. ) מליצתי בדאגתי

‫כל הזכויות שמורות לאלי פררה‪© :‬‬
‫הסיכו והניתוח ממערכי השיעור לפרק שירת ימה"ב‪.‬‬
‫כתב וער‪ :‬המורה אלי פררה‪.‬‬
‫רבי שלמה אבגבירול‪) .‬הרשב"ג(‬
‫הרשב"ג נחשב לאחד מגדולי משוררי ספרד‪ ,‬אחרי ריה"ל‪ ,‬והוא מוער כ‪ ,‬לא רק בגלל איכות‬
‫שירתו‪ ,‬אלא ג בגלל כמות והיקפ‪ ,‬למרות חייו הקצרי‪ .‬הוא בי היחידי ממשוררי ספרד שלא‬
‫קיבל חסות ִמשר‪ ,‬או נות חסות אחר‪ .‬חי בעוני ובדוחק כלכלי קשה ומענֶה‪ ,‬מלבד אותו שר ידוע‬
‫משה יקותיאל ִא ֶ"‪#‬חאס‪ ,‬שלקח אותו תחת חסותו למש שנתיי‪ .‬הרשב"ג הקדיש לו שירי‬
‫ופיוטי קינה לאחר מותו של יקותיאל‪ ,‬כמו "ראה שמש"‪ .‬היצירה הידועה ביותר שלו‪" :‬כתר‬
‫מלכות"‪ ,‬וכ חיבורו הפילוסופי "מקור חיי"‪ .‬לרוע מזלו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬תקופת החסות אצל‬
‫יקותיאל ארכה שנתיי בלבד‪ ,‬ש ִמ ֶ‪%‬נה נהנה מרווחה מסוימת וקצרה‪ .‬היא הסתיימה באופ אכזרי‪,‬‬
‫כאשר יקותיאל‪ ,‬בעקבות תככי בחצר המל הוכנס לכלא‪ ,‬רכושו הוחר והוא מת בבית האסורי‪.‬‬
‫כ קרה שג הרשב"ג מצא את עצמו "ברחוב" ללא תומ וסועד‪ .‬מזגו הסוער וחריפות שכלו ויכולת‬
‫הפיוט שלו גרמו לכ‪ ,‬שהצליח להסתכס ג ע ראשי הקהילה היהודית בסראגוסה‪ ,‬בה חי ופעל‪.‬‬
‫על‪#‬כ לא ָס ַלח לה והכפיש בשירי תוכחה ולעג על יחס אליו וה דאגו להגלותו אל מחו(‬
‫למקו מושבו‪ .‬חשוב לציי את איכות שירתו של הרשב"ג‪ ,‬המתאפיינת בלשו ציורית עשירה‪ ,‬יכולת‬
‫ביטוי רועמת ומתנשאת‪ ,‬אבל ג כואבת ומתרפסת כלפי בורא‪#‬עול‪ ,‬כאד מאמי ואדוק בדתו‪,‬‬
‫למרות שידע וא) העיז להתרע נגד אלוהיו כטוב "מזגו הזוע" עליו‪ .‬כל הצרות האלה‪ ,‬שמנינו‬
‫לעיל‪ ,‬חברו יחדיו בשיר זה‪ ,‬ובאי לידי ביטוי לירי‪#‬פיוטי‪.‬‬
‫מליצתי בדאגתי ‪ /‬ר' שלמה אב‪#‬גבירול‬
‫חפה‪,‬‬
‫דפה ‪/‬וְ ִש ְמ ָח ִתי ‪'$‬נְ ָח ִתי ְ& ָ‬
‫ָתי ֲה ָ‬
‫יצ ִתי ְ‪ַ $‬ד ְאג ִ‬
‫‪ְ .1‬מ ִל ָ‬
‫טפה‪,‬‬
‫ָתי ְש ִהיא ִמ‪ ִ.‬י ְק ָ‬
‫‪ .2‬וְ ִא ֶא ְר ֶאה ְשח*ק – יִ ְב ֶ‪,‬ה ְל ָב ִבי‪ְ /‬ל ַח‪ִ /‬‬
‫יפה? –‬
‫ֲלי י* ָה ֲא ֵס ָ‬
‫בכ*ת ע ֵ‬
