תחמושת תלמודית לשון המלחמה

Transcription

תחמושת תלמודית לשון המלחמה
‫‪74‬‬
‫מערכות ‪459‬‬
‫לשון המלחמה‬
‫לשון המלחמה‬
‫תחמושת‬
‫תלמודית‬
‫המילים פגז‪ ,‬פצצה ומוקש נשמעות לנו מודרניות מאוד‪ ,‬אולם שורשיהן‬
‫קדומים‪ .‬דרך פתלתלה במיוחד עברה המילה "פגז" עד שהיא הגיעה‬
‫למשמעותה המודרנית‬
‫פגז‬
‫פגז הוא המילה הקשה ביותר לפענוח מכל‬
‫מונחי המלחמה‪ .‬אין בעברית מילה כזאת‪ ,‬ואין‬
‫שורש כזה ‪ -‬גם לא בשפות שמיות אחרות‪.‬‬
‫המילה הזאת מופיעה רק פעם אחת ‪ -‬בתרגום‬
‫יונתן‪( 1‬הכתוב בארמית) ליחזקאל כו‪ ,‬ט‪" :‬ו ְּמ ִחי‬
‫ֹלתיִ ךְ יִ ּתֹץ ְּב ַחרְ בו ָֹתיו"‪.‬‬
‫ָקבָ לּ וֹ יִ ֵּתן ְּבחֹמו ָֹתיִ ךְ ‪ ,‬ו ִּמגְ ְ ּד ַ‬
‫הפרק הזה ושני הפרקים שאחריו הם נבואת‬
‫זעם על צור‪ .‬את המילים "ו ְּמ ִחי ָקבָ לּ וֹ " מפרש‬
‫רד"ק‪" 2:‬פירשו בו שהוא כלי שמשליכים בו‬
‫אבנים בחומה לנתצה"‪ .‬ומילולית‪" :‬מחי"‬
‫פירושו "מכה" כמו בניב "במחי יד" ו"קבלו"‬
‫פירושו נגדו‪ ,‬מולו‪ ,‬כמו בביטוי "קבל עם"‪.‬‬
‫את הביטוי "ו ְּמ ִחי ָקבָ לּ וֹ" מתרגם יונתן (כאמור‪,‬‬
‫לארמית) "ומחת פגוזוהי"‪ .‬במילה היחידאית‬
‫הזאת ‪" -‬פגוזוהי" ‪ -‬רואים גרסה של המילה‬
‫ָּפגו ֹׁש‪ ,‬שכן יש גרסאות של תרגום יונתן שבהן‬
‫הפירוש לביטוי "ו ְּמ ִחי ָקבָ לּ וֹ " הוא "ומחת‬
‫"פגו ֹׁש" נמצאת במסכת‬
‫פגושוהי"‪ .‬המילה ָּ‬
‫כלים של המשנה‪ ,‬פרק טז‪ ,‬משנה ח‪ .‬באותה‬
‫המשנה מובאת רשימה של תיקים טמאים‬
‫ובהם תיק שנקרא "בית הפגושות"‪ .‬מפרשים‬
‫"פגו ֹׁש"‬
‫רבים אומרים שהפירוש של המילה ָּ‬
‫הוא חץ בשל הרצף המופיע במסכת כלים "בית‬
‫החיצים‪ ,‬בית הפגושות"‪ .‬מכאן שמשמעות‬
‫הביטוי "בית הפגושות" היא אשפה לנשיאת‬
‫חיצים‪ ,‬ומשמעות המילה "פגוזוהי" היא חיצים‪.‬‬
‫לדעת פרשנים אחדים משמעות המילה‬
‫"פגוזוהי" היא אבנים‪ .‬כך מפרש גם בן יהודה‬
‫במילונו והוא מביא גם את המילה הארמית‬
‫"פגָ ׁ ָשא" שמשמעותה היא‬
‫(בגרסתה הסורית) ָּ‬
‫אבן קלע‪.‬‬
‫הרמב"ם בפירושו למשנה כותב "בית הפגוזות"‬
‫ולא "בית הפגושות"‪ ,‬משום שכך היה כתוב‬
‫בגרסת המשנה שהייתה מונחת לפניו‪ .‬זוהי גם‬
‫הגרסה של בעלי התוספות‪ 3.‬לכן המילה "פגוז"‬
‫מופיעה במילון בן יהודה ובדברי ההסבר שלו‬
‫מצוטט גם הרמב"ם‪.‬‬
‫בעברית פוגשים לראשונה את המילה בשימוש‬
