6 פרקים יג-יד חטא המרגלים

Transcription

6 פרקים יג-יד חטא המרגלים
‫פרקים יג – יד‪ :‬חטא המרגלים‬
‫שליחת התרים את הארץ‪:‬‬
‫במדבר פרק יג‬
‫א וַי ְדַ בֵּר ה' אֶ ל מ ֹשֶ ה לֵּאמ ֹר‪:‬‬
‫ב שְ לַח לְָך אֲ נָשִׁ ים וְי ָתֻ רּו אֶ ת אֶ ֶרץ ְכנַעַ ן אֲ שֶ ר אֲ נִׁי נ ֹתֵּ ן ִׁל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל אִׁ יש אֶ חָ ד אִׁ יש אֶ חָ ד לְמַ טֵּ ה אֲ ב ֹתָ יו ִִּׁ שְ לָחּו כ ֹל‬
‫נָשִׁ יא בָהֶ ם‪:‬‬
‫ארן עַ ל פִׁ י ה' ֻכלָם אֲ נָשִׁ ים ָראשֵּ י ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל הֵּ מָ ה‪:‬‬
‫ג וַיִׁשְ לַח א ֹתָ ם מ ֹשֶ ה מִׁ מִׁ דְ בַר פָ ָ‬
‫נשים לב כי לתיאור שליחת האנשים יש מקבילה בספר דברים‪ .‬נשווה בין הדברים‪:‬‬
‫דברים פרק א‬
‫ָארץ וְי ָשִׁ בּו א ֹתָ נּו דָ בָר אֶ ת הַ דֶ ֶרְך אֲ שֶ ר נַעֲ ֶלה‬
‫(כב) ו ִִַּׁ קְ ְרבּון אֵּ לַי ֻכ ְלכֶם ו ִַּ ֹאמְ רּו נִׁשְ לְחָ ה אֲ נָשִׁ ים לְפָ נֵּינּו וְי ַחְ פְרּו לָנּו אֶ ת הָ ֶ‬
‫בָּה ו ְאֵּ ת הֶ עָ ִׁרים אֲ שֶ ר נָב ֹא אֲ לֵּיהֶ ן‪:‬‬
‫(כג) וַיִׁיטַ ב בְעֵּ ינַי הַ דָ בָר ו ָאֶ קַ ח מִׁ כֶם שְ נֵּים עָ שָ ר אֲ נָשִׁ ים אִׁ יש אֶ חָ ד לַשָ בֶט‪:‬‬
‫מן ההשוואה עולות שתי שאלות‪:‬‬
‫א‪ .‬של מי היתה היוזמה לשלוח את האנשים?‬
‫ב‪ .‬מה היתה מטרת השליחות ?‬
‫(מומלץ לערוך טבלה על הלוח להבנת הדברים) ‪.‬‬
‫של מי היתה היוזמה לשליחתם?‬
‫רש"י‪:‬‬
‫[ב] שלח לך ‪-‬‬
‫לדעתך‪ ,‬אני איני מצווה לך‪ ,‬אם תרצה שלח‪ ,‬לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א‪ ,‬כב) נשלחה אנשים לפנינו‪ ,‬כמה‬
‫שנאמר (שם) ותקריבון אלי כלכם וגו'‪ ,‬ומשה נמלך בשכינה ‪.‬‬
‫אמר‪ :‬אני אמרתי להם שהיא טובה‪ ,‬שנאמר (שמות ג‪ ,‬יז) אעלה אתכם מעני מצרים וגו'‪ ,‬חייהם שאני נותן להם מקום‬
‫לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה‪:‬‬
‫(ג) על פי ה ‪' -‬‬
‫ברשותו‪ ,‬שלא עכב על ידו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫נשים לב כי רש"י מביע את ההסתייגות מן השליחות ורואה כבר בה את יסוד החטא ‪.‬‬
‫הערה למורה ‪:‬דיוק לשוני‪ :‬נשים לב שהתורה בספר במדבר משתמשת במילה' לתור 'את הארץ ולא לרגל את הארץ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫רק בספר דברים מופיע הכינוי "מרגלים" וכן פעולת הריגול‪ .‬כמו שכתוב (דברים א'‪ :‬כג‪-‬כד) "וַיִׁיטַ ב בְעֵּ ינַי הַ דָ בָר ו ָאֶ קַ ח‬
‫מִׁ כֶם שְ נֵּים עָ שָ ר אֲ נָשִׁ ים אִׁ יש אֶ חָ ד לַשָ בֶט‪ :‬וַיִׁפְ נּו וַיַעֲ לּו הָ הָ ָרה וַיָב ֹאּו עַ ד נַחַ ל אֶ שְ כ ֹל וַי ְַרגְלּו א ֹתָ ּה"‬
‫מה היתה מטרת השליחות? [יז‪-‬כ]‬
‫נשים לב להגדרת השליחות בספר דברים‪( :‬כב) ו ִִַּׁ קְ ְרבּון אֵּ לַי ֻכ ְלכֶם ו ִַּ ֹאמְ רּו נִׁשְ לְחָ ה אֲ נ ָשִׁ ים לְפָ נֵּינּו וְי ַחְ פְ רּו לָ נּו אֶ ת‬
‫ָארץ וְי ָשִׁ בּו א ֹתָ נּו דָ בָר אֶ ת הַ ֶד ֶרְך אֲ שֶ ר נַעֲ לֶ ה בָּה ו ְאֵּ ת הֶ עָ ִרים אֲ שֶ ר נָב ֹא אֲ לֵ יהֶ ן‪:‬‬
‫הָ ֶ‬
‫אין כל דיון בטיבה של הארץ אלא בדרכי הכיבוש שלה‬
‫ואילו בפרקנו ‪:‬‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫וַיִׁשְ לַח א ֹתָ ם מ ֹשֶ ה לָתּור אֶ ת אֶ ֶרץ ְכנָעַ ן ו ַי ֹאמֶ ר אֲ לֵּהֶ ם עֲ לּו זֶה ַבנֶגֶב ו ַעֲ לִׁיתֶ ם אֶ ת הָ הָ ר‪:‬‬
‫ָארץ מַ ה הִׁ וא ו ְאֶ ת הָ עָ ם הַ י ֹשֵּ ב עָ לֶיהָ הֶ חָ זָק הּוא הֲ ָרפֶ ה הַ מְ עַ ט הּוא אִׁ ם ָרב‪:‬‬
‫ּוראִׁ יתֶ ם אֶ ת הָ ֶ‬
‫ְ‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר הּוא י ֹשֵּ ב בָּה הֲ טֹובָה הִׁ וא אִׁ ם ָרעָ ה ּומָ ה הֶ עָ ִׁרים אֲ שֶ ר הּוא יֹושֵּ ב בָהֵּ נ ָה הַ בְמַ חֲ נִׁים אִׁ ם‬
‫ּומָ ה הָ ֶ‬
‫בְמִׁ ְבצ ִָׁרים‪:‬‬
‫ָארץ ו ְהַ יָמִׁ ים י ְמֵּ י ב ֵּ‬
‫ִׁכּורי‬
‫ָארץ הַ שְ מֵּ נָה הִׁ וא אִׁ ם ָרזָה הֲ י ֵּש בָּה עֵּ ץ אִׁ ם ַאי ִׁן ו ְהִׁ תְ חַ זַקְ ִֶּ ם ּולְקַ חְ ִֶּ ם מִׁ פְ ִׁרי הָ ֶ‬
‫ּומָ ה הָ ֶ‬
‫עֲ נָבִׁים‪:‬‬
