null

‫קורסי תכנית דרך הרוח ‪ -‬תשע"ה ‪ -‬שדה מדעי הרוח‬
‫סמסטר א'‬
‫המורשת האנושית‬
‫נ"ז סמ'‬
‫שם מרצה‬
‫מס' שם קורס חדש‬
‫מס קורס דרך הרוח יום לימוד‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר צור שלו‬
‫מתוקשב‬
‫‪100.1320‬‬
‫‪ 1‬נופי ידע ‪ -‬המסע הדתי בין מרכז לשוליים (‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1321‬‬
‫מהו מסע? או אולי עדיף לשאול‪ ,‬מה הוא לא מסע? נדידות עמים‪ ,‬מסלול החיים‪ ,‬עלילות גיבורים‪ ,‬התעלות הנפש‪ ,‬קריאה‪ ,‬תגליות‪ ,‬בריחה‪ ,‬לימוד – כל אלה‬
‫הם סוגי מסעות‪ ,‬תנועה במרחב ממשי או מדומיין‪ ,‬תהליך‪ ,‬שינוי‪ .‬את העושר הגדול הזה יציגו ארבעה מרצים מחוגים שונים ומזוויות מחקר שונות – ספרות‬
‫(ד"ר שחר ברם)‪ ,‬אמנות (ד"ר אמה מעיין‪-‬פנר) והיסטוריה (ד"ר צור שלו)‪ .‬נלמד על מסעות היסטוריים וספרותיים‪ ,‬על המרחב החילוני ועל החוויה‬
‫המיסטית‪ ,‬על הייצוג האמנותי בטקסט ובתמונה‪ .‬את ההרצאות ישלימו מפגשים בקהילות למידה קטנות (כ ‪ 15‬סטודנטים)‪ ,‬בהן נעמיק בטקסטים מכוננים‬
‫וביצירות אמנות‪ .‬קהילות הלמידה מיישמות את הרעיון לפיו למידה משמעותית מתרחשת בהקשר חברתי‪ ,‬כאשר אנו נמצאים באינטראקציה עם עמיתים‪,‬‬
‫וכולם מעורבים במאמץ משותף של הבנה ובניית ידע קהילתי ואישי‪ .‬טכנולוגיות התקשוב (מחשבים ותקשורת) יאפשרו לנו לממש הלכה למעשה רעיונות‬
‫חינוכיים אלו‪ ,‬והן תלוונה את הפעילות בקהילות הלמידה‪ ,‬הן במפגשים פנים אל פנים‪ ,‬והן בפעילות המשכית בין המפגשים‪.‬‬
‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה!‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר רוית ראופמן‬
‫א' ‪12-14‬‬
‫‪100.1380‬‬
‫‪ 2‬נופי ידע ‪ -‬אהבה (‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1381‬‬
‫מה היא אהבה? מהם ייצוגיה השונים בחיי אדם? כיצד היא נתפסה והומשגה לאורך הדורות ומעבר לתחומי דעת שונים? והאם בכלל יש טעם לחקור אותה‬
‫בכלים מדעיים? הקורס יציע מבט פנורמי רב‪-‬תחומי על מושג האהבה‪ ,‬כפי שהוא נתפס בספרות‪ ,‬בתיאוריות פסיכולוגיות ובהקשרים היסטוריים‪ .‬את הקורס‬
‫יעבירו ד"ר רוית ראופמן‪ ,‬ד"ר נירה פנסר וד"ר דני קורן‪.‬‬
‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה!‬
‫ד"ר דורית ברחנא‪-‬לורנד‬
‫א‬
‫א' ‪10-12‬‬
‫‪ 3‬נופי ידע ‪ -‬הרפסודוס והפילוסוף‪ :‬מבטים על אמנות בין קדושה לשגעון‬
‫(‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1371‬‬
‫"הלא חפץ עדין הוא המשורר‪ ,‬מוכנף וקדוש‪ ,‬ואין בכוחו לומר דברי שירה‪ ,‬עד שתבוא עליו השראה אלוהית‪ ,‬ועד שתעזבנו הבינה ולא תהיה עוד דעתו בו"‬
‫כתב אפלטון בדיאלוג המוקדם "איאון"‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬טען שלמרות קסמה הרב (ולמעשה בעיקר בגללו) אין לאמנות מקום במדינה‪ .‬היחס האמביוולנטי‬
‫שמגלה אפלטון לשירה כבר בראשית דרכו הפילוסופית‪ ,‬מאפיין את יחס החברה המערבית לאמנות בכלל עד עכשיו‪ .‬מתוך תפיסה שמחד מקדשת את‬
‫‪.‬האמנות ומאידך מגלה חשדנות כלפי הפיתוי הלא‪-‬יצרני שמציגה האמנות‪ ,‬עולה יחס כפול ובעייתי לאמנות שמרומם ומשפיל אותה בעת ובעונה אחת‬
‫בקורס נבחן היבטים שונים של תפיסת האמנות ביחס לסוגיות של אמת‪ ,‬מוסר והכרה‪ .‬נקודת המוצא של הקורס תהיה הדיאלוג "איאון" ואליו נחבר‬
‫טקסטים שונים מההיסטוריה של האסתטיקה‪ .‬במרכז כל שיעור תעמוד סוגיה פילוסופית שאותה נבחן לאור יצירת אמנות (אחת או יותר) מתחומי האמנות‬
‫הפלסטית‪ ,‬התיאטרון והמוסיקה‪ .‬כך נוכל לראות כיצד האמנות‪ ,‬מצידה‪ ,‬בוחנת את השאלות הפילוסופיות אודותיה‪ .‬הקורס יאפשר לסטודנטים להתוודע‬
‫‪.‬לשיח הפילוסופי וזיקותיו להבנת מעשה האמנות ומשמעויותיה התרבותיות‪ ,‬וכן יפגיש אותם עם דרכי החשיבה הביקורתית וביקורת האמנות‬
‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה‬
‫‪4‬‬
‫‪100.1370‬‬
‫ד"ר שרון הלוי‬
‫‪ 4‬נשיות‪ ,‬גבריות וכל מה שביניהם‪ :‬לקראת חקר המגדר‬
‫ג' ‪16-20‬‬
‫‪100.1005‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫הקורס יתמקד בשורת סוגיות הקשורות למחקר מגדרי (למשל‪ ,‬האם נשיות וגבריות הם מקבץ אקראי של תכונות או שמא ישנו בסיס מוצק יותר לזהויות‬
‫אלו? האם זהויות מיניות "נבחרות" או "נכפות"?) יבחנו תיאוריות פסיכולוגיות‪ ,‬אנתרופולוגיות‪ ,‬ופמיניסטיות העוסקות בסוגית ההבניה המגדרית והשפעת‬
‫תובנות המחקר המגדרי על הדיסציפלינות האקדמיות‪.‬‬
‫פרופ' גיא בר‪-‬עוז‬
‫‪ 5‬לגלות את תיבת נוח‬
‫א' ‪14-16‬‬
‫‪100.1132‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫הקורס סוקר את תהליך ההתקשרות בין האדם לבעלי החיים במרוצת ההיסטוריה האנושית ומציג את שלבי הביות של מגוון חיות הבית‪ .‬השיעורים בקורס‬
‫בנויים באופן כרונולוגי וכוללים סקירה ארכיאולוגית‪ ,‬ביולוגית והיסטורית של מגוון חיות המשק מהתחלת תהליך הביות בתקופות הפרה‪-‬היסטוריות ועד‬
‫לגידול תעשייתי של חיות משק בעידן הגלובליזציה‪.‬‬
‫יהדות ומורשת ישראל‬
‫פרופ' גיא בר‪-‬עוז‬
‫‪ 6‬האדם וחיות אחרות‪ :‬ההיסטוריה החברתית של חיות הבית‬
‫א' ‪10-12‬‬
‫‪100.1004‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫הקורס סוקר את תהליך ההתקשרות בין האדם לבעלי החיים ומציג את שלבי הביות של מגוון חיות הבית‪ .‬השיעורים בקורס בנויים באופן כרונולוגי וכוללים‬
‫סקירה ארכיאולוגית וביולוגית של חיות המשק מראשית תהליך הביות בתקופות הפרה‪-‬היסטוריות ועד לשימוש בשיטות הנדסה גנטית‪ ,‬וניצול חיות מעבדה‬
‫בהווה‪.‬‬
‫ד' ‪10-12‬‬
‫‪100.1268‬‬
‫‪ 7‬משפינוזה ועד רוזנצוויג‪ :‬יצירות המופת של הפילוסופים היהודים המודרנייםד"אר' סדריק כהן סקלי‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫‪100.1269‬‬
‫תקציר‪ :‬קורס מבוא זה יפרוש את סיפור התפתחות הפילוסופיה היהודית המודרנית משפינוזה ועד שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ .20-‬הקורס מכיל שני חלקים‬
‫(אפשר גם לקחת רק חלק אחד)‪ .‬חלק א‪ :‬שפינוזה ומדלסון‪ .‬חלק ב‪ :‬הרמן כהן‪ ,‬מרטין בובר ופראנץ רוזנצוויג‬
‫ד"ר עדי ארליך‬
