מהמלא – יוני 2013

Transcription

מהמלא – יוני 2013
‫מהמלא‬
‫עיתון עמותת מ‪.‬ל‪.‬א‪ - .‬המרכז למודעות אישית ‪ -‬יוני ‪2013‬‬
‫דבר היו"ר‬
‫דבר העורכת‬
‫דבר המנחה‬
‫טור אישי‬
‫ספוט לייט‬
‫הנוער איתנו‬
‫ברכות‬
‫המלצות ופינוקים‬
‫דבר המעצבת‬
‫האור בקצה המנהרה‬
‫בחודש האחרון אני נאחזת‬
‫"באור בקצה המנהרה" שלי‪.‬‬
‫לפעמים ממש על הקצה‪ ,‬נאבקת‬
‫שהוא לא ייעלם‪.‬‬
‫נ‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ש‬
‫מ‬
‫הצע וע‬
‫וקו ותיכם‬
‫לכם בעתון‬
‫אני חלק מצוות העיתון ממלא‬
‫כמעט שלוש שנים‪ .‬לא בתחום‬
‫הכתיבה אלא בחלק של העיצוב‬
‫הגרפי‪ ,‬זאת הפעם הראשונה‬
‫שאני כותבת במסגרת העיתון‪.‬‬
‫יש לנו מבחינתי צוות מנצח‪ ,‬אני‬
‫נהנית להיות חלק ממנו ולהיות‬
‫שותפה לעשייה‪ .‬אחרי כמעט‬
‫שלוש שנים שהעורכת המדהימה‪,‬‬
‫עפרה‪ ,‬כותבת כל חודשיים‬
‫את דבר העורכת‪ ,‬נעלמו לה‬
‫המילים‪ ,‬אז היום אני "האור בקצה‬
‫המנהרה" שלה‪.‬‬
‫עשיתי את הסדנה שלי לפני‬
‫כמעט שלוש שנים‪ .‬טרום הסדנה‬
‫לא ראיתי בכלל את "האור בקצה‬
‫המנהרה" שלי‪ .‬הרגשתי שאני‬
‫נאבקת‪ ,‬ממש נאחזת‪ ,‬על הקצה‪.‬‬
‫‪ [email protected]‬מלקה את עצמי כל הזמן‪ ,‬לא‬
‫מפרגנת לעצמי ומאשימה את‬
‫עורכת עפרה אייבר‬
‫עצמי אפילו במה שקורה לאחרים‪,‬‬
‫מרום‬
‫עורכת משנה לילך‬
‫שאולי אם הייתי פועלת אחרת‪,‬‬
‫צל‬
‫אורית‬
‫ועיצוב‬
‫עריכה גרפית‬
‫האחר לא היה נפגע‪.‬‬
‫משתתפים לימור שטרן‪ ,‬יהלי‬
‫גינצבורג‪ ,‬חגי כהן‪ ,‬הקרן לזכרו‬
‫אחרי הסדנה (וכמובן שזה תהליך‬
‫של אסף וליאנו ז"ל‪ ,‬אורלי אסיה‪,‬‬
‫שימשך לאורך כל חיי) פתאום‬
‫חבי ואביחי אברנוק‪-‬ארז‪ ,‬אורית‬
‫ובועז אור‪ ,‬עידו אוחיון‪ ,‬קורל מימון‪ ,‬ראיתי את מי שאני‪ .‬אני כל הזמן‬
‫לומדת עוד ועוד‪ .‬ו"אימצתי" לי‬
‫עמית חלוואני‪ ,‬יאיר הלר‪ ,‬אלכס‬
‫מהסדנה הרגלים חדשים של‬
‫זיו‪ ,‬לילך מרום‬
‫למידה לפרגן לעצמי‪ ,‬גם אם‬
‫חיוך לדרך רינת אשכנזי‬
‫טעיתי‪ ,‬זה קל בעיקר בתקופות‬
‫הטובות שבחיי‪.‬‬
‫כתובת העמותה‪:‬‬
‫בתקופה האחרונה אני מנסה‬
‫לימור שטרן‬
‫לפרגן לעצמי מ"האני" שלי‪ ,‬להיות‬
‫סיוון ‪ 13‬מודיעין‬
‫ניזונה מהפרגון שאני נותנת‬
‫כתובת המייל של העמותה‬
‫לעצמי וזה לא קל‪ .‬אני אוהבת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לקבל תשומת לב‪ ,‬מחמאות‬
‫ופרגונים מהסביבה החיצונית‪.‬‬
‫אני ממש כמו פרח‪ ,‬מכל מחמאה‬
‫צומחת עוד ס"מ‪ .‬אבל זאת‬
‫בעיה שאני פורחת רק מהפרגון‬
‫מבחוץ‪ .‬לא תמיד הסביבה נותנת‬
‫לי את זה בזמן שאני צריכה את‬
‫ה"השקיה" הזאת‪ .‬כל אחד בסופו‬
‫של דבר חי את החיים שלו עם‬
‫הקשיים שלו‪.‬‬
‫בימים האחרונים אני מנסה את‬
‫השיטה‪fake it till u make it :‬‬
‫גם לגבי "האור בקצה המנהרה"‪.‬‬
‫זה עבד לגבי כל ההרגלים‬
‫ששיניתי‪ ,‬ומי שמכיר אותי יודע‬
‫ששיניתי כמעט את הכל ההרגלים‬
‫שלי‪ ...‬חחח‬
‫הרעיון לכתיבת הטור הגיע אחרי‬
‫שלאורן כל היום הייתי חסרת‬
‫אנרגיה‪-‬סמרטוטית‪ ,‬נטולת חשק‬
‫לעשות משהו ודיי חפרתי לעצמי‬
‫(אוי ההרגלים הישנים האלה‪...‬‬
‫כל הזמן "תוקפים") ואז בבת אחת‬
‫קמתי מהספה לבשתי את בגדי‬
‫הספורט שלי ויצאתי להליכה‪.‬‬
‫אחרי ‪ 5‬דקות של הליכה באוויר‬
‫ובנוף הירושלמי (פשוט תענוג)‬
‫הצלחתי לחזור לעצמי לזמן מה‪,‬‬
‫זה היה פשוט נפלא‪.‬‬
‫ההליכה היום הייתה "האור בקצה‬
‫המנהרה" שלי‪ ,‬חזרתי הביתה‬
‫וטפחתי לעצמי על השכם שעשיתי‬
‫את זה למעני ואני זו שיכולה להביא‬
‫האור לקצה המנהרה שלי‪.‬‬
‫מאחלת לכם‪ ,‬שהמנהרה שלכם‬
‫תמיד תהיה מוארת‪ .‬אל תתנו לה‬
‫להיסגר‪ ,‬שתמיד תצליחו לראות‬
‫את האור בקצה המנהרה שלכם‪.‬‬
‫חיבוק‪ ,‬אורית‬
‫דבר היו"ר‬
‫לימור שטרן‬
‫תנו לגדול בשקט!‬
‫כמו שאני מתענגת על הילדות של‬
‫המתוקים שלי ככה אני מוצאת‬
‫עצמי מתרפקת לפעמים על‬
‫ילדותי שלי‪.‬‬
‫למי מכם שלא יודע גדלתי‬
‫בבת‪-‬ים‪ ,‬בשנות ילדותי לא ידעתי‬
‫שמדובר לדוגמא בעיר פשע‬
‫(למרות שקיות הקוק שנשטפו‬
‫מפעם לפעם בחצר בית הורי)‬
‫גדלתי בבית שומר מסורת‬
‫ונשלחתי לבית ספר דתי (הוא‬
‫היה הכי קרוב לבית) באופן טבעי‬
‫הצטרפתי לתנועת בני עקיבא‬
‫(הם היו אפילו עוד יותר קרובים)‪,‬‬
‫חיינו בבועה (לא‪ ,‬לא בשנקין)‪,‬‬
‫כשיצאנו למחנות קיץ לא הבנו‬
‫מדוע כולם מופתעים שאנחנו‬
‫לא "ערסים"‪ ,‬הינו ילדים טובים‪,‬‬
‫את שעות הפנאי בלינו תחת‬
‫השמש הקופחת של חופי בת‪-‬ים‬
‫המשגעים או בעיטור הסניף (ב"ע)‬
‫לקראת חודש אירגון (בחודשי‬
‫החורף)‪ ,‬הסתובבנו בחצאיות עד‬
‫לריצפה ופרמננט (סלסול קבוע)‬
‫של כבשים בשיער‪ ,‬הינו בטוחות‬
‫שאנחנו יפיפיות (כי אחרת קשה‬
‫להבין אך הרשנו לעצמנו להתחיל‬
‫עם "יפי הבלורית והתואר")‪ ,‬היום‬
‫במבט לאחור אנחנו מזועזעות‪,‬‬
‫כמה תמימות‪.‬‬
‫אני לא הייתי התלמידה הכי טובה‬
‫בכיתה (זה בלשון המעטה)‪ ,‬אני‬
‫זוכרת את עצמי חולמת בשעורים‪,‬‬
‫כותבת בשגיאות כתיב וננזפת‬
‫שוב ושוב ע"י מורותי שכן הייתי‬
‫מאד פיקחית והמשפט הקבוע‬
‫שלהן היה "את לא מממשת את‬
‫הפוטנציאל שלך"‪ ,‬בזמננו זה‬
‫היה המשפט שמגדיר היום ילדים‬
‫עם קשיים‪ ,‬זה שאני דיסלקטית‬
‫אני יודעת כבר שנים אבל אני‬
‫מניחה שאילו נולדתי בתקופה‬
‫הנוכחית היו כנראה מתיגים אותי‬
‫גם עם הפרעת קשב וריכוז או‬
‫משהו בסגנון ודוחפים לי רטלין‪.‬‬
‫מי שמכיר אותי יודע שקביעה זו‬
‫אינה מופרחת מן המציאות אולם‬
‫התוצאה הסופית (כך רובכם‬
‫אומרים) יצאה בכלל לא רע גם‬
‫בלי תרופות הפלא‪.‬‬
‫הייתה לי ילדות שמחה למדי‪,‬‬
‫בחרתי ללמוד אמנות כי שם‬
‫הצטיינתי‪ ,‬חיפשתי להצטיין‪,‬‬
‫חיפשתי לשרוד ומצאתי דרך‬
‫שתיחד אותי ותבדיל אותי מהקושי‬
‫שדבק בי‪ ,‬היום קראים לזה "חיזוק‬
‫חיובי"‪ ,‬בזכותו בניתי ערך עצמי‬
‫ושרדתי בכבוד את שנות התיכון‪,‬‬
‫יש לי חברים רבים עוד מימי בית‬
‫הספר ואני מרגישה אדם אהוב‪.‬‬
‫אני חושבת שהדבר שהכי מצער‬
‫אותי היום לשמוע זה הורים‬
‫המתארים את ילדם כילד כעוס‪,‬‬
‫גם לי יש ילד כעוס בבית ואני‪,‬‬
‫אני רק רוצה שתהיה לו ילדות‬
‫מאושרת ושמחה (זאת כמובן‬
‫לא סיבה מספיק טובה לדחוף‬
‫לו כדורי פלא משמחים) ואין זו‬
‫משימה פשוטה בכלל‪.‬‬
‫האם היום אנחנו בוחרים לילדנו‬
‫מסלול קבוע מראש? האם היום‬
‫ההישג חשוב יותר מהדרך?‬
‫האם אנו מגדלים את ילדנו לחברה‬
‫מנוכרת? התשובה היא כמובן‬
‫מורכבת הרבה יותר מילדותי‪.‬‬
‫היום הילדים גדלים עם הרבה מאד‬
‫אינפורמציה‪ ,‬הבת שלי שאלה אותי‬
‫לא מזמן "אמא‪ ,‬מה זה לבתר?"‬
‫(היא שאלה זאת בעקבות החדשות‬
‫הבלתי פוסקות על המבתר‬
‫מראשון) אני נאלצתי לסגור את‬
‫הרדיו ולהגיד לה שזה מלשון‬
‫"לוותר" (אני לא נוהגת לשקר לה‬
‫אבל וויתרתי)‪,‬‬
‫הם יודעים הכל על המדינה בה‬
‫הם גדלים ולא רק על העיר או‬
‫הישוב‪ ,‬הם מכירים את העולם‪ ,‬הם‬
‫שואלים שאלות ורוצים תשובות‬
‫מידיות (אם הגוגל יכול למה לא?)‪,‬‬
‫ילד שלא מתאים עצמו לקצב‬
‫נשאר מאחור‪ ,‬לא משתרך ומוצא‬
‫דרך מתאימה יותר‪ ,‬פשוט הולך‬
‫לאיבוד בענן האבק שמשאירים‬