‫בעיון בפשט הכתובים‪ :‬ניתן להבחין בין שני סוגים של שאלות‪ .‬סוג אחד של שאלות בדבר טיבה של הארץ‪ ,‬וסוג שני‬
‫של שאלות בדבר ההיערכות לכיבושה‪:‬‬
‫שאלות בדבר טיבה של הארץ‪:‬‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר הּוא י ֹשֵּ ב בָּה הֲ טֹובָה הִׁ וא אִׁ ם ָרעָ ה‬
‫ּומָ ה הָ ֶ‬
‫ָארץ הַ שְ מֵּ נָה הִׁ וא אִׁ ם ָרזָה הֲ י ֵּש בָּה עֵּ ץ אִׁ ם ַאי ִׁן ו ְהִׁ תְ חַ זַקְ ִֶּ ם ּולְקַ חְ ִֶּ ם מִׁ ִׁ‬
‫ָארץ‬
‫פְרי הָ ֶ‬
‫ומָ ה הָ ֶ‬
‫שאלות בדבר כיבוש הארץ‪:‬‬
‫הֶ חָ זָק הּוא הֲ ָרפֶ ה הַ מְ עַ ט הּוא אִׁ ם ָרב‪:‬‬
‫ּומָ ה הֶ עָ ִׁרים אֲ שֶ ר הּוא יֹושֵּ ב בָהֵּ נָה הַ בְמַ חֲ נִׁים אִׁ ם בְמִׁ ְבצ ִָׁרים‪:‬‬
‫רמב"ן‪ -‬שתי מטרות לשליחת המרגלים‪:‬‬
‫אבל ישוב העניין בזה‪ ,‬כי ישראל אמרו כדרך כל הבאים להלחם בארץ נכריה ששולחים לפניהם אנשים לדעת‬
‫הדרכים ומבוא הערים ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים‪ ,‬כעניין שנאמר (שופטים א‪ ,‬כד)‪:‬‬
‫'הראנו נא את מבוא העיר'‪ ,‬ושיתנו להם עצה באיזו עיר ילחמו תחלה ומאיזה צד יהיה נוח לכבוש את הארץ‪ ,‬וכך אמרו‬
‫בפירוש (דברים א‪ ,‬כב)‪' :‬וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים' וגו'‪ .‬כלומר הערים אשר נבא אליהן‬
‫‪2‬‬
‫תחילה ומשם נבא בכל הארץ ‪.‬וזו עצה הגונה בכל כובשי ארצות ‪,‬וכן עשה עוד משה עצמו שנאמר (להלן כא‪ ,‬לב)‪:‬‬
‫'וישלח משה לרגל את יעזר'‪ ,‬וכן ביהושע בן נון (יהושע ב‪ ,‬א)‪' :‬שנים אנשים מרגלים ‪'.‬ועל כן היה טוב בעיני משה‪ .‬כי‬
‫הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס‪ ,‬אבל יצווה בנלחמים להיחלץ ולהישמר ולארוב‪ ,‬כאשר בא הכתוב‬
‫במלחמת העי (שם ח‪ ,‬ב)‪ ,‬שהייתה על פי השם‪ ,‬ובמקומות רבים ‪.‬אז נמלך משה בשכינה‪ ,‬ונתן לו השם רשות ואמר‬
‫לו 'שלח לך אנשים ויתורו' את ארץ כנען‪ ,‬וידעוה ויגידו לכם ועל פיהם תתייעצו בעניין הכבוש]‪:[...‬‬
‫ויתכן כי משה בעבור שידע כי היא שמנה וטובה כמו שנאמר לו (שמות ג‪ ,‬ח) 'אל ארץ טובה ורחבה' וגו'‪ ,‬בעבור כן‬
‫אמר להם שיתנו לב לדעת כן‪ ,‬כדי שיגידו לעם וישמחו ויחליפו כוח לעלות שם בשמחה‪ ,‬ולכך אמר להם 'והתחזקתם‬
‫ולקחתם מפרי הארץ' (פסוק כ)‪ ,‬כדי שיראו בעיניהם בשבח הארץ‪.‬‬
‫שתי המטרות לשליחת המרגלים על פי פירוש רמב"ן‪:‬‬
‫‪1.‬חלק מההכנות למלחמה על כיבוש הארץ בדרך הטבע‪.‬‬
‫‪2.‬לשמח את העם בטובה של הארץ לקראת הכניסה ‪.‬‬
‫ביצוע השליחות‪:‬‬
‫ָארץ מִׁ מִׁ דְ בַר צִׁן עַ ד ְרח ֹב לְב ֹא חֲ מָ ת‪:‬‬
‫כא וַיַעֲ לּו וַיָתֻ רּו אֶ ת הָ ֶ‬
‫כב וַיַעֲ לּו ַבנֶגֶב וַיָב ֹא עַ ד חֶ בְרֹון ו ְשָ ם אֲ חִׁ ימַ ן שֵּ שַ י ו ְתַ לְמַ י יְלִׁידֵּ י הָ עֲ נָק ו ְחֶ בְרֹון שֶ בַע שָ נִׁים נִׁ ְבנְתָ ה לִׁפְ נֵּי צ ֹעַ ן מִׁ צ ְָרי ִׁם ‪:‬‬
‫מֹורה ו ְאֶ שְ כֹול עֲ נָבִׁים אֶ חָ ד וַיִׁשָ אֻ הּו בַמֹוט בִׁשְ נָי ִׁם ּומִׁ ן הָ ִׁרמֹנִׁים ּומִׁ ן‬
‫כג וַיָב ֹאּו עַ ד נַחַ ל אֶ שְ כ ֹל וַיִׁכ ְְרתּו מִׁ שָ ם ְז ָ‬
‫הַ ְִּ אֵּ נִׁים‪:‬‬
‫כד לַמָ קֹום הַ הּוא קָ ָרא נַחַ ל אֶ שְ כֹול עַ ל א ֹדֹות הָ אֶ שְ כֹול אֲ שֶ ר כ ְָרתּו מִׁ שָ ם ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל‪:‬‬
‫דברי הנצי"ב מוולוז'ין‪[ :‬העמקה]‬
‫וכמש"כ הרמב"ן ז"ל [‪ ]...‬רק לדעת איך יכבשו‪ .‬וזה ודאי ראוי ומוכרח אם הכבישה היא בדרך הטבע‪ .‬אבל אם היא‬
‫מעל הטבע כאשר הלכו עד הנה במדבר אין מקום לשליחות כלל‪ .‬שאין דבר חוצץ בפני תפארת עוזו ית'‪ .‬והנה בעמדם‬
‫בחורב ובתחילת נסיעתם משם היה באמת בדעתם ליכנס בזה האופן לא"י‪ ,‬ואין צורך לשליחות כלל‪ .‬אבל בהליכה‬
‫שלש מסעות הללו [בפרקים י"א‪-‬י"ב‪ :‬תבערה‪ ,‬קברות התאווה וחצרות] ראו והתבוננו כי קשה עליהם לעמוד בזה‬
‫האופן‪ .‬באשר עפ"י גילוי שכינה שבקרבם כל מה שמדברים שלא כהוגן הוא באזני ה' כמו שמדברים בפלטין של מלך‬
‫[‪ ]...‬אינם יכולים לעמוד בזהירות יתרה כזו‪ .‬ולא מצאו עצמם מוכשרים לעמוד בהיכל מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ .‬על כן‬
