נרות מיוחדים - שק"ל שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים

Comments

Transcription

נרות מיוחדים - שק"ל שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים
‫נר ת‬
‫מי חדים‬
‫להדליק נרות זה די פשוט‪ ,‬אבל להדליק אנשים כלל וכלל לא‪.‬‬
‫בעמותת שק"ל נותנים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים לעבוד‪,‬‬
‫להרוויח ולהרגיש שייכות וחמימות‪ .‬הילי מויאל ביקרה‬
‫במפעל להכנת נרות וחזרה מלאת רשמים | הילי מויאל‬
‫"צריך שכל איש ידע ויבין‬
‫שבתוך תוכו דולק נר‪ ,‬ואין נרו‬
‫שלו כנר חברו‪ ,‬ואין איש שאין‬
‫לו נר‪ .‬וצריך שכל איש ידע‬
‫‪ 48‬פנימה כסלו תשע"ד‬
‫ויבין שעליו לעמול ולגלות‬
‫את אור הנר ברבים‪ ,‬ולהדליקו‬
‫לאבוקה גדולה ולהאיר את‬
‫העולם כולו" (הרב קוק)‪.‬‬
‫סמוך לכבישים הסואנים‪ ,‬צפירות‬
‫הרכבים ותנועת האנשים הנמרצת‬
‫בלב תלפיות בבוקר יום ראשון‪,‬‬
‫שוכן עולם שמתנהל בקצב קצת‬
‫אחר‪ .‬עולם של אנשים מיוחדים‬
‫שבסך הכול רוצים‪ ,‬כמו כולם‪,‬‬
‫להרגיש שייכות ומשמעות‪ .‬העולם‬
‫הזה שוכן בבניין רב קומות מטופח‬
‫של עמותת שק"ל‪ ,‬שמעניקה‬
‫שירותים קהילתיים לאנשים עם‬
‫צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫באחד מחללי הבניין‪ ,‬חדר רחב‬
‫ידיים‪ ,‬שוקדת חבורה מתוקה‬
‫להפליא על מלאכת הכנת נרות‬
‫הבדלה‪ ,‬נרות דקורטיביים וכעת‬
‫גם נרות לחג החנוכה‪ .‬את מחסום‬
‫המבוכה והחששות שלי הם מיד‬
‫מפיגים דרך ההתעניינות הרבה‬
‫שהם מביעים באורחת החדשה‪.‬‬
‫"מי את?"‪" ,‬איך קוראים לך?"‪ ,‬הם‬
‫שואלים אותי‪ .‬נחמד להגיע למקום‬
‫שיש בו קבלת הפנים כל כך חמה‬
‫ואכפתית‪ ,‬אני חושבת ביני לביני‪.‬‬
‫בכל בית נר‪ .‬מפעל‬
‫הנרות בשק"ל‬
‫‪ 50‬פנימה כסלו תשע"ד‬
‫בצד יושב בחור עם אוזניות‪ .‬שום‬
‫דבר בחיצוניות שלו אינו מעיד‬
‫על שונות או על מגבלה מסוימת‪,‬‬
‫אך הוא אינו מתקשר עם יתר‬
‫חברי הקבוצה‪ .‬בריאן פרידלנד‬
‫מעיד על עצמו שכילד‪ ,‬בעוד‬
‫ילדים אחרים היו פעילים ויצרו‬
‫קשרים חברתיים‪ ,‬הוריו שמו לב‬
‫לכך שבנם לא רוצה לצאת מהבית‬
‫ומעדיף להישאר בתוך עולם‬
‫הדמיון שלו‪ .‬לאחר בדיקות שונות‬
‫הוא אובחן כלוקה בתסמונת‬
‫אספרגר‪ ,‬לקות התפתחותית על‬
‫הקשת האוטיסטית‪.‬‬
‫למרות הקשיים החברתיים‬
‫שבריאן מתאר‪ ,‬תוך כדי שיחה‬
‫מתגלה בחור מבריק עם זיכרון‬
‫פנומנלי וכישרון לשפות‪ ,‬למשחק‬
‫ולכתיבה‪ .‬בריאן מתאר בפניי את‬
‫מה שמתרחש במפעל הנרות‪" :‬מה‬