‫דומה לזה שקיים היום במאה ה־‪ 11‬בכתב יד‬
‫של פיוט מדרום צרפת שנקרא "יוצר לשבת‬
‫חנוכה" שאותו כתב הפייטן יוסף בן שלמה‬
‫"פגוֹזֶ יךָ יִ ְּתצ ּו העיר ְּכפֶ ָחר (כלי‬
‫מקרקסונה‪ָּ :‬‬
‫חרס)"‪ .‬גם כאן המשמעות היא אבני קלע‪.‬‬
‫ראובן סיון כתב בשנת תשכ"ו (‪)1966‬‬
‫בחוברת "לשון בתחייתה"‪" :‬בשעה שירו‬
‫תותחי האויב לתוך ירושלים העברית‬
‫הנצורה (‪ ,)1948‬העלו חכמי העיר את‬
‫מנזר נוטרדם בירושלים שנפגע בהפגזות הלגיון הירדני‪"| 1948 ,‬בשעה שירו תותחי האויב לתוך ירושלים העברית הנצורה (‪ ,)1948‬העלו חכמי העיר את המלה‬
‫ּ'פ ָג ָז' מן הארמית ‪ -‬שם בעיקר פגוז בהוראת אבן קלע ‪ -‬וכן את המילה 'הפגזה' לעניין הרעשה בפגזים"‬
‫‪459‬‬
‫ד"ר אשר שפריר‬
‫בלשן‪ ,‬עורך ומתרגם‪ .‬מתמחה בלשון‬
‫העברית ובסוציולוגיה של הלשון‪ .‬חיבר‬
‫את מדריך העריכה “ניסוח בעברית“‬
‫גיליון ‪ | 459‬אדר התשע״ה | פברואר ‪2015‬‬
‫‪http://maarachot.idf.il‬‬
‫מערכות‬
‫בית ההוצאה לאור של צה״ל‬
‫נוסד בתרצ״ט ‪1939‬‬
‫המפקד והעורך הראשי‪ :‬סא״ל חגי גולן‬
‫העורך‪ :‬אפי מלצר‬
‫עורך המשנה‪ :‬יואב תדמור‬
‫עורכת בהוצאת מערכות‪ :‬אביטל רגב‪-‬שושני‬
‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬סטודיו זאב אלדר‬
‫עוזרת הפקה‪ :‬יפית טלקר‬
‫‪ISSN 0464-2147‬‬
‫טלפון‪ 03-5694344/5 :‬פקס‪03-5694343 :‬‬
‫דוא״ל המערכת‪[email protected] :‬‬
‫כתובת למכתבים‪ :‬ד״צ ‪ 02432‬צה״ל‬
‫דמי מנוי לשנה‪ 60 :‬ש״ח (כולל מע״מ)‬
‫מחלקת המנויים‪:‬‬
‫טלפון‪03-6086400 :‬‬
‫דוא״ל‪[email protected] :‬‬
‫הודפס בדפוס מאירי‬
‫באמצעות משרד הביטחון ‪ /‬מנה״ר‬
‫הדעות והתפיסות המובעות במאמרים‬
‫מבטאות את דעתם האישית של הכותבים‪.‬‬
‫תגובות למאמרים יפורסמו בגיליון העוקב‬
‫בלבד‪ .‬יש להעביר את התגובה למערכת עד‬
‫תום החודש שלאחר תאריך הופעת הגיליון‬
‫בשער‪ :‬חיל החימוש ב"צוק איתן" [עמ' ‪]35‬‬
‫מה שהיה לא יהיה עוד‬
‫דומה שההתפתחויות הגיאו־פוליטיות במזרח התיכון לא מפסיקות להפתיע גם את מי שנחשבים ליודעי‬
‫דבר בכל הנוגע לאזורנו‪ .‬אלה מוצאים את עצמם שוב ושוב מול תמונות מצב מרחביות לא צפויות ולא‬
‫מוכרות‪ .‬וכיצד הם יוכלו לייעץ למנהיגיהם כשהם עצמם מוצאים את עצמם סומים בערפל אסטרטגי‬
‫הנוגס בהם בביתם המוכר והנוח?‬
