תבנית A4.indd

‫הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪ :‬ו י ש ל ח‬
‫פ‬
‫רשת השבוע שלנו פותחת במסר‬
‫ששולח יעקב אבינו לעשיו הרשע אחיו‬
‫המחכה ומצפה לנקום בו על כך שלקח‬
‫את הברכות מיצחק אביהם‪ .‬שולח לו יעקב את‬
‫המילים המפורסמות "עם לבן גרתי" וכו'‪ .‬ומסביר‬
‫רש"י‪ :‬מה רמוז במילים עם לבן גרתי? גרתי אלו‬
‫אותיות תרי"ג‪ ,‬שאמר לו יעקב אבינו‪ ,‬עם לבן גרתי‪,‬‬
‫ותרי"ג מצוות שמרתי‪ ,‬ולא למדתי ממעשיו הרעים‪.‬‬
‫ולכאורה יש להקשות‪ ,‬מה זה מעניין את עשיו‬
‫הרשע שאח שלו שמר את המצוות? אלא שבכך‬
‫מזהיר יעקב את עשיו‪ ,‬אבינו יצחק ברך אותך‪ ,‬שכל‬
‫השליטה שלך וכל ברכת "על חרבך תחיה‪ ...‬ופרקת‬
‫עולו מעל צווארך" היא רק בתנאי "כאשר תריד"‪,‬‬
‫ומסביר רש"י שם‪ ,‬שהכוונה כאשר יעברו ישראל‬
‫על התורה‪ ,‬אם כן תדע לך‪ ,‬שאני שמרתי תרי"ג‬
‫מצוות‪ ,‬ואין לך שליטה עלי‪.‬‬
‫שואלים המפרשים‪ ,‬כיצד קיים יעקב אבינו את‬
‫כל התורה כולה‪ ,‬הרי היה בחוץ לארץ ולא יכול‬
‫היה לקיים את המצוות התלויות בארץ‪ ,‬ועוד ישנן‬
‫מצוות רבות של הכהנים בבית המקדש ובעבודת‬
‫הקרבנות‪ ,‬שלא היו שייכות אצל יעקב אבינו?‬
‫על מנת להסביר את העניין נקדים את דברי הבן‬
‫איש חי המתוקים מדבש בפרשת ואתחנן שנה‬
‫ראשונה‪" :‬וידוע שאי אפשר לאדם אחד לקיים כל‬
‫התרי"ג מצות בפועל‪ ,‬אך על ידי המחשבה שהוא‬
‫יושב ומצפה אימתי תבא לידי מצוה זו ואקיימנה‪,‬‬
‫או הלואי שהייתי שייך במצוה זו ואקיימנה‪ ,‬נחשב‬
‫לו בזה כאלו קיים כולם ולפ"ז אפשר שביום אחד‬
‫יקיים האדם כל תרי"ג מצות אם יהיה מחשב‬
‫)דהיינו‪ ,‬חושב( על כל מצוה בפני עצמה‪ .‬וזה‬
‫שכתוב‪" :‬וְ ׁ ָש ַמ ְר ָּת ֶאת ַה ִּמ ְצוָ ה וְ ֶאת ַה ֻח ִּקים וְ ֶאת‬
‫ַה ִּמ ׁ ְש ָּפ ִטים ֲא ׁ ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְּו ָך ַהיּ וֹם ַל ֲע ׂ‬
‫שו ָֹתם" מלשון‬
‫"ואביו שמר את הדבר" שתהיה מצפה למין )סוג‬
‫המצוות( הנקרא בשם 'מצוה' בסתם‪ ,‬ולמין הנקרא‬
‫בשם 'חוקים'‪ ,‬ולמין הנקרא בשם 'משפטים'‪ ,‬דאלו‬
‫הם כללות כל תרי"ג מצות‪ ,‬הנה בזה תרוויח‪ ,‬אפילו‬
‫היום הזה‪ ,‬כלומר‪ ,‬ביום אחד בלבד נחשב לך כאלו‬
‫עשיתם בפועל"‪ .‬מונח כאן יסוד נפלא שעליו אנו‬
‫מדברים בשבועות האחרונים‪ :‬שכל הבחירה של‬
‫האדם היא הרצון‪ ,‬וגם אם אתה לא יכול לקיים‬
‫יג כסלו ה'ת‬
‫שע''ד )‪11/13‬‬
‫‪ • (16/‬גליון‬
‫בחירה= רצון‬
‫את נמצווה בפועל בכלל‪ ,‬אתה עדיין צריך לכסוף‬
‫ולהשתוקק לקיים את המצווה וזה נחשב לך לקיום‬
‫המצווה בפועל‪.‬‬
‫אם כן גם יעקב אבינו‪ ,‬שידע את כל התורה כולה‪,‬‬
‫היה כל ימיו משתוקק לקיים את כל המצוות‪,‬‬
‫ולכן יכול היה לומר "תרי"ג מצוות שמרתי"‬
‫מלשון ציפייה וכיסופין‪ ,‬וכל עבודתו הייתה ברצון‬
‫ובהשתוקקות‪ ,‬וזה שכתוב 'ארעה צאנך אשמור'‪,‬‬
‫ולא כתוב 'ארעה ואשמור צאנך'‪ ,‬שכאשר היה טרוד‬
‫כל היום וכל הלילה בעבודה עם הצאן‪ ,‬כמו שאמר‪:‬‬
‫"הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי‬
‫מעיני"‪ ,‬כל הזמן היה שומר‪ ,‬דהיינו מצפה ורוצה‪,‬‬
‫לקיים את המצוות‪.‬‬
‫ועל פי זה מסביר ר' ישששכר דב מבעלז זצוק"ל‬
‫מדרש פליאה המופיע בתנחומא על פרשת קרח‬
‫אות ה'‪" :‬אמר להם )משה לעדת קורח( בדרכי‬
‫הגויים יש נימוסין הרבה ואין כולם מתקבצין‬
‫בבית אחד‪ ,‬ואנו אין לנו אלא ה' אחד ותורה אחת‬
‫ומשפט אחד ומזבח אחד וכהן גדול אחד ובית‬
‫המקדש אחד‪ ,‬ואתם מאתיים וחמישים איש‬
‫רוצים כהונה גדולה‪ ,‬אף אני רוצה בכך!" דהיינו‪,‬‬
‫שמשה רבנו אמר לעדת קורח‪ ,‬שגם הוא רוצה‬
‫להיות כהן גדול‪ ,‬ונשאלת השאלה‪ ,‬וכי משה רבנו‪,‬‬
‫שהיה יודע שה' מינה את אהרן לכהן גדול‪ ,‬שייך‬
‫שירצה את מה שה' לא רוצה ולא ציווה? אלא‬
‫מסביר הרי"ד מבעלז‪ ,‬שמשה רבנו למד וידע את‬
‫חשיבות עבודת הכהן הגדול ואת הנחת רוח שהוא‬
‫עושה לה' יתברך בעבודותיו בבית המקדש‪ ,‬וגם‬
‫הוא רצה לזכות לכך‪ ,‬ואף על פי שהוא ידע שהוא‬
‫לא יוכל להיות כהן גדול בפועל‪ ,‬אבל הוא ידע את‬
‫סוד הרצון‪ ,‬שהרצון חופשי אצלו‪ ,‬ושגם הוא יכול‬
‫לרצות לזכות להיות כהן גדול וזה נחשב לו ועושה‬
‫נחת רוח לה' יתברך כאילו הוא עצמו היה כהן‬
‫גדול בפועל ממש‪ ,‬ואת סוד הרצון גילה לאנשי‬
‫קורח ואמר להם‪ :‬תלמדו ממני שאף על פי שאני‬
‫גם רוצה ומשתוקק להיות כהן גדול‪ ,‬אף על פי כן‬
‫אני מסתפק ברצון לבד ולא חושב ללכת ולעשות‬
‫מעשה בפועל‪ ,‬רק שעל ידי הרצון שלי נחשב לי‬
‫כאילו אני עושה את אותה הנחת רוח לה' שעושה‬
‫הכהן הגדול בעבודתו בפועל‪ ,‬ואני ממשיך עלי את‬
‫כל ההארה וכל התיקונים שממשיך הכהן הגדול‬
‫‪345 :‬‬
‫בעבודתו‪.‬‬
‫יש הרבה מאוד מה להתבונן ולהעמיק בדברים‬
‫הנוראיים הללו‪ ,‬וזה שוב מחדד את הנקודה שבה יש‬
‫להאריך ולהעמיק‪ ,‬שכל אחד ואחד יבין שהבחירה‬
‫שלו היא ברצון‪ ,‬ושהרצון תמיד חופשי‪ ,‬וה' מזכה‬
‫אותי לדבר הרבה עם עם ישראל על הנקודה הזו‪,‬‬
‫ואמר לי הרה"ג הרב צבי רוזנטל שליט"א‪ ,‬שזכיתי‬
‫לכוון לתנא דמסייעא לי מדברי האמרי אמת מגור‬
‫זיע"א שמקשה על דברי החיד"א האומר "אין לך‬