‫חבריו המהירים‪ ,‬הילדים של היום‬
‫גולשים על פס רחב ולא עוצרים‬
‫לבדוק חללים בקרב‪ ,‬זאת אגב לא‬
‫אשמתם הם נולדו לתוך התחרות‪.‬‬
‫הרופאים‪ ,‬ההורים וצוותי החינוך‬
‫מצידם אוהבים את הילדים ולא‬
‫רוצים לראות אותם נפגעים או לא‬
‫מספיקים את העולם ולכן מצידים‬
‫אותם בחוגים‪ ,‬שעורי העשרה‬
‫וכמובן כדורים‪ ,‬הם שוכחים לעצור‬
‫וללמד את הילדים החמודים‬
‫למצוא ולחפש את עצמם‪ ,‬את‬
‫הדרך‪ ,‬את היצירתיות שבהם‪,‬‬
‫למצוא חברים טובים שילוו אותם ‪.‬‬
‫אני חלילה לא שופטת‪ ,‬אני עצמי‬
‫ניסיתי שיטות שונות בכדי לעזור‬
‫ליקר שלי‪ ,‬עשיתי זאת אחרי הרבה‬
‫מאד התלבטות‪ ,‬בין היתר קיימתי‬
‫שיחות עם הפסיכולוגית של בית‬
‫הספר‪ ,‬שאלתי והסברתי לה שאני‬
‫גדלתי עם קושי והסתדרתי אז‬
‫למה הוא לא יכול? היא השיבה‬
‫"למה לתת לו לסבול"‪ ,‬באמת‬
‫למה? האם מסלול חיי היה קבוע‬
‫מראש? האם יכולתי לממש את‬
‫"הפוטנציאל" שלי טוב יותר אילו‬
‫טופלתי אחרת? אין לי תשובה‪,‬‬
‫אישית לא הייתי רוצה חיים אחרים‪,‬‬
‫תמיד עשיתי מה שאני אוהבת‪,‬‬
‫תמיד ראיתי עצמי שייכת לקבוצה‬
‫הטובה ביותר‪ ,‬הפרמננט בשער‬
‫היה שיא האופנה בעיניי ולא‬
‫חשבתי שאני נראית כמו כבשה‪,‬‬
‫ראיתי את עצמי רק מול הקבוצה‬
‫שאיתי (לא היה אינטרנט‪ ,‬סקיפ‪,‬‬
‫ערוץ !‪ )E‬ולא את עצמי מול כל‬
‫העולם‪ ,‬אני מניחה שהיום זה יכול‬
‫היה להיות מאד שונה‪.‬‬
‫באהבה רבה‪,‬‬
‫לימור שטרן‪ ,‬יו"ר‬
‫מציאת הקול הפנימי שלי‪,‬‬
‫בחירה‪ ,‬הצהרה‪ ,‬עשייה‪.‬‬
‫משמעות גדולה יש למציאת הקול‬
‫הפנימי שלי‪ ,‬אותו רצון אישי או‬
‫במילים אחרות האמת שלי‪.‬‬
‫תהליך זה מחייב עצירה‪ ,‬הקשבה‪,‬‬
‫בחירה והתחייבותי לעצמי‪,‬‬
‫התחייבותי לבחירותיי‪.‬‬
‫הצהרה ברורה לעצמי ולסביבתי‪,‬‬
‫לומר בקול‪ ,‬בגלוי בפומבי‪.‬‬
‫לצאת לפעולה‪ ,‬להגשים‪ ,‬ליצור‪,‬‬
‫לעשות!!!‬
‫כאשר זה מתרחש‪,‬‬
‫או אז‪ ,‬אין דבר שיכול‬
‫לעמוד בפנינו‪...‬‬
‫זה מייצר רטט מדבק!!!‬
‫לפני שבועיים חגגנו עם האחייניות‬
‫המופלאות שלי‪( ,‬תאומות זהות)‬
‫בת מצווה‪.‬‬
‫לכאורה עבר די זמן כדי ש"אחזור‬
‫לשיגרת יומי"‪ ,‬אך לא כך‪ .‬אני עדיין‬
‫מרגישה בגופי את ההתרגשות‬
‫מהמעמד והאירוע שהן יצרו‪,‬‬
‫נפעמת מהחשיבה והעומק‬
‫שיש לילדות האלה בנות ה‪.12-‬‬
‫האירוע היה הכל פרט ל"בת‬
‫מיצווש"‪ .‬זה היה אירוע‪ ,‬טקס‪,‬‬
‫מעמד קדוש ומיוחד‪.‬‬
‫ברוח דברים אלה‪ ,‬אני רוצה לברך‬
‫את כולנו‪ ,‬שנדע ונאפשר לעצמנו‬
‫– להעיז‪ ,‬ללכת אחרי הלב‪ ,‬אחרי‬
‫האמת הפנימית שלנו‪ ,‬שנדע‬
‫לעצור‪ ,‬להתבונן‪ ,‬לחפש‪ ,‬להקשיב‬
‫ולמצוא את הקול הפנימי‪ ,‬את‬
‫הרצון‪ ,‬את העוצמה‪" ,‬האמת"‬
‫ואז – להתחייב‪ ,‬להצהיר ולעשות!!!‪.‬‬
‫כשזה קורה – זה מדויק‪ ,‬מעצים‬
‫ומדבק‪ ...‬את כל מי שבסביבה ‪! ...‬‬
‫חיבוקים גדולים וימים יפים‪.‬‬
‫להתראות בטוב‪ ,‬יהלי‬
‫חוויה זו התחברה בי‪ ,‬לטקס חופה‬
‫שערכתי לפני מספר חודשים לזוג‬
‫נשים שבחרו לקשור חייהן זו בזו‪.‬‬
‫זכיתי בהתרגשות עצומה‪ ,‬ליצור‬
‫טקס ייחודי‪ ,‬ברוח הטקס היהודי‬
‫המוכר ולייצר חוויה אחרת‪ ,‬שונה‪,‬‬
‫אז מה זה אדם? האם הוא מה‬
‫שאמר אתמול‪ ,‬או מה שהוא בוכה‬
‫עכשיו‪ ,‬או מה שישתוק בעוד רגע?‬
‫מתוך ייסורי איוב‪-‬חנוך לוין‬
‫טור אישי‬
‫חגי כהן‬
‫‪‬‬
‫אושרם של אנשים אינו בהכרח בדברים הטובים שיש להם‬
‫מכל דבר‪ ,‬אלא בלעשות את הטוב בכל דבר המגיע אליהם‬
‫דבר המנחה‬
‫יהלי גינצבורג‬
‫הבנות לאחר חשיבה ובחינת‬
‫המציאות בחרו לעלות לתורה‪,‬‬
‫כולנו יודעים שאין זה נהוג‪.‬‬
‫אין בנות‪ ,‬לתורה עולים בנים‪.‬‬
‫הן יצרו משהו חדש‪ ,‬אחר‪ ,‬מיוחד‪,‬‬
‫משמעותי‪ .‬הן הקשיבו לקולן‬
‫הפנימי‪ ,‬בחרו‪ ,‬התחייבו‪ ,‬הצהירו‬
‫ועשו‪ .‬הן יצרו אמירה‪ ,‬ופשוט‬
‫הדביקו את כולנו‪ ,‬הייתה העצמה‬
‫והייתה עוצמה‪.‬‬
‫במשך מספר חודשים הן‬
‫למדו‪ ,‬התכוננו והתהליך החל‬
‫לחלחל ולהשפיע על המשפחה‬
‫המצומצמת והמעגל המורחב‪.‬‬
‫אני אדם חילוני‪ ,‬ביקורי בבית‬
‫הכנסת מסתכמים בעיקר ב"קול‬
‫נדרי" ביום כיפור‪ ,‬אך אותה‬
‫השבת‪ ,‬בבית דניאל (ביהכ"נ‬
‫הרפורמי בת"א) יצרה עבורי חיבור‬
‫אחר וחדש – לאדם‪ ,‬למשמעות‬
‫שיש להקשבה לקולנו הפנימי‪,‬‬
‫לבחירותינו‪ ,‬לאופן פעולתנו‪,‬‬
‫לאהבה‪ ,‬למסורת וליקום‪.‬‬
‫ההתרגשות הייתה מהולה‬
‫בקדושה‪ ,‬הן שרו את הפרשה‪,‬‬
‫הן חיברו והקריאו דרשה שבחנה‬
‫באופן ביקורתי‪ ,‬מעמיק וחכם את‬
‫הקשר בין חייהן לפרשת השבוע‪.‬‬
‫חשתי מועצמת‪ ,‬מאושרת וגאה‪.‬‬
‫גאה על ילדות שמחוברות לעצמן‪,‬‬
‫למהות‪ ,‬לעוצמות‪ ,‬ליכולות שלהן‪,‬‬
‫ילדות שיודעות להוקיר את עצמן‬
‫ומשפחתן ומבינות את חלקן‬
‫בבריאה‪.‬‬
‫מיוחדת וחדשה לרוב המוזמנים‪.‬‬
‫שמנו דגש על קבלת השונה‬
‫והפיכתו לדומה‪ ,‬על הזכות והרצון‬
‫המשותף לכולנו לחוות אהבה‪,‬‬
‫לאהוב ולהיות נאהבים‪ .‬הודייה‬
‫לעוצמה והאומץ שהיו לנשים אלו‬
‫להודות ולקבל את האמת הפנימית‬
‫שלהן‪ ,‬ללכת אחריה‪ ,‬לבחור‪,‬‬
‫להצהיר וליצור הלכה למעשה‬
‫את מסגרת חייהן‪ .‬הוקרתי את‬
‫התהליך שעברו ההורים (תהליך‬
‫סובייקטיבי מורכב ומאתגר) ואת‬
‫קהל הסובבים שמקבל ומאפשר‪,‬‬
‫זו הייתה חגיגה אמיתית של אהבה‪.‬‬
‫הצהרה גאה‪ ,‬כנה ואמיתית אודות‬
‫מציאת הקול הפנימי‪ ,‬הכוח‬
‫שבבחירה והפירות שבעשייה‪.‬‬
‫בחדר הזה יש קסם‪ ,‬קורים שם דברים מול עיננו‪,‬‬
‫דברים שאי אפשר להסביר‪,‬‬
‫אני זוכר שישבתי שם‪ ,‬מחזיק חזק חזק‬
‫שכלום לא ישתחרר‪,‬‬
‫בכיתי‪ ,‬צחקתי‪ ,‬התרגשתי‪,‬‬
‫ישבתי‪ ,‬שכבתי‪ ,‬עמדתי‪ ,‬רקדתי‪,‬‬
‫והבמה שבפנים היא העולם שבחוץ‬
‫והעיניים‪ ,‬העיניים של כולם‬
‫עם מבט אוהב קריצה של טרוף‬
‫האהבה שכה הייתה חסרה לי‬
‫המגע‪ ,‬החום‪,‬‬
‫והסתכלתי מסביב והיה זה בשבילי‬
‫עולם אחר‪ ,‬עולם של טוב‬
‫מן עולם שהיה קיים בדמיון כבר הרבה שנים‬
‫וכל משפט היה משהו שונה‬
‫וכל מגע כל ריקוד כמו מן חטא קטן‬
‫וביום שאחרי ישבתי לכתוב‪:‬‬
‫אתמול‪,‬‬
‫קפאתי מקור על חטאים קטנים‪,‬‬
‫חטאים קטנים עם טעם מתוק‪,‬‬
‫חטאים קטנים עם סיכון גבוה‪,‬‬
‫והחזקתי חזק לא להגיע רחוק‪,‬‬
‫נבלעים בחושך ביו קירות לבנים‪,‬‬
‫אל תוך מצעד מלאכים כמו מעין ריקוד‪,‬‬
‫בלי חשבון‪ ,‬מן שעה משוגעת‪,‬‬
‫כמו מתוך סיפור‪ ,‬מן זמן אבוד‪,‬‬
‫הוצאנו החוצה דברים שהחזקנו‬
‫חזק בתוך הגוף‪,‬‬
‫רק שיח הלב בלי שיח השכל‬
‫ודיברנו ורקדנו והתחלנו לעוף‪,‬‬
‫נזכר ברגעי החטא של אתמול‬
‫חטאי המודע‪ ,‬חטאי הכיף‬
‫דיברנו‪ ,‬רקדנו‪ ,‬נגענו‪,‬‬
‫כמו מעל הקרקע ניסינו לרחף‬
‫חטאים קטנים עם טעם מתוק‬
‫חטאים קטנים שחטאנו יחד‬
‫במן שעה של טרוף‪ ,‬של שיכרון חושים‬
‫בלי שיפוט‪ ,‬בלי אף אחד‬
‫ובטח בלי הפחד‬
‫‪‬‬
‫קהילה יקרה‪,‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2011‬הלך לעולמו‬
‫אב‪ ,‬בעל‪ ,‬אח‪ ,‬וחבר קהילה יקר‬
‫– אסף וליאנו ז"ל‪.‬‬
‫בני משפחתו של אסף התגייסו‬
‫והקימו באישור האסיפה הכללית‬
‫של העמותה קרן מלגות לזכרו‬
‫שמטרתה לממן השתתפות של‬
‫סטודנטים בעלי יכולת כלכלית‬
‫מוגבלת בסדנאות הבוגרים‬
‫והנוער של העמותה‪ .‬הקרן נותנת‬