‫‪ 8‬בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל‬
‫ג' ‪10-12‬‬
‫‪100.1289‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫טיפולוגיה‪ ,‬כרונולוגיה‪ ,‬אדריכלות ואמנות של בתי כנסת בארץ ישראל בתקופות הרומית והביזנטית‪ .‬הנושאים הנלמדים‪ :‬מקורו של בית הכנסת ותפקידיו‪,‬‬
‫בתי כנסת בימי בית שני‪ ,‬המאות השנייה והשלישית לספירה‪-‬היעדר או נוכחות? התגבשות בית הכנסת "הגלילי"‪ ,‬עיטור אדריכלי בבתי כנסת‪ ,‬בתי כנסת‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫ביזנטית‪,‬‬
‫ובדרום‬
‫חברון‬
‫בהר‬
‫בתי כנסת‬
‫‪ 9‬בגולן‪,‬‬
‫‪100.1014‬‬
‫ג' ‪12-16‬‬
‫בבתי א‬
‫אמנות הפסיפס ‪4‬‬
‫ירון פרי‬
‫החוף‪ ,‬בתי הכנסת דמויי בזיליקה פרופ'‬
‫מישור‪19‬‬
‫במאה ה‪-‬‬
‫ישראל‬
‫ארץ‬
‫לאלנבי‪:‬‬
‫מנפוליאון‬
‫הקורס יעסוק בתהליכים המרכזיים שהתרחשו בא"י במאה ה‪ 19-‬והעבירו את הארץ אל הימים המודרניים‪ .‬במהלכו נכיר את המוסדות והאישים שפעלו בה‪,‬‬
‫בני שלוש הדתות ‪ -‬מוסלמים‪ ,‬יהודים ונוצרים‪.‬‬
‫‪ 10‬ירושלים ‪ :1948-1968‬בינוי בירה‬
‫*‬
‫ד"ר אסף זלצר‬
‫‪4‬‬
‫א‬
‫‪100.1281‬‬
‫ג' ‪12-16‬‬
‫‪100.1283‬‬
‫ב' ‪8-12‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר נורית שטובר‬
‫‪ 11‬מבוא לגיאוגרפיה של ארץ ישראל‬
‫הכרת יסודות הגיאוגרפיה הפיסית של ארץ‪-‬ישראל‪ :‬אקלים‪ ,‬גיאולוגיה וגיאומרפולוגיה‪ .‬הקורס מציע כלים בסיסיים להבנת התהליכים אשר הביאו לעיצוב‬
‫פני השטח תוך לימוד יחידות הנוף הבונות את חבלי הארץ השונים‪.‬‬
‫‪100.1323‬‬
‫ב' ‪10-12‬‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫ד"ר אייל בן אליהו‬
‫‪ 12‬מבוא לתולדות ישראל בימי הבית השני והמשנה‬
‫‪100.1324‬‬
‫בקורס המבוא נסקור את תולדות ישראל בימי הבית השני ותקופת המשנה והתלמוד ונדון בסוגיות העיקריות הנדונות במחקר ביחס לתקופה זו‪ .‬דגש ינתן‬
‫לזרמים אידיאולוגיים ופילוסופיים שהתפתחו במהלך התקופה‬
‫‪100.1133‬‬
‫ג' ‪18-20‬‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫פרופ' דני גוטווין‬
‫‪ 13‬המודרניזציה של החברה היהודית א‬
‫‪100.1134‬‬
‫השיעור דן במפגש בין היהודים והקפיטליזם ואת השינויים שחולל המפגש בקהילה היהודית המסורתית במאות ה‪ 18-‬וה‪ .19-‬תוך דיון בזיקות הגומלין שבין‬
‫כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬פוליטיקה ותרבות יבחנו הגורמים לעלייתה של תנועת ההשכלה מכאן והחסידות מכאן‪.‬‬
‫א' ‪18-20‬‬
‫‪100.1135‬‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫פרופ' דני גוטווין‬
‫‪ 14‬בין אנטישמיות לציונות א‬
‫‪100.1136‬‬
‫תיאור הקורס‪ :‬השיעור בוחן את הגורמים הפוליטיים והכלכליים שהביאו למתן שוויון אזרחי ליהודי מערב ומרכז אירופה ואת הניסיון לביטולו באמצעות‬
‫האנטשימיות במהלך המאות ה‪ 19-‬וב‪ .20-‬על רקע זה תבחן עליית הפיתרון הציוני תוך התמקדות בהגותו ופועלו של הרצל‪.‬‬
‫לימודי המזרח התיכון‬
‫והאיסלאם‬
‫ד' ‪12-14‬‬
‫‪100.1266‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר אוריאל סימונסון‬
‫‪ 15‬מבוא לתקופה המוסלמית הקלאסית‬
‫ה' ‪8-10‬‬
‫הקורס סוקר את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של המזרח הקרוב תחת שלטון האסלאם מתקופת הנביא ועד התקופה הממלוכית‪ .‬במהלך הקורס נבחן‬
‫את תהליך התגבשותן של מערכות השלטון והחברה המוסלמית כגון מוסד הח'ליפות‪ ,‬מערכת המשפט השרעית וחוגי חכמי ההלכה‪ .‬בד בבד נעמוד על‬
‫סוגיות חברתיות דוגמת מלחמות האזרחים‪ ,‬היחסים והמתחים בין השלטון לחכמי ההלכה ומעמד הקבוצות הלא‪-‬מוסלמיות‪.‬‬
‫היסטוריה ותרבות של‬
‫הציביליזציה‬
‫המערבית‬
‫מתוקשב‬
‫‪100.1024‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר אורי אמיתי‬
‫‪ 16‬יוון‪ ,‬רומא והולדת תרבות המערב ‪ -‬מתוקשב‬
‫תיאור הקורס‪ :‬העולם הקלאסי (יוון ורומא בעת העתיקה) מהווה שתיים משלוש אבני היסוד הבסיסיות של תרבות המערב‪ .‬בקורס זה נסקור מגוון תופעות‬
‫תרבותיות ופוליטיות שעמדו במרכז העולם הקלאסי‪ ,‬וביניהן‪ :‬אימוץ האלפבית השמי והתאמתו לתרבויות המערב‪ ,‬המיתולוגיה היוונית‪ ,‬הדראמה‬
‫והתיאטרון‪ ,‬עלייתן ונפילתן של הדמוקרטיה והרפובליקה‪ ,‬העולם ההלניסטי והשפעותיו‪ ,‬השלום הים‪-‬תיכוני של רומא‪ ,‬ומורשתה של רומא הקיסרית‪.‬‬
‫‪100.1142‬‬
‫ד"ר נירה פנסר‬
‫ד ‪14-18‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪ 17‬כשהיסטוריה פוגשת קולנוע‪ :‬היסטוריוגפיה מול היסטוריופוטיה‬
‫היסטוריות אקדמיות וסרטים היסטוריים – שני אלה אינם 'העבר'; אולם שניהם בבחינת ייצוגים של העבר שעוצבו‪ ,‬כל אחד על פי האג'נדה הפוליטית‬
‫והמגדרית שלו‪ ,‬בהתאם לתנאי שיח פוליטי ומגדרי מסוימים ועל פי דרישות הסוגה‪ .‬על בסיס מבחר סרטים כמקרי בוחן‪ ,‬קורס זה מבקש לבחון את נקודות‬
‫השוני והדמיון בין ההיסטוריוגרפיה (הצגת ההיסטוריה בדימויים מילוליים כתובים) וההיסטוריופוטיה (הצגת ההיסטוריה באמצעים ויזואליים במדיום‬
‫הקולנועי)‪ .‬הקורס יתקיים בסמסטר א' ‪ .‬כל הרצאה תימשך כשעה ו‪ 10-‬דקות ולאחריה יתקיים בכיתה דיון של ‪ 20‬דקות (המרצים אינם מחויבים להיות‬
‫נוכחים בזמן הקרנת הסרט)‪ .‬הקורס יועבר על ידי חברי סגל מחוגי ההיסטוריה השונים‪.‬‬
‫ב' ‪12-14‬‬
‫‪100.1278‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' יוסי ציגלר‬
‫‪ 18‬השורשים הימי‪-‬ביניימים של העולם המודרני‬
‫קורס מבוא בתולדות ימי הביניים מהפרספקטיבה של המורשה המדייבאלית בעולם המודרני (במחשבה המדינית‪ ,‬בארגון מבנים פוליטיים וסדרי שלטון‪,‬‬
‫בארגון מערכת ההשכלה ומבנה החינוך‪ ,‬בדפוסי הארגון וההתיישבות העירונית‪ ,‬בצורת החשיבה המדעית‪ ,‬במבנה מערכת המשפט ובפילוסופיה של‬
‫המשפט ועוד)‪.‬‬
‫ג' ‪10-12‬‬
‫‪100.1284‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר רות גרטווגן‬
‫‪ 19‬תרבות ים תיכונית‪ :‬מעצבי הזהות היוונית המודרנית‬
‫הקורס יעסוק במגוון הגורמים שעיצבו לאורך ההיסטוריה את הזהות היוונית המודרנית‪ :‬הגיאוגרפיה והסביבה הימית והיבשתית‪ ,‬מיתולוגינ ונצרות‪,‬‬
