קרא עוד - ישראל נגלית לעין

Comments

Transcription

קרא עוד - ישראל נגלית לעין
‫עיר נגלית לעין‬
‫אלבומי התמונות של תושבי תל–אביב‪-‬יפו‬
‫אלבום יהושע חרמוני מאוסף טלילה לונדון–חרמוני‬
‫סלילת הכביש במגרש שטראוס‪ ,‬רחוב מזא"ה‪ ,‬שנות ה–‪20‬‬
‫אלבום בינה רטנבך לבית שיף‬
‫בינה שיף בטיילת‪ ,‬שנות ה–‪50‬‬
‫אלבום ציפי ודוד טולידאנו‬
‫תצלום אחד נחרת לנצח בזיכרון התל–אביבי‬
‫והלאומי‪ .‬ביום ראשון‪ ,‬כ' בניסן תרס"ט‪ 11 ,‬באפריל ‪,1909‬‬
‫ה' בחול המועד פסח‪ ,‬הונצחה חבורת אנשים במצלמתו של‬
‫הצלם אברהם סוסקין‪ .‬האם היו אלה חברי אגודת "אחוזת‬
‫בית" שהתכנסו בחולות שמצפון ליפו להגרלת המגרשים‪,‬‬
‫שלימים יהיו לכרך הגדול בישראל? רבות נאמר ונכתב‬
‫על אודות תמונת ייסודה של תל–אביב‪ ,‬ובעת האחרונה‬
‫קמו מפקפקים אם אכן הייתה זו אותה אספה מפורסמת‬
‫שהונצחה בעין העדשה או שמא אספה אחרת‪ ,‬שהתקיימה‬
‫חודשים אחדים קודם לכן‪ .‬התמונה המטושטשת העלתה גם‬
‫ניחושים באשר לזהותן של אחדות מהדמויות הנראות בה‪:‬‬
‫האם האיש העומד על הגבעה הוא עקיבא אריה וייס‪ ,‬מהוגי‬
‫רעיון "אחוזת בית" והרוח החיה בהגשמתו‪ ,‬או אולי היה‬
‫זה דווקא אחד המתנגדים להקמת הפרבר‪ .‬בזכות מצלמתו‬
‫של סוסקין נשמר לעד מקומם של הנוכחים בפנתאון העיר‬
‫העברית הראשונה‪ ,‬והנוכחות המתועדת על אותה גבעת‬
‫חול חשופה היא תעודת כבוד וייחוס שרבים טוענים לה‪.‬‬
‫בשנים שחלפו מאז צולמה אותה התמונה גדלה תל–אביב‬
‫מאוד‪ .‬רבבות של תצלומים צולמו בעיר בידי תושביה‬
‫ואורחיה‪ ,‬ורבים מהם ודאי חשו בעת הצילום את משק‬
‫כנפי ההיסטוריה המלווה את חייהם בעיר החדשה‪ ,‬שקמה‬
‫מן החולות‪ .‬ואולם‪ ,‬תצלומים אלה‪ ,‬שנשלחו לקרובי‬
‫משפחה או שנשמרו באלבומים ובקופסאות‪ ,‬לא נחשבו‬
‫בעיני בעליהם לבעלי עניין לציבור הרחב ולכותבי דברי‬
‫ימי העיר‪ ,‬שהרי תצלום בחברת מאיר דיזנגוף‪ ,‬ח"נ ביאליק‬
‫או אחד העם‪ ,‬היה לנחלתם של אחדים בלבד‪ .‬ומה יכול‬
‫להיות בעל חשיבות בצילום עם הדודה על רקע בית הבימה‬
‫ההולך ונבנה או עם החברים בחוף הים?‬
‫מעת הקמתה הייתה תל–אביב לסמל החיים המודרניים‬
‫בארץ‪ ,‬והטכנולוגיה שימשה אותה מרגעיה הראשונים‬
‫להנצחת ראשוניותה‪ .‬תושביה — ותיקים ועולים‪ ,‬פועלים‬
‫ובעלי בתים‪ ,‬צעירים ומבוגרים — חשו שבהנצחת חייהם‬
‫בעיר‪ ,‬באתריה ובשכונותיה‪ ,‬הם מאדירים את המפעל‬
‫הציוני ומפרסמים את נסיו‪.‬‬
‫אוסף "העיר הנגלית לעין" ישמש בוודאי מאגר ללימוד‬
‫עתידי‪ ,‬מעמיק ורחב של תולדות העיר בתחומים שונים‪.‬‬