‫בחרו לעמוד בחוץ והשכינה תהיה בקרבם במדת מלכות‪]...[ .‬על‪-‬כן הסכימו לשלח מרגלים ותהיה הכניסה בדרך‬
‫הטבע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפי הנצי"ב הצורך לשלוח מרגלים משקף את המעבר מהנהגה ניסית של ימי יציאת מצרים להנהגה טבעית‪,‬‬
‫שתאפיין את החיים בארץ ישראל‪ .‬בסיפור המרגלים יזמו ישראל ללכת בדרכי הטבע ולא לסמוך על הנס כי‬
‫ראו שההנהגה ניסית כרוכה בהענשה כואבת ומיידית‪ ,‬כפי שקרה בפרקים י"א‪-‬י"ב עם תחילת המסע מהר‬
‫סיני לא"י‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫דיווח המרגלים בחזרתם‪:‬‬
‫ַארבָעִׁ ים יֹום‪:‬‬
‫ָארץ מִׁ קֵּ ץ ְ‬
‫כה וַיָשֻ בּו מִׁ ִּּור הָ ֶ‬
‫ָשִׁ‬
‫ַ‬
‫דֵּ‬
‫מִׁ‬
‫אֵּ‬
‫דַ‬
‫ארן קָ שָ ה וי יבּו אֹותָ ם דָ בָר‬
‫כו וַיֵּלְכּו וַיָב ֹאּו אֶ ל מ ֹשֶ ה ו ְאֶ ל ַאהֲ רֹן ו ְאֶ ל כָל עֲ ת ְבנ ֵּי י ִׁשְ ָר ל אֶ ל דְ בַר ָפ ָ‬
‫ו ְאֶ ת כָל‬
‫הָ עֵּ דָ ה וַי ְַראּום אֶ ת ִׁ‬
‫ָארץ‪:‬‬
‫פְרי הָ ֶ‬
‫פִׁרי ָּה‪:‬‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר שְ לַחְ ִָּ נּו וְגַם ָזבַת חָ לָב ּודְ בַש הִׁ וא וְזֶה ְ‬
‫כז וַי ְסַ פְ רּו לֹו ו ַי ֹאמְ רּו בָאנּו אֶ ל הָ ֶ‬
‫ָָארץ ו ְהֶ עָ ִׁרים ְבצֻרֹות גְדֹֹלת מְ א ֹד ו ְגַם יְלִׁדֵּ י הָ עֲ נָק ָראִׁ ינּו שָ ם‪:‬‬
‫כח אֶ פֶס כִׁי עַ ז הָ עָ ם הַ י ֹשֵּ ב ב ֶ‬
‫כט עֲ מָ לֵּק יֹושֵּ ב בְאֶ ֶרץ הַ נֶגֶב ו ְהַ חִׁ ִִּׁ י ו ְהַ י ְבּוסִׁ י ו ְהָ אֱ מ ִֹׁרי יֹושֵּ ב בָהָ ר ו ְהַ ְכנַעֲ נִׁי י ֹשֵּ ב עַ ל הַ יָם ו ְעַ ל י ַד הַ י ְַרדֵּ ן‪:‬‬
‫ל וַיַהַ ס ָכלֵּב אֶ ת הָ עָ ם אֶ ל מ ֹשֶ ה ו ַי ֹאמֶ ר עָ ֹלה נַעֲ לֶה וְי ַָרשְ נּו א ֹתָ ּה כִׁי י ָכֹול נּוכַל לָּה‪:‬‬
‫לא ו ְהָ אֲ נָשִׁ ים אֲ שֶ ר עָ לּו עִׁ מֹו ָאמְ רּו ֹלא נּוכַל לַעֲ לֹות אֶ ל הָ עָ ם כִׁי חָ זָק הּוא מִׁ מֶ נּו‪:‬‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר עָ ב ְַרנּו בָּה ָלתּור א ֹתָ ּה אֶ ֶרץ‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר ִָּ רּו א ֹתָ ּה אֶ ל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל לֵּאמ ֹר הָ ֶ‬
‫לב ו ַיֹוצִׁיאּו דִׁ בַת הָ ֶ‬
‫א ֹ ֶכלֶת‬
‫יֹושְ בֶיהָ הִׁ וא וְכָל הָ עָ ם אֲ שֶ ר ָראִׁ ינּו בְתֹוכָּה ַאנְשֵּ י מִׁ דֹות ‪:‬‬
‫ְעֵּ‬
‫לג ו ְשָ ם ָראִׁ ינּו אֶ ת הַ נְפִׁ ילִׁים ְבנֵּי עֲ נָק מִׁ ן הַ נְפִׁ לִׁים וַנְהִׁ י בְעֵּ ינֵּינּו כַחֲ ָגבִׁים וְכֵּן הָ י ִׁינּו ב ינֵּיהֶ ם‬
‫הדיווח של המרגלים מחולק לשני שלבים‪:‬‬
‫בשלב הראשון בפסוקים כז‪-‬כט הם מדווחים לכאורה דיווח אמת על המצב בארץ‬
‫בשלב השני בפסוקים לא‪-‬לב הם אומרים בפירוש את עמדתם‪ :‬לא נוכל לעלות! ומוציאים את דיבת‬
‫הארץ ('ארץ אוכלת יושביה'‪' ,‬אנשי מדות)'‬
‫[להרחבה על עניין השלבים בדברי המרגלים‪ ,‬עיינו בנחמה ליבוביץ‪ ,‬עיונים לספר במדבר עמ' ‪171-‬‬
‫‪]177‬‬
‫המרגלים דברו בדיווח הראשון דברי אמת – אם כן במה חטאו?‬
‫ּודבַש הִ וא וְזֶה פִ ְרי ָּה‪:‬‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר שְ לַ חְ תָ נּו וְגַם ָזבַת חָ לָ ב ְ‬
‫כז וַי ְסַ פְ רּו לֹו וַי ֹאמְ רּו בָאנּו אֶ ל הָ ֶ‬
‫ָָארץ וְהֶ עָ ִרים ְבצֻרֹות גְדֹֹלת מְ א ֹד וְגַם י ְלִ ֵדי הָ עֲ נָק ָראִ ינּו שָ ם‪:‬‬
‫כח אֶ פֶ ס כִי עַ ז הָ עָ ם הַ י ֹשֵ ב ב ֶ‬
‫כט עֲ מָ לֵ ק יֹושֵ ב בְאֶ ֶרץ הַ ֶנגֶב וְהַ חִ תִ י וְהַ י ְבּוסִ י ו ְהָ אֱ מ ִֹרי יֹושֵ ב בָהָ ר ו ְהַ ְכנַעֲ נִי י ֹשֵ ב עַ ל הַ יָם וְעַ ל י ַד‬
‫הַ י ְַר ֵדן‪:‬‬
‫‪. 1.‬נשים לב מה בדברים הללו שהם לכאורה דיווח‪ ,‬יש כבר מגמתיות שיסודה בחטא ‪:‬‬
‫רמב"ן לפסוק כז לשון 'אפס‪':‬‬
‫(כז) וגם זבת חלב ודבש הוא ‪ -‬בעבור שצוה אותם לראות השמנה היא אם רזה‪ ,‬השיבו לו כי היא‬
‫שמנה וגם זבת חלב ודבש היא‪ ,‬ועל שאלתו היש בה עץ אם אין‪ ,‬השיבו לו "וזה פריה"‪ ,‬כי כן צוה‬
‫אותם להראותו‪.‬‬
