זה‬
‫בפרט‪ ,‬עד כי אין הם יכולים ל ה ב ל י ג עוד‪ .‬מעניין‬
‫מ ה ו ו ה תקדים‪ ,‬מכיוון ש ע ד כה נמנעו הגרמנים מ ל פ ג ו ע‬
‫לציין‪ ,‬ש ב ע ד ו ת ו ש ל ליאון כהן‪ ,‬איש הזונדרקומנדו‬
‫ב א ו ש י ו ת החיים היהודיים‪.‬‬
‫)ראה פרק שלישי(‪ ,‬ה ו א מספר‪ ,‬ש ה ו א מ ב ט י ח לבן‬
‫עם זאת מ א פ ש ר י ם הגרמנים ל ד ח ו ת פ ג י ש ה עם ״ ה ו ע ד ה‬
‫עירו‪ ,‬שאם יינצל‪ ,‬יחזור לשאלוניקי‪ ,‬י ח פ ש את בתו ש ל‬
‫המרכזית״ בעניין הכופר‪ ,‬מכיוון שזו ע ת י ד ה היתה‬
‫בן עיר זה‪ ,‬ויודיע ל ה על מ ק ו ם מ ח ב ו א ו ש ל הפסנתר‬
‫להתקיים ב ש ב ת ‪ .‬כיצד‪ ,‬אפוא‪ ,‬להבין את מדיניות‬
‫של המשפחה‪.‬‬
‫הגרמנים‪ ,‬ואיזו מ ש מ ע ו ת י ש ל י ח ס ז ה ?‬
‫אחר־כך מ ו ח ר מ י ם •רהיטים ודירות‪ ,‬פ ע ו ל ה ה פ ו ג ע ת‬
‫ה ח ל ת חוקי הגזע והגיטואיזציה פוגעים ב ק ה י ל ה‬
‫באיכות החיים ו ב ע צ ם קיומם‪ .‬ב ע ק ב ו ת ה כ י ב ו ש‬
‫ו ב כ ל מירקם החיים הייחודי שיצרה עד הכיבוש‪ ,‬הן‬
‫פ ו ק ד את שאלוניקי מ ש ב ר כלכלי קשה‪ ,‬ש ת ו צ א ו ת י ו‬
‫כלפי פנים והן ביחסיה עם הסביבה‪ ,‬שהרי זו ק ה י ל ה‬
‫אינפלציה‪ ,‬ספסרות מזון ו ה ת ר ו ש ש ו ת הן ש ל ה פ ר ט‬
‫ש ה ת נ ה ל ה כ א ו ט ו נ ו מ י ה יהודית ל כ ל דבר‪ ,‬ש כ מ ע ט לא‬
‫והן ש ל ה ק ה י ל ה ‪ .‬חורף ק ש ה פ ו ק ד את האיזור ב א ו ת ה‬
‫י ד ע ה א נ ט י ש מ י ו ת מ ה י ב מ ש ך מ א ו ת שנים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬מוסיף גם ה ו א לקשיים וגורם מ ח ל ו ת ו מ ג י פ ו ת‬
‫עדיין אין פ ג י ע ה במסורת ובחיי ה ד ת היהודיים‪ .‬מ ה‬
‫ה מ פ י ל ו ת חללים רבים‪ .‬כ מ ו כן אוסרים הגרמנים על‬
‫ה י ה קורה‪ ,‬אילו היו הגרמנים מ פ ע י ל י ם את מדיניותם‬
‫ה ו פ ע ת ם ש ל עיתונים יהודיים ומשנים ש מ ו ת ש ל‬
‫בדבר איסור קיום פ ו ל ח ן דתי יהודי? ש א ל ה זו היא‬
‫ר ח ו ב ו ת בעלי אופי יהודי‪ .‬אם כי התנכלויות ע ל רקע‬
‫ב ב ח י נ ת א פ ש ר ו ת ש כ מ ו ב ן לא יצאה אל הפועל‪ ,‬א ב ל‬
‫גזעני מ ו ע ט ו ת ‪ ,‬הרי שמוראותיו ש ל ה כ י ב ו ש נותנות‬
‫ה א ם פ ג י ע ה מסוג זה ביהודי שאלוניקי עם ת ח י ל ת‬
‫את אותותיהן במירקם ה פ נ י מ י ש ל החיים היהודיים‬
‫ה כ י ב ו ש ה י ת ה גורמת להם ל ה ג י ב באופן ש ו נ ה ?‬
‫בשאלוניקי‪.‬‬
‫בתקופה השנייה‪ ,‬אירועי ״כיכר החירות״‪ ,‬גיוס‬
‫ל ע ב ו ד ו ת כפייה‪ ,‬הכופר‬
‫‪ -‬כל א ל ה מחריפים את‬
‫רקע היסטורי‬
‫יוון הוכנסה ל מ ע ר ב ו ל ת ה מ ל ח מ ה ב־‪ 28‬ב א ו ק ט ו ב ר‬
‫ה מ צ ו ק ה ה כ ל כ ל י ת וגורמים לפירוד ב מ ש פ ח ה ‪ .‬זו ה פ ע ם‬
‫‪ ,1940‬כאשר ה ח ל ה נגדה מ ת ק פ ת ה צ ב א האיטלקי‪.‬‬
‫הראשונה מ א ז ה כ י ב ו ש ש ה מ ש פ ח ה ע צ מ ה מ א ו י מ ת ‪.‬‬
‫ב א מ צ ע ו ת מ ת ק פ ה זו ביקש מוסוליני ל מ ת ן את ה ש פ ע ת‬
‫כ מ ו כן מ ו ח ר מ י ם ב ת ק ו פ ה זו דוכנים ש ל יהודים בשוק‬
‫הגרמנים באיזור הבלקן‪ .‬מ ת ק פ ה זו‪ ,‬ש נ ע ש ת ה מ ב ל י‬
‫העיר ונמסרים לידי יוונים‪.‬‬
‫ל ה ו ד י ע ל ה י ט ל ר ב ך ב ר י ת ו ‪ ,‬באה ב ע ק ב ו ת הסכמים‬
‫בתקופה ה ש ל י ש י ת בפרק זמן מ א ו ד קצר ש ל כ ש ל ו ש ה‬
‫ח ש א י י ם בין רומניה וגרמניה על ה ק מ ת בסיסים צבאיים‬
‫ח ו ד ש י ם משתנים החיים היהודיים והסדרים האישיים‬
‫גרמניים ברומניה‪ .‬ה פ ע י ל ו ת ה א י ט ל ק י ת נתקלה בקשיים‬
‫לבלי הכר‪ .‬ח ו פ ש התנועה מוגבל‪ ,‬מ ת ח י ל מ ע ב ר‬
‫ו נ מ ש כ ה ע ד אביב ‪ ,1941‬ש ע ה ש מ ת ק פ ה גרמנית מהירה‬
‫מ ה ב ת י ם לגיטו‪ ,‬היהודי מ ו ב ד ל חיצונית מסביבתו‪,‬‬
‫שברה את ה ת נ ג ד ו ת ה כ ו ח ו ת היוגוסלביים ו א ת התנגדות‬
‫עסקים יהודיים מסומנים ונסגרים‪ ,‬היהודים מ ח ו י ב י ם‬
‫ה צ ב א היווני‪ .‬וכך ב מ ק ו ם ל ה ג ב י ל את ה ה ת פ ש ט ו ת‬
‫בדיווח על רכושם‪ ,‬וחוסר ה ו ו ד א ו ת לגבי ה ע ת י ד גורם‬
‫הגרמנית בבלקן‪ ,‬גרמה ה י ו ז מ ה ה א י ט ל ק י ת דווקא ל מ צ ב‬
‫לחרדה עמוקה‪.‬‬
‫ה פ ו ך ‪ :‬מדינות הבלקן ה פ כ ו לגרורות הרייך הגרמני‪,‬‬
‫ובסיסי ה צ ב א הגרמני הועברו מרומניה ל ח ו פ י הים־‬
‫זהות יהודית ודת‬
‫התיכון‪ :‬לשאלוניקי‪ ,‬לאיים האגאים ולכרתים‪.‬‬
‫ה כ י ב ו ש הגרמני יוצר מ צ י א ו ת ח ד ש ה ‪ .‬למרות כל‬
‫ל מ ר ו ת ז א ת ח י ל ק ה גרמניה א ת יוון ל ש ל ו ש ה ח ל ק י ם ‪:‬‬
‫השינויים בחיי היומיום‪ ,‬אין הגרמנים פוגעים בחיי‬
‫רובה ש ל הארץ — כל יוון ההיסטורית ואתונה הועברו‬
‫ה ד ת ו ב מ ס ו ר ת היהודית‪ .‬יש אומנם פ ג י ע ה מ ס ו י מ ת‬
‫ל ש ל ט ו ן א י ט ל ק י ‪ :‬העיר שאלוניקי וסביבותיה‪ ,‬ח ל ק‬
‫מהאיים האגאים ורצועת א ד מ ה לאורך הגבול עם‬
‫‪ . 4‬המורה יקיים דיון בשאלה‬
‫השונים‬
‫תורכיה נשארו בידי הגרמנים‪ :‬תראקיה ומקדוניה‬
‫ה מ ז ר ח י ת הועברו לידי בולגריה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫שאלוניקי‪ 3000 .‬יהודים חיו בקהילות ק ט נ ו ת שנכללו‬
‫המורה יופיף‬
‫ההצלה‬
‫גם הן באיזור ה כ י ב ו ש הגרמני‪ .‬כ־‪ 5000‬יהודים חיו‬
‫באיזור ה כ י ב ו ש הבולגרי‪ .‬כ־‪ 12‬אלף יהודים חיו באיזור‬
‫ה כ י ב ו ש האיטלקי‪ ,‬רובם התגוררו באתונה‪.‬‬
‫ראה‬
‫הנחיה‪:‬‬
‫‪ .1‬המורה יציג את השאלה• המרכזית‬
‫ראה‬
‫‪.1‬‬
‫אפשרות להיעזר‬
‫‪.2‬‬
‫האפשרוה להיעזר‬
‫אירגונים‬
‫זה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הגיאוגרפי של יוון‪,‬‬
‫פתיחותה‬
‫אל הים‪ ,‬הגבול‬
‫תורפיה‪,‬‬
‫קירבתה וקשריה עם היישוב היהודי‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫חלוקתה‬
‫יחפיה עם‬
‫לשלושה חלקים‬
‫המופד‬
‫שנתן‬
‫ההגנה‬
‫להשתמש‬
‫השלטון‬
‫הכיבוש‬
‫השאלוניקאים‬
‫מילוט‬
‫‪.6‬‬
‫בעקבות הכיבוש‪,‬‬
‫האפשרות‬
‫אפשרויות רבות של‬
‫במארפ ‪ 1 9 4 3‬יוצא‬
‫למחנות‬
‫משאלוניקי‬
‫הטרנפפורט הראשון‬
‫אירופה‪.‬‬
‫ההשמדה במזרח‬
‫בפך הכל גורשו ב־‪ 45‬אלף מיהודי העיר‪.‬‬
‫אפשרויות ההצלה‬
‫נוכח‬
‫ההפברים‬
‫והמילוט‪ ,‬מהם‬
‫לכך‪ ,‬שגורל יהודי‬
‫כגורל כל יהודי‬
‫תלמידים‬
‫המעדיפים‬
‫)האיטלקית‬
‫הכנפיה להפתיר‬
‫אנשים‬
‫והפפרדית(‪.‬‬
‫יהודים‪ ,‬וכן‬
‫הפתתרות אצל‬
‫פרטיים‪.‬‬
‫‪ .8‬בריחה לאיזור הכיבוש‬
‫האיטלקי‪.‬‬
‫ב‪ .‬א פ ש ר ו ת שניה ל ה פ ע ל ה‬
‫אנו מציעים לך א פ ש ר ו ת ה פ ע ל ה נוספת ש ל פרק זה‪.‬‬
‫כאן מ ו צ ג ו ת בפני ה ת ל מ י ד י ם ש ל ו ש ע מ ד ו ת ש ל יהודים‬
‫שאלוניקאים כלפי ה מ צ י א ו ת שנוצרה מה־‪ 6‬בפברואר‬
‫ב ע ק ב ו ת פרסום חוק ה ט ל א י והגירוש לגיטו‪.‬‬
‫‪ .1‬המורה יציג את השאלה‬
‫מקורות‬
‫קריאת‬
‫הטבלה‬
‫יחידנית ובה‬
‫המקורות ואת‬
‫יגשו אל הלוח וימלאו את‬
‫קבוצה תקבל‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫הכיתה‪.‬‬
‫התלמידים‬
‫הטבלה‪.‬‬
‫בקבוצות חלשות ימלא המורה את העמודה‬
‫הראשונה‬
‫לתלמידים‪.‬‬
‫בטבלה‬
‫וחלקים ממנה‬
‫השונות?‬
‫‪.2‬‬
‫המורה יחלק את הכיתה‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫כדוגמא מנחה‬
‫לקבוצות של ‪6-4‬‬
‫התלמידים יעבדו על קטעי‬
‫הטבלה‬
‫המצורפת וישיבו על‬
‫לאפשרות‬
‫‪ .3‬הצגת‬
‫הטבלה‪.‬‬
‫המורה יציג את הטבלה בפני‬
‫הערה‪:‬‬
‫עבודה‬
‫העבודה‬
‫מצורפים עם דיון־ קבוצתי‪ ,‬שתכליתו‬
‫המצורפת‪ .‬כל‬
‫בקהילה‬
‫לתלמידים‬
‫יחידנית לעשות כן‪.‬‬
‫מחייבת שילוב של‬
‫הכללית‪:‬‬
‫הגורמים שהשפיעו על הלכי הרוח‬
‫בתקופות‬
‫לקבוצות דיון של כ‪-‬‬
‫בקבוצה‪ .‬יש לאפשר‬
‫עבודה‬
‫כקבוצות‬
‫‪.3‬‬
‫ולפרטיזנים‪.‬‬
‫שאלוניקי הוא‬
‫אירופה תחת הכיבוש הנאצי?‬
‫המורה יחלק את הכיתה‬
‫את‬
‫למחתרוה היוונים‬
‫הנתינויות הזרות‬
‫מהם‬
‫מילוי‬
‫ההרים‪.‬‬
‫הצלה‪.‬‬
‫בי‪15‬‬
‫‪.2‬‬
‫עצמאי‪ ,‬דרך הים‬
‫הגרמני — בל אלה פתחו בפני‬
‫היהודים‬
‫‪6-4‬‬
‫בקושטא‪,‬‬
‫היהודים‬
‫‪ .5‬המשך שירוה בצבא היווני‪.‬‬
‫‪ . 7‬מאמצי‬
‫האיטלקי‪,‬‬
‫לעלייה ב׳‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וועד‬
‫והברחת גבולות באופן‬
‫הצטרפות‬
‫האוכלופיה היוונית‪,‬‬
‫בנתינויות הזרות ואופיו של‬
‫היישוב היהודי‬
‫אתונה‪,‬‬
‫בארץ‪-‬ישראל(‪.‬‬
‫בריחה‬
‫ודרך‬
‫‪.4‬‬
‫תחילת‬
‫הפרק(‪:‬‬
‫בלא‪-‬יהודים‪.‬‬
‫של‬
‫)להרחבת‬
‫)להרחבת קריאה‬
‫ביהודים מבחוץ )יהודי‬
‫העומדת לדיון‬
‫המשותף עם‬
‫בשאלוניקי‪.‬‬
‫אפשרויות ההצלה‬
‫ביבליוגרפיה כפוף‬
‫ההצלה‪,‬‬
‫שאלה‬
‫היהודים‬
‫אפשרויות‬
‫ביבליוגרפיה‪(.‬‬
‫יתאר את‬
‫היווניים‬
‫כללית‪:‬‬
‫לתלמידים מידע מפורט על‬
‫שעמדו בפני‬
‫הקריאה‬
‫המורה‬
‫מיקומה‬
‫תוצאות העבודה‬
‫הקבוצתית‪.‬‬
‫מתוך ‪ 77‬אלף יהודי יוון גרו כ־‪ 57‬אלף בעיר‬
‫בפרק‬
‫הכללית‪ ,‬לפי‬
‫שבטבלה ועל־פי‬
‫ההיבטים‬
‫זו‪.‬‬
‫הטבלה‪.‬‬
‫‪ . 4‬דיון בשאלה‬
‫הכללית‪.‬‬
‫השאלות‬
‫תלמידים‬
‫המקורות לפי‬
‫המתלוות‬
‫הנחיה‬
‫קיראו‬
‫הכיבוש‬
‫לתלמידים‬
‫את‬
‫)אפשרות הפעלה שניה(‪:‬‬
‫המקורות‬
‫שלפניכם‪.‬‬
‫הגרמני )מה־‪6‬‬
‫א‪ .‬מהו הלך הרוח‬
‫בפברואר‬
‫‪.(1943‬‬
‫שהייתם אתם‬
‫בוחרים‬
‫ב‪ .‬השוו הלך הרוח זה לשתי‬
‫של‬
‫מקורות אלה‬
‫היהודים בשתי‬
‫התקופות‬
‫התקופות‬
‫משקפים הלכי רוח‬
‫כמאפין‬
‫כשאלוניקי‬
‫תקופה זו?‬
‫הקודמות‪ .‬האם הלך רוח זה משקף‬
‫הקודמות של‬
‫כהקופה‬
‫השלישית של‬
‫הכיבוש‬
‫הגרמני? הפבירו את‬
‫לדעתכם את‬
‫התחושות‬
‫החלטתכם‪.‬‬
‫הינכם יכולים ל ה ע ז ר ב ט ב ל ה ‪ .‬כך ת ו כ ל ו ל ק ב ל ת מ ו נ ה מ ל א ה ורציפה יותר של ה א ו פ ן בו ה ת מ ו ד ד ו‬
‫יהודי שאלוניקי עם ה כ י ב ו ש ב ש ל ו ש תקופותיו‪.‬‬
‫יתכן מ א ו ד ש א ף א ח ד מבין הלכי הרוח ה מ ו צ ע י ם כאן לא ישקף‪ ,‬ל ד ע ת כ ם ‪ ,‬א ת ת ח ו ש ו ת היהודים‬
‫כ ל פ י ה כ י ב ו ש הגרמני‪ .‬הינכם יכולים ל ה צ י ע הלכי רוח אחרים מ ת א י מ י ם יותר‪ ,‬אך עליכם ל נ מ ק‬
‫והסביר א ת ה צ ע ת כ ם ‪.‬‬
‫להלן הלכי הרוח‪:‬‬
‫‪ .1‬מ ת ו ך ע ד ו ת ו ש ל אלפונסו לוי‪ ,‬ח ב ר ו ע ד ה ק ה י ל ה ‪:‬‬
‫״‪...‬כבר א פ ש ר היה ל ר א ו ת ב ר ח ו ב ו ת יהודים עם חבילות‪ ,‬מסיעים רהיטים‬
‫מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ‪ .‬מ ש פ ח ו ת וידידים ביקשו לגור יחדיו‪ .‬ה מ צ ב ה נ פ ש י ש ל היהודים‬
‫לא ה י ה ירוד‪ :‬בימים א ל ה ניתפרסמו ידיעות על מ פ ל ו ת הגרמנים ודבר זה ע ו ד ד‬
‫אותנו‪ .‬בני ה ק ה י ל ה עזרו זה לזה‪ ,‬והסולידריות ב א ה ל ב י ט ו י ה המלא‪.‬״)מתוך‪ :‬יהדות‬
‫יוון נחווננה‪ ,‬עמ׳ ‪(124‬‬
‫‪ .2‬מ ת ו ך ע ד ו ת ו ש ל יוסף ברזילי‪ ,‬ת ל מ י ד ב א ח ד מ ב ת י ה ס פ ר בעיר‪:‬‬
‫״הגרמנים פירםמו ה ו ד ע ה ‪ ,‬ש כ ל ה ח ו ק י ם והצווים הגרמניים חלים ע ל יהודים‬
‫נתיני יוון‪ ,‬ולא ע ל יהודים ש ה ם בעלי נתינויות זרות‪ ,‬כ מ ו איטלקית‪ ,‬ספרדית‬
‫ותורכית‪ .‬ל ס ב ת א ט ז ר ט ס ה י ת ה נתינות איטלקית‪ ,‬ולכן ה ח ו ק י ם ל א ח ל ו עליה‪.‬‬
‫שאר בני ה מ ש פ ח ה ניכללו בקטגוריה ש ל א ל ה ש ה צ ו ו י ם הגרמנים חלים עליהם‪.‬‬
‫עם ה ק מ ח ה ג י ט ו צ ו מ צ ם גם ש ט ח ה מ ח י ה ש ל היהודים‪ .‬אסרו ע ל היהודים‬
‫להתגורר ב ש כ ו נ ו ת ה ד ר ו מ י ו ת ש ל שאלוניקי — האיזור ש ב ו גרנו אנחנו‪ .‬אז‬
‫ה ת ח ל ג ו ל נ ד ו ד מ ב י ת ל ב י ת ו ב ס ו פ ו ש ל דבר ה ג ע נ ו ל ג י ט ו ה״ברון הירש״‪ .‬סבתי‬
‫נישארה בבית‪.‬‬
‫ז א ת ה י ת ה ת ק ו פ ה ק ש ה ‪ .‬היתה אווירת נכאים‪ .‬בתי ה כ נ ס ת היו מ ל א י ם מ ת פ ל ל י ם ‪,‬‬
‫ה ו צ א ו ספרי תורה לרחוב‪ ,‬ואנשים זעקו נגד רוע הגזירה‪ .‬היתה ה ר ג ש ה ש מ ש ה ו‬
‫נורא ע ו מ ד לקרות‪ ,‬א ב ל לא ידענו מה‪.‬״)מתוך‪ :‬בנתיבי שאול‪ ,‬עמ׳ ‪(188‬‬
‫‪ .3‬״ב־‪ 5‬במרץ ‪ 1943‬נתן קורץ הוראה ל ה ד ב י ק א ת ה ה ו ד ע ה ה ב א ה ‪ :‬״אנו קוראים‬
‫ל א ח י נ ו בני י ש ר א ל ל ש מ ו ר ע ל ה ש ק ט ‪ ,‬על קור רוח‪ ,‬ולא להיגרר ל ב ה ל ה ‪ ,‬לא‬
‫ל ת ת א מ ו ן ב ש מ ו ע ו ת מ ד א י ג ו ת ‪ ,‬שאין ל ה ן יסוד‪ .‬כל א ח ד חייב ל ה מ ש י ך ב ש ל ו ו ה‬
‫בעסקיו ו ל ה ש ל י ך א ת י ה ב ו ע ל ראשי הקהילה‪.‬״ )מתוך‪ :‬מולכו ונחמה‪ ,‬שואת יהודי יוון‪,‬‬
‫‪ ,1941-1944‬עמי ‪(70‬‬
‫הנחיה‬
‫לתלמידים‪:‬‬
‫עם כניסת הגרמנים לעיר ה ח ל ה מ צ י א ו ת החיים ש ב ה להשתנות‪ .‬קטעי ה מ ק ו ר ו ת שלפניך‪ ,‬הלקוחים‬
‫מתוך עדויות ש ל יהודים משאלוניקי‪ ,‬מציגים מ צ י א ו ת ח ד ש ה שנוצרה ב ע ק ב ו ת הכיבוש‪.‬‬
‫קרא את‬
‫חבריך‬
‫הקטעים ושים לב‬
‫להיבטים השונים‬
‫לקבוצה את המידע הנדרש‬
‫בדוק את תחומי השינוי ביחפ‬
‫המבטאים‬
‫מציאות חדשה זו‪ .‬לאחר מכן השלם עם‬
‫בטבלה‪.‬‬
‫למציאות טרם כיבוש‪ ,‬כפי‬
‫שעולה מעבודתך‬
‫ביחידה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫ה ע ר ה ‪ :‬ח ל ק מ ה מ ק ו ר ו ת מצביעים ע ל שינוי מ מ ש י ‪ ,‬ואילו מ ח ל ק א ח ר ש ל ה מ ק ו ר ו ת עליך ל ה ק י ש‬
‫ע ל ת ח ו מ י החיים שעוברים שינוי ע ק ב הכיבוש‪.‬‬
‫תקופה ר א ש ו נ ה ‪ 9 :‬באפריל ‪ 1941‬ע ד ‪ 11‬ביולי ‪1942‬‬
‫מ ת ו ך יומנו ש ל יום סוב יקואל‪:‬‬
‫יום ט ו ב יקואל היה עורך־דין ש ש י מ ש כיועץ בקהילה‪ .‬כן ש י מ ש ב ת פ ק י ד יו״ר ל ש כ ת ״בני ברית״‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש הגרמני ה ש ת ת ף בניהול ״ מ ת נ ו ת לאביונים״ בקהילה‪ .‬עם ת ח י ל ת הגירושים‬
‫משאלוניקי ברח לאתונה‪ .‬מ ל א כ ת כתיבת היומן נ ק ט ע ה בעיצומה‪ ,‬כ א ש ר ק ב ו צ ת אנשי ס‪.‬ס‪ .‬פרצה‬
‫לביתו ואסרה אותו‪ .‬באפריל ‪ 1944‬ה ו א גורש ל מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה בירקנאו‪.‬‬
‫ת ח י ל ת הכיבוש בשאלוניק׳‬
‫בעשרת הימים הראשונים ש ל אפריל ‪ ,1941‬ימים אחדים ל א ח ר כניסת ה צ ב א הגרמני לשאלוניקי‪,‬‬
‫עצרה ה מ ש ט ר ה הגרמנית )הגסטאפו( א ת כל חברי ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה היהודית ש נ מ צ א ו בשאלוניקי‪.‬‬
‫נשיא ״בני ברית״‪ ,‬ח ב ר ה פ ר ל מ נ ט לשעבר‪ ,‬א ל ב ר ט ג׳יאניאו‪ ,‬ו א ר ב ע ה פקידים בכירים ש ל ה ק ה י ל ה‬
‫ה ו ש ל כ ו ל מ ע צ ר במרתף ש ל מ ח ל ק ת ה ת ו ב ל ה בעיר‪ .‬ל א ח ר מ כ ן נסגרו מ ש ר ד י הקהילה‪ ,‬ה ו ח ר מ ו כל‬
‫הארכיונים ש ל ה והאירגון ה ק ה י ל ת י פסק לתפקד‪.‬‬
‫ב א מ צ ע מ א י אסרה ה מ ש ט ר ה הגרמנית א ת ארבעת הפקידים ו ה ט י ל ה א ת ניהול ענייני ה ק ה י ל ה‬
‫ע ל סאבי שאלתיאל‪ .‬פ ו ר ס מ ה פ ק ו ד ה מ י ו ח ד ת ע ל פיזור ו ע ד ה ק ה י ל ה ו ב ו ט ל מינוים ש ל היועצים‬
‫השונים ב מ ו ס ד ו ת הקהילתיים‪ .‬כל ניהול האירגונים הקהילתיים ש ל שאלוניקי ו ש ל כל קהילות יוון‬
‫ה ו ט ל מ ע ת ה ע ל סאבי שאלתיאל‪ .‬ש א ל ת י א ל לא היה אדם ב ע ל שיעור קומה‪ ,‬ופעילותו ה ח ב ר ת י ת‬
‫ניכרה אך מ ע ט ‪.‬‬
‫ה ו א היה ג ב ה ק ו מ ה ‪ ,‬ב ע ל מידות‪ ,‬ל ב ו ש ב ק פ י ד ה ו ה ו פ ע ת ו מ ר ש י מ ה ‪ .‬א ב ל בתוך ש י ח ה קצרה היה‬
‫א פ ש ר ל ה י ו ו כ ח כי ה ו פ ע ת ו החיצונית ש ל ה א י ש מ ח פ ה ע ל ריקנות גדולה‪.‬‬
‫ל א ח ר ש ש א ל ת י א ל נ ת מ נ ה ע ל ידי הרשויות הגרמניות ל ע מ ו ד בראש י ה ד ו ת יוון כ י ו ש ב ־ ר א ש ה י ח י ד‬
‫ש ל כ ל הקהילות‪ ,‬היה ה ו א ה י ח י ד ש ה ת י י ח ס ל ת פ ק י ד ו ברצינות‪ .‬ת ו ש ב י עירו היהודים‪ ,‬שהכירוהו‬
‫וידעו א ת ערכו‪ ,‬ה ת י י ח ס ו א ל המינוי ב ב י ט ו ל מ ו ח ל ט ‪ .‬לפני כן הוא לא עסק כ ל ל לא בבעיות‬
‫הכלליות ש ל היהודים ולא בענייני הקהילה‪.‬‬
‫ב ח ו ד ש י ם הראשונים ש ל ש נ ת ‪ ,1942‬ע ו ד בטרם ע מ ד ו ע ל אזלת־ידו ש ל ש א ל ת י א ל ‪ ,‬ח ש ו עסקנים‬
‫ש ל ה ק ה י ל ה שנודעו בעבר בפעילותם ה מ ו ע י ל ה ‪ ,‬כי יש צורך ל ה ת ע ר ב ל ט ו ב ת בני ה ק ה י ל ה‬
‫הסובלים‪ ,‬ותבעו מ ש א ל ת י א ל ל ח ד ש א ת פ ע ו ל ת בתי ה ת מ ח ו י לילדים ״ מ ת נ ו ת לאביונים״‪ .‬הורכבה‬
‫ו ע ד ה מרכזית‪ ,‬ש ת פ י ק ד ה הראשון היה לאסוף ס כ ו מ י כסף גדולים ל מ ע ן ה ח ז ק ת בתי ה ת מ ח ו י ‪.‬‬
‫ה ו ע ד ה ערכה רשימות תורמים‪ ,‬ע ל פי מ ק צ ו ע ו ת י ה ם ‪ ,‬ואנשיה ה ת מ ס ר ו במרץ רב לגביית התרומות‪,‬‬
