דברים למחשבה לרגל יום החפות הבינלאומי, מאת דליה חלק, בטאון לשכת עורכי

Transcription

דברים למחשבה לרגל יום החפות הבינלאומי, מאת דליה חלק, בטאון לשכת עורכי
‫עסקות טיעון‬
‫עסקות הטיעון‬
‫במשפט הישראלי‬
‫כצורה של גישור‬
‫הסניגורית הציבורית המחוזית במחוז הדרום‪ ,‬עו"ד ד"ר דליה צמריון‪-‬חלק על עסקות‬
‫הטיעון‪ :‬על הטוב‪ ,‬הרע והלית ברירה בהליך מורכב זה‪ .‬המסקנה שלה‪ :‬מדובר בהליך רע |‬
‫דברים שנאמרו בכנס שנערך לאחרונה במכללת ספיר לרגל יום החפות הבינלאומי‬
‫בדרך כלל אני אדם של פשרות‪ ,‬בעד הגישור‬
‫והשלום‪ ,‬אבל בנושא של עסקות טיעון במשפט‬
‫הפלילי אני מוצאת עצמי בצד מאוד קיצון‪ :‬אני‬
‫נגד פשרה במשפט הפלילי‪ ,‬הוא חשוב מדי‪ ,‬הרה‬
‫אסון מדי‪ ,‬מסוכן כל כך‪ ,‬ויש להילחם בו עד תום‪.‬‬
‫זאת במיוחד מן המקום של חזקת החפות ביום‬
‫הזה אותו הקדשנו לקדושת החפות‪.‬‬
‫הסדרי טיעון‪ ,‬אשר תוארו בפסיקה כבר לפני‬
‫יותר משלושה עשורים כ"הכרח שלא יגונה"‬
‫(פס"ד בחמוצקי)‪ ,‬מוכרים כיום כמוסד אשר יש‬
‫אינטרס ציבורי בקיומו‪ ,‬ויש לו הצדקה רעיונית‬
‫כחלק משיטת המשפט האדברסרית‪ .‬לנוכח‬
‫העומס המוטל על בתי המשפט ועל התובעים‪,‬‬
‫ולנוכח היקף התיקים הנסגרים כיום בפועל‬
‫בהסדרי טיעון‪ ,‬אפשר לומר שללא הסדרים‬
‫כאלה מערכת המשפט הפלילי היתה מוצפת‪,‬‬
‫ולטענת רבים – קורסת‪.‬‬
‫עו"ד ד"ר דליה צמריון‪-‬חלק‬
‫רבים טוענים כי הסדרי טיעון מביאים לחיסכון‬
‫במשאבי החקירה‪ ,‬התביעה ובתי המשפט‪ .‬הסדר‬
‫טיעון עשוי לחסוך מהנאשם משפט ארוך ועתיר‬
‫הוצאות‪ ,‬ומנפגע העבירה הוא עשוי לחסוך את‬
‫מתן העדות בבית המשפט‪ ,‬אשר עלול לעתים‬
‫להיות חוויה קשה ביותר עבורו‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬אינטרס הציבור וכן מידיות ומהירות‬
‫הענישה מחזקים את האפקטיביות העונשית‪,‬‬
‫לעתים ניתן להשיג במסגרת הסדר טיעון מידע‬
‫על נאשמים אחרים‪ ,‬או להביא לסיכול עבירות‬
‫נוספות‪ .‬הסדר הטיעון מעודד את הנאשם לקחת‬
‫אחריות על מעשיו‪ ,‬ובכך לאפשר לו‪ ,‬ולעתים גם‬
‫לקרבן העבירה‪ ,‬להשתקם‪.‬‬
‫‪ | 24‬גילוי נאות‬
‫אך בצד כל אלה שוכן הרע‪:‬‬
‫השימוש בהסדרי טיעון מעלה חששות כבדים‬
‫הן בנוגע לזכויות הנאשמים והן בנוגע לפגיעה‬
‫בעקרונות היסוד של ההליך הפלילי‪ .‬בבסיס‬
‫שימוש זה מונחות שתי הנחות יסוד בלתי ראויות‪:‬‬
‫האחת – שרוב הנאשמים אכן אשמים;‬
‫השנייה – שתיקים רבים הם "חסרי ערך" ואין‬
‫הצדקה "לבזבז" עליהם את זמנו של בית המשפט‪.‬‬
‫חשוב להדגיש‪ :‬בהסדר טיעון‪ -‬הנאשם מוותר על‬
‫זכויות היסוד שלו במשפט הפלילי‪ :‬החיסיון מפני‬
‫הפללה עצמית‪ ,‬הזכות להתעמת עם הטוענים‬
