?* מיהו הלילה הבא אל האוח - שרה בן

‫מיהו הלילה הבא אל האוח?*‬
‫החוויה ההודית בחיי לאה גולדברג‬
‫שרה בראוב‬
‫א‪.‬‬
‫'סליחות'‪ ,‬שירה הידוע של לאה גולדברג שפורס ביוני ‪ ,1938‬היה לחידה בעיני הקוראי‪ .‬ישנ עדיי‬
‫אנשי הסבורי שגיבור השיר הוא הצייר והקריקטוריסט אריה נבו‪ ,‬שעבד אז ע המשוררת‪ .‬מאמר זה בא‬
‫לחשו‪ #‬איש אחר‪ ,‬שדמותו " ְ‪ַ +‬לי ְָלה ַה ָ)א ֶאל ָהא ַֹח" משתקפת בשיר 'סליחות' ובכמה מיצירותיה האחרות של‬
‫גולדברג‪.‬‬
‫לש כ‪ -‬עלינו לחזור שש שני אחורה לאפריל ‪ ,1932‬ולהרחיק מתלאביב לעיר )‪ /‬על נהר ה ַר ִיי בגרמניה‪.‬‬
‫גולדברג הגיעה אז לעיר כדי להשלי את הדוקטורט שלה באוניברסיטת בו‪ .‬בהגיעה לש‪ ,‬נוצר קשר‬
‫רומנטי בינה לבי סטודנט ממוצא הודי‪ ,‬שנמש‪ -‬עד צאתה מהעיר ביולי ‪ .1933‬עדויות לקשר זה נחשפו‬
‫לאחרונה בעקבות פרסו יומניה ומכתביה‪ .‬שישה קטעי יומ )'יומני לאה גולדברג'‪ ,‬ערכו רחל אהרוני ואריה‬
‫אהרוני‪ ,‬ספרית פועלי‪ (2005 ,‬ו‪ 15‬מכתבי ששלחה לחברתה מינה לנדוי בברלי )'נערות עבריות'‪ ,‬ערכו‬
‫יפעת וייס וגדעו טיקוצקי‪ ,‬ספרית פועלי‪ (2009 ,‬מזכירי קשר זה‪.‬‬
‫עדות ראשונה להיכרותה של גולדברג ע 'ההודי שלה' מצויה במכתב שנשלח למינה לנדוי ב‪ 5‬במאי ‪.1932‬‬
‫גולדברג מספרת בו על קבלת הפני שנערכה לכבוד הסטודנטי הזרי בהגיעה לבו‪:‬‬
‫"בי הבאי לנש‪ #‬היה ג 'הודי קט' זה שהיה בסמסטר שעבר בברלי והיה מטייל לפעמי ע‬
‫השלר הקטנה‪ .‬נדברתי מחר לסייר את סביבות בו היפות מאד"‪.‬‬
‫ֶ‬
‫מסתבר ש'ההודי הקט' נדד לצור‪ -‬לימודיו מעיר לעיר‪ ,‬כש שעשתה גולדברג בעוברה מברלי לבו‪ .‬כ‪-‬‬
‫הכירו אותו לנדוי וגולדברג עוד בהיות יחד בברלי‪ .‬מסקנתה לאחר הפגישה בבו הייתה‪:‬‬
‫"מילא‪ ,‬בסמסטר זה אצטר‪ #‬כנראה למזרח הרחוק‪ ,‬יותר קצת מאשר ביאל‪/‬סטוק או תלאביב"‪.‬‬
‫ב‪ 17‬במאי ‪ ,1932‬לאחר שובה לבו מטיול של שלושה ימי‪ ,‬סיפרה גולדברג במכתב ללנדוי כי הרגישה‬
‫מצוי בחברתו‪:‬‬
‫"אני התרועעתי מיד ע ההודי שהל‪ -‬עמי‪ ,‬והרגשתי את עצמי מצוי בחברתו‪ .‬אד מעניי מאד‪ .‬יש‬
‫לו ידיעות גדולות בפילוסופיה וספרות אעפ"י שהנהו מתמטיקאי‪ .‬חי מאד‪ ,‬חכ ועליז‪ ...‬כנראה נעשה עוד‬
‫פעמי רבות טיולי"‪.‬‬
‫ביומנה הפרטי כתבה למחרת‪ ,‬ב‪ 18‬במאי ‪:1932‬‬
‫"כ‪ ,‬נשתנה הרבה‪ .‬א‪ -‬השינויי חיצוניי במקצת"‪.‬‬
‫גולדברג מגלה אז ביומנה את ש משפחתו האמיתי של ידידה ההודי – ַפ ְד ֶקה‪ .‬האיש הרשימה מאד‪ ,‬עד כדי‬
‫כ‪ -‬שהתוודתה ביומ‪:‬‬
‫"הייתי רוצה שיהיה לי ב כזה כמו שהאד הזה נראה בעיני עתה"‪.‬‬
‫ב‪ 19‬במאי ‪ 1932‬פותחת גולדברג בווידוי נועז ביומנה‪:‬‬
‫"מוזר‪ .‬אני בת ‪ .21‬אישה‪ .‬אישה שאינה מאמינה במוסריות הבתולי‪ .‬אני איני יכולה לתאר שלא‬
‫יהיו לי פע ב או בת‪ .‬ועתה אי דבר על האופק שלי שאני אינני מצטערת‪ .‬אפשר מאד שהיו‪ ,‬על ידי מקרה‬
‫אוילי‪ ,‬שלא היה תלוי בי‪ ,‬קלקלתי את היחסי שזה עתה התחילו מתרקמי ביני ובי האד היחידי שאני‬
‫יכולה לדבר עמו ולבלי להשתעמ‪ ,‬שאני הרגשתי את עצמי טוב בחברתו"‪.‬‬
‫עמיה ליבלי‪ ,-‬בעת עיו ביומני בעיזבונה של גולדברג טר פרסומ‪ ,‬הקדימה להסיק על סמ‪ -‬דברי אלה‬
‫כי למשוררת היה קשר אינטימי ע מכר הודי‪ .‬בספרה 'אל לאה' )הקיבו‪ 8‬המאוחד‪ ,(1995 ,‬כתבה ליבלי‪:-‬‬
‫"נראה כי שורות אלה מבשרות על קשר מיני‪ ,‬בפע הראשונה בחייה" )'אל לאה'‪ ,‬עמ' ‪.(172‬‬
‫‪1‬‬
‫למרות ה'קלקול'‪ ,‬ממשיכה גולדברג להיפגש ע ידידה פדקה ומאזינה לסיפוריו על כיבושיו הרומנטיי‬
‫הרבי‪ .‬במכתבה למינה לנדוי מה‪ 29‬במאי ‪ 1932‬היא מספרת‪:‬‬
‫"אנו נפגשי הרבה וכל 'הסימפטיות' הנשיות בנות רגע שלו‪ ,‬עוברות דר‪ -‬ביקורת מדויקת שלי‪ .‬ה‬
‫רבות מאד ולכישרונותיי הביקורתיי נותנות חומר רב ומאל‪ ...#‬אבל עיקר השיחות שלנו ה נושאי‬
‫פסיכולוגיי‪ ,‬פילוסופיי וספרותיי‪ ,‬שבה אני יותר שומעת ולומדת‪ ,‬מאשר מדברת"‪.‬‬
‫ביומנה כתבה לאה גולדברג ב‪ 5‬ביוני ‪:1932‬‬
‫"היו אני יודעת – היא לא באה‪ ,‬האהבה הגדולה הזאת – וזה טוב מאד"‪.‬‬