‫אשר נמסרו ישירות לרשות מ פ ע ל ה מ ט ב ח י ם מ ב ל י שיעברו דרך האירגון הקהילתי‪ .‬ה מ ת ב ק ש י ם‬
‫לתרום נענו ותרמו בעין יפה‪ ,‬וכך יכלו מנהלי ה מ ט ב ח י ם ל ה ג ד י ל את מ ס פ ר הילדים ו מ ש פ ח ו ת‬
‫הנצרכים‪) .‬מתוך‪ :‬יהדות יוון בחורבנה‪ ,‬עמ׳ ‪(30-29‬‬
‫בתנאים א ל ה מ צ א ה כ ו ב ש הגרמני את העיר שאלוניקי באפריל ‪ .1941‬ע ל אף ה מ ת ו א ר לעיל‪ ,‬לא‬
‫חסרו בעיר א נ ט י ש מ י ם קנאים חוליגנים‪ .‬הללו‪ ,‬מ י ע ו ט ם מונעים בכוח מניעים אידיאולוגיים‪ ,‬רובם‬
‫בכוח מניעים כלכליים‪ ,‬ראו בסיפוק את ה ר ח ק ת היהודים מן העיר‪ .‬כ ש ה ג י ע ו אלפי יוונים נוצריים‪,‬‬
‫אשר גורשו מ מ ק ד ו נ י ה ה מ ז ר ח י ת )שיריס‪ ,‬דרמה‪ ,‬ק ב א ל ה ( על־ידי ה פ ו ל ש י ם הבולגרים‪ ,‬גדל עוד‬
‫יותר כ ו ח ו של הגורם ה א נ ט י ש מ י ‪.‬‬
‫עם כניסת הגרמנים אל העיר ה ח ל ו להתעורר בה החוגים ה א נ ט י ש מ י י ם ‪ .‬ח ל ק ם פ ע ל ו בגלוי‪ ,‬חלקם‬
‫בסתר‪ .‬הללו ניסו‪ ,‬ללא ה צ ל ח ה ‪ ,‬ל ה ש פ י ע ע ל בתי ה ש ע ש ו ע י ם ובתי ה מ ל ו ן לסגור את דלתותיהם‬
‫בפני יהודים‪ ,‬ל ה כ ר י ח מ פ ע ל י ם שונים ל פ ט ר א ת ע ו ב ד י ה ם היהודים ו ע ו ד ועוד‪ .‬מ א מ צ י ם א ל ה‬
‫נכשלו‪ ,‬כיוון שהגרמנים טרם ה ח ל י ט ו להנהיג את חוקי נירנברג במקדוניה‪ .‬לסיכול ה מ ז י מ ו ת תרמה‬
‫גם ה ת ע ר ב ו ת קצינים יווניים‪ ,‬אשר שירתו בחזית אלבניה וחזו שם בגבורת ה ל ו ח מ י ם היהודיים‪.‬‬
‫אלא ש ה ח ו ג י ם האנטי־יהודיים ה מ ש י כ ו ל פ ע ו ל מ א ח ו ר י הקלעים ו ה ת ו צ א ה הייתה‪ ,‬שהעיתונות‬
‫היוונית פ ת ח ה ‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬ב ת ע מ ו ל ה אנטישמית‪ .‬הגרמנים מ צ ד ם נ מ ש כ ו אחריה‪.‬‬
‫ל א ח ר כניסת הגרמנים ה צ ט מ צ ם היקף ה פ ע י ל ו ת ש ל העיתונות היוונית‪ ,‬ולאור יצאו שני עיתונים‬
‫ב ל ב ד ‪ :‬״ניאה אברופי״ )״אירופה ה ח ד ש ה ״ ( ‪ ,‬ש ה ו פ י ע ב ש ע ו ת הבוקר‪ ,‬ו ״ א פ ו ג ב מ ט י נ י ״ )עיתון‬
‫ערב(‪ ,‬ש ה ו פ י ע א ח ר הצהריים‪ .‬עיתונים א ל ה שירתו בצורה עיוורת את הכובשים הגרמנים ו ה פ י צ ו‬
‫דברי ב ל ע ע ל היהודים‪ .‬בנושא זה הצטיין עיתון הבוקר‪ ,‬אשר עוד ב ת ק ו פ ת ע ב ו ד ו ת הכפייה )קיץ‬
‫‪ (1942‬פירסם חיבור היסטורי‪ ,‬כביכול‪ ,‬שנקרא ״היהודים בשאלוניקי״ מ א ת העיתונאי גס הרוח‬
‫ניקום קמונס‪ ,‬בן מ ו ש ח ת ל א ח ת ה מ ש פ ח ו ת ה מ כ ו ב ד ו ת בעיר‪ .‬ת ח ת מ ס ו ו ה ש ל כ ת י ב ה היסטורית‬
‫פירסם‪ ,‬בידיעה כי לא ייענש על ה ו צ א ת דיבה‪ ,‬מ א מ ר י ה ש מ צ ה ועלבון נגד יהודי העיר‪ ,‬ובעיקר‬
‫נגד הידועים ו ה מ כ ו ב ד י ם שבהם‪! .‬שם‪ ,‬עמי ‪(33‬‬
‫ב ה ת א ם ל ה צ ע ת י ה ו ח ל ט להקים ״ ו ע ד ה מרכזית״ ש ת א ח ד את פ ע ו ל ו ת ה ס ע ד ותכוון את ה מ ו ס ד ו ת‬
‫והאירגונים השונים‪ .‬כדי לא לעורר ח ש ד כי ה ו ע ד ה מ ת נ ג ד ת ל ק ה י ל ה ה מ מ ו ס ד ת הרשמית‪ ,‬בחרו‬
‫החברים את סאבי ש א ל ת י א ל ל ת פ ק י ד ראש ה ק ה י ל ה ויו״ר הועדה‪.‬‬
‫חברי ה ו ע ד ה ע ק ב ו בצער אחרי הידרדרות אירגון ה ק ה י ל ה ‪ ,‬אולם ל ב ד מ ה מ ל צ ו ת ידידותיות לא‬
‫יכלו ל ע ש ו ת לתיקון ה מ צ ב ‪ .‬סאבי ש א ל ת י א ל ט ע ן כל ה ע ת כי הוא‪ ,‬כ מ מ ו נ ה על־ידי הגרמנים‪ ,‬חייב‬
‫לציית להוראותיהם ולמסור להם‪ ,‬ולהם בלבד‪ ,‬דין ו ח ש ב ו ן על פעולותיו‪< .‬שם‪ ,‬עמי ‪(31‬‬
‫עדותו של יעקב חנדלי‪:‬‬
‫ה מ ש ב ר ה כ ל כ ל י ש פ ק ד את ה מ ד י נ ה ב ע ק ב ו ת ה כ י ב ו ש גרם ל ה י ע ל מ ו ת של מצרכי מזון בסיסיים‪,‬‬
‫לגידול באינפלציה ובספסרות ולדילדול ק ו פ ת הקהילה‪ .‬אם בימים כתיקונם היו רבים מיהודי‬
‫העיר נהנים מ ס י ו ע מ ק ו פ ת ה ק ה י ל ה — הרי ע ת ה היו המונים א ל ה צפויים ל א י מ ת רעב‪ .‬ב מ ש ך שנה‬
‫זו עדיין ל א ה ו נ ה ג אף ח ו ק מ ח ו ק י הגזע‪ .‬ע ל ־ א ף תנאי החיים ה ק ש י ם מ נ ש ו א ע ק ב ה ש ת ו ל ל ו ת ם‬
‫האכזרית ש ל ה ש ל י ט י ם ה ח ד ש י ם ‪ ,‬עדיין החיים ה ת נ ה ל ו ב ש ק ט יחסי‪) .‬מתון‪ :‬חנדלי יעקב‪ ,‬מהמגדל הלבן לשעוי‬
‫אושוויץ‪ ,‬עמי ‪(40‬‬
‫מ ת ו ך עדותו של אלברס מ נ ש ה ‪:‬‬
‫ל מ ע ן ה א מ ת ‪ ,‬מ א ו מ ה לא רימז ע ל ה ש ח י ט ה ה א י ו מ ה ש ל האוכלוסיה ה ש ל ו ו ה ורודפת ה ש ל ו ם‬
‫ש ל שאלוניקי‪ ,‬ש מ נ ת ה ח מ י ש י ם אלף נפש‪ .‬עם כניסת ה צ ב א הגרמני לשאלוניקי‪ ,‬לא היה א פ ש ר‬
‫ל ח ז ו ת מ ר א ש את ה ע ת י ד ל ה ת ר ח ש ‪ .‬מ ש ך שנה ש ל מ ה ‪ ,‬חיו יהודי שאלוניקי בשלום יחסי‪ .‬נכון‬
‫הוא‪ ,‬כי כבר בימים הראשונים ל כ י ב ו ש העיר‪ ,‬ה ח ר י מ ו הגרמנים את מכשירי הרדיו של היהודים‪.‬‬
‫ואולם אנו‪ ,‬ברוב תמימותנו‪ ,‬ניסינו להבין את ה צ ע ד הזה‪ ,‬ו פ ע מ י ם אף נ ד מ ה לנו כמוצדק‪ .‬אחר־כך‬
‫ה ג י ע תור ה ח ר מ ת הפסנתרים‪ .‬פ ע ו ל ה זו כבר ה י ת ה פ ח ו ת מובנת‪ .‬ב מ ה ר ה הגיע אף תור הרהיטים‬
‫ו ה ח ר מ ת אלפי דירות‪ .‬ה פ ע ו ל ו ת הללו הציקו‪ ,‬כמובן‪ ,‬עד למאוד‪ .‬ואף־על־פי־כן‪ ,‬סבלנו אותן מתוך‬
‫נ ח מ ה ‪ ,‬כי בסופו של דבר לא נ ש ק פ ת מ ה ן סכנה לחיינו‪.‬‬
‫ואולם ה מ צ ו ק ה ה ל כ ה וגברה‪ .‬יהודים אחדים עונו ל א ח ר שסירבו למסור את ח פ צ י הערך שלהם‪,‬‬
‫ואחרים נורו למוות‪ .‬אירועים א ל ו אמנם עוררו פ ח ד י ם עמוקים‪ ,‬אולם היהודי‪ ,‬היודע ל ה ב ל י ג על‬
‫מ כ א ו ב ‪ ,‬ע מ ד גם ב ה ם ו ה מ ש י ך לעסוק ב ע ב ו ד ת ו כ ש כ ל ה ע ת מ ק נ נ ת ב ל ב ו ד א ג ה ע מ ו ק ה ‪) .‬מתוך‪ :‬יהדות‬
‫יוון בחורבנה‪ ,‬עמי ‪(176‬‬
‫מ ת ו ך עדותו ש ל א ל פ ו נ ם ו לוי‪:‬‬
‫הצוררים ה ח ר י מ ו מ י ד א ת בית־החולים ה י פ ה שלנו על־שם ה״בארון הירש״‪ .‬עובדי בית־החולים‬
‫גורשו‪ ,‬חולינו נזרקו ה ח ו צ ה ‪ .‬ב מ ק ו מ ם ה ו ב א ו פצועים גרמנים‪ .‬כ ל ה ק ה י ל ה נראתה כאוניה רעועה‪.‬‬
‫ל ש מ ח ת נ ו הצהיר ר א ש מ מ ש ל ת קוויסלינג היונית‪ ,‬הגנרל ט ס ל א ק ו ג ל ו ‪ ,‬לפני עיתונאי‪ ,‬כי ביוון אין‬
‫ק י י מ ת בעיה יהודית‪ .‬בבוא הגנרל באביב ‪ 1942‬לשאלוניקי ה ו פ י ע ה לפניו מ ש ל ח ת שחבריה היו‬
‫הרב קורץ‪ ,‬יום־טוב יקואל )היועץ ה מ ש פ ט י ש ל הקהילה( וסאבי שאלתיאל‪ ,‬כדי ל ה ו ד ו ת לו על‬
‫ה צ ה ר ת ו זו‪ .‬הרבנו ל ה ת ו ו כ ח בינינו ע ל הביקור ה ז ה ש ל ראשי ה ק ה י ל ה א צ ל הגנרל‪) .‬מתוך‪ :‬יהדות יוון‬
‫בחורבנה‪ ,‬עמי ‪(171‬‬
‫תקופה שנייה‪ :‬כיכר החירות — ״השבת השחורה״ ‪ 11‬ביולי ‪ 6 — 1942‬בפברואר ‪1943‬‬
‫מ ת ו ך יומנו ש ל יום ס ו ב ׳קואל‪:‬‬
‫״ ה ש ב ת השחורה״‬
‫בימים הראשונים ש ל ח ו ד ש יולי ‪ 1942‬נ ת פ ר ס מ ה בעיתוני שאלוניקי ה ו ד ע ה ר ש מ י ת מ ט ע ם‬
‫ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת הגרמנית‪ :‬״ כ ל הגברים היהודים מגיל ‪ 18‬ע ד ‪ 45‬חייבים ל ה ת י י צ ב בכיכר‬
‫החירות‪ ,‬ביום ש ב ת ‪ ,‬ה־‪ 12‬ביולי‪ ,‬ב ש ע ה ‪ 08.00‬בבוקר‪ .‬המסרבים — ייענשו״‪.‬‬
‫פ ק ו ד ה זו‪ ,‬שלימים התברר כי הייתה א ח ד הסימנים ה מ ו ק ד מ י ם ל ה נ ה ג ת מדיניות א נ ט י ש מ י ת רשמית‬
‫בשאלוניקי‪ ,‬לא ח ל ה ע ל היהודים בעלי נתינות א י ט ל ק י ת וספרדית‪ .‬ח ר ד ה א ח ז ה א ת האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ .‬ה ה ו ד ע ה לא פירשה א ת מ ט ר ת הריכוז‪ ,‬ולכן ה ו ע ל ו ונפוצו ש מ ו ע ו ת רבות ומסעירות‪.‬‬
‫״כיכר החירות״ נ מ צ א ת בקרבת ח ו ף הים ומשרדי ה מ כ ס ‪ .‬היא מ ו ק פ ת בניינים גבוהים ו ח ד ש י ם‬
‫באזור ה מ ס ח ר י ש ל העיר‪ ,‬דרכים ראשיות מ ו ל י כ ו ת אליה‪ ,‬ו ה ת נ ו ע ה ב ה סואנת תמיד‪.‬‬
‫בבוקר ה־‪ 12‬ביולי‪ ,‬ב ש ע ה מ ו ק ד מ ת ‪ ,‬ה ח ל ה הכיכר מ ת מ ל א ת ק ב ו צ ו ת ש ל יהודים‪ .‬בשולי הכיכר‬
‫ובדרכים ה ס מ ו כ ו ת ה צ ט ו פ פ ו סקרנים בני המקום‪ ,‬א ש ר ע ק ב ו א ח ר ה מ ח ז ה ‪ .‬בבניין בנק ״אוניון״‪,‬‬
‫א ש ר הוחרם על־ידי הגרמנים‪ ,‬פ ת ח ו עשרות פקידי עירייה משרדים לרישום היהודים‪ .‬כל ה ע ב ו ד ה‬
‫ה ת ב צ ע ה ת ח ת פיקוח הגרמנים מ ן ה ג ס ט א פ ו ו ה ״ י ח י ד ה ל ס ל י ל ת כבישים״‪.‬‬
‫ל כ ל אדם שנרשם נמסר כרטיס ובו צויינו ש מ ו ‪ ,‬כתובתו‪ ,‬מ ס פ ר ו הסידורי‪ .‬נערכה בדיקה ש ט ח י ת‬
‫ש ל כ מ ה מ ן הנאספים‪ ,‬בעיקר נכים ואנשים תשושים‪ ,‬ש נ ב ד ק ו על־ידי רופאים יווניים‪ .‬פצועי‬
‫מ ל ח מ ה וחולים מסוימים קיבלו ארכה נוספת‪ .‬יו״ר הקהילה‪ ,‬ש א ל ת י א ל ‪ ,‬י ח ד עם עוזרו אלבלה‪,‬‬
‫נצטוו על־ידי ה ג ס ט א פ ו ל ע ק ו ב א ח ר הרישום‪.‬‬
‫א ו ת ה ש ע ה ה ח ל ו הגרמנים‪ ,‬בעיקר כ מ ה מ ל ח י ם מ ה ם ‪ ,‬לתקוף ב א ל י מ ו ת א ת היהודים‪ .‬הם היכו‬
‫את ה מ א ח ר י ם לבוא בידיהם ב א מ צ ע ו ת ש ו ט ‪ :‬השוטרים הצבאיים הגרמניים שיסו א ת כלביהם‬
‫נ ג ד היהודים‪ ,‬ובעיקר נגד א ל ה ש ה ע ז ו ל ע ש ן א ו א ל ה שכיסו א ת ר א ש י ה ם מ פ נ י ח ו ם ה ש מ ש ‪.‬‬
‫יהודים אחרים‪ ,‬שעייפו ל ע מ ו ד מ ש ך ש ע ו ת רבות ו ה ת י י ש ב ו ע ל הקרקע‪ ,‬הוכו אף הם ע ד זוב־דם‪.‬‬
‫ה מ כ ו ת היו כה אכזריות‪ ,‬ע ד ש ה י ה צורך להזמין א מ ב ו ל נ ס ש ל ה צ ל ב ה א ד ו ם ע ל מ נ ת להעביר את‬
‫ה פ צ ו ע י ם א ל בתיהם‪ .‬יהודים אחרים נ צ ט ו ו ל ב צ ע מ ש ך ש ע ו ת תרגילי ה ת ע מ ל ו ת מעייפים ת ח ת‬
‫איום מכות‪ ,‬ולבסוף אף הכריחום ל ב צ ע תרגילים מ ש פ י ל י ם לעיני סקרנים וצופים מקומיים‪ .‬צלמים‬
‫גרמניים ה ק פ י ד ו ל צ ל ם א ת ה מ ת ר ח ש ‪ ,‬ו ל מ ח ר ת היום ה ו פ י ע ו בעיתונות היוונית ת צ ל ו מ י ם מ ן הריכוז‪,‬‬
‫בליווי כ ת ב ו ת ש י ט נ ה נגד היהודים‪.‬‬
‫פ ע ו ל ת הרישום לא נסתיימה ביום ש ב ה ב ש ל ה ה מ ו ן ה ג ד ו ל ש ה ת א ס ף במקום )‪ 8,500‬א י ש בערך(‪.‬‬
‫ל מ ר ו ת זאת‪ ,‬מ א ו ת א ח ד ו ת מן הנאספים הוזמנו ל ש ו ב ו ל ה ת י י צ ב כבר למחרת‪ ,‬ביום ראשון‪ ,‬ו נ ש ל ח ו‬
‫בדחיפות למחצבות ב״םדס״)‪.(Sedes‬‬
‫ה ג ס ט א פ ו הודיע‪ ,‬טלפונית‪ ,‬לראשי הקהילה‪ ,‬כי יינקטו א מ צ ע י ם חמורים‪ ,‬אם י מ ש י כ ו להפיץ ידיעות‬
‫על מ ע ש י אכזריות נגד היהודים‪ .‬אחר־כך נודעה ה ס י ב ה ל ה ו ד ע ה ‪ .‬א ח ת ה מ ש פ ח ו ת הנוצריות‬
‫בשאלוניקי‪ ,‬שאיכסנה ב ב י ת ה את ה מ פ ק ד הגרמני הצבאי‪ ,‬ה ב י ע ה בפניו ה ש ת ו מ מ ו ת וצער על ה י ח ס‬
‫ה ב ל ת י אנושי כלפי היהודים ב״כיכר החירות״‪ .‬ה מ פ ק ד העביר א ת הדברים ל ג ס ט א פ ו ‪ ,‬ו ב ע ק ב ו ת‬
‫ז א ת ה ו פ נ ו ה א י ו מ י ם ל ק ה י ל ה ‪< .‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪(42‬‬
‫מ ת ו ך עדותו של יוסף ברזילי‪:‬‬
‫ב א ח ד הימים נ א ס פ ו כל היהודים ב״כיכר החירות״‪ .‬אבי לא הלך‪ ,‬וגם אני לא הלכתי‪ .‬אבי היה‬
‫אז כבן ‪ ,40‬ואני הייתי ילד קטן‪ .‬בכיכר ה ז א ת ע ש ו הגרמנים נסיון ראשון לשבור את רוחם ש ל‬
‫היהודים‪ .‬ל ה ב י א אותם ל מ צ ב ש ל ח ר ד ה ולחץ‪ ,‬ועל ידי כך ל מ נ ו ע מ ה ם מ ח ש ב ה צ ל ו ל ה לגבי‬
‫העתיד‪ .‬ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת הם הצליחו‪ ,‬כי הרושם ש ל היום הזה היה ע מ ו ק חזק‪ .‬דיברו על כך‬
‫ש ב ו ע ו ת בשאלוניקי‪ .‬ב א ו ת ה ת ק ו פ ה היו צעירים ש ה ח ל י ט ו לברוח בסירות אל ה ח ו ף התורכי‪... .‬‬
‫ק ב ו צ ה ש ל א ר ב ע ה או ח מ י ש ה יהודים ש ב ר ח ו נתפסו ו ה ו ב ל ו לעיר והומתו‪ ... .‬ל מ ר ו ת ה ה ו צ א ה‬
‫להורג לא פ ס ק ו נסיונות הבריחה‪ ...‬ביניהם בן דודתי‪ ...‬ש ה צ ט ר ף לפרטיזנים הקומוניסטים וניצל‪.‬‬
‫)מתוך‪ :‬בנתיבי שאול‪ ,‬עמ׳ ‪(188‬‬
‫יפת‪,‬‬
‫וית‬
‫עמי ‪(120‬‬
‫מ ת ו ך יומנו של יקואל‪:‬‬
‫ב־‪ 20‬ב א ו ג ו ס ט ‪ 1942‬פנה ה ק ב ל ן מילר אל יו״ר ה ק ה י ל ה ש א ל ת י א ל ב ה צ ע ה ‪ ,‬כי אירגון הגיוס‬
‫ל ע ב ו ד ו ת ו ה ה ש ג ח ה הרפואית ש ל העובדים יוטל על ו ע ד ה מ י ו ח ד ת ש ל הקהילה‪ .‬ה ״ ו ע ד ה‬
‫המרכזית״ ה ת כ נ ס ה ו ה ח ל י ט ה פ ה א ח ד ל ק ב ל את ה ה צ ע ה ‪ .‬עליי ה ו ט ל לנסח פרטי־כל והסכם בין‬
‫ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת שאלוניקי־אגיאו ו ה ק ה י ל ה היהודית‪.‬‬
‫ה ה ס כ ם נוסח בפרטי־כל ונחתם על־ידי ד״ר מרטון ב־‪ 29‬ב א ו ג ו ס ט ‪ .1942‬מיד אחר כך ה ו ח ל‬
‫בביצועו‪.‬‬
‫ח ת י מ ת ה פ ר ט י ־ כ ל ה ת ק ב ל ה בברכה והוכתרה על־ידי רוב הציבור היהודי כ פ ע ו ל ה מ ו צ ל ח ת של‬
‫ה ״ ו ע ד ה המרכזית״‪ .‬ב ע ק ב ו ת ה ה ס כ ם עבר נושא ע ב ו ד ו ת הכפייה מידי הגרמנים לידי הקהילה‪ .‬חברי‬
‫ו ע ד ת ה ק ש ר היו סאבי פילוסוף‪ ,‬יצחק אנג׳ל‪ ,‬ש ל מ ה עוזיאל ואנוכי‪ ,‬הרכב חברים שזכה ל ת מ י כ ת‬
‫כולם‪ .‬ה ו ע ד ה הרכיבה מ י ד את המנגנון הדרוש‪ .‬היא אירגנה פ ע ו ל ו ת גיוס ו ה ש ג ח ה רפואית‪ ,‬בדיקת‬
‫עובדים‪ ,‬יצירת ק ש ר ביניהם ל מ ש פ ח ו ת י ה ם וקביעת כופר עבודה‪ .‬בין הנושאים הראשוניים לדיון‬
‫ה י ו ‪ :‬שיחדור חייבי גיוס מ ע ב ו ד ו ת ו מ כ ל שירות צבאי‪ ,‬בעיקר מפרנסי מ ש פ ח ו ת ‪ ,‬אבות ל מ ש פ ח ו ת‬
‫מרובות ילדים‪ ,‬פצועים וכר‪ .‬דיון ב ד ח י י ת היציאה ל ע ב ו ד ו ת ש ל ס ט ו ד נ ט י ם ותלמידי בתי־הספר‬
‫וכר‪ .‬כן נקבע כי המינימום ש ל כופר הכסף תמורת ח ו ב ת היציאה ל ע ב ו ד ו ת י ע מ ו ד ע ל מליון‬
‫דרכמות‪.‬‬
‫בשבת‪ 17 ,‬באוקטובר‪ ,‬הודענו ל ד ״ ר מרטון כי ה ו ע ד ה מוכנה למסור א ת ת ש ו ב ת ה ‪ ,‬אולם ב ש ל‬
‫ק ד ו ש ת ה ש ב ת מ ב ק ש ת ה ו ע ד ה ל ד ח ו ת א ת ה י ש י ב ה ל ש ע ו ת הערב‪ .‬ב ש ע ו ת ה ע ר ב ה מ א ו ח ר ו ת ביקרו‬
‫ד״ר מרטון ומייסנר ב ״ מ ת נ ו ת לאביונים״‪ ,‬והרב הראשי קרא בפניו בגרמנית א ת ה ח ל ט ת הועדה‪.‬‬
‫ד״ר מרטון ה ו ד ה ב ת ש ו ב ת ו כי נימוקי ה ו ע ד ה היו מבוססים‪ ,‬ועם ז א ת ביקש מ ן ה ו ע ד ה להתכנס‬
‫ש ו ב ב א ו ת ו הערב כדי ל ת ת בידו ש ה ו ת ל ש ו ח ח עם ברלין ב ט ל פ ו ן ולהביא א ת תשובתו‪.‬‬
‫ה י ש י ב ה ת מ ה ב ש ע ה ‪ 19.00‬ו ח ו ר ש ה ב ש ע ה ‪ .21.00‬הושג הסכם ע ל ת ש ל ו ם כופר בסך ש ל ‪2‬‬
‫מיליארד דרכמות ת מ ו ר ת ע ב ו ד ת פועלי הכפייה היהודיים מאזור שאלוניקי‪ .‬סכום זה ישולם‬
‫לשיעורין על־ידי ה ק ה י ל ה היהודית ע ד ה־‪ 15‬ב ד צ מ ב ר ‪ 1942‬ל מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת הגרמנית‬
‫בשאלוניקי‪) .‬מתוך‪ :‬יהדות יוון בחורבנה‪ ,‬עמ׳ ‪(45‬‬
‫בקיץ ‪ 1942‬הנהיגו הרשויות הגרמניות א ת ש י ט ו ת י ה ן האנטי־יהודיות‪ .‬ב ת ח י ל ה לא הוענקה לצעדים‬
‫ש נ נ ק ט ו ת ש ו מ ת ל ב מ י ו ח ד ת ‪ ,‬ש כ ן ה ם ה י ו ב ע ל י אופי אינדיבידואלי‪ .‬כך‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ה ג י ע ה לשאלוניקי‬
‫מ ש ל ח ת מ ט ע ם מ ש ר ד ה ת ע מ ו ל ה הגרמני‪ ,‬ו ת ב ע ה כי בעלי בתי הקולנוע היהודים יעבירו את‬
‫ה ב ע ל ו ת ע ל נכסיהם לתושבים נוצריים‪ ,‬בעיקר ל פ ל י ט י אסיה המזרחית‪ .‬ה ת ב י ע ה לוותה באיומים‬
‫בעונשים כבדים‪ ,‬כולל מאסר‪ .‬כן ה ח ר י מ ו הגרמנים את ה מ ח ס נ י ם ש ל סוחרי הנייר היהודיים ו א ת‬
‫בתי ה ד פ ו ם שלהם‪ .‬מ ן הראוי לציין‪ ,‬כי מ ס ח ר הנייר נ מ צ א כ מ ע ט ל ח ל ו ט י ן בידיים יהודיות‪ ,‬ושווי‬
‫ה ס ח ו ר ו ת ה מ ו ח ר מ ו ת מ ע ש ר ה סוחרים )ויותר( היה רבבות רבות ש ל לירות ז ה ב אנגליות‪ .‬מ ש ר ד‬
‫ה ת ע מ ו ל ה הקים גם מ ח ל ק ה מיוחדת‪ ,‬ש ב ה ה ו ע ס ק ו עיתונאים יווניים‪ ,‬כביכול‪ ,‬ש פ ע ל ו ב מ ס ו ו ה ש ל‬
‫ניהול מ פ ע ל נייר מוחרם‪ .‬ל מ ע ש ה ‪ ,‬ע ס ק ו ה ל ל ו בביזת רכוש יהודי‪.‬‬
‫נ ר ש מ ו אף מקרים אחרים ש ל מ ע ש י ם שרירותיים נגד יהודים‪ ,‬ל מ ש ל גירוש ב כ ו ח ש ל ‪ 15‬בעלי‬
‫חנויות )ירקנים‪ ,‬חנוונים‪ ,‬קצבים( מ ן השוק המרכזי ברוחב סיאלאוס אירקליאו‪ .‬חנויותיהם נתפסו‬
‫על־ידי סוחרים יווניים ש ה ו ב א ו מ ח ל ק י ם אחרים ש ל העיר‪ .‬פ ע ו ל ה זו חיזקה את ידיהם ש ל עוד‬
‫ועוד יוונים‪ ,‬וכך בוצעו ע ו ד גירושים ש ל בעלי חנויות יהודיים מן המרכזים המסחריים‪ ,‬ובתי‬