‫הזדמנות לאנשים מעוטי יכולת‬
‫כלכלית‪ ,‬אך בעלי רצון ומוכנות‬
‫לקבל את סט הכלים שמציעה‬
‫הסדנא‪ ,‬אותו סט כלים שעוזר‬
‫לכולנו לגדול‪ ,‬לצמוח‪ ,‬להשתפר‬
‫ולשפר‪.‬‬
‫על הקרן‪:‬‬
‫ועדת הניהול‬
‫ועדת הניהול של הקרן מורכבת‬
‫מנציגי משפחתו של אסף ז"ל‪,‬‬
‫אביטל וליאנו ודוד וליאנו‪ ,‬חברת‬
‫ועד העמותה‪ ,‬עפרה אייבר‪,‬‬
‫ושתי חברות קהילת מ‪.‬ל‪.‬א‪ ,‬יעל‬
‫שטיינברגר וענת לוי שהתנדבו‬
‫לשמש בתפקיד זה‪.‬‬
‫הקרן קבעה לעצמה מטרה‬
‫לממן השתתפות של סטודנט‬
‫אחד בכל אחת מסדנאות‬
‫הבוגרים והנוער‪ ,‬כל עוד‬
‫מקורותיה הכספיים יאפשרו זאת‪.‬‬
‫עד כה‪ ,‬מימנה הקרן השתתפות‬
‫של ‪ 15‬סטודנטים בסדנאות‬
‫הבוגרים ושל ‪ 2‬סטודנטים‬
‫בסדנאות הנוער‪ ,‬בשווי כולל של‬
‫‪.₪ 31,950‬‬
‫ערבי תרבות‬
‫כחלק מגיוס התרומות לקרן‪,‬‬
‫·‬
‫·‬
‫·‬
‫·‬
‫אז‪ ...‬איך זה עובד ?‬
‫חבר קהילה שמכיר מועמד‬
‫מתאים לסדנת בוגרים‪/‬נוער‪,‬‬
‫אשר עונה לקריטריונים שצוינו‬
‫לעיל‪ ,‬מתבקש להפנות מכתב‬
‫המלצה אל ועדת הניהול של‬
‫הקרן בו יפורטו הפרטים הבאים‬
‫על המועמד‪:‬‬
‫שם‪ ,‬גיל‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬מקום‬
‫מגורים‪ ,‬תחום עבודה‪ ,‬טלפון‬
‫וכתובת דואר אלקטרוני של‬
‫הממליץ והמומלץ‪.‬‬
‫תיאור המצב הכלכלי כפי‬
‫שחבר קהילה מכיר אותו‪.‬‬
‫התייחסות לתרומה אותה‬
‫מאמין חבר הקהילה שהמועמד‬
‫יוכל לקבל מהשתתפותו בסדנא‬
‫(מה‪/‬איך יקבל מהסדנה)‪.‬‬
‫שמות אנשי קהילה נוספים‬
‫המכירים את המומלץ‬
‫ועדת הניהול של הקרן שומרת‬
‫לעצמה את הזכות להיות בקשר‬
‫·‬
‫·‬
‫·‬
‫·‬
‫מוענקת בזאת ל___‬
‫____________‬
‫עם סיום סדנת‬
‫זו בחירתי _____‬
‫של עמותת מ‪.‬ל‪.‬א מ‬
‫רכז למודעות אישית‬
‫מפעל הנצחה זה‬
‫הוקם מתוך ידיעה‬
‫ברו‬
‫רה שלו אסף היה י‬
‫כול‪ ,‬היה תומך נלהב‬
‫ב‬
‫מטרת הקרן‪ ,‬שהיא‬
‫מתן הזדמנות נדירה‬
‫לאנ‬
‫שים‬
‫לקבל‬
‫סט‬
‫כ‬
‫לים‪,‬‬
‫שי‬
‫אפ‬
‫שר להם‬
‫לצ‬
‫מוח ולשפר את חיי‬
‫הם באופן מהותי‪.‬‬
‫מקום המ‬
‫אפ‬
‫שר‬
‫לאנ‬
‫שים‬
‫צמיחה אישית הינו‬
‫המקום‬
‫הראוי להנצחת זי‬
‫כרו של אסף ז"ל‪.‬‬
‫בהצלחה‬
‫חברי ה‬
‫קרן‪ :‬אבי‬
‫טל וליאנו‪ ,‬דוד וליאנו‬
‫ישיר עם הממליץ או המועמד כדי‬
‫לקבל באופן פרטי ואישי פרטים‬
‫נוספים במידת הצורך‪.‬‬
‫האישור הסופי להשקעת הקרן‬
‫במועמד המומלץ הינו בסמכות‬
‫ועדת ניהול הקרן בלבד‪.‬‬
‫תהליך קבלת ההחלטה מתבסס‬
‫על ההמלצות שיועברו לוועדת‬
‫הניהול ועמידה בקריטריונים‪.‬‬
‫התהליך הינו פנימי ולא יפורסם‪.‬‬
‫אנו מבקשים מחברי קהילה שיש‬
‫להם מועמדים מתאימים לקבלת‬
‫מלגה להפנות את‬
‫מכתבי ההמלצה שלהם עד‬
‫שבועיים לפני הסדנה הראשונה‬
‫בכל סבב לכתובת המייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כמה עובדות‪...‬‬
‫אנו מאמינים כי מחויבות‬
‫המועמד לתהליך ולפעילות‬
‫הסדנא היא חשובה‪ ,‬והיא מהווה‬
‫חלק אינטגרלי מהחלטתו לקחת‬
‫אחריות על חייו ועל תהליכי השינוי‬
‫שיובילו לשינוי ולהצלחה‪.‬‬
‫המועמד יתבקש להשתתפות‬
‫·‬
‫·‬
‫אם החלומות שלך אינם מפחידים‬
‫אותם הם אינם גדולים דיים‬
‫אלן ג'ונסון‪-‬סירליף נשיאת ליבריה‪ ,‬כלת פרס נובל לשלום‬
‫·‬
‫·‬
‫פנייתנו האישית אליכם‪ ,‬חברי‬
‫הקהילה אנו קוראים לכל אחד‬
‫מכם המכיר אדם אשר הינו בעל‬
‫אמצעים כלכליים מוגבלים‪,‬‬
‫שאינו יכול להרשות לעצמו לממן‬
‫את עלות הסדנא ואשר מעוניין‬
‫לעשות את הסדנא‪ ,‬ושלדעתכם‬
‫הסדנא יכולה לתרום לו רבות‬
‫ולעזור לו להגיע למקום טוב יותר‬
‫בחייו‪ ,‬לקחת יוזמה ולהפנות אלינו‬
‫מכתב המלצה‪ .‬בואו ונגרום יחד‬
‫לדברים לקרות‪.‬‬
‫לכל המעוניינים לתרום לקרן‬
‫כל מי מחברי הקהילה או מי‬
‫ממכריכם המעוניין לתרום לקרן‬
‫ולמטרתה החשובה‪,‬‬
‫ניתן להעביר תרומה בדואר‬
‫בהמחאה המשוכה על שם‬
‫"עמותת מ‪.‬ל‪.‬א מרכז למודעות‬
‫אישית בע"מ"‪ ,‬כתובת‪ :‬האוכמניות‬
‫‪ ,4‬הוד השרון‪ ,‬משפחת וליאנו‪.‬‬
‫עם קבלת התרומה תישלח בדואר‬
‫אל התורם קבלה של עמותת‬
‫מ‪.‬ל‪.‬א שעליה תצויין העובדה‬
‫שמדובר בתרומה לטובת קרן‬
‫המלגות על שם אסף וליאנו ז"ל‪.‬‬
‫מפגשי תרבות‪ -‬עלות‬
‫ההשתתפות במפגשי התרבות‪,‬‬
‫הינה מינימום ‪ ₪100‬לאדם ומהווה‬
‫תרומה לקרן‪.‬‬
‫כספי הקרן מנוהלים ע"י גזבר‬
‫העמותה ומבוקרים ע"י רו"ח של‬
‫העמותה‪.‬‬
‫דו"ח על פעילות הקרן ידווח לחברי‬
‫הקהילה אחת לשנה‪ ,‬במסגרת‬
‫האסיפה הכללית השנתית‬
‫שלכם‬
‫הועד המנהל‬
‫הקרן לזכרו של אסף וליאנו ז"ל‬
‫טור אישי‬
‫אורלי אסיה‬
‫הדרך אל עצמי‬
‫בתהליך הגילוי העצמי שלי‬
‫נוכחתי לדעת כי הדרך שלי אל‬
‫עצמי הייתה חסומה‪ .‬לא הבנתי‬
‫מה עוצר את ההסתכלות שלי‪.‬‬
‫למעשה נמצאתי שנים ארוכות‬
‫במעין מבוי סתום‪ ,‬כשחיי התנהלו‬
‫באותו אופן מבלי שאבין מדוע ואף‬
‫חמור מכך לא ידעתי שיש דרך‬
‫לשנות את מהלכם‪.‬‬
‫לעיתים הדרך מאתגר ורצופה‬
‫מכשולים‪ ,‬שעליי להסיר‪ ,‬אך אין בי‬
‫עוד פחד להמשיך ולצעוד ולפלס‬
‫נתיבים חדשים בשדות לא מוכרים‪.‬‬
‫בדיעבד בראייה לאחור שמחה‬
‫שלא המשכתי בהרגל הנוח‪,‬‬
‫שמשך אותי לכיוון המוכר‬
‫ומהצורך להתמודד עם הבלתי‬
‫נודע‪.‬‬
‫האם עדיף לא לדעת ולהמשיך‬
‫בהרגל ולחיות חיים שלמים של אי‬
‫הגשמה ומימוש עצמי? מי שיגיד‬
‫כן‪ ,‬שיבושם לו‪.‬‬
‫אני בוחרת לדעת שינויים ולפרוץ‬
‫גבולות בדרך אל עצמי‪.‬‬
‫יכולתי לחיות כך חיים שלמים‬
‫בלי לדעת מה אני לא יודעת‪,‬‬
‫בלי לדעת שלמעשה אני לא ממש‬
‫יודעת מי אני ולאן אני באמת‬
‫יכולה להגיע‪.‬‬
‫הצעד הראשון שנעשה בסדנא‬
‫לפני יותר משנה‪ ,‬היה צעד‬
‫אל‪-‬חזור‪ ,‬שממנו החלו לחלחל‬
‫לאט לאט התובנות והמעשים‬
‫שנעשו בעקבותיהם השילו מעליי‬
‫את הקליפות‪ .‬קליפות תחתיהן‬
‫הסתרתי את עצמי‪ .‬התחלתי‬
‫להתבונן במראה ולאהוב את מי‬
‫שאני‪ ,‬בכל מצב‪ .‬שילחתי לשלום‬
‫אנשים‪ ,‬מצבים ותחושות שעצרו‬
‫את האנרגיות החיוביות שלי ומנעו‬
‫ממני להתפתח במסע חיי אל‬
‫‪‬‬
‫הקרן להנצחת‬
‫אסף וליאנו ז"ל‬
‫מפיקה הקרן ערבי תרבות‬
‫הפתוחים לחברי הקהילה‬
‫ולאחרים‪ ,‬שבמרכזם מפגש‬
‫חברים והרצאה‪/‬מופע תרבות‪/‬‬
‫פעילויות משולבות הורים ילדים‬
‫ועוד‪...‬‬
‫מפגש ראשון התקיים בבית‬
‫משפ' לוי‪ ,‬ובמרכזו "בחירותי‬
‫מעצימות אותי" סיפורה האישי‬
‫של הגב' נורה גרינברג‪,‬‬
‫המפגשים מתקיימים בביתם של‬
‫חברי קהילה המעמידים את ביתם‬
‫לטובת פעילות הקרן בהתנדבות‪.‬‬
‫ועל כך תודתנו מכל הלב‪.‬‬
‫תכנית ערבי התרבות לשנת‬
‫‪ 2014-2013‬תפורסם בקרוב‪.‬‬
‫הקרן פועלת לייזום פעולות‬
‫התנדבות המשלבות עשייה‬
‫חברתית ותרומה לקהילה‬
‫ יפורסם בהמשך‪ ..‬מתנדבים‬‫יבורכו‪.‬‬
‫קרן‬
‫מילגות להנצחת‬
‫זיכרו של‬
‫אסף וליאנו ז"ל‬
‫איש יקר ואמיץ‬
‫עצמית בסך של ‪ 350‬ש"ח במקום‬
‫סך של כ‪ 2,280-‬ש"ח (הכוללים‬
‫עלות סדנא ‪ +‬לינה וארוחות)‪.‬‬
‫על המועמד להתחייב לקחת‬
‫חלק בכל ימי הסדנא כולל‬
‫המשוב‪ ,‬על פי כללי העמותה‪.‬‬
‫זהות מקבל המלגה תישמר‬
‫חסויה מפני משתתפי הסדנא‪,‬‬
‫ותהיה ידועה רק לנוגעים בדבר‪,‬‬
‫אלא אם יבחר המועמד עצמו‬
