למצגת הרצאתו של פרופ` מולי להד, לחצו כאן

Transcription

למצגת הרצאתו של פרופ` מולי להד, לחצו כאן
‫אתגר המשפחה בהתמודדות לאורך‬
‫שנים ‪-‬‬
‫מודל של כוחות וחוסן‬
‫‪1‬‬
‫מדוע אנו מאוימים על ידי שינוי ‪,‬משבר ואי ודאות‬
‫כיצד זה קשור לפחדינו ולהתמודדותנו ?‬
‫הנחת היסוד על סדר והדדיות‬
‫האדם חי באמונה שהעולם ‪ :‬הוגן‪ ,‬הגון ‪,‬‬
‫הגיוני‪ ,‬וצפוי‬
‫ומי שעושה דברים טובים יקרו לו דברים‬
‫טובים‪.‬‬
‫מתי הבטחנו לעצמנו שאכן הכל‬
‫בשליטה ומאורגן ?‬
‫‪ ‬אך אי ודאות איננה דבר חדש בחיינו‬
‫‪ ‬אנו מנהלים את חיינו עם מידה מסוימת של חוסר‬
‫ודאות ואי יכולת ניבוי ( נישואין כמשל ??)‬
‫‪ ‬חשוב להביר ‪:‬היצור האנושי "שונא" מצבי חוסר‬
‫שליטה‪ .‬הם מפגישים אותו אם שאלת החידלון‬
‫ואין האונים‪.‬‬
‫מצב של אי ודאות משולב באיומים‬
‫מתממשים מאתגר ומערער את האמונה‬
‫בטוב‬
‫אנו רוצים לשמור על תחושת השליטה שלנו‬
‫ולשם כך אנו בונים לנו תחושת רצף או גשרים‬
‫של רציפות שיובילו אותנו בין‪:‬‬
‫אתמול‬
‫משבר מאיים על הגשר הזה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מחר‬
‫מה עוזר לנו ביומיום להתמודד עם אי ודאות ?‬
‫רציפויות‬
‫“רציפויות הן המפתח‪ ,‬בעזרתם אנו מנבאים‬
‫את המחר‪ ,‬הן עוזרות לנו לחלוף מעכשיו ‪-‬‬
‫לעתיד‪”.‬‬
‫מה הן הרציפויות המוכרות לנו ברמת הפרט ‪:‬‬
‫רציפות לוגית ‪ -‬חוקים‪ /‬קוגניציה‪ /‬שיגרה‬
‫רציפות תפקיד ותפקוד ‪ -‬התפקידים אותם אנו ממלאים בחיינו‬
‫רציפות חברתית ‪-‬המעגלים החברתיים אליהם אנו שייכים‬
‫רציפות היסטורית ‪ -‬תפיסה עצמית‪ ,‬דימוי עצמי‪ :‬גופני ורגשי‬
‫‪,‬אמונות ודימויים‪.‬‬
‫מה הן הרציפויות המוכרות לנו ברמת המשפחה‬
‫‪:‬‬
‫רציפות לוגית ‪ -‬חוקים‪ /‬סדר יום‪/‬נהלים‪ /‬שיגרה‬
‫רציפות תפקיד ותפקוד ‪ -‬התפקידים אותם אנו ממלאים בחיינו‪,‬קיום‬
‫היררכיה ברורה‪ ,‬משימות מוגדרות‬
‫רציפות חברתית ‪-‬המעגלים החברתיים אליהם אנו שייכים‪,‬תחושת לכידות‪,‬‬
‫פעולות חברתיות‪ /‬קהילתיות‪.‬‬
‫רציפות היסטורית ‪ -‬אמונות משותפות‪,‬יעדים משותפים‪ ,‬היסטוריה‬
‫משותפת‪ ,‬ערכים עמדות ואמונות (אמונה שיכולנו לכך בעבר נוכל גם‬
‫בעתיד)‪.‬‬
‫מה קורה כשכל מה שידענו ועל פיו פעלנו לא ממש‬
‫מתקיים ?‬
‫מה קורה לפרט כשהרציפויות הללו באיום או נקטעות ?‪:‬‬
