מזכר 40 - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל

‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫דצמבר ‪ 2013‬תשע"ג | גיליון ‪| 40‬‬
‫שואה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬קולנוע‬
‫‪ 75‬שנה לפוגרום "ליל הבדולח"‬
‫משולחנה של היו"ר‬
‫הגרעין האיראני עומד‬
‫מזה חודשים במרכז השיח‬
‫הציבורי בישראל‪ .‬הוא מהווה‬
‫נושא עיקרי בקביעת מערכת‬
‫היחסים של ישראל עם מדינות‬
‫העולם‪ ,‬בעיקר עם שותפתנו‬
‫האסטרטגית‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫אין ספק שנשק גרעיני בידי‬
‫איראן‪ ,‬מדינה בעלת הנהגה‬
‫קיצונית ושאיפות להגמוניה‬
‫אזורית‪ ,‬מדינה שאינה מסתירה‬
‫את כוונותיה כלפי מדינת העם‬
‫היהודי‪ ,‬מהווה סכנה לקיומנו‪,‬‬
‫כמו גם לעולם כולו‪ .‬זאת ועוד‪ :‬השגתו של נשק גרעיני על ידי‬
‫איראן תשמש תמריץ ועילה למדינות אחרות באזור ‪ -‬כגון‬
‫תורכיה‪ ,‬ערב הסעודית ומצרים‪ ,‬להצטייד‪ ,‬גם הן‪ ,‬בנשק דומה‪.‬‬
‫לדידה של ישראל‪ ,‬ההסכם שנחתם בין שש המדינות (חמש‬
‫חברות מועצת הביטחון וגרמניה) לבין איראן אחרי מו"מ ארוך‬
‫בג'נבה‪ ,‬הוא הסכם רע‪ ,‬משום שהוא אינו עוצר‪ ,‬אלא רק דוחה את‬
‫תהליך הגרעון של איראן‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הסכם ז'נבה אינו "מינכן" כפי שמכנים אותו מספר‬
‫אישים במדינה‪ .‬לא חזרנו לימים שלפני מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫אזרחי ישראל אינם חשופים וחסרי הגנה‪ ,‬ואנו לא נמצאים שוב‬
‫על סף "שואה" נוספת של העם היהודי‪.‬‬
‫השימוש הרטורי הציני שנעשה במונח שואה בפי אנשי ציבור‬
‫הוא דבר פסול מעיקרו ‪ -‬הוא מביא לזילות השואה‪ ,‬ואינו משקף‬
‫לא את העבר הכואב ולא את ההווה שלנו‪ .‬הוא מחזיר אותנו‬
‫למעמד של קורבנות מיותרת‪.‬‬
‫ולנושא אחר‪ :‬קרוב לשבעים שנה אחרי תום מלחמת העולם‬
‫השנייה ושחרור מחנות ההשמדה ‪ -‬נותרו בינינו לבין מדינות‬
‫אירופה נושאים פתוחים עדיין‪ .‬בדירה קטנה‪ ,‬בבניין במינכן‪,‬‬
‫נמצאו כ‪ 1406-‬יצירות אמנות נדירות של מיטב הציירים‬
‫האירופאים‪ ,‬יצירות שנשדדו מיהודים‪ .‬באורח פלא נשמרו יצירות‬
‫אלה ברשותו של קורנליוס גורליס‪ ,‬בנו של אספן גרמני שגזל את‬
‫היצירות הללו מבתיהם של אספנים יהודים עבור הרייך השלישי‪.‬‬
‫הפרשה נתגלתה לפני שנתיים‪ ,‬ולכן תמוהה לא פחות העובדה‬
‫שהמציאה והחקירה שהתנהלה סביבה נשמרו בסודיות במשך כל‬
‫התקופה הזאת‪.‬‬
‫אמנם מממשלת גרמניה מינתה‪ ,‬בחודש נובמבר‪ ,‬מעין "כוח‬
‫משימה" שתקפידו לקבוע את מקור שייכותן של היצירות‪ ,‬אך‬
‫עבודתו עוטה סודיות‪ .‬גורמים אשר פנו עד כה והעבירו מסמכים‬
‫המעידים על שייכות היצירות‪ ,‬קיבלו תשובות מתחמקות‬
‫ובירוקרטיות‪ .‬אנו תובעים מממשלת גרמניה שקיפות ויעילות‬
‫בעבודת הצוותים כדי שהיורשים הלגיטימיים של היצירות‪ ,‬רובם‬
‫יהודים‪ ,‬יוכלו לקבל את רכושם במהרה‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬בשורה משמחת עבור כולנו‪ :‬שלושה חודשים אחרי‬
‫שסטנלי פישר פרש מתפקידו‪ ,‬הסתיימה סוף‪-‬סוף הסאגה של‬
‫מינוי נגיד בנק ישראל‪ ,‬ואנחנו זכינו הפעם לנגידה ‪ -‬קרנית פלוג‪.‬‬
‫קרנית הייתה המועמדת הראשונה לתפקיד ועברה דרך מרה‬
‫ופתלתלה עד לקבלת המינוי‪ .‬יתרונה הוא ברמתה המקצועית‬
‫הבלתי מעורערת‪ ,‬ובהיכרותה מקרוב את בנק ישראל ואת‬
‫הסוגיות המונחות על שולחנו‪.‬‬
‫מרכז הארגונים גאה במינויה ‪ -‬קרנית היא בתו של מייסד מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬נח פלוג ז"ל‪ .‬היא גדלה בביתם של‬
‫שני ניצולי שואה‪ ,‬שתרמו לתקומת מדינת ישראל‪ ,‬ושאבה מהם‬
‫עידוד והשראה בעיצוב דרכה‪ .‬אנו מאחלים לה הצלחה רבה‬
‫במילוי תפקידה הרם‪.‬‬
‫‬
‫קולט אביטל‬
‫הלך לעולמו דוד פלג‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל מרכין ראש בפני חברנו ושותפנו‪ ,‬השגריר דוד פלג ז"ל‪,‬‬
‫מנכ"ל איל"ר שהלך לעולמו אחרי מחלה קשה‪ .‬דוד החליט להקדיש את זמנו ואת מרצו לפעילות למען שרידי השואה אחרי‬
‫קריירה ארוכה ומוצלחת בשרות החוץ‪ .‬במשך כל שנות כהונתו כמנכ"ל הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש פעל דוד בנחרצות‬
‫ובדבקות לאיתור ולהשבת רכוש שנגזל מהיהודים ע"י הנאצים ושותפיהם‪ ,‬והולאם בהמשך על ידי המשטרים הקומוניסטיים‪.‬‬
‫פועלו הוא צוואה הקוראת לנו להמשיך ולהיאבק למען עשיית צדק היסטורי‪.‬‬
‫הוא יחסר לנו מאד‪ .‬יהי זכרו ברוך‬
‫‪2‬‬
‫דבר המערכת‬
‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫ציון ‪ 75‬שנה לפוגרום "ליל הבדולח"‪ ,‬מצא ביטוי לא רק בישראל‪ .‬ברחבי העולם‬
‫התקיימו עצרות ואירועים רבים אותם נסקור בגיליון זה‪.‬‬
‫במאמרו‪ ,‬בודק ד"ר גיא מירון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם מדוע אי אפשר לשפוט את דרכי‬
‫פעולתם של היהודים הגרמנים שחיו תחת השלטון הנאצי עד ‪ 1938‬במהלך‬
‫שנה זו‪ .‬אלה שהבינו והספיקו לברוח‪ ,‬ניצלו‪ .‬האחרים הובלו לגטאות ולמחנות‬
‫ההשמדה‪ .‬שם מסתבר‪ ,‬שלצד הסבל הנורא‪ ,‬עסקו יהודים גם בציור‪ ,‬כתיבה‪,‬‬
‫תיאטרון ומוסיקה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬גיליון זה מוקדש בחלקו העיקרי לתיאטרון היהודי שנוצר בשואה‪,‬‬
‫למחזאות הישראלית העוסקת בשואה ולתיעודם‪ ,‬כמו גם באופן בו מיוצגת‬
‫השואה בקולנוע הישראלי‪ .‬במאמר שכותרתו מ"כצאן לטבח" ועד ה"יודו‪-‬נאצי"‪,‬‬
‫עוסק ד"ר נפתלי שם טוב בסקירה וביקורת על השואה בדרמה העברית‪.‬‬
‫מוטי סנדק‪ ,‬מספר על פרויקט "אוסף תיאטרון השואה אונליין"‪ ,‬פרויקט‬
‫ראשוני ויחיד במינו‪ ,‬המכיל מידע לא רק על עשרות מחזות שנכתבו בתקופת‬
‫השואה בידי יהודים ומאות שהוצגו בגטאות ובמחנות‪ ,‬אלא גם על כל היצירות‬
‫שנכתבו על השואה או במהלכה ‪ -‬מעליית הנאצים לשלטון ועד היום‪.‬‬
‫ד"ר ליאת שטייר‪-‬לבני עומדת במאמרה על השאלות‪ :‬מדוע התעלם הקולנוע‬
‫העלילתי הישראלי מהשואה שנים רבות? מדוע הציג את ניצולי השואה כקבוצה‬
‫הומוגנית שבה אנשים סהרורים‪ ,‬תלושים ופסיביים‪ ,‬והתעלם מהתרומה העצומה‬
‫של ניצולי השואה למדינת ישראל? והאם חלו שינויים בתדמיות אלה לאורך‬
‫השנים?‪ .‬ואילו צבי גיל ולילי הבר‪ ,‬מעמותת "עופות החול"‪ ,‬מספרים על פרויקט‬
‫קולנועי‪-‬חינוכי יוצא דופן‪" ,‬הבריחה"‪ ,‬בו יצאו שמונה נערים ונערות ישראלים‬
‫למסע בנתיבים שעשו רבבות שרידי השואה בשלהי המלחמה במטרה להגיע‬
‫לארץ‪ .‬סופו של המסע ‪ -‬סרט דוקומנטרי מפתיע‪.‬‬
‫סרט אחר הנמצא בימים אלה נמצא בשלבי עריכה סופיים‪ ,‬הוא "מגדלור בקצה‬
‫המגף"‪ .‬הסרט עוסק בסיפורם של הילדים שנולדו במחנה העקורים סנטה מריה‬
‫די לאוקה שבדרום איטליה‪ .‬שוני ליפשיץ שיזמה את ההפקה‪ ,‬מספרת יחד עם‬
‫הבימאית יעל קציר על הסרט והדרך לעשייתו‪.‬‬
‫בגיליון "מזכר" מס' ‪ ,38‬במאמרו של יוחנו רון ״יהדות‬
‫בוקובינה מעבירה את הלפיד לדורות ההמשך" נפלה‬
‫טעות‪ .‬התמונה שפורסמה בטעות היא של בית כנסת‬
‫בעיר ביסטריצה‪ ,‬שאינה נמצאת בבוקובינה‪ .‬תמונה זו‬
‫היא של ארון הקודש בבית הכנסת "טמפל"‪ ,‬שנשרף‬
‫ברובו בשואה‪.‬‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫דצמבר ‪ 2013‬תשע"ג | גיליון ‪| 40‬‬
‫שואה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬קולנוע‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫‪ 75‬שנה לפוגרום "ליל הבדולח"‬
‫תמונת השער‪ :‬מתוך ההצגה‬
‫"בעלת הארמון" של לאה גולדברג‪,‬‬
‫תיאטרון היידישפיל‬
‫חדשות ואקטואליה‬
‫‪4‬‬
‫ליל הבדולח‪:‬‬
‫‪ 75‬שנה לציון לילי הבדולח ‬
‫‪15‬‬
‫פוגרום "ליל הבדולח" כנקודת מפנה‬
‫בתולדות יהודי גרמניה‬
‫‪16‬‬
‫חנה קורצמן היתה שם ‬
‫‪18‬‬
‫אנטישמיות בגרמניה‬
‫‪19‬‬
‫שואה והתיאטרון היהודי והישראלי‪:‬‬
‫הארכיון המקוון של התיאטרון היהודי בשוא ה‬
‫‪20‬‬
‫תיאטרון יהודי‪-‬למרות הכל ‬
‫‪21‬‬
‫מ"כאצן לטבח" ועד ה"יודו‪-‬נאצי" ‬
‫‪25‬‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫מייסד ה"מזכר"‪:‬‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫עורך‪:‬‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬
‫עיצוב קונספט‪:‬‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫צבי גיל‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫ועדת הסברה וקשרי חוץ‬
‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬
‫טל' ‪03-6243343‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬
‫עמרי מריאן‬
‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬
‫אלי ולק‪ ,‬אברהם רות‬
‫יעל מור חיים‬
‫אורלי פיינברג‬
‫השואה בקולנוע הישראלי‪:‬‬
‫זכרונות טובים ממחנה העקורים ‬
‫‪29‬‬
‫מגדל בקצה המגף – הסרט ‬
‫‪30‬‬
‫שמונה צעירים בנתיבי "הבריחה" ‬
‫‪33‬‬
‫ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי ‬
‫‪35‬‬
‫זכויות ‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫הנהלה חדשה ‪ -‬כיוונים חדשים‬
‫מרכז הארגונים ממשיך להיאבק על שינוי מבנה תקציבי התמיכה של הממשלה בניצולים‬
‫ על הגדלת מעגל הזכאים לפיצויים ותמיכה על שינוי דרך הפעולה להשבת רכוש‬
‫יהודי ועל התנגדות להעברת הטיפול בניצולים למשרד הרווחה‬
‫"לא ירחק היום שגם אלה שעלו אחרי ‪1953‬‬
‫יקבלו פיצויים או תמיכה‪ .‬אנחנו במגעים‬
‫מתקדמים עם גורמים פרטיים שמוכנים‬
‫להקים קרן שתסייע לניצולים אלה בהיקף‬
‫של כ‪ 100-‬מיליון שקל"‪ .‬כך אמר מנכ"ל‬
‫המשרד לאזרחים ותיקים‪ ,‬אהרון אזולאי‪,‬‬
‫במהלך האסיפה הכללית של מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פתרון אפשרי זה‬
‫נולד לאחר שמרכז הארגונים העלה במהלך‬
‫השנה האחרונה את הבעיה בכל פורום אפשרי‪.‬‬
‫לדברי קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪" ,‬יש‬
‫עדיין הרבה ניצולים שלא מקבלים כל סיוע‬
‫אלה שעלו אחרי ‪ ,1953‬למשל כאלה שהגיעו‬
‫מרומניה‪ .‬הרומנים לא מכירים באחריותם‬
‫והגרמנים טוענים שלא הם אחראים למה‬
‫שעשו הרומנים‪ .‬אנו פועלים מול גרמנים‬
‫להרחיב את ההכרה שלהם בגטאות נוספים"‪.‬‬
‫האסיפה נערכה ב‪ 31-‬באוקטובר‪ ,‬בנוכחות שר‬
‫האוצר יאיר לפיד‪ ,‬השר לאזרחים ותיקים אורי‬
‫אורבך ומנכ"לית יד ושם דורית נובק‪.‬‬
‫בפתח דבריה אמרה אביטל כי "יש לנו חשש‬
‫רב שהעברת הטיפול בניצולים מהרשות‬
‫‪4‬‬
‫לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר‬
‫למשרד הרווחה תגביר את הבירוקרטיה‪ ,‬ועד‬
‫שהמערכת החדשה תלמד את הנושא המורכב‬
‫הזה יפלו הניצולים בין הכיסאות"‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫הוגשה לאחרונה לרה"מ עצומה החתומה על‬
‫ידי ‪ 10,000‬איש‪ ,‬המבקשת למנוע את המהלך‪.‬‬
‫אביטל‪" :‬יש לנו חשש רב‬
‫שהעברת הטיפול בניצולים‬
‫מהרשות לזכויות ניצולי השואה‬
‫במשרד האוצר למשרד הרווחה‬
‫תגביר את הבירוקרטיה‪ ,‬ועד‬
‫שהמערכת החדשה תלמד‬
‫את הנושא המורכב הזה יפלו‬
‫הניצולים בין הכיסאות"‬
‫"אני מבינה אומנם שהאוצר נחוש בדעתו‪.‬‬
‫אך קיבלנו התחייבות שלפני שייעשה השינוי‬
‫יובטח קיומה של תשתית אמיתית במשרד‬
‫הרווחה כך שתוכל לטפל בנושא‪ .‬אם וכאשר‬
‫זה יקרה‪ ,‬אנחנו עומדים על כך שעופרה רוס‬
‫וצוותה מהרשות לזכויות הניצולים יעברו‬
‫כיחידה שלמה למשרד הרווחה"‪.‬‬
‫עוד סיפרה‪ ,‬כי לאחר הפסקה ארוכה התכנסה‬
‫לאחרונה הוועדה המתמדת בראשות מזכיר‬
‫הממשלה‪" .‬במהלך הפגישה הצלחנו לשכנע‬
‫את הממשלה בצורך להקים ועדה מיוחדת‬
‫שתבדוק ותמפה את צרכי הניצולים בארבע‬
‫השנים הקרובות‪ .‬חלק מהעבודה כבר נעשתה‬
‫על ידינו וחלק צריך להשלים"‪ .‬המטרה לדבריה‬
‫היא שהממשלה‪ ,‬בעקבות מסקנות הוועדה‪,‬‬
‫תתאים את חלוקת התקציבים בהתאם‬
‫לצרכים שהשתנו מאז שנקבעו לפני שנים‪.‬‬
‫"צריך לבדוק מהם הצרכים המשתנים‪ ,‬כדי‬
‫שגם תקציבי הממשלה ישתנו בהתאם"‪ ,‬אמרה‬
‫אביטל‪ ,‬והוסיפה כי לדעתה גם משרד הבריאות‬
‫יצטרך להיכנס לעובי הקורה‪" .‬אני מאמינה‬
‫למשל שיהיה צריך להעביר יותר תקציבים‬
‫להפעיל תכניות מיוחדות בבתי חולים ובתי‬
‫אבות‪ ,‬משום שחלק ניכר מהניצולים כבר‬
‫אינם יכולים ליהנות משירותי בריאות וסיעוד‬
‫בבתיהם‪ ,‬ועל הממשלה לתכנן את הפניית‬
‫התקציבים על פי צרכים חדשים אלה"‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בשיחה חופשית עם נציגי הארגונים‪ .‬אביטל ואורבך‬
‫אורבך‪" :‬אתם לא רק 'ניצולים'‪.‬‬
‫אתם אזרחים במדינה זו שחיו‬
‫בה הרבה שנים ויש להם הרבה‬
‫זכויות בה‪ .‬אתם צריכים לקבל‬
‫בזכות ולא בחסד"‬
‫בהמשך דבריה תבעה אביטל לקיים את‬
‫החלטת הממשלה להפוך את המרכז לארגון‬
‫יציג‪" .‬אין סיבה שנצטרך לעמוד כל פעם‬
‫כעניים בפתח לקבלת הכספים‪ .‬הבירוקרטיה‬
‫בלתי נסבלת‪ ,‬והיכולת שלנו להשתמש‬
‫בתקציבים באופן יעיל‪ ,‬כולל עזרה לארגונים‬
‫קטנים‪ ,‬מוגבלת ביותר"‪ ,‬אמרה‪ .‬על כך ענה‬
‫השר אורבך "אני מבטיח לעשות כל מאמץ‬
‫שכך אכן יקרה"‪.‬‬
‫ועד מנהל החדש‬
‫עם היבחרו של ועד מנהל חדש‬
‫למרכז הארגונים‪ ,‬קראה יו"ר המרכז‪,‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬לחברי ההנהלה לעבוד‬
‫יד אחת‪ ,‬תוך שיתוף פעולה שיביא‬
‫ליותר הישגים וליצירת חזית מלוכדת‬
‫במאבקים השונים שמנהל המרכז‪.‬‬
‫לדבריה‪" ,‬כך היה בחודשים האחרונים‬
‫וזה אכן נשא פרי"‪.‬‬
‫חברי ההנהלה הנבחרת הם‪:‬‬
‫משה העליון‪ ,‬מאיר כחלון‪ ,‬ברוך שוב‪,‬‬
‫צבי מיתר‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬יוחנן רון‪ ,‬אלי‬
‫ולק‪ ,‬יעקב זילברשטיין‪ ,‬משה טסטה‪,‬‬
‫משה בן שחר‪ ,‬דורית בליטנטל‪ ,‬אורי‬
‫חנוך‪ ,‬אופיר פינס‪ ,‬גיתה קויפמן‪ ,‬יחיאל‬
‫פרנקל‪ ,‬יונה לקס‪ ,‬גדעון אקהאוז‪,‬‬
‫מרדכי ויזל‪ ,‬יוסף מלמד‪ ,‬שמואל סורק‬
‫ונתן שטיינר‪.‬‬
‫נושא נוסף אליו התייחסה אביטל בדבריה היה‬
‫עניין הרכוש היהודי בחו"ל‪ .‬לדבריה‪" ,‬המצב‬
‫בלתי נתפס‪ .‬מצד אחד‪ ,‬פועל בנושא איל"ר‪,‬‬
‫ומצד שני 'פרויקט הארט'‪ ,‬אלא שהשניים‬
‫לא מתואמים ביניהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אחד הולך‬
‫לממשלת מקדוניה ואומר תנו‪ ,‬השני עושה‬
‫אותו הדבר‪ ,‬ואז מגיע שגריר ישראל ואומר 'אל‬
‫תתנו לא לזה ולא לזה' ‪ -‬ואנחנו לא נראה קצה‬
‫קצהו של רכוש‪ .‬עשינו כבר לא מעט עבודה‬
‫בעניין‪ .‬צריך להביא לשינוי ארגוני באיל"ר‪ ,‬תוך‬
‫שיתוף יותר גורמים ישראליים במו"מ"‪.‬‬
‫באשר לתכנית העבודה ל‪ ,2014-‬אמרה אביטל‪:‬‬
‫"אם חלק מהבירוקרטיה לא תבוטל‪ ,‬נמשיך‬
‫לעזור לארגונים במילוי טפסים ‪ -‬גם של החברה‬
‫להשבה וגם של משרדי הממשלה הרלוונטיים"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬סיפרה כי הוחלט שלא לערוך יותר‬
‫כנסים קטנים למיצוי זכויות‪" .‬נעבור לכנסים‬
‫אזוריים גדולים במתכונת של 'יריד זכויות'‪.‬‬
‫בכנסים אלה‪ ,‬לבד מהסברים‪ ,‬יוכלו האנשים‬
‫להיפגש פנים אל פנים עם כל נציגי הארגונים‬
‫הרלוונטיים‪ ,‬כולל ארגוני מתנדבים"‪.‬‬
‫השרים שמזדהים וגם עושים‬
‫"כל כינוס אחר הייתי מבטל‪ ,‬כי אנחנו בדיון‬
‫על התקציב‪ ,‬אבל לא את הנושא הזה" ‪ -‬כך אמר‬
‫שר האוצר יאיר לפיד בפתח דבריו‪ ,‬והוסיף‪:‬‬
‫"אני מתבייש בטיפול המסובך והמרושל של‬
‫המדינה שאני מייצג‪ .‬אני מסתכל על מצבם‬
‫של ניצולי השואה ומתבייש במדינה‪ ,‬שלא‬
‫הבינה על פני כל כך הרבה זמן שניצולי השואה‬
‫הולכים ומתמעטים‪ .‬יומיים לפני שאבא נפטר‬
‫ישבתי ליד המיטה שלו בביה"ח‪ ,‬והוא אמר לי‬
‫'אל תהיה עצוב‪ ,‬יאירי‪ ,‬מבחינתי הייתי אמור‬
‫למות בגיל ‪ ,13‬וכל יום שקיבלתי מאז זו מתנה'‪.‬‬
‫כנציג שלכם אני מרגיש נחוש ‪ -‬זו השליחות‬
‫שלי וזו המחויבות שלי לאבא‪ ,‬לסבא ולסבתא‪.‬‬
‫לכל האנשים האלה אני חייב‪ .‬ניצולי השואה‬
‫הם ההצדקה המוסרית שעליה קמה המדינה‬
‫היהודית‪ ,‬ולא יכול להיות שאותה מדינה‬
‫תהפוך לסבך בירוקרטי‪ .‬זה חייב להיפסק"‪.‬‬
‫עוד ציין כי מאז נכנס לתפקיד הורה להעביר‬
‫‪ 50‬מיליון שקל לרווחת הניצולים‪ .‬כן ציין כי‬
‫החליט להגדיל את הקצאת הכספים לניצולים‬
‫לסכום כולל של ‪ 500‬מיליון שקל בחמש‬
‫השנים הבאות‪" .‬פעלנו לעיגול אחוזי הנכות‪,‬‬
‫שמגדיל את הגמלה החודשית לכ‪2,000-‬‬
‫ניצולים‪ ,‬ויש רשימה מאוחדת של ניצולים‪.‬‬
‫מביך שצריך לציין זאת כהישג‪ .‬זה לא התפקיד‬
‫שלכם להתרוצץ ממשרד למשרד ‪ -‬זה התפקיד‬
‫שלנו"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫גם שר‪ ,‬גם בן הדור השני‪ .‬לפיד‬
‫לפיד‪" :‬ניצולי השואה הם‬
‫ההצדקה המוסרית שעליה קמה‬
‫המדינה היהודית‪ ,‬ולא יכול להיות‬
‫שאותה מדינה תהפוך לסבך‬
‫בירוקרטי‪ .‬זה חייב להיפסק"‬
‫השר לאזרחים ותיקים‪ ,‬אורי אורבך‪ ,‬אמר‬
‫כי צריך לחשוב מחדש על צרכי הניצולים‬
‫שהולכים ומשתנים ככל שעוברות השנים‪.‬‬
‫"אתם לא רק 'ניצולים'‪ .‬אתם אזרחים במדינה‬
‫זו שחיו בה הרבה שנים ויש להם הרבה זכויות‬
‫בה‪ .‬אתם צריכים לקבל בזכות ולא בחסד"‪.‬‬
‫גם בעניין ההנצחה אמר אורבך שצריך לחשוב‬
‫מחדש‪ .‬לדבריו‪ ,‬יש לנושא חשוב שוב זה‬
‫שני מוקדים חשובים‪ .‬האחד ‪ -‬הדור השני‬
‫והשלישי; והשני ‪ -‬הדרך בה אנו מנציחים‪.‬‬
‫"אני לא בטוח שדווקא עוד אנדרטה ועוד‬
‫מצבה הם הדבר הנכון‪ .‬יש לחשוב על תכנית‬
‫חינוכית שתרחיב את התודעה לשנים רבות‪.‬‬
‫קשה להנחיל קירות ואבנים‪ .‬יש דרכים חדשות‬
‫שהעולם הטכנולוגי והאינטרנט מאפשרים‬
‫לנו לפעול בעזרתם‪ ,‬וצריך להחליט איך והיכן‬
‫להשקיע את התקציבים הראויים באופן‬
‫שיהיה האפקטיבי ביותר לצורך השגת מטרות‬
‫ההנצחה"‪ ,‬אמר אורבך‪.‬‬
‫בסיום האסיפה הודתה אביטל למנכ"לית יד‬
‫ושם‪ ,‬דורית נובק‪ ,‬על שיתוף הפעולה ההדוק‬
‫והיעיל ועל תרומתם לפעילות ההנצחה של‬
‫מרכז הארגונים‪ ,‬למנכ"ל המרכז אבי רוזנטל‬
‫ולצוות המשרד עדי ארמה‪ ,‬רינת צימבר‪-‬פאר‬
‫ורותי חן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫רבע מיהודי אירופה חוששים להזדהות ברחוב כיהודים‬
‫על פי סקר שפורסם ב‪ 8-‬בנובמבר‪ ,‬ערב יום השנה ה‪ 75-‬לציון "ליל הבדולח"‪ 66 ,‬אחוזים מיהודי אירופה‬
‫מגדירים את האנטישמיות כבעיה גדולה בארצם‪ 76% .‬מהם טוענים כי המצב החמיר במהלך חמש השנים‬
‫האחרונות‪ .‬את הסקר ערכה סוכנות האיחוד האירופי לזכויות יסוד (‪ ,)FRA‬והוא מציג נתונים השוואתיים לגבי‬
‫התנכלויות‪ ,‬אפליה ופשעי שנאה על רקע אנטישמי‬
‫הסקר נערך בקרב ‪ 5,847‬יהודים בשמונה‬
‫ממדינות האיחוד האירופי‪ ,‬ועל פי הערכת‬
‫עורכיו‪ ,‬הוא מייצג כ‪ 90%-‬מן האוכלוסייה‬
‫היהודית באיחוד‪ ,‬למרות שלא נערך בכל ‪28‬‬
‫המדינות החברות בו‪ .‬מן הסקר עולה‪ ,‬כי ‪25%‬‬
‫מיהודי אירופה חוששים לצאת לרחוב עם‬
‫כיפה או סממן יהודי אחר‪ ,‬או לבקר באתרים‬
‫יהודים‪ .‬עוד מלמד הסקר כי ‪ 27%‬מהאירועים‬
‫האנטישמיים בוצעו על ידי מוסלמים‪22% ,‬‬
‫בוצעו על ידי פעילי שמאל קיצוני ו‪ 19%-‬על‬
‫ידי פעילי תנועות ימין קיצוניות‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫אמרו ‪ 76%‬מהמשתתפים בסקר‪ ,‬כי לא דיווחו‬
‫על אירועים אלה למשטרה‪ ,‬כאשר ‪ 47%‬מהם‬
‫טענו כי "זה לא יעזור"‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪:‬‬
‫‪ 21% ‬מהמשיבים נחשפו ב‪ 12-‬החודשים‬
‫שקדמו לסקר לתקרית אנטישמית שהתבטאה‬
‫בפגיעה מילולית או התנכלות‪ 2% .‬מהמשיבים‬
‫היו קורבנות להתקפות פיזיות באותה תקופה‪.‬‬
‫‪ 76% ‬מקרבנות ההתנכלויות האנטישמיות‬
‫לא דיווחו עליהן למשטרה או לגורם אחר‪.‬‬
‫‪ ‬התקפות אנטישמיות אינן מתועדות‬
‫במלוא היקפן‪ ,‬בשל מנגנוני איסוף נתונים‬
‫מוגבלים ברבות ממדינות האיחוד האירופי‪.‬‬
‫‪ 75% ‬מן המשיבים מצביעים על‬
‫אנטישמיות באינטרנט כבעיה‪.‬‬
‫על פי הסקר‪ ,‬קיימים הבדלים משמעותיים‬
‫בין המדינות השונות‪ ,‬שמקורם בהבדלים של‬
‫היסטוריה‪ ,‬מסורת‪ ,‬ודפוסי הגירה בעשורים‬
‫האחרונים‪ .‬בבריטניה לדוגמא‪ 9% ,‬מן הנשאלים‬
‫אמרו כי שמעו לעתים קרובות את המשפט‪:‬‬
‫"היהודים הם האחראים למשבר הכלכלי‬
‫הנוכחי"‪ ,‬בעוד שבהונגריה הגיע מספרם‬
‫ל‪ .59%-‬הסקר מצא גם‪ ,‬כי בעוד שבלטביה רק‬
‫‪ 8%‬מן הנסקרים העידו כי הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫ערבי משפיע במידה רבה על תחושת הביטחון‬
‫שלהם‪ ,‬הרי שבגרמניה עלה הנתון ל‪28%-‬‬
‫ובצרפת זינק ל‪.73%-‬‬
‫בתגובה לממצאי הסקר‪ ,‬גיבשה ה‪FRA-‬‬
‫מספר הצעות‪ :‬תיעוד אפקטיבי ‪ ‬ומקיף של‬
‫הפרת זכויות יסוד‪ ,‬והטלת חובה על אישי‬
‫ציבור לגנות בפומבי אמירות אנטישמיות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ממליצה הסוכנות כי האיחוד האירופי‬
‫והמדינות החברות בו יפעלו בדחיפות‪,‬‬
‫למציאת דרכים אפקטיביות למלחמה בתופעת‬
‫האנטישמיות באינטרנט‪ .‬אחת ההצעות היא‬
‫לבחון הקמתן של יחידות משטרה מיוחדות‬
‫שיעקבו אחר פשעי שנאה באינטרנט ויחקרו‬
‫אותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬קבעה הסוכנות‪ ,‬יש לעודד‬
‫אנשים לדווח למשטרה על תכנים אנטישמיים‬
‫ברשת‪.‬‬
‫לדברי מורטן קיירום‪ ,‬מנהל ה‪" ,FRA-‬העובדה‬
‫שכל כך הרבה יהודים באירופה ממשיכים‬
‫להיתקל באנטישמיות בחיי היומיום שלהם‬
‫מטרידה ביותר‪ .‬הדוח משמש אותנו ככלי‬
‫עזר חיוני בהגברת המאמץ המתמשך שלנו‬
‫להתמודד עם אנטישמיות על כל צורותיה‪.‬‬
‫אנטישמיות היא דוגמה מטרידה לאופן שבו‬
‫דעות קדומות יכולות להמשיך ולהתקיים‬
‫לאורך מאות שנים‪ ,‬אך אין להן מקום בחברתנו‬
‫כיום‪ .‬במיוחד מטרידה העובדה כי האינטרנט‪,‬‬
‫שאמור להיות כלי לתקשורת ולדיאלוג‪,‬‬
‫משמש ככלי להתנכלויות אנטישמיות‪ .‬למרות‬
‫שהממשלות במדינות רבות עושות מאמצים‬
‫כדי להיאבק באנטישמיות‪ ,‬אין ספק כי דרושים‬
‫צעדים ממוקדים יותר"‪.‬‬
‫‪ 69‬אחוזים מבני הנוער נפגעו מאנטישמיות באינטרנט‬
‫סקר שערכה הליגה נגד השמצה מגלה כיצד חודרת האנטישמיות חודרת לתודעת בני נוער בישראל‪ .‬על פי‬
‫ממצאי הסקר‪ ,‬שנערך לרגל ‪ 100‬שנים להיווסדו של הארגון‪ ,‬אחד מכל שלושה בני נוער בישראל (‪ )36%‬היה‬
‫חשוף להתקפות באינטרנט על רקע היותו ישראלי‪ ,‬ויותר משני שליש (‪ )69%‬נחשפו לאנטישמיות ברשת‪ .‬את‬
‫הסקר ערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג של ‪ 500‬בני נוער בני ‪18-15‬‬
‫עוד עולה מן הסקר‪ ,‬כי התוכן האנטישמי‬
‫הנפוץ ביותר אליו נחשפו בני הנוער הוא‬
‫קריקטורות‪ ,‬תמונות וסמלים אנטישמיים‪,‬‬
‫כגון צלבי קרס (‪ ,)76%‬התבטאויות אנטישמיות‬
‫(‪ )70%‬ועמודים המכילים תכנים אנטישמיים‬
‫ברשתות החברתיות (‪.)67.7%‬‬
‫באשר לאנטי־ישראליות‪ ,‬הסקר מעלה‬
‫‪6‬‬
‫כי גישתם של אחד מכל ארבעה בני נוער‬
‫ישראלים (‪ )25%‬נחסמה לאתרים מסוימים‬
‫ו־‪ 23%‬מהם נחשפו להתקפות מילוליות בשל‬
‫היותם ישראלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬רוב מוחלט של בני‬
‫הנוער לא עמד מנגד ומרביתם נקטו פעולה‬
‫יזומה כלשהי כדי להיאבק באותם תכנים‬
‫אנטישמיים‪.‬‬
‫בתגובה לממצאים אמר אייב פוקסמן‪,‬‬
‫המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה‪ ,‬כי‬
‫"הנתונים מראים שאפילו יהודים מישראל‬
‫לא מוגנים מפני הרעל האנטישמי‪ .‬המידע‬
‫באינטרנט פורץ את כל המחסומים ומגיע‬
‫אל בני הנוער"‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫נפטר פרופ' ישראל גוטמן‪ ,‬גדול חוקרי השואה‬
‫גדול חוקרי השואה‪ ,‬פרופסור ישראל גוטמן‬
‫(‪ ,)90‬נפטר בליל ה‪ 1-‬באוקטובר‪ .‬הוא היה‬
‫ממורדי גטו ורשה‪ ,‬ניצול אושוויץ ומהדמויות‬
‫הבולטות‪ ,‬החלוציות והמובילות בקרב‬
‫ההיסטוריונים בעולם בתחום חקר השואה‬
‫היהודית באירופה‪ ,‬והבכיר ביניהם בישראל‪.‬‬
‫פרופ' גוטמן היה ממקימי מכון המחקר של‬
‫יד ושם‪ ,‬והוא הותיר אחריו שתי בנות ושלושה‬
‫נכדים‪.‬‬
‫עם היוודע דבר פטירתו‪ ,‬אמר יו"ר יד ושם אבנר‬
‫שלו‪" :‬מורי וידידי פרופסור ישראל גוטמן הטביע‬
‫חותם עמוק על העשייה ההיסטוריוגרפית‬
‫בישראל ובעולם‪ ,‬ותרם תרומה נכבדה וייחודית‬
‫להטמעת המודעות ההיסטורית לגבי תקופת‬
‫השואה ומשמעויותיה בקרב הציבור הרחב‬
‫בישראל‪ ,‬ובמיוחד בקרב בני נוער‪ .‬קורות חייו‬
‫האישיים של פרופ' גוטמן ‪ -‬כמי שחווה על בשרו‬
‫את אימי התקופה‪ ,‬לחם בגטו ורשה‪ ,‬נכלא‬
‫באושוויץ והיה חבר המחתרת היהודית במחנה‪,‬‬
‫שרד את צעדות המוות‪ ,‬והיה עד למתרחש ‪-‬‬
‫מוסיפים הרבה לעוצמתו הנדירה ולייחודו‬
‫כחוקר‪ ,‬מחנך ומנהיג"‪.‬‬
‫לוחם‪ ,‬חלוץ וחוקר‬
‫פרופ' גוטמן נולד בוורשה בשנת ‪ ,1923‬גדל בה‬
‫והצטרף לתנועת השומר הצעיר‪ .‬בימי הכיבוש‬
‫הגרמני היה חבר בארגון היהודי הלוחם בגטו‬
‫ורשה והשתתף במרד‪ .‬הוריו ואחותו הגדולה‬
‫נספו בגטו ורשה‪ .‬אחותו הקטנה‪ ,‬גניה‪ ,‬הייתה‬
‫בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק ונספתה‬
‫בטרבלינקה בגירוש הגדול של קיץ ‪ .1942‬גוטמן‬
‫היה חבר במחתרת היהודית בוורשה ובארגון‬
‫היהודי הלוחם בעת מרד גטו ורשה‪ ,‬ואף נפצע‬
‫בעת המרד‪ ,‬בקרב מול חיילים גרמנים‪ ,‬ואיבד‬
‫את עינו‪ .‬לאחר מכן היה גוטמן אסיר במחנות‬
‫הריכוז מיידנק‪ ,‬אושוויץ ומאוטהאוזן‪ .‬לאחר‬
‫השחרור היה פעיל בקרב שארית הפליטה‪ ,‬וייסד‬
‫את קיבוץ "אביב" בסנטה דה ליאוקה באיטליה‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬הוא עלה ארצה והצטרף לקיבוץ להבות‬
‫הבשן‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1961‬הוא ניצב על דוכן העדים בבית‬
‫הטביע חותם עמוק‪ .‬פרופ' גוטמן‬
‫המשפט בירושלים שבו נשפט אדולף אייכמן‪.‬‬
‫שם השמיע את עדותו לגבי התנסותו האישית‬
‫בגטו ורשה ובמחנות מיידנק ואושוויץ‪ .‬ב‪1973-‬‬
‫עבר להתגורר בירושלים‪ ,‬ועם סיום הדוקטורט‬
‫שלו ב‪ 1975-‬החל ללמד באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫בה כיהן עד ליציאתו לגמלאות ב‪ ,1993-‬בין‬
‫השאר כראש המכון ליהדות זמננו (‪1983-‬‬
‫‪ .)1986‬פרופ' גוטמן שימש כפרופסור אורח‬
‫באוניברסיטת קליפורניה (‪ )UCLA‬בשנים ‪1980-‬‬
‫‪ .1981‬במקביל לכך‪ ,‬הוא הפך למוביל בעשייה‬
‫המדעית‪-‬מחקרית ביד ושם‪ :‬ממקימי המכון‬
‫הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם‪ ,‬כראש‬
‫המכון (‪ )1993-1996‬וכהיסטוריון ראשי (‪1996-‬‬
‫‪ .)2000‬משנת ‪ 2000‬ועד למותו שימש כיועץ‬
‫אקדמי ליד ושם‪ .‬גוטמן כיהן גם כסגן יו"ר‬
‫מועצת אושוויץ הבינלאומית‪.‬‬
‫על עבודתו האקדמית אמר שלו‪" :‬לזכותו‬
‫של פרופ' גוטמן הישג אקדמי‪-‬מחקרי‪ ,‬בעל‬
‫השלכות חברתיות ותרבותיות מרחיקות לכת‪:‬‬
‫מתן לגיטימיות ואף מרכזיות היסטוריוגרפית‬
‫לזווית היהודית של השואה‪ .‬פרופ' גוטמן הצליח‬