‫לחשוף את קבלת המלגה על ידו‪.‬‬
‫האושר‪.‬‬
‫החיים שלי החלו להשתנות ביום‬
‫בו פתחתי במסע לגילוי העצמי‪.‬‬
‫החיים הוליכו אותי‬
‫ואני הלכתי‬
‫מתוך אשכבה ‪ ,‬חנוך לוין‬
‫‪‬‬
‫מחפשים אותך‪..‬‬
‫ספוט לייט‬
‫חבי ואביחי אברנוק‪-‬ארז‬
‫שם‪ :‬חבי בוגרת סדנת ‪,120‬‬
‫אביחי בוגר סדנת ‪152‬‬
‫מקום מגורים‪ :‬תל אביב‪ ,‬עם עמרי‬
‫המקסים והחמוד שמכין לנו‬
‫מאכלים טעימים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫במה אתם עוסקים?‬
‫חבי ‪ -‬מאמנת לתקשורת ומנהיגות‬
‫בתחום העיסקי והאישי מנחת‬
‫קבוצות להעצמה וצמיחה עובדת‬
‫גם עם חברת תות של אלון גל‬
‫מרכזת ומנחה את כל תחום‬
‫קבוצות התמיכה לחוליי סרטן‬
‫ומחלות קשות במרכז מעגן‪-‬‬
‫תשקופת בירושלים ומנחה‬
‫קבוצות לציור אינטואיטיבי – כדרך‬
‫תרפויטית לשחרור מחולי ומקושי‪.‬‬
‫אביחי ‪ -‬קבלן ‪ ‬גמר ‪ -‬ביחד עם‬
‫שותפו לעסק "בעלי מלאכה"‬
‫בונים בתים ברמת גמר גבוהה‬
‫ויפה (כנסו לאתר)‬
‫‪www.bmybuilder.co.il‬‬
‫‪ ‬‬
‫איך הגעתם לתחום העיסוק‬
‫שלכם?‬
‫חבי ‪ -‬הגעתי לתחום האימון לאחר‬
‫שחיפשתי תחום שיביא אותי‬
‫לצעד הבא שלי‪ ...‬עבדתי שנים‬
‫כתפאורנית בטלויזיה ובתאטרון‬
‫יצרתי והפקתי הצגות ותוכניות‬
‫ובאיזה שהוא שלב הרגשתי‬
‫שמיציתי ואני רוצה לעשות משהו‬
‫בשביל הנפש שלי – כבשתי כל‬
‫פיסגה אפשרית ורציתי להתעסק‬
‫רק עם מה שמעניין אותי ולכך‬
‫הגעתי לקורס אימון בידיעה שאת‬
‫האמנות לא אעזוב לעולם כי זה‬
‫בילד אין‪ .‬ומשם הכל היסטוריה‬
‫כמו שאומרים‪.‬‬
‫סיימתי את הכשרת מאמנים‬
‫ובמקביל עבדתי במרכז לחולי‬
‫סרטן שהגיעו אליי בעקבות אימי‬
‫שנפטרה מסרטן‪ ...‬זו היתה דרך‬
‫מעולה עבורי לאגוף את הפחד‬
‫ולעזור לאותם אנשים הזקוקים‬
‫לנקודות אור ותמיכה בחייהם‬
‫וכך הקמתי לפניי תשע שנים‬
‫את הסטודיו לאמנות במרכז‪...‬‬
‫החלום שלי היה לשלב בין האימון‬
‫לבין העבודה שלי עם החולים‬
‫ובהדגמה באחת הסדנאות על‬
‫חלום קפצתי ואמרתי "רוצה אני"‬
‫(מה שנקרא בשפה הסדנאית‬
‫תשוקה בוערת)‪ ...‬והצהרתי‬
‫על החלום שלי ‪ ....‬וכך הוא יצא‬
‫לדרך‪...‬‬
‫כיום החלום חי ובועט ומתפתח‬
‫ובע"ה אני בדרך להביא את‬
‫הפעילות של המרכז בירושלים‬
‫גם לתל אביב‪.‬‬
‫מאז פיתחתי סדנא שהיא מובנת‬
‫לתמיכה בחולים בבני משפחה‬
‫ובזוגות – בעוד כחודש עולה פיילוט‬
‫ראשון של אמהות ובנות ביום פינוק‬
‫לאמהות חולות ובנותיהן‪.‬‬
‫ככה נראה חלום בעשייה!!‬
‫בתחום העיסקי בו אני עובדת‬
‫עם אלון גל מול חברות אירגונים‬
‫ועסקים קטנים‪ ,‬המטרה היא‬
‫להביא אותם לרמת השגיות‬
‫ותוצאות יותר טובות מתחום‬
‫העיסקי ועד ימי גיבוש‪ ,‬הנעה‬
‫לפעולה ותקשורת נכונה‪.‬‬
‫אביחי ‪ -‬הגיע לתחום הקבלנות‬
‫לאחר שסיים לימודי עיצוב פנים‪.‬‬
‫יחד עם חבר משותף שלמד‬
‫אדריכלות החליטו להקים עסק‬
‫שימנף את שני התחומים לרמת‬
‫ביצוע וגמר ברמה הטובה ביותר‪.‬‬
‫כיום הם עובדים עם מעצבים‬
‫ואדריכלים מהשורה הראשונה‬
‫ועושים חייל בעבודתם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 10‬שנים מהיום ‪-‬‬
‫קודם כל בריאות‪ ...‬ועם עוד ילד‪/‬ה‬
‫חמוד‪/‬ה שאלוהים יביא לנו‪...‬‬
‫אני‪-‬מפתחת את כל תחום‬
‫הקבוצות הבין אישיות (בין אם זה‬
‫חולים הזקוקים להכוונה ותמיכה‬
‫ועד מעגליי נשים‪ ,‬חד הוריות‬
‫ועוד)‪ ..‬מוציאה ספר וחיה את‬
‫החיים הכי פאן שאפשר‪.‬‬
‫כמה‪ ‬אנשים אתם מכירים‬
‫שאוהבים את העבודה שהם‬
‫עושים?‪...‬‬
‫אני מודה ומוקירה כל יום על כך‬
‫ומאחלת לעצמי ולאביחי עוד‬
‫הרבה שנים של שמחה ואושר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אביחי ‪ -‬מפתח את תחום‬
‫הקבלנות לייזמות עיסקית‬
‫ונדלני"ת וחי את חייו בשלווה‬
‫ואושר שמחה ובריאות‪.‬‬
‫איך הכרנו?‬
‫לפני שלוש וקצת שנים ערב‬
‫יום העצמאות היתה מסיבה‬
‫של הסדנא בישוב בורגתה‪...‬‬
‫אני הייתי אז בביתי אי שם על יד‬
‫המדבר בישוב אלון וג'ודי חברתי‬
‫המדהימה התקשרה אליי ואמרה‬
‫לי אין את חייבת להגיע למסיבה‬
‫אני שהיתי באותם ימים לא הכי‬
‫במצב רוח נפרדתי מחברי שהיה‬
‫את‪/‬אתה ‪ ..‬חברים יקרים בקהילה‬
‫המתמחים בבניית אתרים‪ ,‬עיצובם‪,‬‬
‫תפעולם והבנתם‬
‫המוכנים לתרום מזמנם‪ ,‬כישוריהם‬
‫ומומחיותם‪,‬‬
‫ואת‪/‬אתה שהמחשב כסביבת‬
‫עבודה טבעי ונוח לך‬
‫והוא כ"שפת האם" השנייה שלך‬
‫אז והייתי בטקס של הישוב ורק‬
‫סיבה אחת קטנה נתנה לי לתרץ‬
‫שאני לא יכולה‪.‬‬
‫אבל ג'ודי מי שמכיר אותה "ביג‬
‫מאמא" אי אפשר עליה‪.‬‬
‫לא עזבה אותי עד שאמרתי טוב‪....‬‬
‫ברבע לשתיים עשרה בלילה‬
‫נסעתי לכיוון המרכז‪ ...‬והגעתי‬
‫למסיבה ו‪ ....‬כן שם ראיתי את‬
‫האיש עם החיוך ושמחת החיים‬
‫הכי מדהימים שיכולים להיות‬
‫ומשם‪ .....‬הכל היסטוריה‪.‬‬
‫(גם דורית המהממת נכנסה‬
‫לתמונה ושידרגה לנו סופ"ש ללא‬
‫ידיעתי ביחד‪ ,‬בקיצור היו הרבה‬
‫שותפים ל"פשע " הכי נכון שיש)‬
‫‪ ‬‬
‫בזמננו הפנוי התחביבים שאנחנו‬
‫אוהבים לעשות ביחד‪:‬‬
‫אוהבים לחיות את החיים‪,‬‬
‫מסעדות‪ ,‬טיולים חו"ל‪ ,‬הצגות‪,‬‬
‫סרטים‪ ,‬ומידי פעם יציאות‬
‫למועדונים לרקוד – מה שנקרא‬
‫לקרוע את העיר‪.‬‬
‫בעיקר אוהבים לשבת בבית‬
‫ולראות סרט טוב‪ ,‬מארחים אצלנו‬
‫על הגג חברים‪ ‬ומשפחה‬
‫ולצחוק הרבה‪...‬‬
‫יש לנו תחביב לבשל ביחד‪...‬‬
‫שנינו בשלנים כך שאביחי הסו שף‬
‫ואני השפית (כך הוא טוען)‪ ...‬וזו‬
‫חוויה אדירה – כייף לנו להתעסק‬
‫במטבח ביחד חוויה ממולצת ועל‬
‫הדרך מרימים לחיים ומוסיקה‬
‫ובכלל החגיגה מתחילה‪...‬‬
‫עושים הליכות קבועות בפארק‪...‬‬
‫אני הולכת באופן קבוע לחדר‬
‫כושר (אביחי בינתיים רק חולם)‬
‫אביחי אוהב אופנועים וג'יפים‬
‫דרך אגב התחביב הכי אהוב שלו‬
‫זה לשבת מול המחשב ביד ‪2‬‬
‫ו"לחפש" לו ג'יפ‪....‬‬
‫עוד מנהג קבוע ומומלץ‪ ,‬כל יום‬
‫שישי קודש קודשים אין עבודה‬
‫יוצאים לארוחת בוקר מפטפטים‬
‫זמן איכות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ולסיום‪..‬‬
‫לפניי כמה חודשים אחריי‬
‫הפסקה ארוכה מסדנאות‬
‫החלטנו לעשות סדנא ביחד‪...‬‬
‫אני רוצה לאמר לכם שהחוויה‬
‫מרתקת ומעצימה‪ ,‬מרגשת‬
‫וכייפית ‪ -‬כל כך הרבה דברים‬
‫צחוקים בכי רגש חיבוק‬
‫התקרבות לגעת להבין לתמוך‬
‫הכל מהכל‪ ...‬איך אביחי אומר‬
‫"מרוב שבכיתי אני זקוק‬
‫לאינפוזיה"‪ ...‬התחושה מעצימה‬
‫ומקרבת מאד מומלץ בחום‪.‬‬
‫אותך אנו מבקשים להירתם‬
‫ולהתגייס לעבודה בצוות משותף‬
‫שממש רוצה לתרום לעמותה‬
‫ולשדרג עבורה את האתר הקיים‬
‫אז אם הינך בענין‪..‬‬
‫כישורייך התקבלו‬
‫בברכה רבה‬
‫אנא‪ ,‬צרו עימנו קשר בהקדם האפשרי‬
‫למייל‪[email protected] :‬‬
‫כי המלאכה מרובה‬
‫והמשימה כבר‬
‫מרובה‬
‫כי המלאכה‬
‫ממתינה‬
‫והמשימה כבר ממתינה‬
‫באהבה מאיתנו‬
‫ועד העמותה‬
‫‪‬‬
‫מיכלי‬
‫הנוער איתנו‬
‫אורית ובועז אור‬
‫תודה‬
‫רבה‬
‫לך‪,‬‬
‫מיכל‬
‫תודה למיכל רוזן‬
‫מיכל שימשה כנציגת הועד בפעילות‬
‫הנוער במהלך כמעט שתי קדנציות‪ .‬‬
‫במהלכן ליוותה את הפעילות בנוכחותה‬
‫במרבית הפעילויות‪ .‬היא שימשה עבור‬
