קול הניצולים - ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל

Transcription

קול הניצולים - ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל
‫ביטאון ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬
‫קהילות יוון‬
‫ערב השואה‬
‫שרידי מצבות של‬
‫יהודים שנמצאו בשאלוניקי‬
‫בחודש דצמבר ‪2012‬‬
‫(ראה כתבה בעמ’ ‪)15‬‬
‫משמאל לימין‪ :‬אברהם אשכנזי‪,‬‬
‫משה מצא‪ ,‬משה העליון‪ ,‬שר‬
‫ההגנה פאנאיוטופולוס‪ ,‬צבי‬
‫מיכאלי ושגריר יוון בישראל‬
‫קריאקוס לוקאקיס‪.‬‬
‫(ראה כתבה בעמוד ‪)11‬‬
‫גליון מס' ‪20‬‬
‫‪t‬‬
‫שנה עשירית ‪ t‬פסח תשע”ג ‪ t‬מרס ‪2013‬‬
‫דבר היו”ר‬
‫חברים‪ ,‬אוהדים וקוראים יקרים‪,‬‬
‫במחצית השנה שחלפה‬
‫מאז הופעת גיליוננו הקודם‪,‬‬
‫המשיך ארגוננו את פעילותו‬
‫בכל התחומים שעליהם הוא‬
‫מופקד‪ :‬טיפול בענייני החברים‬
‫והחברות‪ ,‬קיום מפגשים‬
‫בנושאי הנצחה ומורשת‪ ,‬עריכת‬
‫מפגשי חברים ועוד‪ .‬על אלה תוכלו לקרוא בהרחבה‬
‫בדפי גיליון זה‪.‬‬
‫ברצוני להתרכז הפעם בשני נושאים‪ :‬העצרת לרגל‬
‫מלאות ‪ 70‬שנה לתחילת השמדת יהדות יוון‪ ,‬והבחירות‬
‫לבחירת הנהלה וועדת ביקורת לארגון‪ ,‬שתתקיימנה‬
‫בחודש מאי‪.‬‬
‫העצרת ‪ -‬המועד שבחרנו לקיום העצרת‪ ,‬בהתחשב‬
‫במכלול הגורמים והאפשרויות‪ ,‬הוא ה‪ 10-‬במרס‬
‫(התאריך ההיסטורי‪ ,‬שבו יצא המשלוח הראשון‬
‫משאלוניקי לאושוויץ‪-‬בירקנאו היה יום ב'‪ ,‬ה‪ 15-‬במרס‬
‫‪.)1943‬‬
‫האירוע יתקיים בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית‬
‫לתרבות הלאדינו‪ ,‬מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫בישראל ויד ושם‪ ,‬ובסיועם של גופים אלה‪ .‬ראשי‬
‫הארגונים יכבדו את העצרת בנוכחותם‪ .‬העצרת תישא‬
‫אופי של טקס זיכרון והתוכנית נקבעה בהתאם‪ .‬הנהלת‬
‫הארגון החליטה להנפיק מדליית זיכרון מיוחדת לאירוע‪,‬‬
‫אשר תחולק תחילה לחברים ניצולי השואה ובהמשך‬
‫לכל חברי הארגון‪ ,‬הממלאים חובתם כלפי הארגון‪.‬‬
‫אני קורא לכל החברים ולבני משפחותיהם‪ ,‬לדורותיהם‪,‬‬
‫לקחת חלק בעצרת‪.‬‬
‫הבחירות ‪ -‬אלו מתקיימות אחת לארבע שנים‪ ,‬על‪-‬פי‬
‫התקנון התקף של הארגון‪ .‬פירוט התהליך כולו ניתן‬
‫בגוף הגיליון‪.‬‬
‫מכאן אני יוצא בקריאה לכל חברותינו וחברינו‬
‫לקיים את חובתם ולהשתתף באסיפה הכללית שבה‬
‫מתקיימת ההצבעה‪ ,‬שמועדה נקבע ליום ‪ 28‬במאי‪.‬‬
‫חשיבות מיוחדת בכל מוסד וארגון – וגם בארגוננו ‪ -‬יש‬
‫לנושא התחדשותו של הגוף המנהל‪ ,‬שהיא הערובה לכך‬
‫שהגוף יתקדם עם הזמן ולא יקפא על שמריו‪ .‬לאור זאת‬
‫אני קורא לכל מי שיכול לכך – ואני מכיר רבים כאלה‬
‫בין חברינו – שיראה חובה לעצמו להגיש את מועמדותו‬
‫לגופים שעומדים לבחירה‪ ,‬בהנהלת הארגון ובוועדת‬
‫הביקורת‪.‬‬
‫מערכת העיתון משקיעה מאמצים כדי שגיליון זה יגיע‬
‫לידיכם לפני חג הפסח העומד לפתחנו‪ .‬אני בטוח שכך‬
‫יהיה‪ .‬קבלו‪ ,‬ברכות‪ ,‬ממני ומחברי הנהלת הארגון‪:‬‬
‫חג פסח שמח וכשר לכם ולכל בני משפחותיכם‪,‬‬
‫בריאות‪ ,‬אריכות ימים והצלחה בכול!‬
‫‬
‫‬
‫בברכת חברים‪,‬‬
‫‬
‫משה העליון‬
‫‬
‫יושב ראש הארגון‬
‫‬
‫הרמת כוסית‬
‫לקראת חג הפסח‬
‫חברי הארגון מוזמנים להרמת כוסית‬
‫לקראת חג הפסח‪,‬‬
‫שתתקיים ביום ד'‪ ,‬ט' בניסן תשע"ג‪ 20 ,‬במרס ‪,2013‬‬
‫בשעה ‪ ,10:00‬במועדון הארגון‬
‫מצפים להשתתפותכם!‬
‫קול הניצולים‬
‫‪2‬‬
‫דבר המערכת‬
‫חברים וחברות‪ ,‬קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬
‫בפתחו של חג הפסח הבא עלינו לטובה‪ ,‬אנו שמחים לשלוח אליכם את‬
‫גיליון מספר ‪ 20‬של ביטאוננו "קול הניצולים"‪ .‬חומר רב ומגוון הגיע‬
‫לצוות מערכת הביטאון ואנו מודים לכל החברים שנענו ושלחו אלינו‬
‫כתבות ותצלומים‪ .‬מגיליון לגיליון אנו נוכחים בהתעניינות הגוברת‬
‫בתכנים המתפרסמים בביטאון‪ ,‬שללא ספק הפך למקור חשוב ביותר‬
‫להפצת תולדות קהילות יוון השונות‪ .‬הביטאון המופץ בארץ מיועד‬
‫בראש ובראשונה לחברי הארגון‪ ,‬הוותיקים ולמצטרפים החדשים‪.‬‬
‫בנוסף נשלח הביטאון לספריות‪ ,‬למוסדות ולארגונים שונים בארץ וכן‬
‫מופץ ברחבי העולם‪ ,‬באוניברסיטאות שונות ובספריות‪.‬‬
‫בגיליון שזה עתה הגיע לידיכם‪ ,‬מופיעים המדורים המוכרים‪ :‬במדור‬
‫חדשות והודעות הארגון תמצאו הודעות בענייני דיומא‪ ,‬ביניהם‬
‫הודעות על קיום אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית הכנסת‬
‫היכל יהודה ובבית העלמין‪ ,‬ערב הצדעה במלאת ‪ 80‬שנה להתיישבות‬
‫השאלוניקאים בשכונת שפירא‪ ,‬בבית הכנסת הכנסת "בית תפילה‬
‫לזכר יהודי שאלוניקי"‪ ,‬קיום אסיפה כללית בחודש מאי‪ ,‬שמות‬
‫החברים החדשים שהצטרפו לשורותינו במהלך החודשים האחרונים;‬
‫במדור קהילות יוון ערב השואה הפעם על קהילת לריסה; פינת‬
‫הלאדינו עוסקת הפעם בנושא הכנסת והבחירות; במדור יוונים‬
‫חסידי אומות העולם על משפחות מיצליוטיס וקורפיאטיס‪ ,‬שהצילו‬
‫את ז'ק לאון ובני משפחתו משאלוניקי‪ ,‬והמטרופוליט כריסוסטומוס‬
‫ולוקאס קרר שהצילו את יהודי זקינתוס;‬
‫במדור מורשת על יעקב מנחם ז"ל‪ ,‬יליד יוון‪ ,‬שנפל במלחמת השחרור‪,‬‬
‫על שאול סנור‪ ,‬גיבור שאלוניקאי מארץ ישראל‪ ,‬שהוצא להורג‬
‫בוארשה‪ ,‬עוד זיכרונות של אלי חסיד מילדותו בשאלוניקי‪ ,‬הגב'‬
‫לילי מנחם ופעילותה הציבורית בארץ; במדור אירועים דיווחים על‬
‫האירועים לציון יום השואה הבינלאומי‪ ,‬ערב סליחות בבית הכנסת‬
‫בשכונת שפירא‪ ,‬הדלקת נרות בחג החנוכה ועוד‪ .‬במדור תרבות שיר‬
‫נוסף מפרי עטו של ד"ר אבנר פרץ "יום ב' ‪ "15.3.1943‬וכן על מדף‬
‫הספרים‪ ,‬מפרי עיטם של יוצאי יוון והפעם על הספרים מהמגדל הלבן‬
‫לשערי אושוויץ‪ ,‬מאת יעקב הנדלי‪ ,‬הקנדיל ששרד מאת צדוק מצא‬
‫וסלוניקי כבר לא שלי מאת אברהם אשכנזי‪.‬‬
‫במדור נר זיכרון אנו מביאים את שמותיהם של החברים שהלכו‬
‫לעולמם וכן הספד לחיים שמחה ז"ל שבמשך שנים רבות היה החזן‬
‫שליווה את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬במדור ממטבחה של‬
‫אמא יווניה הפעם סלט יווני‪.‬‬
‫המערכת שבה ופונה לחברינו‪ ,‬ניצולי השואה‪ ,‬לספר את סיפוריהם‬
‫לבני משפחותיהם‪ .‬חובה עלינו להמשיך במלאכת התיעוד והפצת‬
‫קורותיהם של הניצולים ממקור ראשון‪ ,‬דור הניצולים הולך ופוחת‪,‬‬
‫כפי שתוכלו להיווכח מרשימת החברים שנפטרו במהלך החודשים‬
‫האחרונים‪ .‬כל אחד מהסיפורים האישיים על החיים ב‪ 33-‬הקהילות‬
‫המפוארות שהיו ביוון ערב השואה‪ ,‬תורם להכרת מירקם החיים‬
‫בהן‪ .‬כמו כן אנו קוראים לכל מי שיש לו זיקה למוצאו היווני להצטרף‬
‫לשורותינו‪ .‬החברים המצטרפים אלינו‪ ,‬הופכים לשגרירים של קהילת‬
‫יוצאי יוון הקטנה אך החשובה שלנו ‪ -‬כי כוחנו במספרנו! הירתמו‬
‫לגיוס בני דורות הממשיכים והשתתפו בפעילויותינו‪.‬‬
‫המערכת פונה לחברים‪ ,‬להקדים לשלוח כתבות וסיפורים לגיליון‬
‫הבא‪ ,‬ה‪ 21-‬במספר‪ ,‬שיופיע לקראת ראש השנה‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬חברות וחברים יקרים‪ ,‬המערכת מברכת אתכם ואת בני‬
‫משפחותיהם‪ ,‬לרגל החגים חג הפסח וחג העצמאות בברכת חגים‬
‫‬
‫שמחים‪.‬‬
‫‬
‫רחל העליון‪-‬מזריץ‬
‫‬
‫ראש המערכת‬
‫‬
‫תוכן העניינים‬
‫חדשות והודעות הארגון‬
‫פינת הלאדינו‬
‫אירועים‬
‫קהילות יוון ערב השואה‬
‫יוונים חסידי אומות העולם‬
‫עדויות ניצולי שואה‬
‫מורשת‬
‫נר זיכרון‬
‫מדור תרבות‬
‫ממטבחה של אמא יווניה‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪30‬‬
‫קול הניצולים‬
‫ביטאון ארגון ניצולי מחנות‬
‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬
‫ראש המערכת‪:‬‬
‫חברי המערכת‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫עיצוב והפקה‪:‬‬
‫‬
‫כתובת המערכת‪:‬‬
‫‬
‫טלפון‪:‬‬
‫טלפקס‪:‬‬
‫אתר הארגון‪:‬‬
‫דואר אלקטרוני‪:‬‬
‫רחל העליון‪-‬מזריץ‬
‫רחל לוי‬
‫שרונה לזר‬
‫יעקב מאסטרו‬
‫שמואל מסוט‬
‫משה מצא‬
‫אברהם קוב’ו‬
‫אלפא סיגמא תעשיות דפוס בע”מ‬
‫טל’ ‪03-6915361‬‬
‫רחוב לוינסקי ‪,68‬‬
‫תל אביב ‪66855‬‬
‫‪03-6884928‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫‪www.ighs.co.il‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המערכת אינה מתחייבת לפרסם את כל החומר‬
‫הנשלח אליה ואינה מחזירה כתבי יד‪.‬‬
‫נא לשלוח החומר מודפס בפורמט ‪ word‬ע"ג ‪cd‬‬
‫או בדואר אלקטרוני‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫קול הניצולים‬
‫חדשות והודעות הארגון‬
‫דמי חבר‬
‫חדש ‪ -‬ניתן לשלם באמצעות כרטיס אשראי בטלפון‬
‫הננו פונים לחברות ולחברים‪ ,‬שטרם שילמו את דמי החבר לשנים ‪ ,2013-2012‬להסדיר את התשלום בהקדם‪.‬‬
‫לנוחיותכם הסדרנו אפשרות תשלום באמצעות כרטיס אשראי בטלפון‪.‬‬
‫להזכירכם דמי החבר לשנה הם‪ :‬לבני זוג‪ 150-‬ש"ח‪ ,‬ליחיד‪ 150-‬ש"ח‪ ,‬לסטודנטים לתואר ראשון ‪ 100 -‬ש"ח‪.‬‬
‫חיילים בשירות חובה ‪ -‬פטורים מתשלום‪.‬‬
‫דמי החבר הם המקור העיקרי‪ ,‬המאפשר לארגון להתקיים‪ ,‬לקיים את פעילויותיו ולתמוך בחבריו הנצרכים‪.‬‬
‫צרוף חברים חדשים לארגון‬
‫אנו ממשיכים ופונים בקריאה לחברי ארגוננו‪ ,‬לצרף את‬
‫בניהם ובנותיהם‪ ,‬נכדיהם ונכדותיהם כחברים בארגון‪.‬‬
‫ולבני דורות הממשיכים‪ ,‬אנו קוראים לעשות כן לגבי‬
‫חבריהם‪ ,‬בני משפחות של יוצאי יוון‪.‬‬
‫טפסי הצטרפות ניתן להזמין במשרדי הארגון‬
‫בטל' ‪03-6881930 ,03-6884928‬‬
‫או במייל לכתובת‪[email protected] :‬‬
‫קבלת קהל במשרדי הארגון‬
‫ימי קבלת הקהל במשרדי הארגון הינם‪:‬‬
‫בימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪.13:00 - 09:30‬‬
‫מענה טלפוני‪ ,‬בימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה‪ ,‬בין השעות ‪.13:00 - 10:30‬‬
‫מענה טלפוני ביום ב'‪ ,‬בין השעות ‪13:00 - 11:00‬‬
‫בימי ב' לא תהיה קבלת קהל‬
‫כדי שניתן יהיה לטפל בענייני החברים‬
‫אצל המוסדות השונים‪.‬‬
‫הוצאת דרכון יווני‬
‫עליית יהודים מקהילות יוון לארץ ישראל‬
‫בשנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‬
‫אנו שבים ופונים לחברים לשלוח למערכת "קול‬
‫הניצולים" חומרים הקשורים לעליית היהודים‬
‫מקהילות יוון השונות לארץ ישראל‪ ,‬מתחילת‬
‫שנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫עזרו לנו להביא לידיעת הרבים את הפסיפס‬
‫הנפלא של סיפוריהם‬
‫ותרומתם לבניין הארץ והחברה‪.‬‬
‫רצוי לשלוח בפורמט ‪ ,word‬בדוא"ל לכתובת‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫או למשרדי הארגון על גבי ‪ CD‬מלווה בתצלומים‬
‫ובמסמכי תיעוד‪.‬‬
‫הבעת תודה‬
‫ברצוננו להודות‬
‫לועידת התביעות‬
‫על התמיכה המתמשכת בארגוננו‬
‫קול הניצולים‬
‫‪4‬‬
‫כל המעוניין וזכאי להוציא דרכון יווני‪,‬‬
‫יפנה ישירות לשגרירות יוון בישראל‪ ,‬לגב’ ויקי ספיחה‪,‬‬
‫בטלפון‪ 03-6953060 :‬שלוחה ‪104‬‬
‫שליחת כתבות למערכת‬
‫"קול הניצולים"‬
‫חברים שבידיהם חומר וכתבות לגיליון ‪ ,21‬מתבקשים‬
‫להעבירן למערכת עד לתאריך ‪ 31‬ביולי ‪ .2013‬את הכתבות‬
‫בפורמט ‪ ,word‬ניתן להעביר ב‪ ,CD-‬בצרוף תצלומים‬
‫הקשורים בה‪ ,‬למשרדי הארגון‪,‬‬
‫או בדואר אלקטרוני לכתובת‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כך תדעו מהן הזכויות שלכם‬