‫ההשלכות של הכיבושים הפוליטיים תרבותיים והביטוי במנטליות‪ ,‬מזון‪ ,‬שפה ומרקם ארכיטקטוני‪ .‬הדיון יכלול גם את המורשת היוונית על העולם אותו אנו‬
‫מכירים כיום בתחום הפוליטי תרבותי‪.‬‬
‫‪ 20‬יוון בין פשיטת רגל ב‪ 1893-‬למשבר הכלכלי הנוכחי‬
‫ד"ר אנגל צ'ופרצייב‬
‫‪2‬‬
‫א‬
‫‪100.1285‬‬
‫ד' ‪14-16‬‬
‫‪20‬‬
‫הקורס יעסוק בהיסטוריה של יוון המודרנית מסוף המאה ה‪ 19-‬והמשבר הכלכלי הראשון ועד היום‪ .‬הוא יתמקד בעיקר בפוליטיקה הפנימית של המדינה‬
‫והמדיניות הכלכלית של הממשלות השונות במשך יותר ממאה‪ .‬נעשה בדיקה וניתוח של הגורמים לבעיות כלכליות אז ועכשיו בחיפוש שורשי המשבר‬
‫הנוכחי במדינה‬
‫היסטוריה ותרבות של‬
‫הציביליזציה‬
‫האסיאנית‬
‫ב' ‪10-12‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪ 21‬סין הטרום מודרנית‪ :‬מראשית התרבות הסינית עד שלהי העידן הקיסרי ד"ר יורם עברון‬
‫‪100.1029‬‬
‫ב' ‪14-16‬‬
‫הקורס מיועד להקנות היכרות עם תולדות הקיסרות הסינית עד המאה ה‪ ,17-‬מקורותיה ושלבי התפתחותה‪ ,‬תוך הדגשת המרכיבים התרבותיים‪ ,‬המדיניים‪,‬‬
‫הצבאיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים אשר עיצבו אותה‪ ,‬ובפרט אותן מגמות אשר השפיעו על סין בתקופה המודרנית ואשר בלעדיהן לא ניתן להבין את סין של‬
‫ימינו‪.‬‬
‫ד' ‪8-12‬‬
‫‪100.1155‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר שחר רהב‬
‫‪ 22‬סין המודרנית‪ :‬מהשושלת האחרונה עד מאו‬
‫סין המודרנית נולדה מתוך התהפוכות הקיצוניות ולעיתים אלימות‪ ,‬שהתחוללו בה במהלך מאתיים השנים האחרונות‪ .‬מטרת השיעור היא לערוך לתלמידים‬
‫היכרות עם האירועים המרכזיים‪ ,‬התהליכים החברתיים‪ ,‬והאישים הבולטים שעיצבו את דמותה של סין במהלך תקופה זו‪ ,‬בין ימי הזוהר של שושלת צ'ינג‬
‫לעליית המפלגה הקומוניסטית הסינית לשלטון ב‪ ,1949-‬ואשר מתוכם צמחה סין של ימינו‪ .‬הקורס יתמקד בתהליכים פוליטיים‪ ,‬תרבותיים וחברתיים‪ .‬ננסה‬
‫להבין מדוע וכיצד התמוטט הסדר החברתי הקיסרי? מה היה אופיו של הסדר החברתי החדש? מה הוביל בסופו של דבר לנצחון המפלגה הקומוניסטית?‬
‫הנושאים שייבחנו יכללו לפיכך תהליכים מרכזיים בתוך סין ‪ -‬התקוממויות ומרידות‪ ,‬שינויים בחיי ההגות והרוח‪ ,‬תהליכי עיור והתפתחות כלכלית‪ ,‬מבנה‬
‫חברתי משתנה‪ ,‬המעבר מקיסרות למדינת‪-‬לאום‪ ,‬התהוות פוליטיקה מפלגתית‪ ,‬יחסים עם מדינות אחרות וההתנגשות עם אירופה המתפשטת‪.‬‬
‫ב' ‪14-18‬‬
‫‪100.1032‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' רותם קובנר‬
‫‪ 23‬מפרל הרבור לנס הכלכלי‪ :‬יפן בעת המודרנית‬
‫הקורס סוקר את תולדות יפן המודרנית מאז פתיחתה למערב באמצע המאה ה‪ 19-‬ועד ימינו‪ .‬דגש מיוחד מושם על תהליכי המודרניזציה ועל הצורה בה‬
‫קלטה יפן את תרבות המערב ושלבה אותה במסורת ובערכים שלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס בוחן את הרקע לכיבושים היפניים ונפילת האימפריה‪ ,‬סוקר את הסיבות‬
‫להצלחה הכלכלית של יפן ומנתח את התהליכים העוברים על החברה היפנית בהווה‪.‬‬
‫ספרות ושירה‬
‫ד"ר איילת לנגר‬
‫ב'‪+‬ד' ‪18-20‬‬
‫‪100.1271‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪ 24‬שייקספיר ‪ -‬אנגלית‬
‫הקורס עוסק בשלושת הז'אנרים העיקריים של מחזות שייקספיר תוך קריאה בשלושה מחזות‪ :‬ריצ'ארד השני‪ ,‬הסערה והמלך ליר‪ .‬נתמקד בסוגיות של‬
‫מלוכה‪ ,‬זהות‪ ,‬משפחה‪ ,‬אהבה וכוח‪ .‬נבחן פרשנויות שונות ונדון בהפקות לתיאטרון ולקולנוע של כל אחד מהמחזות הנלמדים‪.‬‬
‫א' ‪14-16‬‬
‫‪100.1315‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר ישראל המאירי‬
‫‪ 25‬מבוא לדרמה ותיאטרון‬
‫ב' ‪16-18‬‬
‫סקירת מושגי יסוד באסתטיקה של הדרמה והתיאטרון; פרקים נבחרים בתולדות הדרמה והתיאטרון‪ .‬עיון במחזות נבחרים‪.‬‬
‫ג'‪+‬ה' ‪10-12‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר ולדימיר פפרני‬
‫‪100.1317‬‬
‫א‬
‫‪ 26‬פאוסט‪ :‬גלגולי האגדה על הברית בין אדם לשטן בספרות אירופה‬
‫הקורס יעסוק בגילגולו של המוטיב המיתופואטי של הברית בין אדם ושטן בספרות אירופה‪.‬במוקד הקורס יעמדו היצירות הבאות‪ :‬הרומן "דוקטור פאוסטוס"‬
‫לתומאס נאן‪" ,‬פאוסט" לגתה‪ ,‬הרומן "האחים קרמאזוב" לדוסטוייבסקי ועוד‪ .‬חובות‪ :‬נוכחות‪ ,‬עבודה‬
‫ה' ‪12-14‬‬
‫‪100.1322‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר ורד לב כנען‬
‫‪ 27‬אפלטון‪ :‬שני דיאלוגים על אהבה‬
‫השעור יתרכז בשני דיאלוגים של אפלטון‪ :‬המשתה ופיידרוס‪ .‬נדון במקומו של ארוס במחשבת אפלטון ובתרומתה של הפילוסופיה האפלטונית לדיון אודות‬
‫התשוקה ומשמעותה בחיינו‪ .‬נבקש להבין כיצד השפיעו דיאלוגים אלה על עיצוב תולדות ספרות האהבה ושיח האהבה מהעולם העתיק ועד ימינו‪.‬‬
‫בלשנות ולשונות‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' יעל משלר‬
‫ג' ‪16-18‬‬
‫‪100.1078‬‬
‫א‬
‫‪ 28‬כיצד אנחנו מתקשרים ‪ -‬על הפרגמטיקה וחקר השיח‬
‫תיאור הקורס‪ :‬השפה היא הבסיס לפעילות התקשורתית של בני האדם‪ .‬תחומי הבלשנות העוסקים בסוגיית השימוש שעושים בני האדם בשפה הם‬
‫הפרגמטיקה וחקר השיח‪ .‬בקורס זה נכיר את יסודות שני תחומים אלו‪ ,‬תוך התמקדות במאפייניה החברתיים והקוגניטיביים של השפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נרכוש‬
‫שיטות מחקר בתחום‪ :‬נלמד להקליט‪ ,‬לתמלל ולנתח שיח טבעי מהמציאות היומיומית של חיינו‪ .‬על השיחות שנלקט נבחן את התיאוריות המרכזיות בתחום‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫מתוקשב‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר יהודית הנשקה‬
‫‪100.1258‬‬
‫תולדות הלשון העברית ‪ -‬מתוקשב‬
‫התוודעות אל תקופותיה העיקריות של הלשון העברית והכרת מאפיינים עיקריים בכל רובד; מבט מקיף ומשווה של הרבדים השונים; מעקב אחרי תהליכי‬
‫ההתפתחות והשינויים שחלו מתקופה לתקופה‪ ,‬קריאת טקסטים מייצגים מן התקופות השונות‬
‫ג' ‪14-16‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' תמר צבי‬
‫‪100.1259‬‬
‫העברית בראי הבלשנות השמית‬
