גליון 169, פברואר 2015

‫פברואר ‪ ,2015‬שבט תשע"ה‪ ,‬גיליון ‪169‬‬
‫מכתבים‬
‫תוכן עניינים‬
‫המועצה באינטרנט‬
‫עם סטטוסקופ וגיטרה‬
‫סיפור ילדים‬
‫כוח נשי‬
‫שלום‪ ,‬ירדן (‪)4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪16‬‬
‫מדורים‬
‫מכתבים‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫אם אתם בסביבה‬
‫קפיצה בחבל‬
‫יודעת חקלאית פיקחת‬
‫ציפור החודש‬
‫טור כלכלי‬
‫נוסטלגיה אסוציאטיבית ‪ -‬יניב גולן‬
‫שובו של הדובי‬
‫תשבץ‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫מבט מכביש ‪ 40‬לעבר הרי אדום‬
‫המושלגים‪ ,‬בשבת ‪.10.1.15‬‬
‫צילום‪ :‬ליאור דפני‪ ,‬סטודיו ג׳ירפיק‪.‬‬
‫"קצה המדבר"‪,‬‬
‫ירחון המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬
‫מופץ חינם בישובי האזור‬
‫עורכת‪ :‬גל נקדימון‬
‫עריכה גרפית‪ :‬סטודיו יטבתה‬
‫הגהה‪ :‬נורית בארי‬
‫כתובת המערכת‪ :‬מ‪.‬א‪ .‬חבל אילות‪88805 .‬‬
‫טל‪ ,08-6355829 .‬פקס‪08-6355800 :‬‬
‫ארבע הערות על מיקומו‬
‫של מאגר יטבתה‬
‫מכיוון שמיקומו של מאגר יטבתה עלה לכות‬
‫תרות בזמן האחרון‪ ,‬להלן ארבע הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬פעולות פיתוח במועצה‬
‫התיאומים בפרויקטים רבים ומגוונים‪ ,‬חלקם‬
‫פורמאליים וחלקם בלתי פורמאליים‪ .‬בכל‬
‫פרויקט מיודעים מלכתחילה ‪ :‬רט"ג‪ ,‬הישוב‬
‫הסמוך לפרויקט והנהלת ערדום בה חברים‬
‫רכזי הישובים‪.‬‬
‫להלן רשימה לא מלאה של הפרויקטים שבהם‬
‫לקחה חלק המועצה‪ :‬מפעל קולחי אילת (שני‬
‫מאגרים‪ ,‬מערכת קווי קולחין וכו')‪ ,‬איתור‬
‫והכשרת ‪ 2,200‬דונם לחקלאות ליד מאגרי‬
‫אליפז‪ ,‬תכנית האב האזורית לאספקת מים‪,‬‬
‫התכנית המיידית לאספקת מים לאילות‪ ,‬סמר‬
‫ואליפז‪ ,‬שטחים חדשים לחקלאות‪ ,‬קרנטינה‬
‫חדשה‪ ,‬אתר קומפוסט אזורי‪ ,‬שטח לחקלאות‬
‫לתושבים שאינם חברי אגודה‪ ,‬מתקני מים –‬
‫קידוחים קוים וכו' של חברת מקורות ועוד‪.‬‬
‫בכל הפרויקטים נוהגת המועצה באורח זהה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הועדה המקומית‬
‫למותר לציין כי נערך דיון כחוק במליאת‬
‫הועדה המקומית לתכנון ובניה (בהשתתפות‬
‫נציג הרט"ג)‪ .‬כל החומרים הוצגו בפירוט‪,‬‬
‫התקיים דיון והתכנית אושרה פה אחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬סבב"ע‬
‫לבקשת סבב"ע הצגתי את תכנית האב למים‪.‬‬
‫בהצגה נמסרו גם נתוני מיקום‪ ,‬כולל מית‬
‫קום מאגר יטבתה‪ ,‬כפי שכתב יפתח הופמן‬
‫ב"קצה המדבר" האחרון‪ .‬סבב"ע הסתפקו‬
‫בכך בעת ההיא‪.‬‬
‫ד‪ .‬לעניין ההתעוררות המאוחרת‬
‫צודק אודי גת בבואו בטענות למי שקיבל‬
‫מידע בעת בה ניתן היה לשנות את הדברים‪,‬‬
‫בחר לא לעשות דבר והתעורר רק בסופו של‬
‫התהליך‪ .‬ברוב המקרים ניתן היה בנקודת‬
‫הזמן הנכונה ‪ -‬לסייר‪ ,‬לדון ולמצוא חלופות‪.‬‬
‫יחשוב לעצמו כל אחד מה משמעות הדבר‪:‬‬
‫לקום ולהתנגד לפרויקט עליו ידעת מלכתת‬
‫חילה‪ ,‬בחרת לא לעשות דבר והתעוררת רק‬
‫לאחר שהושקע בו כסף רב בתכנון ובהשלמת‬
‫החובות הסטטוטוריים‪.‬‬
‫אבי רמות‬
‫החבל ברשת‬
‫אתר האינטרנט האזורי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬
‫יעל איזנשטט‪-‬רוזן‪ ,‬עופר אלון‪ ,‬שרי ברקן‪,‬‬
‫דובי גולדמן‪ ,‬יניב גולן‪ ,‬אבישי גרינברג‪,‬‬
‫ליאור דפני‪ ,‬יורם הופמן‪ ,‬ענת מנור‪,‬‬
‫מרג'ורי סטרום‪ ,‬מירב עפרוני‪ ,‬רעות פרנס‪,‬‬
‫דורון קרן‪ ,‬איתי שני‬
‫בשער‪ :‬עיבוד לכרזת ט"ו בשבט ישנה‬
‫‪ 2‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫מתעדכן מדי יום‬
‫‪www.eilot.org.il‬‬
‫הטבות המס ליישובי‬
‫חבל אילות ‪ -‬עדכון‬
‫בסוף ינואר‪ ,‬התקבלה החלטה בבג"צ להאריך‬
‫את תוקף הטבת המס לה זכאים תושבי חבל‬
‫אילות עד ל‪ .1.8.2015-‬הדרך להחלטה לא‬
‫היתה פשוטה; להלן עדכון שהופץ לתושבים‬
‫ב‪ ,14.1-‬טרם ההחלטה המעודכנת‪ ,‬בנוגע‬
‫לתהליך עד כה והמאמצים הרבים המושקת‬
‫עים בנושא‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬החליטה הכנסת לחוקק חוק‬
‫חדש‪ ,‬לגבי זכאות להטבת מס‪ .‬במסגרת‬
‫החוק‪ ,‬כל מי שנהנה מהטבה של ‪ 13%‬ומעלה‬
‫עד אותו יום – ימשיך לקבלה‪ ,‬והשאר לא יהנו‬
‫יותר מההטבה‪ .‬כך קרה‪ ,‬שבשנה זו הוצאו‬
‫מרשימת הזכאים להטבה יישובי חבל אילות‪.‬‬
‫במהלך פוליטי ברור‪ ,‬ועדת הכספים והכנסת‬
‫החליטו על חזרתנו לקבלת הטבה‪ ,‬במסגרת‬
‫חוק לזכאות הטבה לעוטף עזה ל"כל מי שחת‬
‫מישה ק"מ מרצועת עזה ‪ +‬חמש רשויות אלו‪:‬‬
‫חבל אילות‪ ,‬ערבה תיכונה‪ ,‬ערד‪ ,‬בית שאן‬
‫וחצור הגלילית‪ .‬החלטה זו‪ ,‬מ‪ ,2005-‬קיבלה‬
‫תוקף‪ ,‬ומאז‪ ,‬שוב אנו מקבלים הטבה‪.‬‬
‫מייד אחרי ההחלטה הנ"ל‪ ,‬הגישו רשויות‬
‫וארגונים רבי ם בג"צ נגד ההחלטה‪ ,‬ומאז ה�ת‬
‫נהל הנושא בבית המשפט באין ספור ישיבות‪.‬‬
‫בג"צ סבר שההחלטה לגבי חמש הרשויות‬
‫אינה חוקית משום שהיא ללא קריטריונים‪,‬‬
‫ומצד שני‪ ,‬לא רצה להתעברב‪ ,‬כרשות שו�פ‬
‫טת‪ ,‬בהחלטת הכנסת שהיא רשות מחוקקת‬
‫(הפרדת רשויות‪ ,‬שעורי אזרחות‪ ,‬זוכרים??)‪.‬‬
‫המדינה ביקשה להראות לבג"צ שהיא מקדת‬
‫מת חוק וסדר‪ ,‬כולל בנושא הטבות מס‪ ,‬אולם‬
‫עד שנת ‪ 2012‬לא הצליחה בכך‪.‬‬
‫בג"צ‪ ,‬בסופו של הליך ארוך‪ ,‬החליט לבטל‬
‫את החלק בחוק לגבי חמש הרשויות‪ ,‬וציין‬
‫את סוף ‪ 2012‬כתאריך להוצאה סופית של‬
‫תושבי רשויות אלה מההטבות‪.‬‬
‫מאמץ גדול שנעשה על ידי חמשת ראשי‬
‫הרשויות‪ ,‬כולל הפגנות תושבים וכו'‪ ,‬הביא‬
‫את הממשלה ‪ -‬בהובלה של יאיר לפיד כשר‬
‫האוצר ‪ -‬לקבל החלטה העושה צדק עם כל‬
‫הישובים בארץ ומעניקה הטבות על פי קרית‬
‫טריונים ברורים ושקופים‪ .‬שוב‪ ,‬התבצעה‬
‫פנייה לבית המשפט לבקשת ארכה למתן‬
‫הטבות‪ ,‬וזו ניתנה עד ‪.11/2014‬‬
‫עם העובדה שתקציב הממשלה (שהוגש‬
‫באיחור)‪ ,‬כמו גם החוק בעניין הטבות המס‪,‬‬
‫כחלק מחוק ההסדרים‪ ,‬עבר קריאה ראשונה‬
‫בכנסת ‪ -‬ניגשנו שוב לבית המשפט וקיבלנו‬
‫ארכה נוספת‪ ,‬עד סוף ינואר ‪.2015‬‬
‫עם נפילת הממשלה וההכנות לבחירות‪ ,‬ברור‬
‫היה שתקציב המדינה לא יאושר‪ ,‬ואין ברירה‪,‬‬
‫אלא ללכת שוב לבית המשפט ולבקש ארכה‬
‫נוספת‪ .‬זאת עושות‪ ,‬בימים אלו‪ ,‬כל חמש הרת‬
‫שויות הרלוונטיות‪.‬‬
‫במידה שההחלטה תתקבל בכנסת ‪ -‬לכל תות‬
‫שבי החבל‪ ,‬מכל הישובים‪ ,‬תוענק הטבת מס‬
‫של כ‪( 10%-‬נכון למה שידוע היום)‪.‬‬
‫אודי גת‬
‫תנו לעצמכם לייק‬
‫אתר‬‪‭‬האינטרנט‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬מועצת‬ ‪‭‬חבל‬ ‪‭‬אילות‬ ‪‭‬קיים‬ ‪‭‬מזה‬ ‪‭‬כעשר‬ ‪‭‬שנים‪‬ ,‬בגרסה‬ ‪‭‬כזו ‬או‬ ‪‭‬אחרת‪‭ ‬.‬הוא‬ ‪‭‬הוקם‬ ‪‭‬בכדי‬ ‪‭‬לת ‪‭‬ת‬
‫‬מענה‬ ‪‭‬לתושבי‬ ‪‭‬החבל‬ ‪‭‬מול‬ ‪‭‬מחלקות‬ ‪‭‬המועצה‪‬ ,‬לעדכן‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬האירועים‬ ‪‭‬המתרחשים‬ ‪‭‬בחבל‬ ‪‭‬וגם‬ ‪‭‬לרכז‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬המידע‪‭‬‬
‫‬הנחוץ‬‪‭‬לתושבים‬
‫רבתו ‬ת ‪‭‬נאמר‪‭ ‬,‬ובוודאי‬ ‪‭‬גם‬ ‪‭‬נכתב‪‬,‬אודות‬ ‪‭‬הכ�ר‬
‫חיתו ‬ת ‪‭‬תחזוקת‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬אינטרנט ‬הנותן‬ ‪‭‬לקהל‬ ‪‭‬ג�ו‬
‫לשיו‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬כל‬ ‪‭‬האינפורמציה‬ ‪‭‬הדרושה‬‪ ‭,‬על‬ ‪‭‬מנ ‪‭‬ת‬
‫‬שירגישו‬ ‪‭‬שייכים‬ ‪‭‬ומעודכנים‪‬ .‬יתרה‬ ‪‭‬מזאת‪‭,‬‬
‫‬אם‬ ‪‭‬מדובר‬ ‪‭‬במוסד‬ ‪‭‬כלשהו‪‬ ,‬עסק‬ ‪‭‬או‬ ‪‭‬רשות‪‬ ,‬זה‪‭‬‬
‫‬ממש‬ ‪‭‬מתבקש‬‪‭.‬‬
‫במהלך‬ ‪‭‬שלוש‬ ‪‭‬השנים‬ ‪‭‬האחרונות‬ ‪‭‬עבר‬ ‪‭‬אתר‪‭‬‬
‫האינטרנט‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬המועצה‮‬‬ ‪‭‬מתיחה‬ ‪‭‬גרפית‬ ‪‭‬‮‬ובמ�ק‬
‫ביל‬ ‪‭‬נוספו‬ ‪‭‬תכנים‬ ‪‭‬חדשים‪‬ ,‬עדכונים‪‬ ,‬שדרוגים‪‭‬‬
‫‬ותחומי‬ ‪‭‬עניין‬ ‪‭‬מסוקרים‪‭ ‬,‬וכל‬ ‪‭‬זאת‬ ‪‭‬בכדי‬ ‪‭‬להפכו‪‭‬‬
‫למרכז‬ ‪‭‬המידע‬ ‪‭‬‮‬של‬ ‪‭‬החבל‬ ‪ ‭-‬אם‬ ‪‭‬לא‬ ‪‭‬בכל‬ ‪‭‬ה�ת‬
‫חומים‪‬ ,‬אז‬ ‪‭‬לפחות‬ ‪‭‬ברובם‬‪‭.‬‬
‫‪‬ w‬ניתן‪‭‬‬
‫באתר‪‭ ‬,‬שכתובתו ‪‭‬ ww.eilot.org.il‭‬‬
‫‬למצוא‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬כל‬ ‪‭‬המידע‬ ‪‭‬אודות‬ ‪‭‬משרדי‬ ‪‭‬המועצה‪,‬‬
‫‬השירותים‬ ‪‭‬שהיא‬ ‪‭‬מספקת‬ ‪‭‬והטפסים‬ ‪‭‬הנדרשי ‪‭‬ם‬
‫‬לכל‬ ‪‭‬עניין‬ ‪‭‬ועניין‪‬ ,‬הודעות‬ ‪‭‬המחלקות‬ ‪‭‬השונות‪‭‬,‬‬
‫לדוגמא‬ ‪‭‬מחלקת‬ ‪‭‬הביטחון‬ ‪‭‬המודיעה‬ ‪‭‬כל‬ ‪‭‬סג�י‬
‫רת‬ ‪‭‬כבישים‬ ‪‭‬והתראות‪‬ ,‬לוח‬ ‪‭‬השעות‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬קו ‪,20‬‬
‫לוח‬ ‪‭‬מודעות‪‭ ‬,‬משרות‮‬‬ "‪‭‬דרושים‮" ועוד‬ ‪‭‬ועוד‬‪‭...‬‬
‫הארת ‬ר ‪‭‬צבעוני‬ ‪‭‬ומזמין‪‬ ,‬מביא‬ ‪‭‬לתושבים‬ ‪‭‬תמ�ו‬
‫נות‬ ‪‭‬מהאירועים‬ ‪‭‬הנערכים‬ ‪‭‬בחבל‪‬ ,‬תזכורות‬ ‪‭‬על‪‭‬‬
‫‬אירועי‬ ‪‭‬תרבות‪‬ ,‬מופעים‪‬ ,‬הרצאות‬ ‪‭‬וסדנאות‪,‬‬
‫מוצאי שבת‬
‫‪21.02.15‬‬
‫‬מידע‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬ביקורים‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬ח‬"‪‭‬כים‬ ‪‭‬ושליחי‬ ‪‭‬ציבור‪,‬‬
‫‬תחרויות‬ ‪‭‬ספורט‬ ‪‭‬בהן‬ ‪‭‬לוקחים‬ ‪‭‬חלק‬ ‪‭‬מבוגרים‪,‬‬
‫‬נוער‬ ‪‭‬וילדים‬ ‪‭‬מבין‬ ‪‭‬תושבי‬ ‪‭‬החבל‪‭ ‬,‬לוח‬ ‪‭‬‭‬יד‬ ‪‭‬שניה‪‭,‬‬
‫‬עסקים‬ ‪‭‬קטנים‬ ‪‭‬בחבל‬ ‪‭‬ועוד‬‪‭...‬‬
‫כיום‪‭ ‬,‬בעידן‬ ‪‭‬הפייסבוק‬ ‪‭‬ששולט‬ ‪‭‬בחייהם‬ ‪‭‬של‪‭‬‬
‫‬לא‬ ‪‭‬מעט‬ ‪‭‬אנשים‪‬ ,‬כל‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬מחזיק‬ ‪‭‬בנוסף‪‬ ,‬ג ‪‭‬ם‬
‫‬עמוד‬ ‪‭‬פייסבוק‬ ‪‭‬מעודכן‪‬ ,‬רענן‬ ‪‭‬ו‬‪‭‬צבעוני‬ ‪‭‬‭‬בתיעוד‪‭‬‬
‫‬אירועים‪‬ ,‬במידע‬ ‪‭‬ובחדשות‪‬ ,‬כל‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬בתחומו‬‪‭.‬‬
‫עמוד‬ ‪‭‬הפייסבוק‬ ‪‭‬שלנו‬ ‪‭‬נקרא‬ ‪"‭‬מועצה‬ ‪‭‬אזורית‪‭‬‬
‫‬חבל‬ ‪‭‬אילות‮"‬ ‪‭‬ומשמש‬ ‪‭‬לתושבים‬ ‪‭‬בעיקר‬ ‪‭‬כיומן‪‭‬‬
‫‬אירועים‬ ‪‭‬ותזכורות‪‭ ‬,‬והוא‬ ‪‭‬מעודכן‬ ‪‭‬כמעט‬ ‪‭‬בכל‪‭‬‬
‫‬אירוע‬ ‪‭‬אונליין‬ ‪‭‬בתמונות‬ ‪‭‬וסרטונים‬ ‪‭‬שנשלחי ‪‭‬ם‬
‫‬ע"י‬ ‪‭‬גולשים‬ ‪‭‬נאמנים‪‬ ,‬ויש‬ ‪‭‬בו‬ ‪‭‬גם‬ ‪‭‬אזכור‬ ‪‭‬לא‪‭‬‬
‫‬מבוטל‬ ‪‭‬לאירועים‬ ‪‭‬המתרחשים‬ ‪‭‬באילת‪‭ ‬,‬כגון‬
‫‬פסטיבלים‪‬ ,‬הפנינגים‪‭ ‬,‬הרצאות‬ ‪‭‬ועוד‬‪‭.‬‬
‫חבל‬ ‪‭‬אילות‬ ‪‭‬הוא‬ ‪‭‬מהאזורים‬ ‪‭‬הגדולים‬ ‪‭‬בארץ‪,‬‬
‫‬הרבה‬ ‪‭‬אירועים‬ ‪‭‬נערכים‬ ‪‭‬בו‬ ‪‭‬ובתדירות‬ ‪‭‬גבוהה‪‭‬‬
‫‬למדי‬‪‭ .‬‬
‫כמנהתל ‬ת ‪‭‬התוכן‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬האינטרנט‪‬ ,‬העו�ר‬
‫כת‬ ‪‭‬והמעצבת‬ ‪‭‬הגרפית‪‭ ‬,‬אני מנסה‬ ‪‬‭‬להשאירו‪‭‬‬
‫‮‬‬חי‬ ‪‭‬ובועט‬‪‭ ,‬‮‬ועם‬ ‪‭‬הזמן‪‬ ,‬לאט‬ ‪‭‬לאט‬ ‪‭‬ובספונטניות‪,‬‬
‫‬לאל ‬א ‪‭‬הגדרות‬ ‪‭‬רשמיות‪‬ ,‬התגבשה‬ ‪‭‬לה‬ ‪‭‬קב�ו‬
‫תצ ‮ת"‬ ‪‭‬נאמני‬ ‪‭‬האתר‬‪‭‬‮" ‬אשר‬ ‪‭‬שולחת‬ ‪‭‬אלי‬ ‪‭‬תמ�ו‬
‫נות‬ ‪‭‬וסרטונים‪‭ ‬,‬שברוב‬ ‪‭‬הפעמים‬ ‪‭‬עולים‬ ‪‭‬לד ‪‭‬ף‬
‫‬הפייסבוק‮ ‬תוך‬ ‪‭‬כדי‬ ‪‭‬האירוע‬ ‪‭‬עצמו‬‪‭.‬‬
‫‮צלימ ‬י ‪‭‬שטח‬‪‭‬‮ ‬אלה‬ ‪‭‬תורמים‬ ‪‭‬לשמירה‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬התע�ד‬
‫כנותו‬ ‪‭‬התמידית‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬האתר‬ ‪‭‬והרלוונטיות‬ ‪‭‬שלו‪.‬‬
‫מיותר‬ ‪‭‬לציין‬ ‪‭‬כי‬ ‪‭‬צלמים‬ ‪‭‬אלה ‬עושים‬ ‪‭‬זאת‬ ‪‭‬ב�ה‬
‫תנדבות‬ ‪‭‬ובכיף‪‭ ‬,‬ומקבלים‬ ‪‭‬קרדיט‬ ‪‭‬כמובן‬‪‭.‬‬
‫כל‬ ‪‭‬המידע‬ ‪‭‬המופיע‬ ‪‭‬באתר‬ ‪‭‬נשלח‬ ‪‭‬אלי‬ ‪‭‬או‬ ‪‭‬נאסף‪,‬‬
‫‬נברר‬ ‪‭‬ומועלה‬ ‪‭‬לאחר‬ ‪‭‬מחשבה‬ ‪‭‬ובמקביל‬ ‪‭‬לעמו ‪‭‬ד‬
‫‬הפייסבוק‪‭ ‬,‬ומשאיר‬ ‪‭‬אותו‬ ‪‭‬מעודכן‬ ‪‭‬עבורכם‬‪‭.‬‬
‫אני‬ ‪‭‬מזמינ ‬ה ‪‭‬את כל‬ ‪‭‬תושבי‬ ‪‭‬החבל‬ ‪‭‬להיכנ ‪‭‬ס‬
‫‬לאתר‪‭ ‬,‬להתעדכן‬ ‪‭‬מדי‬ ‪‭‬פעם‪‬ ,‬לעשות‬ ‪‭‬לנ‪‭‬ו‬
‫‮‬"‬לייק‮" ‬בדף‬ ‪‭‬הפייסבוק‬‪‭ ,‬ובכך‬ ‪‭‬להישאר‬ ‪‭‬מע�ו‬
‫דכנים‬ ‪‭‬וליהנות‬ ‪‭‬ממה‬ ‪‭‬שיש‬ ‪‭‬לנו‬ ‪‭‬להציע‪‭ ‬,‬וכמוב‪‭‬ן‬
‫‬אשמח‬ ‪‭‬להערות‬ ‪‭‬והארות‬ ‪‭‬ואשדל‬ ‪‭‬לתת‬ ‪‭‬מענ ‪‭‬ה‬
‫‬ככל‬ ‪‭‬שניתן‬‪‭.‬‬
‫אתם‬ ‪‭‬גם‬ ‪‭‬מאד‬ ‪‭‬מוזמנים‬ ‪‭‬להצטרף‬ ‪‭‬למצלמי ‪‭‬ם‬
‫‬ולמתעדים‬ ‪‭‬ולשלוח‬ ‪‭‬אלי‬ ‪‭‬תמונות‬ ‪‭‬וידיעו ‪‭‬ת‬
‫‬לווטסאפ‬ ‪‭‬שלי‪‭ ‬,‬או‬ ‪‭‬למייל‬ ‪‭‬ב"צור‬ ‪‭‬קשר‬ ‪‭‬‮"‬באתר‬‪‭.‬‬
‫ליאור‬ ‪‭‬דפני‬‪‭‬‬
‫מנהלת‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬האינטרנט‬ ‪‭‬ועמוד הפייסבוק‬
‫של‬ ‪‭‬מועצה‬ ‪‭‬אזורית‬ ‪‭‬חבל‬ ‪‭‬אילות‬
‫קיבוץ יהל מזמין אתכם למופע‬
‫בשעה ‪20:30‬‬
‫בקיבוץ יהל‬
‫קונצרט של‬
‫זיו איתן‬
‫נותרו עוד‬
‫כ‪ 20-‬מקומות‬
‫פנויים‬
‫אומן כלי ההקשה והמרימבה‬
‫הבינלאומי‬
‫ונגן הצ'לו‬
‫יוני ניב‬
‫יש להירשם מראש אצל שרון בטל'‪052-8498752 :‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪3 2015‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫סופת מחול‬
‫רקדני להקת המחול הייצוגית של "סופה" ‪ -‬המרכז למחול ולתנועה‬
‫מתנ"ס חבל אילות‪ ,‬השתתפו בתחרות המחול הארצית "כוכב המרום"‪,‬‬
‫שהתקיימה בתחילת חודש ינואר בבאר‪-‬שבע‪ .‬להקת המחול הייצות‬
‫גית זכתה במקום השני בקטגוריית המחול המודרני לקבוצות בגילאי‬
‫‪ ,13-15‬ובמקום השלישי בקטגוריית הג'אז לגילאים אלו‪ .‬זו שנה‬
‫ראשונה שאזורנו זכה לייצוג בתחרות‪ ,‬המתקיימת מזה שמונה שנים‬
‫ברציפות‪ .‬כבוד גדול הוא לנו שלקחנו חלק באירוע ייחודי זה‪ ,‬בו‬
‫השתתפו עשרות מרכזי מחול מובילים מרחבי הארץ‪ .‬ראוי לציין כי‬
‫הישגי להקת המחול הייצוגית מרשימים במיוחד‪ ,‬עקב זמן הפעילות‬
‫הקצר‪ .‬יישר כח!‬
‫ועוד במהלך החודש האחרון‪ :‬עשרות תלמידי "סופה"‪ ,‬המשתתפים‬
‫בשיעורי הבלט‪ ,‬המודרני‪ ,‬הג'אז‪ ,‬ההיפ‪-‬הופ וההתעמלות האמנותית‪,‬‬
‫פתחו את דלתות הסטודיו בפני ההורים והחברים‪ ,‬אשר זכו להצצה חד‬
‫פעמית מה באמת קורה בשיעורים‪...‬זו הזדמנות להביע התפעלות רבה‬
‫מהעבודה הקשה‪ ,‬המוטיבציה הגבוהה והרצינות‪ ,‬אשר הביאו להתת‬
‫קדמות רבה של הרקדנים‪ .‬בהמשך השנה צפויות פעילויות נוספות‪,‬‬
‫מופעים וסדנאות ‪,‬שיעשירו את התלמידים‪ .‬אנו מזמינים אתכם להגיע‬
‫ולקחת חלק בשיעורי המחול‪ ,‬המתקיימים מדי יום באולם הספורט‬
‫האזורי‪ .‬התעדכנו במערכת השעות שלנו שבדף הפייסבוק "סופה"‪.‬‬
‫ענת מנור‬
‫מים במדבר‬
‫ביום שישי‪ ,23.1 ,‬ביקרה במועצה האזורית קבוצת תלמידי‬
‫כיתה ו' מבית הספר‪ ,‬עם המורה איילי אשחר‪.‬‬