‫שאת רואה פה זה חדר שמחולק‬
‫לעמדות‪ ,‬כדי שכל אחד יהיה שותף‬
‫בתהליך הכנת הנרות‪ .‬בעמדה‬
‫אחת ממיסים את השעווה‪ ,‬בעמדה‬
‫אחרת שופכים לתבניות‪ ,‬בעמדה‬
‫נוספת משחילים את הפתילות‬
‫וכן הלאה"‪.‬‬
‫מספקת?‬
‫העבודה פה ַ‬
‫"כמו כל עבודה‪ ,‬יש ימים טובים‬
‫וימים פחות טובים‪ .‬אני מרגיש‬
‫שברוב העבודות בעולם אנשים‬
‫הם כמו מכונות שפשוט עושים‬
‫מה שצריך כמה שיותר יעיל וכמה‬
‫שיותר מהר‪ .‬אני לא רוצה להיות‬
‫כמו כל אחד אחר בעולם המודרני‪.‬‬
‫בסך הכול לרוב האנשים פה אכפת‬
‫מאיתנו והם דואגים לנו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫יש אנשים שקשה להם לראות‬
‫מעבר למוגבלות שלנו‪ .‬יש פה‬
‫חבר'ה שפשוט רוצים אהבה וחמלה‬
‫ולא תמיד יודעים איך להביע את‬
‫הצרכים שלהם"‪.‬‬
‫איילת פישביין‪" :‬אנחנו‬
‫מנסים לשנות עמדות‬
‫בחברה‪ .‬אין שום‬
‫סיבה שמישהו עם‬
‫צרכים מיוחדים‬
‫לא יוכל לשחק‬
‫בתיאטרון‪ ,‬לביים‬
‫סרט או להעביר‬
‫הרצאה של שעה"‬
‫אתה חושב שפה יש להם‬
‫יותר הזדמנות ליצירת‬
‫קשרים?‬
‫"יש להם פה לא רק יותר‬
‫הזדמנות ליצירת קשר אלא גם‬
‫הזדמנות להתפתח כבני אדם‪ .‬חוץ‬
‫מהעבודה‪ ,‬שק"ל גם מלווה אנשים‬
‫בתהליך של רכישת עצמאות‪ .‬החל‬
‫מלעשות כביסה וללכת לקניות‬
‫וכלה באיך לסדר את לוח הזמנים‬
‫כדי שנגיע לפגישות בזמן‪ .‬דרך‬
‫התהליך הזה רוכשים יותר ביטחון‪.‬‬
‫חוץ מזה‪ ,‬יש חוגים שמאפשרים לנו‬
‫לעשות את מה שאנחנו אוהבים‬
‫לעשות"‪.‬‬
‫מה אתה חושב צריך להשתנות‬
‫ביחס של החברה כלפי אנשים עם‬
‫צרכים מיוחדים?‬
‫"קודם כול‪ ,‬הם צריכים לראות‬
‫שהמגבלה זה לא מה שמגדיר‬
‫אותנו‪ .‬אני חושב שהם גם צריכים‬
‫לראות שאנחנו בני אדם כמוהם‪.‬‬
‫שאנחנו עוברים דברים קשים‬
‫ודברים טובים בדיוק כמוהם ומגיע‬
‫לנו שיתייחסו אלינו כשווים"‪,‬‬
‫אומר בריאן בתסכול רב‪" .‬צריך‬
‫שהמעסיקים של בעלי צרכים‬
‫מיוחדים יהיו יותר רגישים ויותר‬
‫אנושיים ביחס שלהם‪ .‬אני מבין‬
‫שיש עבודה לעשות‪ ,‬אבל עבודה זה‬
‫לא הכול"‪.‬‬
‫אתה כל הזמן מדבר על מגבלה‪,‬‬
‫אבל יכול להיות שבעצם זאת‬
‫מתנה‪ ,‬זה האור המיוחד שבאת‬
‫להאיר?‬
‫"נכון‪ .‬זאת מתנה‪ .‬אני מרגיש‬
‫שיש לי דמיון מפותח ויצירתי‪,‬‬
‫זיכרון פנומנלי‪ ,‬ואני מרגיש שאני‬
‫רגיש יותר מאחרים‪ .‬עם השנים‬
‫למדתי איך להקשיב ולעזור‬
‫לאנשים‪ .‬אני מרגיש שיש לי לב‬
‫טוב‪ ,‬משהו שבימים אלו רוב‬
‫האנשים לוקחים כמובן מאליו‪.‬‬
‫אלו המתנות הכי טובות שיכולתי‬
