לקט נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי

Comments

Transcription

לקט נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫אחרי הוצאת ההודעה מבית הנשיא‬
‫לקט נתונים* מתוך השנתון‬
‫"ילדים בישראל – ‪"2014‬‬
‫נתונים דמוגרפיים (פרק ‪)1‬‬
‫‪ .1‬בסוף שנת ‪ 0208‬חיו בישראל ‪ 28,,281,2‬ילדים‪ ,‬אלה מנו ‪ 92.3%‬מכלל האוכלוסייה (לעומת ‪99.,%‬‬
‫ב‪.)2222-‬‬
‫‪ .2‬בתוך ‪ 49‬שנה (‪ )1392-2219‬מספר הילדים בישראל הכפיל את עצמו ויותר מ‪0,038,222-‬‬
‫ל‪.0,630,062 -‬‬
‫מאז ‪ 1392‬ועד ל‪ 2219 -‬אוכלוסיית הילדים בישראל גדלה ביותר מפי שניים‪ .‬במרוצת שנים אלו‬
‫מספר הילדים המוסלמים גדל ביותר מפי שלושה‪.‬‬
‫‪ .9‬למרות מספרם ההולך וגדל של הילדים בישראל‪ ,‬נמשכת מגמת הירידה שאנו עדים לה כבר מאז‬
‫שנות ה‪ ,02-‬בשיעור שהם מהווים מתוך כלל האוכלוסייה‪ .‬בשנת ‪ 1392‬אוכלוסיית הילדים היוותה‬
‫‪ 93.2%‬מכלל אוכלוסיית ישראל‪ 8‬ובשנת ‪ .92.3% 2219‬ירידה זו חלה בכל קבוצות הדת‪ 8‬כולל‬
‫בקרב האוכלוסייה המוסלמית‪ ,‬שבה ירד אחוז זה מ‪( 7,.9%-‬ב‪ )0902-‬ל‪( 44.9% -‬ב‪.)0208 -‬‬
‫‪ .4‬בשנת ‪ 0208‬נולדו בישראל ‪ 1918444‬ילדים‪ .‬זהו גידול של ‪ ,4,.9%‬בהשוואה ל‪ 006,336-‬ילדים‬
‫שנולדו בישראל בשנת ‪ .0991‬כ‪ 99.1%-‬מהילדים שנולדו בישראל בשנת ‪ 0208‬היו יהודים‪.‬‬
‫‪ .7‬בשנים ‪ 0991-0208‬גדל בהתמדה מספר לידות החי‪ .‬עיקר הגידול היה באוכלוסייה היהודית‬
‫(‪.)+36.0%‬‬
‫‪ .,‬היישובים שבהם מספר לידות החי בשנת ‪ 0208‬היה הגבוה ביותר (מעל ‪ :)8,222‬ירושלים (‪8)228,24‬‬
‫תל אביב‪ -‬יפו (‪ 8),821,‬בני ברק (‪ 8),8449‬אשדוד (‪ 8)48,92‬פתח‪-‬תקוה (‪ 8)48914‬חיפה (‪8)482,7‬‬
‫ראשון לציון (‪ 8)98,9,‬נתניה (‪ 8)98,,2‬באר שבע (‪ 8)98493‬בית שמש (‪ 8)98142‬ומודיעין עילית‬
‫(‪.)98129‬‬
‫‪ .9‬בשנת ‪ 92.7% 0208‬מכלל הילדים שחיו בישראל היו יהודים (זאת לעומת ‪ 01.2%‬בשנת ‪,)0991‬‬
‫‪ 08.3%‬מוסלמים (לעומת ‪ 02.0%‬בשנת ‪ 0.3% ,)0991‬חסרי סיווג דתי‪ 0.3% ,‬נוצרים (לעומת ‪0.0%‬‬
‫בשנת ‪ )0991‬ו‪ 0.0%-‬דרוזים (לעומת ‪ 0.0%‬בשנת ‪.)0991‬‬
‫*לקבלת המידע המלא‪ ,‬נתונים נוספים וכן המקור לנתונים‪ ,‬יש לעיין בנוסח המלא בשנתון עצמו‪.‬‬
‫המועצה לשלום הילד‪ ,‬רח' פייר קניג ‪ ,83‬ירושלים ‪ 98639‬טל‪ ,20-6032626 :‬פקס‪20-6092626 :‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .,‬בסוף שנת ‪ 0208‬חיו בישראל כ‪ 998,22-‬ילדים ללא סיווג דת‪ .‬רובם ילדים עולים לא יהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬ששת היישובים בהם מספר הילדים הגדול ביותר הם‪ :‬ירושלים (‪ 8)9238322‬תל אביב‪-‬יפו‬
‫(‪ 8),48,22‬בני ברק (‪ 8)938,12‬אשדוד (‪ 8),,8,,2‬פתח תקווה (‪ 8),98192‬וחיפה (‪.),28322‬‬
‫‪ .12‬ביישובים הבאים יש את השיעור הגבוה ביותר של ילדים מכלל האוכלוסייה ביישוב (‪ 12%‬ויותר)‪:‬‬
‫ביתר עילית (‪ 8),9.,%‬מודיעין עילית (‪ 8),9.1%‬אלעד (‪ ),2.,%‬חורה (‪ 8)7,.9%‬ערערה בנגב‬
‫(‪ 8)7,.9%‬תל שבע (‪ 8)7,.9%‬שגב שלום (‪ 8)7,.7%‬כסייפה (‪ 8)77.2%‬רהט (‪ 8)74.9%‬לקייה‬
‫(‪ 8)79.4%‬בית שמש (‪ 8)72.1%‬בית אל (‪.)72.7%‬‬
‫‪ .11‬ביישובים הבאים יש את השיעור הנמוך ביותר של ילדים מכלל האוכלוסייה ביישוב (עד ‪:)01%‬‬
‫קריית ים (‪ 8)22.2%‬תל אביב ‪ -‬יפו (‪ 8)22.9%‬בת‪-‬ים (‪ 8)22.4%‬קריית מוצקין (‪ 8)21.3%‬רמת גן‬
‫(‪ 8)21.3%‬נשר (‪ 8)22.9%‬קריית ביאליק (‪ 8)22.9%‬חיפה (‪ 8)22.9%‬נצרת עילית (‪ 8)22.,%‬בני עייש‬
‫(‪ 8)29.2%‬גבעתיים (‪ 8)29.2%‬הרצליה (‪ 8)29.9%‬אריאל (‪ 8)29.4%‬ראשון לציון (‪ 8)24.7%‬פרדסיה‬
‫(‪ 8)24.7%‬טירת כרמל (‪.)24.,%‬‬
‫ילדים ללא אזרחות ישראלית (פרק ‪)1‬‬
‫‪ .12‬במרץ ‪ 2214‬חיו בישראל כ‪ 1778329 -‬ילדים ללא אזרחות‪.‬‬
‫‪ .19‬בין השנים ‪ 0220‬ל‪ 0203-‬חל גידול של ‪ 03.9%‬במספרם של ילדים ללא אזרחות ישראלית מלאה‪8‬‬
‫מ‪ 1248,13-‬ב‪ 2221-‬ל‪ 1778329-‬במרץ ‪.2214‬‬
‫כ‪ 09.9%-‬מילדים אלו הם תושבי מזרח ירושלים‪ 8‬ואילו היתר‪ ,‬שמספרם כ‪ ,80,822 -‬הם ילדי‬
‫עולים שקיבלו מעמד תושב ארעי‪ ,‬ילדי מהגרי עבודה חוקיים וילדים מנישואים מעורבים של‬
‫ערבי‪/‬ה ישראלי‪/‬ת עם פלשתינאי‪/‬ת תושב‪/‬ת השטחים‪ .‬מאז שנת ‪ 0229‬נוספו בישראל כ‪02,222-‬‬
‫ילדים חסרי אזרחות (גידול של ‪.)6.9%‬‬
‫‪ .14‬במרץ ‪ 2214‬שהו בישראל ‪ ,18139‬ילדים בלא כל מעמד חוקי כלשהו‪ 8‬רובם (‪ )93.,%‬במעמד של‬
‫"תיירים" שתוקף האשרה שלהם פג‪ .‬מספר זה כולל ילדי עולים שמעמדם לא הוסדר‪ ,‬ילדי‬
‫עובדים זרים‪ ,‬ילדים שהגיעו מחו"ל בגפם‪ ,‬ילדי מבקשי מקלט ועוד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים עולים (פרק ‪)2‬‬
‫‪ .17‬ילדי עולים‪ ,‬כלומר ילדים שנולדו בחו"ל ועלו ארצה או ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו‬
‫לישראל מאז ‪ ,0992‬מנו כ‪ 2938222 -‬בסוף שנת ‪ ,0208‬והיוו ‪ 3.2%‬מכלל אוכלוסיית הילדים‬
‫בישראל (לעומת ‪ 00.1%‬בשנת ‪.)0222‬‬
‫‪ .1,‬בשנת ‪ 2219‬עלו לישראל ‪ 48,77‬ילדים‪ .‬מספר הילדים העולים היה גדול ב‪ 1.2%-‬מזה‬
‫שבשנת ‪ ,)48911( 2212‬עם זאת‪ ,‬קיימת מגמת ירידה קבועה במספרם של הילדים העולים‬
‫המגיעים מדי שנה לארץ‪( .‬מ‪ 13,210-‬בשנת ‪ 0992‬ל‪ 01,026-‬ב‪ 0222-‬ל‪ 48,77-‬בשנת ‪.)2219‬‬
‫‪ .19‬בדצמבר ‪ 0208‬חיו בישראל ‪ ,98211‬ילדים עולים‪ ,‬שנולדו בחו"ל ועלו ארצה (זאת מתוך יותר‬
‫מ‪ 822,222-‬שהגיעו ארצה מאז שנת ‪ ,)0992‬זאת לעומת ‪ 60,009‬ילדים עולים בדצמבר ‪.0200‬‬
‫כ‪ 97.2%-‬מכלל הילדים העולים שחיו בישראל ב‪ 0208-‬היו יוצאי בריה"מ לשעבר‪ ,‬וכ‪-‬‬
‫‪ 22.2%‬מהם היו ילדים יוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫‪ .1,‬חלקם של הילדים הצעירים בגילאי ‪ 2-9‬בכלל הילדים העולים שעלו ארצה בשנים ‪0200-0208‬‬
‫היה כשני שלישים‪.‬‬
‫‪ .13‬בשנת ‪ 2219‬קטן במעט מספר הילדים העולים שהגיעו ארצה לעומת שנת ‪48,77( 2212‬‬
‫לעומת ‪ 48911‬בהתאמה)‪ .‬בלטו בהם קבוצת הילדים שעלתה מבריה"מ לשעבר (‪8)2,.,%‬‬
‫יוצאי אתיופיה (‪ )14.2%‬וכן קבוצת הילדים שעלתה מארה"ב וקנדה (‪.)1,.1%‬‬
‫‪ .22‬ב‪ 79.2% 0208-‬מילדי העולים היו ילדים יחידים במשפחה או כאלה שיש להם אח‪/‬ות‬
‫אחד‪/‬אחת בלבד‪.‬‬
‫‪ .21‬בדצמבר ‪ 0208‬היה אחוז גבוה של ילדי עולים (מעל ‪ 01%‬מכלל ילדי היישוב) ביישובים‬
‫הבאים‪ :‬בני עי"ש (‪ 8)94.,%‬אריאל (‪ 8)92.2%‬נצרת עילית (‪ 8)23.7%‬קריית ים (‪ 8)29.2%‬בת‬
‫ים (‪ 8)2,.4%‬אפרתה (‪ 8)2,.1%‬כרמיאל (‪ 8)27.7%‬אור עקיבא (‪ 8)2,.1%‬שדרות (‪.)29.,%‬‬
‫לעומת זאת ביישובים הבאים בולט חלקם הקטן של ילדי עולים (‪ 8.2%‬ומטה)‪ :‬עומר‬
‫(‪ 8)1.,%‬רמת השרון (‪ 8)1.3%‬שוהם (‪ ,)1.3%‬מעלה עירון (‪ 8)2.9%‬רמת ישי (‪ 8)2.9%‬אבן‬
‫יהודה (‪ 8)2.4%‬בנימינה‪-‬גבעת עדה (‪ 8)2.9%‬רכסים (‪ 8)9.1%‬כפר ורדים (‪ 8)2.9%‬אורנית‬
‫(‪ 8)2.3%‬בית דגן (‪.)2.3%‬‬
‫‪ .22‬בשנים ‪ 2212-2214‬ל‪ ,87,4-‬ילדים שונה המעמד מתייר לעולה חדש‪ .‬רובם ילידי אתיופיה‬
‫ובמקום השני בריה"מ לשעבר‪.‬‬
‫‪ .29‬בשנים ‪ 2212-2214‬רבע מאוכלוסיית העולים שמעמדם שונה מתייר לעולה חדש היו ילדים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫מבקשי מקלט (פרק ‪)2‬‬
‫‪ .24‬בשנת ‪ 0208‬היו ‪ 98,12‬מילדי העובדים הזרים וילדי מבקשי מקלט היו מבוטחים בביטוח‬
‫בריאות באמצעות קופת חולים מאוחדת (בהשוואה ל‪ 18121-‬ב‪.)2224-‬‬
‫‪ .27‬ביולי ‪ 0203‬טופלו ‪ 18274‬תינוקות ופעוטות עד גיל ‪ 1‬של עובדים זרים (לעומת ‪ 92,‬ילדים בשנת‬
‫‪ 0221‬ו‪ 18412-‬ב‪ )0208 -‬בתחנות לבריאות המשפחה (טיפות חלב) בתל אביב–יפו‪.‬‬
‫‪ .2,‬בשנים ‪ 0208-0203‬נכנסו לישראל ממצרים ‪ 9‬ילדים מסתננים לעומת ‪ 497‬ב‪.2212-‬‬
‫‪ .29‬בשנת ‪ 489,4 2219‬תינוקות ופעוטות של מסתננים ומבקשי מקלט טופלו בתחנה לבריאות‬
‫המשפחה (טיפת חלב) לעומת ‪ ,79‬ב‪ 8,163 .2212-‬בתל אביב‪ 800 ,‬בבאר שבע‪031 ,‬‬
‫באשקלון‪ 020 ,‬במחוז מרכז ו‪ 33-‬בחיפה‪ .‬רבע מהם תינוקות עד גיל שנה‪.‬‬
‫‪ .2,‬בשנת הלימודים תשע"ג למדו במערכת החינוך בתל אביב‪-‬יפו‪ 8‬ירושלים‪ 8‬חיפה‪ 8‬אילת‪ 8‬ערד‪8‬‬
‫אשדוד ובפנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער ‪ 929‬ילדים מבקשי מקלט‪8‬‬
‫זאת במסגרות לגיל הרך‪ ,‬בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים ועל יסודיים‪( .‬השנה לא נתקבלו‬
‫נתונים על תלמידים במתקני השב"ס‪ .‬בשל קושי באיסוף הנתונים הסך הכל אינו מעיד על‬
‫כלל הילדים מבקשי המקלט בישראל או על כלל התלמידים מבקשי המקלט הלומדים‬
‫במערכת החינוך בארץ)‪.‬‬
‫‪ .23‬מרבית הילדים מבקשי המקלט שלמדו במערכת החינוך בתשע"ד היו בעיר תל אביב‪-‬יפו‪8‬‬
‫‪ 12%‬למדו בפנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער (‪ 9,‬תלמידים)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫תנאי גדילה של ילדים (פרק ‪)3‬‬
‫‪ .92‬בשנת ‪ 2219‬חיו בישראל מעל מליון משפחות עם ילדים (‪ )1823,89,,‬כשליש מהם היו‬
‫משפחות עם ילד אחד‪ 8‬שליש נוסף היו משפחות עם שני ילדים‪.‬‬
‫‪ .91‬בין השנים ‪ 13,2‬ל‪ 2219-‬גדל ביותר מפי שניים מספרן של המשפחות שבהן ילד אחד‪.‬‬
‫‪ .92‬מספר הילדים הממוצע במשפחה יציב מאז ‪.)2.4( 2227‬‬
‫‪ .99‬מאז שנת ‪ 2222‬עמד בסימן ירידה חלקן היחסי של משפחות עם ילד אחד‪ 8‬ובמקביל גדל‬
‫חלקן היחסי של משפחות בנות שלושה ילדים ויותר‪.‬‬
‫‪ .94‬לרוב המשפחות בישראל (‪ ),2.9%‬יש עד שלושה ילדים‪ .‬ל‪ 19.9%-‬מהמשפחות יש ארבעה‬
‫ילדים ויותר‪.‬‬
‫‪ .97‬בין השנים ‪ 13,2‬ל‪ 2222-‬קטן חלקן של המשפחות מרובות הילדים בהן ‪ 3‬ילדים ויותר‪,‬‬
‫מ‪ 02.9%-‬ל‪ .06.8%-‬בין ‪ 2222‬ועד לשנת ‪ 2219‬אחוז זה גדל במקצת (ל‪.)19.9%-‬‬
‫‪ .9,‬בשנת ‪ 2219‬היו בישראל ‪ 132812,‬משפחות מרובות ילדים (‪ +4‬ילדים)‪ .‬מאז שנת ‪ 82222‬אז‬
‫עמד מספרם על ‪ - 1728933‬גדל מספרן ב‪.2,.4% -‬‬
‫‪ .99‬בשנת ‪ 2219‬חיו בישראל ‪ 49872,‬משפחות עם שישה ילדים ויותר‪ .‬בין השנים ‪ 0992‬ל‪80208 -‬‬
‫ירד אחוז משפחות אלה מקרב כלל המשפחות עם ילדים מ‪ ,.3%-‬ל‪ 4.9%% -‬מכלל‬
‫המשפחות בישראל‪.‬‬
‫‪ .9,‬בשנת ‪ ,.7% 2219‬מכלל הילדים בישראל חיו במשפחות חד‪-‬הוריות‪ 8‬לעומת ‪ ,.,%‬בשנת‬
‫‪ .1337‬בשנת ‪ 0208‬נמשך הגידול במספר הילדים החיים במשפחות חד‪-‬הוריות שנצפה בשנים‬
‫האחרונות‪:‬‬
‫ב‪ 1337-‬חיו בישראל כ‪ 1928222-‬ילדים במשפחות חד‪-‬הוריות‪,‬‬
‫ב‪ 2222-‬חיו בישראל כ‪ 1918222-‬ילדים במשפחות חד‪-‬הוריות‪,‬‬
‫ב‪ 2227-‬חיו בישראל כ‪ 13,8222-‬ילדים במשפחות חד‪-‬הוריות‪,‬‬
‫ב‪ 2212-‬חיו בישראל כ‪ 2178499-‬ילדים במשפחות חד הוריות‪.‬‬
‫ב‪ 2219-‬חיו בישראל כ‪ 22,8,29-‬ילדים במשפחות חד הוריות‪.‬‬
‫‪ .93‬מאז שנת ‪ 0222‬ועד לשנת ‪ 0208‬חלה עלייה ניכרת (כמעט הכפלה!) במספר הילדים החיים‬
‫במשפחות חד‪-‬הוריות שבראשן עומד‪/‬ת רווק‪/‬ה‪ :‬מ‪ 298932-‬ב‪ 2222-‬ל‪ 4,8323 -‬בשנת ‪.2219‬‬
‫גם מספר הילדים החיים במשפחות חד הוריות שבראשן עומד‪/‬ת גרוש‪/‬ה עלה‪ :‬מ‪11,8,,2-‬‬
‫בשנת ‪ 2222‬ל‪ 177891, -‬ב‪.2219 -‬‬
‫‪ .42‬אחוז הילדים במשפחות חד‪-‬הוריות מכלל משפחות העולים גדול פי שניים ויותר מהאחוז‬
‫המקביל במשפחות הוותיקות ( ‪ 01.3%‬לעומת ‪ 02.3%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ .41‬הילדים החיים במשפחות חד‪-‬הוריות מרוכזים בעיקר באזור הצפון‪ ,‬אך גם ביישובים‬
‫אחרים מהמרכז והדרום‪ .‬היישובים בהם קיים ריכוז גדול של משפחות כאלה ביחס‬
‫‪5‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫לשיעור הארצי (‪ )3.1%‬הם‪ :‬אילת (‪ 8)22.7%‬קריית ים (‪ 8)22.4%‬נצרת עילית (‪ 8)13.3%‬בת‬
‫ים (‪ 8)1,.,%‬טירת כרמל (‪ 8)1,.7%‬עפולה (‪ 8)19.7%‬קריית ביאליק (‪ 8)19.9%‬תל אביב‪-‬‬
‫יפו (‪ 8)19.2%‬קריית מוצקין (‪ 8)1,.3%‬אור עקיבא (‪ 8)1,.1%‬גבעתיים (‪ 8)1,.2%‬חדרה‬
‫(‪ 8)17.3%‬קריית שמונה (‪ 8)17.3%‬אשקלון (‪ 8)17.9%‬פרדס חנה‪ -‬כרכור (‪ 8)17.7%‬שדרות‬
‫(‪ 8)17.4%‬שלומי (‪ 8)17.2%‬דימונה (‪ 8)17.1%‬קריית אתא (‪ 8)14.3%‬רמת גן (‪)14.3%‬‬
‫וחיפה (‪.)14.,%‬‬
‫‪ .42‬במהלך ‪ 0208‬התגרשו הוריהם של ‪ 28,9,‬ילדים מוסלמים ודרוזים‪ .‬מדובר בגידול של פי‬
‫ארבעה במספרם מאז שנת ‪.)663( 0222‬‬
‫‪ .49‬בשנת ‪ 0208‬הוגשו לבתי המשפט ‪ 7899,‬המלצות למשמורת הורים על ידי עובדים סוציאליים‬
‫לסדרי דין‪ 92.,% .‬מההמלצות היו למשמורת האם בהשוואה ל‪ 93.2%-‬בשנת ‪14.,% 82227‬‬
‫למשמורת האב בהשוואה ל‪ 19.1%-‬בשנת ‪ 82227‬ו‪ 14.,%-‬מההמלצות למשמורת משותפת‬
‫בהשוואה ל‪ 9.9%-‬בשנת ‪.2227‬‬
‫‪ .44‬בין השנים ‪ 1337‬ל‪ 2222-‬גדל מספר הילדים במשפחות המקבלות דמי מזונות מן המוסד‬
‫לביטוח לאומי ב‪ ,92%-‬מ‪ 998147-‬ב‪ 1337-‬ל‪ 4,8194-‬ב‪ .2222-‬אך בין ‪ 2222‬ל‪ 2219-‬קטן‬
‫מספר הילדים במשפחות אלה ב‪ 94817, ( 23.2% -‬בשנת ‪ )2219‬בשל החמרת הקריטריונים‬
‫לקבלת דמי מזונות‪.‬‬
‫‪ .47‬בשנת ‪ 9182,9 2219‬ילדים יתומים חיו במשפחות המקבלות גמלאות שונות מן המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ .‬רובן (‪ )33.0%‬קיבלו קצבת שארים‪.‬‬
‫‪ .4,‬בשנת ‪ 2219‬קיבלו ‪ 173‬ילדים גמלה עקב פטירת הורה כתוצאה ממעשה אלימות של בן‪/‬בת‬
‫הזוג‪.‬‬
‫‪ .49‬בדצמבר ‪ 9,, ,2219‬ילדים יתומים עקב פעולות איבה קיבלו תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי‬
‫שליש מהם היו בגיל ‪.01-00‬‬
‫‪ .4,‬בשנת ‪ 722 ,2219‬ילדים היו יתומי חללי צה"ל‪ 8‬מדובר בירידה קלה בהשוואה ל‪ 2212-‬בה ‪7,2‬‬
‫ילדים היו יתומי צה"ל‪ 8‬או בהשוואה לשנת ‪ 2227‬בה ‪ 34,‬ילדים היו חללי צה"ל‪ .‬כמו כן‪8‬‬
‫מדובר בירידה חדה בהשוואה לשנת ‪ 1331‬אז ‪ 18939‬ילדים היו יתומי חללי צה"ל‪.‬‬
‫‪ .43‬בשנת ‪ 0208‬נמסרו ‪ 122‬ילדים לאימוץ בישראל‪ .‬זאת לאחר מגמת ירידה מתמשכת שהיתה‬
‫מאז ‪ 0991‬ועד ‪( .0200‬מתוכם ‪ 19‬תינוקות בגילאי ‪.)2-0‬‬
‫‪ .72‬מאז ‪ 2229‬ועד ל‪ 2219-‬חלה ירידה חדה במספר הילדים שאומצו באימוץ בין‪-‬ארצי רשמי‬
‫מ‪ 221-‬ל‪.,3 -‬‬
‫‪ .71‬בשנים ‪ 133,-2219‬הגיעו לישראל באימוץ בין‪-‬ארצי רשמי ‪ 0,080‬ילדים‪ )0,968( 00.0% ,‬מהם‬
‫מאוקראינה ורוסיה‪.‬‬
‫‪ .72‬מספר הילדים שנולדו לאם פונדקאית נמצא במגמת עליה מתמדת ובשנת ‪ 0208‬הגיע ל‪.92-‬‬
‫בסך הכול בין השנים ‪ 133,‬ל‪ 2219-‬היו ‪ ,17‬פניות לוועדה לענייני פונדקאות ונולדו ‪719‬‬
‫תינוקות ב‪ 42,-‬לידות‪ .‬מהן‪ 129 8‬לידות תאומים ו‪ 2-‬לידות של שלישיות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .79‬בשנת ‪ 0200‬נישאו ‪ 48144‬קטינים וקטינות‪ 8‬מהם ‪ 71,‬בנים ו‪ 98,2,-‬בנות עד גיל ‪ .1,‬מתוך‬
‫הבנות ‪ 9,,‬עד גיל ‪ 18299 81,‬עד גיל ‪ 19‬ו‪ 98,2, -‬עד גיל ‪ .1,‬מספר הקטינות המוסלמיות‬
‫שנישאו (‪ )28417‬היה גדול ביותר מפי שניים ממספר הקטינות היהודיות שנישאו (‪.)182,7‬‬
‫כשמדובר בגילאי ‪ 06-00‬הפער בין יהודיות למוסלמיות גדול כמעט פי שש (‪ 036‬לעומת ‪0,060‬‬
‫בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ .74‬בשנת ‪ 0208‬היו ‪ 1819,‬לידות של קטינות עד גיל ‪ 1, :03‬עד גיל ‪ ,9 817‬בגיל ‪ 2,, 81,‬בגיל ‪819‬‬
‫ו‪ 038 -‬בגיל ‪ .03‬בשנים ‪ 0223-0208‬קטן ב‪ 09.3%-‬מספרן של לידות החי בקרב קטינות בכל‬
‫הדתות‪.‬‬
‫‪ .77‬כרבע מהלידות של קטינות בישראל בשנת ‪ 2219‬היו של יהודיות‪ .‬וכשלושה רבעים מהלידות‬
‫היו של קטינות ערביות‪.‬‬
‫‪ .7,‬ככלל‪ 8‬אחוז הבנים ילידי כל השנים שמתגייסים גבוה מאחוז הבנות המתגייסות‪ .‬מאז ‪2212‬‬
‫אחוז המתגייסים והמתגייסות יציב למדי (‪ 01.8%-06.8%‬אצל הבנים ו‪ 16.6%-13.3%-‬אצל‬
‫הבנות)‪ .‬מאז ‪ 0900‬הולך וגדל אחוז תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה‪ ,‬ואחוז הנשים הפטורות‬
‫מגיוס מטעמי דת ונישואין‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים החיים מחוץ למשפחתם (פרק ‪)4‬‬