‫לפנות 'מקום' במחקר בעולם לחוויות‪ ,‬לעמדות‬
‫ולנקודות המבט של הקורבנות היהודיים בשואה‪,‬‬
‫כדי שקולותיהם יזכו לתשומת הלב העניינית‬
‫הראויה"‪.‬‬
‫בסוף שנות השבעים‪ ,‬משנקבע מעמדו‬
‫המוביל כחוקר שואה ויהדות פולין וממובילי‬
‫"אסכולת ירושלים"‪ ,‬פנה פרופ' גוטמן לאפיק‬
‫נוסף של פעילות‪ :‬יצירת קשרי מדע פעילים‬
‫בין חקר השואה הישראלי לבין המחקר‬
‫בחו"ל‪ .‬זאת עשה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬דרך כנסי‬
‫מחקר בינלאומיים אשר‪ ,‬יחד עם הספרות‬
‫שהתפרסמה בעקבותיהם‪ ,‬הפכו לפעולות‬
‫מכוננות בעולם חקר השואה‪ .‬מאמץ רב‬
‫השקיע גוטמן בטיפוח קשרי מדע עם פולין‪,‬‬
‫עוד בתקופתה הקומוניסטית‪ .‬הפולנים קיבלו‬
‫רבות מן הביקורות שלו והפכוהו לאורח‬
‫מבוקש (אוניברסיטת ורשה אף העניקה לו‬
‫דוקטורט לשם כבוד)‪.‬‬
‫פרופ' גוטמן קבע במחקר על גטו ורשה‬
‫את מעמדו בחזית חקר השואה‪ ,‬וקנה לו‬
‫מוניטין בינלאומיים‪ .‬המחקר על גטו ורשה‬
‫היווה נקודת מוצא להרחבת מעגל כתיבתו‬
‫המחקרית של גוטמן על סוגיות יסוד שונות‬
‫בתחום השואה בכלל‪ :‬ההתנגדות‪ ,‬תנועות‬
‫הנוער הציוניות‪ ,‬היודנרטים‪ ,‬עבודת הכפייה‬
‫של היהודים‪ ,‬ה ַעמידה‪ ,‬יחסי יהודים‪-‬פולנים‪,‬‬
‫ייחודה של השואה‪ ,‬הריבוד החברתי במחנות‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ממחקריו וספריו הבולטים‪" :‬יהודי ורשה‬
‫‪" ;"1939-1943‬גטו‪ ,‬מחתרת‪ ,‬מרד" (‪,)1977‬‬
‫(מהדורה מורחבת ומחודשת ב‪ ;)2011-‬וספר‬
‫הלימוד פורץ הדרך‪" :‬השואה ומשמעותה"‬
‫(‪ ,)1983‬אשר כתב פרופ' גוטמן ביחד עם‬
‫פרופ' חיים שצקר‪ .‬בהמשך שוכתב ספר זה‬
‫ע"י פרופ' גוטמן‪ ,‬ומשמש מאז להוראת‬
‫השואה בבתי הספר העל‪-‬יסודיים העיוניים‬
‫בארץ‪ .‬האנציקלופדיה של השואה‪ ,‬אותה ערך‬
‫במחצית השנייה של שנות השמונים‪ ,‬היא‬
‫מפעל יסוד וציון דרך עולמי בחקר השואה‪,‬‬
‫והיא ראתה אור ב‪ 1990-‬באנגלית ובעברית‪,‬‬
‫ותורגמה גם לגרמנית‪ .‬ספרים נוספים הם‪:‬‬
‫"אושוויץ ‪ -‬אנטומיה של מחנה מוות" (ערך‬
‫בשיתוף מיכאל ברנבאום‪" ;)2003 ,‬אלבום‬
‫אושוויץ ‪ -‬סיפורו של טרנספורט" (עורך‪;)2003 ,‬‬
‫ו"עמנואל רינגלבלום ‪ -‬האדם וההיסטוריון"‬
‫(עורך‪.)2006 ,‬‬
‫‪7‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫אות הנשיא הוענק לאלי ויזל‬
‫צילום‪ :‬מארק ניימן‪ ,‬לע"מ‬
‫הענקת האות בניו יורק‪ .‬הנשיא פרס ואלי ויזל‬
‫אלי ויזל‪ ,‬זוכה פרס נובל לשלום‪ ,‬קיבל מנשיא‬
‫המדינה שמעון פרס את עיטור הנשיא ‪ -‬האות‬
‫האזרחי הגבוהה ביותר בישראל‪ ,‬שניתן גם‬
‫לנשיא ארה"ב ברק אובמה בעת ביקורו בארץ‪.‬‬
‫ויזל קיבל את הפרס "על תרומתו הייחודית‬
‫לזכרון השואה ולאור חתירתו הבלתי‬
‫מתפשרת למען השלום ולמען הסבלנות"‪.‬‬
‫בנימוקי ועדת האות שהוקראו בטכס שנערך‬
‫בניו יורק נאמר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי "ויזל הטביע‬
‫חותמו על האנושות כולה‪ ,‬בכך שבפעילותו‬
‫הציבורית חוצת המדינות תרם תרומה‬
‫ייחודית להנצחת מורשת השואה ולהעברת‬
‫מסר חזק של שלום וכבוד אנושי לעולם‬
‫כולו"‪.‬‬
‫הנשיא פרס ענד את האות על צווארו של‬
‫ויזל ואמר לו‪" :‬זהו כבוד גדול וזכות גדולה‬
‫להעניק לך את עיטור הנשיא‪ .‬השואה‬
‫לימדה אותנו שלהרוג ניתן לא רק ברובים‬
‫ובנשק אלא גם באדישות‪ ,‬ואתה אלי‪ ,‬מציל‬
‫את העולם מאדישותו‪ .‬אתה מניף את דגל‬
‫האנושות‪ ,‬מניעת שפיכות הדמים והמאבק‬
‫נגד הגזענות והאנטישמיות‪ ,‬ומניעת‬
‫המלחמה‪ .‬באופן אישי עברת את הזוועות‬
‫הקשות ביותר של האנושות וכניצול שואה‬
‫בחרת להקדיש את חייך כדי להעביר את‬
‫המסר ‪ -‬לעולם לא עוד"‪.‬‬
‫בדברי תודתו אמר ויזל‪" :‬אני נרגש מאוד‪.‬‬
‫ישראל היא מרכז חיי ולמרות שאיני חי בה‪,‬‬
‫ישראל חיה בתוכי‪ .‬כעת אני רואה עצמי‬
‫ישראלי של כבוד‪ .‬החיים מורכבים לא רק‬
‫משנים אלא גם מרגעים‪ ,‬ורגע כזה שווה חיים‬
‫שלמים"‪.‬‬
‫ויזל‪ ,‬יליד רומניה‪ ,‬גורש ב‪ 1944-‬עם‬
‫משפחתו לאושוויץ‪ .‬אחרי המלחמה‬
‫היגר לארה"ב‪,‬שם החל בפעילות ציבורית‬
‫להנצחת מורשת השואה‪ .‬משך השנים הפך‬
‫לדמות המרכזית והמוכרת ביותר בארה"ב‬
‫בתחום זה‪ .‬הוא פרסם למעלה מ‪ 40-‬ספרים‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1986‬הוענק לו פרס נובל לשלום על‬
‫פועלו ב"ועדה הנשיאותית לזכר השואה"‪,‬‬
‫שבראשה עמד‪.‬‬
‫שמונה שנות מאסר‬
‫למנהל בכיר בוועידת‬
‫התביעות שמעל‬
‫בכספי ניצולים‬
‫בית משפט בניו יורק גזר שמונה שנות מאסר על‬
‫סימן דומניסטר‪ ,‬בן ‪ 55‬תושב ברוקלין‪ ,‬שהורשע‬
‫במעילת ענק תוך שימוש בכספים של ניצולי שואה‪.‬‬
‫גזר הדין ניתן ב‪ 5-‬בנובמבר‪ ,‬לאחר שחבר‬
‫המושבעים הרשיע בחודש מאי את דומניסטר‬
‫ושני שותפים אחרים במעילה שהסתכמה ב‪57-‬‬
‫מיליון דולר‪ .‬המעילה התבצעה בעת שהנאשם‬
‫כיהן כמנהל בכיר בוועידה‪ .‬המעילה התבצעה‬
‫בכספים להם היו זכאים ניצולי שואה בשנים‬
‫‪.2010-1999‬‬
‫על פי כתב האישום שהוגש נגדו‪ ,‬דומניסטר‬
‫ושותפיו השתמשו לצורך ביצוע המעילה‬
‫במהגרים רוסים לארה"ב שהתחזו לניצולי‬
‫שואה כדי לגבות כספים מהממשלה הגרמנית‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי על דומניסטר להשיב ‪57.3‬‬
‫מיליון דולרים ששלשל לכיסו‪ 28 .‬נאשמים‬
‫נוספים‪ ,‬שהיו מעורבים במעילת הענק‪ ,‬חתמו על‬
‫הסדרי טיעון וכנראה יימנעו ממאסר‪.‬‬
‫כינוס ועדת אושוויץ הבינלאומית‬
‫ישיבת הנשיאות של ועדת אושוויץ‬
‫הבינלאומית התקיימה‪ ‬השנה ב"מרכז הנוער‬
‫והלימודים הבינלאומי" באושוויינצ'ים‪.‬‬
‫הישיבה נמשכה יומיים ונכחו בה ששת‬
‫חברי הנשיאות ‪ -‬היו"ר רומן קנט‪ ,‬מארצות‪-‬‬
‫הברית‪ ,‬מריאן קורסקי וקאז'ימירש אלבין‬
‫מפולין‪ ,‬רפאל איזראיל מצרפת‪ ,‬הנרי גולדברג‬
‫מבלגיה‪ ,‬נח קליגר‪ ,‬נציג מרכז הארגונים‪,‬‬
‫וכן כריסטוף הויבנר‪ ,‬מנהל המשרד בברלין‬
‫והמזכירה‪ ‬סוזנה ‪ ‬גולדשטיין‪ . ‬מממלא מקום‬
‫מנכ"ל מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬אנדז'יי‬
‫קאסורצ'יק‪ ,‬הגיש דו"ח מפורט על פועלו‬
‫של המוזיאון‪ ,‬והקדיש זמן לא מבוטל לביתן‬
‫‪8‬‬
‫‪" - 27‬הביתן היהודי" החדש והמרשים ביותר‬
‫באושוויץ‪ .‬הבית תוכנן על ידי צוות של יד ושם‬
‫בשיתוף מומחים ממדינות שונות‪ ,‬בניהולו של‬
‫אבנר שלו‪ ,‬יו"ר יד ושם‪ .‬‬
‫משתתפי הישיבה דנו בבעיות שוטפות‪,‬‬
‫וכן בנושאים שונים הקשורים‪ ‬לעתידה של‬
‫הוועדה הבינלאומית ולהחזרת רכוש יהודי‬
‫בפולין‪ .‬כמו כן נידונה הסוגיה‪ :‬כיצד להדגיש‬
‫ולהבהיר למבקרים שכמעט כל היהודים‬
‫שנרצחו בתשלובת אושוויץ (כמיליון מאתיים‬
‫אלף)‪ ,‬אכן נרצחו באושוויץ ‪( 2‬בירקנאו)‪ .‬הנושא‬
‫הועלה לפני שנים אחדות על ידי נציגי צרפת‬
‫בוועדה‪ .‬לדברי קליגר‪" ,‬נראה שעתה נמצאה‬
‫הדרך‪ - ‬בה תתמוך גם המועצה העולמית של‬
‫אושוויץ ‪ -‬שתאפשר להבליט עובדה זו"‪.‬‬
‫במהלך הפגישה מסר קליגר דו"ח מפורט על‬
‫פועלו של מרכז הארגונים‪ ,‬לרבות המבצע‪ ‬הגדול‬
‫והמרשים של ביקור הניצולים בבסיסי חיל‬
‫האוויר הישראלי‪ ,‬על תהליך הארגון מחדש‬
‫שעובר המרכז ועל מטרותיו לעתיד‪ .‬במסגרת‬
‫הישיבה שוחחו חברי הנשיאות גם עם קבוצות‬
‫שונות שביקרו באותה עת במרכז‪ ,‬המארח מדי‬
‫שנה מאות משלחות מכל ארצות תבל ועורך‬
‫עשרות סמינרים וימי עיון בנושא השואה‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬הרצה קליגר בפני שלוש קבוצות‬
‫גדולות מגרמניה‪ ,‬הן על השואה והן על ישראל‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בודפשט‪ :‬פסלו של מיקלוש הורטי‪ ,‬ששיתף פעולה‬
‫עם היטלר‪ ,‬הוצב בבירה‬
‫מפלגת הימין הקיצוני בהונגריה‪ ,‬יוביק‪ ,‬הציבה ב‪4-‬‬
‫בנובמבר פסל של מיקלוש הורטי‪ ,‬מנהיג המפלגה‬
‫ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬בקרבת בנין הפרלמנט בודפשט‪ .‬המעשה‬
‫גרר הפגנה של כ‪ 1,000-‬איש שמחו כנגד הצבת הפסל ‪.‬‬
‫ראש העיר‪ ,‬רוגן אנטל‪ ,‬אמר כי הצבת הפסל‬
‫יוצרת תמונה לא הוגנת של קיצוניות בהונגריה‪.‬‬
‫"אני חושב כי טקס חשיפה הפסל הוא פרובוקציה‬
‫של מפלגת יוביק ואני מגנה זאת"‪ ,‬אמר אנטל‬
‫והוסיף כי "המעשה יעניק לאירופה המערבית‬
‫תירוץ לכנות את הונגריה 'אנטישמית'"‪ .‬אחד‬
‫המפגינים שהצמיד מגן דוד צהוב לדש בגדו אמר‪:‬‬
‫"זו פשוט שערורייה שהפשיסטים האלה הקימו‬
‫פסל של הורטי‪ ,‬שאחראי לשלטון הנאצי ולשואה‬
‫בהונגריה"‪.‬‬
‫מפלגת יוביק הימנית הקיצונית היא השלישית‬
‫בגודלה בפרלמנט ההונגרי‪ ,‬והיא מלבה את‬
‫האנטישמיות במדינה באופן קבוע‪ ,‬כשהיא‬
‫מתבטאת באופן גזעני כלפי יהודים וכלפי ישראל‬
‫בנאומי נציגיה בפרלמנט‪ .‬אחד ממארגני הטקס‬
‫הוא מרטון גיונגיוסי‪ ,‬אחד מבכיר המפלגה שדרש‬
‫לפני כשנה לערוך רשימות של אזרחי הונגריה‬
‫שלהם שורשים יהודיים‪ .‬הוא אומנם התנצל‬
‫לאחר מכן ואמר כי "דבריו לא הובנו כהלכה"‪ ,‬אך‬
‫בטקס חשיפת הפסל כינה את הורטי כ"מדינאי‬
‫הגדול ביותר של הונגריה במאה ה‪."20-‬‬
‫מול המפגינים נגד הצבת הפסל‪ ,‬התקבצו כמה‬
‫מתומכיו של הורטי‪ ,‬כשהם קוראים סיסמאות‬
‫גזעניות ואנטישמיות‪ .‬אחד המפגינים סיפר כי‬
‫שירת תחת הורטי בזמן המלחמה וכי הורטי‬
‫מעולם לא פגע ביהודים‪ .‬לדבריו‪" ,‬היטלר היה זה‬
‫שגירש את היהודים ושלח אותם למחנות‪ ,‬וללא‬
‫הורטי הונגריה לא הייתה קיימת היום"‪.‬‬
‫הורטי שלט בהונגריה במשך ‪ 24‬שנים ומשך‬
‫השנים הלך והקצין את עמדותיו‪ .‬בתחילת‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כרת ברית עם גרמניה‬
‫הנאצית‪ ,‬ובתחילת שנות הארבעים חוקק חוקים‬
‫אנטי־יהודים‪ .‬בשנת ‪ 1944‬כבשה גרמניה את‬
‫הונגריה‪ ,‬ובעוד הורטי עדיין בשלטון‪ ,‬נשלחו‬
‫בערך ‪ 437,000‬יהודים למחנות עבודה והשמדה‬
‫מחוץ לגבולות המדינה‪ .‬מומחים מעריכים‬
‫כי בערך חצי מיליון מיהדות הונגריה נספתה‬
‫בשואה‪.‬‬
‫תפקידו של הורטי במהלך השואה נותר‬
‫במחלוקת‪ .‬תומכי הימין הקיצוני אומרים כי‬
‫הציל את הונגריה מאסון לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬ולעומתם מתנגדיו טוענים כי שיתף‬
‫פעולה עם הנאצים‪" .‬לכנות את הורטי פושע‬
‫מלחמה הוא דבר פסול ולא נכון"‪ ,‬אמר נציג‬
‫מפלגת יוביק‪" .‬הוא לא כונה פושע מלחמה‬
‫במשפטי נירנברג‪ ,‬אז למה לעשות זאת כעת?"‪.‬‬
‫הורטי אומנם שימש כעד התביעה במשפטי‬
‫נירנברג‪ ,‬אך לא נשפט בעצמו‪ .‬הוא מת בגלות‬
‫בפורטוגל ב‪.1957-‬‬
‫מת פושע המלחמה פריבקה‪ .‬ייקבר במקום סודי‬
‫פרשת קבורתו של‬
‫פושע המלחמה הנאצי‬
‫אריך פריבקה‪ ,‬אשר‬
‫נפטר בגיל ‪ 100‬בעודו‬
‫במעצר בית ברומא‪ ,‬לא‬
‫הסתיימה עדיין‪ ,‬לאחר‬
‫שארגנטינה וגרמניה‬
‫הודיעו כי לא יסכמו‬
‫במדי האס‪.‬אס‪ .‬פריבקה‬
‫לקבור אותו באדמתן‪.‬‬
‫פאולו ג'יאקיני‪ ,‬עורך דינו של פריבקה‪,‬‬
‫שהיה אחראי לרצח יותר מ‪ 330-‬בני אדם‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה‪ ,‬מסר ב‪21-‬‬
‫באוקטובר כי הוא מנהל מגעים עם מספר‬
‫ערים‪ ,‬וכי פריבקה צפוי להיקבר במקום סודי‬
‫באיטליה או בגרמניה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הטקס יהיה‬
‫צנוע וישתתפו בו רק קרובי משפחה‪ .‬הוא ציין‬
‫כי זהו פתרון "המאזן בין רצונות המשפחה‬
‫לבין הדרישות האתיות והדתיות"‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה כי‬
‫עורך דינו של פריבקה הגיע להסכם על קבורה‬
‫סודית בתוך איטליה‪ .‬גופתו של פריבקה‬
‫מוחזקת בינתיים בבסיס צבאי סמוך לרומא‪.‬‬
‫ג'יאקיני אמר כי ייערך טקס קבורה מצומצם‬
‫לקרובים‪ ,‬והוסיף‪" :‬ההסכם שהושג מקובל על‬
‫בני המשפחה והולם את כללי האתיקה והדת"‪.‬‬
‫הוא סירב לפרט היכן ייקבר פריבקה‪ ,‬והסתפק‬
‫באמירה‪" :‬יצרנו קשר בנושא הן עם הרשויות‬
‫באיטליה והן עם הרשויות בגרמניה"‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫שגרירות גרמניה ברומא מסרה כי עורך הדין‬
‫כלל לא פנה אליה‪ ,‬וכי לא קיבלה כל בקשה‬
‫לקבור את פריבקה בתחומיה‪.‬‬
‫ימים אחדים קודם לכן‪ ,‬ניסתה קבוצה קתולית‬
‫שמרנית‪ ,‬בעלת היסטוריה אנטישמית‪ ,‬לקיים‬
‫טקס אשכבה לפריבקה בכנסייה בעיר אלבאנו‬
‫מדרום לרומא‪ .‬קהל גדול שגדש את הרחובות‬
‫הסמוכים לכנסייה מנע את קיום הטקס‪ ,‬שגם‬
‫ראש העיר התנגד לו‪ .‬הקהל ליווה את המחאה‬
‫בקריאות "תליין"‪ .‬עורך דינו של פריבקה אמר‬
‫אחר כך שהטקס הופסק אחרי שניאו‪-‬נאצים‬
‫ניסו להצטרף אליו‪ ,‬במחאה על הניסיון לקיים‬
‫טקס פרטי‪ .‬‬
‫יש לו מעריצים‬
‫בתחילה ניסו מקורביו לקיים טקס ברומא‪,‬‬
‫אולם הם נתקלו בקשיים מצד הכנסייה‪,‬‬
‫שהציעה לערוך בביתו של פריבקה טקס פרטי‬
‫שיכלול גם תפילה למען נשמתו‪ ,‬אולם "באופן‬
‫שונה מהמקובל"‪ .‬עורכי דינו של פריבקה דחו‬
‫את ההצעה‪ .‬מי שנענו לבקשה לקבור אותו‬
‫בטקס מלא היו חברי "אגודת פיוס העשירי"‪,‬‬
‫שרבים מחבריה ידועים כמכחישי שואה‬
‫ואנטישמים‪ .‬הקבוצה ממשיכה לקדם רעיונות‬
‫קתוליים מסורתיים‪ ,‬הקובעים כי היהודים‬
‫רצחו את ישו‪ ,‬ומנסים להשתלט על העולם‪.‬‬
‫גורמים בכירים בקבוצה הוחרמו בידי הכנסייה‪,‬‬
‫אולם בשנות כהונתו של האפיפיור הקודם‪,‬‬
‫בנדיקטוס ה‪ ,16-‬הוסרו החרמות ונעשה ניסיון‬
‫לקרב את החברים בכת לזרם הקתולי המרכזי‪ .‬‬
‫פריבקה‪ ,‬שנפטר בגיל ‪ ,100‬היה עד מותו‬
‫במעצר בית‪ .‬מאז שגורש לאיטליה הפך‬
‫לאב רוחני של קבוצות פשיסטיות וגזעניות‬
‫באיטליה‪ .‬הוא נותר נאמן לאידיאולוגיה‬
‫הנאצית‪ .‬לאחר מותו פורסמה צוואה מצולמת‬
‫שהקליט‪ ,‬בה הודה שהיהודים נרדפו על ידי‬
‫הגרמנים‪ ,‬אך הכחיש את קיומם של תאי הגזים‪.‬‬
‫את ארונו של פריבקה ליוו מאות פעילים של‬
‫"עמותת פיוס העשירי" הפשיסטית‪ ,‬שערכו לו‬
‫טקס אשכבה באישור הממשל המקומי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫הוסרו פריטי‬
‫שואה‬
‫מאתר איביי‬
‫חברת איביי הסירה מהאתר ‪ 30‬פריטים של‬
‫יהודים מהשואה‪ ,‬ביניהם טלאי צהוב ופריטים‬
‫נוספים ממחנה הריכוז אושוויץ שהוצעו‬
‫ב‪ 18,000-‬דולר‪.‬‬
‫בהודעת ההתנצלות שהוציאה החברה‬
‫נאמר‪" :‬אנו מקפידים על כך שמוצרים מסוג‬
‫זה לא יוצעו למכירה באתר‪ .‬לאחר שנודע לנו‬
‫על מכירת פריטי שואה‪ ,‬פעלנו והסרנו אותם‬
‫מן האתר"‪ .‬הפריטים הוצעו למכירה על ידי‬
‫ויקטור קמפף‪ ,‬היסטוריון אוקראיני המתגורר‬
‫בקנדה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הציע את הפריטים למכירה‬
‫כדי לממן הוצאת ספר מחקר היסטורי‪.‬‬
‫"אני מבין למה אנשים חושבים שעשיתי‬
‫טעות‪ ,‬אבל כל מה שרציתי היה לגייס כסף‬
‫כדי להוציא לאור ספר‪ .‬אני לא גזען‪ .‬עשיתי‬
‫זאת כדי שאנשים יזכרו את הנרצחים‪ .‬אני לא‬
‫רוצה שאנשים יחשבו שאני עושה זאת רק‬
‫בשביל הכסף"‪.‬‬
‫היינריך מילר‪ ,‬ראש הגסטפו‪,‬‬
‫נקבר בבית עלמין יהודי‬
‫הצליח איש לקבוע מה עלה‬
‫על פי דיווח של העיתון‬
‫הגרמני "בילד"‪ ,‬היינריך מילר‬
‫בגורלו‪.‬‬
‫ מי שהיה מפקד המשטרה‬‫פרופסור טוכל‪ ,‬המכהן‬
‫הנאצית החשאית והשתתף‬
‫כראש אתר ההנצחה של‬
‫בוועידת ואנזה‪ ,‬בה הוחלט‬
‫המחתרת בברלין‪ ,‬ואשר‬
‫חשף את המסמכים‪ ,‬טוען‬
‫על ה"פתרון הסופי" ‪ -‬נקבר נקבר בין יהודים‪ .‬מילר‬
‫בבית הקברות היהודי בברלין‬
‫כי לאחר חקירה ממושכת‬
‫ב‪.1945-‬‬
‫שערך‪" ,‬ניתן לומר שמילר נקבר בימי‬
‫בידיעה שפרסם ה"בילד" הוא מצטט‬
‫המלחמה האחרונים סמוך לשדה התעופה‪.‬‬
‫את ההיסטוריון פרופסור יוהנס טוכל‪,‬‬
‫גופה במדי גנרל עם תעודות המזהות אותה‬
‫אשר טען כי גילה מסמך ארכיוני שמוכיח‬
‫כמילר‪ ,‬הוצאה מקבר האחים ונקברה‬
‫כי מילר מת בסוף המלחמה‪" .‬מילר לא‬
‫שרד את המלחמה‪ .‬גופתו נטמנה ב‪ 1945-‬מחדש באחד מהקברים ההמוניים בבית‬
‫בקבר אחים בבית הקברות היהודי‪ ,‬אבל הקברות היהודי"‪.‬‬
‫נשיא הקהילה היהודית בגרמניה‪,‬‬
‫הגופה עצמה לא נמצאה"‪ .‬לטענת העיתון‪,‬‬
‫החיפושים אחרי הגופה יהיו מסובכים דיטר גראומן‪ ,‬אמר בתגובה כי הוא נסער‬
‫מאוד‪ ,‬משום שמיקומו המדויק של הקבר מהגילויים‪" :‬העובדה שסדיסט נאצי‬
‫לא ידוע‪ .‬מעל גורלו של מילר ריחף תמיד אלים שכזה קבור בבית קברות יהודי מכל‬
‫סימן שאלה‪ .‬הוא היה עם היטלר בבונקר המקומות‪ ,‬היא מפלצתית וחסרת טעם‪ .‬זה‬
‫ביום שבו התאבד הפיהרר‪ ,‬אבל עד כה לא רומס את זיכרון הקורבנות"‪.‬‬
‫גרמניה‪ :‬פרס ספרותי‬
‫להיסטוריון דב קולקה‬
‫העת החדשה ועד לפתרון‬
‫ההיסטוריון דב קולקה‪,‬‬
‫הסופי‪ .‬בספר הזכרונות שלו‪,‬‬
‫הוא הזוכה בפרס הספרות‬
‫"נופים ממטרופולין המוות"‪,‬‬
‫היוקרתי על שם האחים שול‬
‫מספר קולקה בפעם הראשונה‬
‫לשנת ‪ ,2013‬על ספרו "נופים‬
‫על ילדותו באושוויץ‪ .‬הספר‬
‫ממטרופולין המוות"‪ .‬הפרס‪,‬‬
‫יצא לאור בינואר ‪ 2013‬ותורגם‬
‫בסך ‪ 10,000‬אירו‪ ,‬הוענק זכה בפרס‪ .‬קולקה‬
‫ל‪ 17-‬שפות‪.‬‬
‫לפרופ' קולקה ב‪ 18-‬בנובמבר‬
‫בנימוקי הפרס נכתב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי "בתור‬
‫באוניברסיטת מינכן ‪.‬‬
‫הפרס נקרא על שם האחים הנס וסופי שול‪ ,‬חוקר אמיץ צעד קולקה אל עומק השאלה‬
‫שהיו חברי מחתרת "הוורד הלבן" שפעלה 'מה המשמעות להיות אנושי'‪ .‬הספר פועל‬
‫בתקופת השלטון הנאצי‪ .‬חבריה חילקו לשנות את תפיסתנו לגבי העבר ובכך הוא‬
‫עלונים‪ ,‬שקראו להתנגדות לנאציזם ולרצח מעורר דחף חדש להבין ולחיות את ההווה"‪.‬‬
‫היהודים‪ ,‬והוצאו להורג בשל כך‪ .‬קולקה‪ ,‬יליד הפרס מחולק מדי שנה ביוזמת אגודת‬
‫צ'כוסלובקיה (‪ ,)1933‬הוא פרופ' אמריטוס המו"לים הגרמנים במדינת בוואריה והעיר‬
‫במכון למדעי היהדות באוניברסיטה מינכן עבור סופרים המפגינים עצמאות‬
‫העברית‪ ,‬וחקר במשך עשרות שנים את אינטלקטואלית ומקדמים חירות אזרחית‬
‫גרמניה הנאצית ואת האנטישמיות מתחילת ואומץ מוסרי‪ ,‬אינטלקטואלי ואסתטי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מת איש‬
‫האס‪.‬אס הקרוב‬
‫ביותר להיטלר‬
‫רוחוס מיש‪ ,‬אחד האנשים הקרובים ביותר לפיהרר‬
‫אדולף היטלר‪ ,‬הלך לעולמו בברלין והוא בן ‪.96‬‬
‫מיש‪ ,‬אשר שימש כשומר הראש האישי של היטלר‪,‬‬
‫היה עד ראייה לשעותיו האחרונות של היטלר לפני‬
‫שהתאבד‪ .‬הוא לא הסתיר את עברו ואף התגאה בו‪ .‬הוא‬
‫נולד ב‪ 1917-‬בעיירה קטנה השייכת כיום לפולין‪ ,‬ובגיל‬
‫‪ 20‬הצטרף לאס‪ .‬אס והוצב ביחידת האבטחה של היטלר‪ .‬‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה לחם בוורשה ונפצע‪.‬‬
‫לאחר שהחלים נבחר להיות אחד משני שומרי הראש‬
‫של היטלר‪ .‬בראיון שנתן ב‪ 2005-‬אמר כי "היטלר היה‬
‫אדם נורמלי לחלוטין‪ .‬לא מפלצת‪ .‬הוא היה בוס נפלא‪.‬‬
‫חייתי יחד איתו במשך חמש שנים‪ .‬הייתי אחד האנשים‬
‫הקרובים ביותר אליו במסגרת העבודה‪ .‬לא היה רגע‬
‫שהוא היה בלעדיי‪ ,‬ביום או בלילה‪".‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מצרי הוכר כחסיד אומות העולם‬
‫לראשונה הוענק תואר חסיד אומות עולם לערבי‪ .‬מדובר בד"ר מוחמד חילמי‪ ,‬רופא מצרי‬
‫שהתגורר בברלין בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ושפעל יחד עם גרמנייה מקומית במטרה‬
‫להציל משפחה יהודית במהלך השואה‪.‬‬
‫ד"ר חילמי נולד בשנת ‪ 1901‬בחרטום‬
‫לאב מצרי ולאם גרמנייה‪ .‬ב‪ 1922-‬הוא‬
‫עבר לברלין כדי ללמוד רפואה‪ ,‬ועבד שם‬
‫כאורולוג עד ‪ .1938‬הנאצים שללו את‬
‫רישיון העבודה שלו מפני שלא היה בן הגזע‬
‫הארי‪ .‬חרף העובדה שנרדף בעצמו על ידי‬
‫המשטר‪ ,‬הוא הביע ביקורת כלפיו ואף סיכן‬
‫את חייו כדי להציל יהודים‪.‬‬
‫במהלך המלחמה‪ ,‬חילמי העניק מחסה‬
‫לחברת משפחה‪ ,‬אנה גוטמן‪ ,‬בבקתה‬
‫שהייתה בבעלותו‪ ,‬בה שהתה עד תום‬
‫המלחמה‪ .‬בעדותה‪ ,‬אמרה גוטמן שניצלה‬
‫בזכותו של ד"ר חילמי‪ ,‬וכי "לגסטאפו היה‬
‫ידוע שהוא רופא המשפחה שלנו‪ .‬הם גם‬
‫ידעו על קיומה של הבקתה שלו‪ .‬הוא הצליח‬
‫להתחמק מכל החקירות שלהם‪ .‬במקרים‬
‫רבים כאלה הביא אותי ד"ר חילמי למשך‬
‫תקופות הסכנה למכרים שלו‪ ,‬שם הייתי‬
‫כמה ימים במסווה של אחייניתו מדרזדן‪.‬‬
‫לאחר חלוף הסכנה‪ ,‬הייתי חוזרת לבקתה‪.‬‬
‫מה שד"ר חילמי עשה בשבילי היה מתוך‬
‫נדיבות לבו ואהיה אסירת תודה לו לעולם"‪.‬‬
‫לפי המידע שאסף יד ושם‪ ,‬חילמי סייע גם‬
‫לאמה של אנה ולבעלה ‪ -‬בני הזוג גיאורג‬
‫ויוליה ווהר‪ ,‬ופרש את חסותו גם על אמה‬
‫של אנה מנישואין שניים ועל סבתה ססיליה‬
‫רודניק‪" .‬לאורך כל תקופת המלחמה סיפק‬
‫להם חילמי את כל השירותים הרפואיים‬
‫שנזדקקו להם וצייד אותם בתרופות"‪ ,‬נכתב‬
‫במידע שהעביר יד ושם‪.‬‬
‫אחרי המלחמה הוא נישא לאישה בשם‬
‫אמי‪ .‬קרובת משפחתו המצרית של חילמי‬
‫סיפרה כי השניים לא הביאו ילדים לעולם‬
‫ונותרו לגור בגרמניה‪" .‬הם לא רצו ילדים‪,‬‬
‫מחשש למלחמות‪ .‬הם לא רצו שהם יראו‬
‫את אימת המלחמה"‪ .‬חילמי מת ב‪,1982-‬‬
‫ואשתו מתה ב‪.1998-‬‬
‫יד ושם העביר פנייה בנושא לשגרירות‬
‫מצרים בישראל‪ ,‬בתקווה שיאותרו קרובי‬
‫משפחה נוספים של חילמי‪ ,‬שאולי ייאותו‬
‫לקבל את האות‪ .‬גם אם לא יימצאו כאלה‪,‬‬
‫תוארו של חילמי כחסיד אומות העולם לא‬
‫ייפגע‪ .‬מיד ושם נמסר‪" :‬אנו מצטערים על‬
‫כך ומקווים שיבוא יום שהרגש האנושי יגבר‬
‫על הפוליטי"‪.‬‬
‫מסרבים לקבל העיטור‬
‫ואולם‪ ,‬משפחתו של ד"ר חילמי הודיעה‬
‫כי תסרב לקבל את התואר‪ .‬מרוות חסאן‪,‬‬
‫קרובת משפחה שלו שאותרה בקהיר על‬
‫ידי סוכנות הידיעות איי‪.‬פי‪ ,‬אמרה כי "היינו‬
‫שמחים לקבל את האות ממדינה אחרת"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היא הדגישה כי היא "מכבדת את‬
‫היהדות כדת ומכבדת את היהודים"‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫"חילמי לא ברר בין לאום‪ ,‬גזע או דת כשבחר‬
‫למי לעזור‪ .‬הוא טיפל בפציינטים שלו ללא‬
‫קשר למי הם היו"‪.‬‬
‫התגלה סרט‬
‫אמריקאי‬
‫שהזהיר מפני‬
‫היטלר‬
‫בסרט "שלטון הטרור של היטלר"‪ ,‬שצולם‬
‫על ידי קורנליוס ונדרבילט ב‪ ,1933-‬מוצגות‬
‫תמונות של ביזת חנויות של יהודים‪ ,‬נאומי‬
‫שטנה ושריפת ספרים‪ .‬כל סימני האזהרה מפני‬
‫העומד להתרחש היו בו‪ ,‬הוא הוצג בפסטיבל‬
‫הסרטים בניו יורק ב‪ 1934-‬ומאז אבדו עקבותיו‪,‬‬
‫עד שהתגלה בבריסל‪.‬‬
‫הסרט "שלטון הטרור של היטלר" (‪Hitler's‬‬
‫‪ (Reign Of Terror‬נמצא לאחרונה במקרה‬
‫בארכיון סרטים בבריסל‪ .‬במאי הסרט‪,‬‬
‫קורנליוס ונדרבילט‪ ,‬הוא אחד היורשים של‬
‫משפחת אילי ההון שזכתה במכרז להנחת קווי‬
‫הרכבת ברחבי ארה"ב‪ ,‬במקביל לשליטתה גם‬
‫בתחום הספנות והנדל"ן באזור ניו יורק‪.‬‬
‫ונדרבילט‪ ,‬שביקר בגרמניה ב‪ ,1933-‬השנה‬
‫בה עלה היטלר לשלטון‪ ,‬תיעד את שראו‬
‫עיניו‪ .‬בסרט נראים כינוסי הענק של המפלגה‬
‫הנאצית‪ ,‬שבנאומי המשתתפים בהם היו‬
‫כבר אז סימנים מובהקים של שנאת זרים‬
‫בכלל ויהודים בפרט‪ .‬בסרט גם קטעים של‬
‫בזיזת חנויות יהודים‪ ,‬של שריפת ספרים‬
‫ושל מחסומים שבהם נבדקים אזרחים‬
‫על ידי חיילים גרמנים‪ .‬ונדרבילט גם ערך‬
‫ראיון קצר עם היטלר‪ ,‬תוך שהוא מתחזה‬
‫לעיתונאי‪ .‬בנוסף לחומרים שצילם בגרמניה‪,‬‬
‫הוסיף ונדרבילט גם סצנות המשחזרות חלק‬
‫מהדברים שראה אך לא הצליח לצלם‪.‬‬
‫כבר ב‪ 1934-‬הוקרן בפסטיבל הסרטים של‬
‫ניו יורק‪ ,‬בו זכה להצלחה רבה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫שגרירות גרמניה בארצות הברית הביעה מחאה‬
‫רשמית כנגד הסרט‪ ,‬ואף דרשה לצנזר ולתקן‬
‫חלקים רבים מתוכו‪ .‬תביעתה נענתה‪ ,‬לפחות‬
‫בחלקה‪ ,‬וגרסה מחודשת שלו הוצגה לאחר‬
‫מכן במדינות נוספות בעולם‪ ,‬שם זכה לפחות‬
‫התעניינות‪ .‬הסרט עבר המרה לגרסה דיגיטלית‪,‬‬
‫ויוצג שוב לראשונה במוזיאון לאמנות מודרנית‬
‫בניו יורק (‪ )MOMA‬בחודש אוקטובר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫האם רודולף הס נרצח מחשש שיחשוף סודות‬
‫‪ 26‬שנים לאחר שרודולף הס‪ ,‬סגנו של אדולף‬
‫היטלר‪ ,‬התאבד בכלאו‪ ,‬חושף דוח בריטי שחובר‬
‫מיד לאחר התאבדותו‪ ,‬כי סוכנים בריטים חיסלו‬
‫אותו לאחר שעלה חשש שישוחרר ממאסרו‪.‬‬
‫האם רודולף הס נרצח ולא התאבד כפי שהיה‬
‫נהוג לחשוב עד היום?‬
‫לפי דוח משטרתי בן ‪ 24‬שנים‪ ,‬שנחשף‬
‫לאחרונה בבריטניה ופורסם בעיתון‬
‫ה"אינדפנדט" בשנת ‪ ,1989‬כשנתיים לאחר‬
‫התאבדותו לכאורה של רודולף הס בתא כלאו‬
‫בברלין פנה ל"סקוטלנד יארד" רופא בריטי‬
‫אשר טיפל בהס במהלך מאסרו ומסר לידיהם‬
‫את שמותיהם של שני סוכנים בריטים אשר‬
‫לכאורה חיסלו את הס בתאו וביימו את מותו‬
‫כהתאבדות בתלייה‪.‬‬
‫לטענת אותו רופא‪ ,‬בשל חשש שעלה באותה‬
‫תקופה כי הס ישוחרר מכלאו‪ ,‬סוכנים בריטים‬
‫המחופשים לחיילים אמריקאים ביימו את‬
‫התאבדותו של הס‪ ,‬בן ‪ 93‬במותו‪ .‬המניע‬
‫לחיסולו של הס‪ ,‬לפי אותו דוח משטרתי‬
‫שהותר לפרסום עקב חוק חופש המידע‬
‫הבריטי‪ ,‬היה רצונם של הבריטים למנוע מהס‬
‫לחשוף סודות מתקופת המלחמה‪ ,‬בדגש על‬
‫תכניות להפלת ממשלתו של וינסטון צ'רצ'יל‪.‬‬
‫גורמי החקירה והתביעה הבריטיים שקיבלו‬
‫לידם את הדוח המשטרתי בנושא פנייתו של‬
‫הרופא‪ ,‬החליטו לאחר מספר חודשים בודדים‬
‫לסגור את החקירה ולא להעמיק את הבדיקה‬
‫בדבר הטענות האמורות בדוח‪.‬‬
‫הס התגייס לצבא הגרמני ב‪ .1914-‬במלחמת‬
‫העולם הראשונה נפצע פעמיים כששירת‬
‫בחיל הרגלים‪ ,‬ולאחר מכן אומן כטייס‪ .‬ב‪1-‬‬
‫ביולי ‪ 1920‬הצטרף למפלגה הנאצית ונרשם‬
‫כחבר ה‪ 16-‬בשורותיה‪ ,‬וב‪ 1923-‬נטל חלק‬
‫ב"פוטש" במרתף הבירה‪ ,‬בו ניסתה המפלגה‬
‫הנאצית לעלות לשלטון‪ .‬לאחר מכן נכלא בבית‬
‫המעצר לנדסברג ביחד עם היטלר‪ ,‬ונטען כי‬
‫היה שותף בהכתבת ושכתוב ספרו של היטלר‬
‫"מיין קמפף"‪.‬‬
‫לאחר שהשתחרר מהכלא ב‪ ,1925-‬הס שירת‬
‫כמה שנים כמזכירו האישי של היטלר‪ .‬ב־‪1933‬‬
‫היה לסגן הפיהרר ושש שנים לאחר מכן הפך‬
‫לממלא מקומו של היטלר במקומו של הרמן‬
‫גרינג‪ .‬בחודש מאי ‪ ,1941‬בעיצומה של מלחמת‬
‫העולם השנייה ‪ -‬ככל הנראה על דעת עצמו‬
‫ טס הס לסקוטלנד‪ ,‬במה שהוגדר בדיעבד‬‫כ"משימת שלום" פרטית‪ .‬הס נטש את מטוסו‬
‫וצנח לקרקע‪ ,‬ואז נלקח לחקירה ונעצר על ידי‬
‫כוחות הביטחון הבריטים‪ .‬עם תום המלחמה‬
‫הוחזר הס לגרמניה ונשפט למאסר עולם‬
‫במסגרת משפטי נירנברג‪ .‬אירוע הגעתו של הס‬
‫לסקוטלנד נחשב עד היום למעורר מחלוקת‪,‬‬
‫ותיאוריות קונספירציה רבות הושמעו בנושא‬
‫לאורך השנים‪.‬‬
‫הרוצחות של היטלר‪ :‬חלקן של הנשים בביצוע ההשמדה‬
‫עשרות אלפי חיילות נשים‪ ,‬חלקן נשות קציני‬
‫אס‪.‬אס וחלקן אזרחיות מהשורה‪ ,‬עברו לפעול‬
‫בשטחי הכיבוש הנאצי מיוזמתן והשתתפו‬
‫באופן פעיל בהשמדת יהודים‪ .‬ספר חדש מנפץ‬
‫את ההנחה הרווחת שרק גברים נטלו חלק‬
‫בביצוע פשעי מלחמה‪.‬‬
‫ארנה פטרי‪ ,‬רעייתו של קצין אס‪.‬אס בכיר‪,‬‬