‫חמש שני עברו על גולדברג בנעוריה‪ ,‬בה התייסרה באהבה חדצדדית למורה שלה לתנ"‪ ,-‬משה פרנק‪.‬‬
‫בהיותה בבו העריכה כי השתחררותה מכבלי 'האהבה הגדולה' תאפשר לה להמשי‪ -‬ביחסיה הרומנטיי ע‬
‫רֵעה ההודי‪ ,‬למרות מודעותה להרפתקאותיו הרבות ע נערות העיר בו‪.‬‬
‫גולדברג הרבתה לטייל ע פדקה‪ .‬ב‪ 21‬במאי ‪ 1932‬כתבה ללנדוי‪:‬‬
‫"אתמול הייתי ע ההודי שלי ב‪] Bad‬אתר מרחצאות[ קט ליד בו‪ .‬הלכנו לש רגלית כ‪12‬‬
‫בטרַ"‪.‬‬
‫קילומטר וחזרנו ְ‬
‫על כ‪ -‬הוסיפה במכתב מה‪ 15‬ביולי‪:‬‬
‫"איני יודעת כמה קילומטרי הלכתי רגלית בקי‪ 8‬זה‪ ,‬בטח יותר מאשר בחמישה קייצי אחרי"‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בסיפור 'נכר' שפורס ב'מאזני' ב‪') 1939‬כל הסיפורי'‪ ,‬ערכו גדעו טיקוצקי וחמוטל בריוס‪,#‬‬
‫ספרית פועלי‪ ,(2005 ,‬מספרת לאה גולדברג על חבורת סטודנטי זרי המבלי יחד בלילות הקי‪ 8‬בבו‪.‬‬
‫אט ַריָה‬
‫אט ְ‬
‫בתדמותה של לאה גולדברג נקראת בפיה 'ליס'‪ .‬ידידה האינטימי מוצג בסיפור בשמו המלא – ָד ָ‬
‫ַפ ְד ֶקה‪ .‬ג שאר בני החבורה מופיעי בשמ או בכינויָ האמיתי‪ .‬פדקה‪ ,‬סטודנט לתואר דוקטור במחלקה‬
‫מ<מ ַ)אי(‪.‬‬
‫ָ> ְטרָה )היו שנייה בגודלה ל)ירה ְ‬
‫לפיזיקה ולמתמטיקה בבו‪ ,‬היה יליד העיר =<נֶה במדינת ַמ ַהר ְ‬
‫דמותו בסיפור הולמת את הידוע עליו ממכתבי גולדברג ללנדוי ומהרשימות ביומנה‪ .‬בסיפור מבקרת ליס‬
‫בחדרו של פדקה )המכונה ג דאטא( ומתרשמת מספרי הפסיכולוגי פרויד‪ ,‬י<נג ואדלר‪ ,‬הפזורי על‬
‫הרצפה‪ .‬כששואלת אותו ליס‪ ,‬מדוע אי ספרי פיזיקה בחדר‪ ,‬הוא עונה לה‪:‬‬
‫"פיזיקה היא אשתי החוקית ותמיד אחזור אליה‪ .‬כיוו שאני פוליגמי‪ ,‬אני מחזר בינתיי אחרי‬
‫הפסיכולוגיה והפילוסופיה"‪.‬‬
‫אד הנולד בהודו בש דאטאטריה פדקה נועד לגדולות‪ .‬הש הפרטי ‪) Dattatraya‬וג ‪ Dattatreya‬או‬
‫אווטאר )‪ (Avatar‬של אחד האלי‬
‫ָ‬
‫‪ (Daltatraya‬מסמל במיתולוגיה ההודית התגשמות אנושית המכונה‬
‫ו>י ָוה‪ .‬ש המשפחה הוא כשמו של ‪ ,Vasudev Phadke‬הגיבור הלאומי ממהרשטרה‬
‫ִי>נ< ִ‬
‫ַאה ָמה‪ ,‬ו ְ‬
‫)ר ְ‬
‫שהנהיג ב‪ 1875‬את המרד המזוי הראשו נגד הבריטי בהודו‪.‬‬
‫ילל ְ>@ה‪ .‬גולדברג מספרת עליו פע אחת בלבד במכתביה‬
‫בסיפור 'נכר' נזכר עוד סטודנט הודי‪ ,‬בש ַ> ְנ ְ? ִה ַ‬
‫לחברתה לנדוי‪ .‬ב‪ 15‬ביולי ‪ 1932‬כתבה לה‪:‬‬
‫"התוודעתי‪ ,‬יותר נכו התרועעתי עתה קצת יותר ע עוד הודי אחד‪ ,‬בחור די סימפטי ורציני מאד"‪.‬‬
‫על פי הסיפור‪ ,‬נהג שנתהילל לשחק ברידג' ע דאטא וע בחור אמריקאי ובחורה אנגלית‪ .‬הוא התגאה בכ‪-‬‬
‫שבילה שנתיי במחיצתו של המנהיג הלאומי מהאטמה גנדי‪ .‬האיש לא תפס מקו חשוב בחיי גולדברג‪.‬‬
‫ידידותה של גולדברג ע הצעירי ההודי בבו הייתה לצניני בעיני מבקר יהודי בבו‪ .‬היה זה דר' שוסטר‪,‬‬
‫שהגיע לעיר להשתלמות‪ .‬האיש היה מוכר מ הסת לגולדברג ולחברתה‪ .‬היא מזכירה ג אותו במכתבה‬
‫הנ"ל ללנדוי‪ ,‬מה‪ 15‬ביולי‪ ,‬בש משפחתו בלבד‪:‬‬
‫"שוסטר‪ ,‬הנמצא פה‪ ,‬אינו יכול לסלוח לי את ִהמצאי תמיד בחברה ההודית ומשתמש בכל הזדמנות‬
‫למע עקו‪ 8‬אותי קצת בזה‪ .‬אני צוחקת"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫עדות לש הרע שיצא לגולדברג בעקבות ידידותה ע ההודי‪ ,‬מצויה ג בספרה 'והוא האור'‪ ,‬שפורס‬
‫בשנת ‪) 1946‬ובמהדורה מחודשת‪ ,‬הקיבו‪ 8‬המאוחד‪ .(2005 ,‬בעת ביקור בקובנה‪ ,‬שואלת חברה את הגיבורה‬
‫נורה )בתדמותה של גולדברג( א נכונות השמועות שהתארסה להודי‪ .‬על כ‪ -‬עונה לה נורה בשלילה‪:‬‬
‫"אינני מבינה‪ .‬תמיד ה מפיצות עלי שמועות אויליות כאלו‪ ,‬החברות שלנו" )עמ' ‪.(131‬‬
‫פדקה הוסי‪ #‬להיות ידידה האינטימי היחיד ואיש סודה של גולדברג ג בשנתה השנייה בבו‪ .‬ב‪ 26‬ביוני‬
‫‪ ,1933‬חודש ימי לפני סיו בחינותיה בבו‪ ,‬כותבת גולדברג ללנדוי חברתה בברלי‪:‬‬
‫"מכרי חדשי אי לי‪ .‬אני ממשיכה להיפגש ע פדקה וחברו האמריקאי‪ .‬אנו רוקדי תכופות‪.‬‬
‫ניתנה האמת להאמר – במחולות עשיתי חיל"‪.‬‬
‫בני חבורת הזרי בבו התקרבו זה לזה בשל בדידות בעיר הזרה ותלישות מהנעשה בארצות מוצא‪.‬‬