‫בשנת הלימודים תשע"ב שהו בפנימיות שונות כ‪ 7,8,22-‬ילדים‪ .‬על כל אלף ילדים עד גיל ‪81,‬‬
‫‪.79‬‬
‫‪ 22.2‬שהו במסגרת חוץ ביתית‪ .‬שיעורם של בני קבוצת הגיל ‪ 12-1,‬היה הבולט ביותר (‪74.7‬‬
‫לאלף)‪ .‬רובם שהו מבחירה בפנימיות חינוכיות של משרד החינוך‪.‬‬
‫בתשע"ד הושמו בידי משרד הרווחה ‪ ,8319‬ילדים בפנימיות לילדים בסיכון על רקע מצוקות‬
‫‪.7,‬‬
‫שונות‪ .‬מדובר בירידה של כ‪ 3%-‬בהשוואה לשנת ‪ 2229‬בה סודרו ‪ 98,92‬ילדים וירידה של‬
‫כ‪ 2,%-‬בהשוואה לשנת ‪( 1337‬בה סודרו ‪ 38977‬ילדים)‪ .‬חלק מהירידה יכול להיות מוסבר בקיצוץ‬
‫מכסות לסידור ילדים בפנימיות וחלק מהווה השלכה של מדיניות חדשה של משרד הרווחה לשלב‬
‫ילדים בסיכון בקהילה כתחליף לסידור חוץ ביתי‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תשע"ד (‪ )2219/14‬הוריהם של ‪ 7,.2%‬מהחניכים שהושמו בפנימיות‬
‫‪.73‬‬
‫לילדים בסיכון היו גרושים או פרודים‪.‬‬
‫‪.,2‬‬
‫יותר משני שלישים מהמושמים בפנימיות לילדים בסיכון היו ילידי ישראל‪ .‬אחוז ילידי חו"ל‬
‫(‪ )92%‬שבהם נציגות בולטת לילידי חבר העמים (‪ 8)1,.2%‬שהושמו בפנימיות אלו גדול פי‬
‫שלושה ויותר מחלקם בכלל הילדים בישראל (‪.)3.2%‬‬
‫‪ 98222‬ילדים‪ 8‬שהם כשליש מן הילדים שהושמו על ידי משרד הרווחה בפנימיות לילדים‬
‫‪.,1‬‬
‫בסיכון (שיקומיות‪ 8‬טיפוליות ופוסט אשפוזיות) בשנת הלימודים תשע''ד‪ 8‬הושמו בצו בית‬
‫המשפט על פי חוק הנוער טיפול והשגחה‪ .‬מהם ‪ 0.8%‬ילדים עד גיל ‪ 86.3% ,1‬ילדים בגיל ‪6-00‬‬
‫ו‪ 60.3% -‬ילדים בגילאי ‪.08-03‬‬
‫‪.,2‬‬
‫מספר הילדים שהוצאו מביתם בתוקף צו בית משפט מהווים כ‪ 2.,%-‬בלבד מכלל הילדים‬
‫שהוגדרו בידי משרד הרווחה כילדים בסיכון‪.‬‬
‫בולט חלקם של הילדים ששהו בפנימיות לילדים בסיכון בשנת הלימודים תשע"ד שלפחות‬
‫‪.,9‬‬
‫הורה אחד שלהם מובטל (‪.)30.3%‬‬
‫‪.,4‬‬
‫‪ 282,3‬ילדים הושמו במשפחות אומנה ב‪ 2219-‬על ידי השירות לילד ולנוער של משרד הרווחה‪,‬‬
‫‪ 33.2%‬מהם היו בני ‪ 1-00‬ו‪ 81.2% -‬בגילאי ‪ .08-00‬מרביתם באומנה רגילה (‪ )31.8%‬והשאר‬
‫באומנה טיפולית (‪ )00.6%‬ובאומנת חירום (‪.)0.0%‬‬
‫‪.,7‬‬
‫בשנת ‪ 48721 82219‬חניכים שהו בפנימיות צבאיות‪.‬‬
‫‪.,,‬‬
‫בשנת ‪ 2219‬שהו ‪ 0,293‬ילדים באשפוז כללי של למעלה מ‪ 00-‬יום‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים וחינוך (פרק ‪)5‬‬
‫‪ .,9‬בשנת תשע''ד (‪ )0208/03‬למדו ‪ 281,28224‬ילדים במערכת החינוך‪ 8‬מהם ‪)01.3%( 0,638,032‬‬
‫במגזר היהודי ו‪ )80.0%( 186,903-‬במגזר הערבי‪ .‬זאת לעומת שנת הלימודים תש"ם‬
‫(‪ )0909/32‬אז למדו ‪ 182228,9,‬ילדים במערכת החינוך מהם ‪ 0,208,302‬במגזר היהודי‬
‫(‪ )31.0%‬ו‪ 361,206-‬במגזר הערבי (‪.)03.3%‬‬
‫‪ .,,‬ב‪ 94-‬השנים שבין תש"מ לתשע"ד בחינוך הערבי חל גידול של כ‪ 229.2%-‬במספר הילדים‬
‫הערבים הלומדים במערכת החינוך ‪ :‬בגני ילדים (‪ )791.,%‬בחינוך היסודי (‪)124.9%‬‬
‫בחט"ב (‪ )4,,.2%‬ובחטיבה העליונה (‪.)91,.,%‬‬
‫‪ .,3‬מאז תש"ם (‪ )0909/32‬ועד תשע"ד הלך וקטן אחוז התלמידים הלומדים בחינוך היסודי‬
‫ובחטיבה העליונה של החינוך הממלכתי העברי‪( .‬מ‪ 03.0%-‬ל‪ 10.0%-‬ומ‪ 08.3%-‬ל‪13.9%-‬‬
‫בהתאמה)‪ .‬אחוז הלומדים בחטיבה העליונה בחינוך החרדי‪ 8‬הלך וגדל‪.‬‬
‫‪ .92‬בהשוואת שיעורי הלמידה של ילדים בגיל הרך בתשע"ג (‪ )0200/08‬במגזר הערבי לבין אלו‬
‫שבמגזר היהודי אנו למדים כי עם הירידה בגיל‪ 8‬גדל הפער בשיעורי הלמידה בין המגזרים‪:‬‬
‫גיל‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫שיעור* הלומדים‬
‫במגזר הערבי‬
‫במגזר היהודי‬
‫‪00.8‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪023.9‬‬
‫‪99.2‬‬
‫‪020.3‬‬
‫‪020.0‬‬
‫‪022.8‬‬
‫* האחוזים עולים על ‪ 022%‬משום שכלולים בחישוב ילדים ללא אזרחות ישראלית הנמצאים ברישומי משרד החינוך‪,‬‬
‫אך אינם מופיעים ברישומי משרד הפנים‪.‬‬
‫‪ .91‬בגיל בית ספר יסודי שיעורי הלמידה במגזר היהודי והערבי בתשע"ג (‪ )2212/19‬דומים‪.‬‬
‫אולם הפער בין שיעורי הלמידה במגזרים השונים הולך וגדל עם העלייה בגיל‪ 8‬החל מגיל‬
‫‪ 817‬ומגיע לשיאו בקבוצת הגיל הגבוהה יותר (‪.)1,-19‬‬
‫גיל‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪02‬‬
‫‪00‬‬
‫‪08‬‬
‫‪03‬‬
‫‪01‬‬
‫‪06‬‬
‫‪00‬‬
‫שיעור הלומדים‬
‫במגזר הערבי‬
‫במגזר היהודי‬
‫‪99.8‬‬
‫‪90.3‬‬
‫‪93.0‬‬
‫‪93.2‬‬
‫‪99.3‬‬
‫‪93.3‬‬
‫‪99.2‬‬
‫‪93.6‬‬
‫‪99.9‬‬
‫‪96.6‬‬
‫‪90.9‬‬
‫‪99.0‬‬
‫‪96.6‬‬
‫‪99.1‬‬
‫‪90.9‬‬
‫‪93.9‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪90.0‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪90.9‬‬
‫‪9‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .92‬בתשע"ד למדו ביישובים הבאים מספר התלמידים הגדול ביותר בארץ‪ :‬ירושלים ‪ ,000,060‬תל‬
‫אביב‪-‬יפו ‪ ,66,003‬בני ברק ‪ 813,026‬אשדוד ‪ ,11,920‬פתח תקוה ‪ ,12,212‬חיפה ‪ ,30,612‬ראשון לציון‬
‫‪ ,36,090‬נתניה ‪ ,30,0369‬באר שבע ‪ ,32,009‬חולון ‪ ,86,029‬בית שמש ‪ ,88,939‬רחובות ‪,03,028‬‬
‫מודיעין‪ -‬מכבים‪ -‬רעות ‪.00,080‬‬
‫‪ .99‬בתשע"ג למדו ‪ 4,8243‬תלמידים במוסדות "פטור" בחינוך היסודי‪ ,‬לעומת ‪ 97877,‬תלמידים‬
‫בתשס"א‪ .‬מדובר במוסדות עצמאיים‪ ,‬לרוב בזרם החרדי‪ ,‬שהם בתי ספר הפטורים ממילוי‬
‫התנאים של משרד החינוך‪.‬‬
‫בין היישובים שבלטו באחוז הגבוה של תלמידי פטור מכלל תלמידי הפטור בישראל‪8‬‬
‫בהשוואה לאחוז הארצי העומד על ‪ 9.1%‬היו‪ :‬מודיעין עילית (‪ 8)4,.2%‬רכסים (‪8)44.7%‬‬
‫קריית יערים (‪ 8)93.3%‬בני ברק (‪ 8)9,.2%‬ירוחם (‪ 8)29.7‬בית שמש (‪ 8)22.4‬ירושלים‬
‫(‪ 8)21.,‬אלעד (‪ 8)22.,‬גבעת זאב (‪ 8)22.7‬מ‪.‬א‪ .‬עמק לוד (‪ 8)1,.1‬ביתר עילית (‪ 8)1,.9‬עמנואל‬
‫(‪ 8)12.3‬ובית אל (‪.)12.7‬‬
‫‪ .94‬בשנת תשע"ג (‪ 148,,3 )0200/08‬תלמידים בכיתות ט'‪-‬יב' למדו בבתי ספר תעשייתיים‬
‫שבפיקוח משרד התמ"ת‪ .‬רובם המכריע בנים ויהודים‪ ,.,% .‬מהם ילדים עולים‪ .‬אחוז‬
‫התלמידים הערבים מכלל התלמידים בבתי ספר אלה גדל מ‪ 00.3%-‬בתש"ס (‪ )0999/0222‬ל‪-‬‬
‫‪ 30.0%‬בתשע"ג‪.‬‬
‫‪ .94‬בתשע"ג תלמידים בכיתות ה'‪-‬ו' דיווחו יותר מתלמידים בכיתות ז'‪-‬ט' על מוטיבציה גבוהה‬
‫ללמוד‪ .‬חשיבות הלימודים לתלמיד והעזרה הצפויה לו מהם בעתיד הם גורמי המוטיבציה החזקים‬
‫ביותר בכל הכיתות‪.‬‬
‫‪ .97‬בתשע"ג קרוב ל‪ 42.2%-‬מכלל התלמידים בכיתות ה'‪-‬ט' הסתייעו בשיעורים פרטיים לפחות‬
‫באחד ממקצועות המיצ"ב‪ .‬המקצועות הנפוצים ביותר שבהם תלמידים מסתייעים‬
‫בשיעורים פרטיים הם מתמטיקה (‪ )01.2%‬ואנגלית‪:‬‬
‫כיתה‬
‫סך הכול‬
‫מתמטיקה‬
‫אנגלית‬
‫לשון הבעה‬
‫ועברית‬
‫מדע‬
‫וטכנולוגיה‬
‫סך הכל‬
‫ה'‪-‬ו'‬
‫ז'‪-‬ט'‬
‫‪83.2%‬‬
‫‪88.2%‬‬
‫‪30.2%‬‬
‫‪01.2%‬‬
‫‪09.2%‬‬
‫‪09.2%‬‬
‫‪03.2%‬‬
‫‪00.2%‬‬
‫‪06.2%‬‬
‫‪00.2%‬‬
‫‪00.2%‬‬
‫‪02.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪ .9,‬בין תשס"ט לתשע"ג חלה ירידה באחוז התלמידים שנפגעו מאלימות קשה‪ 8‬אלימות מתונה‬
‫ואלימות מילולית חברתית‪.‬‬
‫‪ .99‬בתשע"ג אחוז התלמידים במגזרים היהודי והערבי שדיווחו על היפגעות מאלימות בחודש‬
‫האחרון עמד בסימן ירידה עם העלייה בכיתה‪ 8‬הן כשמדובר באלימות קשה והן כשמדובר‬
‫באלימות מתונה‪ 8‬מילולית או חברתית‪ 8‬אך לא כשמדובר באלימות תוך שימוש באמצעי‬
‫תקשורת דיגיטלית‪ 8‬או בחבורות אלימות ומעשי בריונות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .9,‬ככלל‪ 8‬תלמידים ערבים מדווחים הרבה יותר על אלימות בין תלמידים‪ .‬כך למשל אחוז‬
‫התלמידים הערבים המדווחים על כך שנפגעו מאלימות קשה גדול פי שניים מהאחוז‬
‫המקביל בקרב היהודים‪.‬‬
‫‪ ,%-12% .93‬מהתלמידים בכיתות ד'‪-‬יא' דיווחו בתשע"ג שנפגעו מאלימות תוך שימוש‬
‫באמצעי תקשורת דיגיטליים‪.‬‬
‫‪ .,2‬מאז תשס"ט ועד לתשע"ג נרשמה ירידה באחוז התלמידים שנפגעו מינית בבתי ספר‪.‬‬
‫‪ .,1‬אחוז התלמידים המדווחים על אלימות מינית נמוך בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי עברית‬
‫יותר מאשר בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי ערבית‪ .‬כך בכל שלבי החינוך‪.‬‬
‫‪ .,2‬בתשע"ג ‪ 17%-1,%‬מבין תלמידי ז'‪-‬יא' דיווחו כי הוטרדו מינית או נפגעו מינית מצד‬
‫תלמידים (ירידה לעומת ‪ 1,%-22%‬בתשס"ט)‪ 7%-,% .‬דיווחו על כך שתלמידים נגעו או‬
‫ניסו לגעת הם או לצבוט אותם במקומות פרטיים בגוף בלי שהסכימו‪ 9% 8‬מקרב‬
‫התלמידים בכיתות ז'‪-‬יא' דיווחו על כך שתלמידים ניסו לנשק אותם בניגוד לרצונם או‬
‫ניסו לגעת בהם בצורה מינית בניגוד לרצונם‪ .‬ו‪ 4%-‬דיווחו על כך שתלמידים ניסו להוריד‬
‫להם חלק מהבגדים בלי הסכמתם‪.‬‬
‫‪ .,9‬מאז תשס"ט ועד לתשע"ג נצפתה ירידה במדד אלימות התלמידים כלפי צוות בית הספר‪.‬‬
‫‪ .,4‬אחוז התלמידים המדווחים על אלימות כלפי צוות בית הספר גבוה בקרב תלמידים מבתי ספר‬
‫דוברי ערבית יותר מאשר בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי עברית‪ .‬כך בכל שלבי החינוך‪.‬‬
‫‪ .,7‬עם עליית הגיל אלימות תלמידים כלפי צוות בית הספר מדווחת כגדולה יותר‪.‬‬
‫‪ .,,‬מאז תשס"ט ועד לתשע"ג ירד אחוז המדווחים על אלימות צוות בית הספר כלפי תלמידים‪.‬‬
‫‪ 11% .,9‬מתלמידי ז'‪-‬ט' דיווחו בתשע"ג על כך נפגעו מאלימות מצד צוות בית הספר‪ .‬אחוז‬
‫התלמידים הערבים שמדווחים על אלימות מסוג זה גדול פי ‪ 2‬עד פי ‪ 9‬ויותר‪ 8‬מזה שבקרב‬
‫יהודים‪.‬‬
‫‪ .,,‬בתשע"ג ‪ 14%-21%‬מהתלמידים בכיתות ה'‪-‬יא' מדווחים על כך שמישהו מהמורים לעג לו‪8‬‬
‫העליב אותו או השפילו אותו במילים בחודש האחרון‪ .‬אחוז זה נמצא במגמת ירידה קלה‬
‫עם השנים‪.‬‬
‫‪ 19% .,3‬מתלמידי כיתות ד'‪-‬ו'‪ 3% 8‬מתלמידי ז'‪-‬ט' ו‪ 9%-‬מתלמידי כיתות י'‪-‬יא' דיווחו‬
‫בתשע"ג כי נפגעו מאלימות מילולית (לעג‪/‬העלבה‪/‬השפלה במילים) בזמן ההסעה הבית‬
‫ספרית‪.‬‬
‫‪ 9% .32‬מתלמידי כיתות ד'‪-‬ו'‪ 7% 8‬מתלמידי ז'‪-‬ט' ו‪ 4%-‬מתלמידי כיתות י'‪-‬יא' דיווחו בתשע"ג‬
‫כי נפגעו מאלימות פיזית (בעיטה‪/‬אגרוף) בזמן ההסעה הבית ספרית‪.‬‬
‫‪ 9% .31‬מתלמידי כיתות ד'‪-‬יא' דיווחו בתשע"ג שהם נמנעים מלהגיע לבית הספר מחשש‬
‫לפגיעה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .32‬עם הירידה בשכבת הגיל תחושת המוגנות של תלמידים בבית הספר פוחתת‪14% :‬‬
‫מהתלמידים בכיתות י'‪-‬יא' חשים שהם לא מוגנים בבית ספרם לעומת ‪ 13%‬מתלמידי ז'‪-‬‬
‫ט' ו‪ 22%-‬מתלמידי ד'‪-‬ו'‪.‬‬
‫‪ .39‬לפחות כמחצית מהתלמידים בכיתות ז'‪-‬יא' חשים שבית הספר עושה די מאמצים למנוע אלימות‪.‬‬
‫בכיתות ה'‪-‬ו' תחושה זו חיובית בהרבה יותר (‪ .)09.2%‬כך בשני המגזרים‪.‬‬
‫‪ .34‬בין תשע"א לתשע"ג חלה ירידה באחוז התלמידים המדווחים על שתיית אלכוהול וזאת בכל‬
‫שכבות הגיל‪:‬‬
‫אחוז התלמידים ששתו בירה‪ 8‬בריזר או סמירנוף אייס אי פעם בחייהם ירד בכיתות ד'‪-‬ו' מ ‪22%‬‬
‫בתשע"א ל‪ 3%-‬בתשע"ג‪ 8‬בכיתות ז'‪-‬ט' ירד מ‪ 94%-‬בתשע"א ל‪ 22%-‬בתשע"ג ובכיתות‬
‫י'‪-‬יא' מ‪ 73%-‬בתשע"א ל‪ 49%-‬בתשע"ג‪.‬‬
‫אחוז התלמידים ששתו משקה חריף כגון ויסקי‪ 8‬קוניאק‪ 8‬עראק או וודקה אי פעם בחייהם ירד‬
‫בכיתות ד'‪-‬ו' מ ‪ 14%‬בתשע"א ל‪ ,%-‬בתשע"ג‪ 8‬בכיתות ז'‪-‬ט' ירד מ‪ 92%-‬בתשע"א ל‪1,%-‬‬
‫בתשע"ג ובכיתות י'‪-‬יא' מ‪ 77%-‬בתשע"א ל‪ 47%-‬בתשע"ג‪.‬‬
‫‪ .37‬בין תשע"א לתשע"ג חלה עליה באחוז התלמידים המשתמשים בסמים‪ .‬אחוז התלמידים‬
‫שעישנו אי פעם בחייהם מריחואנה‪ 8‬גראס או חשיש עלה‪ :‬בכיתות ז'‪-‬ט' מ‪ 2%-‬בתשע"א‬
‫ל‪ 4%-‬בתשע"ג ובכיתות י'‪-‬יא' מ‪ 7%-‬בתשע"א ל‪ ,%-‬בתשע"ג‪.‬‬
‫‪ .3,‬בשנת הלימודים תשע"ד טופלו ‪ 978212‬תלמידים על ידי קציני ביקור סדיר‪ 8‬אלה היוו ‪9.4%‬‬
‫מכלל התלמידים שלמדו באותה שנה במערכת החינוך‪ ,‬זאת בהשוואה ל‪)7,8233( 9.9%-‬‬
‫בתשס"ה‪.‬‬
‫‪ .39‬מספר התלמידים בטיפול קציני ביקור סדיר הולך וגדל עם הגיל ובכיתות י'‪ 8‬יא' ו‪-‬יב'‬
‫מספרם גבוה ביותר‪ .‬מסך התלמידים שהיו בטיפול קציני ביקור סדיר (מגן עד כיתה יב')‪,‬‬
‫תלמידי כתות י'‪ 8‬יא'‪ 8‬יב' היוו כ‪ .72.,% -‬מתוכם ‪ 23.,%%‬היו תלמידים במגזר הערבי‪.‬‬
‫‪ .3,‬בתשע"ד טופלו על ידי קצין ביקור סדיר ‪ 921‬ילדים בגני ילדים‪ 1,8322 8‬תלמידים בבתי ספר‬
‫יסודיים‪ 138,23 8‬תלמידים בחטיבות הביניים ו‪ 9,8222 -‬תלמידים בכיתות י'‪-‬יב'‪.‬‬
‫‪ .33‬בשנת הלימודים תשע"ג ובמעבר לתשע"ד נשרו (נשירה נטו‪-‬לא כולל תלמידים שעברו‬
‫ללמוד במסגרת חלופית) ממערכת החינוך ‪ 1.9%‬מתלמידי כיתות א'‪-‬יב' – ‪228123‬‬
‫תלמידים (נשרו ולא עברו למסגרת חלופית)‪.‬‬
‫‪ .122‬שיעורם לאלף של כלל הנושרים ממערכת החינוך בשנת תשע"ג ובמעבר לתשע"ד (לא כולל‬
‫כאלה שנשרו ועברו למסגרת חלופית) היה ‪ 00.6‬לאלף ואילו שיעורם של הנושרים מכיתות‬
‫ז'‪-‬יב' היה ‪ 09.3‬לאלף‪ .‬שיעור הנושרים בקרב תלמידי ז'‪-‬יב' בחינוך הערבי היה ‪ 91.2‬לאלף‬
‫לעומת ‪ 17.,‬לאלף בחינוך העברי‪.‬‬
‫‪ .121‬בולטים הפערים הגדולים באחוזי הנשירה (נשירה נטו ‪ -‬לא כולל תלמידים שעברו ללמוד‬
‫במוסדות חלופיים) בין תלמידים ביישובים השונים ביחס לסך הכל הארצי (‪ 12.,‬לאלף)‪.‬‬
‫האחוזים הגבוהים ביותר של נשירה היו ביישובים הערבים במיוחד הבדואים בנגב‬
‫וביישובים שבהם אחוז גבוה מהאוכלוסייה הם חרדים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .122‬ביישובים הבאים שיעורם לאלף של הנושרים‪ 8‬תלמידי כיתות א'‪-‬יב'‪ 8‬ממערכת החינוך‬
‫היה קטן בהרבה מהממוצע הארצי (‪ 12.,‬לאלף)‪ :‬מג'ד אל‪-‬כרום (‪ 4.3‬לאלף)‪ 8‬ערערה (‪4.,‬‬
‫לאלף)‪ 8‬ראש העין (‪ 4.,‬לאלף)‪ 8‬נס ציונה (‪ 4.7‬לאלף)‪ 8‬מזכרת בתיה (‪ 4.9‬לאלף)‪ 8‬מודיעין‪-‬‬
‫מכבים‪-‬רעות (‪ 4.2‬לאלף)‪ 8‬גבעת שמואל (‪ 9.,‬לאלף)‪ 8‬ג'ת (‪ 9.9‬לאלף)‪ 8‬סח'נין (‪ 9.4‬לאלף)‪8‬‬
‫טורעאן (‪ 9.9‬לאלף)‪ 8‬בית ג'ן (‪ 9.1‬לאלף)‪ 8‬שוהם (‪ 2.3‬לאלף)‪.‬‬
‫‪ .129‬לעומת זאת ביישובים הבאים שיעורם לאלף של הנושרים מכיתות א'‪-‬יב' היה גדול‬
‫מהממוצע הארצי (‪ 12.,‬לאלף)‪ :‬יפיע (‪ 49.9‬לאלף)‪ 8‬תל שבע (‪ 9,.2‬לאלף)‪ 8‬ירושלים (‪91.2‬‬
‫לאלף)‪ 8‬ביתר עילית (‪ 29.9‬לאלף)‪ 8‬צפת (‪ 24.2‬לאלף)‪ 8‬עכו (‪ 21.3‬לאלף)‪ 8‬אופקים (‪21.4‬‬
‫לאלף)‪ 8‬ג'סר א‪-‬זרקא (‪ 21.9‬לאלף)‪ 8‬ערד (‪ 22.9‬לאלף)‪.‬‬
‫‪ .124‬שיעורם לאלף של הנושרים נטו (נשרו ולא עברו למסגרת חלופית) הגדול ביותר של תלמידי‬
‫כיתות ז'‪-‬יב' ביחס לסך הכל הארצי בתשע"ג ובמעבר לשנת הלימודים תשע"ד (‪13.,‬‬
‫לאלף) היה ביישובים הבאים‪ :‬יפיע (‪ ,7.,‬לאלף)‪ 8‬תל שבע (‪ ,4.,‬לאלף)‪ 8‬כפר מנדא (‪,2.,‬‬
‫לאלף)‪ 8‬עכו (‪ 49.3‬לאלף)‪ 8‬ירושלים (‪ 49.2‬לאלף)‪ 8‬ג'סר א‪-‬זרקא (‪ 42.1‬לאלף)‪ 8‬נתיבות (‪41.9‬‬
‫לאלף)‪ 8‬רהט (‪ 93.,‬לאלף)‪ 8‬צפת (‪ 9,.,‬לאלף)‪ 8‬ביתר עילית (‪ 99.4‬לאלף)‪ 8‬בית שמש (‪99.9‬‬
‫לאלף)‪ 8‬מעלה עירון (‪ 91.3‬לאלף)‪ 8‬אלעד (‪ 91.,‬לאלף)‪ 8‬אופקים (‪ 23.3‬לאלף)‪ 8‬מג'אר (‪23.9‬‬
‫לאלף)‪.‬‬
‫‪ .127‬בין תשע"ג לתשע"ד היה אחוז הנושרים ברוטו בקרב התלמידים היהודים בכיתה ז' ‪82.9%‬‬
‫בכיתה ח' ‪ 82.9%‬בכיתה ט' ‪ 82.2%‬בכיתה י' ‪ 82.4%‬בכיתה יא' ‪ 7.4%‬ובכיתה יב' ‪.1.4%‬‬
‫לעומת זאת‪ 8‬בקרב התלמידים הערבים אחוז הנושרים היה בכיתה ז' ‪ 81.2%‬בכיתה ח'‬
‫‪ 89.,%‬בכיתה ט' ‪ 8,.,%‬בכיתה י' ‪ 87.2%‬בכיתה יא' ‪ 4.,%‬ובכיתה יב' ‪.1.,%‬‬
‫‪ .12,‬קיים פער גדול בין אחוז התלמידים העולים לאחוז התלמידים הותיקים שנשרו בתשע"ג‪.‬‬
‫הפערים גדלים ככל שהעולה שוהה זמן מועט יותר בארץ‪:‬‬
‫כיתה‬
‫עולים‬
‫מ‪ 2227-‬ואילך‬
‫עולים‬
‫עד ‪2224‬‬
‫ותיקים‬
‫ז'‬
‫ח'‬
‫ט'‬
‫י'‬
‫יא'‬
‫יב'‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪8.6%‬‬
‫‪3.2%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪08.9%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪2.3%‬‬