‫שבה לביתה באחד הימים מקניות וראתה‬
‫בדרכה שישה ילדים בני ‪ 6-12‬מפוחדים‬
‫ועירומים למחצה‪ .‬היא הבינה שמדובר‬
‫בילדים יהודים שנמלטו מרכבת שהובילה‬
‫אותם למחנה השמדה‪ .‬היא אספה את הילדים‪,‬‬
‫הרגיעה והאכילה אותם‪ ,‬אך מאוחר יותר‪ ,‬כך‬
‫מסתבר‪ ,‬לקחה אותם ליער‪ ,‬העמידה אותם‬
‫בשורה וירתה בהם למוות בעורפם‪.‬‬
‫‪ ‬תופעת "הרצחנות הנשית" והשותפות‬
‫הפעילה של נשים בהשמדת יהודים עומדת‬
‫במרכז ספר חדש‪" ,‬אלות הנקמה של היטלר"‬
‫(‪ ,)Hitler’s Furies‬שכתבה חוקרת השואה‬
‫פרופ' וונדי לוור‪ .‬הספר עוסק בעשרות אלפי‬
‫‪12‬‬
‫גם נשים השתתפו במעשה הרצח‬
‫נשים‪ ,‬שלקחו חלק בפשעי מלחמה של‬
‫המשטר הנאצי במהלך שנות שלטונו בגרמניה‬
‫בפרט ובאירופה בכלל במהלך מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬במחקרה קובעת לוור‪ ,‬כי חלקן הפעיל‬
‫של נשים גרמניות בהשמדת היהודים היה גדול‬
‫באופן ניכר מכפי שנדמה‪ .‬במרכזו של המחקר‬
‫עומד פועלן של נשים גרמניות שעברו מרצונן‬
‫לשטחים שנכבשו על ידי הנאצים במזרח‪ ,‬שם‬
‫התבצעה רוב מלאכת השמדת העם היהודי‪.‬‬
‫לטענת לוור‪ ,‬הנשים לקחו חלק מרכזי ברצח‬
‫ההמוני במסגרת תפקידים אדמיניסטרטיביים‬
‫שמילאו‪.‬‬
‫בין היתר מזכירה לוור בספרה את ליזולט‬
‫מיירר‪ ,‬שעבדה בשיתוף פעולה הדוק עם‬
‫קצין ה‪-‬אס‪.‬אס שפיקד עליה‪ ,‬ואשר יחד איתו‬
‫השתתפה בהוצאות יהודים להורג "לשם‬
‫הספורט"‪ .‬בשלב הראשון של ההשמדה‪,‬‬
‫שהתבצעה בעיקר במדינות המערביות של‬
‫בריה"מ‪ ,‬נטלה מיירר תפקיד מרכזי בתיאום‬
‫הפעילות של יחידות ה"איינזצגרופן" (פלוגות‬
‫המוות)‪ ,‬ולעיתים קרובות הייתה זו שהחליטה‬
‫מי יישאר בחיים ומי יצא להורג‪ .‬סיפורן של‬
‫רבות מאותן נשים דמה לזה של פטרי‪ ,‬שרצחה‬
‫את ששת הילדים‪ .‬הן היו נשות קציני אס‪.‬אס‬
‫שליוו את בעליהן באירופה הכבושה‪ ,‬התגוררו‬
‫ליד המחנות וניצלו את האסירים כעבדים‪.‬‬
‫ליזל ווילהאוס הייתה אחת מהן‪ .‬כאשתו של‬
‫מפקד מחנה בפולין‪ ,‬נהגה לשבת על מרפסת‬
‫ביתה ולירות ברובה באסירים יהודים‪ .‬אישה‬
‫אחרת‪ ,‬ורה וולאוף‪ ,‬רעייתו של מפקד גדוד‬
‫משטרה בפולין‪ ,‬סייעה לו בקיץ ‪ 1942‬בכינוסם‬
‫והעברתם של ‪ 11‬אלף יהודים מאחת העיירות‬
‫לטרבלינקה‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫פושע המלחמה הנס ליפשיס נעצר בגרמניה‬
‫סופ‪-‬סוף יעמוד לדין‪ .‬ליפשיס‬
‫הנס ליפשיס‪ ,‬בן ה‪ ,93-‬נעצר בגרמניה בתום‬
‫חקירה מאומצת שבעקבותיה גובשו מספיק‬
‫ראיות‪ ,‬המוכיחות כי היה שומר במחנה ההשמדה‬
‫אושוויץ‪-‬בירקנאו וכי סייע בפועל לרצח המוני‬
‫יהודים‪ .‬אחרי המלחמה ברח לארה"ב וחי‬
‫בשיקגו‪ ,‬ובשנת ‪ 1984‬גורש לגרמניה‪ ,‬ומאז הוא‬
‫חי שם משך ‪ 30‬שנה‪.‬‬
‫לפני כשנה התנהלה בגרמניה חקירה נגד‬
‫ליפשיס‪ ,‬שלא הניבה תוצאות‪ ,‬אך לפני שבועות‬
‫מספר הוא אותר ע"י כתב העיתון הגרמני "ולט‬
‫אמזונטאג"‪ .‬בראיון שנערך עימו‪ ,‬אישר ליפשיס‬
‫כי אכן שירת באושוויץ‪ ,‬אך לדבריו "רק בתור‬
‫טבח"‪ .‬כשנשאל אם ידע על הזוועות המתרחשות‬
‫במחנה‪ ,‬ענה‪" :‬לא ראיתי דבר‪ ,‬אבל כן שמעתי‬
‫על כך"‪ .‬בעקבות הפרסום חודשה החקירה של‬
‫רשויות החוק בגרמניה‪ ,‬אשר גילו כי לא היה טבח‪,‬‬
‫כדבריו‪ ,‬אלא שירת ביחידת "גולגולת המוות"‬
‫של האס‪ .‬אס‪ ,‬אשר שמרה על מחנות ההשמדה‪.‬‬
‫מתוקף תפקידו זה‪ ,‬טוענת עתה התביעה כי סייע‬
‫בפועל לרצח המונים‪.‬‬
‫התביעה נגד ליפשיס מתבססת על התקדים‬
‫שסייע להביא לדין את ג'ון דמיאניוק‪ ,‬אשר‬
‫הורשע במעורבות ברצח עשרות אלפי יהודים‬
‫על סמך העובדה ששירת כשומר במחנה‬
‫סוביבור‪ .‬לפי תקדים זה ניתן‪ ,‬גם ללא הוכחת‬
‫השתתפות בפשע ספציפי‪ ,‬להאשים אדם‬
‫ששירת במחנות ההשמדה בקשר לרצח‪,‬‬
‫משום שהשימוש היחיד שלהם היה רצח‬
‫אנשים‪.‬‬
‫ד"ר אפרים זורוף‪ ,‬מנכ"ל מרכז ויזנטל‪,‬‬
‫שהקדיש בשנים האחרונות מאמצים ללכידתו‬
‫של ליפשיס‪ ,‬אמר בעקבות מעצרו‪" :‬זוהי‬
‫בשורה בכל הקשור ללכידת נאצים‪ .‬במשך‬
‫שנים התנהלו מאמצים להעמידו לדין‪,‬‬
‫אך הרשויות בגרמניה ניסו להתחמק מכך‬
‫בתואנות שונות‪ .‬אך לאחר שהוצגו בפניהם‬
‫ראיות חותכות כי האיש שירת ביחידת‬
‫'גולגולת המוות' של האס‪ .‬אס‪ ,‬לא נותרה‬
‫בפניהם כל ברירה‪ ,‬והם היו חייבים לעצור‬
‫אותו‪ .‬הדבר מוכיח כי גם כיום אפשר עדיין‬
‫לבוא בחשבון עם הנאצים‪ .‬גילו של הרוצח לא‬
‫צריך להילקח בחשבון‪ ,‬כאשר ייתכן שהאיש‬
‫רצח את הסבא או הסבתא שלך או שלי"‪.‬‬
‫אוסף אמנות ענק שבזזו הנאצים התגלה בגרמניה‬
‫מבקר במחסן של יצירות שדודות‪ .‬יוזף גבלס‬
‫היצירות ששוויין מוערך בכמיליארד אירו התגלו‬
‫בדירת בנו של אספן האמנות הילדברנד גורליט‪,‬‬
‫אשר רכש אותן לטענת הבן כחוק‪ 15,000 .‬יצירות‬
‫שבזזו הנאצים מידי יהודים נמצאו לאחרונה‬
‫בביתו של קורנליוס גורליט‪ ,‬אוצר אמנות גרמני‪,‬‬
‫בעקבות חקירה שנערכה נגדו בחשד להעלמות‬
‫מס‪ .‬לטענתו‪ ,‬רכש אביו את התמונות באופן חוקי‬
‫בשנות ה‪ 30-‬וה‪" ,40-‬ולכן אצא למאבק ולא אוותר‬
‫עליהן"‪.‬‬
‫חשיפת אוסף התמונות הגנובות עוררה‬
‫תרעומת קשה בגרמניה עצמה ובמדינות‬
‫אחרות בשל העובדה שגילוין הוסתר משך‬
‫שנתיים‪ .‬בעקבות הביקורת ציבורית‪ ,‬ובלחץ‬
‫בינלאומי‪ ‬כבד‪ ,‬הודיעה ממשלת גרמניה על‬
‫הקמת צוות מיוחד של חוקרי אמנות שיעסוק‬
‫בזיהוי הבעלים החוקיים של היצירות שביניהן‬
‫ציורים של פבלו פיקאסו‪ ,‬פייר‪-‬אוגוסט רנואר‪,‬‬
‫מרק שאגאל ואנרי מאטיס‪ .‬שווי היצירות‬
‫מוערך על ידי מומחים בכמיליארד אירו‪.‬‬
‫פרקליטות העיר אאוגסבורג בבוואריה‪,‬‬
‫המטפלת בהיבט הפלילי של החקירה‪ ,‬הודיעה‬
‫הכי מתוך ‪ 1,406‬היצירות שנמצאו בדירתו של‬
‫גורליט‪ ,‬קיים חשד כי ‪ 970‬מהן נקנו על ידי אביו‬
‫מהנאצים לאחר שנשדדו על ידם‪ .‬גורליט הוא‬
‫בנו של אספן האמנות הילדברנד גורליט‪ ,‬אשר‬
‫רכש במחירים נמוכים ציורים מיהודים לפני‬
‫שברחו מגרמניה בשנות ה‪ 30-‬וה‪ .40-‬גורליט‬
‫הבן‪ ,‬נהג למכור מדי פעם יצירות כדי לממן את‬
‫מחייתו‪ .‬בראיון שהעניק לשבועון הגרמני "דר‬
‫שפיגל" אמר שאביו רכש את יצירות האמנות‬
‫באופן חוקי לגמרי ושהן נמצאות אצלו מתוקף‬
‫היותו יורשו של אביו‪.‬‬
‫לדברי קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬
‫"קרוב לשבעים שנה אחרי תום מלחמת העולם‬
‫השנייה ושחרור מחנות ההשמדה‪ ,‬נותרו בינינו‬
‫לבין מדינות אירופה נושאים פתוחים עדיין‪.‬‬
‫בדירה קטנה‪ ,‬בבניין במינכן‪ ,‬נמצאו כ‪1406-‬‬
‫יצירות אמנות נדירות של מיטב הציירים‬
‫האירופאים‪ ,‬יצירות שנשדדו מיהודים‪ .‬תמוהה‬
‫העובדה שהחקירה סביב הפרשה אשר‬
‫נתגלתה לפני שנתיים‪ ,‬נשמרה בסודיות במשך‬
‫כל התקופה הזאת"‪.‬‬
‫עוד הוסיפה אביטל ואמרה‪" :‬תביעתנו היא כי‬
‫ממשלת גרמניה תפרסם ברבים את כל צילומי‬
‫ופרטי הציורים‪ ,‬במגמה למצוא את היורשים‬
‫ולהחזיר את היצירות לבעליהן החוקיים‪ .‬זהו‬
‫חלק ממאבק עיקש אותו אנו מנהלים יחד עם‬
‫גופים יהודים בעולם‪ ,‬בעיקר במדינות מזרח‬
‫אירופה‪ ,‬להחזרת הרכוש היהודי שנגזל על ידי‬
‫הנאצים ושותפיהם"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫זוכרים את יהדות בוקובינה‬
‫אולם מוזיאון ת"א היה מלא מפה לפה בעצרת‬
‫לציון ‪ 72‬שנה לגירושם של יהודי בוקובינה‪,‬‬
‫דורוחוי ובסרביה לטרנסניסטריה‪ .‬כל כך מלא‪,‬‬
‫שחלק הנוכחים נאלצו לשבת על המדרגות‪.‬‬
‫אבל בערב שכזה גרם הדבר דווקא לקורת רוח‬
‫ולא לכעס‪ .‬כמות האנשים שהגיעו הפתיעה‬
‫אפילו את המארגנים‪ ,‬ובעיקר הפתיעה אותם‬
‫הנוכחות המאסיבית של בני הדור השני ואפילו‬
‫השלישי‪.‬‬
‫בכנס שנערך על ידי ארגון יהודי בוקובינה‬
‫בישראל‪ ,‬בסיוע מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬יד ושם והארגון המאוחד של יוצאי‬
‫רומניה‪ ,‬נשאה דברים (בעברית) גם שגרירת‬
‫רומניה בישראל‪ ,‬אנדריאה פסטרנק‪ ,‬שאמרה‪:‬‬
‫"ממש היום נערכת ברומניה עצרת לזכר‬
‫קורבנות השואה‪ ,‬ועל פי החלטת ממשלת‬
‫רומניה‪ ,‬התקיימה‪ ,‬בנוסף לטקס שנערך‬
‫באנדרטה במרכז הבירה בוקרשט‪ ,‬גם ישיבה‬
‫מיוחדת בפרלמנט הרומני‪ .‬נשיא רומניה הכריז‬
‫ב‪ 2004-‬על הקמת ועדת חקירה בינלאומית‬
‫לחקר ההיסטוריה של השואה ברומניה‪,‬‬
‫בראשות אלי ויזל‪ ,‬יליד רומניה‪ ,‬והממשלה‬
‫התחייבה לאמץ את דוח הוועדה ומסקנותיה‬
‫במלואן‪ .‬אחת מההמלצות הייתה הכרזה על‬
‫יום זיכרון לאומי לשואה‪ .‬הכוונה היא‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬להפוך את הנושא לחלק מהשיח‬
‫הציבורי והאקדמי ברומניה"‪.‬‬
‫יוחנן רון‪ ,‬יו"ר ונשיא "האיגוד העולמי של יהודי‬
‫בוקובינה"‪ ,‬סיפר לנוכחים כי הוא "מגלה עוד‬
‫טפח ועוד טפח של הקהילה המיוחדת הזאת‪,‬‬
‫בין אם של הקהילה החרדית המופלאה שחיה‬
‫שם ובין אם של היהדות המודרנית שקצת יצאה‬
‫מגדרות היהדות ואימצה את התרבות האוסטרו‪-‬‬
‫הונגרית‪ .‬אנחנו ממשיכים לשאת את הלפיד של‬
‫אותה יהדות מופלאה שנעלמה‪ .‬אחת התופעות‬
‫‪14‬‬
‫המעניינות שלא נבדקה עדיין‪ ,‬היא העובדה‬
‫שאיש מאלה שחזרו מטרנסניסטריה לא‬
‫השתקע חזרה בבוקובינה‪ .‬רבים מהם‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬עלו ארצה‪ ,‬וכמו שאמר כבר הנשיא שמעון‬
‫פרס‪' ,‬זו קהילה שהגיעה עם סוליות גומי'‪ .‬לא‬
‫תבעו‪ ,‬לא שמעו אותם‪ .‬בשקט בשקט תרמה את‬
‫חלקה למדינה והגיעה לאן שהגיעה"‪.‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים אמרה‪:‬‬
‫"בוקובינה זו‪ ,‬בה פרחו ושגשגו קהילות‬
‫יהודיות‪ ,‬מקום בו אתם נולדתם‪ ,‬מעוררת‬
‫לעתים נוסטלגיה בלבנו‪ ,‬געגועים לתרבות‬
‫וליצירה‪ ,‬לעולם שהיה ואיננו עוד‪ .‬היא מעוררת‬
‫כאב עמוק על אותם יהודים טובים ותמימים‬
‫שחיו ויצרו ונרצחו באכזריות על ידי הרומנים‪,‬‬
‫הגרמנים והרוסים‪.‬‬
‫"אנחנו מעלים כאן הערב את דמותו של עולם‬
‫שהיה‪ ,‬עולם בו הייתה ליהודים‪ ,‬במשך תקופה‬
‫ארוכה‪ ,‬מידה גדולה של אוטונומיה תרבותית‪.‬‬
‫אנחנו מדליקים נר זיכרון לאלפי היהודים‬
‫ רופאים ועורכי דין‪ ,‬סופרים ומשוררים‪,‬‬‫לאלה שעסקו בתעשיית העץ‪ ,‬לאלה שעסקו‬
‫בחקלאות‪ ,‬לשחקנים וגם לפשוטי העם‪,‬‬
‫לרבנים המלומדים ולתלמידים החכמים‪,‬‬
‫לאלה שתרמו לתרבות ולפיתוח המקום ולאלה‬
‫שתרמו למסורת ישראל‪ .‬אנחנו זוכרים בתי‬
‫כנסת ובתי מדרש‪ ,‬ותיאטרונים נודדים (כמו זה‬
‫המופיע בספר 'הקברט ההיסטורי' של פרופסור‬
‫פבריקנט)‪ ,‬ואנחנו זוכרים גם כיצד ומתי החלה‬
‫הטרגדיה שלנו‪ .‬אנחנו מעלים הערב את זכרם‬
‫של היהודים שנרצחו על ידי דיוויזיות של‬
‫הצבא הרומני באשמת שיתוף פעולה עם‬
‫הקומוניסטים‪ ,‬ואת אלה שנרצחו בידי הרוסים‬
‫והגרמנים בשל היותם יהודים‪.‬‬
‫"נזכור את ‪ 185,000‬היהודים שהוגלו על ידי‬
‫משטר יון אנטונסקו לטרנסניסטריה החל בסתיו‬
‫‪ ,1941‬את אלה שנספו בדרכים‪ ,‬שמתו מרעב‪,‬‬
‫מקור ומעייפות‪ ,‬ואת אלה שלא חזרו מהמחנות‪.‬‬
‫היום אנחנו יודעים שמספרם היה ‪ .90,000‬נשים‪,‬‬
‫גברים וטף‪.‬‬
‫"אנחנו רוצים גם להעלות על נס את אלה‬
‫ששרדו‪ ,‬אלה כמוכם‪ ,‬גבירותיי ורבותיי‪ ,‬שהגיעו‬
‫ארצה‪ ,‬התגברו על האובדן‪ ,‬הכאב והקשיים‬
‫והשתקמו‪ .‬אלה שתרמו כל כך הרבה לבניין‬
‫הארץ‪ ,‬לביטחונה‪ ,‬לכלכלתה ולחיי התרבות‬
‫שלה‪ .‬כל אחד ואחת מאתנו כאן נושא עימו‬
‫מסורת וזיכרון‪ .‬כל דור ודור חייב לשמור על‬
‫קורות ימיו למען ידע דור אחרון‪ :‬זאת המסורת‬
‫המבורכת‪ ,‬זהו הצו שבזכותו אנחנו מתכנסים‬
‫לטקס הזיכרון של יהודי בוקובינה"‪.‬‬
‫דורית נובק‪ ,‬מנכ"ל יד ושם‪" :‬כשאנחנו חושבים‬
‫על יהדות בוקובינה‪ ,‬אנחנו לא צריכים לזכור‬
‫רק את מה שקרה לה בשואה ולאחריה‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים לחשוב שזה סיפור שהתחיל הרבה‬
‫קודם לכן‪ .‬סיפור החיים המפוארים שתבעו את‬
‫חותמם גם בשנים שלפני‪ ,‬גם במהלך השואה‬
‫וגם באופן מעורר ההשראה שבו אלה ששרדו‬
‫בנו מחדש את חייהם באורח מעורר התפעלות‬
‫והשראה‪ ,‬במציאות שאפשר היה לחשוב שאין‬
‫סיכוי שיעשו זאת אחרי שעברו מה שעברו"‪.‬‬
‫מאיר שפי‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה‪:‬‬
‫"נראה לי כי אחת המטרות המרכזיות של‬
‫כל הארגונים המטפלים ביהדות רומניה היא‬
‫לעודד את בני דור ההמשך לקבל לידיו את‬
‫ניהול הארגונים‪ .‬אנו‪ ,‬בני דור הניצולים‪ ,‬הולכים‬
‫ומתמעטים"‪.‬‬
‫הסופר אהרון אפלפלד אמר רק‪" :‬אני אקצר‬
‫בדבריי‪ .‬סופר צריך לכתוב ולא לדבר‪ .‬אקרא לכן‬
‫רק קטע קצר מתוך ספרי 'סיפור חיי'"‪ .‬קרא ‪-‬‬
‫והקהל המרותק בקושי נשם‪ .‬היו גם כאלה‬
‫שהזילו דמעה‪.‬‬
‫‪ 75‬שנה לליל הבדולח‬
‫ליל הבדולח צוין בישראל ובעולם‬
‫טקסי זיכרון לציון ליל הבדולח נערכו בישראל‪ ,‬גרמניה ואוסטריה‪ .‬רה"מ בנימין נתניהו‪" :‬דווקא בימים אלה אנו עדים‬
‫לתופעות של צלבי קרס ברשות הפלסטינית ולתופעות של מועל יד" הקנצלרית מרקל‪" :‬ליל הבדולח הוא‬
‫מהרגעים האפלים ביותר" הנשיא אובמה‪" :‬עלינו לזכור את הלקח מהטרגדיה של ליל הבדולח"‬
‫לרגל ציון ‪ 75‬שנים לפוגרום ליל הבדולח‪ ,‬ערך‬
‫ארגון יוצאי מרכז אירופה יום עיון ביד ושם‬
‫תחת הכותרת "זיכרון צרוב"‪ ,‬בו העלו זיכרונות‬
‫אלו שהיו ילדים ונערים בפוגרום‪ .‬באירוע‬
‫השתפו ראובן מרחב‪ ,‬יו"ר נשיאות ארגון יוצאי‬
‫מרכז אירופה‪ ,‬דורית נובק‪ ,‬מנכ"לית יד ושם‪,‬‬
‫פרופסור דינה פורת‪ ,‬ההיסטוריונית הראשית‬
‫ביד ושם‪ ,‬וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש‪.‬‬
‫"אושוויץ לא נבנתה ביום אחד‪ ,‬היו שלטי‬
‫'עצור' רבים בדרך"‪ ,‬אמר ח"כ חנין‪ ,‬והזכיר את‬
‫המאורעות שקדמו לפוגרום‪ ,‬שהיו אמורים‬
‫להדליק נורות אדומות עבור העולם ‪ -‬עליית‬
‫היטלר לשלטון‪ ,‬חוקי נירנברג ועוד‪ .‬כל זאת‪,‬‬
‫על מנת להראות שליל הבדולח לא היה תגובה‬
‫ספונטנית‪ ,‬אלא אירוע מתוכנן‪.‬‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬התייחס לליל‬
‫הבדולח בפתח ישיבת הממשלה שנערכה ב‪9-‬‬
‫בנובמבר‪ ,‬ואמר‪" :‬דווקא בימים אלה של ציון‬
‫‪ 75‬שנה לליל הבדולח אנו עדים לתופעות של‬
‫צלבי קרס ברשות הפלסטינית ולתופעות של‬
‫מועל יד‪ .‬זו תוצאה ישירה של המשך ההסתה‬
‫הפראית נגד מדינת ישראל‪ .‬זו לא דרך להשיג‬
‫שלום‪ ,‬ושלום לא יושג על ידי הפעלת לחץ‬
‫בינלאומי על ישראל‪ .‬שום לחץ לא יביא אותנו‬
‫לנטוש את האינטרסים החיוניים שלנו‪ ,‬שהם‬
‫חלק מהמורשת שלנו וחלק מהעתיד שלנו"‪.‬‬
‫גם בגרמניה‪ ,‬אוסטריה וארה"ב ציינו מלאת‬
‫‪ 75‬שנה לליל הבדולח‪ .‬נשיא גרמניה‪ ,‬יואכים‬
‫ג ָאו ּק‪ ,‬השתתף בטקס בבית כנסת סמוך‬
‫לברלין‪ ,‬שנחרב בליל הבדולח ושוקם לאחר‬
‫המלחמה‪ .‬בברלין צוין האירוע בדקת דומייה‪,‬‬
‫בפרנקפורט נערך קונצרט זיכרון‪ ,‬וברבות‬
‫מערי גרמניה נערכו תהלוכות זיכרון שבמהלכן‬
‫נקראו שמות יהודים גרמנים שנרצחו בשואה‪.‬‬
‫הרמטכ"ל‪ ,‬רב אלוף בני גנץ‪ ,‬השתתף בטקס‬
‫באנדרטת הזיכרון ברציף ‪ 17‬בברלין‪ ,‬רציף‬
‫השילוח של היהודים למחנות הריכוז‪ ,‬ובחצות‬
‫התכנסו בעיר ‪ 200‬רבנים מ‪ 30-‬מדינות וצעדו‬
‫משער ברנדנבורג לכיוון האנדרטה לזכר‬
‫השואה‪.‬‬
‫קנצלרית גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל‪ ,‬התייחסה‬
‫יהודים שנעצרו בבאדן‪-‬באדן בליל הבדולח‪ .‬רבים מהם נשלחו לדכאו‬
‫בנאומה השבועי ברדיו ליום השנה ה‪ 75-‬לליל‬
‫הבדולח‪ ,‬וקראה לגרמנים להישאר ערניים אל‬
‫מול סכנת האנטישמיות‪ .‬בדבריה תיארה מרקל‬
‫את אירועי ה‪ 9-‬בנובמבר ‪ 1938‬כאחד הרגעים‬
‫האפלים ביותר בהיסטוריה הגרמנית‪ ,‬וקראה‬
‫לכל הגרמנים "להפגין אומץ אזרחי ולהבטיח‬
‫ששום צורה של אנטישמיות לא תתקבל‬
‫בסובלנות"‪ .‬מרקל הוסיפה עוד ואמרה כי‬
‫המצב שבו שום מוסד יהודי בגרמניה אינו יכול‬
‫להישאר ללא שמירת המשטרה ‪" -‬הוא דבר‬
‫בלתי סביר אומנם‪ ,‬אך זו המציאות בשטח"‪.‬‬
‫נשיא ארה"ב‪ ,‬ברק אובמה‪ ,‬הפיץ הודעה‬
‫מיוחדת לציון יום השנה ה‪ 75-‬לאירועי ליל‬
‫צילום‪ :‬ארכיון יד ושם‬
‫הבדולח‪ ,‬בה נכתב‪" :‬ליל הבדולח בישר את‬
‫רצח העם של שישה מיליון יהודים ומיליוני‬
‫קורבנות חפים מפשע אחרים‪ 75 .‬שנים‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ליל הבדולח מסמל את ההשלכות‬
‫הטרגיות של שתיקה אל מול שנאה ללא סייג‪.‬‬
‫בעוד אנו מציינים את יום השנה‪ ,‬עלינו לזכור‬
‫את הלקח שלמדנו מאותו לילה אפל ולפעול‬
‫נגד אנטישמיות וחוסר סובלנות‪ ,‬להיאבק‬
‫בדעות קדומות ולעסוק ברדיפה בכל מקום‬
‫שהן קיימות‪ .‬בכך נכבד את זכר אלו שנהרגו‬
‫ונאשש מחדש את הקריאה חסרת הזמן‪:‬‬
‫'לעולם לא עוד'"‪.‬‬
‫סדנא לדמוקרטיה באוסטריה‬
‫גם באוסטריה ציינו מלאת ‪ 75‬שנה‬
‫ל"ליל הבדולח"‪ .‬בשניים מהאירועים‬
‫השתתפו יו"ר הוועד המרכזי ליוצאי‬
‫אוסטריה‪ ,‬גדעון אקהאוז‪ ,‬וחבר הנהלת‬
‫הוועד ליאו לוסטר‪ .‬באירוע שהתקיים‬
‫ב‪ 7-‬בנובמבר השתתף אקהאוז בסדנא‬
‫לדמוקרטיה שערך הפרלמנט האוסטרי‬
‫משוחח עם תלמידים‪ .‬אקהאו ז‬
‫בהשתתפות תלמידי תיכון‪ ,‬ובהמשך‬
‫התקיימה אזכרה בפרלמנט בה נשאו דברים נשיאת הפרלמנט‪ ,‬ברברה פרמר‪ ,‬והרב הראשי‬
‫לאוסטריה‪ ,‬פאול איזנברג‪.‬‬
‫בשני אירועים אחרים בהם השתתף לוסטר‪ ,‬צוינה העברת היהודים מבית הספר‬
‫שפרלגסה‪ ,‬עד ל"אס פרנבאנהוף" (תחנת רכבת)‪ ,‬ממנה הובלו לטרנזישטט‪ .‬רבים מהם‬
‫נשלחו משם לאושוויץ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫לליל הבדולח‬
‫ובעולם‬
‫בארץשנה‬
‫‪75‬‬
‫בית הכנסת בזייגן עולה בלהבות‬
‫צילום‪ :‬ארכיון יד ושם‬
‫פוגרום "ליל הבדולח"‪:‬‬
‫נקודת מפנה בתולדות‬
‫יהודי גרמניה‬
‫כיצד היה "ליל הבדולח" נקודת מפנה בהיסטוריה הקצרה אך רבת משמעות של תולדות היהודים הגרמנים תחת המשטר‬
‫הנאצי כיצד דפוסי חיים ואופק ציפיות שהצליחו היהודים הגרמנים לפתח מאז עליית הנאצים לשלטון החלו להתערער‬
‫במהלך שנת ‪ 1938‬ובאו אל קיצם בעקבות ליל ה‪ 9-8-‬בנובמבר מדוע אי אפשר לשפוט את דרכי פעולתם של היהודים‬
‫הגרמנים שחיו תחת השלטון הנאצי עד ‪ 1938‬במהלך שנה זו‬
‫| ד"ר גיא מירון* |‬
‫בליל ה‪ 9-10-‬בנובמבר התחולל ברחבי‬
‫גרמניה ואוסטריה פוגרום שבמהלכו הוצתו‬
‫מאות בתי כנסת ונרצחו קרוב למאה יהודים‪.‬‬
‫באותו לילה ולמחרתו נעצרו כ‪ 30,000-‬גברים‬
‫יהודים והועברו למחנות ריכוז‪ .‬זו הייתה‬
‫פעולת המעצר השיטתית הראשונה של‬
‫יהודים בממדים כאלה‪ .‬מרטין בובר‪ ,‬ששהה אז‬
‫כבר בירושלים‪ ,‬כתב כמה שבועות לאחר מכן‬
‫מאמר בו קבע כי באה אל קיצה הסימביוזה‬
‫היהודית הגרמנית‪ .‬ואכן‪" ,‬ליל הבדולח"‬
‫קיבל משמעות כזו והוא אף נתפס לפעמים‬
‫כשלב חדש ברדיפת היהודים בכלל ואולי אף‬
‫כראשיתה של השואה‪.‬‬
‫בחודשים לאחר עלייתם של הנאצים לשלטון‬
‫בינואר ‪ 1933‬עוצבה מחדש המדינה והחברה‬
‫הגרמנית‪ .‬המפלגות הלא נאציות נסגרו בזו אחר‬
‫זו וסמכויות הפרלמנט ובתי המשפט הוגדרו‬
‫מחדש‪ .‬יתירה מזאת‪ ,‬בתהליך שכונה על ידי‬
‫הנאצים "האחדה" (‪ )Gleichschaltung‬פעל‬
‫‪16‬‬
‫המשטר הנאצי במרץ לביטולו של הפלורליזם‬
‫החברתי בגרמניה ולכינונה של "קהילת עם"‬
‫גרמנית כמעט בכל תחום‪ .‬נסגרו מגוון ארגונים‬
‫ואיגודים לא נאצים‪ ,‬הוקמו ארגונים חברתיים‬
‫ותרבותיים ‪ -‬כגון ה"היטלר יוגנד" לנוער‪ ,‬ארגוני‬
‫נשים ואיגודים מקצועיים ‪ -‬שפעלו בחסות‬
‫המפלגה הנאצית‪ ,‬והאזרחים הגרמנים הועמדו‬
‫תחת לחץ כבד להשתלב בהם‪.‬‬
‫באופן פרדוקסאלי‪ ,‬היהודים היו קבוצת‬
‫האוכלוסייה היחידה שיכלה להמשיך לקיים את‬
‫המסגרות הפוליטיות והחברתיות שלה תחת‬
‫המשטר הנאצי‪ .‬כמובן‪ ,‬היהודים נפגעו קשות‬
‫מהחרם הכלכלי וראשית החקיקה האנטישמית‬
‫באפריל ‪ 1933‬וארגוניהם הפוליטיים לא יכלו‬
‫עוד להתבטא בחופשיות ולבקר את המשטר‬
‫הנאצי‪ .‬אך לצד העובדה הזו נמשכה פעילותן של‬
‫הקהילות היהודיות ושל הארגונים הפוליטיים‬
‫היהודים הותיקים ‪ -‬ובראשם "האגודה המרכזית‬
‫של האזרחים הגרמנים בני האמונה היהודית"‪,‬‬
‫"ההתאחדות הציונית של גרמניה" ו"ברית‬
‫חיילי החזית היהודיים"‪ .‬מכיוון שבשלב זה‬
‫מטרת פעילותם של הנאצים הייתה בידוד‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬לא היה להם כל עניין‬
‫לשבור את המסגרות היהודיות הללו‪ .‬להיפך‪ ,‬כל‬
‫עוד הן פעלו תחת פיקוח משטרתי הן שימשו‬
‫מוקד לפעילות יהודית פנימית שביססה את‬
‫נפרדותם של היהודים משאר האוכלוסייה‪ .‬כך‬
‫גם לא הייתה התנגדות של השלטון לכינונה של‬
‫"הנציגות הארצית של יהודי גרמניה" בספטמבר‬
‫‪ - 1933‬הנהגה יהודית מאוחדת שפעלה תחת‬
‫הנהגתו של הרב ליאו בק‪ .‬הנציגות אמנם לא‬
‫זכתה למענה מהשלטון ביוזמותיה למשא ומתן‬
‫להגדרה מחודשת של מעמד היהודים‪ ,‬אך החלה‬
‫לפעול כגורם המרכזי בבנייתם המחודשת של‬
‫חיי היהודים בגרמניה תחת השלטון הנאצי‪.‬‬
‫אם מתבוננים במכלול היוזמות והתארגנויות‬
‫שקמו ביהדות גרמניה ב‪ 1933 -‬עשוי להתקבל‬
‫רושם של מעין רנסנס יהודי או‪ ,‬באופן שבו‬
‫‪ 75‬שנה לליל הבדולח‬
‫תאר זאת הוגה הדעות והמחנך הציוני עקיבא‬
‫ארנסט סימון ‪"-‬בניין בתוך חורבן"‪ .‬סימון‪,‬‬
‫שעלה לארץ ישראל בשלהי שנות העשרים‬
‫והתיישב בירושלים‪ ,‬נקרא על ידי מורו‪ ,‬מרטין‬
‫בובר‪ ,‬לשוב לגרמניה ונטל חלק בהקמתה של‬
‫"הרשות להנחלת השכלה יהודית למבוגרים"‬
‫שפנתה בעיקר לציבור היהודי המתבולל‬
‫והציעה לו להתוודע ליהדותו בעזרת לימוד‬
‫של מקורות והיסטוריה יהודית‪ .‬לצד הרשות‬
‫קמו בתי מדרש קהילתיים בערים שונות‬
‫בגרמניה‪ ,‬הוקמו מגוון בתי ספר יהודים‬
‫קהילתיים לילדים שנפלטו ממערכת החינוך‬
‫הגרמנית וגם בתי המדרש לרבנים המשיכו את‬
‫פעילותם בברלין ובברסלאו‪.‬‬
‫מחשבות ראשונות על הגירה‬
‫ב‪ 1933-‬הקים קורט זינגר‪ ,‬יהודי שהודח‬
‫מתפקידו כמנהל האופרה של ברלין‪ ,‬את‬
‫"אגודת התרבות היהודית" ‪ -‬מפעל שהתפשט‬
‫עד מהרה לערים נוספות בגרמניה‪ .‬אגודת‬
‫התרבות הציעה לציבור היהודי היצע תרבותי‬
‫מגוון ‪ -‬הן מהרפרטואר הגרמני והאירופי‬
‫והן מזה היהודי ‪ -‬הכל כמובן תחת פיקוחו‬
‫של משרד התעמולה הנאצי שמעת לעת‬
‫פסל את הצגתם של חומרים "גרמניים מדי"‬
‫לציבור היהודי‪ .‬ארגונים יהודיים אף ניהלו‬
‫פעילויות ספורט רבות באישור‪ ,‬ולעיתים אף‬
‫בעידוד המשטר הנאצי שעשה בכך שימוש‬
‫תעמולתי‪ ,‬למשל בתקופת האולימפיאדה של‬
‫‪ .1936‬כל הפעילויות הללו תוארו בפירוט על‬
‫ידי העיתונות היהודית הגרמנית‪ ,‬שהמשיכה‬
‫לצאת לאור ואף הגבירה את הפצתה באופן‬
‫משמעותי בתקופה זו‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬ההתבוננות בפעילות היהודית‬
‫הפנימית בלבד עשויה ליצור רושם מוטעה‪.‬‬
‫יהודי גרמניה עברו שנים קשות‪ ,‬רבים מהם‬
‫חוו פגיעות והשפלות וככל שעבר הזמן‬
‫הבינו רבים מהם‪ ,‬בעיקר הצעירים‪ ,‬שעתידם‬
‫אינו בגרמניה‪ .‬כבר ב‪ 1933-‬עזבו את גרמניה‬
‫כ‪ 37,000-‬יהודים על מנת שלא לחזור ומ‪-‬‬
‫‪ 1934‬התייצב מספר העוזבים לכ‪20,000-‬‬
‫בשנה בממוצע‪ .‬חלק ניכר מפעילויותיהם‬
‫של הארגונים היהודים הוקדש להכנתה‬
‫של ההגירה‪ .‬הם הציעו למהגרים הכשרה‬
‫מקצועית וקורסים בשפות שונות והפיצו‬
‫מידע מפורט על המצב ואורח החיים ביעדי‬
‫ההגירה השונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנים הראשונות‬
‫ההנהגה היהודית‪ ,‬ובכללה גם זו הציונית‪ ,‬לא‬
‫חשבה במונחים של הגירה המונית ומיידית‬
‫של כל היהודים מגרמניה‪ ,‬מהלך שאף נתפס‬
‫כבלתי אפשרי ובלתי אחראי‪ .‬ההגירה נתפסה‬
‫ונוהלה כתהליך בלתי נמנע אך הדרגתי שיש‬
‫לנהלו באחריות ושעשוי להימשך שנים רבות‪.‬‬
‫בשלהי ‪ 1937‬החלה להסתמן הסלמה במצב‬
‫היהודים‪ ,‬שהתגברה מאד ב‪ .1938-‬הדברים‬
‫ניכרו בתחילה בהחרפת מדיניות האריזציה‪:‬‬
‫גזל רכוש יהודי והעברתו לידי בעלים גרמנים‬
‫ארים בתמורה בלתי ריאלית‪ .‬האריזציה עברה‬
‫ממדיניות של נישול זוחל לנישול מואץ‬
‫ואגרסיבי‪ .‬גם בתי עסק יהודים באזורים‬
‫בהם הופעלה עד אז מדיניות רכה יותר ביחס‬
‫ליהודים‪ ,‬כמו המבורג‪ ,‬נפגעו עתה‪.‬‬
‫האנשלוס ‪ -‬סיפוחה של אוסטריה לגרמניה‬
‫במרץ ‪ - 1938‬העביר לתחום השלטון הנאצי‬
‫‪ 190,000‬יהודים נוספים ואף חשף אותם‬
‫למדיניות אנטישמית אלימה הרבה יותר מזו‬
‫שנודעה עד כה בגרמניה‪ .‬אוסטריה‪ ,‬ובעיקר‬
‫וינה‪ ,‬אף הייתה לזירה הראשונה בה פעלה‬
‫היחידה של אדולף אייכמן במטרה להביא‬
‫להגירה כפויה של היהודים אחרי נישולם‬
‫מרכושם‪.‬‬
‫תחילת המנוסה‬
‫אחרי "ליל הבדולח"‬
‫ככל שנקפו החודשים בשנת ‪ ,1938‬התרבו‬
‫הסימנים לכך שמסגרת הקיום שיהודי גרמניה‬
‫חיה בתוכו מאז ‪ 1933‬עומדת בפני קריסה‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1938‬נסגרו שורה של מקצועות חופשיים‬
‫בפני היהודים והועברה התקנה של חתימת ‪J‬‬
‫(המסמל את המילה ‪ )Jude‬על דרכוניהם‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 28‬באוקטובר גורשו מגרמניה ‪ 17,000 -‬יהודים‬
‫בעלי אזרחות פולנית ‪ -‬אירוע שנודע בעיקר‬
‫מכיוון שהפולנים לא רצו לקבל את המגורשים‬
‫והם שהו בשטח הפקר במשך כמה יממות‪.‬‬
‫הרצח של אחד הצירים הגרמנים בפריז על ידי‬
‫היהודי הפולני הרשל גרינשפאן‪ ,‬שהוריו היו‬
‫בין המגורשים‪ ,‬שימש כעילה לפריצת פוגרום‬
‫"ליל הבדולח"‪ ,‬שהיום אנו יודעים שהוכן על‬
‫ידי הנאצים במשך חודשים אחדים‪.‬‬
‫שורת האירועים האלו יצרו מציאות חדשות‬
‫לחלוטין עבור יהודי גרמניה‪ .‬בימים שלאחר‬
‫"ליל הבדולח"‪ ,‬כאשר הציבור היהודי עסק‬
‫בעיקר בדאגה ל‪ 30,000-‬הגברים היהודים‬
‫שנעצרו בדכאו‪ ,‬זכסנהאוזן ובוכנוואלד‪ ,‬הורה‬
‫מובלים לקראת הגירוש מבאדן‪-‬באדן לדכאו‬
‫צילום‪ :‬ארכיון יד ושם‬
‫המשטר הנאצי על פירוק המסגרות הפוליטיות‬
‫היהודיות‪ ,‬ובראשן הנציגות הארצית‪ ,‬על‬
‫סגירת העיתונים היהודיים ועל הפסקת‬
‫פעילותם של מרבית הארגונים החברתיים‬
‫היהודיים‪ ,‬פרט ל"אגודת התרבות" שהמשיכה‬
‫אמנם לפעול בפיקוח נאצי הדוק בהרבה של‬
‫משרד התעמולה‪ .‬מהלכים אלו הביאה לסיומה‬
‫של תקופה‪ :‬האי של האוטונומיה היהודית ‪-‬‬
‫החברתית‪ ,‬התרבותית ובמידה מסוימת גם‬
‫הפוליטית ‪ -‬שהתקיים מאז ‪ 1933‬היה כלא היה‬
‫וחיי היהודים בגרמניה הפכו לבלתי נסבלים‪.‬‬
‫בציבור הישראלי‪ ,‬ואולי אף מעבר לו‪ ,‬קיימת‬
‫נטייה לראות את יהודי גרמניה בני תקופה‬
‫זו כמי שלקו בהערכה לא נכונה של מצבם‪.‬‬
‫לעיתים אף נטען כלפיהם‪ ,‬באופן שיפוטי‪,‬‬
‫שהיה עליהם לעזוב את גרמניה במועד מוקדם‬
‫יותר לנוכח ההתפתחויות‪ .‬חשוב לזכור שיהודי‬
‫גרמניה‪ ,‬על הנהגתם‪ ,‬היו מודעים היטב למצב‬
‫בו חיו תחת המשטר הנאצי ואף פעלו במרץ‬
‫לקידום ההגירה‪ .‬אך הם פעלו לנוכח הנסיבות‬
‫אותן הכירו בשנים ‪ .1933–1937‬רק ההסלמה‬
‫המואצת‪ ,‬שהגיעה לשיאה ב"ליל הבדולח"‪,‬‬