‫אפילו האירועי הרי הגורל שליוו את עליית הנאצי לשלטו בגרמניה‪ ,‬לא העסיקו אות במיוחד‪ .‬עתיד‬
‫לא נראה לה ברור‪ .‬בסיפור‪ ,‬עוזב שנתהילל את החבורה באמתלה שהוא עסוק‪ .‬פדקה עונה לשאלה‪ ,‬מה‬
‫יהיה בסופו‪ ,‬כי ברצונו לברוח וללכת לאיבוד ביערות האמזונאס‪ .‬כשנשאלת ליס )בתדמותה של גולדברג(‪,‬‬
‫מה תעשה כשתסיי את לימודיה‪ ,‬היא עונה לידידה האמריקאי מרווי‪:‬‬
‫"אסע הביתה‪ ...‬ואחר כ‪ -‬אהיה מורה מחוסרת עבודה" )עמ' ‪.(93‬‬
‫חלומה לעלות לאר‪8‬ישראל היה סוד‪ ,‬אותו לא גילתה גולדברג לידידיה‪.‬‬
‫לאחר סיימה את הבחינות בבו בסו‪ #‬יולי ‪ 1933‬שבה לאה גולדברג לליטא‪ .‬ש עבדה שנה כמורה בתיכו‬
‫ַסיי‪ .‬ב‪ 5‬בנובמבר ‪ 1933‬כתבה גולדברג ללנדוי שקיבלה מכתב מדכא מפדקה‪ ,‬ושלחה לו‬
‫עברי בעיירה ר ֵ‬
‫מכתב עידוד בתשובה‪ .‬ב‪ 2‬בינואר ‪ 1934‬סיפרה למינה שפדקה התאושש והוא ממשי‪ -‬ללמוד בבו עד‬
‫לקבלת התואר הסופי‪ .‬הוא מקווה לבקר אצל מינה בברלי לפני שובו להודו‪ .‬גולדברג הוסיפה להתכתב ע‬
‫פדקה לאחר הגיעו לברלי‪ ,‬בתו לימודיו בבו‪ .‬השניי לא נפגשו יותר פניאלפני‪ .‬לאה גולדברג הגיעה‬
‫ארצה ב‪ 15‬בינואר ‪ .1935‬דבר בואה פורס בעיתו 'דבר'‪ .‬פרק חדש נפתח בחייה‪.‬‬
‫עדות ספרותית מוקדמת יותר למערכת היחסי בי גולדברג לידידה ההודי מצויה בסיפור "בסמטת‬
‫העכברי" )שפורס ב' ֶ= ַתח' בקובנה‪ ,‬באוקטובר ‪ .(1932‬ש מבקרי הסטודנט ההודי ונערתו )בנידמות‬
‫של פדקה וגולדברג( בפונדק 'חור העכבר' השוכ בסמטת העכברי בבו‪ .‬ההודי מתחיל לחזר אחר מלצרית‬
‫תכולתעי‪ ,‬המשוחחת עמו בגרמנית בעגה המדוברת באג נהר הריי‪ .‬השניי משוחחי בהנאה מבלי‬
‫להתחשב בבתזוגו של הסטודנט‪ ,‬שאינה מבינה דבר משיחת‪ .‬ארוסה הגרמני של המלצרית מבחי בחדווה‬
‫בה מקבלת ארוסתו את האורח ההודי‪ ,‬ומתפר‪ 8‬בדברי כעס עליה‪:‬‬
‫"ג אות‪ -‬ישלי‪ -‬השועל השחור המזוה כש שהשלי‪ -‬את הנערה הזו שלו‪ .‬כמוה תשבי ותביטי אל‬
‫פיו כשידבר אל אחרת"‪.‬‬
‫המלצרית פורצת בבכי נסער‪ ,‬הגור מבוכה לבתזוגו של ההודי‪ .‬לאחר התקרית‪ ,‬אומר הסטודנט לנערתו‪:‬‬
‫"אני יודע מה תאמרי לי הלילה בשובנו מכא‪ ,‬והצדק יהיה‪ ,‬כמוב‪ ,‬את‪ ,-‬כי את צודקת תמיד"‪.‬‬
‫כנראה מתארת גולדברג בסיפור חוויה אמיתית שחוותה בחברתו של פדקה‪ .‬היא לא חדלה להיפגש ע‬
‫פדקה בלילות למרות העלבו שספגה ממנו בפומבי‪.‬‬
‫רמז לחשיבותו של פדקה בעיני גולדברג נית למצוא בספרה הבדיוני 'מכתבי מנסיעה מדומה'‪ ,‬שנכתב ב‬
‫‪ ,1934‬שנתיי לפני פרסומו בהמשכי בעיתונות באר‪) .8‬מהדורה מחודשת יצאה בעריכת אבר קנטור‬
‫וגדעו טיקוצקי‪ ,‬ספרית פועלי‪ .(2007 ,‬במכתב השישי בספר מתוארת פגישה דמיונית של רות )בתדמותה‬
‫של גולדברג( ע ידידה ההודי בביתהנתיבות בעיר ֶק ְל‪ ,‬באוקטובר ‪ .1934‬השניי מסתובבי בסמטאות‬
‫העיר קל‪ ,‬שקועי בשיחה‪ .‬במכתב מספרת רות על הסיבה למשיכתה לחבר ההודי‪:‬‬
‫"כשהתוודעתי אליו לראשונה היה הוא בשבילי אקזוטיקה‪ ...‬אילו לא היה הודי‪ ,‬אי ספק שהיה מעורר בי אז‬
‫פחות התעניינות‪ .‬קראתי באותה תקופה את ר‪ֵ /‬מ ר‪ָ /‬ל!"‪.‬‬
‫חברה ההודי נחר‪ 8‬בדעותיו‬
‫רות העריצה את הסופר הנודע‪ ,‬שכתב שלושה ספרי על הודו‪ .‬לעומתה‪ ,‬היה ֵ‬
‫הביקורתיות‪ .‬לדבריו‪ ,‬המיסטיקה של ר‪ָ /‬ל מזויפת‪ ,‬מלאת "מתיקות האווירה המיוחדת של 'הרומ‬
‫הקולוניאלי'"‪ .‬רק לאחר שהשתכנע ההודי כי רות רואה בו את האד‪ ,‬הפ‪ -‬לה ל'אח'‪ ,‬וא‪ #‬קרא לה 'אחותי'‪.‬‬
‫הוא ראה בה ידידה‪ ,‬יותר מאשר עוד מאהבת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫באותו מכתב שישי מכנה גולדברג את הידיד ההודי בש שנתהילל‪ .‬ההקבלות בי המכתב השישי לסיפור‬
‫'נכר' מעידות שמדובר ג כא בפדקה‪ .‬ב'נכר' אומר פדקה כי ברצונו לברוח לאמזונאס‪ .‬במכתב הדמיוני‬
‫מכריז הרֵע ההודי כי אולי לא יברח אל האמזונאס אלא יל‪ -‬אל אחד היערות בהודו‪ .‬הוא מדבר ע רות על‬
‫הנערות את הרבה לפלרטט בסיפור 'נכר'‪ ,‬א‪ -‬אומר כי הנערות אינ מעניינות אותו יותר כיוו שהוא יוצא‬
‫להודו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במאי ‪ 1938‬פרסמה לאה גולדברג את השיר 'קונצרט'‪ ,‬הבנוי ארבעה פרקי )'שירי'‪ ,‬כר‪ -‬א'‪ ,‬ער‪-‬‬