‫‪8.2%‬‬
‫‪8.0%‬‬
‫‪8.1%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪ .129‬מרבית התלמידים שנשרו ממערכת החינוך בין שנת הלימודים תשע"ג לתשע"ד בכיתות‬
‫ז'‪-‬יב' לא עברו למסגרת לימודים חלופית (‪ 99.4% .),,.,%‬עברו למסגרת חלופית‪22.3% 8‬‬
‫למוסדות התמ"ת‪ 8‬ו‪ 12.7%-‬לישיבות גדולות‪ 08.8% .‬מהתלמידים שנשרו במגזר היהודי ו‪-‬‬
‫‪ 02.0%‬מהתלמידים שנשרו במגזר הערבי עברו למסגרת חלופית‪.‬‬
‫‪ .12,‬ניכרת ירידה באחוזי הנשירה בכיתות ט' בחינוך הערבי מ‪ 01.0%-‬בתשס"ט‪-‬תש"ע ל‪3.6-‬‬
‫בתשע"ג‪-‬תשע"ד‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .123‬ניכרת עלייה באחוז הנושרים בכיתות יא' בחינוך החרדי מ‪ 00.6%-‬בתשס"ו‪-‬תשס"ז ל‪-‬‬
‫‪ 01.8%‬בתשע"ג‪-‬תשע"ד‪.‬‬
‫‪ .112‬ככל שרמתו החברתית‪-‬כלכלית של אשכול היישובים נמוכה יותר‪ 8‬כך מוציאות הרשויות‬
‫פחות על כל תלמיד‪:‬‬
‫אשכול‬
‫סך כל התלמידים‬
‫ברשות‬
‫‪( 0‬הנמוך ביותר)‬
‫‪33,633‬‬
‫סך כל ההוצאות‬
‫של הרשות לחינוך‬
‫בש"ח (אלפים)‬
‫‪080,210‬‬
‫ממוצע הוצאות‬
‫לתלמיד בש"ח‬
‫(אלפים)‬
‫‪8.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪032,600‬‬
‫‪0,013,103‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪036,603‬‬
‫‪0,201,003‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪092,606‬‬
‫‪0,901,138‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪803,308‬‬
‫‪8,390,098‬‬
‫‪00.2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪009,091‬‬
‫‪0,082,086‬‬
‫‪00.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪009,611‬‬
‫‪0,360,326‬‬
‫‪00.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪090,119‬‬
‫‪0,138,208‬‬
‫‪08.0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪00,006‬‬
‫‪023,230‬‬
‫‪00.0‬‬
‫‪( 02‬הגבוה ביותר)‬
‫‪0,009‬‬
‫‪80,132‬‬
‫‪08.3‬‬
‫‪ .111‬בשנת תשע"ד גדלו אחוז הלומדים בי"ב‪ ,‬אחוז הניגשים לבגרות ואחוז הזכאים לתעודת‬
‫בגרות‪ .‬עם זאת בתשע"ג‪ ,‬כמעט מחצית מבני ה‪ 00-‬בישראל חסרי זכאות לבגרות‪.‬‬
‫‪ .112‬לאחר ירידה באחוז הזכאים לתעודת בגרות מקבוצת הגיל (‪ )00‬בשנת הלימודים תשע"א‪,‬‬
‫בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג נצפתה עלייה בשיעורים אלה‪.‬‬
‫‪ .119‬בשנים תשס"א‪-‬תש"ע חלה עלייה באחוז הזכאים לבגרות מ‪ 31.8%-‬ל‪ .33.8%-‬בתשע"א ירד‬
‫אחוז זה ל‪ 33.0%-‬אך בתשע"ג התהפכה מגמה זו ואחוז זה עלה ל‪.18.3% -‬‬
‫שנה‬
‫תשס"א‬
‫תשס"ה‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תשע"ג‬
‫אחוז הניגשים‬
‫לבגרות‬
‫‪66.0‬‬
‫‪03.0‬‬
‫‪08.0‬‬
‫‪00.1‬‬
‫‪94.,‬‬
‫אחוז הלומדים‬
‫ב‪-‬יב'‬
‫‪01.3‬‬
‫‪30.2‬‬
‫‪30.2‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪,9.1‬‬
‫אחוז הזכאים‬
‫לבגרות‬
‫‪31.8‬‬
‫‪36.3‬‬
‫‪33.8‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪79.4‬‬
‫‪ .114‬אחוז הזכאים לבגרות בתשע"ג במגזר היהודי היה ‪ 873.,%‬במגזר הערבי‪ 84,.3%-‬במגזר‬
‫הדרוזי‪ ,1.7%-‬ובמגזר הבדווי בנגב‪ .92.9%-‬בקרב הדרוזים נרשמה העלייה הגדולה ביותר‬
‫באחוז הזכאים לבגרות מאז תשס"ב (‪ )0220/20‬מ‪ 89.3%-‬ל‪.60.1%-‬‬
‫‪ .117‬בשנת ‪ 0200‬במגזר הערבי אחוז הנבחנים בבחינות בגרות (‪ )90.1%‬היה גדול יותר בהשוואה‬
‫למגזר היהודי (‪ )30.6%‬אך אחוז הזכאים לתעודת בגרות ובייחוד אחוז העומדים בדרישות‬
‫הסף של האוניברסיטאות‪ ,‬היו נמוכים יותר‪ .‬בחינוך הערבי ישנו פער של ‪ 17.1%‬בין אחוז‬
‫‪14‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫הזכאים לתעודת בגרות מקרב תלמידי יב'‪ ,‬לבין אחוז תלמידי כיתות יב' שעמדו בדרישות‬
‫הסף של האוניברסיטאות‪ .‬ואילו בחינוך היהודי ישנו פער של ‪ 3.7%‬בין אחוז הזכאים‬
‫לתעודת בגרות מקרב תלמידי יב'‪ ,‬לבין אחוז תלמידי כיתות יב' שעמדו בדרישות הסף של‬
‫האוניברסיטאות‪.‬‬
‫‪ .11,‬בשנים ‪ 133,-2212‬הפער בין אחוז הזכאים לתעודת בגרות לבין אחוז העומדים בדרישות‬
‫הסף של האוניברסיטאות מקרב תלמידי כיתות יב' במגזר הערבי הלך וקטן מ‪ 03.0%-‬ל‪-‬‬
‫‪ .01.0%‬כך גם במגזר היהודי‪ ,‬אולם באופן מתון בהרבה מהמגזר הערבי מ‪ 9.8%-‬ב‪ 0996-‬ל‪-‬‬
‫‪ 3.3%‬ב‪ ,0200 -‬אולם בשנת ‪ 0200‬חלה עלייה ל‪.9.1%-‬‬
‫‪ .119‬אחוז התלמידים הנוצרים (במגזר הערבי) המקבלים תעודת בגרות והעומדים בדרישות‬
‫האוניברסיטאות גבוה מזה של היהודים‪ ,‬המוסלמים והדרוזים‪.‬‬
‫‪ .11,‬יישובים הבולטים באחוז הגבוה יחסית של הזכאים לבגרות מקרב בני ה‪ 19-‬ביישוב (בין‬
‫אם הם לומדים ביישוב ובין אם ביישוב אחר) (בהשוואה לממוצע הארצי – ‪:)79.4%‬‬
‫שוהם (‪ 8)32.9‬רעננה (‪ 8),7.2‬מזכרת בתיה (‪ 8),4.9‬בית ג'ן (‪ 8),4.9‬הרצלייה (‪ 8),1.9‬גבעתיים‬
‫(‪ 8),1.2‬גני תקווה (‪ 8)93.4‬נשר (‪ 8)9,.,‬קריית אונו (‪ 8)9,.1‬מודיעין‪-‬מכבים‪-‬רעות (‪8)99.9‬‬
‫גבעת שמואל (‪ 8)9,.9‬בת ים (‪ 8)9,.,‬גן יבנה (‪ 8)9,.4‬שדרות (‪ 8)97.,‬אור עקיבא (‪ 8)97.7‬רמת‬
‫השרון (‪ 8)94.1‬חיפה (‪ 8)99.3‬הוד השרון (‪ 8)99.,‬נס ציונה (‪ 8)99.4‬מבשרת ציון (‪.)99.2‬‬
‫יישובים הבולטים באחוז הנמוך יחסית של הזכאים לבגרות מקרב בני ה‪ 00-‬ביישוב (בין אם‬
‫לומדים ביישוב ובין אם ביישוב אחר) כפר מנדא (‪ 8)42.1‬שפרעם (‪ 8)42.7‬אבו סנאן (‪8)42.2‬‬
‫לוד (‪ 8)93.9‬אופקים (‪ 8)93.9‬בית שמש (‪ 8)99.9‬מעלה עירון (‪ 8)9,.,‬ערערה (‪ 8)9,.2‬אעבלין‬
‫(‪ 8)97.3‬כסייפה (‪ 8)97.7‬כפר קאסם (‪ 8)97.4‬תל שבע (‪ 8)94.2‬ריינה (‪ 8)94.2‬אלעד (‪ 8)91.2‬עין‬
‫מאהל (‪ 8)91.1‬רהט(‪ 8)91.2‬קלנסווה (‪ 8)92.4‬חורה (‪ 8)2,.,‬ערערה בנגב (‪ 8)2,.9‬ג'סר א‪-‬‬
‫זרקא (‪ 8)1,.,‬ירושלים (‪ 8)19.3‬ביתר עילית (‪ 8)9.9‬בני ברק (‪ 8)7.9‬מודיעין עילית (‪.)2.,‬‬
‫‪ .113‬ככל שהדרוג החברתי‪-‬כלכלי של היישוב בו לומדים הזכאים לתעודת בגרות גבוה יותר‪ 8‬כך‬
‫גדל אחוז הזכאים מכלל תלמידי יב' באותו יישוב‪ .‬אחוז הזכאים בחינוך העברי באשכול‬
‫היישובים המדורג כנמוך ביותר חברתית‪-‬כלכלית ב‪ 2212-‬היה ‪ 12.9%‬לעומת אחוז הזכאים‬
‫באשכולות ‪.,9.1% – 3-12‬‬
‫בחינוך הערבי נמצאו פערים קטנים יותר‪ :‬אחוז הזכאים לבגרות בחינוך הערבי באשכול‬
‫היישובים המדורג כנמוך ביותר חברתית כלכלית היה ‪ 77.2%‬לעומת אחוז הזכאים‬
‫באשכולות ‪.,4.9 – 3-12‬‬
‫‪ .122‬בתשע"ד עמד מספר התלמידים הנוטלים חלק בפעילות המחלקה למחוננים על ‪.448,27‬‬
‫‪ .121‬מאז ‪ 1337‬אחוז הבנים והבנות בעלי הדירוג הפסיכוטכני הנמוך היה גדול מאחוז בעלי‬
‫הדירוג הגבוה‪.‬‬
‫‪ .122‬מספרם וחלקם של התלמידים שאושרה להם התאמה אחת לפחות בדרכי ההבחנות‬
‫בבחינות הבגרות מכלל התלמידים‪ 8‬עומד מאז ‪ 2212‬בסימן גידול‪ :‬מ‪ 38,122-‬תלמידים‬
‫(‪ 80.0%‬מכלל התלמידים) בשנת ‪ 0202‬ל‪ 029,306-‬תלמידים (‪ 32.2%‬מכלל התלמידים) ב‪-‬‬
‫‪.0208‬‬
‫‪15‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .129‬בשנת תשע"ג (‪ )0200/08‬חלקם של הנבחנים שמחברת בחינת הבגרות שלהם נפסלה‪ ,‬היה‬
‫גדול מבשלוש השנים הקודמות (‪ 8.8%‬בתשע"ג‪ ,‬לעומת ‪ 0.0%‬בתשע"ב‪ 0.3% ,‬בתשע"א‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 8.2%‬בתש"ע)‪ .‬האחוז היחסי הגבוה ביותר היה אצל הבדווים בנגב‪( .‬מחברת שנפסלה היא‬
‫מחברת שלא הוגש לגביה ערעור תוך ‪ 42‬יום מתאריך ההודעה על החשד‪ ,‬או שערעור שהוגש‬
‫בעניינה נדחה בידי ועדת טוהר הבחינה)‪.‬‬
‫ילדים ופנאי (פרק ‪)6‬‬
‫‪ .124‬בשנים ‪ 133,-2211‬אחוז הילדים המבלים חמישה ערבים ויותר בשבוע מחוץ לביתם עם‬
‫חבר‪/‬ים ירד משמעותית עם השנים (מ‪ 22.1%-‬בשנת ‪ 133,‬ל‪ 12.2%-‬בשנת ‪.)2211‬‬
‫‪ .127‬עם השנים אחוז התלמידים שבדרך כלל לא מבלים במהלך השבוע אף לא ערב אחד עם‬
‫חבר הולך וגדל‪ .‬כך למשל ב‪ 2211-‬אחוז זה עמד על ‪ 22.1%‬לעומת ‪ 3.1%‬ב‪ .133,-‬העדר‬
‫קשרים חברתיים בולט במיוחד בקרב ילדים ערבים בייחוד אצל בנות‪.‬‬
‫‪ .12,‬ב‪ 2211-‬כ‪ 74%-‬מתלמידי כיתות ו'‪ 8‬ח' ו‪-‬י' דיווחו כי הם מדברים עם חבריהם באמצעי‬
‫כלשהו פעם ביום או יותר‪ .‬בשני המגזרים ובשני המינים ככל שהכיתה גבוהה יותר גדול‬
‫יותר אחוז התלמידים היוצרים קשר עם חבריהם פעם ביום ויותר‪ .‬בקרב הבנות נמצא אחוז‬
‫גבוה בהרבה מזה של הבנים ‪ ,2.7% -‬לעומת ‪.49.9%‬‬
‫‪ .129‬ב‪ 2211-‬רוב תלמידי כיתות ו'‪ 8‬ח' ו‪-‬י' דיווחו כי הם קיימו פעילות משפחתית משותפת של‬
‫אכילת ארוחות יחד עם המשפחה‪ ;93.3%-‬צפו צפייה משותפת בטלויזיה‪ ;,3.1%-‬ישבו‬
‫ושוחחו על דברים שונים‪ ;,2.9%-‬הלכו למקומות יחד‪ .71.2%-‬אחוז קטן יותר דיווח על‬
‫משחקים עם המשפחה בתוך הבית‪ 844.4%-‬ביקור חברים יחד‪ ;42.9%-‬עשיית ספורט‬
‫יחד‪ 27.7% -‬וצעידות משותפות‪.27.9%-‬‬
‫‪ .12,‬ב‪ 2212-‬אחוז מאוד גבוה של ילדים בישראל גלשו באינטרנט ‪ ,9.3% -‬מקרב הילדים בני‬
‫‪ ,9.9% 89-11‬מבני ‪ 12-14‬ו‪ 39.1%-‬מבני ה‪.17-19-‬‬
‫‪ .123‬ב‪ 2212-‬האמצעים השכיחים ביותר לגלישה באינטרנט היו מחשב שולחני (נייח)‪ 8‬מחשב‬
‫נייד או נוטבוק (‪ 8),1.,%‬ובמקום השני טלפון נייד או סמארטפון או מחשב כף יד‪.,3.9%-‬‬
‫השימוש בטאבלט זעום יחסית‪.3.1%-‬‬
‫‪ 47% .192‬מבני הנוער גלשו ב‪ 2212-‬באתרים ובמדורי הפורומים והבלוגים‪.‬‬
‫‪ .191‬ב‪ 2212-‬כמחצית בני הנוער בגיל ‪ 12-19‬גלשו כל יום או כמעט כל יום לפחות ‪ 9-7‬שעות‬
‫ויותר‪.‬‬
‫‪ .192‬ב‪ 2212-‬בקרב ‪ 4,.1%‬מבני הנוער בגיל ‪ 12-19‬תדירות הגלישה באינטרנט היתה גבוהה‬
‫(מדי יום)‪ 8‬בקרב ‪ 99.2%‬תדירות הגלישה היתה בינונית (פעם עד מספר פעמים בשבוע)‪8‬‬
‫וביתר‪ 1,.4% -‬תדירות הגלישה היתה נמוכה‪.‬‬
‫‪ .199‬ב‪ 2212-‬השימוש העיקרי של בני נוער בגיל ‪ 12-19‬באינטרנט להכנת שיעורי בית היה‬
‫קריאת ערכים בויקיפדיה‪.‬‬
‫‪ .194‬יותר ממחצית בני ה‪ 12-19 -‬התחברו לאינטרנט באמצעות מחשב נייח‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .197‬גלישה ברשתות חברתיות הן הסיבה העיקרית לשימוש של בני נוער (‪ )19-1,‬ברשת‬
‫האינטרנט‪ 8‬אצל בנות אף יותר מאשר אצל בנים‪ .‬במקום השני נמצא חיפוש מידע‪.‬‬
‫‪ .19,‬כמחצית מבני הנוער מצהירים כי הם בודקים מה חדש ברשת כל ‪ 01‬דקות ביום‪.‬‬
‫‪ .199‬רוב בני הנוער מחוברים לפייסבוק‪ 8‬בנים יותר מבנות‪ .‬שני שלישים מבני הנוער משתמשים‬
‫באינסטגרם‪ ,‬וכשליש משתמש בסנאפצ'אט‪.‬‬
‫‪ .19,‬כרבע מבני הנוער קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים בדוא"ל או ב‪.SMS-‬‬
‫אחוז זה גבוה בגיל ‪ 06-03‬יותר מאשר בגיל ‪ ,08-01‬אצל בנים יותר מאשר אצל בנות‪ .‬רק ‪8%‬‬
‫מצהירים כי הפיצו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים‪.‬‬
‫‪ .193‬ב‪ 2214-‬כ‪ 32% -‬מבני הנוער בגיל ‪ 19-1,‬השתמשו באפליקצייה של וואטסאפ‪.‬‬
‫‪ .142‬כמעט ‪ 72%‬מדווחים כי הם מקבלים מדי יום יותר מ‪ 122-‬הודעות בוואטסאפ‪ 8‬בנים ובנות‬
‫כאחד‪.‬‬
‫‪ 31.2% .141‬מהילדים בגיל ‪ 02-00‬דיווחו שנפגעו מאלימות מילולית ברשת‪ 16.2% .‬דיווחו על‬
‫קבלת מסרים מילוליים שנועדו לפגוע‪ ,‬ו‪ 13.2%-‬פגעו במישהו ב‪/ICQ-‬מסנג'ר או בשיחות‬
‫טלפון‪.‬‬
‫‪ .142‬אחוז המדווחים שהיו עדים לאלימות גבוה בהרבה מאחוז המדווחים על פגיעה או על‬
‫היפגעות מאלימות (‪ 36%‬לעומת ‪ 00%‬ו‪ 00% -‬בהתאמה)‪ .‬שכיחות הדיווח על עדות לאלימות‬
‫ועל פגיעה או היפגעות פוחתת ככל שמדובר במספר גדול יותר של סוגי אלימות‪.‬‬
‫‪ .149‬בנים דיווחו על הטרדת ילדים אחרים באינטרנט יותר מבנות (‪ 47%‬לעומת ‪ 94%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ .144‬מרבית הילדים (‪ )99%‬לא סיפרו לאיש על כך שהיו קורבנות לאלימות באינטרנט‪.‬‬
‫‪ .147‬יותר ממחצית הילדים שהיו עדים להטרדה או למעשי אלימות באינטרנט לא התערבו‪ .‬רוב‬
‫הלא מתערבים גרס שאין זה עניינו‪ .‬רוב התלמידים שהתערבו ניסו‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬לעזור לנפגע‪.‬‬
‫פחות מ‪ 02.2%-‬מכל העדים הודיעו על כך‪.‬‬
‫‪ .14,‬יותר משליש מהתלמידים (בכיתות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬י') צופים בטלוויזיה ארבע שעות ביום או יותר‬
‫בזמנם הפנוי בימי השבוע‪ .‬אחוזי הצפייה של יהודים וערבים דומים וכך גם אחוז הבנים‬
‫והבנות‪.‬‬
‫‪ .149‬מאז שנת ‪ 0223‬אחוז התלמידים שבדרך כלל צופים בטלוויזיה ארבע שעות ביום או יותר בימי‬
‫השבוע פחות או יותר יציב (‪.)81.6%-86.0%‬‬
‫‪ .14,‬בתשע"ג ‪ 7,8429‬תלמידי כיתות י' בישראל‪ 8‬המונים כמחצית מכלל תלמידי כיתות י'‬
‫התנדבו במסגרת תכנית מחויבות אישית של משרד החינוך‪ .‬המתנדבים בתכנית מנו ‪11.0%‬‬
‫מכלל תלמידי כיתות י' היהודים ו‪ 0.0%-‬בלבד מתלמידי כיתות י' הערבים‪.‬‬
‫‪ .143‬תלמידי כיתות י' שהתנדבו במסגרת תכנית מחויבות אישית של משרד החינוך התנדבו‬
‫בתחומים הבאים‪ 19.9% :‬בהדרכת נוער‪ 11.9% 8‬בחונכות ילדים‪ ,.2% 8‬במד"א‪9.7% 8‬‬
‫במעונות‪/‬גני ילדים‪ ,.1% 8‬בתחום הרווחה‪ 7.,% 8‬עם קשישים‪ 9.1% 8‬במכבי אש‪2.2% 8‬‬
‫בבתי חולים‪ 2.2% 8‬במשמר האזרחי והשאר (‪ )9,.9%‬בתחומים אחרים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .172‬מאז ‪ 2224‬גדל מאוד אחוז בני הנוער בכיתות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬י' העוסקים באופן קבוע בפעילות‬
‫התנדבותית בקהילה מ‪ 00.3% -‬ב‪ 0223 -‬ל‪ 36.3%-‬ב‪.0200-‬‬
‫‪ .171‬שני שלישים ויותר (‪ )66.2%‬מבני הנוער עסקו בהתנדבות אך לא באופן קבוע בפעילות‬
‫התנדבותית‪.‬‬
‫‪ .172‬ב‪ 0200-‬בנים יהודים התנדבו פחות מבנים ערבים‪ .‬ההתנדבות השכיחה יותר מאחרות‬
‫הייתה בתנועת נוער או בתנועה פוליטית או דתית‪ ,‬במועצת תלמידים וכדומה‪ .‬במגזר‬
‫היהודי בנות התנדבו יותר מבנים‪.‬‬
‫‪ .179‬בשנת תשע"ג (‪ )0200/08‬היו ‪ 4,8,9,‬ספורטאים פעילים בגיל ‪ ,2.9% .6-00‬מכלל‬
‫הספורטאים בגילים אלה הם בנים‪ 8‬לעומת ‪ 13.,%‬בנות‪.‬‬
‫‪ .174‬הענפים השכיחים ביותר הם כדורגל (‪ ,)02,983‬כדורסל (‪ ,)00,392‬כדוריד (‪ )0,390‬התעמלות‬
‫אומנותית (‪ )990‬ושחייה (‪.)900‬‬
‫‪ .177‬בין השנים ‪ 0991‬ל‪ 0208-‬עלה אחוז הילדים ובני הנוער שנסעו לחו"ל מ‪ 08.1%-‬ל‪.01.6% -‬‬
‫‪ .17,‬בשנת ‪ 0208‬ביקרו ‪ 18122817,‬ילדים עד גיל ‪ 19‬בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע‪ 8‬רובם‬
‫במסגרות קבוצתיות‪.‬‬
‫‪ .179‬בשנת ‪ 928,7, 82219‬בני נוער הוציאו רישיון נהיגה‪.‬‬
‫‪ .17,‬מרביתם של בני הנוער שהוציאו רישיון ב‪ ),9.2%( 2211-‬היו בנים‪.‬‬
‫‪ .173‬ליותר ממחצית מבני הנוער בגיל ‪ 19‬יש רשיון נהיגה ברכב‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים עם צרכים מיוחדים (פרק ‪)7‬‬
‫‪.1,2‬‬
‫בישראל כ‪ 9938922 -‬ילדים הסובלים ממחלות כרוניות או נכויות ומהווים ‪ 12.,%‬מהילדים‬
‫בישראל‪ .‬כשני שליש (כ‪ )2248222-‬הם בעלי נכויות או חולים במחלות כרוניות המשפיעות על‬
‫תפקודם היומיומי (סבלו מנכות או מחלה שנמשכה עד שנה לפחות)‪.‬‬
‫‪ .1,1‬בשנת ‪ 0208‬מחצית ויותר מתוך ‪ 003,222‬הילדים עם מוגבלות בישראל היו בעלי ליקוי למידה‬
‫או לקות התנהגותית‪.‬‬
‫‪.1,2‬‬
‫בתשע"ד למדו ‪ 131892,‬תלמידים עם צרכים מיוחדים (תלמידים בחינוך מיוחד ותלמידי‬
‫שילוב)‪ 73.4% .‬מהם בשילוב (הכוונה לשילוב של ילד עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל)‪8‬‬
‫‪ 22.,%‬בכיתות מיוחדות בחינוך הרגיל ו‪ 22.2%-‬למדו בבתי ספר ובגנים מיוחדים‪.‬‬
‫‪ .1,9‬מתוך ‪ 998,1,‬תלמידים בחינוך המיוחד ‪ 43.9%‬למדו בבתי ספר ובגנים מיוחדים‪ 72.9% 8‬למדו‬
‫בכיתות מיוחדות בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫‪.1,4‬‬
‫מרבית הילדים ששובצו בחינוך המיוחד (לא כולל שילוב) בשנת הלימודים תשע"ד היו בעלי‬
‫לקויות למידה (‪ .)42.9%‬הסיבה השכיחה לאחר מכן היא מוגבלות שכלית (‪ )19.2%‬והפרעות‬
‫התנהגותיות‪/‬רגשיות קשות (‪.)12.2%‬‬