‫כדי לסייע לניצולי השואה למצות את מלוא זכויותיהם‪,‬‬
‫השיקה עמותת "המשפט בשירות הזקנה" מודל זכויות‬
‫ממוחשב‪ .‬המודל פשוט ונוח לשימוש והוא כולל שאלות‬
‫שהתשובות עליהן מובילות את הניצולים אל דפי מידע‬
‫ואל טפסים רלוונטיים שיכולים לעזור להם לקבל את כלל‬
‫הזכויות וההטבות המגיעות להם‪.‬‬
‫המודל הוקם במימון ובתמיכה של החברה לאיתור ולהשבת‬
‫נכסים של הנספים בשואה‪.‬‬
‫כתובת האתר‪.www.elderlaw.org.il :‬‬
‫חדשות והודעות הארגון‬
‫כללי‬
‫אסיפה כללית שנתית ובחירת הנהלה‬
‫וועדת ביקורת‬
‫‪ .1‬ביום ג'‪ 28 ,‬במאי ‪ ,2013‬בשעה ‪ ,15:30‬תתקיים במועדון הארגון האסיפה השנתית הכללית של חברי הארגון‪ .‬באותו מעמד‬
‫תתקיימנה גם בחירות להנהלה ולוועדת הביקורת (החדשות) של הארגון‪.‬‬
‫ אם בשעה הייעודה לא יהיו נוכחים ‪ 30%‬של חברי הארגון‪ ,‬תידחה תחילת האסיפה בחצי שעה‪ ,‬ותהיה חוקית בכל מספר‬
‫משתתפים‪.‬‬
‫אסיפה כללית‬
‫‪ .2‬סדר היום‬
‫א‪ .‬בחירת יושב ראש ומזכיר לאסיפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצגת הדו"ח המילולי ופעילות הארגון בשנת העבודה ‪ ,2012‬על ידי יו"ר הארגון‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצגת הדו"חות הכספיים לשנת ‪ ,2012‬על‪-‬ידי גזבר הארגון‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצגת דו"ח ועדת הביקורת על ידי יושב ראש ועדת הביקורת‪.‬‬
‫ה‪ .‬אישור הדו"ח המילולי והדו"חות הכספיים‪.‬‬
‫ו‪ .‬אישור העסקת רו"ח‪.‬‬
‫ז‪ .‬שונות‪.‬‬
‫בחירות‬
‫‪ .3‬הבחירות מיועדות לבחור הנהלה חדשה (‪ 9‬חברים) וועדת ביקורת (‪ 3‬חברים)‪ ,‬עם סיום הקדנציה הנוכחית של גופים אלה‪.‬‬
‫‪ .4‬התהליך עד לבחירות‬
‫א‪ .‬לפי תקנון הארגון‪ ,‬כל חברה‪/‬חבר מן המניין של הארגון שמילא את חובותיו (תשלום דמי חבר)‪ ,‬זכאי לבחור ולהיבחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצגת מועמדות‬
‫‪ )1‬חבר‪/‬חברה הרוצה להיבחר להנהלת הארגון או לוועדת הביקורת‪ ,‬יגיש את מועמדותו במכתב לוועדת הבחירות‪,‬‬
‫שמונתה לצורך זה (לפי הכתובת של הארגון) בזו הלשון‪ :‬אני (שם משפחה ושם פרטי)‪ ,‬בעל תעודת זהות מספר (לציין‬
‫את המספר)‪ ,‬המתגורר ב (לציין כתובת מלאה‪ ,‬כולל מיקוד)‪ ,‬טלפונים (בית‪ ,‬עבודה‪ ,‬נייד) מגיש בזה את מועמדותי‬
‫(להנהלת הארגון‪/‬לוועדת הביקורת‪ ,‬ניתן לשניהם‪ ,‬אך יוכל להיבחר רק לתפקיד אחד)‪.‬‬
‫אם אבחר‪ ,‬אני מתחייב להשתתף בישיבות השבועיות של הנהלת הארגון‪.‬‬
‫חתימת מגיש המועמדות‪.‬‬
‫‪ )2‬למכתב יש לצרף קורות חיים (בקצרה)‪.‬‬
‫‪ )3‬מועד אחרון להגשת מועמדות‪ 1 :‬במאי ‪.2013‬‬
‫ג‪ .‬בתוך שבועיים מתום מועד הגשת המועמדות‪ ,‬יופץ חוזר לחברי הארגון‪ ,‬ובו שמות החברים שיגישו את מועמדותם‪.‬‬
‫ד‪ .‬ביום האסיפה והבחירות יחולק לנוכחים דף עם שמות המועמדים‪ ,‬וכל אחד יוכל לבחור עד ‪ 9‬חברי הנהלה ו‪ 3-‬חברי ועדת ביקורת‪.‬‬
‫הנהלת הארגון‬
‫קריאה לחברים ולחברות של הארגון‬
‫הנכם נקראים בזה להגיש את מועמדותכם להנהלה ולוועדת הביקורת של הארגון‪.‬‬
‫כבכל מוסד דרושים כוחות חדשים ורעננים להנהלת הארגון ולוועדת הביקורת‪ ,‬כדי להבטיח את המשך‬
‫פעילותם התקינה ואת פעילות הארגון בכלל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫קול הניצולים‬
‫חדשות והודעות הארגון‬
‫אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬
‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג‬
‫כ"ז בניסן תשע"ג‪ 8 - 7 ,‬באפריל ‪2013‬‬
‫ערב התייחדות לזכר קורבנות השואה‬
‫עלייה לגלעד לזכר קהילות יוון‬
‫בבית הכנסת “היכל יהודה”‬
‫תתקיים אי"ה‬
‫בבית העלמין בחולון‬
‫ייערך אי”ה‬
‫ע”ש יהודה ליאון ומטילדה רקנאטי ז”ל‬
‫לזכר קהילת שאלוניקי‬
‫רח’ בן סרוק ‪ ,13‬תל‪-‬אביב‬
‫ביום ראשון‪ ,‬ליל כ"ח בניסן תשע"ג‪,‬‬
‫‪ 7‬באפריל ‪ ,2013‬בשעה ‪ 7.30‬בערב‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בנוכחות שגריר יוון בישראל‬
‫מר ספירידון למברידיס‪.‬‬
‫בתוכנית‬
‫בתוכנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ביום שני‪ ,‬כ"ח בניסן תשע"ג‪,‬‬
‫‪ 8‬באפריל ‪ ,2012‬בשעה ‪ 4‬אחה"צ‪,‬‬
‫תפילת ערבית‪ ,‬מפי החזן מר משה שוחמי‪.‬‬
‫הדלקת נרות זיכרון‪.‬‬
‫קריאת פרקי תהלים (ט”ז‪ ,‬פ”ג)‪.‬‬
‫דברים בענייני דיומא מפי‪:‬‬
‫* חבר הארגון ניצול השואה ‪ -‬יהודה ספורטה‪.‬‬
‫* נציג דורות הממשיכים – יעקב גטניו‪.‬‬
‫אמר רבי אבא מפי מר דוד רקנאטי‪.‬‬
‫תפילת “אל מלא רחמים” וקדיש דרבנן‪.‬‬
‫שירת “התקווה”‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פרקי תהלים‪ ,‬מפי החזן מר משה שוחמי‪.‬‬
‫דברים בענייני דיומא מפי‪:‬‬
‫* חבר הארגון ניצול השואה ‪ -‬אברהם אשכנזי‪.‬‬
‫* נציג דורות הממשיכים ‪ -‬רחל העליון‪-‬מזריץ‪.‬‬
‫קריאת “חזון העצמות היבשות”‪.‬‬
‫תפילת “אל מלא רחמים” וקדיש דרבנן‪.‬‬
‫הנחת זרים‪.‬‬
‫שירת “התקווה”‪.‬‬
‫על החברים הזקוקים להסעה מהארגון לבית העלמין ובחזרה‪ ,‬להודיע על כך לרכזת פניות החברים‪ ,‬עדנה (בטלפון)‪.‬‬
‫אירוע הצדעה לקהילת שאלוניקי‬
‫במלאת ‪ 80‬שנה לתחילת ההתיישבות של השאלוניקאים בשכונת שפירא בשנת ‪1932‬‬
‫יתקיים אי"ה בבית הכנסת "בית תפילה לזכר יהודי שאלוניקי"‪,‬‬
‫ברח' מקור חיים ‪ ,47‬שכונת שפירא‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫ביום שלישי‪ ,‬כ"ב בניסן תשע"ג (‪ )2.4.2013‬בשעה ‪16:00‬‬
‫בתוכנית‪:‬‬
‫סיפורים מבית אבא על הווי השכונה ובית הכנסת‬
‫שירים בצוותא‬
‫יוגש כיבוד קל‬
‫החברים המעוניינים לספר באירוע את סיפורם האישי מבית אבא‪,‬‬
‫מתבקשים ליצור קשר עם רחל העליון‪-‬מזריץ‬
‫בטלפון‪054-4749086 :‬‬
‫קול הניצולים‬
‫‪6‬‬
‫חדשות והודעות הארגון‬
‫הצטרפו כחברים ואוהדים לארגון‬
‫מ‪ 1-‬באוגוסט ‪ 2012‬עד ‪ 28‬בפברואר ‪2013‬‬
‫מס’‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫שם משפחה ושם פרטי‬
‫איש שלום חנה‬
‫אשר הדסה‬
‫אשר יעקב‬
‫גולדבלום אסתר‬
‫העליון יעקב‬
‫יחיאל שלמה‬
‫כהן בתיה‬
‫כהן שם‪-‬טוב‬
‫סייג מטילדה‬
‫פורת שלמה‬
‫מגורים‬
‫ראשון לציון‬
‫תל אביב‬
‫תל אביב‬
‫בת ים‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫חולון‬
‫בת ים‬
‫קריית ים‬
‫ירושלים‬
‫מס’‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫שם משפחה ושם פרטי‬
‫פילס מנדי‬
‫צבי שלמה‬
‫קורן רחל‬
‫קלדרון ויקטור‬
‫קלדרון לאה‬
‫קמפליס אהרון‬
‫קמפליס רוזה‬
‫קמפליס שרית‬
‫ריבנבך לאה‬
‫שחר אברהם‬
‫מגורים‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫רחובות‬
‫גדרה‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫פתח תקווה‬
‫פתח תקווה‬
‫פתח תקווה‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫בת ים‬
‫מכתבים למערכת‬
‫לכבוד‪ :‬ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬
‫במסגרת עבודתי בחברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬אני מנסה לאתר מידע אודות‬
‫תושב שאלוניקי בשם יצחק סרגוסי‪ .‬בשאלוניקי חיו מספר תושבים שנשאו את השם הזה‪ ,‬ואני מנסה‬
‫להתחקות אחר צאצאיהם או קרובי משפחתם‪ ,‬בתקווה שיוכלו לסייע לי לזהות טוב יותר את בעל‬
‫הנכס המצוי ברשומותינו‪.‬‬
‫‪ .1‬סגאיה סרגוסי‪ ,‬בת יצחק וימינה‪ ,‬נולדה בשאלוניקי ב‪ ,1916-‬אסירה באושוויץ‪.‬‬
‫‪ .2‬משפחת סרגוסי מצרפת‪ ,‬יצחק וגרציה ובנותיהם אדל ומתילדה‪ ,‬גורשו מאזור פאריס ל א ו ש ו ו י ץ‬
‫בשנת ‪.1942‬‬
‫‪ .3‬משפחת מאיר ורחל סרגוסי‪ ,‬וילדיהם הנרי‪ ,‬יצחק ודניאל‪ ,‬שהונצחו כולם בדפי עדות שמסר יוסף‬
‫פלורנטין‪ ,‬שהתגורר בתל אביב ב‪.1957-‬‬
‫אודה לכל סיוע שיעזור לי במחקרי‪ .‬את המידע ניתן לשלוח לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי‬
‫השואה‪ ,‬רח' הסיבים ‪ ,18‬פתח תקווה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫בתודה‪,‬‬
‫איתן רייף‪ ,‬גניאלוג‬
‫‪7‬‬
‫קול הניצולים‬
‫פינת הלאדינו‬
‫קול הניצולים‬
‫מאת משה העליון‬
‫‪8‬‬
‫אירועים‬
‫ליקטה רחל העליון‪-‬מזריץ‬
‫הרמת כוסית לקראת ראש השנה‬
‫במועדון הארגון‬
‫הרמת הכוסית המסורתית לקראת ראש השנה‪ ,‬התקיימה ביום‬
‫ד'‪ ,12.9.2012 ,‬במועדון הארגון‪ .‬לקראת השעה היעודה‪10:00 ,‬‬
‫התמלא המועדון בחברים רבים שהגיעו במצב רוח מרומם‪,‬‬
‫שמחים לפגוש האחד את השני‪ ,‬בחיבוקים‪ ,‬נשיקות וטפיחות‬
‫על הכתף‪ .‬הנוכחים הוזמנו להסב סביב השולחנות הערוכים‬
‫והעמוסים בכיבוד ויין‪ .‬יו"ר הארגון‪ ,‬משה העליון‪ ,‬פתח דבריו‬
‫בציינו בפני החברים את הנוהג הקיים מזה שנים רבות‪ ,‬להתכנס‬
‫ולהרים כוסית פעמיים בשנה‪ ,‬לקראת ראש השנה ולקראת חג‬
‫הפסח‪ .‬משה קידם בברכה ובשמחה את החברים שהגיעו‪ ,‬ואחל‬
‫לנוכחים ולכל החברים ובני משפחותיהם שתהיה שנה טובה‬
‫ומבורכת‪ ,‬שנה מתוקה‪ ,‬שנת שלום וביטחון והחשוב מכל שנה‬
‫של בריאות ואריכות ימים‪ .‬בהמשך הביע משאלה שבאירועים‬
‫הבאים שהארגון מקיים ישתתפו יותר חברים‪ ,‬בעיקר מקרב‬
‫דורות הממשיכים‪ ,‬כדי שהקשר הבין דורי בין הניצולים המבוגרים‬
‫לצעירים יתהדק ויביא לקירוב לבבות‪.‬‬
‫רבים מהחברים לא מיהרו להתפזר ונשארו במועדון עוד זמן רב‬
‫והעלו זיכרונות וגעגועים לימים רחוקים של ילדותם ונעוריהם‬
‫ביוון‪ ,‬מתבלים את דבריהם בלאדינו וביוונית‪.‬‬
‫חברים וחברות בהרמת הכוסית‬
‫ביקור וחלוקת שי לחברי הארגון השוהים בבתי אבות‬
‫מאת רחל לוי‬
‫כבכל שנה לקראת ראש השנה מחלק ארגוננו שי מטעמו לחברים העליון‪-‬מזריץ שי לחברים המתגוררים בבתי אבות שונים בבת‪-‬ים‪,‬‬
‫ניצולים השוהים בבתי אבות‪ .‬השנה נפל בחלקי הכבוד להצטרף בחולון‪ ,‬בגבעתיים‪ ,‬ברמת גן ובתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫לחבר הנהלת הארגון‪ ,‬אברהם (טולי) אשכנזי‪ ,‬ויחד נסענו לחלק‬
‫את השי בבית האבות ליאון רקנאטי בפתח תקווה‪ .‬כשהגענו‬
‫למקום קיבלו את פנינו לידיה ועירית‪ ,‬עובדות סוציאליות‪ ,‬והגב'‬
‫פלה ממחלקת השיווק‪ .‬הצטרפנו לסיור מקיף בבית האבות‬
‫מלווים בגב' לידיה‪ ,‬שנתנה לנו רקע על כל המחלקות וכן על‬
‫אופי המקום‪ .‬ואכן התרשמנו מאוד‪ ,‬ולטובה‪ .‬התחלנו במחלקות‬
‫הסיעודיים וכך עברנו ממחלקה למחלקה‪ .‬במסגרת הסיור נפגשנו‬
‫עם דיירים עצמאים שחלקו איתנו חוויות ושיתפו אותנו בזיכרונות‪,‬‬
‫ורובם נהנו לדבר עמנו בלאדינו ומקצתם גם ביוונית‪ .‬המעמד היה‬
‫מרגש מאוד‪ .‬הדיירים חברי הארגון שמחו מאוד לקבל אותנו ואת‬
‫השי‪ ,‬ואנחנו איחלנו להם ולנו‪" :‬מי ייתן ותזכו לכך גם בשנה הבאה‬
‫עלינו לטובה‪ ,‬בבריאות ובשמחה"‪.‬‬
‫מימין‪ :‬אברהם אשכנזי‪ ,‬אנה יוחנן‪ ,‬חברת האירגון ורחל לוי‬
‫במקביל לביקורנו בפתח תקווה‪ ,‬חילקו שמואל מסוט ורחל‬
‫‪9‬‬
‫קול הניצולים‬
‫אירועים‬
‫ליקטה רחל העליון‪-‬מזריץ‬
‫ערב סליחות בנוסח יהודי שאלוניקי‬
‫מאת רחל העליון‪-‬מזריץ‬
‫ערב הסליחות המסורתי בנוסח יהודי שאלוניקי לרגל ראש השנה‬
‫והחגים‪ ,‬הנערך במשותף עם בית הכנסת "בית תפילה לזכר יהודי‬
‫שאלוניקי"‪ ,‬התקיים ב‪ ,11.9.2012-‬בהשתתפות החזן משה שוחמי‪,‬‬
‫בנו של אחד ממקימי בית הכנסת‪ .‬מאור פנים וכיבוד טעים חיכו‬
‫לקהל שהגיע לבית הכנסת על ידי גבריאל ציון‪ ,‬גבאי בית הכנסת‬
‫והמתפללים הקבועים בו‪.‬‬