‫והנה בכל זה אמרו אמת והשיבו על מה שנצטוו‪.‬‬
‫והיה להם לאמר שהעם היושב עליה עז והערים בצורות‪ ,‬כי יש להם להשיב אמרי אמת לשולחם‪ ,‬כי כן‬
‫צוה אותם‪ :‬החזק הוא הרפה הבמחנים אם במבצרים‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫אבל רשעם במלת "אפס"‪ ,‬שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם שאי אפשר בשום ענין‪ ,‬כלשון‬
‫האפס לנצח חסדו (תהלים עז ט)‪ ,‬ואין עוד אפס אלהים (ישעיה מה יד)‪ .‬והנה אמרו לו‪ ,‬הארץ שמנה‬
‫וגם זבת חלב ודבש והפרי טוב‪ ,‬אבל אי אפשר לבא אליהם כי עז העם והערים בצורות גדולות מאד‬
‫וגם ילידי הענק ראינו שם‪:‬‬
‫לפי רמב"ן החטא היה כבר בשלב הראשון בו הם חיוו את דעתם על ההתכנות של כיבוש הארץ‪.‬‬
‫ומילת המפתח היא' אפס‪'.‬‬
‫פסוק כט כולל פירוט שלא היה חלק מן השליחות‪:‬‬
‫( כט) עֲ מָ לֵּק יֹושֵּ ב בְאֶ ֶרץ הַ נֶגֶב ו ְהַ חִׁ ִִּׁ י ו ְהַ י ְבּוסִׁ י ו ְהָ אֱ מ ִֹׁרי יֹושֵּ ב בָהָ ר ו ְהַ ְכנַעֲ נִׁי י ֹשֵּ ב עַ ל הַ יָם ו ְעַ ל י ַד הַ י ְַרדֵּ ן‪:‬‬
‫וזאת מפרש רש"י‪:‬‬
‫רש"י [כט‪]:‬‬
‫עמלק יושב וגו'‪ .‬לפי שנכוו בעמלק כבר הזכירוהו מרגלים כדי לייראם‪:‬‬
‫כלומר‪ ,‬הפירוט הוא מגמתי ומטרתו לרפות ידיים ‪.‬‬
‫‪2.‬החטא בא לידי ביטוי בפרופורציות בין דברי משה ודברי המרגלים ביחס לארץ ולעם‪:‬‬
‫השוואה בין סדר ההוראות למרגלים של משה (בפס' יז‪-‬כ) לדיווח הראשון של המרגלים (בפס'‬
‫כז‪-‬כט)‬
‫הדיווח הראשון של המרגלים (פס' כו‪-‬כח)‬
‫(כו) וַיֵּלְכּו וַיָב ֹאּו אֶ ל מ ֹשֶ ה ו ְאֶ ל ַאהֲ רֹן ואֶ ל כָל עֲ דַ ת ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל‬
‫ארן קָ דֵּ שָ ה וַיָשִׁ יבּו אֹותָ ם דָ בָר ו ְאֶ ת כָל הָ עֵּ דָ ה‬
‫אֶ ל מִׁ דְ בַר ָפ ָ‬
‫ָארץ‪:‬‬
‫וַי ְַראּום אֶ ת פְ ִרי הָ ֶ‬
‫ההוראות של משה למרגלים (פס' יז‪-‬כ)‬
‫יז)וַיִׁשְ לַח א ֹתָ ם מ ֹשֶ ה לָ תּור אֶ ת אֶ ֶרץ ְכנָעַ ן‬
‫ו ַי ֹאמֶ ר אֲ לֵּהֶ ם עֲ לּו זֶה ַבנֶגֶב ו ַעֲ לִׁיתֶ ם אֶ ת הָ הָ ר‪.‬‬
‫ָארץ מַ ה הִ וא‬
‫ּוראִ יתֶ ם אֶ ת הָ ֶ‬
‫יח) ְ‬
‫וְאֶ ת הָ עָ ם הַ י ֹשֵ ב עָ לֶ יהָ‬
‫(כז) וַי ְסַ פְרּו לֹו ו ַי ֹאמְ רּו‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר שְ לַ חְ תָ נּו‬
‫ָבאנּו אֶ ל הָ ֶ‬
‫ּודבַש הִ וא וְזֶה פִ ְרי ָּה‪:‬‬
‫וְגַם ָזבַת חָ לָ ב ְ‬
‫הֶ חָ זָק הּוא הֲ ָרפֶ ה הַ מְ עַ ט הּוא אִ ם ָרב‪:‬‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר הּוא י ֹשֵ ב בָּה הֲ טֹובָה הִ וא‬
‫(יט) ּומָ ה הָ ֶ‬
‫אִ ם ָרעָ ה‬
‫ּומָ ה הֶ עָ ִרים אֲ שֶ ר הּוא יֹושֵ ב ָבהֵ נָה הַ בְמַ חֲ נִים אִ ם‬
‫‪5‬‬
‫ָארץ‬
‫(כח) אֶ פֶ ס כִי עַ ז הָ עָ ם הַ י ֹשֵ ב ָב ֶ‬
‫בְמִ ְבצ ִָרים‪:‬‬
‫וְהֶ עָ ִרים ְבצֻרֹות גְדֹֹלת מְ א ֹד‬
‫ָארץ הַ שְ מֵ נָה הִ וא אִ ם ָרזָה הֲ י ֵש בָּה עֵ ץ‬
‫(כ) ּומָ ה הָ ֶ‬
‫אִ ם ַאי ִן‬
‫וְגַם י ְלִ ֵדי הָ עֲ נָק ָראִ ינּו שָ ם‬
‫(כט) עֲ מָ לֵ ק יֹושֵ ב בְאֶ ֶרץ הַ ֶנגֶב‬
‫וְהַ חִ תִ י וְהַ י ְבּוסִ י ו ְהָ אֱ מ ִֹרי יֹושֵ ב בָהָ ר ו ְהַ ְכנַעֲ נִי י ֹשֵ ב עַ ל הַ יָם וְעַ ל‬
‫ו ְהַ יָמִׁ ים י ְמֵּ י ב ֵּ‬
‫ִׁכּורי עֲ נָבִׁים‬
‫י ַד הַ י ְַר ֵדן‬
‫ָארץ‬
‫וְהִ תְ חַ זַקְ תֶ ם ּולְ ַקחְ תֶ ם מִ פְ ִרי הָ ֶ‬
‫משה שם דגש על הארץ והעם הוא עניין שולי‪ .‬העיקר היא הארץ וטובה‪ ,‬אותה הבטיח ה' ואילו‬
‫המרגלים מדגישים את הקושי להלחם בעם ובכך מעידים על חוסר האמונה שה' יעזור להם לכבוש‬
‫את הארץ ‪.‬‬
‫ניתן לראות את הדברים בכמה דרכים‪:‬‬
‫בכמה מילים משתמש משה לתאר את הארץ ובכמה את העם?‬
‫במה מתחיל ובמה מסיים את דבריו ?‬
‫שורש החטא על פי הרמח"ל במסילת ישרים פרק י"א‪ -‬הוא הגאוה והכבוד‪:‬‬
‫"יתרה עליה חמדת הכבוד כי כבר היה אפשר שיכבוש האדם את יצרו על הממון ועל שאר ההנאות‪,‬‬
‫אך הכבוד הוא הדוחק‪ ,‬כי אי אפשר לו לסבול ולראות את עצמו פחות מחבריו‪ ,‬ועל דבר זה נכשלו‬
‫רבים ונאבדו‪ .‬הנה ירבעם בן נבט לא נטרד מהעולם הבא אלא בעבור הכבוד‪ ,‬הוא מה שאמרו ז"ל‬