‫‪.1,7‬‬
‫בשנת הלימודים תשע"ד למדו בכיתות מיוחדות בחינוך הרגיל ‪ 298941‬ילדים עם לקות‬
‫למידה‪ 48927 8‬ילדים עם הפרעות התנהגותיות‪/‬רגשיות קשות‪ 28937 8‬ילדים עם אוטיזם‪28132 8‬‬
‫ילדים עם משכל גבולי (רב בעייתי)‪ ,72,9, 8‬ילדים עם חירשות‪/‬כבדות שמיעה‪ 8‬ילדים עם‬
‫עיכוב התפתחותי‪ 491 8‬ילדים עם מוגבלות שכלית‪ 499 8‬ילדים עם עיכוב שפתי‪ 122 8‬ילדים עם‬
‫שיתוק מוחין‪/‬נכות פיזית קשה‪ 74 8‬ילדים עם הפרעות נפשיות קשות‪.‬‬
‫‪ 22.2% .1,,‬מכלל התלמידים בחינוך המיוחד (לא כולל שילוב) היו מהמגזר הערבי‪ .‬שיעור זה נמוך‬
‫מעט משיעורם בכלל אוכלוסיית התלמידים (‪.)03.6%‬‬
‫‪ 02.2% .1,9‬מכלל התלמידים בחינוך המיוחד (לא כולל שילוב) למדו בגני ילדים‪ 10.0% ,‬בחינוך‬
‫יסודי ‪ 01.3% ,‬בחטיבת ביניים‪ ,‬ו ‪ 00.9%‬בחטיבה עליונה‪.‬‬
‫‪ 1198912 .1,,‬תלמידים מגיל הגן ועד החטיבה העליונה היו זכאים בשנת הלימודים תשע"ד לסל‬
‫שילוב בחינוך הרגיל‪ 8‬אלה היוו ‪ 7.7%‬מכלל התלמידים בשלבי חינוך אלה‪ 8‬ו‪ 73.4%-‬מכלל‬
‫התלמידים בחינוך מיוחד‪.‬‬
‫‪.1,3‬‬
‫סוג הלקות המרכזי שבגינו תלמידים היו זכאים לשילוב היה‪ :‬לקות למידה ‪ 873.3%‬עיכוב‬
‫התפתחותי ‪ 819.4%‬עיכוב שפתי ‪ 89.9%‬הפרעות התנהגותיות או רגשיות ‪ 8,.,%‬חרשות‪/‬כבדות‬
‫שמיעה ‪ 82.9%‬אוטיזם‪ .2.,% P.D.D/‬סוגי לקות השכיחים פחות של ילדי שילוב היו משכל‬
‫גבולי (‪ 8)1.,%‬שיתוק מוחין או נכות פיזית קשה (‪ 8)1.9%‬הפרעות נפשיות (‪ 8)1.1%‬עיוורון או‬
‫לקות ראיה (‪ 8)2.3%( AD/)H(D 8)1.2%‬מחלה‪/‬תסמונת נדירה (‪ 8)2.3%‬מוגבלות שכלית‬
‫כלשהי (‪.)2.2%‬‬
‫‪19‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪.192‬‬
‫בשנת הלימודים תשע"ד נידון עניינם של ‪ 9,8,77‬תלמידים בועדות השמה של משרד‬
‫החינוך‪ 22892, .‬ילדים הוחלט על השמה בחינוך הרגיל לרוב בכיתות מיוחדות‪ 8‬ולגבי ‪178329‬‬
‫ילדים נוספים הוחלט על השמה בחינוך המיוחד‪.‬‬
‫‪ .191‬בשנת הלימודים תשע"ד ‪ 1.3%‬מכלל התלמידים עברו ועדת השמה‪ 8‬אחוז זהה לשנת‬
‫הלימודים תשע"ג‪.‬‬
‫‪ .192‬יותר ממחצית הפניות לוועדת השמה של ילדים שבעניינם התקבלה החלטה היו של מנהל‪/‬ת‬
‫בית הספר (‪ 00,1% 8)72.,%‬היו של הגננת‪ 00.0% ,‬היו של ההורים‪ 0.0% ,‬היו של ועדת השמה‪,‬‬
‫‪ 1.0%‬היו של פסיכולוג‪ 3.1% ,‬היו של מורה יועצת‪ 0.3% ,‬היו של מכון להתפתחות הילד‪0.0% ,‬‬
‫היו של עובד סוציאלי ועוד ‪ 0.0%‬היו של ועדת השילוב המוסדית‪ 2.0% ,‬היו של קב"ס ועוד ‪2.0%‬‬
‫היו של ועדת ערר‪ 2.0% ,‬היו של נציג ארגון ציבורי ועוד ‪ 2.0%‬של אפוטרופוס ו‪ 0.3%-‬היו של‬
‫גורם אחר‪.‬‬
‫‪.199‬‬
‫סוג הלקות השכיח ביותר של ילדים שעניינם נידון בוועדת השמה היה לקות‬
‫למידה‪.)99.2%( AD)H(D/‬‬
‫‪ .194‬בשנת ‪ 9983,7 ,0208‬ילדים בעלי מוגבלות חמורה קיבלו קצבת ילד נכה ( ‪ 1,.3%‬בלבד מכלל‬
‫בעלי המוגבלות החמורה)‪.‬‬
‫‪.197‬‬
‫בין השנים ‪ 1337-2219‬גדל פי שניים שיעורם לאלף של ילדים בעלי מוגבלות חמורה‬
‫המקבלים קצבת ילד נכה‪ 8‬מ‪ 7.9-‬לכל אלף ילדים בשנת ‪ 81337‬ל‪ 14.9 -‬לכל אלף ילדים ב‪.2219 -‬‬
‫עם זאת‪ 8‬למרות הגידול במספרם‪ 8‬רק ‪ 1,.3%‬מבין כ‪ 2248222-‬הילדים בעלי המוגבלות‬
‫החמורה בישראל מקבלים קצבת ילד נכה‪.‬‬
‫‪.19,‬‬
‫אחוז הבנים המקבלים קצבת ילד נכה גדול מאחוז הבנות‪ .‬כך בכל קבוצות הגיל‪.‬‬
‫‪ .199‬עילת הזכאות של כ‪ 23.2%-‬מהילדים שקיבלו קצבת ילד נכה ב‪ 2219-‬היא ספקטרום‬
‫האוטיזם‪ 1,.4% .‬נוספים מקבלים את הגמלה בגין צורך בנוכחות מתמדת‪ 14.2% 8‬בגין תלות‬
‫לחלוטין בזולת ו‪ 12.,% -‬בגין ליקוי שמיעה‪.‬‬
‫‪.19,‬‬
‫יישובים יהודים בהם שיעורם לאלף של מקבלי קצבת ילד נכה מכלל ילדי היישוב גבוה‬
‫יחסית לשיעור הארצי (‪ 03.0‬לאלף ילדי היישוב) הם‪ :‬עומר (‪ 8)92.3‬טבריה (‪ 8)22.,‬באר שבע‬
‫(‪ 8)22.7‬אשקלון (‪.)22.2‬‬
‫‪.193‬‬
‫יישובים ערבים בהם שיעורם לאלף של מקבלי קצבת ילד נכה מכלל ילדי היישוב גבוה יחסית‬
‫לשיעור הארצי (‪ 03.0‬לאלף ילדי היישוב) הם‪ :‬דיר אל אסד (‪ 8)27.,‬בענה (‪ 8)29.3‬עילוט (‪8)22.4‬‬
‫חורפיש (‪ 8)21.9‬עוספיה (‪ 8)22.,‬תל שבע (‪ 8)22.,‬יאנוח ג'ת (‪ 8)22.1‬נחף (‪ 8)13.4‬משהד (‪8)13.9‬‬
‫אבו סנאן (‪ 813.2‬לקייה (‪.)1,.3‬‬
‫‪.1,2‬‬
‫ב‪ 0208-‬רק ‪ 00.0%‬מכלל הילדים המקבלים קצבת ילד נכה היו זכאים גם לקצבת ניידות‪.‬‬
‫‪ .1,1‬בשנים ‪ 2222-2227‬חל גידול בשיעור המומים המולדים המתגלים בלידה לאלף לידות חי מ‪-‬‬
‫‪ 14.,‬ל‪ .1,.4-‬ב‪ 2212-‬שיעור זה ירד ל‪ 12., -‬לאלף לידות חי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪.1,2‬‬
‫בשנת ‪ 2212‬נולדו ‪ 2814,‬ילדים עם מומים מולדים‪ .‬המומים השכיחים ביותר היו בעיות‬
‫במערכת הלב ובכלי הדם ( ‪ 960‬ילדים) ולאחריהם במערכת אברי המין והשתן (‪180‬ילדים)‬
‫ובעיות במערכת השרירים והשלד (‪.)833‬‬
‫‪ .1,9‬ב‪ 0208-‬חיו בישראל ‪ 182,9‬ילדים עיוורים או לקויי ראיה‪ ,‬יותר משליש מכלל הילדים הללו‬
‫סובלים מעיוורון מוחלט או מלקות ראייה בדרגה גבוהה‪.‬‬
‫‪ .1,4‬ב‪ 8.2 0200-‬לאלף מבני ה‪ 2-09-‬בישראל היו רשומים במשרד הרווחה כבעלי מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית (פיגור שכלי)‪.‬‬
‫‪.1,7‬‬
‫רוב הילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית הרשומים במשרד הרווחה מתגוררים בביתם‪.‬‬
‫‪ .1,,‬בשנת ‪ 2219‬שיעור הנולדים עם תסמונת דאון היה ‪ 2.,‬לאלף לידות חי‪ 2.9 .‬לאלף לידות חי‬
‫בקרב היהודים ו‪ 2.3-‬לאלף לידות חי בקרב הערבים‪.‬‬
‫‪ .1,9‬בשנת ‪ 2219‬הוגשו ‪ 1893,‬בקשות למכשירי שיקום וניידות לילדים ללשכות הבריאות של‬
‫משרד הבריאות‪ .‬בעיקר הוגשו בקשות לכיסא גלגלים‪ ,‬אביזרי הליכה‪/‬קביים‪-‬מקל הליכה‬
‫ולכיסא שירותים ורחצה‪.‬‬
‫‪ .1,,‬בעוד שמספר הבקשות לכיסא גלגלים פחת במידה ניכרת מאז ‪ 82212‬מספר הבקשות‬
‫לאביזרי הליכה גדל‪.‬‬
‫‪ .1,3‬בשנת ‪ 28229 ,0208‬ילדים נמצאו זכאים למכשירי הליכה ולנעליים רפואיות או לתותבות‬
‫לגפיים במימון משרד הבריאות‪ .‬מדובר בעליה מאז שנת ‪ 0998‬שבה ‪ 132‬ילדים נמצאו זכאים‬
‫למכשירים אלה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים ובריאות (פרק ‪)8‬‬
‫‪.132‬‬
‫בין השנים ‪ 13,7-13,3‬ל‪ 2223-2219-‬עלתה תוחלת החיים בלידה של בנים יהודים מ‪94.1-‬‬
‫שנים ל‪ ,2., -‬שנים‪ 8‬ושל בנות יהודיות מ‪ 99.,-‬ל‪ .,4.2 -‬תוחלת החיים עלתה גם בקרב הלא‬
‫יהודים בקרב הבנים מ‪ 00.9-‬ל‪ 06.9 -‬ובקרב הבנות מ‪ 01.1 -‬ל‪.32.9 -‬‬
‫‪ .131‬למרות העלייה בתוחלת החיים בקרב הלא יהודים‪ ,‬עדיין נותר בעינו הפער בתוחלת החיים‬
‫לטובת היהודים‪.‬‬
‫‪ .132‬בשנים ‪ 0202-0208‬הסתמנה במגזר היהודי מגמת ירידה באחוז היילודים שמשקלם עד ‪2.7‬‬
‫ק"ג‪.‬‬
‫‪.139‬‬
‫בשנת ‪ 2212‬נולדו ‪ 18,9,‬יילודים במשקל לידה נמוך מאוד (‪ 1.7‬ק"ג ופחות)‪ .‬הללו מהווים‬
‫‪ 1.2‬מכלל לידות החי בישראל‪ 30.9% .‬מבין ‪ 0,686‬היילודים במשקל נמוך‪ ,‬שרדו‪.‬‬
‫‪ 34.1% .134‬מבין ‪ 1498971‬תלמידי כיתה א' בתשע"ג נבדקו בדיקת שמיעה בידי שירותי הבריאות‬
‫לתלמיד‪ ,‬לעומת ‪ 74.2%‬מהתלמידים בתשע"א‪.‬‬
‫‪ .137‬בתשע"ג נבדקו ‪ 34.3%‬תלמידים בבתי ספר בכיתות א' ו‪ 32.,%-‬בכיתות ח' בדיקות ראייה‬
‫בידי שירותי הבריאות לתלמיד‪ 8‬זאת לעומת ‪ 97.2%‬בכיתות א' ו‪ ,2.2%-‬בכיתות ח' בתשע"א‪.‬‬
‫‪ 90.0% .13,‬מתלמידי כיתות א' ו‪-‬ז' נבדקו בבדיקות גדילה בבתי הספר בתשע"ג‪ .‬בתשע"ג אחוז‬
‫הנבדקים בדיקות גדילה היה גדול בהרבה מבשנת תשע''א‪.‬‬
‫‪.139‬‬
‫אחוז התלמידים שאינם אוכלים ארוחת בוקר באמצע השבוע ירד מאז ‪ 0220‬מ‪ 83.3%-‬ב‪0220-‬‬
‫ל‪ 06.0%-‬ב‪ .0200-‬הירידה התרחשה בעיקר אצל היהודים‪.‬‬
‫‪ .13,‬מאז שנת ‪ 0993‬ועד לשנת ‪ 0200‬חלה ירידה דרסטית באחוז התלמידים (תלמידי כיתות ו'‪ ,‬ח'‬
‫ו‪-‬י') שאוכלים פירות וירקות לפחות פעם ביום מ‪ 31%-‬ל‪.30.9%-‬‬
‫‪.133‬‬
‫ילדים ערבים אוכלים יותר פירות וירקות מאשר יהודים ‪ 10.1%‬לעומת ‪ 89.3%‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪ .222‬בין ‪ 0223‬ל‪ 0200-‬אחוז התלמידים בכיתות ו' ח' ו‪-‬י' שעוסקים בפעילות גופנית לפחות שעתיים‬
‫וחצי ביום ארבע פעמים בשבוע ירד מעט‪ ,‬מ‪ 06.0%-‬ל‪ .00.9%-‬תלמידים יהודים דיווחו על‬
‫עיסוק בפעילות גופנית באחוזים הרבה יותר גדולים מאשר בנים ערבים (‪ 81%‬לעומת ‪00%‬‬
‫בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ 00.8% .221‬מתלמידי כיתות א' ו‪ 82.3% -‬מתלמידי כיתה ז' סובלים ממשקל עודף ומהשמנה‪ .‬אחוז‬
‫התלמידים שמשקלם עודף הולך וגדל מכיתה א' עד ז'‪ .‬כך בכל המגזרים‪:‬‬
‫מגזר‬
‫כיתה‬
‫סך הכל‬
‫א'‬
‫ז'‬
‫‪21.9‬‬
‫‪92.4‬‬
‫יהודים**‬
‫ממלכתי דתי‬
‫ממלכתי‬
‫‪09.0‬‬
‫‪08.6‬‬
‫‪03.3‬‬
‫‪82.1‬‬
‫חרדים‬
‫ערבים‬
‫‪03.3‬‬
‫‪08.3‬‬
‫‪08.2‬‬
‫‪80.1‬‬
‫בדווים‬
‫בנגב‬
‫‪9.8‬‬
‫‪00.1‬‬
‫‪ .222‬אחוז הילדים הבדווים בנגב במשקל עודף ובהשמנה קטן מהאחוז המקביל במגזר היהודי‬
‫(הממלכתי והממלכתי דתי)‪ ,‬במגזר החרדי ובמגזר הערבי‪.‬‬
‫‪.229‬‬
‫‪ 2.,%‬מתלמידי כיתות א'‪ 8‬ו‪ 9.,% -‬מתלמידי כיתות ז' סובלים מתת משקל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪.224‬‬
‫תופעת תת המשקל שכיחה בכל המגזרים בכיתה ז' יותר מאשר בכיתה א'‪ .‬בעיקר התופעה‬
‫בולטת בקרב תלמידי המגזרים החרדי והבדווי‪.‬‬
‫‪.227‬‬
‫ל‪ 0.3%-‬מתלמידי כיתות א‪ ,‬ו‪ 8.0% -‬מתלמידי כיתות ז' גובה נמוך מדי (מתחת לאחוזון ‪8%‬‬
‫המתאים לגיל)‪ .‬גובה נמוך בולט בעיקר בקרב תלמידים חרדים ותלמידים בדווים בנגב‪.‬‬
‫מגזר‬
‫כיתה‬
‫סך הכל‬
‫א'‬
‫ז'‬
‫‪2.4‬‬
‫‪9.9‬‬
‫יהודים‬
‫ממלכתי‬
‫ממלכתי דתי‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪3.9‬‬
‫חרדים‬
‫ערבים‬
‫‪3.3‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫בדווים‬
‫בנגב‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪ .22,‬מאז ‪ 13,9‬גדל ביותר מכפליים אחוז הבנים והבנות שמשקלם בעת הגיוס ‪ ,1‬ק"ג ויותר‪ .‬זאת‪8‬‬
‫למרות שכמעט ולא חל שינוי בגובהם‪ .‬בקרב הבנים במשקל ‪ +30‬ק"ג חל גידול מ‪ 9.3%-‬מכלל‬
‫המתגייסים בשנת ‪ ,0991‬ל‪ 00.0% -‬ב‪ .0208 -‬בקרב הבנות במשקל ‪ +30‬ק"ג חל גידול מ‪0.6%-‬‬
‫בשנת ‪ 0991‬ל‪ 1.8% -‬בשנת ‪ 0208‬מכלל המתגייסות‪.‬‬
‫‪.229‬‬
‫בשנים ‪ 2229-2211‬חלו ‪ 18779‬ילדים בגיל ‪ 2-14‬במחלת הסרטן‪ .‬מספרם ושיעורם של הבנים‬
‫החולים בסרטן גדולים מאלה של הבנות הלוקות בו‪.‬‬
‫‪ .22,‬לפי דיווחי קופות החולים ‪ 28,398472‬ילדים בגיל ‪ 2-19‬מבוטחים בקופות החולים‪ ,‬מהם‬
‫‪ 39.0%‬בקופת חולים כללית‪ 03.0% ,‬בקופת חולים מכבי‪ 06.0% ,‬בקופת חולים מאוחדת ו‪9.1%-‬‬
‫בקופת חולים לאומית‪ .‬יותר ממחצית הילדים המבוטחים בקופות החולים הם בגיל ‪.7-14‬‬
‫‪ .223‬במרוצת שנת ‪ 2219‬הגיעו לחדרי מיון ‪ 7,78412‬ילדים! (גידול של ‪ 00.2%‬מאז ‪ .)0991‬למעלה‬
‫מ‪ 02.2%-‬מהילדים שפנו לחדרי מיון בבתי החולים ב‪ ,0208 -‬אושפזו (חמישית מהילדים)‪.‬‬
‫‪.212‬‬
‫בתי החולים הבולטים במספר הילדים שפנו ב‪ 2219-‬לחדרי המיון שלהם הם‪ :‬בית חולים‬
‫בילינסון‪-‬רבין בפתח תקווה (הכולל את בי"ח שניידר) (‪ ,18191‬פניות)‪ 8‬בית החולים סורוקה‬
‫בבאר שבע (‪ .)7481,3‬איכילוב‪-‬סוראסקי‪-‬תל אביב (‪.)928,4,‬‬
‫‪.211‬‬
‫בהשוואה לאחוז האשפוזים בממוצע הארצי מכלל הפניות של ילדים לחדרי מיון (‪ )22.,‬בלט‬
‫האחוז הגבוה של אשפוזים בבתי‪-‬חולים‪ :‬הדסה עין‪-‬כרם (ירושלים) ‪ ;97.3%‬רמב"ם (חיפה)‬
‫‪ ;2,.9%‬בני ציון (חיפה) ‪ 82,.3%‬סנט וינסנט בנצרת (‪.)2,.7%‬‬
‫‪ .212‬בשנת ‪ 0208‬פנו ‪ 128392‬ילדים באילת לחדר המיון בבית החולים יוספטל‪ ,‬זאת כאשר מספר‬
‫ילדי העיר עומד על ‪.1289,2‬‬
‫‪ .219‬ב‪ 0208-‬סיבת הפניה השכיחה ביותר לחדרי המיון הייתה מחלה (‪ ),4.7%‬היתר פונים עקב‬
‫היפגעות (טראומה) ( ‪.)97.4%‬‬
‫‪.214‬‬
‫שעות הפניה השכיחות לחדרי המיון הן שעות אחר הצהריים והערב המאוחרות (‪.)1,:22-29.73‬‬
‫‪.217‬‬
‫יישובים הבולטים בשיעורם לאלף של פניות ילדים לחדרי המיון בשנים ‪2211-2219‬‬
‫בהשוואה לממוצע הארצי (‪ 242.1‬לאלף) הם‪ :‬אילת (‪ ,74.4‬לאלף)‪ 8‬נצרת (‪ 473.1‬לאלף)‪ 8‬משהד‬
‫(‪ 41,.1‬לאלף)‪ 8‬עילוט (‪ 423.,‬לאלף)‪ 8‬יפיע (‪ 429.9‬לאלף)‪ 8‬עפולה (‪ 93,.1‬לאלף)‪ 8‬ריינה (‪932.9‬‬
‫לאלף)‪ 8‬נצרת עילית (‪ 999.2‬לאלף)‪ 8‬אשקלון (‪ 992.2‬לאלף)‪ 8‬אור עקיבע (‪ 9,4.2‬לאלף)‪ 8‬עין מאהל‬
‫(‪ 9,2.,‬לאלף) טירת כרמל (‪ 977.4‬לאלף)‪ 8‬עומר (‪ 971.9‬לאלף)‪ 8‬קריית עקרון (‪ 971.,‬לאלף)‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪.21,‬‬
‫מספר ימי האשפוז הממוצע בבית חולים גדול כשמדובר בתינוקות עד גיל שנה יותר מאשר‬
‫כשמדובר בגילים הגבוהים יותר‪.‬‬
‫‪.219‬‬
‫בשנים ‪ 0223-0200‬גדל כמעט פי שניים מספר הילדים שהונפק להם מרשם לתרופת ריטלין‬
‫וחלופותיה‪ .‬בשנת ‪ 2212‬הונפקו מרשמים לכמעט רבע מאוכלוסיית הילדים בישראל‪.‬‬
‫‪ .21,‬כ‪ 72.2%-‬מהילדים שהונפקו להם מרשמים לתרופת ריטלין וחלופותיה שייכים מאז ‪222,‬‬
‫לקבוצת הגיל ‪ .12-14‬יותר מרבע מהילדים שייכים לקבוצת הגיל ‪.7-3‬‬
‫‪ .213‬בחמש עשרה השנים ‪ 133,-2219‬מספר התיקים של ילדים שעניינם נדון בוועדות‬
‫פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ונוער הלך וגדל (מ‪ 9,,-‬ב‪ 133,-‬ל‪ ,3,-‬ב‪.)2219-‬‬
‫‪ .222‬בסוף דצמבר ‪ 0208‬טופלו ‪ 38492‬ילדים ובני נוער במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש‪ .‬עד‬
‫גיל ‪ 1‬טופלו ‪ 6.0%‬ילדים‪ ,‬בגיל ‪ 6-00‬טופלו ‪ 11.0%‬ילדים ובגיל ‪ 08-00‬טופלו ‪ 83.0%‬ילדים‪.‬‬
‫‪.221‬‬
‫‪ 392‬ילדים עד גיל ‪ 19‬התקבלו במהלך ‪ 2219‬לאשפוז פסיכיאטרי (כולל אשפוז יום ואשפוז‬
‫מלא) (לעומת ‪ 330‬בשנת ‪ 13.1% .)0991‬מהם היו בנים ‪ 31.1%‬היו בנות‪.‬‬
‫‪ .222‬ב‪ 2219-‬מספר הקבלות של בנים לאשפוז פסיכיאטרי היה גדול משל הבנות‪ .‬יותר משלושה‬
‫רבעים מן הקבלות לאשפוז היו של בני נוער בגיל ‪.12-19‬‬
‫‪ 2,.2% .229‬מהילדים ובני הנוער שהתקבלו לאשפוז פסיכיאטרי אובחנו כסובלים מהפרעות בגיל‬
‫הילדות‪ 1,.2% .‬אושפזו בגין הפרעות נאורוטיות‪ 12.2% 8‬בגלל הפרעות אפקטיביות‪12.,% 8‬‬
‫בגלל הפרעות פסיכוטיות חריפות‪ 8‬ו‪ 3.,%-‬בגלל סכיזופרניה‪.‬‬
‫‪ .224‬אחוז הקבלות הכפויות לאשפוז פסיכיאטרי של ילדים ונוער גדל פי שניים במהלך השנים‬
‫‪ 81339-2219‬ובמקביל עמד בסימן ירידה אחוז הקבלות לאשפוז בהסכמה‪.‬‬
‫‪.227‬‬
‫בשנת ‪ 92.7% 2219‬מהקבלות של ילדים ונוער לאשפוז פסיכיאטרי היו קבלות בהסכמה‪8‬‬
‫‪ 23.7%‬היו קבלות בכפייה‪.‬‬
‫‪.22,‬‬
‫ב‪ 2219-‬יותר ממחצית הקבלות לאשפוז פסיכיאטרי היו של ילדים עד גיל ‪.17‬‬
‫‪.229‬‬
‫אחוז הבנים שאושפזו בכפייה היה גדול מאחוז הבנות (‪ ,1.9%‬לעומת ‪ 9,.9%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪.22,‬‬
‫בשנת ‪ 42.9% 2219‬מהקבלות של ילדים ונוער לאשפוז פסיכיאטרי היו קבלות חוזרות‪.‬‬
‫‪.223‬‬
‫משך האשפוז השכיח (אשפוז מלא ואשפוז יום) בבתי החולים הפסיכיאטריים של ילדים ובני‬
‫נוער היה בין ‪ 80-032‬יום‪.‬‬
‫‪ .292‬גם בשנת ‪ 0208‬נרשמה ירידה בשיעור הכללי של תמותת התינוקות בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור‬
‫תמותת התינוקות עדיין גבוה באוכלוסייה המוסלמית יותר מאשר בשאר האוכלוסיות‪.‬‬
‫מגזר‬
‫כלל האוכלוסייה‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫‪.291‬‬
‫שיעור תמותת תינוקות ל‪ 18222-‬לידות חי‬
‫‪2219‬‬
‫‪2212‬‬
‫‪2227‬‬
‫‪2221‬‬
‫‪1332‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪01.0‬‬
‫הגורם השכיח ביותר לתמותת תינוקות בישראל כיום היה סיבות סב‪-‬לידתיות (פרק הזמן‬
‫הסמוך לפני הלידה‪ ,‬ומיד לאחריה)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪.292‬‬
‫סיבת המוות השכיחה ביותר של תינוקות יהודים היא סיבות סב‪-‬לידתיות ובמקום שני‬