‫ידי‪ַ ,‬ה ְ‪ֶ 2‬ב ֶע ֶשר וְ ִש ָ‪1‬ה‪ְ /‬ספֹד ְ‬
‫‪" .3‬יְ ִד ִ‬
‫זפה?"‬
‫ַלדת‪ֶ $ְ /‬ל ִחי ְ‪ֲ ,‬ח ַב ֶ‪ֶ 9‬לת ְש ָ‬
‫‪ֲ .4‬א ֶשר ָהיָה ְל ִה ָ‪ֶ 7‬ש ְ ְ‪$‬י ְ‬
‫פפה‪,‬‬
‫ַפ ִשי ְ‪ָ ,‬‬
‫וְעל ֵ‪ָ ,‬היְ ָתה נ ְ‬
‫ערי‪ַ /‬‬
‫‪ְ .5‬ש ָפ ַטנִ י ְל ָב ִבי ִמ‪ַ ְ.‬‬
‫צפה‪.‬‬
‫רצה ָש ְק ָ‬
‫ַפ ִשי ַה ֲח ָ‬
‫‪7‬סר ְמנָת*‪ /‬וְ נ ְ‬
‫‪ .6‬וְ ָש ַה ִ‪$‬י וְ ַה ָ‬
‫רפה!‬
‫מה ֶ‪ַ $‬צע ְ‪ִ $‬ה ְת ַק ֵ‪ֲ ?=9‬א ָבל &ֹ‪ /‬וְ ַקֵה‪,ִ ,‬י ְל ָכל ַמ ָ‪,‬ה ְ> ָ‬
‫‪ַ " .7‬‬
‫ֲרפה?"‬
‫ּ*עיל ְל ִד ְמ ָעה ָהע ָ‬
‫מה ‪ִ /‬‬
‫צ*קי‪ַ /‬‬
‫ּ*עיל ְ‪$‬כ*ת ַעל ַה ְ‪ִ 7‬‬
‫מה ‪ִ /‬‬
‫‪ָ .8‬‬
‫קפה?‬
‫ַחל ?‪ /‬וְ ַה‪ */‬ע*ד וְ לֹא ָמ ְל‪C‬ה ְ> ָ‬
‫א*חיל וְ ַעד ַ‪7ָ ,‬ה ֲאי ֵ‬
‫מה ִ‬
‫‪ָ .9‬‬
‫גפה‪.‬‬
‫ַפש* נְ ָ‬
‫‪ .10‬וְ ֶט ֶר ‪*$‬א ְצ ִרי ִג ְל ָעד – וְ יָמת‪ֱ /‬אנ*ש נִ ְכ‪C‬ב ֲא ֶשר נ ְ‬
‫השיר "מליצתי בדאגתי" מס‪,‬וג כשיר תלונה‪) .‬שיר תלונה‪ :‬ראה הסבר לסוגי השיר במושגי בעמ'‬
‫‪ 12‬סעי) ‪ 5‬על סוגי השיר( ואכ בשיר זה הרשב"ג מתלונ על מצבו הנפשי‪ ,‬חוליו‪) ,‬היה חולה במחלת‬
‫עור קשה( חולשותיו האישיות‪ ,‬על כ ש"נפשו קצופה" )כעוסה( למרות ובגלל ש"נפשו חרוצה"‬
‫כלומר; משורר חרו( וכותב ללא לאות‪ ,‬הספיק בחייו הקצרי )הוא מת בגיל צעיר מאוד‪ ,‬ב ‪ 33‬היה‬
‫במותו( לכתוב ולשורר שירי יותר‪ ,‬כמעט‪ ,‬מכל משורר אחר שבספרד‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות‪ :‬אלי פררה ©‬
‫‪2‬‬
‫השיר כולו בנוי כמסגרת של דו‪#‬שיח )דיאלוג( בי הדובר לבי ידיד על‪ֵ #,‬ש‪ ,‬כאשר הדובר פותח את‬
‫השיר בשני הטורי הראשוני ולאחריו עונה לו הידיד בשני טורי משלו‪ .‬מיד עונה לו הדובר בעוד‬
‫שני טורי‪ ,‬וכ הלאה עד הסו)‪ .‬יש לשי לב כי דברי הידיד מובלטי ב"מרכאות" כיאה לאמירה‬
‫של שות) בדו‪#‬שיח‪.‬‬
‫וצופר‬
‫ֶ‬
‫מעי דיאלוג כזה מצוי ג בספר "איוב"‪ ,‬שם איוב משוחח ע רעיו הטובי; אליעז‪ְ "ִ ,‬לדד‬
‫עולה השאלה הפילוסופית הידועה‬
‫ומתלונ על כ שהוא נענש על ידי האל ללא עוול בכפו )שם ָ‬