‫טוביה ריבנר ‪ ,‬ספרית פועלי‪ .(1973 ,‬ברקע השיר מתנגנת יצירה מוזיקלית‪ .‬האישה בשיר מוכנה להקריב‬
‫לגבר את דמה "הח והניגר"‪ ,‬א‪ -‬הגבר חש לבסו‪ #‬את בשרה רק "כלטופי כאב"‪.‬‬
‫הניגוד בי תחילת מעשה האהבה לסופו משתק‪ #‬בשיר במבנהו של פרק ב'‪ ,‬המכיל שני בתי‪ .‬מול כל פסוק‬
‫בבית הראשו – ההרמוני‪ ,‬מציבה המשוררת פסוק דיסהרמוני מהבית השני‪ .‬הקבלה זו אינה תואמת את סדר‬
‫השורות המקורי בבתי )הבית השני מוצג להל בצד שמאל‪ ,‬בחילו‪ #‬שורות (‪:‬‬
‫‪<D‬פ ָ‪+ָ -‬רַע ָע ַלי ְ‪ַ +‬מנ ְִגינָה ְ>ב<רָה‪,‬‬
‫‪ְ :1‬‬
‫««‬
‫ִ> ָ=‪ֵ -‬א ַלי ְ‪ַ +‬ס ַער ַה ִ? ְזמֹרֶת‪.‬‬
‫‪<D‬פ ָ‪ -‬נ ְ‬
‫‪ְ :1‬‬
‫‪<G‬פי ַה ְ‪ֵ +‬אב‪,‬‬
‫ית ֶאת ְ) ָ‪ִ H‬רי ְ‪ִ +‬ל ֵ‬
‫ָא ָ‬
‫‪ :3‬ר ִ‬
‫««‬
‫ְה ִנ‪ָD‬ר‪,‬‬
‫ית ֶאת ָ‪ִ F‬מי ָה ָח ו ַ‬
‫ָא ָ‬
‫‪ :2‬ר ִ‬
‫‪ :4‬וְה<א ָהיָה ֶ> ְל ָ‪.-‬‬
‫ָדי‪«« ,‬‬
‫‪ :3‬וְה<א ָהיָה ֶ> ְל ָ‪ֶ +ְ -‬ע ֶ‪H‬ר ֶא ְצ ְ)ע‪/‬ת י ַ‬
‫ֲצ‪/‬צר‪/‬ת‪.‬‬
‫‪ְ +ִ :2‬צ ִליל ִ‪/J+‬ר נ ְִר ָ‪ֵ #F‬מ ֶע ֶ‪H‬ר ח ְ‬
‫««‬
‫ָתי‪.‬‬
‫ְד<די ְ>נ ִ‬
‫‪ָ +ְ :4‬כל ִ>ירַי ו ְִכנ ֵ‬
‫בפרק ג' של השיר פיזרה גולדברג סימני דר‪ ,-‬המצביעי על )‪ /‬כמקו התרחשותה של החוויה הארוטית‬
‫מוזיקלית‪ .‬הייתה זאת העיר בה " ִס ְמ ָטא‪/‬ת ָ‪ְ +‬רע< ֶאל ח‪ָ #/‬ה ַרי‪ְ ,‬ו ַר ְפס‪/‬ד‪/‬ת ָי ְרד< ְלה‪ַ /‬ל ְנד"‪ .‬בעיר זאת נולד‬
‫המלחיהפסנתר בטהוב לאביו יוה וא בטהוב‪ ,‬שאהב את הטיפה המרה‪ .‬בדמיונה של גולדברג נרד‬
‫האב השיכור " ְ) ֵבית ַהַ‪ִ K‬י ֶ> ִ) ְרח‪/‬ב ָה ַע ְכ ָ) ִרי"‪ .‬ביתהיי ב'רחוב העכברי' הוא הפונדק הנזכר בסיפור‬
‫'בסמטת העכברי' שכתבה גולדברג‪' .‬סמטת העכברי' הוא שמו האמיתי של רחוב שהיה קיי באות ימי‬
‫בבו‪ .‬הב ל<דויג מתואר כאד בעל " ִר)< ַע ֵמ ַצח ַע ְק ָ> ִני ָו ָר ַה ִ‪ְ L‬ת‪ֵ /+‬פ‪ַ #‬על לֹ ַע ַה ְ= ַס ְנ ֵתר"‪.‬‬
‫באחד הבתי בפרק ג' מקדימות נקישות הגורל את נגינת התזמורת‪:‬‬
‫ֲבל ַע ְכ ָ>ו ֲאנִי ר‪M/‬ה א‪/‬ת‪,/‬‬
‫אָ‬
‫ג‪ָ /‬רל ַמ ִ‪N‬י> ְו ַה ְ‪>ָ N‬ת‪/‬ת ע‪/‬ל‪/‬ת‪.‬‬
‫ַער ֶ>ל ְ? ָרנִי‬
‫ַער ֶ>ל ְק ָ>ת‪/‬ת ְ‪+‬י ַ‬
‫ְוי ַ‬
‫ָ) ִעיר ַה ִהיא‪ְ Pִ )ַ ,‬מ ָטא‪/‬ת ֶ> ָל‪.O‬‬
‫תיאור זה הול את הקונצ'רטו לכינור של בטהוב‪ .‬הקונצ'רטו פותח בארבע נקישות תו‪ #‬מונוטוניות‬
‫ובעקבותיה הול‪ -‬ומתפתח הנושא הראשו והופ‪ -‬ליער של כלי קשת‪ ,‬עוד בטר משמיע הכנר הסול את‬
‫צלילו הראשו‪.‬‬
‫הפינאלה של השיר 'קונצרט'‪ ,‬פרק ד'‪ ,‬מכיל רק בית אחד ב ארבע שורות‪:‬‬
‫ַה ָ‪ְ Q‬י ָלה‪.‬‬
‫ֵא ַלי ְו ֵא ֶלי ָ‪-‬‬
‫<בא‪/‬ר‪/‬ת ה<א ָ>ב ֵא ֵלינ<‬
‫<ב‪/F‬ר‪/‬ת ָ‬
‫ַ‬
‫ַה ָ‪ְ Q‬י ָלה‪.‬‬
‫ֵא ַלי ְו ֵא ֶלי ָ‪-‬‬
‫ֲצ‪/‬צר‪/‬ת‪/J+ִ )ַ ,‬ר‪/‬ת ה<א ָ>ב ֵא ֵלינ<‬
‫ַ)ח ְ‬
‫ַה ָ‪ְ Q‬י ָלה‪.‬‬
‫<צ ִל ִילי ְ)ת‪/‬כֵנ<‬
‫ְ‬
‫ע‪/‬ל‬
‫יבנ< ֵחרֵ> ָה ָ‬
‫ְס ִב ֵ‬
‫ַה ָ‪ְ Q‬י ָלה‪.‬‬
‫ַמה ִנ ֵ‪)ִ D‬י‬
‫ֲא ִני לֹא ֶא ְ> ַ‪+‬ח ַעד ע‪ָ /‬ל‬
‫המילה 'הלילה' חוזרת כמילה מנחה בארבע שורות הבית‪ ,‬כמו בארבע הקושיות של לילהסדר‪ .‬הלילה הזה‪,‬‬
‫אודותיו כתבה המשוררת את 'קונצרט'‪ ,‬נשתנה מכל הלילות שקדמו לו‪ .‬גולדברג עשתה ב'לילה' שימוש דו‬
‫משמעי‪ .‬מחד‪ ,‬מייצג הלילה את הגבר‪ .‬מאיד‪ ,-‬הלילה הוא המועד בו הפכה העלמה לאישה‪ .‬גיבורת השיר‬
‫פונה בתחילה אל אהובה כאל נוכחנפקד‪ .‬רק בשורה האחרונה היא מדברת אל עצמה ונודרת נדר‪ ,‬לא‬
‫לשכוח את חוויית הלילה הראשו לעול‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חודש אחד בלבד לאחר הופעת השיר 'קונצרט' פרסמה גולדברג את השיר 'סליחות'‪ ,‬שפורס ב'טורי' ביוני‬
‫‪ .1938‬פרשיית האהבי שניהלה לאה גולדברג בבו ע פדקה‪ ,‬המהדהדת בשיר 'קונצרט'‪ ,‬יכולה לשמש‬
‫מפתח להבנת השיר 'סליחות'‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ק‪/‬ח‪,‬‬
‫את ֵא ַלי ֶאת ֵעינַי ִל ְפ ַ‬
‫ָ) ָ‬
‫<ר ִאי‪,‬‬
‫ְח‪ְ /Q‬‬
‫וג<פ ָ‪ִ -‬לי ַמ ָ)ט ו ַ‬
‫ְ‬
‫את ְ‪ַ +‬לי ְָלה ַה ָ)א ֶאל ָהא ַֹח‬
‫ָ) ָ‬