‫העסק ש ל ה ם הועברו לידי סוחרים נוצריים‪ .‬הללו זכו מן ה ה פ ק ר ב ת מ ו ר ה לשיתוף פ ע ו ל ה עם‬
‫הגרמנים ו ת ש ל ו ם ס כ ו מ י כ ס ף ניכרים למתווכים ש פ ע ל ו ל מ ע נ ם א צ ל הגרמנים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ע ל פי הוראות מ ג ב ו ה ‪ ,‬ה ח ל י ט ה העירייה ע ל שינוי ש מ ו ת ר ח ו ב ו ת בעיר‪ ,‬שנקראו ע ל שם‬
‫יהודים‪ ,‬ש פ ע ל ו ב ש ע ת ם ל מ ע ן העיר‪ .‬צ ע ד זה גרר א ת עזיבת הנציג היהודי ה י ח י ד מ ה נ ה ל ת העיר‪.‬‬
‫)שם‪ ,‬עמי ‪(58‬‬
‫ימים אחדים ל א ח ר ח ת י מ ת ה ה ס כ ם עם הד״ר מ ר ט ו ן ) ‪ 1 7‬באוקטובר( ה ג י ע ה פנייה מ ט ע ם מ ש ר ד י‬
‫ה מ ח ו ז ש ל מקדוניה‪ ,‬ע ל פי פ ק ו ד ת ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת ש ל שאלוניקי־איגיאו‪ ,‬א ל ה ק ה י ל ה היהודית‬
‫ל ש ת ף פ ע ו ל ה עם העירייה לצורך מסירת בתי הקברות היהודיים ל ש ל ט ו נ ו ת ולשם אירגון ה ק מ ת ם‬
‫ש ל שני בתי קברוה ח ד ש י ם ‪ ,‬ה א ח ד במזרח ה ע י ר ) ט ו מ ב ה ( והשני ב מ ע ר ב ה )זייטינליק(‪ .‬נקבע גם‬
‫תאריך קרוב לביצוע ה פ ק ו ד ה ‪ ,‬בצירוף איום להרוס א ת בתי הקברות על־ידי העירייה ולעקור את‬
‫המצבות שבהם‪.‬‬
‫ל א ח ר ימים מ ו ע ט י ם אף ה ו ט ל איסור מ ו ח ל ט לקבור מתים בבתי הקברות הישנים‪ .‬וכך‪ ,‬ב ע ת‬
‫ש ה ק ה י ל ה עסקה בפיתרון ש ת י ה ב ע י ו ת ה ק ש ו ת — גיוס אלפים מ ח ב ר י ה ל ע ב ו ד ו ת הכפייה ואיסוף‬
‫הסכום ש ל אלפיים מליון דרכמות ככופר ע ב ו ד ה — צ צ ה ו ע ל ת ה בעיה שלישית‪ .‬ו ה פ ע ם הייתה‬
‫ז ו בעיה ב ע ל ת אופי דתי‪ ,‬עניין ש פ ג ע ב מ ס ו ר ת ה מ ש פ ח ת י ת ש ל כ ל יהודי העיר‪ ,‬ו א ף ב מ ס ו ר ת ש ל‬
‫א ל ה ש ע ז ב ו א ת שאלוניקי והשאירו א ת יקיריהם קבורים בה‪.‬‬
‫הגרמנים‪ ,‬ב ב ק ש ם ל ה ג ש י ם מ ש א ל ת ל ב ב ת שנים ש ל האוכלוסייה היוונית ה ח ל י ט ו א פ ו א ל ה ת ע ר ב‬
‫ב ב ע י ה אזרחית גרידא‪ ,‬בעיה שאין לה כל ה י ב ט צבאי‪ .‬כדי לרכוש את א ה ד ת האוכלוסייה‪ ,‬אף‬
‫הניעו א ת הרשויות ה מ ק ו מ י ו ת היווניות ל פ ע ו ל ה כ ה מהירה והרסנית‪.‬‬
‫בגלל ט י פ ו ל כ ו ש ל ש ל ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה בכל ה פ ר ש ה ה ז א ת לא ה ו ש ג ה כל דחייה בביצוע ההריסה‪.‬‬
‫מ צ ב ו ת עתיקות ויקרות ה ו ש ח ת ו ו ח פ צ י ם בעלי ערך נשדדו‪ .‬רק מ א ו ת א ח ד ו ת של מ ש פ ח ו ת הצליחו‪,‬‬
‫ב פ ע ו ל ה מיוחדת‪ ,‬ל ה ע ב י ר את ע צ מ ו ת יקיריהן לבית הקברות ה ח ד ש ‪ .‬כך‪ ,‬בצורה איומה זו‪ ,‬נסתם‬
‫ה ג ו ל ל על בית ה ק ב ר ו ת העתיק ש ל היהודים‪! .‬שם‪ ,‬עמי ‪(50‬‬
‫ה ח ל מ מ ח צ י ת ח ו ד ש ד צ מ ב ר אירעו מקרים‪ ,‬ש ה י ו בעלי ח ש י ב ו ת עבור הקהילה‪ .‬ד״ר קלמל‪ ,‬א ח ד‬
‫מ ר א ש י ה ג ס ט א פ ו בשאלוניקי‪ ,‬אשר ט י פ ל בעיקר ב פ י ק ו ח על ה ק ה י ל ה היהודית )בשל כך נקרא‬
‫‪ ,(Judenman‬הזמין יהודים א ח ד י ם מן הקרובים ל ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה כדי להיוועץ בהם אודות נשיא‬
‫ה ק ה י ל ה ועוזרו א ל ב ל ה ‪ -‬א ם ראויים הם לתפקידם‪.‬‬
‫בין ה מ ו ז מ נ י ם הייתי אף אני‪ .‬ד״ר ק ל מ ל פנה אלי ב ש א ל ו ת מ פ ו ר ט ו ת בעניין זה‪ .‬ה ו ד ע ת י לו‪ ,‬כי‬
‫ש א ל ת י א ל אינו מ ת א י ם ל ע מ ו ד ב ר א ש ק ה י ל ה ג ד ו ל ה כשאלוניקי‪ ,‬ו ה צ ע ת י ב מ ק ו מ ו ל ת פ ק י ד א ת‬
‫גבריאל ספרנו‪ ,‬ש ש י מ ש בעבר כ ח ב ר מ ו ע צ ת העירייה‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬כי ספרנו— ש ב י ל ה ‪ 25‬שנה‬
‫מ ח י י ו בגרמניה — הוא אדם רציני ו מ כ ו ב ד ‪.‬‬
‫יום־יומיים א ח ר ה מ ק ר ה ה ז ה ה ו ז מ ן ד״ר קורץ אל משרדי ה ג ס ט א פ ו ‪ .‬אותו יום זימן הרב את חברי‬
‫״ ה ו ע ד ה ה מ ר כ ז י ת ״ בביתי‪ ,‬על מ נ ת למסור ל ה ם כ מ ה ה ו ד ע ו ת ח ש ו ב ו ת ‪ .‬ד״ר קורץ מסר‪ ,‬כי נ ת ב ק ש‬
‫על־ידי ד״ר ק ל מ ל ל ק ב ל על ע צ מ ו את נ ש י א ו ת הקהילה‪ ,‬אולם בטרם י ח ל י ט ביקש ל ש מ ו ע את‬
‫חוות דעתם ש ל הנוכחים‪ .‬ל א ח ר דיון ארוך ומקיף אודות ה מ צ ב ‪ ,‬ה ס כ י מ ו כל חברי הועדה‪ ,‬כי על‬
‫ד״ר קורץ ל ד ח ו ת א ת ק ב ל ת ה ת פ ק י ד ו ל ה צ י ע ו ל מ ר מיטראני‪ ,‬א ד ם רציני ו מ כ ו ב ד ש ה י ה פ ק י ד ג ב ו ה‬
‫של הקהילה‪.‬‬
‫ה צ ע ו ת ה ו ע ד ה לא נתקבלו על־ידי ד״ר קורץ‪ .‬ל מ ח ר ת היום ה ט י ל ד״ר ק ל מ ל את ת פ ק י ד נשיא‬
‫ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה על ד״ר קורץ‪ ,‬והורה ל ב ח ו ר כיועציו את ה ״ ה ‪ :‬סאבי פילוסוף‪ ,‬ג׳ול נער‪ ,‬אלי‬
‫בנבנישתי‪ ,‬סולומון עוזיאל‪ ,‬א ל ב ר ט ג׳יניאו ויצחק אנג׳ל‪.‬‬
‫שני האחרונים סירבו ל ה ש ת ת ף ‪ ,‬בועדה‪ ,‬ו ב מ ק ו מ ם צירף ה ד ״ ר קורץ את בניקו ש א ל ת י א ל ‪.‬‬
‫בד ב ב ד י צ א ה מ ט ע ם ה ג ס ט א פ ו פ ק ו ד ה על ה פ ס ק ת כהונתו ש ל ש א ל ת י א ל כנשיא ה ק ה י ל ה ו ש ל‬
‫א ל ב ל ה כמתורגמן‪ .‬כ ע ב ו ר ימים מ ס פ ר נעצר א ל ב ל ה על־ידי ה ג ס ט א פ ו ו ה ו ש ם ב מ ח נ ה הריכוז ש ל‬
‫פ ב ל ו ־ מ ל ה ‪< .‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪(52-44‬‬
‫תקופה ש ל י ש י ת ‪ :‬מה־‪ 6‬בפברואר עד הגירוש‬
‫ה ה ח ל ט ה ל ה ת ח י ל בגירוש ה כ ו ל ל של י ה ד ו ת שאלוניקי וסביבותיה‪ ,‬ב מ ס ג ר ת התוכנית של ה״פתרון‬
‫הסופי״ ש ל יהודי אירופה‪ ,‬נתקבלה ככל הנראה ב ״ מ ש ר ד הראשי ל ב י ט ח ו ן הרייך״‪ ,‬בתאום עם‬
‫מ ש ר ד ה ח ו ץ הגרמני‪ ,‬בסוף ד צ מ ב ר ‪ 1942‬או ב ת ח י ל ת ינואר ‪ .1943‬ב א מ צ ע ינואר הגיע לעיר‬
‫קצין ס‪.‬ס‪ ,.‬רולף גינטר‪ ,‬כדי לאסוף מ י ד ע נחוץ לביצוע ה פ ע ו ל ה ‪ .‬ב מ ק ב י ל ה ו ח ל בברלין בנקיטת‬
‫צעדים ראשונים לביצוע הגירוש‪ .‬ב ת ח י ל ת פברואר הועברו ענייני היהודים בעיר מידי ה ג ס ט פ ו לידי‬
‫ה־ס‪.‬ד‪ .‬ו ע ד ה מ י ו ח ד ת בראשות דיטר ויסליצני ואלויס ברונר ה ו ק מ ה לתיאום ה פ ע ו ל ו ת נגד היהודים‬
‫וביצוען בשיתוף פ ע ו ל ה עם שאר ה י ח י ד ו ת הגרמניות במקום‪ .‬מ כ א ן ואילך ה ת נ ה ל ו הקשרים בין‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת הגרמנים ו ה ק ה י ל ה היהודית בשאלוניקי ב א מ צ ע ו ת י ח י ד ה זו‪ .‬ב־‪ 8‬בפברואר מוזמן הרב‬
‫הראשי קורץ‪ ,‬ש מ ו נ ה ב־‪ 11‬ב ד צ מ ב ר ‪ 1942‬לראש הקהילה‪ ,‬ל פ ג י ש ה עם יחידה זו‪ .‬מ כ א ן ואילך‬
‫מ ו נ ה ג ו ת לאלתר רבות מהגזרות ה נ ה ו ג ו ת ב ש א ר ארצות הכיבוש‪.‬‬
‫שאלוניקי‪ 6 ,‬בפברואר ‪1943‬‬
‫מ פ ק ד שאלוניקי־אגאיס‬
‫מחלקת המינהל הצבאי‬
‫‪M V 1237 Dr. M a‬‬
‫אל ה ק ה י ל ה היהודית ש ל שאלוניקי‬
‫נוגע‪ :‬לסימון ו ה ע ב ר ת היהודים היושבים בשאלוניקי‬
‫ע ל ס מ ך ס מ כ ו י ו ת ה ח ק י ק ה ה מ ס ו ר ו ת לידי מ פ ק ד שאלוניקי־אגאיס‪ ,‬ניתנות בזה‬
‫פקודות אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬כל היהודים היושבים בשאלוניקי— מ ל ב ד א ל ה ש ה ם נתינים זרים ויכולים‬
‫ל ה ו כ י ח א ת נתינותם ע״י דרכון בר תוקף — חייבים ל ה י ו ת מסומנים מ י ד‬
‫כיהודים‪ .‬כ מ ו כן יש ל ס מ ן את חנויותיהם‪ ,‬מ ש ר ד י ה ם ו כ ר ע״י ש ל ט י ם ברורים‬
‫ב ש פ ו ת הגרמנית והיוונית‪.‬‬
‫‪ .2‬כל היהודים הגרים בשאלוניקי‪ —,‬יוצאים מן ה כ ל ל א ל ה ה נ ״ ל — חייבים לעבור‬
‫אל רובע מ י ו ח ד ש ל העיר‪.‬‬
‫‪ .3‬ב ה ו צ א ו ת הנגרמות ע״י ה צ ע ד י ם שצוינו בסעיפים ‪ (1‬ו־‪ (2‬ישא ב ר א ש ובראשונה‬
‫כל יהודי בעצמו‪ .‬אם אין ב כ ו ח ו ל ש א ת בהוצאות‪ ,‬ערבה בידו ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת‬
‫באופן סולידארי‪.‬‬
‫‪ .4‬ה ה ו צ א ה אל ה פ ו ע ל ש ל פ ק ו ד ו ת הסעיפים ‪ (2 ,(1‬מ ו ט ל ת ע ל סניף שירות‬
‫ה ב י ט ח ו ן )אס־דה( בשאלוניקי‪ ,‬והוא שיוציא הוראות נוספות ע ל פרטים‬
‫— צורת הסימון‪ ,‬ק ב י ע ת הרובע ה מ ד ו ב ר בסעיף ‪ ,(2‬וכר‪.‬‬
‫ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת תודיע ע ל ביצוע ה פ ק ו ד ו ת ה נ ״ ל עד ‪ 25‬לפברואר ‪ 1943‬לשירות‬
‫החתום מטה‪.‬‬
‫מ פ ק ד שאלוניקי־אגאיס‪ ,‬ראש ה מ ט ה ‪,‬‬
‫ב פ ק ו ד ה ‪ :‬ד״ר מרטון‬
‫יועץ ה מ י נ ה ל ה מ ל ח מ ת י‬
‫)מתוך‪ :‬מולנו ונחמה‪ ,‬שואת יהודי יוון‪ ,‬עמי ‪(61‬‬
‫צווים נופםים נסמכים אל פ ק ו ד ה זו ומתייחסים ל ה ג ד ר ת מ י ה ו יהודי לפי חוקי הגזע‪ ,‬לסימון‬
‫חנויות ובתים של יהודים‪ ,‬לאיסור תנועה ח ו פ ש י ת בעיר ו מ ח ו צ ה לה‪ ,‬לאיסור ביקור באירועים‬
‫פומביים ל א ח ר רדת ה ח ש י כ ה ולאיסור ש י מ ו ש בטלפונים פרטיים וציבוריים‪ .‬ניתנת פ ק ו ד ה ה מ צ ו ו ה‬
‫ע ל ש ל י ל ת חברותם של יהודים ב ח ב ר ו ת ובאיגודים‪ .‬ב ת ח י ל ת ח ו ד ש מארס הוקף ח ל ק מ ה ר ו ב ע‬
‫היהודי בגדר עץ ותיל דוקרני‪.‬‬
‫מ ת ו ך יומנו של י‪ .‬יקואל‪:‬‬
‫למרות הצהרותיו ה ק ו ד מ ו ת ש ל ד׳׳ר מרטון‪ ,‬ה ח ל י ט ו ‪ ,‬אפוא‪ ,‬הגרמנים להגשים ו ל ה ח י ל את חוקי‬
‫הגזע נגד יהודי שאלוניקי‪.‬‬
‫ה ה ח ל ט ה ע ל ה ק מ ת ה ג י ט ו נוגעת ל־‪ 7,500‬מ ש פ ח ו ת בלבד‪ ,‬שהיו מפוזרות הן בשכונות הישנות ש ל‬
‫העיר והן בחלקים שנבנו מ ח ד ש ל א ח ר ה ש ר פ ה ש ל ‪ .1917‬מ ת ו ך התבוננות ב מ פ ו ת התברר בישיבה‪,‬‬
‫כי האוכלוסייה ה צ פ ו פ ה יותר התגוררה ב ש ט ח י ם ש ב ה ם פ ג ע ה ה ש ר פ ה ‪ .‬שאר האוכלוסייה התגוררה‬
‫ב ש ט ח ה הישן ש ל העיר‪ ,‬מן ה מ ג ד ל ה ל ב ן צפונה ועד לרחוב ‪ 25‬במארס‪.‬‬
‫הנוכחים ב י ש י ב ה ה ב י ע ו תקווה‪ ,‬כי הגרמנים יקבלו את ה צ ע ת ם לריכוז ה מ ש פ ח ו ת היהודיות בשני‬
‫אזורים‪.‬‬
‫ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה נ ו כ ח ה לדעת‪ ,‬כי כל ה ת נ ג ד ו ת להוראות תסכן את ה ק ה י ל ה כולה‪ .‬הגרמנים איימו‬
‫על ד׳׳ר קורץ ועוזריו בחייהם‪ ,‬אם לא ייכנעו לדרישותיהם‪ .‬הרושם היה ש ה ל ל ו נתונים ב פ ח ד‬
‫גדול‪ ,‬ואמנם ב מ ש ר ד י ה ק ה י ל ה ה ת ח י ל ו ל ב צ ע מ י ד בדייקנות‪ ,‬ועל־פי ה מ ו ע ד ‪ ,‬את הוראות הגרמנים‪.‬‬
‫שתי ו ע ד ו ת הורכבו‪ ,‬ובראשן ה ו ע מ ד ו חברי ה ה נ ה ל ה ‪ .‬על ה ו ע ד ו ת ה ו ט ל לערוך מ י פ ק ד של‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬ולהעניק ל כ ל יהודי ת ע ו ד ת ז ה ו ת כ ת ו ב ה ביוונית ובגרמנית‪ ,‬וכן ט ל א י צהוב‬
‫שעליו יצויר מגן דוד‪ .‬את ה ט ל א י צריך היה לענוד ע ל ד ש הבגד‪.‬‬
‫מ ר ג ש ת מ כ ו ל הייתה ע מ ד ת אירגוני קרבנות ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬הנכים והפצועים‪ .‬הללו פנו אל מ ח ל ק ת‬
‫‪n‬־‪,S.S.‬‬
‫ו ת ב ע ו ל פ ס ו ח על הנכים והפצועים היהודים בצעדים האנטי־יהודיים‪ ,‬ב ה ד ג י ש ם את‬
‫תרומתם ש ל היהודים ב ע ת שירותם הצבאי‪ .‬אולם הגרמנים האכזריים לא כיבדו אף את נכי‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫נאסרה הנסיעה ב ת ח ב ו ר ה הציבורית‪ .‬הגרמנים אף איימו ל ה ו צ י א להורג את ה מ ש ת ת פ י ם בהפגנות‬
‫ה א ה ד ה ה ה מ ו נ י ו ת ל מ ע ן היהודים‪) .‬מתוך‪ :‬יהדות יוון בחורבנה‪ ,‬עמ׳ ‪(68‬‬
‫הגיע יום ח מ י ש י — ‪ 25‬בפברואר‪ .‬עד ה ש ע ה ‪ 9.00‬לא נראו ברחובות אנשים נושאי טלאים‪.‬‬
‫היהודים איחרו ל צ א ת מ ב ת י ה ם מ ש ו ם ה ח ש ש ‪ .‬הם חיכו ב ח ר ד ה ל ת ג ו ב ת בני עירם הנוצריים‬
‫מ ש י י ת ק ל ו ב מ ר א ה ה ט ל א י ‪ .‬אולם ה ח ר ד ה לא הייתה מבוססת‪ .‬ת ח י ל ה יצאו מ ע ט י ם ‪ ,‬ואחריהם‬
‫יותר ויותר אנשים ונשים עונדי טלאים‪ .‬הם הלכו לעבודתם‪ ,‬מ ב ל י ש ה ת נ כ ל ו להם‪ ,‬לא ה ת ו ש ב י ם‬
‫הנוצריים ולא החיילים הגרמניים ש ל צ ב א הכיבוש‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬ע מ ד ת הציבור היווני כלפי‬
‫היהודים הייתה א ו ה ד ת ותומכת‪.‬‬
‫אני מ ו צ א לנכון לרשום מ ק ר ה פ ע ו ט בין הרבים אשר הגיעו לידיעתי‪ ,‬מקרה ה מ א פ י י ן את ה א ה ד ה‬
‫ה ע מ ו ק ה ש ל הנוצרים כלפי היהודים הסובלים‪ .‬ב ש ע ו ת הבוקר ש ל ה־‪ 25‬בפברואר י צ א ה ע ת ר ת י‬
‫אל ה מ ר פ ס ת לצורכי ע ב ו ד ת ה בטרם ה ס פ י ק ה לתפור את התווית ע ל בגדה‪ .‬היא ראתה א ש ה‬
‫יהודייה‪ ,‬עונדת טלאי‪ ,‬ה ו ל כ ת ברחוב ח ו ש ש ת וחרדה‪ .‬בדרכה פ ג ש ה א ש ה יוונייה‪ ,‬שהתבוננה‬
‫בתווית ב ת ב י ע ה דברי עידוד ו נ ח מ ה ‪ .‬בראות היוונייה את העוזרת שלי‪ ,‬כ ש ה י א מ ח י י כ ת בסיפוק‬
‫ע ל מ ע ש י ה ש ל זו‪ ,‬ט ע ת ה ל ח ש ו ב כי אף היא נוצרייה ו פ נ ת ה א ל י ה ‪ :‬״ ל מ ה את צוחקת‪ ,‬נערה? את‬
‫צריכה ל ח ו ש את כאבם‪ .‬ה ל ל ו בני אדם בדיוק כמונו‪ .‬ה א ם ב ט ו ח ה את כי מ ח ר לא יהא כזה גם‬
‫גורלנו?״ במילים א ל ה ב י ט א ה ה א ש ה את ת ח ו ש ת ם ה א נ ו ש י ת ש ל יוונים רבים‪ ,‬ש ל א ה ו ש פ ע ו מן‬
‫ה ת ע מ ו ל ה ההרסנית‪) .‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪(67-66‬‬
‫בין ההוראות‪ ,‬ש נ כ ל ל ו ב מ כ ת ב ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת שאלוניקי־אגאיס‪ ,‬הייתה ת ב י ע ה להוציא את‬
‫מכשירי ה ט ל פ ו ן מ ב ת י היהודים ולמסרם ל ח ב ר ת הטלפונים‪ .‬כן נתבעו היהודים לרכז את הרהיטים‬
‫ש ב ר ש ו ת ם ולמסרם ל ש י מ ו ש משרדי הגרמנים‪) .‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪(16‬‬
‫שירות ‪ 1 S . S . T‬א ש ר פ ע ל כ א מ ו ר על פי תכנית קבועה מראש‪ ,‬לא נתן מנוח לחברי הקהילה‪, ,‬‬
‫ש ע ס ק ו אותה ש ע ה ב מ י פ ק ד האוכלוסייה ובריכוז היהודים באזורים המותרים‪ ,‬ו ש ל ו ש ה ימים ל א ח ר‬
‫ה־‪ 25‬בפברואר נ צ ט ו ו ת ה ה ק ה י ל ה לרשום את כל נכסי היהודים‪ .‬הגרמנים מסרו ל ו ע ד ה ק ה י ל ה‬
‫ט ו פ ס ה צ ה ר ה מ ש פ ח ת י ת וכן הוראות מ פ ו ר ט ו ת ל פ ע ו ל ה ‪ .‬ה ק ה י ל ה נדרשה ל ה ת ח י ל מיד ב ע ב ו ד ו ת‬
‫הרישום‪ ,‬אשר דרשו הכנות מ ר ו ב ו ת ‪ :‬ה ד פ ס ת ה ה צ ה ר ו ת וההוראות‪ ,‬ה ק מ ת מנגנון לרישום‪ ,‬ח ל ו ק ת‬
‫ה ה צ ה ר ו ת ועוד‪ .‬הגרמנים היו נוקשים‪ ,‬ודי אם אציין את התקרית ה ב א ה ‪ :‬כיוון שצריך היה סכום‬
‫כסף נכבד כדי ל ה ד פ י ס את ה ה צ ה ר ו ת ו ה ה ו ר א ו ת )כולל נייר(‪ ,‬מסר ועד ה ק ה י ל ה את ה מ ל א כ ה לבית‬
‫דפוס ש ה י ה שייך ליהודי נתין ספרדי‪ ,‬ש ה י ה חייב כספים רבים לקהילה‪ .‬מ ש נ ו ד ע הדבר לגרמנים‬
‫ה ט י ל ו ע ל ה ק ה י ל ה קנס בסך מליונים א ח ד י ם ש ל דרכמות‪ ,‬מ ש ו ם ש ל א העבירה את ה ע ב ו ד ה לבית‬
‫דפוס השייך לנוצרי‪) .‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪(69‬‬
‫האוכלוסייה ה י ה ו ד י ת לא ידעה כלל מ ה י כוונת הגרמנים בהוראות אלה‪ ,‬ובציבור ה ו פ צ ו מיני‬
‫פירושים מפירושים שונים‪ .‬נפוצה ה ש מ ו ע ה כי ל א ח ר ש ה ו נ ה ג ו ביוגוסלביה ובבולגריה ההוראות‬
‫הללו‪ ,‬ה פ ק י ע ו הגרמנים ח ל ק מן הרכוש היהודי‪ .‬ה ו ע ל ת ה גם ה ש ע ר ה כי מ ט ר ת ה מ י פ ק ד בשאלוניקי‬
‫היא ה ט ל ת מיסים‪ .‬גם גזרה זו קיבלו היהודים ב ה ש ל מ ה ו ב ת ק ו ו ה ש א ח ר י ה לא ת ב ו א נ ה אחרות‪.‬‬
‫היו שסברו‪ ,‬כי הגרמנים מתכוונים ל פ ק ח ו ל ש ל ו ט ע ל נכסי היהודים‪ ,‬כדי שיוכלו ל ה ט י ל עליהם‬
‫קנסות קיבוציים )כפי ש נ ה ג ו בארצות אחרות( כ ת ג ו ב ה מוכנה ל מ ק ר ה ש ל פ ע ו ל ה אנטי־גרמנית‬
‫מצדם‪ .‬היו שסברו שהגרמנים מ ב ק ש י ם ל ה ט י ל מ ס על הרכוש היהודי‪ .‬כך או כך‪ ,‬הייתה זו מ כ ה‬
‫ליהודים‪ ,‬אולם לא מ כ ה מכרעת‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רבים מן היהודים צפו את גזרת הרישום וראו בה‬
‫ה מ ש ך ל ה ג ב ל ו ת ה ק ו ד מ ו ת ולא ה ח ר פ ה ש ל ה מ צ ב ‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הדרך ש א ו ת ה נ ק ט ו הגרמנים ברישום הנכסים ה ב י א ה אף את ה פ י ק ח י ם ביותר מ ב י ן היהודים‬