‫ביהדות בשיא חריפותה‪" :‬מדוע צדיק ורע לו‪ ,‬רשע וטוב לו?"( זהו בעצ גם ה*מוטו בשיר זה ע"י‬
‫הרשב"ג‪*) .‬מוטו‪ :‬ראה הסבר להל במונחי לשירה בעמ' ‪ (35‬הוא מתלונ על מצבו הקשה נפשית‬
‫‪7‬סר ְמנָת*"‪.‬‬
‫ְש ַה ִ‪$‬י וְ ַה ָ‬
‫ופיזית‪ ,‬עד כדי מוות‪ ,‬בגלל היותו אד מאמי‪ ,‬שעוסק במוסר‪ ,‬בחכמה‪" :‬ו ָ‬
‫לא סת ראה את עצמו הרשב"ג כב דמותו של איוב‪ ,‬כי למרבה האירוניה‪ ,‬מבחינתו‪ ,‬יש דמיו בינו‬
‫לבי איוב‪ .‬ג איוב וג הרשב"ג סבלו ממחלת עור‪ ,‬שניה הידרדרו מבחינה כלכלית וחיו בדוחק‬
‫האל‪ ,‬נאמני לדתו ולמצוותיו‪ ,‬ושניה חיו בתחושה שסבלו על לא עוול בכפ‪.‬‬
‫רב‪ ,‬ושניה עבדו את ֵ‬
‫הרשב"ג מביע הזדהות גמורה ע דמותו של איוב ובשאלה הנוקבת כלפי האל‪ :‬על מה ולמה אני‬
‫ַחל ?‪/‬‬
‫ְעד ַ‪7ָ ,‬ה ֲאי ֵ‬
‫א*חיל ו ַ‬
‫מה ִ‬
‫סובל‪ ,‬כשאי לראות סו) ותקווה? כפי שזה בא לידי ביטוי בטור ‪ָ " :9‬‬
‫קפה?" בשיר שלפנינו ראוי לציי‪ ,‬שאי ביטוי מפורש ומתרע כלפי האל‪,‬‬
‫ְה‪ *ּ/‬ע*ד ְולֹא ָמ ְל‪C‬ה ְ> ָ‬
‫וַ‬
‫אול הוא מצוי במובלע בשל ההקבלה לדמותו של איוב‪ 6ָ .‬נוס) שיש לראות בשיר הוא; זה שכתב‬
‫את דברי הדובר וג את דברי הידיד הוא בעצ אותו אד – הרשב"ג‪ ,‬כלומר‪ :‬יש כא מעי תרגיל‬
‫ספרותי; מעי דו‪#‬שיח פנימי ועצמי בינו לבי עצמו‪ .‬הוא מדבר ושואל את השאלות ומעלה את‬
‫הטרוניות כלפי מצבו‪ ,‬אבל הוא ג זה שעונה ומעודד את הדובר בדמותו של הידיד‪ ,‬שזה הוא עצמו‪.‬‬
‫היינו‪ :‬הוא זה שג מעודד את עצמו ונות תשובות לתלונות שהוא מביע‪ .‬כא נובע מעי קונפליקט‬
‫פנימי בינו לבי עצמו על מצבו‪ .‬מצד אחד מתלונ על מצבו‪ ,‬ומצד שני בהיותו אד מאמי‪ ,‬הוא יודע‬
‫שמי שהול בדרכי האל‪ ,‬תהיה לו ישועה ו"תרופה למכה" ולכ הוא מעודד את עצמו במסווה של דו‪#‬‬
‫שיח ע ידיד על‪ 8ֵ #,‬ולא מזוהה‪ .‬מתרוצצי בו שני כוחות ורצונות מנוגדי‪ .‬שה מסימני ההיכר‬
‫של הקונפליקט‪ .‬הערה קצרה‪ :‬יש ומפרשי את הקונפליקט בניגודי שיש בשיר‪ .‬ואי זו דעתנו‪.‬‬
‫ניגודי‪ ,‬ויכוח או דו‪#‬שיח ועמדות מנוגדות‪ ,‬איננו קונפליקט! )על המונח קונפליקט – ראה במונחי‬