‫הצוות הסמן הימני בכל הקשור לחוק‬
‫הנוער ועיניה היו ערניות ופקוחות להסב‬
‫את תשומת ליבנו לבני נוער שיש לשים‬
‫לב אליהם באופן מיוחד‪ .‬‬
‫בני הנוער מכירים אותה כחלק מהצוות‬
‫ועם חלקם יצרה מיכל קשר אישי גם‬
‫מחוץ לכתלי הסדנא‪ .‬‬
‫בשנה שעברה יזמה מיכל פעילות נוער‬
‫בנושא גבולות בהתנהגות מינית בגיל‬
‫ההתבגרות והיתה שותפה להנחייתה של‬
‫סדנא זו שהיתה חשובה וטובה‪.‬‬
‫אנו מוקירים את תרומתה ואת אהבתה‬
‫לבני הנוער‪ .‬תפקידה דרש נוכחות פעילה‬
‫בסדנאות סופ"ש‪ ,‬בסדנאות קצרות‪,‬‬
‫בישיבות צוות‪ ,‬בערבי מבוא ופגישות‬
‫הכנה וכל אלו בנוסף למשימותיה‬
‫כחברת ועד וכעובדת סוציאלית העובדת‬
‫סביב השעון עם בני נוער בסיכון‪ .‬‬
‫על כך אנחנו מודים לך מיכל ויודעים‬
‫שזה לא מובן מאליו‪ .‬‬
‫תודה על נתינתך ופועלך‪ .‬‬
‫בהצלחה רבה‪ ‬‬
‫מזמינים אותך להמשיך להיות חלק‬
‫מפעילות הנוער גם ללא הכותרת של‬
‫נציגת הועד‪ .‬‬
‫בהזדמנות זו נאחל ללימור‪ ,‬יו״ר הועד‬
‫מחליפתה של מיכל הצלחה והנאה‬
‫בתפקיד רציני זה‪ .‬‬
‫חיבוק‬
‫בעז ואורית‪ ‬‬
‫תפקיד שלך יותר טוב ממך!‬
‫אותנו כי אין מישהו שיכל לעשות את ה ובמיוחד בשבילי בפן האישי‪,‬‬
‫מיכלי‪ ,‬עצוב שאת עוזבתאז קודם תודה לך על תקופה נהדרתם! ליווית אותי בכל תקופת‬
‫אולי רק טוב כמוך! ;) סופית מאז שהגעתי לסדנא ועד היו הכיר ולחוות את הסדנאות‬
‫הקשבה ו‬
‫תמיכועהזרתאיןלי כשהיה לי הכי קשה! שמחתי חישבויצאקיםלי לובהצלחה בהמשך‬
‫העלהתבגרות שלי‬
‫הימה! אוהבת המון נשיקות‬
‫איתך כי את פשוט מד‬
‫קורל מימון ;)‬
‫‪‬‬
‫על תקואפההובה תודה רבה‬
‫מדהימה‬
‫זואיתהיינותלהאותרך כל הדרך!!‬
‫ועכשיו זה הזקומןפה מדהימה‬
‫ולהמשיך הלא להיפרד‬
‫ה!! רוצה‬
‫להתהוקודותפהלך מכל ליבי על‬
‫אדם מיו הזו את בן‬
‫ויחיד שאיןחדכ במינו אחד‬
‫ושמחה כ"כ מוהו בעולם‬
‫אדם מיו שהכרתי בן‬
‫אותך המוןחד הכמוך! אוהבת‬
‫המון ושיהי מון‪ ‬המון‬
‫הצהלחהרבה הרבה‬
‫הרבה ב‬
‫בטוחה ה בהמשך‬
‫דרכ‬
‫הייהך‪ ,‬דר שבהמשך‬
‫כתמו הדרךכך מדהימה‬
‫מתגעגעת איתנו!! כבר‬
‫ואוהבתת הכי בעולם‬
‫ומקווה ת הכי שיש‬
‫ותבואי לבשנקשמור על קשר‬
‫ר!!‬
‫עמית חלוואני‬
‫נציג הועד‬
‫עידו אוחיון‬
‫אחרי ‪ 3‬שנים של פעילות התנדבותית‬
‫למען הנוער שבקהילה ‪ ,‬מיכל פורשת‬
‫לעשייה אחרת בתוך הקהילה‪.‬‬
‫מילים חמות רבות נאמרו ואף נכתבו‬
‫כאן על פועלה של מיכל לאורך השנים‬
‫האחרונות כאחראית על פעילות הנוער‬
‫מטעם הוועד‪ ,‬אני רוצה לנצל הזדמנות‬
‫זו ולשתף בנימה אישית קצת על מיכל‬
‫כאדם‪ ,‬שהכרתי מאחורי הקלעים ולאורך‬
‫העבודה המשותפת איתה בוועד‪.‬‬
‫מיכל שדואגת ‪ ,‬מיכל שמקבלת טלפונים‬
‫מבני נוער בשעות שונות ומשונות ולא‬
‫בעיניני הסדנא אלא כמי שהתחברו אליה ‪,‬‬
‫סמכו עליה‪ ..‬ביקשו עצתה ‪.‬‬
‫בני נוער שחלקו עימה לא פעם נושאים‬
‫שהיא היתה הראשונה לשמוע ולתת‬
‫כתף ועיצה‪ .‬צעירים וצעירות בעיצומו‬
‫של גיל ההתבגרות המאתגר ששיתפו‬
‫בהתלבטויותיהם וחלקו כאביהם‬
‫שמחותיהם‪.‬‬
‫מיכל שבאמת דאגה להם‪.‬‬
‫היה לי נעים ומלמד לראות את רוח‬
‫העשייה והההתנדבות של מיכל‪,‬‬
‫אשר (יחד עם כל צוות הנוער) לקחה‬
‫את תפקידה זה‪ ,‬במסירות ורגישות‬
‫והתייחסה לצרכים היחודיים של סדנאות‬
‫הנוער ובני הנוער‪ ,‬תוך איזון בין מסגרת‬
‫העמותה וכלליה אל מול צרכי הנערים‪ .‬‬
‫מיכל ייצגה את האינטרסים והצרכים של‬
‫בני הנוער בנאמנות ובנחישות בישיבות‬
‫הוועד ודאגה שנושא זה‪ ,‬למרות שאינו‬
‫מצוי בליבת העשייה של העמותה‪ ,‬יהיה‬
‫תמיד במרכז העניינים ויוקצו לו המשאבים‬
‫והצרכים הנדרשים לו‪ .‬לאחר שלוש שנים‬
‫אינטנסיביות של פעילות בליווי הנוער אני‬
‫יכול לקוות שהמסירות והמקצועיות אשר‬
‫אפיינו את פעילותה‪ ,‬ישפיעו על כולנו‬
‫בעמותת מלא‪.‬‬
‫‪ ‬בעיני‪ ,‬רגעים כאלו הם זמן טוב לעצור‬
‫רגע‪ ,‬להוקיר תודה ולהעריך אנשים‬
‫שתורמים רבות מזמנם וממרצם‪ ‬‬
‫ונרתמים לטובת פעילויות החשובות‬
‫בעיניהם ועושים זאת בהתנדבות מלאה‪.‬‬
‫המלצות ופינוקים‬
‫לגוף‪ ,‬לראש ולנשמה‬
‫מוזיקה‬
‫יאיר הלר‬
‫מוזיקה‬
‫ממפורד אנד סאנס ‪-‬‬
‫הלהקה הכי גדולה הבאה‪.‬‬
‫אני זוכר את היום ההוא‪,‬‬
‫בעודי ברכבי בדרך ל‪ ...‬ומאזין‬
‫בהתלהבות‪ ,‬לראשונה‪ ,‬לצלילי‬
‫שיר בשם‪ yellow :‬של להקה‬
‫אלמונית בשם קולדפליי‪.‬‬
‫אצתי רצתי לרכוש את האלבום‪,‬‬
‫הראשון‪ ,‬של הלהקה והתאהבתי‪.‬‬
‫לרגע אחד קטן היא הייתה הלהקה‬
‫שלי‪ .‬רק שלי‪ .‬שלוש דקות חלפו‬
‫והלהקה הייתה עדיין שלי‪ ,‬ושל‬
‫עוד עשרות מיליוני אנשים ברחבי‬
‫העולם‪ .‬ויתרתי‪.‬‬
‫ולמה נזכרתי בכך‪ -‬הנה להקה‬
‫שהייתה לרגע רק שלי אך מאז‬
‫טקס פרסי הגראמי האחרון‪ ,‬בה‬
‫זכתה בפרס אלבום השנה‪ ,‬היא‬
‫דקה ועשרים לפני שתהפוך למגה‬
‫הלהקה הרשמית של העולם‬
‫החופשי כולו‪ ,‬לפחות של ארה"ב‪.‬‬
‫אשר לי ‪ -‬אני נחשפתי אליה‪,‬‬
‫לגמרי במקרה‪ ,‬בשל קליפ אחד‬
‫נפלא‪ .‬יצירת מופת קטנה שעוד‬
‫נחזור אליו‪.‬‬
‫מדובר ב‪mumford and sons‬‬
‫הבריטית ובאלבומה הנוכחי‬
‫"‪."babel‬‬
‫האקלים המוסיקלי האמריקני‬
‫העכשווי‪ ,‬שאינו ריהאנה וטיילר‬
‫סוויפט‪ ,‬כבר הכשיר את הבסיס‬
‫לבוא הלהקה‪ .‬להקות אמריקאיות‬
‫נפלאות מצליחות (ומומלצות‬
‫בחום) כמו‪fleet foxes :‬‬
‫ו‪ - midlake-‬השיבו לתודעה‬
‫האמריקאית מוסיקה עממית‬
‫ופולקלוריסטית שמקורה דווקא‬
‫בפולק הבריטי‪ ,‬המושפעת מן‬
‫התרבות הקלטית‪ .‬צלילה החמים‬
‫הם הבסיס למה שמכונה הפולק‬
‫האמריקאי‪.‬‬
‫על בסיס הצלחה זאת‪ ,‬הגיחה‬
‫בסערה להקה בריטית מלונדון‬
‫ ממפורד אנד סאנס שהוקמה‬‫בשנת ‪ ,2007‬על ידי מנהיג‬
‫הלהקה והסולן מרקוס ממפורד‬
‫בעל הקול הנפלא‪ .‬הוא צירף‬
‫אליו ‪ 3‬מוזיקאים בריטים והקנה‬
‫לה צליל דומיננטי של גיטרות‪/‬‬
‫אקורדיון ומנדולינות על חשבון‬
‫בס‪/‬תופים‪/‬קלידים‪.‬‬
‫המוסיקה של הלהקה סוחפת‪,‬‬
‫כמו גם ההופעות החיות‪ ,‬והרוח‬
‫הכללית היא טרובדורית ועממית‪.‬‬
‫הטקסטים נוגעים לא אחת‬
‫באלמנטים דתיים ונפשו ורוחו‬
‫של האדם מצויה במרכזם‪.‬‬
‫בסיום האלבום הומאז' לסיימון‬
‫וגרפונקל והוא כולל רצועות‬
‫שנשמעות כמו גרסה בריטית‬
‫עדכנית של קרוסבי סטילס נאש‬
‫ויאנג או הרכבים הרמוניים של‬
‫פעם כמו פיטר פול ומרי‪.‬‬
‫ממפורד עצמו ניחן בקול ייחודי‬
‫– ומזכיר בעוצמתו ובאופן ההגייה‬
‫את קט סטיבנס‪.‬‬
‫הקטע‪lover of the light :‬‬
‫הוא מייצג נאמנה של הלהקה‪,‬‬
‫המוסיקה והמסרים‪ ,‬והקליפ שלו‬
‫הוא יצירת אמנות של ממש‪.‬‬
‫השיר והקליפ‪ ,‬שבמרכזו אדם‬
‫נטול ראיה‪ ,‬עוסקים בזה שהאדם‬
‫בן התרבות המערבית מצוי‬
‫ברדיפה מתמדת וחש‪ ,‬לא אחת‪,‬‬
‫חוסר שליטה על חייו כאילו הוא‬
‫‪ .over the cliff‬בשל כך הוא‬
‫מאבד את היכולת התמימה‬
‫לחוות את הטבע ואת אותם כוחות‬
‫טבעיים ופשוטים אך מרגשים‬
‫שמרכיבים את העולם שמסביבו‪.‬‬
‫אילו יכול היה רק לחדול לרגע‬
‫ולחוות בחושיו הבלתי אמצעיים‬
‫את היקום ואת הטבע בהתגלמותו‬
‫היה‪ ,‬אולי‪ ,‬חדל מרדיפתו‪ .‬ועוצר‪.‬‬
‫אם בינינו חברים המחפשים‬
‫מוסיקה אמיתית‪ ,‬מלאת לב‬