‫דבר העומד בפני הרצון" ומשמע מדבריו בפשטות‬
‫שכל דבר שאדם רוצה הוא יכול להשיגו בכוח הרצון‪,‬‬
‫ומקשה האמרי אמת מהגמרא בברכות האומרת‬
‫חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה‬
‫עליו הכתוב כאילו עשאה‪ ,‬ומגמרא זו נראה כי‬
‫ישנה מציאות שאדם מאוד רוצה ולבסוף נאנס‬
‫ולא מצליח להוציא את רצונו מכוח אל הפועל‪,‬‬
‫ומתרץ האמרי אמת‪ ,‬שכוונת החיד"א בדבריו היא‬
‫לא לומר שהרצון תמיד יוצא לפועל‪ ,‬אלא שהרצון‬
‫תמיד חופשי‪ ,‬אין לו התנגדות‪ ,‬יכולים למנוע לך רק‬
‫את המעשה‪ ,‬יכולות להיות לך הרבה מאוד סיבות‬
‫ותירוצים למה לא הצלחת בחיים‪ ,‬אבל אין שום‬
‫סיבה למה לא רצית‪ ,‬כי שום דבר לא יכול לעמוד‬
‫בפני הרצון ולעצור אותו‪ ,‬וכוח הרצון הוא חופשי‬
‫תמיד‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪ .‬וכדי לסבר את האוזן‬
‫ולהמחיש את עצמת העניין של הרצון נתבונן שגם‬
‫כאשר אדם עומד במצב שבו מאיימים עליו עם‬
‫אקדח טעון ומכריחים אותו להגיד בפיו‪ ,‬שהוא לא‬
‫רוצה דבר מסויים‪ ,‬עדיין רצונו חופשי ויכול להמשיך‬
‫לכסוף ולרצות בלבו‪' :‬אני רוצה אני משתוקק אני‬
‫כוסף לאותו הדבר' וזה עומק המשפט אין לך דבר‬
‫העומד בפני הרצון‪.‬‬
‫ולכן המשפט בשמים לא יהיה מדוע לא הצלחת‬
‫בפועל‪ ,‬אלא מדוע לא רצית )כמו שהובא בשבוע‬
‫שעבר בשם בעל התניא( שהרי העשייה היא כלל‬
‫לא בידך‪ ,‬וכך מסביר השם משמואל את הפסוק‪:‬‬
‫"ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו"‬
‫ומקשים המפרשים‪ ,‬הרי מידת הדין נותנת‪ ,‬שמי‬
‫שעשה והתאמץ‪ ,‬מגיע לו תשלום גמול ושכר‪ ,‬אם כן‬
‫למה אומר‬
‫המשך מאמר הרב‬
‫הכתוב 'ולך‬
‫באמצע עמוד ‪3‬‬
‫בברכת שבת שלום ומבורך‬
‫בברכת‬
‫לכלשבת‬
‫ביתשלום‬
‫ומבורך‬
‫ישראל‬
‫לכל בית ישראל‬
‫בגליון‬
‫השבוע‬
‫פניני הפרשה‬
‫הפרשה‬
‫פניני‬
‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬
‫וַ ֵ ּיצֵ א יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר ׁ ָשבַ ע וַ ֵ ּילֶ ְך ָח ָרנָ ה" )כ"ח י'(‬
‫ופירש"י לכך נאמר‪" :‬ויצא יעקב" ולא‬
‫נאמר "וילך" אלא מגיד שיציאת צדיק מן‬
‫המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר‬
‫הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם‬
‫פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה‪.‬‬
‫ונראה לבאר בס"ד מה שענין זה נאמר‬
‫אצל יעקב יותר משאר אבות? זאת משום‬
‫שיעקב היה כלול מחסד וגבורה‪ ,‬וכל אחד‬
‫ראה בו את חלקו‪ ,‬משא"כ אצל שאר אבות‬
‫דהיו או הכל חסד או הכל גבורה ולכן יעקב‬
‫היה בו רושם על כולם‪) .‬נחל חכמה(‬
‫"‪ִ ...‬עם לָ בָ ן ַ ּג ְר ִּתי וָ ֵא ַחר ַעד ָע ָּתה" )ל"ב ד(‬
‫"עם לבן גרתי" הם ר"ת לעג‪ ,‬היינו שיעקב‬
‫אבינו לא התבייש מפני המלעיגים עליו‬
‫שהם המינים‪ ,‬וזה גם מרומז בס"ת‪" :‬עם‬
‫לבן גרתי" ס"ת "מין"‪ ,‬כי עיקר כוחו של‬
‫לבן זה ללעוג ולהתלוצץ מהמצות‪ ,‬וזה מה‬
‫שפירש רש"י ותרי"ג מצוות שמרתי היינו‬
‫שו"ת‬
‫של חסד‬
‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפר־‬
‫שמרתי על המצוות שלא יהיו בקרירות מתיירא‪) .‬בית הלוי(‬
‫אלא בהתלהבות‪) .‬נחל חכמה(‬
‫"וַ יְ בָ ֶר ְך ה' א ְֹת ָך לְ ַרגְ לִ י‪) "...‬ל‪ -‬ל(‬
‫עיקר הברכה לאדם בעבודתו היא ע"י‬
‫"וְ ַא ָּתה ָא ַמ ְר ָּת ֵה ֵיטב ֵא ִיטיב ִע ָּמ ְך" )לב יב(‬
‫לכאורה העניין צריך ביאור שפסוק לפני ההרגל‪ ,‬דהיינו שאדם מתחיל לעשות‬
‫"כי יָ ֵרא ָאנֹכִ י אֹתוֹ ּ ֶפן איזה דבר חדש בקדושה עיקר הברכה‬
‫כך אומר יעקב אבינו ִּ‬
‫יָ בוֹ א וְ ִה ַּכנִ י ֵאם ַעל ָ ּבנִ ים" וכאן אומר יעקב וההצלחה שלו באותו עניין היא כשהדבר‬
‫יטיב נעשה לו להרגל ולטבע‪ ,‬וזהו חיזוק בעיקר‬
‫יטב ֵא ִ‬
‫אבינו ע"ה "וְ ַא ּ ָתה ָא ַמ ְר ּ ָת ֵה ֵ‬
‫ִע ָּמ ְך" ואם יעקב אבינו מזכיר את מה לאלו שנמצאים בהתחלת עבודת ה'‪,‬‬
‫שהבטיח לו הקב"ה‪ ,‬לשם מה התיירא? שבהתחלה הרבה חוששים איך הם יעמדו‬
‫ואם תאמר שהתיירא "שמא יגרום לאורך זמן עם הקבלות שקיבלו על עצמם‪,‬‬
‫והחשש הזה בעצמו גורם לאדם להתייאש‬
‫החטא"‪ ,‬מדוע הזכיר את ההבטחה?‬
‫אלא נראה לבאר בס"ד‪ ,‬יעקב אבינו ע"ה מהר ממה שקיבל על עצמו או שאינו מקבל‬
‫אמר‪ :‬אילו היה הדבר נוגע רק אלי‪ ,‬כי אז על עצמו מלכתחילה כלום ואינו מתקדם‪,‬‬
‫לא הייתי מתיירא‪ ,‬מכיוון שרצונך הוא הוא אומר לעצמו בשביל מה להתחיל‬
‫זה‪ ,‬אך מתיירא אני על שום ש"וְ ַא ּ ָתה עבין כה אני לא יעמוד בזה‪ ,‬אזי ידע לו‬
‫יטיב ִע ָּמ ְך" ואם חלילה נאמנה שכל הקושי הוא רק בהתחלה‬
‫יטב ֵא ִ‬
‫ָא ַמ ְר ּ ָת ֵה ֵ‬
‫יגרום החטא ועשו הרשע יבוא והיכני אם אך לאחר מכן לאחר שהדבר נעשה אצלו‬
‫על בנים‪ ,‬וע"י כך לא תתקיים ההבטחה‪ ,‬הרגל אזי 'ויברך ה' אותך לרגלי' ה' מברך‬
‫הרי יגרום הדבר לחילול השי"ת ולצער אותו ומצליח אותו במעשיו‪) .‬עפ"י הנועם‬
‫השכינה‪ ,‬שהוא חפץ להיטיב‪ ,‬ומפני כך אני אלימלך(‪.‬‬
‫פניני חסידות ברסלב‬
‫רבינו ִה ְק ִּפיד ׁ ֶשיִ ְקרְ אוּ ׁ ְשנַ יִ ם ִמ ְקרָ א וְ ֶא ָחד ַּתרְ גּ וּ ם ְּב ֶערֶ ב‬