‫יצרה מצב שאילץ אותם להיערך להגירה‬
‫המונית ומיידית‪ .‬בעקבות אירועים אלו הפכה‬
‫עזיבתם של היהודים את גרמניה ממהלך‬
‫מושכל והדרגתי של הגירת מהגרים למנוסת‬
‫פליטים‪ .‬מנוסה זו‪ ,‬יחד עם קריסתן של מסגרות‬
‫הקיום היהודיות שקמו ב‪ ,1933 -‬סימנה לא רק‬
‫את קיצה של "הסימביוזה היהודית גרמנית"‬
‫בת מאה וחמישים השנה עליה דיבר בובר‪,‬‬
‫אלא גם את קיצה של התקופה המרתקת‪ ,‬גם‬
‫אם הקצרה בהרבה‪ ,‬שכונתה על ידי סימון‬
‫"בניין בתוך חורבן"‪.‬‬
‫* באדיבות "בימת הפקולטה"‪ ,‬מכון שכטר‬
‫למדעי היהדות‬
‫‪17‬‬
‫‪ 75‬שנה לליל הבדולח‬
‫חנה קורצמן היתה שם‬
‫"יצאנו לבית‪-‬הספר כמו תמיד‪ .‬זה זמן‪-‬מה שבית ספרנו שכן בבית הכנסת‪.‬‬
‫צעקו לעברנו‪' :‬יהודים! תחזרו הביתה! בית הספר שלכם בוער!'‪ .‬לא האמנו להם"‬
‫"נולדתי באביב ‪ 1928‬בעיר דרמשטדט‬
‫בגרמניה‪ .‬היה לנו בית יפה בן שלוש קומות‪.‬‬
‫אנו (הוריי‪ ,‬אחי המבוגר שנולד ב‪ ,1927-‬ואחותי‬
‫הצעירה שנולדה ב‪ )1931-‬גרנו בקומה ראשונה‪,‬‬
‫מעלינו גרו סבא וסבתא‪ ,‬והקומה השלישית‬
‫הייתה מושכרת‪ .‬הגינה סביב ביתנו הייתה משהו‬
‫מיוחד עם שני עצי צידר (ארז)‪ ...‬הכל נראה כל‪-‬כך‬
‫יותר קטן כשביקרתי שם עם בני לראשונה‪ ,‬אחרי‬
‫למעלה מיובל שנים‪ ,‬כי חלק מהשורשים שלי היו‬
‫שם‪ .‬בשעתו חשבנו שזו עיר בסוף העולם‪ .‬‬
‫"הייתי בת ‪ 10‬וחצי‪ .‬גרנו ברחוב שלוסגארטן‬
‫(גני הארמון)‪ .‬ואמנם‪ ,‬מול ביתנו היה פארק‬
‫וארמון‪ .‬זה היה מקום מקסים‪ .‬בכניסה אליו היה‬
‫ה'אנשלאג של השטורמר'‪ .‬לא רחוק מאיתנו‬
‫היו תהלוכות‪ ,‬ומאד רצינו לראות‪ ,‬אבל הקהל‬
‫צריך היה 'לעשות הייל היטלר'‪ .‬מה עשינו?‬
‫כדי לראות את הפגנת הכוח‪ ,‬רצנו מסביב‬
‫לפינה‪' .‬יהודים!‪ ‬מה אתם עושים פה!‪ ‬אסור לכם‬
‫להסתובב כאן!'‪ ‬הם זיהו אותנו וגם ידעו שאנו‬
‫יהודים‪ .‬התהלוכות והמצעדים עם כל הפגנת‬
‫הכוח‪ ,‬ריתקו אותנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬מאד‪ .‬בתהלוכה‬
‫השפיעו אלמנטים שונים‪ :‬צעדי האווז המדודים‪,‬‬
‫הדגלים הצבעוניים‪ ,‬התלבושות המוקפדות‪,‬‬
‫והמוזיקה הקצבית‪ .‬המצעדים ריתקו אותנו‪,‬‬
‫אך גם הפחידו אותנו בו‪-‬זמנית‪ .‬חשנו שמצבנו‬
‫מסוכן‪ ,‬ועוד מעט יבוא המשיח‪ ...‬‬
‫"יצאנו לבית‪-‬הספר כמו תמיד‪ .‬זה זמן‪-‬מה‬
‫שבית ספרנו שכן בבית הכנסת‪ .‬צעקו לעברנו‪:‬‬
‫"יהודים!‪ ‬תחזרו הביתה! בית הספר שלכם‬
‫בוער!"‪ .‬לא האמנו להם‪ ,‬כי הם תמיד ניסו‬
‫להתגרות בנו ואף התעללו בנו תדיר‪ .‬לא היה‬
‫בזה משהו חדש‪ .‬אלא שהפעם לא ידענו שהם‬
‫אומרים לנו את האמת‪ .‬האומנת המבוגרת שלנו‬
‫רצה אחרינו‪" :‬בואו הביתה מהר!‪ ‬בית הספר ובית‬
‫הכנסת בוער!"‪ .‬זה היה נורא מפחיד‪ .‬היינו צריכים‬
‫להישאר בבית‪ .‬עזרנו לאימא לארוז מזוודות‬
‫למקרה שנצטרך לצאת‪ .‬בחרנו נעליים‪ .‬אחותי בת‬
‫ה‪ 7-‬לא הייתה בעניינים‪ .‬אחי בן ה‪ 13-‬למד בבית‪-‬‬
‫ספר נוצרי עד שנת ‪ ,1937‬ולא התחלק איתנו‬
‫במחשבות שלו‪ .‬פעם קיבל כדור שלג בראשו‪.‬‬
‫ילדים מבינים דברים בצורה אחרת‪ .‬וכך‪ ,‬שמחנו‬
‫‪18‬‬
‫שאנחנו לא צריכים ללכת לבית‪-‬הספר‪ ,‬כי הוא‬
‫נשרף‪ .‬אנחנו‪ ,‬ז"א אני וחברתי‪ ,‬שהייתה קרובת‬
‫משפחה רחוקה‪ ,‬היינו בקשר כל הזמן‪ .‬חשבנו‬
‫לתומנו שעוד מעט יבוא המשיח‪ .‬השמחה על‬
‫שאיננו צריכים ללכת לבית‪-‬הספר לא ארכה זמן‬
‫רב‪ .‬כעת נאלצנו ללכת לבית‪-‬הספר הליבראלי ‪-‬‬
‫ורבנו עם התלמידים שם‪.‬‬
‫"בקריסטל‪-‬נכט הם שברו את הזכוכיות בחנויות‪,‬‬
‫והחלו לאסור אנשים‪ :‬גברים עד גיל ‪ .!60‬אבא חשב‬
‫שכדאי שיסתתר בבית (אולי בבית השימוש)‪,‬‬
‫אבל אימא אמרה שלא כדאי‪ .‬הגסטאפו בא‪' .‬אל‬
‫תיקח כלום!‪ ‬תיכף תחזור!'‪ .‬שבועיים לא שמענו‬
‫ממנו דבר‪ .‬החברים הלא‪-‬יהודיים נטשו אותנו‪,‬‬
‫פרט לחברה קומוניסטית‪ ,‬ששמרה על קשר‪.‬‬
‫כעבור שבועיים קיבלנו גלויה מודפסת מאבא‪:‬‬
‫'אני פה (בוכנוואלד)‪ .‬אני בסדר‪ .‬אין טעם לפנות‬
‫לפקידים המקומיים!' ‪ -‬ומתח קו מתחת‪ .‬זה‬
‫מאד הפחיד אותנו‪ .‬מה יהיה איתו?‪ ‬למה התכוון‬
‫בגלויה?‪ .‬האם היה זה סימן לאימא שתפנה‬
‫למישהו?‪ .‬הסתבר שנלקח תחילה לווימאר‬
‫ומשם‪ ,‬במקום לאושוויץ‪ ,‬נשלח לבוכנוואלד‪ .‬עוד‬
‫התברר שהיהודים נלקחו לבוכנוואלד ולדכאו‬
‫ללא כוונה להרוג אותם‪ ,‬רק לענות אותם‪ :‬לעמוד‬
‫בלי לשתות‪ .‬היו שמתו‪ .‬הכוונה הייתה שיעזבו‬
‫את גרמניה‪ .‬ואכן נתנו אז לאנשים לעזוב‪ .‬גם את‬
‫האוסט‪-‬יודן ניסו להוציא חזרה לפולניה‪ .‬אנשים‬
‫נתקעו על הגבול‪ .‬אבא נסע במכונית כדי לאסוף‬
‫אותם‪ .‬‬
‫"מאוחר יותר התברר שאבא באמת התכוון‬
‫שאימא אמנם תפנה לקונסוליה האמריקאית‪ .‬היו‬
‫לנו קרובים בארה"ב‪ :‬אחות אבא ובעלה היגרו‬
‫לשם כבר ב‪ ,1929-‬כי ידעו‪ .‬הדוד היה מטאורולוג‪,‬‬
‫וידיד של אלברט איינשטיין‪ .‬הם הזמינו אותנו‬
‫לבוא לארה"ב‪ .‬אבא הגיע לביקור בארץ‪-‬ישראל‬
‫ב‪ .1936-‬הוא חזר‪ ,‬כי קרוב המשפחה רצה‬
‫שיעבור לארה"ב ולא יעלה לא"י‪ ,‬עם משפחתו‪ .‬‬
‫לאחר כעשרים שנה חזרה ועלתה כל המשפחה‪,‬‬
‫כאשר אני הייתי החלוצה והגעתי כבר ב‪ .1950-‬‬
‫למרות שאבא היה שומר מצוות‪ ,‬הוא לא האמין‬
‫שנושאי התרבות הגרמנית יעשו להם משהו‬
‫שכזה‪ ...‬ליל הבדולח‪ ‬היה פחות מפחיד ממה‬
‫שבא אחר‪-‬כך‪ .‬המתח והדאגה‪ :‬מתי אבא יחזור?‬
‫איך הוא ישן כל הזמן באותם הבגדים?‪ .‬שלושה‬
‫שבועות עברו עד שאבא חזר‪ .‬יש תמונות‪.‬‬
‫"איזה בגדים!‪ .‬כשחזר רק ביקש שאכין דלי‬
‫מים‪ ,‬כדי שיוכל לשטוף את עצמו‪ .‬אבא לא‬
‫סיפר כלום‪ .‬אמרו להם שאם ידברו‪ ,‬תשיג אותם‬
‫הזרוע הארוכה של הגסטאפו‪ .‬גם בארה"ב הוא‬
‫לא דיבר‪ .‬זמן רב היו לו עוד חלומות בעתה‬
‫בלילה‪ .‬לאחר זמן הוא כתב מאמר‪ ,‬בו ציין‬
‫שמה שליווה אותו כל הזמן הייתה הצעקה‬
‫שלי‪ ,‬כשלקחו אותו‪ .‬אני לא זוכרת את זה‪ .‬‬
‫אבא עזר מאד לאנשים‪ ,‬ויצר אצלם אמון‪ .‬‬
‫"אנשים שהכיר בבוכנוואלד‪ ,‬הביאו לו ספר‬
‫תורה מפוקסשטדט‪ ,‬לו היה כתר מגולף מעץ‪ .‬בין‬
‫היהודים היה כל הזמן קשר טלפוני"‪ .‬להרבה‬
‫משפחות בקהילה היה כבר טלפון‪ .‬עד לרגע‬
‫האחרון ליציאתנו‪ ,‬לא היתה ודאות האם יתנו לנו‬
‫לעזוב‪ .‬גרנו ליד המשטרה‪ ,‬אך הם לא אמרו לנו‬
‫דבר‪ .‬למי שהייתה ויזה לארה"ב‪ ,‬שוחרר והורשה‬
‫לצאת‪ .‬לבסוף האישור התקבל‪ ,‬ובתחילת מרץ‬
‫‪ 1939‬נסענו ברכבת להמבורג‪ .‬שם עלינו לאוניה‬
‫סנט‪-‬לואיס‪ .‬זו הייתה ההפלגה האחרונה של‬
‫האוניה לניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫"בהפלגה הבאה‪ ,‬כבר לא נתנו ליהודים לרדת‬
‫בשום מקום‪ ,‬והאוניה חזרה להמבורג‪ .‬התייחסו‬
‫אלינו יפה מאד‪ .‬נהנינו‪ ,‬בעוד שההורים הקיאו‪.‬‬
‫אני נזכרת שבבוקר קיבלנו לשתות מיץ של‬
‫כרוב חמוץ‪ .‬חוויה נוספת נחרתה מההפלגה אצל‬
‫אחותי‪ .‬יום הולדתה חל בעת ההפלגה‪ .‬היינו כולנו‬
‫יחד‪ ,‬כולל סבא וסבתא‪ .‬והנה‪ ,‬סבתא לא שכחה‬
‫את התאריך ונתנה לאחותי מתנה‪ :‬שטריק‪-‬נאדל‬
‫(מסרגה ‪ .)stricknadel‬לאחר כשבועיים‪ ,‬ירדנו‬
‫בניו‪-‬יורק‪ .‬הסתבר שגם ידיד המשפחה (יהודי‪,‬‬
‫כנראה) שהיה מושל מדינת אילינוי‪ ,‬עזר מאד‬
‫בהשגת האף‪-‬אי‪-‬דיוויד‪ ,‬הוא האישור המיוחל‪.‬‬
‫"האמת? כל התקופה הזאת לא נכנסת לרגשות‬
‫שלי‪ .‬זה לא היה הלילה המיוחד הזה‪ .‬בידיעה‬
‫זה היה נורא מפחיד‪ .‬התקופה שלאחר‪ ‬ליל‬
‫הבדולח‪ ‬היתה מלאת מתח‪ ".‬‬
‫הביאה לדפוס ד"ר מירי שטיינהרדט‬
‫‪ 75‬שנה לליל הבדולח‬
‫אנטישמיות בגרמניה‬
‫כל גרמני שישי מסכים למשפט‪:‬‬
‫"ליהודים יש השפעה רבה מדי בגרמניה"‬
‫משרד הפנים הגרמני פרסם בשנת ‪ 2012‬סקר מקיף שנועד לזהות ולאפיין מגמות אנטישמיות בגרמניה‪ .‬התוצאות‬
‫עגומות‪ .‬כל גרמני שישי מסכים למשפט‪" :‬ליהודים יש השפעה רבה מדי בגרמניה"‪ 40% .‬מתוכם הסכימו לאמירה‪" :‬לאור‬
‫התנהגותם‪ ,‬היהודים אשמים ברדיפות כנגדם" ו‪ 91%-‬חושבים כי "יהודים רבים מנסים להרוויח מתקופת הרייך השלישי"‬
‫| ארנון הקר |‬
‫ב‪ 4-‬בנובמבר ‪ 2008‬החליט הבונדסטאג הגרמני‬
‫"לחזק את המאבק באנטישמיות ולקדם את‬
‫החיים היהודיים בגרמניה"‪ .‬בהמשך להחלטה‬
‫נדרשה הממשלה הפדראלית למנות צוות‬
‫מומחים המורכב מאנשי מדע ואנשי מקצוע‪ ,‬על‬
‫מנת שזה יערוך דוח על האנטישמיות בגרמניה‬
‫וימליץ על הדרך בה יש לתכנן ולפתח תכניות‬
‫למאבק באנטישמיות‪ .‬ב‪ 5-‬באוגוסט ‪ 2009‬הודיע‬
‫שר הפנים דאז‪ ,‬ד"ר וולפגנג שויבלה לקבינט‬
‫הפדראלי על הרכב ותחילת העבודה של ועדת‬
‫המומחים העצמאית‪ .‬ממצאי הוועדה פורסמו‬
‫בשנת ‪ .2012‬הדוח נעזר בסקרים שנערכו החל‬
‫משנת ‪ ,2008‬בנוסף לסקרים שהוזמנו על ידי‬
‫חברי הוועדה‪.‬‬
‫הדוח מעריך כי למחנה הימין הקיצוני יש כיום‬
‫‪ 26,000‬תומכים‪ ,‬בין אם הם מאוגדים בעמותות‪,‬‬
‫במוסדות או בקבוצות תת תרבותיות‪ .‬ניתן‬
‫לחלק אותם לשתי קבוצות מרכזיות‪ :‬הקבוצה‬
‫"המתונה"‪ ,‬שמסיבות טקטיות משייכת את‬
‫עצמה לדמוקרטיה ומאמינה כי כך תוכל להשפיע‬
‫בצורה טובה יותר על החברה‪ ,‬והקבוצה "הקשה"‪,‬‬
‫אשר בבירור מביעה את דחייתה מהרפובליקה‬
‫הפדראלית ומהחוקה שלה ותחום פעילותה‬
‫נמצא בין פעולות חוקיות לבין פעולות אלימות‪.‬‬
‫המגמה המרכזית של ארגונים אלה היא בדרך‬
‫כלל ביטוי מוחשי של האנטישמיות‪.‬‬
‫עיקרי התוצאות‬
‫כל גרמני שישי מסכים למשפט "ליהודים יש‬
‫השפעה רבה מדי בגרמניה"‪ .‬מצד שני ‪ -‬יותר‬
‫מ‪ 69%-‬הצהירו שהם שמחים שבשנת ‪2012‬‬
‫חיים יותר יהודים בגרמניה היום‪ .‬למרות שניתן‬
‫לזהות בהתבטאויות הנשאלים סימנים של‬
‫אנטישמיות מסורתית‪ ,‬מתברר כי התופעה של‬
‫"אנטישמיות משנית" ‪ -‬דהיינו ניסיון לעשות‬
‫רלטיביזציה לשואה באמצעות האשמות‪,‬‬
‫הכללות והשוואות בלתי הולמות ‪ -‬מתקיימת‬
‫במידה רבה יותר‪ .‬כ‪ 49%-‬מהנשאלים טענו כי‬
‫היהודים מנסים להרוויח מהעבר‪ ,‬ויותר משליש‬
‫מהם סברו כי כתוצאה מהמדיניות הישראלית‬
‫כלפי הפלשתינאים "יש לאנשים משהו כנגד‬
‫היהודים"‪ .‬הביקורת כלפי ישראל הופכת‬
‫לביקורת על יהודים‪.‬‬
‫הדברים עולים בבירור מסקר שנערך בשנת‬
‫‪ ,2008‬אשר קובע כי ‪ 40%‬מהנשאלים הסכימו‬
‫להשוואה של מדיניות ישראל כנגד הפלסטינאים‬
‫לרדיפות בתקופה הנאציונל‪-‬סוציאליסטית כנגד‬
‫היהודים‪ .‬יותר מחצי מסכימים כי ישראל מנהלת‬
‫מלחמת השמדה כלפי העם הפלשתינאי‪ .‬יש‬
‫לציין כי המונח "מלחמת השמדה"‪ ,‬אשר מאפיין‬
‫בשנים האחרונות יותר ויותר את הפעילות‬
‫הנאציונל‪-‬סוציאליסטית כלפי היהודים‪ ,‬איננו‬
‫קשור אצל חלק מהנשאלים להיסטוריה של‬
‫הנאצים‪ .‬הרעיון הוא כי הביקורת כלפי המדיניות‬
‫של ישראל היא שיח טעון של טיהור‪ ,‬אשר‬
‫עונה ספציפית על צרכים גרמניים (יחס קורבן‪-‬‬
‫מקרבן)‪.‬‬
‫באחוזים ניתן להציג את ההקשרים כך‪ :‬בין‬
‫‪ 16.5%‬שהסכימו לאמירה כי "ליהודים יש יותר‬
‫מדי השפעה" ‪ -‬היו ‪ 40%‬שהסכימו לאמירה‬
‫"לאור התנהגותם‪ ,‬היהודים אשמים ברדיפות‬
‫כנגדם"‪ ,‬ו‪ 91%-‬הסכימו לאמירה "יהודים רבים‬
‫מנסים להרוויח מתקופת הרייך השלישי"‪.‬‬
‫בהשוואה לכך הסכימו רק ‪ 12.6%‬מתוך כלל‬
‫הנשאלים לאמירה כי "לאור התנהגותם היהודים‬
‫אשמים ברדיפות שלהם"‪ ,‬ובהתאמה ‪39.5%‬‬
‫מתוכם סבורים כי "יהודים רבים מנסים להרוויח‬
‫מתקופת הרייך השלישי"‪ .‬בין ה‪ 57%-‬אשר‬
‫מסכימים לאמירה כי "ישראל מנהלת מלחמת‬
‫השמדה נגד הפלשתינאים"‪ ,‬מסכימים רק ‪23%‬‬
‫לאמירה כי "ליהודים יש יותר מדי השפעה"‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬בעוד כל גרמני שישי מסכים‬
‫לאמירות אנטישמיות מסורתיות‪ ,‬מתוכם כל‬
‫גרמני רביעי מסכים לביקורת אנטישמית כלפי‬
‫ישראל‪ .‬לשליש מבין אלה אשר מסכימים‬
‫לשנאת יהודים בגלל מדיניות ישראל‪ ,‬מיוחסות‬
‫עמדות אנטישמיות מסורתיות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫הארכיון המקוון של‬
‫התיאטרון היהודי בשואה‬
‫החל מינואר ‪ 2014‬יעלה לרשת אתר‪ ,‬המוקדש כולו ליצירה היהודית בזמן השואה ולתיאטרון‬
‫שעיסוקו בשואה מאז ועד ימינו‬
‫| עמרי מריאן |‬
‫אתר האינטרנט "אוסף תיאטרון השואה‬
‫אונליין"‪ ,‬יעלה לאוויר במתכונתו המלאה‬
‫בתחילת ‪ .2014‬הפרויקט הושק בחודש ינואר‬
‫‪ 2012‬בבית ועידת ונזה בברלין‪ ,‬וכרגע פועל‬
‫כפיילוט‪ .‬זהו פרויקט ראשוני ויחיד במינו‪,‬‬
‫המכיל מידע לא רק על עשרות מחזות שנכתבו‬
‫בתקופת השואה בידי יהודים ומאות שהוצגו‬
‫בגטאות ובמחנות‪ ,‬אלא גם על כל היצירות‬
‫שנכתבו על השואה או במהלכה ‪ -‬מעליית‬
‫הנאצים לשלטון ועד היום‪.‬‬
‫לוגו תיאטרון מקוון‬
‫את הפרויקט יזם ועורך החוקר ואיש‬
‫התיאטרון מוטי סנדק‪ .‬במועצה האקדמית שלו‬
‫חברים פרופ' גד קינר‪ ,‬ראש החוג לתיאטרון‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬וכן המחזאי יהושע‬
‫סובול‪ ,‬הסופרת נאוה סמל‪ ,‬ד"ר מיכל גוברין‬
‫והפרופסור דוד אלכסנדר‪.‬‬
‫האוסף הינו המיזם הראשון מסוגו בעולם‬
‫אשר מרכז תחת קורת גג אחת את כל‬
‫החומרים הפזורים בארכיונים‪ ,‬מוזיאונים‬
‫לשואה ואוספים ברחבי העולם והופך אותם‬
‫לנגישים לכול‪ .‬הוא גם חושף‪ ,‬לראשונה‪ ,‬את‬
‫‪20‬‬
‫הפרק המדהים של מורשת התרבות היהודית‬
‫שהשאירו אחריהם מאות יוצרי תיאטרון‪,‬‬
‫מוסיקה‪ ,‬מחול‪ ,‬תיאטרוני בובות ואופרה‬
‫שנכחדו בגטאות‪ ,‬במחנות ההשמדה ובמחנות‬
‫העקורים‪.‬‬
‫באוסף למעלה מאלף מחזות‪ ,‬אלפי יצירות‬
‫מוסיקליות וסיפורי חיים של יוצרים שנמלטו‬
‫מהצורר הנאצי ופתחו בקריירות מזהירות‬
‫בארצות הברית וארץ ישראל‪ ,‬כמו גם של‬
‫מאות יוצרים שנרצחו‪ .‬לצד אלה‪ ,‬אפשר‬
‫למצוא באתר גם מחזות‪ ,‬ספרים‪ ,‬מאמרים‬
‫אקדמיים‪ ,‬סרטים‪ ,‬כרזות‪ ,‬קבצי מוסיקה‪,‬‬
‫תערוכות‪ ,‬מצגות וקישורים מפורטים לכל‬
‫האוספים הפיזיים בעולם‪.‬‬
‫חינוכית‬
‫תכנית‬
‫כולל‬
‫הפרויקט‬
‫אינטראקטיבית‪ ,‬אשר תאפשר הקניית לקחי‬
‫השואה לדורות הבאים באמצעות לימוד מקרוב‬
‫של חיי היוצרים במחנות‪ ,‬בגטאות ובמחנות‬
‫העקורים‪ ,‬אשר לרגע לא הפסיקו ליצור‪ .‬כל‬
‫אלה שרוחם לא נשברה‪ ,‬שכוח היצירה החזיק‬
‫אותם בחיים ואפשר לחלקם לשרוד‪.‬‬
‫בעזרת מנוע החיפוש שבאתר‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫לקרוא את תקצירי ההצגות‪ ,‬ללמוד על הרקע‬
‫ההיסטורי שלהן ולעיין במסמכי ארכיון‬
‫הקשורים אליהן‪ .‬חלק מהמחזות ניתן יהיה‬
‫להדפיס ובהצגות אחרות ניתן יהיה לצפות ‪-‬‬
‫כולל בקטעי ארכיון נדירים‪.‬‬
‫לדברי סנדק‪" ,‬הפרויקט יוצא מנקודת הנחה‬
‫שהנאצים לא הצליחו להשמיד את הרוח‬
‫האנושית והיצירתית‪ .‬במקום להתמקד בכאב‬
‫ובטראומה של השואה‪ ,‬אנחנו חוקרים את נכסי‬
‫הרוח שלה‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬לא הייתה תופעה‬
‫כזאת מעולם‪ ,‬שאנשים הקימו תיאטראות‬
‫וכתבו מחזות תוך כדי סבל על‪-‬אנושי‪ ,‬הרג‬
‫ושחיטה"‪.‬‬
‫"האוסף הינו המיזם הראשון מסוגו‬
‫בעולם אשר מרכז תחת קורת גג‬
‫אחת את כל החומרים הפזורים‬
‫בארכיונים‪ ,‬מוזיאונים לשואה‬
‫ואוספים ברחבי העולם והופך‬
‫אותם לנגישים לכול‪ .‬הוא גם חושף‪,‬‬
‫לראשונה‪ ,‬את הפרק המדהים של‬
‫מורשת התרבות היהודית שהשאירו‬
‫אחריהם מאות יוצרי תיאטרון‪,‬‬
‫מוסיקה‪ ,‬מחול‪ ,‬תיאטרוני בובות‬
‫ואופרה שנכחדו בגטאות‪ ,‬מחנות‬
‫ההשמדה ומחנות העקורים"‬
‫התמיכה הראשונית בפרויקט התקבלה‬
‫מוועידת התביעות‪ ,‬וכיום ‪ 30‬ארגונים וגופים‬
‫תומכים בו ומשתפים עמו פעולה‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫ארגון אונסק"ו‪ ,‬ארגון התיאטרון העולמי‪,‬‬
‫יד‪-‬ושם‪ ,‬מוזיאון השואה בוושינגטון‪ ,‬מכון‬
‫אירופה לשימור והפצת מורשת השואה‬
‫בפראג‪/‬טרזין‪ ,‬מוזיאון בית טרזין בגבעת‬
‫חיים‪ ,‬בית אנה פרנק באמסטרדם‪ ,‬הארכיון‬
‫באקדמיה לאמנויות בברלין‪ ,‬המרכז לחקר‬
‫יהדות הולנד באוניברסיטה העברית ומוזיאון‬
‫בית לוחמי הגטאות‪ .‬לאחרונה הגישו מנהלי‬
‫הפרויקט בקשה למימון גם ממשרד התרבות‪.‬‬
‫כתובת אתר הפיילוט‪:‬‬
‫‪www.jewish-theatre.org‬‬
‫כתובת אתר התיאטרון היהודי‪:‬‬
‫‪www.jewish-theatre.com‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫בארץ ובעולם‬
‫האופרה קיסר אטלנטיס‬
‫מאת ויקטור אולמן ופטר קין‪.‬‬
‫החזרות נערכו בטרזין (‪ )1943‬אך‬
‫ההצגה לא הוצגה‪ .‬בתום החזרה‬
‫הגנרלית המשתתפים והיוצרים‬
‫נשלחו לתאי הגזים באושויץ‪,‬‬
‫באוקטובר ‪.1944‬‬
‫צילום‪ :‬האופרה של בוסטון‪2011 ,‬‬
‫תיאטרון יהודי ‪ -‬למרות הכול‬
‫"עם תחילת העבודה‪ ,‬שאלתי את עצמי איך מתמודדים עם התהום האפלה הזו‪ ,‬עם התופעה המדהימה של‬
‫אלפי אמנים ויוצרים יהודיים אשר לא פסקו ליצור עד נשמת אפם האחרונה"‬
‫| מוטי סנדק* |‬
‫במהלך עבודתי כמורה לתיאטרון שמתי‬
‫לב שחסר מאגר מידע לימודי של תולדות‬
‫התיאטרון היהודי‪ .‬זה נובע‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬
‫מהאיסור של "לא תעשה לך כל פסל ומסכה"‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אנו מכירים עיסוק יהודי כמו‬
‫תיאטרלי בשני אופנים‪ :‬הכליזמר והבדחן‬
‫בחתונה‪ ,‬וה"פורים‪-‬שפיל" שנוצר בהשראת‬
‫מגילת אסתר מצד אחד ומן הצד השני‬
‫בהשפעת הקומדיה דל‪-‬ארטה‪.‬‬
‫הטקסט היחיד במקרא שאלוהים‪ ‬אינו מופיע‬
‫בו הוא זה המדבר על המהפך שעובר עם‬
‫ישראל ‪ -‬ממצב של "כמעט השמדה" על ידי‬
‫המן הרשע אל הנס הגדול של הצלת עם ישראל‬
‫בזכות חוכמתו של מרדכי היהודי‪ .‬בטקסטים‬
‫אחרים‪ ,‬כמו יציאת מצרים‪ ,‬שירת דבורה‪,‬‬
‫ההגדה של פסח ומתן תורה‪ ,‬מופיע האל כמו‬
‫מפעיל הבובות בתיאטרון בובות המקדם את‬
‫העלילה‪ .‬זה גם המוטו בתפיסת העולם שאותה‬
‫מוביל פרופ' שמעון לוי במחקרו על התיאטרון‬
‫התנכ"י‪" ,‬התנ"ך כספר בימוי"‪.‬‬
‫אם אכן נישען על הנחה זו‪ ,‬נמצא כי על אף‬
‫שהמסורת היהודית אוסרת לקיים תיאטרון ‪-‬‬
‫בכל זאת צמח תיאטרון יהודי‪ .‬החל ביחזקאל‬
‫הטרגיקון שכתב במאה השנייה לפני הספירה‬
‫באלכסנדריה שבמצרים את "יציאת מצרים";‬
‫דרך יהודה סומו האיטלקי (‪ )1527-1592‬שחיבר‬
‫את המחזה העברי הראשון "צחות בדיחותא‬
‫דקידושין"; ובטולדו שבספרד ‪ -‬דה רוחס‬
‫והמחזה סלסטינה (‪ .)1499‬משם אנו קופצים‬
‫‪ 350‬שנה קדימה‪ ,‬לתיאטרון היידיש המקצועי‬
‫הראשון שהחל לפעול בסוף המאה ה‪ 19-‬בעיר‬
‫יאסי ברומניה‪ ,‬ביוזמתו של אברהם גולדפאדן‬
‫(‪ .)1840-1908‬גרעין זה הצמיח את גל המהגרים‬
‫של אמני תיאטרון היידיש‪ ,‬שהיגרו בתחילת‬
‫המאה העשרים לארצות הברית וייצרו את‬
‫תעשיית מחזות הזמר בברודווי‪.‬‬
‫כאשר מותחים קו בין נקודות אלה‪ ,‬מגלים‬
‫סאגה מופלאה של יצירה תיאטרונית תוססת‬
‫של התיאטרון היהודי‪ ,‬המתפתחת במקביל‪ ‬‬
‫לתיאטרון העולמי‪ .‬ויש גם נקודות השקה‬
‫מאוד מעניינות‪ .‬למשל‪ ,‬העובדה שיהודה‬
‫סומו האיטלקי הגיע עם להקת השחקנים שלו‬
‫לאנגליה‪ ,‬שם נפגש עם שייקספיר והשניים‬
‫אף ערכו סדנא משותפת‪ .‬הבנתי שהסיפור‬
‫המופלא הזה חייב לבוא לידי ביטוי באופן‬
‫המשך מעמוד ‪22‬‬
‫‪21‬‬
‫הנצחה ותודעה‬
‫ובעולם‬
‫תיאטרון‪,‬‬
‫בארץ‬
‫שיאפשר למצוא תחת קורת גג אחת את‬
‫האספקלריה המופלאה של התיאטרון היהודי‪.‬‬
‫לצורך זה הוקם לפני ‪ 10‬שנים אתר התיאטרון‬
‫המשך מעמוד ‪21‬‬
‫ההצגה או למחרת‪ ,‬אחרי החזרה הבאה‪ ,‬תישלח‬
‫בטרנספורט ייבוא לאושוויץ או לבירקנאו‪.‬‬
‫ומאחורי הקלעים – הקורבנות‬
‫עם תחילת העבודה על אוסף תיאטרון השואה‪,‬‬
‫שאלתי את עצמי איך מתמודדים עם התהום‬
‫האפלה הזו‪ .‬חיפשתי נקודת אחיזה‪ .‬התקשרתי‬
‫למנכ"ל בית ועידת ונזה בברלין והצעתי לו‬
‫הצגה של אגודת הקולטורבונד ברלין (‪ )1933-1941‬בניהולו‬
‫של קורט סינגר‬
‫‪,All‬‬
‫היהודי העולמי ‪-‬‬
‫בסיוע הסוכנות היהודית‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מיום השקתו‪ ,‬הפך האתר‬
‫לפלטפורמה‪ ‬המובילה‪ ‬בעולם‪ ,‬אם לא היחידה‪,‬‬
‫בתחום המחקר והיצירה של התרבות היהודית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬הוקם המכון הבינלאומי לקידום‬
‫תרבות יהודית וישראלית (ע"ר)‪ ,‬אשר מנהל‬
‫את האתר בפועל‪ .‬השימוש הרב שנעשה באתר‬
‫הוא עדות ניצחת לצורך בקיומו ‪ -‬עם מאה‬
‫וחמישים אלף כניסות בשבוע והמקום הראשון‬
‫במנוע החיפוש של גוגל‪ .‬הוא מכיל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫קטלוג של ‪ 2,000‬מחזות יהודיים וישראליים‪,‬‬
‫כחלק מספריית המשאבים הדיגיטלית שלנו‪,‬‬
‫הכוללת מעל‪ 10,000 ‬ספרים‪ ,‬סרטים‪ ,‬כתבי עת‪,‬‬
‫מאמרים אקדמיים וקישורי אינטרנט‪.‬‬
‫אתר זה שימש כמקפצה לשלב השני‪- ‬‬
‫מוזיאון מקוון של התיאטרון היהודי‪ ,‬אשר‬
‫חולק לעשרה אוספים‪ .‬התחלנו בקטלוג‬
‫והקמת שני אוספים ראשונים‪ :‬אוסף תיאטרון‬
‫השואה ואוסף תיאטרון ומוסיקה תנ"כית (כולל‬
‫הברית החדשה)‪ .‬כבר מהחומרים בפיילוט של‬
‫הפעילות התרבותית בטרזין‪ ,‬אפשר ללמוד‬
‫על תופעה מדהימה‪ :‬אנשים שהגיעו לסף‬
‫תהום‪ ,‬רגע לפני המוות‪ ,‬ממשיכים ליצור‪,‬‬
‫מנהלים חזרות על אופרה והולכים לשמוע‬
‫קונצרט‪ ,‬קברט או הצגה‪ ,‬שומעים הרצאות‬
‫על מדע‪ ,‬פילוסופיה ופסיכולוגיה‪ ,‬עוסקים‬
‫בציור ופיסול ומוציאים עיתוני ילדים‪ .‬כמובן‬
‫שהתרחשה פעילות תרבותית בעשרות מחנות‬
‫וגטאות אחרים‪ ,‬כאשר אתה לא יודע אם אחרי‬
‫‪About Jewish Theatre‬‬
‫‪22‬‬
‫גירסה מודרנית בתיאטרון ברקלי ארה"ב של "ברונדיבר"‪,‬‬
‫אופרת הילדים שהועלתה בטרזין בספטמבר ‪ ,194‬מאת‬
‫הנס קראסה והויפמנסטר‪ ,‬וצולמה בסרט התעמולה‬
‫הנאצי‬
‫לקיים את טקס ההשקה בחדר של ועידת ונזה‬
‫ביום ‪ 20‬בינואר ‪ 2012‬לציון ‪ 70‬שנה לוועידה ‪-‬‬
‫תחת הכותרת "אי אפשר להשמיד את רוח האדם‬
‫והיצירתיות"‪ .‬למחרת קיבלתי מכתב הזמנה‬
‫לקיים את האירוע שיכלול שבוע של אירועי‬
‫תרבות והנצחה ומסיבת עיתונאים‪.‬‬
‫"הבנתי שהסיפור המופלא‬
‫הזה חייב לבוא לידי ביטוי‬
‫באופן שיאפשר למצוא‬
‫תחת קורת גג אחת את‬
‫האספקלריה המופלאה של‬
‫התיאטרון היהודי‪ .‬תוך זמן‬
‫קצר מיום השקתו‪ ,‬הפך האתר‬
‫לפלטפורמה‪ ‬המובילה‪ ‬בעולם‪,‬‬
‫אם לא היחידה‪ ,‬בתחום המחקר‬
‫והיצירה של התרבות היהודית"‬
‫ב‪ 20-‬בינואר ‪ 1942‬בשעה ‪ 12:00‬בצהריים‬
‫התכנסו בווילה ונזה בפאתי ברלין חמישה‪-‬‬
‫עשר בכירי הרייך בראשות היידריך‪ .‬סגן אלוף‬
‫אדולף אייכמן שימש כמזכיר הישיבה‪ ,‬ורשם‬
‫את הפרוטוקול בו הוחלט בין היתר‪" :‬המשימה‬
‫בנות הקברט במחנה וסטרבורק בהולנד (‪)1942-1944‬‬
‫בבימויו של מקס ארליך‬
‫נועדה לטהר מיהודים את מרחב המחיה הגרמני‬
‫על בסיס חוקי‪ .‬במהלך הפתרון הסופי הזה של‬
‫השאלה היהודית באירופה‪ ,‬באים בחשבון כ‪11-‬‬
‫מיליון יהודים המחולקים לארצותיהם השונות‬
‫על פי רשימה מפורטת בעמוד ‪ 6‬בפרוטוקול"‪.‬‬
‫האגם בחוץ היה שקט וחלק כראי‪.‬‬
‫ב‪ 19-‬בינואר ‪ 2012‬בשעה ‪ 11:00‬בבוקר‪ ,‬בדיוק ‪70‬‬
‫שנה אחרי (פחות יום) אותה ישיבה מצמררת‪ ,‬הגעתי‬
‫לווילה ונזה בפאתי ברלין‪ ,‬אל אותו חדר ממש‪ ,‬יחד‬
‫עם שותפיי ליוזמת אוסף תיאטרון השואה אונליין‪:‬‬
‫פרופ' גד קינר‪ ,‬יו"ר מועצת המערכת האקדמית;‬
‫מתוך סרטו של אנדזה' ויידה‪ ,‬קורצ'אק (‪)1990‬‬
‫מרק איילנברג‪ ,‬מנהל פיתוח אסטרטגיה וקשרים‬
‫בינלאומיים; ומנכ"ל המכון האירופי למורשת‬
‫השואה בטרזין‪ ,‬ד"ר ירוסלב סונקה‪.‬‬
‫עם סיום הטקס ב"חדר הוועידה"‪ ,‬כשעל הקיר‬
‫תלויות ‪ 15‬תמונות ממוסגרות של ‪ 15‬חברי‬
‫הצמרת הנאצית‪ ,‬ירדנו במעלית ספונת העץ‬
‫עם המראות סביב‪ .‬מנהל וילה ונזה לחש באוזני‪:‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫"בדיוק במקום בו אנחנו עומדים עכשיו‪ ,‬במעלית‬
‫הזו‪ ,‬עמדו אייכמן והיידריך לפני ‪ 70‬שנה"‪ .‬יצאנו‬
‫החוצה לאוויר הקר של ברלין‪ .‬האגם היה שקט‬
‫וחלק כראי‪ .‬הגעתי למלון ולא יכולתי להירדם‬
‫עד עלות השחר‪.‬‬
‫התיאטרון בגטו ורשה (‪ .)1940‬בגטו פעלו חמש להקות תיאטרון מקצועיות ועשרות להקות חובבים‬
‫"דגל נולד"‪ ,‬ניו יורק (‪ )1946‬בהפקת פיטר ברגסון‪,‬‬
‫בהשתתפות‪ :‬צילה אדלר‪ ,‬פול מוני ומרלון ברנדו בתפקידו‬
‫הבימתי הראשון‪ .‬מופע התרמה מאת בן הכט לטובת‬
‫העלאת ניצולי שואה לארץ ישראל‪.‬‬
‫הייתה אז התופעה המדהימה של אלפי אמנים‬
‫ויוצרים יהודיים‪ ,‬אשר לא פסקו ליצור עד‬
‫נשמת אפם האחרונה‪ .‬בתחילה הוקם בברלין‬
‫ה"קולטור‪-‬בונד" (ארגון התרבות היהודית של‬
‫יהודים המציגים לפני יהודים‪ ,‬אשר כלל כ‪1200-‬‬
‫יוצרים‪ ,‬תזמורות‪ ,‬אמנים וכד'‪ ,‬בניהולו של קורט‬
‫סינגר)‪ ,‬שהתפשט משם לאמסטרדם ולארצות‬
‫אחרות במרכז אירופה‪ .‬היו אלה התיאטרון בגטו‬
‫וילנה; תיאטרונים‪ ,‬קברטים‪ ,‬אופרות ותזמורות‬
‫בגטו טרזין; תזמורת הנשים באושוויץ;‬
‫זמרי הרחוב והקברטים בגטו ורשה ולודז';‬
‫משימה אצילית‬
‫"זהו ציווי מוסרי ללמד ולזכור את השואה ואת המסורת המשגשגת ומלאת החיים של‬
‫הקהילות היהודיות באירופה לפני מלחמת העולם השנייה‪ .‬בל נשכח שהמשטר הנאצי‬
‫לא רק פעל להשמדת העם היהודי אלא ביקש גם למחוק כליל כל זכר לתרבות העשירה‬
‫שלו ולתרומתה העצומה לאנושות כולה‪ .‬אל מול איום ההשמדה‪ ,‬אמנים יהודים כמו גם‬
‫אנשים רגילים הפגינו אומץ וגדלות‪-‬רוח יוצאי דופן בכך שהמשיכו לבטא את רגשותיהם‬
‫וחוויותיהם בכתב ובאמצעות אמנויות המופע השונות‪.‬‬
‫בזמן שאחרוני הניצולים והעדים של אותם זמנים איומים עוברים מן העולם‪ ,‬עלינו‬
‫להבטיח שהמורשת של אלו שנספו ממשיכה לעבור הלאה אל הדורות הבאים‪ .‬בעוד‬
‫שרידי החיים היהודיים‪ ,‬טרום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬נופלים אל תהום הנשייה‪ ,‬החינוך‬
‫והתרבות הופכים חיוניים במלאכת שימור הזיכרון ובמתן האפשרות עבור הדורות‬
‫הבאים ללמוד מן העבר‪.‬‬
‫במסגרת המשימה האצילית הזו‪ ,‬לתיאטרון ולאמנויות הבמה יש פוטנציאל ייחודי‬
‫בתרגום עובדות היסטוריות ותחושות אנושיות לשפה הבינלאומית של היצירתיות‪.‬‬
‫אוסף תיאטרון השואה המקוון (‪,)The Holocaust Theatre Online Collection‬‬
‫שהושק על ידי ‪ ,All About Jewish Theatre‬יעניק לקהילה הגלובלית גישה רחבה יותר‬
‫לחלק יקר במורשת היהודית‪ .‬אונסק"ו מצדיעה ליוזמה החדשנית הזו‪ ,‬שחורטת על דגלה‬
‫את ניצחון האמנות והיצירתיות על פני השנאה‪ ,‬ההרס ורצח העם ‪ -‬ובכך מצליחה לבסס‬
‫קשרים מתמשכים בין העבר‪ ,‬ההווה והעתיד"‪.‬‬
‫אירינה בוקובה‪ ,‬מנכלי"ת מטה אונסק"ו‪ ,‬פריס‬
‫תיאטרון קאצט‪ .‬פעל במחנות‪ ,‬ובמחנות העקורים‬
‫בפולין וגרמניה ‪ 1939-1947‬בניהולו של סמי פדר‬
‫והקונצרטים‪ ,‬ההרצאות‪ ,‬האופרות בצריפים‪,‬‬
‫בעליות הגג ובחצרות‪ ,‬שלאחר יום עבודה מתיש‬
‫לא פסקו‪ .‬והיה גם תיאטרון הגמדים של משפחת‬
‫אוביץ מטרנסילבניה‪ ,‬שזכה לפופולאריות ברחבי‬
‫אירופה‪ ,‬אך בני המשפחה נבחרו כאובייקטים‬
