לשון - המחצית השלישית

‫הפעלת תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬
‫הפרויקט מבוצע ע"י ויצ"ו העולמית אגף החינוך ע"פ מכרז מס' ‪75/12.08‬‬
‫עבור המינהל הפדגוגי – האגף לחינוך על יסודי‬
‫משרד החינוך‬
‫‪.‬‬
‫לשון‬
‫שאלון ‪011108‬‬
‫תוכנית לימודים‬
‫וערכה למורה‬
‫תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬
‫‪www. bagrut3.org.il‬‬
‫כתבה‪ :‬אביגיל סער‬
‫הקדמה‬
‫התכנית המוצעת להלן נבנתה לתלמידים הניגשים לתכנית "המחצית השלישית" – לשון לשאלון ב'‪ ,‬והיא מתפרסת על פני ‪ 5‬שבועות‪ ,‬חמישה ימי לימוד בכל שבוע בני ‪4‬‬
‫‪U‬‬
‫שעות אקדמאיות בכל יום )החל מאמצע השבוע השלישי ועד לתחילת השבוע החמישי‪ -‬יינתנו ‪ 5‬שעות בכל יום(‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הלמידה תתמקד בשני התחומים העיקריים של הבחינה‪ :‬התחום הדקדוקי ותחום ההבנה וההבעה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הלמידה בארבעת השבועות הראשונים תשלב בין לימודי החומר הלשוני‪ -‬דקדוקי לבין למידת מיומנויות בהבנה והבעה‪ .‬חשוב כי במוקד כל שיעור יהיה טקסט והתלמידים‬
‫יתנסו בקריאה ובכתיבה ‪.‬‬
‫השבוע החמישי יוקדש לתרגול של כל החומר ברמת בחינת הבגרות‪.‬‬
‫בשלושת השבועות הראשונים ייערך מבחן בכל שבוע על החומר הנלמד‪ ,‬הלימודים יימשכו כרגיל בהתאם לזמן שנותר לאחר הבחינה‪.‬‬
‫יש לשים דגש על הכתיבה בשאלון זה‪ :‬כתיבת מאמר טיעון‪ .‬התלמידים נדרשים לכתוב מאמר בהיקף של עמוד וחצי ובו להביע עמדה בנושא הנדרש‪ .‬כתיבה זו הינה‬
‫תהליכית ודורשת אימון רב‪ ,‬לכן הלימוד לחלק זה מתחיל כבר באמצע השבוע השני‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מבנה הבחינה‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫פרק א'‪ -‬הבנה והבעה‬
‫‪U‬‬
‫)‪ 50‬נקודות(‬
‫משקל פרק זה בבחינה הוא ‪ 50 :‬נק' ‪ .‬לכן יש להקדיש לו חלק ניכר מתהליך הלמידה בתכנית‪ .‬חלק זה יילמד באופן ספיראלי‪ ,‬בהדרגה ובשיטת ה"אימון"‪ :‬יש‬
‫‪U‬‬
‫להקדיש בכל יום זמן לתרגול בקריאה ובכתיבה‪.‬‬
‫מיומנויות נדרשות‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫הבנה והבעה‬
‫•‬
‫שאלות בממדי הבנה שונים‪ :‬איתור פרטים ואחזורם‪ ,‬פרשנות והסק‪ ,‬שאלות הערכה וביקורת וכן מתחום אוצר המילים‪.‬‬
‫•‬
‫קישוריות ולכידות‪ :‬קשָּ רים לוגיים‪ ,‬אזכורים‪.‬‬
‫•‬
‫שימוש באמצעים רטוריים בטקסט ‪.‬‬
‫•‬
‫בטקסט טיעון‪ -‬רכיבי טקסט טיעון כגון‪ :‬זיהוי כוונת‪/‬ות הכותב‪ ,‬זיהוי טענת‪-‬העל של הכותב‪/‬ת ‪ ,‬טענה וביסוסה‪ ,‬טענות נגד והפרכתן‬
‫•‬
‫ארגון המידע בטקסט השלם או בחלקיו )כלל‪-‬פרט‪ ,‬דוגמות‪ ,‬טיעון וביסוס‪ ,‬רצפים לוגים‪( 1‬‬
‫•‬
‫הבנת השאלה ‪ -‬השאלה כטקסט‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P0F‬‬
‫א‪ .‬זיהוי רכיבי המבנה של השאלה‪ :‬היגד‪ ,‬מילות שאלה הוראה והשלמותיהן‪ ,‬ומילות תוכן‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתיבת תשובה מיטבית‪.‬‬
‫הבעה‪:‬‬
‫כתיבת מאמר טיעון בהיקף של כעמוד וחצי‪.‬‬
‫תיתכן גם כתיבת תגובה לטקסט נתון‪.‬‬
‫‪ 1‬רצפים לוגיים‪ :‬רצף כרונולוגי‪ ,‬הוספה והבהרה‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬בעיה ופתרונה‪ ,‬השוואה‪/‬ניגוד‪/‬עימות‬
‫‪2‬‬
‫‪U‬‬
‫פרק ב'‪ :‬תחביר )‪ 24‬נקודות(‬
‫‪ .1‬סיווג וניתוח של משפטים מן הסוגים הבאים‪ :‬פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב‪ ,‬משפטים בעלי נושא סתמי‪ ,‬משפטים בעלי חלקים כוללים ומשפטים בעלי חלק ייחוד‪.‬‬
‫‪ .2‬זיהוי התפקיד התחבירי של חלקי המשפט‪.‬‬
‫‪ .3‬המרות של מבנים תחביריים במבנים תחביריים אחרים ועמידה על הבדלי התפקוד ביניהם‪.‬‬
‫‪ .4‬תקינות‪ -‬זיהוי מבנים תחביריים משובשים )למשל בהתאם ובהצרכה( ותיקונם‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .5‬מבנים דו משמעיים מבחינה תחבירית‪ ,‬ושכתובם למבנים חד משמעיים‪.‬‬
‫פרק ג'‪ :‬מערכת הצורות )‪ 26‬נקודות(‬
‫‪ .1‬ניתוח והטיה של פעלים מכל הגזרות‪.‬‬
‫‪ .2‬שורשים תנייניים‪ ,‬פעלים גזורי שם‪.‬‬
‫‪ .3‬שם העצם‪ :‬מיון שמות לפי דרכי התצורה‪ ,‬הסבר דרך התצורה‪ ,‬משמעויות המשקלים והצורנים )כולל צורני נטייה וצורני גזירה(‪.‬‬
‫‪ .4‬תקינות לשונית בתחום הפועל והשם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪U‬‬
‫שימו לב! ‪-‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫‪2‬‬
‫‪UP1F‬‬
‫ביום שלישי ‪ 2/7/13‬יחלו הלימודים ב‪ 12.00‬בשל הבגרות בהיסטוריה‪.‬‬
‫‪ -26/6/13‬ד‬
‫הבנת הנקרא והבעה‪:‬‬
‫חזרה והעמקה בנושא אסטרטגיות‬
‫קריאה בעזרת טקסט ראשון‪ :‬א‪.‬‬
‫ההקשר הנסיבתי וההקשר‬
‫החברתי‪ -‬תרבותי של הטקסט‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחירת אופן הקריאה לפי המטרה‪:‬‬
‫‪ .1‬קריאה ראשונה בה רצוי לכתוב בצידי‬
‫כל פסקה את הנושא המרכזי שלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כשעונים על השאלות‪ -‬לקריאה יהיו‬
‫מטרות שונות‪,‬לכן בחלקים מן הטקסט‬
‫היא תהייה מעמיקה יותר וסלקטיבית‪.‬‬
‫‪ -27/6‬ה‬
‫‪ -30/6‬א‬
‫‪ -1/7‬ב‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫זיהוי המבנה הלוגי של‬
‫הטקסט‪ :‬חשוב להביא‬
‫טקסט טיעון לשיעור‬
‫ודרכו לעבוד על מבנה‬
‫הטקסט ועל רכיביו‪.‬‬
‫לשון‪ .‬תחביר‪:‬‬
‫תחביריים‬
‫חלקים‬
‫נוספים‪ :‬נושא סתמי‪-‬‬
‫תמורה‪ .‬לתרגל את‬
‫לשון‪ .‬תחביר חזרה כללית‪ -‬מהו תחביר‪ ,‬ניתוח המשפט הפשוט‪,‬‬
‫להתחיל את המשפט‬
‫במה עוסקים בתחביר‪.‬‬
‫השמני לקראת השיעור‬
‫חלקי הדיבר‪ :‬חזרה על כל חלקי הדיבר‪.‬‬
‫המשפט‪ :‬תחילה הגדירו‪ -‬מהו משפט? מחר‪) .‬להסביר שיש‬
‫המעבירים‬
‫משפט הוא קבוצת מילים המביעות רעיון‪ .‬משפטים‬
‫מסר‪/‬התרחשות גם ללא‬
‫רשמו על הלוח משפט פשוט‪ -‬ודונו‬
‫במסר‪/‬רעיון שהוא מעביר ומכאן למציאת פועל ולהדגים(‪.‬‬
‫נושא ונשוא במשפט הפועלי‪.‬‬
‫חלקים תחביריים נוספים במשפט‪:‬‬
‫נשוא מורחב‪ ,‬משלים שם‪ -‬לוואי‪,‬משלימי‬
‫הפועל‪ :‬תיאורים ומושא‪.‬‬
‫האמצעים הרטוריים‪:‬‬
‫יש לאמן את‬
‫התלמידים להכיר את‬
‫האמצעים הלשוניים‬
‫בהם משתמש הכותב‬
‫על מנת להעצים את‬
‫המסר‪ ,‬להתקרב אל‬
‫הקורא‪ ,‬לשכנע אותו‪,‬‬
‫לגרום לו להזדהות‬
‫ועוד‪.‬‬
‫לשון‪ -‬תחביר‬
‫משפט שמני – דגמי‬
‫המשפט השמני‪ :‬נתון‬
‫וחידוש )"דני הוא‬
‫מורה"(‪ ,‬משפטי‬
‫"יש‪/‬אין "‪ ,‬נשוא‬
‫מודאלי )"אסור‬
‫לעשן"( ונשוא צירוף‬
‫יחס )"לדני אופניים"(‪.‬‬
‫סוגי אוגדים ‪,‬ותרגול‪.‬‬
‫‪ 2‬התכנית נכתבה לפני פרסום המיקוד והיא מופיעה כאן במלואה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫המשך הכרת רכיבי המבנה‬
‫האופייניים לטקסט טיעון‪ :‬טענה‬
‫וביסוסה‪ ,‬טענות נגד והפרכתן‪.‬‬
‫תרגול בעזרת טקסט טיעון‪ ,‬כולל‬
‫אמצעים רטוריים שמזמן‬
‫הטקסט‪.‬‬
‫לשון‪ -‬תחביר‬
‫ תרגול משפט שמני‬‫משפט איחוי‪ :‬לחזור על מבנה‬
‫המשפט ועל דרכי הניתוח שלו‪.‬‬
‫חשוב ביותר!!! חזרה על מילות‬
‫הקישור והקשרים הלוגיים‪.‬‬
‫* משפט פשוט בעל חלק ייחוד‬
‫לשיקול דעת המורה אם לחכות עם‬‫זה עד למיקוד‪.‬‬
‫‪ – 2/7‬ג‬
‫הלימודים מתחילים ב‪23/11‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫השאלה כטקסט‪-‬‬
‫זיהוי רכיבי המבנה של השאלה‪:‬‬
‫היגד ואחריו שאלה‪ ,‬זיהוי מילות‬
‫שאלה הוראה והבנתן‪ .‬הכרת‬
‫שאלות מסוגים שונים‪ ,‬בממדים‬
‫שונים ואופן כתיבת תשובה‬
‫המיטבית‪.‬‬
‫תרגול באמצעות טקסט טיעון‪.‬‬
‫לשון‪ -‬תחביר‬
‫משפט מורכב‪ -‬ללמד את הרעיון‬
‫של משפט זה‪ ,‬את המבנה‬
‫המיוחד שלו‪ ,‬את מיליות השעבוד‬
‫האופייניות ואת אופן התחימה‪.‬‬
‫פסוקיות תיאורים‪ :‬התלמיד‬
‫ילמד לזהות פסוקית תיאור‬
‫)קשר לוגי(‪ .‬שימו לב! בבחינה‬
‫ניתן לכתוב רק "פסוקית תיאור"‬
‫ללא פירוט‪ ,‬אך חשוב לעבוד‬
‫איתם על הקשרים הלוגיים‬
‫השונים‪.‬‬
‫שימו לב!‬
‫ד‪3/7 -‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫ביום חמישי ‪ 4/7/13‬יחלו הלימודים ב‪ 12.00‬בשל הבגרות באזרחות‪.‬‬
‫ביום שני ‪ -8/7‬תתקיים בגרות באנגלית )מועד ב( והלימודים בתכנית המחצית השלישית יתקיימו כרגיל!‬
‫ה‪4/7 -‬‬
‫מתחילים ב‪23/11‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה;)שני‬
‫יום מרוכז בתחביר‬
‫שיעורים ראשונים(‬
‫פסוקיות תוכן‪:‬‬
‫א‪ .‬פסוקית מושא‪.‬‬
‫תרגול בעזרת טקסט‪ :‬עבודה‬
‫מומלץ להראות כי‬
‫על כל המרכיבים שנלמדו עד‬
‫פסוקית מושא‬
‫כה בעזרת הטקסט מאתמול‬
‫מתקשרת לרוב‪ -‬לפעלי‬
‫או טקסט חדש‪ .‬התלמידים‬
‫תפיסה ואמירה‪ :‬הסיק‬
‫יתרגלו מענה על שאלות‬
‫בממדי ההבנה השונים‪ ,‬לרבות ש‪ ,...‬חשב כי‪,....‬‬
‫שאלות הערכה וביקורת )חווה אמר‪/‬דיווח‪/‬טען‬
‫וכיו"ב‪.‬סימן היכר‬
‫דעתך על‪ ,....‬האם אתה‬
‫בולט הוא היכולת‬
‫מסכים עם‪ ,....‬כתוב תגובה‬
‫להוסיף "את" לפני‬
‫לטענת הכותב(‪.‬‬
‫הפסוקית‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסוקית נושא‬
‫לשון‪ -‬תחביר‬
‫משפט מורכב‪ -‬המשך הטמעה מתקשרת אף היא‬
‫ותרגול של משפט מורכב בעל לרוב‪ -‬לפעלי תפיסה‬
‫פסוקיות תיאור‪ ,‬כולל המרות ואמירה‪ ,‬אך כשהם‬
‫ממשפט מורכב למשפט איחוי סבילים‪ :‬נאמר‬