‫ׁ ַש ָּבת ַּדוְ ָקא‪) .‬שיש"ק ב‪-‬יא(‬
‫רַ ֵּבנוּ ָא ַמר‪ :‬לְ ָברֵ ר וּ ְּל ַד ְק ֵּדק ְּבאוֹכֶ ל‪ַ ,‬מה ּטוֹב וְ ָט ִעים וּ ַמה‬
‫"פרִ ֶּיבענְ ִדיוֶ וען ִאין ֶע ִסין ִאיז‬
‫לֹא‪ ,‬זֶ ה נִ ְקרָ א ַּת ֲאוַ ת ֲאכִ ילָ ה ְּ‬
‫ַּת ֲאוַ ת ֲאכִ ילָ ה"‪) .‬שם ב‪-‬יב(‬
‫ָא ַמר‪ :‬לִ ׁ ְש ִמ ַיעת ְּב ִדיחוֹת נִ ְצרָ כִ ים ׁ ְשל ׁ ָֹשה ְּתנָ ִאים‪ :‬א‪.‬‬
‫לְ ִהזָ ֵהר ִמ ְּבלִ י לִ ְפגו ַֹע ִּבכְ בוֹד ַהׁ ֵּשנִ י‪ .‬ב‪ .‬לִ ְבלִ י לְ ַד ֵּבר נִ יבוּ ל‪-‬‬
‫ֶּפה‪ .‬ג‪ .‬לֹא לְ ִה ְת ַּכ ֵּון לִ כְ בוֹד ַע ְצמוֹ‪ .‬וְ ִה ְפ ִטיר‪ָּ :‬כ ֵעת ְּכ ָבר‬
‫יְ כוֹלִ ים ִה ְּנכֶ ם לְ ִה ְת ַּב ֵּד ַח‪) .‬שם ב‪-‬יג(‬
‫ָא ַמר ַּפ ַעם רַ ֵּבנוּ ‪ַ :‬מ ּדוּ ַע ֵאין ַא ֶּתם ְמ ַקרְ ִבים ֶאת נְ ׁשו ֵֹתיכֶ ם‬
‫וְ עו ִֹשֹים ַּגם או ָֹתם לַ ֲח ִסידוֹת? " ִּכי ָאז נָ ֵקל לוֹ לָ ִא ׁיש‬
‫לְ ִה ְתנַ ֵהג ְּב ֶדרֶ ךְ ַה ֲח ִסידוּ ת וְ ַה ִּירְ ָאה ִּכ ְד ָב ֵעי‪) .‬שם ב‪-‬יד(‬
‫שיחוּ ִמ ֶּמ ִּני‪ ,‬וְ ׁ ֶש ַהׁ ֵּשנִ י‬
‫ָא ַמר‪" :‬לֹא ִאיכְ ַּפת לִ י ׁ ֶש ְּת ַד ְּברוּ וְ ָת ִ ׂ‬
‫יְ ָברֵ ךְ ְּבכַ ָּונָ ה ׁ ֶש ִּי ְת ַּפ ֵּלל ְּבכַ ָּונָ ה וְ כָ ל זֶ ה יִ ְהיֶ ה ְּבכ ִֹחי‪ .‬וְ ַה ָּלה‬
‫שיחוּ‬
‫לֹא יֵ ַדע ׁ ֶש ֶּזה ָּבא ִמכּ ִֹחי"‪ .‬וְ ַהיְ ינוּ ְּכאו ֵֹמר ׁ ֶשיְ ַד ְּברוּ וְ יָ ִ ׂ‬
‫ְּב ַדרְ כֵ י ֲעבו ַֹדת ה' ַעל ִּפי ַּדרְ כֵ י רַ ֵּבנוּ וִ יעוֹרְ רוּ ֶאת ַהׁ ֵּשנִ י‬
‫וְ לֹא יְ גַ לּ וּ לוֹ ׁ ֶש ַה ִּד ּבוּ רִ ים ֵהם ִמ ּתוֹרוֹת רַ ֵּבנוּ ‪ְּ ,‬כ ׁ ֶשרו ִֹאים‬
‫ׁ ֶש ַה ָּלה לֹא יְ ַק ֵּבל ַה ְּד ָברִ ים ְּכ ׁ ֶש ֵּי ַדע ִמי ָא ְמרָ ם )שם ב‪-‬טז(‬
‫אשוֹנָ ה ׁ ֶש ָהיָ ה ֵא ֶצל רַ ֵּבנוּ‬
‫ִס ֵּפר רַ ִּבי נַ ְפ ָּתלִ י‪ֶ ׁ ,‬ש ַּב ׁ ַּש ָּבת ָהרִ ׁ‬
‫"אזַ ֵּמר ִּב ׁ ְש ָב ִחין"‪ִ ,‬ה ְתלַ ֵהב‬
‫וְ ׁ ָש ַמע ִמ ֶּמנּ וּ ֶאת ַה ִּנגּ וּ ן ׁ ֶשל ֲ‬
‫ֹאשוֹ ְּב ִמ ְט ַּפ ַחת‪,‬‬
‫ל‪-‬כךְ ‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ָּק ׁ ַשר ֶאת ר ׁ‬
‫ִּב ְד ֵבקוּ ת נוֹרָ ָאה ָּכ ָּ‬
‫ִּכי ָח ׁ ַש ׁש ׁ ֶש ֵּמרֹב ַה ִה ְתלַ ֲהבוּ ת ׁ ֶש ָּי ְק ָדה ְּבתוֹכוֹ‪ ,‬יִ ָּפגַ ע מוֹחוֹ‪,‬‬
‫ַחס וְ ׁ ָשלוֹם‪) .‬שם ב‪-‬יט(‬
‫דיון הלכתי המוגש ע"י הרב ישראל שריקי שליט"א מח"ס עונג שבת‪ ,‬אברך בכולל ההוראה "חוט של חסד" בראשות הרה"ג ר' אלחנן שלום אלגרוד שליט"א‬
‫את הספר עונג שבת ניתן להשיג בטל'‬
‫‪.077-4360670 :‬‬
‫עד איזה גיל מותר לשחק בשבת‬
‫א‪ .‬הנידון של משחקים בשבת הוא רק‬
‫לילדים מתחת לגיל בר מצוה בלבד‪,‬‬
‫וכן לבנות מתחת לגיל בת מצווה אבל‬
‫לגדולים אסור לשחק בהם בשבת‪) .‬ילקו"י‬
‫שבת ח"ב עמו' תרל"ו ה"א‪ .‬מהדו' תשנ"ב‪ (.‬לפיכך‬
‫כל ההיתרים שנכתוב בפרק זה‪ ,‬הכוונה‬
‫לילד קטן מתחת לגיל ‪ 13‬וילדה מתחת‬
‫לגיל ‪ ,12‬אלא אם כן נכתב במפורש‬
‫אחרת‪.‬‬
‫ויש מקרים מיוחדים שמותר למבוגר‬
‫לשחק עם קטן‪ ,‬והוא שמדובר בילד‬
‫קטן שגילו ‪ 3‬וכדומה שבוכה‪ ,‬במקרה‬
‫כזה יכול האבא לשחק עמו מעט בכדי‬
‫שלא יבכה‪) .‬כך הורה הראשל"צ הרה"ג יצחק‬
‫יוסף שליט"א במוצאי שבת פרשת בלק ט"ו‬
‫תמוז התשע"ג בשיעור השבועי בלוויין מביתו של‬
‫מרן‪ ,‬וטעמו משום שיש הרבה פוסקים שסוברים‬
‫שבזמנינו שהמשחקים מיוצרים מתחילתם לשם‬
‫משחק‪ ,‬אין עליהן תורת מוקצה‪ ,‬ואף על פי שלהלכה‬
‫לגדול הם מוקצה‪ ,‬מכל מקום במקרה שהתינוק‬
‫בוכה‪ ,‬מצרפים את דעתם בכדי להתיר לגדול לשחק‬
‫מעט עם התינוק בכדי שלא יבכה‪(.‬‬
‫נתינת משחקים וצעצועים לקטן‬
‫ב‪ .‬מותר לגדול לתת לילד קטן אפילו‬
‫בידיים משחקים וצעצועים שאינם‬
‫פועלים על ידי סוללות או חשמל או‬
‫צעצועים שהוציאו את הסוללות מהם‬
‫לפני שבת‪) .‬הליכו"ע ח"ג עמו' ר' ה"ד‪ .‬וטעמו‬
‫משום שיש הרבה פוסקים שסוברים שבזמנינו‬
‫שהמשחקים מיוצרים מתחילתם לשם משחק‪ ,‬אין‬
‫עליהן תורת מוקצה‪ ,‬ואף על פי שלהלכה לגדול הם‬
‫מוקצה‪ ,‬מכל מקום בצירוף סברתם מתירים לגדול‬
‫להביא את המשחק לקטן‪(.‬‬
‫כדור‬
‫ג‪ .‬מותר לגדול לתת לילד קטן לשחק‬
‫בכדור על קרקע מרוצפת בתוך ביתו‬
‫ומכל מקום לא ישחק עמו כי הכדור‬
‫מוקצה‪) .‬חזו"ע שבת ח"ג עמו' צ"ט ה"ד‪(.‬‬
‫טניס שולחן‬
‫ד‪ .‬מותר לילד קטן לשחק במשחק‬
‫"טניס שולחן" ]פינג פונג[ בשבת‪) .‬חזו"ע‬
‫שבת ח"ג עמו' צ"ט ה"ד‪(.‬‬
‫אופניים‬
‫ה‪ .‬אופניים‪ ,‬אסור לרכב עליהם בשבת‪,‬‬
‫אך מותר לטלטלם לצורך מקומם‪ ,‬דהיינו‬
‫שאם הם מפריעות לאדם‪ ,‬והוא צריך‬
‫דיני משחקי ילדים‬
‫להשתמש במקום שבו הם מונחות‪,‬‬
‫מותר להזיזם בידיו ולהניחם במקום‬
‫אחר‪] .‬כגון‪ :‬שהילדים רוצים לשחק והאופניים‬
‫מפריעות להם‪ ,‬אפשר להזיזם בידיו למקום שלא‬
‫יפריע להם[‪) .‬הליכו"ע ח"ד עמו' רמ"א ה"ב‪(.‬‬
‫תלת אופן‬
‫ו‪ .‬מותר לילד קטן לרכב על תלת אופן‬
‫שהם אופניים בעלי שלושה גלגלים‪,‬‬
‫אלא שיש להוציא את הפעמון לפני‬
‫שבת‪) .‬השבת והלכותיה עמו' ‪ 330‬הי"ח‪ (.‬ואם‬
‫התפרק גלגל מהתלת אופן‪ ,‬התלת אופן‬
‫הופך להיות מוקצה ואסור בטלטול‪.‬‬