‫לספרות בספר בעמוד ‪ .207‬ש יש הסבר מדויק מהו עימות‪#‬קונפליקט(‪.‬‬
‫בתי )טורי( ‪ 1‬וְ ‪ :2‬אלו בתי שבה הדובר מדבר אל נמע לא ידוע וטוע ומתלונ על מצבו‪:‬‬
‫חפה‪,‬‬
‫‪'$‬נ ָח ִתי ְ& ָ‬
‫דפה ‪ְ /‬ו ִש ְמ ָח ִתי ְ‬
‫ָתי ֲה ָ‬
‫יצ ִתי ְ‪ַ $‬ד ְאג ִ‬
‫‪ְ .1‬מ ִל ָ‬
‫טפה‪,‬‬
‫ָתי ְש ִהיא ִמ ִ‪.‬י ְק ָ‬
‫‪ .2‬ו ְִא ֶא ְר ֶאה ְשח*ק – ִי ְב ֶ‪,‬ה ְל ָב ִבי‪ְ /‬ל ַח‪ִ /‬‬
‫המליצה‪ ,‬השירה‪ ,‬נהדפת הצידה בשל הדאגה‪ ,‬והשמחה נדחפת הצידה בשל האנחה‪ .‬אנחה במוב של‬
‫מחלה‪ .‬יש לשי לב לסימטריה המדויקת שעושה כא המשורר בי הדלת והסוגר‪ ,‬המליצה מקבילה‬
‫לשמחה‪ ,‬והדאגה לאנחה‪ ,‬והדופה לדחופה‪ .‬לכ כמסקנה מטור ראשו‪ :‬א הדובר רואה צחוק‬
‫ושמחה – לבבו יבכה‪ .‬ניגוד בי הצחוק הנראה לעי לבי הבכי של הלב‪ .‬ובסוגר של הטור נאמר‪:‬‬
‫ָתי; נשמתי( שהיא נקטפה‪ ,‬נעקרה ממני‪ .‬יש כא‬
‫לח‪ִ /‬‬
‫ָתי" שהיא מני קטופה" כלומר; לנשמתי ) ַ‬
‫לח‪ִ /‬‬
‫" ַ‬
‫אויֵב נַ ְ ִ‬
‫שיבו( מתהילי פרק קמ"ג ‪ּ ִ " :3‬כי ָר ַדף ֹ‬
‫ָתי; במוב של נפשי‪,‬‬
‫פשי ִ ּד ָּכא לָ ָא ֶרץ ַחיָ ּ ִתי"‪ַ .‬ח; ִ‬
‫נשמתי‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות‪ :‬אלי פררה ©‬
‫‪3‬‬
‫בתי )טורי( ‪ 3‬וְ ‪ :4‬בבתי אלו עונה לו הידיד העלו‪#‬ש לתלונות של הדובר‪.‬‬
‫יפה? –‬
‫ֲלי י* ָה ֲא ֵס ָ‬
‫בכ*ת ע ֵ‬
‫ְש ָ‪1‬ה‪ְ /‬ספֹד ְ‬
‫ידי‪ַ ,‬ה ְ‪ֶ 2‬ב ֶע ֶשר ו ִ‬
‫‪ְ .3‬י ִד ִ‬
‫זפה?"‬
‫ַלדת‪ֶ $ְ /‬ל ִחי ְ‪ֲ ,‬ח ַב ֶ‪ֶ 9‬לת ְש ָ‬
‫‪ֲ .4‬א ֶשר ָה ָיה ְל ִה ָ‪ֶ 7‬ש ְ ְ‪$‬י ְ‬
‫הידיד פונה לדובר ואומר‪ :‬אתה ידידי‪ ,‬הא כבר בגיל שש‪#‬עשרה אתה בוכה ומספיד את יו המוות‬
‫ימות ויאסף אל עמיו" גיל שש‪#‬עשרה‪,‬‬
‫של? יו האסיפה במוב של יו המוות‪ ,‬כנאמר במקורות‪" :‬וַ ֹ‬
‫רמז לכ שהרשב"ג החל את כתיבתו כבר מגיל זה ולא פסק עד יו מותו‪.‬‬
‫בטור הרביעי‪ :‬גיל שש‪#‬עשרה הוא גיל הנעורי ועל כ אומר הידיד‪ ,‬זהו גיל שבו האד עדיי נמצא‬
‫בגיל של פריחה כמו חבצלת שזופה‪ ,‬שזופה במוב של וְ ְרדוְ ָרדה‪ ,‬כלומר; אי אתה בוכה וסופד את‬
‫ֶי ורודות כמו פרח‬