‫בית הכנסת היה מלא מפה לפה‪ ,‬החזן משה שוחמי הנעים בקולו‬
‫הערב וההשתתפות הערה של הנוכחים יצרה אווירה מיוחדת‬
‫במינה של שבת אחים גם יחד‪.‬‬
‫הקהל נהנה מיופיו של בית הכנסת המטופח‪ ,‬שזמן לא רב לפני‬
‫קיומו של ערב הסליחות עבר שיפוץ ועל כך מגיעות תודות לצוות‬
‫גבאי בית הכנסת המקפידים על קיום תפילות במשך כל ימות‬
‫השנה ועל אחזקתו ושימורו של המקום‪.‬‬
‫הקהל בבית הכנסת‬
‫הקהל בבית הכנסת‬
‫קול הניצולים‬
‫‪10‬‬
‫אירועים‬
‫טקס הענקת אזרחות יוונית בשגרירות יוון בישראל‬
‫מאת רחל העליון‪-‬מזריץ‬
‫טקס מרגש של הענקת האזרחות היוונית התקיים בשגרירות‬
‫יוון בישראל בחודש נובמבר ‪ .2012‬לטקס הוזמנו שישה אנשים‬
‫ילידי יוון‪ ,‬ביניהם חברי ארגוננו‪ ,‬שממשלת יוון החליטה להשיב‬
‫להם את האזרחות‪ ,‬לפי חוק מיוחד שנחקק על‪-‬ידי בית הנבחרים‬
‫היווני‪ .‬שגריר יוון בישראל‪ ,‬מר קיריאקוס לוקאקיס‪ ,‬נכח בטקס‪,‬‬
‫אך בפועל השביע את האזרחים החדשים המזכיר הראשון‪ ,‬מר‬
‫קונסטנטינוס אלכסנדריס‪ .‬הטיפול בהחזרת האזרחות היוונית‬
‫ליהודים ילידי יוון‪ ,‬שנאלצו לעזוב אותה בתקופת השואה‪ ,‬ובעקבות‬
‫כך נשללה בשעתו אזרחותם‪ ,‬נמשך מספר שנים‪ .‬הנושא הועלה על‬
‫ידי הנהלת הארגון בפגישות עם נציגים בכירים של השלטון היווני‪,‬‬
‫שביקרו בישראל‪ ,‬כגון נשיא יוון מר פאפוליאס‪ ,‬ראש הממשלה‬
‫לשעבר מר גיאורגיוס פאפאנדראו‪ ,‬ואחרים‪ .‬מר פאפאנדראו‬
‫הבטיח אישית‪ ,‬שיטפל בהעברת חוק מיוחד בפרלמנט היווני‬
‫בנושא השבת האזרחות ליהודים ילידי יוון‪ ,‬ניצולי שואה‪ ,‬החיים‬
‫בישראל‪ ,‬ואכן כך היה‪.‬‬
‫חברים בטקס הענקת האזרחות‬
‫פגישה עם שר ההגנה היווני‬
‫מאת משה מצא‬
‫ביום ‪ 5‬בספטמבר ‪ 2012‬הוזמנו נציגים של הארגון‪ ,‬ע"י שגרירות‬
‫יוון בישראל‪ ,‬בראשותו של השגריר מר קיריאקוס לוקאקיס‪,‬‬
‫לפגישה עם שר ההגנה היווני מר פאנאיוטופולוס‪ ,‬עפ"י בקשת‬
‫האחרון‪.‬‬
‫בפגישה שהתקיימה במלון דן בתל‪-‬אביב‪ ,‬השתתפו נציגים‬
‫מהנהלת הארגון‪ :‬מר משה העליון‪ ,‬מר משה מצא‪ ,‬מר אברהם‬
‫אשכנזי (טולי)‪ ,‬גב' רחל העליון‪ -‬מזריץ ומר אהרון אלקפץ‪.‬‬
‫שר ההגנה היווני ביקש לצרף למפגש גם ניצול שואה שהיה‬
‫בתחילת מלחמת העולם השנייה קצין בצבא היווני והשתתף‬
‫בקרבות מול האיטלקים בחזית אלבניה‪ .‬בקשתו מולאה‪,‬‬
‫ולמפגש הוזמן מר צבי מיכאלי‪ ,‬חבר ארגוננו‪.‬‬
‫השיחה קלחה והתקיים דו שיח שבו הפליג שר ההגנה בשבחי‬
‫שיתוף הפעולה בין הצבא הישראלי לצבא יוון‪ ,‬ובמיוחד חידד‬
‫את הקשרים עם ח"א הישראלי‪ .‬מצדנו סקר משה העליון‪ ,‬יו"ר‬
‫הארגון מהו הארגון‪ ,‬מטרותיו ומטלותיו וכיצד הוא מסייע‬
‫לניצולים יוצאי יוון בישראל‪ .‬כמו כן תאר בפני האורח את‬
‫סבלם של יהודי יוון בתקופת הכיבוש הנאצי ואת סופם המר‬
‫של יהודי רוב הקהילות ברחבי יוון ובמיוחד של יהודי קהילת‬
‫שאלוניקי‪.‬‬
‫בהמשך המפגש התפתחה שיחה ערנית בין השר לבין מר‬
‫מיכאלי שתיאר את קורותיו בצבא היווני כקצין פרשים בחזית‬
‫הצפונית בלחימה אל מול האיטלקים‪ .‬השיחה שריתקה את‬
‫השר נמשכה דקות ארוכות‪ .‬בסיומה ביקש השר שסיפורו של‬
‫מיכאלי יועבר אליו למשרד ההגנה לשם האדרת שמם של‬
‫היהודים‪ ,‬שהשתתפו בלחימה על מולדתם בצבא יוון‪ ,‬כנגד‬
‫האיטלקים‪ ,‬וביקש לסיים בכך שהממשלה היוונית רואה את‬
‫היהודים ילידי יוון כחלק מהמולדת היוונית וגאה בהם כבניה‪.‬‬
‫משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬העניק לשר ההגנה כמזכרת‪ ,‬את‬
‫הבול שהונפק במלאת ‪ 50‬שנה לצאת הטרנספורט הראשון‬
‫משאלוניקי לאושוויץ‪ .‬השר נפרד מאיתנו בלבביות‪ ,‬הביע‬
‫תקווה שנשוב וניפגש‪ ,‬והזמיננו להיות אורחיו במשרד ההגנה‪.‬‬
‫שר ההגנה היווני פאנאיוטופולוס וצבי מיכאלי‬
‫‪11‬‬
‫קול הניצולים‬
‫אירועים‬
‫פרידה משגריר יוון בישראל מר קיריאקוס לוקאקיס‬
‫מאת רחל העליון‪-‬מזריץ‬
‫שגריר יוון בישראל‪ ,‬מר קיריאקוס לוקאקיס‪ ,‬ערך בביתו קבלת‬
‫פנים לרגל סיום תפקידו כשגריר בישראל‪ .‬באירוע השתתפו נציגי‬
‫הנהלת הארגון‪ ,‬משה העליון‪ ,‬משה מצא ורעייתו לאה‪ ,‬אברהם‬
‫אשכנזי‪ ,‬וחברים נוספים מארגוננו‪ ,‬צבי מיכאלי ומרסל יואל‪ .‬הש־‬
‫גריר קיבל את פנינו בלבביות‪ ,‬ובדברים שנשא בפני האורחים הר־‬
‫בים שהגיעו לאירוע‪ ,‬שיבח את שיתוף הפעולה ששרר בין ארגוננו‬
‫לבין סגל שגרירות יוון בארץ‪ ,‬וכן את שיתוף הפעולה עם ראשי‬
‫הממשל ביוון‪ ,‬מר גיאורגיוס פאפנדריאוס‪ ,‬ראש הממשלה לשע־‬
‫בר‪ ,‬מר פאפוליאס‪ ,‬נשיא יוון‪ ,‬וכן נציגי משרד החוץ וההגנה שעמם‬
‫נפגשנו בעת שהותם בישראל‪.‬‬
‫יו"ר הארגון‪ ,‬אחל לשגריר לוקאקיס הצלחה בתפקידו הבא‪ ,‬ואף‬
‫העניק לו למזכרת את הבול שהופק במלאת ‪ 50‬שנה לתחילת‬
‫השילוחים של יהודי יוון משאלוניקי לאושוויץ‪ ,‬וכן אלבום ובו‬
‫מבחר צילומים שצולמו באירועים שונים בהם נפגשנו עמו‪.‬‬
‫חברי הנהלת הארגון בצילום משותף עם השגריר היוצא קיריאקוס (שלישי משמאל)‬
‫מסיבת חנוכה ‪2012‬‬
‫מאת שרונה לזר‬
‫כנס ההסברה בקשר לזכויות ניצולי השואה והמסיבה השנתית‬
‫לחברי הארגון לרגל חג החנוכה‪ ,‬התקיימו השנה ביום א'‪ ,‬נר שני‬
‫של חנוכה‪ ,‬בתאריך ‪ 9.12.12‬באולמי צליל בחולון‪.‬‬
‫חברי הארגון התקבלו בלבביות על ידי צוות קבלת הפנים מטעם‬
‫הנהלת הארגון והתיישבו סביב שולחנות ערוכים ומלאים כל‬
‫טוב‪ .‬משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬שפתח את הערב בברכות‪ ,‬הביע‬
‫סיפוק על כך שהאולם היה מלא מפה לפה הן בחברים ניצולי‬
‫שואה והן בחברים בני דורות הממשיכים‪ ,‬והזמין את אהרון‬
‫ארוך‪ ,‬בנו של חיים ארוך‪ ,‬ממייסדי הארגון‪ ,‬להדליק נרות‪.‬‬
‫באירוע נכחה נציגת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪,‬‬
‫הגב' רוני ורד‪ ,‬שהביאה בפני חברי הארגון את ברכת הגב' קולט‬
‫אביטל העומדת בראש מרכז הארגונים‪.‬‬
‫קול הניצולים‬
‫‪12‬‬
‫חברים במסיבה‬
‫אירועים‬
‫ראוי לציין ששיתוף הפעולה והתמיכה של מרכז הארגונים עם‬
‫ארגוננו כבר הפך למסורת ואנו מברכים על כך‪.‬‬
‫במהלך הערב הופיעו הזמרת דגנית דדו ובן זוגה יובל בשירים‬
‫אהובים ומוכרים בלאדינו ובעברית והלהיבו את החברים‬
‫שהצטרפו אליהם בשירה וריקודים‪.‬‬
‫בסיום הופיע משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון במשותף עם דגנית‪ ,‬בשיר‬
‫שכתב והלחין "בוליסה מי ארמוזה" ותרם גם הוא לאווירת החג‬
‫שהייתה באולם‪.‬‬
‫בסוף הערב חולקו סופגניות לכל שולחן והחוגגים עזבו את‬
‫המקום מרוצים ושמחים‪.‬‬
‫חברים שמחים במסיבה‬
‫יום הקדיש הכללי‪ ,‬עשרה בטבת‬
‫טקס אזכרה בחיפה‬
‫מאת אהרן פסח‬
‫כידוע‪ ,‬יום עשרה בטבת‪ ,‬הוכרז על ידי הרבנות הראשית בישראל‪,‬‬
‫כ"יום הקדיש הכללי"‪ .‬יום זה‪ ,‬לזכר בני עמנו‪ ,‬שנספו בשואה‪,‬‬
‫ושיום מותם ומקום קבורתם לא נודע‪ ,‬הוא יום צום‪ .‬תאריך זה‬
‫מציין גם את תחילת המצור של נבוכדנצאר מלך בבל‪ ,‬על ירושלים‪,‬‬
‫שהסתיים בחורבן הבית הראשון‪.‬‬
‫גם השנה צוין יום הזיכרון לזכר קורבנות השואה בני יוון‪ ,‬מ‪33-‬‬
‫בטקס נכחו רבה הראשי הספרדי של חיפה‪ ,‬הרב שלוש‪ ,‬נציג‬
‫המועצה הדתית של חיפה‪ ,‬הרב מצגר וכן רב בית הכנסת‪,‬‬
‫הרב דנינו‪ ,‬וקהל רב‪ .‬בלט בהיעדרו החזן ויו"ר בית הכנסת‬
‫מר פפו ג'רסי מפאת מחלתו‪.‬‬
‫גם יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ ,‬מר משה‬
‫העליון‪ ,‬נעדר בגלל מצב בריאותו‪ .‬כותב שורות אלו נשא דברים‬
‫בשם הארגון‪ ,‬ואיחל החלמה מהירה לשניהם‪.‬‬
‫הרב שלוש וכן הרב דנינו נשאו נאומים ולאחר מכן הודלקו נרות‬
‫על‪-‬ידי נציגים של ניצולי מחנות ההשמדה‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬סיפר נציג עיריית חיפה‪ ,‬מר אבי חכים‪ ,‬שהוריו ילידי יוון‪,‬‬
‫על מציאת עשרות מצבות של יהודים שהיו קבורים בבית העלמין‬
‫בשאלוניקי‪ ,‬שנחשבו כאבודות לאחר השואה‪ ,‬וכן על המסע‬
‫המתוכנן של יוצאי יוון במסע מאושוויץ‪-‬בירקנאו לשאלוניקי‪,‬‬
‫לציון ‪ 70‬שנה לתחילת השמדת יהדות יוון‪ ,‬ביוזמת ארגון ניצולי‬
‫מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ ,‬לחיזוק הקשר הבין דורי‪.‬‬
‫הקהל בטקס בבית העלמין‬
‫הקהילות שחרבו‪ ,‬ובראשן קהילת שאלוניקי‪ ,‬ליד אנדרטת‬
‫הנספים בבית העלמין בחיפה‪.‬‬
‫רב בית הכנסת השאלוניקאי‪ ,‬היכל רבי חביב‪ ,‬הרב דנינו‪ ,‬נשא‬
‫דברים לזכר הקורבנות‪ ,‬ולאחר תפילת "אל מלא רחמים" ואמירת‬
‫"קדיש" מפי כל הנאספים‪ ,‬פנה הקהל לבית הכנסת לתפילת‬
‫מנחה ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫קול הניצולים‬
‫אירועים‬
‫רחל העליון‪-‬מזרץ‬
‫אירועי יום הזיכרון הבינלאומי‬
‫לשואה ולגבורה‬
‫יום הזיכרון הבין‪-‬לאומי להנצחת‬
‫קרבנות השואה ‪ 27 -‬בינואר‬
‫ב‪ 27-‬בינואר ‪ ,1945‬שחררו כוחות הסובייטים את מחנה ההשמדה‬
‫אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬ובכך גילו את מרכז הרצח הגדול ביותר של‬
‫הנאצים באירופה‪.‬‬
‫מאז אושוויץ הפך לסמל השואה‪ ,‬מזכרת לדורות למידת חוסר‬
‫האנושיות שיכול לנהוג אדם בזולתו‪.‬‬
‫שמונה עשרה מדינות חוקקו את ה‪ 27-‬בינואר כיום הזיכרון‬
‫השנתי לשואה‪.‬‬
‫לפני מספר שנים הוכרז ה‪ 27-‬בינואר כיום זיכרון בינלאומי‬
‫לקורבנות השואה על‪-‬פי החלטת עצרת האו"ם‪ ,‬הוא עודד את‬
‫המדינות המשתתפות לפתח תכניות לימוד‪ ,‬שיסייעו בהפנמה‬
‫והנצחת זכר השואה לדורות הבאים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ביום זה מאורגנים טקסי יום זיכרון ממלכתיים לשואה‬
‫במדינות רבות וכן טקסים באוניברסיטאות ובתי‪-‬ספר‪.‬‬
‫אירועי יום השואה‬
‫הבינלאומי בישראל‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל קיימה‬
‫במוזיאון ארץ ישראל בתל‪-‬אביב‪ ,‬כנס לציון יום השואה‬
‫הבינלאומי בהשתתפות ניצולי שואה‪ ,‬נציגי ארגונים‬
‫ופעילים בתחום הסיוע לניצולי השואה‪ ,‬תלמידי תיכון‪,‬‬
‫חיילים וסטודנטים‪ ,‬בסימן התקומה והצמיחה‪.‬‬
‫בכנס השתתפו מטעם ארגוננו משה מצא ואברהם‬
‫אשכנזי‪.‬‬
‫במהלך הכנס נשאו דברים בין היתר‪ ,‬הרב ישראל מאיר‬
‫לאו‪ ,‬יו"ר מועצת יד ושם; הגב' קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה; הגב' עופרה רוס‪ ,‬מנהלת‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל; ומר אנדריאס‬
‫מיכאליס‪ ,‬שגריר גרמניה בישראל‪.‬‬
‫בהמשך נערך דיון בהשתלבות ניצולי השואה בחברה‬
‫הישראלית ובתקומת המדינה‪.‬‬
‫אירועי יום השואה הבינלאומי בקפריסין‬
‫לרגל יום השואה הבינלאומי הוזמנה על‪-‬ידי המרכז הנוצרי‬
‫של ניקוסיה‪ ,‬שבראשו עומד מר סטאברוס איגנאטיאו‪ ,‬בתאום‬
‫עם שגרירות ישראל בניקוסיה‪ ,‬משלחת מישראל‪ .‬בין חברי‬
‫המשלחת נמנה משה העליון‪ ,‬שהוטל עליו‪ ,‬כדובר יוונית‪,‬‬
‫להרצות על השואה ועל קורותיו בה‪.‬‬
‫ההרצאות אורגנו בשיתוף פעולה בין שגרירות ישראל‪ ,‬משרד‬
‫החינוך והתרבות בה והאוניברסיטה האירופית בניקוסיה‪ .‬משה‬
‫נשא בעת שהותו שם ארבע הרצאות בפני מורים‪ ,‬תלמידים‬
‫והקהל הרחב – מעל ל‪ 2000-‬מאזינים – שהשאירו אצלם‪ ,‬לפי‬
‫תגובותיהם‪ ,‬רושם רב‪.‬‬
‫כן השתתף משה ונשא דברים‪ ,‬לצד שאר חברי המשלחת‬
‫הישראלית‪ ,‬בטקס יום הזיכרון המרשים והמרגש‪ ,‬שאורגן באי‬
‫לראשונה שלא על‪-‬ידי גורמים ישראלים‪/‬יהודיים‪.‬‬