‫ח> ְ‪ֶ -‬את ָ‪+‬ל ַה ְ‪ָ F‬ב ִרי‪.‬‬
‫ְל ַה ְרא‪/‬ת ל‪ֶ )ַ /‬‬
‫השורות הראשונות הפותחות את השיר 'סליחות' טומנות בחוב חידה‪ :‬מיהו הלילה הבא אל האוח?‬
‫החידה זכתה לפרשנויות שונות‪ .‬לאחרונה קבעה ארנה גול‪ ,‬בספרה 'גבריות‪ ,‬נשיות ומשא הזהות' )עקד‪,‬‬
‫‪ ,(2010‬כי "הלילה מוצג בשיר 'סליחות' כיצור זכרי הנות לאוח הנקבי את כושר הראיה"‪ .‬דר‪ -‬המגע הפיזי‬
‫<ר ִאי"‪ .‬החוויה מלווה בתענוגות‬
‫ְח‪ְ /Q‬‬
‫ג<פ ָ‪ִ -‬לי ַמ ָ)ט ו ַ‬
‫חווה האישה את גופה ומגלה ג את גו‪ #‬אהובה‪ְ " :‬‬
‫ֶ‪] – -‬ל[ ִ= ְתר‪/‬‬
‫ובעינויי המרמזי על פתרו החידה )כנאמר בפרק ד' של השיר(‪" :‬זֹ ַהר ַועֹ ֶנ>‪ַ ,‬צ ַער ַועֹ ֶנג‪Fֶ ,‬ר ְ‬
‫ַהחֲל‪ ."/‬האישה היודעת כי אהובה בוגד בה מתלבטת א לסלוח לו ולקבלו חזרה‪.‬‬
‫התמונה הנרקמת בשיר מורכבת ודינמית‪ .‬הדברי מתרחשי בשני ממדי – הזמ והמרחב‪ .‬הווה ועבר‬
‫קשורי ל'פה' ול'ש'‪ .‬שלוש מילי מנחות נשנות בשיר‪' :‬גו‪' ,'#‬לילה' ו'סליחה'‪ .‬יש ומילי אלו נשזרות זו‬
‫ִיח‪/‬ח ֵליל‪>ֶ /‬ל ַה‪ ."#<D‬הגו‪ #‬עובר מטמורפוזה ומשנה מצבי צבירה‪ .‬במעשה האהבה המתואר‬
‫בזו‪ ,‬כדוגמת "נ ַ‬
‫<ר ִאי" המדי‪ #‬ניחוחות‪ .‬בפרק ב' נרמז כי השיר נכתב לאחר זמ‪' ,‬פה'‬
‫ְח‪ְ /Q‬‬
‫בפרק א'‪ ,‬הוא עדיי " ַמ ָ)ט ו ַ‬
‫ֵיח ַה ֶ‪ֶ R‬מ>" – ופה מתאדה הגו‪ #‬כנוזל והופ‪ -‬למזמור‪:‬‬
‫באר‪ ,8‬בה שולטי " ֶ‪ַ L‬לח ֶ>ל יָ" ו"ר ַ‬
‫יקת ַמ ָ) ִטי ֵה‪.‬‬
‫י‪ֶ >ְ -‬ל ִוי – ִ) ְ> ִת ַ‬
‫ָ= ֶנ ָ‬
‫ְהיָה ְל ִמזְמ‪/‬ר‪.‬‬
‫@‪F‬ה ו ָ‬
‫ג<פ ָ‪ -‬נ ְִת ָ‬
‫ְ‬
‫<פֹה ַרק ַה ֶ‪ַ L‬לח ֶ>ל ָי ַעל ְ‪ָ H‬פ ַת ִי‪,‬‬
‫יח ַה ֶ‪ֶ R‬מ> ְ) ֶ> ֶז‪ָ #‬הע‪/‬ר‪.‬‬
‫ְו ֵר ַ‬
‫לעומת זאת‪ ,‬פרק א' של השיר עוסק בדברי שקרו 'ש'‪ ,‬ב ֵנכר‪.‬‬
‫את שני השירי‪' ,‬קונצרט' ו'סליחות'‪ ,‬רצוי לקרוא כחטיבה אחת כדי להבינ‪' .‬סליחות' מדבר על חוויות‬
‫חושיות שונות מאלו של 'קונצרט'‪ :‬חוש השמיעה שולט ב'קונצרט'‪ ,‬בו מדובר על " ַה‪] #<D‬ש[ ָהָיה ְלאֹ ֶז"‪,‬‬
‫והיחסי בי בני הזוג מדומי ליצירה מוזיקלית‪ .‬ב'סליחות' שולט חוש הראייה‪ .‬הלילה פוקח את עיני‬
‫<ר ִאי"‪' .‬הלילה' הוא החוליה המקשרת בי שני השירי‪.‬‬
‫המשוררת ומספק לה אמצעיעזר לראייה‪ַ " ,‬ח‪ְ /Q‬‬
‫הדמות בה בחרה גולדברג לסמל את עצמה בשיר 'סליחות' הוא האוח‪ ,‬עו‪ #‬טור‪ #‬לילי ממשפחת הינשופיי‪.‬‬
‫@?נָה‪ ,‬אלת החוכמה‪ ,‬המלחמה‪ ,‬הצדק והאמנויות‪ .‬אחד‬
‫קרובמשפחתו הינשו‪ #‬הוא סמלה של האלה ֶ‬
‫@?נָה ַ= ְר ֶ?נ‪/‬ס – אתנה הבתולה‪ .‬בעיר @?< ָנה‪ ,‬הנקראת על שמה‪ ,‬שוכ המקדש שנבנה לכבודה‬
‫מכינוייה הוא ֶ‬
‫– ַה ַ= ְר ֵ?נ‪ ./‬לא פלא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שגולדברג בחרה באוח כמטאפורה לדמותה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ביומני לאה גולדברג לא נמצא רישו כלשהו במש‪ 28 -‬חודשי מאז עלותה לאר‪ .8‬לכ לא ברור מתי‬
‫נפגשה לראשונה ע אריה נבו וכיצד התפתחו היחסי בי השניי באות שני‪ .‬השניי עבדו יחד במערכת‬
‫'דבר'‪ ,‬כאשר החל בשלהי ‪ 1936‬שיתו‪#‬הפעולה ביניה‪ ,‬בכתיבת ה'קומיקס' הראשו לילדי באר‪' .8‬א<רי‬
‫מ<רי'‪ ,‬ה'צבר' העוקצני‪ ,‬הפ‪ -‬תחת עטיה של השניי לטור שבועי פופולארי ב'דבר לילדי'‪ .‬גולדברג צרפה‬
‫את חרוזיה השנוני לרישומיו הקומיי של נבו‪.‬‬
‫ביומני שנכתבו בי מאי ‪ 1937‬לספטמבר ‪ 1939‬מתארת גולדברג את התאהבותה החדצדדית בנבו‪ .‬היא‬
‫מזכירה אותו עשר פעמי – ותמיד במרירות‪ .‬ב‪ 15‬במאי ‪ 1937‬היא מדברת על כיעור‪ ,‬ניוול‪ ,‬גועל נפש‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫נחיתות ודיכוי כל הרצונות‪ .‬ב‪ 25‬במאי משתנה המצב ל'חנק איטי'‪ .‬היא מקווה שהנסיעה הקרובה שלה‬
‫לאיטליה תשכיח ממנה את אריה‪ ,‬א‪ -‬הדבר לא עזר‪ .‬ב‪ 3‬ביולי ‪ 1937‬נפתח יומנה ברומא במילי הבאות‪:‬‬
‫"אתמול בלילה ייללתי שעה שלמה על מכתב מדומה לאריה"‪.‬‬
‫לאחר שובה מאיטליה הצהירה גולדברג ביומנה בגילוי לב‪ ,‬במוצאי יו כיפורי‪ ,‬ה‪ 16‬בספטמבר ‪:1937‬‬
‫"אצלי חסר סיפוק מיני‪ .‬כלכ‪ -‬פשוט! אבל כל אד‪ ,‬חו‪ 8‬מאריה ]נבו[ מעורר בי בחילה אפילו‬