‫ונשמה ובסיס עממי ‪ -‬ורגע‬
‫לפני שאמריקה הגדולה תפגע‬
‫באותנטיות של ההרכב הנפלא‬
‫הזה ומרקוס יינשא לכוכבת‬
‫הוליוודית‪ ,‬זהו האלבום‪.‬‬
‫אייל‬
‫יצחק לאי‬
‫ב‬
‫ברכות‬
‫ן‬
‫ד‬
‫‪ 7.6‬ו‬
‫ד‬
‫‪1.5‬‬
‫קובי לאי‬
‫‪9.5‬‬
‫נתי אבר רן סגל‬
‫ה איטח‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫איציק קטרי‬
‫‪ 23.5‬הם ‪0.6‬‬
‫אב ‪26.5‬‬
‫א‬
‫שוש סקורניק ‪1.5‬‬
‫תי‪.5‬א‪1‬נ‪2‬טוניץ‬
‫‪1.5‬‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‏ ‏עק‏‪.5‬‏ב‏מ‏ז‏ר‏ח‏י‏‬
‫‪5‬ל‪.‬יכ‪1‬ט‪1‬נשטיין‬
‫נילי לבנה‬
‫שרונה נחמן‬
‫‪21‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪12.5‬‬
‫ה ברזלי‬
‫ק‬
‫אסתר‬
‫סימו‬
‫נ‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫ע‬
‫שטראוס‬
‫‪ 1.5‬נבר‬
‫ר‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫גיל אקרמן‬
‫בן אר‬
‫אי ‪24.5‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ב‬
‫‪24.5‬‬
‫ו‬
‫סמדר ‪27.5‬‬
‫‪ 28.5‬לג‬
‫נעמה צור‬
‫דנ‬
‫‪5‬ה‪4.‬אסא‬
‫פז הר‪-‬פז‬
‫‪ 2.6‬נ‬
‫י‬
‫צ‬
‫ה‬
‫‪.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪25.5‬פז‬
‫ב‬
‫מיכל היקרי‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫‪21.5‬‬
‫לכל ילדזל טוב‬
‫עופרה מאור‬
‫מאי י‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫‪14.6‬‬
‫ת‬
‫שכל י‪-‬יוני‬
‫ית מירו‬
‫‪ 9.5‬לבנת‬
‫יהיה םו‬
‫שמר‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫ח‬
‫‪6‬‬
‫גיגה‬
‫מרב‬
‫רון ולטר‬
‫ש‬
‫ר‬
‫גלפרין‬
‫ע‬
‫ב‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪6.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫נ‪6‬ב‪.‬ר פואה דוד ‪22.5‬‬
‫יובל אור שחף‬
‫סיון קדם‬
‫‪18‬‬
‫‪ 24.5‬אתי‪19.5‬‬
‫ן‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ר‬
‫‪22.5‬‬
‫מיכל‬
‫איריס עוז‬
‫מיר‬
‫ב‬
‫ג‬
‫‪2‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫‪.6‬‬
‫ט‬
‫‪6.5‬‬
‫‪12.5‬‬
‫יאול‬
‫רמית ‪24.‬‬
‫ע‬
‫מ‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫ר‬
‫ר‬
‫א‬
‫פ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫מיכל ה‬
‫כ ‪5‬‬
‫א‬
‫ק‬
‫רנ‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫‪14.5‬אופמן פר‪.6‬ת‪4‬גרינוולד הדס קורב‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 11.‬חסון‬
‫‪4.5‬‬
‫אורי‪.5‬זו‪8‬נ‪2‬נפלד‬
‫ספר‬
‫האם זו המלצה על ספר?‬
‫לכתוב על הספר "בבקשה‬
‫תשגיחי על אמא" מאת קיונג‪-‬‬
‫סוק שין‪ ,‬זה יכול להיות בדרך‬
‫של המלצה על קריאתו‪ .‬ספר‬
‫מדהים‪ ,‬מרגש‪ ,‬מעורר הזדהות‪,‬‬
‫בכל מקרה מחשבות‪ .‬מחשבות‬
‫על המשפחה‪ ...‬כל אחד מהמקום‬
‫שלו‪ ...‬כאמא? כבן‪/‬בת של אמא?‬
‫כבן הזוג? כאח‪/‬אחות?‬
‫מספר אחד יכולים להיכתב כמה‬
‫ספרים אם כל אחד היה רושם‬
‫המחשבות שמציפות אותו בזמן‪...‬‬
‫ולאחר‪...‬קריאת הספר‪.‬‬
‫אז כרגע אני מוצפת במחשבות‬
‫משלי‪ ,‬מזמינה אתכם לעשות‬
‫כמוני‪.‬‬
‫מכיוון שהכתיבה שלי ספונטנית‪,‬‬
‫שוטפת‪ ....‬מוצאת עצמי מתקשה‬
‫לבחור מאיזה מקום במשפחה‬
‫המחשבות העיקריות שלי‪.‬‬
‫אני אמא‪ ,‬אני גם אישה של‪...‬‬
‫אני אחות‪ ,‬אני אפילו סבתא‪.‬‬
‫למה אני צריכה לבחור רק תפקיד‬
‫אחד? מכולם מתעוררות אותן‬
‫שאלות‪ .‬האם הבחירות שלי בחיים‬
‫הן באמת שלי?‬
‫האם אנחנו בוחרים בעיקר על פי‬
‫מה יגידו?‬
‫עפ"י מה מצפים מאתנו?‬
‫פשרות הן חלק מן החיים‪ ,‬אבל‬
‫עד כמה?‬
‫מה חלקן של הבחירות לפי מה‬
‫שאני באמת רוצה‪ ,‬ממה שאני‬
‫נהנית?‬
‫התשובה שלי פחות חשובה‬
‫לקורא‪ ,‬כל אחד ישאל את עצמו‪,‬‬
‫מה שחשוב בעיקר‪ ,‬שהמחשבות‬
‫האלה הובילו אותי להקדיש זמן‬
‫לחשוב על עצמי‪,‬‬
‫על ההנאות שלי‪ ,‬מה חשוב לי‪.‬‬
‫הקדשתי זמן לעצמי‪.‬‬
‫אני‪.‬‬
‫הבהרה‬
‫ימי ההולדת נבחרים על פי שני קריטריונים בלבד ולמערכת מהמלא אין יד בבחירת השמות‪.1 .‬גברים‪/‬נשים‬
‫‪ .2‬ותיקי סדנא וצעירי סדנא‪ .‬אנו מביאים נגיעה קטנה בלבד מתוך כ‪ 300-‬ילדי יום הולדת לכל עיתון‪.‬‬
‫מטרתנו היא להרחיב את המדור בעזרת ברכות שלכם שתישלחנה אלינו ותפורסמנה בעיתון‪.‬‬
‫אנו מזמינות אתכם לשלוח ברכות בנות ‪ 50-5‬מילה ליקיריכם‪.‬‬
‫מזל טוב♥‬
‫מאמר‬
‫אלכס זיו‬
‫ההשקעה הטובה ביותר‬
‫מהי ההשקעה הטובה ביותר‬
‫שתוכלו לעשות עכשיו?‬
‫האם זה בנדל"ן‪ ,‬בבורסה‪ ,‬בניירות‬
‫ערך‪ ,‬בנכס אחר?‬
‫מה היא ההשקעה עם ההחזר‬
‫הגבוה ביותר?‬
‫התשובה היא פשוטה‪,‬‬
‫ההשקעה הטובה ביותר שתוכלו‬
‫לעשות בכל נקודת זמן היא‬
‫ההשקעה בעצמכם‪.‬‬
‫רואים את זה שוב ושוב‪ ,‬הסיפור‬
‫הזה מספר את עצמו‪,‬‬
‫אנשים שמשקיעים בעסק שלהם‬
‫יותר ממה שהם משקיעים‬
‫בעצמם‪ ,‬מתקדמים עד לנקודה‬
‫מסוימת ואז יום אחד‪ ,‬חוסר‬
‫ההשקעה שלהם בעצמם גורם‬
‫להיפוך המצב‪ ,‬לנסיגה לאחור‪.‬‬
‫העניינים שלנו‪ ,‬הדברים החיצוניים‬
‫בחיינו חייבים להתאזן עם מי‬
‫שאנחנו‪ ,‬זאת הסיבה שאם איננו‬
‫משקיעים מספיק בעצמינו‪,‬‬
‫העניינים שלנו יתאזנו לבסוף כלפי‬
‫מי שאנחנו‪.‬‬
‫משקולת המאזניים של חיינו‪ ,‬היא‬
‫אנחנו‪.‬‬
‫מי שאנחנו הוא המרכז של ענייננו‪.‬‬
‫היכן אתם ממקמים את עצמכם‬
‫בעניינכם? אם זה לא במקום‬
‫הראשון‪ ,‬סדר העדיפויות שלכם‬
‫אינו נכון‪.‬‬
‫מכיוון שאם אינכם מספקים את‬
‫צרכיכם‪ ,‬אם אינכם ממלאים‬
‫את עצמכם‪ ,‬אין לכם ממה לתת‬
‫לאחרים‪.‬‬
‫וזה מתבטא בדברים הטריוויאליים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫אדם שלא דואג לעצמו מבחינה‬
‫פיסית‪ ,‬לא יישן מספיק‪ ,‬לא‬
‫אוכל ושותה באופן מסודר‪,‬‬
‫לא עוסק בפעילות גופנית‪ ,‬לא‬
‫מטפל ברגשות ובמחשבות שלו‪,‬‬
‫ברוחניות שלו‪ ,‬בחיבור שלו לחיים‪,‬‬
‫אינו יכול להעניק מעצמו ויתרה‬
‫מכך‪ ,‬אדם כזה הופך לנטל‪ ,‬הוא‬
‫הופך לשואב אנרגיה‪ ,‬מפני שאין‬
‫לו משלו‪ ,‬מפני שהוא אינו מייצר‬
‫לעצמו‪ ,‬הוא ניזון מאנרגיה של‬
‫האחרים‪ ,‬הוא נטפל לאחרים כדי‬
‫להתמלא באנרגיה‪.‬‬
‫העולם מלא באנשים‬
‫שמסתובבים עם קשית ומבקשים‬
‫לשתות ממך קצת אנרגיה‪.‬‬
‫כך לא צריכים להיות הדברים‪.‬‬
‫אם כל אדם ידאג קודם לעצמו‪,‬‬
‫יאזן את המערכת שלו‪ ,‬לא יהיה‬
‫צורך בתזונה חיצונית של אנרגיה‬
‫על חשבון אנשים אחרים‪.‬‬
‫מה קורה כששני אנשים מלאי‬
‫אנרגיה חיונית נפגשים? נוצר‬
‫שיתוף שגורם להעצמה‪ ,‬להכפלת‬
‫האנרגיה שלהם‪ .‬מפני שהם‬
‫זורמים באותו הכיוון‪ ,‬נוצרת‬
‫סינרגיה‪ ,‬שותפות אנרגטית‬
‫שיוצרת הגברה עבור שניהם‪,‬‬
‫שיוצרת משהו גדול יותר‪.‬‬
‫לפני שמטוס נוסעים ממריא‪,‬‬
‫הצוות בודק שהמערכת עובדת‬
‫בצורה אידיאלית‪ ,‬שמיכלי הדלק‬
‫מלאים‪ ,‬שהמנועים תקינים‪,‬‬
‫ועוד סדרת בדיקות כדי לוודא‬
‫שהטיסה תהיה בטוחה ונוחה‪.‬‬
‫המטוס חייב קודם כל לדאוג‬
‫לתפעול תקין של עצמו כדי שיוכל‬
‫לשרת אחרים על הצד הטוב‬
‫ביותר‪.‬‬
‫אנשים רבים מידי יוצאים לטיסת‬
‫היום שלהם כשהם לא בדקו את‬
‫המערכת שלהם‪ ,‬לא תדלקו‪ ,‬לא‬
‫חיממו מנועים והם אחר כך תוהים‬