‫רציפות לוגית ‪ -‬חוקים התערערו‪ /‬קשיי ריכוז‪ /‬אבדן השגרה‪/‬בלבול‪.‬‬
‫רציפות תפקיד ותפקוד ‪ -‬לא ברור לי תפקידי ותפקידי הסובבים‪.‬‬
‫רציפות חברתית ‪-‬המעגלים החברתיים מתערערים משתנים‪,‬חשש‬
‫מאבדן לכידות ‪“ ,‬כל אחד לעצמו”‬
‫רציפות היסטורית ‪ -‬התערערות האמונות‪ ,‬הערכים המשותפים‪,‬‬
‫תחושת אבדן דרך ‪.‬‬
‫מה קורה למשפחה כשהרציפויות הללו‬
‫באיום או נקטעות ?‪:‬‬
‫רציפות לוגית ‪ -‬חוקים התערערו‪ /‬אבדן השיגרה ‪ /‬אי ודאות‪/‬‬
‫בלבול‪.‬‬
‫רציפות תפקיד ותפקוד ‪ -‬לא ברור לי תפקידי ותפקידי‬
‫הסובבים ‪“ ,‬אין דין ואין דיין”‪“ -‬איש הישר בעיניו יעשה “ לא‬
‫ברור מי הכתובת שלי למו"מ‪.‬‬
‫רציפות חברתית ‪-‬המעגלים החברתיים מתערערים משתנים‪.‬‬
‫אבדן לכידות‪ ,‬תחושת אבדן אחריות משותפת‪.‬‬
‫רציפות היסטורית ‪ -‬תחושת האמון בחוקיות ובחוקים‬
‫מתערערת‪ ,‬במה אנחנו מאמינים? חוסר אמון במערכת‪ .‬אין‬
‫לנו עוד ערכים‪ /‬יעוד משותף‪.‬לא מכירים את עצמנו‪.‬‬
‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬
‫מהו חוסן?‬
‫‪ ‬חוסן‪ ,‬הוא תהליך‪ ,‬יכולת או תוצאה של הסתגלות מוצלחת‪,‬‬
‫למרות אתגרים או נסיבות מאיימות ‪-‬נסיבות של סיכון‬
‫גבוה‪ ,‬דחק )‪ (STRESS‬כרוני או טראומה חריפה או‬
‫מתמשכת‪.) Masten&all 1990. Garmezy, N. 1993(.‬‬
‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬
‫‪ ‬בוננו (‪ ,)Bonanno, 2007‬מציין ארבעה‬
‫מאפיינים המשפיעים על החוסן הנפשי של‬
‫האדם‪ ,‬ואשר עשויים להביא להתמודדות‬
‫יעילה עם מצבי טראומה ומשבר‪:‬‬
‫‪ ‬עמידות ‪ -‬המחויבות למצוא משמעות לחיים‪,‬‬
‫האמונה שהאדם יכול לצמוח מאירועים וחוויות‬
‫חיוביות ושליליות‪ .‬זהו מרכיב אישיותי‬
‫המאפשר בלימה של תוצאות שליליות‬
‫העלולות להופיע כתוצאה מהיחשפות למצבי‬
‫לחץ‪.‬‬
‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬
‫‪ ‬חיזוק עצמי‪ -‬הבריאות הנפשית ויכולת‬
‫התמודדות יעילה תלויות גם באמונה ביכולת‬
‫האדם לשפר ולהתאים את עצמו למציאות‬
‫שנגזרה‪.‬‬
‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬
‫‪ ‬התמודדות מדחיקה‪ -‬מכניזם ממוקד רגש‪ .‬ע"י‬
‫הימנעות ממחשבות‪,‬רגשות וזיכרונות לא נעימים‪,‬‬
‫ניתן להתמודד באופן אדפטיבי עם אירועים‬
‫המעוררים מצוקה קיצונית‪.‬‬
‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬
‫‪‬‬
‫שימוש בצחוק וברגשות חיוביים‪ -‬היכולת לצחוק‬
‫ולשמוח לצד הכאב‪ ,‬עשויה להפחית תחושת‬
‫מצוקה‪.‬אנשים אשר מביעים רגשות כמו אסירות‬
‫תודה‪ ,‬התעניינות ואהבה‪ ,‬מחזקים את הקשר עם‬
‫הסביבה‪ ,‬ובכך מרחיבים את מעגל התמיכה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬
‫‪ ‬אחת התכונות לחסינותו של אדם היא מיקוד השליטה‬
‫הפנימי‪.‬הפרט חש כי בידיו להשפיע על הקורה לו‪ .‬הוא‬
‫חש כי אינו בהכרח קורבן‪ ,‬או מושא לרצונם של אחרים‪,‬‬
‫וחזקים ממנו‪.‬‬
‫מהו סוד היכולת למהפך‪,‬‬
‫מהתחלה שאינה מבטיחה‬
‫רבות ללא‪:‬‬
‫כסות ‪ ,‬יכולת תנועה‬
‫אמצעי הגנה‪,‬מזון ‪,‬וכו’‬
‫למצב של יצור השולט בעולם כולו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מודל‬
‫‪22‬‬
‫מודל‪BASIC Ph‬‬
‫= ‪B‬מערכת אמונות‬
‫תיאוריות‪ :‬פרנקל‪ ,‬מאסלו פרום‬
‫האדם הנשען על אמונה על ערכים‪ .‬מדגיש‬
‫תקוותיות‪ ,‬דמוי עצמי מחפש משמעות לסבל ‪.‬‬
‫מדגיש אחריות ‪,‬תקוותיות‪ ,‬דמוי עצמי וכו’‬
‫‪23‬‬
‫מודל‪BASIC Ph‬‬
‫= ‪A‬רגש‬
‫תיאוריות ‪:‬פרויד ‪,‬רוג’רס‬
‫האדם הזקוק להרגשה טובה שהוא אהוד‬
‫שהזולת מתייחס אליו בידידותיות ‪ .‬מבטא‬
‫רגשות מילולית ולא מילולית‬
‫‪24‬‬
‫מודל‪BASIC Ph‬‬
‫= ‪S‬חברה‬
‫תיאוריות‪ :‬אדלר ‪,‬אריקסון‬
‫יוזם וחש אחריות חברתית ‪,‬עובד טוב‬
‫בקבוצה מארגן ‪,‬יוצר קשר אישי עם הזולת‪.‬‬
‫חשוב לו וזקוק לתפקיד וחברה‪ .‬מארגן‬
‫ומנהל ‪.,‬הפרט שבמיטבו כשיש לו‬
‫תפקיד‪,‬בקבוצה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מודל‪BASIC Ph‬‬
‫=‪I‬דמיון‬
‫תיאוריות ‪ :‬ויניקוט ‪,‬יונג‬
‫האדם המשתמש בדימויים‪,‬אלתור‬
‫‪,‬בדמיון ‪ ,‬יצירתיות‪,‬פתרון בעיות בלתי‬
‫שגרתי מסוגל לראות מעבר לעובדות ‪.‬‬
‫חוש הומור ‪ ,‬כושר אמנותי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מודל‪BASIC Ph‬‬
‫=‪C‬שכל‬
‫תיאוריות ‪:‬פסטינגר‪,‬אליס ‪,‬בק‬
‫האדם הנלהב מחקירה מאיסוף ידע‬
‫ומידע‪.‬מתכנן ‪,‬הגיוני ושכלתני‪.‬לומד‬
‫מהניסיון ‪,‬משנן‪ ,‬יש לו סדר עדיפויות‬
‫ואלטרנטיבות ‪,‬מציאותי‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מודל‪BASIC Ph‬‬
‫=‪ Ph‬גוף‬
‫תיאוריות ‪:‬פבלוב ‪,‬ווטסון ‪ ,‬סקינר‬
‫האדם המתמודד דרך פעולה ועשייה‪ ,‬זקוק‬
‫לפעילות או להרפיה ‪,‬להמחשה ‪,‬‬