‫מרחוק‪ ...‬אני מסוגלת לאהוב רק את מי שאני אוהבת"‪.‬‬
‫לאחר הופעת 'יומני לאה גולדברג' ב‪ ,2005‬פרסמו אמירה ל ואור סגל מאמר על כ‪ -‬ב'ידיעות אחרונות'‪,‬‬
‫ב‪ 30‬בספטמבר ‪ .2005‬ה טענו בו כי היה קשר אינטימי בי גולדברג לנבו‪ ,‬למרות שאי כל רמז לכ‪-‬‬
‫בדברי גולדברג‪ .‬על כ‪ -‬כתבו השניי‪:‬‬
‫"זו אחת האהבות היחידות שלה שבאה לידי מימוש ארוטי‪ .‬בעקבות החוויה המינית איתו כתבה את‬
‫שירה 'סליחות'"‪.‬‬
‫פרסו דברי אלה עורר את דוד נבו‪ ,‬בנו של אריה‪ ,‬לשלוח למערכת העיתו מכתב תגובה‪ ,‬בו כתב‪:‬‬
‫"אינני מה‪HH‬י לחלוק ע הציבור מידע אינטימי אודות קרובי לה‪ .‬אני נאל‪ 8‬להתגבר על‬
‫רתיעתי בעקבות הפלישה לאינטימיות של אבי המנוח‪ ...‬בחייו יכול אד לנסות ולהתמודד ע רכילות‪ .‬לאחר‬
‫מותו זה קשה יותר"‪.‬‬
‫בהביאו את גרסתו של אביו לפרשה‪ ,‬כתב דוד‪:‬‬
‫"לדבריו‪ ,‬בינו לבי לאה לא הייתה פרשת אהבי אלא ידידות קרובה‪ .‬לאחר שנפגשו‪ ...‬התאהבה בו‬
‫לאה אהבה חדסטרית‪ .‬לידי מגע גופני מסוי הגיעו היחסי בלילה קר אחד בו ליווה אותה לביתה לאחר‬
‫שתייה כדת בבית קפה"‪.‬‬
‫בשיחה עמו‪ ,‬סיפר לי דוד נבו כי בעת כתיבת הטיוטה הראשונה לספרו האוטוביוגרפי של אביו 'בקו ובכתב'‬
‫)ע עובד‪ ,(1996 ,‬שפורס סמו‪ -‬לפטירתו‪ ,‬שקל האב לכלול בו תיאור של אותו לילה קר‪ .‬בדבריו על לאה‬
‫גולדברג‪ ,‬חשב להוסי‪ #‬את הקטע הבא המבהיר מה היה אותו 'מגע גופני'‪:‬‬
‫"ערב אחד חגגנו ]כל החבורה[ ב'כסית'‪ ...‬שתינו הרבה‪] ...‬בסו‪ #‬הערב[ מצאתי עצמי יושב לבדי ע‬
‫לאה בבית קפה ריק‪ .‬לא נשאר לי אלא להציע לה ללוותה הביתה‪ .‬היינו שתויי‪ .‬שירכנו רגלינו לביתה‪ .‬היה‬
‫קר‪ .‬כרכתי זרועי סביב גווה‪ .‬הגענו עד ספסל בסביבת ביתה ונפלנו שתויי על הספסל‪ ...‬אני חושב שעוד‬
‫לפני זה התאהבה בי‪ ,‬אהבה חד צדדית‪ ...‬לא ניסיתי להשלותה שזה רציני‪ ,‬א‪ -‬היא החליטה שאני רומ‬
‫חייה‪ ...‬ערב אחד הייתי מוכרח להסביר לה שמצדי אי כל רגש רומנטי כלפיה‪ .‬הייתה עצובה‪ ,‬ולמחרת‬
‫קיבלתי מכתב ארו‪ -‬ממנה‪ ...‬יחסי החברות בינינו נמשכו כרגיל"‪.‬‬
‫לבסו‪ #‬החליט נבו האב‪ ,‬בהתייעצות ע בנו‪ ,‬להשמיט קטע זה מכתב היד ולא להתייחס בספר לאהבתה‬
‫הנכזבת אליו‪.‬‬
‫ל וסגל לא היו הראשוני ליחס את ההשראה ל'סליחות' לקשר בי גולדברג לנבו‪ .‬מהומה פרצה כבר ב‬
‫‪ ,1938‬מיד לאחר פרסו השיר 'סליחות'‪ ,‬בקרב אנשי החוג הקרוב לשניי‪ .‬היו שייחסו לשניי קשרי‬
‫רומנטיי כיוו שנראו יחד בעת עבודת המשותפת על 'אורימורי'‪ .‬כנראה כדי להזי את השמועות החל‬
‫נבו להתרחק מגולדברג‪ .‬היא נעלבה‪ ,‬כי לא הבינה מדוע הוא נוהג בה כ‪ .-‬לבסו‪ #‬השלימה גולדברג ע‬
‫המציאות והמשיכה להיות מיודדת ע אריה נבו‪ .‬היא מצאה מושא חדש לאהבתה ב‪ ,1939‬בדמותו של‬
‫המשורר אברה ביצחק‪ ,‬הקרוי ס‪/‬נֶה‪.‬‬
‫אריה נבו נשא לאישה את ֶא ָטה היפהפייה ב‪ 1941‬וב‪ 1943‬נולד בנ היחיד דוד‪ .‬גולדברג התקבלה בבית‬
‫משפחת נבו כבת משפחה‪ .‬יעידו על כ‪ -‬הספרי הרבי שנתנה במתנה לבני המשפחה ובה חתמה‬
‫הקדשות חמות‪ .‬ב‪ 27‬ביוני ‪ 1952‬כתבה גולדברג ביומנה‪:‬‬
‫"אתמול נפגשתי במקרה ע אריה ]נבו[‪ .‬זה תמיד‪ ,‬או כמעט תמיד‪ ,‬טוב"‪.‬‬
‫לאחר פטירתה של גולדברג‪ ,‬פרס אריה נבו‪ ,‬ע חברו טוביה ריבנר‪ ,‬את ספר שיריה האחרו 'שארית‬
‫החיי' )ספרית פועלי‪ ,(1971 ,‬אותו כתבה כשהיא כבר נאבקת על חייה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לאחר הסרת גלימת 'הלילה' ב'סליחות' מכתפי אריה נבו‪ ,‬נשוב להלבישה על פדקה כהההעור‪ .‬כבר‬
‫ָ‪H‬י ַה ָ‪ָ Q‬ב ֶאל ָהא ֶֹפל ֶ> ְ‪ ."-ָ Q‬גיבור‬
‫בפרק הראשו של השיר 'סליחות' מזכירה המשוררת את הפלגת " ִמ ְפר ִ‬
‫השיר הוא ה'לילה'‪ ,‬המסמל את כהות עורו של פדקה‪ .‬גוו העור הכהה של פדקה נזכר פעמי רבות ג‬
‫ביצירות אחרות של גולדברג‪ .‬בסיפור 'בסמטת העכברי' מכנה ארוסה של המלצרית את ההודי‪ ,‬בדמותו‬
‫של פדקה‪ ,‬בש 'שועל שחור'‪ .‬פדקה מציג עצמו כב לא כושית בסיפור 'נכר'‪ .‬הסופרת מאשרת זאת‬
‫באומרה‪:‬‬