‫נגדו ולחקור אותם בחקירה נגדית‪ ,‬ובמדינות‬
‫מסוימות – הזכות למשפט בפני מושבעים‪ .‬הוא‬
‫מוותר על כל הליך ניהול המשפט‪ ,‬בו ידו אמורה‬
‫להיות על העליונה‪ ,‬באשר על התביעה להוכיח‬
‫את האישום נגדו מעבר לכל ספק סביר‪ ,‬דבר‬
‫שהוא לכאורה לא פשוט‪.‬‬
‫מהי עסקת טיעון?‬
‫עסקת טיעון כשמה כן היא‪ ,‬סוג של‬
‫גישור‪ ,‬פשרה‪ ,‬במשפט הפלילי‪ .‬כל צד‬
‫'נותן' משהו‪ ,‬הנאשם מודה‪ ,‬והתביעה‬
‫הולכת לקראתו‪ .‬זה לא מעוגן בחוק‪.‬‬
‫הצדדים מציגים את העסקה לבית‬
‫המשפט‪ ,‬והוא אינו מחויב לקבלה (אם‬
‫המדובר רק בתיקון של כתב האישום‪ ,‬זו‬
‫פררוגטיבה של המדינה‪ ,‬ולבית המשפט‬
‫אין מה לומר‪ ,‬אך אם יש הסכם על עונש‬
‫מסוים – בית המשפט אינו כבול)‪ .‬בית‬
‫המשפט חייב להסביר לנאשם שהוא‬
‫אינו כבול בעסקה‪ ,‬והנאשם יכול בכל‬
‫שלב עד הכרעת הדין לחזור בו ממנה‪.‬‬
‫המדינה די מחויבת לה‪ ,‬אם כי בנסיבות‬
‫מסוימות יכולה גם היא להתחרט (אם‬
‫נודע משהו מיוחד רלבנטי למשל‪ ,‬או‬
‫במקום שאינטרס הציבור מחייב זאת)‪.‬‬
‫יש דעות שונות בפסיקה מה צריכה‬
‫להיות עמדת בית המשפט‪ :‬לדעת‬
‫כב' השופט מצא‪ :‬בית המשפט אמור‬
‫לבדוק אם הנחו את התביעה שיקולים‬
‫ראויים‪ ,‬ואם כן – אל לו להתערב‪.‬‬
‫עמדת כב' השופט גולדברג‪ :‬אם יש‬
‫העדר יחס במידה משמעותית בין‬
‫העונש המוסכם לעונש הראוי – די בכך‬
‫כדי להצדיק דחיית הסדר הטיעון מצד‬
‫בית המשפט‪.‬‬
‫כב' השופט חשין הדגיש את הצורך‬
‫בהתחשבות בנאשם ובציפיותיו וכן‬
‫במשטרה ‪ /‬פרקליטות‪ ,‬והנחה את בתי‬
‫המשפט לכבד את עמדותיהם‪.‬‬
‫עו"ד ד"ר דליה צמריון חלק‬
‫אבל המציאות כל כך שונה‪ :‬מתי ראינו ספק?‬
‫מתי הוא התעורר לאחרונה? אני מאוד מתגעגעת‬
‫לשימוש בספק‪ ,‬לרעד החולף בידו של מי שחותם‬
‫על הרשעה‪.‬‬
‫הסדרי הטיעון מעלים חשש מפני הרשעת חפים‬
‫מפשע‪ ,‬העלולים להודות בעבירה שלא ביצעו‬
‫בשל חששם מהרשעה בהליך מלא‪ ,‬מהתמשכות‬
‫ההליך ומההוצאות או מתוצאות לוואי של עצם‬
‫קיום ההליך‪.‬‬
‫יצוין כי בהנחיות פרקליט המדינה כתוב‪ ,‬כי אין‬
‫להסכים להסדר אם ברור שיש טענה לחפות‬
‫ושהנאשם מעוניין בהסדר רק כדי להימנע‬
‫מהרשעה בסעיף חמור יותר או מעונש חמור‬
‫יותר‪.‬‬
‫הסדרי טיעון גם עלולים לפגוע בעקרון השוויון‬
‫בפני החוק ובתחושת הצדק של נאשמים‪.‬‬
‫הטענה היא שהם אינם משקפים את המעשה‬
‫הפלילי שבגינו הנאשם מורשע‪ ,‬אלא את כישורי‬
‫המשא‪-‬ומתן והמיקוח של עורכי הדין‪ .‬נטען גם‬
‫כי תחושת הצדק של הציבור עלולה להיפגע‬
‫מהעובדה שהצדק ניתן למיקוח‪ ,‬ומכאן גם אמון‬
‫הציבור בבתי המשפט עלול להיחלש‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬האינטרס הציבורי שבענישת עבריינים‬