‫וההפך‪ ,‬והמרה למשפט פשוט‪ .‬ש‪...‬ידוע ש‪ ,....‬סימן‬
‫ההיכר‪ :‬לא ניתן‬
‫להוסיף "את" לפני‬
‫הפסוקית ‪ ,‬אלא רק‬
‫את המילה "הדבר"‪.‬‬
‫א‪7/7 -‬‬
‫ב‪8/7 -‬‬
‫ג‪9/7 -‬‬
‫הבעה‬
‫כתיבת מאמר טיעון‪:‬‬
‫הגדרת המושג "טיעון" עם‬
‫התלמידים ‪ ,‬מומלץ להביא‬
‫טקסט טיעון מובהק ולמפות עם‬
‫התלמידים את רכיביו‪ :‬טענה‪,‬‬
‫ביסוס‪ ,‬טענת נגד‪ ,‬הסתייגות‪,‬‬
‫מסקנה‪/‬המלצה‪.‬‬
‫בשלב זה יקבל התלמיד מטלת‬
‫כתיבת טיעון קצרה‪ .‬מומלץ‬
‫להביא נושא כלשהו השנוי‬
‫במחלוקת וכמשימה ראשונה‪-‬‬
‫לבקש מן התלמידים לכתוב את‬
‫דעתם‪ .‬חשוב כי כל תלמיד יברר‬
‫עם עצמו מה הוא חושב? מה‬
‫דעתו? האימון הראשוני יהיה –‬
‫הבהרת הדעה וכתיבתה כמשפט‬
‫לוגי שלם‪ .‬בהמשך‪ -‬יועלו ‪2-3‬‬
‫נימוקים אשר יירשמו על הלוח‬
‫בקצרה ובהכללה‪ .‬בשלב זה‬
‫אפשר להתחיל ללמד כיצד לפתח‬
‫אותם‪ .1 :‬הנימוק בהכללה ‪.2‬‬
‫הסבר ‪/‬הרחבה שלו ‪ .3‬דוגמה‬
‫לביסוס הדברים‪.‬‬
‫תחביר‪ - :‬תרגול והטמעה של‬
‫החומר הנלמד‬
‫הבעה‪:‬‬
‫המשך כתיבת מאמר טיעון‪-‬‬
‫בשלב זה יש להמשיך לתרגל‬
‫עם התלמידים כתיבת טיעון‬
‫בסיסית‪ :‬משפט דעה‪2 +‬‬
‫נימוקים מפורטים‬
‫ומבוססים‪ .‬בשלב זה יש‬
‫להדגים לתלמידים את מבנה‬
‫החיבור המלא הכולל גם‬
‫טענת נגד והסתייגות‪ ,‬ולעבוד‬
‫איתם על מהלך כתיבת‬
‫מאמר טיעון מלא‪.‬‬
‫חשוב להקנות לתלמידים‬
‫מגוון עשיר של ביטויים‬
‫הקשורים לכתיבה טיעונית‪:‬‬
‫הבעת עמדה באמצעות‬
‫ציינים‪ :‬אני חושב ש‪ ,‬אני‬
‫סבור כי‪ ,‬לעניות דעתי ‪ ,‬או‬
‫הבעת דעה ללא "צייני‬
‫עמדה"‪ -‬חשוב כי‪.....‬לא ניתן‬
‫להעלות על הדעת כי‪ ,‬וכן‬
‫מבעים לביטוי‬
‫ניגוד והסתייגות‪ :‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬על אף‪ ,‬עם זאת‪,‬אמנם‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫תחביר‪ -‬תרגול בלבד של‬
‫החומר הנלמד‪.‬‬
‫מבחן מסכם ‪1‬‬
‫המשך תרגול והטמעה של‬
‫פסוקיות התוכן )מושא‬
‫ונושא(‪.‬‬
‫מבחן‪:‬‬
‫המבחן יכלול את כל‬
‫החומר הנלמד למעט‬
‫פסוקיות מושא ונושא‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שימו לב! ‪ -‬ביום חמישי ‪ 11/7‬לא יתקיימו לימודים בשל מועד ב במתמטיקה‬
‫ החל מיום א‪ 14/7 -‬ועד ל‪ -25/7‬ימשך יום הלימודים ‪ 5‬שעות‬‫‪ -‬ביום שלישי ‪ 16/7/13‬צום ט באב‪ -‬יתקיימו לימודים עד השעה ‪.13.30‬‬
‫ד‪10/7 -‬‬
‫ה‪11/7 -‬‬
‫אין לימודים‬
‫כתיבת טיעון‪ -‬המשך‪:‬‬
‫יש לעבוד עם התלמידים על‬
‫בניית שלד החיבור‪.‬‬
‫חשוב לתת בכל פעם נושא‪,‬‬
‫"לפרק" את מרכיביו עם‬
‫התלמידים‪ ,‬להבין את‬
‫ההוראות בחיבור‪ ,‬לענות‬
‫בנקודות על המטלה‪ ,‬ולהתחיל‬
‫לכתוב טיוטה על פי המבנה‪.‬‬
‫לשון‪ -‬תחביר‪:‬‬
‫פסוקית לוואי ‪,‬פסוקית נשוא‪-‬‬
‫)פס' נשוא‪ -‬לשיקול דעת‬
‫המורה אם להמתין עד לפרסום‬
‫המיקוד(‪ .‬תרגול מסכם של כל‬
‫סוגי הפסוקיות‪ ,‬כולל המרות‬
‫‪3‬‬
‫)שחבור(‬
‫‪P2F‬‬
‫א‪14/7 -‬‬
‫ב‪15/7 -‬‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫לשון – מערכת הצורות‪:‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫שילוב עבודה על טקסט עם חזרה קצרה על גזרת‬
‫השלמים‪ ,‬מרובעים‪ ,‬חפ"נ‬
‫מטלת כתיבת חיבור‬
‫וחפי"צ‪.‬‬
‫)כתיבת טיוטה ראשונה‬
‫תרגול משולב של כל‬
‫שתהווה בסיס לחיבור(‪.‬‬
‫הגזרות‪ -‬שם עצם ופועל‪.‬‬
‫תחביר;‬
‫לימוד גזרות חדשות‪:‬‬
‫ משפט פשוט בעל חלקים‬‫כוללים )לשים לב לקשר הגזרות‪ :‬נפ"א‪ ,‬נחי לי‪/‬ה‪,‬‬
‫נחי ל"א‬
‫של הוספה‪ ,‬ניגוד‪ ,‬ברירה‬
‫ החלקים הבלתי תלויים‪ :‬תרגול כל גזרה לחוד וכל‬‫הגזרות יחד‪ .‬להפנות את‬
‫קריאה‪ ,‬פניה ‪ ,‬הסגר‪.‬‬
‫תשומת הלב להבדלים בין‬
‫ דו משמעות‪ ,‬תקינות‬‫במבנים תחביריים ‪ 4‬המשך נלי"ה לנל"א – כולל בדרכי‬
‫ההגייה‪.‬‬
‫תרגול בניתוח ובהמרות‪.‬‬
‫התרגול יחדד את‬
‫ההבדלים בין סוגי‬
‫המשפטים ואת הבנת‬
‫השימוש במילות הקישור‬
‫במבנים השונים‪.‬‬
‫‪P3F‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ 3‬בחוברת למורה מרוכז עיקר החומר בהמרות‬
‫‪ 4‬ניתן להמתין עם נושאים אלו עד לפרסום המיקוד(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ג‪16/7 -‬‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫לשון – מערכת הצורות‪:‬‬
‫נחי פי"ו ) נפי"ו( למידה ותרגול‪ .‬שילוב‬
‫התרגול עם צורות נוספות‪ :‬שם פועל‪ ,‬שם‬
‫פעולה ושמות עצם‪ .‬נחי עו"י )נעו"י( כולל‬
‫בבניינים הכבדים‪ -‬פיעל פועל והתפעל‪.‬‬
‫תרגול בכיתה של שתי הגזרות החדשות‪.‬‬
‫שימו לב להקנות לתלמידים הגייה נכונה‪:‬‬
‫מַ כּיר ולא מֵ כּיר‪ ,‬מֵ בין ולא מָ בין אני אבין‬
‫ולא אני יבין וכיו"ב‪.‬‬
‫ד‪17/7 -‬‬
‫ה‪18/7 -‬‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫ב‪22/7 -‬‬
‫א‪21/7 -‬‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫ג ‪23/7‬‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫מבחן מסכם ‪2‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫עבודה על החלק של‬
‫הבנה ברמת בגרות‪ :‬דגש‬
‫על קריאה מיומנת של‬
‫הטקסט‪ -‬הפקת מידע‬
‫רלוונטי מפרטי ת‪.‬ז‪, .‬‬
‫סימון רעיונות חשובים‬
‫בכל פסקה ותיעוד קצר‬
‫בצד‪ ,‬פיצוח השאלות‪,‬‬
‫בשאלות הבעה‪ -‬כתיבת‬
‫תשובה כהלכתה‪.‬‬
‫מאמר טיעון‪ -‬לחזור על‬
‫דרכי הפעולה‪ :‬קריאת‬
‫המטלה והבנתה‪ ,‬כתיבת‬
‫טיוטה‪ :‬דעה‪ ,‬נימוקים‪,‬‬
‫מה עשויה להיות טענת‬
‫הנגד? מהי הסתייגות‬
‫מטענתי‬
‫שלי‬
‫המקורית?)באיזה תנאי‬
‫אקבל חלק מטענת‬
‫הנגד?(‬
‫לשון – מערכת הצורות‪:‬‬
‫גזרת ע"ע ושורש תנייני‬
‫חזרה ותרגול של הפועל‬
‫בכל הגזרות שנלמדו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫לשון – מערכת הצורות‪:‬‬
‫שיעור ראשון‪ -‬חזרה‬
‫דרכי תצורת השמות‪-‬‬
‫לקראת המבחן‪.‬‬
‫להציג בפני התלמידים‬
‫את כל דרכי התצורה‪.‬‬
‫מבחן‪-‬‬
‫בשיעור זה יש להתמקד‬
‫המבחן ייערך שלוש‬
‫בשתי הדרכים‬
‫שעות מלאות ויכלול‪:‬‬
‫הבנה והבעה‪ -‬כל החומר הראשונות‪ :‬שורש‬
‫ומשקל וכן‪ -‬בסיס ‪ +‬צורן‬
‫כולל כתיבת מאמר‬
‫סופי‪.‬‬
‫טיעון‪.‬‬
‫בשורש ומשקל‪ :‬משקלי‬
‫תחביר‪ -‬כל החומר‬
‫שמות פעולה בבניינים‬
‫שנלמד עד כה כולל‬
‫המרות )בהתאם למיקוד השונים ובגזרות השונות‪,‬‬
‫שאמור כבר להתפרסם(‪ .‬משקלי הבינוני ומשקלים‬
‫שכיחים‪.‬‬
‫מערכת הצורות‪ :‬הפועל תרגול – תחילה בשלמים‪,‬‬
‫ובהמשך‪ -‬בכל הגזרות‪.‬‬
‫בלבד‪ ,‬כל הגזרות‬
‫בסיס ‪ +‬צורן סופי‪ -‬להכיר‬
‫שנלמדו עד כה ‪ -‬מלבד‬
‫את משמעויות הצורנים‬
‫ע"ע‪ ,‬שורש תנייני‬
‫)וגזרות אחרות‪ -‬אם ירדו השונים‪ ,‬להבין את‬
‫במיקוד(‪ .‬אם ע"ע ושורש ההבדל בין דרך זו לשורש‬
‫ומשקל‪.‬‬
‫תנייני יופיעו במיקוד‪-‬‬
‫תרגול של שתי דרכי‬
‫הם יכללו במבחן הבא‪.‬‬
‫תצורה‪.‬‬
‫‪P4F‬‬
‫‪5‬‬
‫לשיקול דעת המורה אם להמתין עם הנושאים הללו עד לפרסום המיקוד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫יום מרוכז בתרגול מערכת‬
‫הצורות‪:‬‬
‫סדנת הבנה והבעה‪.‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫עבודה על החלק של הבעה‬
‫– כתיבת תגובה )אם נכלל‬
‫בהתאם למיקוד‪ -‬הכרת דרכי‬
‫במיקוד( וכתיבת מאמר‬
‫התצורה נוספות ותרגול ברמת‬
‫טיעון‪ .‬חשוב להמשיך‬
‫בגרות‪.‬‬
‫יש לשים לב להקניית הגייה נכונה והקנות להם הרגל של‬
‫ְמקומות לעומת עבודת הכנה לפני כתיבת‬
‫של השם‪:‬‬
‫החיבור‪ :‬הבנת הנושא‪,‬‬
‫מַ סּוקים‪ִ ,‬מספרה ולא מַ ספרה‪.‬‬
‫חשיבה על הנקודות‬
‫תרגול שאלות ברמת בגרות בכל המהוות את רכיבי התוכן‬
‫והמבנה של החיבור‪,‬‬
‫מערכת הצורות‪ -‬הפועל והשם‪.‬‬
‫לעבוד איתם על מקדמי‬
‫הארגון בחיבור‪ ,‬על דרכי‬
‫כתיבת פתיחה‪ ,‬על גיוון‬
‫בצייני העמדה )ישנם‬
‫ציינים נוספים מלבד‪:‬‬
‫"לדעתי"(‪.‬‬
‫שימו לב! אם על פי‬
‫המיקוד יש לכתוב תגובה‪-‬‬
‫חשוב לעבוד אתם על דרך‬
‫הכתיבה‪.‬‬
‫שימו לב ללו"ז‪:‬‬
‫מבחן מסכם ‪25/7 : 3‬‬
‫בחינת מתכונת‪29/7 :‬‬
‫מרתון לקראת הבגרות ‪30/7-31/7 :‬‬
‫ד‪24/7 -‬‬
‫בחינת הבגרות‪1/8/13 :‬‬
‫ה‪25/7-‬‬
‫יום לימודים של ‪ 5‬שעות יום לימודים של ‪ 5‬שעות‬
‫תרגול מרתוני של כל‬
‫החומר בעזרת מבחני‬
‫בגרות‪ .‬חיזוק נקודות‬
‫נדרשות לקראת הבחינה‬
‫מחר‪.‬‬
‫הבחינה תסכם את כל‬
‫חומר הבחינה ותהווה‬
‫שלב אחד לפני בחינת‬
‫המתכונת‪.‬‬
‫תינתן בחינה מותאמת‬
‫לתלמידים בעלי‬
‫התאמה זו‪.‬‬
‫מבחן מסכם ‪3‬‬
‫משך זמן המבחן‪:‬‬
‫שעתיים וחצי‪.‬‬
‫למורה!‬
‫חשוב לעשות מאמץ‬
‫ולבדוק את המבחנים עד‬
‫ליום הלימודים מחר‪ ,‬על‬
‫מנת לדעת מהן הנקודות‬
‫הנדרשות לחיזוק‪.‬‬
‫א–‬
‫‪28/7‬‬
‫חזרה לקראת‬
‫המתכונת‪:‬‬
‫יש להחזיר את‬
‫המבחנים‬
‫ולהמשיך לתרגל‬
‫את נושאי הבחינה‬
‫תוך הדגשת‬
‫החלקים החלשים‬
‫יותר שעלו‬
‫בבדיקת הבחינה‪.‬‬
‫הזדמנות נוספת‬
‫לעבוד על טקסט‬
‫בנוסח בגרות ‪:‬‬
‫קריאה מיומנת‪,‬‬
‫כתיבה לצד כל‬
‫פסקה את עיקרי‬
‫הדברים‪ , ,‬הפקת‬
‫מידע מן השאלות‬
‫בצורה‬
‫והבנתן‬
‫מיטבית‪ ,‬כתיבת‬
‫תשובה‬
‫לשאלה‪,‬אמצעים‬
‫רטוריים ומטרתם‪,‬‬
‫מאמר‪.‬‬
‫כתיבת‬
‫המורה יעבור בין‬
‫התלמידים וידריך‬
‫במהלך‬
‫אותם‬
‫העבודה‪.‬‬
‫ב ‪-‬‬
‫‪29/7‬‬
‫בחינת‬
‫מתכונת‬
‫ג‪30/7 -‬‬
‫ד‪31/7 -‬‬
‫מרתון בחינות בגרות ביומיים הקרובים תיפתר בכל יום‬
‫בחינה אחת במלואה או יותר‪ ,‬במהלך החזרה המורה יחזור על‬