‫משה גם רואיין על ידי ערוץ הטלוויזיה הציבורי ‪ RIK‬ובערוץ‬
‫של הצד הטורקי של קפריסין‪ ,‬על‪-‬ידי העיתונים "פוליטיס"‬
‫ו"סימריני" (אורגן על ידי הגב' שני קופר‪ ,‬מספר ‪ 2‬בשגרירות‬
‫ישראל בקפריסין) ועל ידי עיתון הכנסייה (אורגן על ידי‬
‫סטאברוס איגנאטיאו)‪.‬‬
‫קול הניצולים‬
‫‪14‬‬
‫שגריר ישראל‪ ,‬מיכאל הררי‪ ,‬ורעייתו‪ ,‬סיגל אירחו את המשלחת‬
‫בליל שבת‪ .‬אני סבורה שמלבד ההיבט‪ ,‬של הפצת תודעת‬
‫השואה גם בקרב אוכלוסיות של לא‪-‬יהודים‪ ,‬היה במפגשים‬
‫האלה גם תרומה להידוק היחסים בין ישראל לקפריסין‪.‬‬
‫משה עם תלמידים באוניברסיטה לאחר הרצאתו‬
‫אירועים‬
‫ביקור של תלמידים מיוון ומקפריסין בישראל ביולי ‪2012‬‬
‫כחלק מההכנות לאירועי יום הזיכרון הבין‪-‬לאומי להנצחת‬
‫קרבנות השואה‪ ,‬הגיעה משלחת של תלמידים‪ ,‬לא יהודים‪,‬‬
‫מיוון ומקפריסין לביקור בישראל‪ .‬במהלך הביקור ביקרו‬
‫התלמידים ביד ושם וטיילו ברחבי הארץ‪.‬‬
‫לקראת ביקורם פנה לארגוננו מר סטאברוס איגנאטיאו‪,‬‬
‫מהמרכז הנוצרי של ניקוסיה בבקשה להפגיש ניצולי שואה‬
‫ילידי יוון‪ ,‬דוברי יוונית‪ ,‬החיים בישראל עם התלמידים‪.‬‬
‫ב‪ 5.7.2012-‬נערך מפגש מרגש מאד במגדלי הים‪-‬התיכון בבת‪-‬‬
‫ים‪ ,‬בהשתתפות חברי ארגוננו‪ ,‬אהרון אלקפס‪ ,‬אברהם אשכנזי‪,‬‬
‫משה העליון ויעקב מאסטרו‪ .‬משה העליון פתח בסקירה על‬
‫תוכנית ההשמדה של הגרמנים הנאצים‪ ,‬על כניסתם ליוון‪ ,‬על‬
‫הקהילות היהודיות שחיו ביוון ערב השואה‪ ,‬ובראשן קהילת‬
‫שאלוניקי‪ .‬בהמשך סיפרו אהרון אלקפס‪ ,‬אברהם אשכנזי ויעקב‬
‫מאסטרו על משפחותיהם ועל קורותיהם בתקופת המלחמה‬
‫ולאחריה‪ .‬התלמידים ישבו באולם מרותקים‪ ,‬לסיום ניתן זמן‬
‫לשאלות ואכן התעניינותם וסקרנותם הייתה רבה‪ .‬החברים‬
‫שאליהם הופנו השאלות ענו בסבלנות רבה‪ .‬התלמידים ניגשו‬
‫לכל אחד מהניצולים ורצו לראות את המספר החקוק על‬
‫זרועם‪ ,‬חיבקו אותם וכמובן הצטלמו יחד‪ .‬התחושה של כל‬
‫הנוכחים באולם הייתה שיש חשיבות רבה למפגש ולחיבור‬
‫הבלתי אמצעי בין התלמידים לניצולים‪ .‬עבור התלמידים היה‬
‫זה מפגש ראשון בחייהם עם ניצול שואה‪.‬‬
‫בתום המפגש עם ניצולי השואה מימין‪ :‬טולי אשכנזי‪ ,‬אהרון אלקפץ‪,‬‬
‫משה העליון ויעקב מאסטרו יושב למטה סטאברוס איגנאטיאו‬
‫בית הקברות היהודי בשאלוניקי נהרס‬
‫בשואה ‪ -‬המצבות התגלו לאחר ‪ 70‬שנה‬
‫הידיעה על מציאת המצבות בשאלוניקי‪ ,‬שהתפרסמה בעיתונים‬
‫בארץ‪ ,‬גרמה להתרגשות רבה בקרב קהילת יוצאי יוון בארץ‬
‫ובתוכם חברי ארגוננו‪ ,‬שרבים מהם נולדו בשאלוניקי‪.‬‬
‫‪ 688‬מצבות ושברי מצבות מבית הקברות היהודי העתיק‬
‫בשאלוניקי‪ ,‬שנחרב במהלך מלחמת העולם השנייה‪ ,‬נמצאו‬
‫בחלקת אדמה בעיר ‪ -‬לאחר ‪ 70‬שנות חיפושים‪.‬‬
‫בסוף חודש דצמבר ‪ ,2012‬בסמיכות משמעותית ליום הקדיש‬
‫הכללי‪ ,‬החל בי' בטבת‪ ,‬הודיעה משטרת יוון כי התגלו המצבות‬
‫של בית הקברות היהודי העתיק בשאלוניקי‪ ,‬שנהרס במהלך‬
‫מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים ועוזריהם ביוון‪ .‬היעלמותן‬
‫של המצבות ועצמות הנפטרים הייתה תעלומה של ממש‪ ,‬ובמשך‬
‫שבעה עשורים חיפשו אחריהן‪ .‬גורמים יהודיים ביוון כינו את‬
‫הממצא בהתרגשות כ"חשוב במיוחד"‪ .‬המשטרה היוונית דיווחה‬
‫על מאות מצבות שיש ושברי מצבות המשויכים כולם לקברים‬
‫יהודיים שנמצאו קבורים בחלקת אדמה בשאלוניקי‪ ,‬שבה חיה‬
‫קהילה יהודית גדולה ומשגשגת עד לכיבוש הנאצי‪ .‬בכך הסתיימו‬
‫‪ 70‬שנות חיפוש אחר מה שנותר מהקברים המחוללים והמנותצים‬
‫לאחר שבית הקברות העתיק היהודי בעיר נהרס‪ .‬על מלאכת‬
‫החיפוש והזיהוי היו אמונים אנשי אגודת "לא תשכח" ‪ -‬גוף הפועל‬
‫לתיעוד והנצחת בתי עלמין וקברי אחים באירופה‪ ,‬מטעם "וועידת‬
‫רבני אירופה"‪ .‬כעת נבדק האם מדובר בקברים גרידא‪ ,‬או שמא‬
‫גם בשברי עצמות‪ .‬בוועדת הבדיקה מעורב גם הוועד להגנת קברי‬
‫יהודים מלונדון‪ ,‬שפעל למניעת הקמת תחנת מטרו על שטח בית‬
‫העלמין בסלוניקי‪ .‬ראש הקהילה היהודית‪ ,‬דויד שלתיאל‪ ,‬סיפר‬
‫כי מרבית המצבות שנמצאו מתוארכות לאמצע המאה השמונה‪-‬‬
‫עשרה‪ ,‬ועד לתקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬מלבד השמות‬
‫‪ ,‬כוללות המצבות אף את מקצועו של המנוח‪ ,‬כך שיש בהן גם‬
‫תיעוד היסטורי‪.‬‬
‫אחת מהמצבות שנמצאו‬
‫של אהרון יוסף סרור‬
‫נפטר במאי ‪1929‬‬
‫‪15‬‬
‫קול הניצולים‬
‫קהילות יוון ערב השואה‬
‫קהילת לריסה*‬
‫מאת משה העליון‬
‫מתחילתה ועד מלחמת העולם השנייה‬
‫קהילת לריסה הייתה תמיד והינה כיום‪ ,‬הקהילה הגדולה ביותר‬
‫של איזור תסאליאה‪ ,‬והשלישית בגודלה ביוון‪.‬‬
‫קהילת לריסה היא מאוד עתיקה וכנראה נוסדה בתקופה‬
‫הרומאית‪ .‬בנימין מטודלה‪ ,‬אשר ביקר בה במאה ה‪ ,12-‬מסר‬
‫כי היהודים שהתגוררו בה היו בקשר עם יהודי אלמירו‪ ,‬שהיה‬
‫הנמל של אזור תסאליאה‪.‬‬
‫בלריסה התגוררו יהודים כבר לפני ‪ 1900‬שנה‪ ,‬כפי שמתברר‬
‫מעדויות של עוברי אורח וממצאים שהתגלו במקום‪ .‬במרוצת‬
‫הדורות הגיעו למקום יהודים מהונגריה ופולניה (אשכנזים)‪,‬‬
‫מספרד‪ ,‬ומפלופונסוס (מוראיטים)‪ .‬עם הגעת מגורשי ספרד‬
‫אחרי ‪ ,1492‬התגבשה הקהילה סופית‪.‬‬
‫היהודים הספרדים התערבו עם שאר בני הברית והנחילו להם‬
‫את התרבות‪ ,‬את המסורת ואת השפה‪ ,‬ובכך סייעו להתפתחות‬
‫לא רק של הקהילה‪ ,‬אלא של העיר כולה‪.‬‬
‫תחילה הם הקימו קהילה נפרדת‪ ,‬מאוחר יותר‪ ,‬בהדרכת‬
‫הרבנים‪ ,‬התאחדו לקהילה אחת‪ ,‬המתקיימת עד היום‪ .‬הגעת‬
‫היהודים מספרד הייתה מאורע חשוב‪.‬‬
‫הם עזבו את ספרד בלי כל רכוש‪ ,‬אך לא באו בידיים ריקות‪.‬‬
‫רבים מהם הביאו מקצוע‪ ,‬ידע וניסיון‪ ,‬שסייעו להם להתאקלם‬
‫ולהעבירם לשאר בני הקהילה וגם לתושבים הנוצרים‪ .‬נוכחותם‬
‫בעיר‪ ,‬שהייתה בשבילם בהתחלה מקום מקלט‪ ,‬הוכחה עם‬
‫הזמן כבעלת חשיבות בתחום החיים והמסחר‪.‬‬
‫לעיר הגיעו גם יהודים מהפלופונז – ‪ 50‬משפחות – לאחר פרוץ‬
‫המרד נגד הטורקים ב‪ .1821-‬קהילת לריסה התפתחה מאוד‬
‫במאות ‪ ,18-15‬וגם היא כונתה "עיר ואם בישראל"‪ ,‬כי היא‬
‫הייתה מרכז הגירה‪ .‬לקהילה היו קשרים הדוקים עם הקהילות‬
‫בשאלוניקי‪ ,‬באיזמיר‪ ,‬באדריאנופוליס ואף בסאראייבו‪.‬‬
‫לאחר פרוץ המרד היווני הורע מאוד מצבם של יהודי העיר‪.‬‬
‫הטורקים התייחסו ביד קשה גם ליוונים וגם ליהודים‪ .‬המסחר‬
‫נפגע והם ירדו מנכסיהם‪ .‬בעקבות זאת רבים עזבו לשטח‬
‫מקדוניה שהיה בידי הטורקים‪ ,‬לשאלוניקי‪ ,‬קסטוריה‪ ,‬דרמה‬
‫ועוד‪ .‬מאז ניכרה בעיר ירידה של הגורם היהודי‪ .‬אך למרות‬
‫שהוכה קשות לא איבד מחיוניותו‪ ,‬התאושש במהירות‪ ,‬הציל‬
‫מה שיכל‪ ,‬הסתגל וחיכה לימים טובים יותר‪ .‬ב‪ 1881-‬נכבשה‬
‫לאריסה על ידי יוון‪.‬‬
‫מפת קהילות יוון‬
‫בעיר התגוררו אז ‪ 12,000‬תושבים‪ ,‬מהם ‪ 2,200‬יהודים‪ .‬היהודים‬
‫התגוררו בשכונה‪ ,‬שבה מתגוררים רבים גם כיום‪ ,‬היא ֶאקסי‬
‫דרוׂמי (שש דרכים)‪ .‬לשכונה היהודית של לאריסה לא היה‬
‫אופי של גטו והתגוררו בה בהרמוניה יהודים ונוצרים‪ .‬השכונה‬
‫נמצאה במרכז העיר קרוב לבית הכנסת‪ ,‬לבית הספר ושאר‬
‫המוסדות‪ .‬הקהילה קיימה ‪ 7‬בתי כנסת‪ ,‬שהוקמו בתקופות‬
‫שונות והתקיימו עד לפני מלחמת העולם השנייה‪ .‬בדלקה‬
‫שפרצה ב‪ 1857-‬נשרף חלק גדול של השכונה היהודית‪ ,‬ושניים‬
‫מבתי הכנסת‪ ,‬שנבנו מחדש‪ .‬ב‪ 1865-‬הוקמו בית ספר אליאנס‬
‫וישיבה‪ ,‬והתחילה לפעול תנועה ציונית‪.‬‬
‫בקהילה פעל מאז ‪ 1931‬בית ספר עברי‪ ,‬לפי חוק יווני מיוחד‪,‬‬
‫בשם בית הספר העירוני השני‪ ,‬שהמורים שלו‪ ,‬יהודים ויוונים‪,‬‬
‫נקבעו על ידי הציבור‪.‬‬
‫זמן ניכר לפני כן פעלה ישיבה‪ ,‬שהמורים בה היו רבנים‪,‬‬
‫והלימודים היו בשפה העברית‪ .‬כמו כן הייתה ישיבה גבוהה‪,‬‬
‫שהצמיחה רבנים חשובים‪.‬‬
‫קרוב לבית הכנסת שכן בית הדין‪ ,‬שבראשו עמד במשך שנים‬
‫רבות הרב שלום פסח‪ .‬באותו המקום התקיימה ספריה ובה‬
‫ספרים‪ ,‬פפירוסים ומסמכים בעלי ערך רב‪ ,‬שנבזזו על ידי‬
‫הגרמנים‪ .‬בקהילה פעל גם מקווה‪.‬‬
‫בית העלמין של הקהילה שכן בשכונת ניאפוליס במשך כ‪500-‬‬
‫שנה‪ ,‬עד שנת ‪ .1900‬באותה השנה‪ ,‬לאחר שחולל‪ ,‬נרכש שטח‬
‫אחר על ידי הקהילה‪.‬‬
‫* מתוך “פנקס הקהילות – יוון” בהוצאת יד ושם‪ ,‬ובאדיבות יד ושם‪ ,‬והשלמות מתוך הספר ‪Ελληνικές Εβραïκές Κοινότητες‬‬
‫(קהילות יהודיות של יוון)‪ ,‬וולוס ‪.2006‬‬
‫קול הניצולים‬
‫‪16‬‬
‫קהילות יוון ערב השואה‬
‫מלחמת העולם השנייה ‪ -‬ההשמדה‬
‫לפני הכיבוש הגרמני מנתה הקהילה ‪ 1,020‬נפשות‪ .‬רבים מיהודי‬
‫הקהילה גויסו בעת המלחמה ושרתו בחזיתות שונות‪ .‬בתקופת‬
‫הכיבוש הגרמני רבים נלחמו כפרטיזנים‪ 13 .‬מבני הקהילה נפלו‬
‫בתקופה זו‪ 4 ,‬במלחמה ו‪ 9-‬בהתנגדות‪.‬‬
‫ב‪ 24-‬במרס ‪ ,1944‬בשעה ‪ 5‬בבוקר‪ ,‬בסיוע של משתפי פעולה‪,‬‬
‫הקיפו הגרמנים את השכונה היהודית‪ ,‬העמיסו את היהודים על‬
‫משאיות‪ ,‬והם הועברו למגרש חנייה של אוטובוסים‪ ,‬שהפך לשטח‬
‫ריכוז‪ .‬למקום הובאו גם יהודי ינינה‪ ,‬וולוס וטריקלה‪ .‬כעבור ימים‬
‫מספר הועמסו כולם על רכבת שהגיעה מאתונה (בקרונות של‬
‫בהמות) והועברו לאושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬מתוך ‪ 235‬נפשות שהועברו‪,‬‬
‫שרדו ‪ .5‬אלה שברחו מן העיר ניצלו‪ .‬ב‪ 23-‬באוקטובר ‪,1944‬‬
‫שוחררה העיר מהכיבוש הגרמני‪.‬‬
‫הקהילה לאחר השואה‬
‫עם סיום הכיבוש החלו היהודים לחזור לעיר‪ .‬ההרס היה גדול‬
‫והקשיים רבים‪ ,‬ועם זאת התחילו הפעולות לשיקום הקהילה‪.‬‬
‫סיוע רב התקבל מן הג'וינט במשך שנים מספר‪.‬‬
‫הקהילה‪ ,‬לאחר הגירה של רבים מיהודיה לארצות הברית‪,‬‬
‫לישראל ולקהילות הגדולות של יוון‪ ,‬מנתה (בשנת ‪330 )2006‬‬
‫נפשות‪.‬‬
‫הקהילה‪ ,‬באמצעות ועדות שונות – הארגון הציוני‪ ,‬הקיים מאז‬
‫‪( 1906‬הראשון שנוסד ביוון)‪ ,‬עם מחלקת הנוער שלה‪ ,‬פועלת בכל‬
‫התחומים ומארגנת פעילויות בתחום הדת‪ ,‬התרבות והחברה‪,‬‬
‫שאינם מצטמצמים רק בקרב הקהילה‪ ,‬מכיוון שיהודי העיר‬
‫לוקחים חלק בכל תחומי הפעילות של העיר‪ ,‬ומקיימים יחסים‬
‫טובים מאוד עם שאר תושבי העיר‪ .‬כיום יש בעיר רק בית כנסת‬
‫אחד הפועל מאז ‪ .1954‬מרכז התרבות נמצא במתחם בית הכנסת‬
‫וכן בית הספר ומשרדי הקהילה‪ .‬בית הכנסת פועל בראשותו של‬
‫הרב אליהו (איליה) שבתאי‪ ,‬ומתקיימות בו תפילות בהשתתפות‬
‫פעילה של תלמידי בית הספר‪ ,‬בלילות שבת‪ ,‬בשבתות ובחגים‬
‫היהודיים‪.‬‬
‫לזכרם של ‪ 235‬יהודי העיר‪ ,‬שהומתו בשואה‪ ,‬הוקם בקרבת בית‬
‫הכנסת‪ ,‬במשותף על ידי העירייה והקהילה‪ ,‬גלעד לזכר הקורבנות‬
‫היהודיים של הכיבוש (יצירתו של הפסל גאורגיוס חוליאראס)‬
‫שהוצב בכיכר שבמרכז העיר‪ ,‬הנושאת את אותו השם‪ .‬טקס גילוי‬
‫הלוט התקיים באופן רשמי ב‪ 5-‬באפריל ‪.1987‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוקם ב‪ 1999-‬עמוד זיכרון לזכר אנה פרנק בכיכר אחרת‬
‫של העיר הנושאת את אותו השם‪ .‬העמוד הוקם על ידי עיריית‬
‫לריסה ומשרד איזור תסאליאה‪.‬‬
‫בחצר בית הכנסת הוצבה אבן זיכרון‪ ,‬לזכרם של ארבעה בני‬
‫הקהילה‪ ,‬שנפלו במלחמת ‪ 1941 – 1940‬בהרי אלבניה‪.‬‬
‫האנדרטה לזכר קורבנות השואה מלריסה בככר היהודים‬