‫עלול להיפגע מכך שבהסדרי טיעון לא מתקיים‬
‫עיקרון ההלימה‪ ,‬שלפיו העונש המוטל על עבריין‬
‫אמור להלום את חומרת מעשה העבירה; בכך גם‬
‫נפגע היסוד ההרתעתי בענישה‪.‬‬
‫הסברה הרווחת היא שהשימוש ההולך וגובר‬
‫בעסקאות הטיעון נועד כדי להתמודד עם עומס‬
‫התיקים הפליליים בבתי המשפט‪ ,‬ובלעדיהן‬
‫מערכת המשפט תקרוס‪ .‬על כך אני אומרת‪:‬‬
‫בהיעדר התבססות על הסדרי הטיעון היו‬
‫מוגשים פחות כתבי אישום‪ ,‬וכך הלחץ על‬
‫המערכת היה פוחת דווקא‪ .‬טענה זו מזכירה‬
‫במידה מסוימת את התיזה של הדוקטורנט יוסף‬
‫זוהר‪ ,‬המנתח את הקשר בין עסקאות הטיעון‬
‫והתארכות המשפטים‪ ,‬ומעלה את האפשרות‬
‫שייתכן והתארכות המשפטים נגרמת דווקא‬
‫בגלל עסקאות הטיעון ומשמשת ‪ -‬בהיפוך סיבה‬
‫ומסובב ‪ -‬צידוק לקיומם‪.‬‬
‫יש גם כמה אבסורדים בתופעת עסקאות הטיעון‪:‬‬
‫האבסורד הראשון‪ :‬ריצת הסניגור אחר עסקת‬
‫הטיעון‬
‫כללי המשחק במשפט הפלילי הם מאוד‬
‫פשוטים‪ :‬על התביעה להוכיח את האישום נגד‬
‫הנאשם מעבר לכל ספק סביר‪ .‬כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬ניתן‬
‫להסביר את התופעה שכמעט בכל תיק סניגורים‬
‫קובעים פגישה עם התובע על מנת לשוחח על‬
‫עסקת טיעון? מחכים ימים רבים בתור המתארך‬
‫לפגישות‪ ,‬ובבואם מתחננים הם על נפשם ונפש‬
‫לקוחם‪ ..‬מדוע? התשובה‪ :‬כיוון שהמערכת איננה‬
‫עובדת לפי כללי המשחק‪ ,‬כי מאוד קשה באמת‬
‫לשופט למצוא את אותו ספק‪ ,‬כי אחוז ההרשעות‬
‫גבוה כל כך שזה מפחיד‪ ,‬ולכן הנאשם והסניגור‬
‫שהבינו כי "אין חוקים" במשחק הזה – וגם אין‬
‫"כוחות"‪ ,‬בוודאי לא לצדם‪ ,‬מתנהלים על פי‬
‫החוקים החדשים‪ ,‬שהתהוו בפועל‪ ,‬ופוחדים כל‬
‫כך להפסיד לגמרי במשחק‪ ,‬עד שהם מוכנים‬
‫לפשרה‪ ,‬ואפילו לרדוף אחריה על מנת להשיגה‪.‬‬
‫ואני אומרת לסניגורים‪ :‬בואו כולנו כאחד לא‬
‫נבקש עסקאות טיעון‪ ,‬נכפור וננהל את המשפט‪,‬‬
‫אינני רוצה שהמערכת תקרוס‪ ,‬אך אינני רוצה גם‬
‫עסקאות טיעון שייעשו על גביהם של נאשמים‬
‫חפים מפשע‪.‬‬
‫האבסורד השני‪ :‬הפרקטיקה של הסדרי הטיעון‬
‫בניגוד לרעיון של השיטה האדברסרית‬
‫השימוש בהסדרי טיעון התפתח והיה מקובל‬
‫בעיקר במדינות בעלות שיטת משפט אדברסרית‪,‬‬
‫ולא במדינות בעלות שיטה אינקוויזיטורית‪.‬‬
‫השיטה האדברסרית גורסת‪ ,‬כי הדרך הטובה‬
‫ביותר לקביעת אשמה היא התמודדות בין שני‬
‫צדדים להליך הפלילי – תובע ונאשם – המנהלים‬
‫ביניהם "סכסוך" בפני שופט פסיבי‪ .‬לכן‪ ,‬במודל‬
‫כזה הגיוני שהצדדים יהיו רשאים לסיים את‬
‫הסכסוך בהסכמה ביניהם‪ ,‬דהיינו בהסדר טיעון‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬בשיטת משפט אינקוויזיטורית‪ ,‬ההליך‬