‫)שיש"כ ח"א פט"ז עמו' רל"ו הי"ח בהערה‪ .‬מהדורת‬
‫תש"ע‪(.‬‬
‫קורקינט וגלגליות‬
‫ז‪ .‬מותר לילדים לרכב על קורקינט שאינו‬
‫חשמלי וכן על גלגיליות ]סקטים[‪) .‬שיש"כ‬
‫ח"א פט"ז עמוד רל"ו הי"ח‪ .‬מהדורת תש"ע‪(.‬‬
‫לחיצה על צעצוע שישמיע קול‬
‫ח‪ .‬מותר לילדים לשחק בצעצועים בלי‬
‫סוללה‪ ,‬אפילו שמשמיעים קול כשהוא‬
‫מנענע אותם‪ ,‬או לוחץ עליהם‪ ,‬אך‬
‫בצעצועים שמשמיעים שירים אסור‪.‬‬
‫ויש להתיר לגדול לנענע את הצעצוע‬
‫]לא חשמלי[ שישמיע קול ]אך לא שירים[‬
‫כדי להרגיע את התינוק הבוכה‪ ,‬ויעשה‬
‫זאת בשינוי‪) .‬השבת והלכותיה עמו' ‪ 331‬הכ"ג‬
‫ובהערה‪(.‬‬
‫מתיחת קפיץ של משחק ילדים‬
‫ט‪ .‬מותר לגדול לתת בשבת לקטן לשחק‬
‫במשחקים המיוחדים לקטנים‪ ,‬כגון‬
‫רכבת שמשמיעה קול בהליכתה‪ ,‬אבל‬
‫אינו קול שיר‪ ,‬ובתנאי שהגדול לא יסייע‬
‫לו במשחקו‪ .‬ומותר לגדול למתוח קפיץ‬
‫של משחק ילדים‪ ,‬כגון סביבון‪ ,‬רכבת‬
‫ואוטו וכדומה‪) .‬ילקו"י שבת ח"ב עמו' תרל"ו‬
‫ה"א‪ .‬מהדו' תשנ"ב‪(.‬‬
‫לגו‪ ,‬קליקס וסברס‬
‫י‪ .‬מותר לילדים לשחק בשבת בלגו‪,‬‬
‫קליקס‪ ,‬סברס ואין לחוש בזה לאיסור‬
‫בונה בשבת‪ .‬וכן מותר לאפשר להם‬
‫לחזור ולפרק אותם בשבת‪ ,‬מפני שאין‬
‫בנין וסתירה בכלים‪ ,‬והם לא מחוברים‬
‫על ידי ברגים‪ ,‬ועומדים להתפרק בכל‬
‫שעה‪) .‬חזו"ע שבת ח"ה עמו רצ"ב ה"ח‪ .‬לגבי‬
‫הקליקס הרה"ג דניאל גודיס שליט"א ראש כולל‬
‫יחוה דעת אמר לי שדינו כמשחק הלגו כי הוא עתיד‬
‫להתפרק באותו יום‪(.‬‬
‫דומינו‪ ,‬שחמט‪ ,‬דמקה ורמי‬
‫יב‪ .‬מותר לנשים וילדים קטנים לשחק‬
‫בשבת במשחקי הדומינו‪ ,‬דמקה‪ ,‬רמי‪,‬‬
‫שחמט‪ ,‬ריצ' רץ וכיוצא בהן‪ ,‬בתנאי‬
‫שמשחקים לתענוג ולא על כסף‪) .‬שו"ת‬
‫יצחק ירנן ח"ב סי' כ"ה‪ (.‬וכן מותר לשחק‬
‫בשחמט מגנטי‪) .‬שולחן שלמה ח"ב סי' שי"ד‬
‫עמו' קע"ב אות א'‪ .‬מהדורת תש"ס‪(.‬‬
‫ניפוח בלון‬
‫יז‪ .‬מותר לנפח בלון בשבת אך אסור‬
‫לקושרו‪ ,‬ואם יש לו פקק‪ ,‬מותר לסוגרו‬
‫עם פקק או הברגה‪) .‬השבת והלכותיה עמוד‬
‫‪ 328‬ה"ה‪(.‬‬
‫ניפוח מזרן‬
‫יח‪ .‬מזרן מתנפח שישנים עליו‪ ,‬צריך‬
‫לנפחו לפני שבת‪ ,‬ובמקום צורך יכול‬
‫לנפחו בשבת‪] .‬ההיתר לנפח הוא גם‬
‫לגדולים[‪) .‬קיצור ילקו"י ח"א עמו' תשס"ו ה"ז‪.‬‬
‫מהדו' תשס"ו‪ .‬עיין בצל החכמה ]ח"ד סי' צ"ב[‬
‫שמתיר למלאות אויר אף בחדש שעדיין לא מילאו‬
‫בו אויר‪ ,‬שלא דומה למוכין לתוך הכסת שהאיסור‬
‫הוא מפני שמבטלן שם‪ .‬ואין לאסור שמא יקשור‬
‫פתח כניסת האוויר משום שכיום אין הדרך לקשור‬
‫אלא סותמין אותו בפקק או בהברגה‪(.‬‬
‫ניפוח על ידי משאבה ידנית‬
‫יט‪ .‬כל דבר שמותר לנפחו בשבת‪ ,‬מותר‬
‫לגדול לנפחו גם בעזרת משאבה ידנית‪.‬‬
‫)חזו"ע שבת ח"ה עמו' שמ"ב בהע' ד'‪ .‬מהדו'‬
‫תשע"ב‪(.‬‬
‫גולות‬
‫כב‪ .‬מותר לילדים לשחק גולות על קרקע‬
‫מרוצפת‪ ,‬אך על עפר‪ ,‬אסור‪) .‬חזו"ע שבת‬
‫ח"ד עמוד נ"ג ה"ז‪ .‬אסור לשחק על קרקע לא‬
‫מרוצפת משום השוואת גומות‪ ,‬היינו שיכינו דרך‬
‫לגלגול הגולה‪(.‬‬
‫לשחק במכשיר חשמלי מקולקל‬
‫כד‪ .‬מכשיר חשמלי שהתקלקל והילדים‬
‫רגילים לשחק בו כגון טלפון וכיוצא בזה‪,‬‬
‫מותר לילדים לשחק בו בשבת‪ ,‬שמכיון‬
‫שרגילים בכך אין לו דין מוקצה‪) .‬דרור‬
‫יקרא עמוד שמ"א בשם הגריש"א זצ"ל‪(.‬‬
‫פאזל‬
‫כה‪ .‬משחקי אותיות וציורים או חלקי‬
‫אותיות וצורות‪ ,‬שיוצרים בהרכבתם‬
‫מילים וציורים שלמים אף בתוך מסגרת‪,‬‬
‫מותר לילדים לשחק בהם בשבת‪) .‬אור‬
‫לציון ח"ב פ' מ"ב עמוד רע"ב תשובה ו'‪ .‬מכיון שאין‬
‫הרכבתו אלא לשם משחק‪ .‬ואין בו משום כותב‪ ,‬שכל‬
‫שלא עשוי לקיום מותר‪ .‬ומשום איסור בורר אין לחוש‬
‫כיון שהוא בורר אוכל מתוך פסולת לאלתר שמותר‪(.‬‬
‫ודומ"צ דקהילתנו‪.‬‬
‫פלסטלינה‬
‫כו‪ .‬פלסטלינה וכדומה‪ ,‬אסור לילדים‬
‫לשחק בהם בשבת‪) .‬שיש"כ ח"א פט"ז עמוד‬
‫רל"ה הי"ג‪ .‬מהדורת תש"ע‪(.‬‬
‫מדבקה‬
‫כח‪ .‬אסור להדביק מדבקות בשבת‪,‬‬
‫וכן אסור להשתמש במדבקות אשר‬
‫מדביקים אותם על הקיר או על הנייר‬
‫ומרטיבים אותם‪ ,‬כך שהשכבה העליונה‬
‫נפרדת ומתגלית תמונה‪) .‬שיש"כ חלק א'‬
‫פרק ט"ז עמוד רל"ט הלכה ל'‪ .‬מהדורת תש"ע‪(.‬‬
‫פעמון‪ ,‬רעשן‪ ,‬משרוקית‪ ,‬צפצפה‬
‫כט‪ .‬אסור לילדים להשמיע קול בכלי‬
‫המיועד לכך כגון‪ :‬פעמון‪ ,‬רעשן‪,‬‬
‫משרוקית צפצפה‪ ,‬אבל לשרוק בפה‬
‫מותר גם לגדול‪ ,‬והמחמיר תבוא עליו‬
‫ברכה‪) .‬שיש"כ חלק א' פרק ט"ז עמוד רל"ב הלכה‬
‫ב'‪ .‬מהדורת תש"ע‪(.‬‬
‫הפרחת בלונים על ידי סבון‬
‫לב‪ .‬מותר לילדים להפריח בלוני אויר‬
‫במי סבון בשבת‪) .‬שיש"כ ח"א פט"ז עמוד‬
‫רל"ט הל"א‪ .‬מהדורת תש"ע‪(.‬‬
‫מונופול‬
‫לג‪.‬מותרלשחקבמשחקיםשמשתמשים‬
‫בכסף מדומה‪ ,‬כגון‪ :‬משחק המונופול‪.‬‬
‫)שולחן שלמה ח"ג סי' של"ח עמוד רפ"ו הע' ח'‪.‬‬
‫מהדו' תשס"ב‪(.‬‬
‫קומיקס חינוכי‬
‫לח‪ .‬מותר לקרוא בשבת קומיקס חינוכי‪.‬‬
‫)כן משמע מהרב יוסף שלמה בייפוס בספרו מקרא‬
‫קודש פ"ד הלכה ט‪ ,‬י‪ .‬ובביאורים אות א'‪ .‬מהדו'‬
‫תשע"ב‪(.‬‬
‫בובה שהתפרקה‬
‫לט‪ .‬בובת משחק שהתפרק ממנה אחד‬
‫החלקים בשבת ]כגון‪ :‬שהתפרקו אבריה‪ :‬היד או‬