‫פנים בית הכנסת בלריסה‬
‫‪17‬‬
‫קול הניצולים‬
‫חסידי אומות העולם מיוון *‬
‫תרגם מאנגלית משה העליון‬
‫מיצליוטיס‬
‫ומגְ ָדליני ֶ‬
‫יורגוס ַ‬
‫ְ‬
‫קורפיאטיס‬
‫ומגְ ָדליני ְ‬
‫סט ָפנוס ַ‬
‫ֶ‬
‫היהודים היו חסרי בית וחסרי אמצעים‬
‫באפריל ‪ ,1943‬עת היו בעיצומם המשלוחים של היהודים‬
‫משאלוניקי‪ ,‬קיבל יורגוס מיצליוטיס‪ ,‬ראש הכפר גלוסה באי‬
‫סקופלוס‪ ,‬מברק מחברו ז'ק לֶ און‪ .‬הפנייה הייתה קצת מוזרה‪,‬‬
‫כי הוא היה מופנה אל "סוטיריוס מיצליוטיס"‪ .‬לא היה אדם‬
‫בשם זה בכפר‪ ,‬אך בהיות יורגוס היחיד עם אותו שם משפחה‪,‬‬
‫נמסר המברק לידיו‪.‬‬
‫סוטיריוס הוא שם נפוץ ביוון‪ ,‬אך פרושו גם "מציל"‪ ,‬ולפיכך חשב‬
‫לעצמו יורגוס‪ ,‬כי לאון היה בצרות‪ ,‬לכן הוא נסע לשאלוניקי‬
‫לפגוש את חברו ולקח עימו תעודת זהות עם שם בדוי‪ .‬לאחר‬
‫לאפאנומי‪ ,‬כ‪50-‬‬
‫מכן מיצליוטיס לקח עימו את לאון‪ ,‬תחילה ֶ‬
‫ק"מ משאלוניקי‪ ,‬ואחר כך במעבורת לגלוסה‪.‬‬
‫ההפלגה נמשכה מספר ימים‪ ,‬וכל הזמן הייתה סכנה‪ ,‬להיתפס‬
‫על ידי פטרולים גרמניים‪ .‬כשהגיעו לכפר לאון התקבל‬
‫בחמימות על ידי מגדליני‪ ,‬רעייתו של יורגוס‪ ,‬וגם על ידי גיסו‪,‬‬
‫סטפנוס קורפיאטיס ורעייתו – אחותו של יורגוס‪ ,‬שגם שמה‬
‫היה מגדליני‪ .‬הם טיפלו בו היטב‪ ,‬ודאגו לכל מחסורו‪.‬‬
‫לבקשת לאון‪ ,‬מיצליוטיס נסע לאתונה‪ ,‬שנמצאה אז באיזור‬
‫המוחזק על ידי האיטלקים‪ ,‬כדי לבדוק מה שלום משפחתו‪.‬‬
‫הוא חזר עם הידיעה כי שלום להם‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחר ספטמבר‬
‫‪ ,1943‬כאשר הגרמנים כבשו את הבירה‪ ,‬השתנה המצב‬
‫באתונה‪ ,‬והיהודים היו בסכנה‪ ,‬במיוחד הפליטים משאלוניקי‬
‫וממקומות אחרים‪ ,‬אשר‪ ,‬כמו משפחתו של לאון‪ ,‬היו חסרי בית‬
‫וחסרי אמצעים‪.‬‬
‫הכפריים חילקו את מזונם הדל עימם‬
‫מיצליוטיס וקורפיאטיס החליטו להביא לכפר את כל בני‬
‫משפחתו של לאון‪.‬‬
‫הם הגיעו לגלוסה באוקטובר ‪ 1943‬ו‪ 14-‬בני המשפחה (איזאק‬
‫לאון‪ ,‬הנרייטה לאון‪ ,‬יהודה לאון‪ ,‬ויקטוריה לאון‪ ,‬נינה קמחי‬
‫לבית לאון‪ ,‬ניקוס לאון‪ ,‬ז'ק לֶ און‪ ,‬אלי כהן‪ ,‬ז'ן כהן‪ ,‬מוריס לאון‪,‬‬
‫ברתה מתתיה לבית לאון‪ ,‬שרינה שאלתיאל לבית כהן‪ ,‬יצחק‬
‫רוסוס וסלומון מולכו)‪ ,‬פוזרו בין הצריפים בכפר‪ ,‬כך שלא‬
‫יתעורר חשש‪ .‬הכפריים חילקו את מזונם הדל עימם‪ ,‬וסיפקו‬
‫להם מי שתייה‪ .‬זהותם האמיתית לא התגלתה‪ ,‬והם נותרו שם‬
‫עד השחרור‪.‬‬
‫ב‪ 28-‬במאי ‪ ,1981‬הכירה יד ושם את יורגוס מיצליוטיס ואת‬
‫רעייתו‪ ,‬מגדליני‪ ,‬ואת סטפנוס קורפיאטיס ואת רעייתו‪,‬‬
‫מגדליני‪ ,‬כחסידי אומות העולם‪.‬‬
‫המטרופוליט כריסוסטומוס וראש העיר לּוקאס קארר‬
‫כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה חיו כ‪ 275-‬יהודים באי אותה‪" .‬זו רשימת היהודים שביקשת"‪ ,‬הוא אמר‪.‬‬
‫היווני זקינתוס בים היוני‪ .‬עד שנת ‪ 1943‬היה האי תחת שלטון‬
‫איטלקי‪ ,‬והיהודים לא נפגעו‪ ,‬אך לאחר נפילתו של מוסוליני‪ ,‬לקחתי את הצלב שלי‪ ,‬דיברתי עם אלוקים‬
‫הגרמנים כבשו את השטחים האיטלקיים‪ ,‬וב‪ 9-‬בספטמבר השלטונות הגרמניים היו נחושים להוציא לפועל את‬
‫תכניתם‪ .‬משנוכחו לדעת‪ ,‬כי הניסיון לעצור את הגרוש נכשל‪,‬‬
‫‪ 1943‬נחת באי כוח גרמני‪.‬‬
‫המטרופוליט וראש העיר‪ ,‬הזהירו את יהודי העיר‪ ,‬הציעו להם‬
‫היהודים הם נתינים יווניים‬
‫המפקד הגרמני ציווה‪ ,‬כי על כל היהודים להתאסף‪ ,‬כדי לעזוב את בתיהם וללכת להסתתר בהרים‪ .‬כריסוסטומוס‬
‫להעבירם ליבשת יוון ומשם לפולין‪ .‬כדי להכין את ההעברה‪ ,‬הבטיח‪ ,‬כי תושבי האי יספקו להם מזון ומחסה‪ .‬שני שלישים‬
‫הגרמנים זימנו את ראש העיר‪ ,‬קארר‪ ,‬וציוו עליו להכין רשימה של יהודי העיר צייתו להוראות והסתתרו עד לשחרור האי‪.‬‬
‫של כל יהודי האי‪ .‬ראש העיר נפגש עם ראש הכנסייה במקום‪ ,‬בחודשים אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ ,1944‬הגיעו שלוש ספינות‬
‫המטרופוליט כריסוסטומוס לקבלת עזרה‪ .‬כריסוסטומוס גרמניות קטנות לקחת את היהודים‪ .‬ואולם הכוח הגרמני הקטן‬
‫התנדב לקיים משא ומתן עם הגרמנים‪ ,‬הודיע לקארר כי עליו לא היה מסוגל‪ ,‬למצוא את היהודים‪ ,‬ובאופן יחסי הקהילה לא‬
‫לשרוף את הרשימה עם שמות היהודים‪ .‬בהמשך הוא נפגש ניזוקה‪ .‬ב‪ 1978-‬הוענק לכריסוסטומוס ולקארר התואר של‬
‫עם המפקד הגרמני‪ ,‬וביקשו שלא להעביר את היהודים‪ .‬הוא חסיד אומות העולם‪ .‬כריסוסטומוס הצהיר‪ ,‬שהוא פעל לפי‬
‫אמר לו‪ ,‬כי היהודים הם נתינים יווניים‪ .‬הם לא הזיקו לאיש דוגמתו של הארכיבישוף של יוון‪ ,‬דאמאסקינוס‪ ,‬אשר ב‪23-‬‬
‫משכניהם‪ ,‬ולכן אין להענישם ולגרשם‪ .‬כאשר הגרמנים לא במרס ‪ ,1943‬אחרי המשלוחים משאלוניקי לאושוויץ‪ ,‬פרסם‬
‫קיבלו את דבריו‪ ,‬והתעקשו לקבל את הרשימה של היהודים גילוי דעת נגד גרוש יהודי יוון‪ .‬ידוע כי דאמאסקינוס הצהיר‪:‬‬
‫המקומיים‪ ,‬כריסוסטומוס לקח דף נייר‪ ,‬רשם את שמו ומסר "לקחתי את הצלב שלי‪ ,‬דיברתי עם אלוקים‪ ,‬והחלטתי להציל‬
‫נשמות של יהודים ככל האפשר‪".‬‬
‫________‬
‫* באדיבות יד ושם‬
‫קול הניצולים‬
‫‪18‬‬
‫עדויות ניצולי שואה‬
‫שאול סנור ‪ -‬גיבור שאלוניקאי מארץ ישראל‬
‫שאול סנור נולד בשאלוניקי בשנת ‪ 1915‬להוריו מטיקה ואברהם‬
‫סנור‪ .‬לשאול היו אח ואחות‪ .‬המשפחה התגוררה ברחוב קלבו‬
‫מספר ‪ 24‬בשאלוניקי‪ .‬במרוצת השנים שלט בכמה שפות‪ .‬בשנות‬
‫השלושים עבר הכשרה ועלה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היה לחבר קיבוץ‪,‬‬
‫ושב בשליחות ליוון‪ ,‬כדי להכשיר חלוצים לעלות לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ידידיו בשאלוניקי‪ ,‬שזכרו אותו כעלם נאה‪ ,‬גבה קומה ולבוש‬
‫שאול סנור ז"ל בעת שהותו במרפאה‬
‫בהידור‪ ,‬השתוממו לראותו לבוש כקיבוצניק‪ ,‬בבלורית שיער‬
‫פרועה‪ ,‬מכנסי חאקי וסנדלים‪.‬‬
‫עד אוקטובר ‪ 1940‬עסק בפעילותו בהכשרת חלוצים‪ .‬באפריל‬
‫‪ 1941‬כבשו הגרמנים את יוון‪ .‬ב‪ 11.7.1942-‬השתתף שאול‬
‫במפקד שנערך ליהודי העיר בכיכר החירות בשאלוניקי‪ .‬בחודש‬
‫מרץ ‪ ,1943‬נשלח באחד המשלוחים של יהודי שאלוניקי ברכבת‬
‫לפולין‪ ,‬למחנה הריכוז אושוויץ‪ ,‬שם הועסק בעבודות כפייה‬
‫שונות‪ .‬בחודש אפריל ‪ 1943‬בעת המרד בגטו וארשה‪ ,‬נהרסו‬
‫בגטו מאות מבנים‪ .‬לאחר מכן הביאו הגרמנים שלוש קבוצות של‬
‫יהודים יוונים מאושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬רובם שאלוניקאים‪ ,‬לפנות את‬
‫ההריסות‪ .‬הקבוצה הראשונה הגיעה באוגוסט ‪ 1943‬ומנתה ‪500‬‬
‫איש‪ ,‬באוקטובר ‪ 1943‬הגיעה קבוצה שנייה של כ‪ 600-‬איש‪ ,‬רובם‬
‫יוונים‪ ,‬ובתוכם שאול סנור‪ .‬הקבוצה השלישית הגיעה במועד‬
‫מאוחר יותר וגם בה היו יהודים מיוון‪ .‬הגרמנים בחרו לעבודות‬
‫הפינוי באסירים שלא הבינו פולנית ולא יכלו לקשור קשרים עם‬
‫האוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫האסירים שהו בגנשובקה‪ ,‬מחנה ריכוז שהוקם ברחוב גנשה‬
‫בשטח הגטו באוגוסט ‪ ,1943‬כשלוחה של מחנה הריכוז מיידאנק‪.‬‬
‫בין היהודים היוונים שעבדו בגטו ורשה היו דניאל יחיאל‪ ,‬שאול‬
‫סנור‪ ,‬דוד צבי‪ ,‬יעקב מלאך‪ ,‬ברוך אלימלך‪ ,‬יצחק פרנטה‪ ,‬יוסף‬
‫נחמיאס‪ ,‬אלברטו גלעדי‪ ,‬גבריאל כהן‪ ,‬עובדיה כהן‪ ,‬שמואל‬
‫ארדיטי והאחים אלברטו ודריו לוי משאלוניקי‪.‬‬
‫בתחילת העבודה הסבירו הגרמנים לאנשי הקבוצה מה מצפים‬
‫מהם‪" :‬אתם מיוון‪ ,‬וידוע שאתם עובדים היטב‪ .‬העבודה פה קשה‬
‫מאוד‪ .‬אתם נמצאים במקום שהיו גרים הרבה יהודים‪ ,‬ותמצאו‬
‫הרבה זהב‪ .‬את הזהב אתם מוכרחים למסור לידינו‪ .‬מי שלא ייתן‬
‫את הזהב‪ ,‬ייהרג"‪.‬‬
‫רוב היהודים השאלוניקאים התגוררו בצוותא‪ .‬השומרים במחנה‬
‫היו אסירים פוליטיים גרמניים ופולנים שהשלטונות הרעיבו‬
‫אותם ונהגו כלפיהם אכזריות רבה‪ .‬במחנה שהו גם גרמנים‬
‫הומוסקסואלים וצרפתים נוצרים‪ .‬מעדויותיהם של עובדיה כהן‬
‫וארדיטי התברר שהאסירים מצאו כסף וחפצי ערך רבים שנמסרו‬
‫לגרמנים ונשלחו לגרמניה‪.‬‬
‫לעיתים הצליחו האסירים לקחת מהחפצים ולמכור אותם‬
‫לפולנים תמורת אוכל‪ .‬היוונים עבדו בקבוצות מעורבות עם‬
‫פולנים נוצרים שנסעו בכל ערב לוארשה וכך יכלו לשמש מתווכים‬
‫ולהביא אוכל תמורת זהב‪ .‬כחודש לאחר שהגיעו לוארשה‪ ,‬התגברו‬
‫השאלוניקאים על קשיי התקשורת שלהם‪ ,‬למדו להסתדר וקשרו‬
‫קשרים עם אסירים יהודים אחרים‪ ,‬ולפעמים אף נעזרו לשם כך‬
‫בעברית‪ .‬האסירים סבלו מהאקלים הקשה של וארשה‪ ,‬שלא‬
‫הורגלו אליו‪ .‬אנשים התמוטטו בשל הרעב והקור‪ ,‬וכן בגלל מגיפת‬
‫הטיפוס שפרצה במחנה בינואר ‪.1944‬‬
‫בכל יום מתו כ‪ 60-‬איש מקרב האסירים‪ .‬לפי עדויות חברים‬
‫כגון שמואל ארדיטי ודריו לוי כ‪ 800-‬יהודים יוונים נספו שם‪ .‬היו‬
‫ניסיונות בריחה מהמחנה‪ ,‬ומקצת הבורחים נתפסו‪ .‬היו פגישות‬
‫של שאלוניקאים עם יהודים שהסתתרו בבונקרים תת קרקעיים‪.‬‬
‫לפעמים עזרו עובדי הפינוי לאנשים אלה לברוח מהגטו‪.‬‬
‫מכריו של סנור סיפרו שהיה בחור כריזמטי‪ ,‬נהג לעזור לכולם‬
‫ולעודד את רוחם‪ .‬במסגרת עבודתו במכבסה הצליח ליצור‬
‫קשרים עם המחתרת‪ .‬נערה יהודיה מעובדות המכבסה‪ ,‬שנחשבה‬
‫לנוצרייה בשל מסמכיה הפולניים התאהבה בשאול‪ .‬לבקשת‬
‫שאול‪ ,‬קישרה הנערה בינו לבין אנשי המחתרת בוארשה‪ .‬כעבור‬
‫זמן קצר‪ ,‬החלה נרקמת תוכנית הברחתו של שאול מהמחנה‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫קול הניצולים‬
‫עדויות ניצולי שואה‬
‫בעזרת אחד השומרים‪ .‬התכנון היה‪ ,‬שבתום ארוחת הבוקר‬
‫העלובה‪ ,‬יסתתר שאול בשירותים‪ ,‬עד שהאסירים יצאו לעבודה‪.‬‬
‫כך היה‪ ,‬אך בצאתו מהמסתור‪ ,‬נוכח‪ ,‬שלרוע מזלו‪ ,‬הוחלף השומר‬
‫שלהם בשער‪ ,‬בשומר אחר‪ .‬הלה בראותו את שאול שאיחר‬
‫לעבודה‪ ,‬התנפל עליו במהלומות‪ .‬שאול לא היסס‪ ,‬הפיל את‬
‫השומר ארצה והמשיך בבריחתו‪ ,‬אז נורה ברגלו‪ ,‬נפל ונתפס‪.‬‬
‫למרות מסכת העינויים הנוראה שעבר‪ ,‬לא הלשין על חבריו‪.‬‬
‫שאול נלקח למרפאת המחנה‪ ,‬שם שהה כארבעה חודשים‪,‬‬
‫עד שהחלים מפציעותיו‪ .‬במקום להורגו מיד‪ ,‬ביקשו החיילים‬
‫הגרמנים הוראות מברלין‪ ,‬וביוני ‪ 1944‬הורו להם לתלותו‪ .‬כל‬
‫אסירי המחנה נדרשו לצפות בתלייתו‪ .‬באחד הערבים‪ ,‬כששבו‬
‫האסירים מעבודתם‪ ,‬נקראו כולם להתייצב ברחבת המסדרים‪.‬‬
‫בין האסירים היה גם אחיו אליהו‪ ,‬שנתמך בידי חבריו האסירים‬
‫מיוון‪ .‬לפי עדויות חברים ניצולים‪ ,‬הובל שאול למקום‪ ,‬כשהוא‬
‫צועד על רגליו גאה וזקוף קומה‪ ,‬כאשר נשאל שאול לבקשתו‬
‫האחרונה‪ ,‬ירק בבוז לעבר התליין‪ .‬בן ‪ 29‬שנים היה שאול במותו‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫שנה לאחר שהגיעו לוארשה פחת מאוד מספר השאלוניקאים‬
‫ששהו במחנה בשל שיעור התמותה הגבוה‪ .‬משהתקרבו הרוסים‬
‫לוארשה‪ ,‬החלו שיבושים בעבודה ונפוצה השמועה שהולכים‬
‫לחסל את המחנה‪ .‬לפני פינויו כינסו הגרמנים את החולים‬
‫והמתקשים בהליכה‪ ,‬כ‪ 300-‬איש‪ ,‬באולם אחד ורצחו את כולם‬
‫ביריות‪ .‬בסוף חודש יולי ‪ 1944‬לפני שפרץ המרד הפולני‪ ,‬רוב‬
‫האסירים היוונים פונו מהמחנה ונאלצו לצעוד ‪ 30‬ק"מ בכל יום‪.‬‬
‫אסירים שנפלו נותרו במקומם ורבים נרצחו‪ .‬אחדים אף הצליחו‬