‫התלמידים הגיעו לפגישה עם אבי רמות‪ ,‬מנהל מחלקת המים‪,‬‬
‫במסגרת פרויקט "מים במדבר"‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬התלמידים מתחלקים לקבוצות עבודה‪,‬‬
‫בוחרים נושא ונפגשים עם בעלי מקצוע ‪ /‬מומחים רלוונטיים‪.‬‬
‫התלמידים ניצלו את ההזדמנות לביקור בבניין המועצה‪,‬‬
‫הכירו את גל ‪ -‬עורכת העיתון ואפילו ביקרו בחדר של אודי‬
‫ראש המועצה‪......‬‬
‫תוצרי הפרויקט‪ ,‬הביקורים והלמידה הוצגו ביריד המדעים‬
‫שהתקיים ב‪.1.2.15-‬‬
‫‪ ‬מירב עפרוני‬
‫ביקור משלחת ‪JNF‬‬
‫ב‪ 22-‬בינואר‪ ,‬ביקרה באזורנו משלחת של קרן המים ‪ JNF‬קק"ל‪ ,‬ארה"ב‪ .‬משלחת זו בוחנת שיתופי פעולה בנושא מיזמים הקשורים במים וה�ש‬‫קעה בהם‪ .‬הנציגים הגיעו בליווי של טליה צור‪ ,‬השליחה המרכזית של‪ JNF ‬ארה"ב‪ ,‬אשר אחראית על נושא התרומות‪ .‬במהלך הביקור‪ ,‬סיירה‬
‫הקבוצה באזורים של קידוחי מים‪ ,‬שטחי חקלאות ותצפית הר עיט ויטבתה‪ .‬האורחים ביקרו גם באלגאטכנולוגי'ס‪ ,‬במו"פ החקלאי‪ ,‬במאגרי מים‪,‬‬
‫וערכו סיור במתחמי האנרגיה המתחדשת בקטורה‪ .‬במהלך המפגש‪ ,‬השתתפו גם נציגי חברות שבודקות שיתופי פעולה עם חבל אילות‪ ,‬הוצגו‬
‫פרוייקטים בתחום המים ופתרונות חדשניים בתחום‪ .‬לאורך הביקור הציגו בפניהם את הנושאים אודי גת ראש המועצה ואבי רמות אחראי מים‬
‫וחקלאות‪ .‬הביקור היה מוצלח‪ ,‬ובעקבותיו יגיעו משלחות נוספות לאזור‪.‬‬
‫שרי ברקן‬
‫‪ 4‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫מהמתרחש בחבל‬
‫יום הנוער ‪2015‬‬
‫ביום חמישי ה‪ 22.1.15-‬התקיים יום הנוער המסורתי‬
‫והיה גדוש בפעילויות מבוקר עד לילה‪ .‬בבוקר עברו בני‬
‫הנוער הרצאות עם האנתרופולוג ומומחה לתרבות הנות‬
‫ער ‪ -‬תמיר ליאון‪ ,‬בנושא "דור המסכים" ונהנו מפעילות‬
‫חווייתית בבית הספר בהובלת המחנות העולים‪ ,‬ועם ערב‪,‬‬
‫הגיעו לאילות להמשך הפעילות‪.‬‬
‫כל ישוב פינק אותנו בכיבוד תוצרת בית‪ ,‬חילקנו חולת‬
‫צות של יום הנוער אותן עיצבו בני הנוער מגרופית שזכו‬
‫בשל כך בסווטשירטים מחממים במיוחד ובהרבה כבוד‪.‬‬
‫הצבענו לבחירות והחלפנו דעות‪ ,‬בדוכן המידע והקלפי‬
‫שהקימו המחנות העולים‪ .‬נהנו מהופעה של הרכב הנות‬
‫ער המהמם מנעל"ה‪ .‬השתתפנו במסיבת עיתונאים עם‬
‫חברי להקת מרסדס בנד בהובלה של בני הנוער ממגמת‬
‫התקשורת‪ .‬המשכנו להופעה מקפיצה של להקת מרסדס‬
‫בנד‪ ,‬אשר נבחרו להופיע על ידי בני הנוער‪ ,‬בסקר שנעת‬
‫רך בקיץ‪ .‬קינחנו במסיבה לתוך הלילה והופעה מפתיעה‬
‫של רקדני להקת המחול שלנו ‪" -‬סופה"‪ .‬נסענו הביתה‬
‫עייפים אך מרוצים‪ ...‬היה מוצלח מאד‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי הייתה התגייסות בלתי רגילה של בני‬
‫הנוער להשתתפות באירוע והוצאתו לפועל‪ ,‬ולא יכולנו‬
‫לקיימו בהצלחה רבה כל כך ללא עזרתם‪.‬‬
‫‪ ‬דורון קרן‬
‫הזמנה‬
‫מפגש אמנים‬
‫בחווה לרכיבה טיפולית בגרופית‬
‫בתאריך ‪26-28.2.2015‬‬
‫אומני האזור מוזמנים להשתתף‬
‫במפגש ישתתפו אמנים מהארץ ומחו"ל אשר יגיעו להתארח וליצור איתנו בחווה‪.‬‬
‫במפגש ישתתפו גם קבוצה של יוצרים מאתונה‪ ,‬יוון‪.‬‬
‫במסגרת האירוח‪ ,‬המשתתפים יתוודעו לנושא הרכיבה הטיפולית כולל התנסות‬
‫ברכיבה‪ ,‬ויצרו בטבע מדברי קסום ורחב ידיים‪.‬‬
‫האירוח בחווה לסוף השבוע כולל לינה וארוחות‪ ,‬ללא תמורה כספית‪ .‬הלינה בחווה‬
‫בכיתות הלימוד על מזרונים או במאהל שנקים בחווה‪ .‬במקום שירותים ומקלחות‪.‬‬
‫העבודות יוצגו בתערוכה ב‪ Brooklyn Workshop Gallery-‬בארוע התרמה חגיגי‬
‫בניו יורק‪ ,‬בחודש אפריל ‪.2015‬‬
‫כל הרווחים ממכירת העבודות יהיו תרומה לחוות גרופית‬
‫ולקידום הפעילות המיוחדת של החווה‪.‬‬
‫אמני האזור מוזמנים לקחת חלק‬
‫במפגש כולו‪ ,‬או רק בחלקים ממנו‪.‬‬
‫עצתנו היא להתפנות לסוף שבוע של‬
‫שיח‪ ,‬לימוד ויצירה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ולקבלת לו"ז של המפגש אנא פנו‪ :‬טל גולדמן‪ [email protected] | 054-9798036 ‬ג'יל קיסבי‪[email protected] | 052-4225937 ‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪5 2015‬‬
‫טורניר פיני ‪2015‬‬
‫הטורניר ה‪ 19-‬לזכרו של פיני לוטמן ז"ל‬
‫הטורניר יערך בין התאריכים‬
‫‪8-13/3/2015‬‬
‫בקיבוץ קטורה‬
‫החלה ההרשמה על פי החלוקה לקבוצות הבאות‪:‬‬
‫כיתות ד'‪ -‬ו'‬
‫כיתות ז'‪ -‬ט'‬
‫כיתות י'‪ -‬יב'‬
‫נשים‬
‫בוגרים‬
‫ותיקים (‪)40+‬‬
‫לפרטים‪ :‬אורן אלמוג‪[email protected] 053- 4244273 ,‬‬
‫‪ 6‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫חשיפה לדרום‬
‫בחבל ארץ שבו חיים מעט יותר מארבעת‪-‬אלפים איש‪ ,‬הגעתו של בעל תפקיד מרכזי כרופא‪ ,‬ראויה לציון‪,‬‬
‫בייחוד אם הוא הגיע לכאן מבחירה‪ .‬ד"ר נמרוד לוי רצה להיות "רופא כפר"‪ ,‬אם אפשר ‪ -‬במדבר‪ ,‬אם אפשר‬
‫ במרפאה האזורית בחבל אילות‪ .‬אז הוא קיבל מה שרצה ואנחנו קיבלנו אותו‬‫נמרוד לוי‪ ,‬בן ‪ ,38‬החל את לימודי הרפואה‬
‫מאוחר‪ ,‬יחסית‪ ,‬בגיל ‪ ,27‬אחרי שהספיק‬
‫לשרת ארבע שנים כקצין מודיעין ושלוש‬
‫שנים כעוזר נספח צבאי בשגרירות ישראל‬
‫בוושינגטון‪ .‬אבל לפני הכל‪ ,‬הוא מגדיר עצמו‬
‫כמוסיקאי‪ .‬כשהוא מספר על השירות בחו"ל‪,‬‬
‫הוא מגיע מהר מאד ללימודי המוסיקה ולנת‬
‫גינה בלהקת רוק אמריקאית‪ .‬כשהוא מדבר‬
‫על לימודי הרפואה‪ ,‬הוא מגיע להוראת הגית‬
‫טרה וניהול מחלקת מוסיקה במתנ"ס בירות‬
‫שלים בהם עבד במהלך הלימודים‪ ,‬וכשהוא‬
‫מקבל טלפון במהלך הראיון‪ ,‬הוא מסביר‬
‫שהוא מאחר לחזרה בנאות סמדר עם החבר'ה‬
‫שינגנו בחדר האוכל ביום שישי‪.‬‬
‫גם בתור כאלה שגרים כאן מבחירה ומאהבת‬
‫האזור‪ ,‬האקלים והשקט‪ ,‬אנחנו עדיין מרימים‬
‫גבה כאשר מגיע מישהו ‪ -‬בעיקר אם הוא‬
‫מגיע בגפו ‪ -‬ואומר שהוא רואה עצמו משת‬
‫תקע בערבה הדרומית‪ .‬אז שאלתי את נמרוד‬
‫למה וקיבלתי תשובה משכנעת‪ .‬מאד‪.‬‬
‫הוא לא הגיע אלינו מהעיר הגדולה‪ ,‬ממש לא;‬
‫הוא גדל בכפר מרדכי שבשפלה‪ ,‬כך שהשקט‬
‫והטבע לא זרים לו‪ .‬למד רפואה בירושלים‪,‬‬
‫ובסוף הלימודים עבר להתגורר שנה באשת‬
‫ראם במדבר‪ ,‬במהלכה למד חודשים ארוכים‬
‫לבחינות הגמר‪ .‬כבר אז הוא התאהב באזור‪,‬‬
‫וידע שבמוקדם או במאוחר ישוב לנגב‪.‬‬
‫להיות רופא קהילתי בפריפריה‪,‬‬
‫זו בחירה שיש בה מחויבות‬
‫פנימית לאוכלוסייה שאתה בא‬
‫לשרת‬
‫לאחר שחזר לתל אביב וסיים את שנת הסת‬
‫טאז' בבילינסון‪ ,‬החל לעבוד באזור המרכז‬
‫ברפואה דחופה והגיע להחליף את ד"ר מתי‬
‫זיו בכמה הזדמנויות‪ ,‬התלהב ממתי ומצוות‬
‫המרפאה והחליט שכאן הוא רוצה להתמחות‬
‫ברפואת משפחה‪.‬‬
‫למה רפואה ולא מוסיקה?‬
‫"מצד אחד‪ ,‬לא משנה מה עשיתי בחיים‪,‬‬
‫מאז גיל תשע תמיד למדתי וניגנתי במסגת‬
‫רת מוסיקלית כלשהי‪ ,‬מהרכבים ועד הופעות‬
‫אקוסטיות בפאבים‪ ,‬וגם שנים לימדתי גיטת‬
‫רה‪ .‬מצד שני‪ ,‬רפואה תמיד היתה שם‪ ,‬באוצר‬
‫המילים המשפחתי – אימי‪ ,‬רונית‪ ,‬היתה‬
‫אחות מיילדת‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬ד"ר גידי לוי‪ ,‬מנהל‬
‫את היחידה הדנטאלית‪/‬פה ולסת בביה"ח‬
‫קפלן וסבי‪ ,‬פרופ' יוסי לוי‪ ,‬מראשוני תחום‬
‫הדיאליזה בארץ‪ ,‬ניהל את המחלקה הנפרות‬
‫לוגית בביה"ח "השרון"‪ ,‬ובין השאר הקים גם‬
‫את יחידת הדיאליזה באילת‪ .‬תמיד אהבתי‬
‫ביולוגיה ואת תחום גוף האדם‪ ,‬אבל לקח לי‬
‫זמן להגיע לרפואה‪ .‬כשגדלים בבית של רות‬
‫פאים יודעים כמה החיים האלה קשים‪ ,‬והרבה‬
‫שנים הסתייגתי קצת מהמקצוע; דווקא דרך‬
‫הוראת גיטרה‪ ,‬גיליתי שעבודה עם אנשים‬
‫והמפגש אחד על אחד ‪ -‬אלה דברים שאני‬
‫טוב בהם‪ ,‬ומשם הגיע החיבור לרפואה‪".‬‬
‫אתה מצליח לשלב את שתי האהבות?‬
‫"לא תמיד זה קל‪ ,‬אבל המעבר לאזור מאפשר‬
‫קצב חיים אחר‪ ,‬ודווקא כאן אני מוצא שיש לי‬
‫יותר זמן לנגן במקביל למשרה מלאה כרופא‪.‬‬
‫זה בכלל לא אומר שקצב העבודה עצמו הוא‬
‫אחר – מרפאת החבל מאד עמוסה‪ ,‬ולפעת‬
‫מים עוברים לי פה ימים של ‪ 12‬שעות עבודה‬
‫ברצף ואני לא מרגיש אותם בכלל‪ .‬גם לא‬
‫ממש חייב להיות שילוב בין מוסיקה לרפואה‪,‬‬
‫אבל לפעמים יש השראה – לדוגמא‪ ,‬ברפואה‬
‫יוצא להיתקל בכל כך הרבה מצבים אנושיים‬
‫מרגשים ויוצאי דופן‪ ,‬שהרבה פעמים מביאים‬
‫השראה לכתוב‪ .‬נתקלתי בזה במיוחד בתקות‬
‫פה שהייתי רופא על אמבולנס במד"א באזור‬
‫המרכז‪ .‬זו עבודה שלוקחת אותך לתוך הסית‬
‫פורים האנושיים הקטנים שאפשר לראות רק‬
‫כשיוצאים לשטח‪ ,‬כשנכנסים לתוך החיים של‬
‫אנשים‪".‬‬
‫שקט‪ ,‬כאן מוציאים קוצים‬
‫אז למה דווקא חבל אילות?‬
‫"כבר משלב מוקדם של לימודי הרפואה היה‬
‫לי ברור שאני הולך להיות רופא משפחה‪.‬‬
‫מבחינתי‪ ,‬הגעתי למקצוע הזה כדי למנוע‬
‫מאנשים להגיע לבית חולים‪ ,‬ולא לטפל בהם‬
‫אחרי שכבר הגיעו לשם‪ .‬לעסוק בבריאותם‬
‫של אנשים ולא במחלות שלהם ‪ -‬יש הרבה‬
‫חשיבות לטרמינולוגיה הזו‪ .‬היה לי גם ברור‬
‫שאני הולך לפריפריה ‪ -‬גם כי אני רוצה‬
‫לחיות במקום כפרי וגם כי אופי העבודה‬
‫של רופא כפר הוא מאד מגוון וכולל דברים‬
‫שרופאי משפחה בעיר כבר לא עושים‪ .‬החל‬
‫מרפואת ילדים ומתבגרים‪ ,‬דרך רפואה דחות‬
‫פה וכלה בפרוצדורות כמו טיפולים לווריד‪,‬‬
‫תפירת חתכים והוצאת קוצי תמר בהרדמה‬
‫מקומית – אנחנו עושים פה הכל‪ .‬אף פעם‬
‫לא משעמם‪.‬‬
‫לפני ההחלטה לבוא לכאן‪ ,‬בדקתי מקומו‬
‫נוספים להתמחות בפריפריה‪ ,‬גם בגליל וגם‬
‫בנגב‪ .‬הקשר עם המרפאה החל לפני כשנה‬
‫וחצי‪ ,‬כששמעתי על מתי וביקשתי להתלוות‬
‫אליו במרפאה ליום‪-‬יומיים‪ .‬מפה לשם‪ ,‬יצא‬
‫שהחלפתי אותו בתפקיד לשלושה שבועות‬
‫בתור התחלה ומאז עוד כמה פעמים‪ .‬גילית‬
‫תי מרפאה נהדרת‪ ,‬עם צוות נפלא‪ ,‬שעומד‬
‫יחד באתגרים לא פשוטים שמציב הריחוק‬
‫הגיאוגרפי – רפואת ספר אמיתית‪ .‬דבר נוסף‬
‫שדיבר אליי הוא האפשרות לבצע פה רפואה‬
‫אינטגרטיבית‪ .‬המטרה שלנו‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫היא לעזור לאנשים‪ ,‬וזה אומר‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬להת‬
‫שתמש לא רק ברפואה מערבית‪ ,‬אלא בכל‬
‫שיטה שיכולה לעזור‪ .‬במרפאה שלנו כבר‬
‫קיים ‪ -‬ברמה מסוימת ‪ -‬שילוב בין רפואה‬
‫מערבית ורפואה משלימה‪ ,‬שהולך ומתפתח‪.‬‬
‫זה מאד חשוב בעיניי‪ ,‬בדגש על חיבור גוף‪-‬‬
‫נפש‪ ,‬שהוא תחום שאני אישית מתעמק בו‪".‬‬
‫לא העדפת לחזור לאזור שגדלת בו? גם‬
‫שם שקט‪...‬‬
‫"רציתי לעשות שינוי רציני והחלטתי סוף‬
‫סוף לבצע את המעבר הזה‪ ,‬ששנים דיברתי‬
‫עליו‪ .‬אני אוהב את המדבר‪ ,‬את השקט במת‬
‫קום הזה –גם החיצוני וגם הפנימי– בערבה‬
‫בכלל ובנאות‪-‬סמדר בפרט‪ .‬זה משהו שקשה‬
‫להגיע אליו בחיים הגועשים במרכז‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬יש גם הרבה אתגר וסיפוק בעבודה של‬
‫רופא במקום כזה‪ ,‬האחריות ביום יום היא‬
‫מאד כבדה והמחסור ברופאים בפריפריה‬
‫מאד מורגש‪ .‬לדעתי‪ ,‬זה גם חשוב שיגור רופא‬
‫באזור ההר‪".‬‬
‫אתה רואה את עצמך משתקע בחבל?‬
‫"בהחלט! בסופו של דבר באתי לפה לטת‬
‫ווח ארוך‪ .‬עבודה של רופא משפחה זה לא‬
‫משהו שעושים כמה חודשים והולכים‪ ,‬מדובר‬
‫במחויבות קהילתית‪ ,‬וחלק מהיופי במקצוע‬
‫הזה שהוא דורש היכרות מעמיקה עם האוכת‬
‫לוסייה‪ .‬זו בחירה שיש בה מחויבות פנימית‬
‫לאוכלוסייה שאתה בא לשרת‪".‬‬
‫גל נקדימון‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪7 2015‬‬
‫סיפור‬
‫ילדים‬
‫במהלך אירוע ההשקה לספר "הרפתקאות ילדי קיבוץ לוטן – תעלומות‪ ,‬דרקונים ואוצרות"‬
‫שהתקיים בקיבוץ לוטן ב‪ ,24.10.14-‬כתבתי שני סיפורים קצרים‪ .‬הראשון‪ ,‬שמופיע פה‬
‫בהמשך‪ ,‬נכתב בשיתוף עם ילדים מקיבוץ לוטן והוא סיפור מתח קלאסי‪ .‬הסיפור השני‬
‫נכתב בשיתוף עם ילדי קיבוץ אילות ועם מאיה מקטורה‪ ,‬וזהו סיפור משעשע (וגם‬
‫ביקורתי) על התמודדות של הילדים בקיבוץ אילות עם הרעש הבוקע מהמלון הסמוך‬
‫לקיבוץ‪ .‬אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון‪ .‬כאמור‪ ,‬לפניכם הסיפור שנכתב בשיתוף עם‬
‫עלמה ועידו איסטריק‪ ,‬איילת זבולון‪ ,‬אמיר נווה‪ ,‬סשה פופוב וליפז פין‪ / .‬עופר אלון‬
‫פלישת הקיסר השמן לקיבוץ לוטן‬
‫שאר הילדים" אמרה עלמה‪ ,‬שבאופן טבעי‪,‬‬
‫תפסה פיקוד על הנעשה‪.‬‬
‫אחרי התייעצות קצרה‪ ,‬הוחלט שאילת ואמיר‬
‫יצאו לסיור‪.‬‬
‫בזמן שהם נעדרו‪ ,‬שאר הילדים סידרו את‬
‫המערה ובדקו אם יש בה ציוד שיעזור להם‬
‫להתמודד עם חיילי הקיסר השמן‪.‬‬
‫זה היה יום נעים‪ ,‬עידו ואמיר ישבו בבית‬
‫של עידו ושיחקו במחשב‪ ,‬בפיפא ‪ .15‬עלמה‬
‫היתה בחדרה וצפתה שוב בפרק של "שוברי‬
‫הגלים"‪.‬‬
‫לפתע‪ ,‬נשמע רעש חזק מאוד וכל הבית רעד‪,‬‬
‫חפצים נפלו מהמדפים ושתי כוסות נשברו‪.‬‬
‫אמיר קפץ ממקומו (עידו ניצל את ההזדמנות‬
‫והבקיע גול) ורץ אל הדלת‪ ,‬הוא יצא החות‬
‫צה והסתכל לשמיים‪ ,‬משהו גדול מאוד ריחף‬
‫מעל הקיבוץ‪.‬‬
‫"מה זה?" חשב אמיר‪" ,‬זה נראה כמו חללית"‪.‬‬
‫אמיר חזר אל הבית "בואו מהר" הוא צעק‬
‫"הקיסר השמן פולש לקיבוץ‪".‬‬
‫למשמע הקריאה‪ ,‬עלמה יצאה בסערה מחדת‬
‫רה "מהר‪ ,‬חייבים להגיע למערת הפתאיה‪".‬‬
‫הם לא היססו ורצו לכיוון גן הבית של הקית‬
‫בוץ‪.‬‬
‫עידו חשב שכל ילדי הקיבוץ יגיעו‪ ,‬אבל‬
‫כשהוא נכנס למערה‪ ,‬הוא הופתע לראות רק‬
‫שלושה ילדים ‪ -‬איילת‪ ,‬סשה וליפז‪.‬‬
‫"מה קורה פה?" שאלה סשה‪.‬‬
‫"צבאות הקיסר השמן פלשו לקיבוץ" ענתה‬
‫לה עלמה‪.‬‬
‫"הקיסר השמן?" שאלה ליפז "למה לקיסר‬
‫השמן לפלוש לקיבוץ?"‬
‫לאף אחד לא היתה תשובה‪.‬‬
‫הם המתינו כמה דקות‪ ,‬אבל לא הגיעו עוד‬
‫ילדים‪.‬‬
‫"חייבים לבדוק מה קורה בקיבוץ‪ ,‬ואיפה‬
‫‪ 8‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫איילת ואמיר חזרו ודיווחו שכל‬
‫המבוגרים והילדים שבויים‬
‫בחדר האוכל "וחיילי הקיסר‬
‫שומרים עליהם" הוסיף אמיר‪.‬‬
‫"חייבים להציל אותם" אמרה סשה‪.‬‬
‫"את צודקת" הסכימה איתה עלמה‪.‬‬
‫הם לקחו חרבות‪ ,‬חבלים ועוד קצת ציוד‬
‫ויצאו למסע הצלה‪.‬‬
‫ליפז הציעה ליצור קשר עם הדרקונים השות‬
‫מרים של גן הבית‪ ,‬אבל עלמה רצתה לסייר‬
‫קודם בשטח‪" ,‬נקרא להם רק אם לא תהיה‬
‫ברירה" היא אמרה‪.‬‬
‫הילדים התקרבו לחדר אוכל‪ ,‬והסתתרו מאת‬
‫חורי המועדון‪ .‬עלמה שלחה את עידו וליפז‬