‫למסקנה‪ ,‬כי ה מ ט ר ה ה ס ו פ י ת ש ל ‪n‬־‪ S.S.‬היא רק ה ח ר מ ת נכסי היהודים‪) .‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪(70‬‬
‫םאלוניקי‪ 12 ,‬ב פ ב ר ו א ר ‪1943‬‬
‫סניף משטרת ה ב י ט ח ק‬
‫ושירות ה ב י ט ח ו ן ) א ס ־ ד ה ( בסאלוניקי‬
‫א ל ה ק ה י ל ה היהודית בסאלוניקי‬
‫לידי ה ר ב הראשי ד ‪ -‬ר קורץ‬
‫נוגע‪:‬‬
‫לפקודת‬
‫המפקד‬
‫ה צ ב א י של‬
‫ע ל ס מ ך ה פ ק ו ד ה מ־‪,6.2.43‬‬
‫סאלוניקי הוראות ביצוע כ ד ל ק מ ן ‪:‬‬
‫סאלוניקי־אגאיס מ־‪6.2.43‬‬
‫‪MV1237• Dr‬־•‪M.‬מובאות ל י ד י ע ת ה ק ה ‪ -‬ל ה היהודית‬
‫‪ .1‬אות ה ה י כ ר היהודי מ ו ר כ ב מ כ ו כ ב ב ע ל שישה קצוות ב ק ו ט ר של ‪ 10‬ס‪-‬מ‪ ,‬שיהא‬
‫עשוי מ ב ד צהוב‪ .‬ה א ו ת יעונד ע ל החזה ב צ ד שמאל‪ ,‬צ ד ה ל ב ‪ ,‬ע ל הבגד העליון‪ .‬האות‬
‫צ ר י ך להיות ניכר ב כ ל עת‪.‬‬
‫א ת האות יענדו כ ל היהודים מגיל חמש שנים ו מ ע ל ה ‪ .‬יחד עם האות תימסר ל כ ל‬
‫א ח ד ת ע ו ד ה אישית‪ .‬התעודות תהיינה מ מ ו ס פ ר ו ת ב מ י ס פ ו ר ר צ ו ף ‪ .‬מ ס פ ר ה ת ע ו ד ה‬
‫יודפס ב ע ת מ ס י ר ת האות ע ל ה כ ו כ ב ב צ ו ד ה ב ר ו ר ה ‪ .‬ת י ע ר ך רשימה עם מ ס פ ר י ם‬
‫רצופים‪ ,‬שמות ותאריכי ל י ד ה ‪.‬‬
‫‪ .2‬כיהודי במובן ה פ ק ו ד ה הנ־ל של ה מ פ ק ד ה צ ב א י סאלוניק—אגאיס ״חשב‪:‬‬
‫א‪ .‬מי שהוא צ א צ א של ל פ ח ו ת שלושה הורים זקנים מהגזע היהודי;‬
‫ב‪ .‬בן •נישואי ת ע ר ו ב ת ‪ ,‬צ א צ א של שני הורים זקנים מהגזע היהודי‪ ,‬אשר‬
‫השתייך ל ד ת משה ב־‪ ,1.4.1941‬או שנולד ל א ח ר ת א ר י ך זה‪ ,‬מחוץ‬
‫לנישואים‪ ,‬מיהודי‪.‬‬
‫נ‪ .‬עזיבת ה ד ת היהודית‪ ,‬ב כ ל ת א ר י ך שאירעה‪ ,‬אינה פ ו ט ר ת מנשיאת האות‪:‬‬
‫ד‪ .‬ב מ ק ר ה של נישואי ת ע ר ו ב ת חייב בן הזוג היהודי לשאת א ת האות‪:‬‬
‫ה‪ .‬בקשות ב ד ב ר פ ט ו ר ‪ .‬מ ה א ו ת הן ל ל א ת ו ע ל ת ‪.‬‬
‫חתום‪ :‬ויסליצני‬
‫א ס ־ א ס האופטשטורמפירר‬
‫מתוך הפקודה‬
‫מ־‪ 12‬בפכוואו ‪ 1943‬המכילה‬
‫פוטים על סימון ההיכו‬
‫היהודי והגדות ״מיהו יהודי״‬
‫)מתוך‪ :‬מולנו ונחמה‪,‬‬
‫שואת יהודי יוון‪ ,‬עמ׳ ‪(63‬‬
‫מ ת ו ך עדותו ש ל אלברס מ נ ש ה ‪:‬‬
‫ב־‪ 25‬בפברואר ע ש ת ה ל ה כנפיים ידיעה מ ר ע י ש ה — ת ו ש ב י גיטו ״הברון הירש״‪ ,‬ה ו א הפרבר‬
‫ה ס מ ו ך ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת הישנה‪ ,‬הועברו בן־לילה ל מ ק ו ם בלתי־נודע‪ .‬ה ה ש ע ר ה היתה‪ ,‬כי הוגלו אל‬
‫העיר קראקוב שבפולין‪.‬‬
‫״ ה ק ו מ נ ד נ ט ו ר ״ זימן אליו מיד את הרב הראשי והסביר לו‪ ,‬כי אל ליהודים לדאוג ב ש ל ה מ ע ש ה‬
‫הזה‪ .‬ה פ ע ו ל ה ננקטה כדי ל ה ב ט י ח את ב י ט ח ו ן צ ב א ־ ה כ י ב ו ש ‪ ,‬שהרי בפרבר ״הברון הירש״ התגוררו‬
‫ת ו ש ב י ם רבים ב ע ל י ה ש ק פ ו ת קומוניסטיות‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬נאמר‪ ,‬היהודים ה ל ל ו יגיעו לקראקוב‬
‫ויתקבלו שם בזרועות פ ת ח ו ח ו ת א צ ל ה ק ה י ל ה היהודית ה מ ק ו מ י ת ‪! .‬מתוך‪ :‬יהדות יוון בחורבנה‪ ,‬עמי ‪(177‬‬
‫ה ו א י ל וביוון ח ש ש ו הנאצים מפני בריחות המוניות ש ל נרדפים אל הפארטיזאנים‪ ,‬בחר וויסליצני‬
‫ב א מ צ ע י ־ ע ו ר מ ה מ י ו ח ד במינו‪ .‬כל אזרח יווני ש נ ק ב ע ל ש י ל ו ח קיבל כרטיס־נסיעה רגיל‪ .‬דבר זה‬
‫נועד לעורר א מ ו ן מלא‪ ,‬ש ה נ ס י ע ה היא ל מ ק ו מ ו ת ־ ה ת י ש ב ו ת ח ד ש י ם ‪.‬‬
‫א מ צ ע י ה ט ע י ה נוסף היו סוכנויות מ י ו ח ד ו ת ש פ ת ח ו הגרמנים ביוון‪ .‬סוכנויות א ל ה הפיצו בין‬
‫היהודים איגרות ל ר כ י ש ת קרקעות‪ .‬כ ל מ י ש ש י ל ם א ת מ ח י ר ח ל ק ת ה א ד מ ה ‪ ,‬ק י ב ל איגרת כ ח ו ל ה‬
‫ש נ ו ע ד ה ל ש מ ש לו כ ת ע ו ד ה ב ש ט ח היישוב ה ח ד ש ‪ .‬אך איש מן היוונים ה א ו מ ל ל י ם לא הגיע אל‬
‫ה נ ח ל ה ה מ ו ב ט ח ת ‪ :‬מ ק ו ם ת ע ו ד ת ם היה בירקנאו‪) .‬מתוך‪ :‬קראום וקולקא‪ ,‬בית חרושת למוות(‬
‫א ח ת ה ד ו ג מ א ו ת ל א ו פ ן בו פ ע ל ה ש י ט ת ה ה ר ת ע ה הגרמנית היה ספורו ש ל הרופא היהודי ד״ר‬
‫קואנסה‪ ,‬ש ע ב ד בשירות ה צ ל ב ה א ד ו ם הבינלאומי‪ .‬ה ד ״ ר קואנסה קיבל היתר מ י ו ח ד לנוע‬
‫ב ח ו פ ש י ו ת מ ג י ט ו לגיטו‪ .‬ב־‪ 18‬במארס נעלם ד״ר קואנסה‪ ,‬ו ב ע ק ב ו ת ה ע ל מ ו ת ו פירסם ד״ר מרטון‬
‫את הכרוז ה ב א ‪:‬‬
‫מ פ ק ד שאלוניקי ואזור הים האגאי‪ ,‬מ ח ל ק ת ה מ מ ש ל ה צ ב א י‬
‫שאלוניקי‪ 23 ,‬ב מ א ר ס ‪.1943‬‬
‫על־ידי ש ל י ח יווני מ י ו ח ד אל ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת בשאלוניקי‪.‬‬
‫הנידון‪ :‬בריחתו ש ל ד״ר קואנסה‪.‬‬
‫הרופא ד״ר קואנסה‪ ,‬ש ל מ ר ו ת מ ו צ א ו היהודי‪ ,‬הוענקו לו חרויות מ ס ו י מ ו ת בזכות‬
‫פ ע י ל ו ת ו הרפואית‪ ,‬נ מ ל ט מ ש א ל ו נ י ק י בליל ה־‪ 18‬במארס‪ .‬כדי ל מ נ ו ע ב ע ת י ד‬
‫ב ר י ח ו ת כ א ל ה ניתנת פ ק ו ד ת ־ ע ו נ ש ץ ז ו ‪:‬‬
‫א‪ 25 .‬יהודים יילקחו מ י ד כבני־ערובה ויירו לאלתר‪ ,‬אם ת ה י ה ה ת נ ג ד ו ת נוספת‬
‫כ ל ש ה י ל ה ו ר א ו ת ה מ ו ט ל ו ת ע ל כ ל ל יהודי שאלוניקי‪:‬‬
‫ב‪ .‬אסור ליהודי שאלוניקי ל צ א ת מ ב ת י ה ם אף בתוך הגיטו‪ ,‬א ל א בין ה ש ע ו ת ‪10‬‬
‫ע ד ‪ .16‬כ ל יהודי שייראה מ ח ו ץ ל ש ע ו ת א ל ה ברחוב‪ ,‬א ו ב כ ל מ ק ו ם א ח ר בחוץ‪,‬‬
‫יירה במקום‪ .‬מ ש מ ר ו ת ש ל ה מ ש ט ר ה הגרמנית יקפידו ב מ י ו ח ד ע ל מילוי פ ק ו ד ה‬
‫זו‪.‬‬
‫יוצאים מ כ ל ל זה יהודים בעלי א ז ר ח ו ת ־ ח ו ץ מ ו כ ר ת ושוטרים יהודיים‪ .‬ע ל ו ע ד‬
‫ה ק ה י ל ה ל א ש ר ב כ ת ב ק ב ל ת איגרת זאת‪.‬‬
‫ב ש ם מ פ ק ד שאלוניקי ואזור הים ה א ג א י‬
‫ראש ה מ ט ה ‪ ,‬ע ל ־ פ י פ ק ו ד ה ‪ :‬ד״ר מ ר ט ו ן‬
‫יועץ ה מ מ ש ל ה צ ב א י‬
‫)מתוך‪ :‬מולנו ונחמה‪ ,‬שואת יהודי יוון‪ ,‬עמי ‪(83‬‬
‫רק ל א ח ר ה מ ל ח מ ה נתבררה ה א מ ת ‪ :‬בליל ה־‪ 18‬במארס פרצו שני אנשי ס״ס לדירתו של ר״ד‬
‫קואנסה‪ ,‬עצרוהו ו ה ב י א ו ה ו ל מ ח נ ה ־ מ ע ב ר ״בארון הירש״‪ :‬ל א ח ר מכן כרכו על ראשו ש מ י כ ה‬
‫וגררוהו‪ ,‬אותו ואת אשתו‪ ,‬עם ע ל ו ת השחר‪ ,‬לתוך א ח ד מקרונות ה ט ר א נ ס פ ו ר ט השלישי‪) .‬מתוך‪ :‬מריס‬
‫נוביץ‪ ,‬דפים לחקר השואה והמרד‪ ,‬מאסף ‪ ,4‬עמ׳ ‪(119‬‬
‫לנוכח גל הגרושים פ ר ס מ ו הארכיבישוף של אתונה‪ ,‬ס‪.‬ב‪ .‬דאמאסקינוס‪ ,‬וכן נשיאי ‪ 29‬ארגונים‬
‫יווניים המייצגים את חוגי התרבות‪ ,‬ה כ ל כ ל ה ו ה פ ע י ל ו ת הציבורית‪ ,‬את התזכיר ה ב א ‪:‬‬
‫אתונה‪ ,‬ה־‪ 23‬ב מ א ר ס ‪.1943‬‬
‫אדוני ראש ה מ מ ש ל ה !‬
‫בצער ו ב ת ד ה מ ה מובנים נודע לעם היווני‪ ,‬ש ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש הגרמניים ה ח ל ו‬
‫ב ש י ל ו ח הדרגתי ש ל יהודי יוון אל מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ו ת ה מ ד י נ ה וכי ה ק ב ו צ ו ת ה ר א ש ו נ ו ת‬
‫ש ל ה מ ש ו ל ח י ם כבר בדרכן לפולין‪ .‬צערה ש ל ה א ו מ ה היוונית גדל עוד יותר מ ש ו ם‬
‫סיבות א ל ה ‪:‬‬
‫א‪ .‬ל פ י תנאי ש ב י ת ת הנשק זכאים כל אזרחי ה מ ד י נ ה ללא ה ב ד ל גזע ודת‪ ,‬ליחס‬
‫שווה מ צ ד ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש ‪:‬‬
‫ב‪ .‬יהודי יוון ה ו כ י ח ו את ע צ מ ם לא רק כגורם ח ש ו ב ב כ ל כ ל ת ה מ ד י נ ה ‪ ,‬אלא אף‬
‫גילו נ א מ נ ו ת ו מ י ל א ו את ח ו ב ת ם כלפי יוון‪ .‬י ח ד עם בני ה מ ו ל ד ת היוונית הקריבו‬
‫גם היהודים קרבנות ל מ ע ן ארצם ו נ מ צ א ו בשורות ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ה ח ז י ת בקרבות‬
‫ש ה א ו מ ה היוונית נ א ל צ ה לנהל‪ ,‬כדי להגן על זכויותיה ההיסטוריות ה נ צ ח י ו ת ;‬
‫ג‪ .‬נאמנותם שלי יהודי יוון ש ו ל ל ת מ ר א ש כל ח ש ד ש ל ה ת ע ר ב ו ת מ צ ד ם ב פ ע ו ל ו ת‬
‫או תנועות ה ע ל ו ל ו ת לאיים ע ל ב י ט ח ו ן צ ב א ה כ י ב ו ש ‪:‬‬
‫ד‪ .‬אשר ל ה כ ר ה הלאומית‪ ,‬הרי שבני ה מ ו ל ד ת ה מ ש ו ת פ ת הנקראת יוון מופיעים‬
‫ת מ י ד כאברים שווים ש ל גוף הלאומי‪ ,‬בלי ה ב ד ל ד ת או א מ ו נ ה ‪:‬‬
‫ה‪ .‬אמונתנו ה ק ד ו ש ה אינה מכירה בעליונות או נחיתות ה מ ב ו ס ס ו ת ע ל גזע או ד ת ‪:‬‬
‫היא מ ל מ ד ת ‪ ,‬שאין יהודי או ה ל נ י ) ״ א ל ה ג א ל א ט י י ם ״ גי‪ ,(28 ,‬ודנה ל ח ו ב ה כל‬
‫נטייה ל ה פ ל י ה גזעית או דתית‪.‬‬
‫ו‪ .‬שיתוף הגורל בימי ט ו ב ה ורעה לאומיים ח י ש ל ו א ת הקשרים המסורתייים בין‬
‫כל האזרחים ללא ה ב ד ל גזע‪...‬‬
‫)מתוך‪ :‬מולנו ונחמה‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪(106‬‬
‫התקופה‬
‫ההיבני‪/‬‬
‫תקופה ‪I‬‬
‫אפריל ‪ - 1941‬יולי ‪1942‬‬
‫תקופה ‪II‬‬
‫יולי ‪ — 1942‬פברואר ‪1943‬‬
‫תקופה ‪III‬‬
‫פברואר ‪ 15 — 1943‬במארס‬
‫טרם‬
‫כיבוש‬
‫‪1943‬‬
‫כיבוש גרמני מול‬
‫התארגנות יהודית‬
‫יחסי יהודים יוונים‬
‫איטלקים‬
‫הנהגה יהודית‬
‫ומוסדות קהילה‬
‫חיי יומיום )מצב‬
‫כלכלי‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫חינוכי(‬
‫דת וזהות יהודית‬
‫היבטים נוספים‬
‫)לדעתכם(‬
‫•ש‪-‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫פרק זה עוסק בגורל יהודי שאלוניקי באושוויץ‪ .‬אושוויץ בתודעתנו הוא השואה‪,‬‬
‫הוא המסמל את השואה‪ ,‬וככזה נתפס מחנה זה כמיקשת מוות אחת‪.‬‬
‫״האם יכולים אנו להיות בני זמנו של הזעזוע?״ שואלת שושנה פלמץ בהתייחסה‬
‫לסרטו של קלוד לנצמן ״שואה״‪ ,‬״בני הזמן של העקירה‪ ,‬של תהליך אובדן הכיוון‬
‫שמחולל השיחזור‪ ...‬האם יכולים אנו‪ ...‬לקחת על עצמנו לא את המשימה החתומה‬
‫של הקנית משמעות לשואה‪ ,‬אלא את המשימה שאין לה קץ‪ ,‬של המפגש עם‬
‫השואה?״*‬
‫אנו נמנעים ממפגש עם מחנה המוות הגדול ביותר שידעה האנושות‪ ,‬בעיקר משום‬
‫התחושה שאנו‪ ,‬שלא ״היינו שם״‪ ,‬איננו מסוגלים להבין מציאות זו‪ ,‬שאושוויץ הוא‬
‫״פלנטה אחרת״‪ ,‬אירוע חוץ־היסטורי וחוץ־אנושי‪ .‬עם זאת מחנה אושוויץ הופעל‬
‫על ידי בני־אדם כדי לרצוח בני־אדם אחרים‪ ,‬שהוגדרו כמי שאינם ראויים לחיים‪.‬‬
‫הוא חלק מתולדות תקופתנו‪ ,‬הוא התרחש בכאן ועכשיו האנושיים‪ ,‬ובו בזמן הוא‬
‫חורג מכל מה שהדמיון האנושי יכול להעלות על הדעת‪ .‬שניות זו מעוררת קשיים‬
‫רבים אצל הלומד‪.‬‬
‫אושוויץ אינה מקשה אחת של מוות‪ .‬אלפי בני־אדם נילחמו במחנה זה על חייהם‪.‬‬
‫אנשים שונים בדרכים שונות וממניעים ותכליות שונות‪ .‬לכאן מגיעים יהודי‬
‫שאלוניקי ויוון‪ ,‬ורובם נרצחים מיד‪.‬‬
‫פרק זה יעסוק ביהודים היוונים ששרדו ואשר על עדויותיהם אנו יכולים היום‬
‫להסתמך‪ .‬ננסה לברר כיצד שרדו נוכח אובדן ושלילה של הזהות האישית והרס כל‬
‫הזיקות של הפרט אל מירקם חייו הקודמים‪ .‬כמו כן נעמוד על היווצרותן של זיקות‬
‫ביץ־אישיות בקרב יהודי יוון באושוויץ‪ .‬זיקות ויחםי־גומלין אלה העם בסיס לזהות‬
‫משותפת המחליפה את זו שנהרסה עם הגירוש משאלוניקי‪.‬‬
‫;‬
‫פלמן שושנה‪ ,‬״בעיהן העדות׳ — ״שואה״ של קלוד לנצמן‪ ,‬זמנים‪ ,1991 ,‬מס׳ ‪ ,39-40‬עמ׳ ‪.24‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫‪ .1‬להכיר את הבעיות העיקריות ש ע י מ ן ה ת מ ו ד ד ו‬
‫האסירים באושוויץ‪.‬‬
‫‪ .2‬להכיר את יחסי־הגומלין האנושיים בקרב האסירים‬
‫השאלוניקאים‪.‬‬
‫‪ .3‬לנסות להתקרב ל ה ב נ ת מ א ב ק ם ש ל יהודי שאלוניקי‬
‫ח ל ק א׳ — שיעור מ ב ו א ‪ :‬האסיר היהודי באושוויץ‬
‫‪ .1‬רקע כללי על אושוויץ‪.‬‬
‫‪ .2‬דיון‪.‬‬
‫‪ .3‬תרגיל זהות אישית‪.‬‬
‫לשמירה על צלם אנוש ב מ צ ב י קץ וזאת נוכח זהותם‬
‫‪ .4‬ניתוח מקורות )ציטוט מ א ת ק‪ .‬צטניק ופרימו לוי(‪.‬‬
‫הייחודית‪.‬‬
‫‪ .5‬דיון‪.‬‬
‫‪ .4‬להביא ל מ ו ד ע ו ת את מ ש מ ע ו ת ה א ו ב ד ן של קהילת‬
‫יהודי שאלוניקי‪.‬‬
‫ח ל ק ב׳ — ס ד נ א ‪ :‬יהודי שאלוניקי באושוויץ‬
‫ה ס ד נ א מ ו ר כ ב ת מ ש נ י נושאים‪:‬‬
‫אמצעים‪:‬‬
‫נושא ראשון — מ ש מ ע ו ת שלילית ה ז ה ו ת וצלם ה א ד ם‬
‫— סרט‬
‫עבור יהודי שאלוניקי‪.‬‬
‫— מקורות — ק ט ע י עדויות של יהודים שאלוניקאים‬
‫ניצולי א ו ש ו ו י ץ ־ ב י ר ק נ א ו ) צ ׳ ג נ י ה וז׳קו רזון מופיעים‬
‫נושא שני — גישות ל מ א ב ק ל ה י ש ר ד ו ת ב מ ח נ ה‬
‫ההשמדה‪.‬‬
‫גם בסרט(‬
‫נושא ר א ש ו ן ‪:‬‬
‫‪ .1‬ה ת ל מ י ד י ם יעלו ה ש ע ר ו ת והסברים ל צ י ט ו ט מ ת ו ך‬
‫שיטה‪:‬‬
‫פרק זה עוסק בגורל יהודי יוון ושאלוניקי באושוויץ‪,‬‬
‫ולכן הכותבים מניחים‪ ,‬ש ה ת ל מ י ד י ם ל מ ד ו על מ ח נ ה‬
‫ה ש מ ד ה וריכוז זה‪ ,‬על סדריו ועל מטרותיו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ברצוננו ל ה ד ג י ש את ה ח ש י ב ו ת ש ל ‪ ,‬ל י ב ו ן‬
‫מ א מ ר ו ש ל פרופ׳ ג ו ט מ ן ‪.‬‬
‫‪ .2‬הקרנת ה ס ר ט ‪ :‬״ ה ו ל ו ק פ ט ו מ ה ״ — ש ו א ת יהודי‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫‪ .3‬דיון )בעקבות ה ה ס ר ט ( ‪ :‬ש א ל ת אובדן ה ז ה ו ת של‬
‫יהודי שאלוניקי‪.‬‬
‫סוגיות הקשורות באושוויץ בכלל כשעור הכנה‪,‬‬
‫ה מ ק ד י ם את ה ל י מ ו ד ה ס פ צ י פ י על יהודי יוון ושאלוניקי‬
‫נושא שני‪:‬‬
‫באושוויץ‪.‬‬
‫‪ .1‬ה צ ג ת ה ש א ל ה המרכזית‪.‬‬
‫לפרק זה מ ת ל ו ו ה ה ס ר ט ‪ :‬״ ה ו ל ו ק פ ט ו מ ה ״ ‪ ,‬ש ה ו פ ק ע״י‬
‫‪ .2‬ח ל ו ק ת ה כ י ת ה ל ק ב ו צ ו ת )עבודה ע ל מקורות‬
‫״משואה״‪.‬‬
‫עדויות(‪.‬‬
‫הסרט מציג את נושאיו המרכזיים של ה פ ר ק ‪:‬‬
‫‪ .3‬דיון ב ש א ל ה המרכזית לאור ה ת ה ל י ך הלימודי‪.‬‬
‫א‪ .‬ש ל י ל ת צלם אנוש‪.‬‬
‫‪ .4‬סיכום‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרכי הישרדות באושוויץ‪ :‬יהודי יוון ושאלוניקי‬
‫כ ק ב ו צ ת ת מ י כ ה ה מ ק י י מ ת זיקות גומלין בין־אישיות‪.‬‬
‫הסרט יכול ל ש מ ש בסיס לדיון ב ש א ל ו ת אלה‪ .‬עם‬
‫זאת אנו מביאים בפני ה מ ו ר ה עדויות של ניצולים‬
‫שאלוניקאים והנחיות כיצד ניתן ל ש ל ב בין השנים‪.‬‬
‫ה צ ע ה לפעילות ח ל ו פ י ת ‪:‬‬
‫דיון על ה ס ר ט ‪ :‬״ ה ו ל ו ק פ ט ו מ ה ״ — ש ו א ת יהודי‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שיעור מבוא‪ :‬האסיר היהודי באושוויץ‬
‫חלק א׳‪ :‬אושוויץ‬
‫רקע היסטורי‪:‬‬
‫הצדדים‪ ,‬אך בעיקר ל צ ד אחד‪ ,‬בכיוון לתאי הגזים‪.‬‬
‫אותם שהוכוונו לצד השני נועדו ל מ ח נ ו ת ה ע ב ו ד ה ‪.‬‬
‫אותם ש נ ש ל ח ו לתאי הגזים נרצחו כבר באותו יום‬
‫אושוויץ הינו מ ח נ ה הריכוז ו ה ה ש מ ד ה ‪ ,‬ה ג ד ו ל מבין‬
‫וגוויותיהם נשרפו במשרפות‪ ,‬אך אם היה מ ס פ ר‬
‫כ־‪ 2,000‬מ ח נ ו ת הריכוז ו מ ח נ ו ת ה ע ב ו ד ה ש ל הנאצים‪,‬‬
‫הגוויות גדול יותר מ ה ס פ ק המשרפות‪ ,‬היו שורפים את‬
‫ו ה מ ח נ ה ה ג ד ו ל ביותר ל מ ט ר ו ת ה ש מ ד ת ה ע ם היהודי‬
‫ה ג ו פ ו ת ב ש ט ח פתוח‪ .‬את ה ח פ צ י ם שהשאירו הקורבנות‬
‫ב א מ צ ע ו ת ה מ ת ה בגזים‪.‬‬
‫ב־‪ 27‬באפריל ‪ 1940‬פ ק ד ה ע ר י ך הימלר להקים מ ח נ ה‬
‫ריכוז ח ד ש וגדול ליד העיר א ו ש ן ע צ ׳ י ם ב מ ז ר ח שלזיה‬
‫העלית‪ ,‬ש ס ו פ ח ה לרייך ל א ח ר ת ב ו ס ת ה ש ל פולין‬
‫ס ב פ ט מ ב ר ‪.1939‬‬
‫ביוני ‪ 1940‬ה ב י א ו הנאצים מ ש ל ו ח י אסירים ל מ ח נ ה ‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ה הראשונה היו רובם אסירים פוליטיים פולנים‪,‬‬
‫ב־‪ 1‬במארס ‪ 1941‬היה מספרם ‪.10,900‬‬
‫עד מ ה ר ה נודע א׳ כ מ ח נ ה הריכוז הנאצי הגרוע ביותר‪.‬‬
‫ה ש י ט ה ה נ א צ י ת לעינוי האסירים ה ת נ ה ל ה בו בדרך‬
‫האכזרית ביותר‪ .‬ב א ח ד מבנייני ה מ ח נ ה ‪ ,‬ה מ כ ו נ ה ״בלוק‬
‫‪11‬״‪ ,‬הוקם בונקר מ י ו ח ד לעונשים החמורים ביותר‪.‬‬
‫לפני הבניין ה ה ו א היה ה״קיר ה ש ח ו ר ״ ושם ה ת נ ה ל ו‬
‫בשגרתיות ה ו צ א ו ת להורג ש ל האסירים‪ .‬ל מ ר ב ה‬
‫האירוניה התנוססה מ ע ל ל ש ע ר הראשי כ ת ו ב ת ענקית‬
‫שהכריזה‪ :‬״ ע ב ו ד ה מ ו ב י ל ה לחירות״ ‪.(Arbeit Macht‬‬
‫)‪Frei‬‬
‫אספו עובדי הפרך‪ ,‬שיחידתם נקראה באירוניה ״ ק נ ד ה ״‬
‫)קנדה ה י ת ה בעיני האסירים ס מ ל לעושר(‪ .‬בפיקוחם‬
‫ה ח מ ו ר ש ל אנשי הס״ס איחסנו האסירים ה ל ל ו את‬
‫ה ח פ צ י ם ב מ ח ס ן מ י ו ח ד שנבנה לכך‪ ,‬כדי ש י י ש ל ח ו‬