‫סקירה היסטורית של השפות השמיות‪ .‬דרכי התפתחות השפות‪ .‬מיון השפות השמיות‪ .‬בלשנות שמית במזרח ובמערב‪ .‬תופעות לשוניות יסודיות‪ :‬מבנה‬
‫פונטי בניינים נטיית הפועל והשם‪ .‬מבנה סינתטי ואנליטי בשפות השמיות‪.‬‬
‫ה' ‪16-18‬‬
‫א‬
‫ד"ר סול אזואלוס‪-‬אטיאס ‪2‬‬
‫‪100.1257‬‬
‫לשון החוק והמשפט העברי‬
‫העברית המשפטית נתפסת בציבור הרחב כ"לשון סתרים"‪ .‬בקורס יסקרו מאפיינים המייחדים‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬את לשון החוק והמשפט העברית‪ ,‬כתת‪-‬‬
‫שפה של העברית הכללית‪ ,‬בכל תחומי הלשון ודקדוק הטקסט‪ :‬הדקדוק‪ ,‬התחביר‪ ,‬אוצר המילים והביטויים ומשמעויותיהם‪ ,‬הלכידות הטקסטואלית‪,‬‬
‫מוסכמות ניסוח‪ ,‬כללי פרשנות וארגומנטציה משפטית‬
‫ב' ‪12-14‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר דלית אסולין‬
‫‪100.1256‬‬
‫לשון וחברה (מבוא לסוציולינגוויסטיקה)‬
‫הקורס בוחן את היחסים בין לשון וחברה‪ ,‬ומתבסס בעיקר על דוגמאות מן העברית הישראלית בת ימינו‪.‬‬
‫פילוסופיה ולימודי‬
‫תרבות‬
‫ד' ‪14-18‬‬
‫‪100.1042‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' גיורא הון‬
‫‪ 33‬הפילוסופיה ויסודות המדעים בהיבט היסטורי‬
‫מה היא פילוסופיה? תחומי העיון של הפילוסופיה ואופי המחשבה הפילוסופית בהשוואה לדרך המחשבה המיתולוגית‪ .‬מה היא פילוסופיה של המדע?‬
‫המדע כשיטת חקירה וההנחות המטפיזיות שבבסיסה‪ :‬רציונליזם (דקרט)‪ ,‬אמפיריציזם‪ ,‬לאונרדו דה וינצי (ריאליזם מדעי (ניוטון וקפלר) אינסטרומנטליזם‬
‫(אוסיאנדר) העולם החיצוני וקישורו לחושים והעולם הפנימי וקישורו לתבונה‪ .‬אפשרותה של מחלוקת מדעית והדוגמא של ניסוי מיליקן על המטען החשמלי‬
‫(תפיסה בדידה או רציפה)‪ ,‬חקירה ניסויית‪ :‬דיוק ואופטימליות‪ .‬החוק המדעי‪ ,‬ניסוחו והקשרו לניבוי‪ .‬ניסוח חוק וישומו בניבוי על פי היינריך הרץ‪ .‬שני סוגי‬
‫תורות על פי אינשטיין‪ :‬תורה קונסטרוקטיבית ותורה של עיקרון‪ .‬ניבוי והסבר על פי המפל‪ .‬חוקים לוגיים ופיסיקליים‪ .‬דדוקציה‪ ,‬אינדוקציה ומודוס טולנס‪.‬‬
‫צורה (סינטקס) ותוכן (סמנטיקה)‪ .‬סיכום‪ :‬מבט כולל על הידיעה המדעית מנקודת המבט של ויטגנשטיין (פרק ‪ 6‬של ה"טרקטטוס")‪.‬‬
‫ב' ‪14-18‬‬
‫‪100.1043‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' רות לורנד‬
‫‪ 34‬פילוסופיה חדשה‪ :‬דקארט עד קאנט‬
‫מושגי יסוד של המאה ה‪ 17-‬וה‪ .18-‬המהפכה המדעית ונסיונות הביסוס של המדע החדש‪ .‬תורת ההכרה של דקארט‪ ,‬לייבניץ‪ ,‬שפינוזה‪ ,‬לוק‪ ,‬ברקלי ויום‪.‬‬
‫אמנויות‬
‫ד' ‪16-20‬‬
‫‪100.1280‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר קרן עמרי‬
‫‪ 35‬קצבי אמריקה‪ :‬אסטטיקת הג'אז של תרבות המאה ה‪ - 20-‬אנגלית‬
‫‪This course will explore the link between Jazz music and 20th century american literature and culture. Listening to musical‬‬
‫‪examples un the class and reading theoretical work on the politics of aesthetics, the course will offer an introduction to jazz as a‬‬
‫‪basis for literary analysis.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫פרופ' יובל שקד‬
‫הרבה דורות‪ ,‬חלום בהקיץ אחד‬
‫*‬
‫ב' ‪14-16‬‬
‫‪100.1309‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר אביגיל ווד‬
‫משירי ערש לראפ ביידיש‬
‫*‬
‫ג' ‪10-12‬‬
‫‪100.1310‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר אלון שב‬
‫שירי אהבה מימי הביניים ועד לימינו‬
‫*‬
‫ד' ‪10-12‬‬
‫‪100.3192‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר דורית ירושלמי‬
‫אמנות‪ ,‬קהילה ואקטיביזם חברתי‬
‫קורס זה מקנה מושגים תיאורטיים מרכזיים המאפשרים לדון במגוון פרקטיקות אמנותיות המבטאות את ההתערבות והמעורבות של אמנים במרחב‬
‫הציבורי‪ .‬נתמקד בשינויים מהותיים באופניי הייצור האמנותי ביחס למעמד האובייקט האמנותי ואופני הצגתו‪ .‬כמו גם‪ ,‬בסוגיות מרכזיות בשדה האמנות‬
‫העכשווית סביב‪ ,‬מרחב ואמנות ציבורית‪ ,‬פוליטיקת זהות‪ ,‬קולקטיביות‪ ,‬מנגנוני שימור ושינוי בשדה האמנות‪ ,‬יחסי כוח חברתיים‪ ,‬צורות של דיכוי ושליטה‪,‬‬
‫אמנות ואקטיביזם חברתי‪ .‬נשאל האם וכיצד האמנות מחוללת שינוי? האם וכיצד האמן מעלה שאלות לדיון ציבורי? מהי אמנות מתנגדת? מהי אמנות‬
‫בורגנית? מהם הפוטנציאלים של האמנויות כזירה למאבק חברתי‪-‬קהילתי? כיצד האמנויות משמשות כפרקטיקות מעצימות של קהילות מוחלשות? מהו‬
‫האוטופי באמנות? כיצד אמנות מבקרת את ההווה ובו זמנית גם מציעה פורמטים פוליטיים‪-‬חברתיים חדשים? מהי אמנות השתתפותית? הקורס‪ ,‬כולל גם‬
‫חלקים מעשיים‪ ,‬הוא מיועד לסטודנטים מתחומי דעת שונים ואין צורך בדרישות קדם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫א‬
‫א' ‪14-16‬‬
‫‪100.1299‬‬
‫‪118.1037‬א‪01‬‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫ד"ר עתי ציטרון‬
‫‪ 40‬תיאטרון‪ ,‬שכל וחושים (שנתי)‬
‫‪118.1038‬ב‪01‬‬
‫באמצעות סקירה של ההיסטוריה של האוונגרד האירופי (מהריאליזם עד תיאטרון המחול) והאמריקני (מההפנינג‪ ,‬הליבינג תיאטר עד המיצג)‪ ,‬נבחן את‬
‫אמצעי השידור והקליטה בתיאטרון‪ .‬נבחין בין פניה מובהקת לשכל לבין פניה מובהקת לחושים‪ ,‬כשאנו נעזרים בטקסטים דרמטיים ותיאורטיים‪ ,‬מניפסטים‬
‫ותיעוד מופעים (בכתב ובווידיאו)‪ .‬עבודת הסיכום של הסטודנטים תהייה עיצוב מופע המבוסס על מחקר עצמאי‪.‬‬
‫ד' ‪12-14‬‬
‫פירוט תרגילים לקורסי‪ -‬נופי ידע סמסטר א‬
‫‪100.1321‬‬
‫נופי ידע‪-‬המסע הדתי בין מרכז לשוליים תרגיל‬
‫‪100.1381‬‬
‫נופי ידע ‪ -‬אהבה תרגיל‬
‫מספר תרגיל‬
‫‪100.1321‬א‪01‬‬
‫‪100.1321‬א‪02‬‬
‫‪100.1321‬א‪03‬‬
‫‪100.1321‬א‪04‬‬
‫‪100.1321‬א‪05‬‬
‫‪100.1321‬א‪06‬‬
‫‪100.1321‬א‪07‬‬
‫‪100.1381‬א‪01‬‬
‫‪100.1381‬א‪02‬‬
‫‪100.1381‬א‪03‬‬
‫‪100.1381‬א‪04‬‬
‫יום משעה‬
‫א' ‪12:00‬‬
‫א' ‪16:00‬‬
‫ב' ‪12:00‬‬
‫ג' ‪12:00‬‬
‫ג' ‪16:00‬‬
‫ד' ‪12:00‬‬
‫ה' ‪12:00‬‬
‫א' ‪14:00‬‬
‫א' ‪14:00‬‬
‫א' ‪14:00‬‬
‫ב' ‪10:00‬‬
‫עד שעה‬
‫‪14:00‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪100.1381‬‬