‫לברוח‪ .‬לבסוף הגיעו לדכאו וכעבור כשבועיים פונו למילדורף‬
‫שם חולקו לשני מחנות‪ :‬מילדורף‪-‬לאגר וואלד‪-‬לאגר‪ .‬האסירים‬
‫הועסקו בעבודות בנייה למבנה שהיה מיועד לאחסון פצצות‪.‬‬
‫חלק מהאסירים יוצאי שאלוניקי הצליחו לשרוד ועלו לארץ‪-‬‬
‫ישראל ובזכות עדויותיהם התאפשרה הבאת הסיפור‪.‬‬
‫זיכרונות ילדות משאלוניקי‬
‫מאת אלי חסיד‬
‫בשנות ילדות ונעוריי גדלתי בלאס קאמפאניאס‬
‫(‪ ,)las campanias‬מחוץ למרכז העיר‪ ,‬ברחוב קיפרוס‪ ,‬מול‬
‫מועדון ספורט מזרחי‪ ,‬שבו נהגו להתפלל גם בחגים ‪.‬‬
‫ברחוב הראשי המקביל ‪ ,‬ואסיליסיס (המלכה) אולגה היו‬
‫מסילות לטראם‪ ,‬קיצור של (‪ ,)tramway‬בפי יהודים‬
‫טראמוואי‪ .‬ברחוב הראשי שכן בית כנסת רחב ידיים‬
‫שנקרא בית שאול‪.‬‬
‫אמהותינו לא דיברו יוונית‪ ,‬רק ֶאספניולית (לאדינו)‬
‫וצרפתית‪.‬‬
‫האבות דיברו לאדינו‪ ,‬טורקית‪ ,‬יוונית או צרפתית‪ .‬אחותי‪,‬‬
‫המבוגרת ממני למדה ב‪ lycée français-‬ועזרה לי‬
‫בשעורים בצרפתית‪ .‬זאת הייתה הסביבה שלנו‪ .‬לבית ספר‬
‫אלשיך היינו הולכים ברגל‪.‬‬
‫בכל יום שישי נהגנו להשאיל ספר בספרייה‪ ,‬למשל כמו‬
‫הרחוב החוצה את הרחוב הראשי היה רחוב ארכאולוגיקו מיכאל סטרוגוב‪ ,‬מסביב העולם בשמונים יום‪ ,‬ועוד ‪.‬כל‬
‫מוסיאו (המוזיאון הארכיאולוגי)‪ ,‬שבו שכן מסגד ובו מוזיאון החברים‪ ,‬בנים ובנות דיברו ביניהם ביוונית‪.‬‬
‫עתיקות‪ ,‬שם הרחוב בפי היהודים ‪la kaleja de las,‬‬
‫‪ ,carrossas‬רחוב הכרכרות ‪ .‬במרחק מה שכן בית הקולנוע כאשר התבגרנו רקדנו ב‪( aprés midi-‬אחרי הצהריים)‬
‫"פאטה"‪ ,‬ומולו‪ ,‬על חוף הים‪ ,‬שכנו בית קפה "פאלירון"‪ ,‬במסיבות‪ .‬בקיץ‪ ,‬בחופש הגדול‪ ,‬הלכנו לחוף מגאס‬
‫ֶ‬
‫שבו רקדו בערבים‪ ,‬ובית הקפה הצנוע "פאליראקי"‪ ,‬בו אלכסאנדרוס לרחוץ בים‪ .‬החוף היה נפרד לגברים ולנשים‪.‬‬
‫נהגו האימהות היהודיות לשבת עם ילדיהן‪ ,‬לאכול כריכים מאוחר יותר הייתה סנסציה‪ ,‬רחיצה מעורבת של בנות‬
‫ביתיים ולהזמין בקבוק גזוז עם הרבה כוסות‪ .‬לא רחוק ובנים בחוף הים ב‪. bains mixtes-‬‬
‫משם שכן בית הקולנוע "אפולון" בו היינו הולכים בימי‬
‫ראשון בשעה ארבע אחר הצהריים עם התחלת ההקרנה זכורים לי ביטויים עבריים שהיו שגורים רק בפי יהודי‬
‫ולצפות בסרטי אהבה‪ ,‬מערבונים (קאובוי) או קומדיות עם שאלוניקי‪ ,‬כגון‪ :‬חיים טובי‪ ,‬במקום חיים טובים; פסה‪,‬‬
‫במקום פסח ‪ֶ ,‬סבו' במקום שבועות ‪ ,‬רושנה‪ ,‬במקום ראש‬
‫מיקי מאוס‪.‬‬
‫השנה‪ .‬אפשר לומר שהחיים בשנות ילדותי ונעוריי היו‬
‫את בית הקולנוע היינו עוזבים בדרך כלל בשעה תשע שלווים עד לכיבוש יוון על ידי הגרמנים‪ ,‬אשר הותיר אותי‬
‫יתום ובודד ללא בני משפחה‪ .‬כולם נספו בשואה ‪.‬‬
‫בערב‪ ,‬אחרי שצפינו בכל סרט פעמיים‪.‬‬
‫קול הניצולים‬
‫‪20‬‬
‫מורשת‬
‫יעקב מנחם ז"ל ‪ -‬יליד יוון ‪ -‬נפל במלחמת השחרור‬
‫מאת שושנה נחמיאס ובטי כהן‬
‫היה פעיל ב"הגנה"‬
‫יעקב מנחם ז"ל‪ ,‬נולד ביום הכיפורים ‪ ,14.10.1929‬בעיר שאלוניקי‪,‬‬
‫כבנם הבכור של בתיה ויוסף מנחם ז"ל‪ ,‬אח לשושנה‪ .‬בהיותו בן ‪,3‬‬
‫החליטו הוריו‪ ,‬שהיו ציונים‪ ,‬לעלות לארץ ישראל‪ .‬משפחת מנחם‬
‫הגיעה באוניה לנמל יפו‪ .‬בתחילה התגוררו בצריף בתל‪-‬אביב‬
‫ולאחר מכן עברו לשכונת מונטיפיורי‪ .‬יעקב למד בביה"ס העממי‬
‫לבנים "מזרחי" ובתיכון בביה"ס מקס פיין‪ .‬בערבים עבד במסגרות‬
‫כדי לעזור בפרנסת המשפחה‪ .‬הוא השתייך לתנועת הצופים‬
‫ואחר כך לתנועת הנוער העובד והלומד‪ ,‬במסגרתו למד בסמינר‬
‫למדריכים‪ .‬בגיל ‪ 13‬הצטרף כחבר בארגון ה"הגנה" בו מילא שורה‬
‫של תפקידים‪ ,‬שחלקם היו עלומים‪ ,‬ועזר רבות בהעלאת פליטים‬
‫לארץ ובהעברתם מאוניות וסירות המעפילים לחופי הארץ‪.‬‬
‫יעקב אהב מאוד את חיי הקיבוץ‪ ,‬ופעם אף ברח מבית המשפחה‬
‫ברחוב סלמה פינת העלייה ‪ 70‬בתל‪-‬אביב (שהיה בניין המשטרה)‬
‫לקיבוץ מעברות‪ ,‬שם מצאו אביו והשיבו לביתו‪ ,‬ששכן בקומה‬
‫השלישית‪ .‬בקומות התחתונות התגוררו קציני משטרה יהודים‪.‬‬
‫פעילותו של יעקב נעשתה בעיקר בלילות‪ ,‬ופעמים רבות נתפס ע"י‬
‫הבריטים ושוחרר ע"י קציני המשטרה היהודים‪ .‬עם פרוץ פרעות‬
‫הערבים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הצטרף יעקב ונלחם יחד עם המגנים על‬
‫ת"א‪ ,‬והשתתף בהדיפת ההתקפות הרבות של הרוצחים הערביים‬
‫מאבו‪-‬כביר הסמוכה‪.‬‬
‫בחטיבה ‪ .7‬ב‪ 30.5.1948-‬השתתף בקרב על כיבוש משטרת‬
‫לטרון‪ ,‬במבצע יהושע בן‪-‬נון ב'‪ ,‬בתוך זחל"מ שהיה אמור להיכנס‬
‫למשטרה ולכבוש אותה‪ .‬המבצע נכשל‪ .‬באותו לילה נפלו כ‪300-‬‬
‫לוחמים‪ .‬חלקם הגדול היו בחורים שאך הגיעו ארצה‪ ,‬לא דיברו‬
‫מילה בעברית‪ ,‬נשלחו ישר לשדה הקרב ונפלו‪ .‬ביניהם יעקב‪.‬‬
‫תאריך נפילתו ‪ -‬כ"ה באייר‪ .‬במשך כשנה נחשבו הלוחמים‬
‫כנעדרים‪ ,‬גופותיהם נלקחו ונקברו ע"י הערבים בוואדי‪ .‬לאחר מכן‬
‫יעקב בן ‪ 17‬בטיילת בתל‪-‬אביב‬
‫הוחזרו גופותיהם‪ .‬חלקם שרידי שואה שהגיעו ישירות לשדה הקרב‬
‫השתתף בקרב על כיבוש משטרת לטרון‬
‫ונפלו‪ ,‬נקברו כאלמונים‪ .‬יעקב הובא למנוחות בהר הרצל בירושלים‬
‫ברגלו‪.‬‬
‫נפצע‬
‫עם התפשטות הקרבות בארץ‪ ,‬נשלח לחולדה שם‬
‫ב‪ 17.11.1949-‬ונקבר בקבר אחים משותף לנופלים באותו קרב‪.‬‬
‫לאחר החלמתו הועבר לאזור לטרון שם שירת בחיל השריון‪ ,‬האדם יעקב מנחם ז"ל‬
‫יעקב מנחם ז"ל היה בחור קסום‪ .‬יפה מבחוץ ומבפנים‪ ,‬אמיץ‬
‫וגיבור! חברותי ואהוב מאד‪ .‬היו לו עשרות חברים‪ ,‬רבים מהם היו‬
‫שאלוניקאים שעלו לארץ והתגוררו בשכונת פלורנטין‪ .‬היופי של‬
‫אותה תקופה היה שלא השתמשו במושגים "ספרדי" ו"אשכנזי"‪,‬‬
‫כולם אהבו את כולם! בית המשפחה היה פתוח לכולם ואמו בתיה‬
‫ז"ל נהגה להכין בורקס לכל החברה שהגיעו אליהם‪.‬‬
‫בנימה אישית בטי כהן‬
‫ההורים בתיה ויוסף מנחם ז"ל בשנת ‪ 1932‬בהגיעם לא"י‬
‫מצד ימין הילד יעקב בן ‪3‬‬
‫נולדתי ‪ 9‬שנים אחרי שיעקב נפל‪ ,‬באותו תאריך בדיוק ‪ -‬כ"ה‬
‫באייר‪ .‬סבתי וסבי בתיה ויוסף מנחם‪ ,‬נסעו לאזכרה בהר הרצל‪,‬‬
‫ואמי‪ ,‬שושנה נחמיאס‪ ,‬נסעה לבית החולים בילינסון‪ ,‬ללדת אותי‪.‬‬
‫תמיד אמרו לי שאני מאוד דומה לו‪ ,‬באופי ובהתנהגות‪ ,‬ואני חשה‬
‫גאווה עצומה על כך‪ .‬אני חשה שיש לי איזו שליחות בעולם הזה!‬
‫מדי שנה ביום הזיכרון‪ ,‬כפי שנדרתי לסבתי בתיה‪ ,‬וכרגש ש"בוער‬
‫בעצמותי"‪ ,‬אני עולה יחד עם בני משפחתי להר הרצל‪ ,‬ומכבדת‬
‫את זכרו וזכרם של החללים הקבורים לצידו בקבר האחים‪ ,‬וגאה‬
‫מאוד מאוד!‬
‫יעקב היה יחיד ומיוחד‪ ,‬אמיץ וגיבור‪ .‬יהי זכרו ברוך!‬
‫‪21‬‬
‫קול הניצולים‬
‫מורשת‬
‫הגברת לילי מנחם ופעילותה הציבורית‬
‫מאת שרה סופרין לבית ברוך‬
‫הגברת לילי מנחם‪ּ ,‬בִ תם של משה ופאולינה סוסטיאל‪ ,‬בת‬
‫למשפחה ששורשיה בספרד‪ ,‬נולדה בשנת ‪ ,1918‬בשאלוניקי‪.‬‬
‫היא התחנכה במוסדות יהודיים מגן הילדים ועד לסמינר לגננות‪,‬‬
‫שבהם לימדו מורים מארץ‪-‬ישראל‪ .‬עוד מנעוריה הקדישה את‬
‫זמנה לעזרת נצרכי הקהילה‪ .‬הייתה חברה בתנועה הציונית‬
‫ופעילה למען ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ואחת ממייסדות "החלוץ הצעיר"‬
‫ביוון‪ ,‬ארגון עולמי שהכשיר צעירים יהודים לעלות לארץ‪-‬ישראל‬
‫כדי לבנות אותה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1935‬עלתה לילי לפלשתינה והתמקמה בשכונת נווה שלום‬
‫ביפו‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬בפרוץ המאורעות נגד יהודי יפו‪ ,‬ביוזמת‬
‫"ארגון אמהות עובדות" השתתפה לילי בצורה פעילה בפינוי ילדי‬
‫האזור המסוכן למחנות שהקימו בחוף הים בתל אביב‪.‬‬
‫הקדישה עצמה לקליטת ניצולי השואה‬
‫לאחר נישואיה ליוסף מנחם בשנת ‪ ,1936‬הם התגוררו בשכונת‬
‫פלורנטין שהשתייכה ליפו‪ ,‬בה פתחה לילי גן ילדים ליום לימודים‬
‫ארוך כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבוד‪.‬‬
‫לילי נאבקה למען סיפוח שכונות הדרום לעיר תל אביב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1942‬משפחת מנחם עברה לגור בשכונת התקווה שהייתה‬
‫אז דלת אוכלוסין ומאוימת על ידי הערבים שהקיפוה‪ .‬לכן‬
‫החליטה לילי לגייס נשים מתנדבות כדי לסייע למגיני השכונה‪.‬‬
‫היא גם הייתה אחת מהפעילים שדאגו לשיפור מצבם של‬
‫התושבים‪ .‬בשיתוף עם ההסתדרות ועיריית תל אביב‪ ,‬ייסדה‬
‫מרפאות ומוסדות תרבות וחינוך‪.‬‬
‫לאחר השואה הגברת מנחם הקדישה עצמה לקליטת הניצולים‬
‫בעיקר מיוצאי יוון‪ ,‬ועמדה בראש ארגון הנשים יוצאות יוון‪.‬‬
‫במשך מלחמת העצמאות ניהלה את האגף לסיוע למשפחות‬
‫החיילים המגויסים בשכונת התקווה‪ ,‬ודאגה לטפל בעולים‬
‫חדשים בשתי מעברות שהוקמו בשכונה‪ .‬היא הקימה מועדוני‬
‫ילדים ודאגה להקניית מקצוע לנערות ונשים‪ ,‬בעודדה אותן‬
‫לצאת מביתן ולעזור בפרנסת המשפחה‪.‬‬
‫ב‪ 1953-‬נבחרה למזכירות הפעילה של ארגון אמהות‪ ,‬שם דאגה‬
‫לחינוכם של צעירי השכונות‪.‬‬
‫הייתה פעילה בתחום הלאדינו‬
‫הגברת מנחם הייתה פעילה גם בתחום הלאדינו‪ .‬ב‪ 1954-‬נבחרה‬
‫למנהלת רדיו קול ישראל בשפת הלאדינו ולקחת חלק בסדרה‬
‫הומוריסטית המוצלחת "שימון שימון"‪ ,‬שנכתבה על ידי יצחק בן‬
‫רובי‪ .‬מאמריה בלאדינו התפרסמו בעיתון "אל טימפו"‪.‬‬
‫בעקבות פעילותה נבחרה בשנת ‪ 1959‬למועצת העיר תל אביב‪.‬‬
‫בעיתון "לה ב'ירדאד" התפרסמה באותה שנה הודעה המציינת‬
‫שראש העיר תל אביב‪ ,‬מר מרדכי נמיר‪ ,‬מינה את הגברת מנחם‬
‫קול הניצולים‬
‫‪22‬‬
‫כאחראית על התקציבים לענייני חינוך וספורט של הנוער בתל‬
‫אביב‪.‬‬
‫פעילותה הסוציאליסטית של לילי התקיימה גם מחוץ לישראל‪.‬‬
‫במסגרת תפקידה היא נשלחה לדרום אמריקה‪ ,‬טורקיה‪ ,‬קפריסין‬
‫ומדינות נוספות‪ ,‬שבהם ארגנה סניפים של "מועצות פועלות"‪.‬‬
‫בעיתון בשפת הלאדינו "איל טיימפו" בחודש ספטמבר ‪,1958‬‬
‫התפרסמה כתבה אודות קונגרס בינלאומי של נשים שהתקיים‬
‫בגרמניה בהשתתפותה של הגברת לילי מנחם‪ ,‬שציינה שלוש‬
‫מטרות עיקריות שיש צורך לקחת בחשבון כשדנים במטרות‬
‫הסוציאליזם וקידום מעמדן של הנשים‪:‬‬
‫‪ .1‬לאמץ שיטות מתקדמות כדי למשוך תשומת ליבם של הצעירים‬
‫לאידיאלים של הסוציאליזים‪.‬‬
‫‪ .2‬לקיים קשר תמידי בין נשים סוציאליסטיות בעולם ולהנהיג‪,‬‬
‫אם יש צורך‪ ,‬להיאבק בתוך המפלגה כדי להיטיב את מעמדה של‬
‫האישה העובדת‪.‬‬
‫‪ .3‬לתת לנשים את התמיכה והתחושה כך שתדענה את ערכן‬
‫האמיתי ואת אפשרותן לפעול‪.‬‬
‫‪1985-1983‬‬
‫בשנים‬
‫שירתה לילי כנשיאה‬
‫של ארגון "נעמת" בתל‬
‫אביב‪ ,‬והשקיעה את‬
‫מאמציה כדי לשפר מצבן‬
‫של השכונות ‪ -‬התקווה‪,‬‬
‫ושפירא‪.‬‬
‫פלורנטין‬
‫היא הייתה קולן של‬
‫הנשים העובדות ממוצא‬
‫שלא‬
‫ספרדי‪/‬מזרחי‪,‬‬
‫ידעו להתבטא בפומבי‬
‫ולדרוש את זכויותיהן‪.‬‬
‫כאות הוקרה לתרומתה‬
‫בתחום החברתי הוענק‬
‫לה התואר "יקירת‬
‫ההסתדרות " ו‪"-‬יקירת‬
‫העיר תל אביב"‪ ,‬ואחד‬
‫הגברת לילי מנחם בצעירותה‬
‫מרחובות תל אביב‬
‫הוסב על שמה‪ .‬לסיכום‪ ,‬חושבתני‪ ,‬שללא ספק‪ ,‬גברת לילי מנחם‬
‫הנכבדה‪ ,‬אישה בעלת איכויות ואופי בולטים‪ ,‬ממוצא ספרדי‪,‬‬
‫ילידת תקופה שמקומה של האישה היה בתוך ביתה במטרה‬
‫לשרת את בעלה ולדאוג לילדיה‪ ,‬הייתה חלוצה‪ ,‬והיא ראויה‬