‫לניסויים השטניים של מנגלה‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫מוסיקה אלוהית בגיהינום‪ .‬קריקטורה של מירקו טומה‪,‬‬
‫ניצול מטרזין‬
‫המשך מעמוד ‪23‬‬
‫מהיבטיה השונים‪ :‬הזיכרון‪ ,‬האנטישמיות‪,‬‬
‫הגירוש‪ ,‬ההתקוממות‪ ,‬צעדות המוות‪ ,‬מחנות‬
‫העבודה והכפייה והחיסול במשרפות הגז‪ .‬היא‬
‫לא נחקרה‪ ,‬עד היום‪ ,‬מן ההיבט הפסיכו‪-‬דרמטי‪.‬‬
‫כיצד נעשה שימוש באמצעים תיאטרליים‬
‫לכיבוש השלטון‪ ,‬להרבות סבל‪ ,‬זוועה והשמדה‬
‫המונית‪ .‬כיצד נעשה שימוש במסכה‪ ,‬באיפור‬
‫ובהעמדת הפנים לביצוע מושלם של חיסול‬
‫העם היהודי‪ ,‬רוחו ותרבותו‪ .‬לאחר רדת המסך‬
‫במאי ‪ 1945‬לא קמו הקורבנות‪ ,‬לא הסירו את‬
‫האיפור‪ ,‬לא חזרו אל ארץ החיים‪ .‬זו הייתה‬
‫ההצגה האחרונה שלהם‪ .‬הם קיבלו כרטיס‬
‫לכיוון אחד‪.‬‬
‫ביומנו מתאר יאנוש קורצ'אק אפיזודה‬
‫שולית שהתרחשה בחנות בגטו ורשה ובה קונה‬
‫מתרעמת על החנוונית‪" .‬גברתי"‪ ,‬עונה החנוונית‪,‬‬
‫"אין זו סחורה ואין זו חנות‪ ,‬את לא לקוחה ואני‬
‫"עם תחילת העבודה על אוסף‬
‫תיאטרון השואה‪ ,‬שאלתי את‬
‫עצמי איך מתמודדים עם התהום‬
‫האפלה הזו‪ .‬חיפשתי נקודת אחיזה‪.‬‬
‫התקשרתי למנכ"ל בית ועידת‬
‫ונזה בברלין והצעתי לו לקיים את‬
‫טקס ההשקה בחדר של ועידת‬
‫ונזה ביום ‪ 20‬בינואר ‪ 2012‬לציון ‪70‬‬
‫שנה לוועידה ‪ -‬תחת הכותרת "אי‬
‫אפשר להשמיד את רוח האדם‬
‫והיצירתיות"‪ .‬למחרת קיבלתי‬
‫מכתב הזמנה לקיים את האירוע‬
‫שיכלול שבוע של אירועי תרבות‬
‫והנצחה ומסיבת עיתונאים"‬
‫"הפשיסטים יכולים להרוג אותנו‪ .‬זה קל‪ .‬אבל‬
‫אנחנו פה בגטו הוכחנו שבדבר העיקרי הם‬
‫נכשלו‪ :‬הם לא הצליחו לשלול מאתנו את צלם‬
‫האדם‪ .‬את השאיפה לרוחני‪ ,‬לאמת‪ ,‬לטוב וליפה‪.‬‬
‫הם אסרו עלינו להכניס פרחים לגטו‪ ,‬ואנחנו‬
‫מגישים‪ ‬איש לרעהו עלי שלכת‪ ,‬אולי אלה הם‬
‫הפרחים הכי יפים שבני אדם הגישו מימיהם"‪.‬‬
‫בין שני הטקסטים האלה‪ ,‬המסמלים את‬
‫הייאוש והתקווה‪ ,‬שהם טיפות בים ספרות‬
‫השואה‪ ,‬אנו מנגישים באמצעות האינטרנט‬
‫באוסף תיאטרון השואה אונליין למעלה‬
‫מ‪ 1,500-‬מחזות שנכתבו והוצגו לפני השואה‪,‬‬
‫במחנות ומאז ‪ 1945‬ועד היום‪ ,‬לצד סיפורי חיים‬
‫של מאות יוצרים שנכחדו‪ ,‬ספרים‪ ,‬מאמרים‪,‬‬
‫מחקרים‪ ,‬סרטים ופרויקטים חינוכיים‪.‬‬
‫בין ייאוש לתקווה‬
‫שיאה של הדרמה המקאברית התרחשה‬
‫בטרזין‪ ,‬כאשר הנאצים החליטו לצלם סרט‬
‫תעמולה עבור הצלב האדום‪ ,‬אשר יציג את טרזין‬
‫כ"עיר לדוגמא" שהפיהרר מעניק ליהודים‪ .‬עיר‬
‫שבה מתנהלים לכאורה חיי תרבות תוססים‪.‬‬
‫קורט גרון‪ ,‬מבכירי שחקני ובימאי התיאטרון‬
‫והקולנוע בברלין ואמסטרדם‪" ,‬הוזמן" לביים‬
‫את הסרט‪ .‬בתום הצילומים נשלח גם הוא‪ ,‬יחד‬
‫עם "שחקניו" מהמחנה‪ ,‬לאושוויץ ‪.‬‬
‫"השואה לא נחקרה‪ ,‬עד היום‪ ,‬מן‬
‫ההיבט הפסיכו‪-‬דרמטי‪ .‬כיצד נעשה‬
‫שימוש באמצעים תיאטרליים‬
‫לכיבוש השלטון‪ ,‬להרבות סבל‪,‬‬
‫זוועה והשמדה המונית‪ .‬כיצד נעשה‬
‫שימוש במסכה‪ ,‬באיפור ובהעמדת‬
‫הפנים לביצוע מושלם של חיסול‬
‫העם היהודי‪ ,‬רוחו ותרבותו"‬
‫קורט גרון‪ ,‬שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע גרמני (‪1897-‬‬
‫‪ .)1944‬במאי הקברט קרוסל בטרזין‪ ,‬הופקד על בימוי סרט‬
‫התעמולה "הפיהרר מעניק עיר ליהודים" עבור הצלב‬
‫האדום‬
‫המנצח רפאל שכטר קיים בטרזין תזמורת‬
‫ומקהלה עם ‪ 160‬משתתפים‪ ,‬אשר הופיעו עם‬
‫"הרקוויאם" של ורדי‪ .‬המקהלה הלכה והידלדלה‬
‫עד ל‪ 30-‬איש בטרם נשלחו כולם למשרפות‪.‬‬
‫היצירה שימשה להם אמצעי של תקווה‪ ,‬קיום‪,‬‬
‫התרסה ומרד‪.‬‬
‫השואה נחקרה עד היום ברמה ההיסטורית‬
‫לא חנוונית‪ .‬אני כלל לא מוכרת לך ואת לא‬
‫משלמת לי‪ ,‬כי הניירות הללו אינם כסף כלל‪.‬‬
‫את אינך מפסידה ואני איני מרוויחה‪ .‬מי מרמה‬
‫פה את מי היום ולמה לו כל זה? ‪ -‬אלא שצריך‬
‫בינתיים לעשות משהו‪ ,‬לא?"‪.‬‬
‫יהושע סובול ציטט במחזהו "גטו" מיומנו של‬
‫הרמן קרוק בגטו וילנה את הפסקה המופלאה‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫אחת המרטיטות לטעמי במחזאות השואה‪:‬‬
‫* הכותב הוא מנכ"ל המכון הבינלאומי לקידום‬
‫תרבות יהודית וישראלית‪ ,‬חוקר התיאטרון‬
‫היהודי‪ ,‬יוזם ועורך של אתר התיאטרון היהודי‬
‫העולמי‪ ,‬ושל אוסף תיאטרון השואה אונליין‬
‫ובעולם‬
‫בארץותודעה‬
‫תיאטרון‪ ,‬הנצחה‬
‫בעלת הארמון מאת לאה גולדברג‪ ,‬הפקה‬
‫ראשונה ביידיש בתיאטרון היידישפיל‬
‫(‪)2012‬‬
‫מ"כצאן לטבח"‬
‫ועד ה"יודו‪-‬נאצי"‬
‫סקירה וביקורת על השואה בדרמה העברית‬
‫השואה היא מרכזית בחיינו לא רק כזיכרון של אירוע זוועתי‪ ,‬אלא כמשקפיים שדרכם ישראל חווה את עצמה בסכסוך‬
‫לאומי מתמשך ובחברת מהגרים גועשת‪ ,‬על מתחיה השונים והמגוונים‪ .‬לכן השואה היא נושא שבא לידי ביטוי בתחומי‬
‫תרבות ואמנות שונים‪ ,‬והתיאטרון בכלל זה‬
‫| ד"ר נפתלי שם טוב* |‬
‫השואה היא כבר מזמן סמן תרבותי‪ ,‬שעושים‬
‫בו שימוש מזדמן לפי האידיאולוגיה או‬
‫הפרובוקציה הדרושה מכל גווני הקשת‪ :‬החל‬
‫באמירתו המערערת של ישעיהו ליבוביץ'‬
‫בעקבות מלחמת לבנון הראשונה כנגד‬
‫התנהלות צה"ל כ"יודו‪-‬נאצי"‪ ,‬דרך אמירות‬
‫מהצד הנגדי שהקו הירוק הוא "גבולות‬
‫אושוויץ"‪ ,‬וכלה בענידת טלאי כתום והרמת‬
‫ידיים על ידי מתנחלים שפונו מרצועת עזה‪,‬‬
‫תוך ציטוט של התמונה המפורסמת של הילד‬
‫מגטו ורשה‪.‬‬
‫אל אלה מצטרפים שימוש היתר בכינויי גנאי‪,‬‬
‫כמו נאצי‪ /‬אנטישמי‪ /‬היטלר‪ /‬אייכמן וכיוצא‬
‫באלה‪ ,‬שבהם מתארים חרדים את ההתנגדות‬
‫החילונית כלפיהם‪ ,‬והאמירה "אשכנאצי"‬
‫מהצד המזרחי של המפה‪.‬‬
‫השואה היא כיום מטבע עובר לסוחר‪ ,‬כולל‬
‫הטענה ש"השואה היא בלעדית וייחודית‬
‫בהיסטוריה ולא ניתן להשוותה" וכו'‪ ,‬שבדרך‬
‫כלל משתמשים בה בצדקנות כדי למנוע‬
‫דיון על העוולות שישראל מחוללת במישורי‬
‫חיים שונים‪ .‬לכן לא מפתיע שההיסטוריונית‬
‫פניה עוז ציינה‪ ,‬בראיון עם קובי מידן‪,‬‬
‫שכשהישראלים נדרשים לבחון את ההווה‬
‫האקטואלי שלהם‪ ,‬הם לרוב משווים אותו‬
‫לשואה ולא לשום תקופה היסטורית אחרת‪,‬‬
‫מה שמלמד על עוצמתה בחינוך הישראלי‪.‬‬
‫בכלל זה נמנים גם המסעות לפולין‪ ,‬המדגימים‬
‫באופן חווייתי ומוחשי מאוד את הזוועה ‪ -‬רגע‬
‫לפני שהנערים והנערות מתגייסים לצבא‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מאז כינונה של מדינת ישראל נעשה‬
‫שימוש אידיאולוגי בשואה הן להצדקת הקמת‬
‫המדינה והן כתפיסה השיפוטית של "כצאן‬
‫לטבח"‪ ,‬תוך הדגשת הגבורה של המורדים‬
‫והפרטיזנים‪ ,‬שתאמו את הדגם הצברי‪-‬גברי‬
‫בנוסח יהודה המכבי‪ ,‬בר כוכבא‪ ,‬טרומפלדור‬
‫ולוחמי תש"ח‪.‬‬
‫המהדורה הראשונה של "השואה בדרמה‬
‫העברית"‪ ,‬מאת בן עמי פיינגולד‪ ,‬יצאה בשנת‬
‫‪ ,1989‬ולכן אין בה התייחסות להצגות ומופעים‬
‫חשובים שעלו על הבמה בשני העשורים‬
‫האחרונים‪ .‬המהדורה השנייה כוללת גם‬
‫התייחסויות למופעים והצגות רבים שעלו‬
‫מאז שנות התשעים ועד שנת ‪ ,2010‬העוסקים‬
‫בשואה במינונים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מתייחס‬
‫למחקרים חדשים שנעשו על השואה בכלל‪,‬‬
‫ומחקרים על השואה ועל ביטויה על הבמה‬
‫העברית בפרט‪ .‬זהו ספר השופע פרטים רבים‬
‫המשך בעמוד ‪26‬‬
‫‪25‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫ומשמש כמעין "ארכיון" של הצגות שואה‬
‫שנשכחו משנות השלושים והארבעים‪ ,‬שנעשו‬
‫כתגובות מיידיות לרדיפות ולזוועה‪ .‬הספר בנוי‬
‫לפי ציר כרונולוגי ותמטי‪ ,‬כך שבכל פרק ופרק‬
‫יש בדרך כלל ניתוח של הצגות מפתח מרכזיות‬
‫המייצגות את תקופתן‪ .‬בחלק מהפרקים יש‬
‫תוספות עדכניות ואף התווסף פרק (י"ג)‪ ,‬שרובו‬
‫מוקדש להצגות שהועלו בשני העשורים‬
‫האחרונים‪ .‬לצד הדיון בדרמה העברית ויחסה‬
‫לשואה‪ ,‬המחבר משווה ומתייחס גם למחזות‬
‫בשפות זרות (בעיקר בגרמנית‪ ,‬צרפתית‬
‫ואנגלית)‪ ,‬ובכך מעניק תמונה רחבה יותר‬
‫להבנת התופעה‪.‬‬
‫פיינגולד מאתר שלוש מגמות מרכזיות‬
‫בדרמה העברית ביחס לשואה‪ :‬גיבוש זהות‬
‫ציונית; ערעור‪ ,‬ביקורת ואף אנלוגיה בין‬
‫הציונות לאידיאולוגיה הנאצית; ומסחור‬
‫ושיווק השואה כמותג מוכר‪.‬‬
‫"בעבר‪ ,‬בשנות החמישים והשישים של‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬וגם לאחר מכן‪ ,‬היווה נושא‬
‫השואה‪ ,‬על כל מה שהוא מייצג‪ ,‬גורם חשוב‬
‫ומרכזי בגיבוש הקונסנזוס הלאומי והזיכרון‬
‫הקולקטיבי‪ ]...[ .‬מסוף שנות השבעים ואילך‬
‫מסתמנת מגמה נוספת שיש בה‪ ,‬לא אחת‪ ,‬גם‬
‫כדי להציג סימני שאלה על זיקה אפשרית בין‬
‫האתוס הציוני‪-‬ממלכתי לבין האידיאולוגיה‬
‫הנאצית; או לחילופין‪ ,‬לנצל את השואה‬
‫כ'תחבולה' יעילה לשיווק הצגה המזכירה‬
‫אמנם את השואה‪ ,‬כרקע‪ ,‬כאסוציאציה [‪]...‬‬
‫אבל אין בה‪ ,‬לגופו של עניין‪ ,‬התייחסות‬
‫משמעותית ונוגעת לשואה עצמה על כל מה‬
‫שהיא מייצגת ומסמלת" (עמ' ‪.)7‬‬
‫על ייצוג‪ ,‬שיפוט‬
‫מוסרי ואידיאולוגיה‬
‫בפרק השני‪ ,‬המחבר עוסק בשלוש סוגיות‬
‫מרכזיות המדגימות את הבעייתיות של‬
‫העלאת השואה על הבמה‪ .‬הסוגיה הראשונה‬
‫שואלת על עצם האפשרות של ייצוג‬
‫השואה וזוועותיה על הבמה‪ .‬דווקא הייצוג‬
‫הריאליסטי‪-‬נטורליסטי חושף עד כמה הוא‬
‫מגוחך כשמדובר באירוע מפלצתי‪ ,‬וכי סגנון‬
‫שמתאים לייצוג של דרמה משפחתית נינוחה‬
‫בסלון בורגני‪ ,‬אינו מתאים עוד לייצג תעשיית‬
‫מוות‪ .‬לכן לא פעם נפילה ל"פח" הנטורליסטי‬
‫מייצרת קיטש מלודרמטי‪ .‬על כן המתח שבין‬
‫‪26‬‬
‫המשך מעמוד ‪25‬‬
‫האופרה "צחוק של עכברוש" (נאוה סמל)‪,‬‬
‫הקאמרי (‪)2005‬‬
‫"המגמה המסחרית‪-‬שיווקית‬
‫של מחזות שואה קיימת‬
‫לרוב בזרם המרכזי‪ ,‬שבו‬
‫השואה נשארת רק כרקע‬
‫ואין בה עיסוק רציני ומעמיק‪,‬‬
‫וכך אסטרטגיה זו מצליחה‬
‫למתג את ההצגה כחשובה‬
‫ומשמעותית‪ ,‬לעתים על גבול‬
‫הקיטש‪ ,‬בלי להסתכן באמירה‬
‫מורכבת שעלולה לחבל חלילה‬
‫במכירת הכרטיסים"‬
‫הדרמטי‪-‬תיאטרוני והמלאכותי בעיקרו לבין‬
‫ההיסטורי‪-‬דוקומנטרי "האותנטי"‪ ,‬מצריך‬
‫אסטרטגיות אחרות‪" :‬דווקא עיצוב אמנותי‪,‬‬
‫שאולי אין בו התייחסות ישירה ואמינה לנושא‪,‬‬
‫יש בו כדי למתן או לעקוף את אותה 'חירשות'‬
‫ולאפשר לבני אדם לקלוט ולהפנים את העדות‬
‫ההיסטורית מתוך רגישות ותבונה" (עמ' ‪.)28‬‬
‫הסוגיה השנייה עוסקת בשאלת השיפוטיות‬
‫המוסרית‪ .‬כיצד לייצג את הקורבן היהודי ‪-‬‬
‫"כצאן לטבח"‪ ,‬כ"פרטיזן מורד"‪ ,‬או לחילופין‬
‫כ"יודנרט משתף פעולה"‪ .‬שאלת הייצוג‬
‫נעשית חמורה כשמדובר בייצוג של הנאצי על‬
‫הבמה‪ .‬האם לעצב דמות שטנית‪-‬מפלצתית‬
‫"מפלנטה אחרת"‪ ,‬כדברי ק‪.‬צטניק‪ ,‬או דווקא‬
‫דמות אנושית‪ ,‬שהרי "הם בהחלט היו בני‬
‫אדם"‪ ,‬כאמירתו הכאובה של דן פגיס‪ .‬ובכלל‪,‬‬
‫האם ניתן לייצג באופן תיאטרוני בלי לשפוט‬
‫באופן מוסרי‪ ,‬כמאמר חז"ל‪" :‬אל תדון את‬
‫חברך עד שתגיע למקומו"‪ .‬ויתרה מכך‪ ,‬השפה‬
‫היומיומית כמייצגת את המציאות שלנו אינה‬
‫מסוגלת למעשה לתאר את החוויה האנושית‬
‫הבלתי נסבלת של תקופת השואה‪ .‬פרימו לוי‬
‫מסביר‪ ,‬למשל‪ ,‬שהמילה "רעב" עבורנו היא‬
‫מקסימום דילוג על ארוחה או שתיים‪ ,‬אך היא‬
‫אינה מסוגלת לייצג חווית רעב מתמשכת של‬
‫חודשים ושנים ‪ -‬פער שנדמה כי הוא קשה עד‬
‫בלתי אפשרי לגישור‪.‬‬
‫הסוגיה השלישית היא השאלה האידיאולוגית‪,‬‬
‫שפירושה מצד אחד‪" ,‬עד איזו מידה ובאיזה‬
‫שיעור היוצר מסוגל 'לגייס' את נושא השואה‬
‫בשליחותה של תיזה חברתית או פוליטית שהוא‬
‫מבקש להטיף לה?" (עמ' ‪ .)40‬אך מצד שני‪ ,‬היא‬
‫אינה מאפשרת התחמקות‪ ,‬משום שבכל מחזה‬
‫העוסק בשואה "אנו נמצאים תמיד שם‪ ,‬עם‬
‫הקרבנות‪ ,‬וגם כאן‪ ,‬עכשיו‪ ,‬עם עצמנו" (עמ' ‪.)41‬‬
‫לכן כל מחזה שואה‪ ,‬כמו כל יצירה אמנותית‪,‬‬
‫מנסח אמירה אידיאולוגית העוסקת בהווה‬
‫הפוליטי‪-‬חברתי במובן הרחב של המילה‪ .‬במובן‬
‫זה‪ ,‬השאלה היא עד כמה המחזאי מעצב את‬
‫הדרמה כשאלות ופרובלמות היוצרות זיקה בין‬
‫המצב הפוליטי הנוכחי לשואה‪ ,‬ועד כמה הוא‬
‫מנסח מניפסט חד‪-‬משמעי וברור של היקש בין‬
‫השניים‪.‬‬
‫דרך שלוש המגמות החברתיות כלפי השואה‬
‫בדרמה העברית ושלוש הסוגיות העקרוניות‬
‫של כתיבה ויצירה על השואה‪ ,‬פיינגולד בוחן‬
‫את המחזות השונים שנכתבו לאורך השנים‪.‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬אתעכב כעת על העדכונים‬
‫והחידושים העיקריים של המהדורה השנייה‪.‬‬
‫המחבר מביא מחזות והצגות שעוסקים‬
‫בזיכרון הפרטי והקולקטיבי‪ ,‬הן של הניצולים‬
‫והן של הדור השני‪ .‬הוא מביא לא מעט הצגות‬
‫שהנרטיב שלהן הוא חזרה בזמן מההווה אל‬
‫העבר‪ ,‬הבנויות כתיאטרון סיפור‪ ,‬או עסוקות‬
‫ביחס הבין‪-‬דורי של ניצולים‪ ,‬בניהם ואף‬
‫נכדיהם‪.‬‬
‫בזרם המרכזי ניתן למנות את האופרה‬
‫"צחוק של עכברוש" של נאוה סמל (הקאמרי)‬
‫ו"רוחל'ה מתחתנת" מאת סביון ליברכט‬
‫(בית לסין)‪ .‬אך מרבית הצגות הזיכרון בפרט‪,‬‬
‫ומחזות שואה בכלל‪ ,‬עולים בעשורים‬
‫האחרונים בשולי השדה "בשיעור הרבה יותר‬
‫גבוה מאשר בתיאטרונים הרפרטואריים‪-‬‬
‫הציבוריים" (עמ' ‪ .)233‬כגון‪" :‬למה לא באת‬
‫לפני המלחמה" של ליזי דורון בתמונע ‪;2005‬‬
‫"שולם" מאת גבריאלה לב במסגרת קבוצת‬
‫התיאטרון הירושלמי ‪" ;2006‬גולגותא" מאת‬
‫שמואל רפאל בצוותא ‪" ;2003‬פרשיות רצח"‬
‫בבימוי רות קנר בסוזן דלל ‪ ;2008‬ועוד‪.‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫בפרק י"ג‪" ,‬שואה‪ ,‬דרמה ותיאטרון ‪ -‬מבט‬
‫אחר"‪ ,‬המחבר עוסק בעיקר בשתי המגמות‬
‫שהוזכרו קודם‪ :‬ב"פוליטיזציה" של השואה‪,‬‬
‫ובעיקר באנלוגיה של הקורבן שהפך תליין‪,‬‬
‫כש"הנאציות" עלולה להתממש בכל מקום‬
‫וזמן ואצל כל בני האדם‪ .‬מגמה זו לרוב נמצאת‬
‫בשולי השדה‪ .‬והמגמה השנייה היא של מסחור‬
‫השואה כמותג מוכר‪ .‬המגמה המסחרית‪-‬‬
‫"למה לא באת לפני המלחמה" (ליזי דורון)‪,‬‬
‫שיווקית של מחזות שואה קיימת לרוב בזרם‬
‫תיאטרון תמונע (‪)2010‬‬
‫המרכזי‪ ,‬שבו השואה נשארת רק כרקע ואין‬
‫בה עיסוק רציני ומעמיק‪ ,‬וכך אסטרטגיה "בשנות השמונים‪ ,‬בתרבות‬
‫זו מצליחה למתג את ההצגה כחשובה הישראלית בכלל ובפסטיבל‬
‫ומשמעותית‪ ,‬לעתים על גבול הקיטש‪ ,‬בלי עכו בפרט‪ ,‬ניתן לראות שתי‬
‫להסתכן באמירה מורכבת שעלולה לחבל מגמות דומיננטיות ביחס‬
‫חלילה במכירת הכרטיסים‪.‬‬
‫לשואה‪ :‬האחת‪ ,‬הדהודה‬
‫שתי מגמות בפסטיבל עכו‬
‫ברצוני להרחיב מעט על השואה בפסטיבל עכו‬
‫בעשור הראשון‪ ,‬עד ל‪ .1991-‬בשנות השמונים‪,‬‬
‫בתרבות הישראלית בכלל ובפסטיבל עכו בפרט‪,‬‬
‫ניתן לראות שתי מגמות דומיננטיות ביחס‬
‫לשואה‪ :‬האחת‪ ,‬הדהודה של הטראומה בקרב‬
‫הדור השני; והשנייה היא מגמת הפוליטיזציה‪,‬‬
‫קרי‪ ,‬האנלוגיה של השואה לסכסוך העברי‪-‬‬
‫ישראלי‪ .‬לטענתי‪ ,‬המופע "ארבייט מאכט פריי‬
‫מטויטלנד אירופה" (העבודה משחררת מארץ‬
‫המוות אירופה)‪ ,‬של המרכז לתיאטרון עכו (‪,)1991‬‬
‫מהווה צומת מובהק ומרכזי לשתי המגמות‬
‫התרבותיות הללו‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההצגה צומחת‪ ,‬תמטית‬
‫ואסתטית‪ ,‬ממופעי הלהקה ‪ -‬ובעיקר מ"זכרונות‬
‫דור שני בחיק העיר העתיקה" (זכרונות‪)1988 ,‬‬
‫ ומשכללת את שפתה התיאטרונית‪ ,‬שתהפוך‬‫לסימן הזיהוי שלה בשדה התיאטרון הישראלי‪.‬‬
‫בדיקת שני ההקשרים הללו‪ ,‬שנזנחו במחקר‪,‬‬
‫מדגימה כיצד השואה הייתה ועודנה תמאטיקה‬
‫מרכזית בפסטיבל‪.‬‬
‫ב‪ 1988-‬זוכה "זכרונות" בפרס הראשון‪.‬‬
‫ההצגה מטפלת בחומרים אוטוביוגרפיים‬
‫ומסמנת חיפושי דרך אחר עבודת משחק‬
‫המשלבת בין חווייתו האישית של היוצר‬
‫לחומרי המציאות‪ ,‬בסביבה אינטימית‬
‫ומשותפת עם קהל מצומצם‪ .‬הקהל מתחלק‬
‫לקבוצות קטנות‪ ,‬וכל אחת צופה בחדר אחר‬
‫בדמות‪ ,‬שמבוססת לרוב על החוויות האישיות‪,‬‬
‫הנקשרות לחוויות לאומיות של השחקנית או‬
‫השחקן‪ .‬בחלק מהחדרים עלתה גם חוויית דור‬
‫של הטראומה בקרב הדור‬
‫השני; והשנייה היא מגמת‬
‫הפוליטיזציה‪ ,‬קרי‪ ,‬האנלוגיה‬
‫של השואה לסכסוך‬
‫העברי‪-‬ישראלי"‬
‫שני לשואה‪ .‬לאחר מכן כל הקהל והשחקנים‬
‫חוגגים ליל סדר באופן פרוע ומפורק‪ .‬מעליהם‬
‫חאלד אבו עלי בונה בלבנים חומה‪ ,‬כסמל למי‬
‫שבמציאות הישראלית נמצא עדיין בעבדות‬
‫והחירות רחוקה ממנו‪ .‬עיצוב החלל האינטימי‪,‬‬
‫ארוחה משותפת וחומרים אישיים ולאומיים‬
‫העוסקים בשואה ובסכסוך יחזרו ויתפתחו‬
‫ב"ארבייט מאכט פריי"‪ ,‬שעלתה ב‪.1991-‬‬
‫הצגה זו עוסקת בזיכרון ובעיצוב מיתוס‬
‫השואה והשפעתו הטראומטית על החברה‬
‫הישראלית‪ ,‬הן מבחינה פסיכולוגית והן‬
‫מבחינה פוליטית‪" .‬השואה" אינה אירוע‬
‫שהתרחש בעבר‪ ,‬אלא "משקפיים" שדרכם‬
‫הישראלים חווים את ההווה האישי והפוליטי‪.‬‬
‫זהו אירוע ייחודי המגלם דגם של תיאטרון‬
‫אחר איכותי שדובר בו רבות במהלך שנות‬
‫הפסטיבל‪.‬‬
‫זהו מופע של חמש שעות הנערך בשני‬
‫חללים עיקריים‪ :‬במוזיאון השואה בקיבוץ‬
‫לוחמי הגטאות ובאולמות האבירים של מרכז‬
‫התיאטרון עכו‪ ,‬בגני הפסטיבל; וזאת בפני‬
‫כעשרים צופים (פעילים) במופע‪ .‬אסתפק רק‬
‫בשתי דוגמאות להמחשת שילוב שתי המגמות‪.‬‬
‫דוגמה ראשונה ‪ -‬המופע מתחיל בנסיעה‬
‫באוטובוס מעכו לקיבוץ לוחמי הגטאות‪ ,‬שם‬
‫פוגשים את זלמה (סמדר יערון)‪ ,‬ניצולת שואה‬
‫המדריכה את הצופים במוזיאון‪ .‬כבר שם נרמז‬
‫משאלותיה לקהל הקשר בין השואה לבין‬
‫עוולותיה של ישראל כיום כלפי מיעוטים‪,‬‬
‫ובעיקר לפלסטינים‪ .‬לאחר מכן חאלד אבו עלי‬
‫(שמו הפרטי של השחקן) מסביר לצופים את‬
‫פעילותו של מחנה ההשמדה טרבלינקה על פי‬
‫דגם מוקטן במוזיאון‪ .‬דבר הגורם לתחושת אי‬
‫נוחות לצופה ישראלי‪ ,‬משום הפרת המוסכמה‬
‫שזכרון השואה הוא חוויה השמורה ליהודים‬
‫בלבד וודאי לערבי אין רשות לעסוק בה וללמד‬
‫אותה‪.‬‬
‫דוגמה שנייה ‪ -‬יש במופע התרחשויות‬
‫שמפרקות את סמליה השחוקים של הציונות‬
‫ואת ייצוג השואה במסגרתה דרך התייחסות‬
‫לחוויות אישיות ומוכרות היטב לכל ישראלי‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬פרודיה על טקס יום השואה של‬
‫תלמידי בית ספר שזלמה מנצחת עליו‪ .‬לאחר‬
‫מכן הצופים התראיינו אצל השחקנים על‬
‫חוויותיהם לגבי השואה‪ .‬במידע זה נעשה‬
‫שימוש במופע בתמונת ארוחת ליל שבת‪,‬‬
‫היורדת מהתקרה במפתיע כשמסביבה‬
‫הקהל והשחקנים יחדיו‪ .‬מוני יוסף מגלם קצין‬
‫ישראלי שוביניסט המשפיל את אשתו ומעליב‬
‫את האורחים סביב לשולחן‪ .‬הוא עושה זאת‬
‫תוך שימוש במידע שנתנו הצופים בראיון‪ ,‬וכך‬
‫שוזר באופן וולגרי ומכוון בין האישי והפוליטי‪,‬‬
‫לא רק של השחקנים‪ ,‬אלא גם של הצופים‬
‫המשתתפים‪ .‬את ההצגות זכרונות וארבייט‪,‬‬
‫יש לתפוס מתוך הסקירה הבאה ולראות כיצד‬
‫התמאטיקה שבהן כבר נוכחת בעשור הראשון‬
‫של הפסטיבל‪.‬‬
‫השפעת משפט דמיאניוק‬
‫בשנת ‪ 1981‬שמחה ספקטור מעלה את‬
‫"מדיאה היהודית"‪ .‬להצגה שתי רמות מציאות‪:‬‬
‫יהודים במחנה ריכוז מעלים את "מדיאה" על‬
‫פי אוריפידס‪ ,‬והשחקנית המגלמת את מדיאה‬
‫מנהלת רומן עם המפקד הנאצי‪ .‬נוצרת מעין‬
‫אנלוגיה בין הנאציזם לדיכוי הגברי‪ .‬בהצגה‬
‫"יזכור‪ :‬מחזה נוסטלגי" (‪ ,)1983‬המופע עוסק‬
‫בחוויית הדור השני ונבחנים קשייו והיחסים‬
‫הסבוכים של בן עם אמו ניצולת שואה‪" .‬ריקודו‬
‫של ג'ינגיס כהן" (‪ ,)1984‬מציג קצין נאצי‬
‫לשעבר הרדוף על ידי קורבנו היהודי המת‪-‬‬
‫חי‪ .‬נרקמים ביניהם יחסים מורכבים הכוללים‬
‫המשך בעמוד ‪28‬‬
‫‪27‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫נקמה ואשמה‪ .‬לבסוף רוחו של הקומיקאי‬
‫היהודי יורה בקצין הנאצי‪ .‬באותה שנה מחוץ‬
‫לתחרות מופיעה "הצגת הגולם האחרונה"‪,‬‬
‫שעלילתה מתרחשת במחנה השמדה‪.‬‬
‫"פגישות ביער" מ‪ 1985-‬מציגה מערכת יחסים‬
‫של אם ובתה ואת הסימביוזה ביניהן בתקופת‬
‫השואה‪" .‬רכבת בבוואריה" מ‪ 1986-‬היא‬
‫מסע של בת לניצולי שואה ברכבת לגרמניה‬
‫בעקבות מאהב גרמני‪ .‬המסע החיצוני אנלוגי‬
‫למסע פנימי מלא ברגשי אשמה‪ ,‬מחשבות‬
‫וחוויות טעונות‪" .‬רק הכוכבים היו קרובים כל‬
‫כך" מ‪ 1987-‬עוסקת בהיסטוריון החוזר בזמן‬
‫כדי לשנות את גורלה של חנה סנש מגזר דין‬
‫המוות שהוטל עליה‪ ,‬אך ללא הצלחה‪.‬‬
‫מעיין‪" :‬כשהייתי ילד‪ ,‬אבי היה‬
‫במאי חובבים‪ ,‬שביים בדימונה‬
‫מסכות שואה עירוניות‪...‬‬
‫התבוננתי בהשתאות מהולה‬
‫בפחד בשחקנים חובבים‬
‫הלבושים בפיג'מות פסים עם‬
‫טלאי צהוב הזועקים בפתוס‬
‫כלפי השמיים לאלוהים‪ ,‬אלא‬
‫שהשחקנים היו עולים חדשים‬
‫ממרוקו והטקסט נאמר במבטא‬
‫מרוקאי כבד‪" :‬אלוּהים‪ ,‬אלוהים‬
‫מה עשית לנו שהבאת אותנו‬
‫ִלפה‪ .‬מה עשינו לך מה עשינו"‬
‫ב‪ 1987-‬מתחיל משפטו של ג'ון דמאניוק‬
‫וכנראה שיש לכך השפעה על רפרטואר‬
‫פסטיבל ‪ 1988‬המכיל שבע הצגות על השואה‪.‬‬
‫ההצגה "יעקב השקרן" מתארת את יעקב‬
‫בגטו בזמן השואה‪ ,‬המשקר לחבריו שיש‬
‫בידו רדיו קטן‪ ,‬והוא ממציא "חדשות" מלאות‬
‫תקווה‪ .‬דמותו של יעקב מחזקת את חשיבות‬
‫ההישרדות‪ ,‬האמונה והאופטימיות כנגד‬
‫מיתוס הגבורה הציוני‪ .‬המחזה "הבן של לוי"‪,‬‬
‫עוסק ביחסים בין הורה ניצול שואה לבנו הצבר‬
‫והחייל‪ .‬בשנה זו גם עולה "זכרונות דור שני‬
‫בחיק העיר העתיקה" של דודי מעיין‪ .‬ב"עיר‬
‫האין אור" רואים ניצולת שואה החוזרת בזמן‬
‫אל עיר הולדתה‪ ,‬למעין סגירת מעגל‪ ,‬וחזרה אל‬
‫ההווה‪ .‬במחזה "ברח יעקב ברח"‪ ,‬ניצול שואה‬
‫מספר ומעלה את חוויותיו האישיות מילדותו‬
‫‪28‬‬
‫המשך מעמוד ‪27‬‬
‫כדי כרסום אפרסק גדול במהלך החזרות‬
‫שהתקיימו בלשכת ראש המועצה‪ ,‬התבוננתי‬
‫בהשתאות מהולה בפחד בשחקנים חובבים‬
‫הלבושים בפיג'מות פסים עם טלאי צהוב‬
‫הזועקים בפתוס כלפי השמיים לאלוהים‪,‬‬
‫אלא שהשחקנים היו עולים חדשים ממרוקו‬
‫והטקסט נאמר במבטא מרוקאי כבד "אלו ּהים‪,‬‬
‫אלוהים מה עשית לנו שהבאת אותנו ל ִפה‪ .‬מה‬
‫עשינו לך מה עשינו?"‪( .‬מעיין‪ ,‬תשס"ב‪.)73 ,‬‬
‫חנה סנש‪ ,‬גיבורת מחזהו של אהרון מגד‪ .‬הועלה לראשונה‬
‫בתיאטרון הבימה ב‪ .1958-‬היה להצלחה בימתית גדולה‬
‫בשנות הששים‬
‫בפולין לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה‬
‫באמצעות משחק ופנטומימה‪ .‬מופעים אלה‬
‫מדגישים את האישי והתרפויטי בעיצוב חוויית‬
‫השואה על הבמה‪" .‬פוליגרף הס" עוסק ביחס‬
‫בין התליין הנאצי לקורבן היהודי בביקורתיות‬
‫פוליטית עכשווית‪ ,‬ולעומת זאת‪" ,‬קרנבל‬
‫בוונציה" מאת משה שמיר (בתחרות)‪ ,‬מעצב‬
‫את שיילוק כיהודי עיוור בעל טלאי צהוב‪.‬‬
‫מוטיב העיוורון והראייה המפוכחת מכוון‬
‫לאמירה ברורה‪" :‬העולם כולו נגדנו"‪ ,‬ולתפיסת‬
‫היהודי כקורבן של אנטישמיות וגזענות‪.‬‬
‫"שעירים לעזאזל" מ‪ 1989-‬של חוני המעגל‬
‫הוא מופע חוצות המעתיק "פיסת חיים‪/‬מוות"‪,‬‬
‫מעין שחזור הזייתי של רצח המוני בקבר אחים‬
‫של יהודים בידי נאצים‪ .‬חוני המעגל ישתמש‬
‫באסתטיקה זו ובנושאים אלה גם במופעיו‬
‫בפסטיבלים הבאים במסגרת התחרות ‪-‬‬
‫למשל‪" ,‬על הרמפה" מ‪ .1993-‬ההצגה "שם‬
‫משפחה" מ‪ 1990-‬עוסקת בהתמודדות הדור‬
‫השני עם סיפורי הזוועות של ניצולי השואה‪.‬‬
‫מסקירה קצרה זו ניתן ללמוד ש"זכרונות"‬
‫ו"ארבייט" שוזרות את שתי המגמות שצמחו‬
‫במהלך העשור הראשון של הפסטיבל‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬אבקש להביא את דבריו של דודי‬
‫מעיין‪ ,‬הבמאי של זכרונות וארבייט‪ ,‬המחבר בין‬
‫חווייתו האישית כבן להורים עולים ממרוקו‬
‫והיכרותו הראשונית עם השואה וייצוגיה‪.‬‬
‫דבריו הבאים של מעיין עשויים לרמוז על‬
‫המורכבות של השואה גם בהקשרים אתניים‬
‫רחבים יותר‪:‬‬
‫"כשהייתי ילד‪ ,‬אבי היה במאי חובבים‪,‬‬
‫שביים בדימונה מסכות שואה עירוניות‪ .‬תוך‬
‫* הכותב מלמד באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ .‬חוקר תיאטרון ישראלי‪ ,‬קהילתי וחינוכי‪ .‬כתב את‬
‫עבודת הדוקטורט שלו על ההיסטוריה של פסטיבל עכו‪.‬‬
‫* מתוך ערב עיון בנושא‪" :‬ייצוג השואה בתיאטרון‬
‫הישראלי העכשווי‪ :‬במת המשחק ובמת המציאות"‪ .‬הערב‬
‫נערך לציון יום השואה והשקת הספר "השואה בדרמה‬
‫העברית‪ :‬סוגיות‪ ,‬צורות‪ ,‬מגמות" (‪ ,)1946-2000‬מאת פרופ'‬
‫בן עמי פיינגולד (הוצאת הקיבוץ המאוחד)‪.‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫זכרונות טובים‬
‫ממחנה העקורים‬
‫בימים אלה נמצא בשלבי עריכה סופיים הסרט הדוקומנטרי "מגדלור בקצה המגף"‪ ,‬העוסק בסיפורם של הילדים‬
‫שנולדו במחנה העקורים סנטה מריה די לאוקה באזור ּפו ְּליָה שבדרום איטליה‪ .‬מאחורי הסרט‪ ,‬בבימויה של יעל קציר‬
‫ובהפקתו של גדי קסטל‪ ,‬עומדת שוני ליפשיץ‪ ,‬אחת מאלה שנולדו במחנה‬
‫| עמרי מריאן |‬
‫עבור בימאית הסרט‪ ,‬יעל קציר‪ ,‬הייתה‬
‫העבודה עליו שונה ומיוחדת לעומת סרטים‬
‫אחרים שעשתה‪" .‬אבי היה פליט של היטלר‬
‫ולא ניצול‪ .‬הוא הגיע ארצה לפני השואה‪ ,‬ואימי‬
‫היא צברית‪ .‬כל החיים לא רציתי לעסוק בנושא‪,‬‬
‫משום שראיתי את עצמי כמי ששייכת לתקומה‬
‫ולא לשואה"‪ ,‬היא אומרת‪ .‬אבל ככל שהעמיקה‬
‫בנושא וככל שנמשכו המפגשים וימי הצילום‪,‬‬
‫היא מספרת‪" :‬התחלתי לגלות יותר הבנה‬
‫ואמפתיה לצורך של ההדחקה‪ ,‬ויותר מכך ‪ -‬את‬
‫העוצמה של ההתמודדות של הניצולים עם‬
‫הצורך להמשיך‪ .‬גם כשאתה יודע שאתה בדרך‬
‫לאוניית מעפילים‪ ,‬אתה יולד ילדים ‪ -‬זה בעיניי‬
‫דבר אדיר"‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬בתחילת העבודה התאכזבה שלא‬
‫כל המעורבים בה גילו אותה התלהבות כמו זו‬
‫של שוני ליפשיץ‪ ,‬יוזמת הסרט ומהמשתתפות‬
‫בו‪" .‬עם הזמן הבנתי שכדי לשרוד בשואה‪ ,‬בחר‬
‫חלק גדול מדור ההורים להדחיק את החוויה‬
‫כדי להתחבר לחיים‪ .‬במהלך הצילומים הבנתי‬
‫יותר ויותר את הצורך הזה‪ .‬אחת הגיבורות‬
‫שנולדה במחנה אמרה 'אני לא דור שני‪ .‬אני בת‬
‫למהגרים'‪ .‬בתחילה לא הבנתי למה‪ ,‬הרי אותה‬
‫לא גידלו כבת לדור השני ולא העמיסו עליה‬
‫את כל כובד הזכרונות‪ .‬הבנתי שאנחנו עוסקים‬
‫בטווח מאוד רחב של אפיקים שהאנשים סללו‬
‫לעצמם כדי להתמודד עם הזכרון‪ .‬לא כולם‬
‫יכולים להיות אבא קובנר‪ ,‬כל הזמן 'לזכור ולא‬
‫לשכוח'‪ .‬זה מה שמאפשר להם להיות שוב‬
‫נורמליים‪ .‬עד עכשיו איתרנו ‪ 50‬ילדים מתוך‬
‫ה‪ 200-‬שנולדו במחנה‪ .‬חלקם לא ידע זאת כלל‬
‫עד לגיל מבוגר מאוד בו הם התחילו להתעניין‬
‫בעבר שלהם"‪.‬‬
‫חלק מילדי סנטה מריה די לאוקה נפגשים ביום צילום של הסרט‬
‫הדבר המרתק והחשוב ביותר שרואה קציר‬
‫בסרט הוא "הרגע שניצולי השואה מתחברים‬
‫בחזרה לחיים‪ .‬עוד לפני שהספיקו לעבד את כל‬
‫האבל והאובדן‪ ,‬הקימו משפחות חדשות וילדו‬