‫לקבל"‪.‬‬
‫פרט לבריאן יושבים בחדר‬
‫גברים ונשים‪ ,‬דתיים וחילוניים‪,‬‬
‫ערבים ויהודים‪ ,‬שאולי בשום מקום‬
‫אחר לא היו מתחברים‪ .‬אלא שכאן‬
‫המכנה המשותף מגשר על הפערים‬
‫ומחבר ביניהם והוא מוגדר באופן‬
‫מאוד רחב כ"צרכים מיוחדים"‪.‬‬
‫במפעל הנרות עובדים סביב‬
‫שולחן אחד בחורה עם תסמונת‬
‫דאון‪ ,‬בחור חובש כיפה בעל לקות‬
‫שכלית שהחיוך לא מש מפניו‪,‬‬
‫בחור נוסף עם פיגור קל שבקיא‬
‫בכל הטרמינולוגיה הצבאית וחולם‬
‫להתגייס‪ ,‬אישה עיוורת‪ ,‬בחורה‬
‫בת עשרים ושלוש בכיסא גלגלים‬
‫וכאמור בריאן‪ ,‬שלוקה בתסמונת‬
‫אספרגר‪.‬‬
‫מה מיוחד באנשים שנמצאים כאן‬
‫בחדר איתך?‬
‫"הם תמיד שמחים לראות אותי‬
‫בבוקר‪ .‬הם מכבדים ואוהבים בלי‬
‫שום ציפיות ודרישות‪ .‬הם וגם‬
‫‪51‬‬
‫אני פשוט רוצים שיקבלו אותנו‬
‫ושיראו אותנו מעבר למגבלה‪ .‬אני‬
‫פשוט הייתי רוצה שמישהו ייתן לי‬
‫הזדמנות בעבודה‪ ,‬באהבה ובחיים‬
‫בכלל"‪ ,‬משתף בריאן בכנות‪.‬‬
‫מה החלום שלך?‬
‫"הייתי רוצה להכיר מישהי‬
‫לאהוב ושפשוט תאהב אותי‬
‫חזרה‪ .‬הייתי גם רוצה להתחבר‬
‫עם כמה שיותר אנשים בעולם‬
‫ולשתף אותם ברעיונות שלי‪.‬‬
‫לשתף אנשים ביכולות שלי ולבדר‬
‫אנשים‪ .‬פשוט להתחבר"‪.‬‬
‫בזמן שאורית וגבי מספרים לי‬
‫בהתלהבות על הנרות שהם מכינים‪,‬‬
‫על חוגי הקרמיקה בצהריים ועל‬
‫החברים שרכשו במקום‪ ,‬מצטרפת‬
‫בת השירות הלאומי לחדר‪.‬‬
‫כשאני שואלת אותה איך‬
‫ההתנדבות בשק"ל‪ ,‬היא מגיבה‬
‫בהתלהבות‪" .‬מדהים פה ממש‪.‬‬
‫העבודה משמעותית ומספקת‪ .‬אני‬
‫מוצאת את עצמי מנהלת שיחות‬
‫מרתקות עם החברים פה וגם‬
‫מרגישה עטופה באהבה‪ .‬למשל‪ ,‬אם‬
‫אני מאחרת לעבודה‪ ,‬הרבה פעמים‬
‫כשאגיע אמצא כמה מעובדי מפעל‬
‫הנרות מחכים לי למטה בכניסה‬
‫או מספרים לי שהם דאגו לי"‪ ,‬היא‬
‫מחייכת‪.‬‬
‫פרט למי שעובדים בתוך בניין‬
‫שק"ל בתלפיות‪ ,‬רבים מקבלים‬
‫מהעמותה את ההכשרה‪ ,‬ההכנה‬
‫והסיוע להשתלב בשוק העבודה‬
‫ולנהל חיים עצמאיים‪ .‬כך למשל‬
‫סמי (שם בדוי)‪ ,‬שלמרות התסמונת‬
‫דאון שנולד איתה הצליח להגיע‬
‫רחוק‪" .‬אני צייר והצגתי את‬
‫הציורים שלי בארבעים תערוכות‬
‫בעולם‪ .‬יש אפילו בול שיצרתי עבור‬
‫הדואר של ארצות הברית"‪ ,‬הוא‬
‫מספר בגאווה‪.‬‬
‫‪ 52‬פנימה כסלו תשע"ד‬
‫מה סדר היום שלך?‬
‫"אני חי בדירה רגילה עם שלושה‬
‫שותפים‪ ,‬כולם בנים‪ ,‬וטוב לי‪ .‬כל‬
‫בוקר אנחנו קמים לעבודה‪ .‬אני‬
‫עובד בבית המלאכה של 'יד שרה'‪,‬‬
‫שם אני עוזר לתקן כיסאות גלגלים‪.‬‬