‫מדוע היום שלהם עובר בצורה‬
‫כלכך גרועה‪ ,‬או מדוע בכל ערב‬
‫כשהם חוזרים הביתה מהעבודה‬
‫הם פשוט מתרסקים על הספה‬
‫שבסלון אל מול הטלוויזיה‪.‬‬
‫עלינו לפתוח תיק השקעות חדש‬
‫בחיינו‪ ,‬תיק שנקרא‪" :‬ההשקעה‬
‫שלי בעצמי"‪.‬‬
‫ולהתחיל להשקיע בו מזמננו‪,‬‬
‫מכספינו‪ ,‬ממחשבותינו‬
‫ומפעולותינו בכדי להעשיר את‬
‫תיק ההשקעות הזה‪.‬‬
‫התשואה היומית והשנתית שלנו‬
‫תתחיל לגדול באחוזי צמיחה‬
‫גבוהים והערך של חיינו יגדל‪.‬‬
‫אחרים יתחילו להתעניין בנו‪,‬‬
‫היקום יתחיל להתעניין בתיק‬
‫ההשקעות החדש שלנו מכיוון‬
‫שאנחנו נסתמן עבורו כהשקעה‬
‫בטוחה‪ ,‬ככל שהיציבות שלנו‬
‫תגדל והבסיס שלנו יתרחב‪,‬‬
‫הצעות והזדמנויות חדשות‬
‫שמתאימות לקליבר החדש שלנו‬
‫יחלו להופיע‪ ,‬ובשפה פשוטה‬
‫קוראים לזה "צמיחה"‪.‬‬
‫מי לא מכיר את הלילה הזה שבו‬
‫לא ישנו כמו שצריך‪ ,‬ובבוקר מן‬
‫הסתם התארגנו לאט מהרגיל‬
‫מפני שלא ישנו טוב וההתארגנות‬
‫האיטית הכניסה אותנו ללחץ‬
‫מפני שאנחנו עומדים לאחר וכבר‬
‫מרגישים איך שהיום הזה הולך‬
‫להיות יום מיותר‪ ,‬עצבני‪ ,‬חסר‬
‫טעם וצבע‪.‬‬
‫האם ביום שכזה אפשר יכול‬
‫להיות הורה אוהב? בן זוג מבין?‬
‫עובד יעיל? נותן שירות אדיב?‬
‫מי אנחנו יכולים להיות ביום‬
‫שכזה?‬
‫בעיקר נטל‪.‬‬
‫נטל על עצמינו ועל החברה‪ ,‬נטל‬
‫כלפי העולם‪.‬‬
‫אפילו העצים שלידם נעבור יטו‬
‫את צמרותיהם טיפה אחורנית‬
‫על מנת שלא יפגשו עם האנרגיה‬
‫שאותה אנחנו משדרים היום‪.‬‬
‫וכל זה למה?‬
‫אם נחזור מהתוצאה אל הסיבה‪,‬‬
‫אנו נגלה שלא דאגנו לעצמינו‬
‫מספיק‪ ,‬ששכחנו לשים את עצמנו‬
‫ראשונים והתחלנו לעבוד עם‬
‫עודפים קודמים של אנרגיה עד‬
‫שגם הם נגמרו‪.‬‬
‫ואז אנחנו שואלים‪ ,‬מדוע היום‬
‫הזה כזה גרוע? ופשוט לא‬
‫מבינים‪....‬‬
‫והתשובה האמיתית היא שהיום‬
‫הזה פשוט נפלא‪ ,‬יום משובח‪ ,‬יום‬
‫בהיר‪ ,‬יום מקסים‪ ,‬יום אלוהי כפי‬
‫שהוא בכל יום‪.‬‬
‫הבעיה היחידה ביום הזה היא‬
‫לא היום‪ ,‬אלא חוסר ההשקעה‬
‫העצמית שלנו שהובילה אותנו‬
‫לבוא אל היום הזה מתוך חוסר‬
‫משאבים עצמיים‪.‬‬
‫החדשות הטובות הן אלו‪,‬‬
‫אם הגעתם עד לשלב זה במאמר‪,‬‬
‫יש סיבה להישאר אופטימיים‪ ,‬זה‬
‫אומר שהשקעתם בעצמכם‪ ,‬מפני‬
‫שהמאמר הזה הוא עליכם‪.‬‬
‫כתבתי אותו במיוחד עבורכם והוא‬
‫מוגש לכם באהבה‪.‬‬
‫אתם אנשים שיודעים להשקיע‬
‫בעצמכם ואתם גם מבינים מדוע‬
‫זה כלכך חשוב לכם ולנו (לשאר‬
‫העולם)‪.‬‬
‫לפעמים אנחנו קצת שוכחים ואז‬
‫חווים את אחד מאותם הימים שזה‬
‫עתה תוארו‪.‬‬
‫אך עם מודעות נכונה‪ ,‬עם‬
‫השקעה יומית ממש קטנה שבה‬
‫תזכירו לעצמכם בכל בוקר‬
‫וערב מהו סדר העדיפויות הנכון‬
‫בחייכם‪,‬‬
‫הכל יכול להיראות אחרת‪.‬‬
‫אם אחרים חשובים לכם‪ ,‬שימו‬
‫את עצמכם בראש הרשימה‪.‬‬
‫אם החיים שלכם חשובים לכם‪,‬‬
‫שימו את עצמכם בראש הרשימה‪.‬‬
‫אם אתם רוצים לתת מעצמכם‬
‫יותר‪ ,‬שימו את עצמכם בראש‬
‫הרשימה‪.‬‬
‫אנחנו לא יכולים להיות נחמדים‬
‫אל אחרים‪ ,‬אם אנחנו לא נחמדים‬
‫תחילה אל עצמינו‪.‬‬
‫זוהי לא משנתו של האגואיסט‪,‬‬
‫זוהי משנתו של החכם‪ ,‬של‬
‫הצדיק‪ ,‬של אדם נבון שכולו חסד‬
‫ברכה ואהבה‪.‬‬
‫אז מהי ההשקעה הטובה ביותר?‬
‫ההשקעה שלך בעצמך‪.‬‬
‫מאת אלכס זיו – יוצר מציאות‬
‫מילים מהלב‬
‫לילך מרום‬
‫האח הגדול האח הקטן‬
‫דברים טובים באים במידות‬
‫קטנות‪ ,‬כך נאמר בפתגם‬
‫המפורסם‪ ,‬בתור מישהי שמגיעה‬
‫באריזה לא קטנה בכלל לא‬
‫בהכרח הזדהיתי עם זה אבל‬
‫השבוע נפל לי האסימון‪.‬‬
‫בשנה האחרונה ראיתי מול עיני‬
‫חברים שלקחו את המתנה הזאת‬
‫שנקראת הסדנה והפכו את החיים‬
‫שלהם‪ ,‬ואני הסתכלתי והתענגתי‬
‫אבל כשבאתי לשאול על עצמי‬
‫תמיד הרגשתי שלא עשיתי כלום‬
‫ושאין לי באמת שום הישג או איזה‬
‫מאורע מחולל שקרה בעקבות‬
‫הסדנה‪ .‬השבוע הבנתי כמה‬
‫זה לא נכון‪ .‬דיברתי עם חברה‬
‫וקלטתי שפרק שלם מהחיים שלי‬
‫היא לא כל כך מכירה וזאת מכיוון‬
‫שהוא קרה לפני הסדנה‪.‬‬
‫העבודה הקודמת שלי‪ ,‬הדירה‬
‫הקודמת שלי כל מיני קודמים‬
‫שלי‪ ,‬היא שמעה עליהם אבל היא‬
‫לא מכירה אותם‪.‬‬
‫בדף המטרות של הסדנה‬
‫כתבתי בין השאר‪:‬‬
‫‪ .1‬לעבור דירה – איזה קטע‪,‬‬
‫נכון שלקח זמן אבל עברתי‬
‫‪ .2‬להחליף עבודה ‪ -‬איזה קטע‬
‫נכון שלקח זמן אבל עזבתי‬
‫אז למה זה לא מספק אותי?‬
‫למה אני מחפשת סיפוקי‬
‫אינסטנט‪ ,‬הוכחות מיידיות‬
‫להצלחה לאהבה לבכלל‪.‬‬
‫כשראיתי את התוכנית האח‬
‫הגדול בארה"ב בפעם הראשונה‬
‫מאד עניין אותי על הקטע‬
‫של הניסוי הזה‪ ,‬ואחרי העונה‬
‫הראשונה בארץ כשראיתי את‬
‫הנפלאות שקרו לשפרה גם אני‬
‫רציתי‪ ,‬מה שרציתי הוא קיצור דרך‬
‫להרבה דברים‪ .‬קריירה במשחק‪,‬‬
‫אהבה‪ ,‬אולי אפילו עושר‪ ,‬והלוא‬
‫שפרה קבלה את כל זה אז למה‬
‫לא אני?‬
‫האמת שאין לזה תשובה כזאת‬
‫או אחרת‪ ,‬לפעמים צריך להיות‬
‫בזמן הנכון במקום הנכון‪ ,‬ואולי‬
‫אני בדיוק עכשיו נמצאת במקום‬
‫הנכון בזמן הנכון ופשוט אני עוד‬
‫לא יודעת את זה‪ ,‬קיצורי דרך‬
‫הם נפלאים אבל לרוב לא צצים‬
‫בהכרח כשאתה מבקש אותם‪,‬‬
‫אולי כדי שנטמיע את הדרך יותר‬
‫ואולי סתם זה לא באמת משנה‪.‬‬
‫אני מבינה שאצלי הדברים באים‬
‫במידות קטנות‪ ,‬בשלבים ולמרות‬
‫שיש רגעים שאני רוצה לזכות‬
‫בלוטו של החיים (זה הרגעים‬
‫האלה שממש עצוב ומאתגר לי‬
‫לעבור את היום) רוב הזמן אני‬
‫מבינה שהניסים שלי נמצאים בכל‬
‫פינה‪ ,‬אם זה בצורת חברה טובה‪,‬‬
‫או נסיעה למקום מגניב‪ ,‬מחמאה‬
‫על טור שכתבתי או סתם חודש‬
‫של אהבה ככה באמצע החיים‪.‬‬
‫אז באח הגדול אני כבר לא אהיה‪,‬‬
‫אני מודה שאני גם לא ממש צופה‬
‫(אבל מעודכנת)‪ ,‬אני אשאר עם‬
‫האח הקטן של החיים שלי‪ ,‬ואם‬
‫מישהו במקרה מצלם אותי כמו‬
‫במופע של טרומן אז רק תעדכנו‬
‫שאני אשים מייקאפ‪.‬‬
‫שמות‪ ,‬כתובות וטלפונים‬
‫ועדת ביקורת‬
‫ועד העמותה‬
‫שם‬
‫תפקיד‬
‫לימור שטרן‬
‫יו"ר‬
‫טלפון בבית טלפון נייד‬
‫דוא"ל‬
‫איציק איזמן‬
‫‪ ‬‬
‫מני מטלון‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫נעמה צור‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪054-9473673‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גיא שזר‬
‫‪054-4636577‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מיכל רוזן‬
‫‪050-4466178‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נדב קולמן‪-‬אלמוג‬
‫‪054-6997750‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עופר פואה‬
‫‪054-5555487‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מורן מרגלית‬
‫עידו אוחיון‬
‫‪ ‬‬
‫‪052-2621494‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אחראית קבוצת פייסבוק‬
‫עפרה אייבר‬
‫‪ ‬‬
‫‪052-5786105‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪054-3003336‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪052-2219453‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪054-4688689‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צוות ניהול אתר העמותה‬