‫כיוון שהמאגר התל–אביבי עצום ומכיל עשרות נושאים‬
‫ואלפי דוגמאות‪ ,‬בחרתי להאיר דוגמאות ראשוניות אחדות‬
‫לתחומים מרכזיים הנגלים באלבום הפרטי‪.‬‬
‫הדיוקן והתמונה הקבוצתית הם שני עמודי התווך של‬
‫האלבום הפרטי‪ .‬בתצלום ספונטני במצלמה הפרטית‪,‬‬
‫בעדשת המצלמה של צלם רחוב זריז או בתצלום מבוים‬
‫נירית שלו–כליפא‬
‫מנהלי הפרויקט‪ :‬נירית שלו–כליפא — יד יצחק בן–צבי‪ ,‬עדי יקותיאלי — מינהלת שנת המאה‬
‫עת־מול ‪204‬‬
‫'שנה טובה' לשנת ת"ש‪ ,‬מר פרל על רקע כיכר המושבות ‪1939‬‬
‫‪1‬‬
‫אלבום יהושע חרמוני‪ ,‬מאוסף טלילה לונדון–חרמוני‬
‫החלוץ‪ ,‬יהושע (אייזיק) חרמוני‪ ,‬צלמנייה "הפסל"‪ 1930 ,‬בערך‬
‫בסטודיו — התפאורה‪ ,‬המחוות והחזות הם החומרים‬
‫הבונים את הסצנה הראויה להנצחה ולזיכרון‪.‬‬
‫התמונה הקבוצתית מייצגת את הרעיון‪ ,‬את הדרך ואת‬
‫התפיסה המשותפים לקבוצת אנשים‪.‬‬
‫בראשית המאה ה–‪ ,20‬בקבוצות ובמושבות ששמו את‬
‫הקולקטיב בראש מעייניהן‪ ,‬הייתה התמונה הקבוצתית‬
‫עם סימני ההיכר — כלי העבודה וההגנה — לדימוי הרשמי‬
‫והמוכר‪ .‬תמונותיהם הידועות של חלוצי דגניה וכנרת‬
‫שצילמו אברהם סוסקין‪ ,‬יעקב בן דב ואחרים היו לדימויים‬
‫מקובעים בתודעת היישוב העברי ומחוצה לו‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בצד המושבות והקבוצות התפתח מרכזו העירוני‬
‫של היישוב‪ .‬בתל–אביב‪ ,‬ערש המעמד הבינוני‪ ,‬היה קושי‬
‫לספק את התמונה עם הטורייה על רקע ערמות החציר‪,‬‬
‫ואולם לאתוס העברי הנוצר נתנה העיר את תשובתה‬
‫הנחרצת בתצלומי בניה המובחרים‪ ,‬הלוא הם פועלי הבניין‪.‬‬
‫הגאווה המקצועית הייתה נחלתם של בעלי מלאכה רבים‬
‫שהתאגדו באגודות והתייצבו עם כלי מלאכתם אל מול‬
‫עדשת המצלמה‪ .‬מהאלבומים הפרטיים אמנם לא נעדר‬
‫אזכור לכאב‪ ,‬למחלה‪ ,‬למוות ובעיקר לגעגוע‪ ,‬אך כל זה‬
‫בטל בשישים מול החזות הרשמית‪ ,‬האחידה המייצגת את‬
‫האידאל הקולקטיבי‪ :‬התגייסות מרצון לשורת "העברים‬
‫הראשונים" בכל תחומי עמל הכפיים‪ :‬בבניין‪ ,‬בדפוס‪,‬‬
‫בתפירה‪ ,‬בחינוך ועוד‪.‬‬
‫תצלומי אנשים לבושים בבגדי חג‪ ,‬צועדים בחוצות העיר‪,‬‬
‫עת־מול ‪204‬‬
‫‪2‬‬
‫יושבים בשדרות או בבתי הקפה שכיחים באלבומים‬
‫התל–אביביים‪ .‬הרבה בזכותם של צלמי הרחוב ש"ארבו"‬
‫למצולמים במקומות פופולריים בעיר‪ .‬בשדרות רוטשילד‪,‬‬
‫בטיילת ובחוף הים‪ ,‬על מדרגות קולנוע מוגרבי‪ ,‬בגן החיות‬
‫העירוני ובאתרים נוספים בעיר מנשבת הרוח התל–אביבית‬
‫החדשה‪ ,‬המודרנית‪ ,‬המביאה לארץ את ניחוחות העולם‬