‫לתפוס חייל מצבא הקיסר השמן ולהביא‬
‫אותו לחקירה "אנחנו חייבים להבין למה הם‬
‫פלשו לקיבוץ"‪ ,‬היא אמרה‪.‬‬
‫זה לא לקח הרבה זמן ועידו וליפז חזרו עם‬
‫שבוי‪.‬‬
‫חקירה מהירה והילדים הבינו הכל‪ .‬הקיסר‬
‫השמן חושב שיש אוצר מוסתר בקיבוץ‪ ,‬הוא‬
‫לקח בשבי את חברי הקיבוץ והוא מתכוון‬
‫לענות אותם‪ ,‬עד שיגלו לו איפה האוצר מות‬
‫חבא‪.‬‬
‫"אוצר?" שאל אמיר "למה הוא חושב שיש‬
‫אוצר מוחבא בקיבוץ?‪".‬‬
‫"הוא בטח קרא את הספר של עופר וחושב‬
‫שחצב הביאו אוצר מהמכרות" ענה לו עידו‪.‬‬
‫ליפז חזרה והציעה לקרוא לדרקונים והפעם‬
‫עלמה הסכימה איתה‪.‬‬
‫הם רצו לכיוון המוסך ואמיר שרק בחוזקה‪.‬‬
‫כעבור כמה דקות נחת לידו דרקון אדום‪.‬‬
‫אמיר הסביר לו מה קורה והדרקון האדום‬
‫הזעיק עוד חמישה דרקונים ‪-‬צהוב‪ ,‬תכלת‪,‬‬
‫ורוד‪ ,‬שחור ואחד צבעוני‪.‬‬
‫זה הזמן לספר שהדרקונים עקבו מזה זמן מה‬
‫אחרי הקיסר השמן ומעלליו‪ ,‬וכבר החליטו‬
‫שיש לטפל בו‪.‬‬
‫אחרי התייעצות משותפת בין הדרקונים לית‬
‫לדים‪ ,‬גובשה תכנית‪.‬‬
‫עידו לבש את בגדי החייל השבוי וצעד לכיוון‬
‫חדר האוכל‪.‬‬
‫בזכות המדים‪ ,‬הוא הצליח לעבור בלי בעיה‬
‫בין החיילים שהקיפו את הבניין‪ .‬אף אחד‬
‫מהם לא חשד בו‪.‬‬
‫עידו נכנס לחדר האוכל וסקר את המצב ‪-‬‬
‫המבוגרים היו מרוכזים באזור המטבח והילת‬
‫דים ישבו בקבוצה ליד הקיר הצפוני‪.‬‬
‫בדיוק במרכז חדר האוכל‪ ,‬ישב על במה מוגת‬
‫בהת הקיסר השמן‪ ,‬מוקף בשומרי ראש‪ .‬עידו‬
‫התקרב ומיד נחסם על ידי שומרי הראש‪.‬‬
‫"לאן אתה הולך‪ ,‬חייל?" צעק אחד משומרי‬
‫הראש‪.‬‬
‫"מצאנו את האוצר" ענה לו עידו "באתי לדת‬
‫ווח לקיסר‪( ".‬כמובן שהוא לא אמר הקיסר‬
‫השמן)‪.‬‬
‫הקיסר שמח מאוד וציווה על עידו לקחת‬
‫אותו אל האוצר ‪" -‬ומיד!"‬
‫וככה הם יצאו בשיירה‪ ,‬בראש עידו ואחריו‬
‫הקיסר השמן ובסוף שומרי הראש‪.‬‬
‫לפי התכנית‪ ,‬עידו הוביל אותם לכיוון סככת‬
‫המיון‪.‬‬
‫הקיסר השמן התקשה בהליכה והזיע מאוד‪.‬‬
‫ככל שהדרך התארכה הוא היה יותר ויותר‬
‫עצבני‪ ,‬הוא חזר ושאל את עידו איפה האוצר‬
‫ואיים להרוג אותו עכשיו ומיד‪.‬‬
‫עידו הבין שהוא בסכנה‪ ,‬אבל נשאר נאמן‬
‫לתכנית וחזר והבטיח לקיסר השמן שהם כבר‬
‫מגיעים לאוצר‪.‬‬
‫בסוף הם הגיעו‪.‬‬
‫עידו הצביע על קופסה שהיתה מונחת באת‬
‫מצע הסככה‪ .‬הקיסר השמן התקרב אל הקות‬
‫פסה‪ ,‬גם שומרי הראש שהיו מאוד סקרניים‬
‫לראות מה יש בקופסה‪ ,‬הצטופפו קרוב אליה‪,‬‬
‫בדיוק כמו שהדרקונים והילדים תכננו‪ .‬עידו‬
‫ניצל את ההזדמנות והתרחק מהם‪.‬‬
‫הקיסר השמן פתח את הקופסה והופתע מאוד‬
‫לראות שהיא ריקה‪ ,‬הוא הופתע עוד יותר‬
‫כשלפתע הוא ושומרי הראש היו מוקפים על‬
‫ידי דרקונים וילדים אוחזי חרבות‪.‬‬
‫התפתח קרב מהיר‪ .‬איילת נפצעה ביד‪ ,‬אבל‬
‫הצליחה לגבור על שלושה שומרי ראש‪.‬‬
‫לפתע השתרר שקט‪ .‬עלמה כיוונה את חרבה‬
‫לעבר צווארו של הקיסר השמן‪ ,‬שמיד נכנע‬
‫והרים את ידיו‪ .‬שומרי הראש שעוד לא נשבו‪,‬‬
‫נכנעו גם הם – הקרב הסתיים‪.‬‬
‫"יש לך שתי אפשרויות"‪ ,‬עלמה אמרה לקיסר השמן‪" .‬הראשונה היא‬
‫להסתובב ולברוח ולא לחזור לעולם לערבה‪"...‬‬
‫"ומה האפשרות השניה?" שאל הקיסר השמן‪.‬‬
‫"האפשרות השניה"‪ ,‬הייתה זאת סשה שנעמדה ליד עלמה‪" ,‬היא להת‬
‫סתובב ולברוח‪".‬‬
‫"אבל זה אותו הדבר‪ ".‬התבכיין הקיסר השמן וסשה אמרה "וואוו אתה‬
‫ממש חכם"‪ ,‬וכולם (חוץ מהקיסר השמן) פרצו בצחוק‪.‬‬
‫הקיסר השמן רצה להתווכח‪ ,‬אבל אז הדרקון השחור פלט להבה קטנה‬
‫ושרף את שרוכי נעליו‪.‬‬
‫עוד נשיפה קטנה מכיוון הדרקונית הורודה‪ ,‬לכיוון אחוריו של הקיסר‬
‫השמן‪ ,‬וזה הספיק ‪ -‬הוא הסתובב והתחיל לרוץ ואחריו שומרי ראשו‪.‬‬
‫ומאז איש לא ראה אותו יותר‪.‬‬
‫הילדים זינקו על גב הדרקונים (הם יכלו ללכת ברגל‪ ,‬אבל בוודאי‬
‫תסכימו איתם‪ ,‬שהרבה יותר כיף לרכב על דרקון)‪.‬‬
‫הם טסו מעל הקיבוץ‪ ,‬מבריחים את חיילי הקיסר השמן מתחומי הקית‬
‫בוץ‪.‬‬
‫רק אחרי שעלמה וידאה שלא נשאר עוד אף חייל בשטח‪ ,‬היא נתנה‬
‫הוראה והדרקונים נחתו ליד תחנת האוטובוס‪.‬‬
‫הילדים ודרקונים נפרדו זה מזה‪ ,‬כשלפתע נשמע רעש חזק ומסוק‬
‫צבאי התקרב אליהם‪.‬‬
‫המסוק נחת בחניה וממנו יצא הרמטכ"ל‪.‬‬
‫הילדים הסקרנים‪ ,‬ניגשו אליו והוא (הרמטכ"ל) אמר "יש לנו בעיה‬
‫קשה‪ ,‬אתם חייבים לבוא ולהציל את המדינה‪"...‬‬
‫הילדים הסתכלו אחד על השני‪ ,‬התשובה היתה ברורה‪ .‬הם רצו לכיוון‬
‫הדרקונים‪ ,‬קפצו על גבם והמריאו לשמיים‪ ,‬מסתדרים בטור ומחכים‬
‫שהרמטכ"ל יוביל‪.‬‬
‫המשך יבוא?‬
‫המרפאה הוטרינרית בקטורה‬
‫פתוחה לשרותכם‬
‫במרפאה מוצע מגוון רחב של שירותים‪:‬‬
‫טיפולים מונעים ושגרתיים‪ ,‬ניתוחים‪,‬‬
‫טיפולי פה ושיניים‪ ,‬ועוד‪ .‬טיפול במגוון‬
‫חיות מחמד‪ ,‬חיות משק וחיות אקזוטיות‪.‬‬
‫ניתן לקבוע תור במרפאה או להזמין ביקורי בית‬
‫(בתוספת תשלום)‪.‬‬
‫אפשרות לביקורים מאורגנים מרוכזים ביישובים‪.‬‬
‫מגוון מוצרים למכירה‪.‬‬
‫המרפאה מנוהלת על ידי ד“ר‬
‫ראובן (ריק) עדן‪ ,‬מוסמך כרופא‬
‫ווטרינר‪ ,‬מנתח ועוסק ברפואה‬
‫מונעת‪ ,‬בעל ‪ 25‬שנות ניסיון‪.‬‬
‫פוסעים בשביל ישראל‪+‬‬
‫טיול מס' ‪2‬‬
‫לזכרו של אלעד דן‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬
‫מיועד למבוגרים ולתלמידים מכתה ח' ‪-‬יב'‬
‫יציאה ביום חמישי‬
‫ה‪26.3.15-‬‬
‫ב‪( 4:00-‬אילת)‬
‫‪ 3‬ימים‬
‫בגליל‬
‫העליון‬
‫יום רביעי ‪25.3.15 -‬‬
‫תלמידי י'‪-‬יא' נשארים בסיום טיול השנתי עם מדריך‪,‬‬
‫ישנים באחד מקיבוצי האזור וחוברים לקבוצה ביום‬
‫חמישי בתחילת המסלול‪.‬‬
‫יום חמישי ‪26.3.15 -‬‬
‫יציאה מהערבה‪ ,‬נסיעה של כ‪ 500 -‬ק"מ לצפון‪ .‬איסוף‬
‫תלמידי יב' שיסיימו את הטיול השנתי שלהם‪.‬‬
‫נתחיל באנדרטת "האריה השואג"‪ ,‬נעבור ליד מכללת‬
‫תל חי‪ ,‬נמשיך לדרך הפסלים ולתצפית במצוק רמים‪.‬‬
‫נסיים באזור קיבוץ יפתח (‪ 15‬ק"מ)‪ ,‬הקפצה לחניון הלילה‬
‫בשדה אליעזר – יש שירותיים ומקלחות עם מים חמים‪.‬‬
‫יום שישי ‪27.3.15 -‬‬
‫הקפצה לסדקי יפתח‪ ,‬ירידה לנחל קדש‪ ,‬מצודת‬
‫ישע‪ ,‬קרן נפתלי‪ ,‬נסיים ונחזור לחניון הלילה בשדה‬
‫אליעזר (‪ 20‬ק"מ)‪.‬‬
‫יום שבת ‪28.3.15 -‬‬
‫נחל קציון‪ ,‬חורבת מרות‪ ,‬מערת עלמה‪ ,‬הר אביתר‪,‬‬
‫סיום בהר דלתון‪ ,‬תצפית על המירון (‪ 12‬ק"מ)‪.‬‬
‫(סיום משוער ב‪ )14:00-‬נסיעה חזרה הביתה‪.‬‬
‫*יתכנו שינויים במסלול עקב מצב ביטחוני‪.‬‬
‫מפגש הכנה‪:‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬ה‪ ,22.3-‬ב‪ 19:30-‬במתנ"ס‬
‫עלות למטייל‪ 400 :‬ש"ח‬
‫המחיר כולל נסיעות‪ ,‬הדרכה‪ ,‬אוכל ולוגיסטיקה‬
‫ביטול השתתפות ללא חיוב‪ :‬עד ‪ 3‬ימים לפני היציאה‬
‫ההרשמה נסגרת ביום ראשון ה‪22.3.15-‬‬
‫ההרשמה דרך אתר האינטרנט‬
‫המרפאה פועלת בימים שני‪,‬‬
‫רביעי וחמישי בשעות הבוקר‪,‬‬
‫וביום חמישי אחר הצהרים‪.‬‬
‫נא לתאם הגעה מראש‪.‬‬
‫לקביעת תור יש להתקשר‪:‬‬
‫‪matnas.ardom.co.il‬‬
‫או אצל יפה בטל'‪08-6355901 :‬‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫קרן ספיר ‪[email protected] 054-9797946‬‬
‫סנדרה – ‪054-9799051‬‬
‫ד”ר ריק – ‪054-3182618‬‬
‫אנחנו שמחים לספק מזון באיכות גבוהה של‬
‫חברת‪ EUKANUBA ‬לכלבים!‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪9 2015‬‬
‫מעצמה נשית‬
‫מאז ומתמיד התהדרו יישובי חבל אילות בשיוויוניות‪ ,‬אבל דומה שלאחרונה נשים תופסות יותר תפקידי‬
‫מפתח בחיי האזור‪ .‬יורם הופמן נפגש עם שתים מהן לשיחה על אידיאולוגיה קיבוצית‪ ,‬על הא‪ ,‬על דא ועל‬
‫הרבה עבודה‬
‫אם מדברים על נשים חזקות בערבה הדת‬
‫רומית – ג'יג'י מקיבוץ סמר תופסת ביניהן‬
‫מקום של כבוד‪ .‬שמחתי שהיא פינתה לי‬
‫מקום בין ישיבה אחת לבאה אחריה והסת‬
‫כימה לענות לשאלותיי‪:‬‬
‫מי את ומה שמך המלא? זו הייתה שאלתי‬
‫הראשוהנה‪ .‬הרי ברור ש "ג'יג'י" הוא רק כ�י‬
‫נוי חיבה‪ ,‬וכמובן שלא התאכזבתי‪.‬‬
‫קוראים לה מרג'ורי סטרום‪ ,‬ילידת ברוקת‬
‫לין שגדלה בניו ג'רסי‪ ,‬בפרברי ניו‪-‬יורק‬
‫שבארצות הברית של אמריקה‪ ,‬וכיום היא‬
‫חברת קיבוץ סמר‪ ,‬ובנוסף היא גם המנהלת‬
‫החדשה של המרכז למחקר ופיתוח בדרום‬
‫הערבה‪ ,‬הידוע בשמו מו"פ ערבה דרומית‪,‬‬
‫שעבר קצת זעזועים השנה‪.‬‬
‫איך התגלגלת מניו ג'רסי לסמר?‬
‫"כשהייתי בת תשע‪ ,‬הייתה לי חברה שגרה‬
‫בחווה אמיתית בדרום ניו ג'רסי ואני מאד‬
‫קינאתי בה והחלטתי שבבוא היום גם אני‬
‫אגור בחווה‪ .‬בינתיים‪ ,‬עד שאגיע לחווה‪,‬‬
‫ניסיתי לקרוא כל מה שניתן על החיים בחת‬
‫ווה‪ .‬בין היתר‪ ,‬גם יצא לי לקרוא את "חוות‬
‫החיות" של ג'ורג' אורוול‪ .‬את הפשט הבנת‬
‫תי ‪ -‬סוסים‪ ,‬חזירים וכל מיני חיות אחרות‬
‫ כאילו זה היה סיפור אמיתי או סיפור‬‫דמיוני על חיי החווה והחיות שבתוכה‪ ,‬אך‬
‫כשניסיתי להבין את הדרש פניתי לשאול‬
‫את אבי‪ .‬התוצאה הייתה שקיבלתי הרצאה‬
‫שלמה על הקומוניזם ועקרונותיו‪ .‬דווקא‬
‫העקרונות מצאו חן בעיני‪ ,‬אבל הימים ימי‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬והקומוניזם נחשב לאבי כל‬
‫רע ומוקצה מחמת מיאוס‪ .‬אין סיכוי‪ .‬ואז ‪-‬‬
‫דווקא בביקורי בבית הכנסת ‪ -‬שמעתי על‬
‫הקיבוץ ומה ששמעתי מאד מצא חן בעיני‬
‫ונשביתי ברעיון הקיבוץ וישראל‪.‬‬
‫"יש אצלנו הזדהות כמעט‬
‫שלמה של החברים עם‬
‫הקהילה‪ .‬מעט מאד שומעים‬
‫ביטויים של הפרט כנגד הכלל‬
‫– האני מול הקיבוץ"‬
‫כשמלאו לי ‪ 16‬יצאתי לתוכנית קיץ בקיבוץ‬
‫עין‪-‬דור‪ ,‬וחזרתי לארה"ב רק בשביל להשת‬
‫לים את חוק לימודיי‪ ,‬כי כבר היה לי ברור‬
‫לאן אני הולכת‪ .‬עם סיום התיכון‪ ,‬יצאתי‬
‫שוב לארץ ישראל – והפעם לאולפן‪ ,‬ללמוד‬
‫עברית ועוד אצל שושי הרץ בקטורה‪ .‬רצה‬
‫הגורל ו"אומצתי" לתקופה זו על ידי דויד‬
‫לרר‪ ,‬כיום מנכ"ל מכון ערבה ללימודי הסת‬
‫ביבה‪".‬‬
‫אחרי האולפן‪ ,‬מרג'ורי חזרה לארצות הבת‬
‫רית לאוניברסיטת קורנל‪ ,‬שם התקבלה‬
‫‪ 10‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫ללימודי פסיכולוגיה ומדעי המזרח התיכון‪.‬‬
‫תוך כדי הלימודים הצטרפה לגרעין שהיה‬
‫אמור להקים את קיבוץ לוטן ואף שימשה‬
‫כמזכירת הגרעין‪ ,‬עד שבשנ ת ‪ 1997‬ה�ח‬
‫ליטה שהגיע זמנה לעלות ארצה ולהתיישב‬
‫בלוטן‪.‬‬
‫החיים בלוטן‪ ,‬אף כי היו טובים ברובם‪ ,‬לא‬
‫בדיוק התאימו לג'יג'י‪ ,‬שנשאה שם בתפקיד‬
‫גזברית הקיבוץ‪ .‬ההחלטה של לוטן להכת‬
‫ניס לשלחין עובדים שכירים היוותה עבורה‬
‫מכה‪ ,‬כי גם מבחינה אידיאולוגית וגם כאחת‬
‫שמבינה בחשבון‪ ,‬הגיעה למסקנה שמבחית‬
‫נה כלכלית אין עתיד לגידולי שדה בערת‬
‫בה‪ .‬כשפגשה את עופר כבר הייתה בשלה‬
‫לעשות את הצעד המתבקש ולעבור אליו‬
‫לקיבוץ סמר‪.‬‬
‫האם תמשיכי בנדודים?‬
‫"סמר הוא הבית‪".‬‬
‫בסמר נכנסה ג'יג'י לעבודה ברפת ואז‬
‫לריכוז הענף במשך ארבע שנים‪ ,‬עד שהגוף‬
‫אמר די‪ .‬בתום תקופה זו עברה לעבוד כתת‬
‫מחירנית ומכאן קצרה הדרך לריכוז משק‪.‬‬
‫תוך כדי עבודה וגידול ילדים‪ ,‬מצאה זמן‬
‫ללמוד ולעשות תואר שני במסגרת הפקות‬
‫לטה לחקלאות ברחובות‪.‬‬
‫מה היה הנושא של עבודת המסטר?‬
‫"התפתחות החקלאות בערבה הצפונית‬
‫והדרומית עם הגעת התאילנדים"‬
‫ומה מצאת?‬
‫"המסקנה של העבודה – הקיבוצים‬
‫ממקסמים את הרווח מכוח האדם והמושת‬
‫בים ממקסמים רווח ליחידת קרקע"‪.‬‬
‫קופה פתוחה‬
‫אז מה יש בסמר שכך שבה את ליבך‪,‬‬
‫חוץ מעופר‪ ,‬כמובן?‬
‫"הרבה דברים‪ ,‬אבל בראש ובראשונה‬
‫האווירה‪ .‬יש אצלנו הזדהות כמעט שלמה‬
‫של החברים עם הקהילה‪ .‬מעט מאד שומעים‬
‫ביטויים של הפרט כנגד הכלל – האני מול‬
‫הקיבוץ‪ .‬החברים מוכנים לדבר על הנות‬
‫שאים המטרידים‪ ,‬יש מצב של דיון ובסופו‬
‫יש קח ותן‪ ,‬אם זה בין חבר למשנהו‪ ,‬אם‬
‫זה בין החבר היחיד לכלל החברים‪ .‬כך היה‬
‫בנושא הבנייה‪ ,‬כאשר הבקשות לתוספות‬
‫בניה עברו את התקציב המוצע‪ .‬על ידי קיום‬
‫דיונים ובחינה אמיתית של הצרכים של כל‬
‫אחד וכל משפחה‪ ,‬הדברים הסתדרו בלי‬
‫צורך בוועדת חברים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כל אחד‬
‫באמת לוקח לפי צרכיו האמיתיים‪ ,‬וכמובן‬
‫יש גם חריגים‪"...‬‬
‫איך מסתדרים בסמר עם המצב הכלכלי‬
‫כשיש קופה פתוחה?‬
‫"זה באמת לא פשוט‪ ,‬והוא יכול לעבוד רק‬
‫אם יש לגביו קונצנזוס ותמיכה מסיבית של‬
‫הקהילה‪ ,‬מצב שלדעתי אכן קיים‪ .‬אמנם‬
‫קרה שנקלענו למצבים קשים שאילצו אותת‬
‫נו לעשות מאמצים גדולים בתחום ההוצאות‬
‫(‪-‬ב‪ ,2014-‬למשל)‪ ,‬ושרדנו אותם בלי פ�י‬
‫צוצים‪ .‬בסך הכול‪ ,‬ניתן לומר כי המשבת‬
‫רים הכלכליים שעברנו לא היו יותר קשים‬
‫מאלה שעברו על הקיבוצים האחרים באזור‪.‬‬
‫בדרך כלל אנחנו אמנם חיים טוב‪ ,‬אבל חיים‬
‫מהיד לפה‪ ,‬בלי אפשרות לתכנן את התזרים‬
‫הפיננסי לאורך שנים‪ .‬אנחנו באמת תלויים‬
‫יותר מידי בענף התמרים‪ ,‬ובצורה שאנחנו‬
‫מתנהלים בסמר‪ ,‬לא ניתן כמעט להגיע להת‬
‫חלטה שצריך לחסוך משך שנים‪ ,‬על מנת‬
‫לבצע השקעה גדולה וחשובה לעתידנו ‪-‬‬
‫אם בענף קיים או בענפים חדשים ‪ -‬כמו‬
‫שעשו בחלק מהקיבוצים האחרים‪ .‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬אם אנחנו כבר מדברים על סמר –‬
‫גם שם מתחוללים שינויים‪ .‬אחד מהשית‬
‫נויים שהצלחנו להעביר בקיבוץ הוא שית‬
‫נוי שיטת רישום הוצאות‪ .‬רישום ההוצאות‬
‫נעשה בעבר בשיטת הקופסה השחורה – כל‬
‫ההוצאות האישיות של החברים נרשמו‬
‫בחשבון אחד משותף‪ .‬השינוי שעבר קובע‬
‫כי רשימת ההוצאות תהיה לכל חבר בטור‬
‫נפרד‪ ,‬כך שניתן לעקוב אחרי הוצאות של‬
‫כל חבר‪ .‬רמת ההוצאות ירדה (זמנית) בבת‬
‫אחת‪"...‬‬
‫אז איך נראה בעיניך העתיד החברתי‪-‬‬
‫כלכלי של סמר?‬
‫"מרגישה אופטימית‪ .‬קיבלנו לאחרונה את‬
‫החברה המאה‪ ,‬ויש ביקוש לקליטה‪ .‬הבת‬
‫עיה הגדולה – כמו בקיבוצים אחרים – אין‬
‫דירות ואין כסף לבנות‪ ,‬וחברים מתחילים‬
‫להתבגר‪"...‬‬
‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬למעשה עד שמונתה‬
‫למנכ"לית המו"פ‪ ,‬עבדה ג'יג'י שכם אחד‬
‫עם דויד לרר במכון ערבה‪ ,‬כמורה לשיטות‬
‫מחקר וכותבת בקשות למענקי מחקר‪.‬‬
‫איך היתה תקופת העבודה במכון?‬
‫"חזרתי בסו ף ‪ 2007‬משנת חופש וחיפ�ש‬
‫תי עבודה‪ .‬רציתי לעבוד במקום בו ארגיש‬
‫שאני עושה משהו טוב בעולם‪ ,‬מתפתחת‬
‫אישית וגם מכניסה משכורת לסמר; מצאתי‬