‫נושאים שנלמדו למטרת הטמעה‪ ,‬ויחזק אסטרטגיות בכל‬
‫תחום‪.‬‬
‫ה‪1/8 -‬‬
‫בחינת‪-‬‬
‫בגרות‬
‫הדגשים חשובים‪:‬‬
‫הבנה והבעה‪ :‬זה השלב בו אפשר "למפות" עם התלמידים את‬
‫סוגי השאלות‪ .‬בכל פעם שתיתקלו בשאלה בהבנה‪ -‬עצרו‬
‫איתם לרגע ושאלו‪ :‬מה מבקשים כאן? שנאתר את התשובה‬
‫בטקסט? שנבין אותה מתוך הטקסט? שנשווה? שנכתוב את‬
‫דעתנו? אמנו אותם להשתמש באסטרטגיות שונות לכל שאלה‪.‬‬
‫מטלת כתיבת המאמר‪ :‬חשוב כי בכל יום התלמידים יכתבו‬
‫בכיתה או בבית מאמר אחד‪ ,‬אספו בכל יום מ ‪ 5-6‬תלמידים‬
‫את החיבורים ובדקו עד למחרת‪ .‬הביאו את התובנות‬
‫שמצאתם במהלך הבדיקה לכיתה‪.‬‬
‫תחביר‪ :‬חשוב להקדיש חלק מהזמן לעבודה רוחבית רק על‬
‫תחביר‪ :‬לקחת שאלות מבחינות בגרות‪/‬ספרי לימוד ולאמן את‬
‫התלמידים בכל סוגי השאלות‪.‬‬
‫מערכת הצורות‪:‬‬
‫גם כאן חשוב להקדיש חלק מהזמן לעבודה רוחבית רק על‬
‫מערכת הצורות ‪ :‬לקחת שאלות מבחינות בגרות‪/‬ספרי לימוד‬
‫ולאמן את התלמידים בכל סוגי השאלות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בהצלחה!‬
‫הצעות‪ ,‬המלצות והסברים לשיעורים במקצוע‪-‬‬
‫לשון‪ ,‬הבנה והבעה‪ -‬תכנית המחצית השלישית‬
‫הצעה להוראת התלמיד ‪ -‬כיצד ניגשים לטקסט?‬
‫‪ .1‬קרא תחילה את פרטי תעודת הזהות של הטקסט‪ :‬כותרת‪ ,‬כותב‪ ,‬תאריך‪ ,‬במת‪ -‬הפרסום‪,‬‬
‫איורים ‪ ,‬הפנייה בעזרת כוכבית להערה וכו‪.‬‬
‫‪ .2‬קרא את הטקסט פעם אחת והשתמש במדגש )=מרקר( ועט‪ :‬סמן מילים ומשפטים‬
‫חשובים וכתוב לצד הפסקה בקצרה‪ - :‬את עיקרי התוכן של הפסקה )כלומר‪ -‬על מה היא‬
‫מדברת( ‪ ,‬ורצוי גם את רכיב המבנה שלה )למשל‪ :‬דוגמה ל‪ ...‬הצגת הבעיה‪ ,‬פתרונות‬
‫לבעיה‪ ,‬יתרון ‪/‬חיסרון וכו' (‪ .‬הרישום בצד יעזור מאוד אח"כ באיתור מידע לתשובות‬
‫ובסיכום‪.‬‬
‫‪ .3‬רגע לפני שעונים על השאלות‪ -‬שאל את עצמך‪ :‬מהו המבנה הלוגי של הטקסט? ישנן‬
‫מספר אפשרויות רווחות‪:‬‬
‫רצף כרונולוגי )של זמן( ‪ ,‬תופעה וגורמים ‪/‬סיבה ותוצאה‪ ,‬הכללה ופירוט‪ ,‬בעיה ופיתרון‪,‬‬
‫השוואה והיבטים‪.‬‬
‫כתיבת תשובה‬
‫השאלות במבחן עוסקות בשלושה מימדים‪:‬‬
‫‪ .1‬איתור מידע ‪ -‬יש לאתר את המידע בטקסט ולאחזר אותו‪ -‬כלומר‪ -‬לכתוב אותו מחדש‪,‬‬
‫לבנות אותו מחדש משום שלעיתים עליכם לצרף מס' שורות‪/‬מוקדי מידע מן הטקסט‪.‬‬
‫‪ .2‬פרשנות והיסק‪ -‬שאלות של הסקת מסקנות שאינן כתובות באופן מפורש בטקסט למשל‪:‬‬
‫מהי כוונת הכותב? מהי מטרתו ? או ‪ :‬פירוש של מילים וביטויים בטקסט‪.‬‬
‫‪ .3‬הערכה וביקורת ‪ -‬חשוב כי תגדיר ותבהיר היטב את דעתך ותנמק אותה ב‪ 2-3‬נימוקים‪.‬‬
‫להלן דוגמה לתשובה לשאלה בממד זה‪.‬‬
‫מהם הרכיבים הנבדקים בתשובה פתוחה?‬
‫‪ .1‬תוכן‪ :‬בדוק האם ענית על כל מה נדרשת בשאלה?‬
‫‪ .2‬מבנה‪ :‬האם ענית במבנה מתאים? השתמשו במילות קישור המתאימות למבנה אליו‬
‫נדרשתם בשאלה ותמיד הציגו משפט פותח‪ .‬בדוגמה שלהלן הודגשו רכיבי המבנה‪ -‬פתיחה‬
‫ומילת קישור מתאימה‪:‬‬
‫שאלה‪ :‬ע"פ המאמר‪ ,‬מהו ההבדל בין ישראל לבין מדינות מערב אירופה בנושא צריכת‬
‫פירות?‬
‫‪ .3‬תשובה‪ :‬ההבדל בין ישראל ומדינות מערב אירופה בעניין צריכת הפירות הוא שבארץ‬
‫יש שפע של פירות מכל הסוגים והמינים ומחירם זול יחסית ‪,‬לכן הצרכנים הישראלים‬
‫‪2‬‬
‫מרבים לקנות פירות‪ ,‬ואילו בשוויץ מבחר הפירות מצומצם יותר ומחירם גבוה‪ ,‬דבר‬
‫הגורם להמעטה בקנייתם בקרב הצרכנים האירופאים‪.‬‬
‫‪ .4‬לשון‪ :‬חשוב לשים לב לכתוב במשלב לשוני ) משלב בינוני‪ -‬גבוה( המתאים לשפה כתובה‪,‬‬
‫וכן לשימוש בסימני פיסוק – הפיסוק צריך להיות הגיוני‪ ,‬שימו לב במיוחד לנקודה בסוף‬
‫משפט ופסיק בין פרטים ובין משפטים מורכבים ‪/‬מאוחים‪.‬‬
‫כתיבת מאמר טיעון‬
‫החיבור הנדרש בשאלון ב' הוא חיבור טיעון‪.‬‬
‫מה הם הרכיבים המרכיבים את מאמר הטיעון המלא?‬
‫‪-‬‬
‫הטענה‪ :‬דעה‪/‬עמדה‪/‬טענה מרכזית וברורה‬
‫‪-‬‬
‫נימוקים לביסוס הטענה‪ .‬הנימוקים יכולים להיות סיבות מפורשות‪ ,‬אמירות התומכות‬
‫בדעה‪/‬עמדה‪ .‬סוגי הביסוס להוכחת הטענה הם שניים‪:‬‬
‫א‪ .‬ראייה‪ -‬איך יודעים שהטענה אמיתית?‬
‫ב‪ .‬הסבר‪ -‬עונה על השאלה מה הם הגורמים‪ /‬הסיבות‪/‬ההצדקות לטענה?‬
‫ טענות אחרות )"טענת נגד"( ‪ -‬טענת הנגד היא הצגת התנגדות באופן גלוי ‪ .‬נימוק‪/‬ים‬‫המפריך‪/‬ים את נימוקי טענת המוען‪ .‬למשל‪ :‬צריך לצמצם את הבנייה בישראל על מנת‬
‫להשאיר בה שטחים ירוקים‪] .‬טענה‪ +‬נימוק[ יש הטוענים כי אין לצמצם את הבנייה משום‬
‫שהאוכלוסייה הולכת וגדלה וכי יש צורך בשטחי מגורים רבים ]טענת–נגד[ ‪ ,‬אמנם אפשר‬
‫אולי להמשיך לבנות במקומות מסוימים ולצמצם את ה"ריאות הירוקות" אבל המחיר‬
‫שנשלם על כך הוא ‪] ............‬הפרכה[‪.‬‬
‫חשיבותה של הצגת טענת הנגד‪ :‬זהו שלב נוסף בדרך לחשיבה מעמיקה‪ ,‬היכולת לראות נושא‬
‫מנקודות מבט שונות ולא רק דרך נקודת מבטי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הסתייגות‪ -‬אי הסכמה חלקית ‪ ,‬זהו היגד המסביר את הנסיבות שבהן הכותב יוותר על‬
‫עמדותיו או ימשיך להחזיק בהן‪ .‬ההסתייגות מראה לקורא שהכותב התחשב בנקודות‬
‫המבט השונות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬עם זאת‪ ,‬אולי בתנאים מסוימים אפשר לקבל בנייה‪,‬וזאת כאשר‪................‬‬
‫ הפרכה‪ -‬היגד המנטרל את טענת הנגד ונותן בכך עוצמה לטיעון המוען‪.‬‬‫‪ -‬מסקנה )= טענת המוצא(‪ ,‬בחלק זה הסוגר את החיבור אין מוסיפים חדש‪.‬‬
‫חשוב! ביסוס חזק של טענה הוא כאשר יש טענת נגד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שלבים בהיערכות לכתיבה‬
‫‪1‬‬
‫‪F0‬‬
‫תחילה עלינו להבין מהם הקשיים הניצבים בפני התלמידים?‬
‫•‬
‫הבנת הנושא‬
‫•‬
‫כתיבת טענה ברורה ומובהקת )כולל הצגת טענת נגד(‬
‫•‬
‫כתיבת נימוקים ופיתוחם‬
‫•‬
‫חוסר בידע עולם‬
‫•‬
‫כתיבה במשלב לשוני הולם ובעושר לשוני‬
‫וכעת נתמקד בשלושת הקשיים הראשונים‪ -‬בהם יש לנו יכולת השפעה גבוהה יותר‪ .‬לגבי השניים‬
‫האחרונים )ידע עולם ולשון הולמת ועשירה(‪ -‬נוכל לטפח אותם על ידי אימון חוזר ונשנה כאשר‬
‫ישנו יתרון מובהק למשתתפים במיזם‪.‬‬
‫הבנת הנושא‬
‫משימת טיעון שאינה בזיקה לטקסט‬
‫פיצוח השאלה )זיהוי מילות תוכן(‬
‫בירור עמדתי ‪/‬דעתי‬
‫כתיבת ראשי פרקים )באמצעות שאלות המתעוררות בעקבות הנושא –ניתן לכתוב ראשי פרקים(‬
‫סינון ראשי הפרקים )טפל ועיקר(‬
‫סדר לוגי‬
‫חשיבה על רעיונות לפתיחה‬
‫משימות טיעון בזיקה לטקסט‬
‫טבלה מסייעת לכתיבה – הטקסט בשירות הכותב‬
‫פיצוח השאלה‬
‫)תכנים מתבקשים(‬
‫תכנים רלוונטיים – מה‬
‫עלי להוסיף?‬
‫תכנים רלוונטיים ‪ -‬מה‬
‫קיים בטקסט?‬
‫רעיונות לפתיחה‬
‫ולסיום‬
‫)האם בטקסט‬
‫כתובים תכנים‬
‫המתאימים לסיום‬
‫או לפתיחה?‬
‫כתיבת טענה ברורה ומובהקת‬
‫אין טעם ללמד את התלמידים "מבנים" ומודלים " של חיבור טיעון כאשר הם אינם מבינים‬
‫לעומק את מהלך הבעת העמדה ונימוקה‪ .‬לכן בשלב הזה נתייחס באופן נפרד לרכיבים אלו‪ ,‬על‬
‫מנת להעמיק את יכולת ההבנה וההבעה בהם‪ ,‬ובהמשך נלמד להעמיד את הדברים בתוך מבע‬
‫שלם‪ ,‬כולל ולכיד‪.‬‬
‫כדאי להקדיש ‪ 1-3‬שיעורים לאימון בכתיבת טענה ברורה ומובהקת‪.‬‬
‫‪ 1‬מתוך השתלמות מורים שהעבירה אביגיל סער‪ -‬מאי ‪ ,2013‬תשע"ג‬
‫‪4‬‬
‫א‪.‬‬
‫תחילה נבהיר איתם את המושגים‪:‬‬
‫מתוך מילון אבן שושן‪:‬‬
‫עמדה – יחס‪/‬נטייה מוגדרת לגבי עניין מסוים‪" .‬נקט עמדה" – קבע את יחסו לגבי הדבר‪.‬‬
‫טענה – דברים שאדם משמיע להוכחת דרישתו או צדקתו‪" .‬נסתמו טענותיו" – לא היה לו מה‬
‫לטעון טענה לסתור – הוכחה המאפשרת את ההפך‪.‬‬
‫מתוך מילון ספיר‬
‫עמדה – נקודת ראות‪ ,‬דרך מחשבה‪ ,‬יחס עקרוני לבעיה חברתית או מוסרית‬
‫טענה – דעה מנומקת בעד או נגד‪ ,‬טענת נגד – לסתור טענה שהועלתה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כעת נתחיל לאמן אותם בכתיבת עמדה‪/‬דעה‪/‬טענה משלהם לגבי נושאים שנויים‬
‫במחלוקת )בשלב ראשון‪ -‬רצוי כאלו הקרובים לליבם(‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫בביה"ס בו אתם לומדים שוקלים לפתוח קפיטריה חדשה‪ .‬מועצת התלמידים והנהלת ביה"ס‬
‫התכנסו לדיון בנושא‪ :‬מהו אופי המאכלים שיש להתיר לקפיטריה למכור? חלק טענו כי יש‬
‫להתיר למכור כל מזון האהוב על בני נוער כגון‪ :‬בורקסים‪ ,‬נקניקיות‪ ,‬עוגות‪ ,‬חטיפים ושתייה‬
‫מתוקה‪ ,‬ואחרים גרסו שאסור לעודד אכילת מזון עתיר סוכר‪ ,‬מלח ושומן הגורם להשמנה‬
‫ולמחלות‪ ,‬לכן אין להתיר למכור אוכל מהיר ושתייה מתוקה אלא רק מזון מזין ובריא כגון‪:‬‬
‫כריכים‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות ומיץ טבעי‪.‬‬
‫מהי עמדתך בעניין?‬
‫בשלב זה עליכם לבקש מן התלמידים לכתוב רק משפט המציג עמדה‪/‬טענה ללא נימוקים‪.‬‬
‫המטרה היא לאמן אותם קודם כל בכתיבת עמדה ברורה ומובהקת בצורה לוגית ונהירה‪.‬‬
‫מטרה נוספת‪ :‬להרחיב ולגוון את דרכי הבעת העמדה מעבר ל"לדעתי"‪ .‬הגיוון יהיה בכתיבה עם‬
‫או בלי צייני עמדה‪:‬‬
‫אני סבור כי‪ ,..............‬נראה כי חשוב ל‪ ,..............‬בחירת סוג המזון שאדם בוחר לאכול היא‬
‫עניינו האישי ואין להתערב בה‪ ,‬הטענה כי אין להתיר ממכר אוכל מהיר במקום ציבורי בשם‬