‫הפלילי הוא למעשה המשך החקירה תוך הפעלה‬
‫של סמכויות המדינה במטרה להגיע לאמת‪,‬‬
‫ולבדוק את השאלה אם בוצעה עבירה ואם‬
‫הנאשם הוא שביצע אותה‪ .‬שיטה זו אינה מכירה‬
‫בהודאה באשמה כראיה מספקת להרשעה‪,‬‬
‫משום שהודאת הנאשם היא רק גרסה אחת‬
‫של האמת‪ ,‬ואילו על השופט למצוא את האמת‬
‫גילוי נאות | ‪25‬‬
‫עסקות טיעון‬
‫דליה חלק‪ -‬מסגרת אישית‬
‫בעלת שלושה תארים למשפטים מן האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הדוקטורט שלה‬
‫נסב על הנושא ‪ :‬דירוג עבירת השוחד לאור הערך המוגן‪ .‬את ההתמחות עשתה אצל‬
‫נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬השופט א‪.‬פ‪ .‬לנדא‪ ,‬ואצל עוה"ד יעקב רובין‪ .‬שימשה‬
‫כעורכת דין במשרד עו"ד עוזיאל עצמון‪ ,‬שימשה כמפקחת בלשכת התביעות במשטרת‬
‫חיפה‪ ,‬כסגן בכיר לפרקליטת מחוז חיפה‪ ,‬וכסגנית לסניגור המחוזי וסניגורית מחוזית בפועל‬
‫במחוז הדרום‪ .‬משנת ‪ 2001‬היא משמשת כסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז הדרום‪.‬‬
‫פעילותה הציבורית כולל חברות בוועד המחוז בדרום‪ ,‬חברות בוועד המרכזי ובמועצה‬
‫הארצית של הלשכה‪ ,‬מ"מ יו"ר ועדת הסניגוריה הציבורית של הלשכה‪ ,‬חברת הרשות‬
‫לפיתוח הנגב‪ .‬עו"ד ד"ר צמריון חלק מלמדת גם באקדמיה‪ ,‬ומאז פתיחת בית הספר‬
‫למשפטים במכללת ספיר מלמדת שם את תחומי המשפט הפלילי‪.‬‬
‫היא מרכזת השתלמויות תעודה במשפט פלילי מטעם המכון להשתלמות עורכי דין של‬
‫הלשכה במחוז הדרום‪ ,‬ומרצה בהשתלמויות רבות בנושאים שונים‪.‬‬
‫עו"ד דליה צמריון חלק כתבה שלושה ספרים בנושאי הוכחת אבהות ועבירת השוחד‪,‬‬
‫וכתבה מאמרים בנושאים משפטיים מגוונים‪ .‬מלבד כל אלה היא חובבת מוסיקה ואמנות‪,‬‬
‫מנגנת בקלרנית ובחליל צד ומציירת בטכניקות שונות‪ .‬ציור שלה הוצג לאחרונה בתערוכת‬
‫היובל של לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫במלואה‪ .‬במודל כזה אין מקום להסדרי טיעון‪,‬‬
‫שכן לא ראוי לנהל משא ומתן על האמת‪ ,‬כל‬
‫שכן שכאמור הודאת הנאשם כשלעצמה אינה‬
‫מספיקה להרשעה‪.‬‬
‫עם השנים התפתחו גם במדינות בעלות שיטה‬
‫אינקוויזיטורית מנגנונים בעלי מאפיינים דומים‬
‫להסדרי טיעון‪ ,‬וזאת משיקולי יעילות וכדי להקל‬
‫את העומס‪ ,‬והם מאפשרים קבלה של הודאת‬
‫הנאשם בתמורה להסכמה על האשומים שיוגשו‬
‫נגדו או העונש שיתבקש מבית המשפט‪.‬‬
‫המצב בפועל מאוד בעייתי בעיני‪ ,‬מכיוון שבמדינת‬
‫ישראל של היום – ואני מתמקדת כעת במחוז‬
‫הדרום – רוב רובם של התיקים הפליליים בבתי‬
‫משפט השלום מתקיימים (במובחן ממתנהלים‪)..‬‬