‫ילדים"‪ .‬הדבר האחר שמשך אותה לנושא באופן‬
‫מיוחד לדבריה‪ ,‬הוא הצורך להנחיל את העובדה‬
‫שבסוף המלחמה מרבית ארצות אירופה לא‬
‫רצו לקבל אליהן יהודים‪" .‬האיטלקים בכל‬
‫זאת סייעו להם‪ ,‬למרות שהיו הצד המפסיד‬
‫במלחמה‪ .‬ואולי בעצם זה לא 'האיטלקים'‪,‬‬
‫אלה האנשים עצמם ברמה האנושית‪ .‬העניים‬
‫והאביונים האלה שפתחו את ליבם ונתנו חיבוק‬
‫אנושי שהחזיר להם את האמונה בבני אדם"‪.‬‬
‫כדי להדגים את הדברים מצטטת קציר מיומנו‬
‫של צבי גיל‪" ,‬גשר של נייר"‪" :‬בשבילנו זה אמר‬
‫הכול‪ .‬כמעט הכול‪ .‬ים‪ ,‬אוויר‪ ,‬נוף וחופש‪ .‬חופש‬
‫כמו פראי שחזר אל הטבע‪ ,‬היו אלה ימים שבהם‬
‫לא רק ששכחנו את העבר הקרוב‪ ,‬אלא אף לא‬
‫טרחנו להביט אל המחר‪ .‬היה רק הווה‪ .‬היום‪,‬‬
‫עכשיו‪ ,‬שמחת החיים של הקמים לתחייה"‪ .‬גיל‪,‬‬
‫בן ה‪ 15-‬אז‪ ,‬שהה באותה עת במחנה עקורים‬
‫סמוך‪" ,‬סנטה מריה די באני" שמו‪.‬‬
‫"זה מה שקרה להם שם"‪ ,‬אומרת קציר‪.‬‬
‫"התחושה של החופש והאור‪ .‬הם היו מוקפים‬
‫בתמיכה של מספר גורמים‪ .‬של הבריגאדה‪,‬‬
‫של המוסדות שסיפקו את כל צרכיהם ושל‬
‫האוכלוסייה שלא אמרה 'אתם לא רצויים כאן‪,‬‬
‫אתם תת אדם'‪ .‬החזרת האמון באדם היא אחת‬
‫הנקודות המרכזיות שמציף הסרט"‪.‬‬
‫אחד הדברים שההיסטוריונים עוסקים בו‬
‫הרבה הוא עמדת הכנסייה כלפי השמדת‬
‫היהודים במהלך המלחמה‪ .‬זה לא סוד‬
‫שהאפיפיור אז די שיתף פעולה עם הגרמנים‪,‬‬
‫אבל בפועל במדינות השונות היו אנשי כנסיה‬
‫שנתנו עזרה והצילו יהודים‪" .‬בסרט יש קטע‬
‫יפה"‪ ,‬מספרת קציר‪" ,‬שבו אחת המשתתפות‪,‬‬
‫רבקה כהן‪ ,‬ילידת הונגריה שבאה ממשפחה‬
‫מאוד דתית‪ ,‬מספרת כי עבור הוריה 'גוי זה רע' ‪-‬‬
‫אבל אימה תמיד סיפרה לה על העזרה שקיבלה‬
‫מהנזירות במהלך לידתה במחנה העקורים‪.‬‬
‫מצאנו גם תמונה של בישוף שמברך את אחת‬
‫מאוניות המעפילים לפני הפלגתה לישראל‪.‬‬
‫אין ספק כי המחוות האנושיות של האיטלקים‬
‫ותקופת המגורים בווילות היפות של מחנה‬
‫העקורים היו מעין תקופת התאוששות חיונית‬
‫כל כך אחרי הטראומה הנוראה שעברו"‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫מגדלור בקצה המגף ‪ -‬הסרט‬
‫"משך שנים סירבתי להיחשב כבת לניצולים וראיתי עצמי כבתם של מהגרים‪ .‬הפקת הסרט הפכה עבורי למסע בזמן‬
‫אל מחנות העקורים בקצה העקב של המגף האיטלקי‪ ,‬אל המקום בו נולדתי"‬
‫| שוני ליפשיץ |‬
‫להיוולד באיטליה ולהגיע לארץ בגיל‬
‫חודשיים זו רק דרגה אחת פחות מלהיוולד‬
‫בארץ‪ .‬לא ממש צברית‪ ,‬אבל כמעט צברית‪ .‬זה‬
‫כל מה שידעתי עד לאוקטובר ‪ .2000‬כשבגרתי‬
‫ונסעתי לבקר באיטליה ‪ -‬התאהבתי בה מיד‪.‬‬
‫התאהבתי בנופים‪ ,‬באנשים‪ ,‬באוכל‪ ,‬בתרבות‪.‬‬
‫ביקרתי בה פעמים רבות‪ ,‬תמיד באזור‬
‫טוסקנה‪ ,‬שם התגוררה רונית ז"ל‪ ,‬בת דודתי‬
‫האהובה‪ .‬אפילו לא חשבתי להגיע לדרום‪ .‬אך‬
‫באוקטובר ‪ 2000‬נפל דבר‪.‬‬
‫בדרך מקרה התברר לרונית שנולדתי‬
‫באיטליה‪ ,‬בעיירה סנטה מריה די ל ֶאוּק ָה‬
‫שבמחוז פּו ּלי ָה‪ .‬שנה קודם לכן היא בילתה‬
‫בעיירה סמוכה‪ ,‬סנטה צ ֶ'ז ָרי ָה‪ ,‬והופתעה לראות‬
‫על קירותיו של בר מקומי כתובות בעברית‪:‬‬
‫"מזכירות"‪" ,‬חדר אוכל"‪" ,‬לעליה‪ ,‬לעבודה‬
‫ולהגנה"‪ ...‬מאיפה הגיעו הכתובות האלה? הרי‬
‫אין כאן יהודים‪ .‬היא חיפשה ומצאה אישה‬
‫מבוגרת‪ ,‬שסיפרה לה על מחנה עקורים ששכן‬
‫כאן אחרי מלחמת העולם השנייה‪" .‬מחנה‬
‫עקורים"? אז זה מה שזה היה? נולדתי אומנם‬
‫באיטליה‪ ,‬אבל במחנה עקורים? את זה אף‬
‫פעם לא סיפרו לי‪.‬‬
‫חזרתי הביתה‪ ,‬נברתי בערימת ניירות‬
‫שנשארה אצלי אחרי מות אמי‪ ,‬ניירות‬
‫שעד אז לא התפניתי לעיין בהם‪ ,‬ומצאתי‬
‫את תעודות הזהות הזמניות שהוריי קיבלו‪,‬‬
‫שבראשן מתנוסס הכיתוב‪Headquarters, :‬‬
‫‪30‬‬
‫‪Displaced Persons and Repatriation‬‬
‫‪( Subcommission‬מפקדה‪ ,‬תת ועדה‬
‫לעקורים ושבים למולדת)‪.‬‬
‫כן‪ ,‬הוגדרנו כעקורים‪ ,‬וככל הנראה שהינו‬
‫במחנה עקורים בעיירה שצלצול שמה ערב כל כך‬
‫לאוזניי‪ :‬סנטה מריה די ל ֶאוּק ָה‪ .‬התאכזבתי‪ .‬נכון‪,‬‬
‫איטליה הקסומה‪ ,‬אבל מחנה עקורים? ניסיתי‬
‫לדמיין איך זה נראה‪ ,‬ולנגד עיניי ראיתי מחנה ובו‬
‫ביתנים אפורים ומכוערים‪ ,‬מוקפים בגדר‪ .‬אבל‬
‫הרי כל זה עומד בניגוד גמור לתיאורים של רונית‬
‫את המקום‪ .‬החלטתי שאני חייבת לנסוע לשם‬
‫ולראות את המקום במו עיניי‪.‬‬
‫בינתיים גיליתי‪ ,‬בדרך מקרה‪ ,‬שאסתר‪ ,‬איתה‬
‫אני עובדת שנים רבות‪ ,‬נולדה גם היא באותו‬
‫מקום‪ ,‬וכי אמא שלה‪ ,‬אווה בן‪-‬טל‪ ,‬עדיין בחיים‪.‬‬
‫ביקשתי לראיין את אווה‪ ,‬ולנסות לדלות ממנה‬
‫סיפורים שבעזרתם אוכל אולי לבנות לעצמי‬
‫את תמונת החיים באותו מחנה עקורים‪ .‬אלא‬
‫שהיא עמדה לנסוע לכנס באוקספורד‪ ,‬ונאלצנו‬
‫לדחות את הראיון‪ .‬באוקספורד היא פגשה‬
‫אישה בשם רבקה‪ ,‬שלהפתעת שתיהן התברר‬
‫שגם היא נולדה בסנטה מריה די לאוקה‪ .‬הוריה‬
‫של רבקה גם הם כבר לא בין החיים‪ ,‬ואילו‬
‫אווה ‪ -‬ראה זה פלא ‪ -‬לא רק ששהתה כמוהם‬
‫במחנה עקורים בדרום איטליה‪ ,‬אלא שגם‬
‫באה מבּו ּשט ִינ ָה‪ ,‬עיירה בסלובקיה‪ ,‬לשעבר‬
‫הונגריה‪ ,‬בה נולדה גם אמא של רבקה‪ ,‬מה‬
‫שנותן לה סיבה כפולה לראיין את אווה‪.‬‬
‫וכך מצאנו את עצמנו בבוקר שבת ‪ -‬רבקה‪,‬‬
‫אסתר ואני ‪ -‬בביתה של אווה‪ .‬אווה פתחה את‬
‫אלבום התמונות שלה מאיטליה‪ ,‬ממנו נשקפו‬
‫אלינו צילומים של אנשים מחייכים‪ ,‬שמחים‬
‫ומאושרים‪ ,‬מבלים על חוף הים‪ ,‬ושל אימהות‬
‫המטיילות ברחוב עם עגלות ילדים כשעל‬
‫פניהן נסוכה הבעת אושר‪ .‬השתוממתי‪ :‬כך‬
‫נראים אנשים שרק לפני חודשים ספורים יצאו‬
‫מהתופת?‬
‫התרגשות וחששות‬
‫אצל אווה למדתי לראשונה שהחיים באותו‬
‫"מחנה עקורים" היו נפלאים‪ .‬התברר לי‬
‫שהמילה "מחנה" אינה משקפת את אורח‬
‫החיים שם‪ .‬העקורים שוכנו בבתי קיץ של‬
‫איטלקים‪ ,‬אמנם לא בתנאים אידיאליים ‪-‬‬
‫כמה אנשים בחדר ‪ -‬אך בכל זאת לא מחנה‬
‫מגודר כמו שראיתי בדמיוני‪ .‬רוב האנשים היו‬
‫צעירים‪ ,‬אחרי שנים של שהייה במחנות ריכוז‪,‬‬
‫מחנות עבודה‪ ,‬הסתתרות ביערות‪ ,‬ומה לא‪.‬‬
‫הם הגיעו לדרום איטליה‪ ,‬אזור יפהפה‪ ,‬שטוף‬
‫שמש‪ ,‬ים נהדר‪ .‬ארגוני הסיוע ‪ -‬אונר"א‪ ,‬הג'וינט‬
‫ו‪ ERA-‬דאגו להם למזון ולמלבוש‪ ,‬והארגונים‬
‫הציוניים דאגו לקיים שם פעילות חינוכית‬
‫ותרבותית והוראת עברית‪ .‬חיילי הבריגדה‪,‬‬
‫המוסד לעלייה ב' והפלי"ם דאגו להעלותם‬
‫לארץ ישראל‪ .‬הם השאירו מאחוריהם עבר‬
‫קשה שאותו השתדלו לשכוח‪ .‬בעתיד הם עמדו‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫הפגנה של עקורים הקוראת ללבריטים לפתוח את שערי הארץ לעליה לגאלית‬
‫להגשים את חלומותיהם הציוניים‪ ,‬ובינתיים ‪-‬‬
‫נהנו מהים ומהשמש והיו שיכורים מהחופש‪.‬‬
‫אני חייבת לנסוע לשם! ‪ -‬אמרתי‪ ,‬ובנובמבר‬
‫‪ 2009‬הצלחתי סוף סוף לתאם שבוע עם רונית‪,‬‬
‫ויחד נסענו לעיר הולדתי‪.‬‬
‫מתוך יומן המסע‪:‬‬
‫"יושבת בשדה התעופה וממתינה לטיסה‬
‫לבּ ָארי‪ .‬עוד שעה וחצי אהיה שם‪ .‬מבארי‬
‫יצאתי ואני בת חודשיים בדרכי לארץ ישראל‪.‬‬
‫אני מתארת לעצמי את ההתרגשות שאחזה‬
‫בהוריי עם תחילת המסע‪ :‬התרגשות וחששות‪.‬‬
‫מסע ימי‪-‬יבשתי עם תינוקת בת חודשיים! מי‬
‫היה מעז היום?‬
‫אני סקרנית לראות את המקום שבו נולדתי‪,‬‬
‫המקום ששימש בית להוריי למשך כמה‬
‫חודשים‪ .‬אני מסופקת אם אראה משהו‬
‫משמעותי‪ ,‬שישפוך איזשהו אור על שהותם‬
‫שם‪ .‬שהרי לא סיפרו לי על כך‪ ,‬וגם אם סיפרו ‪-‬‬
‫אינני זוכרת כמעט דבר"‪.‬‬
‫אנחנו ישנות בבּ ָארי‪ ,‬ולמחרת בבוקר יוצאות‬
‫לדרך‪ .‬התחנה הראשונה‪ :‬מוזיאון האירוח‬
‫והזיכרון בסנטה מריה אל בניו‪ .‬גשם זלעפות‬
‫כל הדרך‪ .‬מגיעות בערב לאזור ולא יודעות איך‬
‫להגיע למלון‪ .‬איטלקי מקומי עוצר על ידינו‪,‬‬
‫סוטה מדרכו ומוביל אותנו עד למקום‪ .‬אכן‪,‬‬
‫אנשים מקסימים אנשי הדרום‪ .‬למחרת בבוקר‬
‫נכנסות למוזיאון‪ .‬תמונות מחיי המחנות מוצגות‬
‫על הקירות בפורמט מוגדל‪ .‬כמו באלבום‬
‫של אווה ‪ -‬אנשים שמחים‪ ,‬פעילים‪ ,‬רבים‬
‫מהם על שפת הים‪ ,‬נהנים מהשמש ומהמים‪.‬‬
‫בחדר השני ‪ -‬טריפטיכון‪ ,‬ציור קיר בן שלושה‬
‫חלקים שצויר בידי צבי מילר‪ ,‬פליט מפולין‪,‬‬
‫ניצול אושוויץ‪ ,‬שהתגורר במקום‪ .‬הציורים‬
‫משתרעים על פני שלושה קירות ומתארים‬
‫את הגלות‪ ,‬את איטליה כגשר בין הגלות לבין‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬ואת הכניסה לארץ‪ ,‬שחייל בריטי‬
‫חוסם אותה בפני הפליטים המגיעים אליה‪.‬‬
‫ציור שמספר את הסיפור כולו‪ .‬מחוץ למוזיאון‬
‫אנחנו פוגשות את פּ ָאו ּלֹו פּ ִיזָק ָנ ֶה‪ ,‬מי שהגה את‬
‫רעיון הקמת המוזיאון‪ ,‬והוא מעניק לנו במתנה‬
‫את הספר שכתב דודו‪ ,‬מריו מנונה‪Ebrei a" ,‬‬
‫‪"( "Nardo‬יהודים בנארדו")‪ .‬למחרת ממשיכות‬
‫לסנטה מריה די לאוקה‪ .‬אני מתרגשת‪ .‬עוד‬
‫מעט אנחנו מגיעות"‪.‬‬
‫התמונה מתבהרת‬
‫מתוך יומן המסע‪:‬‬
‫"‪ ...‬מזג האוויר היה נפלא ‪ -‬השמש זרחה‪,‬‬
‫שמיים כחולים ‪ -‬והגענו לעיירה יפהפייה‪ ,‬עם‬
‫ים כחול‪-‬כחול‪ ,‬עצים ירוקים והמון וילות‪ .‬זו‬
‫העיירה הכי דרומית בעקב של המגף האיטלקי‪,‬‬
‫מצידה המזרחי נמצא הים האדריאטי‪ ,‬ומצידה‬
‫המערבי ‪ -‬הים היֹונִי‪ .‬היא בנויה סביב מפרץ‪,‬‬
‫ובתיה בנויים במפלס גבוה יותר ממפלס‬
‫החוף‪ ...‬החנינו את המכונית ממש מול משרד‬
‫התיירות המקומי ‪...Associazione Pro Loco -‬‬
‫ישבו שם כמה אנשים‪ ...‬רונית הציגה אותי ואת‬
‫הסיפור שלי והתחילה לראיין אותם‪ .‬מתברר‬
‫שאחד מהם ‪ -‬ויטֹו ק ָסי ָאנֹו ‪ -‬מחזיק ברשותו‬
‫את היומן שהכומר הפרנציסקני המקומי כתב‬
‫בתקופה ההיא‪ .‬בתכניתו לערוך מחקר ולפרסם‬
‫ספר על הנושא‪ .‬האין זו יד הגורל שפועלת‬
‫לטובתנו? אדם שני מציע לערוך לנו סיור בין‬
‫הווילות שבהן התגוררו הפליטים‪."...‬‬
‫מה? הם התגוררו בווילות היפהפיות האלה?‬
‫"‪...‬נונציו לקח אותנו במכוניתו והראה לנו את‬
‫כל הווילות שבהן גרו הפליטים‪ .‬כאן היה המטבח‪,‬‬
‫שם הייתה מרפאת שיניים ובית מרקחת‪ ,‬והנה‪,‬‬
‫זה בית החולים‪" :‬קולוניה סקרצ'יליה" (‪Colonia‬‬
‫‪ .)Scarciglia‬ממש שם נולדתי‪ ...‬יצאנו לפגוש את‬
‫ויטו‪ ,‬שלקח אותנו קודם כל אל חברו א ֶרקֹול ֶה‬
‫מֹורצָ'אנֹו‪ ,‬שכותב ספר על הפליטים היהודים‬
‫בעיירה טְריק ָז ֶה‪ .‬הספר הוא אוסף של מסמכים‬
‫ושל עדויות מפי האיטלקים המקומיים שחיו‬
‫במקום באותה תקופה"‪.‬‬
‫אט אט מתבהרת התמונה בראשי‪ .‬איך לא‬
‫סיפרו לי? איך לא ידעתי? הרי יש פה סיפור‬
‫מופלא‪ ,‬שהתרחש באזור הקסום הזה‪ ,‬אי שם‬
‫ב"סוף העולם" (כשמה של הכנסייה היושבת‬
‫על ראש הגבעה בסנטה מריה די לאוקה ‪-‬‬
‫‪ - )Finibus Terrae‬באותו רגע קצר שבין‬
‫שואה לתקומה‪ ,‬רגע של פסק זמן‪ ,‬מעין‬
‫תקופת החלמה‪ ,‬שהעניקה לניצולים שמחה‬
‫ותקווה לעתיד טוב יותר‪ .‬סיפור של לידה‬
‫ולידה מחדש! זה הרגע שבו אני מחליטה‬
‫לעשות על זה סרט‪.‬‬
‫עם שובי ארצה אני נפגשת עם חברתי‬
‫יעל קציר‪ ,‬תסריטאית ובמאית של סרטים‬
‫דוקומנטריים שעשויים תמיד במקצועיות‬
‫וברגישות‪ .‬אני מספרת לה את הסיפור‪,‬‬
‫ו"מדליקה" גם אותה‪ .‬אנחנו מחליטות לצאת‬
‫לדרך‪ ,‬ולצרף אלינו גם את רבקה ואסתר‪.‬‬
‫רבקה ואני מתחילות בתחקיר‪ .‬אני עולה‬
‫לשידור אצל ירון אנוש ב"מדור לחיפוש‬
‫קרובים"‪ ,‬ומבקשת מאנשים שנולדו שם או‬
‫כאלה שחיו שם להתקשר אליי‪ .‬מתקשרים‬
‫כעשרה אנשים‪ ,‬ואנחנו מראיינות אחדים‬
‫מהם‪ .‬במקביל אני נתקלת בעבודת דוקטורט‬
‫שנכתבה על ידי סוזנה קוקונן‪ ,‬העוסקת‬
‫במחנות העקורים באיטליה‪ .‬המידע הולך‬
‫ונצבר‪ ,‬והתמונה נפרסת‪ .‬במחוז פוליה‪ ,‬באזור‬
‫המכונה סָל ֶנטֹו ונמצא בקצה העקב של המגף‬
‫האיטלקי‪ ,‬יש חמש עיירות קטנות‪ ,‬או שמא‬
‫יש לומר כפרי דייגים‪ ,‬ששימשו בית לפליטים‬
‫היהודים‪ :‬סנטה צ'זריה‪ ,‬טריק ָז ֶה‪ ,‬סנטה מריה‬
‫די ל ֶאו ּקה‪ ,‬סנטה מריה די בּ ָאני וסנטה קרוצ ֶ'ה‪.‬‬
‫בסנטה מריה די לאוקה היה בית החולים‬
‫המרכזי בו נולדו כל התינוקות של הפליטים‬
‫ששהו שם‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪32‬‬
‫‪31‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫המשך מעמוד ‪31‬‬
‫גיליתי שהייתי אחת‬
‫מהתינוקות האלה‬
‫אנחנו קוראות ספרי זיכרונות של ניצולי‬
‫שואה מישראל‪ ,‬מארה"ב‪ ,‬מארגנטינה‪,‬‬
‫שהקדישו פרק לשהות בדרום איטליה‪ .‬בכולם‬
‫מצטיירת אותה תמונה‪ :‬שמש‪ ,‬ים‪ ,‬חום אנושי‪,‬‬
‫אושר‪ ,‬תקווה חדשה‪ .‬רבקה מחפשת אנשים‬
‫שעבדו בבית החולים‪ :‬נזירות‪ ,‬אחיות‪ ,‬רופאים‪.‬‬
‫היא פונה לאונרר"א‪ ,‬לג'וינט‪ ,‬לאיגוד האחיות‬
‫באנגליה‪ ,‬למסדר שאליו השתייכו הנזירות‬
‫שעבדו במקום‪.‬‬
‫במהלך התחקיר אני מגיעה ליומן שכתב‬
‫מאיר שוורץ (שחר) מתל יוסף‪ ,‬אשר שימש‬
‫קצין סעד מטעם אונרר"א בסנטה מריה די‬
‫לאוקה‪ .‬היומן עוסק בפעילות התנועתית‬
‫והמפלגתית במחנות‪ ,‬אך גם מביא סיפורים‬
‫אישיים‪ ,‬וביניהם סיפור על יציאתן של‬
‫משפחות עם תינוקות בדרכן לארץ ישראל‪:‬‬
‫"שבת‪ :9.2.1946 ,‬בבוקר היה מחזה מיוחד‬
‫במינו‪ 29 .‬נפש נסעו לארץ ישראל‪ .‬כל הסטף‬
‫עמד על הרגליים‪ .‬באו שני אוטומובילי משא‬
‫שהובילו את האנשים ללצ'ה ומשם לארץ‪.‬‬
‫מאות ליוו את היוצאים בהתלהבות ואני‬
‫קינאתי בהם גם כן‪ .‬עזרתי להם להעלות את‬
‫החפצים ואת התינוקות‪ .‬בשעה ‪ 10‬יצאה‬
‫השיירה מכאן ללצ'ה‪ .‬זה היה אחד המומנטים‬
‫החגיגיים ביותר שחוויתי בדרכי ובמחנות‪.‬‬
‫כשספרתי את הילדים בכיתי בדמעות ועוד‬
‫יותר בכתה נפשי משמחה"‪.‬‬
‫אני משווה בין התאריך שבו נכתב קטע זה‬
‫ביומן לבין התאריך שבו הגענו לארץ ומגלה‬
‫שהייתי‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬אחת מהתינוקות הללו‪.‬‬
‫דמעות חונקות את גרוני‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2011‬נוסעים לאזור להכנת תחקיר‬
‫מצולם‪ :‬רבקה ואני‪ ,‬יעל קציר הבמאית וגדי‬
‫קסטל המפיק‪ .‬ברומא מצטרף אלינו אֶל ְיֹו‪,‬‬
‫הצלם האיטלקי‪ .‬משתכנים במלון "ריזיירי"‪,‬‬
‫לרגלי המרינה של סנטה מריה די לאוקה‪,‬‬
‫ומתחילים בפגישות עם אנשים‪ .‬בדיוק ביום‬
‫הולדתי אנחנו עולות אל ראש הגבעה ממנה‬
‫נשקף בית החולים וצופות עליו‪ .‬אני מוצפת‬
‫ברגשות‪ .‬חושבת על אימא שלי‪ ,‬שבדיוק לפני‬
‫‪ 66‬שנים ילדה אותי ממש כאן‪ .‬מדמיינת את‬
‫האושר שלה באותם רגעים‪ .‬חושבת על אבא‬
‫שלי‪ ,‬שאיבד אישה ושלושה ילדים‪ ,‬והנה נולדה‬
‫לו תינוקת חדשה‪ .‬אני חולקת את רגשותיי עם‬
‫רבקה‪ ,‬שהפכה לחברתי הקרובה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫הדרך מהגלות לארץ ישראל‪ .‬ציור קיר של צבי מילר‪ ,‬אחד העקורים מסנטה מריה די באני‬
‫אנחנו נוסעות לבית העירייה‪ ,‬ושם מוצאות‬
‫בין ספרי הלידות המסודרים להפליא את‬
‫רישומי הלידות שלנו‪ .‬כתובים שם כל הפרטים‬
‫על הורינו‪ ,‬ולמרות שבידי כל אחת מאתנו יש‬
‫כבר תעודת לידה מקורית‪ ,‬המפגש עם ספרי‬
‫הרישום הללו מעורר בנו התרגשות רבה‪.‬‬
‫רבקה הביאה איתה אלבום ובו תמונות של‬
‫מקומיים ומנסה למצוא נזירה שעבדה בבית‬
‫החולים ואולי אף טיפלה בה ובאמה בזמן‬
‫הלידה‪ .‬היא לא מוצאת‪ ,‬אבל מישהו מזהה את‬
‫אחת הנערות שבתמונה ואנחנו פוגשים אותה‪.‬‬
‫היא עבדה בבית החולים והמפגש איתה ממלא‬
‫את כולנו התרגשות‪.‬‬
‫אנחנו פוגשות צמד דייגים זקנים שמספרים‬
‫לנו סיפורים מהווי הפליטים‪ .‬דנטה‪ ,‬שאביו‬
‫מסר את האקורדיון האהוב עליו לאחד היהודים‬
‫בתמורה לכיכר לחם לבן וריחני‪ ,‬מספר לנו‬
‫סיפור נוגע ללב‪ .‬אנחנו לומדות לדעת עד כמה‬
‫המקומיים היו עניים ורעבים‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫קיבלו את הורינו בחום‪ .‬גולדה‪ ,‬פליטה יהודייה‬
‫מרומניה שנישאה לאיטלקי מקומי ונשארה‬
‫שם‪ ,‬נרגשת עד מאוד לפגוש יהודים מישראל‪.‬‬
‫כל יום צופן בחובו מפגש מרגש‪ ,‬והרצון‬
‫שלנו לחבק את אותם איטלקים ולחלוק את‬
‫הסיפורים הללו עם "העולם" הולך וגובר‪.‬‬
‫אנחנו חוזרות לארץ‪ .‬גם רבקה פונה למדור‬
‫לחיפוש קרובים‪ ,‬ואנשים נוספים פונים אליה‪.‬‬
‫בשלב זה יש לנו כבר רשימה של ‪" 20‬ילדים"‬
‫שנולדו באותו בית חולים‪ .‬אנו מקיימות פגישה‬
‫ומציגות בפניהם קטעים קצרים מהתחקיר‬
‫שערכנו‪ .‬השמועה עוברת מפה לאוזן ועוד‬
‫"ילדים" מצטרפים‪ .‬היום הקבוצה מונה כבר‬
‫‪" 44‬ילדים"‪ ,‬רובם חיים בארץ‪ ,‬אחדים בחו"ל‪.‬‬
‫הפרוייקט הולך ומתרחב‪.‬‬
‫במרס ‪ 2013‬אנו נוסעות שוב‪ .‬הפעם אסתר‬
‫מצטרפת אלינו‪ .‬רבקה ואני‪" ,‬הוותיקות"‪,‬‬
‫עוקבות אחר ההתפעמות שלה מהמקום‪ .‬בכל‬
‫תחנה היא מדברת בטלפון עם אמא שלה‪,‬‬
‫מתארת לה את המראות וחולקת איתה את‬
‫החוויות‪ .‬כמה אני מצטערת שאני לא יכולה‬
‫לעשות את זה עם ההורים שלי!‬
‫שיאו של הביקור הפעם הוא בקבלת פנים‬
‫שעורכת לכבודנו עיריית נארדו במוזיאון‬
‫האירוח והזיכרון שבסנטה מריה אל בניו‪,‬‬
‫בהשתתפות ראשי העיירות וראש מינהל‬
‫התרבות של מחוז פוליה‪ .‬תזמורת כלי נשיפה‬
‫מקבלת את פנינו‪ ,‬זמר אופרה שר לכבודנו‪,‬‬
‫וקבוצה של כחמישה‪-‬עשר מבין ילידי לאוקה‬
‫שאיתרנו מצטרפת אלינו‪ .‬כולנו מקבלים‬
‫במעמד חגיגי זה את גיליונות הלידה שלנו‬
‫מידי ראש עיריית סנטה מריה די לאוקה‪.‬‬
‫אנחנו מעניקים למוזיאון שמלת חתונה‪,‬‬
‫שמסמלת את החתונות הרבות שנערכו‬
‫במקום‪ ,‬ואקורדיון‪ ,‬לזכר האקורדיון שהוחלף‬
‫בכיכר לחם לבן‪.‬‬
‫"אנחנו לא רוצים שהצעירים‪ ,‬הילדים‪ ,‬רק‬
‫יכירו את הסיפור אלא שגם יבינו שהמחויבות‬
‫להתנגד לגזענות ולחוסר סובלנות נוגעת גם‬
‫לחיי היומיום ואינה דבר מיוחד ויוצא דופן"‪,‬‬
‫אומרת סילביה גודלי‪ ,‬ראש מינהל התרבות‬
‫של מחוז פוליה‪ .‬ואכן‪ ,‬זו המורשת שתושבי‬
‫המחוז מנחילים לדורות הבאים‪ :‬סובלנות‬
‫וקבלת האחר במובן הכי פשוט ובסיסי של‬
‫המילה‪ .‬ועל כך יש להודות להם‪ ,‬וזו גם אחת‬
‫ממטרות הסרט‪.‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫שמונה צעירים‬
‫בנתיבי‬
‫"הבריחה"‬
‫"הבריחה" הוא פרויקט קולנועי יוצא דופן‪ .‬שמונה נערים ונערות ישראלים יצאו למסע של אלפי קילומטרים‪ ,‬בנתיבים‬
‫שעשו רבבות שרידי השואה בשלהי המלחמה במטרה להגיע לארץ‪ .‬סופו של המסע ‪ -‬סרט דוקומנטרי מפתיע‬
‫| צבי גיל ולילי הבר* |‬
‫למרות מה שרבים חושבים‪ ,‬הדור הצעיר‬
‫בארץ אינו מסתפק אך ורק במה שקורה‬
‫עכשיו בתחומי המדע‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬המידע‬
‫המקוון וכל שאר הדברים שיכולים לקדם אותו‬
‫בחייו‪ .‬הצעירים רוצים גם לדעת את העבר‪ ,‬הן‬
‫את ההיסטוריה הכללית והן את זו של העם‬
‫והמדינה‪ .‬צריך רק לעורר בהם סקרנות‪ ,‬לגרות‬
‫את התיאבון לידע הזה‪ .‬המעשים והמחדלים‬
‫של העבר הם תמרור לעתיד‪ ,‬אך זה תלוי‬
‫במידה רבה במחנכים ובמנהיגים‪ ,‬בפתיחות‬
‫וביוזמה‪.‬‬
‫תרומתם של ניצולי השואה להקמתה‪,‬‬
‫להתפתחותה ולשגשוגה של מדינת ישראל‪,‬‬
‫כציבור וכיחידים‪ ,‬היא עצומה‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬
‫הדור הצעיר שגדל בישראל יודע מעט‬
‫מאוד על תרומתם והישגיהם של הניצולים‪,‬‬
‫אשר הצליחו לשאוב מתוך כאבם ויגונם‬
‫תעצומות נפש לבנות חיים חדשים‪ .‬בתקשורת‬
‫מתפרסמים אך ורק סיפורים על הסבל והכאב‬
‫שעברו הניצולים‪ ,‬ועל המצוקות החומריות‬
‫הנוכחיות שהם חווים‪ .‬נכון‪ ,‬מצוקה עכשווית‬
‫מעוררת תשומת לב ואמפתיה לחלש ולמסכן‪,‬‬
‫ואין זה מייחד את ניצולי השואה‪ ,‬אך דיווח על‬
‫מצוקה ועוני אינם מעבירים את המסר העיקרי‬
‫של ניצולי השואה לדורות הבאים‪ :‬מסר‬
‫התקומה‪ ,‬עוז הרוח‪ ,‬הנחישות‪ ,‬ההתגברות על‬
‫הקשיים והגשמת החלומות‪.‬‬
‫חיפשנו דרך אחרת כדי לספר לדור הצעיר‬
‫את סיפור הגבורה של ניצולי השואה על‬
‫מנת להחדיר בקרבו את התודעה‪ ,‬ההבנה‬
‫והערכה לחייהם של ניצולי השואה כאן בארץ‪,‬‬
‫על ידי הצגת הפן האופטימי של יכולתם‬
‫בכל התחומים בחיינו כאן במדינת ישראל‪:‬‬
‫המשפחות שהקימו‪ ,‬התרומה המשמעותית‬
‫שלהם בתחומי חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬מדע‪ ,‬אמנות‬
‫ובתחומי יצירה אחרים‪ .‬חיפשנו דרך פחות‬
‫שגרתית על מנת להציג את סיפור מסעם של‬
‫שארית הפליטה משם‪ ,‬ממחנות העקורים‬
‫שאליהם הגיעו אחרי שנים של תופת‪ ,‬רעב‪ ,‬קור‬
‫וייסורים‪ .‬מסע של אלפי קילומטרים‪ ,‬בנתיבים‬
‫לא‪-‬נתיבים‪ ,‬ביערות‪ ,‬בהרים המושלגים ובכל‬
‫דרך אפשרית במטרה להגיע ליעד הנכסף ‪-‬‬
‫ארץ מולדת‪ .‬חיפשנו דרך שבה יוכלו הצעירים‬
‫להכיר בקשיים‪ ,‬ועם זאת ‪ -‬להעריך את‬
‫ההישגים‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬שמונה נערים ונערות ישראלים‪ ,‬מכל‬
‫הקשת החברתית‪ ,‬תרבותית ודתית‪ ,‬יצאו למסע‬
‫בעקבות תנועת "הבריחה" ‪ -‬התארגנות‪ ‬ציונית‪,‬‬
‫שהייתה אחראית להגירה‪ ‬הבלתי חוקית של‬
‫כשלוש‪-‬מאות אלף‪ ‬ניצולי שואה‪ ‬לארץ ישראל‬
‫בין השנים ‪ - 1944-1948‬ממזרח אירופה‬
‫למרכזה ולדרומה‪ ,‬במגמה להגיע לארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫אין זה המסמך התיעודי החזותי הראשון‬
‫על הבריחה‪ .‬קדמו לו הסרט של חיים גורי‬
‫"המכה ה‪ "81-‬במסגרת טרילוגיה‪ ,‬וכן סרט‬
‫תיעודי של כתריאל שחורי במסגרת סדרה‬
‫של המרכז למורשת מודיעין‪ .‬גם ההיסטוריון‬
‫היהודי הבריטי סר מרטין גילברט התייחס לכך‬
‫בעקיפין בסרט על גטו קובנו והמחתרת שם‪,‬‬
‫שכמה מחבריה היו חלק מארגון הבריחה‪.‬‬
‫אבל אלה ברובם היו קטעי התייחסות‪ ,‬כאשר‬
‫במרכז עמדה ההעפלה ועלייה ב'‪ ,‬והיו עוד‬
‫סרטי תעודה‪ ,‬שהמשותף להם ‪ -‬שהם כולם‬
‫אינם מתמקדים באחד הפרקים ההירואיים‬
‫של ניצולי השואה‪ ,‬עוד בטרם קום המדינה‬
‫ובשלהי מלחמת העולם השנייה‪ .‬שכן כל‬
‫מרכיבי הבריחה ‪ -‬חילוץ ניצולים ממחנות‪,‬‬
‫העברתם למקומות מבטחים‪ ,‬דרכי מילוט‪,‬‬
‫זיוף מסמכים לשם העברה בגבולות‪ ,‬שוחד‬
‫בגבולות‪ ,‬הליכה בנתיבים מסוכנים‪ ,‬שיט‬
‫בנהרות שוצפים וטיפוס בצוקי הרים ‪ -‬אורגנו‬
‫על ידי ניצולי שואה‪ ,‬בעיקר פרטיזנים יהודיים‪,‬‬
‫ועל ידם בלבד‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪34‬‬
‫‪33‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫המשך מעמוד ‪33‬‬
‫בשלב הרבה יותר מאוחר נכנסה לתמונה ההגנה‪.‬‬
‫התיאור המלא והממצה ביותר עד כה מצוי בספרו‬
‫של פרופסור יהודה באואר‪" ,‬הבריחה"‪.‬‬
‫החיבור להיסטוריה‪ ‬‬
‫בתחילה חשבנו שנוכל לאתר קבוצה של‬
‫נכדים או נינים של אותם ניצולים שארגנו‬
‫או השתתפו בבריחה‪ .‬עד מהרה התברר כי‬
‫זו משימה כמעט בלתי אפשרית‪ .‬הנכדים‬
‫והנינים היו‪ ,‬אבל הסבים והסבתות כבר לא‬
‫היו‪ .‬אם פה ושם נותר שריד‪ ,‬לא היה בנמצא‬
‫אדם שיהיה מסוגל לשחזר את המסע המפרך‬
‫בכוחות עצמו‪ .‬הפתרון שהביאו הבימאי‬
‫ומפיק‪ ‬סרטי התעודה הוותיק‪ ,‬מיכה שגריר‬
‫ בשיתוף עם כמה קולנוענים צעירים‪,‬‬‫ובראשם טל ברדה‪ ,‬המפיקה בפועל של סרט‬
‫"הבריחה"‪ -‬היה‪ ‬פתרון מקורי מאוד‪ .‬שגריר‬
‫הוא שאחראי על ההפקות של עמותת "עופות‬
‫החול"‪ ,‬אשר יוזמת ומפיקה סרטי תעודה‬
‫על תרומת ניצולי השואה להקמת המדינה‬
‫ולביסוסה‪.‬‬
‫לא כל הצעירים נחשפו קודם לשואה‪ ,‬ורובם‬
‫אינם צאצאים של ניצולי השואה‪ .‬ביניהם נינו‬
‫של הצנחן אנצו סירני‪ ,‬ערביה‪-‬ישראלית מעכו‪,‬‬
‫ראפר משדרות‪ ,‬בת לעובדים זרים מקולומביה‬
‫ותלמיד ישיבה מתקוע‪ .‬ייחודו של הפרויקט ‪-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כמובן‪ ,‬להיכרות האינטימית יותר עם‬
‫ההיסטוריה של התקופה‪ ,‬הקשיים‪ ,‬המקומות‪,‬‬
‫הדמויות ועוד ‪ -‬היה בעובדה שקבוצה‬
‫הטרוגנית כל כך יצאה לל"הרפתקה" של‬
‫כעשרה ימים ולמדה להכיר ולכבד זה את זו‪.‬‬
‫השאלות שהעסיקו את בני הנוער במהלך‬
‫המסע נגעו לא רק לעבר‪ ,‬ואולי העבר שימש‬
‫על המזח ממנו הפליגו הניצולים לישראל‬
‫‪34‬‬
‫כיום זה פסטורלי‪ .‬צועדים בנתיב הבריח‬
‫רקע מתאים לשאלות שמעסיקות אותם‬
‫בהווה‪ :‬דתיים וחילוניים‪ ,‬עירוניים ובני‬
‫ההתיישבות‪ ,‬גיוס לצה"ל‪ ,‬ערבים ויהודים‪ .‬עד‬
‫חצות נמשכו השיחות בין הצעירים‪ ,‬שגילו‬
‫תבונה והבנה יוצאת דופן בכל הקשור לעבר‪,‬‬
‫להווה ולעתיד‪.‬‬
‫הילי מויאל‪ ,‬התחקירנית שהכינה מסמך‬
‫מתוחקר למופת‪ ,‬הכולל התייחסות היסטורית‬
‫לנושא‪ ,‬כתבה בפתח התחקיר שהגישה‪:‬‬
‫"כשהתחלתי את פרויקט הבריחה‪ ‬ממש לא‬
‫ידעתי על המסע המרגש שאני עומדת‪ ‬לעבור‬
‫והידע ההיסטורי המאלף שמחכה ומבקש‬
‫להתגלות‪ ,‬על אחד הפרקים המרתקים‬
‫בתולדות עמנו‪ .‬כנערה בתיכון‪ ‬נחשפתי‬
‫לסיפורם של ניצולי שואה‪ ,‬סבים וסבתות של‬
‫חבריי‪ ,‬יצאתי למסע בפולין‪ ,‬כתבתי טקסטים‬
‫ליום השואה‪ .‬למדתי כמו כולם על תקופה‬
‫אפלה זאת ועל התקומה שבאה אחריה‪ .‬פרק‬
‫הביניים‪ ,‬בין השואה לבין התקומה‪ ,‬הוזכר‬
‫בדגש על מפעל ההעפלה‪ .‬אבל איכשהו את‬
‫התקופה מסוף המלחמה ועד לעלייה לאוניות‬
‫המעפילים‪ ,‬בחרו לתאר בתמצות רב‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ .‬כאשר‪ ‬מיכה שגריר הציע לי להשתתף‬
‫כתחקירנית בסרטו‪ ,‬המידע ההיסטורי שהיה‬
‫בידיי היה מועט"‪.‬‬
‫"חיפשנו דרך אחרת כדי לספר‬
‫לדור הצעיר את סיפור הגבורה‬
‫של ניצולי השואה על מנת‬
‫להחדיר בקרבו את התודעה‪,‬‬
‫ההבנה והערכה לחייהם של‬
‫ניצולי השואה כאן בארץ‪ ,‬על‬
‫ידי הצגת הפן האופטימי של‬
‫יכולתם בכל התחומים בחיינו‬
‫כאן במדינת ישראל"‬
‫אם תלמידה חרוצה ודעתנית כמוה לא ידעה‬
‫כמעט דבר על הבריחה‪ ,‬אין ספק שמאות אלפי‬
‫תלמידים ידעו עוד פחות‪ .‬ומויאל תחקרה‬
‫אך ורק על הקטע הזה של שרידי השואה‬
‫בדרכם לארץ‪ .‬היא לא עסקה כלל במה שעשו‬
‫אותם שרידים לאחר שבאו לכאן‪ ,‬הן בנטילת‬
‫החלק המסיבי במלחמת העצמאות‪ ‬ובכל‬
‫מערכות ישראל והן בתרומתם הרבה בכל‬
‫התחומים שהביאו את המדינה עד הלום‪ .‬לכך‬
‫אתייחס‪ ‬בסרט אחר שהוקרן באותו אירוע‪,‬‬
‫אשר נוגע לתרומה‪ ‬למדינה ובה‪.‬‬
‫יחד עם מויאל למדו על הבריחה גם המפיקה‬
‫טל ברדה‪ ,‬ובמאים צעירים כמו מני אליאס‪,‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫מיכל אהרונסון ואחרים‪ ,‬וכמובן השמינייה‬
‫שעומדת במרכז המסע המרתק הזה‪ .‬האחראים‬
‫לכל הפרויקט של תרומת הניצולים ולאירוע‬
‫זה הגיעו למסקנה כי הניצולים מכירים את‬
‫הסיפורים האלה‪ ,‬שחוו אותם על בשרם או‬
‫על בשר קרוביהם‪ ,‬אך חשוב להמשיך ולספר‬
‫אותם לדור הצעיר‪ .‬לאלה שנותרו ‪ -‬ולמרות‬
‫הקושי של רבים מהם להגיע לאירועים כאלו‬
‫ יש סיפוק רב וגאווה לא מועטה גם על מה‬‫שהם עשו כאן‪ ,‬ובעיקר על מה שעושה הדור‬
‫הצעיר לתיעוד הסאגה הזאת‪ .‬היעד הוא הדור‬
‫הצעיר‪.‬‬