‫נופי ידע ‪ -‬אהבה תרגיל‬
‫‪100.1381‬א‪05‬‬
‫‪100.1371‬א‪01‬‬
‫‪100.1371‬א‪02‬‬
‫‪100.1371‬‬
‫‪100.1371‬א‪03‬‬
‫נופי ידע ‪ -‬הרפסודוס והפילוסוף‪ :‬מבטים על אמנות בין קדושה לשגעון תרגיל‬
‫‪100.1371‬א‪04‬‬
‫ישנם מספרי תרגילים עבור תלמיד מ"א ‪ -‬לפרטים נא לפנות למזכירות תכנית דרך הרוח‬
‫*‬
‫סמסטר ב'‬
‫המורשת האנושית‬
‫מס'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫יהדות ומורשת ישראל‬
‫ה'‬
‫ג'‬
‫ד'‬
‫ד'‬
‫ה'‬
‫‪10:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪10:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫נ"ז סמ'‬
‫שם מרצה‬
‫שם קורס חדש‬
‫מס קורס דרך הרוח יום לימוד‬
‫ד' ‪10-12‬‬
‫‪100.1390‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר יונתן בן דב‬
‫נופי ידע ‪ -‬זמן (‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1391‬‬
‫בקורס זה נלמד על מהותו של הזמן והיחס אליו מזוויות שונות‪ .‬הבנת מושג הזמן הינה‪ ,‬למעשה‪ ,‬הבנת היתכנותו של תהליך והבנתו של השינוי‪ .‬על כן‪,‬‬
‫הזמן הוא מבט על מהותה של הפעילות האנושית‪ .‬כיוון שהזמן הוא אחת הקטגוריות הבסיסיות של התפיסה‪ ,‬הוא מהווה חלון התבוננות על מושגים‬
‫מרכזיים של בני האדם באשר הם‪ .‬הקורס יציג טעימה מן הפנים השונות שלבשו הזמן וביטוייו ברבות האנושית‪ .‬הוא ישלב קריאה של חומר אקדמי עם עיון‬
‫במיתוסים עתיקים‪ ,‬בהיסטוריה של הרעיונות ובפילוסופיה של המדע‪ .‬יצירות אומנות‪ ,‬ספרות וקולנוע יהוו אף הם חלק ניכר בתכנית הקורס‪.‬‬
‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה!‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר ורד לב כנען‬
‫ג' ‪16-18‬‬
‫‪100.1340‬‬
‫נופי ידע ‪ -‬חווה ופנדורה (‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1341‬‬
‫במסגרת השעור "המיתוסים המכוננים של מדעי הרוח" סדרת ההרצאות החשה תעסוק במיתוס האישה הראשונה ותרומתו המעצבת לתפישות יופי‪,‬‬
‫תשוקה‪ ,‬מגדר‪ ,‬זהות ומשמעות‪ .‬הקורס מציע מפגש מסוג חדש בין עולם הדמיון המיתי לעולם המחקר בתחום מדעי הרוח הואמנויות‪ ,‬וזאת‪ ,‬תוך הצגת‬
‫פרספקטיבות בינתחומיות מצטלבות שיוצגו על ידי חוקרים מובילים בתחומם‪ ,‬במקביל לקבוצות לימוד קטנות בהן יונחו הסטודנטים בקריאה צמודה‬
‫בטקסטים ספרותיים ותיאורטיים‪.‬‬
‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה!‬
‫ג' ‪10-12‬‬
‫‪100.1288‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר דני רוזנברג‬
‫ממהפכה למהפכה‪ :‬מבוא לתקופות הניאוליתיות והכלקוליתיות בדרום‬
‫הלבאנט‬
‫הקורס עוסק בפרק הזמן שבין שלהי התקופה האפיפליאוליתית‪,‬תקופה בה מופיעים ניצני "המהפכה החקלאית"‪ ,‬ועד להופעת המאפיינים הברורים של‬
‫מהפכת "התוצרים המשניים" ו"המהפכה העירונית" בדרום הלבאנט‪.‬במסגרת קורס המבוא נכיר את המאפיינים העיקריים של התקופות הניאוליתית‬
‫והכלקוליתית (‪ 11,500-5,900‬שנים לפני זמננו בקרוב) ואת התהליכים החברתיים והכלכליים שעמדו בייסוד השינויים הדרמטיים שאפיינו פרק זמן זה‪.‬‬
‫במהלך הקורס נבחן את המשמעות שלהופעת יישוביהקבע החקלאים הראשונים באזור והמעבר מכלכלה המתבססת על לקט וצייד‪ ,‬לכלכלה חקלאית‬
‫מלאהולביות צמחים ובעלי חיים‪.‬נבחן גם את השינויים הסביבתיים‪ ,‬את הופעתם של טיפוסי כלים חדשים ומשמעותם ושל טכנולוגיותחדשות ליצור כלים‪.‬‬
‫הקורס יסקור גם את התמורות שחלו בטכניקות עיבוד המזון ובארגון המרחבי של הישובים ויציג את השינויים בארגון החברתי במנהגי הקבורה ובפולחן‬
‫לאורך ציר הזמן‬
‫ג' ‪12-16‬‬
‫‪100.1261‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר שרון הלוי‬
‫מגדר‪ ,‬חברה ותרבות‬
‫הקורס מיועד להקנות ידע בסיסי בנושאי מגדר וחברה במערב אירופה וצפון אמריקה במאה ה‪ 20-‬ובהקשרים התרבותיים שלהם‪ ,‬למשל כיצד משתקפים‬
‫היחסים בין גברים ונשים לביטוי ביצירות קולנוע‪ ,‬אמנות וספרות או כיצד השפיעו טכנולוגיות חדשות על אפשרויות הבניית מגדר ומין‪.‬‬
‫ג' ‪12-16‬‬
‫‪100.1002‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' דני נדל‬
‫‪ 5‬כלים‪ ,‬אש וחברה‪ :‬תולדות אדם הקדמון בארץ‬
‫הקורס מכוון להיכרות ראשונית עם האדם הקדמון‪ ,‬התפתחותו מיצור דמוי שימפנזה ועד הופעת האדם המודרני‪ ,‬ושיטות המחקר של האתרים הקדומים‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים כוללים את מוצא האדם באפריקה והקשר שלנו לקופי העל‪ ,‬מוצא האדם המודרני והקשר שלנו לאדם הניאנדרטאלי‪ ,‬האתרים‬
‫הארכיאולוגיים הקדומים בעולם‪ ,‬מנהגי הקבורה הקדומים בעולם‪ ,‬הקניבלים הראשונים‪ ,‬התרבויות הפרהיסטוריות בישראל ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס מקנה‬
‫למשתתפים גם כלים בסיסיים להבנת שיטות המחקר של אתרים פרהיסטוריים‪ .‬במסגרת זו נחשפים המשתתפים התחומי מחקר כגון שיטות תיארוך‬
‫(פחמן ‪ ,14‬ההיפוכים המגנטיים של כדור הארץ ועוד) ושיטות לשחזור הסביבה הקדומה (כולל נושאים כגון תקופות הקרח‪ ,‬אגמים שהתייבשו ואבקת‬
‫פרחים מאובנת)‪.‬‬
‫ג' ‪8-10‬‬
‫‪100.1311‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' גיא בר עוז‬
‫‪ 6‬תרבות ואוכל‬
‫בקורס ישמשו הרגלי תזונה ומזון כאמצעי להכרת האבולוציה של האדם והתפתחות הציוויליזציה האנושית‪ .‬התפתחות ייצור המזון לסוגיו ושינויים בהרכב‬
‫התזונה האנושית ישמשו לבחינת היבטים כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬ופוליטיים בתקופות השונות‪ .‬יבחנו הקשרים שונים בהיסטוריה הקולינארית מהתפתחות‬
‫הטאבו לאכילת מזונות מסוימים בעת העתיקה ועד הרגלי צריכת המזון היום‪ .‬מטלת סיום הקורס‪-‬בחינה‪.‬‬
‫ד' ‪10-12‬‬
‫‪100.1268‬‬
‫‪ 7‬משפינוזה ועד רוזנצוויג‪ :‬יצירות המופת של הפילוסופים היהודים המודרנייםד"בר' סדריק כהן סקלי‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫‪100.1269‬‬
‫תקציר‪ :‬קורס מבוא זה יפרוש את סיפור התפתחות הפילוסופיה היהודית המודרנית משפינוזה ועד שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ .20-‬הקורס מכיל שני חלקים‬