‫את שלושתם במכון ערבה‪ .‬עבדתי בהתחלה‬
‫במשרה חלקית מאד כעוזרת לדיוויד לרר‬
‫ולאורי נוסינוב‪ ,‬בבניה ומעקב אחרי תקצית‬
‫בים‪ ,‬ואח"כ כמגישה בקשות למימון ועורכת‬
‫מדעית‪ .‬צמצמתי את המשרה עם הכניסה‬
‫לריכוז משק‪ ,‬אך גם התחלתי ללמד קורס‬
‫שיטות מחקר‪.‬‬
‫נשמע קלישאתי להגיד שהחוויה שינתה‬
‫את חיי‪ ,‬אך כך היה‪ .‬תמיד הייתי שמאלנית‪,‬‬
‫המתנגדת לכיבוש‪ ,‬אבל אתה לא יכול להבין‬
‫מה משמעות הכיבוש עד שאתה לא מדבר‬
‫עם מהנדס ביוב שבסה"כ מנסה להקים‬
‫מט"ש בשטח בו יש לו אחריות על הזיהום‪,‬‬
‫אך לא סמכות על התכנון‪ .‬יחד עם זה הכת‬
‫רתי צעירים ישראלים‪ ,‬פלסטינאיים וירדנים‬
‫שנותנים תקווה לעתיד טוב יותר‪ .‬אישית‪,‬‬
‫למדתי הרבה מאד‪ ,‬והניסיון המקצועי שרת‬
‫כשתי שם‪ ,‬יחד עם ההזדמנות להשתתף‬
‫בכנסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬נתן לי חומר לדות‬
‫קטורט (שכרגע בהמתנה‪ ,‬אך יחזור בשנה‬
‫הבאה)‪ .‬ובסוף‪ ,‬מאד נהניתי מהצוות‪ ,‬וחלק‬
‫מהם נהיו חברים טובים‪ .‬אני מעריכה מאד‬
‫את דיוויד ‪ -‬ניהול חברי קיבוץ דעתניים‪,‬‬
‫עצמאיים‪ ,‬ואיכפתיים בארגון שהוא בעצם‬
‫אינו חלק מהקיבוץ ויש בו חוקים והיראת‬
‫רכיה משלו‪ ,‬אינו דבר קל‪ ,‬וכמנהל דיויד‬
‫ספג לא מעט כעסים‪ .‬אך לדעתי הוא עשה‪,‬‬
‫ועדיין עושה‪ ,‬עבודה מדהימה‪ ,‬ואני מביאה‬
‫איתי לניהול המו"פ שיעורי ניהול שלמדתי‬
‫ממנו‪".‬‬
‫היבולים על ידי השימוש במים שפירים ולא‬
‫מליחים‪ .‬פעם חשבו שהתמרים גדלים טוב‬
‫במים מליחים‪ ,‬אך בניסויים שנעשו במסגרת‬
‫המו"פ‪ ,‬התברר כי הם אמנם מסתדרים עם‬
‫מים מליחים‪ ,‬אך פורחים כאשר מורידים את‬
‫המליחות‪ .‬אנחנו בודקים את זה גם בגידות‬
‫לי שדה‪ .‬בקרוב יוקמו מאגרי מים מותפלים‬
‫לשימוש בחקלאות עד יטבתה‪ ,‬ובהמשך גם‬
‫צפונה משם‪.‬‬
‫תחום נוסף אותו אנחנו רוצים לפתח הוא‬
‫השימוש באגרו‪-‬טכנולוגיה על מנת להכניס‬
‫לשימוש נרחב קטיף מכני למטעי התמרים‪.‬‬
‫היום כבר ברור שיש לו יתרון על הגדיד‬
‫הידני מבחינת קצב עבודה והספק‪ ,‬בתנאי‪,‬‬
‫כמובן שעובדים נכון‪ ,‬ואת זה ניתן להשיג‬
‫על ידי פיתוח שיטות עבודה בכלים האלה‪,‬‬
‫במסגרת המחקרים שלנו ובעזרת אנשי‬
‫המטע באזור‪ .‬ומצד שני‪ ,‬במסגרת האגרו‪-‬‬
‫טכנולוגיה יש תחום חשוב נוסף בו אנחנו‬
‫רוצים להתרכז ‪ -‬איסוף נתונים והקמת‬
‫בסיסי נתונים ממוחשבים שיעזרו לקיים‬
‫חקלאות מדייקת‪ .‬חקלאות מדייקת מתבת‬
‫ססת על הנתונים הנרשמים במחשב‪ ,‬והיא‬
‫מביאה למצב שמאפשר ניטור וטיפול אישי‬
‫בכל עץ‪ ,‬כפי שהדבר נעשה ברפת‪ .‬כך נוכל‬
‫לאתר תקלות בהשקיה ובדישון ברמת העץ‪,‬‬
‫וכן למצוא עצים שאינם מניבים טוב ולטפל‬
‫בהם‪ ,‬או לעקור אותם וכיוצא באלו‪ .‬ההשת‬
‫קעה במים ודשנים גם עולה כסף וגם יכולה‬
‫לגרום להמלחת מי התהום‪ ,‬ובעזרת המעקב‬
‫ניתן לשפר גידול‪ ,‬לחסוך כסף וגם למנוע‬
‫חלק מהזיהום‪.‬‬
‫תחום נוסף שזקוק לעזרת המחקר – הטיפול‬
‫בפסולת חקלאית‪ .‬קיימת כמות עצומה של‬
‫פסולת כזו‪ ,‬ואנחנו מחפשים דרכים לניצולה‬
‫למטרות חיוביות‪ ,‬כגון הפקת אנרגיה‪ ,‬ויש‬
‫כבר לא מעט התקדמות בתחום הזה"‬
‫אילו ענפים אחרים יש בקנה?‬
‫"ענף שנמצא בהתפתחות לקראת ייצור‬
‫מסחרי בקנה מידה גדול הוא המרולה‪ .‬כפרי‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫פירות העבודה‬
‫טוב‪ ,‬באנו לדבר גם על המו"פ שלניהולו‬
‫נבחרת לפני כחודשיים?‬
‫"כבר זמן רב אני מרגישה צורך להיות יותר‬
‫מעורבת בקידום החקלאות באזור‪ ,‬והאמנת‬
‫תי שהדרך הכי מתאימה לי להשפיע עובת‬
‫רת דרך המו"פ‪ .‬העמדתי את עצמי לבחירה‬
‫לקראת סיום תקופתו של אמנון גרינברג‪,‬‬
‫והתאכזבתי כשלא הצלחתי לקבל את המית‬
‫נוי אז‪ ,‬אבל לא הייתי צריכה להצטער הרבה‬
‫זמן ובפעם השנייה‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬נבחרתי ומות‬
‫ניתי למנכ"לית המו"פ‪".‬‬
‫"כיום רובנו תלויים יותר מדי‬
‫בתמרים בכלל ובמג'הול‬
‫בפרט‪ ,‬ואם אנחנו לא רוצים‬
‫להיקלע למשבר כמו זה‬
‫שקרה בצפון הערבה עם‬
‫הפלפל‪ ,‬חייבים לגוון‪ ,‬לחדש‬
‫ולנצל יתרונות שברשותנו"‬
‫מה התכניות שלך?‬
‫"בגדול‪ ,‬יש צורך גם להגדיל ובעיקר לגת‬
‫וון את שטחי החקלאות באזור‪ .‬כיום רובנו‬
‫תלויים יותר מדי בתמרים בכלל ובמג'הול‬
‫בפרט‪ ,‬ואם אנחנו לא רוצים להיקלע למשת‬
‫בר כמו זה שקרה בצפון הערבה עם הפלפל‪,‬‬
‫חייבים לגוון‪ ,‬לחדש ולנצל יתרונות שברת‬
‫שותנו‪ .‬למשל‪ ,‬יש לנו יתרון בקרינת שמש‪,‬‬
‫וכמו בתחום הפוטוולטאי שכבר התחלנו‬
‫לנצל‪ ,‬גם בפוטוסינתטי אנחנו יכולים להת‬
‫רחיב את השימוש בקרינת השמש‪ ,‬למצוא‬
‫גידולים נוספים שמתאימים לאקלים שלנו‬
‫ולשפר את הפריון בגידולים הקיימים‪ .‬תפת‬
‫קיד המו"פ הוא לפלס את הדרך ולמשוך את‬
‫הרכבת הזו בעליות‪.‬‬
‫מחקרים הוכיחו כי ניתן גם לשפר את‬
‫ג'יג'י סטרום‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪11 2015‬‬
‫המשך מעמוד ‪11‬‬
‫מאכ ל בלבד‪ ,‬המרולה כנראה אינה כל�כ‬
‫לית‪ ,‬אך ממחקרים שהתבצעו כאן על ידי‬
‫ד"ר חמוטל בורוכוב‪-‬נאורי והקבוצה שלה‪,‬‬
‫נמצא כי מהזרעים של העץ הזה ניתן להפיק‬
‫שמנים לא רוויים בעלי תכונות מיוחדות‬
‫וחומרים נוגדי חמצון‪ ,‬ומהפרי ניתן להת‬
‫כין יין או ליקר‪ ,‬ויש כבר מגעים עם יזמים‬
‫לפיתוח הענף הזה (ראו קישור להלן‪ ,‬י‪.‬ה‪.‬‬
‫‪ )www//http/marulail.coo‬מרולה ת�ע‬
‫שיות בע"מ ת‪.‬ד‪ 1351 .‬פרדס חנה ‪​.)3711301‬‬
‫בעתיד הלא רחוק כנראה שהמרולה תתווסף‬
‫לתמרים בתור ענף חשוב"‬
‫ומה עם ענפי בעלי חיים? מה עם מחק‪-‬‬
‫רים ברפת? האם יש מקום לענפים אחרים‬
‫מלבד הרפת‪ ,‬כמו עזים למשל?‬
‫"באשר לעזים – עד היום לא הוכח כי הענף‬
‫הזה יכול להיות רווחי משמעותית‪ ,‬וודאי‬
‫שלא נקים אגף למחקר בעזים בזמן הנוכחי‪,‬‬
‫אבל אם יהיו פניות – נבדוק את הנושא‪.‬‬
‫באשר למחקר בנושא פרות לחלב‪ :‬חסרה‬
‫תשתית לקידום מחקר כזה‪ ,‬תשתית מאד‬
‫יקרה‪ ,‬שלא נוכל להקים‪ .‬מה שנראה ריאלי‬
‫יותר זה להתבסס על מחקרים שנעשים על‬
‫ידי חוקרים ממקומות אחרים כמו מכון וולת‬
‫קני‪ ,‬ולהחזיק פה טכנאי מו"פ שלמד עבודה‬
‫עם פרות‪ ,‬מחקרים שיעזרו לבצע מחקרי‬
‫שדה אצלנו‪.‬‬
‫צריך לזכור כי מטרת המו"פ לעזור לאנשי‬
‫האזור להתקיים מחקלאות וממחקר בחקת‬
‫לאות בצורה מכובדת וברמת חיים הולמת‪,‬‬
‫וזה מה שקובע את סדר העדיפויות שלנו"‪.‬‬
‫ומה עם מימון וקירוב של חוקרים צעירים‪,‬‬
‫ובמיוחד אמורים הדברים באנשי האזור‬
‫עם דגש על בני המקום?‬
‫"הגדלת והגברת צוות החוקרים והטכנאים‬
‫נמצאת בראש מעייניי‪ .‬קיימת‪ ,‬כמובן‪ ,‬מגת‬
‫בלת המימון‪ .‬במשרד החקלאות מנסים כל‬
‫שנה להוכיח כי המו"פים האזוריים הם‬
‫מיותרים‪ ,‬ומאיימים להוריד לנו את התקת‬
‫ציב‪ .‬למזלנו‪ ,‬בכל פעם שבודקים נמצא כי‬
‫ההשקעה במו"פים נמצאת בשיא הכדאיות‬
‫מבחינת החזר פר השקעה‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אין‬
‫די בתקציב ממשרד החקלאות‪ ,‬ואנחנו מחת‬
‫פשים מקורות נוספים ללא הרף‪ .‬לאחרונה‬
‫יזמנו פנייה לטורונטו‪ ,‬לעזרה במימון של‬
‫מלגות לבני האזור בלימודי חקלאות ובת‬
‫מימון קליטה של דוקטורנטים ופוסט דות‬
‫קטורנטים במחלקות‪ .‬לנו חשוב מאד למלא‬
‫את השורות בחוקרים בעלי תואר שלישי‬
‫לפחות‪ .‬היום יש‪ ,‬למעשה‪ ,‬רק חוקרת אחת‬
‫בעלת תואר כזה‪ .‬חלק ניכר מהחוקרים‬
‫הוותיקים כבר הולכים ומתבגרים‪ ,‬ונצטת‬
‫רך להחליף אותם‪ ,‬או לפחות לסייע להם‬
‫עם חוקרים וטכנאים צעירים‪ .‬לא שהצוות‬
‫הקיים איננו טוב‪ ,‬להפך‪ .‬הצוות מצוין רובו‬
‫ככולו‪ ,‬תומך ועוזר לי בתחילת דרכי‪ ,‬אבל‬
‫הוא לא מספיק לכסות הכול‪".‬‬
‫בקיצור‪ ,‬מרגישה אופטימית?‬
‫"בהחלט כן‪".‬‬
‫‪ 12‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫הקיבוץ הוא כנראה בכל זאת הדרך הנכונה‬
‫שיחה עם מאיה שפיר‪ ,‬רכזת המטה השיתופי‬
‫מאיה שפיר‬
‫תהיתי מה מניע אדם כמו מאיה שפיר –‬
‫חברת קיבוץ יטבתה‪ ,‬אדריכלית נוף במת‬
‫קצועה‪ ,‬שכבר מילאה תפקידים בעבר (כן‪,‬‬
‫היא גם הייתה שש שנים מזכירת הקיבוץ)‪,‬‬
‫גידלה משפחה‪ ,‬נעשתה סבתא מדופלמת‪,‬‬
‫ויכלה לחזור למקצועה הראשי – תכנון נוף‪,‬‬
‫או לשבת תחת גפנה ותאנתה (לא שיש לה‬
‫תאנה ליד הבית) ‪ -‬להסכים לקחת על עצמה‬
‫את התפקיד הקשה וכפוי הטובה של הנהגת‬
‫המטה השיתופי בתנועות הקיבוציות (תק"צ‬
‫והקיבוץ הדתי)‪.‬‬
‫שאלתי שתים‪-‬שלוש שאלות ואחר כך זה‬
‫הפך לשיחה‪ ,‬שבמהלכה התקשיתי לרשום‪,‬‬
‫לכן הראיון יצא קצת מבולגן‪ .‬לא נותר לי‬
‫אלא לסמוך על מאיה שתמצא דרך להכניס‬
‫קצת סדר בבלגן‪.‬‬
‫אז כפי שהקוראים יכולים להיווכח‪ ,‬מאיה‬
‫אכן נענתה לאתגר‪ ,‬ותוצאת הסימביוזה מות‬
‫גשת כאן‪.‬‬
‫מה עושה המטה השיתופי?‬
‫"המטה מלווה את הקיבוצים השיתופיים‪,‬‬
‫מייצג אותם ומתמודד עם בניית כלים לפת‬
‫תרון דילמות במגרש השיתופי‪ ,‬מוביל את‬
‫רעיון השיתוף כדרך חיים בתנועה הקיבוצית‬
‫ומחוץ לה‪ ,‬נמצא בקשר ושיתוף פעולה עם‬
‫הקבוצות השיתופיות השונות‪ ,‬מוביל את קית‬
‫דום רעיון הקואופרציה‪".‬‬
‫האם לקחת על עצמך את התפקיד מתוך‬
‫ציונות גרידא?‬
‫"נמשכתי לתפקיד משתי סיבות עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬מתוך ניסיוני כמזכירת קיבוץ הבנתי‬
‫שהלך רוח של חברה אינו מצב סטטי נתון‪,‬‬
‫הוא נמצא בתהליך תמידי של שינוי‪ .‬אם לא‬
‫נעשה כלום – יפעלו הכוחות המפרקים‪ .‬אם‬
‫יש לנו תמונת עתיד רצויה ‪ -‬יש כלים להשת‬
‫פיע על הלך רוח על ידי הובלה וסימון הכיוון‬
‫הרצוי ועלינו לעשות זאת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אני בתחושה שאנו נמצאים בתקופה משת‬
‫מעותית ומאתגרת‪ .‬האווירה בעולם בכלל‪,‬‬
‫בארץ ובקיבוצים בפרט משתנה‪ ,‬המטוטלת‬
‫האידיאולוגית הופכת כיוון‪ ,‬החברה מחפשת‬
‫כיוון לאחר חשיפת כשליו של הקפיטליזם‬
‫החזירי‪ ,‬שיח הזכויות מפנה מקום לשיח זהות‬
‫ואני רציתי לקחת חלק בתהליך השינוי הזה‪".‬‬
‫"אחת הבעיות שמעלים קיבוצים‬
‫שיתופיים היא בעיית המוטיבציה‬
‫של החברים‪ ,‬בעבודתם ובחייהם‬
‫בקיבוץ"‬
‫איזה מין שינוי את מרגישה בקיבוצים?‬
‫"אם בעבר הלא רחוק היה "ברור" כי המעבר‬
‫מקבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש הוא תהת‬
‫ליך סטיכי‪ ,‬דטרמיניסטי שאינו ניתן לעצירה‬
‫– היום זה כבר לא כך‪ .‬קיבוצים שיתופיים‬
‫אינם בהכרח שלב אבולוציוני בדרך להשת‬
‫תנות לכיוון המתחדש‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬לאחר‬
‫‪ 10-15‬שנות שינוי למדו החברים בקיבוצים‬
‫המשתנים לחיות בצורת החיים החדשה‪ ,‬יצאו‬
‫מהמצב הקיומי – הישרדותי אליו נזרקו עם‬
‫השינוי והם מתפנים לעסוק בשאלת הזהות‬
‫הערכית שלהם שנפגעה‪ .‬בתהליך השינוי‬
‫התפרק חלק גדול מהמנגנונים הקהילתיים‬
‫המשותפים ששרתו אותם כל ימיהם‪ ,‬מבלי‬
‫שהייתה כוונה לכך‪ ,‬והסולידריות נחלשה‪.‬‬
‫לחלק מן הדברים קיים געגוע‪.‬‬
‫צומחת שכבה של צעירים שלא נחשפו פיזית‬
‫למשבר הקיבוצים‪ ,‬וקבוצה זו מתחילה לקחת‬
‫הובלה‪ .‬להם אין משקעי עבר‪ ,‬האופק שלהם‬
‫נקי וברוח הזמן הם אינם פוסלים חלופות של‬
‫חיזוק השיתוף‪".‬‬
‫האם השינוי היה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬מחויב המציאות?‬
‫"השינוי בקיבוצים רבים הוא ‪ -‬במידה רבה ‪-‬‬
‫תולדה של חוסר הנהגה בקיבוצים ובתנועה‪.‬‬
‫אנשים איבדו את העשתונות על רקע המשבר‬
‫הכלכלי ולא הובילו כיוון ברור‪ .‬המדינה השת‬
‫תנתה ועברה להשקפת עולם ניאו‪-‬ליברלית‬
‫והאווירה שמקדשת את העושר החומרי‬
‫והתחרות שהשתלטה על המדינה ‪ -‬חלחת‬
‫לה לקיבוצים והשפיעה עליהם‪ .‬תוסיפו לזה‬
‫התנהלות לא נכונה‪ ,‬הנהלה חיצונית‪ ,‬החת‬
‫לשת המנגנון הדמוקרטי בקיבוץ‪ ,‬החלשות‬
‫הנורמות ואי‪-‬קיום החלטות מצד החברים‬
‫וחולשה מצד המערכת באכיפת קיומן‪ ,‬חוסר‬
‫הוגנות של המערכת‪ ,‬קשיחות וחוסר גמישות‬
‫ומעל לכל משבר כלכלי חמור – והרי לכם‬
‫בסיס רחב לחוסר אמון של החבר ביכולת‬
‫קיומו של הקיבוץ‪" .‬השיטה כבר לא עובדת"‪.‬‬
‫לדעתי – זה לא כשל של השיטה אלא מבחר‬
‫פרשנויות לא נכונות שלה"‪.‬‬
‫אז מה השתנה עכשיו?‬
‫"בשנים האחרונות חל שינוי גם בקיבוצים‬
‫המתחדשים‪ .‬לאחר שחברי הקיבוץ החליטו‬
‫על מעבר למשכורות דיפרנציאליות‪ ,‬לאחר‬
‫שהכסף זרם לכיס הפרטי‪ ,‬התחילו החברים‬
‫להסתכל מסביב על מה שנעלם מחייהם ולת‬
‫חשב את חשבון הרווח וההפסד‪ .‬חלקם גילו‬
‫שוויתרו על מנגנוני קהילה ושיתוף שהיו טות‬
‫בים וראויים – מערכת חינוך מפוארת‪ ,‬תרת‬
‫בות ויצירה‪ ,‬מערכת רווחה ובריאות ‪ -‬תמות‬
‫רת חלום העצמאות האישית‪ .‬בין היתר גילו‬
‫כי קשה ליהנות מהכסף כשלשכנים שלהם‪,‬‬
‫חבריהם בעבר‪ ,‬אין מספיק כסף לחינוך ולבת‬
‫ריאות‪ ,‬שלא לדבר על השכלה גבוהה‪ .‬נפערו‬
‫פערים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מתחולל מהפך בחשיבה ומת‬
‫תפתח רצון לחדש את מנגנוני השיתוף‬
‫במידה כזו או אחרת‪ .‬אנו מרגישים תחילתו‬
‫של תהליך חיפוש אחר זהות ערכית חדשה‪.‬‬
‫למזלנו‪ ,‬נראה כי ברוב הקיבוצים נשאר על‬
‫תילו השלד הפנימי‪ ,‬והמנגנון לערבות הדדית‬
‫מתקיים במידה רבה‪ .‬כל עוד יש נכסים משות‬
‫תפים‪ ,‬ניתן ‪ -‬בהחלטה משותפת ‪ -‬להשתמש‬
‫בפירותיהם לבניה של מנגנונים קהילתיים‬
‫משותפים‪ .‬כל זה תלוי ברצון החברים ובת‬
‫מנהיגות מובילה‪ ,‬ובאווירה המשתנה בארץ‬
‫ובחלקים רבים מהעולם‪".‬‬
‫אילו בעיות מרכזיות מעסיקות את הקיבו‪-‬‬
‫צים השיתופיים?‬
‫"אחת הבעיות שמעלים קיבוצים שיתופיים‬
‫היא בעיית המוטיבציה של החברים‪ ,‬בעבות‬
‫דתם ובחייהם בקיבוץ‪ .‬ביום עיון שקיים לפני‬
‫כשנה המטה השיתופי‪ ,‬דובר על כלים להגת‬
‫ברת המוטיבציה בקיבוץ השיתופי‪ .‬מה מניע‬
‫אדם לקום בבוקר ולהשקיע את מירב מרצו‪,‬‬
‫איך ניתן להשפיע על המוטיבציה של החבת‬
‫רים בקיבוץ השיתופי? המרצה דיווח שזוהו‬
‫כ‪ 118-‬גורמי הנעה שונים‪ ,‬כשלכל אדם יש‬
‫כ‪" 12-‬מפתחות הנעה" אישיים‪ ,‬ההלימה ב�י‬‫ניהם לחיי הקיבוץ ולתנאים במקום עבודתו‬
‫יגדירו את רמת המחוברות וההנעה הפנימית‬
‫שלו‪ .‬התגמול הכספי רחוק מלהיות גורם‬
‫מוטיבציוני משמעותי‪ .‬בהמשך ליום עיון זה‪,‬‬
‫השנה נקיים מספר מפגשים לאנשי מש"א‪,‬‬
‫מזכירים ומרכזי משק ללימוד כלים לשיפור‬
‫המוטיבציה של החברים‪.‬‬
‫המושג החשוב הוא "מחוברות" – הרגשה‬