‫המזרח התיכון כבר אינו באר הנפט של העולם‪ ,‬בקושי שדה הגז שלו (ראו‪ :‬אדם רז‪ ,‬נותנים‬
‫גז‪ ,‬עמ' ‪ ;)11-4‬והבעיה של עודף מודיעין בידי המפקד מאפילה לעיתים על המחסור בו (ראו‪ :‬ד"ר אל"ם‬
‫[מיל'] גבי סיבוני ורס"ן מורן מיורצ'יק‪ ,‬קללת השפע‪ ,‬עמ' ‪ .)19-12‬יתר על כן‪ ,‬המנהיגות הצבאית בעידן‬
‫הפייסבוק אינה כפי שהייתה טרם הולדתו (ראו‪ :‬כרמית פדן ותאיר קרזי־פרסלר‪ ,‬מנהיגות צבאית בעידן‬
‫הרשתות החברתיות‪ ,‬עמ' ‪ .)34-28‬וזו‪ ,‬כמובן‪ ,‬רשימה חלקית בלבד של השינויים שבתוכם אנו חיים‪.‬‬
‫הוזה מי שחושב שהמזרח התיכון ישוב להיות מה שהיה לפני שנים לא רבות‪ .‬הסדר שהיה לא ישוב‪,‬‬
‫וכיום אירופה כבר מאוימת על ידי ארגונים אסלאמיים מאפגניסטן‪ ,‬מעיראק‪ ,‬מסוריה‪ ,‬מתימן‪ ,‬מלוב‬
‫וממקומות רבים אחרים‪.‬‬
‫לכן יתבדה מי שחושב שהפתרונות המדיניים מצויים במצעים הפוליטיים והמדיניים הישנים והמוכרים‪.‬‬
‫ולכן גם יתבדה מי שחושב שהאופן שבו אנחנו מגינים כיום על גבולותינו יישאר גם מחר באותה‬
‫המתכונת‪( .‬ראו‪ :‬סגן [מיל'] תמיר מנצור כרמל‪ ,‬לקראת חיל הגנה מרחבית‪ ,‬עמ' ‪.)27-20‬‬
‫העולם החדש שיצרה מלחמת העולם הראשונה ‪ -‬גם במזרח התיכון ‪ -‬נמוג בימים אלה מול עינינו‪ .‬בשל‬
‫חשיבות תוצאותיה של המלחמה ההיא לאזורנו החליטה מערכת "מערכות" להמשיך בפרסום מאמרים‬
‫על היבטיה השונים‪ ,‬אף ששנת המאה לפריצתה כבר חלפה (ראו‪ :‬דן גזית‪ ,‬כשמתעלמים מהטופוגרפיה‪,‬‬
‫עמ' ‪.)62-58‬‬
‫קריאה מועילה‬
‫אפי מלצר‬
‫‪ | 4‬נותנים גז‬
‫אדם רז | היסטוריון‪ ,‬במרכז הרעיוני‪-‬חינוכי של קרן ברל כצנלסון‬
‫מאבק עז מתנהל בין אירופה וארה"ב לבין רוסיה על השליטה בגז במזרח התיכון‪ .‬השתלטותה של‬
‫המדינה האסלאמית על אזורים נרחבים בעיראק ובסוריה מונעת מימוש תוכניות רבות להנחת‬
‫צינורות גז באזור‪ .‬ארה"ב‪ ,‬אירופה ורוסיה אינן אדישות להתרחשויות האלה‬
‫‪ | 12‬קללת השפע‬
‫ד"ר אל"ם (מיל') גבי סיבוני | ראש תוכנית צבא ואסטרטגיה‪ ,‬המכון למחקרי ביטחון לאומי‬
‫רס"ן מורן מיורצ'יק | קצינה באגף התקשוב של צה"ל‬
‫המפקד מוצף כיום בשפע של מידע ממערכות השו"ב‪ .‬ככל שכמות המידע גדלה ‪ -‬גדל הסיכון‬
‫שהוא יחמיץ את המידע החיוני לו‪ .‬האתגר הנוכחי הוא לפתח מערכות שיציגו למפקד רק מידע‬
‫רלוונטי שיאפשר לו לקבל החלטות איכותיות‬
‫‪12‬‬