‫(סנהדרין קב)‪ :‬תפסו הקדוש ברוך הוא בבגדו ואמר לו‪ ,‬חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן‪.‬‬
‫אמר לו‪ ,‬מי בראש? אמר לו‪ ,‬בן ישי בראש‪ .‬אמר לו‪ ,‬אי הכי לא בעינא‪ .‬מי גרם לקרח שיאבד הוא וכל‬
‫עדתו עמו? אלא מפני הכבוד‪ ,‬ומקרא מלא הוא (במדבר טז)‪ :‬ובקשתם גם כהונה‪ .‬וחכמים ז"ל‬
‫(במדבר רבא יח) הגידו לנו כי כל זה נמשך מפני שראה אליצפן בן עוזיאל נשיא והיה רוצה להיות הוא‬
‫נשיא במקומו‪.‬‬
‫הוא שגרם לפי דעת חכמינו ז"ל אל המרגלים שיוציאו דבה על הארץ וגרמו מיתה להם ולכל דורם‬
‫מיראתם פן ימעט כבודם בכניסת הארץ‪ ,‬שלא יהיו הם נשיאים לישראל ויעמדו אחרים במקומם"‪.‬‬
‫נשים לב כי הדוגמאות שמביא הרמח"ל כולנו מופיעות בתכנים הנלמדים בכתה י' ולכן חשוב‬
‫*‬
‫להתייחס אליהם ולהבין את‬
‫היסוד עליו מדבר הרמח"ל לדורות‪.‬‬
‫התלמידים צריכים לדעת את העקרון אותו מביא הרמח"ל ‪ +‬הדוגמאות ולא את לשונו ‪.‬‬
‫גישה אחרת ליסוד החטא תילמד בהמשך מתוך דבריהם של יהושע וכלב ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תגובת העם (פרק כד פסוקים א‪-‬ד‪):‬‬
‫קֹולם וַיִׁבְכּ֥ ּו הָ ָ ֖עם ב ַ ַּ֥ליְלָה הַ הַֽ ּוא‬
‫א ו ִִַּׁ שָ ֙א כָל ָ ָ֣העֵּ ָ֔ ָדה ַוַֽיְִִּׁ נ֖ ּו אֶ ת ָ ָ֑‬
‫֙תנּו֙ ב ֶ ְָ֣א ֶרץ מִׁ צ ְַָ֔רי ִׁם ואֹו בַמִׁ דְ ָ ּ֥בר הַ ֶ ֖זה לו ָמ ְַֽתנּו‪:‬‬
‫ב ו ַ ִׁיל ֙נּו֙ עַ ל מ ֶ ָֹ֣שה ו ְַעַֽל ַאהֲ ָ֔ר ֹן ֖כ ֹל ב ְֵּנָ֣י י ִׁשְ ָר ֵּ ָ֑אל ַו ַֽי ֹאמְ ֨רּו אֲ לֵּהֶֶ֜ ם כָל הָ עֵּ ָ֗ ָדה לו ַמ ְ‬
‫ת ִׁלנ ְָ֣פ ֹל בַחֶָ֔ ֶרב נָ ֵּ ּ֥שינּו ו ְטַ ֵּ ֖פנּו י ִׁהְ יָ֣ ּו ל ַ ָָ֑בז הֲ ֧לֹוא ֦טֹוב ָ ֖לנּו ּ֥שּוב מִׁ צ ָ ְַֽרי ְמָ ה‪:‬‬
‫ָמה ה' מֵּ ִׁ֨ביא א ֹתֶָ֜ נּו אֶ ל הָ ָ ָ֤א ֶרץ הַ ז ֹא ֙‬
‫ג וְל ָ ָ֣‬
‫ָאחיו נ ְִִּׁ ָנּ֥ה ֖ר ֹאש וְנ ָּ֥שּובָה מִׁ צ ָ ְַֽרי ְמָ ה‬
‫ד ו ַי ֹאמְ ֖רּו ִׁ ָ֣איש אֶ ל ִׁ ָ֑‬
‫תגובת העם‪:‬‬
‫שלב א'‪[ -‬א] ‪ :‬בכי‪.‬‬
‫שלב ב'‪[ -‬ב‪-‬ג]‪ :‬התלונה‪ -‬תוך הבעת תחושת מוות המתבטאת במילים‪' :‬לו מתנו' וכן בטענה שבארץ הם‬
‫יפלו בחרב‪.‬‬
‫שלב ג' [ד]‪ :‬המסקנה‪ -‬קריאה לשוב למצרים ובתוך כך‪ ,‬גם מרידה בהנהגה‪.‬‬
‫רש"י רואה במרידה הזו מרידה נגד משה ונגד הקב"ה כאחד‪:‬‬
‫רש"י [ד‪]:‬‬
‫נתנה ראש ‪ -‬כתרגומו נמני רישא‪ ,‬נשים עלינו מלך‪ ,‬ורבותינו פירשו לשון עבודה זרה‪:‬‬
‫תגובת המנהיגות‪ ,‬משה ואהרן ‪ ,‬כלב ויהושע [פרק יד פסוקים ו‪-‬י]‬
‫(ה) וַיִׁפ ֹל מ ֹשֶ ה ו ְַאהֲ רֹן עַ ל פְ נֵּיהֶ ם ִׁל ְפנֵּי כָל קְ הַ ל עֲ דַ ת ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל‪:‬‬
‫ָארץ קָ ְרעּו ִׁבגְדֵּ יהֶ ם‪:‬‬
‫(ו) ו ִׁיהֹושֻ עַ בִׁן נּון ו ְ ָכלֵּב בֶן י ְפֻ נֶה מִׁ ן הַ ִָּ ִׁרים אֶ ת הָ ֶ‬
‫ָארץ מְ א ֹד מְ א ֹד‪:‬‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר עָ ב ְַרנּו בָּה לָתּור א ָֹתּה טֹובָה הָ ֶ‬
‫(ז) ו ַי ֹאמְ רּו אֶ ל כָל עֲ דַ ת ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל לֵּאמ ֹר הָ ֶ‬
‫ָארץ הַ ז ֹאת ּונְתָ נָּה לָנּו אֶ ֶרץ אֲ שֶ ר הִׁ וא ָזבַת חָ לָב ּודְ בָש‪:‬‬
‫(ח) אִׁ ם חָ פֵּץ בָנּו ה' ו ְהֵּ בִׁיא א ֹתָ נּו אֶ ל הָ ֶ‬
‫ִִּׁ‬
‫אִׁ‬
‫מֵּ‬
‫ִׁ‬
‫הֵּ‬
‫מֵּ‬
‫עַ‬
‫יראֻ ם‪:‬‬
‫ָארץ כִׁי לַחְ נּו ם סָ ר צלָם עֲ לֵּיהֶ ם ו ַה' ִָּנּו ַאל ָ‬
‫יראּו אֶ ת ם הָ ֶ‬
‫(ט) אַ ְך ַבה' ַאל ִִּׁ מְ ר ֹדּו ו ְאַ ִֶּם ַאל ִִּׁ ְ‬
‫נשים לב כי בדבריהם מדגישים יהושע וכלב את האמונה בה' (פסוקים ח' – ט') ובכך הם מדגישים את מקור‬
‫החטא של המרגלים‪ :‬חוסר האמונה שלהם בה' שיוביל את העם לארץ ולנצחון על העם היושב בה ‪.‬‬
‫דברי הרב חנן פורת [העמקה]‬
‫מי שאוהב את הארץ בכל ליבו וחש בכל מאודו כי "טובה הארץ מאוד מאוד"‪ ,‬מוצא בנפשו את הכוחות‬
‫לגאלה מידי נוכרים כדרך שימסור האדם את נפשו כדי לגאול את אשתו או את בנו מ'נהר פרא' המאיים‬