‫של הזדהות עם החברה בה אני נמצא‪ ,‬ומת‬
‫כאן הרצון לקחת חלק בנעשה ולתרום באופן‬
‫משמעותי‪ .‬במקרה של חברה וולונטרית צריך‬
‫שיתקיים תהליך של בחירה מתחדשת בצורת‬
‫החיים‪".‬‬
‫בשבחי הקואופרטיב‬
‫איזה אופק אתם מציעים לקיבוצים המ‪-‬‬
‫תחדשים?‬
‫"הקיבוצים המתחדשים לא יחזרו למה שהיה‬
‫קודם‪ ,‬אבל הם בהחלט יכולים לייצר סט‬
‫ערכים קואופרטיבי והתנהלות ברורה ולהת‬
‫שתלב בתהליך העולמי של התפתחות תנועת‬
‫הקואופרציה‪.‬‬
‫במסגרת עבודתי אני מובילה בתנועה הקית‬
‫בוצית את קידום הקואופרציה‪ ,‬או נכון‬
‫יותר – את פיתוח ההכרה במרכיב הזהות‬
‫הקואופרטיבי של התנועה הקיבוצית ומתוך‬
‫הכרה זו – את חיזוק הקואופרציה בארץ‬
‫בכלל‪.‬‬
‫הקואופרציה לא הומצאה עם הקמת דגת‬
‫ניה ב‪ .1910-‬תחילתה הייתה באנגליה‬
‫בשנת ‪ ,1844‬עת קבוצה של אורגים בעיר‬
‫רוצ'דייל החליטה להתארגן ולהקים ביחד‬
‫חנות‪ .‬כיום יש בעולם קואופרטיבים רבים‪,‬‬
‫שמיליארד חבריהם מאוגדים בתנועה עולת‬
‫מית ‪ ,‬ה‪ .ICA-‬זוהי תנועה חיה‪ ,‬תוססת ו�מ‬
‫תפתחת‪ .‬הם נמצאים ברחבי העולם בכ‪120-‬‬
‫ארצות‪ .‬בקהיר‪ ,‬למשל‪ ,‬חמישים אחוזים מהת‬
‫תושבים גרים בדיור קואופרטיבי‪ .‬החברים‬
‫בתנועה העולמית מחולקים גיאוגרפית לפי‬
‫יבשות ולפ י סקטורים ותחום עיסוק‪ .‬א�ר‬
‫גונים קואופרטיביים נוטים לעשות עסקים‬
‫עם גופים קואופרטיביים המדברים בשפתם‬
‫ומאמינים בערכיהם‪ ,‬ולכן הקשר אתם טומן‬
‫פוטנציאל אדיר של צמיחה‪".‬‬
‫ומה עתיד השיתוף?‬
‫"בישראל קמו בשנים האחרונות קבוצות שית‬
‫תופיות רבות‪ ,‬בעיקר על ידי תנועות הבוגרים‬
‫של תנועות הנוער‪ ,‬מעגל הקבוצות המאגד‬
‫את הקיבוצים העירוניים‪ ,‬תנועת "החלוץ"‬
‫של בוגרי מכינות קדם צבאיות בהנהגת אבית‬
‫שי בן אהרון‪ ,‬תנועת תרבות שהוקמה ע"י בות‬
‫גרי בית הספר לאמנויות ועוד קבוצות רבות‬
‫של צעירים שרואים בקואופרטיב דרך לבנות‬
‫לעצמם סביבת חיים הוגנת ושוויונית בתוך‬
‫הסדר הקפיטליסטי‪.‬‬
‫במסגרת המטה השיתופי אנחנו נותנים גב‬
‫תומך לכל הגופים האלה‪ ,‬ומתחזקים מכוח‬
‫האמונה שלהם‪".‬‬
‫"הקואופרציה לא הומצאה עם‬
‫הקמת דגניה ב ‪ ;1910‬תחילתה‬
‫הייתה באנגליה בשנת ‪ ,1844‬עת‬
‫קבוצה של אורגים בעיר רוצ'דייל‬
‫החליטה להתארגן ולהקים ביחד‬
‫חנות"‬
‫ומה באשר לעתיד הקיבוצים?‬
‫"הקיבוצים חייבים לחזור לקחת הובלה בתהת‬
‫ליכים משמעותיים בחברה הישראלית – קשר‬
‫עם השכנים הערבים‪ ,‬הובלת הקואופרציה‬
‫ועוד‪ .‬הובלת תהליכים אלו‪ ,‬מלבד התרומה‬
‫לנושא עצמו‪ ,‬מייצרת משמעות לחיים בקית‬
‫בוץ‪".‬‬
‫האם את ילידת קיבוץ? איך הגעת ליט‪-‬‬
‫בתה?‬
‫"גדלתי בפרובינציה חדרה‪ ,‬אבל כילדה בית‬
‫ליתי הרבה בקיבוץ כפר‪-‬הנשיא אצל דודי‬
‫– ישראל אבידור‪ ,‬שהיה פעיל כל השנים‬
‫בתנועה הקיבוצית וגם שימש מזכיר תנועת‬
‫הבונים והנוער העובד והלומד‪ ,‬וזה השפיע‬
‫עלי‪ .‬בצבא שרתתי בבית ספר שדה הר‪-‬גילה‪,‬‬
‫ומשם המשכתי לטכניון ללמוד אדריכלות‬
‫נוף‪ .‬במהלך השירות הצבאי פגשתי את דורון‪,‬‬
‫בן קיבוץ גזר‪ ,‬וביחד עם שתי הבנות עברת‬
‫נו לקיבוץ שדות‪-‬ים‪ .‬במסגרת עבודת הגמר‬
‫בטכניון‪ ,‬פגשתי את צביקה גשייד ז"ל‪ ,‬איש‬
‫הנוי הותיק של יטבתה‪ ,‬הוא הפגיש אותי עם‬
‫דובי הלמן שהיה אז יו"ר המועצה‪ ,‬ומכאן‬
‫קצרה הדרך להגעתנו ליטבתה‪".‬‬
‫אז מה תעשי כשתהיי גדולה? מה עם רא‪-‬‬
‫שות המועצה?‬
‫"אני באמצע העשייה בתפקידי הנוכחי‪ .‬תן לי‬
‫ליהנות קצת‪".‬‬
‫יורם הופמן‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪13 2015‬‬
‫אם את בסביבה‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫בדיונה‬
‫המאגר‬
‫את‬
‫עצרה‬
‫המחוזית‬
‫התקבלה התנגדותם של תושבי חבל אילות בפרשת המאגר בדיונת יטבתה‪ ,‬והיזמים נשלחו לבדוק ברצינות‬
‫חלופות למיקום הפרויקט‪ .‬חברי יטבתה הראו שהנספח הסביבתי נערך ברשלנות של ממש‪ ,‬כשהמאגר מוצג‬
‫במקום שגוי‪ .‬חברי הוועדה המחוזית לא השתכנעו שהנימוקים בדבר דחיפות הפרויקט וחשיבותו לעתיד‬
‫ההתיישבות מכשירים את הפגיעה בטבע‬
‫ובכן‪ ,‬רציתי מאוד שהדיווח על הדיון הדרמטי‬
‫בוועדה המחוזית ייעשה על ידי מישהו שאינו‬
‫קשור לסיפור‪ .‬מה שאירע באותו יום ב' (‪)5.1‬‬
‫מספיק חשוב בשביל טיפול עיתונאי מסודר‪,‬‬
‫אך מסיבות שונות זה לא הסתייע‪ .‬וכך קורה‬
‫שאדם שמעורב עד צוואר בתוך הסמטוחה ‪-‬‬
‫גם צריך לספר איך זה נראה מבחוץ ב"אופן‬
‫מאוזן"‪ .‬אבל האפשרות האחרת היתה שרוב‬
‫תושבי החבל לא ידעו בכלל שנפל דבר באת‬
‫זורנו‪ .‬בשורה התחתונה‪ ,‬קיבלה הוועדה המת‬
‫חוזית את ההתנגדויות והקפיאה את התוכנית‬
‫להקמתו של מאגר מים על הדיונה שמצפון‬
‫למו"פ החקלאי‪ ,‬מרחק דקת נסיעה ברכב‬
‫מהמרכז האזורי‪.‬‬
‫כעת נדרשים מגישי התוכנית (חברת "מקות‬
‫רות"‪ ,‬מגובה במערכת האזורית)‪ ,‬לאתר‬
‫חלופות ולבחון אותן בפרמטרים סביבתיים‬
‫אמיתיים‪ .‬עדיין ייתכן שלבסוף תיבחר חלופת‬
‫הדיונה‪ ,‬אבל זה לא יעבור בקלות‪ .‬בראשית‬
‫אפריל תשוב הוועדה ותדון בעניין‪ .‬אף אחד‬
‫לא יודע לאן זה יתגלגל‪.‬‬
‫מעבר לסיכוי שההרס בדיונה ייעצר‪ ,‬החדת‬
‫שות הגדולות הן שמערכת התכנון בישראל‬
‫קשובה לנימוקי האזרחים‪ .‬ואם כי ברור‬
‫שהוועדה המחוזית היא גוף מוטה פיתוח ‪-‬‬
‫בכל זאת אין חבריה קופצים לדום בכל פעם‬
‫שמישהו אומר "ציונות" או מאיים ש"לעצים‬
‫לא יהיה מים"‪ .‬נגזרת מעניינת נוספת בפרת‬
‫שה‪ :‬תושבי חבל אילות כבר אינם מותירים‬
‫את עתיד הסביבה לשיקול דעתם הבלעדי‬
‫של בעלי תפקידים או אנשי מקצוע‪ ,‬והארגון‬
‫שלהם (סבב"ע) מתבסס כעת על מודל התנת‬
‫דבותי בלבד‪.‬‬
‫הדיון הטעון התקיים בבאר שבע‪ ,‬כשמצד‬
‫היזמים ניצבת סוללה מרשימה של בכירי‬
‫המועצה האזורית‪ ,‬נציגי "מקורות" ורשות‬
‫המים‪ ,‬מנכ"ל "ערדום" וכן מרכזת משק יטבת‬
‫תה‪ .‬מהעבר הסביבתי התייצבו ארבעה חברי‬
‫יטבתה‪ ,‬שני חברי סמר ונציג החברה להגנת‬
‫הטבע‪ .‬הדיון נמשך כשעתיים‪ ,‬אבל הוכרע‬
‫כבר בדקותיו הראשונות‪.‬‬
‫סיטואציה בהחלט בלתי רגילה‪:‬‬
‫חברים מכובדים מיטבתה‪ ,‬אנשי‬
‫חקלאות מובהקים‪ ,‬תוקפים‬
‫בוועדה המחוזית בבאר שבע את‬
‫התוכנית להקמתו של המאגר‬
‫בדיונה ומתעמתים עם נציגים‬
‫רשמיים של האזור‬
‫יפתח הופמן (יטבתה) פתח והדגיש כי אין‬
‫ויכוח על חשיבות המאגר‪ ,‬רק על מיקות‬
‫מו‪ .‬המטרה ‪ -‬יישוב הערבה‪ ,‬אינה מכשירה‬
‫את כל האמצעים‪ ,‬ועל מה שנותר מהדיונה‬
‫חייבים להגן‪ .‬הוא ציטט מתוך "חזון יטבתה"‬
‫ולפיו דרכו של הקיבוץ נובעת מתוך "זיקה‬
‫עמוקה לאדמה עליה עומדת יטבתה ועיבות‬
‫דה בעבודת חברי יטבתה; כבוד לטבע בתוכו‬
‫נטועה יטבתה ‪ -‬ושמירתו"‪ .‬התנגדותנו למית‬
‫קום המאגר‪ ,‬אמר‪ ,‬ודרישתנו למציאת חלופה‬
‫סביבתית יותר‪ ,‬היא התגלמות השילוב שבין‬
‫ערכי ההתיישבות והחקלאות לבין שמירת‬
‫הטבע שלנו‪.‬‬
‫יפתח הציג בפני המשתתפים את הנספח הסת‬
‫ביבתי שהוכן למאגר‪ ,‬והנה הוא לקוי ביותר‪:‬‬
‫המאגר מסומן במפות במקום הלא נכון‪ ,‬שוב‬
‫ושוב‪ ,‬באזור שרגישותו הנופית נמוכה יחת‬
‫סית (האתר הנכון מסווג במפות אלו כערכי‬
‫ביותר)‪ .‬בנוסף‪ ,‬החלופות שהוצגו מתבססות‬
‫על צילומי אוויר ישנים‪ ,‬כשבעצם הן מתוכת‬
‫ננות על אזור שבו כבר קיימים מטעי תמרים‪.‬‬
‫ויש גם קטע קומי משעשע‪ ,‬כשהנספח הסביבת‬
‫תי מציין דרכים לצמצום ההשפעה הוויזואלית‬
‫של הפרויקט‪ .‬וכך כתוב שם‪" :‬טרם חפירת‬
‫המאגר‪ ,‬יבוצע חישוף האדמה העליונה‪ ...‬אבני‬
‫הצור ייאספו בנפרד לחיפוי הסוללה‪ ,‬בתום‬
‫תהליך הבנייה‪ .‬חיפוי הסוללה ייעשה בהתאם‬
‫לפיזור הטבעי של אבני הצור בשטח‪ ,‬כך שהת‬
‫סוללה תשתלב באופן מרבי בנוף הטבעי"‪ .‬מית‬
‫לים נאות‪ ,‬אלא שיש בעיה‪ :‬אין בדיונה אבנים‪,‬‬
‫בוודאי לא אבני צור‪ .‬מישהו כנראה עשה שם‬
‫קופי‪-‬פייסט מתוכנית של מאגר אחר‪ .‬באולם‬
‫חלפה ִאוושה של מבוכה‪.‬‬
‫לא מאוחר מדי‬
‫אחר כך דיבר אמנון גרינברג (יטבתה)‪ ,‬שניהל‬
‫במשך שנים רבות את המו"פ החקלאי הסמוך‬
‫לדיונה‪ .‬הוא סיפר שהופתע כאשר התברר לו‬
‫שהתוכנית כבר אושרה‪ ,‬ולא במקום שדובר‬
‫עליו בתחילה‪ .‬דובי הלמן‪ ,‬בעבר מרכז משק‬
‫אין כאן שום אבנים‪ ,‬בטח לא אבני צור‪ .‬האזור שבו אמור היה לקום המאגר‪ .‬דיונת יטבתה (צילום יניב גולן)‬
‫‪ 14‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫יטבתה‪ ,‬ביקש למסור לחברי הוועדה את עמת‬
‫דתו‪ ,‬כמי שגיבש הסכמות עם רשות הטבע‬
‫והגנים‪ ,‬ולפיהן נמנע הקיבוץ מלדרוש את‬
‫הדיונה (על אף שהיא גובלת בשדותיו ויכות‬
‫לה היתה לשמש עתודה מצוינת לחקלאות)‪.‬‬
‫הוא הוסיף כי מיקום המאגר בגובה השטת‬
‫חים המושקים יחייב השקעת אנרגיה רבה‬
‫בשמירת הלחץ בצנרת‪ ,‬והעריך כי העלות‬
‫תגולגל על החקלאים‪ ,‬בסופו של דבר‪ .‬דובי‬
‫בעד החלופה שממערב ליטבתה ‪ -‬שנפסלה‬
‫בהליך מקדים‪ ,‬בשל עלויות גבוהות והשפעה‬
‫סביבתית משמעותית‪.‬‬
‫נציג החברה להגנת הטבע‪ ,‬שי טחנאי‪ ,‬חיזק‬
‫את טענות התושבים ומתח ביקורת על דבת‬
‫רים שהושמעו מצד ראש המועצה‪ ,‬אודי גת‪,‬‬
‫ולפיהן ההתנגדויות הוגשו "מאוחר מדי"‪.‬‬
‫"הגיע הזמן לחדול מהטענה הזו"‪ ,‬הדגיש‬
‫טחנאי‪" .‬עכשיו הוא הזמן שבו הציבור יכול‬
‫להביע את דעתו על התוכנית‪ .‬זהו בדיוק‬
‫ההליך התכנוני שמאפשר לתושבים לקחת‬
‫חלק ולהשפיע על המציאות‪ .‬לו נעשה התת‬
‫כנון כהלכה‪ ,‬לא היינו נמצאים במקום שבו‬
‫אנו עומדים כעת"‪ .‬ומעניין כי בדומה למקרה‬
‫המלונות בבקעת תמנע‪ ,‬גם הפעם לא נתגלו‬
‫התקלות על ידי אנשי המקצוע‪ ,‬אלא בזכות‬
‫ערנותם של אזרחים מהשורה‪.‬‬
‫אחרי טחנאי דיבר הח"מ ועיקרי הדבת‬
‫רים כבר פורסמו כאן לפני שני גיליונות‬
‫("פיאסקו בדיונת יטבתה")‪ .‬למשל‪ ,‬שהיחס‬
‫אל מה שנותר מבית הגידול החולי ‪ -‬אולי‬
‫‪ 10‬אחוזים ממה שהתקיים לפני שהגענו‬
‫לכאן ‪ -‬צריך להיות כמו אל שרידיה של ימת‬
‫החולה‪ .‬אגב‪ ,‬עורכת הדין של חברת מקורות‬
‫ביקשה מהוועדה לחייב אותי בהוצאות שכר‬
‫טרחתה‪" ,‬בשל היותה התנגדותו קנטרנית‬
‫וטורדנית‪ ,‬שהוגשה על ידי מי שאינו זכאי‬
‫להגיש התנגדות לתוכנית"‪ .‬נראה שמבחינת‬
‫"מקורות" הדיונה היא החצר האחורית של‬
‫קיבוץ מסוים‪ ,‬ומי שמתגורר ביישוב סמוך‬
‫אינו רשאי להשמיע את קולו‪" .‬מה שקורה‬
‫ביטבתה‪ ,‬נשאר ביטבתה"‪ .‬אדם כזה אף צריך‬
‫להינזק כספית‪ ,‬כדי שיסכור את פיו עד תום‬
‫"תקופת ההפקדה" (ההפחדה?) של התוכנית‪.‬‬
‫לאחר שהושמעו ההתנגדויות אמר מנהל‬
‫הדיון‪ ,‬אדר' עלי פורטי (סגן מתכננת המחוז)‪,‬‬
‫שהוא רוצה להעלות הצעה‪ :‬מגישי התוכנית‬
‫יוותרו על זכות התגובה‪ ,‬ויוזמנו לדיון נוסף‬
‫בעוד זמן מה ‪ -‬לאחר שיתכוננו כראוי‪ .‬דבת‬
‫ריו הפתיעו את משתתפי הדיון‪ ,‬כולל ירוקים‬
‫שבהם‪ ,‬ועוררו כעס אצל אנשי "מקורות"‪.‬‬
‫"האם כבר חרצת דעה‪ ,‬לפני ששמעת את‬
‫תגובתנו?"‪ ,‬הטיחו בו‪ .‬פורטי השיב שזו רק‬
‫הצעה שלא חייבים לקבלה‪ ,‬ואפשר להמשיך‪.‬‬
‫היזמים רצו להמשיך‪ ,‬אבל ספק אם הדבר‬
‫הועיל לעניינם‪ .‬עו"ד לוי דיברה במשך כאת‬
‫רבעים דקות ותיארה בפרוטרוט את אישורה‬
‫הקפדני של התוכנית באינסטנציות הרבות‪,‬‬
‫על פני עשור כמעט‪" .‬העתקת המאגר למיקום‬
‫אחר פירושה עיכוב של שנים בביצוע העת‬
‫בודות"‪ ,‬אמרה‪ .‬כמסתבר‪ ,‬זה לא עשה רושם‬
‫גדול על חברי הוועדה‪ ,‬שהיו יותר מוטרדים‬
‫מהתוצאה מאשר מהתהליך‪ .‬הם שאלו את‬
‫עו"ד לוי האם לשיטתה מדובר בשטח מופר‬
‫מתוך המצגת שהוקרנה בוועדה‪ :‬מיקום שגוי של המאגר בנספח הסביבתי‬
‫או שמור‪" .‬לפי המידע שבידי מדובר בשטח‬
‫מופר"‪ ,‬ענתה‪ ,‬ומיד הוסיפה ש"גם אם יתברר‬
‫כי מדובר באזור בלתי פגוע‪ ,‬עדיין הנימוקים‬
‫המחייבים את הקמת המאגר גוברים על הנזק‬
‫לסביבה"‪ .‬היא לא ביקרה באתר‪ :‬בשבילה זה‬
‫היה עוד יום במשרד‪.‬‬
‫איפה המלך כשצריך אותו‬
‫עורך הנספח הסביבתי‪ ,‬עידן אבידן‪ ,‬ניסה להת‬
‫סביר שהטעויות שנתגלו במסמך שחיבר אינן‬
‫מהותיות בעצם‪ .‬לאחר מכן התעורר ויכוח‬
‫מוזר על שאלת סיווגו של השטח בתמ"א‬
‫‪ - 35‬תוכנית המתאר הארצית הקובעת את‬
‫ערכיותם וייעודם של שטחי המדינה‪ .‬נצית‬
‫גת רשות המים‪ ,‬אורלי זיו‪ ,‬טענה כי הדיונה‬
‫כלל אינה מוגדרת בתמ"א כשטח בערכיות‬
‫גבוהה‪ .‬במהלך הוויכוח הסתבר כי האזור‬
‫לא מופיעבתמ"א ‪ ,35‬משום שצורף לשטח‬
‫ישראל במסגרת חילופי שטחים עם ממלכת‬
‫ירדן‪" .‬אתם יכולים אולי לפנות לעבדאללה‪,‬‬
‫שיאשר את המאגר"‪ ,‬התבדח אחד מחברי‬
‫הוועדה‪" .‬עם המלך הכל יהיה יותר פשוט"‪,‬‬
‫אמר אחד מתומכי התוכנית‪.‬‬
‫בתום ההתפלפלויות המשפטיות וההתפתת‬
‫לויות התכנוניות הללו‪ ,‬קיבל ראש המועת‬
‫צה‪ ,‬אודי גת‪ ,‬את רשות הדיבור ואמר שהוא‬
‫מבקש שהדיון יקבל תפנית‪ .‬צריך לראות‬
‫את התמונה הגדולה‪ ,‬אמר אודי‪ ,‬והיא שחבל‬
‫אילות מימיו הראשונים ועד היום מבוסס על‬
‫חקלאות‪ .‬זה גם המנוף לצמיחה דמוגרפית‬
‫בעתיד‪ .‬בתמונה זו המים הם החסם‪ ,‬המשאב‬
‫החסר‪ :‬בכמות‪ ,‬באיכות ובזמינות‪ .‬כעת פות‬
‫תרים את הבעיה על ידי חיבור האזור לקווי‬
‫הולכה שיזרימו מים מותפלים ממפרץ אילת‬
‫ועד הערבה הצפונית‪ .‬אלא שהמערכת הזו‬
‫חייבת מאגרים שיווסתו בין כושר הייצור‬
‫לבין צורכי החקלאות‪ .‬לא ייתכן שאחרי שנים‬
‫של עבודה תכנונית מדוקדקת ‪ -‬כולל תהליך‬
‫אישור שקוף שאפשר לתושבי חבל אילות‬
‫להביע את דעתם ‪ -‬תוקפא התוכנית וייגרם‬
‫עיכוב עצום בהשלמת המערכת‪.‬‬
‫חיזקה את דבריו של אודי מרכזת המשק של‬
‫יטבתה‪ ,‬עדית גרפונקל‪ ,‬שהדגישה כי הקית‬
‫בוץ גם הוא קיים הליך מסודר (במזכירות‪,‬‬
‫בוועדת משק‪ ,‬באסיפה)‪ ,‬שבסופו הוכרע כי‬
‫יטבתה אינה מתנגדת לתוכנית המאגר‪ .‬אמת‬
‫נון ואבישי גרינברג השיבו מנגד כי ההחלת‬
‫טה התקבלה תוך הצגת תמונה מוטה‪ ,‬לפיה‬
‫המאגר ממילא יוקם כבר ב‪ ,2015-‬ושאישורו‬
‫הוא עניין מוגמר כביכול‪ .‬לדבריהם נמנעה‬
‫העברתו במועד של מידע מדויק לגבי מית‬
‫קום הפרויקט‪ ,‬וכמו כן טענו כי נציגי יטבתה‬
‫בוועדה המקומית אומרים שכלל לא לקחו‬
‫חלק בדיון על המאגר (וזאת למרות שהם‬
‫מוזכרים בפרוטוקול כמי שהצביעו בעד‪.)...‬‬
‫בקיצור‪ ,‬בלגן רציני‪.‬‬
‫זו היתה סיטואציה בהחלט בלתי רגילה‪ :‬חבת‬
‫רים מכובדים מיטבתה‪ ,‬אנשי חקלאות מות‬
‫בהקים‪ ,‬תוקפים בוועדה המחוזית בבאר שבע‬
‫את התוכנית להקמתו של המאגר בדיונה ומת‬
‫תעמתים עם נציגים רשמיים של האזור‪ .‬בצד‬