‫לתנועה‪,‬להדגמות‪,‬לפעילות גופנית ופחות‬
‫לדיבורים‪ .‬מעשי‪ ,‬תחושותי ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מה מייחד את החוסן המשפחתי?‬
‫‪ ‬מחויבות‪ :‬האיזון בין אחריות והתמסרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לכידות ‪ :‬האיזון בין אינדיבידואליות והיות יחדיו‪ .‬תחושת לכידות‬
‫משפחתית גבוהה מסייעת להגן על המשפחה בפני התוצאות‬
‫של לחצים משמעותיים‪.‬‬
‫‪ ‬מעורבות משפחתית‪ :‬עצמת הרגשות והשהות יחדיו‪.‬‬
‫‪ ‬הסתגלות‪ :‬יכולת ההסתגלות המשפחתית משלבת גורמים כמו‬
‫מנהיגות‪ ,‬יכולת למשא ומתן‪ ,‬משמעת‪ ,‬חוקים ותפקידים‪.‬‬
‫‪ ‬משפחות הן היוצקות ומייחסות משמעות‬
‫לאירועי משבר‪.‬‬
‫‪ ‬המשמעות שניתנת למשבר תשפיע על הדרך‬
‫בה תתמודד המשפחה‪.‬‬
‫תיקווה‬
‫‪ ‬המשמעות העתיקה של המושג תקווה לחוש בטחון‬
‫ואמון ‪.‬‬
‫‪ ‬תקווה היא המצב הנפשי שמקדם את האמונה בטוב‬
‫ובתוצאות חיוביות של אירועים ומצבים בחיי הפרט‪.‬‬
‫"לחיות ללא תקווה משמעו לחדול מלחיות‪".‬‬
‫~‬
‫דוסטויבסקי‬
‫אז מה גורם לנו לא ל"הרים ידיים"‪.‬‬
‫אין תקווה שלא מעורב בה פחד‪ ,‬ואין פחד‬
‫שאין בו תקווה‪ -.‬ברוך שפינוזה‬
‫תיקווה‬
‫‪ ‬אנו חייבים לייצר תיקווה‪ ,‬בכדי למצוא משמעות בכל‬
‫אותם דרכים בהם אנו צועדים בכל אותן צמתים שאנו‬
‫נעמדים בהן וצריכים לבחור ‪,‬מה לעשות עם האבדנים‬
‫שאנו חווים וכיצד לשלבם למארג חיינו ? כיצד להמשיך‬
‫למרות הידיעה שיום אחד גם אנחנו לא נהיה‪.‬‬
‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬
‫ברברה פרדריקסון טוענת שתקווה‪:‬‬
‫‪ " ‬נכנסת לפעולה במצבים נואשים‪ ,‬כשהדברים‬
‫משתבשים או כשיש ספק רב כיצד יבוא המצב על‬
‫פתרונו‪.‬היא טוענת שהתקווה ממש פותחת‬
‫ומסלקת את הישגי הפחד והייאוש ומאפשרת לנו‬
‫לראות את התמונה הגדולה וכך מאפשרת לנו‬
‫להיות יצירתיים ולהאמין בעתיד טוב יותר ‪.‬‬
‫מאין כוחות לשאוב ? על תקווה והתמודדות לאורך שנים‬
‫‪ ‬סינדר (‪ )1994‬טוען שההבדל בין תקווה‬
‫לאופטימיות ‪ :‬תקווה מחייבת מפת דרכים‬
‫ומחשבות לכיוון יעד ‪ .‬אופטימיות מובילה את‬
‫הפרט "לצפות לטוב אך איננה בהכרח מייצרת‬
‫מחשבה ביקורתית כלשהי כיצד נגיע לעתיד‬
‫המשופר"‬
‫בקרו באתר שלנו‪-‬‬
‫משאבים‪-‬לפיתוח משאבי התמודדות‬
‫‪www.icspc.org‬‬
‫תודה על ההקשבה‬