‫המילה "פצצה" היא חידוש של‬
‫בן יהודה‪ ,‬אך באופן מפתיע היא‬
‫נמצאת בפיוט לשבועות מהמאה‬
‫ה־‪" :9‬הרי פרצות וסלעי פצצות"‪.‬‬
‫צורתה ומשמעותה של המילה‬
‫"פצצות" בפיוט הזה שונות מצורתה‬
‫וממשמעותה המודרניות‬
‫במאמר שכתב נחום סוקולוב ב"הצפירה"‬
‫ב־‪ 24‬בנובמבר ‪ 1904‬על המערכה בפורט‬
‫ארתור (בין רוסיה ליפן) הוא משתמש במילה‬
‫"פצצה" במשמעות של מוקש‪ .‬בהערת שוליים‬
‫הוא מסביר‪" :‬פצצה ‪ -‬מינע (מוקש) על פי‬
‫קביעתו של בן יהודה"‪.‬‬
‫בהערה בשולי מילון בן יהודה כותב ב־‪1941‬‬
‫(השנה שבה יצא לאור הכרך הזה) עורך הכרך‬
‫שבו מופיעה האות פ"א‪ ,‬נפתלי הרץ טור־‬
‫סיני‪" :‬היום מבדילים בין פצצה למוקש"‪.‬‬
‫לא ברור מדוע עם כניסת המילה "פצצה"‬
‫לעיתונות העברית ב־‪ 1904‬היא שימשה בעיקר‬
‫במשמעות של מוקש‪ ,‬שכן המילה "מוקש"‬
‫במשמעותה העכשווית נמצאת בעיתונים‬
‫העבריים כבר ב־‪ ,1892‬כולל הצירוף "מוקש‬
‫רגל" (שנקרא כיום "מוקש נעל" או "מוקש נגד‬
‫אדם" ובקיצור‪ :‬נ"א)‪ .‬בתחילת המאה ה־‪20‬‬
‫השתמשו בדרך כלל במילים אחרות כדי לתאר‬
‫"פצצה" במשמעותה היום‪ :‬כדורים‪ ,‬כדורים‬
‫מתפוצצים‪ ,‬רימונים‪ ,‬בומבה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ב־‪ 28‬בדצמבר ‪ 1905‬מדווח בן‬
‫יהודה בעיתונו "השקפה" על אירוע בבולגריה‬
‫שבו הוטלה "פצצה של יד"‪ .‬נראה לי שמדובר‬
‫במקרה הזה ברימון יד‪ ,‬דהיינו בפצצה ובהחלט‬
‫לא במוקש‪ .‬הדבר עולה בקנה אחד עם קביעתו‬
‫של בן יהודה במילונו ש"פצצה" יכולה להיות‬
‫גם ‪ bombe‬וגם ‪.mine‬‬
‫ההגייה הנכונה של המילה על פי האקדמיה‬
‫ללשון העברית היא‪ְּ :‬פצָ צָ ה ביחיד‪ִּ ,‬פצְ צַ ת־ או‬
‫ְּפצָ צַ ת־ בנסמך (למשל‪ ,‬פצצת מרגמה)‪ .‬כיום‬
‫יש פצצות מפצצות שונות ‪ -‬מפצצות גרעין ועד‬
‫פצמ"רים (פצצות מרגמה)‪ ,‬מ"פצצות מין" ועד‬
‫"פצצות לגבות"‪.‬‬
‫"הלוֹא כֹה‬
‫בספר ירמיה פרק כג‪ ,‬פסוק כט‪ֲ :‬‬
‫דְ בָ רִ י ָּכ ֵא ׁש נְ אֻ ם ה'‪ ,‬וּכְ פַ ִּט ׁיש יְ פֹצֵ ץ ָסלַ ע"‪ .‬בפירוש‬
‫של מצודת ציון‪ 4‬נאמר‪" :‬עניין הישבר לחתיכות‬
‫רבות וכן יתפוצצו לחתיכות רבות"‪ .‬משמעות‬
‫דומה יש לשורש הזה במקום הנוסף שבו הוא‬
‫מופיע ‪ -‬חבקוק‪ ,‬ג‪ ,‬ו‪" :‬עָ ַמד וַ יְ מֹדֶ ד ֶארֶ ץ‪ ,‬רָ ָאה‬
‫וַ ּי ֵַּתר ּגוֹיִ ם‪ ,‬וַ ִּי ְתפּ ֹצְ צ ּו ַהרְ רֵ י עַ ד‪ַ ׁ ,‬שח ּו ּגִבְ עוֹת‬