‫לשבחים על הפעילויות להם הקדישה את חייה ‪.‬‬
‫הגברת לילי מנחם נפטרה בשנת ‪.2005‬‬
‫יהי זכרה ברוך !‬
‫מורשת‬
‫מחיפה לשאלוניקי‪ -‬בעקבות שואת יהדות יוון‬
‫מאת אבי חכים‬
‫הפרויקט "מחיפה לשאלוניקי ‪ -‬משואה לתקומה"‪ ,‬מסע בעקבות‬
‫שואת יהדות יוון‪ ,‬החל בשנת ‪ 2006‬ביוזמת המחלקה לנוער‪,‬‬
‫צעירים ושרותי תיקון במערכת קהילה ושירותים חברתיים של‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬המטפלת בנוער וצעירים במצוקה‪ ,‬כדי לקרבם‬
‫ולשלבם מחדש בחברה ובקהילה כאזרחים מן השורה במדינה‪.‬‬
‫צעירים אלו‪ ,‬חלקם עולים חדשים‪ ,‬כאלה שנפלטו מהמערכות‬
‫הפורמאליות‪ ,‬וידעו מעט מאוד על השואה בכלל ועל שואת‬
‫יהודי יוון בפרט‪ .‬לימוד שואת יהדות יוון מהווה דגם להתמודדות‬
‫עם קשיי היום יום כאשר מטופל נפגש עם ניצול שואה ושומע‬
‫את מסכת חייו ודרכי הישרדותו‪ ,‬מתגמדות בעיותיו ואז "נופל‬
‫לו האסימון" והוא אוסף כוחותיו ואומר "אם הוא הצליח‪ ,‬גם‬
‫אני מסוגל"‪ .‬הבחירה להנציח את יהדות יוון ובפרט את יהודי‬
‫שאלוניקי נעשתה מתוך מחשבה‪ ,‬שאוכלוסיות היעד מחוברות‬
‫למוסיקה היוונית‪ ,‬ומתוך ההיסטוריה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שיהודי יוון‪,‬‬
‫והשאלוניקאים בפרט‪ ,‬בנו את נמל חיפה‪ ,‬והתיישבו בה‪ .‬שותפי‬
‫לפרויקט‪ ,‬הוא מר מומי אלמוג‪ ,‬העומד בראש המחלקה‪.‬‬
‫בכל מחזור מתקיים מסע לכמה מקהילות יוון שנחרבו ובאלו‬
‫שקיימות כיום‪ .‬במיוחד בנושא המסע ליוון מתקיים שיתוף פעולה‬
‫הדוק עם ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ .‬בכל‬
‫מסע משתתף כאיש עדות אחד מחברי הארגון‪.‬‬
‫סיכום מסע ‪2012‬‬
‫למסע הפעם התלווה‪ ,‬כאיש עדות‪ ,‬מר אהרון מנו‪ ,‬ניצול שואה‪,‬‬
‫יליד העיר שאלוניקי‪ ,‬בן ‪ ,92‬שהגיע לאושוויץ בטרנספורט הראשון‬
‫שיצא מהעיר ב‪ 15-‬במרץ ‪.1943‬‬
‫מטרת הנסיעה‪ ,‬מסע בעקבות שואת יהדות יוון – המחשה‪,‬‬
‫הטמעה וביקור לצורך רכישת דגם של הישרדות ושיקום מחדש –‬
‫משואה לתקומה‪ .‬הכרה של מורשת קהילות יהדות יוון היום‪ ,‬על‬
‫מאפייניה‪ ,‬שימור המורשת ושימור היהדות‪.‬‬
‫מסלול המסע הפעם כלל את אתונה ואת מחנה המעצר ומחנה‬
‫הריכוז חיידרי שבפרברי אתונה‪ ,‬שבו נכלאו‪ ,‬עונו והומתו יהודים‬
‫חברי המשלחת בכלא חיידרי רביעי משמאל אהרון מנו עם דגל הארגון‪,‬‬
‫שישי משמאל אבי חכים עם דגל עיריית חיפה וברקע דגל ישראל‬
‫מאזור אתונה ומאיי יוון השונים‪ ,‬ביניהם פרטיזנים ומתנגדי‬
‫הכיבוש‪ ,‬יהודים ונוצרים כאחד‪ ,‬ומי שנחשדו בשיתוף פעולה עם‬
‫הכוחות שפעלו נגד הכיבוש הנאצי‪ .‬משם נשלחו רבים ברכבות‬
‫מסע לבהמות לאושוויץ; את חלקידה ‪ -‬האי אוויה‪ ,‬שם נמצאת‬
‫האנדרטה לזכרו של הקולונל היהודי פריזיס; את קהילת וולוס;‬
‫את הרי הפיליון‪ ,‬שם נמצאו כפרים בהם הסתתרו הפרטיזנים;‬
‫ואת שאלוניקי‪.‬‬
‫בכל אתר בו ביקרנו ערכנו טקסים שכללו הנחת זרים וכן תפילת‬
‫יזכור ואמירת קדיש‪ .‬לכל אורך המסע ליוו אותנו דגל ישראל‪ ,‬דגל‬
‫העיר חיפה ודגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪.‬‬
‫אהרון מנו ‪ -‬עדות אישית‬
‫יחד עם אהרון מנו סיירנו במוזיאון היהודי ומשם יצאנו לכיכר‬
‫החירות שם ליד אנדרטת "ששת הקנים" המסמלת את אובדנם‬
‫של ששת מליון יהודי אירופה‪.‬‬
‫מנו תיאר בכאב מתוך חוויתו האישית את מה שראו עיניו ממרחק‬
‫קצר על ההתרחשות בכיכר החירות‪ ,‬ב‪" ,11.7.1942-‬השבת‬
‫השחורה"‪ ,‬בה ריכזו הנאצים את יהודי שאלוניקי הגברים‪ ,‬בגילאי‬
‫‪ ,45-18‬לצורך רישומם ושליחתם לעבודות כפייה‪ .‬כיצד האנשים‬
‫הוכו באלות‪ ,‬כיצד שברו להם משקפיים‪ ,‬גרמו להם לזחול על‬
‫הרצפה; כיצד האנשים הושפלו תוך כדי קללות‪ ,‬לקול צחוקם‬
‫של החיילים הגרמניים וקהל תושבים יוונים שנכח במקום‪ .‬החל‬
‫מיום זה החלה רדיפת היהודים‪ ,‬שהסתיימה בשליחתם למחנות‬
‫ההשמדה‪ .‬תחנתנו הבאה הייתה תחנת הרכבת ליד גטו "הברון‬
‫הירש"‪ ,‬משם יצאו הטרנספורטים לכיוון אושוויץ‪.‬‬
‫מנו יצא בטרנספורט הראשון במרס ‪ .1943‬הוא תאר בעצב רב‬
‫אך בבהירות רבה את שהתרחש במהלך העלייה לקרונות רכבת‬
‫המשא לבהמות‪ ,‬יחד עם משפחתו וחבריו‪ ,‬את חווית הנסיעה‬
‫הארוכה שנמשכה שבוע ימים‪ ,‬את הסבל וההשפלה שהיו מנת‬
‫חלקם‪.‬‬
‫יחד המשכנו לבית העלמין היהודי החדש‪ ,‬שם פקדנו את‬
‫האנדרטה לזכר ‪ 50,000‬יהודי שאלוניקי שנספו בשואה‪ ,‬וכן את‬
‫האנדרטה‪ ,‬לזכר יהודי יוון‪ ,‬ששרתו בצבא יוון‪ ,‬ולחמו באיטלקים‬
‫ובגרמנים במלחמת העולם השנייה וביניהם הגנרל פריזיס‪,‬‬
‫שנהרג בהתקפה נגד האיטלקים‪.‬‬
‫המשכנו לביקור בבית האבות היהודי בו מתגוררים‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫ניצולי שואה ילידי שאלוניקי ויוון‪.‬‬
‫ביום שישי בערב התארחנו בקהילה היהודית בשאלוניקי לתפילה‬
‫וארוחת שישי חגיגית‪ ,‬בנוכחות ראשי הקהילה וקהל רב‪.‬‬
‫תחתנו הבאה הייתה בטריקלה בה הייתה קהילה יהודית גדולה‪,‬‬
‫אך כיום נותרו בה משפחות מעטות בלבד‪.‬‬
‫לקראת סוף מסענו הגענו לאתונה בה סיירנו במוזיאון היהודי‪,‬‬
‫באנדרטה לזכר קהילות יוון ונפגשנו עם ראשי הקהילה‪ ,‬עמם‬
‫ערכנו טקס זיכרון משותף‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫קול הניצולים‬
‫נר זיכרון‬
‫י‬
‫חברים שהלכו לעולמם מ‪ 13-‬ביולי ‪ 2012‬עד ‪ 28‬בפברואר ‪2013‬‬
‫מספר על הזרוע שמות המחנות או המקום בה שהה בזמן השואה‬
‫שם פרטי ‬
‫שם משפחה ‬
‫‬
‫חיים‬
‫‬
‫‪109374‬‬
‫‬
‫אמריליו‬
‫‬
‫רבקה‬
‫‬
‫פילו‬
‫‬
‫‪38989‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬ברגן‪-‬בלזן‬
‫‬
‫גבריאל‬
‫‬
‫קמחי‬
‫‬
‫‪112409‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬ורשה‪ ,‬מילדורף‪ ,‬דכאו‬
‫‬
‫לאה‬
‫‬
‫מולכו‬
‫‬
‫‪39244‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬רוונסבריק‪ ,‬מלכוב‬
‫‬
‫יצחק‬
‫‬
‫דנטס‬
‫‬
‫‪15296‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬דורה‪ ,‬ברגן‪-‬בלזן‬
‫‬
‫אהרון‬
‫‬
‫דסה‬
‫‬
‫‪110129‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬ורשה‪ ,‬דכאו‪ ,‬לנצברג‪ ,‬קאופרינג‬
‫‬
‫סטלה‬
‫‬
‫קמחי‬
‫‬
‫‪8356‬‬
‫‬
‫בירקנאו‪ ,‬ברגן‪-‬בלזן‪ ,‬זלצוודר‬
‫‬
‫חיים‬
‫‬
‫שמחה‬
‫‬
‫‪119981‬‬
‫אושוויץ‪ ,‬מאוטהאוזן‪ ,‬גוזין ‪1‬‬
‫‬
‫פרידה‬
‫‬
‫קובו‬
‫‬
‫‪41094‬‬
‫בירקנאו‪ ,‬רוונסבריק‪ ,‬נוישטאדט‪-‬גלבה‬
‫‬
‫יצחק‬
‫‬
‫רוצ'אס‬
‫בעל של ניצולת שואה‬
‫‬
‫שולמית‬
‫‬
‫כהן‬
‫מוסתרת‬
‫‬
‫אסתר‬
‫‬
‫יהושפט‬
‫מוסתרת‬
‫‬
‫יעקב‬
‫‬
‫‪116253‬‬
‫‬
‫סדי‬
‫אושוויץ‪ ,‬גולשאו‪ ,‬בירקנאו‪ ,‬אורננבורג‪ ,‬זקסנהאוזן‪ ,‬דכאו‬
‫‬
‫רוזה‬
‫‬
‫יום‪-‬טוב‬
‫מוסתרת‬
‫‬
‫יצחק‬
‫‬
‫אלחנטי‬
‫מוסתר‬
‫‬
‫רחל‬
‫‬
‫רוזה‬
‫אשת ניצול‬
‫אושוויץ‪ ,‬בוכנוולד‪ ,‬ריינסדורף‪ ,‬ליינטריץ‪ ,‬טרייזינשטט‬
‫יהי זכרם ברוך!‬
‫(על‪-‬פי מה שנמסר על‪-‬ידי המשפחות או החברים)‬
‫קול הניצולים‬
‫‪24‬‬
‫נר זיכרון‬
‫הספד לחיים שמחה‬
‫מאת משה העליון‬
‫חיים שמחה בן דודון וישעיהו נולד בעיר שאלוניקי בשנת שלא התרגש מעומק התפילה הנובעת מתוך הלב‪ ,‬מהדגשת‬
‫‪ .1917‬יחד עם יהודי שאלוניקי גורש למחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬המילים‪ .‬אין ספק שחיים חסר בטקסים שלנו‪ .‬יהי זכרו ברוך!‬
‫שם קועקע על זרועו המספר ‪ .119981‬בשנת ‪ 1945‬יצא לצעדת‬
‫המוות והגיע למחנות מאוטהאוזן וגוזין ‪ ,1‬שם שוחרר במאי‬
‫‪ .1945‬עבר למחנה פליטים באיטליה שם שהה עד שנת ‪1948‬‬
‫ואז עלה על אוניית מעפילים והגיע לארץ ישראל‪ .‬בארץ‬
‫התגורר בתל‪-‬אביב‪ ,‬נישא לאלדה ונולדו לו שני ילדים‪ .‬מאוחר‬
‫יותר עבר להתגורר בבת‪-‬ים‪ .‬חיים נהג להתפלל בבית הכנסת‬
‫"עדת ישורון" בשכונת רמת‪-‬יוסף בבת ים‪ .‬במשך ‪ 40‬שנה‬
‫נהגתי להתפלל בבית הכנסת יחד עמו‪ .‬חיים שמחה היה אדם‬
‫טוב לב‪ ,‬אדם של נתינה בלתי פוסקת‪ .‬במשך שנים רבות היה‬
‫החזן בכל הטקסים שקיים ארגוננו בליל יום השואה בבית‬
‫הכנסת "היכל יהודה" וביום השואה ליד הגלעד לזכר בני‬
‫קהילות יוון שהושמדו בשואה‪ ,‬והיה חלק בלתי נפרד מהנוף‪.‬‬
‫כשקרא את תפילת "אל מלא רחמים" לא היה אדם אחד בקהל‬
‫חיים שמחה בטקס האזכרה בבית העלמין ביום השואה שנת ‪2009‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫‪25‬‬
‫קול הניצולים‬
‫תרבות‬
‫השיר "יום ב' ‪ ,"15.3.1943‬נכתב על‪-‬ידי דר' אבנר פרץ‪ ,‬משורר ומתרגם‪,‬‬
‫מן המעטים הכותבים היום שירה מקורית בספניולית (לאדינו)‬
‫אבנר עוסק בחקר הספניולית (לאדינו) ותרבותה במכון מעלה אדומים שבהנהלתו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1986‬פירסם ספר שירה דו‪-‬לשוני (ספניולי‪-‬עברי) "עשן ואפר" לזכר יהודי שאלוניקי‪,‬‬
‫השיר מובא כאן באדיבות המחבר‪.‬‬
‫יום ב' ‪15.3.1943‬‬
‫ּתֹוח ֶלת‬
‫ַׁש ֲח ִרית ְלֹלא ֶ‬
‫ַמ ְפ ִצ ָיעה ְּב ָסלֹונִ יק‪,‬‬
‫ַה ְּל ָבנָ ה ָא ָצה נִ ְמ ֶל ֶטת‬
‫ִּב ְב ָע ָתה ִמ ָּסלֹונִ יק‬
‫צֹופר ָׁשם ַּפ ַחד‬
‫וְ ַה ַּק ָּטר ֵ‬
‫‬
‫ְּב ָאזְ נָ ּה ֶׁשל ָסלֹונִ יק‪.‬‬
‫‬
‫‪Lunes 15.3.1943‬‬
‫צֹור ַח‬
‫ָׂש ָטן ְלבּוׁש ַמ ִּדים ֵ‬
‫ּגֶ ְר ָמנִ ית ְּב ָסלֹונִ יק‪,‬‬
‫ַהּבֹוגְ ִדים ַּפ ְרּגֹול ֵהנִ יפּו‬
‫חֹובּה ֶׁשל ָסלֹונִ יק‬
‫ִּב ְר ָ‬
‫נֹועץ ַרק ַּפ ַחד‬
‫וְ ַה ַּק ָּטר ֵ‬
‫‬
‫ְּב ָאזְ נָ ּה ֶׁשל ָסלֹונִ יק‪.‬‬
‫‬
‫‪Madrugada sin esperansa‬‬
‫‪Al orizonte de Selanik,‬‬
‫‪La luna kon terror fuyendo‬‬
‫‪Leshos, leshos de Selanik,‬‬
‫‬
‫‪I el treno chufla 'spanto‬‬
‫‬
‫‪En la oreja de Selanik.‬‬
‫‬
‫ְל ֵעת ֶע ֶרב‪ַ ,‬רד צֹונֵ ַח‬
‫ֵא ֶלם ַעל ְּפנֵ י ָסלֹונִ יק‪,‬‬
‫צּוע‬
‫ׁשֹותת ָּפ ַ‬
‫ָה ֲאוִ יר ֵ‬
‫ַּבּכִ ּכָ ר ֶׁשל ָסלֹונִ יק‪,‬‬
‫דּוׁשת ַּפ ַחד‬
‫וְ ָה ַרּכֶ ֶבת ּגְ ַ‬
‫‬
‫ַמ ְר ִח ָיקה ִמ ָּסלֹונִ יק‪.‬‬
‫‬
‫‪El Satan en uniforma‬‬
‫‪Gritando Deutch en Selanik,‬‬
‫‪Los traidores korren i aharvan‬‬
‫‪Kon kirbach en Selanik,‬‬
‫‬
‫‪I el treno enklava 'spanto‬‬
‫‬
‫‪En el puerpo de Selanik.‬‬
‫‪A la tadre se kaiya‬‬
‫‪Silensio sovre Selanik,‬‬
‫‪El aire ferido sangrava‬‬
‫‪En la plasa de Selanik,‬‬
‫‬
‫‪I el treno yeno de 'spanto‬‬
‫‬
‫‪Se aleshava de Selanik.‬‬
‫קול הניצולים‬
‫‪26‬‬
‫תרבות‬
‫על מדף הספרים – מפרי עיטם של יוצאי יוון‬
‫מהמגדל הלבן לשערי אושוויץ‪ ,‬יעקב חנדלי‬
‫ג'קי חנדלי‪ ,‬מחבר הספר‪ ,‬נולד בעיר שאלוניקי שביוון בשנת ‪ ,1928‬למשפחה מבוססת‪.‬‬
‫הוריו שלמה ודודון הולידו ‪ 6‬ילדים‪ ,‬ג'קי הצעיר מביניהם‪ .‬ילדותו הייתה מאושרת ‪ ,‬עד‬
‫פלישתם של הגרמנים ב‪ .1941-‬מאותה נקודה ואילך מתאר המחבר את ניסיונות בני‬
‫משפחתו לשרוד את אותה תקופה ואת אמונתם הנאיבית שהמצב אכן ישתפר בסופו‬
‫של דבר‪ .‬בשביעי באפריל ‪ 1943‬עזב את מולדתו האהובה יחד עם בני משפחתו והגיע‬
‫למחנה אושוויץ שם נותר עם שני אחיו‪.‬‬
‫יתר בני משפחתו הובלו למחנה בירקנאו שם הומתו בתאי הגזים‪ .‬מאושוויץ הועבר‬
‫יחד עם שני אחיו לבונה‪ ,‬שם איבד אותם ונותר לבדו‪ .‬כשחייו תלויים על חוט השערה‪,‬‬
‫הצליח בכל זאת לשרוד את התופת בעזרת סדרה של ניסים‪.‬‬