‫הגדול שנותר הרחק מעבר לים‪.‬‬
‫הילדים היו מרכז החיים התל–אביביים וסמל לפריחה‬
‫ולרעננות‪ .‬תמונותיהם‪ ,‬שפיארו כל אלבום‪ ,‬היו מיועדות‬
‫להישלח לקרובים בגולה ולהביא אליהם את בשורת‬
‫הדור הצעיר הגדל בארץ ומתחנך ברוח התרבות העברית‬
‫המתחדשת‪ .‬חגים דוגמת חנוכה‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬פורים ושבועות‬
‫החלו לשאת אופי מקומי חדש ונוצרו להם ביטויים חזותיים‬
‫שהלכו ותפסו מקום של כבוד באלבומי התמונות‪.‬‬
‫תמונות הדיוקן נושאות לרוב הקדשות נרגשות בגבן‪ ,‬והן‬
‫מזכרת מהחברים או מהמשפחה בארץ ובגולה‪ .‬מראשית ימי‬
‫הצילום‪ ,‬באמצע המאה ה–‪ ,19‬היו כרטיסי ביקור מצולמים‬
‫לפופולריים ביותר‪ .‬לכל אדם הייתה אפשרות להנציח את‬
‫דיוקנו‪ ,‬לשכפלו ולהעניקו כראות עיניו‪ .‬באחדים מאלבומי‬
‫תל–אביב של שנות ה–‪ 30‬הופיעו תמונות דיוקן מיוחדות‬
‫במינן ועליהן מוטבעת חותמת סטודיו "הפֶּסל" כפטנט‬
‫רשום‪ .‬בתצלומי דיוקן אלה נראים המצולמים כפסל יווני‪.‬‬
‫יוצר הפטנט‪ ,‬מורגן אינשא–טוב‪ ,‬היה בעל סטודיו לצילום‬
‫ברחוב הרצל ‪ .15‬בדימויים שביקש לחקות אינשא–טוב‬
‫בידי צעירי תל–אביב של אותם הימים תחושה של תרבות‬
‫אוניברסלית השואבת מהמקורות הקלסיים‪ .‬וכך‪ ,‬עוד טרם‬
‫הושלמו עבודות הפיסול המונומנטלי הראשונות בארץ‬
‫באמצע שנות ה–‪ 30‬בתל חי ובחולדה‪ ,‬מורגן אינשא–טוב‬
‫כבר יצר אותן בתמונות‪.‬‬
‫מול אלה נפוצות עוד יותר תמונות הדיוקן האוריינטליסטיות‪.‬‬
‫בתלבושת מזרחית‪ ,‬רצוי בדואית‪ ,‬ועם התפאורה והחפצים‬
‫התואמים‪ ,‬יכולים גם התל–אביבים לחוש ואף להפגין בעיני‬
‫קרוביהם בגולה כי למרות העיר המודרנית ההולכת ומתפתחת‬
‫הם בכל זאת תושביו ומגליו של המזרח הקדמוני והקסום‪.‬‬
‫תפאורות הסטודיו ורקעי כרטיסי הברכה הם עניין נרחב‬
‫ומלמדים על הדימויים המשתנים מעשור לעשור‪ .‬את נופי‬
‫המזרח יחליפו השומרים‪ ,‬בוני נמל תל–אביב‪ ,‬הטייסים‬
‫בימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬המעפילים‪ ,‬החקלאים‬
‫ואתרים חדשים וישנים בארץ ישראל‪.‬‬
‫באלבומי תל–אביב נגלות תפיסות אוניברסליות של תרבות‬
‫העולם הגדול המערבי והמודרני שמניע את גלגלי העיר‬
‫התוססת‪ .‬בד בבד ניכר הניסיון המתמיד להציג מקומיות‬
‫אוריינטלית או סוציאליסטית‪ ,‬גם אם בחיי רבים מתושבי העיר‬
‫זוהי מציאות שמאז ומעולם הייתה קיימת רק באלבומיהם‪.‬‬
‫העיר תל–אביב הנגלית לעין באלבומי המשפחות היא עיר‬
‫מגוונת ומרתקת שנופיה הישנים–חדשים אך החלו להיחשף‬
‫אל מול עינינו‪.‬‬