‫עוֹלָ ם‪ֲ ,‬הלִ יכוֹת עוֹלָ ם לוֹ"‪ .‬אברהם אבן עזרא‬
‫(‪ )1164-1089‬מסביר את הפסוק בפשטות‪:‬‬
‫"הטעם שכל מקום שעבר עליו הכבוד היה‬
‫מתפוצץ‪ ,‬והגבעות לפניהם והיו מישור"‪.‬‬
‫לצד השורש פצ"ץ נמצא במקרא שורש דומה‬
‫באותה המשמעות ‪ -‬נפ"ץ ‪ -‬וממנו יש לנו היום‬
‫חומרי נפץ וצירופים אחרים‪ .‬השורש פצ"ץ אינו‬
‫מצוי בלשון חז"ל‪ ,‬אך הוא מופיע תדיר בימי‬
‫הביניים אצל הפרשנים‪ .‬במיוחד היו חביבים‬
‫עליהם הפעלים "מפוצץ" ו"מתפוצץ"‪.‬‬
‫המילה "פצצה" היא חידוש של בן יהודה‪ ,‬אך‬
‫באופן מפתיע היא נמצאת בפיוט לשבועות הערות‬
‫מהמאה ה־‪" :9‬הרי פרצות וסלעי פצצות"‪ .‬צורתה ‪ .1‬תרגום יונתן הוא תרגום לארמית של ספרי הנביאים‬
‫המיוחס ליונתן בן עוזיאל‪ ,‬תנא שחי כמה עשרות שנים‬
‫ומשמעותה של המילה "פצצות" בפיוט הזה‬
‫לפני חורבן הבית השני והיה מתלמידיהם של הלל הזקן‬
‫ורבן יוחנן בן זכאי‪.‬‬
‫שונות מצורתה וממשמעותה המודרניות‪ .‬היחיד‬
‫‪ .2‬רד"ק ‪ -‬רבי דוד בן יוסף קמחי (‪ - )1235-1160‬הוא מגדולי‬
‫של המילה "פצצות" במקרה הזה אינו "פצצה"‬
‫הפרשנים של המקרא‪ ,‬מגדולי המדקדקים של השפה‬
‫העברית בימי הביניים‪ ,‬בן למשפחה של מתרגמים מערבית‬
‫"פצֶ ץ"‪ ,‬שמשמעותו היא שבר‪ ,‬רסיס‪ .‬צורת‬
‫אלא ֶּ‬
‫לעברית‪.‬‬
‫"פצֶ ץ" היא בדרך כלל ְּ‬
‫הרבים של ֶּ‬
‫"פצָ צִ ים"‪ ,‬והיא ‪ .3‬בעלי התוספות הם עשרות תלמידי חכמים ‪ -‬מתלמידיו‬
‫ומתלמידי תלמידיו של רש"י ‪ -‬שכתבו הוספות לפירוש‬
‫אף מצויה בפיוט‪ .‬במקרה הזה הפך הפייטן את‬
‫רש"י לתלמוד הבבלי ופירושים חדשים‪ ,‬המכונים תוספות‪.‬‬
‫"פצצים" ל"פצצות" כדי ליצור חרוז‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫הם פעלו במשך כ־‪ 200‬שנה‪ ,‬במאות ה־‪ 12‬וה־‪ ,13‬בעיקר‬
‫בצרפת ובגרמניה של היום‪ ,‬אך גם באנגליה ובאיטליה‪.‬‬
‫המילה "פצצה" היא חידוש של בן יהודה‪ ,‬וכך‬
‫‪ .4‬מצודת ציון היא פירוש שכתב רבי דוד אלטשולר‬
‫הוא מסמן אותה במילונו‪ .‬הוא מעניק למילה‬
‫(‪ )1769-1687‬לחלק מספרי הנביאים והכתובים‪ .‬אביו‪,‬‬
‫פצצה‬
‫המכונה "מצודת דוד"‪ ,‬כתב אוסף פירושים לסוגיות‬
‫המילה‬
‫בתרגום‬
‫ומוקש‪.‬‬
‫פצצה‬
‫משמעויות‪:‬‬
‫שתי‬
‫בשני‬
‫(וכן‬
‫פעמיים‬
‫במקרא‬
‫נמצא‬
‫פצ"ץ‬
‫השורש‬
‫שונות‪ ,‬ובנו‪ ,‬המכונה "מצודת ציון"‪ ,‬כתב אוסף של פירושים‬