‫במסגרת של ימי הקראות מרוכזים (או בשמם‬
‫האחר‪ ,‬שאותי די מפחיד‪ :‬ימי מוקד)‪ ,‬ואריאציה‬
‫קיצונית ובעייתית על הנושא של עסקאות‬
‫טיעון – לכל יום כזה מוזמנים עשרות רבות של‬
‫נאשמים‪ ,‬בלובי של בית המשפט יש סניגורים‬
‫ציבוריים ותובעים‪ ,‬המנהלים משאים ומתנים‬
‫לקראת הסדרי טיעון‪ ,‬ולעתים בהיכנסם לשופט‬
‫הוא מאוד מתערב‪ ,‬ולעתים אף לוחץ‪ ,‬וקרה אף‬
‫שפיטר הוא את הסניגור שעשה 'בעיות' בזרימה‬
‫הקלה של העבודה‪.‬‬
‫שימו לב לשינוי בשם‪ :‬מעסקת טיעון ‪Plea -‬‬
‫‪ bargain‬יש שעברו להסדר טיעון – ‪Plea‬‬
‫‪ ,agreement‬בהתבטאות הסמנטית ניתן לראות‬
‫שיפור; אך לעניות לדעתי ביישום‪ ,‬כיום – ביחוד‬
‫לאור ריבוי ימי ההקראות המרוכזים‪ ,‬והאופן בו‬
‫הם מתנהלים במקרים רבים – יש החמרה‪ ,‬ונקווה‬
‫שלאחר שהצעת החוק המונחת כיום בנושא זה‬
‫בכנסת תתגבש – המצב יהיה נכון וטוב יותר‪.‬‬
‫הצעת החוק החדשה‬
‫הצעת החוק באה להסדיר את הנושא באופנים‬
‫‪ | 26‬גילוי נאות‬
‫שונים‪ ,‬להבנות את אופן המשא ומתן‪ ,‬את התנאים‬
‫להתקיימותו‪ ,‬את היכולת של התובע והנאשם‬
‫להתחרט ולחזור בהם מן ההסדר‪ ,‬את האופן בו‬
‫ההסדר יובא בפני השופט‪ ,‬נקיטת עמדות בשלב‬
‫של הערעור וכו'‪.‬‬
‫סעיף ‪220‬י'‪ :‬בית המשפט יוודא מפי הנאשם כי‬
‫הבין את תוכן ההסדר וכי ההודאה ניתנת מרצון‪.‬‬
‫לכך יש להוסיף לעניות דעתי דרישה‪ ,‬כי בית‬
‫המשפט יבדוק שיש בתיק ראיות נגד הנאשם‪,‬‬
‫במיוחד אם אינו מיוצג‪ .‬אחרת יש מקום לסגור‬
‫את התיק מחוסר ראיות‪ ,‬בייחוד שעל פי הצעת‬
‫החוק ניתן לערוך הסדר טיעון גם לפני הגשת‬
‫כתב אישום‪ .‬בית המשפט אינו אמור להיות‬
‫מעורב ובוודאי שלא ללחוץ‪ .‬ההסדר גם אינו‬
‫כובל את בית המשפט‪ ,‬וחשוב להבהיר זאת‬
‫לנאשם‪ ,‬גם מפי השופט‪.‬‬
‫חוק הבניית הענישה‬
‫בימים אלה יכנס לתוקפו חוק חדש המבנה את‬
‫מלאכת הענישה של בית המשפט בגזרו את‬
‫הדין‪ .‬בהצעת החוק כתוב שהחוק יתייחס גם‬
‫לנושא עסקאות הטיעון‪ ,‬בפועל הוא אינו מתייחס‬
‫לכך‪ ,‬ונשאלת השאלה האם השופט בפניו תובא‬
‫עסקת טיעון יצטרך לבדוק אותה בהתאם לאמור‬
‫בחוק הבניית הענישה‪ ,‬לבחון האם העונש נמצא‬
‫במתחם הראוי וכו'‪ .‬עדיין לא ברור מה יהיה‬
‫הקשר בין החוקים‪ ,‬ועל השופטים הנכבדים לתת‬
‫דעתם לכך‪.‬‬
‫"צדק צדק תרדוף"‪ ,‬כמו את הספק גם את הצדק‬
‫אנחנו ממשיכים לחפש‪ ,‬ונראה כי בעולם משפטי‬
‫בו השתלטו הסדרי הטיעון על המערכת‪ ,‬הרי‬
‫שהמשפט הפלילי על כל הסדריו וכלליו ויופיו‪,‬‬
‫הדין המהותי‪ ,‬הטיעונים לעונש‪ ,‬סדר הדין הפלילי‬
‫ודיני הראיות – הולכים לאיבוד כמעט‪ ,‬והופכים‬
‫מיותרים‪.‬‬
‫דברים למחשבה לרגל יום החפות הבינלאומי‪.‬‬