‫יוני שלו‬
‫‪ ‬ראש צוות‬
‫‪ ‬‬
‫עדי אגסי‬
‫‪054-4442747‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪052-8587774‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪054-6700763‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צוות נוער‬
‫מיכל בן אריה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪054-7720305‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עדי אגסי‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪054-6700763‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪052-6474248‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שרון אגסי‬
‫ועדת בחירות‬
‫אביה אלמוג‬
‫‪054-7454617‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נונה שגיא‬
‫‪072-2304322‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמי רוזן‬
‫‪050-7775620‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צוות מנל ‪CRM‬‬
‫עמי רוזן‬
‫ראש צוות‬
‫אילנה הלר‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪050-7775620‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪054-4820191‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גיל גורן‬
‫מיכל רוזן‬
‫מלווה מטעם הועד‬
‫‪050-4933440‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪052-6313141‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫"מהמלא" ‪ -‬עיתון העמותה‬
‫עפרה אייבר‬
‫עורכת‬
‫לילך מרום‬
‫עורכת משנה‬
‫‪052-6561129‬‬
‫אורית צל‬
‫עריכה גרפית ועיצוב‬
‫‪052-5977324‬‬
‫‪‬‬
‫ועדת אתיקה‬
‫‪ ‬‬
‫‪052-5786105‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫"כל שאין בו כדי להעניק מרוחו לזולתו‪,‬‬
‫כמעט שאינו מוצא כלום בעולמו כדי‬
‫להעניק לעצמו‪( ".‬אדוארד נויס וסקוט)‬
‫סדנאות ואירועים‬
‫כללי התנהלות‪/‬התנהגות בעמותת מ‪.‬ל‪.‬א‬
‫מיקום‪/‬‬
‫הערות‬
‫בית ברל‪,‬‬
‫כפר סבא‬
‫תאריך‬
‫פעילות‬
‫מנחים‬
‫רכזים‬
‫‪1-2/8/13‬‬
‫סדנת‬
‫נוער‬
‫אורית ובועז אור‬
‫פרטים נוספים בהמשך‬
‫‪8-10/8/13‬‬
‫סדנת ‪IMC‬‬
‫בניטה רפאלי‬
‫ומייקל ג'ורג'ס‬
‫פרטים נוספים בהמשך‬
‫בית ברל‪,‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪15-17/8/13‬‬
‫סדנת ‪IMC‬‬
‫מיכל אייל‬
‫ומייקל ג'ורג'ס‬
‫פרטים נוספים בהמשך‬
‫בית ברל‪,‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪17-19/10/13‬‬
‫סדנת ‪IMC‬‬
‫בארב הוסלר‬
‫פרטים נוספים בהמשך‬
‫בית ברל‪,‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪24-26/10/13‬‬
‫סדנת ‪IMC‬‬
‫בארב הוסלר‬
‫ובועז אור‬
‫פרטים נוספים בהמשך‬
‫בית ברל‪,‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪19-21/12/13‬‬
‫סדנת ‪IMC‬‬
‫‪26-28/12/13‬‬
‫סדנת ‪IMC‬‬
‫יהלי רמח‪-‬‬
‫גינצבורג‬
‫וברט מיטשל‬
‫אורית אור‬
‫וברט מיטשל‬
‫פרטים נוספים בהמשך‬
‫בית ברל‪,‬‬
‫כפר סבא‬
‫פרטים נוספים בהמשך‬
‫בית ברל‪,‬‬
‫כפר סבא‬
‫‪194‬‬
‫‪195‬‬
‫‪196‬‬
‫‪197‬‬
‫‪198‬‬
‫‪199‬‬
‫הימים באים והולכים כמו דמויות‬
‫דוממות ומצועפות ששלח מישהו רחוק‬
‫וידידותי; אך הם אינם אומרים‬
‫דבר‪ ,‬ואם אנו ממאנים להשתמש‬
‫במתנות שהביאו עמם‪ ,‬הם לוקחים‬
‫אותם בדממה כלעומת שבאו‪.‬‬
‫ראלף וולדו אמרסון‬
‫(מתוך הספר "חברה ובדידות")‬
‫‪ .1‬סודיות‪“ - ‬כל מה שנאמר בזמן‬
‫הסדנה נשאר בסדנה”‪ .‬אין להזכיר‬
‫חוויה‪ ,‬תרגיל‪ ,‬ארוע או כל פרט‬
‫אחר הקשורים למהלך האירועים‬
‫בסדנה עצמה‪ ,‬לסטודנט או‬
‫אסיסטנט או כל אדם אחר‪ ,‬למעט‬
‫תאור חוויות אישיות (שאין בהן כדי‬
‫לגלות פרטים בקשר‪ ‬לצד שלישי)‪.‬‬
‫‪ .2‬כלל‪ 45 ‬יום‪ - ‬חל איסור ליצור‬
‫קשר רומנטי או מיני למשך ‪45‬‬
‫ימים מרגע סיום הסדנה‪ ,‬עם‬
‫אחד‪/‬ת ממשתתפי הסדנה‪ ,‬אלא‬
‫אם קשר שכזה היה קיים בטרם‬
‫תחילת הסדנה‪ .‬הכלל מתייחס‬
‫ליחסי אסיסטנטים‪-‬סטודנטים‬
‫וסטודנטים‪-‬סטודנטים‪ ,‬אך מומלץ‬
‫לאמצו גם ליחסים בין אסיסטנטים‬
‫אשר לא הכירו לפני הסדנה‪.‬‬
‫‪ .3‬סוף שבוע נקי מאלכוהול‬
‫וסמים‪ - ‬במהלך סוף השבוע‪,‬‬
‫מתחילת הסדנה ועד לסיומה‪,‬‬
‫חל איסור מוחלט לצרוך אלכוהול‬
‫ולהשתמש בסמים (למעט‬
‫תרופות במרשם רופא)‪.‬‬
‫‪ .4‬הכניסה לחדר הסדנה‪ ‬מרגע‬
‫תחילתה ועד תחילת מסיבת‬
‫הסיום‪ ‬מותרת למשתתפי הסדנה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪ .5‬ביקורים במהלך הסדנה‪ - ‬יש‬
‫לכבד את פרטיות המשתתפים‬
‫בסדנה ולפיכך אין‪ ‬להגיע‬
‫לביקורים במהלך הסדנה‪ .‬כולם‬
‫מוזמנים למסיבת הסיום‪.‬‬
‫‪.6‬חל איסור על כתיבה‪ ,‬צילום‬
‫או העתקה של תכנים ומידע‬
‫הנחשפים במהלך הסדנה‪ ,‬הן של‬
‫ובקשר למנחים והן של ובקשר‬
‫למשתתפי הסדנה האחרים‬
‫ סטודנטים ואסיסטנטים‪ .‬כלל זה‬‫אוסר באופן מוחלט צילום בחדר‬
‫הסדנה עד לטקס הסיום בשבת‬
‫בערב‪ .‬כתיבה במהלך הסדנה‬
‫מותרת רק כחלק מתרגיל או‬
‫במסגרת של כתיבה על הלוח‬
‫לפי בקשת המנחים או המלווה‬
‫מטעם הוועד‪.‬‬
‫‪ .7‬שימוש במאגרי המידע‪- ‬‬
‫חל איסור מוחלט להשתמש ו‪/‬או‬
‫להעביר לגורם אחר את מאגרי‬
‫המידע של העמותה לצרכים‬
‫מסחריים ו‪/‬או פרסומיים וכן‬
‫לעשות בהם שימוש הנוגד את‬
‫ערכי ונהלי העמותה‪ .‬מאגרי‬
‫המידע כוללים את שמות חברי‬
‫הקהילה‪ ,‬טלפונים‪ ,‬כתובות‬
‫מגורים‪ ,‬כתובות דואר אלקטרוני‬
‫וכל מידע אישי אחר‪.‬‬
‫‪ .8‬חיבוקים יעשו רק בהסכמה‬
‫הדדית ובאופן המכבד את המחבק‬
‫ואת המחובק‪.‬‬
‫‪ .9‬חל איסור מוחלט להכניס כלי‬
‫נשק מסוג כלשהוא לחדר הסדנה‪.‬‬
‫‪ .10‬חובת השתתפות האסיסטנטים‬
‫בסדנה מתחילה בערב ההכנה‬
‫לאסיסטנטים ביום רביעי‬
‫ונמשכת עד לסיום הסדנה ביום‬
‫שבת בערב‪ ,‬לאחר טקס הסיום‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן חלה חובת השתתפות‬
‫בפגישת המשוב‪ ,‬כחלק בלתי‪-‬‬
‫נפרד מהסדנה‪ .‬היעדרות מחלק‬
‫כלשהו בפעילות תיעשה אך ורק‬
‫בתיאום‪ ‬מראש‪ ,‬לפני ערב ההכנה‬
‫ביום רביעי‪ ,‬ותאושר על‪-‬ידי מלווה‬
‫הסדנאות מטעם הוועד בלבד‪.‬‬
‫היעדרות ללא אישור מלווה‪ ,‬תיחשב‬
‫כהיעדרות שלא תואמה ולא אושרה‪.‬‬
‫כבוד הדדי‪ ,‬פתיחות‪ ,‬סודיות ואמון‬
‫הם מאבני היסוד של עמותת‬
‫מ‪.‬ל‪.‬א‬
‫חיוך‬
‫לדרך‪...‬‬
‫גבר נכנס לחדר האישה‬
‫ורואה את אישתו מורחת‬
‫לק‪.‬‬
‫"מותק"‪ ,‬הוא פונה אליה‬
‫"אם הייתי מעוות‪ ,‬עדיין‬
‫היית אוהבת אותי?"‬
‫"יקירי"‪ ,‬היא עונה בלי‬
‫להרים מבט‪" ,‬אני תמיד‬
‫אוהב אותך"‪.‬‬
‫"ומה אם הייתי נכה‬
‫ולא יכולתי יותר לעשות‬
‫איתך אהבה?" הוא שואל‬
‫בחוסר נחת‪.‬‬
‫"אל תדאג יקירי‪ ,‬אני תמיד‬
‫אוהב אותך"‪ ,‬משיבה‬
‫האישה בשלווה‪.‬‬
‫"ומה אם הייתי מאבד‬
‫את העבודה כסמנכ"ל‬
‫החברה? אם הייתי מפסיק‬
‫להביא משכורת של ‪6‬‬
‫ספרות הביתה‪ ,‬עדיין היית‬
‫אוהבת אותי?"‬
‫האישה מרימה ראש‬
‫ועונה ברצינות "אני תמיד‬
‫אוהב אותך יקירי‪ ,‬אבל‬
‫יותר מהכל‪ ,‬אני מאוד‬
‫אתגעגע‪"...‬‬
‫‪‬‬