‫מומים מולדים סיבת המוות השכיחה ביותר של תינוקות ערביים היא סיבות מומים מולדים‬
‫ובמקום השני סיבות סב‪-‬לידתיות‪.‬‬
‫‪.299‬‬
‫למרות הירידה המתמשכת בתמותת תינוקות בקרב האוכלוסייה המוסלמית‪ ,‬היא עדיין‬
‫גבוהה פי שניים ויותר מזו של האוכלוסייה היהודית‪.‬‬
‫‪ .294‬ב‪ 0208-‬שיעור תמותת התינוקות הבדווים בנגב היה ‪ 12.2‬לאלף לידות חי‪ 8‬לעומת ‪6.3‬‬
‫באוכלוסייה המוסלמית בישראל ו‪ 8.3 -‬בכלל אוכלוסיית ישראל‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים ותאונות (פרק ‪)9‬‬
‫‪ .297‬ב‪ 2219-‬פנו לחדר מיון ‪ 22,8332‬ילדים עקב תאונות ופציעות (סיבות חיצוניות) זאת‪ 8‬לעומת‬
‫‪ 1328339‬בשנת ‪.2212‬‬
‫‪ .29,‬ב‪ 0208-‬מתוך ‪ 7,78412‬פניות ילדים לחדרי מיון כשליש היה עקב תאונות ופציעות מכל סוג‬
‫שהוא (סיבות חיצוניות) (‪.)94.3%‬‬
‫‪ .299‬ב‪ 2219-‬מבין סך כל הפניות (‪ )22,8332‬של ילדים לחדר מיון בעקבות סיבות חיצוניות‬
‫(תאונות ופציעות)‪ )1218149( 4,.3% :‬פנו עקב נפילה‪8‬חבלה‪8‬חתך‪ )19824,( ,.2% 8‬פנו עקב‬
‫תאונות דרכים‪ )1,837,( ,.2% .‬פנו עקב תאונות בבית הספר ובגני ילדים‪ )28,4, ( 1.4% .‬פנו‬
‫עקב פגיעה מכוונת (כולל אלימות במשפחה ותקיפות מסוגים שונים)‪ )78293 ( 2.,% .‬פנו‬
‫עקב פגיעת בעלי חיים‪.‬‬
‫‪ .29,‬ב‪ 2219-‬מספר הפניות של ילדים לחדר מיון עקב פגיעות לא מכוונות (תאונות בית וחצר) היה‬
‫גבוה יותר מפי ‪ 92‬מזה של פניות עקב פגיעות מכוונות ( ‪ 000,330‬ו‪ 0,333 -‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ .293‬ב‪ 2219-‬מתוך כלל הפניות של ילדים עקב תאונות בית וחצר (פגיעות לא מכוונות) לחדר מיון‪:‬‬
‫‪ ,2.9%‬היו על רקע נפילה‪ 4.9% 8‬היו עקב חדירת גוף זר‪ 1.4% 8‬היו עקב כוויה ו‪ 2.9%-‬עקב‬
‫הרעלה‪.‬‬
‫‪ .242‬ב‪ 2219-‬מספר הפניות הגדול ביותר לחדרי מיון נרשם בחודש מאי (‪ 13879,‬פניות שהיוו‬
‫‪ 3.,%‬מכלל הפניות)‪.‬‬
‫‪ .241‬בשלוש השנים ‪ 0200-0208‬שיעורן הארצי של פניות ילדים לחדר מיון עקב סיבה חיצונית היה‬
‫‪ 30.8‬לאלף‪ .‬שיעורן הארצי לאלף של הפניות עקב פגיעה מכוונת היה ‪.0.0‬‬
‫יישובים שבהם שיעור הפניות לאלף מכלל הילדים ביישוב היה גבוה פי ‪ 1.7‬ויותר מהשיעור‬
‫הארצי (‪ ,2.9‬לאלף)‪ :‬עילוט (‪ 061.9‬לאלף)‪ ,‬נצרת (‪ 068.0‬לאלף)‪ ,‬יפיע (‪ 033.6‬לאלף)‪ ,‬אשקלון‬
‫(‪ 030.0‬לאלף)‪ ,‬טובא זנגרייה (‪ 030.3‬לאלף)‪ ,‬עילבון (‪ 080.8‬לאלף)‪ ,‬משהד (‪ 086.0‬לאלף)‪ ,‬צפת‬
‫(‪ 083.0‬לאלף)‪ ,‬בועיינה‪-‬נוג'ידאת (‪ 088.3‬לאלף)‪ ,‬אור עקיבא (‪ 082.0‬לאלף)‪ ,‬קריית שמונה‬
‫(‪ 003.1‬לאלף)‪ ,‬כפר קאסם (‪ 003.0‬לאלף)‪ ,‬אילת (‪ 000.6‬לאלף)‪ ,‬ג'לג'וליה (‪ 000.8‬לאלף)‪ ,‬שבלי‬
‫אום אל‪-‬גנם (‪ 001.3‬לאלף)‪ ,‬יאנוח‪-‬ג'ת (‪ 003.3‬לאלף)‪ ,‬חורפיש (‪ 003.6‬לאלף)‪ ,‬עומר ‪003.1‬‬
‫לאלף)‪ ,‬עפולה (‪ 008.9‬לאלף)‪.‬‬
‫יישובים שבהם שיעור הפניות עקב פגיעה מכוונת היה הגבוה ביותר ביחס לשיעור הארצי‬
‫(‪ 1.2‬לאלף)‪ :‬ג'סר א‪-‬זרקא (‪ 0.3‬לאלף)‪ ,‬טבריה (‪ 8.6‬לאלף)‪ ,‬טובא‪-‬זנגרייה (‪ 8.6‬לאלף)‪ ,‬עילבון‬
‫(‪ 8.1‬לאלף)‪ ,‬עילוט (‪ 8.0‬לאלף)‪ ,‬נצרת (‪ 8.0‬לאלף)‪.‬‬
‫‪ .242‬בשנת ‪ 0200‬מבין כלל האשפוזים של ילדים עקב תאונות‪ 99.7% :‬היו עקב נפילה‪ 3.7% 8‬היו‬
‫עקב תאונות דרכים‪ 7.3% 8‬עקב הרעלה‪ ,.,% 8‬עקב מכה כהה‪ 4.2% 8‬עקב כוויה‪ 9.,% 8‬עקב‬
‫נשיכה‪/‬עקיצה‪ 8‬ו – ‪ 4.9%‬עקב חתך‪/‬דקירה‪.‬‬
‫‪ .249‬ב‪ 0208-‬סוג התאונה הנפוצה ביותר ש בגינה אושפזו ילדים בבית חולים בגיל היתה נפילה‬
‫(‪ ,)80.1%‬בגיל ‪ 01-00‬בולט אחוז המאושפזים עקב הרעלה ( ‪.)1,.4%‬‬
‫‪26‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ 34.1% .244‬מהילדים שאושפזו בשנת ‪ 2219‬עקב תאונות ופציעות‪ 8‬היו ילדים שנפגעו שלא‬
‫בכוונה‪.‬‬
‫‪ 2.,% .247‬מהילדים שאושפזו ב‪ 2219-‬עקב תאונות ופציעות‪ 8‬אושפזו עקב פגיעה עצמית‪ .‬ואילו‬
‫‪ 1.9%‬מהילדים שאושפזו עקב פגיעה חיצונית‪ 8‬אושפזו עקב תקיפה (לעומת ‪ 1.,%‬בשנת‬
‫‪.)2222‬‬
‫‪ .24,‬השהייה הממוצעת הממושכת ביותר (‪ 7-3‬ימים) בבית החולים בשנת ‪ 2219‬עקב תאונות‬
‫ופציעות‪ ,‬הייתה של ילדים מתחת לגיל שנה‪.‬‬
‫‪ .249‬שיעור מקרי המוות כתוצאה מפגיעה בלתי מכוונת היה בכל השנים גדול במגזר הערבי יותר‬
‫מאשר במגזר היהודי (פי שניים ויותר)‪.‬‬
‫‪ .24,‬תמותת ילדים עקב פגיעה לא מכוונת הייתה בכל השנים שכיחה יותר ביישובים בעלי דירוג‬
‫חברתי‪-‬כלכלי נמוך‪ ,‬יותר מאשר ביישובים בעלי דירוג גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ .243‬בשנים ‪ 1331-2219‬ירד בהתמדה שיעורם לאלף של הקטינים שנפגעו בתאונות דרכים‪ 8‬מ‪-‬‬
‫‪ 929.,‬לאלף ב‪ 1331-‬ל‪ 1,2.,-‬לאלף ב‪.2219-‬‬
‫‪ .272‬בשנה ‪ 2219‬נחקרו על ידי משטרת ישראל ‪ 48922‬תאונות דרכים עם נפגעים בגיל ‪.2-19‬‬
‫מתוכם ‪ 80‬ילדים הרוגים‪ 816 ,‬ילדים פצועים קשה ו‪ 8,900-‬ילדים פצועים קל‪.‬‬
‫‪ .271‬בשנת ‪ 2219‬נפגעו ‪ 392‬ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים (כ‪ 00.1% -‬מכלל הילדים שנפגעו)‪,‬‬
‫מתוכם נהרגו ‪ 09‬ילדים‪.‬‬
‫‪ .272‬ב‪ 2219-‬מספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים היה גדול בחודשים יולי‪-‬אוגוסט ואוקטובר‬
‫יותר מברוב חודשי השנה‪ .‬יותר ממחצית הנפגעים היו בגיל ‪ 87-17‬רוב הנפגעים נפצעו קל‪.‬‬
‫‪ .279‬בשנים ‪ 0990-0200‬נצפתה ירידה מתמדת במספר הנהגים עד גיל ‪ 1,‬שהיו מעורבים בתאונות‬
‫דרכים‪ .‬רובם הגדול של הנהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים היה בנים‪ .‬ככל שחומרת‬
‫התאונה גדולה יותר‪ ,‬כך שכיחותה פוחתת‪.‬‬
‫‪ .274‬אחוז הנהגים עד גיל ‪ 1,‬שהיו מעורבים בתאונות דרכים‪ ,‬אך לא עברו עבירה‪ ,‬מכלל הנהגים‬
‫בגילם גדל בין ‪ 0200‬ל‪( 0208-‬מ‪ 81.3%-‬ל‪ .)80.1%-‬העבירות השכיחות ביותר היו אי מתן זכות‬
‫קדימה‪ 8‬סטייה מנתיב ומהירות מופרזת‪.‬‬
‫‪ .277‬בשנים ‪ 222,-2219‬נפגעו ‪ 29,‬ילדים בגלל שהושארו לבד ברכב‪.‬‬
‫‪ .27,‬כמחצית הנפגעים בגלל הישארות לבד ברכב היו בגיל ‪ ,0-8‬רובם יצאו בלא פגע‪.‬‬
‫‪ .279‬רוב הילדים שנפגעו בגלל שהושארו לבד ברכב נפגעו ברכב פרטי‪ .‬יותר מעשירית נפגעו ברכב‬
‫הסעות‪.‬‬
‫‪ .27,‬אחוז הילדים שנפגעו בשל הישארותם לבד ברכב היה גדול בחודשים יולי‪-‬ספטמבר יותר‬
‫מבשאר חודשי השנה‪.‬‬
‫‪ .273‬בשנת ‪ 2214‬נהרגו במהלך חופשת הקיץ ‪ 29‬ילדים ובני נוער‪ .‬סיבת המוות השכיחה ביותר‬
‫היתה טביעה‪ ,‬ובמקום השני תאונות דרכים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .2,2‬בשנים ‪ 0998-0200‬הלך וגדל בהתמדה מספר הפניות של ילדים למכון הארצי למידע אודות‬
‫הרעלות עקב חשיפה‪ ,‬או חשד לחשיפה לרעלים‪ .‬בשנת ‪ 0208‬מספרם ירד‪.‬‬
‫‪ ,2.9% .2,1‬מבין כלל הילדים שנפגעו מהרעלות בשנת ‪ 0200‬היו בגיל ‪ .2-7‬בגיל ‪.19-1,‬‬
‫‪ .2,2‬אופן החשיפה לרעל היה על פי רוב בליעה (‪ )30.0%‬במיוחד בגיל ‪ .2-1‬אתר החשיפה ברוב‬
‫רובם של המקרים (‪ )90.3%‬היה הבית‪.‬‬
‫‪ .2,9‬בשנת ‪ 2219‬הופנו ‪ 18124‬בני נוער בגילאי ‪ 19-19‬למכון הארצי למידע רפואי בהרעלות עקב‬
‫חשד לחשיפה לרעלים‪ 94.,% .‬מהם עקב ניסיון התאבדות‪.‬‬
‫‪ .2,4‬בתשע"ג אירעו ‪ 2284,2‬תאונות במערכת החינוך‪ .‬רוב הנפגעים היו תלמידי בית ספר יסודי‬
‫וחטיבות הביניים‪.‬‬
‫‪ .2,7‬מחצית מהתאונות שהתרחשו במערכת החינוך קרו בזמן ההפסקה‪ 8‬כשליש מהן בחצר‪.‬‬
‫‪ .2,,‬כמחצית מהפגיעות שהתרחשו במערכת החינוך היו בגפיים‪ 8‬כרבע מהפגיעות היו בראש‬
‫ובפנים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים וכלכלה (פרק ‪)11‬‬
‫‪.2,9‬‬
‫מספרם של הילדים החיים בעוני בשנת ‪ 0208‬היה (כולל מזרח ירושלים) ‪.,2,8127‬‬
‫‪ .2,,‬בשנת ‪ 82.3% 0208‬מהילדים בישראל‪ ,‬דהיינו יותר מכל ילד שלישי‪ 8‬חיו מתחת לקו העוני‪.‬‬
‫בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי ‪( 3‬מ‪ 3.0%-‬ב‪ 0932-‬ל‪ 82.3%-‬בשנת‬
‫‪( )0208‬ייתכן והירידה הקלה בשיעור הילדים מתחת לקו העוני לעומת שנה הקודמת‪ ,‬נובעת‬
‫משינויים בשיטת המדידה)‪.‬‬
‫‪ .2,3‬במהלך העשור שחלף בין ‪ 2229‬ל‪ 2219-‬שיעור הילדים העניים נע בממוצע סביב ה‪.94.2%-‬‬
‫מאז ‪ 133,‬ועד ‪ 2219‬חל גידול רב של כ‪ 77.2%-‬בשיעור הילדים מתחת לקו העוני‪.‬‬
‫‪.292‬‬
‫בשנת ‪ 0208‬כחמישית (‪ )22.2%‬מן הילדים היהודים וכשני שלישים (‪ )66.3%‬מהילדים הלא‬
‫יהודים חיו מתחת לקו העוני‪.‬‬
‫‪ .291‬ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר‪ 8‬כך גדלה תחולת העוני של המשפחות‪ .‬אחוז‬
‫המשפחות העניות בהן ארבעה ילדים או יותר לאחר תשלומי העברות ומיסים היה ב‪10.8% 0208-‬‬
‫ובקרב משפחות עם ‪ 1‬ילדים ילדים ויותר ‪.62.2%‬‬
‫‪ .292‬בשנת ‪ 0208‬רק ‪ 4.3%‬מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני תודות לתשלומי ההעברה‪ 8‬לעומת‬
‫‪ 12.7%‬בשנת ‪ .2222‬מאז ‪ 0222‬בולטת מאוד השחיקה ביכולתם של תשלומי ההעברה והמיסים‬
‫לצמצם את ממדי העוני וזאת‪ ,‬עקב קיצוץ בקצבאות‪.‬‬
‫‪ .299‬בשנת ‪ 2219‬הייתה תחולת העוני במשפחות חד הוריות ‪ .29.7%‬קצבאות הביטוח הלאומי‬
‫הצליחו לצמצם את ממדי העוני במשפחות אלה ב‪ 41.,%( 14.9%-‬לפני קבלת הקצבאות)‪ .‬הדבר‬
‫בולט במשפחות חד הוריות יותר מבכל סוגי המשפחות האחרות‪.‬‬
‫‪ .294‬בולטים פערים גדולים בתחולת העוני בין המחוזות השונים‪ .‬במחוזות ירושלים והצפון‬
‫(‪ 7,.,%‬ו‪ 849.7%-‬בהתאמה) תחולת העוני כפולה מזו שבמחוזות תל אביב והמרכז (‪22.9%‬‬
‫ו‪ 17.3%-‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ .297‬מאז שנת ‪ 2222‬ועד ‪ 2219‬גדלה תחולת העוני בקרב ילדים ערבים (כולל מזרח ירושלים)‬
‫מ‪ 7,.,%-‬ל‪.,,.4%-‬‬
‫‪.29,‬‬
‫ב‪ ,,.4% 82219-‬מהילדים הערבים בישראל חיו בעוני‪ .‬זהו אחוז גבוה יותר מזה שהיה בשנת‬
‫‪ .,7.,% - 2212‬אחוז זה גבוה כמעט פי שלוש מאחוז הילדים היהודיים (‪ )02.2%‬שחיו מתחת לקו‬
‫העוני‪.‬‬
‫‪.299‬‬
‫בשנת ‪ 0208‬כמעט רבע מילדי העולים היו מתחת לקו העוני‪ .‬תחולת העוני בקרב ילדים עולים‬
‫בשנת ‪ 0208‬היתה ‪ .22.4%‬יש לציין כי לפני תשלומי העברה ומיסים תחולת העוני היתה ‪.82.8%‬‬
‫תחולת העוני בקרב ילדי עולים היתה גבוהה ב‪ 2.4%-‬יותר מזו שבכלל אוכלוסיית הילדים‬
‫היהודים (‪.)22.2%‬‬
‫‪29‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .29,‬ככל שדירוגו החברתי‪-‬כלכלי של אשכול יישובים נמוך יותר (כלומר הרמה החברתית‬
‫כלכלית נמוכה יותר) כך גדול יותר אחוז הילדים באוכלוסיית האשכול‪.‬‬
‫‪ 42% .293‬מהילדים בישראל חיים באשכולות ‪ .4-7‬ביישובי האשכולות ‪ 9-12‬חיים ‪899%‬‬
‫ובאשכולות ‪ 1-9‬כרבע מהילדים‪.‬‬
‫בשנים ‪ 0220-0208‬ירד ב‪ 47.,% -‬מספר הילדים עד גיל ‪ 00‬החיים במשפחות המקבלות‬
‫‪.2,2‬‬
‫הבטחת הכנסה מ‪ 2428919-‬ב‪ 2222-‬ל‪ 1928222-‬ב‪ .2219 -‬ירידה זו חלה למרות שמספר הילדים‬
‫העניים גדל משמעותית בתקופה זו‪ ,‬ומכאן שהיא משקפת החמרה בקריטריונים לקבלת הגמלה‬
‫ולא ירידה אמיתית במספר הילדים העניים‪ .‬ליותר ויותר ילדים עניים‪ ,‬יש פחות ופחות סיוע‪.‬‬
‫‪ 7.2%‬מהילדים בישראל חיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה‪ .‬היישובים שבהם‬
‫‪.2,1‬‬
‫יותר מ‪ 22%-‬מהילדים חיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה הם בעיקר יישובים בדואים‬
‫בדרום‪ :‬לקייה (‪ ,)30.0%‬כסייפה (‪ ,)86.9%‬שגב שלום (‪ ,)88.0%‬תל שבע (‪ ,)83.6%‬ערערה בנגב‬
‫(‪ ,)88.0%‬חורה (‪ ,)00.3%‬רהט (‪.)02.0%‬‬
‫יישובים יהודיים שגם הם בולטים באחוז הגבוה יחסית של ילדים החיים במשפחות‬
‫‪.2,2‬‬
‫המקבלות הבטחת הכנסה ביחס לשיעור הארצי ( ‪ )7.2%‬הם‪ :‬צפת (‪ ,)00.0‬נצרת עילית (‪,)02.1‬‬
‫קריית מלאכי (‪ ,)02.0%‬אופקים (‪ ,)9.0‬טבריה (‪.)9.6‬‬
‫יישובים יהודיים שבהם בולט האחוז הנמוך יחסית של ילדים החיים במשפחות המקבלות‬
‫‪.2,9‬‬
‫הבטחת הכנסה הם‪ :‬מודיעין מכבים‪-‬רעות (‪ ,)2.0‬רעננה (‪ ,)2.8‬הוד השרון (‪ ,)2.8‬רמת השרון (‪,)2.8‬‬
‫הרצלייה (‪ ,)2.8‬גבעתיים (‪ ,)2.3‬גבעת שמואל (‪ ,)2.3‬קריית אונו (‪ ,)2.1‬אריאל (‪ ,)2.6‬בית אל (‪,)2.6‬‬
‫רמת גן (‪ ,)2.3‬אלעד (‪.)2.9‬‬
‫‪ .2,4‬בשנים ‪ 2212-2219‬אחוז הילדים החיים בישראל במשפחות שבהן לפחות אחד ההורים‬
‫מקבל דמי אבטלה היה יציב ועמד על ‪.1.4%-1.7%‬‬
‫‪ .2,7‬למרות הגידול הרב במימדי העוני‪ 8‬מאז שנת ‪ 2222‬מסתמנת מגמת ירידה חדה במספר‬
‫הילדים החיים במשפחות שבהן לפחות אחד ההורים מקבלים דמי אבטלה מ‪ 119812,-‬בשנת‬
‫‪ 7.7%( 2222‬מכלל הילדים בישראל) ל‪ 1.4%( 9,8,23-‬מכלל הילדים בישראל)‪.‬‬
‫‪ .2,,‬ב‪ 2219-‬אחוז בני הנוער שעבדו היה הגבוה ביותר מאז שנת ‪ ,.,%( 2222‬לעומת ‪9.2%‬‬
‫בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ .2,9‬מספר בני הנוער היהודים העובדים הולך וגדל מאז ‪ .1332‬עם זאת אחוז בני הנוער הערבים‬
‫העובדים הולך וקטן‪ .‬אחוז הבנות העובדות עומד בסימן עלייה מאז ‪.2222‬‬
‫‪ .2,,‬מאז שנת ‪ 222,‬גדל בבירור אחוז התלמידים שדיווחו על לכתם רעבים לבית הספר או לכתם‬
‫לישון רעבים מחמת חוסר מזון בבית‪ .‬הדבר בולט בקרב בנים במגזר הערבי (כ‪.)99.1%-‬‬
‫‪ .2,3‬בשנת ‪ 0208‬קיבלו היתר לעבוד בפרסומות או בהופעות אומנותיות ‪ 8,818‬ילדים בגיל שנה עד‬
‫‪ .01‬מאז שנת ‪ 0,630( 0222‬היתרים) ועד ‪ 8,818 ( 0208‬היתרים) גדל מספרם ביותר מפי שניים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪.232‬‬
‫‪ ,2.3%‬מן הילדים שהופיעו בפרסומת או בהופעה אומנותית בשנת ‪ 2219‬היו בגיל ‪.,-11‬‬
‫‪ 03.0%‬היו בגיל ‪ 0-3‬ו‪ 00.0% -‬נוספים היו בגיל ‪ .01-00‬בנות קיבלו יותר היתרים מבנים‪ .‬רובם‬
‫המכריע של הילדים המופיעים ( ‪ ),9.4%‬היו מאזור תל אביב והמרכז‪.‬‬
‫מבין ‪ ,8411‬קטינים שפנו לתא הקולי של הסתדרות הנוער העובד והלומד כדי להתלונן על‬
‫‪.231‬‬
‫ניצול על ידי מעסיקיהם הרוב היו בנים ( ‪ .)10.3%‬רובם המכריע יהודים ( ‪ )39.1%‬מהם ‪08.2%‬‬
‫הם עולים חדשים‪.‬‬
‫‪ 43.7%‬מהתלונות של ילדים ובני נוער לתא הקולי של הסתדרות הנוער העובד והלומד היו על רקע‬
‫אי תשלום שכר‪ ,‬ובשכיחות שנייה לזכויות סוציאליות‪ .‬מאז ‪ 0221‬קטן במקצת אחוז הפונים בגין שכר‪,‬‬
‫וגדל אחוז הפונים בעניין הזכויות הסוציאליות‪.‬‬
‫ענפי העבודה בהם היו הכי הרבה תלונות של ילדים ובני נוער‪ ,‬היו מסעדות ובתי קפה‬
‫‪.232‬‬
‫(‪ 8)00.9%‬מוכרנות (‪ ,)00.6%‬מפלגות (‪ 8)00.3%‬אולמות אירועים וחברות קייטרינג (‪ )00.8%‬מזון‬
‫מהיר (‪ ,)3.2%‬רשתות שיווק (‪ ,)6.9%‬חברות כוח אדם וניקיון (‪.)1.0%‬‬
‫מתוך ‪ 18911‬מקרים של ניצול בני נוער על ידי מעסיקים והעסקה בלתי חוקית‪ ,‬הוגשו בשנת‬
‫‪.239‬‬
‫‪ 2219‬רק ‪ 14‬כתבי אישום כנגד מעסיקים‪.‬‬
‫‪ .234‬בכל משקי הבית ההוצאה המירבית היא על דיור‪ 8‬במקום השני על תחבורה ותקשורת‪8‬‬
‫ובמקום השלישי והרביעי ‪ -‬מזון‪ 8‬חינוך ותרבות‪.‬‬
‫‪ .237‬ההוצאה על מזון (ללא ירקות ופירות) מסל ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית‪,‬‬
‫גדולה יותר במשקי בית עם ילדים בהשוואה למשקי בית ללא ילדים‪.‬‬
‫‪ .23,‬משקי בית ללא ילדים מוציאים קרוב למחצית מההוצאה שמוציאים משקי בית עם ילדים על‬
‫סעיף חינוך‪ 8‬תרבות ובידור ‪.‬‬
‫‪ .239‬במשקי בית ללא ילדים‪ ,‬ההוצאה על בריאות מסך התצרוכת‪ ,‬גבוהה יותר מאשר במשקי בית עם‬
‫ילדים ‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים בעולם המשפט (פרק ‪)11‬‬
‫‪ .23,‬בין ‪ 0223‬ל‪ 0208-‬חלה עלייה של ‪ ,2.2%‬במספר התיקים שהוגשו בעניינם של בני נוער בבתי‬
‫משפט שלום לנוער‪ ,‬מ‪ ,8334-‬בשנת ‪ 0223‬ל‪ 148799 -‬בשנת ‪.2219‬‬
‫‪ .233‬מתוך ‪ 148799‬תיקים שהוגשו‪ 2899, 8‬היו בעניינים אזרחיים (בדרך כלל הליכים לפי חוק‬
‫הנוער‪-‬טיפול והשגחה) ו‪ 118,99 -‬בעניינים פליליים‪ .‬בעוד בתיקים הפליליים חלה עלייה ניכרת‬