‫לגרמניה ל ה ע ש י ר את הרייך השלישי‪.‬‬
‫הקורבנות ש ל א נ ש ל ח ו לתאי הגזים נ ש ל ח ו ת ח י ל ה‬
‫ל ח ל ק ש ל ה מ ח נ ה שנקרא ״הסגר״‪ ,‬אך לפני־כן נלקחו‬
‫ל מ ר ח ץ ה מ ח נ ה ‪ ,‬ה ״ ס א ו נ ה ״ ‪ .‬שם נ ל ק ח ו מ ה ם בגדיהם‬
‫וכול ח פ צ י ה ם האישיים‪ ,‬שערם גולח‪ ,‬גברים ונשים‬
‫כ א ח ד ‪ ,‬והם קיבלו ח ל י פ ו ת פסים ‪.‬של אסירים‪ .‬ב״הסגר״‬
‫יכול היה אסיר לשרוד רק ש ב ו ע ו ת אחדים‪ .‬ת ו ח ל ת‬
‫חיים מ מ ו צ ע ת ש ל אסיר ב מ ח נ ה ה ע ב ו ד ה ארכה כ מ ה‬
‫חודשים‪ .‬א ח ר פרק זמן כזה ה פ כ ו אסירים רבים ל מ ה‬
‫ש ה י ה קרוי ב ע ג ת ה מ ח נ ה ״מוזלמנים״‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בני־אדם‬
‫השרויים ב א פ י ס ת כ ו ח ו ת מ ו ח ל ט ת ו ב ח ו ל ש ה כללית‪,‬‬
‫ע ד ש ב ק ו ש י היו מסוגלים לזוז ולהגיב לסביבתם‪.‬‬
‫אין פ ל א שכול אסיר ניסה ל צ א ת מן ה ״ ה ס ג ר ״ מ ה ר‬
‫במארס ‪ ,1941‬ציווה הימלר להקים אגף שני ל מ ח נ ה ‪,‬‬
‫ככול האפשר‪ .‬רבים מ ה ם נ ש ל ח ו ל מ ח נ ו ת ה מ ש נ ה ש ל‬
‫הרבה יותר גדול‪ ,‬ב מ ר ח ק ‪ 3‬ק ״ מ מ ה מ ח נ ה המקורי‪.‬‬
‫א׳‪ ,‬או ל מ ח נ ו ת ריכוז אחרים‪ .‬ח ל ק מהאסירים יועדו‬
‫האגף נקרא א׳ ח ־ ב י ר ק נ א ו ) ‪. ( B i r k e n a u‬‬
‫ל ע ב ו ד ו ת שונות בא׳ ‪ I‬או ‪ .III‬א ח ד הדברים ה מ פ ח י ד י ם‬
‫במונוביץ )‪ (Monowitz; Monowice‬הוקם מ ח נ ה‬
‫בא׳ היה המיסדר )‪ ,(Appell‬ה ש כ ם בבוקר ו מ א ו ח ר‬
‫שלישי‪ ,‬א׳ ‪111‬־בונה־מונוביץ‪ .‬ה ש ם בונה )‪ (Buna‬בא‬
‫אחר־הצהריים‪ ,‬ל א ח ר שהאסירים ש ב ו מ מ ק ו מ ו ת‬
‫מ מ פ ע ל י גומי מ ל א כ ו ת י ״בונה״ שבמונוביץ‪ .‬ה ו ק מ ו‬
‫ע ב ו ד ת ם ‪ :‬לעיתים נערך מיסדר גם באישון לילה‪.‬‬
‫מ ח נ ו ת מ ש נ ה אחרים‪ ,‬מסונפים למונוביץ‪ ,‬וגם הם‬
‫האסירים ה ו ע מ ד ו דום‪ ,‬בלא ניע‪ ,‬בדרך כלל כ מ ע ט‬
‫נכללו ב מ ס ג ר ת א׳ ‪ .III‬ב מ ר ו צ ת ה ז מ ן נבנו עוד ‪45‬‬
‫בלי כסות לגופם‪ ,‬ש ע ו ת רבות‪ ,‬ח ש ו פ י ם לקור‪ ,‬בגשם‬
‫מ ח נ ו ת משנה‪ .‬א׳ ‪) II‬בירקנאו( ש ה י ה ה מ א ו כ ל ס ביותר‬
‫ובשלג‪ .‬מי ש מ ע ד או שנפל‪ ,‬נ ש ל ח לתאי הגזים‪ .‬א ח ד‬
‫ברשת מ ח נ ו ת הריכוז א׳‪ ,‬היה גם האכזרי והבלתי‬
‫התפקידים הקשים ביותר היה מ ו ט ל על אסירים ביחידה‬
‫אנושי ביותר בתנאיו‪ .‬אסירי מ ח נ ו ת בירקנאו היו בעיקר‬
‫מ י ו ח ד ת שנקראה ״זונדרקומנדו״‪ .‬האסירים ה ה ם‬
‫יהודים‪ ,‬פולנים וגרמנים‪ .‬זמן מ ה היה במקום מ ח נ ה‬
‫ה ו כ ר ח ו ל ע ב ו ד במשרפות‪ ,‬בשריפת גופות הקורבנות‬
‫ה מ ש פ ח ו ת של הצוענים ו מ ח נ ה ה מ ש פ ח ו ת ש ל יהודי‬
‫שנרצחו באותו יום בתאי הגזים‪.‬‬
‫צ׳כיה‪.‬‬
‫בעוזבם את ה ״ ה ס ג ר ״ בבירקנאו ל ע ב ו ד ת פרך בא׳ או‬
‫התהליך — כשעצרו הרכבות ברציף ת ח נ ת הרכבת‬
‫ב א ח ד מ מ ח נ ו ת ה מ ש נ ה נרשמו האסירים מספרם ק ו ע ק ע‬
‫)ה״רמפה( בבירקנאו‪ ,‬ד ח פ ו שומרים בגסות את‬
‫ע ל א מ ת ם ה ש מ א ל י ת ‪ .‬כך ע ש ו גם לאסירים שכוונו‬
‫הנוסעים בחיפזון ה ח ו צ ה ‪ .‬הקורבנות נדרשו ל ה ש א י ר‬
‫ישירות לא׳ ‪ .1‬כך נרשמו ‪ 405,000‬אסירים בני לאומים‬
‫את כול ח פ צ י ה ם האישיים ונצטוו ל ע מ ו ד בשני טורים‪,‬‬
‫שונים‪ .‬רובם המכריע של קורבנות א׳‪ ,‬הגברים והנשים‬
‫גברים ונשים בנפרד‪ .‬הטורים הללו היו אמורים לנוע‬
‫ש ה ו ב ל ו לתאי הגזים ונרצחו שם מ י ד בבואם לא׳‪.‬‬
‫במהירות לנקודות ש ב ה ן ערכו קציני ס״ס את מ ה‬
‫יום בחייו ש ל אסיר‪ ,‬כפי שתיארו ז א ת סופרים רבים‪,‬‬
‫ש ה י ה מכונה ״סלקציה״‪ ,‬וכיוונו את הקורבנות לשני‬
‫מ ח ו ל ק לסדרות ארוכות ש ל ח ו ב ו ת ופקודות‪ .‬ח ל ק ן‬
‫מ ו כ ת ב על־פי שיגרת ה מ ח נ ה ‪ ,‬אחרות בלתי צפויות‬
‫בתרופות ובמזון‪ ,‬תיעוד פ ש ע י הנאצים נגד האסירים‪,‬‬
‫מראש‪ ,‬כ ת ו צ א ה מ פ ק ו ד ה מגבוה‪ ,‬או ה ת פ ר צ ו ת אלימות‬
‫ארגון בריחות‪ ,‬ח ב ל ה ופעילות מדינית‪ .‬חברי התנועה‬
‫שרירותית ש ל מ פ ק ד ה מ ח נ ה ‪ .‬ישנן פ ק ו ד ו ת ו ח ו ב ו ת‬
‫ניסו ל ה ט י ל ע ל אסירים מדיניים תפקידי אחריות‬
‫ה מ כ ו ו נ ו ת נגד כול האסירים‪ ,‬אחרות מ י ו ע ד ו ת רק‬
‫והתכוננו למרד ב מ ח נ ה ‪.‬‬
‫לאסיר א ח ד או לקבוצה מוגדרת ש ל אסירים‪ .‬יכולתם‬
‫ב־‪ 7‬ב א ו ק ט ו ב ר ‪ 1944‬מרדו האסירים ש ה ש ת י י כ ו ל מ ה‬
‫ה פ י ס י ת ו ה נ פ ש י ת ש ל האסירים נוצלה בלי הרף ב מ א מ ץ‬
‫שכונה ״זונדרקומנדו״ והרסו ל פ ח ו ת תא גזים אחד‪.‬‬
‫ה ב ל ת י פוסק לעבור את כול נפתולי ה ש ל ב י ם שהיוו יום‬
‫כול מ ש ת ת פ י ה מ ר ד נפלו בקרב‪ .‬אחרי ה מ ר ד גילו אנשי‬
‫שגרתי‪ :‬ה ש כ מ ה עם שחר‪ ,‬יישור מ י ט ו ת ה ק ש ‪ ,‬מיסדר‬
‫ה ס ״ ס כי ק ב ו צ ה ש ל נשים יהודיות צעירות מ מ ח נ ה‬
‫בוקר‪ ,‬מ ס ע לעבודה‪ ,‬שעות ע ב ו ד ת פרך‪ ,‬ה מ ת נ ה בתור‬
‫מונוביץ‪ ,‬ב ה נ ה ג ת ה ש ל ר מ ה רובוטה‪ ,‬הן ש ה ב ר י ח ו‬
‫לארוחה‪ ,‬שיבה ל מ ח נ ה ‪ ,‬ביקורת בבלוק ומיסדר ערב‪.‬‬
‫ל״זונדרקומנדו״ את חומרי הנפץ למרד‪ .‬ב־‪ 6‬בינואר‬
‫ציין ויקטור פרנקל‪ :‬״פרק זמן קצר ב מ ח נ ה ‪ ,‬ל מ ש ל‬
‫‪ 1945‬ה ו צ א ו להורג ארבע מהנשים הללו‪.‬‬
‫יום מ ל א עינויים וליאות בכול ש ע ה ושעה‪ ,‬נראה היה‬
‫לפני ה מ ר ד ע ש ו אסירי ה״זונדרקומנדו״ פ ע ו ל ת‬
‫כנצח״‪ .‬כול סטייה או מ ע י ד ה מ צ ד האסיר‪ ,‬מ ח מ ת‬
‫ה ת נ ג ד ו ת ח ש ו ב ה מ א ו ד ‪ :‬ח ל ק מ ה ם ה צ ל י ח ו לרשום‬
‫תאונה בגדודי ה ע ב ו ד ה או בבלוק‪ ,‬או אפילו ח ו ל ש ה‬
‫יומנים‪ ,‬ובהם תיארו בפרוטרוט את אירועי א׳‪ .‬היומנים‬
‫אישית ו מ ח ל ה ‪ ,‬הסתיימו לרוב ב ה ו צ א ת ו להורג‪.‬‬
‫הללו הוסתרו מ ת ח ת ל א ד מ ה ‪ .‬אחרי ה מ ל ח מ ה נתגלו‬
‫נוסף לאותם שנבחרו ב ״ ס ל ק צ י ה ״ ל ע ב ו ד ת פרך‪ ,‬עם‬
‫היומנים ונתנו תיעוד ח ש ו ב ביותר‪.‬‬
‫בואה ש ל הרכבת ל ״ ר מ פ ה ״ בבירקנאו‪ ,‬היתה עוד‬
‫ב א מ צ ע ינואר ‪ 1945‬ה ח ל ה צ ב א הסובייטי ב מ ת ק פ ה‬
‫ק ב ו צ ה ק ט נ ה הרבה יותר שבינתיים ניצלה מ מ ו ו ת‬
‫בכיוון קרקוב ואי‪ .‬הנאצים ה ח ל ו בנסיגה חפוזה‪.‬‬
‫ו ל א נ ש ל ח ה לתאי הגזים‪ .‬א ל ה היו הקורבנות ש נ ב ח ר ו‬
‫‪ 58,000‬האסירים‪ ,‬רובם יהודים‪ ,‬נ ש ל ח ו אל מ ח ו ץ‬
‫לנסויים ךפואיים‪ .‬רבים מ א ו ת ם ״ניסויים״ נערכו על‬
‫ל מ ח נ ה א׳ ב ־ ״ צ ע ך ת ה מ ו ת ״ ‪ .‬רוב הצועדים נהרגו‬
‫גופם ש ל יהודים מיוון — גברים ונשים צעירים‪ .‬הם‬
‫ב מ ה ל ך ה צ ע ד ה ‪ ,‬אחרים נרצחו כבר לפני צ א ת ם את‬
‫עברו עינויים וסבל ש ל א יתוארו‪ .‬ביולי ‪ ,1942‬הציע‬
‫ה מ ח נ ה ‪) .‬מתוך הערך ״אושוויך‪ ,‬האנציקלופדיה של השואה‪ ,‬יד ושם‪ ,‬נון‬
‫הימלר לעקר בא׳ נשים יהודיות‪ .‬הרופא הגרמני ס״ס‬
‫א׳‪ ,‬עמ׳ ‪(56-41‬‬
‫בריגדפירר פרופסור קךל קלאובךג ה ח ל בניסויים כ א ל ה‬
‫ברונסבךיק‪ ,‬קיבל א ת ה ת פ ק י ד להקים בבלוק ‪ 10‬ש ב א ׳‬
‫לקריאה נוספת אנו מ צ י ע י ם ‪:‬‬
‫‪ I‬ת ח נ ת ניסויים ד ו מ ה לעיקור נשים ולניסויים פליליים‬
‫‪ .1‬לאנגביין הרמאן‪ ,‬מחנה־ריכוז ו ה ש מ ד ה אושוויץ־‬
‫פסיאודו־רפואיים אחרים‪ .‬בין הקורבנות שנבחרו‬
‫בירקנאו‪ ,‬בתוך‪ :‬מ ח נ ו ת הריכוז הנאציים‪ ,‬יד ושם‪,‬‬
‫לניסויים ה ה ם היו קבוצות תאומים )וביניהם גם ילדים(‬
‫ת ש ״ מ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.233-217‬‬
‫וגמדים‪ .‬לקלאוברג סייעה ק ב ו צ ה ש ל רופאים נאציים‬
‫שערכו בדרך־כלל גם א ת ה ״ ס ל ק צ י ו ת ״ ב ״ ר מ פ ה ״‬
‫‪ .2‬ג ו ט מ ן ישראל‪ ,‬״ ה ק ב ו צ ו ת ה ל א ו מ י ו ת השונות‬
‫ב מ ח נ ו ת ו מ ע מ ד האסירים בעלי התפקידים״‪ ,‬בתוך‪:‬‬
‫בבירקנאו‪ .‬הידוע מכולם היה יוזף מנגלה‪ .‬ניסוייו‬
‫מ ח נ ו ת הריכוז הנאציים‪ ,‬יד ושם‪ ,‬ת ש ״ מ ‪ ,‬עמ׳‬
‫הברבריים נערכו בעיקר בילדים‪ ,‬בתאומים צעירים‬
‫‪.142-115‬‬
‫ובגמדים‪.‬‬
‫‪ .3‬הקרנת ה ס ר ט ״לילה וערפל״‪.‬‬
‫ה ס ג ל הנאצי ב מ ח נ ה הסתייע ב כ מ ה אסירים בעלי‬
‫זכויות יתרות‪ ,‬שנהנו ממזון ומתנאים טובים יותר‪ ,‬והיה‬
‫ל ה ם סיכוי רב יותר להישרד‪ ,‬כול עוד עזרו ב א כ י פ ת‬
‫הנחיה‪:‬‬
‫ש ל ט ו ן הטרור ע ל א ח י ה ם האסירים‪ .‬האסירים ה ל ל ו‬
‫היו קאפו‪ ,‬זקני הבלוק )‪ ,(Blockalteste‬ה א ח ר א י ם‬
‫לבלוק מסוים בצריף ש ל אסירים‪ ,‬ומנהלי ע ב ו ד ה‬
‫‪ (Vorarbeiter‬האחראים ל ק ב ו צ ת אסירים־עובדים‪.‬‬
‫ב־‪ 1943‬הוקם ביוזמתם ש ל אסירים אוסטרים ארגון‬
‫ה ת נ ג ד ו ת רב־לאומי ו ש מ ו ק ב ו צ ת ה מ א ב ק א׳‪ .‬ה ק ב ו צ ה‬
‫פ ע ל ה ב מ ח נ ה הראשי ובבירקנאו‪ .‬תנועת ה ה ת נ ג ד ו ת‬
‫ב מ ח נ ה היתה פעילה ב ת ח ו מ י ם רבים‪ :‬עזרה לאסירים‬
‫‪ .1‬המורה יספר על‬
‫סדריו‬
‫מחנה‬
‫ומטרותיו‪.‬‬
‫‪ .2‬המורה ידון עם‬
‫התלמידים‬
‫״אנו שלא היינו שם״‬
‫ולהבין‬
‫ההשמדה‪ :‬מכנה‬
‫המחנה‪,‬‬
‫את‬
‫כשאלת היכולת שלנו‪,‬‬
‫כ״פלנטה‬
‫המציאות ואת‬
‫האחרת״‪ ,‬ללמוד‬
‫המאבק‬
‫באושוויץ‪.‬‬
‫‪ .3‬תרגיל זהות אישית )ראה עמי ‪. ( 4 9‬‬
‫להישרדות‬
‫‪ . 4‬המורה יכרר עם‬
‫א‪ .‬מהם‬
‫התלמידים את הנושאים הבאים־‪.‬‬
‫המרכיבים של זהות אישית? ומה‬
‫לנו את תהושת זהותנו ?‬
‫מעניק‬
‫ב‪ .‬מה פירוש אובדן צלם אנוש ומהי‬
‫המשמעות‬
‫ג‪ .‬מהי‬
‫״מציאות‬
‫היא‬
‫‪.5‬‬
‫של‬
‫שלילת הזהות?‬
‫טוטלית״‬
‫במחנה ריבה ובמה‬
‫ניבדלת‬
‫ממציאות של גיטו‪ ,‬בית בלא?‬
‫המורה ינתח עם‬
‫התלמידים את דבריהם של ק‪.‬‬
‫צטניק‬
‫ושל פרימו לוי‪ .‬דברים אלה חינם‬
‫של שני‬
‫החיים‬
‫המורה‬
‫המוצא‬
‫ניסיונות‬
‫סופרים ניצולי אושוויץ להסביר בדיעבד את‬
‫בתוך‬
‫מחנה‬
‫ההוויה של‬
‫ההשמדה‪.‬‬
‫ידגיש את השוני בין שני‬
‫של‬
‫ההתיחסות‬
‫המשרפות באושוויץ‪ :‬מבט מבפנים‬
‫הקטעים בנקודת‬
‫למציאות במחנה‬
‫ההשמדה‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬זהות אישית‬
‫א‪ .‬עירבו‬
‫רשימה של עשרה‬
‫מרכיבים של‬
‫הזהות‬
‫האישית‪:‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.10‬‬
‫ב‪ .‬רישמו מהם‬
‫ג‪ .‬השוו את שתי‬
‫המרכיבים‪,‬‬
‫ששלילתם פירושה שלילת צלם אנוש‪ ,‬ודרגו אותם לפי פדר‬
‫הרשימות‪ .‬האם יש ביניהן דימיון? הכבידו את‬
‫מימצאיבם‪.‬‬
‫חשיבותם‪.‬‬
‫ק ט ע ראשון‪ :‬דבריו ש ל ק‪ .‬צטניק בעת מתן עדותו ב מ ש פ ט א י י כ מ ן ‪:‬‬
‫״במחנה ההשמדה הכל היה כה מוזר‪ ,‬משונה‪ ,‬מעליב ומזעזע‪ ,‬עד שכל‬
‫ביטויי הגנאי‪ ,‬כגון חיי עבדות‪ ,‬חיים של עבודת פרך‪ ,‬מיתות משונות‬
‫וכיוצא בזה אינם תופסים כלל באותה המציאות האחרת‪ .‬אפילו הזמן‬
‫לא היה שם כפי שהוא כאן‪ ,‬על פני כדור הארץ‪ .‬כל שבריר רגע נע‬
‫שם על גלגלי זמן אחר‪ .‬ולתושבי הפלנטה הזו לא היו שמות‪ ,‬לא היו‬
‫להם הורים ולא היו להם ילדים‪ .‬הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן‪,‬‬
‫הם נשמו לפי חוקי טבע אחרים‪ ,‬הם לא חיו לפי החוקים של העולם‬
‫כאן‪ ,‬ומתו לא לפי חוקים אלה״‪.‬‬
‫ק ט ע שני‪ :‬מתוך ״ ה ז ה ו א ד ם ? ״ לפרימו לוי‪:‬‬
‫״אני יודע״ אומר פרימו לוי ב״הזהו אדם ?״ ״שלא בנקל ניתן להבין‬
‫את דברי‪ ,‬וטוב שכך הוא‪ .‬ינסה נא‪ ,‬איפוא‪ ,‬כל אחד להרהר כמה‬
‫ערך להרגלי היום יום הקטנים של כל אדם וכמה משמעות יש להם‪:‬‬
‫לחפצים רב^ם שיש אפילו בידי פושט יד עני שבקרן רחוב‪ :‬ממחטה‪,‬‬
‫מכתב ישן‪ ,‬תמונה של אדם יקר‪ .‬דברים מעין אלה הם חלק מישותנו‬
‫כמעט כמו איבר מאיברי גופנו‪ ...‬עתה שוו בנפשכם אדם שניטלו ממנו‬
‫ביתו‪ ,‬הרגליו‪ ,‬בגדיו‪ ,‬הורחק מיקיריו‪ ,‬הכל כל מה שהיה לו‪ :‬אדם‬
‫כזה לא יהיה אלא קליפה ריקה‪ ,‬לא נותר לו דבר‪ ,‬הוא אומלל וחסר‬
‫אונים‪ :‬לא נותר לו כבוד עצמי‪ :‬הוא לא יכול עוד להבחין בין טוב‬
‫ורע‪ .‬משום כך בקלות יתרה מי שאיבד את הכל‪ ,‬גם אישיותו ניטלת‬
‫ממנו בקלות יתרה‪ .‬הוא הופך ליצור נחות ביותר שקל להחליט להמיתו‬
‫בלי מחשבה תחילה‪ .‬ליצור כזה אין להתיחס כאל בן אדם‪ .‬במקרה‬
‫הטוב ביותר יישפט לחיים או למות בשל שיקול של תועלת‪ .‬אולי כעת‬
‫ניתן להבין את המשמעות הכפולה של השם ״מחנה השמדה״‪ .‬ואולי‬
‫יובן עכשיו מה אנו רוצים לבטא במשפט‪ :‬להיות בתחתית‪.‬‬
‫)עציר( למדתי שאני הפטלינג‪ .‬שמי הוא ‪ :174517‬ובכך קורא לנו שם‪,‬‬
‫אותו נישא כל חיינו‪ ,‬סימן שנחרת בכתובת קעקע על יד שמאל״‪.‬‬
‫חלק ב׳‪ :‬יהודי שאלוניקי באושוויץ‬
‫רקע כללי‪:‬‬
‫ל כ ל ו ת א ת כוחותיו ו ל ה ש פ י ל ו ע ד מוות‪ ,‬ה ת ק י י מ ה‬
‫ח ב ר ה כ מ ו נורמלית‪ .‬ה י א ת א מ ה בריבודה ה ח ב ר ת י‬
‫ה פ נ י מ י ובתכליותיה א ת האידיאולוגיה הגזענית‬
‫ב־‪ 15‬ב מ א ר ס ‪ 1943‬יצא ה ט ר נ ס פ ו ר ט הראשון ש ל‬
‫הנציונאל־סוציאליסטית וקיימה בתוכה מוסדות‪ ,‬ל מ ש ל ‪,‬‬
‫יהודי שאלוניקי לאושוויץ‪ .‬ה ו א כ ל ל ‪ 2800‬גברים‪,‬‬
‫תזמורת‪ ,‬בית־חולים‪ ,‬בלוק ענישה‪ ,‬מ ג ר ש ספורט‪,‬‬
‫נשים וילדים‪ .‬ע ד ל מ ח צ י ת ח ו ד ש מ א י גורשו ‪42830‬‬
‫ב־‪ 16‬רכבות‪ .‬ב־‪ 7‬ב א ו ג ו ס ט אותה ה ש נ ה יצא ה מ ש ל ו ח‬
‫האחרון ובו כ־‪ 1800‬יהודים‪.‬‬
‫מ ק ו מ ו ת עבודה‪ .‬א ל א ש ה ע ב ו ד ה ה י ת ה ע ב ו ד ת כפייה‬
‫מ ל ו ו ה ב ה ת ע ל ל ו ת מ ת מ ד ת מ צ ד בעלי התפקידים‬
‫ב מ ח נ ה ‪ ,‬התזמורת ניגנה לפני ה מ ש ר פ ו ת ‪ ,‬ובבית־החולים‬
‫מ ת ו ך ‪ 54,533‬יהודים מ מ ג ו ר ש י יוון‪ ,‬ש ה ג י ע ו בין ה־‬
‫ה מ י ת ו א ת החולים‪ .‬עיוות זה ה פ ך א ת אושוויץ ודריו‬
‫‪ 20‬ב מ א ר ס ‪ 1943‬וה־‪ 16‬ב א ו ג ו ס ט ‪ ,1944‬ה ו מ ת ו מ י ד‬
‫לעולם סגור ה מ ת נ ה ל ע ל ־ פ י חוקיות משלו‪ .‬״נורמליות״‬
‫עם בואם ‪ .41776‬ק ש ה ל ק ב ו ע ז א ת בוודאות‪ ,‬מ ש ו ם‬
‫זו שבאי־נורמליות ח י ז ק ה א ת ע ו צ מ ת ה ו א ת ה ט ו ט ל י ו ת‬
‫ש ה ב א י ם ל מ ח נ ה נ ש ל ח ו הישר ל מ ו ו ת מ ב ל י לעבור מיון‪.‬‬
‫ש ל ה מ צ י א ו ת החיצונית‪ ,‬ש י ת ק ה ו צ י מ צ מ ה את מנגנוני‬
‫‪ 12757‬מיהודי יוון ה ו ש א ר ו בחיים ל א ח ר ה ס ל ק צ י ה‬
‫הנפש‪ .‬להישרד פירושו לנהוג ל פ י הקודקס ה ה ת נ ה ג ו ת י‬
‫הראשונה‪ .‬מ ת ו ך האסירים מיוון‪ ,‬ש נ כ ל א ו בין ה־‪20‬‬
‫ש ל המקום‪.‬‬
‫ב מ א ר ס ‪ 1943‬וה־‪ 16‬ב א ו ג ו ס ט ‪ ,1944‬נשארו בחיים ב־‪2‬‬
‫האסיר מ ח ו י ב בציות מ ו ח ל ט כלומר ב ה ב נ ה ש ל סדרי‬
‫ב ס פ ט מ ב ר רק ‪ ,2469‬כלומר כ־‪ 3.8‬אחוזים מ כ ל ל ‪65‬‬
‫ה מ ח נ ה ‪ ,‬ש ל ה ש פ ה הגרמנית‪ ,‬ש פ ת הפקודות‪ .‬הבדידות‪,‬‬
‫אלף המגורשים‪.‬‬
‫הניכור‪ ,‬הצפיפות‪ ,‬ה ז מ ן הכרונולוגי ה מ ו כ ת ב על־ידי‬
‫ה מ פ ג ש ש ל היהודים השאלוניקאים עם אושוויץ ד ו מ ה‬
‫סדרי ה מ ח נ ה ‪ ,‬חוסר הפרטיות‪ ,‬הרעב‪ ,‬ה ע י מ ו ת ה מ ת מ י ד‬
‫ל מ פ ג ש ש ל כל אסיר עם מ ח נ ה ה ש מ ד ה זה‪ ,‬ועם זאת‬
‫עם המוות‪ ,‬ע ב ו ד ת הכפייה‪ ,‬ה ע נ י ש ה ל ל א כ ל סיבה‪,‬‬
‫יהודי שאלוניקי ויוון היו כ כ ל הנראה ה א ב ו ד י ם מכל‪.‬‬
‫ה ל ב ו ש ה ק ל שאינו מ ת א י ם לקור ש ל חורף פולני‪,‬‬
‫יש ל ה ב ח י ן בין ה מ פ ג ש הראשוני ש ל האסיר עם‬
‫השרירותיות בתוך עולם ב ע ל סדר פנימי‪ ,‬ה מ ח ל ו ת‬
‫אושוויץ‪ :‬״ ה ה ל ם הראשון״‪ ,‬לבין שיגרת הקיום‪ .‬ל א ח ר‬
‫והלכלוך ה י ו מ נ ת ח ל ק ו ש ל האסיר ב מ ש ך היום בכל‬
‫נסיעה ש ל ימים א ח ד י ם בקרונות ה מ י ו ע ד י ם ל ב ה מ ו ת‬
‫יחידת זמן ולו ה ק ט נ ה ביותר‪ .‬נוכח מ צ ב י ם קיצוניים‬
‫ב צ פ י פ ו ת איומה‪ ,‬רעב‪ ,‬צ מ א ו ח ר ד ה מפני יעד הנסיעה‪,‬‬
‫א ל ה ש ל ד ה ־ ה ו מ נ י ז צ י ה ומוות‪ ,‬יכול היה האסיר ל ה ג י ע‬
‫ש ה ו א בבחינת נעלם‪ ,‬יש ב ה ג ע ה לאושוויץ לעיתים‬
‫בנקל ל מ צ ב ש ל שיתוק ואיבוד כ ל רצון ל ח י ו ת ) ל מ צ ב‬
‫מ ש ו ם ה ק ל ה מ ס ו י מ ת ה נ ו ב ע ת מ ח ו ס ר וודאות לגבי‬
‫ש ל ״מוזלמן״(‪.‬‬
‫אופיו ש ל ה מ ק ו ם ש א ל י ו הגיעו‪ .‬לא א ח ת מציינים‬
‫ה ה ת מ ו ד ד ו ת ש ל האסירים השאלוניקאים והיוונים עם‬
‫ניצולי אושוויץ בעדויותיהם‪ ,‬ש ה ר ו ש ם הראשון ש ל ה ם‬
‫מ צ י א ו ת זו היתה ק ש ה במיוחד‪.‬‬
‫ה י ה ש ה ג י ע ו לבית משוגעים‪ .‬האסירים ש ה ס ת ו ב ב ו‬