‫זה אחד הפרקים ההרואיים והמרתקים‬
‫שקשורים בשואה‪ .‬ראשיתו בשלהי המלחמה‪,‬‬
‫בסוף ‪ ,1944‬וסופו ב‪ ,1948-‬עם הקמתה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬הוא החל כנדידה ספונטנית של פליטים‬
‫ובריחה מחתרתית של יחידים‪ ,‬ועד מהרה הפך‬
‫לתנועת המונים מאורגנת‪ ,‬שפעלה באמצעים‬
‫מוגבלים אבל בתושייה רבה להעלאתם של ‪300‬‬
‫אלף ניצולי שואה יהודים מאירופה לישראל‪.‬‬
‫יוצר הסרט החדש הוא איש הקולנוע‬
‫והטלוויזיה מיכה שגריר‪ ,‬מבכירי הבמאים‬
‫והמפיקים בישראל‪ ,‬שקיבל בחודש שעבר את‬
‫פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע למפעל‬
‫חיים‪ .‬שגריר חתום‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על הסרט "בצאת‬
‫ישראל" (‪ ,)2010‬שבו שחזרה קבוצת ישראלים‬
‫את המסע של יהודי אתיופיה בשנות ה‪80-‬‬
‫בדרכם לישראל‪ .‬כעת הוא מנסה להשתמש‬
‫באותו רעיון כדי לשחזר מסע יהודי מתקופה‬
‫אחרת‪ ,‬בשיתוף עם עמותת "עופות החול"‪,‬‬
‫שמפיקה סרטים על ניצולי שואה ועל החיים‬
‫החדשים שבנו לעצמם‪.‬‬
‫"אנחנו מנסים לעסוק בשואה מנקודת מבט‬
‫שונה ולעשות ניסוי במסע‪ ,‬שיהיה גם טיול‬
‫לימודי וגם חוויה מעצבת לצעירים האלה"‪,‬‬
‫אומר שגריר‪" ,‬ריאליטי היא לא מלה גסה‪ .‬אנחנו‬
‫השתמשנו בשיטות ובלשון של הריאליטי כדי‬
‫ליצור דרך חדשה להנחיל את ההיסטוריה של‬
‫העם לדורות הצעירים‪ .‬לא רק כדי שילמדו ויבינו‬
‫מדריך הקבוצה בחצייתהאלפים בשיחה עם טובה זהבי‬
‫שחזרה אחרי ‪ 70‬שנה למסלול הבריחה‪ .‬מסתבר שהוא בן‬
‫של קצין אס‪.‬אס שסיפר כי אביו סירב לדבר על התקופה‬
‫מחפשים את הכיוון‪ .‬כיום זה קל‬
‫מה קרה‪ ,‬אלא כדי שיחשבו מה קורה ומה יקרה‪.‬‬
‫זאת המטרה"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬
‫עדות ממקור ראשון‬
‫ואולי טוב מכל להבין וללמוד על הצלחת‬
‫הפרויקט באמצעות דברי המשתתפים בו‪:‬‬
‫איתמר קונפינו‪ ,‬בן ‪ ,18‬מכוכב יאיר‪ ,‬נינו של‬
‫הצנחן אנצו סרני‪ .‬ב‪ 1944-‬יצא סרני עם קבוצת‬
‫צנחנים מישראל לאירופה הכבושה‪ ,‬לסייע‬
‫ליהודים להיחלץ מהטרור הנאצי‪ .‬הוא נתפס‬
‫בידי הנאצים והוצא להורג במחנה הריכוז דכאו‬
‫בגרמניה‪ .‬על שמו קרוי קיבוץ נצר סרני‪.‬‬
‫קונפינו‪" :‬מה שמושך אותי בסרט החדש הוא‬
‫הרעיון שאוכל לחוות את מה שסבא רבא שלי‬
‫והיהודים האחרים עברו אחרי השואה‪ .‬זה מרתק‪.‬‬
‫מבחינתי‪ ,‬השואה הוכיחה בלי צל של ספק שלא‬
‫רוצים אותנו בשום מקום בעולם ושליהודים אין‬
‫מדינה חוץ מישראל‪ .‬אין דרך אחרת"‪.‬‬
‫נרדין אליאס‪ ,‬ערבייה ישראלית בת ‪ 18‬וחצי‬
‫מעכו‪" .‬כערבייה‪ ,‬לי אין קשר לשואה‪ .‬המשפחה‬
‫שלי גרה פה כבר דורי‪-‬דורות‪ .‬אבל היא דוגלת‬
‫בערכים הומאניים‪ .‬לאמא שלי היה חשוב שאדע‬
‫מה עבר על העם היהודי ושאכיר את העוול‬
‫שנעשה לו‪ .‬אפשר לקרוא ספרים על השואה‪,‬‬
‫אבל אין כמו להיות במקומות עצמם‪ .‬לראות את‬
‫הסביבה והמבנים‪ ,‬לחוש ולגעת‪ .‬זה נושא שצריך‬
‫להעסיק כל אחד‪ ,‬ולא רק יהודים‪ ,‬כל בן אדם"‪.‬‬
‫אליאס מכירה מקרוב את תחושת המיעוט‬
‫הנרדף מימיה כתלמידה ערבייה יחידה בבית‬
‫ספר יהודי‪" .‬היו כאלה שלא אהבו את זה‪ .‬קיללו‬
‫אותי וגם מכות קיבלתי‪ ,‬אבל אני לא מצטערת‪.‬‬
‫אצל חלק מהתלמידים הצלחתי לשנות את‬
‫הדעה הקדומה השלילית על הערבים"‪.‬‬
‫אלון לוי‪" :‬בבריחה היו רגעים קורעי לב‪ ,‬שקשה‬
‫לעמוד בפניהם"‪ ,‬אומר אלון לוי‪ ,‬הבמאי‪ ,‬כשהוא‬
‫סוקר סיפורים היסטוריים וזיכרונות של אנשי‬
‫הבריחה‪ ,‬שאותם הוא רוצה לשחזר בסרט‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬שריגש אותו במיוחד‪ ,‬הוא הפוגרום שאירע‬
‫בעיר קיילצה בפולין ביולי ‪ ,1946‬כשנה לאחר‬
‫תום המלחמה‪.‬‬
‫בעקבות עלילת דם על חטיפת ילד פולני בידי‬
‫יהודים‪ ,‬המונים משולהבים טבחו ביהודי העיר‪.‬‬
‫עשרות נרצחו‪" .‬ואז מגיע לשם יהודי אחד‪ ,‬שהיה‬
‫מראשי תנועת הבריחה‪ ,‬ועם אקדח ותעודות‬
‫מטעם האו"ם מחלץ את הפצועים ומעביר אותם‬
‫למקום מבטחים‪ ,‬מלווה בשיירה של טנקים‬
‫אמריקאים"‪ ,‬מספר לוי‪" .‬הרגע הזה מסמל את‬
‫המעבר מפסיביות לאקטיביות‪ .‬אנשים שעד‬
‫לפני רגע היו אסירים במחנות‪ ,‬מגלים פתאום‬
‫תעוזה שלא תיאמן"‪.‬‬
‫טל ברדה‪" :‬הנערים עברו דרך הרים מושלגים‬
‫וצוקים ובמקומות בלתי אפשריים ‪ -‬בדומה‬
‫למסלול שעשו היהודים בתנועת הבריחה ‪ -‬כדי‬
‫לנסות להבין מה עבר עליהם‪ .‬הם עברו מסע‬
‫אישי מאוד‪ ,‬רציני‪ ,‬והדינמיקה שנוצרה ביניהם‬
‫הפכה חלק מרכזי בסרט‪ .‬רצינו לבדוק איך בני‬
‫הנוער בישראל של היום מתחברים לשואה‬
‫ולזיכרון‪ .‬הראנו להם דברים‪ .‬בשביל לעזור להם‬
‫לעבור שינוי צריך גם להיות פרובוקטיביים‪.‬‬
‫מה שעשינו היה‪ ,‬בפועל‪ ,‬להציע אלטרנטיבה‬
‫למסעות לפולין"‪.‬‬
‫* הכותבים הם ממקימי ומנהלי עמותת "עופות‬
‫החול"‬
‫‪35‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫ייצוג ניצולי השואה‬
‫בקולנוע הישראלי‬
‫מדוע התעלם הקולנוע העלילתי הישראלי מהשואה שנים רבות? מדוע הציג את ניצולי השואה כקבוצה הומוגנית שבה‬
‫אנשים סהרורים‪ ,‬תלושים ופסיביים‪ ,‬והתעלם מהתרומה העצומה של ניצולי השואה למדינת ישראל? האם חלו שינויים‬
‫בתדמיות אלה לאורך השנים?‬
‫| ד"ר ליאת שטייר לבני* |‬
‫הקולנוע העלילתי הארץ ישראלי נדרש‬
‫לנושא ניצולי השואה והתערותם בחברה‬
‫הישראלית כבר בתום מלחמת העולם השנייה‬
‫וממשיך לעסוק בו עד ימינו‪ .‬ייצוג השואה‬
‫וניצולי השואה בקולנוע הישראלי נדון לאורך‬
‫השנים במספר מחקרים‪ .‬החוקרים היו תמימי‬
‫דעים באשר לייצוג הנושא בקולנוע העלילתי‬
‫בעשורים הראשונים לאחר השואה‪ :‬במרכז‬
‫הקולנוע העלילתי שעסק בנושא השואה‬
‫בשנות הארבעים עמדו דמויות של ניצולים‬
‫שאופיינו בסדרה של סטריאוטיפים שליליים‪.‬‬
‫יהודי אירופה מתוארים בסרטים כמי שהלכו‬
‫"כצאן לטבח"‪ ,‬ביצעו לא פעם מעשים לא‬
‫מוסריים כדי להישאר בחיים ולאחר השואה‬
‫נותרו שבורים בגופם ובנפשם‪ ,‬חסרי יכולות‬
‫ופסיביים לחלוטין‪.‬‬
‫רק בעזרת אנשי הארץ הם מצליחים‬
‫להשתקם ולעבור טרנספורמציה ‪ -‬להפוך‬
‫מיהודים גלותיים ליהודים חדשים‪ ,‬כמו למשל‬
‫בסרטים "בית אבי" (הרברט קליין‪,)1947 ,‬‬
‫"דמעת הנחמה הגדולה" (ג'וזף לייטס‪,)1947 ,‬‬
‫"קרייה נאמנה" (ג'וזף לייטס‪ )1952 ,‬ועוד‪.‬‬
‫הייצוג הקולנועי הזה מחק כל זכר לפעלתנות‪,‬‬
‫ליוזמה ולעזרה ההדדית‪ ,‬שהיו חלק בלתי נפרד‬
‫מחיי הניצולים עוד באירופה בזמן השואה‪,‬‬
‫לאחריה באירופה‪ ,‬וכאשר בנו לעצמם בית‬
‫חדש במקומות שהיגרו אליהם‪.‬‬
‫סדקים בהיטמעות האידילית הזאת אפשר‬
‫למצוא כבר בקולנוע של שנות החמישים‪ ,‬והם‬
‫מעמיקים והולכים עם השנים‪ .‬משלהי שנות‬
‫השבעים הסרטים מפנים אצבע מאשימה‬
‫‪36‬‬
‫הקיץ של אביה‪ .‬לא אוטוביוגראפי‬
‫"השינויים בתיאור החברה‬
‫הקולטת ותהליך הקליטה‪,‬‬
‫המופיעים בקולנוע העלילתי‬
‫הישראלי משנות השמונים של‬
‫המאה העשרים ואילך‪ ,‬לא הביאו‬
‫להרחבת העיסוק בשואה עצמה‬
‫ולא שינו את דימוים הסטריאוטיפי‬
‫השלילי של ניצולי השואה"‬
‫לעבר החברה הקולטת ומתארים אותה‬
‫כמורכבת מאנשים אטומים‪ ,‬נצלנים וגסי רוח‪,‬‬
‫שדחקו את ניצולי השואה לשוליים‪.‬‬
‫חוקרי קולנוע טוענים כי משנים אלו חל‬
‫שינוי עצום בדמותם של ניצולי השואה‬
‫בקולנוע העלילתי‪ :‬הסרטים החלו לתאר אותם‬
‫בצורה מורכבת יותר‪ ,‬אמפאטית‪ ,‬השמה דגש‬
‫על מצוקותיהם ומפנה אצבע מאשימה כלפי‬
‫היישוב הקולט‪.‬‬
‫טענתי היא הפוכה ‪ -‬ממחקרי עולה כי‬
‫הקולנוע העלילתי אינו מציג התפתחות בדימוי‬
‫של ניצולי השואה ובייצוג השואה‪ ,‬אלא דריכה‬
‫במקום‪ ,‬חזרה על הסטריאוטיפים שהופיעו‬
‫בשנות הארבעים ואף העמקתם‪ .‬השינויים‬
‫בתיאור החברה הקולטת ותהליך הקליטה‪,‬‬
‫המופיעים בקולנוע העלילתי הישראלי משנות‬
‫השמונים של המאה העשרים ואילך‪ ,‬לא הביאו‬
‫להרחבת העיסוק בשואה עצמה ולא שינו את‬
‫דימויים הסטריאוטיפי השלילי של ניצולי‬
‫השואה‪.‬‬
‫בקולנוע העלילתי של העשורים האחרונים‬
‫עדיין ניכרת מגמה של קיבוע הדימויים‬
‫השליליים של ניצולי השואה משנות‬
‫הארבעים‪ :‬אנשים שבורים בגופם ובנפשם‪,‬‬
‫גנבים‪ ,‬סוחרים בשוק השחור‪ ,‬בעלי עבר‬
‫והווה מפוקפק‪ .‬ההזדהות עם כאב ההגירה‬
‫והביקורת על הקולטים המופיעה בקולנוע‬
‫משלהי שנות השבעים אינה משנה את הדימוי‬
‫השלילי הבסיסי של ניצול השואה‪ .‬להפך‪,‬‬
‫הוא מחריף‪ :‬מרבית הסרטים משלהי שנות‬
‫השבעים ואילך ממירים את המהלך הליניארי‬
‫של סרטי העשורים הראשונים (שהסתיים‬
‫בהשתלבות מוצלחת) במהלך מעגלי‪ .‬ניצולי‬
‫השואה מוצגים מראשית הסרט ועד סופו כמי‬
‫שנמצאים בשוליים הסהרוריים של החברה‪,‬‬
‫ללא יכולת לחדור למרכז‪ .‬כך‪ ,‬במשך יותר‬
‫משישים שנה שנים נדחקת השואה לשולי‬
‫הסיפור הקולנועי‪ ,‬וניצולי השואה מוצגים כבני‬
‫אדם שאינם מתפקדים באופן תקין‪ ,‬פסיביים‬
‫ולרוב חולי נפש הממיטים אסונות על עצמם‬
‫ועל סביבתם‪.‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫סודות משפחה‪ .‬ניצול ופדופיל‬
‫"השינויים בתיאור החברה‬
‫הקולטת ותהליך הקליטה‪,‬‬
‫המופיעים בקולנוע העלילתי‬
‫הישראלי משנות השמונים‬
‫של המאה העשרים ואילך‪,‬‬
‫לא הביאו להרחבת העיסוק‬
‫בשואה עצמה ולא שינו את‬
‫דימויים הסטריאוטיפי השלילי‬
‫של ניצולי השואה"‬
‫דימוי המסכנים נשאר‬
‫יוצרי הסרטים בעשורים הראשונים‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬שיחקו עם העובדות ההיסטוריות‬
‫כרצונם‪ .‬כדי ליצור את הרושם שמדובר ב"אבק‬
‫אדם" שיכול להשתקם רק בארץ‪ ,‬הסרטים‬
‫הללו מחקו כל זכר לפעלתנות‪ ,‬ליוזמה ולעזרה‬
‫ההדדית שהיו חלק בלתי נפרד מחיי הניצולים‬
‫באירופה בזמן השואה ולאחריה וכאשר בנו‬
‫לעצמם בית חדש במקומות שהיגרו אליהם‪.‬‬
‫הפריחה התרבותית במחנות העקורים‬
‫באירופה‪ ,‬העיתונות‪ ,‬התיאטרון‪ ,‬הנישואין‬
‫ועוד ‪ -‬כל אלה נעלמו‪ .‬האם לא היו ניצולי‬
‫שואה שהגיעו לארץ במצב קשה? בוודאי‬
‫שהיו ‪ -‬אך היו גם רבים אחרים‪ .‬הסרטים מחקו‬
‫כל זכר לאינדיבידואליזם ולהטרוגניות והציגו‬
‫את ניצולי השואה כקבוצה הומוגנית אחת‬
‫פגועה‪ .‬הם הוצגו בפני הציבור הרחב כאילו‬
‫הם משקפים אמת עובדתית‪ .‬מעט מאוד‬
‫השתנה בעשורים האחרונים‪ ,‬רוב הסרטים עד‬
‫לימינו אינם מתמודדים עם דמותם האקטיבית‬
‫של ניצולי השואה‪ ,‬עם פעילותם במסגרת‬
‫עלייה ב'‪ ,‬עם ההגירה למקומות אחרים‪ ,‬עם‬
‫כוחות הנפש האדירים שהפגינו בבניית חיים‬
‫חדשים‪ ,‬ואינם מצליחים להשתחרר מהדימוי‬
‫השלילי והשטחי שלהם ולבנות דמות מורכבת‬
‫ואנושית‪.‬‬
‫יש לכך דוגמאות רבות‪ :‬ב"רובה חוליות"‬
‫(אילן מושינזון‪ ,)1979 ,‬פלסטינה חולת הנפש‬
‫חיה בצריף רעוע על שפת הים ומחכה לעד‬
‫למי שאמורים להגיע "משם"‪ .‬ב"פרשת וינשל"‬
‫(אברהם הפנר‪ ,)1979 ,‬ניצול השואה ידידיה כהן‬
‫מכונה "חולה נפש"‪" ,‬משוגע" ו"פרנואיד"‪,‬‬
‫ומתואר כמי שעשה "ביזנס" מהשואה‪ .‬כהן‬
‫מאשר תפיסות אלה במונולוג הזוי ונרקיסיסטי‬
‫שהוא נושא בפני הגיבורות ואחר כך במפגש‬
‫שבו הוא מודיע להן כי הוא בדרך ל"ברגן בלזן‬
‫דינר" ו"ברגן בלזן קוקטייל"‪ .‬ב"מחבואים" (דן‬
‫וולמן‪ ,)1980 ,‬ניצול השואה ינקוש‪ ,‬המכונה‬
‫בפי כל "המשוגע"‪ ,‬מסרב להתקלח בשל‬
‫זיכרונות העבר‪ .‬ב"תל אביב ‪ -‬ברלין" (ציפי‬
‫טרופה‪ ,)1987 ,‬הניצולה חולת הנפש מאיימת‬
‫לרצוח את בנימין הגיבור ללא סיבה‪ ,‬וניצולה‬
‫אחרת שנאלצה לזנות באושוויץ משחקת‬
‫עם בנימין את משחקי הפיתוי שלימדו אותה‬
‫הקצינים הנאצים‪ .‬ב"שם נרדף" (ניצה גונן‪,‬‬
‫‪ ,)1989‬שיינקה‪ ,‬ששכלה את בנה באושוויץ‪,‬‬
‫אינה מדברת ומסתובבת כסהרורית ברחובות‬
‫תל אביב‪ .‬ב"גולם במעגל" (ענר פרמינגר‪,)1993 ,‬‬
‫האם ניצולת השואה מאושפזת מעת לעת‬
‫בשל התמוטטויות נירוטיות‪ .‬ב"ארץ חדשה"‬
‫(אורנה בן‪-‬דור‪-‬ניב‪ ,)1994 ,‬הילדה הניצולה אנה‬
‫מסרבת לדבר ולהתקלח ועושה את צרכיה‬
‫ללא שליטה‪ ,‬ואחיה יאן מנסה לשחזר את ימי‬
‫השוק השחור של מחנות העקורים בישראל‪.‬‬
‫ב"עץ הדומים תפוס" (אלי כהן‪ ,)1995 ,‬הילדים‬
‫יורק וזאביק‪ ,‬ששרדו ביערות פולין‪ ,‬ממשיכים‬
‫בהתנהגות החייתית שסיגלו לעצמם בעבר גם‬
‫בהווה בארץ ישראל‪ .‬הם מתנהגים כחיות פרא‬
‫ודוהרים ביערות המקיפים את כפר הנוער תוך‬
‫כדי השמעת יללות בלתי פוסקות‪ .‬ב"הערב‪:‬‬
‫הניצול" (גבריאל ביבליוביץ'‪ ,)2001 ,‬אנדריי‬
‫ניצול השואה הוא הומלס המסתובב בחוסר‬
‫מעש ברחובות תל אביב ונושא מונולוגים‬
‫הזויים על ימי השואה‪.‬‬
‫אובייקט של האתוס הציוני‬
‫ולא אנשים‬
‫גם בסרטים שאינם חוזרים אל ימי העלייה‬
‫ההמונית‪ ,‬אלא עוסקים בעשורים אחרים‪,‬‬
‫הסרטים חוזרים על הדימוי של ניצול השואה‬
‫השבור בנפשו המתנתק מן החברה ו‪/‬או פוגע‬
‫בה‪ .‬ב"סודות משפחה" (ניצה גונן‪,)1998 ,‬‬
‫הסבתא ניצולת השואה נוטלת כדורי הרגעה‪,‬‬
‫וניצול השואה ההומוסקסואל הוא פדופיל‬
‫המנסה לכפות עצמו על נער צעיר‪ .‬ב"תגובה‬
‫מאוחרת" (שמוליק קלדרון‪ ,)2004 ,‬ניצול‬
‫השואה הוא חולה נפש המאושפז בבית חולים‬
‫פסיכיאטרי‪ .‬ב"מטאליק בלוז" (דני ורטה‪,‬‬
‫‪ ,)2004‬הוריו של הגיבור‪ ,‬ניצולי השואה שכלל‬
‫אינם מופיעים בסרט‪ ,‬מתוארים כמי שהחיים‬
‫במחיצתם היו בלתי אפשריים‪ ,‬משום שהיו‬
‫מביאים לבית כל פיסת לחם רקובה שמצאו‬
‫ברחוב‪ .‬זיכרונות השואה שהעבירו לבנם‬
‫משתלטים עליו בעת מסעו בגרמניה וגורמים‬
‫לו לתקוף באלימות שוטר המבקש ממנו‬
‫תעודות‪ ,‬וכמעט להרוג אותו‪ .‬התיאור אף חמור‬
‫יותר ב"שישה מיליון רסיסים" (ציפי טרופה‪,‬‬
‫‪ .)2002‬בסרט זה האם ניצולת השואה מעבירה‬
‫את מחלת הנפש לבתה‪ .‬הבת מתמוטטת בסופו‬
‫של דבר ומאושפזת בבית חולים לחולי נפש‪,‬‬
‫תגובה מאוחרת‪ .‬הניצול מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי‬
‫"כדי ליצור את הרושם שמדובר‬
‫ב'אבק אדם' שיכול להשתקם‬
‫רק בארץ‪ ,‬הסרטים הללו מחקו‬
‫כל זכר לפעלתנות‪ ,‬ליוזמה‬
‫ולעזרה ההדדית שהיו חלק‬
‫בלתי נפרד מחיי הניצולים‬
‫באירופה בזמן השואה ולאחריה‬
‫וכאשר בנו לעצמם בית חדש‬
‫במקומות שהיגרו אליהם"‬
‫משום שהיא רואה מראות מן השואה ומדמה‬
‫לעצמה שהיא אחת מהיהודים המובלים‬
‫בדרכם למוות ברכבות הבקר‪ .‬ב"מחילות"‬
‫(אודי אלוני‪ ,)2006 ,‬הבמאי מציג שני סוגים‬
‫של ניצולי שואה‪ :‬הנרי‪ ,‬שהדחיק ובנה לעצמו‬
‫קריירה‪ ,‬ויעקב‪ ,‬ששקע בטראומה ומאושפז‬
‫בבית חולים לחולי נפש‪ .‬הסרט מבהיר כי דרכו‬
‫של ניצול השואה יעקב חולה הנפש עדיפה‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫הטראומה של הנרי תחזור ותופיע אצל בנו‪,‬‬
‫שיאושפז באותו מוסד‪ .‬ב"מכתבים לאמריקה"‬
‫(חנן פלד‪ ,)2006 ,‬מוישה ולדמן ניצול השואה‬
‫מתחיל להזות כי עוזרו של הנשיא קנדי הוא‬
‫יענקל‪ ,‬בנו שאבד לו באושוויץ‪ .‬מוישה שוקע‬
‫בהזיות שווא ומאבד אחיזה במציאות‪ .‬גם‬
‫כאשר מחלות הנפש אינן מוזכרות בסרטים מן‬
‫השנים האלה‪ ,‬הניצול עדיין אינו מוצג כדמות‬
‫יציבה היכולה לעמוד במרכז החברה‪ ,‬אלא‬
‫כחלק משוליים סהרוריים ואפלים ("טרנזיט"‪,‬‬
‫דניאל וקסמן‪.)1980 ,‬‬
‫ללכת על המים‪ .‬ניצול שהפך לבכיר במוסד‬
‫"בשלהי שנות הארבעים היה‬
‫הקולנוע הארץ ישראלי חלק‬
‫ממנגנון תעמולה ציוני מסועף‬
‫וענף‪ ,‬שיצר מתקפה תקשורתית‬
‫רחבה בעולם‪ .‬לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה ביקשו המוסדות‬
‫הציוניים בארץ להשיג תמיכה‬
‫עולמית לרעיון שמקומם היחיד‬
‫של ניצולי השואה הוא בארץ‬
‫ישראל ושיש להקים בה ישות‬
‫מדינית ליהודים‪ ,‬ולקבל תמיכה‬
‫כספית ופוליטית"‬
‫בנוסף‪ ,‬השואה וניצולי השואה היו ונותרו‬
‫אובייקטים של האתוס הציוני‪ ,‬כאשר בשנות‬
‫הארבעים והחמישים השתמשו היוצרים‬
‫בניצולי השואה כדי לחזק אותו‪ .‬ניצולי השואה‬
‫לא הוצגו כסובייקט אלא היוו אובייקט של‬
‫המאבק הציוני על הקמת המדינה וביסוסה‪.‬‬
‫הסטריאוטיפים השלילים שנקשרו בדמותם‬
‫סייעו לבנייתו של סיפור לקח ציוני המחזק את‬
‫כוחה של ישראל (משואה לתקומה)‪ .‬משלהי‬
‫שנות השבעים ואילך ממשיכים ניצולי השואה‬
‫‪38‬‬
‫המשך מעמוד ‪37‬‬
‫להוות אובייקט של האתוס הציוני‪ ,‬רק בצורה‬
‫הפוכה ‪ -‬עתה משתמשים בהם היוצרים כדי‬
‫לנפץ את האתוס הציוני‪ ,‬לחשוף את הסדקים‬
‫והסתירות שבו ואת האכזריות שהייתה גלומה‬
‫בתפיסה של "כור ההיתוך"‪ .‬ממכשיר להאדרת‬
‫החברה הקולטת הם הופכים מכשיר לניגוח‬
‫החברה הקולטת ותהליך כור ההיתוך ‪ -‬סמל‬
‫בעזרתו מראים היוצרים את הרעות החולות‬
‫שליוו את החברה הישראלית מראשיתה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בסרטים בעשורים הראשונים‬
‫השתמשו בשואה כמכשיר פוליטי ‪ -‬יצרו‬
‫הקבלה בין הערבים לבין הנאצים כדי להפוך‬
‫את הערבים לאויבים של המערב כולו ולחזק‬
‫את הזדהות המערב עם ישראל‪ .‬זה נעשה‬
‫למשל ב"גבעה ‪ 24‬אינה עונה" (תורוולד‬
‫דיקנסון‪ ,)1955 ,‬ב"שמונה בעקבות אחד"‬
‫(מנחם גולן‪ ,)1964 ,‬וב"מבצע קהיר" (מנחם‬
‫גולן‪ .)1965 ,‬בסרטים משלהי שנות השבעים‬
‫ואילך‪ ,‬אזכור השואה עדיין מנותב למטרות‬
‫פוליטיות רק בצורה הפוכה‪ :‬דיון בהלאמת‬
‫השואה ‪ -‬הפיכתה כתירוץ מוסרי להתעללות‬
‫בערבים‪ ,‬כיבוש ודיכוי בעבר ובהווה‪ .‬במסגרת‬
‫זו‪ ,‬לעיתים אף נוצרת השוואה מרומזת בין‬
‫הישראלים‪-‬יהודים לבין הנאצים בבחינת‬
‫הקורבן שהפך לקלגס‪ ,‬כמו למשל בסרטים‬
‫"רובה חוליות" (אילן מושינזון‪" ,)1979 ,‬ארץ‬
‫חדשה" (אורנה בן‪-‬דור‪" ,)1994 ,‬בית אבי" (דני‬
‫רוזנברג‪ )2008 ,‬ועוד‪.‬‬
‫המסלול השונה‬
‫של הקולנוע התיעודי‬
‫לא פעם‪ ,‬מטשטשים הסרטים את הגבול‬
‫בין בדיה למציאות וכך הופכים את סוגיית‬
‫ה"ייצוג" ל"אמת עובדתית" לכאורה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫הסרט "הקיץ של אביה"‪ ,‬מציג את הניה‪ ,‬ניצולת‬
‫שואה חולת נפש המבלה קיץ עם בתה‪ ,‬אביה‪,‬‬
‫ואז מתמוטטת בצעקות ובאלימות ומאושפזת‬
‫שוב‪ .‬הסרט היה עיבוד של ספר ומחזה שכתבה‬
‫גילה אלמגור‪ ,‬והוא זכה להצלחה מסחררת‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬שיווק הסרט כאוטוביוגרפי‬
‫היה כה מוצלח‪ ,‬עד כי גם היום רוב מי שצפו‬
‫בו חושבים שמדובר באמת היסטורית ‪ -‬אבל‬
‫זה פשוט לא נכון‪ .‬אמה של אלמגור לא הייתה‬
‫ניצולת שואה‪ .‬סרט זה‪ ,‬המשווק בתור עובדה‬
‫את דימויים של ניצולי השואה כאנשים‬
‫מעורערים בנפשם‪ ,‬מוקרן בהמלצת משרד‬
‫החינוך והתרבות לתלמידי כיתות ד' עד י"ב‬
‫בבתי הספר‪.‬‬
‫ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר‬
‫הפעמים בהן הקולנוע הישראלי העלילתי‬
‫חורג מתבניות אלו‪ .‬דוגמה כזו היא הסרט‬
‫"ללכת על המים" (איתן פוקס‪ .)2004 ,‬מנחם‬
‫ניצול השואה מוצג כבכיר במוסד‪ .‬תפקידו‬
‫מחייב תעצומות נפש וכישרון והצלחותיו‬
‫מעידות כי הוא מבצע את תפקידו כהלכה‪ .‬לא‬
‫עוד דמות סהרורית הנעה מסיוט לסיוט ללא‬
‫יכולת לתפקד באופן נורמאלי‪ ,‬אלא אדם שלו‬
‫ובוטח‪ ,‬המנהל את עסקי המוסד ביד רמה‪ .‬אך‬
‫כאמור‪ ,‬דוגמה זו היא יוצאת מן הכלל שאיננה‬
‫מעידה על הכלל‪.‬‬
‫ממחקרי עולה כי אי אפשר להאשים רק את‬
‫אנשי הארגונים הציוניים בתדמיתם השלילית‬
‫של ניצולי השואה בקולנוע‪ .‬מי שיצר והפיק‬
‫את התדמיות הללו היו לא רק בוני הציונות‬
‫אלא גם מפרקיה ומבקריה‪ :‬אותן תדמיות‪,‬‬
‫שנקבעו בשנות הארבעים‪ ,‬לא התמוססו או‬
‫השתנו בקולנוע העלילתי לאחר שהמטרה‬
‫(הקמת מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל) הושגה‪,‬‬
‫אלא להפך‪ .‬הן הונצחו‪ ,‬שוחזרו‪ ,‬ובעשורים‬
‫האחרונים אף הפכו שליליות עוד יותר‪ .‬המהלך‬
‫הזה מדהים ובלתי נתפס בעיניי‪ .‬הוא מנוגד‬
‫לתהליכים של שינוי בנוגע לתודעת השואה‬
‫בישראל‪ ,‬תודעה שהשתנתה מאוד בכל‬
‫התחומים‪ :‬הנצחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬ייצוגים בעיתונות‪,‬‬
‫בתיאטרון‪ ,‬בשירה‪ ,‬באמנות‪ .‬הדיון הפך‬
‫מעמיק‪ ,‬מורכב‪ ,‬מכיל גוונים שונים‪ ,‬לא שופט‬
‫ולא מאשים אלא מעלה שאלות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הקולנוע העלילתי נשאר בשלו‪.‬‬
‫הסרטים חוזרים שוב ושוב על אותן תדמיות‬
‫מעוותות כאילו לא חלפו יותר משישים‬
‫שנה‪ .‬המגוון הרחב של מנגנוני ההסתגלות‬
‫המתבטאים בקורות חייהם של הניצולים‪,‬‬
‫היכולת של רובם המכריע לבנות חיים חדשים‬
‫ומוצלחים ותרומתם הרבה למדינת ישראל‬
‫מצומצמים בקולנוע העלילתי לייצוג שטחי‬
‫ושלילי של קבוצה מוכה‪ ,‬פסיבית ושבורה‬
‫בנפשה‪ .‬הדימוי שיצר ועדיין יוצר הקולנוע‬
‫הישראלי העלילתי לניצולי השואה מטיל‬
‫כתם על קבוצה גדולה‪ ,‬שתרומתה לחברה‬
‫הישראלית אינה מוטלת בספק‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ממחקרי עולה כי הקולנוע‬
‫התיעודי הציע מראשיתו מסלול זיכרון אחר‪,‬‬
‫סרטים‪ ,‬הנצחה ותודעה‬
‫שהלך והתגבש באופן נפרד ושונה מראשית‬
‫ימי המדינה ובעיקר משנות השמונים של‬
‫המאה העשרים ואילך‪ .‬בשלהי שנות הארבעים‬
‫היה הקולנוע הארץ ישראלי חלק ממנגנון‬
‫תעמולה ציוני מסועף וענף‪ ,‬שיצר מתקפה‬
‫תקשורתית רחבה בעולם‪ .‬לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה ביקשו המוסדות הציוניים‬
‫בארץ להשיג תמיכה עולמית לרעיון שמקומם‬
‫היחיד של ניצולי השואה הוא בארץ ישראל‬
‫ושיש להקים בה ישות מדינית ליהודים‪ ,‬ולקבל‬
‫תמיכה כספית ופוליטית‪.‬‬
‫מטאליק בלוז‪ .‬חיים בלתי נסבלים כבן לניצולים‬
‫"משנות השמונים ואילך הועמקו‬
‫מגמות אלה‪ .‬הסרטים מצביעים‬
‫על זהויות ומרחבים מורכבים‪,‬‬
‫המכילים את אירופה וישראל‪,‬‬
‫עבר והווה‪ ,‬זיכרונות וחיי יומיום‪.‬‬
‫ניצולי השואה מתוארים בהם‬
‫כמי שנעים בין המרחבים‬
‫ובין הזהויות האלה‪ .‬הסרטים‬
‫מציבים במרכזם דמויות‬
‫מורכבות של ניצולים"‬
‫לשם כך‪ ,‬הקולנוע הדוקומנטרי הציג תהליך‬
‫שטחי של מעבר "משואה לתקומה"‪ .‬מיד עם‬
‫הגעתם לארץ‪ ,‬הפכו הניצולים לעובדי אדמה‬
‫וללוחמים נמרצים‪ .‬התיאור הפלקטי הזה‬
‫לא התעכב על קשיי קליטה ותרם לאמירה‬
‫הפוליטית לפיה יש להקים מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬כי בה ניצולי השואה ימצאו את‬
‫מקומם‪ .‬לעתים‪ ,‬הועלתה בסרטים ביקורת‬
‫מרומזת בנוגע להתנהלות היהודים באירופה‬
‫מול הנאצים (למשל סוגיית ההליכה "כצאן‬
‫לטבח")‪ ,‬אך היוצרים לא אפיינו את ניצולי‬
‫השואה על ידי תכונות שליליות‪ ,‬כמו למשל‬
‫בסרטים "הדרך לחירות" (נורמן לוריא‪,)1946 ,‬‬
‫ו"דרכנו לחיים" (ברוך דינר‪.)1958 ,‬‬
‫שינוי מגמה‬
‫שינויים בייצוג הנושא ניכרים כבר בשנות‬
‫השישים והשבעים‪ .‬הסרטים שנוצרים בשנים‬
‫אלה ואילך‪ ,‬ממירים תקומה בשואה ב"בדמייך‬
‫חיי" (דוד פרלוב‪ ,)1961 ,‬ממירים אזכורים‬
‫קצרצרים בסיפורים ארוכים וממירים ממד‬
‫לאומי בטראומה אישית ב"עוף החול" (יגאל‬
‫בורשטיין‪ .)1972 ,‬הם דנים בחיים תחת המשטר‬
‫הנאצי‪ ,‬בגטאות‪ ,‬במחנות‪ ,‬בפרידות קשות‪,‬‬
‫באובדן ובדרכי ההישרדות ובניית החיים‬
‫מחדש ב"למה לא הפציצו את אושוויץ?"‬
‫(חנניה אמוץ‪ )1972 ,‬ו"המכה ה‪( "81-‬חיים גורי‪,‬‬
‫ז'אקו ארליך ודוד ברגמן ‪ ,)1974‬ומתייחסים‬
‫לתרומתם האקטיבית של ניצולי השואה‬
‫מעלייה ב' ב"הים האחרון" (חיים גורי‪ ,‬ז'אקו‬
‫ארליך ודוד ברגמן‪.)1979 ,‬‬
‫משנות השמונים ואילך הועמקו מגמות‬
‫אלה‪ .‬הסרטים מצביעים על זהויות ומרחבים‬
‫מורכבים‪ ,‬המכילים את אירופה וישראל‪ ,‬עבר‬
‫והווה‪ ,‬זיכרונות וחיי יומיום‪ .‬ניצולי השואה‬
‫מתוארים בהם כמי שנעים בין המרחבים ובין‬
‫הזהויות האלה‪ .‬הסרטים מציבים במרכזם‬
‫דמויות מורכבות של ניצולים החיים במרכז‬
‫החברה הישראלית‪ ,‬התערו בה ומתמודדים‬
‫עם הצלקות הנפשיות לצד בניית חיים חדשים‪.‬‬
‫הסרטים מתעדים את החיים בתקופת‬
‫השלטון הנאצי באמצעות תמונות‪ ,‬עדויות‬
‫ודיון בחיי היומיום בגטאות ובמחנות ("פני‬
‫המרד" ‪ -‬חיים גורי‪ ,‬ז'אקו ארליך ודוד ברגמן‪,‬‬
‫‪ ,)1985‬ואינם נרתעים מעיסוק בנושאים‬
‫קשים ביותר לצפייה‪ ,‬כגון הניסויים הרפואיים‬
‫ב"פרלה יקירתי" (שחר רוזן‪ .)1999 ,‬הם‬
‫מתארים מסלול ייסורים במשך כל שנות‬
‫המלחמה ב"הבחירה והגורל" (ציפי רייכנבך‪,‬‬
‫‪ ,)1993‬משווים בין גורל קהילות שונות ב"בגלל‬
‫המלחמה ההיא" (אורנה בן‪-‬דור‪,)1988 ,‬‬
‫עוסקים במורכבות הנושא של שיתוף פעולה‬
‫עם הנאצים ב"קאפו" (דני סיטון‪ ,)1999 ,‬בדרכי‬
‫ההישרדות השונות במחנות ב"הוגו" (יאיר לב‪,‬‬
‫‪ )1990‬ובפרידות טרגיות ב"קיץ של מנוחה"‬
‫(לייזי שפירא‪.)2004 ,‬‬
‫הם יוצאים נגד התנהגות אנשי היישוב‬
‫הארץ ישראלי בזמן מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫ב"דילמת הדריין" (ארז ונחום לאופר‪,)2006 ,‬‬
‫מחזירים את הניצולים אל קורותיהם במלחמת‬
‫העולם השנייה במסע משפחתי אל העבר‬
‫ב"טנגו של עבדים" (אילן זיו‪ ,)1992 ,‬וב"אבא'לה‬
‫בוא ללונה פארק" (ניצה גונן‪ ,)1994 ,‬מציגים‬
‫אהבות בין אסירות יהודיות במחנות הריכוז‬
‫לבין שוביהן‪ ,‬ב"אהבה באושויץ" (תור בן מיור‬
‫וג'נס ניקולאי‪ ,)2004 ,‬עדויות אמינות של‬
‫קורבן‪ ,‬ב"מרטין" (רענן אלכסנדרוביץ'‪,)1999 ,‬‬
‫דרכים שונות לשרוד במחנות ב"הוגו" (יאיר‬
‫לב‪ ,)1990 ,‬וחברויות אמיצות שנקשרו באותן‬
‫שנים ב"הבנות מליבאו" (יגאל קמינסקי‪.)1994 ,‬‬
‫סרטים אלה גם מציגים דיון מורכב בסוגיות‬
‫נוספות הקשורות בשואה‪ ,‬דוגמת השפעת‬
‫השואה על יחס החברה הישראלית ל"אחר"‬
‫בכלל ולערבי בפרט ב"אל תגעו לי בשואה"‬
‫(אשר טללים‪ ,)1994 ,‬יחסי דור ראשון ודור‬
‫שני‪ ,‬ב"פיצה באושוויץ" (משה צימרמן‪,‬‬
‫‪ )2008‬ו"ששה מליון ואחד" (דוד פישר‪,)2011 ,‬‬
‫השפעת השואה על הדור השלישי ב"אמנות‬
‫משחררת" (אדם הורוביץ וסולו אביטל‪)2004 ,‬‬
‫וב"קליינער רודי" (מישל קליין‪-‬טיר‪,)2006 ,‬‬
‫"אוי מאמא" (נועה מימן‪ )2010 ,‬ועוד‪.‬‬
‫ההבדל האדיר בין הסרטים העלילתיים‬
‫והתיעודיים בנושא השואה וניצולי השואה‬
‫מגלה תפיסות אמביוולנטיות של השואה‬
‫וניצוליה בחברה הישראלית‪ ,‬הנעה‪ ,‬גם בהווה‪,‬‬
‫בין מגמות שטחיות וחלוקות בינאריות‬
‫להתמודדות מורכבת‪ ,‬בין סטריאוטיפים‬
‫שליליים לבין ניפוצם‪ ,‬בין היקבעות בתפיסות‬
‫ישנות לבין שינוי והיפתחות רב תרבותית‬
‫לאחר ולשונה‪.‬‬
‫* המאמר מוקדש לזכרו של סבי‪ ,‬משה‬
‫פרידנזון ז"ל‪ ,‬ניצול גטו לודג'‪ ,‬שנפטר השנה‪.‬‬
‫מבוסס על ספרי‪" ,‬שתי פנים במראה" (הוצאת‬
‫אשכולות‪-‬מאגנס‪)2009 ,‬‬
‫‪39‬‬
‫זכויות‬
‫| עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות |‬
‫אושר בכנסת בקריאה‬
‫ראשונה‪ :‬מענק שנתי חדש‬
‫לניצולי שואה‬
‫מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת‬
‫חוק שהגיש שר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪ ,‬המסדירה‬