‫ב‪ 0208-‬בהשוואה ל‪ ,0223-‬הרי שבתיקים אזרחיים חלה עליה קלה יותר בהשוואה ל‪.0223-‬‬
‫ביוני ‪ 39.2% 0203‬מתוך ‪ 0,006‬הליכים אזרחיים שהתנהלו בבתי משפט שלום לנוער‬
‫‪.922‬‬
‫ובמחוזי הסתיימו בהכרזה על הקטין כנזקק (ובדרכי טיפול בקטין‪ ,‬כפועל יוצא מכך)‪.‬‬
‫‪.921‬‬
‫בשנת ‪ 0208‬הוגשו ‪ 9289,4‬תיקים בבית המשפט לענייני משפחה לעומת ‪ ,98944‬ב‪.2212 -‬‬
‫מתוכם‪ 3,102 :‬בעניין תובענות בעניין קטין (משמורת והסדרי ראייה בעיקר)‪ 0,830 ,‬בענייני‬
‫אבהות‪/‬אמהות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2219‬הוגשו בבתי משפט לענייני משפחה ‪ 11‬בקשות להיתר נישואי קטינים‪/‬ות‪.‬‬
‫‪.922‬‬
‫בהשוואה ל‪ 81-‬בשנת ‪ 0222‬ו‪ 36-‬בשנת ‪.0990‬‬
‫בשנת ‪ 0208‬נפתחו ‪ 28779‬תיקים שעניינם משמורת והסדרי ראייה של ילדים בבתי דין‬
‫‪.929‬‬
‫רבניים‪ .‬מאז שנת ‪ 0222‬חלה עלייה של יותר מ‪ 72% -‬במספרם של תיקים מסוג זה‪.‬‬
‫‪ .924‬בין ‪ 0991-0208‬חל גידול של ‪ 7,2.4%‬במספר הבקשות שהוגשו בעניין החזקת ילדים (גירושין)‬
‫בבתי דין שרעיים‪ ,‬מ‪ 099 -‬בשנת ‪ 0991‬ל‪ 0,813 -‬בשנת ‪.2219‬‬
‫‪32‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים עוברי חוק (פרק ‪)12‬‬
‫תיקים של קטינים חשודים‬
‫‪ .927‬בשנת ‪ 2219‬נפתחו ‪ 2,84,2‬תיקים במשטרה לקטינים‪ .‬מהם ‪ )03,100( 02.2%‬היו תיקים‬
‫פליליים ו‪ )0,938( 82.2% -‬הסתיימו באי‪-‬תביעה (טיפול מותנה)‪.‬‬
‫‪ .92,‬מתוך התיקים שהסתיימו בטיפול מותנה (ט‪.‬מ‪ ).‬בשנת ‪ 18.1% 0208‬היו בגין עבירות מוסר‪,‬‬
‫‪ 88.8%‬היו בגין עבירות נגד גוף האדם‪ 06.8% ,‬היו בגין עבירות כלכליות‪ 03.2% ,‬היו בגין‬
‫עבירות מרמה ו‪ 02.3% -‬בגין עבירות סדר ציבורי‪.‬‬
‫‪ .929‬שיעור התיקים שנפתחו לקטינים בעשור האחרון ירד מ‪ 49.2-‬תיקים (לאלף בני נוער) בשנת‬
‫‪ 2222‬ל‪ 99.2-‬תיקים (לאלף בני נוער) בשנת ‪( 2219‬ירידה של ‪ .)13.3%‬בהשוואה לשנת השיא‬
‫(‪ )0223‬הירידה עוד בולטת יותר‪ ,‬מ‪ 13.8 -‬תיקים (לאלף בני נוער) ל‪ 88.0-‬תיקים (לאלף בני‬
‫נוער)‪.‬‬
‫‪ .92,‬בין השנים ‪ 2224‬ל‪ 2219-‬חלה ירידה משמעותית בכמעט ‪ 97%‬במספר התיקים (פליליים‬
‫ואי‪-‬תביעה) שבהם מעורבים קטינים‪ 8‬מ‪ 32,316-‬ל‪ 06,362-‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪ .923‬ב‪ 92.2% 2219-‬מהתיקים שנפתחו במשטרה ושהיו מעורבים בהם קטינים היו תיקים‬
‫פליליים‪ .‬השכיחים שבהם נפתחו בגין עבירות סדר ציבורי (‪ 8)92.2%‬רכוש (‪ )21.9%‬וגוף‬
‫אדם (‪ .)14.7%‬חלקם של תיקי הט‪.‬מ‪ .‬בכלל התיקים בעבירות השונות בולט כשמדובר‬
‫בעבירות מוסר (‪ 8)11.9%‬סדר ציבורי (‪ 8),.2%‬נגד גוף אדם (‪ )9.9%‬ורכוש (‪.)7.7%‬‬
‫‪ 92.2% .912‬מהתיקים שנפתחו במשטרה לבני נוער בשנת ‪ 2219‬היו תיקים פליליים (פ"א) לעומת‬
‫‪ 92.2%‬תיקים שהסתיימו בטיפול מותנה (ט‪.‬מ)‪ .‬קיימת שונות רבה בין יישובים ביחס שבין‬
‫תיקים פליליים (פ"א) לבין תיקים שעניינם הסתיים בטיפול מותנה (ט‪.‬מ)‪.‬‬
‫ביישובים הבאים אחוז התיקים הפליליים (פ‪.‬א‪ ).‬שנפתח ביישוב לבני נוער גדול בהרבה‬
‫מאחוז תיקי ט‪.‬מ (אחוז מכלל התיקים שנפתחו)‪ :‬תל שבע (‪ ,)90.3%‬אבו גוש (‪ ,)90.6%‬כפר‬
‫קאסם (‪ ,)96.6%‬שגב שלום (‪ ,)96.0%‬ערערה בנגב (‪ ,)91.2%‬עומר (‪ ,)93.9%‬לקייה (‪,)93.0%‬‬
‫רהט (‪ ,)90.0%‬מיתר (‪ ,)90.8%‬חורה (‪ ,)90.9%‬לוד (‪ ,)92.8%‬ג'לג'וליה (‪ ,)39.8%‬כסייפה‬
‫(‪ ,)33.9%‬ירושלים (‪ ,)30.3%‬בית שמש (‪ ,)30.1%‬קרני שומרון (‪ ,)36.0%‬בני ברק (‪,)36.1%‬‬
‫זרזיר (‪ ,)36.3%‬אלעד (‪ ,)36.0%‬טירה (‪ ,)33.9%‬בית אל (‪ ,)33.6%‬תל מונד (‪ ,)33.0%‬טייבה‬
‫(‪ ,)30.9%‬כפר יונה (‪ ,)30.2%‬קריית גת (‪ ,)30.2%‬אשקלון (‪ ,)32.3%‬רמלה (‪ ,)32.0%‬גני תקוה‬
‫(‪.)06.1%‬‬
‫ביישובים הבאים אחוז התיקים הפליליים (פ‪.‬א‪ ).‬היה קטן בהרבה מאחוז תיקי ט‪.‬מ (אחוז‬
‫מכלל התיקים שנפתחו)‪ :‬כפר ורדים (‪ ,)6.0%‬כסרא‪-‬סמיע (‪ ,)03.8%‬רמת ישי (‪ ,)00.6%‬זכרון‬
‫יעקב (‪ ,)00.0%‬בנימינה‪-‬ג‪.‬עדה (‪ ,)08.0%‬כוכב יאיר (‪ ,)03.2%‬כרמיאל (‪ ,)03.3%‬אפרתה‬
‫(‪ ,)88.8%‬גן יבנה (‪ ,)86.3%‬קצרין (‪.)83.0%‬‬
‫יישובים שבהם שיעורם לאלף של התיקים הפליליים שנפתחו לבני נוער בקבוצת הגיל‬
‫היה גדול פי שניים ויותר מהשיעור הארצי (‪ :)99.2‬טבריה (‪ ,)020.3‬קריית ים (‪ ,)96.6‬שדרות‬
‫(‪ ,)91.3‬עכו (‪ ,)90.8‬טירת כרמל (‪ ,)90.0‬אילת (‪ ,)39.9‬נצרת עלית (‪ ,)30.1‬ג'סר א‪-‬זרקא (‪,)30.2‬‬
‫‪33‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫עפולה (‪ ,)09.9‬בית שאן (‪ ,)03.0‬דימונה (‪ ,)00.6‬אור עקיבא (‪ ,)00.3‬תל אביב‪-‬יפו (‪ ,)02.1‬קריית‬
‫מלאכי (‪ ,)69.9‬אופקים (‪ ,)63.8‬מעלות תרשיחא (‪.)66.3‬‬
‫‪ .911‬בשנת ‪ 2219‬יותר ממחצית התיקים הפליליים (‪ 8)7,.,%‬שנפתחו לקטינים החשודים‬
‫בעבירות‪ 8‬נסגרו‪.‬‬
‫‪ .912‬בשנים ‪ 0202-0208‬סיבת הסגירה של מחצית התיקים הפליליים של קטינים חשודים הייתה‬
‫חוסר ראיות‪.‬‬
‫‪ .919‬בין השנים ‪ 0221‬ל‪ 0208-‬נצפתה מגמת ירידה במספר התיקים שנפתחו לקטינים בעבירות‬
‫נגד קטינים‪ 8‬מ‪ ,8,79-‬תיקים ל‪ 48229-‬תיקים‪ 8‬ירידה של ‪ .9,.,%‬ירידה זו התרחשה ברוב‬
‫סוגי העבירות ובמיוחד בעבירות כלפי רכוש (‪ ,)80.3%‬ועבירות כלפי גופו של אדם (‪.)08.0%‬‬
‫‪ .914‬בשנת ‪ 0208‬שיעורם לאלף של תיקים שנפתחו לקטינים שעברו עבירות אלימות גופנית נגד‬
‫קטינים היה נמוך מזה שב‪ 8.3 ,0200-‬לעומת ‪ 3.2‬בהתאמה‪.‬‬
‫קטינים חשודים‬
‫‪ .917‬בשנת ‪ 2219‬היו ‪ 128,77‬קטינים חשודים עם תיקים פליליים בקבוצת הגיל ‪.12-19‬‬
‫‪ .91,‬מספר הקטינים החשודים בעבירות עלה מ‪ 128991-‬בשנת ‪ 2222‬ל‪ 128,77-‬בשנת ‪.2219‬‬
‫למרות העלייה במספרם‪ 8‬אחוז הקטינים החשודים בעבירות הוא ‪ 1.,%‬בלבד (‪ 93.3%‬מבני‬
‫הנוער לא חשודים בעבירות)‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאז ‪ 0221‬חלקם של הקטינים החשודים בעבירות‬
‫מכלל בני גילם נשאר יציב יחסית‪ 8‬ואף ירד מ‪ 2.1%-‬ל‪.1.,%-‬‬
‫‪ .919‬ב‪ 2219-‬אחוז הקטינים החשודים היהודים עם תיקים פליליים היה ‪ 847.2%‬מתוכם ‪12.,%‬‬
‫היו עולים‪ .‬חלקם של הלא יהודים היה ‪.43.2%‬‬
‫‪ .91,‬מאז שנת ‪ 2222‬ועד לשנת ‪ 222,‬הלך וגדל בהדרגה חלקם של הקטינים החשודים מכלל‬
‫החשודים‪ 8‬מ‪ ,.4%-‬ל‪ .11.1%-‬מאז אחוז זה הולך וקטן וב‪ 2219-‬הגיע ל‪:9.7%-‬‬
‫שנה‬
‫שיעור הקטינים החשודים מכלל החשודים‬
‫‪02.0%‬‬
‫‪00.0%‬‬
‫‪02.8%‬‬
‫‪02.3%‬‬
‫‪02.0%‬‬
‫‪9.1%‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪9.7%‬‬
‫‪0221‬‬
‫‪0226‬‬
‫‪0220‬‬
‫‪0223‬‬
‫‪0229‬‬
‫‪0202‬‬
‫‪0200‬‬
‫‪0200‬‬
‫‪2219‬‬
‫‪ .913‬אחוז הקטינים הלא יהודים החשודים בעבירות מקבוצת בני גילם גבוה יותר (‪)2.7%‬‬
‫מהאחוז המקביל של קטינים יהודים (‪.)1.1%‬‬
‫‪34‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .922‬בין השנים ‪ 0220‬ל‪ 0200-‬חלה ירידה במספר הקטינים החשודים בעבירות של אלימות‬
‫גופנית שנפתח בעניינן תיק פלילי‪ ,‬מ‪ 8,092-‬ב‪ 0220-‬ל‪ 8,263-‬ב‪ .0208 -‬בשיעורים לכל אלף‬
‫בני נוער מדובר בירידה‪ 8‬מ‪ 7.,-‬תיקים לכל אלף בני נוער ב‪ 2221-‬ל‪ 9.,-‬תיקים לכל אלף בני‬
‫נוער ב‪.2219-‬‬
‫‪ .921‬בשנים ‪ 0220-0208‬חל שינוי בהתפלגות הקטינים היהודים והלא יהודים החשודים בעבירות‬
‫אלימות גופנית‪ .‬חלקם של היהודים בעבירות מסוג זה ירד מ‪ ,,.4%-‬בשנת ‪ 2221‬ל‪79.3% -‬‬
‫בשנת ‪ 82219‬וחלקם של הלא‪-‬יהודים עלה מ‪ 99.,%-‬ל‪.42.1%-‬‬
‫‪ .922‬בין השנים ‪ 2221‬ל‪ 2211-‬חלה ירידה בשיעור הקטינים העולים החשודים בעבירות של‬
‫אלימות גופנית‪ ,‬מ ‪ 80.1%‬ב ‪ 0220‬ל ‪ 03.3%‬בשנת ‪.0208‬‬
‫‪ .929‬בין ‪ 2221‬ל‪ 2212-‬נצפתה ירידה מתמדת במספר הקטינים החשודים בעבירות סמים שנפתח‬
‫בעניינן תיק פלילי‪ 8‬מ‪ 28222-‬בשנת ‪ 2221‬ל‪ 18249-‬ב‪( 2210-‬ירידה של ‪ ,)38.6%‬בשנת ‪0200‬‬
‫גדל מספרם ל‪ ,0,300-‬ובשנת ‪ 0208‬המספר נשאר יציב (‪.)0,303‬‬
‫‪ .924‬בין ‪ 2227‬ל‪ 2211-‬ירד שיעורם של הקטינים העולים שנחשדו בעבירות סמים מכלל‬
‫החשודים היהודים (מ‪ 12.2%-‬מכלל החשודים היהודים ב‪ 0220-‬ל‪ 03.9% -‬בשנת ‪.)0208‬‬
‫‪ .927‬בשנים ‪ 2221-2219‬חלה עלייה בשיעור הקטינים הלא יהודים שנחשדו בביצוע עבירות‬
‫סמים‪ ,‬מ ‪ 29.2%‬בשנת ‪ 2221‬ל ‪ -23.7%‬בשנת ‪.2219‬‬
‫‪ .92,‬מספר הקטינים בגיל ‪ 12-13‬שחויבו בדין ירד בשנים האחרונות מ‪ 98279-‬ב‪ 2227-‬ל‪18999-‬‬
‫ב‪.2212-‬‬
‫‪ .929‬בשנת ‪ 17.2% 2212‬מכלל הקטינים בני ‪ 12-1,‬בעלי תיקים פליליים חיו במשפחות עם‬
‫הורים גרושים‪ .‬זאת בהשוואה ל‪ ,.7%-‬מקבוצת בני גילם‪.‬‬
‫‪ .92,‬בשנת ‪ 2212‬נמצא של‪ 94.7% -‬מבני ‪ 12-1,‬בעלי תיקים פליליים‪ 8‬יש לפחות הורה אחד‬
‫שהורשע בדין (באחת מהשנים ‪ 1337‬או ‪ 8)1333-2223‬זאת לעומת ‪ 14.4%‬מבני ‪ 12-1,‬בכלל‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .923‬שליש מכלל הקטינים בגיל ‪ 12-1,‬עם תיקים פליליים בשנת ‪ 2212‬היו ללא מסגרת‬
‫לימודים‪.‬‬
‫עבירות במוסדות חינוך‬
‫‪ .992‬בין ‪ 2229‬ל‪ 2219-‬ירד מספר התיקים הפליליים ותיקי אי תביעה (ט‪.‬מ‪ ).‬שנפתחו במשטרה‬
‫בשל עבירות במערכת החינוך (מ‪ 6,102-‬ל‪ .)8,310-‬ירידה של ‪ .4,.3%‬כמו כן‪ ,‬חלה ירידה‬
‫משמעותית בשיעור התיקים שנפתחו לתלמידים‪.‬‬
‫‪ .991‬עבירות אלימות גופנית הן רוב העבירות שנעברו במערכת החינוך‪ .‬מקום שני תופסות‬
‫עבירות הרכוש והפחות שכיחות הן עבירות מין ומוסר‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .992‬בין השנים ‪ 0221‬ל‪ 0008-‬חלה ירידה משמעותית במספר העבירות במערכת החינוך‪:‬‬
‫סוג העבירה‬
‫השינוי‬
‫‪2227‬‬
‫‪2212‬‬
‫‪2219‬‬
‫סך הכל‬
‫‪98237‬‬
‫‪48431‬‬
‫‪98479‬‬
‫‪-72.,%‬‬
‫אלימות גופנית‬
‫‪0,390‬‬
‫‪0,028‬‬
‫‪0,688‬‬
‫‪-49.,%‬‬
‫סמים‬
‫‪323‬‬
‫‪019‬‬
‫‪893‬‬
‫‪-2.7%‬‬
‫מין‬
‫‪821‬‬
‫‪003‬‬
‫‪000‬‬
‫‪-92.7%‬‬
‫רכוש‬
‫‪0,030‬‬
‫‪990‬‬
‫‪300‬‬
‫‪-79.9%‬‬
‫באחוזים בין‬
‫‪ 2227‬ל‪2212-‬‬
‫‪ .999‬בין השנים ‪ 2227‬ל‪ 2211-‬חלה ירידה משמעותית במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין‬
‫עבירות מין במוסדות חינוך‪ 8‬מ‪ 927-‬תיקים בשנת ‪ 2227‬ל‪ 212-‬תיקים בשנת ‪.2219‬‬
‫‪ .994‬בין השנים ‪ 2227-2219‬חלה ירידה משמעותית במספר התיקים ובשיעורם ל ‪ 128222‬בני‬
‫נוער בגיל ‪ 12-19‬שנפתחו לקטינים שנחשדו בביצוע עבירות אלימות גופנית במוסדות‬
‫חינוך‪ :‬עבירות של גרימת נזק לרכוש בזדון ירד מ‪ 0.8-‬ל‪ 3.1-‬לכל ‪ 02,222‬בני נוער‪ ,‬עבירות‬
‫איומים ירדו מ‪ 08.2 -‬ל‪ ,3.8 -‬ועבירות של נשיאת סכין או אגרופן ירד‪ -‬מ‪ 8.9 -‬ל‪.0.8 -‬‬
‫‪ .997‬בשנים ‪ 2227-2219‬הלך ופחת בהתמדה מספר הקטינים שהופנו לטיפול בשירות מבחן‬
‫לנוער‪ .‬מ‪ 29872,-‬ב‪ 2227-‬ל‪ 178422-‬ב‪ 82219-‬זוהי ירידה של ‪ 83.1%‬במספרם‪ .‬ירידה‬
‫נרשמה גם בשיעורם לאלף בקבוצת הגיל של המופנים לשירות המבחן לנוער‪ ,‬מ‪ 88.3-‬לאלף‬
‫ב‪ 0221-‬ל‪ 09.6-‬לאלף ב‪.0208-‬‬
‫‪ .99,‬סוג העבירה השכיחה בגינה מופנים קטינים לשירות מבחן לנוער היא עבירות אלימות‬
‫(‪ 8)93.2%‬ובמקום השני בגין עבירות שימוש וסחר בסמים (‪ .)22.2%‬מקום שלישי תפסו‬
‫עבירות כלפי רכוש (‪.)22.2%‬‬
‫‪ .999‬מרבית הקטינים שהופנו לשירות מבחן לנוער היו יהודים (‪.)69.0%‬‬
‫‪ .99,‬בשנת ‪ 2219‬בוצעו ‪ 78712‬מעצרים של קטינים‪ .‬מהם‪ 11.0% ,‬היו מעצרי ימים‪ 03.2% ,‬מעצר‬
‫בית‪ ,‬ו‪ 06.3%-‬היו מעצרים עד תום ההליכים‪.‬‬
‫‪ .993‬מאז ‪ 1337‬גדל מספר המעצרים הפליליים של קטינים מ‪ 98713-‬ב‪ 1337-‬ל‪ 78712-‬ב‪.2219-‬‬
‫רוב המעצרים נגעו לעבירות רכוש ופגיעה בסדר הציבורי‪.‬‬
‫‪ .942‬מרבית הקטינים (‪ )94.2%‬נעצרו ליום אחד‪ ,.2% 8‬נעצרו ל‪ 24-4,-‬שעות‪ 9.2% 8‬נעצרו ל‪9-7-‬‬
‫ימים‪ 8‬וכל השאר מעל שבוע ימים‪.‬‬
‫‪ .941‬בשנת ‪ 2219‬התקבלו החלטות בבתי משפט בעניינם של ‪ 03,633‬קטינים חשודים או נאשמים‪.‬‬
‫מהם ‪ 2,.9%‬קיבלו עונש של ערבות‪/‬קנס‪ 17.,% 8‬נעצרו‪ 14.2% 8‬קיבלו צווי ביניים‪11.2% 8‬‬
‫‪36‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫הופנו לטיפול‪ 3.4% 8‬קיבלו מאסר על תנאי‪ 8‬ל‪ 7.,%-‬בוטל כתב אישום‪ 7.7% 8‬קיבלו שלילת‬
‫רישיון‪ 8‬ל‪ 1.,%-‬עיכבו הליכים‪ 8‬ל‪ 2.,%-‬ביטלו צו ו‪ 2.9%-‬זוכו‪.‬‬
‫‪ .942‬מספר התיקים הפליליים של בני נוער שהוגשו לבית משפט שלום לנוער ירד משמעותית‬
‫מ‪ ,8221-‬ב‪ 222,-‬ל‪ 983,,-‬ב‪.2219-‬‬
‫‪ .949‬בשנת ‪ 2212‬הורשעו ‪ 49.9%‬מכלל הקטינים בגיל ‪ 12-1,‬שהיו נאשמים בהליכים פליליים‪.‬‬
‫‪ .944‬בשנת ‪ 2219‬יוצגו קטינים על ידי הסנגוריה הציבורית ב‪ 148442-‬הליכים בהשוואה ל‪,892,-‬‬
‫ב‪ .0220-‬מאז שנת ‪ 0220‬ועד לשנת ‪ ,0208‬הוכפל מספרם של הליכים אלה‪.‬‬
‫‪ .947‬רוב הקטינים (‪ )12-1,‬שהורשעו בדין היו ערבים שאינם תושבי ישראל‪ .‬רוב רובם בנים‪8‬‬
‫ורובם מורשעים חדשים (לא מועדים)‪ 8‬גילם של יותר ממחצית היה ‪ .1,-19‬העבירות‬
‫השכיחות היו כנגד ביטחון המדינה ורכוש‪.‬‬
‫‪ .94,‬עניינם של ‪ 47.,%‬הקטינים הערבים נידון בבית דין צבאי‪ 8‬ואילו יותר משלושה רבעים מן‬
‫הקטינים היהודים נדונו בבית משפט לנוער‪.‬‬
‫‪ .949‬רוב הקטינים הלא מורשעים נשפטו בבית משפט לנוער‪ 8‬רובם היו בנים‪ .‬הגיל של‬
‫כמחציתם היה ‪ .1,-19‬רובם לא היו מועדים‪ .‬סוג העבירה השכיח ביותר היה עבירת רכוש‪.‬‬
‫‪ .94,‬בשנת ‪ 2214‬שהו בכלא הישראלי ‪ ,41‬קטינים תושבי השטחים ומזרח ירושלים‪92.1% 8‬‬
‫מהם שב"חים והיתר ביטחוניים‪.‬‬
‫‪ .943‬בשנת ‪ 2214‬שהו בבתי הסוהר כ‪ 98199-‬קטינים שפוטים תושבי ישראל לעומת ‪ 98,,9‬ב‪-‬‬
‫‪ 48222 82219‬ב‪ 2212-‬ו‪ 98,11-‬ב‪ .2211-‬ל‪ 79.2%-‬מהאסירים הקטינים היה זה מאסר‬
‫ראשון‪ 8‬ל‪ 19.2%-‬היה זה מאסר שני‪ 8‬ל‪ 3.4%-‬מאסר שלישי ולשאר מאסר רביעי ויותר‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים נפגעי עבירה (פרק ‪)13‬‬
‫‪ .972‬מאז ‪ 133,‬ועד ל‪ 2212-‬הלך וגדל מספר התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים‪ .‬מ‪,8992-‬‬
‫ב‪ 133,-‬ל‪ ,871,-‬ב‪ – 2219-‬גידול של ‪ .99.9%‬בכל השנים מספר התיקים בגין עבירות כנגד‬
‫קטינים מחוץ למשפחה היה גדול ממספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שבוצעו בתוך‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫‪ .971‬בשנת ‪ 92.,% 2219‬מהתיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים היו עבירות מחוץ למשפחה‪,‬‬
‫ואילו ‪ 29.4%‬מהתיקים נפתחו בגין עבירות שנעשו כנגד ילדים בתוך המשפחה‪.‬‬
‫‪ .972‬בשנים ‪ 133,-2219‬חלה עליה גדולה במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שנעברו כנגד‬
‫ילדים בתוך המשפחה מ‪ 0,129-‬ל‪( 0,883-‬גידול של ‪.)+13.9%‬‬
‫‪ .979‬בשנת ‪ 2219‬מתוך ‪ 0,883‬תיקים בגין עבירות שנעברו נגד ילדים בתוך המשפחה‪ 00.8% ,‬היו‬
‫בגין תקיפת קטין‪ 00.2% ,‬בגין עבירות מין במשפחה‪ ,‬ו ‪ 6.0%‬נפתחו בגין התעללות והזנחה‬
‫(‪ 0.8%‬בגין הזנחה)‪.‬‬
‫‪ .974‬בשנים ‪ 133,-2219‬חל גידול במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שנעברו כנגד ילדים‬
‫מחוץ למשפחה מ‪ 3,360-‬ל‪( 6,032-‬גידול של ‪.)+00.0%‬‬
‫‪ .977‬בשנת ‪ 2219‬נפתחו ‪ 6,032‬תיקים בגין עבירות שנעברו נגד ילדים מחוץ למשפחה‪.‬‬
‫‪ 61.0%‬מהם היו בגין תקיפת קטינים (חבלות ותקיפות)‪ 82.3% .‬מהם היו בגין עבירות מין‬
‫והיתר (‪ )3.2%‬בגין התעללות בקטין (‪ 0.8%‬בגין הזנחה)‪.‬‬
‫‪ .97,‬מאז שנת ‪ 133,‬ועד ‪ 2227‬נרשמה מגמת גידול דרמטית במספר התיקים בגין פגיעות‬
‫בילדים‪( 8‬פ‪.‬א‪ .‬ו‪-‬ט‪.‬מ‪ ).‬מ‪ ,8992-‬ב‪ 133,-‬ל‪ ,8,74-‬ב‪ .2227-‬בשנת ‪ 2211‬מספרם ירד קלות ל‪-‬‬
‫‪ ,8297‬וחזר ועלה בשנים ‪ 8,81,7( 2212-2219‬ו‪ ,871,-‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ .979‬ב‪ 9.1% 2219-‬בלבד מהתיקים שנפתחו בגין כלל העבירות שנעברו כנגד ילדים בתוך‬