‫הרגל וכדומה[‪ ,‬מותר לחברה בשבת‪ ,‬ובלבד‬
‫שהחיבור יהיה רפוי ולא מהודק‪) .‬שו"ע סי'‬
‫שי"ד סעי' א'‪ .‬משום שאין בניין וסתירה בכלים‪ ,‬יהיה‬
‫מותר לחברה בצורה רפויה‪ .‬ארחות שבת ח"א פ"ח‬
‫עמו' רפ"ז הנ"ו‪ .‬מהדו' התשס"ט‪(.‬‬
‫איסוף צעצועים שהתפזרו‬
‫מ‪ .‬צעצועים שהתפזרו בחדר‪ ,‬מותר‬
‫לגדול לאוספם בידו לארגז הצעצועים‪,‬‬
‫ואין בזה משום מוקצה ולא משום‬
‫מעמר‪) .‬ילקו"י שבת ח"ב עמו' קס"ט הפ"ו‪.‬‬
‫מהדורת כיס תשע"ג‪(.‬‬
‫לשאלות ולתגובות למדור‬
‫יש להפנות לכתובת אימייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫במחיצת בעל ה'שבט מוסר'‬
‫סיפור‬
‫לשולחן שבת‬
‫בי אליהו הכהן בעל השבט‬
‫ר מוסר‪ ,‬נולד באיזמיר ושם‬
‫ישב כל חייו‪ ,‬היה שקדן גדול‬
‫ונודע כדרשן מחונן וכבעל צדקה וחסד‪.‬‬
‫הוא שימש לקהילה היהודית כרב‪ ,‬דיין‬
‫ודרשן והנהיג את הקהילה בהצלחה‬
‫ובאהבה רבה‪ .‬לימים כתב ספרים רבים‬
‫ובניהם את הספר 'שבט מוסר' בו ליקט‬
‫את שיעורי המוסר העיקריים‪.‬‬
‫חכמתו‪ ,‬יראתו וקדושתו האירו על פני‬
‫כל סביבותיו‪ ,‬על כן בפטירתו חשו כל‬
‫יהודי טורקיה כי גדול ועצום הוא החלל‬
‫שנותר‪ .‬הם ליווהו בבכי ומספד רב‬
‫וקברוהו בבית העלמין באיזמיר‪.‬‬
‫בצוואתו ביקש רבי אליהו לאמר‪" :‬אל‬
‫תטמינו בקרבתי שום נפטר‪ ,‬עתיד‬
‫לבוא אל העיר חכם אשכנזי מפולניה‬
‫ומעליו עמודא דנהורא‪ ,‬אותו קיברו‬
‫במחיצתי"‪ .‬שנים רבות חלפו וצוואתו‬
‫של הצדיק טרם התקיימה‪ ,‬תלמידיו‬
‫העבירו את פקודתו הלאה מאיש לאיש‬
‫עד שיגיע היום שבו תתמלא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האניה שטה בשלווה בין גלי הים עושה‬
‫את דרכה זה כבר ימים רבים אל מחוז‬
‫חפצה‪ ,‬הנוסעים שניצבו על הסיפון‬
‫השקיפו אל מלוא רוחב האופק‪ ,‬המראה‬
‫הנפלא של הים הגדול ורחב הידיים‬
‫השרה עליהם רוגע ושלוות נפש‪ .‬הזמן ‪,‬‬
‫האוירה והנוף עשו את שלהם והשפיעו‬
‫על כולם שלוה ומנוחה‪.‬‬
‫עוד ימעט נהנים יושבי האניה מן הרוגע‬
‫והשלוה‪ .‬אלא שלפתע‪ ,‬זינקו יושבי‬
‫הספינה ממקום עומדם בחלחלה‪:‬‬
‫ממעמקי המים הגיחה חית ים ענקית‬
‫ואימתנית ‪ ,‬מראה בלתי ברור‪ ,‬כשהיא‬
‫פוערת את לועה המבהיל‪ ,‬ומחשבת‬
‫להטביע את האניה על יושביה ולבולעם‬
‫חיים‪ .‬אימה עצומה אחזה בנוסעים‪,‬‬
‫בחבטה אחת בזנבה האדיר מסוגלת‬
‫חיה זו להבקיע את הספינה העשויה עץ‬
‫ולהטביע את יושביה במצולות! קריאות‬
‫בהלה ובעתה מילאו את הסיפון ויושבי‬
‫האניה לא ידעו את נפשם‪.‬‬
‫אחד הנוסעים באוניה זו‪ ,‬היה הצדיק‬
‫רבי לייב מטרסטניץ‪ ,‬מגדולי תלמידי‬
‫המגיד ממזריטש‪ ,‬שהיה בדרכו לארץ‬
‫הקודש‪ .‬בשמעו את זעקות הנוסעים‪,‬‬
‫ומששמע את סיבת זעקתם‪ ,‬יצא נינוח‬
‫כולו לקראת יצור הענק‪ ,‬כשהוא עטוף‬
‫בטלית ומעוטר בתפילין‪ ,‬ברגע שבו‬
‫ראתה החיה את פניו הקדושות עזבה‬
‫את האניה‪ ,‬נסה ונעלמה חיש בלב ים‬
‫כלעומת שבאה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנוסעים שנפעמו מהמופת הגלוי‬
‫שנגלה לעניהם אך עתה‪ ,‬הבינו כי‬
‫איש אלקים גדול וקדוש שוכן בקרבם‬
‫ונהגו בו כבוד רב‪ .‬כעבור זמן קצר‪,‬‬
‫לגודל השתוממותם של הנוסעים‪ ,‬פנה‬
‫אליהם רבי לייב ואמר‪" :‬רואה אני כי‬
‫עלי להסתלק מן העולם‪ ,‬אלמלי היה‬
‫עמי חתני הצדיק רבי יודל מדאשיב‪,‬‬
‫לא היה מניחני להסתלק‪ ,‬בקדושתו‬
‫פועל היה לכך שתימתק הגזירה‪ ,‬אולם‬
‫כעת‪ ,‬משאינו עימי‪ ,‬כבר נגזרה הגזירה‬
‫ומוכרח אני להסתלק מהעולם!"‬
‫בעיניים פעורות מתדהמה שומעים‬
‫נוסעי האניה את המשך דברי רבי לייב‪:‬‬
‫״בקשתי האחרונה מכם‪ ,‬היא שלאחר‬
‫פטירתי תקשרו את גופי על לוח עץ‬
‫ותורידוהו הימה״…‬
‫בצער רב וביגון קודר קיבלו את הבשורה‬
‫הקשה‪ ,‬על אדם פילאי שהתוודעו‬
‫אליו רק לפני זמן קצר‪ ,‬ועתה ייאלצו‬
‫בנתיבי הפרשה‬
‫לקחי מוסר לפרשת השבוע‬
‫כח הרצון‬
‫מהו סוד ההצלחה? זוהי אחת השאלות הנשאלות ביותר בכל מקום ובכל זמן‪ .‬כל אדם‬
‫רציני – בין איש ובין אשה‪ ,‬נער וזקן‪ ,‬בין אם הוא עוסק בלימודים או בין אם הוא מן‬
‫המתעסקים בשאר ענייני העולם ישאל‪ :‬מהו סוד ההצלחה? במה עלי להצטייד כדי‬
‫שאצליח במשימתי? מטבע הדברים‪ ,‬התשובה לשאלה זו צריכה לכאורה להיות מותאמת‬
‫לדבר שבו חפצים להצליח בו‪ .‬אך האמת היא שישנם דברים המהווים יסוד להצלחת‬
‫האדם בכל עניין‪.‬‬
‫כאשר יעקב יצא מבאר שבע והלך לחרן‪ ,‬הפרידו ארבע‪-‬עשרה שנה בין צאתו מבית אביו‬
‫לבין הגיעו לחרן‪ .‬באותן ארבע‪-‬עשרה שנים‪ ,‬אומר רש"י על פי חז"ל‪ :‬נטמן יעקב בבית‬
‫עבר )רש"י סוף פ' תולדות(‪ .‬על אורח חייו באותן שנים אין לנו דברים מפורשים בתורה‪ ,‬ובכל‬
‫זאת מוצאים חז"ל פתח צר שדרכו אפשר להציץ ולקבל מושג על שקידתו והתמדתו‬
‫בבית עבר‪ .‬על הפסוק‪" :‬וישכב במקום ההוא" אומר רש"י‪" :‬לשון מיעוט‪ ,‬באותו מקום‬
‫שכב‪ ,‬אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה‪ ,‬שהיה עוסק בתורה" )בראשית‬
‫רבה סח‪ ,‬יא(‪.‬‬
‫הגר"ח שמואלביץ מדייק מדברי רש"י שבמשך כל י"ד השנים לא רק לא ישן על מיטה‪,‬‬