‫השמירה על בריאות התלמידים‪ -‬שגויה בעיני‪ .‬אני מתנגד ל‪ ,.............‬אני תומך ב‪..................‬‬
‫כתיבת נימוקים ופיתוחם‬
‫הגדרת הנימוקים‬
‫בשלב הבא‪ -‬נאמן אותם לכתוב נימוקים‪ :‬תחילה יכתבו התלמידים שני נימוקים כלליים‪,‬‬
‫"כותרתיים"‪ .‬למשל‪ ,‬אם אני תומך בממכר אוכל בריא בקפיטריה‪:‬‬
‫נימוק ‪ :1‬שמירה על בריאות התלמידים ‪.‬‬
‫נימוק ‪ :2‬חינוך להרגלי אכילה נכונים מגיל צעיר‪.‬‬
‫פיתוח הנימוקים‬
‫כיצד מפתחים? התלמיד הממוצע יאמר לכם‪" :‬חפרתי למורה"‪ ,‬אנחנו קוראים לזה‪" :‬גיבובי‬
‫מילים"‪ -‬וזה בעצם אותו הדבר‪.....‬‬
‫‪5‬‬
‫פיתוח הנימוק יהיה לרוב על ידי הסבר‪) ,‬ולעיתים על ידי ראיה(‪ .‬ביסוס הנימוק יכול להיעשות על‬
‫ידי דוגמה )מהחיים‪ ,‬מכלי התקשורת‪ ,‬מן המאמר ועוד(‪ .‬למשל‪:‬‬
‫נראה כי חשוב להימנע ממכירת מזון מהיר וקלוקל במוסד ציבורי בו מתחנכים בני נוער‪ .‬אחד‬
‫הנימוקים החשובים לכך הינו שמירה על בריאות התלמידים‪) .‬זהו הנימוק הכללי‪"/‬כותרתי"( גיל‬
‫ההתבגרות הוא גיל חשוב של צמיחה והתפתחות‪ ,‬לכן יש לספק לגוף את אבות המזון הדרושים לו‬
‫לכך‪ .‬באכילה של מזונות עתירי שומן וסוכר אין שום ערך תזונתי אלא דווקא סכנת השמנה‬
‫ופגיעה בשיניים‪) .‬זהו ההסבר לנימוק( כך למשל‪ ,‬בבתי ספר רבים נוהגים התלמידים להימנע‬
‫מהבאת כריך ובקבוק מים מהבית‪ ,‬ומעדיפים לקנות קרואסון ומשקה ממותק כמו שוקו או מיץ‪.‬‬
‫כאשר אכילה זו מצטרפת לישיבה ממושכת מול המחשב והימנעות מפעילות גופנית‪ ,‬לא פלא שבני‬
‫נוער רבים בארץ סובלים מהשמנת ייתר‪ ).‬וזוהי הדוגמה(‬
‫טענת הנגד וההסתייגות‬
‫אין טעם ללמד את הילדים כיצד כותבים את טענת הנגד וההסתייגות מבחינה "טכנית" לפני‬
‫שהבינו את הטעם ברכיבים אלו‪ .‬רכיבים אלו מדגישים את הדיאלוגיות הטבעית שיש במהלך‬
‫הטיעון ומביאים את הקולות הנוספים שעשויים לעלות בדיאלוג מעין זה‪.‬‬
‫ניתן לערוך דיון בנושא שנוי במחלוקת ולהדגים באמצעותו לתלמידים את הדיאלוגיות הזו‪.‬‬
‫כתיבת טענת הנגד והפרכתה‪.‬‬
‫חשוב לחדד עם התלמידים את העובדה שהחיבור הוא מעין דיאלוג‪ :‬החיבור נכתב לנמענים איתם‬
‫אתם מנהלים מעין דיאלוג‪ -‬לאחר שהשמעתם את קולכם )דעה ונימוקים(‪ ,‬מה היו אומרים לכם‬
‫המתנגדים לעמדתכם? מה הם היו טוענים? כיצד הייתם מפריכים את טענתם?‬
‫ההסתייגות‬
‫האם החיים הם שחור ולבן? במילים אחרות האם לכל דבר יש לי דעה אחת בלתי מתפשרת? כדאי‬
‫לכוון את התלמידים לכך שלעיתים‪ ,‬בעודי מחזיק בדעה על נושא מסוים‪ -‬אני פתוח לשמוע גם‬
‫דעה אחרת ‪ ,‬ואולי ‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ -‬להסכים לקבל חלק ממנה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אני מתנגד לתלבושת אחידה בתיכון‪ ,‬אבל‪ ,‬מסכים לקבל אותה בימי שיא בבי"ס כגון‪:‬‬
‫טיולים‪ ,‬אירועים ייצוגיים ‪,‬ימי גיבוש וכדומה‪.‬‬
‫כתיבת חיבור שלם‬
‫בשלב הזה התלמידים כבר קראו מאמרי טיעון של כותבים מיומנים‪ ,‬התאמנו בכתיבת הרכיבים‬
‫העיקריים בחיבור‪ ,‬וזהו השלב לכתיבת מאמר שלם‪ .‬לא מומלץ ללמד על פי דגמים כפי שהיה נהוג‬
‫בעבר ‪ ,‬כיוון שנמצא כי הדבר חוסם את הכתיבה ומגביל אותה‪ .‬נוכל להציג את הרכיבים‬
‫ההכרחיים למאמר טיעון‪ -‬אותם למדנו כשקראנו מאמרי טיעון‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מחוון להערכת הנושאים לכתיבת טיעון‬
‫תבחינים להערכה )הניקוד לשאלת החיבור בבחינת הבגרות‪ 30 -‬נקודות‪ ,‬אם תופיע כתיבת תגובה‬
‫והניקוד יהיה ‪ 25‬נק'‪ -‬יש לחלק אחרת את הנקודות(‬
‫א‪ .‬כללי‪ 4 -‬נקודות‬
‫• מטרת הכתיבה‪ -‬בולטת המטרה שהיא הבעת עמדה וביסוסה‪ ,‬שכנוע‪.‬‬
‫• מודעות לידע קודם של הנמענים‪ -‬הכותב מבהיר נושאים ורעיונות שייתכן ואינם מוכרים לנמענים‪.‬‬
‫טעות נפוצה של תלמידים‪ :‬להניח כי הקורא כבר יודע במה המדובר ולכתוב באופן מהוקשר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוכן ומבנה‪ 14 -‬נקודות‬
‫נקודות הקשורות לתוכן‪:‬‬
‫• עמדה‪ -‬הכותב מציג עמדה ברורה בנושא הנדון‪ .‬העמדה יכולה להיות גם הבעת התלבטות‪.‬‬
‫• נימוקים‪ -‬הכותב מציג נימוקים מהימנים והגיוניים הרלוונטיים לטענתו‪.‬‬
‫• ביסוס‪ -‬הכותב מבסס את נימוקיו באופן מוצק באמצעות עובדות‪ ,‬מידע ‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬ציטוטים‪,‬‬
‫הסברים‪.‬‬
‫• טענות אחרות‪ -‬הכותב מנהל דיאלוג עם טענות של אנשים אחרים או של מתנגדים אפשריים‪ .‬הוא‬
‫מעלה טענה כזו ומפריך אותה‪.‬‬
‫נקודות הקשורות למבנה‪:‬‬
‫• פיתוח והרחבה‪ -‬התלמיד פיתח כל רעיון שהעלה באופן מתאים ופרופורציונאלי לשאר חלקי‬
‫הטקסט‬
‫• לכידות וקישוריות‪ -‬התלמיד כותב בצורה לכידה לאורך כל החיבור ומשתמש באמצעי קישור שונים‬
‫)ק ָשּרים לוגים‪ ,‬אזכורים וכדומה(‪.‬‬
‫ַ‬
‫• פתיחה וסגירה של החיבור‪-‬‬
‫הבעיה‪/‬הדילמה‬
‫ התלמיד כתב פתיחה רלוונטית מכל סוג שהוא‪ ,‬המסבירה היטב את‬‫העומדים בבסיס החיבור‪.‬‬
‫ התלמיד כתב פסקה הסוגרת את החיבור ומציגה מסקנה או סיכום מהלך החיבור מבלי‬‫חידושים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבע – ‪ 6‬נקודות‬
‫• משלב לשוני בינוני‪ -‬גבוה‬
‫• אוצר מילים מגוון‬
‫• שימוש בביטויי ניגוד והסתייגות‬
‫• דרכי מסירה מדויקות ומגוונות )גם אם נסמך על דברי אחרים(‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫הצעה להוראת תלמידים בנושא‪:‬‬
‫איך ניגשים לניתוח משפטים בעלי מבנים מעורבים‪/‬משפטים‬
‫מורכבים מרובי פסוקיות?‬
‫משפטים עשויים להיות מסוג‪ :‬פשוט‪/‬מורכב‪/‬איחוי ‪ ,‬אך גם "מתוחכמים יותר‪:‬‬
‫משפט מורכב בעל כמה פסוקיות‬
‫משפט מורכב בעל פסוקית המורכבת מפסוקית נוספת‬
‫משפט איחוי בעל איבר‪/‬ים מורכב‪/‬ים‬
‫משפט מורכב בעל פסוקית שהיא משפט איחוי‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫‪ .1‬קוראים היטב את המשפט ומבינים אותו!!!‬
‫‪ .2‬מנסים "לתמצת" את המשפט למבנה הבסיסי שלו‪ -‬מתעלמים מכל מיני מסיחי דעת כגון‬
‫מילות קישור‪/‬שיעבוד ומתמקדים רק במסר המרכזי של המשפט במה הוא אומר בעצם?‬
‫המשפט המתומצת למבנה הבסיסי שלו יעזור להבין את סוג המשפט‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ ‬יש לציין שכל מי שבא ללמוד במרכז הלמידה הוא תלמיד שחשוב לו‬
‫להצליח בלימודים‪.‬‬
‫מה אומר המשפט במבנה הבסיסי שלו?‬
‫יש לציין ש‪].............................‬כל מה שנכתב בהמשך מתייחס לדבר שיש לציין אותו‪ -‬יש לציין את‬
‫הדבר‪ ,‬לכן זו פסוקית מושא[‪.‬‬
‫‪ ‬אם נתמיד בלימודי הלשון באמצעות תרגול העוסק בפועל‪ ,‬בתחביר‬
‫ובכתיבה נגיע מוכנים לבחינה‪.‬‬
‫מה אומר המשפט במבנה הבסיסי שלו? ‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫אם‪...............‬אז‪...............‬‬
‫משפטים שיש בהם את מילת התנאי "אם" הם משפטים בקשר לוגי של תנאי‪" -‬אם"‬
‫פותחת פסוקית תיאור בקשר לוגי של תנאי‪.‬‬
‫‪ ‬מקצוע הלשון אינו מורכב מתחום דקדוקי בלבד אלא גם מהיבטים‬
‫אורייניים הקשורים בהבנה של טקסטים כתובים‪.‬‬
‫מה אומר המשפט במבנה הבסיסי שלו? מקצוע הלשון אינו‪..............‬אלא גם‪............‬‬
‫זהו דגם של משפט כולל‪ :‬לא נסעתי לת"א אלא לחיפה‬
‫בחלק השני של המשפט יש משפט "תמים" לכאורה‪ -‬אבל זו פסוקית שיש בה ה"א הזיקה‪:‬‬
‫‪.....‬אלא גם מהיבטים אורייניים ה‬
‫קשורים בהבנה של טקסטים כתובים‬
‫קשרים לוגיים‪ -‬קצר ולעניין‬
‫סיבה ותוצאה‪:‬‬
‫פשוט‬
‫איחוי‬
‫מורכב‬
‫איחרתי לשיעור בגלל הפקקים‬
‫בשל פקקים בכביש איחרתי‬
‫לשיעור‬
‫היו פקקים לכן איחרתי‬
‫לשיעור‪.‬‬
‫היו פקקים לפיכך‪........‬‬
‫איחרתי לשיעור משום שהיו‬
‫פקקים‪.‬‬
‫כיוון שהיו פקקים איחרתי‪.....‬‬
‫ניגוד ‪/‬הסתייגות‬
‫מורכב‬
‫פשוט‬
‫איחוי‬
‫יואב אוהב מתמטיקה בניגוד‬
‫לאחיו‪.‬‬
‫אני אוהב מתמטיקה אבל לא‬
‫מסתדר עם לשון‪.‬‬
‫ויתור )בניגוד למצופה(‬
‫פשוט‬
‫איחוי‬
‫מורכב‬
‫לא איחרתי לשיעור למרות‬
‫הפקקים‬
‫על אף הפקקים בכביש לא‬
‫איחרתי לשיעור‬
‫היו פקקים למרות זאת לא‬
‫איחרתי לשיעור‪.‬‬
‫היו פקקים אף על פי כן‪........‬‬
‫לא איחרתי לשיעור אף על פי‬
‫שהיו פקקים‪.‬‬
‫על אף שהיו פקקים לא‬
‫איחרתי‪.....‬‬
‫השוואה‪/‬עימות‬
‫מורכב‬
‫פשוט‬
‫איחוי‬
‫בהשוואה לאתמול‪ -‬היום חם‬
‫יותר ‪.‬‬
‫היום חם בדומה לאתמול‬
‫היום חם מאוד ואילו אתמול‬
‫היה קר ‪ /‬היום חם מאוד‪,‬‬
‫לעומת זאת אתמול היה קר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תנאי‬
‫פשוט‬
‫מורכב‬
‫איחוי‬
‫אם יֵרד גשם הטיול השנתי‬
‫יתבטל‬
‫במקרה של גשם הטיול‬
‫יתבטל‪.‬‬
‫ללא תעודת בגרות לא תוכל‬
‫להתקבל ללימודים גבוהים‪.‬‬
‫הוספה‬
‫מורכב‬
‫פשוט‬
‫איחוי‬
‫הלכתי גם לסרט וגם להצגה‬
‫הלכתי לסרט‪ ,‬נוסף על כך‬
‫הלכתי להצגה )ו‪ ,...‬בנוסף‪(...‬‬
‫שים לב לקשר לוגי החוזר על עצמו בטקסטים ובתחביר‪:‬‬
‫קשר של הכללה ופירוט‪:‬‬
‫שמירה על בריאות כוללת ארבעה עקרונות חשובים‪ :‬תזונה נכונה‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬איזון נפשי‬
‫ונשימה נכונה‬
‫ארבעה עקרונות חשובים= ביטוי מכליל‬
‫תזונה נכונה‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬איזון נפשי ונשימה נכונה= פרטים מוכללים‬