‫לבלעם‪ .‬אמר פעם אחד מגדולי הפילוסופים‪" :‬מי שיש לו 'מה' גדול‪ ,‬לא יבצר ממנו כל 'איך' בדרכו אל ה'מה‪'.‬‬
‫מעט מן האור‪ ,‬במדבר ‪101‬‬
‫תגובת ה‪':‬‬
‫י ו ַי ֹאמְ רּו כָל הָ עֵּ דָ ה ל ְִׁרגֹום א ָֹתם בָאֲ ָבנִׁים ּוכְבֹוד ה' נ ְִׁרָאה בְא ֹהֶ ל מֹועֵּ ד אֶ ל כָל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל‪:‬‬
‫יא ו ַי ֹאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֹשֶ ה עַ ד ָאנָה יְנַאֲ ֻצנִׁי הָ עָ ם הַ זֶה ו ְעַ ד ָאנָה ֹלא י ַאֲ מִׁ ינּו בִׁי בְכ ֹל הָ א ֹתֹות אֲ שֶ ר עָ שִׁ יתִׁ י ְבקִׁ ְרבֹו ‪:‬‬
‫יב אַ כֶנּו בַדֶ בֶר ו ִׁ‬
‫ְאֹורשֶ נּו ו ְאֶ עֱ שֶ ה א ֹתְ ָך לְגֹוי גָדֹול ו ְעָ צּום מִׁ מֶ נּו‪:‬‬
‫נשים לב כי תגובת ה' מופיעה אחרי כוונת העם לרגום באבנים את יהושע וכלב אחרי דבריהם הדורשים‬
‫בטחון בה‪' .‬‬
‫כך גם מפרש ספורנו‪:‬‬
‫ספורנו [יא‪]:‬‬
‫עד אנה ינאצוני‪ .‬עד איזה גבול מהבזוי אסבול שיבזוני‪:‬‬
‫ועד אנה לא יאמינו בי‪ .‬עד איזה גבול מהפלאות אעשה קודם שיבטחו בי וישענו על דברי‪:‬‬
‫תפילת משה (יג‪-‬כ)‪:‬‬
‫ִׁית בְכ ֹחֲ ָך אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶה מִׁ קִׁ ְרבֹו‪:‬‬
‫יג ו ַי ֹאמֶ ר מ ֹשֶ ה אֶ ל ה' ו ְשָ מְ עּו מִׁ צ ְַרי ִׁם כִׁי הֶ עֱ ל ָ‬
‫ָארץ הַ ז ֹאת שָ מְ עּו כִׁי אַ ִָּה ה' בְקֶ ֶרב הָ עָ ם הַ זֶה אֲ שֶ ר עַ י ִׁן בְעַ י ִׁן נ ְִׁרָאה אַ ִָּ ה ה' ו ַעֲ נָנְָך ע ֹמֵּ ד‬
‫יד ו ְָאמְ רּו אֶ ל יֹושֵּ ב הָ ֶ‬
‫עֲ לֵּהֶ ם ּובְעַ מֻ ד עָ נָן אַ ִָּ ה הֹלְֵּך ִׁל ְפנֵּיהֶ ם יֹומָ ם ּובְעַ מּוד אֵּ ש ָליְלָה‪:‬‬
‫טו ו ְהֵּ מַ ִָּה אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶה כְאִׁ יש אֶ חָ ד ו ְָאמְ רּו הַ גֹוי ִׁם אֲ שֶ ר שָ מְ עּו אֶ ת שִׁ מְ עֲ ָך לֵּאמ ֹר‪:‬‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר נִׁשְ בַע לָהֶ ם וַיִׁשְ חָ טֵּ ם בַמִׁ דְ בָר‪:‬‬
‫טז מִׁ ִׁבלְִִּׁ י י ְכֹלֶת ה' לְהָ בִׁיא אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶה אֶ ל הָ ֶ‬
‫‪7‬‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫ו ְעַ ִָּ ה יִׁגְדַ ל נָא כ ֹחַ אֲ דֹנָי כַאֲ שֶ ר דִׁ ב ְַרִָּ לֵּאמ ֹר‪:‬‬
‫ה 'אֶ ֶרְך אַ פַ י ִׁם ו ְַרב חֶ סֶ ד נ ֹשֵּ א עָ ֹון ו ָפָ שַ ע וְנַקֵּ ה ֹלא יְנַקֶ ה פ ֹקֵּ ד עֲ ֹון ָאבֹות עַ ל ָבנִׁים עַ ל שִׁ לֵּשִׁ ים ו ְעַ ל ִׁרבֵּעִׁ ים ‪:‬‬
‫אתה לָעָ ם הַ זֶה מִׁ מִׁ צ ְַרי ִׁם ו ְעַ ד הֵּ נָה‪:‬‬
‫סְ לַח נָא ַלעֲ ֹון הָ עָ ם הַ זֶה כְג ֹדֶ ל חַ סְ דֶ ָך וְכַאֲ שֶ ר נָשָ ָ‬
‫ו ַי ֹאמֶ ר ה' סָ לַחְ ִִּׁ י כִׁדְ ב ֶָרָך‪: :‬‬
‫בתפילת משה שני מרכיבים‪:‬‬
‫טענה א (פסוקים יג‪-‬טז) ‪ :‬כליית ישראל תהיה חילול שם ה' בעולם‪.‬‬
‫טענה ב (פסוקים יז‪-‬יט)‪ :‬הזכרת יג' מידות על מנת לבקש רחמים וסליחה לעם‪.‬‬
‫למשמעות הזכרת יג מידות בתפילת משה [יש ללמד פרשן אחד מתוך הפרשנים המובאים‪]:‬‬
‫רש"י יד‪ ,‬יז‪-‬יח‪:‬‬
‫כאשר דברת לאמר‪ .‬ומהו הדבור‪ :‬ה' ארך אפים‪ ,‬לצדיקים ולרשעים‪.‬‬
‫כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬לצדיקים‪.‬‬
‫אמר לו הקב"ה‪ :‬אף לרשעים‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬רשעים יאבדו‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬חייך שתצטרך לדבר‪.‬‬
‫כשחטאו בני ישראל בעגל ובמרגלים נתפלל משה לפניו בארך אפים‪,‬‬
‫אמר לו הקב"ה‪ :‬הלא אמרת לי לצדיקים‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬והלא אמרת לי אף לרשעים‪.‬‬
‫ראב"ע יד‪ ,‬יז‪:‬‬
‫יגדל נא‪ -‬קרוב מאריכות אפים‪ .‬כי כל מי שהוא ארך אפים‪ ,‬יש לו כח גדול לשבור כעסו‪.‬‬
‫והעד‪ :‬כאשר דברת‪ ,‬שאתה ארך אפים‪.‬‬
‫תפילת משה [העמקה]‬
‫להעמקה ניתן להשוות לתפילת משה על חטא העגל בשמות לב ט‪ -‬יד‪.‬ושמות לד ה'‪-‬ח‪'.‬‬
‫בהשוואה כדאי לתת דגש לתוכנם של י"ג מידות ‪ +‬השוואה בין שתי התפילות ומשמעותן‪.‬‬
‫להעמקה נוספת בי"ג מידות‪ ,‬ראו הקשר רחב‪.‬‬