‫א‪ .‬יהודי יוון ושאלוניקי אינם עוברים תהליך ש ל‬
‫ב ר מ פ ה נתפסו כמשוגעים‪ ,‬ואילו הם‪ ,‬ש מ ק ר ו ב באו‪,‬‬
‫גיטואיזציה כבמזרח־אירופה‪ .‬ב ת ק ו פ ה ש ל טרום‬
‫סברו שיועדו על־ידי הגרמנים ל מ ל א תפקידי שירות‬
‫מ ח נ ה הריכוז ש ב ה נ ח ש פ ו היהודים למוות‪ ,‬ל פ ח ד ‪,‬‬
‫שונים כמו‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬להיות אחיות‪.‬‬
‫לאכזריות‪ ,‬לרעב‪ ,‬ו ב ה היו עדיין מוגנים על־ידי‬
‫ה ב ר ו ט ל י ו ת שגילו הגרמנים אליהם‪ ,‬ה ה פ ר ד ה בין גברים‬
‫ה מ ש פ ח ה ועל־ידי קשרים תומכים אחרים‪ ,‬הם עברו‬
‫ונשים )הסלקציה(‪ ,‬כ א ש ר האסיר אינו יודע מ ה יעלה‬
‫תהליך ח ש ו ב ש ל הכנה ו ל מ י ד ה ש ל דרכי ה ס ת ג ל ו ת‬
‫בגורל יקיריו‪ ,‬ל ק י ח ת כל ה ח פ צ י ם עימם הגיע‪ ,‬ה ח ל פ ת‬
‫לרדיפות הטרור ש ל הנאצים‪ .‬ת ק ו פ ת ״ ה כ נ ה ״ זו עם‬
‫בגדיו בבגדי אסיר‪ ,‬הגילוח ש ל שערות הראש‪ ,‬ההסגר‪,‬‬
‫ה מ ש פ ח ה ש י מ ש ה ב מ י ד ת מ ה התנסות ״ מ ח ש ל ת ״‬
‫חוסר ה ו ו ד א ו ת מפני הבאות‪ ,‬הקיעקוע ש ל ה מ ס פ ר‬
‫עבור רבים‪ .‬היא מיתנה את הזעזוע הראשוני ש ל‬
‫ע ל זרועו — כל א ל ה הופכים א ת ה א ד ם ־ ה ס ו ב י י ק ט‬
‫ה מ פ ג ש ע ם מ ח נ ה ריכוז‪) .‬שמאי דווידסון‪ ,‬״יחסי־גומין אנישיים‬
‫לאובייקט‪ ,‬ל ח פ ץ ‪ .‬ה פ ל י ש ה ש ל ה ח ו ץ א ל גופו ונפשו‬
‫ומשמעותם בקרב אסירי מחנות־הריכוז הנאציים״‪ ,‬בתוך‪ :‬מחנות הריכוז‬
‫ש ל ה א ד ם ה ו פ כ ת מ ע ת ה לשיגרת קיום‪ .‬בשיגרת קיום‬
‫הנאציים‪ ,‬תש״מ‪ ,‬עמ׳ ‪(453-435‬‬
‫זו ה מ צ י א ו ת החיצונית היא כה ברוטלית וטוטלית‪ ,‬עד‬
‫ב‪ .‬אקלים — עבור יהודי יוון ושאלוניקי המורגלים‬
‫כי כדי ל ה מ ש י ך ולשרוד אין האסיר יכול אלא ל ה ס ת ג ל‬
‫באקלים ים־תיכוני‪ ,‬החורף הפולני‪ ,‬לעיתים ע ד‬
‫אליה‪.‬‬
‫‪40°‬״‪ ,‬היה ק ש ה ב מ י ו ח ד ‪.‬‬
‫ב מ ע ר כ ת זו ש ל אושוויץ שכוונה לנצל א ת האסיר‪,‬‬
‫ג‪ .‬ש פ ה — ב מ צ י א ו ת זו ה ת ו צ א ה ש ל אי־הבנת‬
‫‪ .2‬הקרנת הסרט‪:‬‬
‫ה ה ו ר א ו ת היתה מוות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מ ת ח וניגוד בין וותיקים ו ח ד ש י ם — פער זה קיבל‬
‫מ י ש נ ה תוקף בייחוד כ ש ג ד ל ה אוכלוסיית ה מ ח נ ה ‪.‬‬
‫אסיר ותיק או מספר ישן‪ ,‬כפי שכונה באושוויץ‪,‬‬
‫לא ח ש רק עליונות כלפי ה ח ד ש א ל א גם טינה על‬
‫״הולוקפטומה״ —‬
‫שואת יל‪/‬לדי‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫‪ .3‬דיון‪ :‬אובדן הזהות של יהודי‬
‫שאלוניקי‬
‫באושוויץ‬
‫ומשמעותו‪.‬‬
‫‪ . 4‬המורה יבקש‬
‫להעריך‪ ,‬לאור‬
‫הצפייה בסרט‬
‫כ ך ש ה ח ד ש היה ח ו פ ש י ב ע ו ד ה ו א כלוא‪ .‬ניגוד זה‬
‫והתהליך‬
‫הלימודי שעברו‬
‫התלמידים‪ ,‬את‬
‫ה ת ח ז ק בגין אנטגוניזם לאומי‪.‬‬
‫וההסברים‬
‫שהעלו לגבי‬
‫הציטוט מדבריו של‬
‫בגלים ההמוניים היו רוב האסירים ה ח ד ש י ם יהודים‪.‬‬
‫גוטמן‪:‬‬
‫של‬
‫הוותיקים ש כ ב ר התנסו ב ת ק ו פ ו ת קשות‪ ,‬ת פ ס ו‬
‫מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה נוחים יחסית והיו בקיאים בסדרי‬
‫״אבל לדעת הבל‬
‫האבודים מכל‬
‫מחנות הריכוז היו יהודי‬
‫מהתלמידים‬
‫ההשערות‬
‫במציאות‬
‫יוון‪...‬״ ובן יבקש‬
‫להעלות השערות נופפות לציטוט זה‪.‬‬
‫ה מ ח נ ה ‪ ,‬ל ע ו מ ת המוני האסירים הרעבים ה ח ד ש י ם ‪,‬‬
‫יצרו לעתים רושם‪ ,‬ש ה ם אינם מתקיימים ב מ צ י א ו ת‬
‫דומה‪ .‬זהו המקור ל א ד י ש ו ת ולניכור ש ל האסירים‬
‫הוותיקים לרעב‪ ,‬לחולי‪ ,‬לפצעים ולמוזלמניות‪.‬‬
‫המאבק להישרדות של יהודי שאלוניקי‬
‫מבוא כללי‪:‬‬
‫ה מ ח ק ר ההיסטורי והפסיכולוגי‪ ,‬יצירות‪.‬קולנועיות‬
‫רבים מהוותיקים לא סייעו ל ח ד ש י ם בזמן הקריטי‬
‫ש ל ה מ פ ג ש עם ה מ ח נ ה ו ה ה ל ם הראשון‪ .‬ה ק ש י ח ו ת‬
‫ו ה נ ב ו א ו ת ה ש ח ו ר ו ת ה ח י ש ו את הידרדרותם ש ל‬
‫וספרותיות ש מ ו ש א ם אושוויץ‪ *,‬עוסקים גם ב ש א ל ו ת‬
‫כיצד יכול היה האסיר לשרוד בתוך מ צ י א ו ת שכל‬
‫כ ו ל ה מכוונת היתה ל ה פ כ ו לדבר ו ל ה מ י ת ו ככזה‪.‬‬
‫ה ח ד ש י ם ‪) .‬ישואל גוטמן‪ ,‬״הקבוצות הלאומיות השונות במחנות ומעמד‬
‫האסיוים בעלי־התפקירים״‪ ,‬בתוך‪ :‬מחנות הריכוז הנאציים‪ ,‬תש״מ‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.(142-115‬‬
‫ה‪ .‬אופיה ש ל ה ק ה י ל ה היהודית ה ש א ל ו נ י ק א י ת טרם‬
‫ה כ י ב ו ש הגרמני — ק ה י ל ה זו ש מ ר ה ת מ י ד ע ל יחסי‬
‫ס ו ב ל נ ו ת ו פ ת י ח ו ת עם ס ב י ב ת ה ב ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן‬
‫התורכי‪ ,‬אך גם ב ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן היווני‪ .‬ק ה י ל ה זו‬
‫כ מ ע ט ש ל א ידעה גילויי אנטישמיות‪ ,‬וביחסיה עם‬
‫ס ב י ב ת ה ה ו פ י ע ה כ ש ו ו ה בין שווים‪ .‬א מ ו ן בסיסי‬
‫זה ל ס ב י ב ה התערער ב מ י ד ת מ ה ב ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש‬
‫ה א ם ב ה כ ר ח אסיר‪ ,‬אדם ש ש ר ד וניצל מתוך ש ה ס ת ג ל‬
‫ל מ צ י א ו ת נוראה זו‪ ,‬לא יכול היה אלא ל ה פ ו ך חלק‬
‫מ א ו ת ה מ ע ר כ ת ש ב י ק ש ה ל ה מ י ת ו ? ו מ ה ערך יש אם כך‬
‫ל ח י י ם ? מ ה ערך יש לחיים כ ש כ ל יקיריך אינם ו ה מ ו ת‬
‫אורב לך ב כ ל אשר ת י פ נ ה ?‬
‫ניתן ל ה צ י ב ציר ש ל מ ת ח בין נ ט י ל ת כל מרכיבי‬
‫ה ז ה ו ת ש ל האסיר ו ה פ י כ ת ו לאובייקט ה מ ס ת ג ל ופועל‬
‫ל ח ל ו ט י ן ל פ י ה ח ו ק י ו ת וכללי ה ה ת נ ה ג ו ת באושוויץ‬
‫לבין שמירה ע ל פנימיותו גם נוכח אותה מ צ י א ו ת‬
‫ט ו ט ל י ת ותכתיביה‪ .‬קיומו ש ל מ ת ח כזה בין הפנים‬
‫הגרמני‪ ,‬אולם הוא ה מ ש י ך לאפיין א ת יהודי‬
‫לחוץ הוא זה ה ה ו פ ך א ת ה א ד ם מ א ו ב י י ק ט לסובייקט‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫ו‪ .‬ריחוקה ש ל יוון מאיזור ה ה ש מ ד ה — מ צ ב ש מ נ ע‬
‫הגעתן ש ל ידיעות ע ל ה מ ת ר ח ש ‪.‬‬
‫ו מ א פ ש ר לו ל ש מ ו ר ע ל צלם אנוש‪ .‬ב מ א ב ק ש ל ה א ד ם‬
‫ל ה י ש ר ד ו ת אין מדובר‪ ,‬איפוא‪ ,‬בדרך א ח ת ה מ ב ט ל ת‬
‫את ש א ר הדרכים‪ ,‬אלא בקיומן ש ל כל הדרכים יחדיו‪.‬‬
‫הנחיה‪:‬‬
‫קרי‪ ,‬ה מ ת ח התדיר בין ה ח ו ץ לפנים ה ש ו מ ר ע ל ה א ד ם‬
‫מ ה י ט מ ע ו ת ו ה מ ו ח ל ט ת ב מ צ י א ו ת ש ל אושוויץ‪.‬‬
‫״ א ו ל ם ל ד ע ת ה כ ל ה א ב ו ד י ם ביותר ב מ צ י א ו ת‬
‫האסירים היוונים ו ב כ ל ל זה השאלוניקאים אשר נאבקים‬
‫ה מ ח נ ו ת היו יהודי יוון‪ .‬הללו סבלו מ ה א ק ל י ם ‪,‬‬
‫ע ל הישרדותם ב מ ח נ ה בתנאים ש ל ניכור ואי־ידיעת‬
‫ל א הבינו א ת ה ש פ ו ת השגורות ב מ ח נ ו ת ו פ ח ו ת‬
‫ה ש פ ה ‪ ,‬הופכים להיות ק ב ו צ ת ה ש ת י י כ ו ת באושוויץ‪.‬‬
‫מ א ח ר י ם תפסו את הקורה סביבם״‪.‬‬
‫מ ה מ ש מ ע ו ת ה ש ל ק ב ו צ ה זו עבורם? ה א ם זהו ההסבר‬
‫)מתוך‪ :‬גוטמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪(138‬‬
‫ה י ח י ד לכך שניצלו?‬
‫ל ה ל ן גישות שונות ל ש א ל ת ה ה י ש ר ד ו ת ו מ ש מ ע ו ת ה ‪:‬‬
‫‪ .1‬המורה יביא את חלקו‬
‫לדעת הכל‬
‫יהודי‬
‫אבודים מכל‬
‫יוון״‪ ...‬ויבקש‬
‫משפט זה לאור שני‬
‫אושוויץ‪.‬‬
‫הראשון של‬
‫במציאוה‬
‫המשפט‪,‬‬
‫״אולם‬
‫המחנות היו‬
‫‪ .1‬ל כ ל ק ב ו צ ה באושוויץ היתה זהות ותרבות מ ש ל ה ‪,‬‬
‫ש ה ת ב ט א ו ב פ ע ו ל ו ת ה מ י ו ח ד ו ת לה ו ב י ח ס ה לסביבה‪,‬‬
‫מהתלמידים לנסות ולהפביר‬
‫הפרקים שלמדו‬
‫וידיעותיהם על‬
‫* דה פרה‪ ,‬״הניצול״‪ :‬ויקטור פהנקל‪ ,‬״האדם מחפש משמעות״‪ :‬״שבע‬
‫היפיפיות״ של לינה וורטמולר‪ :‬פרימו לוי‪ ,‬״הזהו אדם?״‬
‫ב ה ת א ם לרקע ה פ ס י כ ו ־ ח ב ר ת י ש ל חברי ה ק ב ו צ ה ‪.‬‬
‫הגורם המרכזי היה ה כ כ ל הנראה — המקריות‪,‬‬
‫ה ק ב ו צ ה סייעה ל ש ק ם באופן ח ל ק י א ת ה ה ר ג ש ה‬
‫מזל‪.‬‬
‫ש ל אובדן ה ק ה י ל ה ב א מ צ ע ו ת ת ח ו ש ת ההשתייכות‪,‬‬
‫״יש הרואים במקריות ש מ נ ע ה מ א ד ם ל ה י מ צ א‬
‫ח י ד ו ש ה ז ה ו ת וכן שימור הקשרים עם תרבות ה ע ב ר‬
‫ב מ ק ו ם בו רצחו א ת כולם בלי ה ב ח נ ה או ש ה נ י ע ה‬
‫ההרוסה‪ .‬ב מ ח נ ו ת הריכוז ת ח ת ש ל ט ו ן ט ו ט ל י ה ש ו ל ל‬
‫אותו להכריע ב מ ש ך שניה הכרעה אינסטינקיטבית‬
‫צ ל ם אנוש ו ה ו פ ך א ת ה א ד ם ל ח ס ר ישע‪ ,‬ת ר מ ו‬
‫ש ה צ י ל ה א ת חייו‪ ,‬מזל‪ .‬אולי צירוף ש ל מקריות כזו‬
‫קשרי ה א מ ו ן ל ה ת מ ק מ ו ת מ ח ו ד ש ת בעולם החברתי‪,‬‬
‫ש ח ו ז ר ת היא מ ז ל ״ ) י ‪ .‬גוטמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.(155‬‬
‫ש ח ר ג ה מ ע ב ר ל מ ס פ ר האנונימי ו ה ש י ב ה לאנשים א ת‬
‫‪ .5‬הנורמה ה מ ק ו ב ל ת ב מ ח נ ו ת הריכוז היתה אימוץ‬
‫ה ז ה ו ת ה א י ש י ת ש ל ה ם ‪ .‬ליאון אייטינגר ב ב ו א ו לדון‬
‫ש י ט ו ת וצרכים ה מ ק ו ב ל י ם על־ידי הנאצים‪ .‬לעיתים‬
‫בגורמים שסייעו ל ה י ש ר ד ב מ ח נ ו ת ריכוז‪ ,‬מ ת י ח ס‬
‫ה פ ע ל ת כ ו ח ה ו ב י ל ה ל ה ת נ ג ש ו ת בין בעלי ה כ ו ח‬
‫לניצולים ש ה א מ י נ ו ש ״ ע ו ב ד ת היותם ב י ח ד הינה‬
‫ב מ ח נ ה ‪ .‬ת ו פ ע ה זו ש ל ברוטליות ורמיסת ה ז ו ל ת‬
‫ב ע ל ת מ ש מ ע ו ת רבה״ ״ א ם מ ש ו ם ש ז כ ו לעזרה מ צ ד‬
‫מ ל ו ו ה צורות חיים וקיום בתנאים חמורים הנעדרים‬
‫אחרים ש ה י ו עימם או מ ש ו ם ש ה י ה עליהם ל ת ת את‬
‫מ ב נ ה חברתי ו ד ע ת ק ה ל ה מ ס ד י ר ה יחסים בין אדם‬
‫ה ד ע ת ע ל אחרים‪ ...‬אף אם עזרה זו היתה ב ע ל ת‬
‫ורעהו‪) .‬י‪ .‬גוטמן‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫אופי ס מ ל י בלבד‪ ,‬ניראה ש ת ר ו מ ת ה היתה מ כ ר ע ת‬
‫‪ .6‬ה מ ח ק ר י ם שנערכו בנושא ה ה ת מ ו ד ד ו ת ה א י ש י ת‬
‫ליכולתו ש ל ה פ ר ט ל ש מ ר ח ל ק מ א י ש י ו ת ו ו כ ב ו ד ו‬
‫ודפוסי ה ה ס ת ג ל ו ת ש ל קורבנות מ ח נ ו ת הריכוז‪,‬‬
‫העצמי‪ ,‬ולגורם זה נ ו ד ע ת ח ש י ב ו ת ניכרת ב כ ל הנוגע‬
‫תוארו לעיתים בספרות ה פ ס י כ י א ט ר י ת כ צ מ צ ו ם‬
‫ל ה י ש ר ד ו ת ״ )שמאי דווידסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪.(437-436‬‬
‫קוגניטיבי להקניית מ ט ר ה ‪ ,‬ש ל מ ע נ ה כ ד א י לחיות‪.‬‬
‫מ ש מ ע ו ת ה ה ש ת י י כ ו ת הקבוצתית נוכח מ צ ב י הקץ‬
‫כך‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ויקטור פרנקל מ ס פ ר בספרו ״ ה א ד ם‬
‫באושוויץ‪ ,‬היתה עבור היהודים היוונים ב ה ע מ ד ת‬
‫מ ח פ ש מ ש מ ע ו ת ״ כיצד ה ח י ה בתוכו א ת ד מ ו ת ה‬
‫חייץ מ ג ן נוכח ש ל י ל ת צלם האדם‪ ,‬וזאת על־ידי‪:‬‬
‫ש ל א ש ת ו ה א ה ו ב ה ‪ ,‬דבר שסייע לו ל ה ת מ ו ד ד עם‬
‫א‪ .‬ת מ י כ ה הדדית‪ ,‬הגנה ו ש ו ת פ ו ת בתנאי רעב ו א י מ ה‬
‫מוראות ה מ ח נ ה ‪.‬‬
‫ואובדן הרצון לחיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה ר ח ב ת ה ה ע ר כ ה ה ע צ מ י ת ו ה ת ד מ י ת ה ע צ מ י ת‬
‫ל ז ה ו ת ש ל ״אני״ קבוצתי‪ ,‬א ל מ ו ל ש ל י ל ת צלם‪,‬‬
‫ה ש פ ל ה ו ש ל י ל ת זהות‪.‬‬
‫ג‪ .‬ה ת ג ב ר ו ת ע ל חוסר י ש ע ופאסיביות ו ה פ י כ ת ם‬
‫לרגש מ ח א ה ‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיום וחיזוק ה מ ו ט י ב צ י ה לחיות‪.‬‬
‫‪ .2‬ל א ח ר ה ה ל ם ה ר א ש ו ן פ י ת ח ו האסירים יחסי גומלין‬
‫‪ .7‬הגבורה ב מ ח נ ו ת אינה נ מ ד ד ת בנכונות ל מ ו ת אלא‬
‫ב מ א מ ץ ל ה י ש א ר בחיים בלי ל א ב ד צלם אנוש‪.‬‬
‫מ ה ו ת מ ל ח מ ת ו ש ל ה א ד ם ־ ה א ס י ר היא הניסיון ל ש מ ר‬
‫א ת ה ״ א נ י ״ נ ט ו ל כל מ ש ע נ ת מ ש פ ח ת י ת ‪ ,‬דתית או‬
‫תרבותית‪ ,‬מ ו ל ה ה ת ק פ ה ה נ א צ י ת ה ט ו ט ל י ת ע ל זהותו‬
‫ו ע ל ע צ ם קיומו‪ .‬חירות נפשית‪ ,‬לפי הגדרת אלברט‬
‫קמי ב ״ א ד ם המורד״‪ ,‬מ ו ש ת ת ת ע ל ש מ י ר ת ערכים‬
‫אנושיים פנימיים‪ ,‬גם כשאין תקווה ל ש נ ו ת א ת פני‬
‫ש ל זוגות ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת א ש ר היוו יחידת־יסוד‪,‬‬
‫ה מ צ י א ו ת ‪) .‬סדרה האזרחי‪ ,‬״ההווה המגודר והפירצה ‪ -‬שתי גישות‬
‫ש כ ו נ ת ה ב ש ם ״האירגון״‪ ,‬ו א ש ר סייעה ל י ח י ד‬
‫בספרות המחנות״‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪.(551-521‬‬
‫ב מ א ב ק ו היומיומי ל ה י ש ר ד ו ת ב מ ח נ ה ‪.‬‬
‫‪ .3‬ה ת ר ו מ ה העקרית ש ל ה ק מ ת ה מ ח ת ר ת ב מ ח נ ה היתה‬
‫ב ת ח ו ם המנטלי‪ ,‬היא פ ע ל ה נגד ה ד ה ־ ה ו מ נ י ז צ י ה ‪.‬‬
‫‪ .1‬המורה יחלק את הכיתה‬
‫ה י א ה ו צ י א ה א ת בני ה א ד ם מ מ צ ב ש ל חוסר‬
‫תלמידים‪.‬‬
‫סיבתיות ל מ צ ב ש ל סיבתיות‪ ,‬ש ל תוצאות‪ ,‬היא‬
‫— מתוך‬
‫העניקה תקווה‪ .‬ב ה ק ש ר זה א פ ש ר לראות א ת‬
‫על‬
‫מרד הזונדרקומנדו‪ ,‬שעליו מ ס פ ר ליאון כהן‪ ,‬איש‬
‫של‬
‫הזונדרקומנדו‪ ,‬בעדותו‪.‬‬
‫חמורה‬
‫‪ .4‬מ ה גרם לכך‪ ,‬ש א ד ם זה או א ח ר החזיק מ ע מ ד‬
‫‪54‬‬
‫הנחיה‪:‬‬
‫כל‬
‫לקבוצות כנות‬
‫קבוצה תקבל‬
‫עדויות של‬
‫שלושה קטעי‬
‫האסירים‬
‫משתתפי‬
‫בתנאי ה מ ח נ ה יותר מ א ח ר י ם ? מ ה י ה ס ג ו ל ה‬
‫שלעיל‬
‫ל ה י ש ר ד ו ת ב מ ח נ ה ? יש להניח‪ ,‬שהיו גורמים‬
‫דייר‬
‫שקשורים בחינוך‪ ,‬בחוסן נפשי‪ ,‬במקצוע‪ ,‬אבל‬
‫בפרק שני עמי‬
‫המאבק‬
‫אושוויץ‪.‬‬
‫להישרדות‬
‫באושוויץ‪.‬‬
‫י‪0‬ב את תשומת לב‬
‫הפרט‬
‫מקורות‬
‫שאלוניקאים ניצולי‬
‫הקבוצות לאפיין את דפוכי‬
‫היווניים‬
‫‪3-4‬‬
‫התלמידים לקשר שבין‬
‫״הולוקפטומה״ לבין קטעי‬
‫)עמי ‪ : ( 6 3 - 5 4‬זיקו רזון‬
‫העדויות‬
‫וציגניה‪ .‬כמו כן‬
‫קואנקה‪ ,‬המוזכר בעדותו של זיק חנדלי‪ ,‬הוזכר‬
‫‪.40-39‬‬
‫‪.2‬‬
‫המורה יציג לדיון את‬
‫השאלות‬
‫הנאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מהן דרכי‬
‫ההישרדות‪ ,‬ומה‬
‫ב‪ .‬האם דרכי‬
‫ההישרדות השונות יכולות היו‬
‫להתקיים‬
‫משמעותן?‬
‫יחדיו‪ ,‬או קיום האחת‬
‫״מי שסבור שהוא מסוגל‪ ,‬הודות למידע‬
‫מבטלת את‬
‫שצבר או מכוח שיפוטו‪ ,‬להגיע להכרת‬
‫האחרות?‬
‫כל האמת על אודות השואה‪ ,‬לתפוס‬
‫‪ .3‬האם‬
‫המאבק‬
‫כניעה או‬
‫להישרדות על פניו‬
‫התמודדות?‬
‫‪ . 4‬המורה ישאל האם כעת‬
‫מבינים‬
‫‪.5‬‬
‫מהי‬
‫השונים מבטא‬
‫‪-‬‬
‫כמו את משמעות ההוויה במעגלי‬
‫המפולת והכליה‪ ,‬ולהציע פתרון לחידה‬
‫של מניעי אנוש בחידלונו ובהישרדותו‪,‬‬
‫התלמידים חשים שהם‬
‫אושוויץ?‬
‫המורה יחתום את השיעור‬
‫ספק אם הוא מבין שהשואה היא שואה״‪.‬‬
‫בקריאת קטע מתוך פכרו‬
‫)מתוך‪ :‬א‪.‬קובנו‪ ,‬הגשר הצד‪ ,‬עמ׳ ‪(224-223‬‬
‫של אבא קובנר‪:‬‬
‫^יייי׳ו ‪V‬‬
‫גרמניה‬
‫'רבתי‬
‫הגירושים משאלוניקי‬
‫לאושוויץ‬
‫)מתוך‪ :‬מ‪ .‬גילברט‪,‬‬
‫אטלס השואה(‬
‫קטעי עדויות של ניצולי מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה והריכוז אושוויץ‬
‫מ ק ו ר ‪ .1‬מ ת ו ך ‪0‬פוו ש ל פ ח מ ו לוי ״הזהו אדם?״‬
‫ה ע ר ה ‪ :‬כ ל ה ק ב ו צ ו ת ת ק ב ל נ ה מקור זה וכן ש ת י עדויות נוספות‪.‬‬
‫״ כ ל א ח ד ח ש יראת כ ב ו ד למספרים ‪ .30000-80000‬נותרו מ ה ם רק כ מ ה מאות‪ ,‬והם שרידי‬
‫ה ג י ט א ו ת בפולין‪ .‬כדאי ל פ ק ו ח עין כ א ש ר א ת ה נושא ונותן עם איזה ‪ 116000‬או ‪ .117000‬נותרו‬
‫מ ה ם רק כארבעים‪ ,‬אך ה ם יוונים משאלוניקי‪ .‬ה ם יכולים ל ה פ י ל ך ב פ ח ‪ .‬המספרים הגבוהים מורים‬
‫ע ל כ מ ו ת לא מ ב ו ט ל ת ש ל ב ד י ח ו ת הדעת‪...‬״ ךבתחתית״‪ ,‬עמ׳ ‪.(27‬‬
‫״‪...‬כאשר גם אני ח ש ת י ב ח מ י מ ו ת ש ח ד ר ה דרך הבגרים‪ ...‬לידי ע ו מ ד ת ק ב ו צ ת יוונים‪ ,‬יהודי‬
‫שאלוניקי הנפלאים ונוראים‪ .‬נבונים‪ ,‬קשוחים‪ ,‬גנבים‪ ,‬עקשנים ומלוכדים‪ ...‬ה ש ת ל ט ו על ה מ ט ב ח י ם‬
‫ו ע ל ה ע ב ו ד ו ת בתוך בית החולים‪ ...‬ש א פ י ל ו הגרמנים מכבדים‪ ,‬והפולנים יראים״ ףיוט טוב אחו״‪ ,‬עמי‬
‫‪.(75-76‬‬
‫מקור ‪ .2‬מ ת ו ך עדותו של ליאון כהן איש הזונדרקומנדו באושוויץ‪:‬‬
‫״ ל א ח ר ש ל ו ש ה ש ב ו ע ו ת בהסגר ה ח ל ו בבחירת אנשים ל י ח י ד ו ת השונות‪ ,‬לקומנדו‪ .‬הראשונים‬
‫ש ע ז ב ו היו הנגרים‪ ,‬המסגרים‪ ,‬ה ח ש מ ל א י ם ובעיקר צבעי הבנין‪ .‬הזהירו אותנו לא ל ה צ ט ר ף לצוותי‬