‫דוגמה למשפט איחוי בעלי איבר מורכב‪:‬‬
‫דוד אוהב לנסוע למשחקי הכדורסל של מכבי ת"א ‪ ,‬למרות זאת הוא לא‬
‫הגיע למשחק האחרון של הקבוצה משום שלא קנה מראש כרטיס‪.‬‬
‫מה אומר המשפט במבנה הבסיסי שלו?‬
‫דוד אוהב‪ , ................‬למרות זאת הוא לא הגיע‪.....‬מפני ש‪...............‬‬
‫זהו משפט איחוי שהאיבר השני שלו מורכב‬
‫‪10‬‬
‫המרות או לא להיות! – עקרונות בסיסיים בהמרת משפטים‬
‫להלן הצעה להוראת נושא ההמרות ‪:‬‬
‫מהן בכלל המרות של משפטים? תחילה להסביר לתלמידים‪:‬‬
‫המרת משפט היא פשוט כתיבה שלו מחדש על פי הוראות נתונות‪ .‬הרעיון הוא לכתוב אותו מחדש‬
‫אבל! לשמור על המסר הנתון‪.‬‬
‫מה מותר? מה אסור? מה חשוב?‬
‫‪ .1‬חשוב לקרוא היטב את ההוראות‪ -‬לפעמים צריך לכתוב את המשפט ע"פ הנתונים‬
‫הקיימים ‪,‬לפעמים צריך להשמיט מילים‪ ,‬ולפעמים צריך להוסיף‪ -‬קרא מה מבקשים!‬
‫‪ .2‬היגיון! חשוב לשמור על מסר הגיוני במשפט שכתבת מחדש‪ .‬לפעמים צריך לשנות את‬
‫סדר המשפטים הנתון על מנת לקבל משפט לוגי‪ ,‬כזה שהגיוני שיתרחש במציאות‪.‬‬
‫‪ .3‬ניסוח‪ -‬יש להשתמש במאזכרים על פי הצורך ולא לחזור על אותה מילה במשפט החדש‪.‬‬
‫‪ .4‬פיסוק‪ -‬חשוב לפסק ע"פ הכללים שלמדתם למשל‪ :‬בין משפטים במשפט איחוי‪ ,‬תמורה‬
‫בת יותר מילה אחת‪ ,‬לפני קריאה ‪ ,‬פניה והסגר ועוד‪.‬‬
‫דגמי המרות ללמידה ולתרגול‬
‫להלן הסבר דגמי המרות באמצעות דוגמאות‬
‫המרות של משפטים בקשרים לוגיים שונים‬
‫‪ .1‬המרת שני משפטים למשפט איחוי בקשר לוגי מתאים‪:‬‬
‫לפניך שני משפטים‪:‬‬
‫א‪ .‬התלמיד למד במשך ימים רבים לבחינת הבגרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמיד קיבל ציון גבוה‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫•‬
‫תחילה קוראים את המשפטים ובודקים מהו הקשר הלוגי ביניהם‪ .‬הקשר הלוגי‬
‫במשפטים שלעיל הוא קשר של סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫•‬
‫כעת מרעננים את הזיכרון‪ -‬מהו משפט איחוי בקשר של סיבה ותוצאה? שני משפטים‬
‫שביניהם פסיק ומילת הקישור לכן‪/‬משום כך‪/‬על כן וכיו"ב‪ .‬ואז נקבל‪:‬‬
‫התלמיד למד ימים רבים לבחינת הבגרות ‪ ,‬לכן קיבל ציון גבוה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .2‬המרת שני משפטים למשפט מורכב בעל פסוקית תיאור‪:‬‬
‫בדיוק כמו בהוראות שלעיל‪ ,‬אלא שהפעם שואלים‪ :‬איך נראה משפט מורכב עם פסוקית בקשר‬
‫לוגי של סיבה ותוצאה? משפט עם פסוקית שיש בה‪ :‬מפני ש‪ ,....‬משום ש‪....‬‬
‫כי וכיו"ב‪ .‬ואז נקבל‪:‬‬
‫התלמיד קיבל ציון גבוה בבחינת הבגרות משום שלמד אליה במשך ימים רבים‪.‬‬
‫‪ .3‬המרת שני משפטים למשפט אחד פשוט‪:‬‬
‫א‪ .‬התלמיד למד במשך ימים רבים לבחינת הבגרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמיד קיבל ציון גבוה‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫•‬
‫מזהים את הפועל‪/‬פעלים במשפטים הנתונים‪.‬‬
‫•‬
‫ממירים את אחד הפעלים לשם פעולה או לשם הפועל‪ -‬וכך בעצם אנחנו‬
‫"מבטלים" נשוא אחד‪.‬‬
‫• כעת מנסים לבנות משפט הגיוני‪ -‬ע"י הוספת מילת יחס מתאימה‪ .‬אם לא‬
‫מסתדר‪ -‬אז ממירים את הפועל השני לשם‪.‬‬
‫למשל‪ :‬במשפטים שלעיל ישנם שני פעלים‪ :‬למד וקיבל‪ .‬ננסה לבנות משפט הגיוני באמצעות שמות‬
‫הפעולה של אחד מהם‪ -‬למידה או קבלה‪:‬‬
‫בשל למידת התלמיד לבחינת הבגרות במשך ימים ארוכים הוא קיבל בה ציון גבוה ‪.‬‬
‫‪ .4‬המרת משפט פשוט למשפט מורכב או איחוי‪:‬‬
‫לעיתים נקבל משפט פשוט אשר המסר בו "דחוס" וההוראה תהייה להמיר משפט זה למשפט‬
‫איחוי או מורכב‪ .‬למשל‪ :‬על אף ירידת הגשמים בשבת לא בוטל מרוץ האביב בעיר‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫הפעם הפעולה הפוכה מן הסעיף הקודם ‪ :‬את אחד השמות נמיר לפועל ואז נבנה את המשפט‬
‫מחדש‪ .‬וזה נראה כך‪:‬‬
‫ירידת= ירדו‪.‬‬
‫על אף‪ -‬מילת קישור להבעת קשר של ויתור‪ .‬במשפט מורכב היא תהיה אף על פי ש‪) ...‬ולא למרות‬
‫ש‪ , (!...‬ובמשפט איחוי היא תהיה‪ :‬אף על פי כן ‪/‬למרות זאת‪:‬‬
‫משפט מורכב‪ :‬אף על פי שירדו גשמים בשבת לא בוטל מרוץ האביב ברמת השרון‪.‬‬
‫משפט איחוי‪ :‬ירדו גשמים בשבת‪ ,‬למרות זאת לא בוטל מרוץ האביב‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫המרה לפסוקית מושא‬
‫תזכורת‪ :‬מה זו פסוקית מושא?‬
‫זוהי פסוקית המתקשרת אל הפועל באמצעות מילת יחס מוצרכת‪ :‬את הדבר‪ ,‬על הדבר וכו'‪.‬‬
‫פסוקיות מושא רבות מתקשרות לפועלי תפיסה‪ :‬אלו פעלים הקשורים בחשיבה‪ ,‬אמירה ורגש‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הוא חשב שמחר ירד גשם‪ ,‬הוא ידע ש‪ ,.........‬הוא הסיק ש‪...‬הוא אמר‪/‬מסר‪/‬טען‪/‬דיווח‬
‫ש‪ ,.............‬הוא הרגיש ש‪ ,.......‬הוא חש ש‪ ..........‬וכיו"ב‪.‬‬
‫תרגול לדוגמה‪:‬‬
‫לפניך שני משפטים‪:‬‬
‫‪ .1‬לשנת החיים הראשונה של האדם יש חשיבות רבה מבחינה רגשית‪.‬‬
‫‪ .2‬כך טוענים פסיכולוגים‪.‬‬
‫טוענים= פועל אמירה המצריך אחריו מושא‪ ,‬לכן נכתוב אותו בצירוף מילת השעבוד ש או כי‪:‬‬
‫פסיכולוגים טוענים שלשנת החיים הראשונה יש חשיבות רבה מבחינה רגשית‪.‬‬
‫חשוב לשים לב!‬
‫פעלי אמירה משמשים גם לצורך העברת מסר באופן ישיר במצב כזה יופיעו נקודתיים ומירכאות‪:‬‬
‫פסיכולוגים טוענים‪" :‬לשנת החיים הראשונה יש חשיבות רבה מבחינה רגשית" ‪.‬‬
‫המרה לפסוקית נושא‬
‫תזכורת‪ :‬מה זו פסוקית נושא?‬
‫זוהי פסוקית המופיעה בדגם מיוחד‪ -‬בדגם זה לא יהיה נושא במשפט העיקרי‪ ,‬והפסוקית תהיה‬
‫באחד משני הדגמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מי ש‪ , .....‬מה ש‪: .........‬‬
‫•‬
‫מי שהסביר כי חשוב לשתות ‪ 8‬כוסות מים ביום הוא המרצה התזונאי‪.‬‬
‫‪ .2‬פועל בסביל שאחריו מילת שיעבוד ‪ +‬הדבר שבוצע‪ .‬למשל‪:‬‬
‫•‬
‫נמסר מערוץ ‪ 2‬שהעונה החדשה של תכנית הריאליטי תחל באפריל‪.‬‬
‫•‬
‫ידוע שאכילת פחמימות גורמת לעליה מהירה של סוכר בדם‪.‬‬
‫טיפ‪ :‬בדגם זה ניתן להמיר את כל הפסוקית במילה הדבר‪ -‬וכך לזהות אותה‪.‬‬
‫ידוע ש= הדבר ידוע‪/‬ידוע הדבר‬
‫תרגול לדוגמה‪ :‬לפנייך שני משפטים‪ ,‬כתוב אותם מחדש כמשפט מורכב בעל פסוקית נושא‪.‬‬
‫‪ ‬חל גידול של ‪ 20%‬ברווחי חברת התקשורת‪.‬‬
‫‪ ‬דובר החברה מסר זאת‪.‬‬
‫יש לבדוק איזה דגם מבין השניים הוא המתאים ביותר להמרה‪ .‬במקרה שלפנינו שניהם‬
‫מתאימים‪ ,‬אך לא תמיד זה כך‪:‬‬
‫‪ .1‬מי שמסר שחל גידול של ‪ 20%‬ברווחי חברת התקשורת הוא דובר החברה‪.‬‬
‫‪ .2‬נמסר על ידי דובר החברה כי‪/‬שחל גידול ברווחי חברת התקשורת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫המרה לפסוקית נשוא‬
‫תזכורת‪ :‬מה זו פסוקית נשוא?‬
‫פסוקית שנראית על פי הדגם השמני הבסיסי‪ :‬דני הוא מורה‪ ,‬אלא שבמקום "מורה" תופיע‬
‫פסוקית‪ :‬דני הוא שלימד אותי מתמטיקה בתיכון‪.‬‬
‫במשפט העיקרי לא יהיה נשוא‪.‬‬
‫יש לזכור את הדגם‪) X :‬נושא( הוא )אוגד ( ש‪.................‬‬
‫תרגול לדוגמה‪:‬‬
‫לפנייך שני משפטים‪ ,‬כתוב אותם מחדש כמשפט מורכב בעל פסוקית נשוא‪:‬‬
‫‪ ‬מחר יהיה חם והביל‪.‬‬
‫‪ ‬כך דיווח החזאי‪.‬‬
‫במקרה זה ישנן שתי אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬מפעילים שוב את היישום "לכל פועל יש שם פעולה ושם פועל" ‪:‬‬
‫דיווח החזאי הוא שמחר יהיה חם והביל‪.‬‬
‫‪ .2‬החזאי הוא שדיווח כי מחר יהיה חם והביל‪.‬‬
‫המרה לפסוקית לוואי‬
‫תזכורת‪ :‬מה זו פסוקית לוואי?‬
‫פסוקית המשלימה שם או צירוף שמני‪:‬‬
‫‪ ‬בנימין זאב הרצל‪ ,‬שפעל רבות להקמת המדינה‪ ,‬לא זכה לראות את חזונו מתקיים‪.‬‬
‫‪ ‬את מתנות החג קניתי בחנות הנמצאת במרכז העיר‪.‬‬
‫תרגול לדוגמה‪:‬‬
‫לפניך שני משפטים‪:‬‬
‫‪ .1‬תלמידי מגמת התיאטרון העלו הצגה חדשה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההצגה זכתה לתשואות רבות‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫מחפשים מילה או צירוף המופיעים בשני המשפטים‪ -‬זו תהיה המילה שאחריה יש לשבץ את‬
‫פסוקית הלוואי‪:‬‬
‫המילה המשותפת= הצגה‬
‫ההצגה החדשה ‪ ,‬שהעלו תלמידי מגמת התיאטרון‪ ,‬זכתה לתשואות רבות‪.‬‬
‫חשוב! פסוקית הלוואי תופרד בעזרת פסיקים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫המרות עם הסגר‬
‫תזכורת‪ :‬מה זה הסגר?‬
‫חלק במשפט שאינו קשור תחבירית לשום חלק בו‪ ,‬מטרתו היא להביע את דעת הדובר‪ ,‬עמדתו או‬
‫הרגשתו לגבי המסר הנאמר במשפט‪ .‬ההסגר יופרד ע"י פסיק משאר המשפט‪.‬‬
‫דוגמאות להסגרים ‪:‬‬
‫‪ ‬הבעת רגשות‪ :‬לשמחתי‪ ,‬לצערי‪ ,‬להפתעת‪ -‬כולם‪.‬‬
‫‪ ‬ציון מקור המידע‪/‬דעה‪ :‬לדעתי‪ ,‬לדעת מומחים‪ ,‬לדברי החזאי‪ ,‬לטענת הכותב‪.‬‬
‫‪ ‬ביטויים נפוצים‪ :‬ברוך השם‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬תודה לאל‪ ,‬בעזרת השם‪ ,‬שלא נדע‪.‬‬
‫תרגול לדוגמה‪:‬‬
‫המרה ממשפט מורכב למשפט פשוט בעל הסגר‬
‫‪ .1‬לפניך משפט מורכב‪ :‬התלמידים טענו כי לא הספיקו להתכונן למבחן בשל העומס‪.‬‬
‫כתוב אותו כמשפט פשוט בעל הסגר‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫כל פועל אמירה‪/‬חשיבה‪/‬רגש כגון‪ :‬הסביר‪/‬אמר‪/‬טען וכו‪ .‬ניתן להפוך להסגר הבנוי ממילת היחס‬