‫אחר הצהריים אני מגיע לדירה‬
‫ועושה את התורנות שלי‪ .‬לפעמים‬
‫אני מנקה‪ ,‬לפעמים עושה קניות‪,‬‬
‫ולפעמים מבשל ושוטף כלים‪ .‬אחר‬
‫כך אני יוצא לפעילויות שונות‪.‬‬
‫"פעמיים בשבוע אני הולך‬
‫לצייר‪ ,‬פעם אחת בבצלאל ופעם‬
‫אחרת בחוג‪ .‬בימי שלישי אני הולך‬
‫לצלם באולפן טלוויזיה‪ .‬הכתבות‬
‫שאני עושה מוצגות בטלוויזיה‬
‫הקהילתית של ירושלים"‪ ,‬הוא‬
‫משתף בהתרגשות ומוסיף לבסוף‪:‬‬
‫"יש לי חברה‪ ,‬קוראים לה שירה‪.‬‬
‫אנחנו ביחד שלוש שנים‪ .‬אני‬
‫מקווה שנעבור לגור יחד‬
‫מתישהו"‪.‬‬
‫איילת פישביין‪ ,‬מנהלת‬
‫בשק"ל‬
‫התעסוקה‬
‫בריאן‪" :‬כמו כל‬
‫עבודה‪ ,‬יש ימים‬
‫טובים וימים פחות‪.‬‬
‫אני מרגיש שברוב‬
‫העבודות אנשים הם‬
‫כמו מכונות שפשוט‬
‫עושים מה שצריך‬
‫כמה שיותר יעיל‬
‫וכמה שיותר מהר‪.‬‬
‫אני לא רוצה להיות כמו כל‬
‫אחד בעולם המודרני"‬
‫ירושלים‪ ,‬פוגשת אותי לסיור‬
‫מורחב בבניין‪ .‬פישביין‪ ,‬שעובדת‬
‫במקום כבר שתים עשרה שנה‪,‬‬
‫מספרת לי על הפעילות הענפה‬
‫שמתקיימת בשק"ל תוך כדי‬
‫שאנחנו מהלכות מהמתפרה לחדר‬
‫ההרצאות‪ ,‬למשרדים ולחנות‪.‬‬
‫נדמה שהמקום שוקק חיים‪ .‬על‬
‫קירות המסדרונות תלויים שלטים‬
‫המכריזים על פסטיבל הקולנוע‬
‫שהיה לא מזמן והוקרנו בו סרטים‬
‫המתעדים את חייהם של חברי‬
‫שק"ל‪ .‬כמו כן יש כאן הודעות על‬
‫בית קפה חברתי והפנינג לכבוד‬
‫החלפת השעון לשעון חורף‪ ,‬על‬
‫ימי עיון‪ ,‬על מכינה לחיים בקהילה‪,‬‬
‫על חוגים ולימודים אקדמיים וזה‬
‫עוד לא הכול‪.‬‬
‫"בקרוב אנחנו מתכננים פתיחה‬
‫של בית קפה לצד החנות שלנו‪,‬‬
‫ואנחנו עמלים על כך עם שפים‬
‫בתחום‪ .‬פרט לבניין הזה‪ ,‬יש ברחבי‬
‫ירושלים שמונים דירות ואגף‬
‫שיקום למי שלא מוגדר עם לקות‬
‫שכלית"‪ ,‬מספרת לי איילת בגאווה‪.‬‬
‫"לאנשים פה ניתנת איכות‬
‫חיים דרך שילוב בקהילה‪,‬‬
‫שילוב בעסקים שונים‪ ,‬מימוש‬
‫כישרונותיהם ויצירת קשרים‬
‫חברתיים‪ .‬הם מרגישים שיש‬
‫לחייהם משמעות‪ ,‬ולרבים מהם‬
‫המסגרת נותנת בסיס קבוע ויציב"‪,‬‬
‫היא משתפת‪" .‬מעבר לכך אנחנו‬
‫מנסים לשנות עמדות בחברה‪.‬‬
‫אין שום סיבה שמישהו עם‬
‫צרכים מיוחדים לא יוכל לשחק‬
‫בתיאטרון‪ ,‬לביים סרט או להעביר‬
‫הרצאה של שעה"‪.‬‬
‫מה הכי מאתגר בעבודה כאן?‬
‫"האתגר הכי גדול כרגע הוא‬
‫הקושי הכלכלי שאנחנו נתונים‬
‫בו בשנים האחרונות והירידה‬
‫בכמות המתנדבים‪ .‬יש לנו מוצרים‬
‫מושקעים ויפים שהוכנו באהבה‪.‬‬
‫הייתי שמחה אם בכל בית היה נר‬