‫"פניו הכהי‪ ,‬שהיו לפרקי יפי כל כ‪ ,-‬נתעוותו והזכירו פני כושי"‪.‬‬
‫במקו אחר בסיפור נאמר לצור‪ -‬הדגשה‪:‬‬
‫"הוא קט‪ ,‬זריז‪ ,‬לעג עליז וקור בעיניו הבהירות הרבה מעור פניו"‪.‬‬
‫סיפורו של דאטאטריה‪ ,‬האווטאר השחור הבא בחוש‪ -‬לינשופה הבתולה‪ ,‬נראה כתמונתראי לסיפור‬
‫ָאה לפתותה ולהראות לה "את כל הדברי"‪.‬‬
‫המיתולוגי בו האל זאוס מתחפש לגש זהב‪ ,‬בבואו לנסיכה ַדנ ֶ‬
‫רמז אפשרי לביקוריו הפתאומיי של פדקה בחדרה של גולדברג מצוי בשיר של גולדברג הפותח במילי‬
‫<> ַ?יִ" )"טבעות עש"‪ ,(1935 ,‬היא כותבת בבית האחרו‪:‬‬
‫"@ ְ? ִא ָ‪R‬ה לֹא ָי ָפה‪)ַ ,‬ת ֶע ְ‪ִ H‬רי ְ‬
‫ֵי> ְוה<א ִמ ְת ַ‪=ֵ F‬ק ַ) ֵ‪Q‬יל‪/‬ת ַעל ַה ֶ‪ֶ F‬לת‪,‬‬
‫ְו ַל)ֹ ֶקר – ִה ֵ‪J‬ה ִע ְ‪N‬ב‪ָ /‬תיו ְ> ָק ְפא< ַעל ִר ְג ֵבי ֲחל‪.../‬‬
‫@ ְ? נ‪ֶ >ֶ /‬קת א‪ָ /‬ת ִ) ְ‪ָ H‬פ ַת ִי ְ=צ<ע‪/‬ת ְו ֵאי ֵנ‪ִ -‬מ ְת ַ= ֶל ֶלת‬
‫>‪<>ָK‬ב הֲל‪./‬‬
‫ייתכ ובשורות אלו נית למצוא רמז דק לשמו של ה'הוא'‪ .‬כמשחק מילי נוסח 'קפדראשו'‪ ,‬מהדהד במילה‬
‫'מתדפק' צליל הש 'פדקה'‪.‬‬
‫כשחגגה לאה גולדברג את יוהולדתה ה‪ ,22‬ב‪ 29‬במאי ‪ ,1933‬הייתה כבר שנה מיודדת ע פדקה‪ .‬היא‬
‫ידעה שעליה לעזוב את בו בקרוב‪ .‬במכתב ללנדוי מה‪ 4‬ביוני ‪ 1933‬כתבה‪:‬‬
‫"פדקה נזכר מטעמי שאינ מובני לי ביו הולדתי והזמי בערב אליו אותי ומכר אמריקאי אחד‬
‫משות‪ #‬שלנו ובחורה שוויצארית אחת‪ ,‬שלא היכרתיה עד כה‪ ,‬סימפטית להפליא‪ .‬אנחנו שתינו יי ורקדנו‬
‫והשתגענו קצת ולבסו‪ #‬באנו לידי החלטה שעלינו ליצור חברעמי חדש‪ ,‬טוב מזה הקיי עתה"‪.‬‬
‫מצב הרוח העליז מתחל‪ #‬במצב רוח מלנכולי בתחילת השיר 'את אשה לא יפה'‪:‬‬
‫<> ַ?יִ‪,‬‬
‫ָפה‪)ַ ,‬ת ֶע ְ‪ִ H‬רי ְ‬
‫@? ִא ָ‪R‬ה לֹא י ָ‬
‫ְ‬
‫נֵר ָ‪+‬ב<י ַעל ‪ְ >S‬ל ַח ַ> ָ)ת‪.‬‬
‫ֵח ֵח<ֵר ָ>ק<‪)ֵ #‬י א‪/‬ר‪/‬ת ָ> ַמיִ‬
‫ְ‪ְַ+‬יר ַ‬
‫‪M‬מר ָמ ָחר"‪.‬‬
‫ְק‪/‬ס ֶמת‪ ,‬ז‪>ֶ /‬לֹא ֵת ֵ‬
‫יבה ו ֶ‬
‫האישה הלאיפה בשיר " ְמ ַצ ָ=ה ְל ִמ ָ‪Q‬ה ַמ ְל ִה ָ‬
‫ציו גילה של גולדברג בתחילת השיר‪ ,‬מעלה את האפשרות שהשיר נכתב עוד בהיותה בבו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בשיר 'סליחות' בולט יחסה האמביוולנטי של גולדברג לסליחה‪ ,‬המזכיר סליחה נוסח ישו הנוצרי לפיה‬
‫על הנפגע לבקש סליחה מהפוגע‪ .‬לכ‪ -‬יש תקדי ביומניה של גולדברג‪ .‬ב‪ 22‬בנובמבר ‪ ,1927‬בהיותה נערה‬
‫בת ‪ 16‬בקובנה‪ ,‬פגשה בקונצרט את המורה האהוב עליה‪ ,‬משה פרנק‪ ,‬בלוויית נערה אחרת‪ .‬תגובתה המיידית‬
‫הייתה כאב עז‪ ,‬בעטיו לא הייתה מסוגלת להאזי למוזיקה‪ .‬ביומנה כתבה‪:‬‬
‫ֶצח‪ .‬סלח לי‪ ,‬איני יודעת לא רציתי ללכת ובמה זה חטאתי לפניו שהוא צרי‪ -‬לסלוח לי‪ .‬ה‬
‫"אני הולכת לנ ַ‬
‫כבר מזמ כתבתי‪' :‬על יסורי אי מבקשי סליחה'‪ .‬ואול שו מילי אחרות לא יכלו אתמול לבטא ככה‬
‫את הרגש שלי כמו מילי חסרות תוכ אלו‪ ...‬כל הלילה לא ישנתי‪ .‬הפחידוני חזיונות ְז ָו ָעה"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫חוסר ביטחו דוח‪ #‬את הנפגע לבקש סליחה‪ .‬לכ‪ ,‬מי שכורעת על חו‪ #‬הסליחה מבלי שחטאה‪ ,‬סופה שתכרע‬
‫לרגלי הגבר שבגד בה ותרכוס את שרוכי נעליו בלכתו לאישה האחרת‪ .‬בשובו תקבל את פניו כאילו היה‬
‫"קרוב ותמי"‪ .‬על רגשי האשמה שלה כתבה לאה בבית הראשו של פרק ב' ב'סליחות'‪:‬‬
‫ז‪/‬כרֶת‬
‫ע‪F/‬נִי ֶ‬
‫‪ְ >M‬מ ִ?י ְמאֹד‪+ִ ,‬י ֶ‬
‫ַ‬
‫ֶי‪Rְ )ִ -‬ח‪/‬ר ַה ְ‪ָ F‬מ ָמה‪,‬‬
‫ֶאת חֹ ְצ ָעד ָ‬
‫ְ@חרֶת‪,‬‬
‫יח ִתי נְב‪/‬נָה ו ֶ‬
‫ָהי ְָתה ְס ִל ָ‬
‫><טה ְ‪ִ +‬ד ְמ ָעה‪.‬‬
‫ַע ְכ ָ>ו ִהיא ְ= ָ‬
‫ברומא של לאה גולדברג 'והוא האור'‪ ,‬שמה הסופרת בפי אלברט ארי‪ ,‬חברו של אביה‪ ,‬דברי שאמר‬
‫לנורה )בתדמותה של לאה( בדבר רגשי האשמה‪:‬‬
‫"האד לא יהיה חופשי אלא א כ אי הוא משת‪ #‬עצמו על כורחו בכל אשמותיו של זולתו"‪.‬‬
‫מכא נית להסיק כי גולדברג הייתה מודעת לחולשתה ונטייתה לסלוח לפוגעי ברגשותיה‪ .‬מי שממעיט‬
‫בערכו בנעוריו‪ ,‬יחוש בבגרותו רגשי אשמה‪ .‬התנהגותה הכנועה של גולדברג כלפי בגידותיו של אהובה‬