‫אלא גם על רצפת אבן לא ישן‪ .‬כי "במקום ההוא" רק רצפת אבן היתה לו‪ ,‬ושינה כזו ישן‬
‫כאן בפעם הראשונה מזה י"ד שנה‪ .‬זאת אומרת שכל הזמן היה שקוע על תלמודו ולמד‬
‫עד כלות כוחותיו‪ .‬ואף שאמרו חז"ל‪ :‬האומר שבועה שלא ישן מלקין אות ויישן לאלתר‪,‬‬
‫לפי שאין האדם יכול לחיות ג' ימים ללא שינה – יש להניח שמפעם לפעם נמנמם‪ ,‬אך‬
‫לשכב לישון לא שכב!‬
‫אם כן‪ ,‬כיצד הצליח לעמוד בזה? האם זה מעשה נסים? אומר הגר"ח שמואלביץ שלא‬
‫היה זה נס‪ ,‬אלא סוד גודל כוחו של האדם!‪ .‬הבעיה שלנו כבני אדם שאין אנו מנצלים את‬
‫הכוחות האצורים בנו אבל כאשר אדם יאמץ את כל כוחותיו‪ ,‬יראה שהוא מסוגל להרבה‬
‫מעבר למה שנדמה לו שזה גבול יכולתו וכוחותיו‪.‬‬
‫ה"חפץ חיים" ביאר כי בבפסוק‪" :‬שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" )תהילים קיט(‪,‬‬
‫מעיד דוד המלך על עצמו שהוא עוסק בתורה מתוך תחושה הדומה לאדם המוצא שלל‪.‬‬
‫דוד המלך רצה לומר בזה שהוא דומה לאדם היודע שבמקום מסויים הוטמן אוצר של‬
‫אבנים טובות ומרגליות ועומד לרשותו זמן מוגבל כדי לחפש את השלל ולאסוף אותו‪.‬‬
‫ברור שאם זה לא ינום ולא יישן אפילו רגע אחד‪ ,‬וינצל כל רגע כדי לחפש ולאסוף אוצר זה‪.‬‬
‫זהו ההסבר ליכולתו המפליאה של יעקב אבינו ללמוד ארבע‪-‬עשרה שנה ברציפות ללא‬
‫שכיבה לישון‪ ,‬כי קיבץ כל כוחותיו שהיו טמונים בו‪.‬‬
‫בהמשך פרשת ויצא אנו מוצאים גילוי נוסף על כוחות גדולים אצל יעקב אבינו‪ .‬כאשר‬
‫הגיע לחרן‪ ,‬ראה עדרי צאן רובצים ליד הבאר‪ .‬לשאלתו מדוע אין הרועים משקים את‬
‫הצאן‪ ,‬הראו לו את האבן הגדולה המונחת על פי הבאר‪ ,‬ואמרו‪" :‬לא נוכל‪ ,‬עד אשר ייאספו‬
‫כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר"‪ .‬ומיד אחרי שהגיעה לשם רחל נאמר‪" :‬ויגש‬
‫יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר"‪ .‬מפרש רש"י‪" :‬כאדם שמעביר את הפקק מעל פי‬
‫צלוחית‪ ,‬להודיעך שכוחו גדול"‪.‬‬
‫להיפרד הימנו ועוד להשליכו אל הים‬
‫כצוואתו?!‬
‫רבי לייב סיים דבריו‪ ,‬וכעבור זמן לא רב‪,‬‬
‫קרא קריאת שמע‪ ,‬עצם עיניו הקדושות‬
‫והשיב את נשמתו לבוראו‪ .‬בלב כואב‬
‫ובעיניים זולגות דמעה קיימו הנוסעים‬
‫את צוואתו האחרונה והורידו את גופו‬
‫הקדוש הימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על חופה של איזמיר ישבו כמה יהודים‬
‫מתושבי העיר‪ ,‬כל אחד בסיבתו שלו‪,‬‬
‫זה ממתין לסחורה שתגיע‪ ,‬וזה לאחד‬
‫מקרוביו‪ .‬לפתע נעמדו כולם בתימהון‬
‫ושיפשפו את עיניהם כאינם מאמינים‪:‬‬
‫מאי‪-‬שם ממעמקי הים נישאה על‬
‫גבי גלי הים גופת אדם כשהיא קרבה‬
‫והולכת אל החוף‪ ,‬משל יד נעלמת‬
‫מכוונת דרכה‪ ,‬ומעליה בוקע עמוד‬
‫אור!‬
‫לרגע לא הבינו את פשר הדבר‪ ,‬כשהם‬
‫תמהים בינם לבין עצמם לפתע צפה‬
‫ועלתה בזכרונם צוואתו הישנה של בעל‬
‫ה'שבט מוסר'‪ ,‬חיה ומוחשית‪ ,‬עומדת‬
‫ניצבת מול עינם במלואה‪ .‬התרגשות‬
‫רבה מילאה את לבם‪ :‬הנה‪ ,‬הגיעה‬
‫השעה לקיים רצון צדיק!‬
‫בדחילו ורחימו נטלו יהודי איזמיר את‬
‫גופו הקדוש של רבי לייב מטרסטניץ‬
‫שהגיע באורח פלא לעירם‪ ,‬כשאור‬
‫גדול מאיר סביבו לקחוהו אחר כבוד‬
‫וקברוהו בכבוד גדול ליד קברו של רבי‬
‫אליהו הכהן מאיזמיר‬
‫דרוש תורם‬
‫דרוש תורם למערכת הגברה לשיעורים‬
‫הנמסרים בישיבה תמידין כסדרן‪ ,‬וכן‬
‫לצרכי שמחת חתן וכלה עניים‪ .‬מאות‬
‫שעות של תורה ושמחת חתן וכלה‬
‫יזקפו לזכותכם‪ ,‬או לזכות יקירכם‪ ,‬ניתן‬
‫לתרום אף מכספי מעשר‪.‬‬
‫ניתן לתרום לרפואה‪,‬‬
‫להצלחה‪ ,‬לע"נ‪.‬‬
‫טלפון‪054-8439080:‬‬
‫מהיכן נבע כוחו הגדול? האם היתה זו גבורה גופנית‪ ,‬או שמא גבורה מסוג אחר? בדברי‬
‫הפייטן בתפילת הגשם אנו מוצאים לכך תשובה – שם נאמר על יעקב אבינו‪" :‬ייחד לב‬
‫וגל אבן מפי באר מים"‪ .‬הרי שגבורתו נבעה מייחוד ליבו‪ ,‬ומהו ייחוד לב? ריכוז כח הרצון‬
‫השוכן בלב‪ ,‬מתוך החלטה נחושה שהוא מאוד רוצה‪ ,‬מוכרח ומסוגל לעשות ולבצע‪ .‬כך‬
‫מגלים את הכוחות הטמונים‪ ,‬הנעלמים מעינינו בדר"כ‪ .‬הם נעלמים משום שאנו עצלים‪,‬‬
‫ואיננו דורשים מעצמנו למצות את כל יכולתנו‪ .‬במלים אחרות‪ :‬חסר כח רצון‪ .‬ליעקב‬
‫אבינו היה כח רצון גדול וכביר‪ ,‬בעזרתו גלל את האבן‪ ,‬ומכוחו עשה לילות כימים במשך‬
‫ארבע‪-‬עשרה שנה‪.‬‬
‫לת"ת שלום בנייך בראשות מו"ר‬
‫הרב שלום ארוש שליט"א דרוש‪:‬‬
‫לטובת תינוקות של בית רבן‪ ,‬מערכת‬
‫שמע‪ ,‬ומתקן לשתיית מיים קרים‬
‫כאשר יש כח רצון אפשר להצליח במידה רבה מאוד!!! ככל שתגדל השאיפה להצליח‬
‫שלום‬
‫שבת‬
‫ומבורך פנים‪ .‬נמצא שיש כאן מעין‬
‫ההצלחה לנו‬
‫תאיר‬
‫בברכתזאת‪,‬‬
‫מתוך אמונה כנה ביכולתנו לעשות‬
‫שביכולתנו להגיע להישגים גבוהים‪,‬‬
‫ביתולהאמין‬
‫לשאוף‬
‫ישראל‬
‫מעגל קסמים‪ :‬הרצון מעורר אותנולכל‬
‫וכאשר אנו מחזקים את האמונה ביכולתנו‪ ,‬קל לנו יותר להגביר את הרצון‪.‬‬
‫המעוניין לתרום להצלחה‪ ,‬לרפואה‬
‫או להבדיל לע"נ‬
‫יפנה ל ‪054-84-28733‬‬
‫דרוש זוכה‬
‫חנוך‬
‫לנער‬
‫בשבוע שעבר שאלנו‪ :‬האם מריבות‪ ,‬ויכוחים‬
‫אחים או יריבים פרק ב‬
‫מאת הרב יצחק אבוחצירא‪.‬‬