‫ל' ‪ +‬שם עצם שאותו בונים מן הפועל‪ .‬ניתן גם לכתוב הסגר הקרוב במשמעותו לפועל‪:‬‬
‫התלמידים טענו= לטענת התלמידים‬
‫לטענת התלמידים‪ ,‬הם לא הספיקו להתכונן למבחן בשל העומס‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות‪:‬‬
‫‪ ‬המורה אמר= לדברי המורה‬
‫‪ ‬החוקרים חושבים כי= לדעת חוקרים‪.‬‬
‫‪ ‬ההודים מאמינים ש= על פי אמונת ההודים‬
‫‪ ‬החבר הרגיש ש= על פי הרגשת החבר‬
‫המרה ממשפט פשוט בעל הסגר למשפט מורכב בעל פסוקית נושא‪:‬‬
‫לפניך משפט פשוט‪:‬‬
‫לטענת מומחים‪ ,‬התחממות כדור הארץ תגרום להפשרת שלגים‪.‬‬
‫כתוב מחדש את המשפט הנתון כמשפט מורכב בעל פסוקית נושא‬
‫מה עושים?‬
‫פסוקית נושא= דגם מי ש‪/‬מה ש או פועל בסביל ‪ +‬ש ‪ :‬בודקים מה מתאים כאן‪.‬‬
‫המתאים כאן הוא הדגם השני‪:‬‬
‫את שם הפעולה "לטענת" נמיר לפועל בסביל‪ :‬נטען על ידי מומחים שהתחממות כדור הארץ‬
‫תגרום להפשרת שלגים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫המרה ממשפט פשוט בעל הסגר למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור עקיף‪/‬ישיר‪:‬‬
‫תזכורת‪ -‬פסוקית מושא רגילה )עם ש‪/‬כי( היא פסוקית מושא בדיבור ישיר‬
‫תרגול לדוגמה‪:‬‬
‫לפניך משפט פשוט‪:‬‬
‫לטענת מומחים‪ ,‬התחממות כדור הארץ תגרום להפשרת שלגים‪.‬‬
‫המר את המשפט הפשוט למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור עקיף‬
‫מה עושים?‬
‫את שם הפעולה "לטענת" נמיר לפועל פעיל‪:‬‬
‫מומחים טוענים כי התחממות כדור הארץ תגרום להפשרת שלגים ‪.‬‬
‫פסוקית מושא בדיבור ישיר‪:‬‬
‫בהמרה לפסוקית מושא בדיבור ישיר נשים נקודתיים ומירכאות‪:‬‬
‫מומחים טוענים ‪" :‬התחממות כדור הארץ תגרום להפשרת שלגים" ‪.‬‬
‫פירוק משפטים‬
‫איך עושים זאת?‬
‫א‪ .‬מפרקים לשלושה משפטים עצמאיים בעלי נושא ונשוא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסדרים את המשפטים שהתקבלו על פי סדר התרחשותם ההגיוני‪.‬‬
‫תרגול לדוגמה‪:‬‬
‫המפלגה החדשה זכתה בקולות רבים בזכות תמיכה של משתתפים רבים‪ ,‬שהיו חדורים ברצון עז‬
‫לשינוי‪.‬‬
‫המשפטים שניתן "לחלץ" ממשפט זה הם‪:‬‬
‫‪ ‬המפלגה החדשה זכתה בקולות רבים‪.‬‬
‫‪ ‬משתתפים רבים תמכו במפלגה‪.‬‬
‫‪ ‬המשתתפים היו חדורים ברצון עז לשינוי‪.‬‬
‫כעת יש לסדר אותם על פי סדר התרחשותם‪:‬‬
‫‪ ‬המשתתפים היו חדורים ברצון עז לשינוי‪.‬‬
‫‪ ‬משתתפים רבים תמכו במפלגה‪.‬‬
‫‪ ‬המפלגה החדשה זכתה בקולות רבים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מבנים תחביריים כאמצעי רטורי )לשוני(‬
‫מדוע משתמש הכותב בהסגר? למה הוא בוחר להשתמש בתמורה? כיצד תורם‬
‫מבנה כולל למשפט ולמה לעזאזל משתמשים בנושא סתמי?‬
‫פעמים רבות הבחירות של הכותב אינן מקריות ומטרתן לעורר עניין רב יותר בקורא‪ ,‬להעצים את‬
‫המסר‪ ,‬להבליט אותו ובכך להגביר את מידת השכנוע‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש במבנה של משפט כולל‪ -‬פעמים רבות משתמש הכותב בחלקים כוללים על מנת‬
‫לפרט את המסר‪ ,‬להעצים או להדגיש אותו ובכך‪ -‬להעביר את המסר בצורה משכנעת‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בנושא סתמי‪ -‬הנושא הסתמי מעביר את המיקוד במשפט לפעולה עצמה ולא‬
‫לעושה הפעולה‪ .‬לעיתים הכותב אינו יודע מי עשה את הפעולה ‪ ,‬אך לפעמים הוא מסתיר‬
‫אותו מתוך בחירה ‪ ,‬כמו למשל ידיעה עיתונאית בה אין הכתב רוצה לציין מי מסר את‬
‫המיידע ‪,‬אלא רק את המיידע‪ :‬ממשרד הביטחון נמסר על הגברת הפעילות האווירית‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בשם הפועל‪ -‬גם שם הפועל גורם להתמקדות בפעולה עצמה ולא בעושה הפעולה‪,‬‬
‫כיוון ששם הפועל הוא חסר זמן וגוף‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בתמורה‪ -‬התמורה מוסיפה מיידע לקורא ותורמת להבנת הכתוב‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בהסגר‪ -‬ההסגר מלמד על עמדת הכותב‪ ,‬יחסו לנושא וכן את מקורות המיידע‬
‫עליהם הוא נשען‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫נספחים נוספים להבנה והבעה‬
‫אמצעים לשוניים ‪/‬אמצעים רטוריים‬
‫למורה‪:‬‬
‫האמצעים הרטוריים הם אותם אמצעים סגנוניים‪ -‬לשוניים בהם משתמש הכותב כדי להפוך את‬
‫כתיבתו למעניינת‪ ,‬עשירה‪ ,‬מושכת‪ ,‬מרתקת ומשפיעה יותר‪ .‬אמצעים רטוריים מושכים את‬
‫תשומת הלב ומנסים לשכנע באמיתות דברי הכותב‪ .‬אמצעים רטוריים יופיעו בדרך כלל בטקסטים‬
‫מסוג "טיעון"‪ :‬טיעון‪ ,‬ביקורת‪ ,‬פרסומת‪ ,‬תעמולה וכו‪.‬‬
‫אין זה נכון ללמד את התלמידים "רשימת מכולת " של האמצעים הרטוריים ‪ ,‬משום שכך הם לא‬
‫יבינו אותם באמת‪ ,‬האמצעים הרטוריים צריכים להיות מומחשים להם‪ ,‬ולהילמד באופן שבו הם‬
‫יובנו באמת ולא כ"מו ָנחולוגייה" ריקה מתוכן‪.‬‬
‫הצעה לפתיחת שיעור בנושא‪:‬‬
‫לשוחח על קטע "סטנד‪ -‬אפ" שהם מכירים או להביא קטע כזה מוקלט )וידאו‪ ,‬די‪-‬וי‪-‬די(‪ ,‬ולבקש‬
‫מן התלמידים לרשום בסופו את הדרכים בהן השתמש הבדרן על מנת להצחיק‪ .‬שאלו אותם את‬
‫השאלה הבאה‪ :‬אם הוא היה עומד ומקריא את הטקסט מדף בקולו הרגיל האם הייתם צוחקים?‬
‫התשובה וודאי תהייה שלא‪ ,‬מה אם כן יוצר את הצחוק? רשמו על הלוח את הדברים שייאמרו‬
‫כמו‪ :‬שינוי טון הדיבור‪ ,‬חיקויים‪ ,‬העוויות‪ ,‬תחפושות‪ ,‬שימוש בשפת גוף וכו'‪ .‬בשלב זה קל יותר‬
‫להציג את נושא השיעור ולהסביר שלכלל האמצעים הללו של השחקן קוראים אמצעים רטוריים‬
‫)כותרת על הלוח(‪ .‬רטוריקה= אמנות הדיבור‪ ,‬הדרך שבה משתמש הדובר על מנת להשפיע על‬
‫שומעיו )הגדרה מתחת לכותרת(‪.‬‬
‫כעת אפשר לשאול את התלמידים‪ :‬מה יעשה עיתונאי‪ ,‬שרוצה להביע דעה‪ ,‬לשכנע את הקוראים‬
‫במשהו‪ ,‬להשפיע עליהם‪ -‬הרי לא שומעים אותו‪ ,‬לא רואים אותו‪ ,‬יש לו רק את המילים‪ ,‬איך הוא‬
‫בכל זאת יכול לעשות זאת במאמר? לאחר רישום על הלוח של הצעות התלמידים אפשר להמשיך‬
‫בפעילות המוצעת להלן‪ ,‬שתעלה בעזרת טקסט פשוט אמצעים נוספים‪:‬‬
‫ספרים זה הכי‪ -‬אחי! )מאת אביגיל סער(‬
‫"אני שונא לקרוא" אומר כמעט כל ילד שני שאני מכירה‪ .‬איך זה אצלך? אם לא קראת שום ספר לאחרונה דע לך‬
‫שאתה מפסיד חוויה השונה לחלוטין מכל סרט או משחק מחשב ‪ .‬תלמיד אחד טען באוזני כי הוא שונא לקרוא‬
‫משום שבכיתות נמוכות יותר המורה לספרות הכריחה אותו לקרוא ספר מסוים ואף להכין עליו עבודה ‪ .‬כשהחל‬
‫לקרוא את הספר לעבודה הוא גילה שהספר ממש "מרתק"‪ .‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובה‪.‬‬
‫מטלות מסוג זה גרמו לו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬לשנוא קריאת ספרים ‪.‬‬
‫ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי‪ -‬קריאת ספרים בקרב ילדים ובני נוער‪ -‬וחבל‪ .‬כדאי לך להתגבר על מחסומים‪,‬‬
‫להתאמץ ולקרוא ספרים‪ .‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר )מה שנקרא ‪:‬‬
‫"שוָ וה" יותר(‪ .‬הצעה אישית שלי אליך‪ :‬בעניין בחירת ספר‪ -‬סמוך רק על עצמך ולא על כל מה ש"מאכילים" אותך‬
‫בפרסומות או על גבי חלונות הראווה של חנויות הספרים‪ .‬אם אין לך כוח לקרוא ספר שלם בכל שבוע אז קרא‬
‫דברים אחרים כמו‪ :‬עיתונים‪ ,‬שבועונים‪ ,‬מאמרים קצרים ‪ ,‬אפילו "קומיקס"– לא חשוב מה העיקר קרא! קרא!‬
‫‪18‬‬
‫קרא!‬
‫כעת ענה על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד פונה המוען )= הכותב( אל הנמען? )קהל היעד( הבא דוגמאות !‬
‫‪.2‬‬
‫מדוע לדעתך פנה המוען לנמען דווקא בדרך זו?‬
‫‪ .1‬קרא את הכותרת‪ .‬מה תוכל לומר על סגנונה? איזה אמצעי רטורי בולט כאן?‬
‫‪ .3‬הכותב סימן מספר מילים במירכאות בדוק כל מילה ע"פ ההקשר שלה בטקסט ‪ ,‬וכתוב‬
‫מדוע הוא השתמש באמצעי פיסוק זה?‬
‫"אני שונא לקרוא"___________________________________________‬
‫"שווה"___________________________________________________‬
‫"מרתק"‪" ,‬מדהים"____________________________________________‬
‫"מאכילים"________________________________________________‬
‫‪" .2‬ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי קריאת ספרים"‬
‫מהו לפי דעתך האמצעי‪ -‬הסגנוני לשוני שבו השתמש הכותב במשפט זה?‬
‫‪ " .3‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובתו‪".‬‬
‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬
‫‪ .4‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר‬
‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬
‫‪ .7‬בסיום דבריו כתב המוען‪ :‬קרא! קרא! קרא! מה מיוחד בדרך פנייה זו? שים לב גם לצורת‬
‫הפועל וגם לסימן הפיסוק‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫תשובון למורה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬כיצד פונה המוען )= הכותב( אל הנמען? )קהל היעד( – הבא דוגמאות !‬
‫הוא פונה בגוף שני )נוכח( )"איך זה אצלך?"כדאי לך להתגבר על מחסומים" ועוד(‬
‫ב‪ .‬מדוע לדעתך פנה המוען לנמען דווקא בדרך זו?‬
‫זוהי דרך רטורית שכיחה להתקרב אל הנמען על מנת לשכנע אותו בצדקת הדברים ‪.‬‬
‫‪ .2‬קרא את הכותרת‪ .‬מה תוכל לומר על סגנונה? איזה אמצעי רטורי בולט כאן?‬
‫הכותרת משתמשת בביטוי השגור בשפת הדיבור ‪ :‬יש כאן משחק מילים ‪ :‬הכי ואחי‪ ,‬וכן‬