‫המשפחה הסתיימו באי‪-‬תביעה (ט‪.‬מ)‪ .‬זאת‪ 8‬לעומת ‪ 4,%‬מהתיקים מסוג זה שנסגרו‬
‫בשנת ‪.133,‬‬
‫‪ .97,‬ב‪ 4.9% 2219-‬בלבד מהתיקים שנפתחו בגין עבירות מין כנגד ילדים בתוך המשפחה‬
‫הסתיימו באי‪-‬תביעה‪ .‬זאת‪ ,‬לעומת ‪ 2,.,%‬בשנת ‪.133,‬‬
‫‪ .973‬בשנת ‪ 0208‬מתוך ‪ 0,303‬תיקים פליליים שנפתחו בגין עבירות כנגד קטינים בתוך המשפחה‬
‫ומחוץ למשפחה‪ )12.4%( ,13 ,‬תיקים נמצאו עדיין בחקירת משטרה‪ 8‬וב‪ 28111-‬תיקים‬
‫(‪ )2,.,%‬טרם הסתיים הטיפול (מתוכם ‪ 302‬תיקים בטיפול התביעה המשטרתית ו‪0,690-‬‬
‫בטיפול הפרקליטות)‪.‬‬
‫‪ .9,2‬ב‪ )18912( 79.3% 82219-‬מבין ‪ 282,,‬תיקים פליליים שנפתחו בגין עבירות כנגד קטינים‬
‫בתוך המשפחה נסגרו‪.‬‬
‫‪ .9,1‬מתוך ‪ 282,,‬תיקים פליליים שנפתחו בגין עבירות כנגד קטינים בתוך המשפחה‪ 74 8‬נדונו‬
‫והסתיימו בהחלטת בית משפט‪ 73.9% .‬מתוכם הסתיימו בהרשעה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .9,2‬ב‪ ,1.2% 2219-‬מהתיקים הפליליים שנדונו בבית משפט בגין עבירות כנגד ילדים מחוץ‬
‫למשפחה הסתיימו בהרשעה‪.‬‬
‫‪ .9,9‬בין היישובים שבלטו במספרם הגדול של תיקים שנפתחו בשנת ‪ 2219‬בגין אלימות בגירים‬
‫כלפי קטינים‪ :‬ירושלים (‪ ,)108‬תל אביב‪-‬יפו (‪ ,)829‬באר שבע (‪ ,)013‬אשדוד (‪ ,)018‬ראשון‬
‫לציון (‪ ,)038‬חולון (‪ ,)006‬נתניה (‪ ,)009‬חיפה (‪ ,)006‬בת ים (‪.)006‬‬
‫‪ 1.9% .9,4‬ממשקי הבית בישראל נפגעו ב‪ 2219-‬מאלימות (איום‪ 8‬חטיפת תיק או חפץ כלשהו‪8‬‬
‫מכות‪ 8‬דקירות וכד') כלפי ילדי המשפחה‪ 97.2% .‬מהם דיווחו למשטרה‪ 8‬ומתוכם ‪7,.2%‬‬
‫הגישו תלונה‪.‬‬
‫‪ 42.2% .9,7‬מכלל משקי הבית אשר נפגעו מאלימות (איום‪ 8‬חטיפת תיק או חפץ כלשהו‪ 8‬מכות‪8‬‬
‫דקירות וכד') כלפי הילדים במהלך ‪ 2219‬ציינו‪ 8‬כי נפגעו מעבירה זו יותר מפעם אחת‪.‬‬
‫‪ .9,,‬יותר ממחצית (‪ ),2.2%‬ממקרי האלימות (איום‪ 8‬חטיפת תיק או חפץ כלשהו‪ 8‬מכות‪8‬‬
‫דקירות וכד') כלפי הילדים התרחשו בשטח בית הספר ו‪ 42.2%-‬התרחשו ברחוב‪.‬‬
‫‪ 7,.2% .9,9‬ממשקי הבית שילדיהם נפגעו מאלימות (איום‪ 8‬חטיפת תיק או חפץ כלשהו‪ 8‬מכות‪8‬‬
‫דקירות וכד') ושדיווחו על כך למשטרה ‪ -‬הגישו תלונה‪ ,2.2% .‬ממשקי הבית שילדיהם‬
‫נפגעו מאלימות ושדיווחו לגורם אחר (לא למשטרה) ‪ -‬דיווחו לבית הספר‪.‬‬
‫‪ .9,,‬שליש ממשקי הבית בישראל שילדיהם נפגעו מאלימות (איום‪ 8‬חטיפת תיק או חפץ‬
‫כלשהו‪ 8‬מכות‪ 8‬דקירות וכד') לא דיווחו למשטרה על הפגיעה כיוון שסברו שהפגיעה לא‬
‫היתה חמורה‪ 19.2% .‬לא האמינו ביכולת המשטרה לגלות את התוקף‪.‬‬
‫‪ .9,3‬בשנת ‪ 2219‬נפתחו ‪ ,3‬תיקים פליליים בגין עבירות נגד חיי אדם שנעשו כלפי ילדים בתוך‬
‫המשפחה ומחוץ למשפחה (לעומת ‪ ,2‬ב‪ 2212-‬ו‪ 29-‬ב‪ 8)2227-‬בתוכם ‪ 9‬על רצח‪ 3 ,‬על נסיון‬
‫לרצח‪ 06 ,‬על גרימת מוות ברשלנות‪ 0 ,‬על הריגה‪ 2 ,‬על גרימת מוות ברשלנות‪-‬תאונת דרכים‬
‫ו‪ 81-‬על עבירות אחרות כלפי חיי אדם‪.‬‬
‫‪ .992‬בין השנים ‪ 2227‬ל‪ 2212-‬נצפתה מגמת גידול במספר התיקים הפליליים שנפתחו במשטרה‬
‫בגין עבירות נגד חיי אדם שנעשו כלפי ילדים‪ 8‬בתוך המשפחה ומחוץ למשפחה‪ 8‬מ‪ 29-‬ל‪,3-‬‬
‫(עליה של ‪ .)+222%‬בשנת ‪ 2219‬מספרם ירד‪.‬‬
‫‪ .991‬בשנים ‪ 2229-2219‬נרצחו ‪ ,7‬ילדים בתוך המשפחה‪ .‬רוב מקרי המוות נגרמו ממכות‪ ,‬לרוב‬
‫על ידי האב‪ .‬רוב הנרצחים היו בנים‪.‬‬
‫‪ .992‬בשנת ‪ 2219‬נפתחו ‪ 17,‬תיקים בגין השארת ילד בלא השגחה ונטישת קטין‪ 8‬שני תיקים‬
‫בלבד הסתיימו בהרשעה‪.‬‬
‫‪ .999‬ב‪ 2219-‬נפתחו רק תיק פלילי אחד בגין אי‪-‬דיווח על חשד להתעללות בקטינים במשפחה‬
‫ומחוץ למשפחה‪.‬‬
‫‪ .994‬מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים קטן מאז ‪ 2212‬ועד‬
‫ל‪ 28922( 2212-‬לעומת ‪ 2821,‬בהתאמה)‪ 8‬אך ב‪ 2219-‬שוב גדל מספרם (ל‪ .)28911-‬במקביל‪8‬‬
‫‪39‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫מאז ‪ 2223‬ועד ל‪ 2212-‬הלך וגדל מספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות מסוג זה כלפי‬
‫קטינים‪.‬‬
‫‪ .997‬בשנת ‪ 2219‬נפתחו רק ‪ 7‬תיקים כנגד מעסיקים בגין חשד לעבירה על החוק להעסקת‬
‫עברייני מין‪ ,‬מתוכם אחד נסגר בגין עבריין לא ידוע‪ 8‬שניים נסגרו בגין חוסר עניין לציבור‪8‬‬
‫תיק אחד נמצא בחקירה והשני עדיין בתביעה או בפרקליטות‪.‬‬
‫‪ .99,‬בשנים ‪ 0223-0208‬נפתחו רק ‪ 17‬תיקים כנגד מעסיקים בגין חשד לעבירה על החוק למניעת‬
‫העסקת עברייני מין במוסדות המיועדים לילדים‪.‬‬
‫‪ .999‬בשנת ‪ 2219‬נפתחו ‪ 74,‬תיקים לבגירים בחשד לביצוע עבירות כנגד קטינים במוסדות‬
‫חינוך‪ .‬כשני שלישים (‪ )61.0%‬בגין עבירות נגד גוף אדם‪ 82.0% ,‬בגין עבירות נגד הסדר‬
‫הציבורי‪ ,‬ו‪ 01.2% -‬בגין עבירות מין‪.‬‬
‫‪ .99,‬בשנת ‪ 2219‬נחקרו בידי חוקרי ילדים ‪ 38,29‬ילדים בגיל ‪ 2-14‬שנפגעו מעבירות מין‬
‫ואלימות‪ .‬זאת לעומת‪ 38933 ,‬בשנת ‪ ,8293 ,2212‬בשנת ‪ ,899, – 2222‬בשנת ‪ 1337‬ו‪ 18,49-‬ב‪-‬‬
‫‪.1332‬‬
‫‪ .993‬מתוך ‪ 9,308‬ילדים שנחקרו על ידי חוקרי ילדים‪ ,4.9% ,‬היו נפגעי עבירות תקיפה‬
‫והתעללות במשפחה‪ 24.4% ,‬היו נפגעי עבירות מין‪ ,.2% ,‬היו עדים לעבירות מין או‬
‫לאלימות ורצח ו‪ 9.2%-‬היו קטינים חשודים בביצוע עבירות מין‪.‬‬
‫‪ .9,2‬בין ‪ 2212‬ל‪ 2219-‬גדל במקצת שיעורם לאלף של ילדים בגיל ‪ 2-14‬בקבוצת הגיל שנחקרו‬
‫בידי חוקר ילדים מ‪ 4.2 -‬ל‪.4.9-‬‬
‫‪ .9,1‬בשנת ‪ 2219‬נחקרו על ידי חוקרי ילדים ‪ 0,899‬ילדים נפגעי עבירות מין‪ .‬מאז ‪ 0992‬גדל פי‬
‫יותר מ‪ 1.7-‬מספר הילדים נפגעי עבירות מין בגיל ‪ 2-03‬שנחקרו על‪-‬ידי חוקרי ילדים‬
‫(ב‪ 0,000 ,0992 -‬ילדים)‪.‬‬
‫‪ .9,2‬בשנת ‪ 22.9% 2219‬מהילדים בגיל ‪ 2-14‬שנפגעו ושנחקרו על ידי חוקרי ילדים‪ 8‬היו ילדי‬
‫עולים‪ .‬זאת בהשוואה לחלקם באוכלוסיית הילדים בגיל זה שעומד על – ‪.,.2%‬‬
‫‪ .9,9‬בין היישובים בהם בלט ב‪ 2219-‬מספר הילדים שנפגעו ושנחקרו על ידי חוקרי ילדים‬
‫(שיעור לאלף ארצי ‪ )4.9‬היו‪ :‬קריית מלאכי (‪ ,)08.0‬הרצליה (‪ ,)02.8‬בת ים (‪ ,)9.0‬דימונה‬
‫(‪ ,)9.2‬קרני שומרון (‪ ,)3.6‬תל אביב‪-‬יפו (‪ ,)3.1‬שלומי (‪ ,)3.3‬רמלה (‪.)3.0‬‬
‫‪ .9,4‬מתוך כלל הילדים שנחקרו על ידי חוקרי ילדים בגין פגיעה מינית וידעו לזהות את הפוגע‪:‬‬
‫‪ 09.1%‬נפגעו על ידי הורה או קרוב משפחה (‪ 08.6%‬ו‪ 01.9%-‬בהתאמה); ‪ 00.3%‬נפגעו על ידי‬
‫חבר‪ 0.3% ,‬נפגעו על ידי שכן; ‪ 00.0%‬נפגעו על יד אדם זר‪.‬‬
‫‪ .9,7‬רוב הילדים (‪ )89.0%‬שנפגעו מינית ונחקרו בידי חוקר ילדים נפגעו בביתם או בבית הפוגע‪.‬‬
‫ביותר ממחצית המקרים מדובר באירוע מתמשך (‪ .)12.6%‬מקום הפגיעה של ‪00.1%‬‬
‫מהנפגעים הוא מקום פתוח‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .9,,‬ב‪ 1,9 82219-‬ילדים נחקרו בחקירת ילדים בחשד שאיש צוות מוסד חינוכי פגע בהם פיזית‬
‫או מינית‪ .‬מהם ‪ 4,‬ילדים נחקרו בחשד שנפגעו מינית על ידי איש צוות במוסד חינוכי‪,‬‬
‫ו‪ 113-‬ילדים שנחקרו בחשד שנפגעו פיזית על ידי איש צוות במוסד חינוכי‪.‬‬
‫‪ .9,9‬בשנת ‪ 2219‬אסרו חוקרי הילדים על העדתם של ‪ ,9.4%‬מהילדים שנפגעו מינית עד גיל ‪.7‬‬
‫ו‪ ,9.,%-‬בגיל ‪ .,-,‬זאת‪ 8‬לעומת ‪ ,1.1%‬מהילדים שהעדתם נאסרה בגילאי ‪.12-14‬‬
‫‪ .9,,‬בשנת ‪ 2219‬אסרו חוקרי הילדים על העדתם של ‪ 31.4%‬מהילדים נפגעי תקיפה והתעללות‬
‫במשפחה‪.‬‬
‫‪ .9,3‬בשנים ‪ 2212-2219‬אחוז הילדים שנפגעו מעבירות מין וחשפו את דבר הפגיעה בהם בעת‬
‫החקירה‪ 8‬נע בין‪ 9,.4%‬ל‪.9,.9%-‬‬
‫‪ .932‬בשנים ‪ 2222-2219‬הוגשו למשטרה ‪ 111‬תלונות על עבירות על חוק גיל הנישואין‪ .‬ברוב‬
‫המקרים נפתחו תיקים פליליים (‪ ,)90‬ולגבי היתר (‪ )09‬הוחלט על טיפול מותנה‪.‬‬
‫‪ .931‬ב‪ 2219-‬טופלו ‪ 44‬מקרים של חטיפות ילדים מישראל ואל ישראל‪ 2, .‬מהילדים נחטפו‬
‫מישראל לארצות אחרות ו‪ 1,-‬מארצות אחרות לישראל‪.‬‬
‫‪ .932‬בשנת ‪ 2219‬נפתחו רק ‪ 3‬תיקים במשטרה בגין חשיפת ילדים בכלי התקשורת בניגוד לחוק‪.‬‬
‫‪ 7‬מהם נסגרו‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫ילדים במצבי מצוקה (פרק ‪)14‬‬
‫‪ .939‬ב‪ 82214-‬היו ‪ 44181,9‬ילדים מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬שהם כ‪ 19%-‬מכלל‬
‫הילדים במדינת ישראל‪ .‬מאז ‪ 2221‬ועד ל‪ 2214-‬חלה עליה של ‪ 71.3%‬במספרם‪ .‬כלולים‬
‫בילדים אלה ‪ 33,028‬ילדי עולים שהם ‪ 02.0%‬מסך כל הילדים המוכרים למחלקות‬
‫לשירותים חברתיים‪.‬‬
‫‪ 9,28,21 .934‬ילדים הוגדרו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כילדים בסיכון ישיר או‬
‫משפחתי‪ .‬מדובר בבעיות המסכנות את התפתחותו של הילד ואת חייו התקינים ודורשות‬
‫עזרה‪ .‬לרוב הילדים יש גם בעיות נוספות על פי רוב כלכליות‪ ,‬שאינן מהוות סיכון ישיר‪ .‬מאז‬
‫‪ 0220‬גדל מספרם ביותר מפי ‪.0‬‬
‫‪ 98222 .937‬ילדים מתוך ‪ 9,28,21‬הילדים שהוגדרו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כילדים‬
‫בסיכון‪ 8‬הוצאו בצו בית משפט מביתם להשמה חוץ ביתית‪ 8‬הם מנו פחות מאחוז (‪.)2.,%‬‬
‫‪ .93,‬בשנת ‪ 2214‬היו בישראל ‪ ,2,‬ילדים נטושים שקיבלו מביטוח לאומי גמלה להבטחת‬
‫הכנסה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשנה זו היו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים ‪ 1,,‬ילדים נטושים‬
‫ש‪ 00.9%-‬מהם הם ילדי עולים‪.‬‬
‫‪ .939‬בשנת ‪ 2219‬מתוך ‪ 9728279‬ילדים בגיל ‪ 2-14‬שהיו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים‬
‫‪ 00.0%‬התגוררו באשכול היישובים ‪ 0-0‬שרמתם החברתית כלכלית הנמוכה ביותר‪82.9% .‬‬
‫באשכולות ‪ 80.1% ,8-3‬באשכולות ‪ 08.2% ,1-6‬באשכולות ‪ 0-3‬ו‪ 2.6%-‬באשכולות ‪.9-02‬‬
‫‪ .93,‬היישובים בהם אחוז הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים מקרב כלל ילדי‬
‫היישוב הוא ‪ 92%‬ויותר (בהשוואה לממוצע ארצי של ‪ )1,.4%‬הם‪ :‬חצור הגלילית‬
‫(‪,)30.0‬ג'סר אזרקא (‪ ,)32.8‬שעב (‪ ,)83.3‬לקייה (‪ ,)80.3‬עילוט (‪ ,)81.3‬בענה (‪ ,)83.3‬בסמת‬
‫טבעון (‪ ,)88.9‬נחף (‪ ,)80.3‬טובא זנגרייה (‪ ,)80.3‬כפר מנדא (‪ ,)80.2‬טירת כרמל (‪ ,)80.3‬בית‬
‫שאן (‪ ,)80.0%‬קריית מלאכי (‪ ,)80.0‬ריינה (‪ ,)82.9‬בועיינה נוג'ידאת (‪ ,)82.0‬רכסים (‪,)82.0‬‬
‫שבלי אום אל גנם (‪.)82.0‬‬
‫‪ .933‬יישובים בהם אחוז הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים מקרב כלל ילדי‬
‫היישוב הוא רק ‪ 12%‬ופחות‪ :‬קריית טבעון (‪ ,)9.3‬רמת גן (‪ ,)9.0‬כוכב יאיר (‪ ,)9.6‬רעננה (‪,)9.3‬‬
‫אלפי מנשה (‪ ,)9.2‬רמת השרון (‪ ,)3.3‬קריית עקרון (‪ ,)3.0‬גן יבנה (‪ ,)3.2‬מיתר (‪ ,)0.3‬שוהם‬
‫(‪ ,)0.0‬הוד השרון (‪ ,)0.0‬קריית אונו (‪ ,)0.1‬גבעת שמואל (‪ ,)0.0‬אבן יהודה (‪ ,)0.2‬הרצלייה‬
‫(‪ ,)0.2‬גבעתיים (‪ ,)6.0‬מודיעין (‪ ,)6.0‬בנימינה גבעת עדה (‪ ,)1.6‬עומר (‪ ,)1.1‬להבים (‪ ,)3.0‬בית‬
‫אל (‪.)0.6‬‬
‫‪ .422‬בשנת ‪ 2219‬מספר הילדים שדווחו לעובדים סוציאליים לחוק נוער (ברשויות המקומיות)‬
‫בשל חשד להתעללות לסוגיה‪ 8‬עמד על ‪( 438944‬בהשוואה ל‪ 4981,4-‬בשנת ‪ .)2212‬בין‬
‫השנים ‪ 1337-2219‬גדל מספר זה ב‪( 137.,%-‬מ‪ 1,8,17-‬ל‪.)438944-‬‬
‫‪ .421‬בשנת ‪ 91.2% 2219‬מהדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער היו בגין התעללות פיזית‪8‬‬
‫‪ 11.3%‬היו בגין פגיעה מינית‪ 11.9% 8‬היו בגין פגיעה נפשית‪ 24.1% 8‬היו בגין הזנחה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .422‬מתוך ‪ 17842,‬דיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בגין התעללות פיזית‪:‬‬
‫‪ 03.0%‬נפגעים היו בגיל ‪2-1‬‬
‫‪ 83.9%‬היו בגיל ‪6-08‬‬
‫‪ 06.9%‬היו בגיל ‪03-00‬‬
‫‪ .429‬מתוך ‪ 1183,,‬דיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בגין הזנחה‪:‬‬
‫‪ 03.0%‬נפגעים היו בגיל ‪2-1‬‬
‫‪ 80.0%‬היו בגיל ‪6-08‬‬
‫‪ 03.2%‬היו בגיל ‪03-00‬‬
‫‪ .424‬מתוך ‪ 78327‬דיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בגין התעללות מינית‪:‬‬
‫‪ 00.0%‬נפגעים היו בגיל ‪2-1‬‬
‫‪ 30.0%‬היו בגיל ‪6-08‬‬
‫‪ 00.2%‬היו בגיל ‪03-00‬‬
‫‪ .427‬מתוך ‪ 78,41‬דיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בגין התעללות רגשית‪:‬‬
‫‪ 06.6%‬נפגעים היו בגיל ‪2-1‬‬
‫‪ 80.0%‬היו בגיל ‪6-08‬‬
‫‪ 02.9%‬היו בגיל ‪03-00‬‬
‫‪ .42,‬מתוך ‪ 18,47‬דיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בגין נסיונות התאבדות ‪ 2.9%‬נפגעים‬
‫היו בגיל ‪ 19.9% 82-7‬היו בגיל ‪ 49.2% 8,-19‬היו בגיל ‪.14-19‬‬
‫‪ .429‬מתוך ‪ 18772‬דיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בגין נוער מעורב בפלילים ‪ 12.3%‬היו‬
‫בגיל ‪ 4,.7% 8,-19‬היו בגיל ‪.14-19‬‬
‫‪ .42,‬מתוך ‪ 18297‬פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער לאבחון‪ 8‬טיפול ואשפוז פסיכיאטרי‬
‫‪ 2.,%‬פניות היו בעניינם של ילדים בגיל ‪ 1,.4% 82-7‬היו בגיל ‪ 99.9% 8,-19‬היו בגיל ‪.14-19‬‬
‫‪ .423‬מתוך ‪ 399‬דיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בגין התמכרויות ‪ 7.1%‬היו בגיל ‪8,-19‬‬
‫‪ 47.2%‬היו בגיל ‪.14-19‬‬
‫‪ .412‬בגיל ‪ ,-19‬סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו התעללות מינית‪ 8‬התעללות רגשית והזנחה‪8‬‬
‫ובגיל ‪ 14-19‬מעורבות בפלילים וניסיונות התאבדות‪.‬‬
‫‪ .411‬ב‪ 2219-‬אחוז הבנים שטופלו בידי עובדים סוציאליים לחוק הנוער בעקבות דיווח על חשד‬
‫להתעללות היה גדול מזה של הבנות כמעט בכל הקטגוריות‪ 8‬להוציא התעללות מינית‪ 8‬שבה‬
‫האחוזים דומים‪.‬‬
‫‪ .412‬רוב הילדים בסיכון שנפגעו פיזית נפגעו בידי אחראי מתוך המשפחה (‪.)97.,%‬‬
‫‪43‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .419‬כמעט מחצית מהילדים בסיכון שנפגעו מינית נפגעו מקטין מחוץ למשפחה ‪.)4,.3%‬‬
‫‪.414‬רק כ‪ 4.4%-‬מהדיווחים על ילדים בסיכון‪ 8‬התגלו כדיווחי שווא‪.‬‬
‫‪ .417‬בשנת ‪ 787,9 82219‬ילדים הופנו לעובדים סוציאליים לחוק נוער שלא עקב התעללות‬
‫והזנחה‪ 8‬ובכלל זה‪ 0,331 :‬נסיונות התאבדות‪ 0,112 ,‬מעורבים בפלילים‪ 0,081 ,‬אשפוז‬
‫פסיכיאטרי‪ 988 ,‬מתמכרים‪.‬‬
‫‪ .41,‬אחוז הבנים שהופנו לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בעקבות דיווח על חשד להתעללות‬
‫בגין פלילים והתמכרויות היה גדול מזה של הבנות‪ .‬אחוז הבנות שטופלו בידי עובדים‬
‫סוציאליים לחוק הנוער בעקבות דיווח על חשד להתעללות היה גדול מזה של הבנים‬
‫בנסיונות התאבדות‪ 8‬במספר הפניות לאבחון‪ 8‬טיפול ואשפוז פסיכיאטרי‪.‬‬
‫‪ .419‬קרוב ל‪ 728222-‬הילדים שדווחו לעובדים סוציאליים לחוק הנוער מנו ‪ 1.3%‬מכלל הילדים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫‪ .41,‬יישובים שבהם אחוז הילדים בסיכון שדווחו לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בעקבות‬
‫דיווח על חשד להתעללות‪ 8‬היה כפול ויותר בהשוואה לממוצע הארצי (‪ :)1.3%‬מעלה‬
‫אפרים (‪ ,)01.2%‬טירת כרמל (‪ ,)3.6%‬כפר מנדא (‪ ,)0.3%‬עפולה (‪ ,)0.0%‬קריית ים (‪,)6.1%‬‬
‫עמנואל (‪ ,)6.3%‬טירה (‪ ,)1.1%‬מעיליא (‪ ,)1.0%‬אריאל (‪ ,)1.0%‬בני עי"ש (‪ ,)1.2%‬בת ים‬
‫(‪ ,)3.9%‬בית שאן (‪ ,)3.0%‬טבריה (‪ ,)3.6%‬מעלות תרשיחא (‪ ,)3.1%‬יקנעם עילית (‪,)3.8%‬‬
‫ראש פינה (‪ ,)3.8%‬ירוחם (‪ ,)3.0%‬נצרת עילית (‪ ,)3.0%‬קריית שמונה (‪ ,)3.0%‬אילת (‪,)8.9%‬‬
‫בית אל (‪ ,)8.9%‬שדרות (‪.)8.3%‬‬
‫יישובים שבהם אחוז הילדים בסיכון שדווחו לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בעקבות‬
‫דיווח על חשד להתעללות‪ 8‬היה נמוך מהממוצע (‪ )1.3%‬והם מנו מנו עד ‪ 2.7%‬מילדי‬
‫היישוב‪ :‬באקה אל‪-‬גרביה (‪ ,)2.1%‬אעבלין (‪ ,)2.1%‬ג'סר א‪-‬זרקא (‪ ,)2.1%‬כפר קאסם‬
‫(‪ ,)2.1%‬לקיה (‪ ,)2.1%‬יפיע (‪ ,)2.3%‬כאבול (‪ ,)2.3%‬עראבה (‪ ,)2.3%‬ערערה בנגב (‪,)2.3%‬‬