‫ההודי אינה מפתיעה לאור הגילויי ביומניה על רגשות האשמה שלה‪ ,‬שנבעו מאירועי טרגיי במשפחתה‬
‫בימי ילדותה‪ .‬נדרש ממנה מאמ‪ 8‬להתגבר על חוסרבטחונה ולהכריז "אינני אשמה" )בדבריה על נבו‬
‫ביומנה‪ ,‬ב‪14‬בספטמבר ‪.(1939‬‬
‫ג בספרה של גולדברג 'אבידות' )עמ' ‪ (285‬שמה הסופרת דברי בפי הגיבור הראשי קר‪ /‬אודות הסליחה‪:‬‬
‫"מעול לא חשבתי את עצמי לרשאי לסלוח משהו לבני אד‪ .‬אינני שופט‪ .‬אבל כא‪ ,‬בענייני אלה‪,‬‬
‫חסרה לי כל הבנה"‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫הקשר בי פדקה לגולדברג לא נותק ע עלייתה של גולדברג ארצה בינואר ‪ .1935‬חוקר הספרות גדעו‬
‫טיקוצקי מצא רשימה שכתבה 'לוג' )שהעט של לאה גולדברג( ב'דבר'‪ ,‬ב‪ 8‬בדצמבר ‪ ,1935‬תחת הכותרת‬
‫'הב האובד'‪ .‬ברשימה זו מספרת הכותבת על מכתב שקיבלה מידיד ששב להודו מולדתו לאחר שש שנות‬
‫לימודי באירופה‪ .‬על פי עדותה‪ ,‬המכתב רווי "כאב אמיתי של אד האוהב את המולדת והרואה את כל‬
‫חסרונותיה מהפרספקטיבה של התרבות האירופית"‪ .‬הידיד מזדעזע מהלכלו‪ -‬ואיהסדרי‪ ,‬מהעצלות‬
‫והאדישות אות פגש בהודו‪ .‬הוא מספר שמנסי לשדכו לאישה הודית‪ ,‬וכופי עליו להירת מיד להוראה‬
‫באוניברסיטה‪ .‬על כ‪ -‬כתב‪:‬‬
‫"באר‪ 8‬זו שהפרופסורי זולי בה כל כ‪ ,-‬קיבלתי ג אני משרת פרופסור‪ .‬בעונת הגשמי אני ניגש‬
‫לעבודתי וכל זה אינו משמח"‪.‬‬
‫לא ידוע מתי נותק קשר המכתבי בי גולדברג לפדקה‪.‬‬
‫הקידו האקדמי של פדקה היה מהיר מקידומה של גולדברג במסלול זה‪ .‬רק ב‪ 1954‬מונתה גולדברג‬
‫למרצה באוניברסיטה העברית‪ .‬ב‪ ,1963‬בהיותה בת ‪ ,52‬הוענק לה התואר 'פרופסור'‪ .‬את שמחתה על קבלת‬
‫התואר תיארה ביומנה ב‪ 4‬ביולי ‪:1963‬‬
‫"האמת היא ששמחה אני הרבה יותר מאשר חשבתי )אפילו מתביישת קצת(‪ .‬אבל יש לי הרגשה‬
‫שהזמ הרע ביותר מאחורי‪ ,‬ואני אופטימית יותר"‪.‬‬
‫בספרה 'מכתבי מנסיעה מדומה' מספרת גולדברג‪ ,‬כזכור‪ ,‬על הטיול הדמיוני שלה ע שנתהילל )בדמותו‬
‫של פדקה( בעיר ֶק ְל בגרמניה ב‪ .1934‬בי השאר‪ ,‬היא מתארת כיצד השניי מסתובבי בסמטאות העיר‬
‫ופוגשי בנשי זקנות‪" .‬יופי היה ב ִזקנת המכבדת את עצמה"‪ ,‬כתבה גולדברג‪:‬‬
‫"עתה הבינותי מהו הדבר המיוחד ברחובות האלה‪ִ :‬ז ְק ָנה יש בה‪ִ ,‬זקנה של שלוה הצועדת בלי פחד לקראת‬
‫נ=גש פע – בעוד‬
‫ילל ברוח ה ִזקנה המרחפת‪ ,‬כי שמעתיו אומר‪ :‬וא ָ‬
‫המות‪ .‬כנראה הרגיש ג ַ> ְנ ְ? ִה ַ‬
‫ָ‬
‫ארבעי‪ ,‬חמישי שנה‪."...‬‬
‫על כ‪ -‬מגיבה רות )בתדמותה של גולדברג( באירוניה עצמית‪:‬‬
‫נ=גש אנחנו‪ ,‬לא יהיה זה חזיו נוגע עד‬
‫"א אחיה – לעול לא תהיה לי ִזקנת שקט זו‪ ,‬ע בטחו צעדיה‪ .‬א ָ‬
‫הלב‪ .‬כמה מרירות עוקצת אפשר לאגור במש‪ -‬ארבעי שנה!"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ניבאה לאה גולדברג‪ ,‬ולא ידעה מה שניבאה‪ .‬היא לא זכתה להגיע לגיל ‪ .60‬לאה גולדברג נפטרה בחור‪#‬‬
‫‪ ,1970‬בטר מלאו ‪ 40‬שנה לטיולה הדמיוני בקל‪ .‬היא לא הספיקה לקבל לידיה את פרס ישראל לספרות‪ ,‬בו‬
‫זכתה‪ִ .‬אמה התייצבה לטקס לקבל את הפרס בשמה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1972‬שנתיי אחרי מות גולדברג‪ ,‬זכה בהודו מדע מהמכו הטכנולוגי של )‪ְ /‬מ ֵ)יי )‪ ,(BIT‬ושמו‬
‫דאטאטריה פדקה‪ ,‬בפרס על תגליותיו בתחומי המדע והטכנולוגיה‪ .‬הפרס שהוענק לפרופסור פדקה‪ ,‬יליד‬
‫העיר =<נֶה‪ ,‬היה פרס ָ= ְד ָמה )< ָשא )‪ ,(Padma Bushan‬אחד היוקרתיי ביותר שהעניקה ממשלת הודו מאז‬
‫זכייתה בעצמאות‪.‬‬
‫ֵע ההודי'‪ ,‬אינו רק צרו‪#‬מקרי אקראי‪.‬‬
‫סביר להניח כי דמיו הש והמוצא של מקבל הפרס לאלה של 'הר ַ‬
‫ֵע הודי – הא חשב על לאה גולדברג בעומדו על בימת הכבוד לקבל את‬
‫א זוכה הפרס הוא אכ אותו ר ַ‬
‫הפרס‪ ,‬ונזכר בימי בה קט‪ #‬עמה תותיבר בעמק הריי?‬
‫* * *‬
‫‬
‫)*( המאמר פורס‪ ,‬בנוסח כמעט מלא‪ ,‬בעיתו 'האר‪ ,'8‬תרבות וספרות‪ ,‬ב‪.08102010‬‬
‫כתובת המאמר באתר 'האר‪ Online '8‬היא‪:‬‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1192274.html‬‬
‫‪ ---‬כל הזכויות שמורות למחברת ‪---‬‬
‫‪9‬‬