‫אחד מהם היה במהלך עבודתו כטבח במחנה‪ ,‬שם הכיר את המתאגרף השאלוניקאי‬
‫ז'קו רזון‪ ,‬שהחליט לפרוש עליו את חסותו‪ .‬ב‪ 17-‬בינואר ‪ 1945‬יצא לצעדת המוות‪ ,‬הגיע‬
‫לברגן‪-‬בלזן ושם שוחרר‪ .‬הוא סופח ליחידת תותחנים אמריקאית כאחראי על קבוצת‬
‫שבויי מלחמה גרמנים "תפקיד אותו מילאתי בהנאה רבה"‪ .‬בתיאורו את הצעדה‬
‫האכזרית‪ ,‬ישנו קטע מרגש עד דמעות‪" :‬בתוך הצעדה דבר תמוה ונפלא קרה‪ .‬חלמתי‪.‬‬
‫הלכתי וחלמתי‪ .‬חלמתי והלכתי‪ .‬בהליכתי חלמתי על המגדל הלבן‪ ,‬הים הכחול והשמש‬
‫הבוערת"‪ .‬ג'קי עלה לארץ‪-‬ישראל בשנת ‪ 1948‬והתגייס לצבא‪.‬‬
‫שנים רבות לאחר הגעתו ארצה לא היה מוכן לספר את סיפורו ולהעלות על דל שפתיו את החוויות הנוראיות אותן חווה באותה‬
‫תקופה‪ .‬רק לאחר הרבה שנים‪ ,‬מתוך תחושה של שליחות ‪ ,‬על מנת שכולנו נזכור ולעולם לא נשכח‪ ,‬החליט להעלות את זיכרונותיו‬
‫בכתב ולנו רק נותר להודות על כך‪ .‬בארץ נישא לרחל ונולדו להם שני ילדים‪ .‬ג'קי עבד ‪ 34‬שנים בסוכנות היהודית‪ .‬לאחר פרישתו‬
‫החל להרצות בפני תלמידים‪ ,‬חיילים ואורחים מחו"ל ביד ושם ואף הצטרף למסעות לפולין כאיש עדות‪.‬‬
‫הקנדיל ששרד ‪ -‬משואה לתקומה‪ ,‬סיפורו של צדוק מצא‬
‫צדוק (צדיק) מצא‪ ,‬מחבר הספר יליד ינינה שביוון‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬המספר את סיפור‬
‫חייו‪ ,‬סיפור הצלתו המופלא וסיפור התקומה שלו ושל מדינת ישראל‪ .‬הספר מתחיל‬
‫בחלום שלימים הפך לנבואה‪.‬‬
‫שבת בבוקר‪ .‬סיפרתי לאמא את חלום הבלהות שחלמתי באותו לילה‪ ,‬חלום שהולך‬
‫איתי ומלווה אותי מאז‪.‬‬
‫"בחלומי ראיתי את עצמי במטבח ביתנו; כל הקנדילים (מנורות שמן) האירו‪,‬‬
‫ופתאום‪ ,‬הקנדיל שבחדר והקנדיל שבכניסה לבית נפלו‪ ,‬וזה שבמטבח היה הקנדיל‬
‫היחיד שנשאר דלוק‪ ,‬תלוי על כלום‪ ,‬והנה תקרת המטבח נפלה והתפוררה סביבי‪.‬‬
‫הבית‪ ,‬כך חלמתי‪ ,‬עלה בלהבות ונשרף כולו‪ ,‬על כל מה שהיה בו‪ .‬רק הקנדיל‬
‫שבמטבח שרד‪ .‬הכל נשרף‪ ,‬ובתוך האפר נשאר קנדיל אחד‪ ,‬שעדיין האיר‪ ,‬דבר אחד‬
‫ויחיד מכל השריפה מסביב"‪.‬‬
‫בעודו מספר זאת לאימו‪ ,‬נשמעו דפיקות על הדלת‪ ,‬ומאותו רגע השתנו חייו‪.‬‬
‫הוא ובני משפחתו הוצאו מביתם והובלו למחנה אושוויץ שם הושמדו כל בני‬
‫משפחתו מלבד אחיו הגדול‪.‬‬
‫מאוחר יותר הועברו למחנה וולסברג משם יצאו לצעדת המוות והגיעו למחנה‬
‫אבנזה‪ .‬משה חלה ובזמן שאושפז במרפאה‪ ,‬נרצח אחיו הגדול בידי הנאצים והוא נותר לבדו‪ ,‬השריד היחיד ממשפחתו האהובה‪.‬‬
‫במהלך תיאור הזוועות שעבר‪ ,‬בולטת חשיבותה של האמונה בחייו‪ .‬בשנת ‪ 1946‬עלה ארצה וחלק נכבד מהספר מתאר את‬
‫‪27‬‬
‫קול הניצולים‬
‫תרבות‬
‫סלוניקי כבר לא שלי‪ ,‬אברהם טולי אשכנזי‬
‫ביולי ‪ 2012‬יצא לאור הספר "סלוניקי כבר לא שלי" שכתב אברהם (טולי) אשכנזי‬
‫וכהגדרתו זהו "סיפור של ילד קטן בשואה"‪ .‬ספר זה מתאר את קורותיה של משפחת‬
‫אשכנזי בארבעת דורותיה‪ ,‬החל בסבו ובהוריו‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬מלידתו של אברהם בשנת‬
‫‪ ,1939‬בשלהי מלחמת העולם השנייה ועד ימינו כשהמייחד אותה הוא גם סיפור קשיי‬
‫הקליטה בשנים הראשונות בארץ ומאבק ההישרדות בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬ארבע‬
‫שנים לפני קום המדינה ותאור החיים פה בארץ ישראל‪.‬‬
‫בכישרון רב מצליח אברהם אשכנזי לתת את תאור הרקע ההיסטורי של התקופה‪,‬‬
‫הכוחות הפועלים בה והאישים והמנהיגים שלקחו בה חלק ולשלב בהם את סיפורו‬
‫האישי כפי שנגלו לעיניו של ילד קטן שניזרק לטלטלות החיים הקשים של מסתור‬
‫ובריחה בדרכים עקלקלות‪ ,‬לינה בתנאים לא תנאים ו"במשלחת מלאכים טובים"‬
‫שניקרו בדרכם והצילו אותם כל פעם מחדש ממצוקות במצבים קשים‪.‬‬
‫אחת מהם היא אחות סבו הזמרת הידועה רוזה אשכנזי‪ ,‬השושן האדום של הזמר היווני‪,‬‬
‫שדאגה לתת למשפחה מחסה בביתה שבאתונה‪.‬‬
‫טולי הקטן מספר שחש את חוסר היציבות של החיים והמעבר ממקום למקום אך לא‬
‫הבין את פשרם‪.‬‬
‫רוב הספרים המתארים ביוגרפיה של ניצולי שואה‪ ,‬מסתיימים פחות או יותר בסיפור העלייה לארץ‪ .‬בספר זה מוקדש פרק נכבד‬
‫לחיים בארץ ישראל‪ .‬זהו סיפור ההישרדות של משפחה בשכונת צריפים קשת יום‪ :‬שכונת שפירא‪.‬‬
‫בהתמודדות עם עליות ומורדות כלכליים ובמיוחד זהו סיפור תושייתם שהצילה אותם בתקופת השואה ועזרה להם לשרוד את‬
‫קשיי קליטתם בארץ החדשה כשבצילו של הסיפור הזה שזור סיפורו האישי של אברהם אשכנזי כתלמיד שאינו מבין את השפה‬
‫אך מצליח להתגבר על הקשיים הרבים שבדרך‪ ,‬לסיים את לימודיו בבית ספר תיכון מקצועי‪ ,‬לשרת בצבא ביחידה קרבית ולזכות‬
‫בהערכת מפקדיו‪.‬‬
‫לצאת לעבודה להתחתן ולהקים משפחה למופת וכגמלאי לתרום את חלקו לחברה ולקהילה‪ .‬בסוף הספר כתב אברהם את‬
‫המשפט הבא‪" :‬אין ספק שהספר הוא עדות והנצחה חיה לניצחוני האישי ולניצחון משפחתי על הצורר הארור הנאצי"‪ .‬הספר‬
‫כתוב בחן רב ובצורה זורמת שגורמת לך לקרוא אותו בנשימה אחת ולהגיע למסקנה משותפת שאכן שאלוניקי כבר לא שלנו‪.‬‬
‫המשך מעמוד ‪27‬‬
‫הקנדיל ששרד ‪ -‬משואה לתקומה‪,‬‬
‫סיפורו של צדוק מצא ‪-‬המשך‬
‫קורותיו מרגע עלייתו‪.‬‬
‫היותו חקלאי ברמת השרון שהייתה אז מושבה‪ ,‬הצטרפותו‬
‫להגנה‪ ,‬התגייסותו לצה"ל והשתתפותו במלחמת השחרור‬
‫שלאחריה נישא לחנה קצב ועימה הקים משפחה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה הצטרף לתעשייה הצבאית בה עבד עד‬
‫יציאתו לגמלאות‪ .‬את הסיפור מסיים צדוק בתיאור מרגש של‬
‫חלום נוסף‪ .‬שוב הוא עומד במטבח‪ ,‬הרצפה שרופה‪ ,‬ועליה‬
‫קול הניצולים‬
‫‪28‬‬
‫קנדיל שלם שמאיר באור בהיר‪.‬‬
‫אמו מופיעה בחלום ואומרת שהוא אותו קנדיל‪ .‬הוא זה‬
‫ששרד‪ .‬הוא שרשרת הדורות המאירה שתאיר לעולמי עד‪ .‬אחד‬
‫המסרים החשובים אותם רוצה להעביר צדוק מצא בספרו הוא‬
‫חשיבותה של ארץ ישראל‪.‬‬
‫הוא מבקש‪ ,‬מתחנן וקורא לדורות הבאים לשמור עליה "שימרו‬
‫על הארץ הזאת! היא כל מה שיש לנו‪ ,‬אין לנו ארץ אחרת‪,‬‬
‫שימרו עליה!" הוא אומר‪" ,‬היא יקרה מאוד ועלינו לעשות הכול‬
‫כדי לשמור עליה ולהורישה לדורות הבאים"‪.‬‬
‫המשך אירועים‬
‫ביקור חברי הארגון בכנסת ישראל‬
‫מאת אברהם קוב'ו‬
‫ארגוננו בשיתוף פעולה עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה כולם‪ .‬התיישבנו על הכיסאות המוקצים לאורחים מיוחדים‬
‫בישראל‪ ,‬ארגן סיור לחברים במשכן הכנסת‪ .‬ביום ‪ 22.10.2012‬כשעל חלק מהמושבים היו עדיין מודבקים פתקים בנוסח‪:‬‬
‫נסענו לירושלים בשני אוטובוסים מלאים בחברים שנענו‬
‫להזמנה‪.‬‬
‫נחלקנו לשתי קבוצות כשלכל קבוצה הוצמד מדריך למשך‬
‫כל הסיור‪ .‬כל החברים קיבלו אוזניות אלחוטיות בכדי שיוכלו‬
‫לשמוע היטב את דברי ההסבר של המדריך‪.‬‬
‫קיבלנו הסבר מפורט על הפעילות הנערכת במשכן‪ ,‬מכיוון‬
‫שהכנסת הייתה בפגרה ולא הייתה פעילות של חברי הכנסת‪,‬‬
‫יכולנו לבקר בחדרי וועדות הכנסת‪ .‬קבוצה אחת התכנסה‬
‫באולם וועדת הכספים שם שמעו הסבר על תפקיד הוועדה‬
‫ונוהלי העבודה בה‪.‬‬
‫חברי הארגון באולם וועדת העבודה והרווחה‬
‫בתום ההסבר היה זמן לשאלות ואחד החברים ניצול שואה‪,‬‬
‫התעניין האם בוועדה זו דנו גם בעניין ההקצבות לניצולי שמור למוזמני משפחת זאבי‪ .‬כפי הנראה ‪ ,‬עקבות האירוע‬
‫השואה והוא זכה לתשובה חיובית‪ .‬הקבוצה השנייה התכנסה האחרון שהתקיים לפני ביקורנו והוא האזכרה לשר רחבעם‬
‫זאבי ז"ל‪.‬‬
‫בדרך כלל המקום המיועד לאורחי הכנסת הוא ביציע‬
‫האורחים שקירות זכוכית עבים חוצצים בינו לבין אולם‬
‫המליאה‪ ,‬מסיבות ביטחוניות‪ .‬לאחר מכן סיירנו בטרקלין‬
‫שאגאל‪ ,‬ברחבת קבלת הפנים בה ממוקמים מספר מוצגים‬
‫ארכיאולוגים הקשורים לעם היהודי‪.‬‬
‫האטרקציה העיקרית בטרקלין הם שלושה שטיחים ענקיים‬
‫(גובלנים) שנטוו לפי ציוריו המפורסמים של האומן היהודי‬
‫יליד רוסיה‪ ,‬מארק שאגאל‪ ,‬העוסקים בהיסטוריה היהודית‪:‬‬
‫בשטיח הימני ‪ -‬חזון אחרית הימים‪ ,‬בשטיח המרכזי ‪ -‬יציאת‬
‫מצרים ובשטיח השמאלי ‪ -‬השיבה לציון‪.‬‬
‫בצהריים הוזמנו לארוחת צהריים בחדר האוכל של המשכן‪.‬‬
‫הסיור הסתיים בהרגשה שזכינו לראות במו עיננו את המקום‬
‫בו מתממשת הדמוקרטיה הישראלית המושתתת על שלטון‬
‫החוק‪ ,‬על ערכים של שוויון זכויות חברתי ומדיני ועל חירות‪,‬‬
‫צדק ומשפט‪ .‬אכן היה זה סיור מרשים ומרתק‪.‬‬
‫חברי הארגון באולם וועדת הכספים‬
‫באולם וועדת העבודה והרווחה‪.‬‬
‫בהמשך נערך סיור באולם המליאה‪ ,‬המקום בו מתנהלים‬
‫הדיונים של כלל חברי הכנסת‪ .‬קיבלנו הסבר היכן ממוקמים‬
‫כסאות ראש הממשלה והשרים‪ ,‬היכן נמצא כסאו של‬
‫נשיא המדינה והמקום המוקצב לפמלייתו וכיצד מתנהלות‬
‫ההצבעות בצורה ממוחשבת ומוצגות על לוח אלקטרוני לעיני‬
‫‪29‬‬
‫קול הניצולים‬
‫ממטבחה של אמא יווניה‬
‫סלט יווני אמיתי‬
‫מתכון עממי‬
‫רשימת המצרכים‪:‬‬
‫‪ 5-6‬עגבניות בשלות‪ ,‬חתוכות לקוביות גדולות (‪ 2-3‬ס"מ)‬
‫‪ 1‬מלפפון ירוק (רצוי עם פרח צהוב בישבנו)‪ ,‬חתוך לרצועות‬
‫‪ 1‬פלפל ירוק בהיר‪ ,‬חתוך לרצועות‬
‫‪ 1‬בצל סגול‪ ,‬חתוך לרצועות בעובי ‪ 1/2‬ס"מ‬
‫עלים מ‪ 2-3-‬גבעולי אורגנו‬
‫עלים מ‪ 2-3-‬גבעולי פטרוזיליה‬
‫‪ 150‬גרם פטה מחלב צאן‬
‫זיתי קלמטה עסיסיים וגדולים‬
‫לרוטב‪:‬‬
‫‪ 3-4‬כפות חומץ יין אדום איכותי‬
‫‪ 8-10‬כפות שמן זית‬
‫מלח ים לפי טעם‬
‫פלפל שחור גרוס‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫שמים את כל הירקות בקערה עמוקה‪.‬‬
‫מתבלים בהדרגה עם שמן זית וחומץ יין‪ ,‬ממליחים ומפלפלים‪.‬‬
‫מערבבים קלות‪.‬‬
‫מעבירים לצלחת הגשה ומוסיפים מעל הירקות את הפטרוזיליה‪ ,‬עלי אורגנו והזיתים‪.‬‬
‫מניחים את פרוסות גבינת הפטה בשלמותן על גבי הירקות‪ .‬מגישים עם לחם כפרי שחור‪.‬‬
‫‬
‫בתיאבון !‬
‫קול הניצולים‬
‫‪30‬‬
‫המשך חדשות והודעות הארגון‬
‫מסע תקומה מאושוויץ לשאלוניקי‬
‫אנו שמחים לבשר לכם‪ ,‬כי הגענו לסיכום עם חברת דיזנהויז יוניתורס‪ ,‬להוצאת‬
‫מסע "תקומה מאושוויץ לשאלוניקי" לציון ‪ 70‬שנה לגירוש יהודי יוון למחנות‬
‫ההשמדה והריכוז‪ ,‬תוך מתן דגש על מסלול מסע הפוך‪ ,‬מפולין‪ ,‬מחנה אושוויץ‪-‬‬
‫בירקנאו ליוון‪ ,‬לשאלוניקי‪ ,‬נגד כיוון הגירוש‪ ,‬וסיום במדינת ישראל‪.‬‬
‫מסע התקומה מיועד בראש ובראשונה לחברי הארגון הן ניצולי השואה‪ ,‬והן‬
‫בני דורות הממשיכים והאוהדים‪ .‬החברים קיבלו חוזרים לבתיהם והמעוניינים‬
‫מתבקשים למלא הטופס שצורף לחוזר וליצור קשר ישירות עם משרד הנסיעות‪.‬‬
‫קיומו של מסע התקומה תלוי במידה רבה בהיענות ובהרשמה‪.‬‬
‫בית אבות ליאון רקנאטי‬
‫לדוברי הלאדינו ‪ -‬נוסד בשנת ‪1956‬‬
‫הוועד המנהל וההנהלה‪ ,‬מברכים אתכם‬
‫חברי ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‬
‫בברכת‬
‫חג פסח כשר ושמח‬
‫וחג עצמאות שמח‬
‫מאחלים לכם בריאות טובה ואריכות ימים‬
‫הנכם מוזמנים לבקר בבית האבות בכל עת‬
‫‪31‬‬
‫קול הניצולים‬
‫חברים ואוהדים יקרים‪,‬‬
‫הנהלת ארגון ניצולי מחנות‬
‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪,‬‬
‫ומערכת "קול הניצולים"‬
‫מברכים אתכם הקוראים‪,‬‬
‫חברי הארגון הוותיקים והחדשים‪,‬‬
‫האוהדים ובני ביתם‪,‬‬
‫לרגל חג הפסח ולרגל יום העצמאות‬
‫בברכת חגים שמחים!‬