‫מות‪ ,‬כאשר אתה עדיי בגיל הילדות שבו אתה רק צרי לפרוח ולחי ָ‬
‫ָ‬
‫יו‬
‫החבצלת?‬
‫בתי )טורי( ‪ְ 5‬ו ‪ :6‬בהתי אלה תשובת הדובר לידידו שבא לנחמו‪) .‬הרשב"ג עצמו( ואומר‪:‬‬
‫פפה‪,‬‬
‫ַפ ִשי ְ‪ָ ,‬‬
‫ְעל ֵ‪ָ ,‬ה ְי ָתה נ ְ‬
‫ערי‪ /‬ו ַ‬
‫‪ְ .5‬ש ָפ ַט ִני ְל ָב ִבי ִמ ְ‪ַ .‬‬
‫צפה‪.‬‬
‫רצה ָש ְק ָ‬
‫ַפ ִשי ַה ֲח ָ‬
‫‪7‬סר ְמנָת*‪ְ /‬ונ ְ‬
‫ְה ָ‬
‫ְש ַה ִ‪$‬י ו ַ‬
‫‪ .6‬ו ָ‬
‫אומר הדובר כאילו בהתנצלות ובאירוניה עצמית‪ :‬וכי מה אוכל לעשות כאשר לבבי שופט אותי‪,‬‬
‫מנעורי ולכ נפשי היא כפופה‪ ,‬נכנעת‪ ,‬מדוכאה – "שפופה"‪ ,‬ולא‬
‫ַ‬
‫כלומר; אני מחמיר ע עצמי כבר‬
‫ְש"‪ ,‬מגיל הנעורי‪ ,‬זוהי "מנתו" חלקו‪ ,‬גורלו‪ ,‬והוא‬
‫רק זאת‪ ,‬בטור שש ממשי הדובר ואומר‪" :‬ו ָ‬
‫עוסק בבינה ובמוסר‪"ַ ,‬חֹכמה בלימוד ובכתיבה ולכ נפשו החרוצה‪) ,‬חרוצה במוב של יצירה‪ ,‬הוא‬
‫אינו מפסיק ליצור ולכתוב( נפשו היא קצופה‪ ,‬נפשו כעוסה‪ .‬קצופה‪ ,‬שיבו( ממגילת אסתר פרק א'‬
‫תו ּ ָבעֲ ָרה ּב ֹו"‪.‬‬
‫פסוק ‪" :12‬וַ יִ ּ ְקצֹף ַה ּ ֶמלֶ ְך ְמאֹד וַ חֲ ָמ ֹ‬
‫בתי )טורי( ‪ 7‬וְ ‪ :8‬עונה הידיד לדבריו של הדובר‪:‬‬
‫רפה!‬
‫ְקֵה‪,ִ ,‬י ְל ָכל ַמ ָ‪,‬ה ְ> ָ‬
‫מה ֶ‪ַ $‬צע ְ‪ִ $‬ה ְת ַק ֵ‪ֲ ?=9‬א ָבל &ֹ‪ /‬ו ַ‬
‫‪ַ " .7‬‬
‫ֲרפה?"‬
‫ּ*עיל ְל ִד ְמ ָעה ָהע ָ‬
‫מה ‪ִ /‬‬
‫צ*קי‪ַ /‬‬
‫ּ*עיל ְ‪$‬כ*ת ַעל ַה ְ‪ִ 7‬‬
‫מה ‪ִ /‬‬
‫‪ָ .8‬‬
‫מה הבצע‪ ,‬פירושו מה הטע‪ ,‬מהו ה"רווח" בהתקצפות‪"ָ ,‬רוגז הזה? אבל עדי) לשתוק ולקוות ) ֲא ָבל‬
‫ְקֵה( מפני שלכל מכה יש תרופה‪ .‬לכל סבל ומצוקה יש תקווה‪ ,‬הצלה וישועה‪ .‬ומה התועלת‬
‫&ֹ‪ /‬ו ַ‬
‫לבכות על המצוקות ומה התועלת בדמעה הנושרת מהעי? דמעה ערופה במוב של דמעה נושרת‪,‬‬
‫זולגת מהעי‪ ,‬כאילו והיא נערפת ממקומה ונוזלת מהעי‪ .‬יש כא שיבו( מספר דברי‪ ,‬שירת‬
‫"האזינו" פרק ל"ב‪" :2 ,‬יַעֲ רֹף ַּכ ּ ָמ ָטר ִל ְק ִחי"‪) .‬יַעֲ רֹף במוב של זליגה‪ ,‬נזילה; ִל ְק ִחי – שירתי‪ .‬אמירת‬
‫השירה שלי "נערפת"‪ ,‬נוזלת‪ ,‬כמו ָמטר(‪.‬‬
‫בתי )טורי( ‪ 9‬וְ ‪ :10‬תשובתו של הדובר‪:‬‬
‫קפה?‬
‫ְה‪ */‬ע*ד ְולֹא ָמ ְל‪C‬ה ְ> ָ‬