‫(אפשר גם לקחת רק חלק אחד)‪ .‬חלק א‪ :‬שפינוזה ומדלסון‪ .‬חלק ב‪ :‬הרמן כהן‪ ,‬מרטין בובר ופראנץ רוזנצוויג‬
‫‪100.1282‬‬
‫ג' ‪8-12‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' גור אלרואי‬
‫‪ 8‬מבוא למאה ה‪20-‬‬
‫המבוא יסקור שלוש תקופות בסיס בתולדות א"י במאה העשרים‪ :‬שלהי התקופה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה‪ ,‬תקופת המנדט ומדינת ישראל‬
‫מראשיתה עד ‪1967‬‬
‫ב' ‪10-12‬‬
‫‪100.1323‬‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫ד"ר אייל בן אליהו‬
‫‪ 9‬מבוא לתולדות ישראל בימי הבית השני והמשנה‬
‫‪100.1324‬‬
‫בקורס המבוא נסקור את תולדות ישראל בימי הבית השני ותקופת המשנה והתלמוד ונדון בסוגיות העיקריות הנדונות במחקר ביחס לתקופה זו‪ .‬דגש ינתן‬
‫לזרמים אידיאולוגיים ופילוסופיים שהתפתחו במהלך התקופה‬
‫ג' ‪18-20‬‬
‫‪100.1133‬‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫פרופ' דני גוטווין‬
‫‪ 10‬המודרניזציה של החברה היהודית ב‬
‫‪100.1134‬‬
‫השיעור דן במפגש בין היהודים והקפיטליזם ואת השינויים שחולל המפגש בקהילה היהודית המסורתית במאות ה‪ 18-‬וה‪ .19-‬תוך דיון בזיקות הגומלין שבין‬
‫כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬פוליטיקה ותרבות יבחנו הגורמים לעלייתה של תנועת ההשכלה מכאן והחסידות מכאן‪.‬‬
‫א' ‪18-20‬‬
‫‪100.1135‬‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫פרופ' דני גוטווין‬
‫‪ 11‬בין אנטישמיות לציונות ב‬
‫‪100.1136‬‬
‫תיאור הקורס‪ :‬השיעור בוחן את הגורמים הפוליטיים והכלכליים שהביאו למתן שוויון אזרחי ליהודי מערב ומרכז אירופה ואת הניסיון לביטולו באמצעות‬
‫האנטשימיות במהלך המאות ה‪ 19-‬וב‪ .20-‬על רקע זה תבחן עליית הפיתרון הציוני תוך התמקדות בהגותו ופועלו של הרצל‪.‬‬
‫‪100.126‬‬
‫ב' ‪10-12‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר יונתן בן דב‬
‫‪ 12‬צדק חברתי במקרא‬
‫ספרות המקרא מגלה רגישות חברתית ומוסרית מרשימה‪ ,‬ומהווה עד היום מופת להתחשבות בעני‪ ,‬בחלש ובזר‪ .‬מטרת הקורס היא ללמוד גילויים שונים‬
‫של האידיאל של צדק חברתי‪ ,‬ולהבין אותם לעומקם‪ :‬בחוק ומשפט‪ ,‬בדברי הנביאים‪ ,‬בסיפורים‪ ,‬במזמורים ובדברי איוב‪ .‬המלך ושריו היו מחוייבים להנהיג‬
‫משפט וצדקה בארץ‪ ,‬והנביאים הוכיחו בצורה חריפה את כל מי שכשל במילוי חובה זו‪ .‬התורה קוראת שוב ושוב להחיל את חוקיה על "הגר והאזרח"‪,‬‬
‫ומגדירה כללים של שמירה על העבד‪ ,‬העני והיתום‪ .‬ספרי שמואל ומלכים מספרים על משפטים מפורסמים‪ ,‬שחלקם נעשו לטובה וחלקם לרעה (כרם נבות)‪.‬‬
‫התנ"ך לא המציא את השיח של צדק ומשפט‪ ,‬אלא הוא עוגן היטב כבר בשיח המשפטי של המזרח הקדום‪ ,‬וגם אותו נלמד בקורס‪ .‬נשים דגש מיוחד על‬
‫הבנת החברה הישראלית הקדומה כרקע להבנת המקורות העוסקים בצדק חברתי‪.‬‬
‫לימודי המזרח התיכון‬
‫והאיסלאם‬
‫ד"ר שוש בן ארי‬
‫ב‬
‫ג' ‪8-10‬‬
‫‪ 13‬המעבר מחיי נדודים לישיבה של קבע במזרח התיכון‪ :‬היבטים‬
‫תרבותיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים ודתיים‬
‫הקורס יעסק בתאור המעבר מחיי נוודים לישיבה של קבע‪ ,‬על הביטיו הסוציולוגיים‪ ,‬התרבותיים וההסטוריים‪ ,‬מאז תקופת הנביא מוחמד ועד לימינו אנו‪.‬‬
‫מרכיב מרכזי בדיונים תהיה תורתו של אבן ח'לדון‪ ,‬שנחשב לאבי תורת הסוציולוגיה‪ .‬הנושא אקטואלי לאור המתרחש במדינות‪ ,‬כגון‪ :‬לוב‪ ,‬עיראק ואחרות‬
‫המתפרקות לשבטים שקדמו להיותן מדינות לאום‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪100.1276‬‬
‫ג' ‪10-12‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫‪100.1267‬‬
‫ד"ר עידו שחר‬
‫‪ 14‬היסטוריה חברתית של המזרח התיכון‬
‫קורס זה מבקש להשיג מטרה כפולה‪ :‬א‪ .‬להציג בפני הסטודנטים התפתחויות בחקר המזרח התיכון המודרני‪ ,‬תוך עריכת היכרות עם גישות מחקריות‬
‫שונות ועם פרספקטיבות דיסציפלינריות שונות‪ .‬ב‪ .‬לערוך לסטודנטים היכרות אקדמית עם סוגיות חברתיות ותרבותיות מרכזיות אשר מעסיקות את חוקרי‬
‫המזרח התיכון‪ .‬בהתאם לשתי מטרות אלו‪ ,‬ישלב הקורס תכניםמתודולוגיים ותיאורטיים עם דיון תימטי‪.‬‬
‫‪ 15‬התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית‬
‫*‬
‫היסטוריה ותרבות של‬
‫הציביליזציה‬
‫המערבית‬
‫ד"ר אייל פסקוביץ‬
‫‪4‬‬
‫ב‬
‫‪100.3196‬‬
‫מתוקשב‬
‫ג' ‪16-20‬‬
‫‪100.1263‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר חסן חלאילה‬
‫‪ 16‬מין ומיניות בתרבות האסלאם‬
‫הקורס יעסוק בהיסטוריה האינטימית של תרבות האסלאם ויתמקד בשלושה היבטים‪ :‬מין ודת‪ ,‬החברה והפרט‪ ,‬מין וחינוך‪ .‬הסקירה תכלול בין השאר מבט‬
‫אל שירת הארוטיקה‪ ,‬התנהגות לפני‪ ,‬במשך ואחרי קיום יחסי המין‪ ,‬החובה המינית של בני הזוג‪ ,‬התעלסות‪ ,‬אוננות‪ ,‬מין אנאלי ואורלי‪ ,‬לסביות‬
‫והומוסקסואליות‪ ,‬זנות ודיני ענישה‪ ,‬אמצעי מניעה נגד הריון‪ ,‬סיפורי מין כפי שמשתקפים מהחיבור "אלף לילה ולילה"; נתייחס גם כן להיבט היהודי בנדון‬
‫על סמך התנ―ך והתלמוד‬
‫‪100.1128‬‬
‫ד"ר צור שלו‬
‫מתוקשב‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫‪ 17‬אירופה מרנסנס להשכלה ‪ -‬מתוקשב‬
‫אירופה בין המאות הט"ו והי"ח ידעה אחדות מן התמורות המרכזיות שעיצבו את העולם המודרני‪ :‬צמיחת המדינה הריכוזית‪ ,‬התפתחות הקפיטליזם‬
‫המסחרי‪ ,‬התגליות הגיאוגרפיות והקולוניזציה‪ ,‬הרפורמציה‪ ,‬והתפתחות הידע החילוני‪ .‬השיעור יסקור תהליכים אלו תוך הדגמה של מורכבות החברה‬
‫האירופית בפרט והרצף ההיסטורי בכלל‪ .‬את ההרצאה מלווה תיעוד ויזואלי עשיר מן התקופה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר אנגל צ'ופרצייב‬
‫ב' ‪10-12‬‬
‫‪100.1286‬‬
‫ב‬
‫‪ 18‬יוון והבלקנים מסוף התקופה העות'מאנית ועד המלחמה הקרה‬
‫היסטוריה ותרבות של‬
‫הציביליזציה‬
‫המערבית‬
‫‪18‬‬
‫הקורס יעסוק בהיסטוריה של יוון והבלקן במהלך המאות ה‪ 19-‬וה‪ .20-‬הוא יתמקד בעיקר במדיניות החוץ של המדינה היוונית מאז עצמאותה ועד לאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬בקורס נדון בכל ההיבטים של היחסים בין יוון לבין שכנותיה בבלקן‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבדוק את התפקיד ואת התערבותן של המעצמות‬