‫או מלחמות‪ -‬בין אחים‪ ,‬הם חלק בלתי נפרד‬
‫מחיי המשפחה?‬
‫האם אנו‪ ,‬ההורים‪ ,‬תורמים להתפתחות יריבות‬
‫זו?‬
‫ואיך אם בכלל‪ ,‬עלינו לנהוג כאשר יש ויכוח או‬
‫מריבה בין האחים?‬
‫נסכם את התשובה בקצרה‪:‬‬
‫עלינו לדעת‪ ,‬שבכל בית ישנם מריבות בין‬
‫אחים וזה נורמאלי לחלוטין‪.‬‬
‫דבר נוסף‪ ,‬לא תמיד המריבות נובעות‬
‫ממידות שליליות‪ ,‬פעמים והן נובעות‬
‫כתוצאה מדחף טבעי של הילד ללמוד‬
‫ולהכיר את עצמו ואת כללי החברה‪ .‬עלינו‬
‫לאפשר לילד לבטא את עצמו ואת רגשותיו‬
‫בלי לפחד מדחייה ובד בבד לשים עליו עין‬
‫ולכוונו לדרך הישר‪.‬‬
‫בתוך ביתו‪ :‬הילד יכול לבטא את אשר על לבו‪,‬‬
‫להיות הוא עצמו‪ .‬הוא יכול להתעקש על‬
‫רצונותיו‪ ,‬הוא יכול לבטל את התחייבויותיו‪,‬‬
‫הוא יכול לקחת בכוח הזרוע אפילו שהוא‬
‫יודע שהוא לא צודק ולראות מהן ההשלכות‬
‫לכך‪.‬‬
‫בתוך החברה‪ :‬הילד נתון לפחד מדחייה‪ ,‬הוא‬
‫חושב פעמיים אם הוא יכול למשל‪ ,‬לבטל‬
‫את התחייבויותיו‪" -‬אולי יפסיקו להתחבר‬
‫אלי" הוא חושש מתגובת החברים ולכן לא‬
‫תמיד מנסה‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬המשפחה אמורה להיות המקום‬
‫הבטוח כדי לאפשר לילד לבחון את כישוריו‬
‫מול השווים לו‪.‬‬
‫נסכם‪ :‬המריבות‪ ,‬הוויכוחים ואף ההצקות‬
‫בין אחים זהו חלק בלתי נמנע של החיים‬
‫בתוך משפחה‪ .‬כאשר נוצרת מריבה תוך‬
‫כדי משחק‪ ,‬זה לא סוף העולם והילדים לא‬
‫יהרגו ח"ו אחד את השני‪ .‬אך יחד עם זאת‪,‬‬
‫כהורים‪ ,‬ה' יתברך הטיל עלינו תפקיד חשוב‬
‫מאוד‪ -‬להיות במרכז העניינים‪ ,‬לעקוב אחר‬
‫ההתנהגות של הילדים וכמובן לחנך אותם‬
‫למידות טובות ע"י דוגמא אישית והדרכה‪.‬‬
‫עלינו לתת לילד לנסות ואפילו ליפול‪,‬‬
‫ותפקידינו ללמד אותו איך קמים מהנפילה‪,‬‬
‫מתגברים ועובדים על המידות‪ .‬הבית‬
‫שלנו אמור להיות מקום פורה למידות‬
‫טובות ולאהבה בין האחים‪ .‬עלינו למגר‬
‫את היריבות והקנאה בין האחים‪ ,‬על מנת‬
‫להכשירם להיות יהודים ההולכים בדרך‬
‫תורה"ק שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה‬
‫שלום‪.‬‬
‫ממה להימנע!‬
‫הזכרנו שפעמים ואנחנו מחוסר ידיעה‪,‬‬
‫תורמים למריבות או לקנאה בין האחים‬
‫שגורמת ליריבות וכו' נזכיר בקצרה מספר‬
‫דוגמאות לטעויות הנפוצות ביותר‪:‬‬
‫העדפות‪ -‬לפעמים אחד ההורים "מחוברים"‬
‫לילד אחד יותר מאשר לאחרים‪ ,‬זה יוצר‬
‫קינאה ומריבות‪.‬‬
‫השוואות‪" -‬את מתנהגת יותר גרוע‬
‫מאחותך הקטנה‪ ,‬כנראה שאת הקטנה‬
‫והיא הגדולה" מטרת ההערות היא "לעודד"‬
‫את הילד לשנות את ההתנהגות הלא רצויה‬
‫להתנהגות הרצויה‪ .‬אך בסוף ההשוואות‬
‫גורמות להגדלת הקנאה והיריבות בין‬
‫האחים‪.‬‬
‫קושי של אחד ההורים או של שניהם מול ילד‬
‫בדיחות הדעת‬
‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬
‫יועץ חינוכי ומחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬
‫מסוים‪ -‬לפעמים הורים נמנעים מלדרוש‬
‫מילד אחד את אותן דרישות שהם דורשים‬
‫מילדיהם האחרים‪ ,‬כדי להימנע מוויכוחים‬
‫או ממריבות‪ .‬בצורה זו אותו ילד "קשה"‪-‬‬
‫מופלה "לטובה"‪ .‬הפליה זו מקוממת את‬
‫האחים האחרים‪ -‬אשר עליהם מוטלות‬
‫המשימות והיא עלולה לגרום לאחד האחים‬
‫"לקחת" את תפקיד ההורה מול האח‬
‫ה"מופלה לטובה" וכך היריבות גדלה‪.‬‬
‫לאח קטן מגיע יותר‪" -‬תוותר לו‪ ,‬אתה לא‬
‫רואה שהוא קטן ממך"‪ ,‬אנו מפלים את‬
‫האח הקטן לטובה‪ ,‬יחסית לשאר האחים‪,‬‬
‫וגורמים להרבה מאוד קנאה ויריבות מצד‬
‫האחים האחרים‪.‬‬
‫מי היום הזנב שלי‪" :‬רגע‪ ,‬אתה הולך ליוסי?‬
‫קח איתך את אחותך הקטנה כדי שאוכל‬
‫לנוח"‪ .‬הורים רבים "מלבישים" את האחים‬
‫הקטנים על הגדולים ובכך גורמים לכעס‬
‫ויריבות של האח הגדול כלפי האח הצעיר‪.‬‬
‫מותר וחשוב לבקש עזרה מהילד הבכור אך‬
‫הכול בגבול הטעם הטוב ולא להפוך אותו‬
‫להורה נוסף‪.‬‬
‫אז מה בכל זאת עושים‬
‫כדי להקטין את היריבות בין אחים?‬
‫התערבות ההורים‪ :‬אם לא מדובר‬
‫ב"התעללות" של האח הגדול כלפי הקטן‬
‫או במריבה מוגזמת‪ ,‬ננסה כמה שפחות‬
‫להתערב‪ .‬הדינמיקה בין האחים תיצור‬
‫את האיזון הטוב ביותר עבורם‪ ,‬כאשר לא‬
‫נתערב‪.‬‬
‫במקום להתערב‪ ,‬נעביר מסר חד וברור‪:‬‬
‫"תסתדרו‪ ,‬או שתשחקו בנפרד"‪ .‬את המסר‬
‫נעביר בצורה כללית ולא אישית‪ ,‬בשפה‬
‫שתדבר לכולם‪ ,‬לדוגמה‪" :‬בבית שלנו לא‬
‫מרימים ידיים אחד על השני בשום פנים‬
‫ואופן"‪ ,‬או "בבית שלנו לא מדברים בשפה‬
‫לא יפה"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מחובתנו להתערב כאשר ישנה‬
‫התעללות או אלימות של אח אחד כלפי‬
‫השני‪ .‬בשום אופן לא נאפשר פגיעה מילולית‬
‫או אלימות פיזית מכל סוג שהיא‪ ,‬נקבע‬
‫אנחנו את הכללים ואת "הקווים האדומים"‬
‫ונדאג לכך שהילדים יעמדו בכללים‪.‬‬
‫קשר חם‪ :‬נזכור תמיד! גם ילדים גדולים‬
‫זקוקים לתשומת לב‪ -‬והרבה! פעמים רבות‬
‫אנו שוכחים להעניק תשומת לב לילדינו‬
‫הגדולים‪ .‬לפעמים זה נובע מביישנות‬
‫או מבוכה ולפעמים זה נובע אפילו‬
‫מאידיאולוגיה‪ -‬שילד גדול לא זקוק לחום‬
‫ואהבה‪.‬‬