‫ַחל ?‪ /‬ו ַ‬
‫ְעד ַ‪7ָ ,‬ה ֲאי ֵ‬
‫א*חיל ו ַ‬
‫מה ִ‬
‫‪ָ .9‬‬
‫גפה‪.‬‬
‫ַפש* ְנ ָ‬
‫‪ְ .10‬ו ֶט ֶר ‪*$‬א ְצ ִרי ִג ְל ָעד – ְויָמת‪ֱ /‬אנ*ש ִנ ְכ‪C‬ב ֲא ֶשר נ ְ‬
‫כל הזכויות שמורות‪ :‬אלי פררה ©‬
‫‪4‬‬
‫ַחל‪ .‬כלומר עד כמה‪ ,‬עד מתי‬
‫א*חיל וְ ֲאי ֵ‬
‫בטור ‪ 9‬אנו מוצאי צימוד שונה‪#‬כתיב‪ ,‬אבל אותה משמעות; ִ‬
‫אפשר לקוות ולייחל כאשר " ַה‪ */‬ע*ד"‪ .‬על פי הקונבנציה בשירת ימה"ב‪ ,‬המילי‪ :‬יו‪ ,‬תקופה‪,‬‬
‫בני הימי וכו' פירוש גורל‪#‬מר‪ ,‬אסו‪ .‬מכא ההסבר‪" :‬אי אוכל לקוות ולייחל כאשר הגורל המר‬
‫והאסו ממשיכי עוד‪ ,‬והתקופה )כלומר הגורל המר( לא הסתיימה? ובטור עשר ממשי בתלונתו‬
‫הדובר ומתרע; אי אפשר לקוות ולייחל כאשר לפני שיגיע ְצ ִרי ִג ְל ָעד האד ימות?‪ .‬צרי‪#‬גלעד נחשב‬
‫בימי קדומי כשיח מרפא‪ ,‬הבא מהרי הגלעד‪ ,‬ממנו הפיקו סמי‪#‬רפואה ומייחסי לו סגולות‬
‫מרפא מופלאות‪.‬‬
‫הביטוי "צרי‪#‬גלעד" הפ למושג וש‪#‬נרד) לתרופה‪ .‬כלומר‪ :‬אי אוכל לקוות לישועה כאשר לפני‬
‫גפה‪ .‬פירושו‪ :‬אנוש נכאב – האד הכואב‬
‫ַפש* ְנ ָ‬
‫שתבוא ההצלה הנפש תמות? ֱאנ*ש ִנ ְכ‪C‬ב ֲא ֶשר נ ְ‬
‫ג‪,‬פה" פירושו מחלה‪ ,‬נגזרת מהמילה מגפה‪,‬‬
‫והחולה‪ ,‬שגופו נגוע במחלה וסובל מכאבי‪ .‬הביטוי "נְ ָ‬
‫מכא ג נגזרה המילה נגי) )וירוס(‪.‬‬
‫דרכי העיצוב בשיר‪ :‬א‪ .‬המסגרת השירית‪ ,‬הבנויה מדיאלוגי בי הדובר לידיד עלו‪ֵ #‬ש‪ ,‬דבר‬
‫שיוצר קונוטציה מקראית לספר איוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפארת הפתיחה‪ .‬ביצירת סימטריה בי הדלת והסוגר‪:‬‬
‫מליצה = שמחה; דאגה = אנחה; הדופה = דחופה‪ ,‬זה יוצר מעי צימוד‬
‫משולש המביע רעיו אחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬הניגודי בי ביטויי ומשמעויותיה‪ :‬כמו השחוק מול הבכי‪ ,‬התרופה של‬
‫צרי הגלעד לעומת מותו של אד שנפשו נגופה‪ .‬התקווה מול הייאוש‪.‬‬
‫ד‪ .‬השיבוצי משירת האזינו ותהילי‪ .‬כפי שצוי בתוכ הסיכו‪.‬‬
‫ה‪ .‬הצימודי הפזורי לאור השיר‪ :‬כמו אוחיל ואייחל; היו ותקופה; כבות‬
‫על המצוקי למול דמעה ערופה‪.‬‬