‫"שבירה" של ביטוי הסלנג המקורי )"קרבי זה הכי אחי"(‪) .‬לתלמידים ברמה גבוהה אפשר‬
‫להסביר גם שבנוסף יש כאן שימוש במילה המעצימה "הכי"‪ -‬ללא מילה אחרת שמצטרפת‬
‫אליה כפי שנדרש באופן התקני‪ -‬הכי גדול‪ ,‬הכי נחמד וכו‪ -.‬וזהו גם אמצעי רטורי שיוצר‬
‫ייחוד בדרך ההבעה (‪.‬‬
‫‪ .3‬הכותב סימן מספר מילים במירכאות בדוק כל מילה ע"פ ההקשר שלה בטקסט ‪ ,‬וכתוב‬
‫מדוע הוא השתמש באמצעי פיסוק זה?‬
‫"אני שונא לקרוא" ‪ -‬דיבור ישיר‬
‫"שווה"‪ -‬שינוי המשלב הלשוני‪ ,‬שימוש בסלנג‪ :‬הטקסט כתוב במשלב לשוני בינוני‬
‫האופייני לטקסטים טיעוניים‪ ,‬שיבוץ סלנג יוצר חוסר איזון בולט אשר מטרתו היא‬
‫התקרבות אל הנמען )שהוא ילד‪/‬בן נוער( ‪.‬‬
‫"מרתק"‪ -‬לשון סגי נהור‪,‬לשון "ההפך" אירונייה‪ ,‬ההפך ממה שכתוב‪ -‬המטרה היא הבעת‬
‫לגלוג ‪/‬לעג קל על מנת לשכנע בצדקת הדברים‪.‬‬
‫"מאכילים" ‪ -‬שימוש בסלנג‪ -‬כנ"ל‬
‫‪" .3‬ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי קריאת ספרים"‬
‫מהו לפי דעתך האמצעי‪ -‬הסגנוני לשוני שבו השתמש הכותב במשפט זה?‬
‫לשון נופל על לשון‪ -‬שימוש במילים הדומות בצלילן או בשורשן‪ ,‬אך שונות בהוראתן או‬
‫במשמעותן‪ .‬המטרה היא בעיקר שעשועי לשון על מנת למשוך תשומת לב ‪.‬‬
‫‪ " .4‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובתו‪".‬‬
‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬
‫שיבוץ מטבעות לשון‪ -‬דבר המעשיר את הכתוב ומעלה את המשלב הלשוני שלו‪.‬‬
‫‪" .5‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר"‬
‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬
‫שימוש רב בשמות תואר‪ -‬על מנת להעשיר ולהעצים את המבע‪ ,‬שימוש רב בשמות תואר‬
‫לתיאור השפה שתהייה לקורא ‪-‬הספרים מדגישה את עמדתו של הכותב ואת המסר שלו‪.‬‬
‫בסיום דבריו כתב המוען‪ :‬קרא! קרא! קרא! מה מיוחד בדרך פנייה זו? שים לב גם לצורת הפועל‬
‫וגם לסימן הפיסוק‪.‬‬
‫שימוש בלשון ציווי )קרא( ובסימני קריאה‪ -‬הכותב רוצה להמריץ את הקורא לבצע את‬
‫הפעולה‪ .‬בנוסף‪ -‬יש כאן חזרה על המילה "קרא"‪ ,‬חזרות באות על מנת להדגיש את המסר‬
‫ואת עמדת הכותב‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫אמצעים רטוריים‬
‫–‬
‫אמצעים סגנוניים‪-‬לשוניים ה"מקשטים" את הטקסט‪ .‬אמצעים אלו‬
‫מסייעים לכותב להשפיע על הקורא ולשכנעו באמיתות דבריו‪.‬‬
‫האמצעים הרטוריים הבולטים‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלה רטורית – שאלה הנשאלת לא כדי לקבל תשובה‪ ,‬כי התשובה עליה כבר ידועה‪ .‬מטרתה‬
‫לקבוע קביעה מודגשת‪.‬דוגמה‪" :‬מי לא מכיר את השיר החדש של שרית חדד?"‬
‫בשאלה יש קביעה מודגשת לעובדה כי השיר החדש מוכר לכולם‪.‬‬
‫‪ .2‬דימויים‬
‫–‬
‫תיאור ע"י השוואה לדבר מוחשי יותר‪ .‬בכל דימוי יש מכנה משותף בין המתאר‬
‫לבין המתואר‪ .‬דוגמה ‪" :‬הוא הולך כצב"‪.‬‬
‫במשפט הנ"ל יש השוואה בין ההולך לבין הצב‪ .‬המשותף לשניהם הוא האיטיות‪.‬‬
‫‪ .3‬מילים נרדפות – מילים שונות הדומות במשמעותן‪ .‬דוגמה ‪ :‬צווחה – צרחה – צעקה‬
‫‪ .4‬חזרה על מילים – חזרה על אותה מילה מספר פעמים כדי להדגישה‪ ,‬לשׂבר את האוזן ולשכנע‪.‬‬
‫המילה החוזרת רומזת לעמדתו ‪,‬לדעתו ולמטרתו של הכותב‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬אני עוזר לך ‪ ,‬אני דואג לך ‪ ,‬אני מקווה בשבילך…‬
‫‪ .5‬חזרה על אותו מבנה תחבירי – דומה לאמצעי הקודם ונועד להשיג אותה מטרה‪ ,‬אך בחזרה‬
‫על מבנה של משפט‪.‬‬
‫דוגמה‪" :‬אלה הבעיות שלנו‪ ,‬אלה הצרות שלנו‪ ,‬אלו החיים שלנו"‪.‬‬
‫‪ .6‬האנשה‬
‫–‬
‫ייחוס תכונות ומידות של בני אדם לבעלי חיים או לעצמים דוממים‪ .‬כותבי‬
‫מאמרים משתמשים בכך כדי להרשים את הקורא‪.‬‬
‫דוגמה ‪" :‬לאחרונה שומעים כתליה של הכנסת ביטויים מעליבים‪"..‬‬
‫‪ .7‬ניבים – ניב הוא צירוף מילים שמשמעותו הכללית שונה ממשמעות המילים המרכיבות אותו‪.‬‬
‫דוגמה ‪" :‬טמן ראשו בחול"‬
‫* יש להבחין בין ניב לפתגם ‪ .‬בניגוד לניב הפתגם מתפרש כפשוטו והוא כולל מוסר השכל‪ .‬ממרת‬
‫חיים וכדומה‪ .‬דוגמה ‪" :‬לא הביישן למד ‪ ,‬לא הקפדן מלמד"‪.‬‬
‫‪ .8‬מטבעות לשון – שתי מילים או יותר שנוהגים לומר אותן תמיד יחד‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬‬
‫צו‪ -‬השעה ‪ ,‬לאור הדברים ‪ ,‬לשים קץ ל…‬
‫‪ .9‬הגזמה – תיאור תופעה או אירוע על דרך ההגזמה במטרה לשכנע‪.‬‬
‫דוגמה ‪" :‬מליוני אוהדים הגיעו להיכל נוקיה שבת"א‪".‬‬
‫‪ .10‬אירוניה‬
‫–‬
‫כתיבת משפט תמים לכאורה אשר למעשה‪ ,‬מכיל בתוכו לגלוג קל ונסתר‪ .‬דברי‬
‫האירוניה מביעים בכוונה את ההפך ממה שהכותב חושב ‪ ,‬ורק מי שיודע את האמת יכול להבחין‬
‫בכוונתם‪ .‬דוגמה ‪ :‬אם שבתה אינה עוזרת לה בעבודות הבית‪:‬‬
‫"אני מאוד מרוצה מהעזרה שלך בזמן האחרון"‪.‬‬
‫‪ .11‬שימוש במבעים מן המקורות – שילוב פסוק או חלק מפסוק )מן המקרא או מדברי חז"ל(‬
‫בכתיבה כדי להעשיר את לשון הכתוב ולהרשים את הקורא‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬שילוב הפסוק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" )בראשית ח‪(21 ,‬‬
‫בכתבה בנושא עבריינות נוער‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .12‬דו‪-‬משמעות ‪ -‬יש מילים בעלות שתי משמעויות או יותר‪ .‬בפרסומות‪ ,‬למשל‪ ,‬עושים שימוש רב‬
‫בדו‪-‬משמעות של מילים‪ ,‬ומשאירים אותה לא פתורה )כלומר‪ ,‬שתי המשמעויות אפשריות(‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אני נהג מדליק ‪ /‬אורות בגשם‪.‬‬
‫‪ .13‬מילים טעונות ‪ -‬יש מילים אשר נלווים אליהן רגש או קונוטציה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬השבר הגדול‪ ,‬תנאים חמורים‪.‬‬
‫מילים אלה יוצרות אופי ביקורתי ושלילי בטקסט‪ .‬מילים שנוסף למשמעותן הישירה הן נושאות‬
‫עִ מן מטען רגשי מסוים‪ ,‬והן מקובלות כחיוביות או כשליליות‪ .‬מאפיין כתיבת ביקורת וכתיבת‬
‫שכנוע‪ .‬לרוב נבחרו על‪-‬ידי הכותב כדי לבטא את תחושתו ואת רגשותיו כלפי הנושא המבוקר וכדי‬
‫להשפיע גם על רגשותיו של הקורא‪ .‬למשל ההבדל בין ‪ :‬שירותי בריאות לא מספקים ‪ /‬שירותי‬
‫בריאות גרועים ביותר; צפיפות רבה ‪ /‬צפיפות איומה‪.‬‬
‫או‪ :‬פרצוף – פנים; עשוי – עלול – יכול;‬
‫‪ .14‬לשון ציורית ‪ -‬מטאפורה‬
‫ציורי הלשון עשויים להופיע כדימויים‪ ,‬כלומר כהשוואה בין שני דברים הלקוחים מתחומים‬
‫שונים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬המחשבות חלפו כציפורים נודדות; דבריו היו חדים כמו סכין‪.‬‬
‫כהשאלה )מֶ ַטפו ָֹרה(‪ .‬המטפורה היא אחד מציורי הלשון הנפוצים‪.‬‬
‫ְ‬
‫לפעמים מופיעים ציורי הלשון‬
‫דוגמות‪ :‬אני טובע בעבודה‪ ,‬חידה קשה לפיצוח‪ ,‬הר של עבודות‪.‬‬
‫במטפורה יש עירוב של שני תחומים סמנטיים שונים‪ :‬טובע בעבודה – ים ועבודה‪ ,‬חידה קשה‬
‫לפיצוח – חידה ואגוזים וכן הלאה‪.‬‬
‫‪ .15‬סלנג ולשון גבוהה ‪ -‬למילה או ביטוי יש בדרך כלל משלב לשוני ‪ :‬נמוך‪ ,‬בינוני ‪ /‬רשמי או גבוה‪.‬‬
‫הכותב יכול להשתמש במילות סלנג )אחלה‪ ,‬מדליק( ולשלב אותן בטקסט שאינו כתוב במשלב‬
‫נמוך‪ ,‬זאת על מנת לתת הרגשה של חברמניות‪ ,‬הכרה של רוּח הנוער‪ ,‬קרבה וכדומה‪.‬‬
‫לעתים המצב הפוך – הכותב עשוי לשלב מילים לועזיות או ביטויים ממשלב גבוה מאוד כדי ליצור‬
‫תחושה של טקסט אקדמי‪/‬פורמאלי )או לצורך לגלוג(‪.‬‬
‫‪ .16‬פנייה לנמען ‪ -‬בשיחה בין‪-‬אישית אנו פונים אל מי שאנו מדברים‪ .‬טקסטים שרוצים "לגעת"‬
‫בקורא – לדבר איתו‪ ,‬למשוך אותו‪ ,‬לשכנע אותו )כמו טקסט שכנוע‪ ,‬שירה‪ ,‬מכתב אישי(‪ .‬פונים אל‬
‫הנמען‪ :‬את‪/‬ה‪ ,‬אתם‪ ,‬אנחנו‪ ,‬שלנו‪ ,‬ודאי שמעת‪ ,‬התשובה שלך‪ ,‬להזמינכם וכדומה‪.‬‬
‫דוגמות‪ :‬לידיעתכם‪ ,‬יצא לאור ספר חדש‪ .‬קנו עכשיו את הספר החדש‪.‬‬
‫‪ .17‬פיסוק "רגשני" ‪ -‬ריבוי של סימני פיסוק מביע רגשות‪ .‬סימני קריאה רבים )!( מביעים‬
‫השתוממות או התפעלות‪ .‬בעיות והיסוסים באים לידי ביטוי בסימני שאלה )?(‪ ,‬ותמיהה מבוטאת‬
‫בעזרת שני הסימנים גם יחד )?!(‪ .‬קיטוע‪ ,‬מחשבה או רגש שלא הובעו במילים‪ ,‬מובעים בעזרת‬
‫שלוש נקודות )‪ .(...‬גם מירכאות‪ ,‬סוגריים וקווים מפרידים עשויים להביע את עמדת הכותב‪.‬‬
‫בטקסטים של שכנוע‪ ,‬פרסומת‪ ,‬ביקורת או בטקסטים אחרים טעונים ברגש עשויים להשתמש‬
‫בסימני פיסוק שונים להבעת רגשות ועמדות‪.‬‬
‫‪ .18‬שימוש במילים טעונות‪ -‬מילים המעוררות רגש בעלות מטען שלילי‪/‬חיובי‪ ,‬בעלות קונוטציה‬
‫שלילית‪ .‬באמצעות מילים אלו מצליח הכותב להעביר עמדות‪ ,‬דעות ותחושות‪ .‬למשל‪ :‬כאשר‬
‫משתמשים בכינוי "כלב‪/‬כלבה לבן אדם – המשמעות המילונית היא של בעל חיים‪/‬חיית בית ‪ ,‬אך‬
‫זוהי מילה המעוררת קונוטציה שלילית של כינוי גנאי וזלזול‪ .‬לעומת זאת כשמכנים אדם‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫"מלאך" – הקונוטציה חיובית‪.‬‬
‫‪ .19‬יצירת אמינות באמצעות עובדות‪ /‬נתונים מדעיים ‪/‬מומחים‪ -‬אמצעים אלו באים לשכנע את‬
‫הקורא בדרך לוגית הנשענת על עובדות במטרה ליצור אמינות‪.‬‬
‫תרגיל‪ :‬אילו אמצעים רטוריים )טור ימני( משמשים בתפקידים המופיעים בטור‬
‫השמאלי?‬
‫אמצעים רטוריים‪:‬‬