‫למילים השונות‪.‬‬
‫שמות פרטיים)‪ .‬בפעם הראשונה הוא מופיע לצרפתית הוא כותב גם ‪ bombe‬וגם ‪.mine‬‬
‫לשון המלחמה‬
‫דבר העורך‬
‫המלה ָּ'פגָ ז' מן הארמית ‪ -‬שם בעיקר פגוז‬
‫בהוראת אבן קלע ‪ -‬וכן את המילה 'הפגזה'‬
‫לעניין הרעשה בפגזים"‪ .‬האמת היא קצת שונה‪.‬‬
‫"פגָ ז" מנוקדת‬
‫הראשון שהביא את המילה ָּ‬
‫כך הוא חנוך יהודה (אלכסנדר) קאהוט‬
‫(‪ )1894-1842‬במילונו "ערוך השלם" שיצא‬
‫לאור ב־‪ 1878‬בווינה‪ .‬זוהי מהדורה מורחבת‬
‫למילון העברי הנפוץ ביותר באלף השנים‬
‫האחרונות ‪" -‬ספר הערוך" של רבי נתן בן רבי‬
‫יחיאל מרומי (‪ .)1106-1035‬קאהוט מציין‬
‫"פגָ ז"‬
‫בהערת שוליים שהוא מצא את הצורה ָּ‬
‫בכתב יד בן ‪ 500‬שנים לפחות מספרד של‬
‫"ספר הערוך"‪ .‬מעניין שבן יהודה לא לקח את‬
‫המילה "פגז" אלא הסתפק ב"פגוז"‪.‬‬
‫השימוש במילה במשמעות הצבאית של‬
‫היום החל בהגנה‪ .‬בחוברת בשם "ניהוג כיתת‬
‫רגלים ‪ -‬מורה דרך לסמלים המפקדים כיתות‬
‫רובאיות ומקלעיות"‪ ,‬שיצאה לאור ב־‪1939‬‬
‫בהוצאת "לנוטר" ותורגמה מאנגלית‪ ,‬מופיעה‬
‫המילה בפרקים "מרגמות" ו"ארטילריה"‪:‬‬
‫"המרגמה יורה ָּפגָ ז של ‪ 10‬ליברות (‪ 4.5‬ק"ג)‪,‬‬
‫(פגז עשן או חנ"מ) עד לטווח מקסימלי של‬
‫‪ 1,500‬ירד"‪ .‬המילה מנוקדת במקור ויש הערת‬
‫שוליים‪" :‬פגז ‪ - shell -‬פצצה גדולה לירייה‬
‫מתותח או ממרגמה"‪ .‬מהערת השוליים ברור‬
‫שהמילה הייתה חדשה ולא מוכרת‪.‬‬
‫בעיתונים מוצאים לראשונה את המילה "פגז"‬
‫במאמר "תותחי הצי" שפורסם בעיתון "דבר"‬
‫ב־‪ 8‬ביולי ‪ 1940‬המתאר את סוגי התותחים‬
‫שמוצבים באוניות המלחמה‪ .‬וכך נכתב‬
‫במאמר‪ ,‬בין היתר‪" :‬פגזי תותחי הצי מיועדים‬
‫בעיקר להבקעת שריון אוניות המלחמה"‪.‬‬
‫אולם באותה העת עדיין המשיכו להשתמש‬
‫במילים הקודמות שנועדו לציין פגזים‪:‬‬
‫רימונים ְוקלָ עִ ים‪ .‬ב"דבר" מ־‪ 12‬באוקטובר‬
‫‪ 1941‬יש תיאור של מטוס חדש‪" :‬התותח יכול‬
‫לירות ברימונים אדירי נפץ המבקיעים שריון‬
‫או בקלע שבכוחו להוציא מכלל פעולה טנק‬
‫קל או אפילו בינוני"‪ .‬במילון העברי של יהודה‬
‫גור מ־‪ 1946‬מובאות שתי הצורות‪" :‬פגוז"‪,‬‬
‫ולצידה מובא סימון שמדובר במילה ארמית‪,‬‬
‫ו"פגז"‪ ,‬שלצידה מובא סימון שמדובר במילה‬
‫מהספרות המאוחרת‪.‬‬
‫לשון המלחמה‬
‫‪75‬‬
‫‪‬‬