‫תשובת ה' לתפילת משה רבנו‪ -‬והמתקת העונש (פרק יד פסוקים כט‪-‬לה‪):‬‬
‫ֵּאמ ֹר‪:‬‬
‫כו וַי ְדַ ֵּ ָ֣בר ה' אֶ ל‪-‬מ ֶ ֹּ֥שה ו ְֶאַֽל‪ַ-‬אהֲ ֖ר ֹן ל ַֽ‬
‫כז עַ ד‪-‬מָ תַָ֗ י לָעֵּ ָ ָ֤דה ָה ַָֽרעָ ה֙ הַ ָ֔ז ֹאת אֲ ֶ ושר ֵּ ּ֥המָ ה מַ ל ִׁ‬
‫ִׁינ֖ים עָ ָ ָ֑לי אֶ ת‪ ְִּ-‬ל ֻּ֞נֹות ב ְֵּנָ֣י י ִׁשְ ָראֵָּ֗ ל אֲ שֶ֨ ר ֵּ ֧המָ ה מַ לִׁינִׁ וים עָ ַ ֖לי שָ ָמַֽעְ ִִּׁי‪:‬‬
‫כח אֱ ָ֣מ ֹר אֲ לֵּהֶָ֗ ם חַ י‪ָ֙ -‬אנִׁ ֙י נְאֻ ם ה' אִׁ ם ֹֹ֕לא כַאֲ ֶ ּ֥שר דִׁ ב ְַר ֶ ִּ֖ם בְָאז ְָנָ֑י ֵּ ֖כן ֶאַֽעֱ ֶ ּ֥שה ל ֶָכַֽם‪:‬‬
‫כט בַמִׁ דְ ָ ָ֣בר ַ֠הַ זֶה יִׁפ ְ֨לּו פִׁ ג ְֵּרי ֶֶ֜כם וְכָל‪-‬פְקֻ דֵּ י ֶכ ֙ם ְלכָל‪-‬מִׁ סְ פַ ְר ֶָ֔כם מִׁ ֶ ובן עֶ שְ ִׁ ּ֥רים שָ ָנ֖ה ו ָ ָָ֑מעְ לָה אֲ ֶ ּ֥שר הֲ ִׁלַֽינ ֶ ֹ֖תם עָ ָלַֽי‪:‬‬
‫ִׁיהֹושעַ בִׁן‪-‬נַּֽון‪:‬‬
‫ל אִׁ ם‪-‬אַ ִֶּ ם֙ ִָּ ָ֣ב ֹאּו אֶ ל‪-‬הָ אָָ֔ ֶרץ אֲ ֶ ָ֤שר נָשָ ֙אתִׁ ֙י אֶ ת‪-‬י ָ֔ ִָׁדי לְשַ ֵּ ּ֥כן אֶ תְ ֶ ֖כם ָ ָ֑בּה ִּ֚ ִׁכי אִׁ ם‪-‬כ ֵּ ָָ֣לב בֶן‪-‬י ְפֻ ֶָ֔נה ו ֻ ֖‬
‫ֵּיאתי א ָָֹ֔תם ו ְ ָי ַֽדְ עּו֙ אֶ ת‪-‬הָ אָָ֔ ֶרץ אֲ ֶ ּ֥שר מְ ַאסְ ֶ ִּ֖ם ָבַּֽה‪:‬‬
‫לא ו ְטַ֨ ְפ ֶָ֔כם אֲ ֶ ּ֥שר אֲ מַ ְר ֶ ִּ֖ם ל ַ ָָ֣בז י ִׁהְ ֶיָ֑ה ו ְהֵּ ב ִׁ ָ֣‬
‫יכם אַ ֶ ִָּ֑ם יִׁפ ְ֖לּו בַמִׁ דְ ָ ּ֥בר הַ זֶ ַֽה‪:‬‬
‫לב ּופִׁ ג ְֵּר ֶ ֖‬
‫יכם בַמִׁ דְ ָבַֽר‪:‬‬
‫לג ּוַ֠ ְבנֵּיכֶם י ִׁהְ י֨ ּו ר ִׁ ָֹ֤עים בַמִׁ דְ ָב ֙ר ְ‬
‫יכם עַ ד‪ֹ ִּּ֥ -‬ם פִׁ ג ְֵּר ֶ ֖‬
‫ַארב ִׁ ָָ֣עים שָ ָָ֔נה וְנָשְ ֖אּו אֶ ת‪-‬זְנּותֵּ ֶ ָ֑‬
‫ַארב ִׁ ָ֖עים שָ ָנָ֑ה‬
‫יֹום יָ֣ ֹום לַשָ ּ֞נָה יָ֣ ֹום לַשָ ָָ֗נה ִִּׁ שְ אּו֙ אֶ ת‪-‬עֲ ֹו ָ֣נ ֹ ֵּתי ֶָ֔כם ְ‬
‫ַארב ִׁ ָָ֣עים ֒‬
‫ָאר ֮ץ ְ‬
‫לד בְמִׁ סְ פַ֨ ר הַ יָמִֶׁ֜ ים אֲ שֶ ר‪ְ ִַּ -‬ר ֶ ִָּ֣ם אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬
‫ִׁ‬
‫נּוָאתַֽי‪:‬‬
‫וִׁ ַֽידַ עְ ֶ ִּ֖ם אֶ ת‪ְִּ-‬‬
‫לה אֲ ִׁנָ֣י ה' דִׁ ב ְַרִִּׁ י֒ אִׁ ם‪ָֹ֣ -‬לא | ָ֣ז ֹאת ֶאַֽעֱ שֶָ֗ ה ְלכָל‪-‬הָ עֵּ ָ ָ֤דה ָה ַָֽרעָ ה֙ הַ ָ֔ז ֹאת הַ נֹועָ ִׁ ֖דים עָ ָ ָ֑לי בַמִׁ דְ ָ ּ֥בר הַ ֶזוה י ַ ִִּׁ֖מּו ו ָ ְּ֥שם י ָֻמַֽתּו‪:‬‬
‫ְהֹוציא דִׁ ָ ֖בה עַ ל‪-‬הָ ָא ֶַֽרץ‪:‬‬
‫לו ו ָ ְָ֣האֲ נָשִָׁ֔ ים אֲ שֶ ר‪-‬שָ ַ ּ֥לח מ ֶ ֹ֖שה ל ָָ֣תּור אֶ ת‪-‬הָ ָ ָ֑א ֶרץ וַיָשָֻ֗ בּו (וילונו) וַי ִׁ ַָ֤לינּו עָ לָי ֙ו אֶ ת‪-‬כָל‪ָ֣ ָ -‬העֵּ ָ֔ ָדה ל ִׁ ּ֥‬
‫לז וַי ָֻמ֙תּו֙ ָהַֽאֲ נָשִָׁ֔ ים מֹוצ ֵּ ִּׁ֥אי דִׁ בַת‪-‬הָ ָ ֖א ֶרץ ָר ָ ָ֑עה בַמַ ג ָ ֵּ֖פה ִׁלפ ְֵּנּ֥י ה‪':‬‬
‫לָתּור אֶ ת‪-‬הָ ָא ֶַֽרץ‪:‬‬
‫ִׁיהֹושעַ בִׁן‪-‬נָ֔ ּון וְכ ֵּ ָ֖לב בֶן‪-‬י ְפֻ ֶנָ֑ה חָ יּו֙ מִׁ ן‪-‬הָ אֲ נ ִׁ ָָ֣שים הָ הֵָּ֔ ם ַהַֽהֹל ִׁ ְ֖כים ּ֥‬
‫לח ו‬
‫ֻ ָ֣‬
‫לט וַי ְדַ בֵּר מ ֹשֶ ה אֶ ת הַ דְ ב ִָׁרים הָ אֵּ לֶה אֶ ל כָל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל וַיִׁתְ אַ בְלּו הָ עָ ם מְ א ֹד‪:‬‬
‫ה' נענה לתפילת משה רבנו‪ ,‬ואינו משמיד את העם אך העונש לדור החוטא נשאר במהותו‪.‬‬
‫דבר ה' מתואר בשני שלבים‪:‬‬
‫כ‪-‬כד תיאורהעונש לדור יוצאי מצרים בתמציתיות תוך הזכרת מעלתו המיוחדת של כלב‪,‬‬
‫כח‪-‬לה פירוט של העונש והוא מוצג כפי שנראה להלן בדרך של 'מידה כנגד מידה'‪.‬‬
‫העונש כמידה כנגד מידה לחטא המרגלים‪:‬‬
‫בסיס העונש‪ :‬מידה כנגד מידה‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫(כח) אֱ מ ֹר אֲ לֵּהֶ ם חַ י ָאנִׁי נְאֻ ם ה' אִׁ ם ֹלא כַאֲ שֶ ר ִדב ְַרתֶ ם בְָאזְנָי כֵן אֶ עֱ שֶ ה לָ כֶם‪.‬‬
‫החטא‬
‫העונש‬
‫אִ ם‪ֹ-‬לא כַאֲ שֶ ר ִדב ְַרתֶ ם בְָא ְזנָי כֵן אֶ עֱ שֶ ה לָ כֶם ‪:‬‬
‫כט בַמִ ְדבָר הַ זֶה י ִפְ לּו פִ ג ְֵריכֶם וְכָל‪-‬פְקֻ דֵּ יכֶם ְלכָל‪ -‬יד‪ ,‬ב לּו‪-‬מַ תְ נּו בְאֶ ֶרץ מִׁ צ ְַרי ִׁם אֹו בַמִ ְדבָר‬
‫מוות במדבר‬
‫מִׁ סְ פַ ְרכֶם מִׁ בֶן עֶ שְ ִׁרים שָ נָה ו ָמָ עְ לָה אֲ שֶ ר הֲ לִׁינ ֹתֶ ם הַ זֶה לּו‪-‬מָ תְ נּו‬
‫עָ לָי ‪:‬‬