‫הגדולות ובעיקר בריטניה‪ ,‬רוסיה וארצות הברית‪.‬‬
‫ד"ר רותי גרטווגן‬
‫‪ 19‬המסתורין והאקזוטי בתיאורי המסע של האיים היווניים בין המאות ה‪12-‬‬
‫וה‪17-‬‬
‫הקורס יעסוק בתאוריהם של סוחרים‪ ,‬עולי רגל ונוסעים שונים (מוסלמיים‪ ,‬נוצרים ויהודים) את מסעותיהם בים התכון המזרחי בין המאות ה‪ 12 -‬ל‪.17-‬‬
‫הקורס יתמקד במקומות אותם פקדו במסעותיהם‪ :‬האי קפריסין‪ ,‬ואיי הים האגיאי והאיוני באותם בפקדו נתמקד בתיאוריהם את הנוף התרבותי והאנושי‬
‫לאור המערך הגיאופוליטי המאפיין תקופה זו– הביטוי של המיזוג האתני‪-‬תרבות במרקם האורבני‪/‬ארכיטקטוני בין מערב אירופה לים התיכון המזרחי‬
‫כתוצאה מכיבושים ממושכים‪ ,‬בד בבד שמירת הזהות האתנית והארכיטקטונית‪/‬תרבותית; נתמקד ביחס לאחר והשונה ויחסי הגומלין בין הדתות והתרבויות‬
‫השונות הן על כלי השייט כמיקרוקוסמוס והן במקומות המתויירים‪ .‬במסגרת הקורס יתקיים סיור לעכו‪.‬‬
‫היסטוריה ותרבות של‬
‫הציביליזציה‬
‫האסיאנית‬
‫‪2‬‬
‫ב‬
‫‪100.1287‬‬
‫ג' ‪10-12‬‬
‫ב' ‪10-12‬‬
‫פרופ' רותם קובנר‬
‫‪100.1030‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪ 20‬סמוראים‪ ,‬גיישות ומעבר‪ :‬עלייתה של הציביליזציה היפנית‬
‫ב' ‪14-16‬‬
‫תיאור הקורס‪ :‬הקורס סוקר את ההיסטוריה של הציביליזציה היפנית מאז ראשיתה ועד מחצית המאה ה‪ 19-‬ומתעכב על ההתפתחויות התרבותיות‪,‬‬
‫החברתיות‪ ,‬הדתיות והפוליטיות שהביאו להתגבשותה של אומה זו והמשפיעות על יפן המודרנית ותרבותה עד ימינו‪ .‬הקורס כולל הרצאות‪ ,‬הדגמות‬
‫וסרטים‪ ,‬ופותח צוהר לזרמים ותורות שעצבו את יפן כחלק ממזרח אסיה (כתב‪ ,‬בודהיזם‪ ,‬קונפוציאניזם‪ ,‬וכו') וכן למוסדות תרבות ודת יחודים ליפן (משינטו‪,‬‬
‫קבוקי‪ ,‬ועד סדור פרחים)‪.‬‬
‫ב ‪16-20‬‬
‫‪100.1031‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר גיא פודולר‬
‫‪ 21‬קוריאה המודרנית‪ :‬מהתפוררות המלוכה לגרעין הצפון קוריאני‬
‫תיאור הקורס‪ :‬הקורס סוקר את התהליכים‪ ,‬האירועים‪ ,‬והשחקנים המרכזיים שעיצבו את קוריאה מאמצע המאה ה‪ 19-‬ועד ימינו‪ ,‬והוא דן בשנותיה‬
‫האחרונות של השושלת הקוריאנית האחרונה‪ ,‬בתקופת הכיבוש היפני‪ ,‬בנסיבות חלוקת קוריאה לשתי מדינות נפרדות‪ ,‬ובהתפתחותן ומאפייניהן של דרום‬
‫קוריאה וצפון קוריאה‪.‬‬
‫ד' ‪10-14‬‬
‫ד"ר איתמר תיאודור‬
‫‪100.1274‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪ 22‬ההינדואיזם והג'ייניזם‪ :‬היסטוריה‪ ,‬דת ‪ ,‬אקולוגיה ותרבות‬
‫ההינדואיזם הינו דת עולם ולה כמיליארד מאמינים כאשר רובם בהודו‪ ,‬והמקור לתרבותה הקלאסית של הודו ובכלל זה לבודהיזם ולג'ייניזם‪ .‬להינדואיזם‬
‫קורפוס ספרותי רחב ממדים ואשר היצירות הקלאסיות שבו כתובות רובן ככולן בסנסקריט‪ .‬הקורס יעסוק בהיסטוריה הקדומה של ההינדואיזם ובכלל זה‬
‫בתרבות עמק האינדוס‪ ,‬בספרות הקלאסית של ההינדואיזם הן בקטגוריית השרוטי והן בקטגוריית הסמריטי ובכלל זה בריג וודה‪ ,‬באופנישדות ‪,‬‬
‫במהאבהרטה‪ ,‬בראמאיאנה‪ ,‬בבהגווד גיטא‪ ,‬בדהרמה שאסטרה‪ ,‬ביוגה‪-‬סוטרה ובפוראנות‪ .‬הקורס יעסוק ביוגה הקלאסית‪ ,‬במסורות היער ובג'ייניזם‬
‫שהעלה על נס את ערכי האי אלימות והסגפנות‪ ,‬והתפרסם בעולם דרך משנתו של מהטמה גנדהי אשר שילב בה ערכים הינדואיים וג'יינים‪.‬‬
‫ספרות ושירה‬
‫ד"ר איתמר תיאודור‬
‫א' ‪14-18‬‬
‫‪100.1275‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪ 23‬המהאבהרטה והראמיאנה‬
‫המהאבהארטה והראמיאנה הן שני האפוסים הגדולים של ההינדואיזם‪ .‬המהאבהארטה היא היצירה הארוכה בעולם ואורכה כ ‪ 100,000‬בתי שיר או‬
‫פסוקים‪ ,‬ואילו אורך ההראמיאנה הוא כרבע מכך‪ .‬למרות שהיצירות האלה הן בקטגוריית הסמריטי (קטגוריה ספרותית משנית לשרוטי)‪ ,‬חשיבותן‬
‫בהינדואיזם עצומה‪ ,‬וביחד עם הספרות הפוראנית הן מהוות את הליבה הטקסטואלית של ההינדואיזם‪ .‬הקורס יעסוק בקריאה של אפיזודות רבות ושונות‬
‫משתי היצירות הללו ויאפשר היכרות מעמיקה עם שתי הקלאסיקות ההודיות והעולמיות האלה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר זואי בינסטוק‬
‫ג'‪+‬ה' ‪16-18‬‬
‫‪100.1272‬‬
‫ב‬
‫‪ 24‬הרומן הגותי ‪ -‬אנגלית‬
‫הרומן הגותי פרץ לסצנה הספרותית של תקופת ההשכלה‪ ,‬עם סיפורי זימה אודות העל‪-‬טבעי‪ ,‬רשות שטנית‪ ,‬סטייה מינית וטרור‪ .‬רומנים אלו בודקים‬
‫חרדות תרבותיות וזהויות כתגובה לשינויים חברתיים מואצים‪ .‬הרומן הגותי מזוהה עם כתיבה נשית ומתייחס לסוגיות של חינוך ודת מנקודות מבט‬
‫משתנות הנעות בין החתרני לשמרני‪ .‬קורס זה יבחן את האסתטיקה הגותית באמצעות ספרות‪ ,‬אך גם דרך התיאוריה וביקורת‪ .‬טקסטים כוללים את טירת‬
‫אוטרנטו של הורס וולפול‪ ,‬נזיר של מתיו לוויס‪ ,‬איטלקי של אן רדקליף‪ ,‬מנזר נורת'אנגר של ג'יין אוסטן‪ ,‬פרנקנשטיין של מרי שלי ו‪-‬אנקת גבהים של אמילי‬
‫ברונטה‪ .‬ביקורת על ידי אדמונד בורק‪ ,‬זיגמונד פרויד‪ ,‬טזבטן טודרוב ואייב קוזובסקי סנדג'ויק‬
‫א' ‪12-14‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' לריסה פיאלקובה‬
‫‪100.1313‬‬
‫ב‬
‫‪ 25‬אלכסנדר פושקין והשינוי המהותי בספרות הרוסית‬
‫ה' ‪10-12‬‬
‫הקורס יתייחס למקומו העצום של פושקין בספרות הרוסית‪ ,‬להשפעתו על התפתחותה של השפה הרוסית‪ ,‬לזרמים ספרותיים (רומנטיזם‪ ,‬ריאליזם)‬
‫ולז'אנרים שונים (פואמות‪ ,‬רומן בחרוזים‪ ,‬מעשיות ספרותיות‪ ,‬מחזות) ביצירותיו‪ .‬חובות‪ :‬נוכחות מלאה‪ ,‬קריאה שוטפת‪ ,‬בחינה‪.‬‬
‫א'‪+‬ה' ‪14-16‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' לריסה פיאלקובה‬
‫‪100.1314‬‬
‫ב‬
‫‪ 26‬דמויות דמוניות בפולקלור ובספרות הסלאבית‬
‫הקורס ידון באלילות סלאבית (רוסית‪ ,‬אוקראינית‪ ,‬סרבית‪ ,‬פולנית וכו')‪ ,‬בתפקידם של דמויות דמונית בז'אנרים שונים של ספרות עממית סלאבית (מעשיה‪,‬‬
‫אגדה דמונית‪ ,‬אפוס) ובהתפתחותם ביצירותיהם של א‪ .‬פושקין‪ ,‬א‪ .‬מיצקביץ'‪ ,‬נ‪.‬גוגול‪ ,‬מ‪ .‬קונופניצקה ואחרים‪.‬חובות הקורס‪ :‬נוכחות מלאה‪ ,‬בחינה‪.‬‬