‫חורה (‪.)2.8%‬‬
‫‪ .413‬אחוז הדיווחים הגבוה ביותר על ילדים בחשד שנפגעו מהתעללות‪ 8‬הזנחה או שהם בסיכון‬
‫נמצא באשכולות ‪.4-3‬‬
‫‪ .422‬בשנים ‪ 0991-0208‬הסתמן גידול מתמיד במספר הבקשות לקבלת פטור מחובת הדיווח‬
‫שהופנו לוועדות ואושרו (מ‪ 9-‬בקשות ב‪ 0991-‬ל‪ 006-‬בקשות ב‪ 0202-‬ועד ל‪ 0,292-‬בשנת‬
‫‪.)0208‬‬
‫‪ .421‬בשנים ‪ 0991-0200‬חל גידול של מאות אחוזים במספר הבקשות לפטור מחובת דיווח אודות‬
‫פגיעה בילדים (מ‪ 22-‬ב‪ 1337-‬ל‪ 18232-‬ב‪ .)2219-‬אחוז הבקשות שאושרו גדל‪ ,‬בשנת ‪0222‬‬
‫אושרו ‪ 62.9%‬מהבקשות שהוגשו לוועדת פטור‪ ,‬וב‪ 2219-‬אושרו ‪ ,,.1%‬מהבקשות שהוגשו‬
‫לוועדת פטור‪( .‬נמצא שוני רב בשיעור האישורים בין ועדות הפטור במחוזות השונים)‪.‬‬
‫‪ .422‬ב‪ 2212-‬כמחצית מהילדים היהודים (‪ )43.1%‬ושני שליש מהילדים הערבים (‪ ),9.,‬דיווחו‬
‫שהם חוו פגיעה מסוג כלשהו‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .429‬סוג האלימות השכיח ביותר ממנו נפגעו ילדים יהודים וערבים הוא פגיעה רגשית (‪29.,%‬‬
‫ו‪ 42.9%-‬בהתאמה)‪ 8‬במקום השני סוג האלימות ממנו נפגעו ילדים יהודים הוא פגיעה מינית‬
‫(‪ )19.9%‬ובקרב ילדים ערבים הזנחה פיזית (‪.)99.1%‬‬
‫‪ .424‬שיעור הילדים הערבים שנפגעו גבוה יותר משיעור הילדים היהודים‪ ,‬כך בכל סוגי הפגיעות‪.‬‬
‫‪ .427‬אחוז החווים אלימות גדל עם הגיל בשני המגזרים‪ ,‬יהודים וערבים (‪ 38.1%‬ו‪ 68.9%-‬בגיל‬
‫‪ ,00‬לעומת ‪ 13.3‬ו‪ 00.8-‬בגיל ‪ ,06‬בהתאמה)‪ .‬במגזר הערבי בנים נפגעים יותר מבנות‪.‬‬
‫‪ 1,.,% .42,‬מכלל הילדים דיווחו כי הם נפגעו מינית‪.‬‬
‫‪ .429‬יותר ממחצית מהילדים שנפגעו מאלימות נפגעו רגשית (‪ 16.0%‬בקרב היהודים ו‪19.1%-‬‬
‫בקרב הערבים)‪ ,‬ויותר משליש נפגעו מינית (‪ 81.9%‬בקרב היהודים ו‪ 83.8%-‬בקרב הערבים)‪,‬‬
‫‪ .42,‬כמעט בכל סוגי הפגיעה ילדים ערבים נפגעו יותר מילדים יהודים‪ .‬בעיקר בולטים הפערים‬
‫בפגיעות של הזנחה פיזית (‪ 09.0%‬בקרב היהודים ו‪ 39.2%-‬בקרב הערבים) ושל פגיעה פיזית‬
‫(‪ 03.3%‬בקרב היהודים ו‪ 32.1%-‬בקרב הערבים)‪.‬‬
‫‪ .423‬רוב בני הנוער מוכנים לספר על הפגיעה להוריהם‪ 8‬לחבר‪/‬ה או לאח‪/‬אחות‪ 8‬כך בשני‬
‫המגזרים‪.‬‬
‫‪ .492‬בולט הפער בנכונות לפנות ליועצ‪/‬ת או מורה בין תלמידים ערבים ליהודים (‪ 39.3%‬ו‪83.1%-‬‬
‫בהתאמה)‪.‬‬
‫‪ .491‬אנשי מקצוע (עובד סוציאלי‪ 8‬רופא‪ 8‬יועץ או מורה) הם האחרונים ברשימת הגורמים‬
‫שאליהם מוכנים ילדים לפנות ולגלות את הפגיעה‪.‬‬
‫‪ .492‬הגורמים השכיחים ביותר שדווחו כמעכבים גילוי של הפגיעה בקרב הילדים בשני‬
‫המגזרים היו‪ :‬בושה‪ 8‬פחד וחשש שכל המשפחה תפגע‪ .‬כרבע מהילדים היהודים ציינו כי לא‬
‫ידעו למי לפנות‪.‬‬
‫‪ .499‬בולט הפער בין ילדים ערבים לילדים יהודים בגורמים המעודדים אותם לגלות את הפגיעה‬
‫בהם‪ 8‬שיעור גבוה יותר מהילדים היהודים ציינו כי גורמים שונים היו מעודדים אותם‬
‫לחשוף את הפגיעה לעומת ילדים ערבים‪.‬‬
‫‪ .494‬רוב בני הנוער מדווחים כי ההשלכות של חשיפת הפגיעה בהם היו חיוביות‪ .‬מאידך‪ 8‬קצת‬
‫יותר משליש מן המדווחים ציינו כי הגילוי לא שינה כלום‪.‬‬
‫‪ .497‬אחוז הבנות המכירות מישהי‪/‬ו שעבר‪/‬ה פגיעה מינית גבוה יותר מהאחוז המקביל מן‬
‫הבנים‪.‬‬
‫‪ .49,‬רק ‪ 81.1%‬מבני הנוער בגיל ‪ 03-03‬מרגישים בנוח לשוחח עם הוריהם על אלימות מינית‪.‬‬
‫‪ .499‬רוב הפגיעות המיניות והפיזיות שבגינן פנו ילדים למרכזי ההגנה התרחשו מחוץ למשפחה‪.‬‬
‫‪ .49,‬ב‪ 0208-‬רוב מוחלט של הילדים שטופלו במרכז ההגנה היו יהודים‪ ,‬בנות יותר מבנים‪ ,‬בשל‬
‫פגיעה מינית יותר מאשר בגלל פגיעה פיזית‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .493‬בשנת ‪ 2219‬אותרו על ידי עובדי בריאות ‪ -‬צוותי בתי החולים‪ 8‬קופות החולים וטיפות חלב‬
‫‪ 28319‬ילדים כנפגעי אלימות ותקיפה מינית‪ .‬מאז ‪ 2212‬ירד מספרם מ‪ 98,74-‬ל‪28319-‬‬
‫ב‪( 2219-‬ירידה של כ‪.)22%-‬‬
‫‪ .442‬מתוך ‪ 28319‬ילדים שאותרו ב‪ 2219-‬כמי שנפגעו מאלימות ותקיפה מינית באמצעות בתי‬
‫החולים‪ 8‬קופות החולים וטיפות החלב‪ 0,310 :‬ילדים אותרו ידי בתי החולים‪ 633 ,‬בידי‬
‫קופות חולים כללית‪ ,‬לאומית‪ ,‬מאוחדת ומכבי ו‪ 303-‬בידי טיפות החלב‪.‬‬
‫‪ .441‬מבין הילדים שאותרו על ידי צוותי בתי החולים‪ ,‬קופות החולים וטיפות החלב כנפגעי‬
‫אלימות במשפחה ונפגעי תקיפה מינית‪ 92.7% :‬נפגעו מהזנחה‪ 2,.,% 8‬נפגעו מהתעללות‬
‫פיזית‪ 12.9% 8‬נפגעו מהתעללות נפשית‪ 3.4% 8‬נפגעו מהתעללות‪/‬תקיפה מינית‪2.,% 8‬‬
‫קיבלו הטרדה מאיימת ו‪ 2.4%-‬נפגעו מהתעמרות כלכלית ו‪/‬או מניעת זכויות‪.‬‬
‫‪ .442‬מבין ‪ 0,900‬ילדים נפגעי אלימות ותקיפה מינית שאותרו בבתי חולים ובקופות חולים ‪27.4%‬‬
‫פנו עקב חבלות או כוויות‪ 12.2% 8‬פנו עקב תסמינים נפשיים‪ 12.1% 8‬פנו עקב סימני‬
‫הזנחה‪ 9.7% 8‬פנו עקב תסמינים פנימיים (כגון כאבי בטן‪ 8‬ראש‪ 8‬בעיות רפואיות לא עקב‬
‫חבלה)\ ‪ ,.9%‬פנו עקב פגיעה מינית‪.‬‬
‫‪.449‬בשנת ‪ 2219‬שהו בטיפול אינטרני במרכזי החירום לילדים בסיכון ‪ 423‬ילדים‪ 60.0% .‬הגיעו‬
‫למרכזים עקב כשל הורי‪/‬בעיות התנהגות של הילד וכן ‪ 80.3%‬בעקבות עוני ועזובה‬
‫בריאותית ולימודית‪ 03.0% ,‬עקב התעללות פיזית‪ 03.9% ,‬עקב התעללות מינית‪ 09.0% ,‬עקב‬
‫התעללות נפשית‪ 3.8% ,‬עקב התייתמות כתוצאה מאלימות במשפחה והיתר הגיעו עקב‬
‫סיכונים מסוג אחר‪.‬‬
‫‪ .444‬במהלך העשור האחרון גדל מספר הילדים במרכזי חירום (מקלטים לילדים בסיכון‬
‫ובסכנה) בכמעט פי שניים‪ :‬מ‪ 229-‬בשנת ‪ 2222‬ל‪ 423-‬בשנת ‪ ,2219‬גם שיעורם לאלף של‬
‫הילדים הללו בכלל אוכלוסיית הילדים עלה מ‪ 12.4-‬ל‪.17.2-‬‬
‫‪.447‬מבין הילדים בסיכון שהיו בטיפול מרכזי החירום בשנת ‪ 0.2% ,0208‬היו בגיל ‪ 06.3% ,2-8‬היו‬
‫בגיל ‪ 30.6% ,3-6‬היו בגיל ‪ 01.9% ,0-02‬היו בגיל ‪ 00-00‬ו‪ 03.0%-‬בגיל ‪.08-06‬‬
‫‪ 1,.,% .44,‬מהילדים שנקלטו במרכזי חירום בשנת ‪ 0208‬היו ילדי עולים‪ .‬זהו שיעור כמעט כפול‬
‫מחלקם באוכלוסיית הילדים בישראל (‪.)9.2%‬‬
‫‪ 14.,% .449‬ילדים שהגיעו למרכזי חירום לילדים בסיכון בשנת ‪ 0208‬שהו בהם עד שלושה‬
‫חודשים‪ 42.,% 8‬שהו בהם שלושה עד שישה חודשים‪ 29.2% 8‬שהו בהם שבעה עד תשעה‬
‫חודשים‪ 8‬והיתר (‪ )17.,%‬שהו בהם עד שנה ויותר‪.‬‬
‫‪ 22.,% .44,‬מכלל השוהים במרכזי חירום ב‪ 2219-‬היו נפגעי פגיעה מינית‪ .‬אצל שליש מהם‬
‫הפגיעה התגלתה רק לאחר שהושמו במרכזים עקב סיבות אחרות‪ 8‬בעיקר הזנחה קשה‪.‬‬
‫‪ ,,.2% .443‬מהילדים שיצאו ממרכזי חירום במהלך שנת ‪ 2219‬הופנו למסגרות המשך שונות‪.‬‬
‫רובם (‪ )7,.2%‬הופנו לפנימייה‪ .‬השאר הופנו למסגרות בקהילה‪ 92.2% .‬חזרו לביתם‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .472‬בשנת ‪ 1938299 82214‬ילדים ובני נוער בסיכון טופלו בידי אגף שח"ר (שירותי חינוך ורווחה)‬
‫במשרד החינוך‪ .‬רובם (‪ )38.1%‬בביקור סדיר‪ ,‬בתוכניות רווחה (‪ )08.9%‬ובכיתות אתגר‬
‫(‪.)08.3‬‬
‫‪.471‬בשנת ‪ 2219‬שהו ‪ 18293‬ילדים במקלטים לנשים נפגעות אלימות‪ .‬מספרם גדל ב‪ 41.2% -‬מאז‬
‫‪ .2221‬גידול זה נובע בין השאר מפתיחתם של מקלטים חדשים‪ .‬יותר ממחצית שהו‬
‫במקלטים עד שלושה חודשים‪.‬‬
‫‪ .472‬מבין ‪ 18293‬ילדים ששהו במקלטים לנשים מוכות בשנת ‪ 93.2% 82219‬היו בגיל ‪2,.2% 82-9‬‬
‫בגיל ‪ 22.2% 84-,‬היו בגיל ‪ ,.2% 89-12‬היו בגיל ‪ 11-19‬ו‪ 4.2%-‬היו בגיל ‪.14-19‬‬
‫‪ .479‬בשנת ‪ 2219‬שהו במעונות של רשות חסות הנוער ‪ 18,77‬בני נוער‪ .‬גידול של ‪ 00.6%‬מאז שנת‬
‫‪.0220‬‬
‫‪ 72.,% .474‬מבני הנוער ששהו במעונות של חסות הנוער היו בגילאי ‪ 2,.4% 817-1,‬היו בגיל‬
‫‪ 13.7% 819-1,‬בגיל ‪ 1.1% 819-14‬מהם עד גיל ‪ 812‬והשאר (‪ )2.2%‬בני ‪ 13‬ומעלה‪.‬‬
‫‪ .477‬רוב בני הנוער ששהו במעונות של חסות הנוער בשנת ‪ 2219‬היו בנים (‪ 8),2.2%‬והשאר בנות‬
‫(‪ .)9,.2%‬כמו כן‪ 8‬רובם הגדול היו יהודים (‪ 1,.7% 8),1.9%‬מוסלמים ו‪ 1.,%-‬נוצרים‪.‬‬
‫‪ .47,‬מבין כלל בני הנוער ששהו במעונות של חסות הנוער ב‪ 93.3% 82219-‬היו בני נוער ילידי‬
‫הארץ‪ 8‬ו‪ 22.1%-‬היו בני נוער עולים‪ 8‬שיעור זה גדול מחלקם של כלל הילדים העולים בקרב‬
‫ילדים יהודים (‪.)12.,%‬‬
‫‪ .479‬ב‪ 238292 2212-‬בני נוער במצוקה טופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה‪.‬‬
‫‪ 38.3%‬היו בנים ו‪ 16.0%-‬בנות‪ 03.0% .‬יהודים והיתר (‪ )01.9%‬לא יהודים‪.‬‬
‫‪ .47,‬מתוך כלל בני הנוער שטופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה‪ 80.3% 8‬היו‬
‫עולים חדשים‪ ,‬ו ‪ 08.1%‬היו חרדים‪.‬‬
‫‪ .473‬מתוך כלל בני הנוער שטופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה‪ 1.,% 8‬היו‬
‫השתייכו לקהילת הלהט"ב‪.‬‬
‫‪ .4,2‬בולט כי ב‪ 0208-‬כ‪ 01.9%-‬מבני הנוער במצוקה שטופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים של‬
‫משרד הרווחה סבלו מאלימות במשפחה‪ ,‬ו‪ 02.2%-‬חוו פגיעה מינית‪ .‬בולט כי בנות נפגעו‬
‫יותר מבנים מפגיעה פיזית ומינית‪.‬‬
‫‪ .4,1‬מתוך כלל הנערות והצעירות במצוקה שטופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד‬
‫הרווחה‪ 90.6% ,‬הופנו על רקע קשיים רגשיים וחברתיים‪ 19.0% ,‬על רקע קשיי תפקוד‬
‫במסגרות‪ 06.0% ,‬על רקע התנהגות אלימה‪ 09.0% ,‬צרכו אלכוהול‪ 06.3% ,‬הופנו על רקע‬
‫שוטטות‪ 03.8% ,‬השתמשו בסמים‪ 3.1% ,‬על רקע עבריינות‪ 6.0% ,‬היו ללא קורת גג‪6.2% ,‬‬
‫היו חסרי עורף משפחתי‪ 3.0% ,‬על רקע ניסיון אובדני‪ 8.2% ,‬על רקע הפרעות אכילה‪0.0% ,‬‬
‫על רקע עיסוק בזנות‪ 2.9% ,‬על רקע הריון‪ 2.0% ,‬על רקע הימורים‪ ,‬ו‪ 2.0%-‬על רקע לידות‪.‬‬
‫‪ .4,2‬ב‪ 0200-‬חמישית (‪ )02.3%‬מתלמידי כיתות ו'‪,‬ח'‪,‬ו‪-‬י' דיווחו כי עישנו אי פעם נרגילה או‬
‫סיגריות ומוצרי טבק (‪ ,)09.3%‬בנים יותר מבנות בשני המגזרים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ .4,9‬מאז שנת ‪ 0993‬הולך וקטן אחוז תלמידי כיתות ו' ו‪-‬ח' ששתו משקה אלכוהול שלא מטעמי‬
‫דת לפחות אחת לחודש‪ .‬לא כך כשמדובר בתלמידי כיתה י'‪.‬‬
‫‪ .4,4‬בולטים ההבדלים בין המגזרים היהודי והערבי בשימוש בחומרים הפסיכואקטיביים‪:‬‬
‫בקרב נוער במגזר הערבי השימוש בסמים הקשים ( אופיום‪ ,‬הרואין קוקאין קראק‪,‬‬
‫קוקאין) נפוץ יותר לעומת נוער במגזר היהודי‪.‬‬
‫‪ .4,7‬סוג החומר שבו נעשה השימוש הנפוץ ביותר בידי תלמידי יא'‪-‬יב' היה הרחת חומרים לשם‬
‫הנאה (‪ 8)7.9%‬אך גם נטילת כדורי מרץ‪ 8‬הרזיה‪ 8‬שינה או הרגעה ללא מרשם רופא (‪.)4.,%‬‬
‫‪ .4,,‬כאחוז אחד מן התלמידים בכיתות י"א י"ב השתמש בריטלין ללא מרשם רופא‪.‬‬
‫‪ .4,9‬יותר משלושה רבעים מן הפונים לחדר מיון עקב שימוש בסמים פנו ב‪ 2219-‬בגין שימוש‬
‫לרעה בסמים (בלא התמכרות)‪ .‬בנים פנו יותר מבנות‪.‬‬
‫‪ .4,,‬רוב הפונים לחדרי מיון עקב שימוש באלכוהול הגיעו לשם בשל שימוש לרעה באלכוהול‬
‫בלא התמכרות‪ .‬בכל השנים אחוז הבנים שפנו לחדר מיון עקב פגיעה משימוש באלכוהול‬
‫היה גדול כמעט פי שניים מזה של הבנות‪.‬‬
‫‪ .4,3‬בשנת ‪ ,.7% 2219‬מכלל בני הנוער בגיל ‪ 17-19‬לא עבדו ולא למדו‪ 8‬זאת לעומת ‪ 7.9%‬בשנת‬
‫‪.2212‬‬
‫‪ .492‬בעוד ‪ 4.3%‬מבני הנוער היהודים בגיל ‪ 01-00‬אינם עובדים ואינם לומדים‪ ,‬שיעור זה עומד על‬
‫‪ 11.2%‬מקרב בני הנוער הערבים בגילאים אלה‪.‬‬
‫‪ .491‬בשנת ‪ 2219‬נעדרו מביתם ‪ 182,9‬ילדים ובני נוער‪ ,2.,% 8‬מהם היו בנות‪ .‬מדובר בירידה מאז‬
‫שנת ‪ 2222‬אז מספר הנעדרים היה ‪.18,,3‬‬
‫‪ 19.9% .492‬מן הילדים הנעדרים בשנת ‪ 2219‬היו ילדים עולים (סך ‪ 1,,‬ילדים נעדרים)‪ .‬זהו‬
‫אחוז הגדול פי כמה מחלקם ביחסי של ילדים עולים באוכלוסיית הילדים (כ‪.)0.1% -‬‬
‫‪ 7,.1% .499‬מהילדים הנעדרים היו בגיל ‪ 9,.7% 817-19‬בגיל ‪ 4.2% 812-14‬בגיל ‪ ,-11‬ו‪1.1%-‬‬
‫ילדים עד גיל חמש‪.‬‬
‫‪ .494‬בשנת ‪ 2219‬נרשמו בחדרי המיון ‪ ,2,‬ילדים ובני נוער שהגיעו עקב נסיון התאבדות‪99.9% 8‬‬
‫מהם היו בנות‪.‬‬
‫‪ .497‬בין השנים ‪ 2224‬ל‪ 2219-‬גדל מספרם של ילדים ובני נוער שניסו להתאבד מ‪ 997-‬ל‪.,2,-‬‬
‫(אלו מספרים רשמיים שיש להתייחס אליהם בהסתייגות)‪.‬‬
‫‪ .49,‬מבין נסיונות ההתאבדות ב‪ 432 0208-‬מקרים היו של ילדים בגיל ‪ 2,9 817-19‬מקרים בגיל‬
‫‪ 12-14‬ו‪ 91-‬מקרים מתחת לגיל ‪.3‬‬
‫‪ .499‬בשנת ‪ 11.9% 2219‬מכלל נסיונות ההתאבדות היו של ילדי עולים‪ .‬זהו אחוז הגדול כמעט פי‬
‫‪ 7‬בערך מחלקם באוכלוסיית הילדים (‪.)2.7%‬‬
‫‪ .49,‬ב‪ 0208-‬חשפו עצמם במכוון לרעלים ‪ 423‬ילדים בגיל ‪ 00-00‬בהשוואה ל‪ 806-‬ב‪.0999-‬‬
‫‪.493‬בשנת ‪ 11.3% 2211‬מהתלמידים בכיתות י' חשבו ברצינות להתאבד‪ ,.3% 8‬הכינו תכנית על‬
‫האופן שבו ינסו להתאבד‪ ,.,% .‬ניסו להתאבד ו‪ 9.2%-‬נפצעו במהלך נסיון התאבדות‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫‪ 28293 .4,2‬נערות עד גיל ‪ ,09‬רובן המכריע רווקות יהודיות פנו לועדות להפסקת הריון בשנת‬
‫‪ .2212‬רובן עקב הריון מחוץ לנישואין‪ .‬עבור ‪ 800‬מהן היתה זו הפלה שנייה ויותר‪.‬‬
‫‪ .4,1‬בשנת ‪ 2219‬היו ‪ 9892,‬פניות לנציב קבילות ילדים ובני הנוער (אומבודסמן) במועצה לשלום‬
‫הילד‪ .‬הפניות השכיחות ביותר היו לשם ייעוץ וקבלת סיוע בתחומי החינוך (‪ ,)88.0%‬קרוב‬
‫למחציתן על רקע אלימות‪ .‬פניות שכיחות נוספות היו בנושאים של גירושין (‪ ,)09.3%‬ילדים‬
‫בסיכון (‪ ,)03.6%‬סיכון מיני (‪ )0.0%‬וייעוץ ומידע בנושא זכויות באופן כללי (‪.)6.0%‬‬
‫‪ .4,2‬בשנת ‪ 0208‬היו ‪ 74,‬פניות לנציב קבילות הילדים ובני הנוער (אומבודסמן) במועצה לשלום‬
‫הילד‪ ,‬בנושא פגיעה מינית‪ 8‬לעומת ‪ 147‬פניות בנושא זה ב‪( 0991-‬גידול של ‪.)006%‬‬
‫‪ .4,9‬מאז נוסד נציב קבילות הילדים והנוער במועצה לשלום הילד (‪ )0992‬טופלו במסגרתו למעלה‬
‫מ‪ 1228222-‬פניות לגבי ילדים ובני נוער‪ 030 .‬טופלו ב‪ 1,819 ,0992-‬ב‪ 3,906 ,0991-‬ב‪,0222-‬‬
‫‪ 3,038‬ב‪ 0202-‬ו‪ 0,003-‬ב‪.0208-‬‬
‫‪ .4,4‬מתוך הילדים שטופלו במסגרת פרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה של המועצה לשלום הילד‬
‫במהלך ‪ ,1.9% ,0208‬היו בנות ו‪ 9,.9%-‬היו בנים‪ .‬רוב הילדים נפגע מעבירות מין‪9.,% .‬‬
‫מהילדים שלוו בפרויקט היו עד גיל ‪ 94.2% 84‬מהילדים בגיל ‪ 4,.1% 87-3‬בגיל ‪812-14‬‬
‫‪ 12.1%‬בגיל ‪ .17-1,‬עד כה לוו למעלה מ‪ 98222-‬ילדים בפרויקט‪.‬‬
‫‪ 98939 .4,7‬בני נוער עד גיל ‪ 19‬טופלו בשנת ‪ 2219‬בידי עמותת על"ם‪.‬‬
‫‪ .4,,‬בשנת ‪ 2219‬פנו לער"ן כ ‪ 98,22‬ילדים‪ 8‬רובם מעל גיל ‪ 60.2% .00‬מהם בנות‪.‬‬
‫‪ .4,9‬בשנת ‪ 2219‬פנו ‪ 18,79‬ילדים למרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית‪ 06.2% 8‬מהם עד גיל ‪00‬‬
‫ו‪ 03.2%-‬מהם בגיל ‪.08-03‬‬
‫‪ .4,,‬כ‪ 12%-‬מכלל הנפגעות מינית שנפגעו לפני הגיען לגיל ‪ 00‬פנו למרכזי סיוע לנפגעי תקיפה‬
‫מינית רק לאחר יותר מעשר שנים ואילו אלו שנפגעו בגיל ‪ 08-03‬יותר ממחצית מהן פנו תוך‬
‫שנה מיום הפגיעה‪.‬‬
‫‪ .4,3‬בשנת ‪ 0208‬פנו ‪ 98172‬ילדים לאגודת אל"י‪ .‬מעל מחצית מהפניות היו על רקע פגיעות מיניות‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫לא לפרסום לפני יום חמישי ה‪ 11.51.52-‬בשעה ‪55:51‬‬
‫נספח מספר ‪:1‬‬
‫השוואה בינלאומית‪ .‬מצורפים בזאת מספר טבלאות ותרשימים מתוך‬
‫פרק ‪ 11‬העוסק בהשוואה בין ישראל לעולם‪.‬‬
‫אנו מבקשים לחזור ולהדגיש כי מסמך זה כולל לקט קטן בלבד‬
‫מתוך המכלול הרחב של נתונים המתפרסמים במלואם בשנתון החדש על פני‬
‫‪ ,92‬עמודיו‪.‬‬
‫מחיר השנתון "ילדים בישראל ‪ "2214‬הוא ‪ ₪ 272‬כולל דמי משלוח‪8‬‬
‫לפרטים נוספים נא לפנות למשרדי המועצה הלאומית לשלום הילד‬
‫בטל'‪22-,9,2,2,:‬‬
‫אתר אינטרנט‪www.children.org.il :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪51‬‬