‫הזונדרקומנדו — י ח י ד ה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬הכוונה לאסירים ש ה ו ע ס ק ו ב מ ש ר פ ו ת המוות‪ ,‬התנורים‪...‬״‬
‫״בינתיים אנו בבלוק ‪ ,19‬בזונדרקומנדו ה מ פ ח י ד כ ל כך‪ ,‬ש כ ה ניסינו ל ה מ נ ע מ ל ה ג י ע אליו‪.‬‬
‫פ ל א ה ו א ש ל א כולנו יצאנו מ ד ע ת נ ו ו ה ש ת ג ע נ ו לגמרי‪ .‬אכן ל א כולם יכלו ל ע מ ו ד בכך‪ .‬ב א ח ת‬
‫ה פ ע ו ל ו ת הללו‪ ,‬בערב השני‪ ,‬ה ש ת ג ע ו שנים מחברינו ותוך ק ל ל ו ת ו צ ע ק ו ת הפילו ע צ מ ם לתוך‬
‫הלהבות‪ .‬בערב ש א ח ר י כן‪ ,‬ה ת נ פ ל א ח ד מאנשינו ע ל א י ש ס‪.‬ס‪ .‬ו מ ש ך אותו ל ל ה ב ו ת כדי ש י מ ו ת‬
‫י ח ד איתו‪ ,‬אך אנשי ה־ס‪.‬ס‪ .‬ה ס פ י ק ו להרוג א ת חברנו‪ ...‬הגרמני יצא עם כוויות קלות‪ ,‬אולם מרוב‬
‫פ ח ד לא יכול היה ל ה מ ש י ך בתפקידו ו א ו ש פ ז בבית החולים‪ .‬מקרי שגעון א ל ה הותירו רושם ק ש ה‬
‫ע ל אנשי ה־ס‪.‬ס‪ .‬מ ע ו ל ם קודם ל כ ן לא ננקטו צעדים כאלה‪ ...‬ו כ ת ו צ א ה מ כ ך חיי האסירים מיוון‬
‫נעשו מרים יותר‪ .‬מ כ ו ת ניחתו ע ל ראשינו ב ש ל כל ענין פעוט‪...‬‬
‫תקריות א ל ה עוררו בליבם ש ל האסירים מיוון א ת הרעיון לפוצץ א ת התנורים בכל מחיר ו ב כ ל‬
‫אמצעי‪ .‬ל א ניתן ל ה ם לרצוח אותנו כ ח י ו ת בבית ה מ ט ב ח י י ם ‪ ,‬חשבנו‪ .‬ה ח ל ט נ ו להאבק‪ ...‬ב מ ש ר פ ה‬
‫מ ס ׳ ‪ ,2‬ב ת מ י כ ת ה ע ו ב ד י ם מ מ ס ׳ ‪ 1‬ה ח ל להתארגן המרד‪...‬‬
‫אנו יהודי יוון היינו ב מ צ ב מ י ו ח ד ש מ ע ו ל ם לא הבנתי א ת ה ס י ב ו ת לו‪ .‬אף ש ת מ י ד היינו מ מ ל א י ם‬
‫א ת מ ק ו מ ם ש ל החולים ו ת מ י ד קבלנו ע ל ע צ מ נ ו מ ש י מ ו ת ש ל א נועדו לנו‪ ,‬למרות כל ז א ת ה ת י ח ס ו‬
‫אלינו בזלזול‪...‬‬
‫ה מ ש ל ו ח י ם ה ת מ ע ט ו ‪ .‬ע ת ה ה ו ב א ו אלינו אסירים‪ ...‬מוזלמנים‪ .‬אותו זמן‪ ,‬לאסוני‪ ,‬הייתי אנוס‬
‫להכניס לתנור א ת בן דודי יהודה בן אברהם כהן‪ ...‬מ ה יכולתי ל ע ש ו ת ל ה צ ל ת ו ? גם את סוחר‬
‫הבדים ברוך‪ ...‬הדבר ה י ח י ד ש ת ב ע היה‪ ,‬ש א ם א צ א חי מ ש ם ‪ ,‬א ח פ ש את בתו מרגוט‪ .‬עשיתי זאת‪.‬‬
‫ח י פ ש ת י ה ו מ צ א ת י ה בשאלוניקי ומסרתי לה כי אביה מסר לי היכן הסתיר את הפסנתר שלהם‪ .‬היא‬
‫ענתה לי כי הפסנתר כבר בידיה‪...‬‬
‫בערבים‪ ,‬ל א ח ר ה ש ע ה ‪ ,6‬היינו חופשיים ל ע ש ו ת כ ע ו ל ה ע ל רוחנו‪ .‬ב ק ב ו צ ו ת ש ל ‪ 5‬אנשים היינו‬
‫אוכלים א ת ארוחת הערב‪ ,‬יושבים ע ל ה ד ש א ו מ ש ו ח ח י ם ‪ .‬ב ש ע ו ת כ א ל ה התעורר הרעיון בדבר מרד‬
‫כללי בראשותנו‪ ,‬אנשי הזונדרקומנדו‪ ...‬פרטי התוכנית נבדקו בקור רוח‪ .‬ח ש ב נ ו ש ה כ ל מתוכנן‬
‫ואין ח ש ש שניכשל‪ .‬ידענו ש ל א ח ר ה ה פ ת ע ה הראשונית י ת א ו ש ש ו הגרמנים ויפעלו בכוח רב‪,‬‬
‫אולם קיווינו כי ח ל ק מהאסירים יספיקו ע ד אז ל ה צ ט ר ף לפרטיזנים ולספר לעולם ה ח ו פ ש י על‬
‫המתרחש‪ ...‬מ ו ט ב ל מ ו ת בכבוד‪ ...‬מ א ש ר מ ו ש ל ך באי כ ב ו ד לאולם הגז‪ ...‬בשולי כל ההכנות האלה‪,‬‬
‫ה ח ל ו האנשים כותבים ל מ ש פ ח ו ת י ה ם ‪ . . .‬על מ ה שניתרחש‪ .‬א ת ה מ כ ת ב י ם הכנסנו לתוך בקבוקי‬
‫זכוכית ו ה ט מ נ ו בחצר ה מ ש ר פ ו ת ב ע ו מ ק ‪ 30‬ס״מ‪.‬‬
‫אנשי ה מ ש ר פ ו ת ‪ 3‬ו־‪ 4‬ה ח ל י ט ו ל פ ע ו ל ב ה ת א ם למוסכם‪ .‬ב ש ע ו ת אחר־הצהריים באותו יום אספו‬
‫אותם באולם ה מ ש ר פ ו ת והורו להם ל ג ש ת לדזינפקציה‪ .‬ברגע זה נתן א ח ד היוונים את הסימן‬
‫למרד ו ה ש מ י ע א ת ה ס י ס מ ה ״עליהם״‪ .‬מ י ד התנפלו האסירים היוונים ע ל שני החיילים שליוו‬
‫אותם ו ח ט פ ו את נשקם‪ .‬האסירים הלא־יוונים לא רק ש ל א עזרו א ל א ניסו ל ק ח ת את הרובים כדי‬
‫להחזירם לגרמנים‪ .‬ל א ח ר מ ס פ ר יריות באוויר שגרמו לפאניקה בקרב האסירים‪ ,‬יצאה ה ק ב ו צ ה‬
‫ש מ נ ת ה ‪ 25‬יוונים‪ .‬הם עברו בריצה א ת ‪ 50‬ה מ ט ר י ם שהפרידו בינם ובין מ ש ר פ ה ‪ ,3‬נכנסו לבניין‪,‬‬
‫ל ק ח ו את הנשק מ ש נ י הגרמנים והתבצרו עם האסירים ש ב מ ש ר פ ה ‪ .3‬יש לציין‪ ,‬כי כל האסירים‬
‫ש ב מ ש ר פ ה ‪ 3‬התייצבו לימין היוונים‪...‬‬
‫זה היה סופם ההירואי ש ל ק ב ו צ ת האסירים היהודים מיוון ש ע ב ד ה בזונדרקומנדו בבירקנאו‪ .‬הם‪,‬‬
‫שנפלו תוך מ א ב ק ו ה ע ד י פ ו להיות לפידים בוערים מ א ש ר ליפול בידי הגרמנים‪ ,‬גרמו ל ה ת פ ע ל ו ת‬
‫גם ש ל הרוצחים‪ .‬בין האסירים שנותרו בחיים‪ ,‬היו שלא רק ה ת פ ע ל ו מ ה ם אלא גם קינאו בהם‪.‬״‬
‫)עדות לאון כהן מתוך‪ :‬יהדות יוון בחורבנה‪ ,‬עמי ‪(108-75‬‬
‫שם פרטי‪:‬‬
‫דריו‬
‫אלברטו‬
‫שם מ ש פ ח ה ‪:‬‬
‫לוי‬
‫לוי‬
‫תאריך לידה‪:‬‬
‫‪?.1.1923‬‬
‫חנוכה‪1918 ,‬‬
‫ארץ לידה ועיר‪:‬‬
‫יוון‪ ,‬שאלוניקי‬
‫יוון‪ ,‬שאלוניקי‬
‫שם ה א ס ‪:‬‬
‫מווינה‬
‫מודינה‬
‫שם האב‪:‬‬
‫שמואל‬
‫שמואל‬
‫מספר אחים ואחיות לפני‬
‫שני אחים‪ ,‬מוסר העדות‬
‫שני אחים‪ ,‬מוסד העדות‬
‫מספה אחים ואחיות לאחד‬
‫אח אחד‪ ,‬מוסר העדות‬
‫אח אחד‪ ,‬מוסר העהות‬
‫המלחמה‪:‬‬
‫המלחמה‪:‬‬
‫מספר בני מ ש פ ח ה אשר נשלחו אם‪ ,‬אח אחה‪ ,‬מוסה העדות‬
‫אם‪ ,‬אח אחד‪ ,‬מוסר העדות‬
‫למחנות‪:‬‬
‫תאריך שילוח למחנה‪:‬‬
‫‪?.4.1943‬‬
‫‪7.4.43‬‬
‫מספה אסיר במחנה‪:‬‬
‫‪113134‬‬
‫‪113135‬‬
‫מחנות מרכזיים בהם שהה מוסר בירקנאו‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬וורשה‪,‬‬
‫כירקנאו‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬גטו וורשה‪,‬‬
‫העדות‪:‬‬
‫ואחר־כך היה פרטיזן‬
‫ואחר־כך היה פרטיזן‬
‫תאריך שחרור )ראשון(‪:‬‬
‫‪1.8.1944‬‬
‫‪1.8.1944‬‬
‫מקום שחרור )ראשון(‪:‬‬
‫וורשה‪ ,‬במרה‬
‫גטו וורשה‪ ,‬במרד‬
‫תאריך שחרור )שני(‪:‬‬
‫‪17.1.45‬‬
‫‪17.1.45‬‬
‫מקום שחרור )שני(‪:‬‬
‫פולין‬
‫פולין‬
‫״‪...‬כנראה לא הספיקו לשרוף את הגוויות האלה‪ ,‬כי באותו זמן ה מ ש ר פ ו ת היו ע מ ו ס ו ת עבודה‪.‬‬
‫ולכן היו אוספים את ה מ ת י ם ושורפים אותם רק אחרי שהתרוקנו ה מ ש ר פ ו ת ‪ .‬גיסי לא ה א מ י ן‬
‫ל מ ר א ה עיניו‪ ,‬ובכל פ ע ם ש ס ח ב גוויות היה אומר‪ ,‬״ א ב ל הם אנשים אינטליגנטים״‪ ,‬״לא‪,‬לא יתכן״‬
‫בסופו ש ל דבר הבין ש א ל ו הם הגרמנים‪...‬‬
‫זה היה השיעור הראשון שקיבלנו באושוויץ‪ .‬אני קורא לזה שיעור ראשון‪ ,‬כי אחרי זה‪ ,‬כבר היה‬
‫הכול אפשרי‪ .‬למדנו איפה אנחנו נמצאים‪ .‬התארגנו בקבוצה‪ ,‬אני‪ ,‬א ח י דריו‪ ,‬א ל ב ר ט ו מונטקיו‬
‫ואליהו מונטקיו‪ .‬ישנו‪ ,‬י ח ד באותה מ י ט ה ‪ .‬ק ש ה לקרוא לזה מ י ט ה ‪ .‬זה היה מן מ ד ף עץ‪ ,‬וכולנו‬
‫ה צ ט פ פ נ ו עליו‪ .‬ל א ח ר שעברנו את ת ק ו פ ת הקרנטינה בבלוק ‪ ,27‬יצאנו ל ע ב ו ד ה בקומנדו‪ .‬אז‬
‫ה ח ל ט נ ו ‪ ,‬שכדי ל ח י ו ת צריך ל ה ת א ח ד ‪ .‬אני הייתי היוזם‪ .‬ידעתי שאסור לנו ל מ ו ת במקום הזה‬
‫ב ה ש פ ל ה ‪ .‬אחרי מ ח ש ב ה ה ח ל ט נ ו ש ה ד ב ר ה ח ש ו ב ביותר ה ו א ל ש מ ו ר ע ל מ צ ב שפיותנו‪ .‬בכל‬
‫ערב כשהיינו חוזרים מן ה ע ב ו ד ה היינו מסתדרים ב ״ א פ ל ״ )מסדר ערב( ואחר־כך היתה לנו ש ע ה‬
‫ח ו פ ש י ת ‪ .‬ב ש ע ה ה ז א ת היו חברי ה ק ב ו צ ה מ מ ל א י ם כל מיני תפקידים מוזרים‪ :‬א ח ד רקד‪ ,‬גיסי‬
‫היה מ ת ו פ ך ע ל פ ח ודריו א ח י יוצא לגנוב‪ .‬אני הדרכתי את דריו איפה א פ ש ר לגנוב‪ .‬היינו גונבים‬
‫מאסירים פולנים‪ ,‬ש ה י ו שונאי יהודים יותר מהגרמנים‪ .‬הם קיבלו ח ב י ל ו ת מהבית‪ ,‬ה מ ו ן סיגריות‬
‫— ואנחנו נזקקנו לסיגריות! א ת הסיגריות הם היו מ ח ב י א י ם בכיסים‪ .‬אני הייתי מ ס ת כ ל סביב‬
‫ו ב ו ח ר א ת ה מ ט ר ה ‪ ,‬ודריו א ח י היה גונב‪ .‬אחרי שגנב היה מ ס ת ל ק מ ה מ ק ו ם ‪ .‬היה צריך הרבה אומץ‬
‫כדי לגנוב מ ה ם ‪ ,‬כי א ף ־ ע ל ־ פ י שהיו אסירים ב מ ח נ ה היה ל ה ם כוח‪ ,‬ח ל ק מ ה ם היו אפילו קאפוס‪.‬‬
‫דריו‪:‬‬
‫היו ל ה ם תנאים טובים‪.‬‬
‫א ל ב ר ט ו ‪ :‬ה י ו שם אסירים פוליטיים‪ ,‬ה ו מ ו ס ק ס ו א ל י ם ‪ ,‬וכן אנשים ש ה ת נ ג ד ו ל ש ל ט ו ן הגרמני‪ .‬אנשים‬
‫א ל ה ע ש ו א ת ה ע ב ו ד ה ש ל האס‪.‬אס‪.‬‬
‫דריו‪:‬‬
‫ת מ ו ר ת ה ג נ ב ו ת קיבלנו ל ח ם ‪ .‬פרוסת ל ח ם ת מ ו ר ת סיגריה או שתיים ו א ת כל זה עשינו כדי‬
‫ל ה מ ש י ך ולחיות‪ .‬ק ש ה להסביר איך עברנו פ ת א ו ם מ מ צ י א ו ת ש ל חיים בשיאלוניקי לחיים‬
‫ש ל גיהנום‪ .‬כאן אני רוצה לספר ע ל שני רבנים מ א ו ד מ פ ו ר ס מ י ם משאלוניקי‪ ,‬שהגרמנים‬
‫ה ח ז י ק ו ‪ 40‬יום בקרנטינה‪ .‬כולם בבלוק ה ת פ ל ל ו ‪ ,‬כ ש י צ א ו לבסוף ל ע ב ו ד ה ‪ ,‬אמרו לנו‬
‫בספאניולית‪ ,‬״חברה‪ ,‬אל ת א מ י נ ו בכלום — אם היה אלוהים‪ ,‬היה ש ו מ ע ״ ‪.‬‬
‫א ל ב ר ט ו ‪ :‬א ח ר י כל זה איבדנו תקווה‪ .‬אם הרב חביב‪ ,‬ש ה י ה ס מ כ ו ת בשיאלוניקי‪ ,‬ו כ ש ה י ה הולך‬
‫ברחוב כולנו רעדנו מ מ ש מפניו‪ ,‬אם הרב ח ב י ב א מ ר לנו ״אין אלוהים״‪ ,‬איך אפשר‬
‫ל ה מ ש י ך ולקוות?״‪) ...‬מתון‪ :‬כנתיבי שאול‪ ,‬עמי ‪(261‬‬
‫שם פרטי‪:‬‬
‫אברהם )אלברטו(‬
‫שם מ ש פ ח ה ‪:‬‬
‫צרפתי‬
‫תאריך לידה‪:‬‬
‫‪28.10.13‬‬
‫ארץ לידה ועיר‪:‬‬
‫ארגנטינה‪ ,‬בואנוס איירס‬
‫שם האם‪:‬‬
‫סניורה קבלי‬
‫שם האב‪:‬‬
‫מושון בן אברהם צרפתי‬
‫מספר אחים ואחיות לפני ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫אחות אחת‪ ,‬מוסר העדות — מנישואיו הראשונים‬
‫של ה א ב ‪ :‬שני אחים‪ ,‬שתי אחיות — מנישואיו‬
‫השניים של אב‬
‫מספר אחים ואחיות לאחר ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫מוסר העדות הוא היחיד שניצל‬
‫מספר בני מ ש פ ח ה אשר נשלחו למחנות‪:‬‬
‫שתי אחיות‪ ,‬שלושה אחים‪ ,‬מוסר העדות‬
‫תאריך שילוח למחנות‪:‬‬
‫פסח‪1943 ,‬‬
‫מספר אסיר במחנות‪:‬‬
‫‪117425‬‬
‫מחנות מרכזיים בהם שהה מוסר העדות‪:‬‬
‫אושוויץ‪ ,‬בונה‪ ,‬ברגן בלזן‬
‫תאריך שחרור‪:‬‬
‫מוסר העדות אינו זוכר‬
‫מקום שחרור‪:‬‬
‫ברגן בלזן‬
‫״ידעתי ש י ש ט ע ם להינצל‪ ,‬ולכן עבדתי‪ .‬מ ל ת ־ ה מ פ ת ח ש ה צ י ל ה אותי היתה ״ ע ב ו ד ה ״ ‪ .‬קיבלתי עלי‬
‫כ ל ע ב ו ד ה ‪ ,‬ו ב ל ב ד ש א ו כ ל לשרוד‪ .‬ה כ ל ל היה עובדים — חיים‪ ,‬לא עובדים — נשרפים‪ .‬לא היתה‬
‫בררה‪ .‬ידענו שאין ט ע ם לבכות‪ ,‬ידענו ששורפים‪ ,‬א ב ל אף פ ע ם לא ראיתי מ מ ש תנורים‪ .‬כי אסירים‬
‫ש ע ב ד ו לא התקרבו ל מ ש ר פ ו ת ‪ .‬מי ש ה י ה מ ג י ע ל ס ב י ב ת ה מ ש ר פ ו ת ‪ ,‬כבר לא חזר משם‪.‬״)מתוך‪ :‬בנתיבי‬
‫שאול‪ ,‬עמי ‪(424‬‬
‫אליקי)שמחה(‬
‫שם פרטי‪:‬‬
‫שם מ ש פ ח ה ‪:‬‬
‫סרדס‬
‫שם משפחה קודם‪:‬‬
‫מיזאן‬
‫תאריך לידה‪:‬‬
‫‪?.2.23‬‬
‫ארץ לידה ועיר‪:‬‬
‫יוון‪ ,‬קורפו‬
‫שם האם‪:‬‬
‫דיאמנטה‬
‫שם האב‪:‬‬
‫אברהם‬
‫מספר אחים ואחיות לפני ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫שלושה אחים‪ ,‬אחות‪ ,‬מוסרת‬
‫מספר אחים ואחיות לאחר ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫אח אחד‪ ,‬מוסרת העדות‬
‫מספר בני מ ש פ ח ה אשר נשלחו למחנות‪:‬‬
‫אם‪ ,‬אחות אחת‪ ,‬שלושה אחים‪ ,‬מוסרת העדות‬
‫תאריך שילוח למחנות‪:‬‬
‫‪12.6.1944‬‬
‫מספר אסירה במחנות‪:‬‬
‫‪A — 8435‬‬
‫מחנות מרכזיים בהם שהה מוסר העדות‪:‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬רוונצברוק‪ ,‬מלכוף‬
‫תאריך שחרור‪:‬‬
‫‪?.5.45‬‬
‫מקום שחרור‪:‬‬
‫מלכוף‪ ,‬במהלך פינוי המחנה‬
‫״ מ ה שעזר לי ב מ ח נ ה ‪ ,‬ה י ת ה השירה‪ .‬הגרמנים א מ ר ו לנו כל ה ז מ ן ״ ז י נ ק ! ״ )שירו(‪ .‬והיינו שרים‬
‫כל מיני שירים‪ ,‬את ה מ ל י ם ה מ צ א נ ו ‪ ,‬ל מ ש ל ‪:‬‬
‫שיר א׳‬
‫בוקר בוקר‬
‫אקום מ ו ק ד ם ‪.‬‬
‫ולפני ש א ר ט י ב א ת העיניים‪ :‬א א ו ס ט צ ן !‬
‫וצריך לרוץ בשורה‪.‬‬
‫שיר ב׳‬
‫לא ח ש ב ת י ‪ ,‬א מ א שלי‪ ,‬ש י ה י ה לי שיר ש ל חיילים‪.‬‬
‫ש א ר ח ץ א ת ה ב ג ד י ם שלי‪ ,‬בלי א מ א ‪.‬‬
‫שיר ג׳‬
‫עם צ ח ו ק ב ש פ ת י י ם מ ו ש כ י ם ע ג ל ת צ ו א ה ‪,‬‬
‫והגרמני מ א ח ו ר י נ ו‬
‫מצליף בחגורה‬
‫לה‪ ,‬לה‪ ,‬לה‪.‬״ !מתוך‪ :‬בנתיבי שאול‪ ,‬עמי ‪(386‬‬
‫‪59‬‬
‫שם פרטי‪:‬‬
‫יעקב ג׳קו‬
‫שם מ ש פ ח ה ‪:‬‬
‫חנדלי‬
‫תאריך לידה‪:‬‬
‫‪23.7.26‬‬
‫ארץ לידה ועיר‪:‬‬
‫יוון‪ ,‬שיאלוניקי‬
‫שם האם‪:‬‬
‫דודון‬
‫שם האב‪:‬‬
‫שלמה‬
‫מספר אחים ואחיות לפני ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫שני אחים‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬מוסר העדות‬
‫מספר אחים ואחיות לאחר ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫מוסר העדות הוא היחיד שניצל‬
‫מספר בני מ ש פ ח ה אשר נשלחו למחנות‬
‫הורים‪ ,‬שני אחים‪ ,‬שלושה אחים‪ ,‬מוסר העדות‬
‫תאריך שילוח למחנות‪:‬‬
‫‪?.3.1943‬‬
‫מספר אסיר במחנות‪:‬‬
‫‪115003‬‬
‫מחנות מרכזיים בהם שהה מוסר העדות‬
‫אושוויץ ‪ ,1‬בונה‪ ,‬גלייביץ‪ ,‬דורה‪ ,‬ברגן בלזן‬
‫תאריך שחרור‪:‬‬
‫‪15.4.45‬‬
‫מקום שחרור‪:‬‬
‫ברגן ב א ן‬
‫מ ת ו ך עדותו של יעקב חנדלי‪:‬‬
‫״‪...‬ד״ר קואנקה היה אדם יוצא דופן‪ ,‬אדם מ ו פ ל א ‪ .‬הוא לא ח ס ך כל מ א מ ץ ולא נרתע מ כ ל סכנה‬
‫אם רק ה ת א פ ש ר לו לעזור לאסיר חולה‪ ,‬לאו דווקא שאלוניקאי‪ ,‬ולאו דווקא יהודי‪ .‬ברבות הימים‬
‫נ ע ש ו ה ש א ל ו נ י ק א י ם אסירים ותיקים ו מ ע מ ד ם ב מ ח נ ה ה ת ח ז ק וגם הם צורפו ל י ח י ד ה ש ת פ ק י ד ה היה‬
‫לפנות את הקרונות ל א ח ר שהתרוקנו מ ה מ ט ע ן האנושי‪ .‬ב־‪44‬׳‪ ,‬כ א ש ר הגיעו לאושוויץ ההונגרים‪,‬‬
‫היו כבר היוונים ב ע מ ד ו ת מ פ ת ח א ח ד ו ת בתוך ההירארכיה של האסירים‪ .‬הם היו מביאים לד״ר‬
‫ק ו א נ ק ה כל ״ מ צ י א ה ״ ש ה י ת ה יכולה ל ה ב י א לו ת ו ע ל ת במרפאתו‪ ,‬ו ז א ת תוך סכנת חיים מ ת מ ד ת ‪.‬‬
‫ל א ח ר ש ס פ ג ת י א ת ה צ ל י פ ו ת ו א י ב ד ת י א ת הכרתי מיהרו שני פטרוני אל ד״ר קואנקה וביקשו מ מ נ ו‬
‫תרופה כ ל ש ה י ש ת ש כ ך א ת כאבי ה ת ו פ ת שלי‪ .‬נאסר עליו ל צ א ת מן ה מ ר פ א ה ש ה ו ק צ ת ה לו‪ .‬שם‬
‫היה ע ו ב ד ובה גר‪ .‬מ ר פ א ת ו נקראה ‪ , K . B .‬קראנקן־באו‪ .‬הרופא א מ ר ‪ :‬״טוב‪ ,‬אתן לכם משהו‪.‬״ הוא‬
‫נתן ל ה ם ק ו פ ס ת קרטון ק ט נ ה ש ב ת ו כ ה היתה מ ש ח ה שחורה‪ .‬הם מ ר ח ו על גבי את ה מ ש ח ה ו ל א ח ר‬
‫ימים א ח ד י ם מ ר ח ו שוב‪ .‬כ מ ה זמן ארך הריפוי — אינני יודע‪ .‬לזמן לא היתה שום מ ש מ ע ו ת‬
‫באושוויץ וכבר ל מ ח ר ת היום נאלצתי לקום ל מ ס ד ר הבוקר‪ .‬לא יכולתי לשבת‪ .‬כ ש י ש ב ת י ה ק פ ד ת י‬
‫ש ל א יהיה מ ג ע בין הישבן לבין מקום הישיבה‪ .‬ל ע מ ו ד יכולתי‪ ,‬עבדתי‪ .‬יצאתי ל ע ב ו ד ה כרגיל‪ .‬עד‬
‫היום אינני יודע איך ע מ ד ת י בסבל‪...‬‬
‫יום א ח ד שמעתי‪ ,‬ל ח ר ד ת י ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ש ש ו ב מכריזים את ה מ ס פ ר שלי‪ .‬היה זה כ א ש ר ע מ ד נ ו ל מ ס ד ר‬
‫בוקר ב א פ ל פ ל א ץ ‪ .‬לא ידעתי מ ה פשר הדבר‪ .‬לא עוללתי שום רע על־פי הנורמות של ה מ ח נ ה ‪.‬‬
‫אפילו לא גנבתי‪ .‬אדם ש נ ת פ ס בגניבה — היו יורים בו במקום‪ .‬מ א ו ח ר יותר הכרתי אדם שגנב פ ע ם‬
‫ל ח ם מ א ד ם תוך כדי כך ש א ו ת ו אדם ה ג י ש את ה ל ח ם אל פיו‪ .‬כ ע ו נ ש על מ ע ש ה ו של אותו ״גנב״‬
‫חרכו לו הגרמנים את ה מ צ ח וקעקעו על מ צ ח ו את ה מ ל ה ״גנב״ בגרמנית‪ .‬הוא היה יווני‪.‬‬
‫אני מ ת ק ו מ ם נגד ה מ ל ה ״גניבה״ ב ה ק ש ר של מ ח נ ה ריכוז‪ .‬נכון יותר לכנות זאת ״אורגניזיר״‬
‫— ח כ מ ת ה ה ש ר ד ו ת ‪ ,‬ל ד ע ת להסתדר‪ .‬קראו את ה מ ס פ ר שלי ויצאתי מ ה ש ו ר ה ‪ .‬ה א ח ר א י מודיע לי‬
‫מ ה ש מ ו ד י ע ואני מבין מדבריו רק מ ל ה א ח ת ‪ — "Kuche" :‬מ ט ב ח ‪ .‬הועברתי לצריף אחר‪ ,‬קיבלתי‬
‫בגדים חדשים ונשלחתי לעבוד ב מ ט ב ח ‪ .‬כאן מינו אותי להיות ״קסלוושר״ — מנקה סירים ודודים‪.‬‬
‫את המרק היו מאחסנים בדודים ענקיים שהיו סגורים הרמטית כדי לשמר את חומם‪ .‬הגרמנים היו‬
‫מ א ו ד מסודרים ו ה ט ב ח היה מ א ד מסודר‪ .‬היה מצויד בסירים המתאימים‪ ,‬כמו כן הותקן שם צינור של‬