‫השגיאות הכבדות שנתגלו בתוכנית‪ ,‬כנראה‬
‫שזה מה שהיטה את הכף‪.‬‬
‫הוועדה המחוזית החליטה‪ ,‬אם כן‪ ,‬להמשיך‬
‫לקדם את התוכנית‪ ,‬וכי בתו ך ‪ 90‬יום יו�צ‬
‫גו בפניה‪ ,‬בנוכחות הצדדים‪ ,‬מספר חלופות‬
‫למיקום המאגר‪ .‬הוועדה תתכנס ותדון כיצד‬
‫להמשיך הלאה‪.‬‬
‫המשמעות המעשית היא שהסיפור נפתח‪.‬‬
‫רשות הטבע והגנים‪ ,‬שהיתה ממוסמרת להת‬
‫סכמתה בעבר להקמת המאגר בחולות‪ ,‬שבה‬
‫להיות שחקן משמעותי בזירה‪ .‬עמדתו הקות‬
‫דמת של הארגון נבעה מתוך התפיסה לפיה‬
‫שטח המוגדר לחקלאות ממילא אבוד מבחינה‬
‫סביבתית‪ ,‬ולכן אין משמעות אם ייושר לשדה‬
‫או ישמש למאגר‪ .‬לאחר ההצלחה בהכרזתה‬
‫של שמורה בחולות סמר‪ ,‬גם הפרדיגמה הזו‬
‫נתפוגגה‪ .‬אקולוג מחוז אילת‪ ,‬רועי טלבי‪,‬‬
‫אמנם נכח בדיון בב"ש אך נמנע ממנו לשאת‬
‫דברים‪ .‬חברי הוועדה גם לא הניחו למנכ"ל‬
‫ערדום‪ ,‬דובי קדישאי‪ ,‬לפרט על חשיבות‬
‫המאגר לעתיד החקלאות בחבל‪" .‬כולם‬
‫בחדר הזה מסכימים בנקודה זו"‪ ,‬אמר פורטי‪,‬‬
‫"השאלה היא רק איפה"‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪15 2015‬‬
‫‪ 20‬שנה לשלום עם ירדן‬
‫פרק רביעי – נשים ילדים ותוף‬
‫על מפגשי נשים בהם עלו נושאים רגישים‪ ,‬יום כיף שארגנו ילדי יטבתה בירדן‪ ,‬שיתוף פעולה חקלאי‬
‫והרבה סבלנות‬
‫תקציר הפרק הקודם‪:‬‬
‫ביום שישי אחד‪ ,‬צלצל הטלפון בעיצומה של‬
‫ארוחת הבוקר בחדר אוכל של יטבתה‪ ,‬ומהת‬
‫צד השני ביקשו את ציגי‪ .‬ציגי לא היה ולכן‬
‫קראו לגליה‪ ,‬אשתו‪.‬‬
‫ציגי‪ ,‬מרכז התמרים‪ ,‬היה באותה עת במטע‪,‬‬
‫והיות שטרם היו מכשירים סלולריים‪ ,‬שלחה‬
‫לו גליה הודעה ש"מישהו ממשרד הביטחון‬
‫הודיע כי בילו אמר לו לאסוף אוךתך לא�ר‬
‫מון של המלך חוסיין עוד שעה"‪ .‬ציגי‪ ,‬שהיה‬
‫בטוח שזו מתיחה של אחד באפריל מבית‬
‫היוצר של בן‪-‬גרעין‪ ,‬הגיע בכל זאת לחנייה‬
‫של חדר האוכל‪ ,‬ואכן‪ ,‬רכב חיכה לו ובו ישבו‬
‫יוסי גליקמן‪ ,‬מנהל מחוז בינוי אילת במשרד‬
‫הביטחון‪ ,‬והקצין אבי‪ ,‬מפקד מעבר הגבול‪.‬‬
‫בבגדי עבודה וחמוש במזמרה עלה ציגי על‬
‫הרכב‪ ,‬ובנסיעה ישירה‪ ,‬ללא דרכון‪ ,‬עברו‬
‫במסוף הגבול למרצדס של מפקד משמר‬
‫הארמון‪ ,‬ותוך ‪ 30‬דקות הגיעו לארמון המלך‪,‬‬
‫התעסוקה במלאכת יד אפשרה‬
‫לנהל שיחה‪ ,‬כדוגמת הכנת‬
‫מחזיקי מפתחות שהביאה אותן‬
‫לשאול מדוע הן צריכות מחזיק‬
‫מפתחות‪ .‬כשתשובת עדי הייתה‬
‫שזה כדי לשמור על הרכוש‪ ,‬הן‬
‫ענו שאין להן רכוש‬
‫שם נפגשו עם מנהל משק הארמון שהציג‬
‫את רצונו של המלך בנטיעת חלקה של עצי‬
‫מג'הול בחצר הארמון‪ .‬ציגי הסביר שאין‬
‫לו את המשאבים הדרושים לכך‪ ,‬אך למו"פ‬
‫יש‪ .‬בתוך זמן קצר התקיימה פגישה ברחמה‬
‫בין צוות המו"פ לבין זוהיר עבדאלה‪ ,‬מנהל‬
‫‪ Farms EL-HAQ‬חברה שהוקמה לפיתוח‬
‫מהמפגשים הראשונים‪ ,‬מסתירות את הפנים‬
‫‪ 16‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫הכפרים הירדנים לאורך הערבה‪ .‬משתלמים‬
‫ירדנים הגיעו בשני מחזורים ליטבתה לתקות‬
‫פה של שלושה חודשים‪ ,‬עבדו במטע התמרים‬
‫ובגידולי השדה של הקיבוץ‪ ,‬ונחשפו לטכת‬
‫נולוגיה מודרנית של השקיה‪ ,‬הדברה ומיכון‬
‫חקלאי‪.‬‬
‫כשנה לאחר שנוצרו הקשרים הראשונים‬
‫נקטפו ברחמה היבולים הראשונים באיכות‬
‫פרי גבוהה מאד ונשלחו לשוק בעמן‪ ,‬ומאוחר‬
‫יותר מעוד ארבע חוות חקלאיות‪ ,‬אותן קידם‬
‫ופיתח המו"פ‪ .‬בשל ריבוי הכפרים בהם התת‬
‫קיים הפרויקט‪ ,‬נחנך‪ ,‬בקיץ ‪ ,2003‬מעבר‬
‫הגבול החקלאי בין רחמה ליטבתה‪ ,‬והחלו‬
‫להיווצר פעילויות תרבותיות וחברתיות חות‬
‫צות גבול‪.‬‬
‫חשד הדדי‬
‫בטיול המועצה לרחמה‪ ,‬שהתקיים בסוף‬
‫‪ ,19944‬השתתפה גם עדי רמות‪ ,‬חברת י�ט‬
‫בתה‪ ,‬שבמשך כמה עשורים מאד הסתקרנה‬
‫לראות מה קורה בין האורות המרצדים בכפר‬
‫שממול‪.‬‬
‫עדי שהייתה אז האחות הראשית של בית‬
‫חולים יוספטל באזור אילת‪ ,‬עקבה באופן‬
‫מאד צמוד אחרי הפעילות החקלאית ברחת‬
‫מה והייתה ערה לשינויים הגדולים שעוברים‬
‫בכפר‪ ,‬וכל הזמן ניקרה בה ההרגשה שמה‬
‫שלא יהיה וכמה שיהיה מוצלח החיבור החת‬
‫קלאי‪ -‬הוא מבוסס על אינטרסים פשוטים של‬
‫פרנסה וכלכלה‪ .‬ברור היה‪ ,‬שברגע שיוכח שית‬
‫פור בפרנסה ובכלכלה‪ ,‬תושבי הכפר ימשיכו‬
‫לשתף פעולה‪ ,‬ובמובנים של קשר אמיתי‪ ,‬היה‬
‫לה חשוב לראות האם נפתח גם איזשהו צוהר‬
‫לדו‪-‬שיח פתוח ובלתי תלוי‪ .‬המחשבה שלה‬
‫הייתה על קשר עם הנשים בכפר‪ .‬חלף זמן רב‬
‫עד שהפגישה הזאת התאפשרה והיא הייתה‬
‫מלווה בהרבה מאד חשדות של "מה מסתתר‬
‫מאחורי הרצון הזה"?‬
‫בתחילת ‪ 2004‬יצרה עדי קשר עם משפחה‬
‫בדואית מרתקת מהכפר חורה ולמדה מהם‬
‫אורחות חיים 'בדואים'‪ .‬המיוחד במשפחה‬
‫הזאת היה‪ ,‬שהיא כבר "חצתה את הקווים"‬
‫– אב המשפחה היה אחראי על כל נושא‬
‫בריאות הנפש ושרותי הרווחה של אזור הדת‬
‫רום‪ ,‬ואם המשפחה היתה עובדת סוציאלית‬
‫ועסקה בקידום נשים במגזר הבדואי‪ ,‬והם‬
‫ידעו לגשר בין העולמות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקשרה‬
‫עם אותם אנשים שמטפלים במגזר הבדואי‬
‫בקופת‪-‬חולים‪ ,‬בשביל ללמוד מהם הנחיות‬
‫בסיסיות של "עשה ואל תעשה" כשמגיעים‬
‫לתוך החברה הזאת‪.‬‬
‫הקשר עם רחמה היה באמצעות אותה חווה‬
‫חקלאית שהיה לה קשר עם המו"פ‪ ,‬ולבסוף‬
‫נקבעה פגישה עם עימאד‪ ,‬מנהל החווה‪ ,‬דרכו‬
‫הגישה עדי קורות חיים ופירוט מאד מדוקדק‬
‫באשר לכוונות שלה ומה עומד מאחורי הרת‬
‫צון להיפגש‪ ,‬היות שהחשדנות של הירדנים‬
‫הייתה רבה‪.‬‬
‫הפגישה הראשונה התקיימה במרץ ‪,2004‬‬
‫ואחותו של רביח‪ ,‬אחד מהמנהלים שבעמאן‪,‬‬
‫שהיא אחות במקצועה‪ ,‬נשלחה לשמש כמתות‬
‫רגמנית מאנגלית לערבית‪.‬‬
‫בדרך לפגישה הראשונה ברחמה עם נשות‬
‫הכפר‪ ,‬לאחר שכבר עברה את הגבול‪ ,‬הסתת‬
‫בר לעדי שהמתורגמנית היא האחות הראשית‬
‫של ירדן‪ ,‬שנשלחה מעמאן מטעם משרד הבת‬
‫ריאות הירדני‪.‬‬
‫במהלך הנסיעה שארכה כחצי שעה‪ ,‬היא‬
‫חקרה את עדי בצורה יסודית לגבי העניין‬
‫שיש לה בבדואיות האלה‪ ,‬שמבחינת הממשל‬
‫הירדני הן שוות כקליפת השום‪ ,‬למה היא‬
‫רוצה לדבר איתן‪ ,‬על מה יש לדבר איתן ואיך‬
‫יכול להיות שמעניין לישראלית כמותה לדבר‬
‫לאחר כמה חודשים‪ ,‬משוחררות וישירות‬
‫איתן – נשים פרימיטיביות שלא מבינות מהת‬
‫חיים שלהן כלום‪.‬‬
‫עדי חזרה וניסתה להגיד לה שמדובר בשת‬
‫כנות פשוטה‪ ,‬ושהמרחק הפיזי הגיאוגרפי‬
‫בינן‪ ,‬בעצם מועט מאשר המרחק כמעט לכל‬
‫יישוב אחר בישראל‪ ,‬אבל ההסברים נפלו על‬
‫אוזניים ערלות‪.‬‬
‫במהלך השיחה הסתבר לעדי שלירדנים היה‬
‫כל הזמן חשד שהיא באה לשם לעשות עבודה‬
‫מיסיונרית‪ ,‬ועלה בליבה החשש שהמשימה‬
‫של המתורגמנית שלה לא הייתה לצורך תיווך‬
‫ותרגום גרידא‪ .‬היא התעקשה להסביר לעדי‪,‬‬
‫בצורה חד משמעית‪ ,‬שתושבי רחמה מקבלים‬
‫שירותי בריאות מעולים‪ ,‬זאת‪ ,‬למרות שכבר‬
‫בראשית הקשר הגדירה עדי שאין בכוונתה‬
‫לעסוק בנושאים בריאותיים‪.‬‬
‫בדרך ביקשה עדי להראות לה את הקיבוץ‬
‫מעבר לגבול‪ ,‬ואמרה‪" :‬תראי‪ ,‬שם אני גרה"‪,‬‬
‫היא לא הסתובבה לראות‪ ,‬זה פשוט לא עניין‬
‫אותה‪.‬‬
‫באווירה חשדנית זו התקיימה הפגישה הראת‬
‫שונה עם נשות הכפר‪.‬‬
‫בדואית בחצר ביתה‪ ,‬טרם ניצני השינוי‬
‫מעבר לרעלה‬
‫בשל ההנחה של עדי שיהיה קושי ליצור קשר‬
‫מיידי במפגש הראשון ובמפגשים בכלל‪,‬‬
‫הכינה בעזרתה של חייקה (יטבתה) חומרים‬
‫למלאכת יד‪ ,‬על מנת שתוך כדי עיסוק‪ ,‬תצמח‬
‫שיחה ביתר בקלות‪ ,‬וגם אם יהיו קטעים של‬
‫שתיקה היא תהיה פחות מביכה בשל העיסוק‬
‫ביצירה‪.‬‬
‫הפגישות התקיימו כל חודש בכפר‪ ,‬ובתוך‬
‫זמן קצר הוחלפה המתורגמנית הירדנית באת‬
‫שתו הבדואית של אחד הרופאים הערבים‬
‫מאזור טבעון שעובדים באילת‪ ,‬בעלת תואר‬
‫במשפטים‪ .‬אותה החליפה‪ ,‬לאחר מספר חודת‬
‫שים אשתו של רופא אחר‪ ,‬ולמעשה במפגשים‬
‫האלה כבר הרגישה עדי שהיא יכולה להיות‬
‫שם גם בלי מתורגמנית‪ ,‬עם הידע המצומצם‬
‫שלה בערבית מדוברת ועם התקשורת הבין‪-‬‬
‫אישית שהייתה ביניהן‪ ,‬וגם באמצעות מספר‬
‫בנות הכפר שהצטרפו למפגשים לאחר שחת‬
‫זרו מלימודים באוניברסיטה בעמאן ודיברו‬
‫אנגלית‪.‬‬
‫הסתבר שלבנות אסור היה‬
‫לצאת מהכפר למצוא חתן‪ ,‬ואלה‬
‫שיצאו ללמוד באוניברסיטאות‬
‫בעמאן או באירביד ולא חזרו‬
‫לכפר‪ ,‬נחשבו מופקרות‬
‫למפגשים‪ ,‬שהתקיימו אצל אחת הנשים‬
‫בבית‪ ,‬הגיעו בי ן ‪ 8‬ל‪ 12-‬נשים‪ ,‬ולגברים נ�א‬
‫סרה הכניסה‪ ,‬תוך אכיפה אסרטיבית של עדי‬
‫שלא נתנה להם להתקרב לאזור‪ ,‬היות והיה‬
‫לה ברור שליד הגברים הן נסגרות‪ ,‬לא מדת‬
‫ברות ועוטות שוב את הרעלה‪ ,‬אפילו כשהן‬
‫רק שמעו קול של גבר בחוץ‪ .‬הגברים‪ ,‬הבעת‬
‫לים שלהן‪ ,‬שנאסרה עליהם הכניסה‪ ,‬היו כמו‬
‫דבורים סביב הדבש‪ ,‬כל הזמן הסתובבו מחוץ‬
‫בדואיות מהכפר מתפרנסות מחקלאות‬
‫בתים חדשים‪ ,‬הון פרטי ושידורי לווין (‪)2007‬‬
‫לחצר‪.‬‬
‫התעסוקה במלאכת יד אפשרה לנהל שיחה‪,‬‬
‫כדוגמת הכנת מחזיקי מפתחות‪ ,‬שהביאה‬
‫אותן לשאלול מדוע הן צריכות מחזיק מ�פ‬
‫תחות‪ ,‬כשתשובת עדי הייתה שז ה כדי ל�ש‬
‫מור על הרכוש הן ענו שאין להן רכוש‪ ,‬מה‬
‫שהוביל לשיחה עניינית על הנושא‪ .‬הפתיחות‬
‫שלהן הייתה רבה ומהירה מאד‪ ,‬מה שהפתיע‬
‫גם את כל מי שליווה את עדי מהארץ‪.‬‬
‫השיחות נעשו אישיות ואינטימיות יותר ואף‬
‫הגיעו לנושאים כמו מערכות היחסים בינן‬
‫לבין הבעלים שלהן‪ ,‬מין ופוליגמיה‪ ,‬שהסתבר‬
‫שהן לא ממש בעדה‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫אחד הנושאים שדובר בהם הרבה הוא נית‬
‫שואים בתוך המשפחה‪ ,‬שנובעים מכך שהם‬
‫שבט חלש ומדוכא שנדחק לשוליים‪ ,‬ובשל כך‬
‫ברירת הנישואים היא קטנה‪.‬‬
‫בכל שנתון דאז‪ ,‬היו ברחמה בין ‪ 10‬ל‪15-‬‬
‫ילדים‪ ,‬ולמרות שהן ידעו לדקלם את הקשר‬
‫בין נישואיי קרובים לבין דגנרציה‪ ,‬עדיין היו‬
‫כמעט בכל משפחה ילד‪ ,‬או מספר ילדים עם‬
‫פגיעה כלשהי‪ .‬עוד הסתבר שלבנות אסור‬
‫היה לצאת מהכפר למצוא חתן‪ ,‬ואלה שיצאו‬
‫ללמוד באוניברסיטאות בעמאן או באירביד‬
‫ולא חזרו לכפר‪ ,‬נחשבו מופקרות‪ ,‬ובלית‬
‫ברירה הן התנתקו ועברו לעבוד במקומות‬
‫אחרים כמו דובאי‪.‬‬
‫אלה שרצו להישאר נאמנות למשפחה וחזרו‬
‫אחרי הלימודים לכפר‪ ,‬היו במצב הכי נורא‪,‬‬
‫משום שמבחינתן‪ ,‬הבחורים שבכפר לא היו‬
‫ברמתן היות שמעט מאד בחורים מהכפר‬
‫יצאו ללמוד ‪ -‬לא היו להם שאיפות לצאת‬
‫מהמעגל הזה של התפרנסות מרעיית כבשים‪,‬‬
‫נוודות חלקית ועוני‪ .‬מכיוון שאת שוק העת‬
‫בודה בירדן מנהלת הממשלה‪ ,‬בנות הכפר‬
‫נשארו 'תקועות'‪ ,‬משום שהיה להן סיכוי נמוך‬
‫למצוא עבודה בעקבה בתחום שהן למדו‪ ,‬ומת‬
‫בחינתן לא היה יאה להן לעבוד בחווה והן‬
‫פשוט ישבו בבית בחוסר מעש‪.‬‬
‫אליטה חקלאית‬
‫עם הזמן‪ ,‬התברר שהנשים שבאו למפגשים הן‬
‫אלו הקשורות בקשר כל שהוא לחווה החת‬
‫קלאית ‪ -‬או שהן עובדות בחוות‪ ,‬או שהבת‬
‫נים שלהן עובדים בה או בעליהן‪ ,‬והן יצרו‬
‫להן מעין מעמד חברתי גבוה בכפר בעקבות‬
‫הקשר לחווה‪.‬‬
‫לעדי היה חשוב שהפורום יתרחב‪ ,‬ולכן לחצה‬
‫ודחפה‪ ,‬ולאחר זמן מה הגיעו לאחד המפגשים‬
‫שתי נשים מארגון הנשים המקומי והתעניינו‬
‫לדעת כמה כסף עדי מביאה‪ ,‬וכשהתברר להן‬
‫שאין מקורות כספיים ושמדובר בשליחות‬
‫הומניטארית גרידא‪ ,‬הן לא באו יותר‪.‬‬
‫לשאר הנשים שבכפר‪ ,‬ככל הנראה לא נתנו‬
‫המשך בעמוד ‪19‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪17 2015‬‬
‫מבצע חורף‬
‫‪2015‬‬
‫(הומלי לשעבר)‬
‫מ‬
‫ב‬
‫צ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫פ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ות‬
‫יש להוריד א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫״‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫מחיר‬
‫רח’ הבורסקאי ‪ 16‬א‪.‬ת‪ .‬טל‪ , 08-6330085 ,08-6318565 .‬שעות הפתיחה‪ :‬א’‪-‬ה’ ‪ ,08:30-19:00‬יום ו׳ ‪8:30-12:30‬‬
‫‪ 18‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫המשך מעמוד ‪17‬‬
‫להגיע למפגשים היות שנוצרה מן אליטה מעמדית שחשה צורך להתת‬
‫קדמות ולפיתוח‪ ,‬בד בבד עם פתיחות‪ ,‬מה שהחל ליצור הבדלים בכפר‪.‬‬
‫בשנ ת ‪ ,2001‬כשהכרם היה בן שלוש שנים‪ ,‬היה צורך בדילול ע�נ‬
‫פים בכרם‪ ,‬עבודה מדויקת המצריכה סבלנות רבה‪ .‬החברה המפעילה‬
‫הגיעה למסקנה שנשים עשויות לבצע אותה ביעילות רבה יותר‪ .‬הם‬
‫פנו לנשות הכפר‪ ,‬שכאמור היו לבושות בלבוש מסורתי ועוטות רעלה‪,‬‬
‫ובאופן מפתיע הן הביעו נכונות רבה לבוא ולעבוד בכרם‪ ,‬אך טענו‬
‫שהבעלים שלהן מתנגדים שהן יהיו במחיצת גברים אחרים‪ .‬לאחר‬
‫משא ומתן סוכם שרק מדריך אחד יהיה איתן בשדה ויפקח על עבות‬
‫דתן‪ .‬ההתחלה הייתה קשה מאד – בבוקר הראשון‪ ,‬כשהטנדרים של‬
‫החברה המפעילה אספו אותן אל השדה‪ ,‬הגברים עמדו בצידי הדרך‬
‫ורגמו אותן באבנים‪.‬‬
‫הנשים לא נרתעו‪ ,‬והמשיכו לבוא בוקר בוקר לעבודה‪ ,‬במשך חצי‬
‫שנה‪ ,‬עד סוף העונה‪.‬‬
‫לאחר כשנה‪ ,‬ההבדלים בין משפחה שהשתכרה מהפרויקט לכזאת‬
‫שלא‪ ,‬היו בולטים לעין‪.‬‬
‫אופטימיות לצלילי דרבוקה‬
‫בקיץ ‪ 2005‬יזמה עדי ארגון קייטנה משותפת לילדי יטבתה ולילדי‬
‫רחמה‪ .‬בשיתוף עם שלמה דנינו‪ ,‬המדריך של חברת הילדים (ומדריך‬
‫הירדנים בדימוס)‪ ,‬ואמנון מהמו"פ‪ ,‬תכננה טיול של כמה ימים בהרים‬
‫מעל הכפר‪ .‬הסתבר שמיזם כזה הכרוך באישורי לינה ואישורי טיולים‪,‬‬
‫עלול לגזול זמן רב עד שיאושר‪ ,‬על כן הוחלט להסתפק בפעילות חד‬
‫יומית ‪" -‬יום כיף" בכפר‪.‬‬
‫ביום המדובר יצאו ילדי כיתות ז'–י"ב לרחמה‪ ,‬לאחר שלקחו מהקיבוץ‬
‫את כל המתקנים של יום העצמאות‪ :‬בידורית‪ ,‬המכונות של הסוכר ושל‬
‫הפופקורן‪ ,‬וכל אחר הצהריים התקיימה הפעלה באמצע הכפר‪ ,‬שכללה‬
‫גם פרסים לזוכים‪.‬‬
‫בהתחלה לקחו חלק רק בנים מהכפר בפעילות‪ ,‬אך לבסוף הסכימו‬
‫לאפשר גם לילדות לבוא ולהשתתף‪.‬‬
‫המפגש של הילדים‪ ,‬ללא שפה משותפת‪ ,‬היה מיוחד במינו‪ ,‬כשבסוף‪,‬‬
‫באופן ספונטאני‪ ,‬גם התחילו לרקוד ביחד לצלילי הדרבוקות המקות‬
‫מיות‪ ,‬חוויה שריגשה את כל הנוכחים‪.‬‬
‫קפיצה בחבל‬
‫‪ /‬רעות פרנס‬
‫בפעם הקודמת היינו עם שולי‬
‫גומל‪ ,‬שמקפיץ אותנו עד ל‪ ...‬באר‬
‫אורה‪ ,‬להיכרות עם מימון שטרית‪.‬‬
‫כשהוריו של מימון עלו ארצה‪,‬‬