‫תפקידי האמצעים הרטוריים‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלה רטורית‪.‬‬
‫‪ .1‬עירוב הנמען‪ ,‬יצירת קרבה‪.‬‬
‫‪ .2‬דימויים‪.‬‬
‫‪ .2‬הבלטת המסר על ידי הדגשה‪.‬‬
‫‪ .3‬מילים נרדפות‪.‬‬
‫‪ .3‬אירוניה‪ ,‬לשם לגלוג‪ ,‬העברת בקורת‪.‬‬
‫‪ .4‬חזרה על מילים‪.‬‬
‫‪ .4‬האשמה וגינוי מול שבח והלל‪.‬‬
‫‪ .5‬חזרה על אותו מבנה תחבירי‪.‬‬
‫‪ .5‬הזהרה ואיום מול הבטחות‪.‬‬
‫‪ .6‬האנשה‪.‬‬
‫‪ .6‬המרצה לפעולה‪.‬‬
‫‪ .7‬ניבים‪.‬‬
‫‪ .7‬קלילות‪.‬‬
‫‪ .8‬מטבעות לשון‪.‬‬
‫‪ .8‬נחרצות‪.‬‬
‫‪ .9‬הגזמה‪.‬‬
‫‪ .9‬איפוק ומתינות‪.‬‬
‫‪ .10‬אירוניה‪.‬‬
‫‪ .10‬דרמטיזציה – מתח‪ ,‬הפתעה‪.‬‬
‫‪ .11‬שימוש בציטוט מהמקורות‪.‬‬
‫‪ .12‬דו משמעות‪.‬‬
‫‪ .13‬מילים טעונות‪.‬‬
‫‪ .14‬מטאפורה‪.‬‬
‫‪ .15‬סלנג ולשון גבוהה‪.‬‬
‫‪ .16‬פנייה לנמען‪.‬‬
‫‪ .17‬פיסוק רגשני‪.‬‬
‫בדף הבא יופיע מאמר ובו תרגול האמצעים הרטוריים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫אין עישון בלי אש ‪ /‬ענת מידן‬
‫‪1‬‬
‫השבוע פורסמו ממצאי מחקר שערך ד"ר איתן כרם ‪ ,‬מומחה לרפואת ריאות ילדים בבית‬
‫החולים שערי צדק ‪ ,‬ולפיו ‪ 14‬אחוזים מתלמידי חטיבות הביניים מעשנים בקביעות‪ .‬כמה בני‬
‫נוער שקראו את הממצאים הללו פרצו בצחוק רועם‪" .‬רק ‪ 14‬אחוזים?" הם שאלו בציניות ‪,‬‬
‫והם כנראה יודעים למה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫באחד מבתי הספר התיכוניים במרכז הארץ הודיעו המורים להורים בתחילת שנת‬
‫הלימודים‪ ,‬כי ביה"ס הרים ידיים בנושא העישון‪ .‬אי לכך הגו שם רעיון מקורי‪ :‬ייחדו‬
‫למעשנים פינת עישון מאחורי עץ עב גזע‪ .‬למנהל ולמורי ביה"ס לא נותר אלא לפקח על‬
‫המעשנים שיקפידו לעשן במקום המיועד לכך ‪ ,‬ושלא יזהמו את האוויר הקולקטיבי‪ .‬בבתי"ס‬
‫אחרים‪ ,‬בהם נמנעים מלמסד פינה כזו‪ ,‬מיסוד הנותן לגיטימציה בית ספרית לעישון‪ ,‬מעשנים‬
‫התלמידים בלי מורא כשהמורים כאילו לא רואים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫האם בית ספר שמכריז על הרמת ידיים בכל הקשור לעישון סיגריות‪ ,‬יכריז מחר על הרמת‬
‫ידיו כשיגלה כי תלמידיו מעשנים סמים? האם נזקי העישון אינם מחייבים את המורים לנסות‬
‫לעשות משהו למניעת עישון בתקווה לפחות לצמצם את הנזק?‬
‫‪4‬‬
‫המורים שנתנו יד למסע הפרסום שהכתיר אותם כ "מורים לחיים"‪ ,‬לא יכולים‬
‫להתנער ממחויבות לנסות לעשות משהו בנושא בריאות תלמידיהם‪ .‬בתוקף הכרזתו על כישלונו‬
‫החינוכי בעניין הסיגריות‪ ,‬ביה"ס נותן לעישון לגיטימציה‪ .‬במקום להילחם בתופעה‪ ,‬הוא מצטרף‬
‫אליה‪ :‬או‪.‬קיי‪ .‬אומרים אותם מורים בפה מלא‪ ,‬מותר לעשן‪ ,‬אבל רק במקום מוגדר‪ .‬או‪ :‬או‪.‬קיי‪.‬‬
‫מותר לעשן ‪ ,‬אבל בתנאי שהמורים לא יראו‪.‬‬
‫השאלות ;‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬מהי העמדה העולה מן הכותרת? נמק את דבריך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו האמצעי הלשוני‪/‬רטורי המסייע לכותבת להבהיר את עמדתה ?‬
‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬מהו תפקיד המירכאות בשורה השלישית שבפסקה ‪?1‬‬
‫א‪ .‬בשורה ‪ 1‬מציינת הכותבת ‪:‬ד"ר איתן כרם "מומחה לרפואת ריאות ילדים בבית החולים‬
‫שערי צדק "‪ .‬מהו האמצעי הרטורי בו היא עושה שימוש כאן? מהי תרומתו?‬
‫ב‪ .‬מהו "הרעיון המקורי" עליו מדובר בפסקה ‪? 2‬‬
‫‪.3‬‬
‫הסבר את האירוניה המוצגת בפסקה ‪. 2‬‬
‫‪.4‬‬
‫בפסקה ‪ 3‬מובעת עמדתה של הכותבת לגבי הרמת הידיים של בתי"ס‪ .‬מהי עמדתה?‬
‫‪.5‬‬
‫מהו האמצעי הרטורי הבולט בפסקה ‪ ?3‬מה מטרתו ?‬
‫בחר בתשובה הנכונה‪ -‬בפסקה ‪ 4‬הכותבת‪:‬‬
‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬מציגה מסקנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסכמת את הנאמר קודם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מוסיפה מידע על הנאמר קודם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מנוגדת לפסקות שלפניה‪.‬‬
‫‪ .8‬מהו האמצעי הרטורי המופיע במשפטים האחרונים בפסקה ‪? 4‬‬
‫‪ .9‬ציין לפחות ‪ 2‬מטבעות לשון או ניבים מתוך הטקסט ‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫השאלה כטקסט‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪F‬‬
‫שאלות המבחן‬
‫השאלות בבחינה מורכבות ומכילות לעיתים מספר הוראות‪ .‬מניתוח תשובות תלמידים עולה כי‬
‫לעיתים התלמיד יודע את התשובה מבחינת התוכן‪ ,‬אך הוא מתקשה לכתוב אותו כתשובה משום‬
‫שחסרות לו מיומנויות של ניסוח‪,‬ארגון ‪,‬הבנת ההנחיות וכן מבנה התשובה‪.‬‬
‫המטרות‪-‬‬
‫*חשיפת המידע בהוראה‪" -.‬השאלה כטקסט"‬
‫*זיהוי מילות ההוראה ‪/‬השאלה‪.‬‬
‫*הבנת משמעות ההנחיות‪.‬‬
‫*בניית שלד התשובה על פי המבנה הנדרש‪.‬‬
‫*ניסוח הפתיחה לתשובה‪.‬‬
‫*הערכת התשובה על פי קריטריונים להערכה‪.‬‬
‫משפטי השאלה מורכבים מהחלקים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬נושא השאלה‪-‬המידע הנתון בשאלה שעליו שואלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מילת שאלה או מילת הוראה‪.‬‬
‫מילת שאלה‪ -‬מרמזת על סוג המידע הנדרש כמו‪-‬זיהוי זמן‪,‬מקום ‪,‬סיבה –מי?מה? מתי?איך?‬
‫מילת הוראה‪-‬מכוונת את התלמיד לאופן ביצוע המשימה כמו‪-‬ציין ‪,‬הסבר‪,‬השווה‪.‬‬
‫הכרת המרכיבים השונים של משפט השאלה חשובה להבנת הנדרש בשאלה‪.‬‬
‫מילות הוראה לדוגמה‬
‫מילות הוראה – מכוונות ומנחות את הכותב איך לבצע את המשימה‪ ,‬לבחור את הרצף הלוגי‬
‫המתאים – וכן את מילות הקישור המתאימות‪ .‬כל מילת הוראה מכוונת לסוג אחר של מהלכי‬
‫ביצוע בכתיבת התשובה‪.‬‬
‫מילת‬
‫ההוראה‬
‫ציין‬
‫מהלכי ביצוע‬
‫משמעות מילת ההוראה‬
‫כתיבה בראשי פרקים או בכותרות‬
‫מבלי לפרט‪ ,‬לתאר או להסביר‬
‫הצג )או תאר( כתיבת פרטי התוכן של‬
‫הפעולה‪/‬אירוע לפי הנדרש בשאלה‪,‬‬
‫תוך התייחסות לחמשת המ'‪ :‬מה‪,‬‬
‫מתי‪ ,‬מקום‪ ,‬מי‪ ,‬מדוע‪.‬‬
‫יש לפרט את הדברים בסדר הגיוני‬
‫לפי עקרון מארגן ←‬
‫פתיחה‪ :‬משפט מכליל‪:‬‬
‫הגורמים‪/‬המהלכים‪/‬התוצאות הם‪:‬‬
‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה‬
‫שאלות המ' – תוך יצירת רצף וקשר‬
‫הגיוני ביניהן‪ .‬סדר הצגת הפרטים צריך‬
‫להתאים לסדר הדרישות בשאלה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מהם הגורמים למהלך או‬
‫לאירוע? גורם א'‪ ,‬גורם ב'‪ ,‬גורם ג'‪ .‬כל‬
‫גורם בשורה נפרדת‪.‬‬
‫הסבר‬
‫ביאור או פירוש לנושא הנדרש‪ ,‬תוך‬
‫ניתוח האירוע‪/‬התהליך מבחינת מגוון‬
‫הסיבות והתוצאות‪ ,‬וכן השפעות‬
‫בטווחי זמן שונים‪.‬‬
‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה‪.‬‬
‫פירוט הנתונים והעובדות תוך הבהרה‬
‫וניתוח הקשר הלוגי ביניהם‪ .‬למשל‪,‬‬
‫הקשר בין הסיבה והתוצאה‪.‬‬
‫נמק‪/‬הוכח‬
‫ביסוס דעה או טענה המוצגת בשאלה‬
‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה – מהי הטענה?‬
‫‪ 2‬מבוסס על פעילות שהציעו מדריכות הפיקוח דליה זילברמן ועופרה כדורי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫על סמך עובדות ונתונים היסטוריים‪,‬‬
‫קטעי מקורות והבאת דוגמאות‪.‬‬
‫בגוף התשובה‪ :‬נימוקים והוכחות‪ .‬יש‬
‫לכתוב כל נימוק או הוכחה בשורה‬
‫נפרדת‪ .‬יש להביא דוגמאות מתוך החומר‬
‫הרלבנטי לכל נימוק או הוכחה‪.‬‬
‫רצוי לסיים בסיכום‪.‬‬
‫השווה‬
‫כתיבה על הדומה והשונה בין שני‬
‫עניינים‪ ,‬אירועים או כל נושאי‬
‫השוואה העולים מתוך השאלה‬
‫פתיחה‪ :‬הצגת נושאי ההשוואה‪,‬‬
‫והקריטריונים להשוואה‪.‬‬
‫גוף התשובה‪ :‬פירוט הדומה והשונה‪.‬‬
‫קריטריון א'‪ :‬נושא א' לעומת נושא ב'‪.‬‬
‫קריטריון ב'‪ :‬נושא א' לעומת נושא ב'‪.‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬
‫בהשוואה נעשה שימוש במילות הקישור‬
‫"לעומת"‪" ,‬בדומה"‪" ,‬בניגוד"‪.‬‬
‫הסקת מסקנות מההשוואה‪.‬‬
‫הסק‬
‫כתיבת מסקנות‪ ,‬הסבר‪ .‬מה ניתן‬
‫ללמוד מהנתונים המוצגים?‬
‫יישום ותרגול‬
‫א‪ .‬פיצוח הוראה‪-‬כל שאלה תנותח על פי הקריטריונים הבאים‪-‬‬
‫‪.1‬המידע הנתון בשאלה‪.‬‬
‫‪.2‬מספר החלקים וכמותם‪.‬‬
‫‪.3‬זיהוי מילות ההוראה והסברן‪.‬‬
‫‪ .4‬הפתיחה לתשובה‪.‬‬
‫‪.5‬שלד התשובה‪-‬מבנה התשובה בהתאם למספר החלקים בשאלה‬
‫ב‪.‬קריטריונים להערכה‪-‬כל תשובה תוערך על פי הקריטריונים הבאים‪-‬תוכן‪,‬מבנה ולשון‪.‬‬
‫לשון‪-‬פיסוק‪,‬כתיב נכון‪,‬משלב לשוני הולם‪,‬תחביר תקין‪,‬התאם במין ובמספר ובזמני הפועל‪.‬‬
‫מבנה‪-‬הצגת הנושא‪-‬תשובה היא טקסט עצמאי‪ .‬כל רכיבי המבנה הנדרשים מצויים בתשובה‪.‬‬
‫קיימת הבחנה ברורה בין רכיבי המבנה‪,‬למשל בין הסיבה לתוצאה‪.‬‬
‫שימוש בהקשרים‪.‬‬
‫תוכן‪-‬‬
‫איכות‪-‬התשובה תהיה נכונה‪.‬‬
‫כמות‪-‬המידע יהיה בכמות מספקת ביחס להקשר‪.‬‬
‫אופן‪-‬המידע יהיה ברור וחד משמעי‪.‬‬
‫רלוונטיות‪-‬המידע יהיה קשור לנושא‪.‬‬
‫שלבי פיצוח שאלות‬
‫א‪.‬יש לאתר את נושא השאלה‪-‬זיהוי הנושא או העניין בו עוסקת השאלה‪.‬‬
‫ב‪.‬יש לאתר את מילת השאלה‪-‬זיהוי סוג המידע הנדרש‪.‬‬
‫ג‪.‬יש לאתר את מילת ההוראה‪-‬זיהוי אופן ביצוע המשימה‪.‬‬
‫ד‪.‬יש לאתר את מספר הגורמים‪ /‬מאפיינים ‪/‬תחומים הנדרשים לביצוע המשימה‪-‬משוב לגבי ביצוע‬
‫המשימה במלואה‪.‬‬
‫‪26‬‬