‫את הסיוע לאוכלוסיות יוצאי המחנות והגטאות‪.‬‬
‫המענק יינתן ל‪ 12,000-‬ניצולי שואה ללא תלות‬
‫בזכאותם להשלמת הכנסה מביטוח לאומי‪ .‬יו"ר‬
‫מרכז הארגונים‪" :‬על הממשלה להזדרז ולעצב‬
‫גישה חדשה התואמת את הצרכים המשתנים‪.‬‬
‫בישראל של ‪ 2013‬חיים עדיין כ‪ 100-‬אלף ניצולי‬
‫שואה שאינם מקבלים שום סוג של תמיכה‪ ,‬בשל‬
‫עיוותי החקיקה"‪.‬‬
‫על פי החוק החדש‪ ,‬יוגדל הסיוע לכ‪12,000-‬‬
‫ניצולי שואה ב‪ 4,600-‬שקלים שינתנו כמענק‬
‫שנתי‪ .‬עלותו מוערכת של החוק היא כ‪ 60-‬מיליון‬
‫שקלים‪ .‬בניגוד לחלק מהמענקים האחרים‬
‫שמקבלים ניצולי שואה‪ ,‬הזכאות למענק זה‬
‫אינה תלויה בהכנסות הניצולים ממקורות‬
‫אחרים‪ .‬דבר זה יאפשר גם לאלה שאינם זכאים‬
‫להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי לקבל את‬
‫המענק‪.‬‬
‫תיקון נוסף שאושר‪ ,‬קובע כי ניצולי השואה‬
‫הזכאים לכרטיס נטען יוכלו לקבל את סכומי‬
‫הכסף ישירות לחשבון הבנק שלהם‪ .‬תיקון‬
‫זה מגיע לאחר שניצולי שואה רבים התלוננו‬
‫על כך שהכרטיס הנטען מגביל את השימוש‬
‫בכסף‪ ,‬ומונע מהם להשתמש בו לפי צרכיהם‪.‬‬
‫בתגובה לדברים אמרה קולט אביטל‪ ,‬יו"ר‬
‫מרכז הארגונים‪" :‬התיקונים שהועברו היום לחוק‬
‫ההטבות מהווים בשורה אמיתית לניצולי שואה‬
‫נזקקים רבים‪ ,‬ומצטרפים לשורה של צעדים‬
‫אותם ביצע שר האוצר יאיר לפיד‪ ,‬המעידים‬
‫על מחויבותו העמוקה לטיפול בניצולי השואה‬
‫בישראל"‪ ,‬אך לדבריה "עוד רבה הדרך עד‬
‫אשר כל ניצול שואה יוכל להגשים באופן מלא‬
‫ומוחלט את מלוא הזכויות המגיעות לו‪ ,‬אך אין‬
‫ספק שאנחנו בדרך הנכונה"‪.‬‬
‫עוד הוסיפה אביטל ואמרה‪" :‬אני רואה בצעד‬
‫זה התקדמות בטיפול בציבור ניצולי השואה‬
‫‪40‬‬
‫בישראל וזאת במגמה לשנות את המצב בו‬
‫כל ניצול שואה רביעי בישראל עני‪ .‬השנתיים‬
‫הקרובות קריטיות‪ ,‬משום שרובם בני יותר מ‪80-‬‬
‫וחלקם הגדול חולה וצרכיהם השתנו מאז נקבעו‬
‫הקריטריונים למענקים"‪ .‬עוד הוסיפה אביטל‪,‬‬
‫כי "על הממשלה להזדרז ולעצב גישה חדשה‬
‫התואמת את הצרכים המשתנים"‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫בישראל של ‪ 2013‬חיים עדיין כ‪ 100-‬אלף ניצולי‬
‫שואה שאינם מקבלים שום סוג של תמיכה‪,‬‬
‫בשל עיוותי החקיקה בישראל וכי "חשוב שכל‬
‫ניצול‪ ,‬באשר הוא‪ ,‬יקבל מהמדינה את מלוא‬
‫הזכויות להן הוא זכאי מבלי שיצטרך להיאבק‬
‫בבירוקרטיה מתישה ומבזה‪ .‬מרכז הארגונים‬
‫ילחם על כך ללא לאות"‪.‬‬
‫מענק של ‪ 350‬שקלים בלי‬
‫להציג חשבוניות‬
‫ניצולי שואה זכאים לפי החוק להחזר מע"מ‬
‫ומסי קנייה על רכישת מוצרי חשמל‪ .‬מענק‬
‫שנתי יחליף את הטפסים והחשבוניות שצריך‬
‫להציג‪ .‬החל משנת ‪ 2014‬יקבל כל אזרח‬
‫ישראלי הנהנה מתגמולים במסגרת חוק נכי‬
‫רדיפות הנאצים‪ ,‬נכי המלחמה בנאצים וחוק‬
‫הטבות לניצולי שואה‪ ,‬קצבה נוספת בשיעור‬
‫של ‪ 350‬שקלים בשנה‪ .‬זאת‪ ,‬בעקבות צו עליו‬
‫חתם ב‪ 10-‬בספטמבר שר האוצר יאיר לפיד‪.‬‬
‫על פי החוק‪ ,‬זכאים ניצולי שואה להחזר מע"מ‬
‫ומסי קנייה על רכישת מוצרי חשמל‪ .‬לצורך‬
‫קבלת ההחזר‪ ,‬חייבים הזכאים לפנות לרשות‬
‫לניצולי שואה במשרד האוצר‪ ,‬ולמלא טופס‬
‫אליו מצורפות הקבלות על רכישת המוצרים‪.‬‬
‫הצו החדש מבטל צורך זה‪ ,‬וקובע כי כל ניצול‬
‫שואה יקבל בגין ההטבה סכום של ‪ 350‬שקל‬
‫אוטומטית לחשבונו‪ .‬בפועל‪ ,‬מחליף הצו את‬
‫הטבת ההחזר בקצבה השנתית הקבועה‪ ,‬מבלי‬
‫שיהיה צורך לשנות את החוק הקיים‪.‬‬
‫באוצר מעריכים את עלות הצעד לקופת‬
‫המדינה ב‪ 17-‬מיליון ש"ח בשנה‪ .‬ההחלטה‬
‫להחליף את מנגנון החזרי המס במנגנון‬
‫של קצבה שנתית קבועה‪ ,‬התקבלה לאחר‬
‫שהתברר למשרד האוצר כי רוב הזכאים‬
‫אינם מנצלים את ההטבה בשל הצורך למלא‬
‫טפסים ולהציג קבלות‪ .‬לדברי לפיד‪" ,‬זהו נדבך‬
‫נוסף בשורת יוזמות שנועדו להקל על ניצולי‬
‫השואה בסבך הביורוקרטי המורכב‪ ,‬אותו הם‬
‫עוברים בדרך למיצוי הזכויות המגיעות להם‬
‫מהמדינה"‪.‬‬
‫האוצר אישר תוספת לצרכים‬
‫רפואיים של ניצולי שואה‬
‫משרד האוצר אישר תוספת תקציב של ‪10‬‬
‫מיליון ש"ח המיועדים לסיוע בצרכים רפואיים‬
‫בסיסיים ל‪ 3,200-‬ניצולי שואה נוספים‪ .‬השנה‬
‫קיבלו ‪ 15,000‬ניצולי שואה מימון הוצאות‬
‫רפואיות בהיקף של ‪ 45‬מיליון שקלים‪ .‬‬
‫החזר ניתן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עבור מימון משקפיים‪,‬‬
‫טיפולי שיניים‪ ,‬מכשירים אורטופדיים וציוד‬
‫רפואי ושיקומי‪ .‬לדברי רוני קלינסקי‪ ,‬מנהל‬
‫הקרן לרווחה לנפגעי השואה‪" ,‬חמש השנים‬
‫הבאות הן חלון זמן קריטי‪ ,‬שבמהלכו אפשר‬
‫לשפר את איכות חייהם של השורדים מן‬
‫השואה שעוד איתנו"‪ .‬את הבקשות לסיוע ניתן‬
‫להגיש עד סוף השנה‪.‬‬
‫עדכונים בתכניות‬
‫של הקרן לרווחה‬
‫הארכת המועד להגשת בקשות למענקים‬
‫לשנת ‪ - 2013‬הקרן לרווחה הודיעה כי היא‬
‫מאריכה את המועד האחרון להגשת בקשות‬
‫באפיק החזר הוצאות (מענקים) עד ל‪31-‬‬
‫בדצמבר ‪.2013‬‬
‫עדכון הקריטריונים לקבלת מענקים מהקרן‬
‫ליוצאי הונגריה ‪ -‬הקרן לרווחה הודיעה כי‬
‫בעקבות המשא ומתן המוצלח של ועידת‬
‫התביעות וממשלת הונגריה‪ ,‬אושרו תקציבים‬
‫נוספים לסיוע לניצולי שואה יוצאי הונגריה‬
‫ו"הונגריה המורחבת" באפיק הקצבה חדש‬
‫שיפעל עד ‪ 28‬בפברואר ‪ ,2014‬וניתן יהיה לקבל‬
‫משם החזר כספי כנגד קבלות מקור משנת‬
‫‪ 2013‬בלבד ו‪/‬או התחייבות לספק מימון בגין‬
‫רשימת קריאה‬
‫טיפולי שיניים ואביזרים רפואיים‪ ,‬שתמומש‬
‫עד לתאריך ‪ 31‬בדצמבר ‪.2013‬‬
‫הסכום המקסימאלי להגשת בקשה הועלה‬
‫בכ‪ 15,000-‬ש"ח‪ .‬יצוין כי גובה ההחזר הסופי‬
‫ייקבע בהתאם לכמות הבקשות שיאושרו‪,‬‬
‫ביחס למסגרת התמיכה שתתקבל מוועידת‬
‫התביעות‪ ,‬לפי שיקולים סוציאליים ובכפוף‬
‫לקיומו של תקציב‪.‬‬
‫האוצר מעדכן תכניות‬
‫הרחבת הזכאות לקבלת סיוע משפטי ‪-‬‬
‫באוגוסט ‪ 2013‬פורסם תיקון לחוק הסיוע‬
‫המשפטי‪ ,‬המאפשר לניצולי שואה זכאות‬
‫לסיוע משפטי בחינם בייעוץ וייצוג בפני‬
‫ועדות העררים בהליכים מול הרשות לזכויות‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬ללא מבחן כלכלי‪ ,‬באמצעות‬
‫האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים‪.‬‬
‫עיגול אחוזי הנכות של נכי רדיפות הנאצים‬
‫והמלחמה בנאצים ‪ -‬בספטמבר ‪ 2013‬פורסמו‬
‫תקנות‪ ,‬אשר קבעו כי אם נקבעה דרגת נכות‬
‫לניצולים לפי אותם החוקים והיא מבוטאת‬
‫בשבר‪ ,‬יעוגל השבר כלפי מעלה‪ ,‬החל‬
‫מאוקטובר ‪.2013‬‬
‫שינוי בהחזרי המע"מ ומס קניה ‪ -‬משרד‬
‫האוצר פרסם כי בהתאם להחלטת שר האוצר‪,‬‬
‫החל משנת ‪ 2014‬יינתן לניצולים מענק שנתי‬
‫אחיד לרכישת ציוד ביתי ועזרים רפואיים על‬
‫סך ‪ ,₪ 350‬שישולם בתחילת כל שנה‪.‬‬
‫הזכאות של יוצאי רודוס לפי‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫ב‪ 14.10.2013-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫השלום בתל אביב שעסק בסוגיית הזכאות של‬
‫יהודים יוצאי האי רודוס‪ ,‬אי יווני בים האגאי‬
‫אשר היה בשליטת האיטלקים עד ‪ ,1943‬עת‬
‫נכבש ע"י הגרמנים (ו"ע ‪ ,8430-08-12‬פרנקו‬
‫ואח' נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה)‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את ערעורם של מי שעזבו‬
‫את רודוס עוד בשנת ‪ ,1939‬כיוון שבאותה עת‬
‫איטליה טרם הצטרפה כצד לוחם לגרמניה ולא‬
‫היה כל בסיס מוצדק לחשש של יהודי רודוס‬
‫מפני גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬בית המשפט קיבל את ערעורה‬
‫של מי שעזבה את האי ב‪ 1942-‬בעיצומה‬
‫של מלחמת העולם (אך טרם הכיבוש‬
‫הגרמני)‪ ,‬בנימוק שאיטליה הייתה באותה‬
‫העת מעורבת במלחמה בכמה זירות‪ ,‬לצד‬
‫בת בריתה גרמניה הנאצית ובעיצומה של‬
‫השמדת היהודים באירופה ע"י גרמניה‪.‬‬
‫בית המשפט הוסיף כי יש לזכור את כיבוש‬
‫יוון ב‪ 1941-‬על ידי הגרמנים‪ .‬במצב דברים זה‪,‬‬
‫קבע בית המשפט‪ ,‬ההיגיון מחייב שאווירת‬
‫המלחמה ושמועות על השמדת היהודים‬
‫באירופה וקורות יהודי יוון‪ ,‬הסמוכה לרודוס‪,‬‬
‫הגיעו גם הגיעו לידיעת יהודי רודוס‪.‬‬
‫בחייו ‪ -‬לפי חוק נכי רדיפות הנאצים החל‬
‫מה‪ 1.4.2010-‬ועד ליום מותו ‪ -‬ליורשי המנוח‪,‬‬
‫וגם לקבלת תגמול שאירים המגיע למשך ‪3‬‬
‫שנים לאלמנתו לפי אותו החוק (ו"ע ‪33999-‬‬
‫‪ ,07-12‬ארץ נ' הרשות)‪ .‬בית המשפט פסק כי‬
‫יש לקבל את הערר שהגישה האלמנה‪ ,‬ופסק כי‬
‫אין חולק כי התובע היה זכאי בחייו לתגמולים‬
‫ממשרד האוצר‪.‬‬
‫יש לציין כי לגבי יוצאי לוב שנפטרו לפני‬
‫ה‪ 1.4.2010-‬ניתן בבית המשפט המחוזי פסק‬
‫דין‪ ,‬שקבע כי יורשי ניצולים אלו לא יהיו‬
‫זכאים לתגמולים לפי אותו החוק (פסק דין‬
‫זנזורי‪ ,‬שעליו הוגש בינתיים ערעור לעליון)‪.‬‬
‫תיקונים עתידיים בחוק‬
‫הטבות לניצולי שואה‬
‫זכאות לתשלום רטרואקטיבי מקבלי קצבה‪ ,‬שעלו ברובם‬
‫ליוצאי לוב שהוכיחו כי ברחו לאחר ‪1953‬‬
‫גם עקב הפחד מרדיפות‬
‫ב‪ 11.11.2013-‬אישרה ועדת השרים לחקיקה‬
‫תיקון חוק שהגיש משרד האוצר‪ ,‬אשר קובע‬
‫הנאצים‬
‫ב‪ 10.11.2013-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫העליון שעסק באח ואחות שהוכיחו בבית‬
‫המשפט המחוזי כי ברחו מטריפולי גם עקב‬
‫הפחד מרדיפות הנאצים‪ ,‬אך כיוון שהשתהו‬
‫בהגשת הערעור פסק להם ביהמ"ש המחוזי‬
‫תשלום רטרואקטיבי החל משנת ‪ 2007‬ולא‬
‫ממועד הגשת תביעתם הראשונה משנת‬
‫‪( 2001‬רע"א‪ ,8745/11‬מימון והראל נ' הרשות‬
‫המוסמכת)‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קיבל את ערעורם‪,‬‬
‫וקבע כי יש לשלם להם את התגמולים‬
‫מהיום הראשון לחודש שבו הוגשה תביעתם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫הזכאות של אלמנים‪/‬ות‬
‫יוצאי לוב שנפטרו לאחר‬
‫ה‪1.4.2010-‬‬
‫ב‪ 27.6.2013-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫השלום בתל אביב‪ ,‬שעסק בתביעה של אלמנת‬
‫יוצא לוב לתשלום התגמול שהיה מגיע לו‬
‫כי שובר השירותים החודשי ע"ס ‪,₪600‬‬
‫שמקבלים ממשרד האוצר מקבלי קצבת‬
‫יוצאי המחנות וגטאות‪ ,‬ישולם להבא ישירות‬
‫לחשבונם יחד עם הקצבה עצמה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬נקבע כי מענק ההטבות השנתי‬
‫(שעומד כיום על ‪ ₪ 4,683‬בשנה) יינתן להבא‬
‫לכל הניצולים מקבלי קצבת קרן סעיף ‪ 2‬או‬
‫קצבת יוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר‪,‬‬
‫ולא רק למקבלי השלמת ההכנסה מביניהם‪.‬‬
‫חשוב לציין כי התיקונים הנ"ל לא יכנסו‬
‫לתוקף לפני שיאושרו על ידי הכנסת‪.‬‬
‫אזהרה‪ :‬המידע נועד למטרות מידע והגברת‬
‫מודעות לזכויות הניצולים בישראל והוא יכול‬
‫להשתנות בעתיד‪ ,‬ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬‬
‫או חוות דעת משפטית ו‪/‬או תחליף להם ו‪/‬או‬
‫המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או הימנעות מהם‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫אילה ‪ -‬ישראל‬
‫‪09-7469606‬‬
‫‪09-7469606‬‬
‫ת‪.‬ד‪715 .‬‬
‫רעננה ‪4310602‬‬
‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬
‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬
‫‪03-5616706‬‬
‫‪03-5408662‬‬
‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬
‫ת"א ‪67016‬‬
‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬
‫‪03-6093476‬‬
‫‪03-6951310‬‬
‫ת‪.‬ד‪23574 .‬‬
‫ת"א ‪6123402‬‬
‫איגוד יוצאי ליטא‬
‫‪03-6964812‬‬
‫‪03-6954821‬‬
‫שד' דוד המלך ‪ 1‬ת"א‬
‫‪64953‬‬
‫איגוד יוצאי מרכז קהילות‬
‫אירופה (צנטרה)‬
‫‪02-6233225‬‬
‫‪02-6233226‬‬
‫המלך ג'ורג' ‪58‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 7440 .‬ירושלים‬
‫איגוד עולמי של יוצאי ווהלין‬
‫‪03-5717621‬‬
‫‪03-7321605‬‬
‫היכל יהדות ווהלין‪,‬‬
‫רחוב כורזין ‪10‬‬
‫גבעתיים ‪53583‬‬
‫איחוד עולי בולגריה‬
‫‪03-6810113‬‬
‫‪03-6833738‬‬
‫‪03-6810024‬‬
‫שד' ירושלים ‪ ,63‬יפו‬
‫אלה‪ ,‬מרכז לסיוע נפשי‪-‬‬
‫חברתי ליוצאי הולנד וקרוביהם‬
‫‪03-6910921‬‬
‫‪03-6951574‬‬
‫יגאל אלון ‪157‬‬
‫חדר ‪941‬‬
‫ת"א ‪67443‬‬
‫ארגון נפגעי הנאצים‬
‫‪03-6134971‬‬
‫‪03-6134969‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪ 138‬ר"ג‬
‫‪52602‬‬
‫בניין בית דוד קומה ג'‬
‫חדר ‪135‬‬
‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬
‫המחתרות והגטאות‬
‫‪03-5270231‬‬
‫‪03-5279568‬‬
‫‪03-5273564‬‬
‫‪03-5273564‬‬
‫ארלוזרוב ‪102‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 16146 .‬ת"א‬
‫מיקוד ‪62097‬‬
‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬
‫יהודים בצבאות פולין‬
‫‪03-5614411‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת"א‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫מיקוד ‪64739‬‬
‫‪42‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬
‫מיקי קנטור‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬
‫מרק ריבק‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר‬
‫אורי קלרמן‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‬
‫ציפי קרליץ ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫בני לייזר ‪ -‬מנכ"ל משותף‬
‫יעלה כהן ‪ -‬מנכ"ל משותף‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צחי מלמד‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הנציג‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬
‫המלחמה בנאצים‬
‫‪03-5614411‬‬
‫‪03-5625983‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת"א‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫מיקוד ‪64739‬‬
‫ארגון יוצאי ורשה‬
‫‪09-7673297 ‬‬
‫‪09-7657629 ‬‬
‫פיכמן ‪ 8‬דירה ‪112‬‬
‫ת"א מיקוד ‪72096‬‬
‫ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי‬
‫וילקי‬
‫‪050-5231091‬‬
‫‪08-9407114‬‬
‫הרקפת ‪ 1‬נס ציונה‬
‫מיקוד ‪74088‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארגון יוצאי לודז'‬
‫‪03-5241833‬‬
‫‪03-5248137‬‬
‫רחוב קפלן ‪17‬‬
‫חדר ‪ ,607‬ת"א‬
‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‪,‬‬
‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור‬
‫ההמשך‬
‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬
‫‪03-6412694‬‬
‫‪03-5270919‬‬
‫רחוב בראזני ‪3/20‬‬
‫ת"א‬
‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬
‫‪09-9579520‬‬
‫‪09-9579540‬‬
‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬
‫ת"א ‪6117102‬‬
‫ארגון לעובדי כפייה תחת‬
‫שלטון הנאצים‬
‫‪03-6390070‬‬
‫‪03-5375598‬‬
‫רחוב השרון ‪.21‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 36188 .‬ת"א‪.‬‬
‫מיקוד ‪61361‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬
‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬
‫‪03-6121533‬‬
‫‪03-7513352‬‬
‫רחוב ביאליק ‪ 125‬ר"ג‬
‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬
‫יקי לב‪ -‬סגן‬
‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‬
‫‪03-6884928‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫רחוב לוינסקי ‪ 68‬ת"א‬
‫מיקוד ‪66855‬‬
‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬
‫‪03-6183784‬‬
‫‪03-5795101‬‬
‫רחוב נועם אלימלך ‪9‬‬
‫בני ברק‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חנה אברוצקי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אברהם גרין ‪ -‬יו"ר‬
‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬
‫יחיאל פרנקל ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬
‫משה מצא ‪ -‬סגן יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו"ר‬
‫‪43‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬
‫‪02-6241724‬‬
‫‪02-6231810‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 71197 .‬ירושלים‪,‬‬
‫מיקוד ‪91711‬‬
‫ארגון עולמי של‬
‫יהודי בוקובינה‬
‫‪03-5226619‬‬
‫‪03-5270965‬‬
‫‪03-5226619‬‬
‫ארנון ‪ 12‬ת"א‪ .‬מיקוד‬
‫‪63455‬‬
‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬
‫השואה והמרד ע"ש יצחק‬
‫כצנלסון‬
‫‪04-9958020‬‬
‫‪04-9958021‬‬
‫‪04-9958007‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי מ‪.‬‬
‫‪25220‬‬
‫דור ההמשך של יוצאי‬
‫מקדוניה‬
‫‪02-6523863‬‬
‫‪02-6523863‬‬
‫הברון הירש ‪ 7‬קרית‬
‫משה ירושלים ‪96148‬‬
‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי‬
‫מורשת השואה והגבורה‬
‫‪02-6443822‬‬
‫‪077-5313493‬‬
‫‪02-6443822‬‬
‫יד ושם‬
‫ת‪.‬ד‪ 3477 .‬ירושלים‪.‬‬
‫מיקוד ‪9103401‬‬
‫הארגון הארצי של אסירי‬
‫הנאצים לשעבר (ירושלים)‬
‫‪02-6255131‬‬
‫‪02-5660340‬‬
‫‪02-6255131‬‬
‫רחוב ש"ץ ‪ 5‬ירושלים‬
‫‪94267‬‬
‫הארגון העולמי של יהודים‬
‫יוצאי לוב‬
‫‪03-5336268‬‬
‫‪03-5333456‬‬
‫רחוב הגולן ‪ 4‬אור‬
‫יהודה ‪60256‬‬
‫הארגון של אסירי הנאצים‬
‫לשעבר (ת"א)‬
‫‪03-5609296‬‬
‫‪03-9504464‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 8425 .‬ראשל"צ‬
‫מיקוד ‪75183‬‬
‫הוועד המרכזי‬
‫ליוצאי אוסטריה בישראל‬
‫‪03-5235853‬‬
‫‪03-5243815‬‬
‫לוי יצחק ‪ 6‬ת‪.‬ד‪.‬‬
‫‪ 16457‬ת"א‪.‬‬
‫מיקוד ‪61164‬‬
‫העמותה להצבת יד לזכר‬
‫קורבנות לנדסברג ‪ -‬קאופרינג‬
‫דאכאו‬
‫‪09-9584037‬‬
‫‪054-4683331‬‬
‫‪09-9580171‬‬
‫הזורע ‪77‬‬
‫כפר שמריהו ‪46910‬‬
‫הפדרציה העולמית של‬
‫הקהילות הספרדיות‬
‫‪02-6523971‬‬
‫‪02-6523971‬‬
‫המשוררת רחל ‪10‬‬
‫ירושלים‬
‫מיקוד ‪96348‬‬
‫‪44‬‬
‫שם הנציג‬
‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‬
‫שמאי קינן‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‬
‫ד"ר ענת ליבנה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‬
‫משה טסטה ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‬
‫אבא נאור‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫‪03-6090866‬‬
‫‪03-6968294‬‬
‫רחוב תובל ‪ 5‬בית‬
‫צרפת קומה ‪ 1‬ת"א‪.‬‬
‫ת‪.‬ד‪7197 .‬‬
‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‬
‫רוני קלינסקי ‪ -‬מנכ"ל‬
‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5172792‬‬
‫‪03-5162172‬‬
‫ביאליק ‪ 45‬ר"ג‬
‫מיקוד ‪52461‬‬
‫התאחדות עולי הונגריה‬
‫‪03-6917121‬‬
‫‪03-6916115‬‬
‫‪03-6095937‬‬
‫דרך מנחם בגין ‪48‬‬
‫ת"א בניין א' קומה ‪9‬‬
‫חדר ‪903‬‬
‫התאחדות עולי יגוסלביה‬
‫לשעבר‬
‫‪050-3556841‬‬
‫‪0503556842‬‬
‫‪077-5347434‬‬
‫רחוב אלנבי ‪108‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 2705 .‬ת"א‬
‫מיקוד ‪61026‬‬
‫התאחדות עולי רומניה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5466502‬‬
‫‪03-5468444‬‬
‫אלכסנדר ינאי ‪ 3‬ת"א‬
‫‪62382‬‬
‫חזית הכבוד‬
‫‪054-5260036‬‬
‫‪054-7503449‬‬
‫"אברהם"‬
‫‪02-6254649‬‬
‫שער יפו ‪ 612‬ירושלים‪.‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 12223 .‬ירושלים‬
‫‪91120‬‬
‫יד לעד "בית" העדות למורשת‬
‫הציונות הדתית והשואה‬
‫‪08-8532332‬‬
‫‪08-8535687‬‬
‫‪ ‬‬
‫ילדות אבודה‬
‫‪054-2233354‬‬
‫‪03-5401035‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 3528 .‬רמה"ש‬
‫מיקוד ‪47134‬‬
‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית של‬
‫ילדים שאותרו בצרפת בימי‬
‫השואה‬
‫‪02-5612207‬‬
‫‪02-5662021‬‬
‫ת‪.‬ד ‪ 728 .‬יר�ו‬
‫שלים ‪91072‬‬
‫עמק רפאים ‪43‬‬
‫ירושלים‬
‫עמותה לשימור ולטיפוח‬
‫מורשת יהדות רודוס ‪ -‬דור‬
‫ההמשך‬
‫‪02-6417589‬‬
‫‪02-6417589‬‬
‫משה קול ‪ 20‬ירושלים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬
‫אלפרד וייספלר‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬
‫יוסף בר יואל ‪ -‬סגן יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה בן שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫מרים אביעזר ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬
‫שלמה אברמוביץ ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬
‫אברהם שרנפולסקי ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יוחנן רון‪ -‬יו"ר‬
‫יחיאל פרנקל‪ -‬סגן‬
‫אשר בלומברגר ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מריו סיריאנו ‪ -‬יו"ר‬
‫עזרא טל ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪45‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬
‫ניצולי שואה‬
‫‪050-9805223‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬
‫‪02-6222223‬‬
‫‪02-6223022‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 2947 .‬ירושלים‬
‫מיקוד ‪91028‬‬
‫עמותת ניצולי היהודים‬
‫ממחנות ריכוז ראוונסבריק‬
‫וזקסנהאוזן בישראל‬
‫‪08-9442455‬‬
‫‪08-9392908‬‬
‫קיבוץ נען ‪76829‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 11655 .‬ת"א‬
‫מיקוד ‪611216‬‬
‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬
‫והגטאות בישראל‬
‫‪04-8705367‬‬
‫‪04-8705367‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 866 .‬קריית‬
‫מיקוד‬
‫מוצקין‬
‫‪26108‬‬
‫עמותת רננה‬
‫‪03-6816431‬‬
‫‪03-6836457‬‬
‫העלייה ‪ 46‬א' ת"א‬
‫‪66062‬‬
‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת‬
‫יהדות טוניסיה‬
‫‪09-8622808‬‬
‫‪09-86222808‬‬
‫רחוב מקדונלד ‪26‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 1738 .‬נתניה‬
‫עמך‬
‫‪02-6250634‬‬
‫‪03-5665701‬‬
‫‪02-6250669‬‬
‫רחוב הלל ‪ 23‬ירושלים‬
‫מיקוד ‪94581‬‬
‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬
‫‪03-6240919‬‬
‫‪03-5617586‬‬
‫‪03-5613068‬‬
‫שד' יהודית ‪ 10‬ת"א‬
‫ת‪.‬ד‪ 57271 .‬מיקוד‬
‫‪61572‬‬
‫קרן להנצחת זכר חללי גטו‬
‫טרזיין‬
‫‪04-6369515‬‬
‫‪04-6369793‬‬
‫גבעת חיים איחוד‬
‫‪ 38935‬ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר‬
‫תאומי מנגלה‬
‫‪03-6421662‬‬
‫‪03-5372865‬‬
‫הקוממיות ‪ 38‬ת"א‬
‫‪69011‬‬
‫‪46‬‬
‫שם הנציג‬
‫צבי מיתר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫מירי אופן ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יעקב צור ‪ -‬יו"ר‬
‫אמי ארבל ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫דויד טורבקין ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סמירטה גרוסמן ‪ -‬יו"ר‬
‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‬
‫אנדריי הטל ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬
‫דן וולדמן ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חנוך וייסברג‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬
‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה‪ ,‬וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬
‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬
‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬
‫ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע‬
‫מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬
‫מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות ‪ -‬מאפשרת‬
‫פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם‪ ,‬במסגרת‬
‫חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬
‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬
‫הקרן לרווחה לניצולי השואה‬
‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬
‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬
‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬
‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬
‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬
‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬
‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬
‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬
‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬
‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬
‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי‪ ,‬וניתנים לפי פניה‬
‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬
‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬
‫טל‪03-6243343 :‬‬
‫פקס‪03-5613884 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬
‫‬
‫עמך‬
‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬
‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי‬
‫השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל‬
‫רחבי הארץ‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים ‪91029‬‬
‫טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03-5665701-4 :‬‬
‫פקס‪03-5660817 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬
‫בנאצים‪ ,‬ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬
‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע‬
‫לניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬
‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬
‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים בישראל‪,‬‬
‫לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪ .‬החברה קוראת‬
‫ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט‬
‫כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם הטוען לזכאות בנכס‬
‫הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות‬
‫נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪ ,‬מתבקש להגיש לחברה‬
‫בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס הנ"ל‪.‬‬
‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬
‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬
‫‪47‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫המשרד לאזרחים ותיקים ‪ -‬סיוע בבירור זכויות האזרחים הוותיקים‬
‫ומתן מידע אודות כלל הזכויות‪ ,‬השירותים וההטבות המגיעים לציבור‬
‫האזרחים הוותיקים וניצולי השואה‪.‬‬
‫טלפון‪*8840 :‬‬
‫פקס‪02-5605034 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד‪ 10437 .‬פתח תקווה מיקוד ‪49003‬‬