‫חימום מרכזי‪ ,‬כך שבזמן שבחוץ היו עשרים מ ע ל ו ת מ ת ח ה לאפם — בצריף ה מ ט ב ח היה חם‪ .‬היו‬
‫לנו מים חמים וסבון והיינו מתרחצים‪ .‬כל זמן שהותנו בבונה לא דבקה בנו אפילו כינה אחת‪,‬‬
‫ל פ ח ו ת מבחינה זו היינו מטופלים‪ .‬שרר ב מ ח נ ה נקיון מופתי‪ .‬זה היה מחנה עבודה‪ ,‬מי שלא עבר‬
‫את הסלקציה — נשלח לבירקנאו ויותר לא ראו אותו‪ .‬כך היה עם שני אחי‪ .‬את שיער ראשינו היו‬
‫מגלחים מ ד י שבועיים־שלושה‪ :‬אבל בעלי ה ע מ ד ה בקרב האסירים היו בעלי שער‪ .‬לקאפו ולעוזריהם‬
‫היו שערות‪ .‬נעשיתי איפוא ״קסלוואשר״‪ .‬על דבר ט ו ב מ ז ה לא יכולתי לחלום‪ .‬זה היה המקום ה ט ו ב‬
‫ביותר במחנה‪ .‬והנה אני ב מ ט ב ח ‪ ,‬בבגדים חדשים‪ ,‬ופוגש את שני התאגרפים השאלוניקאים‪ ,‬ז׳קו‬
‫רזון וסלומוניקו ארוך‪ .‬מהרגע ש ש ל מ ה ארוך הגיע אלינו בשנת ‪ 1944‬ועד השחרור בברגן־בלזן היינו‬
‫שלושתנו יחד‪...‬‬
‫אותו צ׳כי שהיה בעזרי היה איש טוב‪ .‬אני כ מ ע ט משוכנע שהיה זה הוא ש ב א לעזרתי‪ ,‬כי ליוונים לא‬
‫היתה ע מ ד ה מספיק חזקה ל מ ע ש ה שכזה‪ .‬הוא האיש שכנראה דאג להעביר אותי לעבודת ה מ ט ב ח ‪.‬‬
‫יתכן ש ע ש ה זאת בעזרת ד״ר קואנקה‪ .‬כאמור פגשתי ב מ ט ב ח את שני המתאגרפים השאלוניקאים‪.‬‬
‫שניהם חברי עד היום‪ .‬מי שבעצם הציל אותי מכל הענין היה ז׳קו רזון‪ ,‬לשעבר הצ׳מפיון של‬
‫שאלוניקי‪ ,‬ידיד ט ו ב שלי‪ .‬ק‪.‬צטניק ספרו ״פיפל״ מספר על נער ש ש י מ ש את בעלי השררה במחנה‪.‬‬
‫היתה סכנה שאני‪ ,‬עקב היותי בגיל הזה שבין נערות לגברות‪ ,‬עלול להיעשות ל״פיפל״ ש ל א ח ד‬
‫האחראים ל מ ט ב ח ‪ .‬והנה בא ז׳קו רזון ומודיע לכל עובדי ה מ ט ב ח בלשון שאינה מ ש ת מ ע ת לשתי‬
‫פנים‪ :‬״ז׳קיטו ת ח ת חסותי‪ .‬הוא בן חסותי‪ .‬שיהיה ברור לכולם‪ .‬אוי ל מ י שיעז להתקרב אליו״‪.‬‬
‫הוא הודיע את זה גם לפולנים וכולם פ ח ד ו ממנו‪ .‬הוא היה הר אדם‪ ,‬אכל הרבה והפיל את אימתו‬
‫על עובדי ה מ ט ב ח ‪ .‬כולם רעדו מפניו‪ .‬יותר מאשר מן המתאגרף השני‪ ,‬ש ל מ ה ארוך‪ ,‬שהיה צעיר‬
‫ממנו‪ .‬ארוך הגיע אלינו מבירקנאו‪ ,‬היה ח ד ש ב מ ח נ ה שלנו‪ ,‬וז׳קו רזון כ ב ר היה ותיק‪ .‬הייתי‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫בן חסותו של ז׳קו רזון‪ .‬הייתי אז בן שבע־עשרה והוא היה בן עשרים וחמש‪ .‬הוא הקרין נוכחות‬
‫וכריזמה ופרש עלי את חסותו‪ .‬הרגשתי מוגן ובטוח‪ .‬ז׳קו גם עזר לאלה שהפכו למוזלמנים‪ .‬הוא‬
‫קיבל עזרה מד״ר קואנקה‪ .‬מי שהיה חולה נשלח לד״ריקואנקה‪ ,‬שהיה לו קשר עם ז׳קו רזון‪ .‬א ח ד‬
‫עזר לשני‪ .‬ז׳קו הוא זה שקבע עבורנו את הנוהג להפריש מ מ נ ת המרק היומית ל ט ו ב ת המוזלמנים‪...‬״‬
‫)מתוך‪ :‬חנדלי יעקב‪ ,‬מהמגדל הלבן לשער אושודץ(‬
‫שם פרטי‪:‬‬
‫יצחק‬
‫שם מ ש פ ח ה ‪:‬‬
‫לוי‬
‫שמות בדויים‪ ,‬קיצורים וכינויים‪:‬‬
‫צ׳גניה‬
‫תאריך לידה‪:‬‬
‫‪1922‬‬
‫ארץ לידה ועיר‪:‬‬
‫יוון‪ ,‬שאלוניקי‬
‫שם האם‪:‬‬
‫סול‬
‫שם האב‪:‬‬
‫יוסף‬
‫מספר אחים ואחיות לפני ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫אח אחד‪ ,‬מוסר העדות‬
‫מספר אחים ואחיות לאחר ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫מוסר העדות הוא היחיד שניצל‬
‫מספר בני מ ש פ ח ה אשר נשלחו למחנות‪:‬‬
‫סבתא‪ ,‬הורים‪ ,‬אח‪ ,‬מוסר העדות‬
‫תאריך שילוח למחנות‪:‬‬
‫‪?.4.1943‬‬
‫מספר אסיר במחנות‪:‬‬
‫‪116082‬‬
‫מחנות מרכזיים בהם שהה מוסר העדות‪:‬‬
‫אושוויץ‪ ,‬בונה‪ ,‬גלייביץ‪ ,‬דודה‪ ,‬ברגן בלזן‬
‫תאריך שחרור‪:‬‬
‫‪?.4.45‬‬
‫מקום שחרור‪:‬‬
‫בךגן בלזן‬
‫״רוב האנשים מכירים אותי בשם צ׳גניה‪ .‬כינו אותי כך על־שם ש ח ק ן הכדורגל המצטיין צ׳גניה‪,‬‬
‫ארמני על־פי מוצאו‪...‬‬
‫ביום ראשון של פ ס ח ‪ 1943‬הגענו לאושוויץ‪ ,‬ולאחר התהליך הידוע של היום הראשון נכנסתי לבלוק‬
‫‪ .2‬שם נשארנו ערומים לגמרי ורק אחר־כך קיבלנו בגד פסים דק‪ .‬באושוויץ הייתי רק שבוע ימים‪,‬‬
‫ואחר־כך הועברתי לבונה ומיד ש ל ח ו אותי לעבוד בקרונות־משא‪ .‬היינו מ מ ל א י ם קרונות קרנטינה‬
‫ב ח ו ל ומרוקנים אותם‪ .‬העבידו אותנו בעבודה הזאת כדי לשבור לנו את מוראל‪ .‬שם נתקפתי הלם‬
‫ממקרה א ח ד שראיתי‪ .‬איש אס־אס א ח ד ציווה על אסיר להשתין‪ .‬האסיר סירב‪ ,‬משום שלא הרגיש‬
‫צורך לעשות זאת‪ .‬לבסוף ה ח ל י ט בכל זאת להשתין‪ ,‬ואז קיבל כדור בגב‪ .‬אז עוד לא ידענו על‬
‫הכבשנים‪ .‬חשבנו שזהו ריחו של בשר ש מ ב ש ל י ם לארוחות שלנו‪ .‬מי האמין בימים הראשונים‬
‫ששורפים אנשים?‬
‫בבונה פגשנו את ד״ר קואנקה‪ ,‬והוא אמר לנו‪ :‬״אל ת ח ש ב ו על איש‪ ,‬כבר אין לכם הורים —‬
‫ת ח ש ב ו רק על עצמכם‪.‬״‬
‫וכך עשינו‪.‬‬
‫ל א ח ר הקרנטינה עבדתי בקומנדו־זיבן — בסחיבת שקי מ ל ט ‪ .‬באותם ימים התחילו את הבניה בבונה‪,‬‬
‫בנו שם בית־חרושת לתעשיית שמנים מ פ ח ם ‪ ,‬העבודה היתה קשה‪ ,‬הכו אותנו ורבים מתו‪ .‬עבדתי עם‬
‫כ מ ה יוונים‪ ,‬יעקב ששון‪ ,‬עמונאל טבוך ויצחק חנוכה‪ .‬אני לא זוכר שסבלתי מ מ ש ה ו מ י ו ח ד בקומנדו‬
‫הזה‪ ,‬כי ת מ י ד עבדתי‪ .‬הייתי חרוץ‪ ,‬ומי ש ע ב ד בחריצות‪ ,‬בדרך־כלל נשאר בחיים‪.‬‬
‫עבדו אתנו גם בעלי מקצוע‪ ,‬בנאים‪ ,‬ולהם היו חיים קלים יותר‪ ,‬בגלל שלא רדפו אותם‪.‬‬
‫ל א ח ר העבודה בקומנדו־זיבן עברתי לקומנדו ‪ .3‬עבדנו שם ב ה נ ח ת כבלים כבדים בתעלות‪ ,‬זה היה‬
‫קומנדו קשה‪ ,‬כי היה ק ש ה לסחוב את הכבלים האלה‪ .‬היינו מסתתרים תמיד מאחורי אנשים חזקים‪,‬‬
‫כדי ש י ח ש ב ו שאנחנו עובדים‪.‬‬
‫פעם א ח ת ה ח ל ט ת י לברוח ולא להצטרף לעבודה‪ .‬נשארתי ב מ ח נ ה ו ה ת ח ב א ת י מ ת ח ת לבימה שנועדה‬
‫ל מ ש ח ק י אגרוף או לשירה ונגינה של האסירים‪ .‬ה ת ח ב א ת י שם כשבוע‪ .‬האסירים היו יוצאים לעבודה‪,‬‬
‫ואני הייתי נכנס ל מ ח ב ו א שלי ו מ ח כ ה עד שכולם ילכו‪ .‬אחר־כך הייתי יוצא‪ ,‬תופס דלי ביד ו מ ע מ י ד‬
‫פנים שאני עובד בעבודות נקיון‪.‬‬
‫בסוף נתפסתי‪ .‬תפס אותי הלאגר־אלסטר‪ ,‬והוא הרביץ בי באגרופים על הפרצוף‪ .‬לא הייתי מסוגל‬
‫לפתוח אה ה פ ה ונשלחתי לרופא‪ .‬הוא ש ל ח אותי לאושוויץ — לצילומים‪ .‬לאושוויץ הוסעתי‬
‫במשאית־חנק‪ .‬ל מ ש א י ו ת ה א ל ה היו מכניסים אסירים‪ ,‬סוגרים את הדלת‪ ,‬והם היו נחנקים מ ה ע ש ן‬
‫ש נ פ ל ט מהאגזוז‪ .‬למזלי‪ ,‬משום מ ה לא פעלה מכונת הגז‪ .‬זה היה ה מ ז ל שלי‪ .‬ניצלתי‪ .‬באושוויץ‬
‫אבחנו לי שבר בלסת ושלחו אותי לבית־חולים בבונה‪ .‬הייתי שם עשרה ימים‪.‬‬
‫לא הייתי מסוגל לאכול בכלל‪ .‬לא היו לי שיניים‪ ,‬וכדי להחזיק מ ע מ ד העליתי גירה‪ .‬הייתי בולע‬
‫חתיכות תפוחי־אדמה‪ ,‬ובלילה מקיא אותן ולועס אותן ל א ט לאט‪ .‬החברים שלי לא האמינו למראה‬
‫עיניהם‪ ,‬אבל זה הציל אותי‪ .‬בבונה הפכתי ל מ ע ל ה גירה‪ .‬היה אתי שם חבר‪ ,‬איזקינו אנג׳ל — והוא‬
‫היה עד לכך‪ .‬כשיצאתי מבית־החולים עוד ה מ ש כ ת י בהרגל הזה‪ ,‬כי פ ש ו ט לא הייתי מסוגל ללעוס‪.‬‬
‫בבונה עבדתי ב כ מ ה סוגי עבודות‪ ,‬וכל קומנדו היה נורא מהאחר‪ .‬ניסיתי תמיד ל ה ש ת מ ט מ ה ע ב ו ד ה ‪.‬‬
‫פעם א ח ת מנהל העבודה בקומנדו תפס אותי מ ש ת מ ט מ ה ע ב ו ד ה ‪ .‬הוא אמר לי‪ ,‬״אם אתה לא תעבוד‬
‫אני אספר לקאפו״‪ .‬ואני אמרתי לו ״ואני אספר לז׳אקו‪.‬״ ז׳אקו רזון‪ ,‬עזר הרבה לאסירים‪ .‬אני ח ו ש ב‬
‫שאפילו הקאפוס פ ח ד ו ממנו‪ ,‬כי היה לו הרבה כוח‪ .‬הוא היה מתאגרף במחנה‪ ,‬ובעזרת הכוח שלו‬
‫הציל הרבה אסירים‪ .‬ג׳אקו ידע להסתדר עם כולם‪.‬״)מתוך‪ :‬בנתיבי שאול‪ ,‬עמי ‪(290-284‬‬
‫שם פרטי‪:‬‬
‫יעקב‪ ,‬אברהם‬
‫שם מ ש פ ח ה ‪:‬‬
‫רזון‬
‫תאריך לידה‪:‬‬
‫‪2.2.21‬‬
‫ארץ לידה ועיר‪:‬‬
‫יוון‪ ,‬שאלוניקי‬
‫שם האם‪:‬‬
‫אסתר‬
‫שם האב‪:‬‬
‫אברהם‬
‫מספר אחים ואחיות לפני ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫שני אחים‪ ,‬מוסר העדות‬
‫מספר אחים ואחיות לאחר ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫מוסר העדות הוא היחיד שניצל‬
‫מספר בני משפחה אשר נשלחו למחנות‪:‬‬
‫הורים‪ ,‬שני אחים‪ ,‬מוסר העדות‬
‫תאריך שילוח למחנות‪:‬‬
‫‪6.4.1943‬‬
‫מספר אסיר במחנות‪:‬‬
‫‪115264‬‬
‫מחנות מרכזיים בהם שהה מוסר העדות‪:‬‬
‫אושוויץ‪ ,‬גלייביץ‪ ,‬דורה‪ ,‬ברגן ננלזן‬
‫תאריך שחרור‪:‬‬
‫‪15.5.1945‬‬
‫מקום שחרור‪:‬‬
‫ברגן בלזן‬
‫״‪...‬כשהגענו לאושוויץ‪ ,‬התחלנו להבין את המצב‪ .‬ואז אמרתי‪ :‬״נפלתי!״ א ח ד מהקאפוס הכה אותי‬
‫ואני מיד החזרתי לו מכות‪ .‬הוא התפלא ו ש א ל אותי אם אני בוקסר‪ .‬אמרתי לו שכן‪ .‬ל מ ח ר ת כבר‬
‫ארגנו לי התאגרפות עם פולני אחד‪ ,‬והפלתי אותו כבר בסיבוב השלישי‪ .‬ה מ ש ח ק היה בחצר שבין‬
‫שני בלוקים וכשהיהודים ראו שאני מנצח הם זרקו אלי לחמים‪ ,‬מרגרינה וקצת גבינה‪ .‬אז הבנתי שזה‬
‫הסיכוי שלי לחיות‪.‬‬
‫הייתי בבלוק עם חיים רפאל‪ ,‬עם האחים שלו ואביו‪ .‬אביו סבל מאוד‪ .‬הוא היה רגיל לעשן‪ ,‬ולא‬
‫היה לו סיגריות‪ .‬הכרתי את אביו ש ל חיים‪ ,‬ישנו מיטה מ ו ל מיטה‪ .‬חיים היה בוכה כל הלילה‪ ,‬הוא‬
‫דאג מ א ו ד לאביו‪ .‬פעם א ח ת אפילו הלך לגנוב ק צ ת אוכל‪ ,‬ותפסו אותו והכו אותו בראשו‪ ,‬והוא חזר‬
‫לבלוק הרוס‪.‬‬
‫כעבור ח ו ד ש וחצי עברתי לבונה‪ .‬למדתי מהנסיון‪ ,‬ובכל מקום אמרתי שאני בוקסר‪ .‬אני זוכר‬
‫שהתחרתי שם עם איטלקי אחד‪ ,‬שכבר בסיבוב הראשון נפל ב מ כ ת נוק־אאוט‪ .‬אחריו הביאו יהודי‬
‫גרמני‪ ,‬בובי שמו‪ ,‬וגם אתו התחרתי‪ .‬לא פחדתי מכלום‪ ,‬ובתוך זמן קצר ארגנתי מ ש ח ק י אגרוף‬
‫במחנה‪ .‬הקאפו־לאגר אפילו סידר לי מקום לזירה‪ ,‬ונתן לי חבלים ופנסים‪ .‬הם אהבו את ה מ ש ח ק‬
‫הזה‪ ,‬כי זה מ ש ח ק אכזרי‪ .‬כל אנשי האס־אס היו צופים בנו‪ .‬ובכל יום ראשון היינו משחקים‪.‬‬
‫כ מ ע ט לא חסר לי כלום‪ .‬בימים שלא שיחקתי עבדתי ב מ ט ב ח ‪ .‬אבל האגרוף היה ה כ ל בשבילי‪ .‬אני‬
‫זוכר שפעם א ח ת אפילו הביאו ל מ ח נ ה מתאגרף מתונים‪ ,‬יונג פרץ‪ ,‬אדם טוב‪ .‬היה לי קל ועזרתי‬
‫לאחרים‪ .‬קודם כל עזרתי ליהודים משיאלוניקי‪ ,‬כי היה לי קשר עם הקאפו־לאגר‪ .‬דאגתי לשפר את‬
‫מצבם ש ל החברים שלי‪ .‬חוץ מזה היתה לי ש פ ה מ ש ו ת פ ת עם ד״ר קואנקה‪ ,‬אותו אפילו הגרמנים‬
‫כיבדו‪ .‬הוא היה רופא אף־אוזן־גרון‪ .‬פעם א ח ת אמר לי‪ :‬״ג׳קו‪ ,‬אם אתה רואה אדם חלש‪ ,‬ת ש ל ח‬
‫אותו אלי — אני אעזור לו‪.‬״ וככה ה י ה ‪ :‬יהודים‪ ,‬חברים שלי‪ ,‬הלכו לרופא הזה וקיבלו ‪ 15‬יום‬
‫ח ו פ ש ה מעבודה‪ .‬בתוך ‪ 15‬ימי מנוחה ש כ א ל ה אנשים היו מבריאים מ מ ש ‪.‬‬
‫עזרתי להרבה אנשים‪ ,‬כי הייתי חופשי ואמיץ‪ .‬אני לא אוהב לדבר על מ ה שעשיתי במחנה‪ ,‬אבל‬
‫עשיתי הרבה‪ .‬פעם א ח ת אפילו קניתי כינור לז׳קו כהן‪ ,‬ויחד היינו מבלים בלילות בשירים יווניים‪ .‬אני‬
‫יודע שאנשים אומרים שלא היה אפשר להשיג כלום‪ ,‬אבל אני הייתי מסתדר‪ ,‬כי הייתי יכול לקנות‬
‫כל מיני דברים מהפולנים‪...‬״ !מתוך‪ :‬בנתיבי שאול‪ ,‬עמי ‪(460-454‬‬
‫ה צ ע ה לפעילות ח ל ו פ י ת ‪ :‬ה ם ר ‪ 0‬״ ה ו ל ו ק פ ט ו מ ה ׳‬
‫—‬
‫ר ש י מ ת נ ו ש א י ם לעבודות תלמידים‬
‫ש ו א ת יהודי שאלוניקי‬
‫אנו מציעים ל מ ו ר ה ש א ל ו ת מ נ ח ו ת לסרט‪ .‬ש א ל ו ת אלה‬
‫אנו מביאים מספר נושאים בהם יכולים התלמידים‬
‫עניינם הקשיים ו ה ה ת מ ו ד ד ו ת ש ל יהודי שאלוניקי עם‬
‫ל ה ר ח י ב ולחקור‪ .‬המרכז הפדגוגי ב ״ מ ש ו א ה ״ י ע מ ו ד‬
‫מ צ י א ו ת מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה והריכוז אושוויץ‪ .‬כך יכול‬
‫לעזרת התלמידים‪ .‬ע ב ו ד ו ת א ל ה ת ו ג ש נ ה ל ״ מ ש ו א ה ״ ‪,‬‬
‫ה מ ו ר ה ל ה מ י ר א ת ה פ ע י ל ו ת ש ל ע י ל ב צ פ י ה ודיון על‬
‫ל ק ב ל ת פרסי לימודים‪.‬‬
‫הסרט‪ .‬עם ז א ת רצוי להעביר את שעור ה מ ב ו א ורק‬
‫לאחריו להקרין א ת הסרט‪.‬‬
‫המורח‬
‫‪.1‬‬
‫ינחה את העפיל‪ ,‬בסרט‬
‫הקרנתו‪,‬‬
‫‪ .1‬מהם‬
‫״הולוקפטומה״ טרם‬
‫וימקד את תשומת ליבם‬
‫הקשיים של יהודי‬
‫‪ .2‬מהם דרבי‬
‫‪.2‬‬
‫אתונה — סיפורה ש ל ק ה י ל ה יהודית ביוון‬
‫יהודי יוון בתנועות ה מ ח ת ר ת‬
‫בנקודות הבאות‪:‬‬
‫באושוויץ?‬
‫שאלוניקי‬
‫שאלוניקי‬
‫ההתמודדות של יהודי‬
‫‪.3‬‬
‫סיפורם ש ל יהודי יוון באיזור ה כ י ב ו ש הבולגרי‬
‫‪.4‬‬
‫ה ״ מ י ו ח ס י ם ״ — ביוון ו ב מ ח נ ו ת הריכוז‬
‫באושוויץ?‬
‫— המורה יברר עם‬
‫הקרנת‬
‫התלמידים את‬
‫״אבל‬
‫לדעת הבל‬
‫אבודים מכל‬
‫המורה‬
‫גוטמן‪:‬‬
‫במציאות של‬
‫‪.7‬‬
‫מחנות‬
‫יוון‪...‬‬
‫דוגמאות‬
‫והסברים לציטוט זה מתוך‬
‫הסרט‪.‬‬
‫— כיצד ניתן היה לשרוד‬
‫— המורה ישאל‪ :‬לאור‬
‫האומנם‬
‫אושוויץ‬
‫כ ת ו ב ע ל א ח ת ה ק ה י ל ו ת היהודיות ביוון )קורפו‪,‬‬
‫יאנינה‪(...‬‬
‫‪,,‬‬
‫הריכוז היו יהודי‬
‫יבקש‬
‫‪.6‬‬
‫היצירה היהודית בשאלוניקי‬
‫תחושותיהם לאחר‬
‫הסרט‪.‬‬
‫— המורה יציג את הציטוט מדברי‬
‫‪.5‬‬
‫הרב קורץ — מ נ ה י ג ו ת שנוייה ב מ ח ל ו ק ת‬
‫‪.8‬‬
‫ה ע ל י ה היהודית מיוון בשנות ה־‪30‬‬
‫‪.9‬‬
‫אפשרויות ה ה צ ל ה ביוון ב ת ק ו פ ת ה י ב ו ש הגרמני‬
‫במחנה זה?‬
‫ספורם של ניצולי אושוויץ‬
‫״פלנטה‬
‫אחרת?״‬
‫‪ .10‬א י ט ל י ה ו י ח ס ה ליהודי יוון — סיפור ה צ ל ה‬
‫‪ .11‬ש ו א ת יהודי יוון ב ת ו ד ע ה ה י ש ר א ל י ת‬
‫ר ש י מ ה ביבליוגראפית‬
‫ספרים‬
‫— חנדלי יעקב‪ ,‬מהמגדל הלבן לשערי אושוויץ‪ ,‬תל־אביב‪.1992 ,‬‬
‫— יהדות יוון בחורבנה — זכרונות‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬תשמ״ח‪.‬‬
‫— מולכו מיכאל ונחמה יוסף‪ ,‬שואת יהודי יוון ‪ ,1944-1941‬י־ם‪.1965 ,‬‬
‫—קראוס אוטו‪ ,‬קולקא אריך‪ ,‬בית חרושת למוות אושוויץ‪ ,‬י־ם ‪.960i ,‬‬
‫— ״בנתיבי שאול״ — יהודי יוון בשואה‪) ,‬עורך( רפאל שמואל‪ ,‬י־ם‪.1988 ,‬‬
‫— רוזן מינה‪ ,‬בנתיבי הים התיכון‪,‬‬
‫הפזורה היהודית־ספרדית במאות ט״ז‪-‬י״ח‪ ,‬ת״א‪.1993 ,‬‬
‫— עוזיאל יוסף‪ ,‬המגדל הלבן‪ ,‬תל־אביב‪.1978 ,‬‬
‫— שאלוניקי עיר ושם בישראל‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬תשכ״ז‪.‬‬
‫— רקנטי דוד א׳ )עורך(‪ ,‬זכרון שאלוניקי‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬תשמ״ו‪.‬‬
‫— ד‪ .‬בנבנישתי‪ ,‬יהודי שאלוניקי בדורות האחרונים‪.‬‬
‫מאמרים‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫גוטמן ישראל‪ ,‬״הקבוצות הלאומיות השונות במחנות ומעמד האסירים בעלי התפקידים״‪ ,‬מחנות הריכוז הנאציים‪ ,‬ישראל גוטמן ורחל מנכר )עורכים(‪ ,‬יד ושם‪ ,‬תשמ״ד‪.‬‬
‫דוידזון שמאי‪ ,‬״יחסי־גומלין אנושיים ומשמעותם בקרב אסירי מחנות הכירוו הנאציים״‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪.453-435‬‬
‫לנגביין הרמן‪ ,‬״מחנה ריכוז והשמדה אושוויץ־ברקנאו״‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.233-217‬‬
‫נוביץ מרים‪ ,‬דפים לקחר השואה והמרד‪ ,‬שדרה בי‪ ,‬מאסף ‪ ,4‬תשל״ג‪ ,‬עמ׳ ‪.199‬‬
‫פורת דינה‪ ,‬״יהודי יוון — דוגמא לשאלת היחס בין מציאות להצלה בתקופת השואה״‪ ,‬דפים לחקר תקופת השואה‪ ,‬חי‪ ,‬תש״ן‪ ,‬עמ׳ ‪.135-123‬‬
‫פלמן שושנה‪ ,‬״בעידן העדות‪ :‬״שואה״ של קלוד לנצמך‪ ,‬זמנים‪) 40-39 ,‬חורף‪ ,(1991 ,‬עמי ‪.28-4‬‬
‫צ׳ק דנוטה‪ ,‬״השמדת יהודי יוון באושוויץ״‪ ,‬דפים לחקר השואה והמרד‪ ,‬ב׳‪ ,‬תשל״ג‪ ,‬עמי ‪.194-181‬‬
‫קארפי דניאל‪ ,‬״יהודי יוון בתקופת השואה )‪ (1943-1941‬ויחסם של שלטונות הכיבוש האיטקליים״‪ ,‬ילקוט מורשת‪ ,‬ל״א‪ ,‬תשמ״א‪ ,‬עמי ‪.39-7‬‬
‫קארפי דניאל‪ ,‬״יהודי יוון בתקופת השואה״‪ ,‬מאז ועד עתה‪ ,‬צבי אנקורי)עורך(‪ ,‬תל־אביב‪.1984 ,‬‬
‫ראובן שלמה‪ ,‬״התנועה הציונית בשאלוניקי״‪ ,‬מאז ועד עתה‪ ,‬צבי אנקורי )עורך(‪ ,‬תל־אביב‪.1984 ,‬‬
‫ערכים אנציקלופדיים‬
‫‪64‬‬
‫— יחף בושקו ושמואל קרקובסקי‪ ,‬״אושוויץ״‪ ,‬האנציקלופדיה של השואה‪) ,‬עורך( ישראל גוטמן‪ ,‬כרך אי‪ ,‬הוצאת יד ושם וספריית פועלים‪ ,1990 ,‬עמי ‪.54-41‬‬
‫— כרם יצחק‪ ,‬״יוון״‪ ,‬שם‪ ,‬כרך גי‪ ,‬עמ׳ ‪.570-566‬‬
‫משרד החינוך והתרבות‬
‫מינהל חברה ונוער‬
‫יד לחברי תנועות הנוער‬
‫ציוניות בשואה ובמרי‬
‫המרכז להוראת השואה‬
‫תל יצחק‬
‫תשנ״ד‬