‫ב‪ ,1956-‬מימון אז בן שנה‪ ,‬שישי‬
‫בסדר בין שלושת אחיו ושש‬
‫אחיותיו ‪ -‬לא חסרו לילדים נעת‬
‫ליים‪ .‬אבא אמנם עבד ב"מקורות"‪,‬‬
‫אך הביא עימו ארצה את ציוד הסת‬
‫נדלרים ששימש אותו במרוקו‪.‬‬
‫מימון שטרית‬
‫מימון עוד מעט בן ‪ 60‬ועוד מעט‬
‫חוגג ‪ 40‬שנה עם רינה‪ ,‬שהכיר‬
‫בשידוך חברים עם סיום השירות ונשאה לאישה כעבור שנה קלה‪,‬‬
‫כשהוא בן ‪ ,22‬והיא לפני גיוס‪ .‬כבר יותר מ‪ 20-‬שנה שהוא תושב‬
‫אילת והערבה‪.‬‬
‫כפר ילדותו‪ ,‬יבנה‪ ,‬זכור לו כמוקף פרדסים‪ ,‬עם מתנ"ס ובו חוג מטווח‪,‬‬
‫שם זכה מימון להתחרות באנשי משטרה מקומית בהיותו בן ‪ .14‬הדרך‬
‫לתל נוף ‪ -‬פנימיית ח"א הייתה קצרה‪ ,‬שם גם ביסס את תחום מכונאות‬
‫הרכב‪ ,‬מקצוע שמלווה אותו עד היום‪ .‬יחד עם רינה‪ ,‬זגזג הזוג בין‬
‫רחובות וחולון‪ ,‬חזרו ליבנה וב‪ '92-‬הוחלט להיפרד מהמוסך בבעלותו‪,‬‬
‫ולתת שנת ניסיון לאילת‪ ,‬שנראתה אז מקום קטן ונחמד‪ .‬ארזו את שלות‬
‫שת הילדים‪ :‬יגאל (היום בן ‪ ,36‬רחובות)‪ ,‬עידן (בן ‪ ,32‬נתניה) ונופר‬
‫(‪ ,26‬אילת)‪ .‬עד אז אילת הייתה מוכרת למימון משנות נערותו וימי‬
‫הצבא העליזים‪ ,‬כשהגדוד של ל"א סייר הרבה בסיני‪ ,‬כשעוד היה שלנו‪.‬‬
‫מימון עבד בשני מוסכים‪ ,‬ובמשך תשע שנים נשארו באילת‪ ,‬ונהת‬
‫נו מהחופים הפתוחים טרום עידן ההשתלטות של גופים שונים‪ .‬אך‬
‫מהר מאד העדיפו את החבל ‪ -‬חינוכית ומשפחתית‪ .‬ההזדמנות הגיעה‬
‫כשחיפשו עובד למוסך בגרופית‪ ,‬ולאחר שנתיים וותק‪ ,‬גם המשפחה‬
‫הצטרפה לגבעה‪ ,‬הפעם כבר עם ארבעה ילדים‪ ,‬האחרון ‪ -‬עמירן (בן‬
‫‪ ,)166‬בן הזקונים‪ ,‬מכיל בשמו את אותיות תחילת שמם של בני מש�פ‬
‫חתו‪ .‬ובהמשך הצטרף גם פאפי‪ ,‬בן ‪ ,10‬הכלב המשפחתי‪ ,‬מאותו הסוג‬
‫שיש לאובמה‪ .‬מסלול לחברות עלה על הפרק אך לא התממש‪ .‬בינתיים‬
‫המשפחה נהנתה מאווירת גרופית והחבל‪ ,‬שותפים לאירועים‪ ,‬חגים‪,‬‬
‫טיולי משפחות‪ ,‬שלצערם התמעטו מאז ההפרטה‪.‬‬
‫לפני שלוש שנים הגשים מימון חלום בדמות "בנה ביתך באר‪-‬אורה"‪,‬‬
‫כשזכה במגרש‪ .‬הוא בנה למשפחתו בית ונאלץ להתרגל למטראז'‬
‫שונה מעט מזה הקיבוצי המוכר‪...‬‬
‫הילדים באים הרבה לבקר‪ ,‬וגם מימון ורינה נוסעים לראות את הנכת‬
‫דים‪ ,‬אבל צ'יק צ'ק מרגישים את הלחץ של המרכז‪ ,‬וכבר רוצים לחזור‬
‫הביתה לערבה‪ .‬כבר התרגלו למרחב ולשקט‪.‬‬
‫נקודה לשיפור ולחזון‪ :‬שהמשק לא יתמקד רק ברפת‪ ,‬גד"ש‪ ,‬תמרים‪.‬‬
‫אם לתת דוגמא מגרופית ‪ -‬יש מוסך‪ ,‬מפעל‪ ,‬וצריך עוד אופציות‬
‫להתרחבות‪ ,‬להיכנס לשוק הפתוח‪ ,‬לעסקים‪.‬‬
‫ובגדול ‪ -‬לפתח את הערבה‪ ,‬ולהביא יותר אוכלוסיה לאזור בישובים‬
‫נוספים‪ ,‬בתעשייה‪ ,‬יותר תנועה‪ ,‬מסחר‪ ,‬תעסוקה‪.‬‬
‫נקודה לשימור‪ :‬למרות ההתפתחות‪ ,‬שלא תעמיק ההפרטה‪.‬‬
‫למרות ההוצאות‪ ,‬שלא ייפסקו הפעילויות המשותפות‪ ,‬אירועים‪,‬‬
‫טיולים‪ ,‬חגים‪ .‬לא רק לילדים‪ .‬התחושה היום היא שיש יותר פעילות‬
‫בבאר‪-‬אורה מאשר בקיבוץ‪.‬‬
‫קייטנה לילדי רחמה‬
‫פינת הנוסטלגיה‪ :‬בנערותו‪ ,‬נהג מימון לרדת עם החבר'ה בטרמפים‬
‫לאילת‪ .‬זה היה קל‪ ,‬כשקצת שיעמם‪ ,‬והכביש הראשי לאילת מת"א‪-‬‬
‫עבר ביבנה‪...‬‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪19 2015‬‬
‫יודעת חקלאית פיקחת‬
‫‪ /‬מרג'ורי (ג'יג'י) סטרום‬
‫פרה‪-‬פסיכולוגיה‬
‫או מחשבות שעוברות בראש של חולבת בת ‪ 50‬בשישי בערב‪ .‬וניחושים לגבי הנחלבות‬
‫‪ 19:45‬ביום ו'‪ ,‬חדר אוכל בקיבוץ סמר‪ .‬אני‬
‫לוקחת עוד ביס מהעוגה ולגימה מהקפה‬
‫ונאנחת‪ .‬בעוד חבריי ימשיכו ליהנות מארות‬
‫חת השבת‪ ,‬עלי לעלות על אוטו לנסוע לרפת‬
‫לחליבה‪ .‬כן‪ ,‬אסע‪ .‬בחליבה הראשונה לאחר‬
‫שחגגתי יובל החלטתי שבגילי מותר להתפת‬
‫נק‪ .‬בני האמצעי צחק עלי‪" .‬יש לך כח לחת‬
‫לוב‪ ,‬אבל לא לרדת לרפת באופניים?" "הבת‬
‫עיה היא לא לרדת‪ ",‬הסברתי‪" ,‬אלא לעלות‬
‫בחזרה לאחר ארבע שעות חליבה‪ .‬וחוץ מזה‪,‬‬
‫כשאתה תהיה חולבת בת ‪ 50‬נראה מה יהיה‬
‫לך להגיד‪ .‬עד אז‪ ,‬תשתוק!"‬
‫בערבה הדרומית נקרא לבית‬
‫האבות שלנו "דונמילקן‪ ",‬המקום‬
‫אליו נלך כאשר ימי החליבה‬
‫שלנו יסתיימו‬
‫‪ .20:29‬פרות א' מתקלחות להן בנחת בחצר‬
‫ההמתנה‪ .‬המכון מצוחצח ושקט‪ .‬לפניי ‪275‬‬
‫פרות‪ 23 ,‬דבוקות‪( .‬אני שונאת כשיש מספר‬
‫ראשוני של דבוקות‪ .‬אחרי ‪ 5‬דבוקות סיימתי‬
‫– קצת יותר מחמישית? קצת פחות מרבע?‬
‫מספרים כאלה מעוררים אי‪-‬נוחות‪ .).‬אני‬
‫אחת משני חולבים בסמר שסופרים דבוקות‬
‫במהלך החליבה‪ .‬יוסי אבנת סופר דבוקה‬
‫כ"גמורה" אחרי שהרכנו‪ .‬אני סופרת רק‬
‫אחרי ששחררנו את הפרות‪ .‬הבדל זה הוביל‬
‫לוויכוח סוער ערב שישי אחד‪...‬‬
‫‪ 2‬קולסטרום‪ ,‬אחת מהן מבכירה‪ 1 ,‬אנט�י‬
‫ביוטיקה‪ 5 ,‬כד רבע‪ .‬בשלב זה של החליבה‬
‫אני כולי ציפייה לקראת שלוש שעות של שית‬
‫תוף פעולה ושיחה נעימה עם בן זוגי לחליבה‪,‬‬
‫שיתוף פעולה מפרות נחמדות אשר ייכנסו זו‬
‫אחר זו עם חיוכים על הפנים‪ .‬בשביל זה באתי‬
‫לקיבוץ! מי רוצה לעבוד כל הזמן רק בישיבה‬
‫מול מחשב‪ ,‬להפעיל רק את הראש ולא את‬
‫הגוף?‬
‫‪ :21:15‬סוף א'‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אותן מבכירות‬
‫שהמליטו לאחרונה שעוד לא מבינות מה זה‬
‫חליבה‪ .‬אני מנסה לסיים חליבה שלימה בלי‬
‫שימוש במכשיר "נו‪-‬קיק" (יש שקוראים לזה‬
‫"קשת" ‪ -‬ברזל מכופף ששמים בין השריר של‬
‫הרגל האחורי של הפרה והגב‪ ,‬כך שהיא לא‬
‫תוכל לבעוט‪ .‬כעיקרון‪ .‬יש מוכשרות שמצת‬
‫ליחות לבעוט גם ככה‪ ,‬ואם לא מרכיבים את‬
‫הקשת נכון‪ ,‬במקום בעיטה של פרה את מקת‬
‫בלת ברזל בראש‪( .‬זה קרה לי פעם‪ ,‬יומיים‬
‫לפני נסיעה לחופשה‪ ,‬זמן לא רב אחרי שהת‬
‫תחתנתי‪ .‬לא נעים)‪ .‬בסה"כ‪ ,‬אין סיבה לכעוס‬
‫על הפרה‪ .‬היא מבוהלת‪ ,‬ההורמונים משתת‬
‫געים‪ ,‬היא לא יודעת מה רוצים ממנה‪ .‬אם‬
‫חולב אחד יעמוד מול הפנים שלה ויחבק לה‬
‫‪ 20‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫את הצוואר‪ ,‬כמו שפרה עומדת מעל עגלה‪,‬‬
‫היא תיקח צעד אחד אחורה ותעמוד בשקט‬
‫ובביטחון‪ .‬נכון? בדרך‪-‬כלל זה עובד‪ ,‬אבל יש‬
‫חולבים שניים שמתעצבנים על זה ש"מעכבים‬
‫את החליבה‪ ".‬ואין מה לעשות‪ ,‬עם כל הרצון‬
‫הטוב להבין את הפרות ולהתחשב בצרכיהן‪,‬‬
‫חלקן פשוט פסיכיות‪.‬‬
‫‪ :22:00‬החולב השני הלך להביא את ג'‪ ,‬פרות‬
‫ב' נחלבתות להן בשקט‪ .‬זה הזמן לתת למח�ש‬
‫בות לרוץ לכל הכיוונים‪ .‬באזור בו גדלתי היה‬
‫בית אבות בשם "דונרובן" (‪,)Dunroven‬‬
‫על שם איזה מתיישב הולנדי מהמאה ה‪.18-‬‬
‫כילדים‪ ,‬חשבנו שקוראים לו "דון רובינג"‬
‫“(”‪ ,”Done roving‬או "סיים לשוטט")‪ .‬ב�ע‬
‫רבה הדרומתית נקרא לבית האבות שלנו "ד�ו‬
‫נמילקן‪ ",‬המקום עליו נלך כאשר ימי החליבה‬
‫שלנו הסתיימו‪.‬‬
‫‪ :22:45‬מתקרבים לסוף‪ .‬פרות ג' נכנסות‪,‬‬
‫לאט‪ ,‬אחת אחרי השנייה‪ .‬כל אחת עם הזת‬
‫מנה אישית‪ ,‬כתובה על נייר הזמנות משות‬
‫בח בדפוס תחריט‪ .‬הפרות ‪ ,024 ,035‬ו‪087-‬‬
‫עומדות בפתח‪ ,‬מפריעות לאחרות להיכנס‬
‫אבל לא נכנסות בעצמן‪ .‬הן החברות בוועד‬
‫ההנצחה ‪-‬ל‪ ,776-‬אשר הייתה אצלנו ‪ 7‬ת�ח‬
‫לובות לפחות‪ ,‬והייתה עומדת בפתח הצפוני‬
‫של המכון כל החליבה‪ .‬מי שלא הכיר אותה‬
‫היה צועק‪ ,‬מרביץ‪ ,‬ובועט במאמץ להכניסה‬
‫למכון‪ .‬חבל על הזמן‪ .‬צריכים לדחוף אותה‬
‫בעדינות אחורה כדי שפרות אחרות יוכלו‬
‫לעבור‪ .‬בסוף‪ ,‬היא הייתה נכנסת‪ .‬פרה אחת‬
‫רונה‪ .‬אם אפשר‪ ,‬עם מרווח של עמדה אחת‬
‫בינה ובין הפרה שלפניה‪ .‬היום היא כבר לא‬
‫אתנו‪ ,‬ושלוש חברותיה הקימו עמותה שמת‬
‫טרתה להפיץ את המורשת של ‪ 776‬לדורות‬
‫הבאים‪ .‬בינתיים הן מצליחות בכבוד‪.‬‬
‫מדברים על כך שהפרות סובלות פיזית ופת‬
‫סיכולוגית ברפת חלב מודרנית‪ .‬אני חולקת‬
‫על דעות אלה מהרבה סיבות‪ ,‬ולא רק כי אני‬
‫(וכל חברי הקיבוצים עם רפתות) מתפרנסת‬
‫מהרפת‪ .‬פיזית –ברגע שפרה סובלת היא‬
‫יורדת בחלב‪ ,‬יורדת במשקל‪ ,‬נהיית חולה‪.‬‬
‫אם החליבה המכאנית פוגעת בפרה‪ ,‬ספירת‬
‫התאים הסומתיים בחלב תעלה‪ ,‬ועל זה מקבת‬
‫לים קנס‪ .‬גם רפתן אשר לא אכפת לו מהפרות‬
‫(ולרוב כן אכפת להם) ידאג לבריאות הפרות‬
‫מסיבות כלכליות‪.‬‬
‫הטענות הפרה‪-‬פסיכולוגיות קשות יותר‬
‫להוכחה‪ .‬הבעיה העיקרית שלי עם טענות‬
‫אלה היא‪ ,‬שברוב חוצפתנו אנחנו‪ ,‬בני האדם‪,‬‬
‫מלבישים על הפרה את הרגשות והמחשבות‬
‫שלנו בניסיון להבין מה עובר עליהן‪ .‬אנחנו‬
‫שונים‪ .‬למשל‪ ,‬פרות שומעות יותר טוב מאת‬
‫תנו‪ ,‬ולכן רעש קטן שלא מפריע לנו מבהיל‬
‫אותן מאד‪( .‬ראיתם פעם איך הפרות מתת‬
‫נהגות כאשר יורד גשם על סככת החצר?)‪.‬‬
‫אנחנו אוהבים גיוון באוכל ובפעילות; פרות‬
‫מחפשות שגרה‪ .‬אני לעולם לא אבין מה הביא‬
‫את ‪ 776‬לחכות כל פעם עד סוף החליבה כדי‬
‫להיכנס‪ .‬אם אנחנו באמת רוצים לכבד את‬
‫הפרות‪ ,‬צריכים לקבל שהן פרות ולא בני‬
‫אדם‪.‬‬
‫‪ :23:155‬הפרה האחרונה יוצאת מהמכון‪ .‬ש�ו‬
‫טפים את המכונות‪ ,‬תולים‪ ,‬מחברים שטיפה‪.‬‬
‫אני יוצאת לקרב אוכל ולעשות סיבוב אחת‬
‫רון ברפת‪ ,‬עם התפילה של כל חולב ראשון‬
‫בשעה הזו‪" :‬שלא תהיה המלטה‪ ,‬שלא תהיה‬
‫המלטה‪"...‬‬
‫‪ :23:45‬נכנסת לאוטו וחוזרת הביתה‪ .‬אחרי‬
‫החזרת האוטו‪ ,‬עדיין מצליחה להיכנס הביתה‬
‫לפני חצות – הישג חשוב‪ .‬עייפה‪ ,‬מסריחה‪,‬‬
‫ומרוצה מלילה של עבודה מכובדת‪.‬‬
‫[נ‪.‬ב‪ .‬בעת כתיבה זו אני בהפסקה מתורנויות‬
‫חליבה עקב בעיות בריאותיות‪ ,‬אך אני בטות‬
‫חה שזו הפסקה זמנית בלבד‪ .‬אני עוד לא מות‬
‫כנה להיכנס לבית אבות "דונמילקן"]‪.‬‬
‫ציפור החודש‬
‫פברואר‬
‫‪ /‬איתי שני‬
‫עלוית חורף‬
‫‪© | Avi Meir | Photography‬‬
‫‪₪‬‬
‫מילה ששווה זהב ‪/‬‬
‫עלוית חורף היא ציפור שיר קטנה‬
‫מאד הניכרת בגודלה הקטן‪ ,‬צבת‬
‫עיה הירקרקים – צהובים‪ ,‬בהתת‬
‫נהגותה התזזיתית ובשירה הבלתי‬
‫פוסקת‪ ,‬שגם נתנה לה את שמה‬
‫הלועזי‪ .Chiffchaf ‬היא מגיעה‬
‫אלינו‪ ‬במספרים גבוהים מאירופה‬
‫ומערב אסיה כבר במהלך אוקת‬
‫טובר ורבים מן הפרטים נשארים‬
‫באזורנו משך כל החורף ועד מרץ‪.‬‬
‫במהלך אמצע פברואר מגיעים‬
‫פרטים בנדידה מהדרום מלאים‬
‫טסטסטרון ולכן שירתם נשמעת‬
‫מכל עץ רענן‪.‬‬
‫חודש פברואר הוא גם תחילת‬
‫נדידת האביב‪ ,‬ובעונה זו‪ ,‬בה‬
‫הכל אפשרי‪ ,‬מספרי הציפורים‬
‫מכל הסוגים וכל המינים עולה‬
‫בכל מקום‪ .‬השיא עוד לפנית‬
‫נו‪ ,‬אבל מומלץ בחום להתחיל‬
‫לעקוב‪ ,‬כי בקרוב יתכסו השמיים‬
‫בדורסים‪ ,‬והמדשאות והגינות ‪-‬‬
‫בציפורי שיר צבעוניות‪.‬‬
‫יעל אייזנשטט רוזן‬
‫מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה‬
‫היכון‪ ,‬הכן‪ ...‬צא לחופשה חלק א'‬
‫תכנון מראש הוא ביטוי מפתח בכלכלת משת‬
‫פחה‪ .‬ימי החורף הקרים מעלים אצלי געגועים‬
‫לימי הקיץ ו‪...‬לחופש‪ .‬זה הזמן לתכנן את החות‬
‫פשה השנתית‪.‬‬
‫כצעד ראשון לפני כל חופשה משפחתית‪ ,‬יש‬
‫להגדיר מסגרת תקציבית‪ .‬לא התכוונתי לכך‬
‫שעכשיו יש להתחיל לחסוך‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ .‬החיסת‬
‫כון החודשי לחופשה צריך להימשך כל השנה‪,‬‬
‫בכל חודש יש להפריש סכום קבוע ליעד זה‬
‫(כפי שיש להפריש ליעדים האחרים)‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫יום לאחר שפרקתם את המזוודה מחופשתכם‬
‫האחרונה‪ ,‬זה היום בו התחלתם לחסוך לחופשה‬
‫הבאה! בעלי חברות האשראי והבנקים מבקת‬
‫שים להודות שנית לאלה שלקחו הלוואה לצות‬
‫רך חופשתם ובכך מימנו גם את הבונוס השנתי‬
‫שלהם‪ ....‬המספרים מדברים בעד עצמם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬עלות שבוע נופש ביוון לזוג‪ 2+‬ילדים‬
‫ ‪ 10,000‬ש"ח‪ .‬משפחה א' חוסכת ‪ 1000‬ש"ח‬‫בכל חודש‪ ,‬בכל שנה‪ .‬השנה‪ ,‬נוסעת משפחה א'‬
‫לשבוע ביוון ונותרו להם ‪ 2000‬ש"ח לפינוקים‪.‬‬
‫משפחה ב' מתכננת לקחת הלוואה לצורך טיול‬
‫משפחתי ביוון‪ .‬בכל חודש יחזירו ‪ 1000‬ש"ח‬
‫(במשך שנה)‪ .‬סה"כ תחזיר משפחה ב' ‪12,000‬‬
‫ש"ח‪( .‬וזה כמובן במקרה הטוב שההלוואה נפת‬
‫רסה לשנה ולא מעבר לזה)‪.‬‬
‫תוצאה‪ :‬אותו נופש עלה למשפחה ב' ‪ 2000‬ש"ח‬
‫יותר ולא נשאר להם כסף לפינוקים‪ .‬ברגע שהת‬
‫גדרנו את מסגרת התקציב‪ ,‬יש לבנות תכנית‬
‫אשר מתאימה לתקציב שבנינו‪.‬‬
‫נשמע פשוט? זה נכון‪ ,‬ובכל זאת‪ ...‬חשוב לקחת‬
‫בחשבון את כל ההוצאות הנלוות‪ ,‬כי הנופש‬
‫המשפחתי אינו מסתכם בטיסה ומלון‪ .‬הדיל‬
‫האטרקטיבי שמצאתם באינטרנט רק ב‪299-‬‬
‫יורו לאדם‪ ,‬בקלות מתפתח להוצאה גדולה פי‬
‫כמה כשמתחברות ההוצאות הנלוות‪ .‬יש לקחת‬
‫בחשבון את הביטוח הרפואי‪ ,‬חידוש דרכונים‬
‫וויזות‪ ,‬נסיעות (נסיעה‪/‬טיסה לשדה תעופה‬
‫בארץ‪ ,‬מוניות‪ ,‬העברות‪ ,‬רכב שכור‪ ,‬רכבות)‪,‬‬
‫כניסות לאתרים‪ ,‬מופעים‪ ,‬אטרקציות‪ ,‬אוכל וכת‬
‫מובן גם קניות‪ ,‬עם או ללא הדיוטי פרי‪.‬‬
‫כדי לחמם את לבבכם ומחשבתכם‪ ,‬ריכזתי‬
‫מספר טיפים שימושיים להוזלת החופשה המשת‬
‫פחתית‪ ,‬הגדלת ההנאה וכמובן הקטנת הגרעון‪.‬‬
‫בחירת מועד ‪ -‬אלה מאיתנו שלא חייבים‬
‫לצאת לחופש בזמן חופשות בתי הספר והחגים‪,‬‬
‫ייהנו ממחירים זולים בעשרות אחוזים ומהרבה‬
‫פחות עומס מבקרים ומטיילים בכל מקום‪ .‬אם‬
‫אין ברירה ‪ -‬יש מדרג מחירים גם בשיא העונה‬
‫ השבועיים היקרים ביותר הם השבועיים בהם‬‫אין קייטנות (אמצע עד סוף אוגוסט)‪ .‬מומלץ‬
‫להימנע מנופש בזמן זה – מעבר למחירי השיא‬
‫יש עומס בלתי נסבל של נופשים‪ ,‬מה שהופך‬
‫את החוויה להרבה פחות נעימה ואת התורים‬
‫להרבה יותר ארוכים‪.‬‬
‫בחירת יעד – ניתן למצוא מגוון יעדים זולים‬
‫יותר ומתויירים פחות‪ .‬יעד הטיול צריך להתאים‬
‫לאופי הטיול ולשלב בין מה שההורים אוהבים‬
‫לעשות לבין תחומי העניין של הילדי ם וכמ�ו‬
‫בן להתאים למסגרת התקציב‪ .‬ערכו השוואה‬
‫בין היעדים השונים אליהם תרצו לנסוע ‪ -‬אם‬
‫אתם לא נעולים על חופשה ביעד מסוים‪ ,‬מומלץ‬
‫להשוות בין המחירים של היעדים השונים אשר‬
‫עונים על סוג החופשה שאתם מחפשים‪ .‬נכון‬
‫שישנם יעדים מסוימים שנתפסים כזולים ביחס‬
‫ליעדים אחרים מאותו סוג‪ ,‬אך זה נתון לשינויים‬
‫ולעתים תמצאו חבילות אטרקטיביות ביותר‬
‫ליעדים שנחשבים יקרים‪ ,‬לכן כדאי לבדוק‬