‫ב'‪+‬ד' ‪14-16‬‬
‫‪100.1316‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר רות עמר‬
‫‪ 27‬התפתחות תימת הבדידות‬
‫מטרת הקורס‪ :‬להקנות ידע שיאפשר לסטודנטים להבין לעומק את השינויים שחלו ברומן הצרפתי במאות ה—‪ 20 -21‬ולהתמקד בשאלת הבדידות‪ ,‬שאלה‬
‫מרכזית בכל רומן שנלמד‪.‬הקורס יכלול מבוא על מהי בדידות (חיובית ושלילית) מבחינה פילוסופית (נעמוד על הגדרות של פילוסופים וסופרים שונים)‬
‫וסקירה של הרומנים הדנים בבדידות עד המאה העשרים‪ .‬הקורס יתבסס על רומנים של סופרים צרפתיים מייצגים של המאה ‪ : 20-21‬הזר של אלבר‬
‫קאמו‪ ,‬דג זהב‪ ,‬של ג'‪.‬מ‪.‬ג' לה קלזיו‪ ,‬בן החולות‪ ,‬של טהר בן ג'לון‪ ,‬אני הולך מפה‪ ,‬של ג'ן אשנוז‪ ,‬הרחבת תחום המאבק‪ ,‬של מישל וולבק‪ .‬חובות‪ :‬נוכחות‪,‬‬
‫עבודה‬
‫ב'‪+‬ד' ‪8-10‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר ולדימיר פפרני‬
‫‪100.1319‬‬
‫ב‬
‫‪ 28‬הדרמה והפרוזה של צ'כוב‬
‫השיעור יעסוק ביצירתו הדמאטית והפרוזאית של צ'יכוב בהבטיה השונים תוך דגש על ניתוח ישירות‪-‬מופת כגון "דוקוב"‪ ,‬האולם מספר ‪ ,6‬בית‪-‬השחף‪,‬‬
‫שלוש אחיות‪ ,‬גן הדובדבנים‪ ,‬כלה וכו'‬
‫בלשנות ולשונות‬
‫ד"ר דלית אסולין‬
‫ד' ‪14-16‬‬
‫‪100.1254‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫‪ 29‬מבוא לבלשנות כללית‬
‫קורס זה יקנה את יסודות הבלשנות המודרנית ואת עיקרי הגישה הסטרוקטוראליסטית לניתוח לשוני‪ ,‬תוך הדגמה מהעברית ומשפות אחרות‪.‬נמשיך‬
‫בגישות פוסט‪-‬סטרוקטוראליסטיות ובתחומי ההשקה של הבלשנות עם דיסציפלינות אחרות (סוציולוגיה‪ ,‬תקשורת ופסיכולוגיה)‬
‫‪ 30‬הדקדוק הפדגוגי ‪ -‬אנגלית‬
‫פרופ' בתיה לאופר‬
‫‪4‬‬
‫ב‬
‫‪100.127‬‬
‫ב'‪+‬ג' ‪14-16‬‬
‫הקורס מקנה את הידע הבלשני בדקדוק האנגלי הנחוץ להוראת אנגלית בכיתה‪ .‬מטרתו לנתח מערכות דקדוקיות המהוות בעיה לדובר העברית הלומד‬
‫אנגלית כשפה זרה‪.‬‬
‫ד"ר סול אזואלוס‪-‬אטיאס ‪2‬‬
‫א' ‪16-18‬‬
‫‪100.1255‬‬
‫ב‬
‫‪ 31‬מבוא לסמנטיקה‬
‫מהי משמעות; ריבוי הפנים של המשמעות; ניתוח המילה לרכיבים סמנטיים; מעתקים סמנטיים (מטאפורה‪ ,‬מטונימיה‪ ,‬חיסור ואטימולוגיה עממית); המילה‬
‫הרב‪-‬משמעית(פוליסמיה והומונימיה); יחסים סמנטיים בין מילים‪ :‬נרדפות‪ ,‬ניגודים‪ ,‬היכללות; שאילת מילים; הצירוף הכבול; שקיפות ואטימות‪.‬‬
‫פילוסופיה ולימודי‬
‫תרבות‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' עדו לנדאו‬
‫א'‪+‬ה' ‪12-14‬‬
‫‪100.1221‬‬
‫ב‬
‫‪ 32‬משמעות החיים‬
‫תיאור הקורס‪ :‬מטרת השיעור היא להביא להיכרות עם מספר מהדיונים המרכזיים הקשורים בשאלת משמעות החיים ולעזור לפתח מיומנויות פילוסופיות‬
‫ומחשבתיות ביקורתיות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' יונתן ברג‬
‫‪100.1262‬‬
‫ב‬
‫‪ 33‬לוגיקה יישומית ‪ -‬בשפה האנגלית מתוקשב‬
‫מטרת הקורס היא לפתח את כושר החשיבה הביקורתית תוך יישום מושגי הלוגיקה בטיעוני היום‪-‬יום‪ .‬הקורס יועבר באנגלית באופן מקוון‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' דני סטטמן‬
‫ד' ‪10-14‬‬
‫‪100.1044‬‬
‫ב‬
‫‪ 34‬פילוסופיה‪ ,‬מוסר ומשפט‬
‫הקורס ידון תחילה בכמה היבטים תיאורטיים של היחס בין מוסר ומשפט‪ ,‬ובעמדתו של בית המשפט העליון לגבי טבעם של שיקולי צדק‪ .‬לאחר מכן יעסוק‬
‫הקורס בדילמות פילוסופיות ומוסריות שונות כגון ציות לחוק וסרבנות‪ ,‬הולדה בעוולה‪ ,‬פגיעה ברגשות דתיים‪ ,‬ופרשת נחמני‪ .‬הקורס יכלול קריאה של פסקי‬
‫דין בנושאים אלה‪ ,‬וכן מאמרים פילוסופיים הדנים בהם באורח ביקורתי‪ .‬מכאן תתברר תרומתו של הדיון הפילוסופי לסוגיות המשפטיות‪-‬מוסריות הבאות‬
‫לפני בית המשפט‪.‬‬
‫מתוקשב‬
‫אמנויות‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫ד"ר סוניה קלינגר‬
‫ב‬
‫ב' ‪8-10‬‬
‫מיתולוגיה קלאסית באמנות המערבית‬
‫*‬
‫ב' ‪14-16‬‬
‫‪100.1312‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר אביגיל ווד‬
‫דיווה! נשים במוסיקה פופולרית‬
‫*‬
‫ה' ‪12-14‬‬
‫‪100.1298‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר רון פוקס‬
‫הבית הים תיכוני‬
‫*‬
‫ד' ‪10-12‬‬
‫‪100.3193‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר דורית ירושלמי‬
‫גישות משחק ובימוי‬
‫מאז ומתמיד היה מי שתאם בין מרכיבי ההפקה אך רק במחצית המאה התשע‪-‬עשרה החלה להתמסד הפונקציה היצירתית של הבמאי‪ .‬מטרת הקורס היא‬
‫היכרות ראשונית עם גישות בימוי מרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים והשלכותיהן על גישות משחק וחלל‪ .‬בקורס יידונו גישות בימוי באמצעות‬
‫טקסטים רעיוניים שניסחו אנשי תיאטרון מרכזיים במשולב עם מחזות ודוקומנטים מהצגותיהם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪100.1297‬‬
‫ד' ‪12-14‬‬
‫‪ 4‬שנתי‬
‫ד"ר עתי ציטרון‬
‫‪ 39‬תיאטרון‪ ,‬שכל וחושים (שנתי)‬
‫‪118.1037‬א‪01‬‬
‫‪118.1038‬ב‪01‬‬
‫באמצעות סקירה של ההיסטוריה של האוונגרד האירופי (מהריאליזם עד תיאטרון המחול) והאמריקני (מההפנינג‪ ,‬הליבינג תיאטר עד המיצג)‪ ,‬נבחן את‬
‫אמצעי השידור והקליטה בתיאטרון‪ .‬נבחין בין פניה מובהקת לשכל לבין פניה מובהקת לחושים‪ ,‬כשאנו נעזרים בטקסטים דרמטיים ותיאורטיים‪ ,‬מניפסטים‬
‫ותיעוד מופעים (בכתב ובווידיאו)‪ .‬עבודת הסיכום של הסטודנטים תהייה עיצוב מופע המבוסס על מחקר עצמאי‪.‬‬
‫פירוט תרגילים לקורסי‪ -‬נופי ידע סמסטר ב‬
‫‪100.1341‬‬
‫חוה ופנדורה ‪ -‬נופי ידע תרגיל‬
‫מספר תרגיל‬
‫‪100.1431‬ב‪01‬‬
‫יום משעה עד שעה‬
‫א' ‪12:00 10:00‬‬
‫*‬
‫‪100.1431‬ב‪02‬‬
‫‪100.1431‬ב‪03‬‬
‫‪100.1341‬‬
‫‪100.1431‬ב‪04‬‬
‫חוה ופנדורה ‪ -‬נופי ידע תרגיל‬
‫‪100.1391‬ב‪01‬‬
‫‪100.1391‬ב‪02‬‬
‫‪100.1391‬ב‪03‬‬
‫‪100.1391‬‬
‫‪100.1391‬ב‪04‬‬
‫זמן ‪ -‬נופי ידע תרגיל‬
‫ישנם מספרי תרגילים עבור תלמיד מ"א ‪ -‬לפרטים נא לפנות למזכירות תכנית דרך הרוח‬
‫ג'‬
‫ג'‬
‫ה'‬
‫א'‬
‫ב'‬
‫ג'‬
‫ד'‬
‫‪10:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪10:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪14:00‬‬