‫דעו לכם הורים יקרים! גם "הילד" בן ה‪18-‬‬
‫זקוק לחיבוק ונשיקה לא פחות מהתינוק בן‬
‫השנתיים‪ .‬אני זוכר כשהייתי בחור בישיבה‬
‫קטנה בשיעור ג' )בן ‪ (16‬נשענּ ו‪ ,‬חברי ואני‪,‬‬
‫על חלון המסדרון בקומה השנייה במגורים‬
‫כשאנו מסתכלים על הרחבה של הישיבה‬
‫מלמעלה‪ .‬תוך כדי‪ ,‬הגיעה אמא של חבר‬
‫לבקר אותו‪ .‬צעקנו לו במסדרון שירד כי‬
‫אמא שלו למטה‪ ,‬ומלמעלה עקבנו אחרי‬
‫הפגישה‪ ,‬שהייתה מלווה בחיבוקים‪ ,‬נשיקות‬
‫וברכות של אמא מרוקאית טיפוסית‪.‬‬
‫פתאום אמר לי החבר "הלוואי שהיא הייתה‬
‫אמא שלי‪ .‬אמא שלי אף פעם לא מחבקת‬
‫ומנשקת אותי"‬
‫הורים יקרים! עלינו לדעת שמתן יחס חיובי‬
‫שווה‪ ,‬משרה אוירה נעימה ורגועה‪ .‬הילדים‬
‫שמחים ו"שבעים"‪ ,‬טוב להם והם לא‬
‫מחפשים חיכוכים‪.‬‬
‫התערבות ללא שפיטה‪ :‬גם אם החלטנו‬
‫להתערב במריבה‪ ,‬נקפיד לא להתערב‬
‫לטובת ילד זה או אחר ולכן לא נשפוט את‬
‫הילדים ולא ניצור מצב שבו אחד "אשם"‬
‫והשני "צודק"‪.‬‬
‫לא נתייג ולא נשתמש בסיסמאות כמו‪:‬‬
‫"לא יכול להיות ששרה התחילה איתך‪ ,‬היא‬
‫הילדה הכי שקטה בבית" או "שמת לב‬
‫שאתה כל הזמן טוען שהוא מתחיל איתך‬
‫קודם‪ ,‬אולי זה אתה הבעיה שכל הזמן‬
‫מחפש מריבות"‪ ...‬נזכור‪ -‬ה"תיוג" עושה‬
‫את האדם‪ ,‬אם אנחנו מתייגים ילד שהוא‬
‫"בעייתי" הוא יאמין לזה וכך הוא יתנהג‪.‬‬
‫התערבות של הורה בוויכוח בין הילדים‪,‬‬
‫אפילו אם הוא ניטרלי לחלוטין‪ ,‬גורמת‬
‫לאחד מהצדדים להרגיש מופלה לרעה‬
‫ומגבירה את הכעס והיריבות ביניהם‪-‬‬
‫נשתדל כמה שפחות להתערב‪ ,‬אך במידת‬
‫הצורך כאשר מוכרחים להתערב‪ ,‬לא נהיה‬
‫לעולם לטובת צד אחד‪ ,‬אלא נדאג ששניהם‬
‫ינצחו או יפסידו באותה מידה‪ .‬לעיתים‬
‫ילדים טוענים בפני ההורים "אתם אוהבים‬
‫אותו יותר ממני" ‪ -‬שימו לב! הילד לא פולט‬
‫סתם משפטים‪ .‬חשוב לבדוק מנין נובעת‬
‫הרגשה זו ומה אנו‪ ,‬כהורים‪ ,‬עושים בצורה‬
‫לא מודעת‪ ,‬ובכך מחזקים הרגשה זו אצל‬
‫אחד מהילדים‪.‬‬
‫מה כן לעשות‪ :‬ויכוח קולני בין אחים הוא‬
‫לאו דווקא סימן לשנאה‪/‬יריבות ביניהם‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כל עוד אין שימוש בכוח או‬
‫באלימות מילולית‪ -‬לא נתערב‪ .‬נהסה‬
‫אותם בשקט‪ ,‬מריבות הם חלק מהחיים‬
‫בתור ילדים‪ ,‬נחנכם ע"י דוגמא אישית‬
‫ונלמד אותם כיצד "רבים" או מנהלים ויכוח‬
‫ודיון בדרך ארץ‪.‬‬
‫כאשר אנו אומרים "איך לא להתנהג" או‬
‫"איך לא לדבר"‪ ,‬בל נשכח לומר "איך כן‬
‫להתנהג" או "איך כן לדבר"‪ .‬לדוגמא‪" :‬דודי‪,‬‬
‫כאשר ישנם חילוקי דעות או ויכוח‪ ,‬אסור‬
‫לך להרים ידיים או לדבר בשפה לא נקייה‪,‬‬
‫אבל מותר לך להיפגע ואפילו לכעוס"‪.‬‬
‫נשקיע בקשר בין האחים כבר מגיל צעיר‪,‬‬
‫נעודד למידה הדדית‪ ,‬משחק משותף‪,‬‬
‫שיתוף פעולה בעבודות הבית‪ ,‬פירגון‪ ,‬צחוק‬
‫והומור ובעיקר כבוד הדדי ויחס הולם‪.‬‬
‫אח גדול‪ :‬נאפשר לילד הגדול להיות לבדו‬
‫עם חבריו‪ ,‬בלי להוסיף לו "זנב" ‪ -‬את‬
‫האח הקטן אחריו‪ ,‬במידה והוא מסרב‬
‫להיות שמרטרף‪ .‬אם זאת חשוב לשתף את‬
‫הגדולים בשמירה על האחים הקטנים אבל‬
‫צריך לגרום להם לרצות זאת ע"י עידוד‬
‫מתמיד‪ ,‬מבצע הצטיינות או תמורה אחרת‬
‫לשמרטפות‪ .‬נזכור! אין קנס על להיות‬
‫"הגדול" ואין פרס על להיות "הקטן" ולכן‬
‫לא נדרוש ממנו לשלם קנסות על היותו גדול‬
‫כמו‪" :‬תוותר לו‪ ,‬אתה לא רואה שהוא קטן"‪.‬‬
‫גם הילד הגדול הוא "ילד" נמנע מלהטיל‬
‫עליו "כישורי הורות" אם הוא מתנגד לכך‬
‫בנחרצות‪ .‬נזכור! אנו ההורים של כל ילדינו‬
‫טלפוני ללא תשלום‪/‬או לתיאום פגישה‬
‫לייעוץ‬
‫הוא!‬
‫ולא‬
‫‪ 8-10‬בערב‬
‫בימים ג' ‪ -‬ד'‬
‫בלצור‬
‫מתאים‬
‫משעהשאינו‬
‫הגדול דבר‬
‫קשרמהאח‬
‫נדרוש‬
‫‪0548-434-435‬‬
‫את נייד‪:‬‬
‫‪073-727-0000‬‬
‫לו‪,‬נייח‪:‬‬
‫הצעירים‪.‬‬
‫צרכי אחיו‬
‫רק כדי לספק‬
‫כאשרמייל‪:‬‬
‫‪ [email protected]‬לכל‬
‫הנושא מתעורר‪ ,‬נזכיר לילדים‪-‬‬
‫אדם התחתן עם אישה קשה‪ ,‬והיה סובל‬
‫ממנה מרור‪ ,‬בצהרי יום אחד שומעת האישה‬
‫את בעלה מהחדר צועק לאאאאאאאא אל‬
‫תתן‪........‬‬
‫האישה רצה לחדר מהר בבהלה ושאלה מה‬
‫קרה‪ ,‬חלמת חלום מפחיד? עונה הבעל לאישתו‪:‬‬
‫"חלמתי על נתינת הטבעת בחתונה"‬
‫����� ���� ������ ��‬
‫��� ���� ������ ���"�‬
‫‪24‬‬
‫���‬
‫�����‬
‫���� �����‬
‫������ ������ ���� ����� �����‬
‫���� ������ ����‪-‬‬
‫�������!‬
‫‪���� 8‬‬
‫������ �������‪:‬‬
‫���� ������‬
‫��� ���� ������‪:‬‬
‫‪www.ravlehoshia.co.il‬‬
‫������‬
‫�����������‬
‫��������������‬
‫�����������‬
‫�����������‬
‫זמנים|‬
‫י‪-‬ם‬
‫וישלח התשע"ד‬
‫ת“א‬
‫חיפה בא“ש‬
‫כניסה‬
‫‪16:22 16:09 16:19 16:05‬‬
‫יציאה‬
‫‪17:20 17:17 17:19 17:17‬‬
‫ר"ת‬
‫‪17:56 17:52 17:52 17:56‬‬
‫הפטרה‪ :‬חזון עובדיה )עובדיה(‬
‫יו“ל ע“י‬
‫מוסדות "חוט של חסד"‬
‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬
‫טל‘ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬
‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כתובתינו באינטרנט‬