‫וְטַ פְ כֶם אֲ שֶ ר אֲ מַ ְרתֶ ם לָ בַז י ִהְ י ֶהוְהֵּ בֵּיאתִׁ י א ֹתָ ם‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר מְ ַאסְ ִֶּ ם בָּה‪:‬‬
‫וְי ָדְ עּו אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬
‫ָארץ‬
‫יד‪ ,‬ג וְלָמָ ה ה' מֵּ בִׁיא א ֹתָ נּו אֶ ל‪-‬הָ ֶ‬
‫הַ ז ֹאת ִׁלנְפ ֹל בַחֶ ֶרב נָשֵּ ינּו וְטַ פֵ נּו י ִהְ יּו‬
‫לָ בַז הֲ לֹוא טֹוב לָנּו שּוב מִׁ צ ְָרי ְמָ ה‪:‬‬
‫ַארבָעִׁ ים‬
‫ָארץ ְ‬
‫בְמִׁ סְ פַ ר הַ יָמִׁ ים אֲ שֶ ר‪ְ ִַּ-‬ר ִֶּם אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬
‫יֹום יֹום לַשָ נָה יֹום לַשָ נָהִִּׁ שְ אּו אֶ ת‪-‬‬
‫ַארבָעִ ים שָ נָה ו ִׁידַ עְ ִֶּם אֶ ת‪ ְִּ-‬נּוָאתִׁ י ‪:‬‬
‫עֲ ֹונ ֹתֵּ יכֶם ְ‬
‫ַארבָעִ ים ‪40‬שנה כנגד‬
‫ָארץ מִׁ קֵּ ץ ְ‬
‫יג‪ ,‬כה וַיָשֻ בּו מִׁ ִּּור הָ ֶ‬
‫‪ 40‬יום‬
‫יֹום ‪:‬‬
‫הבנים יכנסו‬
‫לארץ ולא יהיו‬
‫"לבז"‬
‫מיומנות בלימוד תנ"ך ‪:‬מידה כנגד מידה‬
‫ההשלכה לדורות של חטא המרגלים‪ -‬העמקה‬
‫בתלמוד הבבלי מסכת תענית דף כ"ט ע"א‪:‬‬
‫וכתיב 'ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא'‪ .‬אמר רבה אמר רבי יוחנן‪ :‬אותו הלילה ליל‬
‫תשעה באב היה‪ .‬אמר להם הקדוש ברוך הוא‪ :‬אתם בכיתם בכיה של חנם – ואני קובע לכם בכיה לדורות‪.‬‬
‫מקור לכך בכתוב בתהילים‪ ,‬מזמור קו‪:‬‬
‫(כד) וַיִׁמְ אֲ סּו בְאֶ ֶרץ חֶ מְ דָ ה ֹלא הֶ אֱ מִׁ ינו לִׁדְ בָרֹו‪:‬‬
‫(כה) וַי ֵָּרגְנו בְָאהֳ לֵּיהֶ ם ֹלא שָ מְ עו בְקֹול ה‪':‬‬
‫אֹותם בַמִׁ דְ בָר‪:‬‬
‫ָ‬
‫(כו) וַיִׁשָ א י ָדו לָהֶ ם לְהַ פִׁיל‬
‫(כז) ּולְהַ פִׁיל ז ְַרעָ ם בַגֹוי ִׁם ּו ְלזָרֹותָ ם בָאֲ ָרצֹות‪:‬‬
‫השפעת תגובת העם לדורות‬
‫תענית דף כ"ט ע"א‪:‬‬
‫וכתיב 'ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא'‪ .‬אמר רבה אמר רבי יוחנן‪ :‬אותו הלילה ליל‬
‫תשעה באב היה‪ .‬אמר להם הקדוש ברוך הוא‪ :‬אתם בכיתם בכיה של חנם – ואני קובע לכם בכיה לדורות‪.‬‬
‫הערה למורה ‪:‬שימו לב כי המושג 'בכיה לדורות' הפך למטבע לשון למשהו שברגע התהוותו הפך להיות‬
‫משהו שישפיע ויהיה בסיס לבעיה שתמשיך להשפיע לטווח ארוך (תקנה שתוקנה‪ ,‬בנין שנבנה בלי תכנון‬
‫וכו )'‬
‫תגובת העם לעונש‪ -‬חטא המעפילים‪:‬‬
‫(לט) וַי ְדַ בֵּר מ ֹשֶ ה אֶ ת הַ דְ ב ִָׁרים הָ אֵּ לֶה אֶ ל כָל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל וַיִׁתְ אַ בְלּו הָ עָ ם מְ א ֹד‪:‬‬
‫(מ) וַיַשְ כִׁמּו בַב ֹקֶ ר וַיַעֲ לּו אֶ ל ר ֹאש הָ הָ ר לֵּאמ ֹר הִׁ נֶנּו ו ְעָ לִׁינּו אֶ ל הַ מָ קֹום אֲ שֶ ר ָאמַ ר ה' כִׁי חָ טָ אנּו‪:‬‬
‫(מא) ו ַי ֹאמֶ ר מ ֹשֶ ה לָמָ ה זֶה אַ ִֶּם עֹב ְִׁרים אֶ ת פִׁי ה' ו ְהִׁ וא ֹלא תִׁ ְצלָח‪:‬‬
‫(מב) ַאל ִַּעֲ לּו כִׁי אֵּ ין ה' בְקִׁ ְר ְבכֶם ו ְֹלא ִִּׁ נָגְפּו ִׁל ְפנֵּי אֹיְבֵּיכֶם‪:‬‬
‫ְִּם בֶחָ ֶרב כִׁי עַ ל כֵּן שַ בְִֶּ ם מֵּ ַאחֲ ֵּרי ה' ו ְֹלא י ִׁהְ י ֶה ה' עִׁ מָ כֶם‪:‬‬
‫(מג) כִׁי הָ עֲ מָ לֵּקִׁ י ו ְהַ ְכנַעֲ נִׁי שָ ם ִׁל ְפנֵּיכֶם ּונְפַ ל ֶ‬
‫(מד) וַיַעְ פִׁלּו לַעֲ לֹות אֶ ל ר ֹאש הָ הָ ר ו ַאֲ רֹון ב ְִׁרית ה' ּומ ֹשֶ ה ֹלא מָ שּו מִׁ קֶ ֶרב הַ מַ חֲ נֶה‪:‬‬
‫(מה) וַי ֵֶּרד הָ עֲ מָ לֵּקִׁ י ו ְהַ ְכנַעֲ נִׁי הַ י ֹשֵּ ב בָהָ ר הַ הּוא וַיַכּום וַיַכְתּום עַ ד הַ חָ ְרמָ ה ‪:‬‬
‫מהי התגובה הבאה של העם?‬
‫מה נוכל ללמוד על אופיו של העם? מהי הטעות שלהם ?‬
‫‪1‬‬
‫העמק דבר [מ‪]:‬‬
‫וישכימו בבוקר וגו'‪ .‬רצו לשוב מעין החטא‪ .‬וקבלו על עצמם למסור נפשם על הכניסה לארץ גם שלא בצירוף‬
‫ארון ה' ומשה‪( :‬מא) למה זה אתם עוברים וגו ‪'.‬אע"ג שטוב לתקן החטא בדבר שחטא אבל לא מקום‬
‫שהתשובה עצמה ג"כ נגד דבר ה'‬
‫העמקה‬
‫ניתן למצוא משמעות בכך שהמעפילים מובסים דווקא על ידי עמלק‪ ,‬אותו עמלק שבשמו הפחידו המרגלים‬
‫את העם‪ ,‬אותו עמלק שנלחם בהם בצאתם ממצרים‪ .‬כאשר אינם ראויים ('ואתה עיף ויגע ולא ירא א‪-‬להים' )‬
‫העמלקים יכולים לנצח אותם ‪.‬‬
‫‪10‬‬