‫ולא לפסול מראש‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬חלק מאת‬
‫תרי התיירות מציעים ממשק חדשני‪ ,‬שמאפשר‬
‫לכם לחפש הצעות לחבילות ביותר ביעד אחד‬
‫בו זמנית‪ ,‬כך שניתן להשוות בין מחירי יעדים‬
‫שונים ביתר נוחות ויעילות‪.‬‬
‫עד כאן חלק א'‪ ...‬המשך טיפים לחסכון בעלות‬
‫החופשה המשפחתית שלכם ‪ -‬בחודש הבא!‬
‫שלכם בעושר ואושר‪ ,‬יעל‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪21 2015‬‬
‫אצלנו בקיבוץ‬
‫‪ /‬יניב גולן‬
‫"הבעיה שנצטרך להוסיף כאן מּופה מגולוונת"‪ ,‬נאנח האינסטלטור‪" .‬אתה לא חייב לקחת נעלי ערב‪ ,‬אבל‬
‫לא תקבל במקומן זוג נעלי בית נוסף"‪ ,‬מבהיר הסנדלר‪" .‬אם זה הפרצוף של הקיבוץ‪ ,‬אני עוזב"‪ ,‬אומר הנער‬
‫ומושך סטיק‪ .‬נוסטלגיה אסוציאטיבית מחצרו של קיבוץ פלוני‪-‬פולני (פלוס רמיזות לימינו אלה)‬
‫היה אצלנו בקיבוץ איש אחד ושמו‬
‫לקסי‪ .‬בזקנתו ניהל את המרכולית המת‬
‫קומית‪ ,‬והיא גם נקראה על שמו ‪" -‬הלת‬
‫קסייה"‪ .‬אמרו שבצעירותו אהב לשטות‬
‫בבריות ולהשתעשע בדיבורו‪ .‬באותם‬
‫ימים קדומים הוא שימש כנהג משאית‬
‫הליילנד האדומה‪ ,‬שלקחה מדי יום‬
‫תוצרת חקלאית מהמשק שלנו לסניף‬
‫תנובה בחיפה ‪ -‬והביאה משם ירקות‬
‫ומוצרי חלב‪ .‬לפי אחד הסיפורים‪ ,‬שאלה‬
‫אותו פעם חברה‪" :‬לקסי‪ ,‬אפשר לנסוע‬
‫איתך מחר לחיפה?" והוא ענה לה‪" :‬כן‪,‬‬
‫אבל בדרך אני מחליף הילוכים"‪" .‬נו‬
‫טוב"‪ ,‬אמרה החברה‪" ,‬אם אתה מחת‬
‫ליף הילוכים בדרך‪ ,‬אז אני כבר אסע‬
‫באוטובוס של אגד"‪.‬‬
‫(ולמה אני מספר את זה? כי אכן יקרה‬
‫עבודה של הצייר יוחנן סימון (‪)1905-1976‬‬
‫לעתים קרובות שבעל מקצוע ישתמש‬
‫במונח מפוצץ‪ :‬אם כדי להבטיח שאף‬
‫הפרצוף שלנו‬
‫אחד לא יתחב את אפו לתוך ענייניו‪ ,‬ואם סתם‬
‫כדי לעשות רושם‪" .‬הבעיה שנצטרך להוסיף‬
‫כאן מּופה מגולוונת"‪ ,‬אומר אינסטלטור היה לנו אז‪ ,‬בראשית שנות השמונים‪ ,‬מוסד‬
‫תשוש שהשבדי תיכף נשמט מידיו; "זה יחייב חינוכי נפלא‪ ,‬פסגת החינוך המשותף‪ ,‬אוטות‬
‫אותי לעשות סקאן וקונברט"‪ ,‬מקונן גרפיקאי נומיה שבה היינו רשאים לבטא בחופשיות‬
‫שמבקש מעט שקט בחייו; "הדבר בלתי אפת את כל הטוב והרע שבנו (למשל‪ ,‬להתעלל‬
‫שרי מבחינה מינהלתית"‪ ,‬מסביר פקיד בכיר שיטתית בילדי חוץ)‪ .‬לבו של המוסד היה חדר‬
‫אוכל משלנו‪ ,‬בראש הגבעה‪ .‬היו שם מסיבות‬
‫במשרד זוטר)‪.‬‬
‫פורים וערבי תרבות וקבלות שבת עם סיכום‬
‫שבוע היתולי‪ .‬המבוגרים הבודדים שנכחו שם‬
‫נעלי בית‬
‫נדמו כאורחים בממלכה זרה‪.‬‬
‫בשלהי הסתיו נשלחנו לסנדלריה ‪ -‬היה אצת‬
‫לנו בקיבוץ דבר כזה ‪ -‬כדי לקבל "נעלי ערב" פעם שאלה אותו חברה ותיקה‪:‬‬
‫ונעלי בית‪ ,‬לקראת החורף המתקרב‪ .‬המקום "לקסי‪ ,‬אפשר לנסוע איתך מחר‬
‫נוהל על ידי אישה מהירת חימה שתקשרה לחיפה?" והוא ענה לה‪" :‬כן‪ ,‬אבל‬
‫רק באמצעות צעקות איומות‪ .‬המטפלות בדרך אני מחליף הילוכים"‪" .‬נו‬
‫סימנו לנו מאחורי גבה שלא להתרגש‪ ,‬אבל טוב"‪ ,‬אמרה החברה‪" ,‬אם אתה‬
‫אנחנו רק רצינו לבחור כבר נעל ולהסתלק‪.‬‬
‫מחליף הילוכים בדרך‪ ,‬אז אני‬
‫כעבור שנים אחדות‪ ,‬כאשר כבר עמדתי על‬
‫דעתי‪ ,‬ביקשתי שייתנו לי שני זוגות נעלי בית‪ ,‬כבר אסע באוטובוס של אגד"‬
‫ושום נעלי ערב‪ .‬למה? כי אהבתי את נעלי באיזשהו שלב באו מהקיבוץ ואמרו לנו שרות‬
‫הבית המשובצות והייתי הולך בהן לטיולים צים לסגור את המקום‪ .‬כי "זה לא היגייני‬
‫שנתיים ואפילו משחק כדורגל‪ .‬אולי גם כי שמביאים את האוכל בטרקטור" (באמת היה‬
‫כבר החלטתי שאיני רוצה עוד בנעלי עור‪ .‬לנו אכפת‪ ,)...‬ומשום שקשה לקיבוץ להחת‬
‫"אי אפשר"‪ ,‬היתה התשובה‪" :‬אתה לא חייב זיק שני חדרי אוכל‪ .‬סירבנו‪ ,‬ואתם מבינים‬
‫לקחת נעלי ערב‪ ,‬אבל לא תקבל במקומן זוג למה‪ .‬אז אמרו לנו "בואו נעשה עסקה‪ :‬אתם‬
‫נעלי בית נוסף"‪" .‬למרות שהן פחות יקרות? תתחשבו בבקשה שלנו ותסכימו לרדת לשנת‬
‫ניסיון לחדר האוכל הכללי‪ ,‬שבדיוק הורחב‬
‫"כן‪ ,‬כל אחד מקבל זוג מכל סוג‪ ,‬וזהו זה"‪ ,‬בהשקעה גדולה‪ .‬ואם לאחריה תרצו לשוב‬
‫פסק הסנדלר‪.‬‬
‫לחדר אוכל שלכם ‪ -‬תוכלו"‪ .‬התקיים דיון‬
‫הבירוקרטיה‬
‫כי‬
‫זה?‬
‫את‬
‫מספר‬
‫(ולמה אני‬
‫ב"שיחת המוסד" וההחלטה עברה‪ ,‬אם כי‬
‫הקיבוצית נוטה לעשות סדר גם איפה שאין בקושי‪.‬‬
‫בלגן‪ ,‬לקצץ במקום שממילא מתוקצב בחסר‪ ,‬האמת‪ ,‬התקשינו להתרגל למציאות החדת‬
‫ובאופן כללי להוציא את החשק)‪.‬‬
‫שה‪ .‬בעיקר משום שאסור היה להיכנס לשם‬
‫‪ 22‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫יחפים‪" ,‬כי זה לא אסתטי"‪ .‬אבל‬
‫מאיפה תביא מנעלים‪ ,‬אם אתה‬
‫ממילא יחף רוב השנה? ואם אצייר‬
‫רצועות סנדל על הרגל ‪ -‬שאל‬
‫המוסדניק ‪ -‬אוכל להיכנס? "אל‬
‫תתחכם"‪ ,‬אמר אחד העובדים וגרר‬
‫אותו החוצה‪.‬‬
‫מה שיפה הוא שבחדר האוכל היה‬
‫קיר קרמיקה ענק ונהדר‪ ,‬שמדמה‬
‫את אדמת הקיבוץ ‪ -‬עם קוליס של‬
‫טרקטור וקני נמלים‪ ,‬טקסטורה של‬
‫אדמה שנסחפה במים‪ ,‬אצטרה‪ .‬וכת‬
‫מובן כמובן שהיו שם גם טביעות‬
‫רגליים יחפות (סמל התיישבותי‬
‫ידוע של תום וחיבור לקרקע)‪ .‬אז‬
‫צחקנו שהזקנות הפולניות כאילו‬
‫אומרות‪" :‬לא די שהם נכנסים יחת‬
‫פים לחדר האוכל‪ ,‬הם גם הולכים‬
‫על הקירות"‪.‬‬
‫אחרי שנה כינסו אותנו שוב לשיחה והודיעו‬
‫שהמשק אינו יכול למלא את חלקו בהסכם‪:‬‬
‫הם לא חוזרים להפעיל את חדר האוכל של‬
‫המוסד‪ .‬היינו בהלם‪ .‬בחורצ'יק אהוב במיוחד‬
‫מכיתה י"ב‪ ,‬קם ואמר‪" :‬אם זה הפרצוף של‬
‫הקיבוץ‪ ,‬אני עוזב"‪ .‬אמר ועשה‪ .‬את משכורת‬
‫הטייס שלו הקיבוץ כבר לא ראה‪( .‬בהמשך‬
‫העפיל הבחור עד דרגת תא"ל בחיל‪ ,‬ולאחר‬
‫שפיקד על בסיס ידוע עבר להיי‪-‬טק‪ .‬ולמה‬
‫אני מספר את זה? כי קיבוץ שלא מאזין היטב‬
‫לבניו‪ ,‬דינו להתנוון)‪.‬‬
‫געגועים לעודד‬
‫אני מהרהר לפעמים בבניי‪ ,‬שמתחנכים‬
‫במעל"ש‪ ,‬על הטוב והפחות‪-‬טוב שבתיכון‬
‫האזורי שלנו‪ .‬עם המגמות המעולות‪ ,‬אבל בלי‬
‫סימולציות מושקעות של ועידה בינלאומית‬
‫לשלום; עם אובססיית השואה המגוחכת‬
‫שלנו‪ ,‬אבל בלי עלון בית ספר‪ .‬כולם מגיעים‬
‫באוטובוסים ונעלמים באוטובוסים‪ .‬ברוך השם‪,‬‬
‫אין הפקרות כמו בימינו‪ ,‬אבל גם אין השראה‪.‬‬
‫(ולמה אני מספר את זה? כי פעם פעם‪,‬‬
‫ב"שבוע האמנות" שנערך במוסד החינות‬
‫כי ההוא‪ ,‬הופעתי עם חבר ב"קטע לפסנת‬
‫תר וארוחת ערב‪ ,‬באורך של שלוש נורות"‪.‬‬
‫הבחור קירקש בסכין ומזלג על מגש קיבוצי‬
‫וכלי מזון‪ ,‬סחבק טרטר על המנענעים‪ .‬הקטע‬
‫נוגן שלוש פעמים כשבסוף כל סיבוב‪ ,‬בשיא‬
‫הקרשצ'נדו‪ ,‬השותף שלי מרסק מנורה‪ .‬בפעם‬
‫האחרונה היה רעש הניפוץ גדול בהרבה מהת‬
‫מתוכנן‪ :‬המחנך שלי‪ ,‬עודד רוטמן ז"ל‪ ,‬הצטת‬
‫רף לחגיגה והטיח ברצפה קנקן זכוכית גדול‪.‬‬
‫אז זהו‪ ,‬שאני מתגעגע אל עודד‪ ,‬אליו ואל‬
‫חיוכו הרחב)‪.‬‬
‫ח' והדיונה האמריקאית‬
‫‪ /‬דובי גולדמן‬
‫בלי הרבה הקדמות מיותרות ‪ -‬הוא חזר אלינו‪ .‬קבלו את דובי גולדמן והקרוקודילים‬
‫הביצה המקומית רוחשת וגועשת בזמן האחת‬
‫רון מן המתח שבין פיתוח לשימור‪ ,‬בין הטבע‬
‫למטבע‪ ,‬בין הזחל לקטרפילר ובין חובבי‬
‫האוהל והכוכבים למעדיפי המזגן ומטהר‬
‫האוויר‪ .‬ואני הקטן‪ ,‬יותר ויותר הולך לאיבוד‪.‬‬
‫אני הקטן שרואה עצמו ידיד לשממית ולמהת‬
‫נדס‪ ,‬רע לצבי ולקבלן‪ ,‬חבר לביצה ולחלוץ‬
‫ אינו מוצא את עצמו‪.‬‬‫אני נוהג לחשוב ששמירת הטבע היא נר לרת‬
‫גלי‪ .‬אמת‪ ,‬אבל פיתוח ושגשוג כלכלי הוא‬
‫פנס למותני‪ ,‬ובכלל – שלום בין הבריות הוא‬
‫זרקור למעיי‪ .‬וכמובן שטרם דיברתי על כך‬
‫שבעוד חובב אני את הטבע מאוד‪ ,‬הרי שאת‬
‫פרנסתי אני מוציא מניצול (יש שיאמרו "נית‬
‫צול ציני" מבלי להבין שזו מחמאה בשבית‬
‫לי) של אותו טבע עצמו‪ .‬ובעוד אני לא יודע‬
‫באיזה מחנה אני‪ ,‬רואים בי אלה את חברם‬
‫ואלה את ידידם ואני רק מסתובב ומפזם לי‬
‫בקולי הבורשטייני – "אומרים שאני אינני‬
‫אני על כן אני נבהל"‪ .‬ולפעמים‪ ,‬בערב‪ ,‬אני‬
‫מוריד את הה' מהמילה האחרונה‪.‬‬
‫אחחחח‪ ,‬אילו זה רק היה פשוט כמו בברלין‪,‬‬
‫או בלונדון‪ ,‬או באמריקה‪ .‬הכל פשוט יותר‬
‫באמריקה‪ .‬הרעים רעים והטובים טובים‪.‬‬
‫ואיפה שלא ברור ‪ -‬יודע הטבע להגן על‬
‫עצמו‪" .‬כל‪-‬כך פשוט שם"‪ ,‬אני אומר לאת‬
‫שתי‪ ,‬שמלכסנת אלי מבט של חוסר אמונה‬
‫(אם כי מאוד יתכן שזה מבט של "מתי תתקן‬
‫כבר את האופניים שמקולקלים חצי שנה" או‬
‫"מתי תבין שיש לנו מדיח כלים חצי אוטומת‬
‫טי ומישהו עדיין צריך למלא אותו"‪ .‬אני לא‬
‫כל‪-‬כך מצליח להבחין בדקויות של המבטים‬
‫שלה)‪" .‬באמת!" אני אומר לה‪" .‬לא סיפרתי‬
‫לך את הסיפור על‪"......‬‬
‫שמבחינתו שיאו של כל טיול הוא המפגש‬
‫עם מקווה המים הקרוב‪ .‬אין גב בארצנו בו‬
‫‪ ¤‬לא טבל ואין מעין בו לא שכשך ‪ ¤‬בחברת‬
‫חברים ובני משפחה‪.‬‬
‫כך ישב לו ‪ ¤‬ידידי באותו אי פראי‪ ,‬ספון‬
‫בחליפתו במרכז הקונגרסים‪ ,‬ומחשבתו‬
‫נדדה אל המרחבים הפתוחים‪ .‬הרצאה רדפה‬
‫הרצאה עד שהחליט ‪ ¤‬כי די לו‪ .‬יצא ממרכז‬
‫הקונגרסים‪ ,‬שכר אופניים ויצא לתור את‬
‫האי‪ .‬תחילה הקיף את חופיו ומילא ראותיו‬
‫באויר המלוח‪ .‬אחר‪-‬כך שינס מותניו לטפס‬
‫על הגבעות המשקיפות על האוקינוס מצד‬
‫אחד והיבשת מצד שני ואז‪ ,‬באחת הירידות‬
‫מהגבעה הגדולה באי‪ ,‬נתקלו עיניו בפלא‬
‫פלאי – אגם לא קטן לא גדול‪ ,‬שכולו פרא‬
‫ופראיות‪.‬‬
‫נפשו ש ל ‪ ¤‬עלתה על גדותיה‪ .‬בשארית כ�ו‬
‫חותיו דיווש לחוף האגם והביט כמשתאה‪.‬‬
‫אגם כחול טורקיז‪ ,‬עם חוף חולי בתול ואין‬
‫אף איש שיפריע‪ .‬לא בית קפה‪ ,‬לא מעגן‬
‫סירות‪ ,‬לא כסאות נח בעשרים שקל‪ .‬כלום‪.‬‬
‫טבע בראשיתי ובלתי מנוצל‪" .‬רק באמרית‬
‫קה‪ "...‬חשב ‪ ¤‬בראשו ומיד עשה כמנהג‬
‫החלוץ הישראלי לדורותיו – פשט מחלפותיו‬
‫וכשרק תחתוניו בלבד לגופו רץ אל המים‬
‫הנעימים‪.‬‬
‫שעה קלה בילה ‪ ¤‬בשחיה באגם‪ .‬חותר לגדה‬
‫אחת וחוזר בסגנון גב לשניה‪ .‬צולל לעומק‬
‫המים הצלולים ושב וצף אל קרני השמש‬
‫החמימו‪,‬ת‪ ,‬שוכב על גבו ומשפריץ סיל�ו‬
‫ני מים מפיו כמו היה תינוק לוויתן‪ .‬לאחר‬
‫שסיים‪ ,‬חזר אל החוף‪ ,‬לבש מחלפותיו ומיהר‬
‫למרזכז הקונגרסים‪ ,‬שם עמד להתחיל קו�ק‬
‫טייל הערב‪.‬‬
‫‪ ¤‬התייצב בזמן לקוקטייל כדי להשיח עם‬
‫מארחיו בנושאים ברומו של עולם זה או‬
‫אחר‪ ,‬והפעם תוך אחיזת כוסית משקה (מרת‬
‫טיני‪ ,‬מנוער כמובן) ביד אחת ומתאבן כזה או‬
‫אחר ביד השניה‪ .‬ובין דיון בסוגיה זו או אחרת‬
‫שאל אותו בן שיחו מה הוא חושב על אזור‬
‫זה של צפון דרום קרולינה (או שמא היה זה‬
‫דרום צפון קרולינה כאמור)‪" .‬טוב ששאלת"‬
‫השיב ‪ ¤‬ומיד פתח וסיפר לו את קורות אותו‬
‫יום ובעיקר את ההתגלות שהיתה לו באותו‬
‫אגם טורקיז צונן החבוי בלב האי‪" .‬מוזר"‪,‬‬
‫הוסיף ‪" ,¤‬אצלנו אגם כזה כבר היה מתהדר‬
‫בשורה של גזלנים‪ ,‬חניה בתשלום‪ ,‬כסאות‬
‫נוח ושלטים של 'לא להאכיל את הדגים'‪.‬‬
‫שלא לדבר על סירות להשכרה ואופנועי‪-‬ים‬
‫שמחסלים שוערי נבחרת‪ .‬והנה אצלכם –‬
‫כלום‪ .‬לא פיתחתם דבר והשארתם את הטבע‬
‫בתולי‪ .‬איך זה יתכן?"‬
‫בן שיחו של ‪ ¤‬נראה מזועזע מרעיונותיו של‬
‫ידידי ‪ .¤‬הוא הניח את כוס הבירה הצוננת‬
‫שלו ברעדה על השולחן והשיב לו במשפט‬
‫אחד קצר וקולע – "‪But of course, it's‬‬
‫‪."because of the crocodiles‬‬
‫"את רואה?"‪ ,‬אמרתי לאשתי‪" ,‬אם רק היו‬
‫מתרוצצים כמה קרוקודילים בדיונות במקום‬
‫שממית השממון המצויה – אולי הכל היה‬
‫נראה אחרת"‪...‬‬
‫אני נוהג לחשוב ששמירת הטבע‬
‫היא נר לרגלי‪ .‬אמת‪ ,‬אבל פיתוח‬
‫ושגשוג כלכלי הוא פנס למותני‬
‫ובכלל – שלום בין הבריות הוא‬
‫זרקור למעיי‬
‫מדובר בסיפור שסופר לי על‪-‬ידי אישיות כה‬
‫סודית‪ ,‬שבתחילה חשבתי לכנות אותה בשם‬
‫בדוי ‪ -‬חובב‪ ,‬בהמשך בחרתי לקצר את השם‬
‫לאות ח' ולאחר התיעצות עם קב"ט העית‬
‫תון החלטנו להרחיק לכת ולהשתמש באות‬
‫בדויה הלא היא ‪.¤‬‬
‫ובכן‪ ¤ ,‬ידידי השתתף פעם באיזה קונגרס‬
‫מאוד חשוב‪ ,‬בנושא מאוד חשוב‪ ,‬ברומו של‬
‫עולם זה או אחר‪ ,‬שנערך באי לחופה של צפון‬
‫קרולינה הדרומית או דרום קרולינה הצפות‬
‫נית – אינני זוכר‪ .‬דבר אחד יש לדעת על‬
‫‪ ¤‬והוא שהוא חובב טבע וטיולים גדול‪ .‬תנו‬
‫לו שבת ושביל במדבר והוא השמח באדם‪.‬‬
‫אך ככל חובב טיולים אמיתי מבני עמנו‪ ,‬הרי‬
‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪23 2015‬‬
‫התשבץ החודשי‬
‫והחודש ‪ -‬צבעים‪ .‬נושא פשוט‪ ,‬גם חלק מההגדרות‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬לא באנו לשבור את הראש‪ ,‬באנו ליהנות‪.‬‬
‫פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר"‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות‪ ,‬מועצה אזורית חבל אילות‪ ,‬או למייל‪[email protected] :‬‬
‫בהצלחה‪ .‬גל נקדימון‬
‫מאוזן‬
‫‪ .1‬אבן חן שקיבלה את שמה ממדינה שביןהים התיכון לים האיגאי‬
‫‪ .2‬צבע אחד מפתילי הציצית‬
‫‪ .3‬צבע התבשיל שרצה עשיו‬
‫‪ .4‬בא עם "בעיניים" ו ‪" -‬חור"‬
‫‪ .5‬אצל השכן הוא תמיד יותר‬
‫‪... .6‬אשר על שפת הים‬
‫‪ .9‬במגילה הוא מגיע עם כרפס ותכלת‬
‫‪ .10‬בשינוי ניקוד‪ ,‬הוא ניקוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫מאונך‬
‫‪ .3‬לפי הספר‪ ,‬יש לו כמה עשרות גוונים‬
‫‪ .4‬צבע החוט הזה עזר למרגלים של יהושע‬
‫‪ .6‬בין ההתנתקות לחברה הסלולארית‬
‫‪ .7‬הצבע האהוב על פולניות‬
‫‪ .8‬דרך משקפיים בצבע הזה רואים טוב‬
‫‪ .9‬שם גוון שמאפשר גברים ללכת עם חולצה‬
‫כתומה בלי לקרוא לה כך‪...‬‬
‫‪ .11‬יש צווארון כזה‪ ,‬שקר כזה ואפילו‬
‫ארמי אחד‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫נושא‪:‬‬
‫צבעים‬
‫‪11‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ח‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫פתרון התשבץ הקודם‬
‫"שמורות טבע"‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ש‬
‫צ‬
‫ד‬
‫נ‬
‫נ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪ 24‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ת‬
‫צ‬
‫י‬
‫א‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ו‬
‫י‬
‫פ‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ל‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ד‬
‫נ‬