‫הבדלה שנקנה כאן‪ ,‬אבל אנשים‬
‫לא מכירים‪.‬‬
‫"כמו כן‪ ,‬עדיין קיים האתגר של‬
‫שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים‬
‫בציבור הרחב הן מבחינת הנגשה‪,‬‬
‫הן מבחינת העסקה‪ ,‬זכאות‬
‫ללימודים וחשש של אנשים מלגור‬
‫לצדם‪ .‬אנחנו עובדים כל הזמן כדי‬
‫לשנות זאת‪ .‬בסופו של דבר לכולנו‬
‫יש צרכים מיוחדים"‪ ,‬מסכמת איילת‬
‫ורצה ליום עיון בנושא אוטיזם‪.‬‬
‫אני נשארת לבדי בחנות‪ ,‬מוקפת‬
‫ריחות של סבונים טבעיים‪ ,‬כיסויים‬
‫פרחוניים לפלטת שבת‪ ,‬מפות‬
‫שולחן יפהפיות שנתפרו במתפרה‪,‬‬
‫נרות בשלל צבעים‪ ,‬סינרי מטבח‬
‫ססגוניים ודקורציה מופלאה לחדר‬
‫ילדים ששמתי עליה עין‪.‬‬
‫בעודי שוטפת את העיניים‪ ,‬אני‬
‫מבחינה במוכרת הביישנית‪ .‬טובית‪,‬‬
‫בת שלושים‪ ,‬ישבה בבית שנתיים‬
‫לפני שהגיעה לשק"ל‪ .‬עבודתה‬
‫כקופאית בחנות נתנה לה סיבה‬
‫לקום בבוקר ולחזור לחיים‪ .‬לצדה‬
‫עומדת הילה היחצ"נית‪ ,‬שמשכנעת‬
‫את העוברים ושבים להיכנס‬
‫לחנות ומתרגשת מכל לקוח‪ .‬היא‬
‫גם מקפידה לומר לכולם שאפשר‬
‫להזמין נרות עם הקדשה אישית‬
‫כמזכרת מאירועים משפחתיים‪.‬‬
‫בדרכי החוצה אני נתקלת‬
‫להפתעתי בפנים מוכרות‪ ,‬אחים‬
‫של חברי ילדות שמזכירים לי‬
‫שאנשים מיוחדים כמוהם נמצאים‬
‫ממש קרוב‪ .‬ואולי אפילו אין מדובר‬
‫במגבלה מסוימת או באבחון כזה או‬
‫אחר‪ ,‬כמו שאיילת אמרה ‪ -‬לכולנו‬
‫יש צרכים מיוחדים שאנחנו לא‬
‫תמיד יודעים לתקשר אותם‪ .‬אך אם‬
‫נטה אוזן אולי נשמע את הקול של‬
‫מישהו שזקוק לנו‪.‬‬
‫בפתח היציאה עומד נדב‪ ,‬תושב‬
‫נטף ובעל לקות שכלית‪ ,‬שהיה איתי‬
‫בתנועת הנוער ולא ראיתי למעלה‬
‫מחמש עשרה שנים‪ .‬מיד זיהינו‬
‫זה את זה והתרגשנו מהמפגש‬
‫המחודש אחרי כל כך הרבה שנים‪.‬‬
‫נדב שיתף אותי בכך שהוא עובד‬
‫במחזור שקיים בתוך בניין שק"ל‪.‬‬
‫ִ‬
‫"יש לי פה המון חברים ואני מאוד‬
‫אוהב לבוא לפה"‪ ,‬הוא משתף‬
‫אותי‪ .‬בהמשך הוא מספר לי שתכף‬
‫מתחילה סדנת ההכשרה לליצנות‬
‫רפואית‪ ,‬שהוא משתתף בה יחד עם‬
‫עוד כמה מחבריו‪.‬‬
‫"את התחתנת?" הוא שואל‬
‫בהתרגשות‪" .‬כן"‪ ,‬אני עונה‪" ,‬יש לי‬
‫גם ילדים‪ .‬מה איתך?"‪" .‬אני מאוד‬
‫רוצה להתחתן‪ .‬יש מישהי‪ .‬אני‬
‫עכשיו הולך לדבר איתה‪ "...‬הוא‬
‫אומר ונפרד ממני‪.‬‬
‫ואני חושבת לעצמי שלא במקרה‬
‫מייצרים פה נרות‪ .‬הבניין הזה כולו‬
‫מלא באור‪" .‬הנרות הללו קודש הם"‬
‫ כל נר שונה מחברו‪ ,‬והחום שהם‬‫מפיצים ממיס את הלב‪.‬‬
‫‪53‬‬

Similar documents